פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 60 ועדת הכנסת 30/03/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 38 מישיבת ועדת הכנסת יום חמישי, ח' בניסן התשפ"ג (30 במרץ 2023), שעה 09:00 סדר היום: 1. חלוקה ופיצול הצעות החוק הבאות: 0. הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 (מ/1612). 0. הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 (מ/1612). 1. רביזיה על החלטת ועדת הכנסת בדבר סדרי דיון מיוחדים פי סעיף 98 לתקנון הכנסת והקדמת הדיון בהצעות חוק הבאות, לפני הקריאה השנייה והשלישית: 0. הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות) (כ/947). 0. הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023 (כ/947). 1. פעילות ועדות הכנסת בפגרה הפסח, התשפ"ג-2023. 1. רביזיה לפי סעיף 142 לתקנון הכנסת על החלטת הוועדה בדבר העברת הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל), התשפ"ג-2022 (פ/353/25), מהוועדה לענייני ביקורת המדינה לוועדה לביטחון לאומי. 1. קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות: 0. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג-2023 (מ/1610). 0. הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 13) (מ/1613). 0. הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחבת זכויות הסטודנט), התשפ"ג-2023 (פ/2109/25), של חה"כ יונתן מישרקי. 0. הצעת חוק העונשין (תיקון - הגדרת איום), התשפ"ג-2023 (פ/2156/25), של חה"כ יצחק קרויזר. 0. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במוסדות התכנון), התשפ"ג-2022 (פ/533/25), של חה"כ יעקב אשר. 1. בקשת חבר הכנסת אליהו רביבו להעברת הצעת חוק העונשין (תיקון - הארכת ההתיישנות בעבירות מין בקטינים), התשפ"ג-2022 (פ/978/25), מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדה המשותפת לוועדת חוקה, חוק ומשפט ולוועדה לקידום מעמד האישה לדיון בהצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין. נכחו: חברי הוועדה: אופיר כץ – היו"ר ינון אזולאי זאב אלקין משה ארבל בועז ביסמוט מתן כהנא שרון ניר משה סעדה אריאל קלנר משה רוט חברי הכנסת: אוריאל בוסו אליהו ברוכי יוראי להב הרצנו משה טור פז אוהד טל נעמה לזימי חנוך דב מילביצקי שלי טל מירון יונתן מישרקי יצחק פינדרוס יצחק קרויזר שמחה רוטמן עידן רול נאור שירי מוזמנים: יונתן פלוסהיים – אגף תקציבים, משרד האוצר רועי רווה – אגף תקציבים, משרד האוצר איתי טמקין – אגף תקציבים, משרד האוצר גל ברנס – אגף תקציבים, משרד האוצר תמר לוי בונה – אגף תקציבים, משרד האוצר עידו חי – אגף תקציבים, משרד האוצר דודי קופל – המשנה ליועץ המשפטי, משרד האוצר עידו מור – אגף תקציבים, משרד האוצר איליה כץ – אגף תקציבים, משרד האוצר יפתח עשהאל – אגף תקציבים, משרד האוצר יעל לינדנברג – אגף תקציבים, משרד האוצר מתן יגל – אגף תקציבים, משרד האוצר אלי מורגנשטרן – אגף תקציבים, משרד האוצר פנינה אורן שנידור – מנהלת שרות המזון, משרד הבריאות לילי אור – רשות המסים אוהד מעודי – סגן הממונה על שוק ההון והביטוח שלמה אייזיק – נציג לשכת סוכני הביטוח חיים ביבס – יו"ר מרכז השלטון המקומי ייעוץ משפטי: שגית אפיק ארבל אסטרחן רעות בינג איתי עצמון שלומית ארליך ענת מימון מנהלת הוועדה: נועה בירן - דדון רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בחירת ממלא מקום ליושב ראש הכנסת בעת העדרו מהארץ << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת, היום ה-30 במרץ, יום חמישי. נפתח בבחירת ממלא מקום ליושב ראש הכנסת בעת העדרו מהארץ. אדוני המזכיר, בקשה. << דובר >> דן מרזוק: << דובר >> בוקר טוב. יושב ראש הכנסת עתיד לצאת היום לביקור מדיני בהודו ולחזור ארצה ביום רביעי בשבוע הבא. בהתאם לסעיף 20א לחוק יסוד: הכנסת, נדרשת ועדת הכנסת לבחור ממלא מקום ליושב ראש בעת העדרו. היושב ראש ממליץ לוועדה לבחור בחבר הכנסת אוריאל בוסו, סגן יושב ראש הכנסת, כממלא מקום עד ליום שני בשבוע הבא כולל, ומיום שלישי לבחור בחבר הכנסת ישראל אייכלר, סגן יושב ראש הכנסת, כממלא מקום עד לתום התקופה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד מינוי ממלא מקום ליושב ראש? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> התקבל פה אחד. << נושא >> בקשת חבר הכנסת אליהו רביבו להעברת הצעת חוק העונשין (תיקון - הארכת התיישנות בעבירות מין בקטינים), התשפ"ג-2022 (פ/978/25), מוועדת חוקה, חוק ומשפט לוועדה המשותפת לוועדת חוקה, חוק ומשפט וקידום מעמד האישה << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בקשת חבר הכנסת אליהו רביבו להעברת הצעת חוק העונשין (תיקון – הארכת התיישנות בעבירות מין בקטינים), התשפ"ג-2022 (פ/978/25), מוועדת חוקה, חוק ומשפט, לוועדה המשותפת לוועדת חוקה, חוק ומשפט וקידום מעמד האישה. אני מבקש לציין שזה בהסכמה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> צריך לומר שמדובר בוועדה משותפת - ההרכב שלה כבר נקבע כאן - להצעת חוק שעוסקת בנושא דומה, ולכן רוצים להעביר את ההצעה הנוספת לאותה ועדה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ההצעה התקבלה. << נושא >> הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 והצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני מתכבד לפתוח את הישיבה על פיצולים וניתובים לחוק ההסדרים. נעמה לזימי, בקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> התקציב שהוגש בכללותו הוא לא תקציב חברתי, הוא לא משקף שום דבר מהצרכים העכשוויים של הציבור לחיים עצמם ולמציאות הכלכלית והחברתית הקיימת. חוק ההסדרים מגלם בתוכו פרק שונה, דורסני ומסוכן שמבחינתי הוא עוד נדבך בהפיכה שאתם מנסים לחולל פה, ואני מדברת על הפרק של תשתיות לאומיות. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> יש משהו שהוא לא הפיכה, שהוא סתם? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה לזלזל כשאתם מסירים את כל החסמים הכי חשובים בוועדות התכנון שאמורים לשמור גם על הגנת הסביבה, גם על האינטרס הציבורי שלנו וגם על בריאות הציבור? לא לזלזל בזה. אני יודעת שלא היה לכם מה לשים בחוק ההסדרים הזה ולכן דחפתם את מה שתמיד הודפים כל פעם. כל חוק הסדרים מנסים לדחוף את הפרק המטורף הזה שמפקיר אותנו. בסוף מצליחים להוציא אותו. פה הלך לכם איכשהו. זה מחייב פיצול מהותי. אם רוצים לדון בריסוק ועדות התכנון כך שיהיה הולילנד אחד גדול במדינה הזאת, אוקי, בוא נדון בזה לא במסגרת לוחות זמנים מהירים, מזורזים ובלי שום פיקוח. פגיעה בפיקוח על היערות, פגיעה בחוק אוויר נקי, הוצאת נציגים מוועדות התכנון – יש פה צבר כזה שפשוט הופך להיות חסר רסן ובסוף פוגע באינטרס הציבורי. כשאנחנו מתכננים אנחנו צופים לדורי דורות, אנחנו אמורים להסתכל איך המדינה תיראה בעוד 20 שנה, 30 שנה, האם אנחנו פוגעים במגוון הביולוגי, בטבע, האם אנחנו פוגעים בעתודות הקרקע של ישראל, מה אנחנו עושים לדורי דורות. כשאנחנו מסירים הכל וגם מאפשרים לרשות לקחת יועצים חיצוניים, אנחנו מפקירים את המדינה. כל כך הרבה עוולות נעשו, כולל חוקי התכנון שישנם, ואתם רוצים להסיר את החוקים האלה ומצפים שלא יהיה יותר גרוע? אל תעשו את זה בזמן הכאוס והמשבר. בזמן שכולנו נלחמים על הדמוקרטיה, אתם, האוצר, הורסים את המערכת התכנונית של ישראל, פוגעים בבריאות הציבור ובהגנת הסביבה, לכן אני מבקשת להוציא את זה מחוק ההסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. נאור שירי, בקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לברך על זה שאנחנו לא מתכנסים פה היום על חוק המתנות. למרות שזאת הייתה חקיקה מאוד מאוד "חשובה", ראיתם לנכון לשים קצת את האינטרסים הלאומיים מעל. במקום לקדם את החוקים הפרסונאליים ואת חוקי ההפיכה המשטרית, יכולתם לנצל את הזמן לדברים המהותיים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> היועצת המשפטית לכנסת, בקשה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הצעת חוק ההסדרים שונה מהצעות חוק אחרות שמגיעות לכנסת. כשהצעת חוק ממשלתית או הצעת חוק פרטית מגיעות לכנסת, הן בדרך כלל עוסקות בנושא אחד ואם יש תיקונים נוספים אלה תיקונים עקיפים שנגזרים מהתיקון הראשי. הצעת חוק ההסדרים שונה במובן הזה, משום שהיא כוללת בתוכה תיקוני חקיקה רבים שאין שום קשר ביניהם – תיקוני חקיקה לחוקים שונים, לעניינים שונים ובנושאים שונים. הצעת חוק ההסדרים נולדה בשנת 1985 כתוכנית לחירום, לייצוב כלכלי של המשק ולעצירת האינפלציה שהייתה באותה עת, וכדרכן של תכניות ניסיוניות היא נשארה איתנו עד היום. לאורך השנים נמתחה ביקורת רבה על הצעת חוק ההסדרים בשל כך שהיא כוללת כל כך הרבה נושאים ומגיעה לכנסת בחבילה אחת. ההבדל השני שיש בינה לבין הצעות חוק אחרות הוא הצמידות להצעת חוק התקציב. להצעת חוק התקציב קבועים לוחות זמנים ברורים שעל הכנסת לפעול לפיהם, כשהמשמעות של אי עמידה בזמנים האלה היא שהכנסת מתפזרת. מכיוון שהצעת חוק ההסדרים מגיעה ביחד עם הצעת חוק התקציב ויש ציפייה שיהיה קשר כלכלי ביניהן, הכנסת נדרשת לחוקק את הצעת חוק ההסדרים באותם לוחות זמנים של הצעת חוק התקציב. יש לכם כאן כ-600 עמודים שהכנסת תצטרך לחוקק בלוחות זמנים קצרים מאוד. מה התהליך של הצעת חוק ההסדרים? לאור הביקורת הרבה שנמתחה לאורך השנים על החקיקה רחבת ההיקף הזאת שמגיעה בלוחות זמנים כל כך קצרים לכנסת, הכנסת פיתחה איזה שהוא נוהל עבודה על מנת להתמודד עם הצעת החוק בהיקפים הגדולים האלה. נוהל העבודה הזה התפתח בין היתר גם אחרי פסיקה שניתנה בשנת 2005, פסיקה שנקראת "מגדלי העופות" ביחס לפרק מסוים שנידון בוועדת הכספים. עד שנת 2005 הצעת חוק ההסדרים הייתה הולכת כולה לוועדת הכספים וועדת הכספים הייתה דנה גם בהצעת חוק התקציב וגם בהצעת חוק ההסדרים, אבל מאז יש נוהל חדש להצעת חוק ההסדרים והוא מורכב משלושה שלבים. השלב הראשון הוא שלב שבו יושב ראש הכנסת מקיים משא ומתן מקדים בהתאם לתכנית הכלכלית שהממשלה פרסמה. עוד לפני התזכיר הממשלתי יושב ראש הכנסת מקיים איזה שהוא שיח מול אגף תקציבים, מול שר האוצר, במטרה להוציא מהצעת החוק פרקים, חוקים שנראים ככאלה שלא מתאימים לחוק ההסדרים. יושב ראש הכנסת אכן ניהל את המו"מ ופוצלו מהצעת החוק טרם הגעתם לכאן שבעה פרקים שלא רואים אותם בהצעה כאן. אחרי השלב הזה הצעת החוק מגיעה לכנסת. לאור היקפי ההצעה, ועל מנת שההצעה תחוקק על ידי הוועדה המתאימה ביותר, על ידי הוועדה המוסמכת לאותו נושא בהתאם לתקנון הכנסת, הצעת החוק מתפצלת באופן דיוני בלבד בין ועדות הכנסת כך שכל ועדה מקבלת את נתח החקיקה שמצוי בתחום סמכויותיה. אם בעבר כל חוק ההסדרים היה מגיע לוועדת הכספים, היום החוק מתפצל בין הוועדות השונות. בתקופה הקרובה כל הוועדות תעסוקנה בהצעת חוק ההסדרים בהתאם לפיצול הדיוני שהיום תעשו. לפיצול הזה קוראים גם לפעמים ניתוב, והמטרה שלו היא להעביר חלקים מהצעת החוק לוועדה המתאימה. בתום תהליך הכנת הפרקים השונים על ידי הוועדות השונות, הייעוץ המשפטי לכנסת מאגד מחדש את כל הפרקים. כל יועץ מכל ועדה מביא את הפרק שלו ואנחנו, הייעוץ המשפטי לכנסת, תופרים מחדש את הצעת החוק, ממספרים אותה מחדש ומניחים אותה בפונץ' במליאה כהצעת חוק אחת, אחידה. זה הפיצול הדיוני. הפיצול השני שמתבצע בוועדת הכנסת הוא פיצול שנקרא "פיצול מהותי". מכיוון שהצעת החוק היא גדולה מאוד, ההנחה היא שיושבי ראש הוועדות יתקשו מאוד לסיים את החלקים החלקיים שמגיעים אליהם. מכיוון שהוועדות יתקשו לסיים את מכלול הנושאים, ועדת הכנסת מבצעת גם פיצולים מהותיים. המשמעות של פיצול מהותי היא שניתן להמשיך ולקדם את ההצעה בוועדה שתעבירו את הנושא אליה, כשאת זה אפשר לעשות בהליך חקיקה רגיל ואז לא נחבר אותה בחזרה לחוק ההסדרים, או בהליך חקיקה בלוחות זמנים מהירים. אחרי שהוועדה תקבל כאן את ההחלטות ביחס לפיצול הדיוני וביחס לפיצול המהותי, יושב ראש הוועדה יביא את הדברים בפני מליאת הכנסת שתצביע על הפיצולים המהותיים ותקבל את הודעת הוועדה ביחס לניתובים לוועדות השונות. הסיבה לכך שהצעת חוק ההסדרים מגיעה לכאן פחות בשלה ופחות אפויה מהצעת חוק רגילה - שהליכי העבודה בהצעת חוק ההסדרים ובהצעת חוק התקציב הם הליכים מואצים. ההתייחסויות שלנו כאן הן לכל מיני נושאים שוועדת הכנסת כבר לפני שנים רבות פיצלה והממשלה עוד לא מצאה לנכון להביא את אותו פרק בהליך חקיקה רגיל. מבחינתנו, מבחינת הייעוץ המשפטי לכנסת, מהלכים בתוך חוק ההסדרים שהמטרה שלהם היא לעקוף את הכנסת, כמו למשל חוקים שהגיעו לוועדה מסוימת והוועדה דנה בהם וסברה שהם לא מתאימים לחקיקה ולכן דחתה אותם, אין מקום להכליל בהצעת חוק ההסדרים, משום שזה מהווה סוג של לחץ על הכנסת שאין לו מקום בשילוב עם התקציב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת עידן רול, בקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני רוצה לברך על כך שאחרי כמעט שלושה חודשים של ממשלה סוף סוף התכנסנו לעשות עבודת חקיקה אמיתית, משמעותית, שלא נוגעת לאינטרס של ביבי ושל דרעי, שאשכרה מדברת על האזרחים. יש לי השגות על התקציב ועל חוק ההסדרים, אבל נחמד לשבת פעם ראשונה בפורום עם הרבה ח"כים מהרבה סיעות הבית ולעשות אשכרה את מה שמשלמים לנו עליו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כנראה שלא היית בוועדות בחודשיים האחרונים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> מה לגבי חוק הוויזות? << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> גם אותו לא סיימתם לעשות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בוועדת כספים היו דיונים כל יום, בלי קשר לשטויות - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> בוועדת כספים, כמו שאמר חבר הכנסת פינדרוס, העבירו חוק שמאפשר להכפיל את תקציב השיער והאיפור של שרה נתניהו. אין ספק שזאת עבודה "חשובה" עבור כלל ישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ראינו שיש לזה חשיבות, כי עכשיו היא התערבה במנוע של המשק עם ההסתדרות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> ולשאלתו של חבר הכנסת רוטמן - אני דווקא הייתי בחמש בבוקר להצביע בעד החוקים על הוויזות, זאת אפילו שמנעתם מאיתנו להעביר את זה כי פחדתם שנקבל קרדיט ובזה הרסתם לעם ישראל משהו שיכול היה להיות כבר לפני חצי שנה. אני לא יודע כמה מכם יכולים להגיד על עצמם שהם נשארו בחמש בבוקר כדי להצביע על משהו טוב לאזרח. אני שמח שהתכנסנו סוף סוף לעשות עבודה פרלמנטרית אמיתית, אבל מרגיז אותי שכנבחר ציבור שמתעמק בדברים אני מקבל דברים ברגע האחרון, מרגיז אותי שאני צריך להתייחס להערות משפטיות מבלי שבדקתי חלק מהדברים בעצמי. אדוני היושב ראש, על נושא הנבצרות בוועדה שניהלת ניהלנו הרבה יותר דיוני הכנה מאשר על הפיצול. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה לא דיון על החוק, זה רק פיצול לוועדות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> הפיצול זה דבר מהותי. