פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 17 ועדת הכספים 02/04/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 88 מישיבת ועדת הכספים יום ראשון, י"א בניסן התשפ"ג (02 באפריל 2023), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> הצעת הארכת רישיונות הפקה של מחצבים בהתאם לסעיף 5(ג) לחוק נכסי המדינה התשי"א- 1951 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי מיכאל מרדכי ביטון ולדימיר בליאק אלי דלל מוזמנים: חן בר יוסף – ממ מנהל מינהל אוצרות טבע, משרד האנרגיה יערה גלבוע אייל – ייעוץ משפטי, משרד האנרגיה ישי לוי – חטיבה העסקית, רשות מקרקעי ישראל עפרה חן – מנכ"לית, נגב גז טבעי בע"מ מישל בן סימון – מנכ"ל מפעל "פיניציה" עופר לוסטיג – יו״ר איגוד המחצבות בישראל ייעוץ משפטי: שלומית ארליך רכזת הוועדה: ליאת קרפטי רשמת פרלמנטרית: שרון רפאלי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת הארכת רישיונות הפקה של מחצבים בהתאם לסעיף 5(ג) לחוק נכסי המדינה התשי"א- 1951 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. שני סעיפים על סדר היום. הראשון הוא הארכת רישיונות הפקה של מחצבים בהתאם לסעיף 5(ג) לחוק נכסי המדינה, ולאחר מכן צו היטלי סחר ואמצעי הגנה (היטל היצף על יבוא של כבלי נחושת למתח נמוך מטורקיה). אנחנו מתחילים בסעיף הראשון: הארכת רישיונות הפקה של מחצבים. מי מציג את זה? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> חן בר יוסף, ממלא מקום מנהל מינהל אוצרות טבע, משרד האנרגיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אתם מביאים את זה ביום האחרון? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> שאלה טובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זאת שאלה מיותרת, מה שאני שואל. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> לא, לא מיותר בכלל. שאלה במקומה. קודם כול, התנצלותנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נשאל אותה גם על הדבר השני. אני צריך להתכנס פה בערב פסח מוקדם בבוקר כדי לאשר את זה, אחרת זה לא יהיה. למה? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> הניסיון שלנו, לפחות, היה לנסות עוד במסגרת החלטת הממשלה של ההסדרים למצוא הסדרה נאותה של הדבר הזה מבחינת עבודת המטה שנעשתה עד אז. השותפים שלנו בממשלה חשבו שזה לא מבושל והיות שיש המענה דרך דיון בוועדה מול סוגיות אחרות בחוק ההסדרים, שכידוע, איננו חוק קצר - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חוק ההסדרים הפך להיות עוד משהו מעניין – מה שאני כבר לא רגיל. זאת אומרת אני רגיל שמכניסים לשם הכול כדי להעביר את זה מהר. עכשיו כבר מחכים להארכה רגילה של מועד לחוק ההסדרים? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אי אפשר להביא את זה לפני שבועיים? אפשר אבל מה זה משנה? עדיף שלא תענה כי כל תשובה לא טובה כי זה לא בסדר. מביאים את זה ברגע האחרון אחרי שכבר מפסיק הרישיון. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, אני רוצה לומר עליהם נקודת זכות – הם לא ידעו שזה עומד לפוג. לא היו פה מספיק דיונים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא שמעת מה שהוא אמר. הוא אמר, אנחנו חשבנו לעשות את זה אולי בחוק ההסדרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שמעתי את זה. אבל הם חושבים את זה על הכול. ראית כמה הם הכניסו בחוק ההסדרים. אבל, באמת, הם לא ידעו, הם לא ידעו שעומד להסתיים המכרז של המחצבות, אף פעם לא התרענו על זה – לא ב-2017 ולא ב-2018 ולא ב-2019. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רק רוצה להזכיר לך שאנחנו לפני פסח, לא לפני פורים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תגיד להם את זה, למה לי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שאני אומר לך, שתגיד להם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאגיד להם – הבנתי, טוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. בבקשה, תגיד מה אתם מבקשים. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> אני מקבל את ההערות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רק מבקש להבא שכשמגיע דבר כזה תביאו את זה מבעוד מועד כדי שנוכל לקיים דיון יותר מעמיק. יש לנו הרבה מאוד מה להגיד על המחצבות. אני לא רוצה לעכב את זה עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם על הדלק יש לו מה לענות, אם יש איזושהי שאלה. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> לא. זה יותר רשות המיסים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שמעתי אותך מתראיין גם על זה פעם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה על הבלו? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> לא. על הבלו זה מנהל רשות המיסים ושר האוצר. אנחנו על הדלק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה - - - בדלק? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> מנהל מינהל הדלק, נוסף לתפקידי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, בבקשה. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> עניינינו הארכת הרישיונות שיאפשרו את כריית המחצבים. המחצבים האלה הם קריטיים לתעשיות רבות בישראל, החל מייצור חשמל של חלק מהמוצרים האלה שמאפשרים את סינון הפליטות של גורמי ההפקה של החשמל שנוצר, כולל מערכות שלמות שקשורות לתעשיות בדרום שמדינת ישראל זקוקה להם גם כתעשייה וגם כייצוא וגם כמקורות פרנסה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בירוחם, למשל. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> בירוחם, בדימונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דיברה איתי ראש המועצה. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> מאות משפחות. בהיבטים האלה התעשייה הזאת היא תעשיית הבסיס שעליה עומד כל המגדל הזה. לכן היא מאוד חשובה. יש שני חוקים שהמחצבות האלה יושבות תחתם: אחד זה חוק המכרות שמאפשר 30 שנה; והשני הוא חוק נכסי המדינה. חוק נכסי המדינה מגביל את היכולת לתת את הרישיון ל-20 שנה, למעט אם ועדת הכספים אישרה אחרת. זאת למעשה הבקשה פה מחברי הוועדה הנכבדים – לאפשר לנו עוד עשר שנים של מתן רישיונות. הרישיונות ניתנים מידי שנה, הם נבחנים ורואים עמידה בקריטריונים ובכללים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על כמה מחצבות מדובר? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> אנחנו מדברים על 11 מחצבות שמופעלות על-ידי שמונה חברות שונות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה יש בסך הכול? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> יש 24 מחצבות בישראל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה איתם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עם האחרים? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> אחרים נמצאים תחת כללים אחרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה? << אורח >> יערה גלבוע אייל: << אורח >> אני עורכת דין יערה גלבוע אייל מהייעוץ המשפטי למשרד האנרגיה. אני אסביר: יש לנו חומרי חציבה ויש לנו מחצבים. חומרי החציבה עוברים, קודם כול, מכרז אצל רמ"י להקצאת הקרקע בדיוק לצורך הזה, וניתנים להם רישיונות שנתיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חומרי גלם לבנייה, נכון? << אורח >> יערה גלבוע אייל: << אורח >> נכון. זה גם שם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא רק לבנייה. << אורח >> יערה גלבוע אייל: << אורח >> לא רק. יש רשימה סגורה של חומרים שנחשבים חומרי חציבה. מי שמגיע לכאן לבקש הארכה לפני הקצאת הקרקע הם רמ"י. אלה גם רישיונות שנתיים שניתנים. מצד שני יש לנו מחצבים, וזה תהליך מאוד ארוך: יש קודם רישיון חיפוש ולאחר שמוצאים את המחצב בקרקע ניתנת תעודת תגלית. ואם עומדים בכל התנאים המפקח על המכרות נותן חוזה חכירה לכרייה. החוק מגדיר שחוזה החכירה יכול להיות עד 30 שנה. זה סעיף 49 לפקודת המכרות. אנחנו נמצאים פה בדיון על חומרים שהוגדרו מחצבים, והם איזשהו ייצור כלאיים, ואנחנו מחדשים עבורם את הרישיונות פעם בשנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה כלאיים פה? << אורח >> יערה גלבוע אייל: << אורח >> בזמנו חוק חובת מכרזים נחקק ב-1993 ובשנת 2001 המפקח על המכרות דאז נתן חוות דעת שחלק מהחומרים הופכים להיות מחומרי חציבה למחצבים. אז היום הם מקבלים את הרישיונות דרך פקודת המכרות אבל הם ממשיכים לשלם תמלוגים לרמ"י ולשלם לקרן שיקום מחצבות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לשלם תמלוגים לרמ"י אני מבין – זה הלכה למשה מסיני. כל מי שזז במדינה נותן תמלוגים לרמ"י. << אורח >> יערה גלבוע אייל: << אורח >> לא, המחצבים בדרך כלל - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל למה זה השתנה מבחינת החקיקה שנוגעת להם? << אורח >> יערה גלבוע אייל: << אורח >> החקיקה לא השתנתה. מה שהשתנה הייתה חוות הדעת. המפקח על המכרות חשב שהחומרים הספציפיים האלה, הסיווג שלהם הוא לא כחומרי חציבה אלא כמחצב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם מעבירים חומר למפעלים בדרום, בעיקר – אולי לא בעיקר - - - << אורח >> יערה גלבוע אייל: << אורח >> המעבר למחצב מוציא אותם מחובת מכרזים, ואת התמלוגים לפי הפקודה, מחצב משלם - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עשיתם עד היום? הרי 30 שנה מסתיימות, הרישיון שלהן מסתיים. מה עשיתם עד היום? מה חשבתם? מה היו ההתלבטויות? << אורח >> יערה גלבוע אייל: << אורח >> הפרשנות שלנו לאורך השנים הייתה שחוזה שמתחדש אחת לשנה לא צריך להגיע לאישור הוועדה כי קראנו את החוק שזה רק חוזה שניתן ל-20 שנה. לפני כשנה הגענו לכאן להארכה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, לאט-לאט. הפרשנות שלכם הייתה שאם מאריכים את המועד לחברה הזאת שכורה - - << אורח >> יערה גלבוע אייל: << אורח >> כי זה רישיון שנתי, כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז היא לא צריכה לבוא לאישור ועדת הכספים. הפקידה שעוסקת בעניין הזה יכולה לאשר. וכך היה. << אורח >> יערה גלבוע אייל: << אורח >> כן, המפקח על המכרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תקראי את הסעיף. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אבל למי זה ניתן? בלי מכרזים? בלי מה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הארכת המועד. זה ניתן, נניח, ל-20 או 30 שנה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> במכרז? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> במכרז, כן? << אורח >> יערה גלבוע אייל: << אורח >> אני אסביר: כמו שאמרתי בהתחלה - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> - - - נחושת, ברזל ומה לא. << אורח >> יערה גלבוע אייל: << אורח >> חומרי חציבה – יש לנו רשימה סגורה. אני עוד רגע אקריא את החומרים המדויקים כדי שאני לא אטעה. אז יש לנו חומרי החציבה – שם הוראות החוק מאוד פשוטות. מי שרוצה לפתוח מחצבה על האדמה שלו – יכול; אם הוא רוצה להשתמש בחומרים בשימוש עצמי, פרטי בתוך אותו שטח הוא לא צריך רישיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אם הוא מספק את זה לאחרים? << אורח >> יערה גלבוע אייל: << אורח >> הוא צריך רישיון חציבה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אם יש לי שטח פרטי ואני חוצב בו אני לא צריך היתר לזה? אני לא צריך מכרז אבל אני צריך היתר. << אורח >> יערה גלבוע אייל: << אורח >> אתה לא צריך רישיון חציבה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אבל אני צריך היתר. << אורח >> יערה גלבוע אייל: << אורח >> היתר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היתר למה? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> חייב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן? צריך? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בוודאי. אם אני חופר באדמה שלי ומוציא משם אדמה - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נשמע אותם. שאלת. מעניין. << אורח >> יערה גלבוע אייל: << אורח >> אני רוצה לעשות הבחנה כדי לא לטעות ולא להטעות. יש היתר ויש רישיון חציבה. רישיון חציבה הוא של המפקח על המכרות. אם אתה חוצב ומוציא את החומרים החוצה אתה צריך רישיון חציבה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> על איזו אדמה? << אורח >> יערה גלבוע אייל: << אורח >> כל אדמה שאתה חוצב בה. ההיתר שאתה שואל עליו הוא היתר לפי חוקי תכנון ובנייה - לזה אני לא נכנסת, זה לא הדיון. החומרים האלה, מתי הם כן צריכים מכרז? רוב המחצבות יושבות על אדמת מדינה. אדמת מדינה מנוהלת בידי רמ"י, ולכן מי שעושה את המכרזים על הקצאת הקרקע זה רמ"י. זה על חומרי חציבה. יש לנו מחצבים. לפי חוות הדעת שלנו, מחצבים לא צריכים מכרז. אנחנו בדרך כלל מנהלים הליך תחרותי. יש שם גם חריגים שהמפקח יכול לתת בלי ההליך התחרותי. לרוב אנחנו בוחרים בהליך תחרותי כדי להקצות את הקרקע. על הקרקע במקרה הזה לא עוברת מכרז, והתמלוגים לא משולמים לרמ"י, אלא למשרד האנרגיה עבור הוצאת המחצבים. המחצבים שיש לנו היום בארץ הם פוספט ונחושת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה החוק בעניין הזה? את יכולה להקריא? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> "חוק נכסי המדינה קובע בסעיף 5(ג) שהממשלה לא תהיה רשאית בשם המדינה להעניק זיכיון לתקופה העולה על 20 שנים בין לפי חוק זה ובין לפי חוק אחר הנוגע למכרות או למחצבים של המדינה, אלא באישור ועדת הכספים של הכנסת". אם אני מבינה נכון, בטבלה שצירפתם עם סוגי החברות והמחצבות יש מועדים שונים שבהם מתוארכות התגליות. חן, אם אתה יכול להתייחס לזה, כי אני רואה שיש פה חברות שמיוחסים להם מועדים משנת 2001, יש 2002, 2003. יש גם 2016. אז מה בעצם אתם מבקשים? לגבי 2016 לא חלפו 20 שנים. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> לא. אנחנו מבקשים להאריך את המועדים – בעצם, הדבר הפשוט זה לאחד את קבועי הזמן של שני החוקים. אני מזכיר: כשיש תגלית מישהו חיפש ועבד כדי לגלות אותה; שנית, בתוך השטח עצמו – ונמצאים פה גם נציגים של בעלי המחצבות – מבוצעות השקעות רבות כדי להיות יכול להפיק את התגלית. זה לא לבוא עם את חפירה ולהתחיל לאסוף את החומר, להביא לשם ציוד ויכולות וכן הלאה. לכן גם חוק המכרות קובע 30 שנה. 30 השנה האלה זה גם התארגנות של השקעות שהן, דרך אגב, לא חד-פעמיות בהתחלה, אלא השקעות לאורך כל התקופה, כדי שיהיה אופק לאותו תהליך. זה גם אופק ללקוחות אותו בעל מחצבה כדי שהוא יוכל לדעת שיש לו חוזה ארוך ואספקה סדירה של חומרי הגלם שהם קריטיים לתעשייה. מה שאנחנו מבקשים פה זה ליישר קו בין שני התהליכים האלה שאותם 30 שנה שיש בחוק המכרות, אכן גם ועדת הכספים תאשר שיינתן לעוד 10 שנים. כל אחד שקיבל במהלך 20 השנים האלה את היכולת לדעת שמבחינת חוק המכרות יש לו 30 שנה, בעצם ליישר קו שגם מבחינת חוק נכסי המדינה יש לו 30 שנה. זאת הבקשה. לכן גם שנת 2016 מוזכרת ברשימה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם זה פחות מ-20 שנה אתם לא צריכים אישור? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עד שיסתיימו להם 20 שנה. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> זאת הקצאה ראשונית. ההקצאה הראשונית לאדם שחיפש, מצא וגילה ומתכוון לשים זה לעשרים שנה. זה מתחדש כל שנה כדי לראות שהוא עומד בקריטריונים. אבל פעם אחת שהוא קיבל – הוא יודע שעשרים שנה הוא יוכל להפיק ככל שהוא עומד בקריטריונים. זה כמו רישיון עסק שניתן לכמה שנים קדימה ונותן ודאות לשני הצדדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ל-20 שנה הוא לא צריך אישור. אתם לא צריכים. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> לא. זה חוק המכרות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה החוק. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> הוא צריך אישור מאתנו שגם שם הוא נבחן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, ברור. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> לא צריך אישור מיוחד של ועדת הכספים כי הוא לא בפער מחוק נכסי המדינה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה החלק של רמ"י פה? לכמה זמן רמ"י נותן את האישורים שלו כשהוא מוציא את המכרז? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> בוקר טוב. שמי ישי לוי, ראש תחום מחצבות ברשות מקרקעי ישראל. משעה שאנחנו מקבלים את ההמלצה של המפקח על המכרות במסגרת תעודת התגלית שניתנת, ושם גם נקבע הטווח, אנחנו נותנים את חוזה ההרשאה לצורך הכרייה שתואם לגמרי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכמה זמן? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> לכמה זמן שהמפקח על המכרות נתן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 20 שנה? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> זה בדרך כלל לא 20 שנה, זה בדרך כלל תקופות קצרות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל אתם הולכים לפי המלצה שלו? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אנחנו בוחנים את זה אבל אני לא זוכר סיטואציה שלא נתנו הרשאה בעקבות תעודת תגלית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה שבעשר השנים האחרונות ירד בכ-50% הסיפור של המחצבות, זה בגלל שלא נתנו לכם המלצות או שזה בגלל רשלנות - - - << אורח >> ישי לוי: << אורח >> לא. בגלל שאלה חומרים שנמצאים לא במחצבים, אלא בחומרי חציבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל למה אתם לא נוהגים באותה שיטה? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אנחנו מדברים פה רק על מחצבים. אלה סוגי חומרים שמכוח פקודת המכרות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבנתי. אבל קחו את השיטה הזאת, תעתיקו גם אותה, קחו את זה ל-20 שנה. הרי יש סיפור של 50% מהמחצבות שירדו בעשר השנים האחרונות – דיברנו על זה בדיון האחרון. אתם אמרתם שיש עוד מכרזים. עם כל המכרזים שיש אנחנו יודעים שב-2025 אנחנו מגיעים למצב של שפל, ואז תבואו לפה ברגע האחרון ותגידו שאתם רוצים שוב, אבל בינתיים נסגרו עוד מחצבות. השאלה היא למה זה לא קורה אותו דבר? הם נוהגים בשיטה נכונה – קחו את השיטה הזאת, תעתיקו אותה וגם פה תיתנו את זה יותר זמן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בעקבות השאלות האלה אני מבקש, גברתי היועצת המשפטית, שבפעם הבאה שהם רוצים לקבל רישיון שיבואו חודש קודם. אנחנו מדברים פה על תהליכים שמתנהלים פה עשרות שנים. לבוא ברגע האחרון כשאין כבר רישיון ולהגיד לנו, בואו, תאשרו לנו את זה במהירות כי אם לא תאשרו המפעלים ייפגעו, ייסגרו והעובדים יפוטרו זה לא בסדר. אז חשבתי אולי לתקן את החוק ולא לאפשר את 20 השנה האלה - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני גם חשבתי על זה, אדוני. הנה, קלעתי לדעת גדולים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, אנחנו ביום כזה קצר. קודם כול שתהיה הנחיה של היועצת המשפטית מטעם הוועדה שלא לבוא לקבלת אישור, אלא חודש ימים קודם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה תמיד נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פער של 30 שנה – אי אפשר להביא את זה נורמלי? יכול להיות שאנחנו צריכים לחשוב יחד על תיקון החוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון. למה זה צריך להיות 20 שנה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מנועים מלתת רישיון כרגע. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> היום זה 2 באפריל. אז זה כאילו שלשום. נכון? אז מה קורה בעצם מאז? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מתי החוק הזה חוקק? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> החוק הוא משנת 51'. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הנה, בבקשה, יכול להיות ש-70 שנה אחרי אפשר גם לתקן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריך לחשוב על שינוי החוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שבשנת 51' זה היה סביר. היום זה פחות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אמרתי לה את זה עכשיו. אבל קודם כול שתצא הנחיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל היא שאלה פה שאלה נכונה – מה קורה ביומיים האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שמה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עכשיו. זה כבר פקע לפני יומיים. מה קורה עכשיו ביומיים האלה? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> הם לא קיבלו רישיון מחודש. הם כרגע בלי רישיון. זה מצב לא בריא. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> - - - שהוא אומר? עובדים בלי רישיון – זה מה שהוא אומר. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> אני לא יודע אם הם עובדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז זאת לא הארכת תוקף, זה לתת משהו חדש. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, יש לי אליהם עוד שאלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בחציבה יש הנחיה לטפל גם בחומר ממוחזר? באתרי חציבה, לא במכרות. << אורח >> יערה גלבוע אייל: << אורח >> היה סעיף שלם שהוסף לפקודת המכרות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מתי? << אורח >> יערה גלבוע אייל: << אורח >> אני לא זוכרת באיזו שנה. הוא לא יצא לפועל כי השר שהיה אחראי לאותו פרק לא היה שר האנרגיה והתשתיות, זה היה השר להגנת הסביבה, והנהלים שהיו אמורים להיכתב לא נכתבו. לפיכך, לפי מה שאני יודעת, יש חוקים אחרים של הגנת הסביבה שאמורים להסדיר את הנושא הזה בעיקר בחומרי חציבה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני אזכיר על מה אני מדבר: אנחנו מדברים על חומרים ממוחזרים לבנייה. אי אפשר להשתמש בחומר ממוחזר בלבד. לכן מי שיכול לשלב את החומרים האלה לשימוש וגם להוזיל את חומרי הבנייה וגם מבחינת הגנת הסביבה זה אותם מקומות או אתרי חציבה. לכן מה שבעצם שמענו פה זה שלא התגבשו הנחיות ולא מטפלים בזה – כמה זמן? << אורח >> יערה גלבוע אייל: << אורח >> לא, לא, זה לא נאמר. נאמר שזה בטיפול המשרד להגנת הסביבה, והמשרד להגנת הסביבה מסדיר את הנושא הזה, כנראה, בחוקים אחרים. זה לא אצלנו אז קצת קשה לי לענות על הנושא. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בפועל זה לא קיים. << אורח >> יערה גלבוע אייל: << אורח >> אני לא יודעת. זה לא נמצא אצלנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא אומרת שהיא לא הכתובת לתשובה. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> זה גם מחצבות מסוגים אחרים, זה לא המחצבות שלנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו יודעים. << אורח >