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> למה זה מהותי? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כי השאלה היא איזו ועדה תדון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נעמה, לגבי כל דבר יש חוות דעת של היועצת המשפטית. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מתעסקים פה בדבר רחב היקף, מעמיק, שקיבלנו בשבילו כלום זמן היערכות. מן הראוי היה לתת לדבר הזה פרק זמן משמעותי יותר, אף על פי שהליך הפיצול הוא תחילת ההליך. אתם התאבדתם שלושה חודשים על נבצרות, על חוק דרעי 1, על חוק דרעי 2, על חוק המתנות, על חוק האיפור והשיער של שרה נתניהו, ואז לא נשאר לכם זמן לעשות משהו שהוא אשכרה משמעותי כדי להניע את הכלכלה קדימה, לא נשאר לכם זמן בשביל לנהל תהליך ראוי על חוק ההסדרים ועל התקציב. אזרחי ישראל, ברוכים הבאים, הנה ממשלה שנזכרה לדבר עליכם אחרי שלושה חודשים, לא על הפיכה משטרית, רק כי היא מפחדת ליפול אם לא יעבור תקציב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נתחיל עם הסעיף של מטרת חוק התכנית הכלכלית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נהוג להעביר את מטרת החוק לוועדת כספים, כי היא הוועדה שמתכללת את העניינים. אין פה שאלה של פיצולים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף יועבר לוועדת הכספים. אנחנו עוברים לחוק משק הגז הטבעי (הליך מהיר לאישור גז טבעי ברשת חלוקה). << אורח >> יונתן פרשהיים: << אורח >> רשת חלוקת הגז הטבעי היא רשת שמשמשת מפעלים לשימוש בגז טבעי. אנחנו מביאים שינוי חקיקה שיקל ויאיץ את החיבור שלהם לרשת החלוקה של הגז הטבעי. מפעלים שנמצאים קרוב לרשת ההולכה, שזאת הרשת המרכזית, יוכלו להתחבר בהליך מהיר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ההמלצה שלכם היא ועדת הכלכלה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כן, ההמלצה שלנו היא ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד להעביר לוועדת הכלכלה, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף אושר ויועבר לוועדת הכלכלה. חוק משק הגז הטבעי (אסדרת שיווק הגז הטבעי במקטע ביתי). << אורח >> יונתן פלוסהיים: << אורח >> יש מעט צרכנים ביתיים של גז טבעי שמשתמשים בזה במקום בגפ"ם. בגלל שהשוק קטן עוד אין מספיק אסדרות לגבי היבטים שקשורים לצרכנות, לכן אנחנו רוצים להסמיך את מועצת הגז, שזה גוף שיש בו נציגי ציבור ונציגי ממשלה, כדי לקבוע אמות מידה שקשורות לצרכנות ובסופו של דבר אמורות לשפר את השירות לצרכנים ביתיים שמחוברים לגז טבעי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תוך כמה זמן תביאו אמות מידה לכנסת? << אורח >> יונתן פלוסהיים: << אורח >> בחודשים הקרובים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> זה לא צריך להיות חודשים. שילכו, יתייעצו ויחזרו עם לוח זמנים רלוונטי יותר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני מבקש שלדיון בחוק שיתחיל בוועדת הכלכלה אתם תגיעו עם ציון מספר החודשים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> או שזה יחזור לוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כדי שיתחיל דיון הם צריכים להביא את מספר החודשים. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף אושר ויועבר לוועדת הכלכלה. חוק הרשויות המקומיות (ניהול כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך). << אורח >> רועי רווה: << אורח >> המשמעות של ההצעה היא להעביר גמישויות ניהוליות לרשויות המקומיות כדי לאפשר להן יותר שליטה על התכנים והתקצובים המתאימים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לרשויות או למנהלים? << אורח >> רועי רווה: << אורח >> חלק לרשויות, חלק למנהלי בתי הספר עצמם. הרבה פעמים הם עובדים אחד מול השני. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> למה זה צריך לבוא בחוק ההסדרים? תכנית חשובה, דורשת דיוני עומק, אבל למה חוק הסדרים? << אורח >> רועי רווה: << אורח >> מדובר על רכיב תקצובי פרופר. מערכת התקצוב היום היא מאוד מאוד ריכוזית. חלק מהדרך לאפשר את הגמישות הניהולית היא בעזרת אותה גמישות תקציבית. במקום שהתקנה התקציבית הספציפית תהיה בסעיף משרד החינוך עבור תכנית שנקבעת במשרד החינוך, תהיה אפשרות לאותם תקציבים להיות ניתנים על בסיס החלטות ניהוליות. הדבר הזה הוא בזיקה ישירה לתקציב לא בהיבט של הכסף. במקום שרכיב יהיה חלוט, מוחלט מלמעלה ונקבע על ידי קריטריונים במשרד החינוך, הוא יעבור להיות נתון לגמישות מנהלים. אני לא חושב שיש פה משהו עם זיקה יותר ישירה לאיך שהתקציב בנוי בתוך המערכת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה יכול להיות דבר שיהיה לו אפקט חיובי, אבל תחת לוחות הזמנים האלה אני מעלה חששות. קודם כל, הפערים בתקצוב מערכות חינוך בין פריפריה למרכז הם מאוד מדאיגים. אם הדבר הזה לא ייעשה במשורה ולא יהיה מפוקח, נמצא את עצמנו עם עוד יותר תת תקצוב. אני מאמינה בלתת סמכויות למנהלי בתי הספר, אבל זה לא צריך להיות בחוק הסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אין פה בעיה מבחינת לוחות הזמנים, כי זה החלק היחיד מחוק ההסדרים שוועדת חינוך מקבלת. יהיה לה יותר מחודש לעבוד על הסעיף הזה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא הדבר היחיד שהיא תעשה. ועדת החינוך היא לא ועדה של חוק הסדרים, לכן אני לא יודע כמה היא תתכנס בפגרה. ההסדר פה מאוד מורכב. מה הסיבה לא להוביל את זה בחקיקה רגילה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בפעם הקודם זה היה מאוד לא אפוי ולא סתם לא עבר. יש נטייה לדברים האלה להיות בסוף בתת תקצוב. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> צריך פשוט לעגן את זה כך שלא תהיה פגיעה במסגרת. אולי פשוט לעגן שזו תהיה אותה מסגרת ושרק יפשטו את הבירוקרטיה. << אורח >> רועי רווה: << אורח >> אין פה עניין של לקצץ או לקחת חלק מהתקציב. זה חייב להיות בלוחות הזמנים האלה, בגלל שהתקציב הביא בחשבון את החוק הזה אם כאשר הוא יעבור. מכיוון שוועדת החינוך מתעסקת במספר לא גדול של חוקים, יש אפשרות לעשות הרבה מאוד דיונים לא פחות מאשר בכל חוק אחר. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תוכל לתת דוגמה לאיפה הצורך פוגש אותנו במערכת החינוך? << אורח >> רועי רווה: << אורח >> אם מנהל היום רוצה לרכוש תכנית או תוכן מסוים לבית הספר שלו הוא מאוד מאוד מוגבל, עד כדי לא יכול. הוא לא יכול היום לחתום על שיק כדי לרכוש את אותם תכנים שהוא רוצה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> רק תוכן, לא ציוד? << אורח >> רועי רווה: << אורח >> גם תוכן וגם ציוד. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> יצא אשראי לאותו מנהל בית ספר? << אורח >> רועי רווה: << אורח >> מדובר על לתת גמישות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זאת יכולה להיות רפורמה ממש טובה, רק לא בחוק ההסדרים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> האם זה ימשיך להיות בכפוף לכללים ולמסגרת שנקבעו על ידי משרד החינוך? אם כן, זו באמת יוזמה מבורכת. << אורח >> רועי רווה: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש חשבונות בנק בגני הילדים ובבתי הספר שאליהם מוזרם כסף מההורים. זה דבר שלא הוכיח את עצמו. למה לא להשתמש בפלטפורמות אינטרנטיות או לתת משהו שהוא קצת יותר קל מבחינה בירוקרטית? << אורח >> רועי רווה: << אורח >> באיזה מובן יותר קל בירוקרטית? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם רוצים היום להוציא כסף מהחשבון שאליו מוזרם הכסף של ההורים, צריך להגיע עם הגננת, עם ההורים – מה שמייצר התנהלות לא יעילה. אם אתה מייצר פה חשבון בנק, בהגדרה זה לא כזה יעיל. << אורח >> רועי רווה: << אורח >> יכול להיות שנכון להרחיב את זה על חלקים כמו אלה שציינת, אבל כרגע לא משיתים עוד בירוקרטיה על כל חלקי התקצוב של בית הספר. יש היום חלקים שלמנהל בית הספר אין גמישות. הדבר הזה מאפשר לו על החלקים האלה בלבד להרחיב את הגמישות. אולי ההצעה כרגע לא הולכת עד הסוף בצמצום הבירוקרטיה, אבל היא הולכת שני צעדים קדימה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי יהיה אחראי על חשבון הבנק? רק מנהל בית הספר? << אורח >> רועי רווה: << אורח >> מנהל בית הספר יהיה מורשה חתימה. זה לא אומר שלא יהיה עליו פיקוח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם זה הדבר היחיד שעובר לוועדת חינוך, לא תהיה בעיה מבחינת הזמן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא תמיד השאלה של הזמן היא השאלה המרכזית. כמו שאמר חבר הכנסת אלקין, ועדת חינוך היא לאו דווקא מבין הוועדות שחוק ההסדרים חייב לעבור אליהן, לכן העמדה שלנו לא הייתה נגד הפיצול של זה. הוועדה יכולה לדון בזה בלוחות הזמנים האלה. בכל השאלות שהעליתם כאן אפשר יהיה לדון בוועדה והוועדה יכולה למצוא לנכון לשנות את ההסדר או אפילו לא לקבל אותו. אם הוועדה תגיע למסקנה שהיא לא מוצאת לנכון להעביר את הפרק הזה, הוועדה פשוט לא מצביעה על זה והפרק הזה מת, הוא לא קיים יותר, ואם הוועדה תרצה לעשות שינויים מאוד משמעותיים בפרק הזמן הזה - גם את זה היא תוכל לעשות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושב שהסוגיה פה היא לא רק זמן. בדרך כלל בעניין ניהולי לא נוהגים להתערב דרך חוק ההסדרים. לפעמים דוחפים בחוק ההסדרים הכל כי יודעים שיש ועדות עמוסות ובסדר הזמנים הרגיל ייקח להן המון זמן לטפל. זה לא היה אף פעם המצב בוועדת חינוך, ולכן כשרצו לקדם משהו מבני, ניהולי, חינוכי, הביאו את זה כחקיקה נפרדת וועדת החינוך טיפלה בזה. אם יש איזה שהוא היבט של לוחות זמנים, תמיד יש את אופציה לפצל ולבקש מוועדת החינוך לסיים את העבודה במקביל ללוחות הזמנים של התקציב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> יש אופציה לפצל? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש אופציה לפצל ולהגביל את לוחות הזמנים. אפשר להוביל את זה כחקיקה נפרדת עם לוחות זמנים ולא לשבור את הכלל שאומר שלא נכנסים לסוגיות מבניות-חינוכיות תחת המעטפת של חוק ההסדרים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושבת שבאופן כללי זו מטרה ראויה. לאפשר גמישות ולהוריד בירוקרטיה וחסמים - מטרה ראויה ונכונה. צריך לראות לנגד עינינו את טובתם של מנהלי בתי הספר ואת היכולת שלהם להוציא מהכוח אל הפועל משימות. תנאי להעברה של הנושא הזה הוא שלא תהיה פגיעה במסגרת, למעט אם זה כלפי מעלה, ושזה יהיה בכפוף לכללים, לעקרונות, לסטנדרטים ולקריטריונים שיוגדרו על ידי משרד החינוך. למה זה לא הולך לוועדת הכספים? << אורח >> רועי רווה: << אורח >> החוק הזה נכתב בתמיכה מלאה של משרד החינוך. הוא צריך להיות במסגרת חוק ההסדרים, כי הוא משפיע על אופן בניית תכניות התקציב והתקנות. מדובר פה בהליך טכני שצריך להיעשות עכשיו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תיתן דוגמה. << אורח >> רועי רווה: << אורח >> אם יש היום מספר תקנות בתוך תכנית משרד החינוך שכל אחת הולכת לרשות אחרת ואנחנו רוצים לעגן אותן למנהלי בתי ספר או לרשתות כאלו ואחרות, צריך לשנות באופן טכני - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זו לא דוגמה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אני אלך היום לדיון בוועדת הכספים על תקציב משרד החינוך ואבקש לראות את הספר הכחול או את הספר הירוק עם התקנות, האם השינוי הזה כבר יופיע? << אורח >> רועי רווה: << אורח >> אי אפשר להטמיע שינויים - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אתם מביאים לאישור הכנסת תקציב שלא מתייחס לתיקון הזה, מה הבעיה שזה יעבור בנפרד ואחר כך תתקנו? ממילא מה שאת מביאים לאישור לא משקלל את השינוי הזה, בשונה מכל מיני סעיפים אחרים בחוק ההסדרים שהתקציב מראש בנוי על זה שהם מאושרים. << אורח >> רועי רווה: << אורח >> גם בחוקים אחרים שמגיעים במסגרת חוק ההסדרים והמשמעות שלהם היא שינוי מבני או תקציבי כזה או אחר אי אפשר להטמיע ולהזין את המספר, את ההכנסה. בחוק שמייצר הכנסה אי אפשר להטמיע את ההכנסה עוד לפני שהחוק עבר. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> דווקא בחוק ההסדרים זה מה שאתם בדרך כלל עושים. << אורח >> רועי רווה: << אורח >> יש הבדל בין המסגרת לבין בניית התקנות בתוך אותו סעיף. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה לא נותן דוגמאות אמיתיות. תגיד לי איפה זה קורה בפועל. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> עוד לא הבנתי מה המטרה של הסעיף. << אורח >> רועי רווה: << אורח >> המטרה של הסעיף הזה בחוק היא לאפשר למנהלי בתי ספר להשתמש באופן יותר עצמאי בתקציבים שיש לבית הספר מטעם משרד החינוך ומטעם רשויות מקומיות. גובה התקציב לא ייפגע בשום צורה כתוצאה מהסעיף הזה אפילו לא בשקל אחד. מכיוון שוועדת החינוך היא ועדה שזה החוק היחיד שבו היא דנה, יש טווח זמן מאוד רחב, אין בכלל ציפוף. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לוועדת החינוך שבועיים-שלושה בשביל לדון. << אורח >> רועי רווה: << אורח >> הייתה שאלה לגבי הצורך והרלוונטיות. לדבר הזה יש נגזרות טכניות לאיך מתקצבים תקנות מסוימות, לשאלה אם אנחנו מצליחים לעגן לפי רשתות, לפי סוגי בתי ספר או רק לפי רשויות. הדבר הזה הוא מה שיאפשר לאותם מנהלים לקבל את אותה גמישות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני חושב שקריטי שדבר כזה יהיה לפני שהתקציב מתפרסם, בייחוד כאשר מדובר בתקציב שמתקבל אחרי תחילת השנה. ברגע שמחליטים שחלק מהסכומים כפופים לניהולו של מנהל בית הספר, החשב של המשרד חייב לדעת את זה בעת שעובר התקציב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה אומר משהו לא הגיוני, כי 80% מסעיפי התקציב משנים תוך כדי. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> בוא נניח שיוחלט שמתוך תקציב משרד החינוך 80% נשאר בשליטת משרד החינוך ו-20% הולך לשליטת מנהלי בתי הספר, האם החשב של המשרד לא צריך לדעת את זה יום אחרי שעובר התקציב כדי לדעת כמה הוא יכול להעביר מתקנה לתקנה וכמה לא שלו? את הטענה שזה לא קשור לתקציב אני לא מצליח להבין. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו נחזור לסעיף הזה. אנחנו עוברים לפסולת בניין. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה יעבור לוועדת הפנים בהליך חקיקה רגיל. אנחנו עמדנו על הפיצול של זה בשלב של המו"מ המוקדם בשל המורכבות ובשל כך שאכן זה כבר הובא בפני הכנסת והכנסת קיימה ביחס לזה דיונים. אתם מצביעים עכשיו על פיצול מהותי ועל הניתוב של זה לוועדת הפנים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף פוצל ויעבור לוועדת הפנים. חוק הבנקאות (תיקון – מתן שירות לגוף פיננסי). << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> גופים מחוץ למערכת הבנקאית שרוצים לפתוח חשבון בנק, נתקלים מידי פעם בקושי מול המערכת הבנקאית כי הם מהווים לבנקים תחרות. חברת פיננסים בינלאומית, פינטק, שרוצה לעבוד בארץ, חייבת לעבוד דרך חשבון בנק ישראלי. יש פה איזה שהוא ניגוד עניינים מובנה שהבנקים עלולים לא לרצות לפתוח לה חשבון בנק. מה שאנחנו מציעים פה זה לעשות על הדבר הזה איזה שהוא אפקט מצנן כך שבנק שסירב לפתוח חשבון בנק לגוף פיננסי אחר, יצטרך לדווח על כך שהוא סירב לפתוח חשבון, לנמק למה הוא סירב לפתוח את אותו חשבון, כשאת כל הדיווח הזה הוא יעשה למפקח על הבנקים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> המפקח על הבנקים לא אמור להיות באינטרסים זהים לבנקים? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לא, הוא מפקח עליהם. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם כבר הפוך. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> למפקח על הבנקים יש שני כובעים: יציבות המערכת הבנקאית ועידוד התחרות והצרכנות במערכת הבנקאית. החוק הזה אמור לגרום לבנקים להסביר למה הם מנעו ממנו לפתוח חשבון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הם יכולים להסביר לו ב-1,001 סיבות שלא נוגעות לסעיף התחרות, אבל את זה אני שם בצד כי ידונו בזה. למה לוועדת הכלכלה ולא לכספים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בנקאות זה בכלכלה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> חוק הבנקאות (שירות ללקוח) זה חוק צרכני, הוא שייך לוועדה הכלכלה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> המטרה ראויה, וכולם מכירים את החסמים בשוק, אבל למה זה צריך לעבור כחלק מחוק ההסדרים? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אחת המטרות המרכזיות של חוק ההסדרים זה הוזלת יוקר המחייה במשק הישראלי ועידוד תחרות. אם ייכנסו לפה חברות בינלאומיות שיצליחו להוזיל את השירותים הפיננסיים בישראל, אני חושב שכל האזרחים בהיבט של יוקר מחייה והכנסה פנויה ייהנו מזה. הדרך לעשות את זה עוברת בחוקים כאלה. אנחנו לא חושבים שנכון לחכות, אנחנו חושבים שחשוב להכות בנושא הזה, כי המערכת הפיננסית בישראל היא מהריכוזיות בעולם. זה עוד צעד בכיוון של לטפל בדבר הזה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> זה נשמע, לפי ניסיוני לפחות, חוק פשוט, חוק אחד שאין בו מורכבות, לכן אני לא מבין למה זה לא יכול לעבור כהצעת חוק ממשלתית. זה נכון שיותר קל להעביר הכל בחוק ההסדרים, אבל זה בדיוק מה שרוצים להימנע ממנו. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לפני רגע טענו פה שמה שמורכב צריך לצאת. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> כולם פה מכירים היטב את המנעד של מורכבות. זו הצעת חוק פשוטה שיכול להביא שר הכלכלה, לכן אני לא מבין למה זה צריך להיות בחוק ההסדרים. השיקול העליון בחוק ההסדרים הוא זיקה תקציבית, וזה יותר חשוב מכל שאר השיקולים שהוזכרו פה עד עכשיו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ההמלצה היא להעביר לוועדת הכלכלה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף אושר ויועבר לוועדת הכלכלה. חוק הבנקאות (שירות ללקוח). << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לפני שש שנים התחיל מהלך של הפרדת חברות כרטיסי אשראי מהמערכת הבנקאית. במסגרת אותה הפרדה, נקבעו מספר הגנות על חברות כרטיסי האשראי אל מול המערכת הבנקאית. מכיוון שהבנק מעביר לחברות כרטיסי האשראי את מרבית הלקוחות, נדרשת שורה של הגנות לחברות כרטיסי האשראי. חלק מההגנות החלטנו לא להאריך, כמו את אותה הגנה של צמצום מסגרות אשראי שזכתה פה להמון ביקורת, וחלק מההגנות החלטנו להאריך. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ההמלצה היא להעביר לוועדת הכלכלה ולהשאיר בחוק ההסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אושר ויועבר לוועדת הכלכלה. שינוי אופן חישוב העמלות לפי כללי בנק ישראל. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> מדובר על תעריפון העמלות של בנק ישראל כלפי המערכת הבנקאית. בנק ישראל קובע היום למערכת הבנקאית מה עמלת המקסימום שהיא יכולה לגבות על כל פעולה, אבל בלי שום היגיון הוא גם קובע לבנקים מה עמלת המינימום שהם יכולים לגבות על כל פעולה - מה שנותן אפשרות לבנקים לעשות תיאום מחירים בחסות אותו תעריפון. אנחנו מציעים לבטל את קביעת עמלת המינימום כך שהבנקים יוכלו לגבות את המחיר הכי נמוך שהם רוצים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ההמלצה היא שהנושא של שינוי אופן חישוב העמלות לפי כללי בנק ישראל יעבור לוועדת הכלכלה ויישאר במסגרת הצעת חוק ההסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף אושר ויועבר לוועדת הכלכלה. תיווך בביטוח ובחיסכון פנסיוני, סעיפים 16 עד 18. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> היום יש שלושה ערוצי הפצה מרכזיים לגופים מוסדיים ובתי השקעות. גוף אחד זה שיווק ישיר - נציגים מתוך החברה מתקשרים ומנסים למכור את המוצרים שלהם. ערוץ הפצה שני זה סוכני ביטוח שמייצגים את הלקוח ומנסים למצוא עבורו את המוצר הטוב ביותר ומקבלים את העמלה שלהם אך ורק מהגוף המוסדי, לא ישירות מהלקוח. ערוץ הפצה שלישי הוא דרך יועצים פנסיוניים שמקבלים את העמלה שלהם מהלקוח, לא מהמערכת המוסדית ומבתי ההשקעות. מה שקורה היום זה שכשהיועצים הפנסיוניים מתקשרים למערכת המוסדית, מידי פעם הגופים המוסדיים מפלים אותם במתן שירות. היועצים הפנסיוניים שהלקוח משלם להם ולא המערכת המוסדית הם גופים שמייצגים רק את טובת הלקוח, אין להם שום אינטרס כספי מצד אחר, ולכן היינו רוצים לחזק אותם במערכת התיווך כדי שאנשים ישתמשו בשירות שלהם. אחת הסיבות שאנשים לא משתמשים בשירות הזה היא כי המערכת המוסדית מדירה אותם, היא לא רוצה שהם יהיו ערוצי ההפצה שלה, היא מעדיפה להתקשר דרך סוכנים או בשיווק עצמי. אנחנו רוצים לשכלל את השוק הזה, ליצור מצב שכל הגופים ידברו עם כל היועצים הפנסיוניים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> היועצים הפנסיוניים הם לא עוד גורם מתווך שמייקר עלויות לצרכן? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> הצרכן בשוק הזה צריך איזה שהוא מתווך, בין אם זה סוכן שיסביר לו, בין אם זה יועץ פנסיוני. התיווך בעולם הביטוח והחיסכון הוא דבר שמקובל ונכון בכל העולם, כי הלקוח נמצא בעמדת נחיתות אל מול המערכת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אפשר לוודא שאלה יהיו יועצים מוסמכים? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה הכל ברישיון. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> ההצעה פה אומרת שהמוסדיים לא יוכלו להגיד "אנחנו לא עובדים מולך", הם חייבים לעבוד מול כולם. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> נכון, חובה לעבוד מול כולם. << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> הבעיה היא בגישה הישירה של הבנק אל מול הלקוח. הסוכן משקיע ארבע שנים כדי לקבל את הרישיון ופתאום הפקיד בבנק עושה את העבודה שלו. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> הם מהווים פחות מאחוז אחד מהשוק הזה, הם לא תופעה רווחת. << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> זה צריך להיות מסודר כך שאותם סוכנים לא ייפגעו. אם צריך סוכנים, צריך גם להגן עליהם. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אנחנו חושבים שזה מקצוע נדרש שעוזר למערכת הפיננסית להתנהל בצורה טובה יותר, אבל זה הגיוני ותחרותי שגם יהיה גוף אחר שיוכל להסתכל ולראות אם הסוכן מביא את ההצעה הכי טובה ללקוח. אני לא צריך לעשות מסך ברזל בין הסוכן ללקוח ולא לתת לאף אחד להיכנס ולראות מה קרה שם. זה סביר שהמערכת הבנקאית יכולה להיכנס, לראות מה ההצעה ולחפש הצעה טובה יותר בעולמות האלה. << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> עדיין צריך לעשות תחרות הוגנת בנושא. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> בסוף המטרה היא אחת: שהלקוח יקבל את השירות הטוב ביותר ואת המחיר הטוב ביותר. אני עובר לסעיף 17. מה שקורה היום זה שבדוח הביצועים של הפנסיה אני רואה את התשואה בניכוי העמלה שהגוף המוסדי גבה ממני. מה שאנחנו מציעים בסעיף 17 זה שהלקוח יהיה חשוף לסכום שהסוכן קיבל בגין התיק שלו. אנחנו סבורים שהשינוי הזה יאפשר ללקוחות לדרוש שירות יותר טוב מסוכני הביטוח ולדעת להשוות בין סוכן ביטוח כזה או אחר. אתמול בערב, לבקשת היושב ראש, שר האוצר קיים שיחה עם לשכת סוכני הביטוח והוחלט שהנושא הזה לא יקודם במסגרת חוק ההסדרים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה הוא לא יקודם אם הוא כל כך חיוני? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אני עובר לסעיף 18. אנחנו רוצים ליצור תחרות בעולם התיווך בביטוח שבו הסוכנים הם השחקן המרכזי. אנחנו רוצים לאפשר ללקוח לקבל עוד הצעות בתחום הזה, לכן אנחנו רוצים לאפשר לשני בנקים קטנים שמחזיקים עד 10% מגובה השוק לראות את התיק הביטוחי של הלקוח על מנת לשפר עבורו את ההצעה בתחום הביטוח האלמנטרי. שני הבנקים המרכזיים שביקשו להיכנס לעולם הזה הם הבנק הדיגיטלי וואן זירו והבנק הבינלאומי. קיבלנו גם בקשות מבנקים יותר גדולים להיכנס, אבל אנחנו לא חושבים שזה המקום לעשות את זה. מכיוון שאנחנו רוצים לראות שהשינוי הזה אפקטיבי ונותן הצעות ערך טובות יותר ללקוח, אנחנו מתחילים בסגמנט קטן יותר של השוק. יש פה צעד שיש בו פוטנציאל להביא הצעות ערך טובות יותר ללקוח ויעודד תחרות בתוך המערכת הבנקאית. אנחנו נותנים סמכות לשר האוצר, ככל שהוא יראה שהבנקים פה משתמשים בכוח הזה בצורה לא נכונה, מייקרים עלויות ללקוח או עושים נזק עבור הלקוח, לצמצם את היקף הבנקים מ-10% ל-5% באישור של הכנסת. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> יש פה נושא מאוד מורכב. כולם מדברים על תחרות, על להוזיל עלויות ללקוח, שזה מצוין, הכוונה מצוינת, אבל אנחנו צריכים לוודא שזה באמת קורה. אם בסוף הבנקים הקטנים האלה שייכנסו יחסלו את ענף סוכני הביטוח, אנחנו בסוף נגיע למצב של חוסר תחרות, אנחנו נגיע למצב של עלויות גבוהות יותר ללקוחות. מכיוון שהדבר הזה צריך להיבחן בצורה רצינית, אני מציע לפצל את זה מחוק ההסדרים ולדון בזה כחוק נפרד. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> אני מחזק את חבר הכנסת קלנר. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לנו נמסר שהושגו הסכמות עם לשכת סוכני הביטוח כל עוד זה יישאר עד 10%. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הייעוץ המשפטי המליץ בצורה חד משמעית לפצל את הנושאים בסעיפים 16,17 ו-18. אם הייעוץ המשפטי מציע בצורה כל כך חד משמעית לפצל את שלושת הנושאים, אני חושב שנכון לפצל, בלי להיכנס לשאלה אם ההסדר הוא נכון או לא. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> בסעיף 18 יש גם התייחסות לעולם אחר בתוך עולם התיווך והביטוח. מה שקורה היום זה שחלק מעולם הסוכנויות מוחזק על ידי יצרני ביטוח. כמעט בכל המקרים שסוכנויות מוחזקות על ידי הבעלים הנטייה היא למכור הרבה יותר מוצרים של חברת האם שלהם - מה שמייצר ניגוד עניינים מובנה בתוך המבנה הזה. אנחנו מציעים לאסור בשנה וחצי הקרובות רכישות ומיזוגים נוספים לתוך המבנה הזה, אנחנו מציעים להשאיר את המצב כרגע כמות שהוא, לא להחמיר ולא להורות על הפרדה, ולהקים ועדה ממשלתית שתביא לכנסת פתרון קבוע בתחום הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זו הוועדה שכרגע קיימת? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> הקמנו עכשיו ועדה במשרד האוצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא עובדת? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> בימים אלה היא מתחילה לעבוד. התפקיד של הוועדה הזאת הוא לתת את הפתרון ארוך הטווח. הסכנה במצב שבו אתה מקים ועדה זה שבשנה וחצי הקרובות המצב רק יוחמר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז למה שלא תצביע על זה בחוק ההסדרים? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אם יש נושא אחד שהוא קריטי מבחינת לוחות זמנים, זה הנושא הזה. ברור שברגע שהממשלה הכריזה שהיא דנה בנושא השוק רק יחמיר את התופעה הזאת, לכן נדרשת הקפאת המצב בחקיקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם לא תביא את זה עכשיו בחקיקה, האם המצב לא יוקפא? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לא, הוא לא יוקפא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא? מה מתנהל בשוק? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> יש מיזוגים ורכישות בתוך גופים מוסדיים. הדבר הזה מבחינת לוחות זמנים של הסדרים הוא קריטי עבורנו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> להבדיל מתיווך. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> להבדיל מכל הסעיפים פה. בעניין הזה יהיה נזק ממשי אם הליך החקיקה לא יסתיים בזמן. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה קורה אם מעבירים את זה לוועדה ובסוף חברי הכנסת מחליטים שלא לקדם את זה? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> הכנסת תחליט אם כן או לא. אם היא תחליט שלא לקבל, הממשלה תצטרך לגנוז את הליך הבחינה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בהרבה מקרים בהם ועדת כנסת מסוימת התבקשה להקפיא מצב קיים על מנת שהממשלה תבחן אותו, בסוף הממשלה הביאה הסדר אחר לגמרי ויצא שהוועדה חוקקה חקיקה שהיא לא רלוונטית. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אם לא נעשה את זה, נצטרך לבוא לפה עוד שנה וחצי ואז נעמוד בפני שוקת שבורה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> הכנסת לא הוקמה היום או אתמול, היה לה זמן לעשות את זה. זה שהממשלה לא הביאה את זה לחקיקה לא אומר שזה צריך להיות בחוק ההסדרים. << אורח >> אוהד מעודי: << אורח >> בשנתיים האחרונות יש עלייה מאוד משמעותית של בקשות לביצוע מיזוגים מצד גופים מוסדיים ורכישות של סוכנויות. יש לנו שיקול דעת על מנת לבחון כל מקרה לגופו ובמקרים מסוימים גם לייצר מגבלות על מנת שלא יהיו הטעיות של אותה סוכנות כלפי המוצרים של חברת האם. הדבר פה מאוד משמעותי ונדרש, כי כבר עכשיו אנחנו עוסקים בנושא הזה בשטח ולא תמיד זה פועל לטובת הצרכן. בכל השינויים האחרים שנדרשים פה יש בשורה מאוד משמעותית לצרכנים, כמו הנושא של שיקוף עמלות שאין סיבה שהלקוח לא ידע על מה הוא משלם במסגרת השירות לאותו סוכן. אנחנו סבורים שזה יגביר את התחרות, את השקיפות, וגם יכול להשפיע לטובה על המחיר ועל השירות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> למה לא קידמתם חקיקה במקביל להחלטה על הקמת הוועדה? למה עכשיו אתם אומרים לנו שאין זמן ושזה צריך לעבור בחוק ההסדרים? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> הדרך הכי מהירה לייצר כרגע חקיקה היא דרך חוק ההסדרים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> אם ידעתם שיש פה החלטת ממשלה שעשויה לייצר תגובה בשוק, למה לא קידמתם חקיקה ביום קבלת ההחלטה הזאת? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> מתי? ההחלטה התקבלה ב-3 בפברואר. אם הוא היה מקדם חקיקה רגילה, זה היה לוקח לו יותר זמן. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת אלקין, קידמנו פה כמה פעמים הצעות חוק בשבועיים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לזה לא היה נוסח ממשלתי. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> הכנסת לא אמורה להיות השרברב של החלטות ממשלה שעוברות בלי חקיקה תואמת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי הפתרון הוא לתחום את זמן עבודת הוועדה או הצוות הבין משרדי. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> תחמנו את זה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לכמה זמן? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> כל החוק הזה מדבר על הוראת שעה לשנה וחצי, עד סוף שנת 2024, שזה אומר שאנחנו צריכים לבוא עם פתרון הקבע איפה שהוא באמצע שנת 2024. עשינו כאן משהו מאוד מידתי, הקפאנו את המצב למשך שנה וחצי. בלי החלק המשלים הזה אנחנו נעמיד אתכם, חברי הכנסת, בעוד שנה וחצי בפני שוקת שבורה, בפני מצב שכבר כל השוק התעצב לפני שהמחוקק החליט מה הוא רוצה לעשות עם השוק הזה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> האם שנה וחצי זה זמן מידתי לעבודת הוועדה הבין משרדית או שאפשר לקצר את זה? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> יש הרבה שחקנים שיש להם מה להגיד בנושא ויש להם אינטרסים בנושא, אם זה הגופים המוסדיים עצמם שחושבים שזה לגיטימי שהם יחזיקו סוכנויות, אם זה הסוכנים עצמם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אתה מדבר פה על שינוי גדול שאתה מצפה מאיתנו, חברי הכנסת, לקיים בו דיון אחד או שניים ולהעביר אותו. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה לא מה שאמרתי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אפשר לסכם עם יושב ראש ועדת הכספים שיתחיל את הדיונים במסגרת חוק ההסדרים. אם הוא יסיים אותם בפרק הזמן שיש לו לדון בחוק ההסדרים, אפשר יהיה להחזיר את זה לחוק ההסדרים. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> חבר הכנסת כץ, אנחנו עושים בדיוק את המצב ההפוך ממה שתיארת קודם. אנחנו לא מבקשים מהכנסת לחוקק את הפתרון ארוך הטווח, אלא אומרים שנדרשת עכשיו הקפאת מצב. אם הכנסת לא תעשה את הקפאת המצב, היא הופכת את עצמה ללא רלוונטית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני מציעה לפצל את זה ולאפשר לחבר הכנסת גפני ולחברי ועדת הכספים להתחיל את הדיונים האלה במסגרת החקיקה של חוק ההסדרים. ככל שתקבלו נתונים שמוכיחים את צדקת הטענה של משרד האוצר שעל פניו נשמעת לי נכונה - - << אורח >> אוהד מעודי: << אורח >> היא נכונה, ואני אומר את זה כמי שאחראי על רישוי סוכנים. בשנתיים האחרונות יש עלייה משמעותית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תיתן מעט קרדיט גם לחברי הוועדה שיוכלו לדון בזה ולהשתכנע שהיא אכן נכונה. ככל הנראה היא נכונה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אם הוא לא מספיק, ולא משנה באיזה לוח זמנים, כבר איחרנו את הרכבת, לכן אנחנו מבקשים לאפשר את לוח הזמנים הכי מהיר. יש פה נזק מהותי אם מוציאים את זה מחוק ההסדרים, כי זה בוודאות יעכב את ההליך. אנחנו מבקשים לא לפצל את הדבר הזה מתוך חוק ההסדרים, זה יהיה נזק אמיתי לתהליך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו נתחיל את הדיונים. אם נגיע למסקנה שאפשר להשלים את זה, נשלים את זה, ואם לא, נאמר שאי אפשר ואז ממילא זה לא יהיה בחוק ההסדרים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> האם אתם מקבלים את זה שסעיף 36 שעוסק באיסור על סירוב בלתי סביר להתקשרות של גוף מוסדי עם יועץ פנסיוני יישאר במסגרת חוק ההסדרים? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם המלצתם על פיצול. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו חשבנו שזה דיון שמורכב לעשות אותו במסגרת הצעת חוק הסדרים, לכן המלצנו לפצל. << אורח >> רועי רווה: << אורח >> היו הסכמות עד אתמול, אחרי שיח רציני ומקצועי בין שר האוצר לבין לשכת סוכני הביטוח, אבל מכיוון שהבוקר דברים השתנו, אנחנו מבקשים שיינתן עוד זמן כדי להמשיך את השיח. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו נגיש רביזיה על זה. בינתיים תעבירו נתונים לח"כים, תשכנעו אותם. אם כן, נפתח את הרביזיה לדיון מחדש. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו מדברים על פיצול של נושאים מס' 16,17 ו-18. סעיף 36 - פיצול אחד, סעיף 37(2), 37(3), 37(5) ו-38 - פיצול שני, סעיף 39 עד 40 - פיצול שלישי, ו-37(4) ו-41 - פיצול רביעי. נושא מספר 16 - איסור על סירוב בלתי סביר להתקשרות של גוף מוסדי עם יועץ פנסיוני – אתה מפצל ומעביר לוועדת הכספים להליך חקיקה רגיל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> פוצל והועבר לוועדת הכספים. אני מבקש רביזיה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מצטרף לרביזיה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא מספר 17, סעיפים 37(2) ו-37(3) – עמלות – אתה מפצל ומעביר לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד הפיצול והעברה לוועדת כספים, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף יפוצל ויועבר לוועדת הכספים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> את 18 אנחנו מחלקים לשני חלקים. סעיפים 39 עד 40 – תיווך בעסקאות במוצרי ביטוח אלמנטרי על ידי בנק בעל היקף פעילות – אתה מפצל ומעביר לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף אושר ויפוצל לוועדת הכספים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הכפפת סוכנויות ביטוח בידי גופים מוסדיים או גופים הקשורים להם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מדובר על לפצל את סעיפים 37(1) ו-41 ולהעביר לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף אושר ויפוצל לוועדת הכספים. אני מגיש רביזיה. אנחנו עוברים לצמצום מסגרות האשראי. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה מתחבר למה שהסברנו קודם על ההגנות של חברות כרטיסי אשראי מול המערכת הבנקאית. מדובר פה בהגנת ינוקא שנמצאה כלא אפקטיבית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה נשאר בחוק ההסדרים. מדובר בשינוי צרכני, לכן ההמלצה היא להעביר לוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אושר ויועבר לוועדת הכלכלה. אנחנו עוברים לייבוא מוצרי מזון. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מדובר בשני חוקים שהמטרה שלהם היא להוריד את יוקר המחייה בנושא המזון, להתאים את החקיקה בישראל שתהיה כמה שיותר דומה לחקיקה באירופה, ולייצר הסדרי אכיפה מתאימים כדי שמשרד הבריאות יוכל לאכוף בצורה דומה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין זיקה ישירה לתקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> במה זה מוריד את יוקר המחייה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> העיקרון הוא שמה שטוב לאירופה גם טוב לישראל. חלק מהחקיקה כבר נעשתה ואומצו דירקטיבות אירופיות כך שיהיה אפשר להרים מוצר מהמדף באירופה ולהביא אותו לישראל באופן זול וללא כל מיני תקנים מיוחדים וייחודיים לישראל שמפריעים לייבוא. עיקר החוק עוסק בהסדרי אכיפה של משרד הבריאות בנושא הזה - אנחנו בעצם מפסיקים לאכוף בנמל ועוברים לאכוף בשווקים. אם עד עכשיו עצרנו כל יבואן בנמל, עכשיו משרד הבריאות ילך לסופרים, ידגום את המוצרים ויבדוק אותם, כאשר לדבר הזה הוא צריך הסדרי אכיפה מתאימים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי למה זה מוריד את יוקר המחייה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כי בכך שאנחנו חוסמים את הייבוא יש פה פחות תחרותיות ויותר ריכוזיות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא חוסם ייבוא, אתה מעביר את האכיפה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כשאנחנו עוצרים משלוח בנמל, המשלוח נתקע בנמל למספר ימים והוא צריך לשלם על מכולות, על בירוקרטיות, על עיכובים - מה שמייקר את המחיר לצרכן. ברגע שאנחנו נותנים לו להכניס את המוצר ישר לשוק ואוכפים בשווקים, אנחנו עוצרים את כל הבירוקרטיה ואת התור בנמל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי שבודק בנמל זה משרד הבריאות? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> גם בנמל הם בודקים את זה מדגמית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כשאתה בודק בנמל באופן מדגמי, כוח האדם שאתה צריך הוא הרבה יותר מצומצם מאשר כשזה בתפוצה רחבה. האם יש הוספת תקנים במשרד הבריאות לשם אכיפה של הדבר הזה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן, נוספו כבר בתקציב הקודם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה צפי הפגיעה ביצרנים מקומיים? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מטרת הרגולציה היא לא להגן על יצרנים מקומיים. אם רוצים להגן על יצרנים מקומיים, יש בשביל זה מכסים ודברים כאלה ואחרים. גם התעשיינים תמכו ברפורמה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה פקחים הוספו? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרפורמה שהייתה בחוק ההסדרים הקודם הוצאה משם. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא הוצא. ההסדר שמוצע פה הוא הסדר משלים - עיקרו הוא עניין האכיפה. כרגע משרד הבריאות צריך ליישם את הדבר הזה בלי אכיפה. הוא מיוזמתו הסכים להכניס את הרפורמה לתוקף על אף שאין לו את כל הסדרי האכיפה המתאימים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה העמדה של הייעוץ המשפטי? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו חושבים שאם התחלתם בהליך חקיקה נפרד, אין שום סיבה שתריצו משהו לתוך חוק הסדרים ותעמיסו על ועדת הבריאות שהיא ועדה עמוסה וחשובה גם כך. לא הצלחנו כל כך להבין מה הדחיפות של העניין הזה, למה לא לקדם נדבכים נוספים של רפורמה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הסעיפים שאושרו בפעם הקודמת בוועדת הכלכלה היו סעיפים שיצרו את ההקלות הרגולטוריות בלי שהיו בהם הסדרי אכיפה מתאימים. בגלל שלא היו הסדרי אכיפה שידעו להתמודד עם הדבר הזה, נעשתה עבודת מטה בשנה האחרונה כדי לייצר - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> למה לא הבאתם את זה ביחד? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תמיד בחוק ההסדרים נופלים הסדרים, בין אם אלה הסדרי אכיפה, בין אם אלה עיצומים כספיים ששכחו להוסיף כמו בחוק הכשרות בפעם הקודמת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא שכחו כלום, זה נעשה במודע ובהסכמה. נכתב בדברי ההסבר של החוק שהוגש לכנסת שמדובר בהסדר שיושלם בהמשך. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה שזה נכתב בדברי ההסבר לא הופך את זה לדבר נכון ולתהליך ראוי. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> ואז הממשלה תיפול ולא ישלימו את ההסדר. ככה נוצרות לקונות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> האם בחוק ההסדרים הקודם גם כתבתם שההשלמה של העיצומים בחוק הכשרות תהיה בחוק ההסדרים הבא? זאת הייתה התכנית מלכתחילה? << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> רק על זה מגיע לכם שזה לא יעבור. זאת עזות מצח. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> יש כאן משהו שעשינו בכנסת הקודמת שאמור להקל על יוקר המחייה ויאפשר ייבוא משמעותי. יש כאן הסדר שמוסיף את הבקרה הבריאותית על הדבר הזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הוא לא מוסיף בקרה, כי לא הייתה בקרה. אני לא מצליח להבין למה זה דחוף עכשיו. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> הכנסת חרתה על דגלה את הורדת יוקר המחייה. זה חלק מהמהלכים של הממשלה להורדת יוקר המחייה. זה מאוד קשור לחוק ההסדרים, כי חוק ההסדרים אמור לסייע, אמור לעשות הסדרים למשק שיטיבו את התחרות במשק, יטיבו את הרגולציה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים עם היושב ראש, זה באמת לא תואם את המצופה מחוק הסדרים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם למשרד הבריאות לא יהיו הסדרי אכיפה, הוא יעצור את הרפורמה ולא נוכל לייבא לישראל בהתאם לרפורמה שעברה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עד היום אתה מייבא? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן, זה נכנס ב-1 בינואר לתוקף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תחכה עוד חודש-חודשיים כדי לסיים את זה בהליך חקיקה רגיל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> משרד הבריאות אמר שהוא לא מוכן. לו יש את הסמכות לעצור את הדבר הזה בצו. מרוב הדחיפות של הדבר הזה הם הביאו לוועדת הבריאות צו מקדים. יש פה דחיפות מאוד מאוד גדולה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה כבר פעם שלישית שרוצים להביא את זה במסגרת חוק ההסדרים. הרפורמה הזאת היא משהו מאוד משמעותי שצריך לעשות בכובד ראש. כל פעם כשזה מגיע בחוקי ההסדרים, ההסדר הוא לא שלם ואנחנו נאלצים להגיע אחרי שנה וחצי כדי לנסות להשלים אותו. הרפורמה כבר נכנסה לתוקף. ההסדרים של הייבוא, הייבוא המקביל והמסלולים לפי אירופה כבר נכנסו לתוקף. פה זה בעיקר העניין של האכיפה והעיצומים הכספיים, לכן אין שום סיבה שזה ייעשה במסגרת חוק ההסדרים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש הסמכה לשר הבריאות לעצור את הרפורמה. אמר מנכ"ל משרד הבריאות בממשלה שאם אנחנו לא יודעים להביא הסדרי אכיפה הוא יעצור את הדבר הזה. אני חושב שזו פגיעה גדולה ביוקר המחייה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> מדובר פה במשהו שיש לו השפעה ישירה על יוקר המחייה והוא בדרך כלל מטופל במסגרת חוק ההסדרים. בחוק ההסדרים הקודם היו דברים עם זיקה פחות ישירה ליוקר המחייה, אפילו רפורמות חדשות שמייקרות את יוקר המחייה כמו רפורמת הכשרות. פה יש משהו שהוא בזיקה ישירה ליוקר המחייה, קשור באופן ישיר לתכנית הכלכלית, לכן אני לא רואה שום הצדקה לפצל את זה. אולי כדאי לשמוע את נציגי משרד הבריאות, הם מבינים את הזיקה הישירה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רק מזכיר שהצו שאושר להם אושר לשנתיים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> משרד הבריאות אימץ רגולציה אירופית בחוק ההסדרים הקודם שנכנסה לתוקף ב-1.1.2023. הרפורמה שעברה בחוק ההסדרים הקודם נועדה לאפשר להביא מוצרים מחו"ל למדינת ישראל עם רגולציה אירופית. מפאת לוחות הזמנים הלחוצים של חקיקת ההסדרים הקודמת, נקבע במפורש שעל היעדים האירופיים לא תחול אכיפה. צריך לזכור שמדובר ברגולציה על בטיחות מזון - נושא של שאריות חומרי הדברה, מיקרו ביולוגיה ומזהמים כימיים. משרד הבריאות הלך למהלך תקדימי של אימוץ דין אירופי על מנת להקל על התעשייה ולהגביר את התחרות במדינת ישראל, זאת מבלי שיש לו אפשרות לבצע אכיפה. כעת, על מנת שנוכל להמשיך ולאמץ רגולציות אירופיות ולהבטיח את בריאות הציבור, אנחנו חייבים את המהלך המשלים שיאפשר לנו לבצע אכיפה על אותן הוראות שאימצנו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל יש לכם כבר תזכיר שפרסמתם באפריל 2022 שאתם יכולים להתקדם איתו, אז למה זה צריך לבוא בחוק ההסדרים? תקינה אירופית היא דבר חשוב, אין ספק, אבל זה מסוג הדברים שאפשר לעשות בהליך חקיקה רגיל. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> התחלנו בתהליך החקיקה הרגיל ערב ההסדרים, אבל אחרי שהגשנו את התזכיר להערות הציבור הממשלה נפלה. זאת הסיבה שאנחנו מחברים את זה כאן בתיקונים. אני לא רואה סיבה למה להשאיר אותנו כרגע בלי יכולת אכיפה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מדובר על רפורמה בייבוא מזון, ונשאלת השאלה אם זה מוזיל את יוקר המחייה, אם צריך להביא את זה מבלי שמתקיים דיון רציני בחקיקה רגילה. סיעת יהדות התורה אמרה בהסכמים הקואליציוניים שהיא לא מסכימה לרפורמה בגלל הפגיעה בחקלאות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> פה יש הסכמה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מדבר באופן כללי. אנחנו מדברים פה על תהליך שנוי במחלוקת שמצריך דיון אמיתי. אנחנו חושבים שהרפורמה הזאת לא טובה וצריך לעשות אותה אחרת לחלוטין כדי באמת להוזיל את יוקר המחייה. הרפורמה הזאת הייתה הפתרון הזול והקל ביותר לממשלה הקודמת. אני לא רוצה להגיד שמשרד הבריאות לא צריך להיות מעורב בעניין, אבל זה לא צריך להיות דיון במסגרת חוק ההסדרים. אנחנו כבר פעם שלישית דנים בזה. זה צריך להיות מפוצל מחוק ההסדרים, כדי שאפשר יהיה לדון בזה בחקיקה רגילה. אנחנו לא ניתן שיפגעו בחקלאים. משרד האוצר פוגע בהם כל הזמן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> סעיף 15 בכלל לא עוסק בנושא החקלאות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> עוסק. למה אתם מביאים את זה עכשיו? תביאו את זה בחקיקה רגילה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לסעיף 50 לא התקבלו התנגדויות מהחקלאים או מהציבור. זה סעיף שעוסק בהארכת ימי התוקף למוצרים. כמו שיצרן קובע את ימי התוקף בביסלי ובבמבה, כך הוא יקבע את ימי התוקף בבשר, דגים, והדבר הזה אמור להוריד משמעותית את יוקר המחייה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תסביר לי איך זה יוריד את יוקר המחייה אם הוא יקבע את התוקף. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מי שקובע את ימי התוקף היום זה משרד הבריאות, כשימי התוקף מקוצרים ביחס למה שמקובל בעולם. המשמעות של ימי תוקף מקוצרים זה שצריך להטיס לפה דברים במטוסים במקום להביא באניות - מה שמייקר את הכל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה רוצה שיצרן יאריך את התוקף? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן, וכך יהיה פחות פחת למוצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואז יהיה יותר זול? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יכול להיות יותר זול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, זה לא יהיה יותר זול, כי כשהתוקף יותר קצר, ממהרים לגמור את זה ושמים את זה במבצעים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> דבר נוסף, משרד הבריאות מציע להוציא את עצמו מהפיקוח הכפול שיש היום על מוצרים ולהשאיר רק את משרד החקלאות כגורם מפקח. בדיון שהיה השבוע בוועדת הכלכלה הסבירו נציגים למה ימי התוקף זה נושא חשוב שיוריד את יוקר המחייה. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> הפחתת בירוקרטיה והפחתת רגולציה על מנת להוריד ולהוזיל את המחירים בישראל, זה משהו שהוא חלק אינהרנטי לכל חוק הסדרים. מה שיש כאן לא שונה מדברים אחרים שאושרו בעבר בחוק הסדרים, זה רק ממשיך את הקו של להוזיל את המחירים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> העמדה שלנו ביחס ל-15 היא שנכון יותר שהוא ייעשה בהליך חקיקה רגיל, ולו רק בגלל שהוא החל כבר בהליך חקיקה רגיל. אני לא רואה סיבה להכליל אותו בהצעת חוק הסדרים, מה גם שזאת הפעם השלישית שאתם מביאים לנו השלמה לרפורמה. זה מראה שהעבודה בחוק ההסדרים היא עבודת הכנה בעייתית. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא הובא לפה שום דבר פעם שלישית. ישר אחרי חוק ההסדרים הקודם התפרקה הממשלה, לא היה אפשר לדון בכנסת. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הרפורמה של המזון הייתה בחוק ההסדרים של 2017. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זאת רפורמה שעסקה במזון רגיל. מאז למדו את החומר, עשו עוד פעם דיונים. אנחנו היום חמש שנים אחר כך, אנחנו לא יום אחר כך, לכן זה לא משהו שהתפספס. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא צריך לקרות בחוק הסדרים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> יש פגיעה בבריאות הציבור ככל שלא מסדירים את העניין. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא מצליח להבין איך סוגיה שיש לה זיקה ישירה ליוקר המחייה לא שייכת לחוק ההסדרים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אין לה זיקה ישירה ליוקר המחייה. הזיקה התקציבית הייתה בחוק ההסדרים הקודם. הרפורמה הזאת כבר נחקקה. עכשיו מבקשים לעשות השלמות שאין להן זיקה תקציבית ישירה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> השלמות יכולות להיות בחקיקה רגילה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> חד משמעית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני מציע לא לפצל את סעיף 15. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 15, סעיפים 30 עד 35 בהצעת החוק - תיקון של חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) - אתה מציע להעביר לוועדת הבריאות, בניגוד להמלצת הייעוץ המשפטי לכנסת והייעוץ המשפטי לוועדת הבריאות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אושר ויועבר לוועדת הבריאות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף 27. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> רפורמת התמרוקים, שגם היא נחקקה בחוק ההסדרים לשנים 2021 - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שוק התמרוקים בישראל הוא שוק מאוד ריכוזי שנשלט על ידי יבואניות מועטות. במטרה לפתוח אותו לייבוא ולתחרות מוצע שכל מה שטוב לאירופה יהיה גם טוב לישראל. ככל ושר הבריאות יקדם תקנות שחורגות מהרגולציה המקובלת באירופה, ההליך יבוצע בהתאם להסדר שכבר קיים היום בחוק – הוא יגיע לוועדת חריגים בין משרדית. ככל שהשר לא יקבל את המלצת הוועדה, הוא יצטרך את אישור הממשלה על מנת לקדם את התקנות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> התיקון הזה, לפי העמדה של הכנסת, דווקא עלול לעכב את פתיחת השוק המקומי לייבוא של תמרוקים. לפני רגע אמרתם שבשביל לזרז את הרפורמה לא צריך לפצל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> העמדה המקצועית של משרד האוצר היא שאין פה שום עיכוב לפתיחת השוק. אנחנו חושבים שתקנות שונות מהמקובל באירופה רק יסגרו את השוק. ככל שיבואן קטן יוכל להרים את המוצר מהמדף באירופה בלי שתהיה לו שום התאמה ייחודית לישראל, כך יהיה לו הרבה יותר קל לייבא את המוצר לפה - מה שיגרום לזה שתהיה יותר תחרות בשוק. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> גם הסעיף הזה היה בפעם הקודמת בחוק ההסדרים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הסיבה להביא אותו שוב? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני לא מבינה מה הסיבה להביא אותו שוב. אנחנו חושבים שכשדבר עבר בחוק הסדרים, אין שום סיבה להמשיך ולתקן אותו לנצח בחוק הסדרים, בטח כשאין סיבה מיוחדת של דחיפות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הובאו תקנות לוועדת הבריאות ממש לפני שבוע. לוועדת הבריאות במסגרת הדיון היו חסרים נתונים מאוד מהותיים, לכן היא החליטה לעשות חלק מהדברים בהוראת שעה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אין סיבה להביא את ועדת החריגים הזאת דווקא בחוק הסדרים ולא לאפשר לוועדה את הדיון הזה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ההסדר פה הוא בקונצנזוס ממשלתי. לא הועברה אף התנגדות להצעה הזאת, לכן הדיון בה לא אמור להיות דיון מאוד מורכב. זה יאפשר לוועדת הבריאות, כשיובאו אליה תקנות בעתיד, לקבל תמונה יותר שלמה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זו סיבה להעביר את זה בחקיקה רגילה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בדיוק, זה הכל סיבה להליך חקיקה רגיל. אני חושבת שאין מקום להכליל את הסעיף הזה במסגרת חוק ההסדרים, אבל זה לא מסוג הסעיפים שהייתי נלחמת עליהם, כי בסוף מדובר בהסדר קצר יחסית. הוועדה המוסמכת מבחינתנו היא ועדת הבריאות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו לא נפצל ונעביר לוועדת הבריאות. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אושר ויועבר לוועדת הבריאות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף 19 - תדרי רדיו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סעיפים 42,43 להצעת החוק אתה מעביר לוועדת הכלכלה, להליך חקיקה רגיל. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> פיצול. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף יפוצל ויועבר לוועדת כלכלה. אנחנו עוברים לנושא 20 - רגולציה בחוק הירושה. << אורח >> עידו חי: << אורח >> הצעת החוק מבקשת לבצע מספר תיקונים בחוק הירושה - העיקרי בהם הוא הפחתת בירוקרטיה והפחתת תיקים ממערכת בתי המשפט. נושא אחד של התיקון הוא העברת סמכויות מבתי המשפט לרשם לענייני ירושה במקרים שמפורטים בהצעת החוק, והנושא השני הוא הסרת חובת הפיקוח השוטף של האפוטרופוס הכללי על מנהלי עיזבון והעברתה ליורשים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> איך זה קשור לחוק ההסדרים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי את הייעול התקציבי פה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יש פה קשר יחסית עקיף ואף קלוש להקטנת העומס על בתי המשפט. אני לא חושבת שזה קשור לחוק ההסדרים. אני חושבת שזה בהחלט מסוג הדברים שאפשר היה להעביר לוועדת חוקה בהליך חקיקה רגיל. אני לא מצליחה להבין מה הדחיפות בדבר. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אם זה טוב לכולם, למה לא? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> השאלה היא לא אם מדובר בהסדר מיטיב או לא מיטיב או מדובר בהסדר צרכני כזה או אחר שיכול לסייע בהפחתת בירוקרטיה או נטלים אחרים על הציבור, אלא אם ב-20 הימים נטו שיש לכנסת להעביר בין 560 עמודים ל-600 עמודי הצעת חוק נכון שהוועדה תידרש גם לנושאים שאין להם שום קשר לחוק ההסדרים. ההצדקה של הצעת חוק ההסדרים כהצעה שצמודה ללוחות הזמנים של התקציב - שמדובר בעניינים שכרוכים בהוצאה הישירה לתקציב, בעניינים שיש להם דחיפות. לסעיף הזה אין דחיפות, ועדת החוקה יכולה להתכנס עבורו דווקא בגלל שהוא מיטיב, דווקא בגלל שהוא יכול להיות סעיף נכון. אין סיבה לעשות אותו בלוחות זמנים מואצים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל מה אם כולם מסכימים? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> צריך לקיים דיון. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה ייקח יותר זמן. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא ייקח יותר זמן. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> תהיה לך יותר בירוקרטיה. אזרחים סובלים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> איזו בירוקרטיה? מי הבירוקרטיה? זה אתה ואני. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה אתה, לא אני. אני רוצה לייעל הליכים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תבוא לוועדת חוקה ותאשר את זה כחוק רגיל. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה ייקח יותר זמן. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה זה ייקח יותר זמן? אני מבין שבקדנציה הזאת לא עולה על דעתכם שוועדת החוקה יכולה לקדם חוקים טובים ומיטיבים לציבור, אבל היא יכולה. אפשר להתחיל במסורת הזאת באיחור של שלושה חודשים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אלקין, לא אכפת לך שהציבור יסבול, העיקר שיהיה לך - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה שהציבור יסבול? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> בוא נייעל. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז תאשר את החוק הזה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כל הדבר הזה היה יכול לבוא בחוק רגיל, בנוהל רגיל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו לא מפצלים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 20, סעיפים 44 ו-45. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד להעביר את הסעיף לוועדת חוקה במסגרת חוק ההסדרים? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> רביזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> סעיף 21 - ביטול הדרישה להצגת אישור בדבר סילוק חובות כתנאי לביצוע רישום בפנקסי המקרקעין. << אורח >> עידו חי: << אורח >> הצעת החוק מבקשת לצמצם את הבירוקרטיה הקיימת היום בפעולות רישום בטאבו ברשם המקרקעין, לכן מוצע לבטל את הדרישה להציג מסמך בדבר סילוק חובות לרשויות המקומיות כתנאי לביצוע פעולות הרישום. בכל אחת מפעולות הרישום האלו הנכסים נשארים עדיין בבעלות אותם בעלים, לכן אין פגיעה ביכולת הגבייה של הרשויות המקומיות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נניח שיש שטח שהוא בבעלות פרטית של כמה וכמה בעלים ויש עליו כל שנה גידול טבעי של צמחים שצריך לגזום אבל הבעלים שנה אחר שנה לא גוזם וכתוצאה מזה יש שריפות, מזיקים, נחשים. מתי הרשות פוגשת את בעלי הקרקע? בעת מכירה. הרשות במשך שנים גוזמת, מטפלת בצמחייה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אסור לה בשטח פרטי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היא עושה את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היא לא אמורה. הסמכות פה היא לקנוס. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתי היא קונסת ומשיתה את עלויות פינוי הגזם? בעת מכירה, בעת רישום. << אורח >> עידו חי: << אורח >> התיקון כאן לא נוגע להעברה של בעלות. אין כאן העברת בעלות של הנכס, לכן אפשר להמשיך ולגבות ממנו את החובות כרגיל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ואם הוא מוכר את זה? << אורח >> עידו חי: << אורח >> זה לא רלוונטי להצעת החוק הזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה לוקח משכנתא בתמורה למה? << אורח >> עידו חי: << אורח >> הנכס כבר רשום על שם הבעלים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> את סעיפים 46 עד 48 אתה מעביר לוועדת הפנים במסגרת הצעת חוק ההסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף אושר ויועבר לוועדת הפנים. סעיף 26 - אכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית. << אורח >> יונתן פלוסהיים: << אורח >> אנחנו בתיקון המוצע רוצים להגביר את האכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית ובנתיבים רבי תפוסה שיש בהם כמה נוסעים. אנחנו משקיעים המון משאבים כדי ליצור את הנתיבים האלה שמייעלים את התחבורה הציבורית ומקצרים את זמני ההגעה של האוטובוסים. אנחנו רוצים להתמודד עם תופעה של רכבים שלא אמורים לנסוע בנתיבים האלה על ידי אכיפה. ככל שנגדיל את האכיפה, כך הנתיבים האלה יהיו יותר פנויים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> איך אכיפה קשורה לחוק ההסדרים? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> חלק גדול ממה שאנחנו עושים בחוק ההסדרים זה טיפול בכשלי שוק. כשל שוק מאוד מרכזי בישראל זה הפקקים, כשהדרך שלנו להתמודד עם הפקקים זה הנת"צים. ברגע שאין אכיפה מספקת בנת"צים כי למשטרה יש המון משימות משלה - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני כל יום עולה לירושלים ורואה שבנת"צים יש אכיפה מוגברת. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לא בכל הנת"צים ברחבי ישראל. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> איך זה מסתדר עם הפנייה האישית של שרת התחבורה שלא צריך לאכוף בנת"צים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך ייעול זה תוספת של כוח אדם? זה הדבר הכי לא יעיל בעולם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רצוי מאוד שסמכויות אכיפה יהיו בחוק רגיל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון, זה לא אמור להגיע בצורה כזאת. << אורח >> דודי קופל: << אורח >> סמכויות אכיפה באמצעות מצלמות בנת"צים בתוך ערים עברו בשעתו במסגרת חוק ההסדרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שם יש לך מצלמות, עלויות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> אזרחים צריכים לדעת איך הדברים האלה משפיעים עליהם. אכיפה זו סוגיה שמשפיעה על הפרט. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לתת סמכויות לפקחים זה לא עניין של חוק הסדרים. אני זוכר שכשהייתי במשרד לביטחון פנים והוספנו סמכויות לפקחים העירוניים, זה היה אירוע עם הרבה דיונים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כשל השוק של הפקקים הוא כשל שוק - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> קיים, מכירים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אני לא צריכה להסביר פה למה זה כזה כשל שוק, וגם ברור לכולנו שהנת"צים זו דרך משמעותית לתמרץ אנשים - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לכולנו ברור? שרת התחבורה אמרה הפוך. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> למשטרה יש משימות מאוד מאוד דחופות, לכן הרבה פעמים המשימה הזאת נדחקת. אנחנו לא מדברים פה על הפקחים בעירייה, שזה אירוע אחר, אנחנו מדברים על לתת סמכות מקבילה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זו לא מקבילה, אתם מוסיפים להם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למי אתם נותנים? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לפקחים של משרד התחבורה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז זו לא הוספת סמכויות, כי כרגע אין להם את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא טיעון מספיק טוב למה לכלול את העניין הזה אחרי שבחוק ההסדרים הקודם הבאתם כבר תיקון בעניין של פיקוח בנת"צים. אני חושב שבנושא של פיקוח ואכיפה ראוי לתת לוועדת הכלכלה את הזמן, את השהות לבחון את ההסדר ואת ההשלכות שלו בהיבט רחב יותר. הנושאים של פיקוח ואכיפה בענייני נת"צים ובענייני תחבורה בכלל נדונו הרבה שנים בוועדת כלכלה בהליכי חקיקה רגילים. אם יש דחיפות, ניתן לקיים את הדיון באופן מואץ ולא לכלול את זה כרגע בחוק ההסדרים, במיוחד כשאתם מתקנים פה את אותו הסדר שהובא לפני שנה וחצי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא ייתכן שתרכבו על הגל של להביא משהו בחוק הסדרים שיחזור באופן חוזר ונשנה מידי חוק הסדרים. זה עניין שאני רוצה לעקר אותו מלכתחילה, בוודאי ובוודאי כשמדובר באכיפה שדורשת דיון מעמיק מצד חברי הכנסת, התעמקות בעניינים שבסופו של דבר יושתו על הציבור. המלצתנו היא לפצל את זה להליך חקיקה רגיל. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> מבחינתנו, ואני חושבת שכמעט מבחינת כל הקואליציות, חוק ההסדרים הוא גם מקום שעוברות הצעות שיש להן השלכות משקיות משמעותיות. ההשקעה הממשלתית בתחבורה ציבורית והעלות של הגודש הם דברים שעלותם המשקית היא מיליארדי שקלים. כל עוד אין אכיפה ראויה ומשמעותית בנת"צים, הנת"צים מעוקרים מתכליתם ואין עדיפות לתחבורה ציבורית. אני מבינה את מה שאומר עו"ד עצמון, אבל בסוף יש פה תיקון יחסית נקודתי. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> למה אתם לא שמים מצלמות? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> יש מצלמות במצבים בהם - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שאומרים לך פה זה שבכנסת יש תהליך מסודר שאיתו הולכים ושכל פעם כשאתם מחזירים לנו חוקי הסדרים למיניהם, אנחנו אומרים לכם "די, מספיק, אנחנו לא מוכנים". עם כל הכבוד לקואליציות למיניהן, יש פה חברי כנסת שקובעים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> גם אם אנחנו מקבלים את העמדה של הממשלה שחוק ההסדרים יכול להכיל בתוכו נושאים שיש להם תועלות משקיות, עדיין זאת לא סיבה מספקת - זה נכלל במסגרת עוד 80 נושאים - להעיק על ועדת הכלכלה. אנחנו חושבים שבעניין הוראות אכיפה נכון שיהיה דיון מסודר. << אורח >> עידו חי: << אורח >> לפני כארבע שנים הגשנו המלצות לגבי אכיפה של אגרות תנועה ואגרות מינהליות, אבל תיקון החקיקה הזה עד היום לא התקדם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא הגשתם אותו? << אורח >> עידו חי: << אורח >> הוא הוגש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה קרה? << אורח >> עידו חי: << אורח >> אתה יודע מה קורה עם הכנסות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה פסימי לגבי הכנסת הזאת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני פסימי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תצביע נגד. << אורח >> עידו חי: << אורח >> זה פוגע באכיפה של אגרות תנועה, זה מעמיס על בתי משפט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תוציא אותו עכשיו, תשים אותו בהליך חקיקה רגיל ותתחיל לעבוד על זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ממתי לשים כוח אדם ופקחים זה ייעול? למה לא להשתמש במצלמות? אם תרצו להוסיף מצלמות, האם מצלמות אכיפה יגיעו לאישור הכנסת? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> המצלמות עדיין לא אפקטיביות, הן לא יודעות לספור שלושה אנשים ברכב. כרגע רוב הנת"צים הם נתיבים רבי תפוסה שהטכנולוגיה בהם היא הפקחים. לפיקוח בהיבטים האלה יש תועלות משקיות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני מסכים עם חברי הוועדה ועם הייעוץ המשפטי שצריך לפצל את הסעיף הזה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא מספר 26, סעיף מס' 54 – תיקון פקודת התעבורה - אתה מעביר את זה לוועדת הכלכלה בהליך חקיקה רגיל, אתה מפצל? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> פיצול מהותי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אם כך, מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף יפוצל ויועבר לוועדת הכלכלה. רביזיה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מצטרף. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> סעיף 22 – תיקון הגדרת צורכי ציבור בחוק התכנון והבנייה. << אורח >> עידו מור: << אורח >> במסגרת חוק ההסדרים אנחנו מבצעים מספר פעולות על מנת לייעל, להקל על הקמת רשת חשמל ולתמוך בגידול המאוד משמעותי בצריכת החשמל במשק באנרגיות מתחדשות וברכב חשמלי, כשאנחנו מבינים שבהסדרים הקיימים היום, וזה הופך להיות אירוע מאוד דחוף, פשוט לא ניתן לתת תמיכה מספקת לדברים האלה. היום אין לרשויות מקומיות את הסמכות להקצות צורכי ציבור לצורך הקמת מתקני השנעה, לכן אנחנו מבקשים לתת להן את הסמכות הזאת באמצעות הגדרת מתקני השנעה כצורך ציבורי שיקל את הנטל על הציבור. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה זכויות מקרקעין ייפגעו פה? << אורח >> עידו מור: << אורח >> אין הגדרה של פגיעה בזכויות מקרקעין. זה מאפשר לרשויות במסגרת הליכי התכנון להפקיע שטחים שגם היום מותר להן להפקיע. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> שטחים של מי? << אורח >> עידו מור: << אורח >> השטחים הם תמיד שטחים פרטיים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הנושא של מתקני השנעה הוא הרבה פעמים אירוע מאוד רגיש לאנשים שגרים בסביבה. חוק כזה יהרוג את כל ההתנגדויות, תהיה פה צעקה ציבורית גדולה מהדבר הזה. איך אפשר להעביר את זה בחוק ההסדרים? איך זה קשור בכלל? << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> כל הסוגיה של הפקעת מקרקעין היא סוגיה עדינה שפוגעת ישירות בקניין של הפרט. זה משהו שמצריך הליך שקוף עם התנגדויות, שיח אמיתי בוועדה, גורמי ציבור. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא ישפיע רק על הפקעת מקרקעין, זה ישפיע על עוד דברים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בישראל יש תקינה מאוד מתקדמת וטובה, ולא פעם הבעיה היא העדר פיקוח וסוגיות אחרות שפוגעות באינטרס הציבורי. עד שיש כבר דברים שעשינו כמו שצריך - גם אם יש מה לתקן ולשפר - בא לפה חוק הסדרים שמתחיל לעשות מחיקה טוטאלית. יש פה המון סוגיות שהשלכות הרוחב לדורות הבאים, למדינה הזאת ולעתודות שלה - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> צריך להבין שכשאתה מפקיע קרקע לצורכי ציבור, הפיצוי שאתה נותן לבעל הקרקע הוא נמוך יותר. << אורח >> עידו מור: << אורח >> על הסוגיה הזאת לא היו מחלוקות מבחינת תגובות ציבור - לא של השלטון המקומי ולא של אזרחים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז פה יש. << אורח >> עידו מור: << אורח >> להיפך, היום רשויות מקומיות - - << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> בטוח שרשות רוצה את זה, כי זה נותן לה כוח לקחת קרקע בהליך מקוצר ולשלם כסף. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> בסוף זה אירוע דגל של הממשלה, זה אירוע דגל של שר האוצר. זו כנראה אחת החקיקות הכי חשובות שנעשות פה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> ההשנעה זה אחד מהדגלים של שר האוצר? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תמסור לשר האוצר שאם הוא רוצה לעשות דברים כאלה, הוא קודם צריך לדבר עם חבריו לקואליציה. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> הסוגיה של ההשנעה היא סוגיה שהיא קריטית, לדעת כל גורמי המקצוע, לדעת כל גורמי הממשלה והשלטון המקומי, לטובת אספקת חשמל, לטובת משבר דיור ולטובת כניסה של רכב חשמלי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בחוק ההסדרים הקודם זה היה? << אורח >> עידו מור: << אורח >> זה לא היה בחוק ההסדרים הקודם. אין פה החלטה על הפקעה, אין פה שום קיצור דרך בהליך התכנון, אין פה שינוי במעמד. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תפתח את חוק התכנון והבנייה ותראה מה זו הפקעה לצורכי ציבור. זה הליך אחר לגמרי מהפקעה רגילה, וגם הפיצוי הוא אחר, הוא 15% או 20% מהערך. << אורח >> עידו מור: << אורח >> החלופה היא לא הפקעה על פי פקודת המקרקעין. היום חברת החשמל דורשת בצורה חד צדדית מבניינים לתת חדרי שנעים – מה שלא מתאפשר בשכונות ותיקות, לכן החלופה היא לא לספק חשמל. מדובר במתקנים מאוד קטנים - יש מעל 50,000 כאלה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שאת הסוגיות שנוגעות בהפקעות של מקרקעין פרטי צריך להימנע מלהכניס לחוק ההסדרים. זאת סוגיה מאוד רגישה שבה השלטון מפעיל כוח לא פרופורציונאלי בשביל ליישם מדיניות תכנונית. לפעמים חייבים שזה יקרה, אבל אז זה חייב להיות משוקף בהליך רגיל. חוק ההסדרים פשוט לא מתאים לזה. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> בהרבה מאוד חוקי הסדרים בעבר תוקן סעיף 188. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא אומר שצריך לחזור עוד פעם על אותה טעות. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> אני חושב שאין מחלוקת שכניסה של רכב חשמלי תורמת להפחתת פליטות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תורידו את המס. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> החוק הזה נועד לפתור את הבעיה של עמדות טעינה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> התקיים דיון על הנושא הזה של הפחתת המס על רכב חשמלי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא ביקשנו משהו חדש, פשוט ביקשנו שיאריכו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ביקשנו להאריך את זה, אבל משרד האוצר לא הסכים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא לפצל את זה להליך חקיקה רגיל? << אורח >> איליה כץ: << אורח >> כי מדובר על פעילות דחופה בשוק הרכב החשמלי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה התנגדתם להורדת המס על הרכב החשמלי? << אורח >> איליה כץ: << אורח >> אנחנו סבורים שהמס מאוד נמוך. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 22, סעיף 49 – תיקון לחוק התכנון והבנייה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה העמדה של הייעוץ המשפטי? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה תיקון מאוד קצר, תיקון של מילה אחת. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש לה משמעות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נכון. צוות הייעוץ המשפטי לוועדת הפנים לא ראה בעניין הזה עניין כל כך עקרוני לריב עליו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו מצביעים על להעביר את זה במסגרת חוק ההסדרים לוועדת הפנים. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נושא 23. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> קידום ייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת. << אורח >> עידו מור: << אורח >> אנחנו מדברים פה על תיקוני חוק שנועדו להפחית רגולציה במכירת אנרגיה מתחדשת בשוק הפרטי. לפי חוק משק החשמל, נדרש היום רישיון כדי למכור חשמל לכל מי שהוא לא חברת חשמל או חברת חשמל מזרח ירושלים. בשנה הקרובה הולך להיות שינוי מאוד משמעותי, לפיו ניתן יהיה לרכוש חשמל ישירות מיצרני חשמל - בדגש על אנרגיה מתחדשת. יש כ-40 ספקים שונים לנושא הזה. על מנת שהם יוכלו לרכוש את החשמל ישר מהיצרנים, אנחנו רוצים לאפשר פטור מרישיון למכירת החשמל הזה. אנחנו חושבים שזה נושא חשוב, כדי לאפשר האצה של התחום, כדי להפחית פליטות, להקל על רגולציה ולצמצם את המחיר לחשמל. התחרות שהחלה כבר עכשיו מביאה להנחות במחיר החשמל של מעל 5% לצרכנים ביתיים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נושא 23, סעיף 50(1). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> קידום ייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו מצביעים על להעביר את זה לוועדת הכלכלה במסגרת חוק ההסדרים. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף אושר ויועבר לוועדת הכלכלה. נושא 24. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיפים 50(2), 52,53– היערכות המשק למעבר לתחבורה פרטית חשמלית מבוססת אמצעי הנעה חליפיים. << אורח >> עידו מור: << אורח >> נושא 24 נועד להיערך לרכב חשמלי. מדובר פה בשני תיקונים שנועדו לשמור על הצרכנים. התיקון הראשון נועד להסדיר את הבעלות על אמצעי חשמל שמותקנים במקרקעין פרטי כך שאם בית משותף מבקש להתקין מתקני חשמל, הבעלות תהיה שלו, לא של המתקין. הדבר השני זה תיקון שנועד לקצר הוראת שעה בחוק משק החשמל, הוראה שתדרוש חובת רישיון לאספקת חשמל לרכבים חשמליים כבר בשנה הבאה, לא בעוד שלוש שנים, כשהתכלית של זה היא לאפשר רגולציה שתשמור על הצרכנים במשק החשמל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו מצביעים על פיצול והעברה לוועדת הכלכלה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף יפוצל ויועבר לוועדת הכלכלה. נושא 25 – התאמת החובה לאמצעי הנעה מתקדמים ועדכון אופן פרסום היעילות האנרגטית. << אורח >> עידו מור: << אורח >> המטרה לעשות שינוי בחיוב הפרסום על כלי רכב כך שבכלי רכב תהיה חובה לפרסם את היקף האנרגיה שנצרך, לא ספציפית ליטרים של דלק – מה שנועד לשקף לציבור שקונה רכב חשמלי את היעילות של הרכב. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 25, סעיף 51 – תיקון של חוק אוויר נקי - עובר לוועדת הפנים בפיצול להליך חקיקה רגיל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף יפוצל לוועדת הפנים. 29. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> סעיף 29 מדבר על קידום התחדשות עירונית. אנחנו מסתכלים קדימה בעולם ההתחדשות העירונית, לכן אנחנו מציעים להחיל גם על אזורים שהם צמודי קרקע אפשרות להכריז על מתחם לפינוי-בינוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עד כמה מועיל הפיצול הזה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו חושבים שמדובר בשינוי מאוד משמעותי, לכן ההליך הראוי לחקיקה הזה הוא הליך חקיקה רגיל. כרוכות בעניין הזה משמעויות מיסויות ומשמעויות אחרות שבעינינו נכון יהיה לבחון בהליך רגיל, לא בהליך מואץ של חוק ההסדרים שבו הוועדה תתקשה לראות את כלל הפרטים שנובעים מהנושא הזה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> משבר הדיור הוא בראש מעייניה של הממשלה. לא סתם התחדשות עירונית, חיזוק מבנים והוספת יחידות דיור הם בלב הפעילות של הממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מדבר פה רק על צמודי קרקע. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הסעיף פה מדבר על להפוך שכונות צמודות קרקע לבנייה רוויה בהתחדשות עירונית כך שאפשר יהיה להוסיף יחידות דיור לכלל האוכלוסייה. בעיריית חולון, למשל, 7% מיחידות הדיור תופסות למעלה מ-30% מהקרקע של העיר. באותו תא שטח, עם התשתיות שיכולות להיות, אפשר להוסיף עוד אלפי יחידות דיור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבר היום יש התחדשות בצמודי קרקע. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נכון, אבל היום ההתחדשות בצמודי קרקע היא רק אם הם קרובים לשכונה רוויה שמתחדשת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו מדברים על הפרה של הבנייה המרקמית? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא, הכל בתהליך תכנוני, ברצון הרשות המקומית והוועדה המקומית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> צריך לשים לב לזה, כי הסיפור המרקמי בתוך שכונה מאוד חשוב. גם אני נגד צמודי קרקע, צריך להיגמל מזה, אבל אם בשכונה של צמודי קרקע יעמידו לך בניין של שמונה קומות, זה ישנה לך את כל הבנייה המרקמית במקום, זה יפר את כל האיזון של החניות. אם עושים את זה, לפחות שזה יהיה במתחמים שיש לך חתימה של כל השכונה, אחרת אתה גומר לאנשים את החיים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני לא מסתכל פה על עוד חודשיים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל מאיתנו אתה מצפה שזה יאושר בתוך חודש. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> צריך לדון בחוק הזה בכובד ראש. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מאוד. אני חושבת שבתפיסה אפשר להגיע למשהו שהוא נכון לעתיד העתודות ההתחדשות העירונית בישראל וחייבים לעשות אותן בתוך הערים קודם כל. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> יש לנו מן תפיסת יוקרה כשמדברים על צמודי קרקע, אבל לא כל צמודי הקרקע הם יוקרה. יש הרבה משפחות שגרות בצמודי קרקע וצמאות לפינוי-בינוי הזה. הכל פה בתוך ההליך התכנוני. אנחנו פה רוצים לאפשר לעשות תכנית של פינוי-בינוי גם בלב המרקם העירוני שבו יש צמודי קרקע - מה שהיום לא אפשרי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> השאלה אם עכשיו יהיו לנו כל מיני איים מוזרים שיכולים להיות ממש סיוט לתושבים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הכל יעבור הליך תכנוני ארוך, הליך שבו ישמעו את כל התושבים. אנחנו לא מדלגים פה על שום שלב מההליך התכנוני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה דיון רציני ואמיתי, כי יכולה להיות פה תקווה גדולה ויכולה להיות אכזבה גדולה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מסכימה. זה סעיף שיכול להיות מאוד חברתי אם עושים אותו נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני בעד לפצל את זה אם אנחנו רוצים להיות נאמנים לציבור ולעשות את הדבר הנכון. זה ראוי לפיצול כדי שידונו בזה באופן מסודר. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אנחנו מבקשים לא לפצל משתי סיבות עיקריות. קודם כל, משבר הדיור מכה בנו יום יום. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה זה אומר? שצריך לעשות את זה בצורה הכי מהירה כך שיכול להיות שייצא משהו לא טוב? מה, אנחנו לא מודעים למשבר הדיור? מה אתה אומר? שאם לא נעשה את זה מהר, אנחנו לא עוזרים למשבר הדיור? זה בסדר לעשות את זה מהר? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הכל פה הולך לעבור הליך חקיקה מהיר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו לא מסכימים שהנושא הזה יעבור הליך חקיקה מהיר. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> יש פה גם השפעה תקציבית משמעותית. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבקש התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:00 ונתחדשה בשעה 13:45.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו מחדשים את הישיבה. היינו בהתייעצות סיעתית על העמקת התחדשות עירונית באזורי ביקוש. אנחנו מצביעים על לפצל להליך חקיקה רגיל בוועדת הפנים. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נושא 28 - ביטול הערה שנרשמה בפנקס המקרקעין. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> מדובר על עסקאות שפוקעות בהתחדשות עירונית. קיבלנו אינדיקציה מהשוק שיש פה בעיה, שיש פה בירוקרטיה לעניין הערת אזהרה. מוצע שכשעסקה פוקעת, גם הערת אזהרה תפקע. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אז שיפנה לבית משפט ויוכיח שהזכות בטלה. אתה לא יכול להפקיע לו את הזכות, כי יש ערך לזכות הזאת. לא לחינם היא נרשמה. איך מבטלים זכות? או בהסכמה, או דרך בית משפט. אתה רוצה לעקוף את בית משפט ולהוציא את היזם. אין בזה היגיון. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> המטרה של פקיעת עסקאות הייתה לאפשר גמישות בשוק. לא הייתה שום כוונה למחוקק להכניס את בית המשפט לאמצע התהליך. העבירו פה סמכות בשביל לאפשר את הגמישות הזאת בשוק. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> הערת אזהרה מונעת לעשות עסקאות באותה יחידת דיור. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אבל העסקה פקעה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> מי קבע שהעסקה פקעה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> המחוקק. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> בחוק כבר נקבע מנגנון של פקיעת עסקאות שנובע מאי עמידה של יזם בכל מיני מועדים, כמו אם הוא לא נתן את הוודאות לאותם דיירים שחתמו איתו ובפועל הוא מושך את הזמן והם כבולים אליו. הייתה הסתכלות על הדיירים עצמם, לאפשר להם איזה שהוא אפיק יציאה מהאירוע הזה כדי שהיזם לא יגיד: "אין מה לעשות, אתם חתמתם איתי, תישארו איתי על הדרך גם אם לא עמדתי במועדים מסוימים". המצב היום הוא שגם אם נקבע שהעסקה פקעה, הערת האזהרה עדיין רשומה ואותו דייר שרצינו למנוע את הכבילה שלו עדיין כבול. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אז שילך לבית משפט. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> ללכת לבית משפט זה עניין של שנה וחצי. אתה יודע מה זה עבור דיירים? הם צריכים כסף לעורך דין, הם צריכים לחכות שנה-שנה וחצי כדי להוריד הערת אזהרה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני מסכים, אבל ההערה היא זכות, היא לא נולדה יש מאין. אם יש עסקה או אין עסקה, זו שאלה משפטית. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אבל הממונה רשאי להחריג את זה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> המחוקק הכריע שהוא לא רוצה שאותם דיירים ילכו להליך משפטי, ישכרו עורך דין, יאבדו עלויות ויהיו שבויים בידי היזם. המטרה היא שכשפקעה ליזם עסקה, הדיירים לא יצטרכו להגיע לבית משפט. ההצעה שנמצאת פה אומרת שברגע שפקעה הזכות במקרקעין, תפקע גם הערת האזהרה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> יש יכולת להגיש ערר? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> בטח, אתה יכול להגיש ערר על קביעת הממונה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> יש כאן שאלות משפטיות לגבי זה שמקבל ההכרעה הוא גוף מינהלי, אבל אלו שאלות שאנחנו חושבים שיכולות להתברר במהלך החקיקה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> למי מגישים ערר על הממונה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נוכל לבדוק. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זאת השאלה, כי בסוף הממונה מחליט באופן חד צדדי. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> הממונה זה המומחה לעסקאות מקרקעין. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אלה הדברים שיידונו בוועדה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא מס' 28, סעיף 56(1) - חוק הרשות הממשלתית להתחדשות (ביטול הערה) - אתה מעביר לוועדת הפנים ומשאיר בחוק ההסדרים? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף יועבר במסגרת חוק ההסדרים לוועדת הפנים. 30 - קידום תחום התחדשות עירונית. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> פה זה תיקון יחסית טכני. היום הרשות המקומית נדרשת לאשרר פעמיים את ההכרזה שלה. מוצע שרשות מקומית תידרש להסכים רק פעם אחת, ואז ליזם תהיה ודאות שהרשות המקומית מסכימה והוא יקבל את ההכרזה אוטומטית בהתאם לחקיקה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו מצביעים על להעביר את זה לוועדת הפנים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נשאר בהסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף אושר ויועבר לוועדת הפנים. 31 - עסקאות חוסמות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא מס' 31, סעיפים 56(3) ו-57 – קידום פתרונות לעסקאות חוסמות – יעברו לוועדת הפנים ויפוצלו מחוק ההסדרים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה שזה יפוצל? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הסברנו בתחילת היום שיש מו"מ מקדים להצעת חוק ההסדרים ושיש חלקים שמפוצלים ממנה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבין את הטכניקה, אבל אני לא מבין למה מהותית הסעיף הזה צריך להיות מפוצל. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> מדובר בסמכות של מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית להתערב בחוזים בין שני צדדים בשוק הפרטי. אנחנו חשבנו שזה צעד מאוד משמעותי ודרמטי שלא נכון שיקודם במסגרת חוק הסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד הפיצול? מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הפיצול אושר. 32 - חוק פינוי ובינוי (מינוי שמאי). << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> החוק מבקש להקל על דיירים, על הרשות להתחדשות ועל היזם להביא שמאי פינוי בינוי כדי לבחון כדאיות כלכלית של עסקה. היום נדרשת הסכמה גבוהה יותר מההסכמות שנדרשות בשביל לצאת לפרויקט, לכן אנחנו מבקשים להפחית את ההסכמות ל-50%. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ההמלצה של הייעוץ המשפטי היא להעביר לוועדת הפנים. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> החוק יישאר במסגרת חוק ההסדרים ויועבר לוועדת הפנים. 51 - האצת תכנון בקרקע פרטית. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אנחנו רואים בשנים האחרונות בנתוני הבנייה שהקרקע הפרטית לא מספקת מספיק יחידות דיור ביחס לקרקעות המדינה. אחד החסמים הברורים שראינו זה הסיפור של קרקע פרטית מרובת בעלים שבשביל לקדם תכנון צריך הסכמה של 75% מקרב בעלי הקרקע. אנחנו מבקשים לבצע תהליך שבו נרד להסכמה של 51%. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה אומר שלוקחים מהם? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> לא לוקחים לאף אחד כלום, כי מדובר על קרקע פנויה. הרעיון הוא לאפשר יציאה ותכנון גם באחוז יותר נמוך של הסכמות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה? אתם רוצים לשחרר קרקעות? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז למה רמ"י לא משחררים קרקעות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ולמה הם שילשו את מחירי הקרקע? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את מתכוונת לשאול למה הם מספסרים בקרקעות. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> ההצעה נועדה להסיר חסמים ולאפשר יותר פיתוח בקרקע פרטית. הרעיון פה מדבר אך ורק על לצאת לתכנון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש פה נגיעה בזכות הקניין באופן שאני לא מכיר, וההתנגשות עם היתר בנייה דורשת תכלית ראויה. יש פה כמה דברים שבעיני דורשים ליבון. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> יש הבדל בין הליך תכנון לבין עצם מימוש התכנון. ועדה תכנונית לא דנה בשאלות קנייניות כמעט בכלל, למעט מקרים בוהקים שאין זכויות קניין לחלוטין. הנושא הזה לא פוגע בזכויות קניין, כי הוא מדבר על אספקט תכנוני בלבד, הוא לא מאפשר בנייה מיידית בקרקע אם אין זכויות בנייה. אין שום מניעה בזה. להיפך, זה יקדם תהליך תכנון. ברגע שאתה מקדם תהליך תכנון גם הקרקע של האדם שהתנגד שווה יותר, לא פגעת בו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה מקטין את הוודאות ההמשכית, כי כשאחוז ההיתר לתכנון נמוך יותר - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה צעד שמגדיל את היצע הדיור, כי הוא יאפשר עוד תכנון, עוד ייזום ועוד פיתוח. מדובר בתכניות משביחות. אף פעם לא ראינו תביעה של מי שהיה ב-25% בגלל שהוא חשב שעשקו אותו או פגעו בו. למה? כי מדובר בתכניות משביחות שכולם נהנים מהן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מאחר ומדובר בסוגיות שדורשות ליבון נוסף, אני חושב שנכון לפצל את זה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> תבואו לוועדת הפנים, יהיה על זה דיון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני חבר בוועדת הפנים. אני חושב שנכון להפריד את זה מחוק ההסדרים, כי הדיון במסגרת חוק ההסדרים לא יכול להיות מעמיק. אם זה יפוצל נוכל להביא את רמ"י ולשאול אותם למה הם לא משחררים קרקעות. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> האירוע הספציפי הזה לא רלוונטי לרמ"י. מדובר פה בקרקע פרטית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא מס' 51, סעיפים 89(3), 89(5) – האצת התכנון בקרקע פרטית - יעבור לוועדת הפנים במסגרת חוק ההסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רביזיה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף יועבר לוועדת הפנים. אני מצטרף לרביזיה. 35 - צמצום כוח השוק של ספקים (מזון). << אורח >> גל ברנס: << אורח >> במסגרת ההסדר הזה מוצע להפחית את הריכוזיות הקיימת בשוק המזון במקטע הספקים. במסגרת הדבר הזה מוצע לקדם כמה הסדרים. ההסדר הראשון הוא הסדר שאוסר על איסור מיזוגים של יצרניות מזון גדולות או ספקי מזון גדולים, כשבהיבט הזה אנחנו מדברים על כל חברות המזון הגדולות במשק שכולנו מכירים. ההצעה היא לאסור עליהם להמשיך ולגדול דרך מיזוגים עם חברות קטנות, כדי שחברות קטנות יוכלו לצמח באופן עצמאי. במסגרת חוק התחרות במזון יש היום איזו שהיא הגבלה לקמעונאים בפתיחת חנות באזורים שיש ריכוזיות גיאוגרפית. אם קמעונאים יגדילו את כמות הספקים הקטנים והבינוניים אצלם בחנות, מוצע כאן שהם יקבלו הקלה בכך שהם לא יצטרכו את אישור הממונה על התחרות לדבר הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חוק קידום התחרות בענף המזון קובע הסדרים מאוד מורכבים. מיזוג בין חברות לפי חוק התחרות נתון לאישור של הממונה על התחרות. כאן מוצע לקבוע איסור מוחלט על המיזוג. מכיוון שיש כאן התערבות בהתקשרויות של חברות פרטיות, של צדדים שונים במקטעים שונים בתחום המזון, נשאלות שאלות משפטיות מורכבות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 35, סעיפים 63,64 להצעת החוק – צמצום כוח השוק של ספקים – אתה מעביר לכלכלה ומשאיר בחוק ההסדרים? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אושר ויועבר לוועדת הכלכלה. אנחנו עוברים לנושא 4. << אורח >> יונתן פלוסהיים: << אורח >> בתיקון הזה אנחנו מבקשים להאריך את תקופת הרישיון של חברת נתג"ז. מדובר בחברה ממשלתית שהתפקיד שלה הוא לפרוס את תשתית הגז הטבעי במקטע ההולכה. את הרישיון שלה, שמסתיים ב-2034, אנחנו רוצים להאריך ב-15 שנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתה ממהר? << אורח >> יונתן פלוסהיים: << אורח >> זאת חברה שמגייסת כספים בשוק ההון. כשהיא לוקחת חוב של מיליארד שקלים, היא יכולה להחזיר אותו רק עד תום תקופת הרישיון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז למה לא בתהליך חקיקה רגיל? << אורח >> יונתן פלוסהיים: << אורח >> כי אל"ף, צריך לחזק את האיתנות הפיננסית של החברה - זו חברה שעושה הרבה השקעות גדולות שקשורות להולכה של גז, אם במה שנוגע לייצוא ואם במה שנוגע לפיתוח של המאגרים - ובי"ת, ככל שעלויות המימון שלה יותר גבוהות, כך זה משפיע על תעריף הגז שבסוף מתגלגל לצרכן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מדובר ברישיון שפג בשנת 2034. << דובר >> קריאה: << דובר >> נכון שזה נשמע מאוד מאוד רחוק, אבל זה משפיע מאוד על נתג"ז. צריך להבין שכל יום שעובר ואנחנו לא יכולים להאריך את התקופה של הרישיון של נתג"ז זה פוגע לנו בקידום המשק. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> יש משהו על הפרק? << דובר >> קריאה: << דובר >> ההסכמים שעליהם נתג"ז חותמת הם הסכמים ארוכי טווח. הסכמים עם יצרני חשמל והסכמים שקשורים לייצור וכדומה הם נושאים ארוכי טווח, ולכן בכל יום שאתה מעכב את זה אתה מעכב את המשק. זה מאוד קשור לתקציב, כי ברגע שיש לה עוד כמה שנים זה משפיע על המינוף שלה, זה משפיע על יכולת גיוס החוב שלה וגם יכול לייקר את התעריפים. הנושא הזה הוא סופר דחוף, הוא סופר קריטי, ואנחנו חושבים שאי אפשר לחכות איתו יותר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה מחזורי העסקאות הקיימים כרגע? לכמה שנים הם? << דובר >> קריאה: << דובר >> אני לא יודע להגיד את הסכום בשלוף, אבל מדובר פה בסכום מאוד מאוד גדול - מעל מיליארד שקל. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> יש פה גם דחיפות נוכח הצורך לקדם תשתית ייצוא למצרים, בניצנה. הנושא הזה יצא לשימוע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה הבעיה? תקדמו את זה בחקיקה רגילה. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> הנושא הזה של תשתית ייצוא חדשה מניצנה למצרים הוא אסטרטגי בראי המשק. כל עיכוב בהליך החקיקה פה עשוי להשפיע לרעה על היכולת של נתג"ז לקדם את התשתית הזאת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו נפצל את זה לוועדה למיזמים ציבוריים. במידה והם ישלימו את זה לפני שאנחנו צריכים להגיש, אני אמזג את זה בוועדת הכנסת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> את סעיף 17(1) להצעת החוק – הארכת תוקף רישיון נתג"ז – אתה מפצל להליך חקיקה רגיל ומעביר לוועדה למיזמים ציבוריים? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נכון. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> פוצל לוועדה למיזמים ציבוריים. 37 - שמירה על מקרקעי ישראל. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה פיצול שסוכם עליו לאחר הקריאה הראשונה. סעיפים 66(1), 66(2) ו-66ב להצעת החוק – שמירה על מקרקעי ישראל - אתה מפצל להליך חקיקה רגיל ומעביר לוועדת הפנים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הועבר לוועדת הפנים בפיצול. אני עובר לנושא מס' 7. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> על נושא מס' 7, סעיף 18 – הגמישות הניהולית במערכת החינוך – קיימנו כבר דיון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זו מערכת שהחינוך החרדי לא נמצא בה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אשמח שהחינוך החרדי יהיה ממלכתי. << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> תיקון החקיקה הזה רלוונטי אך ורק לבתי ספר שנמצאים בחינוך הרשמי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זאת אומרת, הילד שלי לא יקבל את זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוא כבר מקבל את זה. למוכר שאינו רשמי כבר יש חשבון. פה מדובר על פתיחת חשבון ברשמי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:46 ונתחדשה בשעה 14:51.) << הפסקה >> << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מדובר על כמה מיליארדים לנושא של הגמישות הניהולית. הילדים החרדים מחוץ לעניין. אנחנו לא נשלים עם המצב הזה. הילדים והנכדים שלי לא יהיו סוג ב' בגני הילדים ובבתי הספר. אם לא יהיה פתרון לזה, תחפשו את החברים שלכם כשיגיע תקציב המדינה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> את נושא 7, סעיף 18 – גמישות ניהולית במערכת החינוך - אתה משאיר במסגרת חוק ההסדרים ומעביר לחינוך? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הנושא הועבר לוועדת החינוך. 33 - הרחבת ההטבות להתחדשות בניינית. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הממשלה מבקשת להחיל את כל ההטבות התכנוניות והמיסויות שחלות על פינוי-בינוי גם על תמ"א 38, על התחדשות בניינית. פינוי-בינוי היה מועדף בעבר על התחדשות בניינית. היום התחדשות בניינית זה כבר לא מוצר נחות, לכן אנחנו רוצים לתת לו את אותן הטבות ואת אותם תנאים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם אנחנו רוצים לעבור מתמ"א 38 להתחדשות עירונית, למה להשוות את התנאים? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> מרבית הרשויות כבר ביצעו תכנית מכוח סעיף 23 בתמ"א שמסבירה איפה יהיה פינוי-בינוי ואיפה תהיה התחדשות בניינית. במקומות כאלה המוצר של התחדשות בניינית הוא כבר לא נחות, לכן אנחנו לא רוצים להפלות אותו. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לפני כשנה חוקקו חלופה לתמ"א 38 שאמורה לחול גם ביחס לתכניות שהן חלק מהחלופה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> זה חוק מצוין החוק הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האם זה אותו תיקון שמשמש כאותה הרחבה מהפעם הקודמת? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כתבנו שאנחנו חושבים שההסדרים שהוצעו בחוק הקודם לגבי מיזמי פינוי-בינוי הם אכן בעייתיים ומעוררים מורכבות משפטית, אבל משעה שהם כבר אומצו בחקיקה נכון להחיל אותם גם ביחס להתחדשות עירונית ולא לייצר איזה שהוא מודל אחר. ייתכן שהיה נכון לעשות את זה בהליך רגיל, אבל זאת כבר שאלה אחרת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לי הייתה כאן הסתייגות לגבי התמרוץ. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זכויות דיירים זה דבר שצריך לעשות במשורה. אני מאוד מבינה את הסיפור של סירוב בלתי סביר וכמה זה מורכב. אני גרה בשכונה ותיקה מאוד לא פשוטה, שכונה שכבר שוקעת בגלל שהיא בקרבה לים. כמובן שצריך למצוא לזה פתרון, אבל עדיין אני יודעת כמה חשוב להקשיב לזכויות דיירים, במיוחד אלה שגרים בשכונות האלו. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אלה לא מתנגדים. מדובר פה על מי שמשכיר, על מי שלא נמצא בנכס. למה שהמשכיר יתקע את ההתחדשות לאלה שגרים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מקבלת. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> יש הוראות שקשורות לבעלים, יש הוראות שקשורות למשקיעים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 33, סעיף 60 – הרחבת ההטבות להתחדשות בניינית מבוססת תכנון – עובר לוועדת הפנים ונשאר בחוק ההסדרים? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף יועבר לוועדת הפנים. אנחנו עוברים לנושא 34. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> המטרה של הצעד הזה היא לאפשר פיצול של צמודי קרקע. עד היום זה משהו שהיה בהוראת שעה ולא קרה הרבה. אנחנו בהצעה הזאת רוצים לבוא ולהגיד שמי שרוצה לעשות פיצול של צמוד קרקע, יוכל לעשות את זה בהיתר ולקבל 45 מטר נוספים. אנחנו רוצים לתת לאנשים אינסנטיב לעשות פיצול. הרבה פעמים צמודי הקרקע נמצאים במקומות לא צפופים שיש בהם תשתיות שיכולות לאפשר את זה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא מס' 34, סעיפים 61,62 – תוספת יחידות דיור בהליך מהיר – אתה מפצל לוועדת הפנים? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מבקש רביזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני מצטרף לבקשה שלך. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> הבנתי שזה לא ממש עוזר. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה לא עוזר, כי היום אין לאנשים מטראז' ולכן אין להם סיבה לבקש היתר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נושא מס' 8. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> סעיף 8 מדבר על קרנות ריט. הכוונה פה לתת הטבה למי שיש בבעלותו דירה יחידה אבל לא גר בדירה הזאת אלא משכיר אותה. היום חלים עליו אותם חוקי מס של משקיע. << דובר >> קריאה: << דובר >> עד איזה סכום? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> עד סכום של 7,500 שקל בחודש. אם אתה מקבל הכנסות מהדירה שאתה משכיר אבל גם מוציא כסף על דירה שאתה שוכר, תוכל לקזז בין שתי העסקאות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה רק כשיש דירה אחת, לא כשיש ריבוי נכסים, נכון? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נכון, כשיש דירה יחידה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ההצבעה היא על נושא 8, סעיפים 11(2) ו-12א. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נשאר בחוק ההסדרים ויועבר לוועדת כספים. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נושא 26. << אורח >> לילי אור: << אורח >> סעיף 47א לפקודת מס הכנסה אומר שמעצמאים או ממי שלא מופרש עבורם לביטוח הלאומי צריך לנכות 52% ממקדמת הביטוח הלאומי שהם משלמים. בגלל שיש מקרים שבהם המקדמות משולמות ביתר ואחר כך מקבלים בגינן החזר מהביטוח הלאומי, מוצע שסכום ההחזר מהביטוח הלאומי יופחת מהניכוי שמקבל הנישום. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תסבירי לנו שנבין. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אם אתה משלם בעצמך את הכסף לביטוח לאומי, אתה משלם אותו בצורה של מקדמות. אם שילמת ביתר, תקבל החזר מהמוסד לביטוח לאומי. אנחנו אומרים שברגע שקיבלת החזר מהמוסד לביטוח לאומי, לא יהיה גם ניכוי של ההוצאה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> שלא יהיה לך גם וגם. << אורח >> לילי אור: << אורח >> נכון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נושא 26, סעיפים 48, 49 – ההמלצה היא להשאיר בכספים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:22 ונתחדשה בשעה 15:32.) << הפסקה >>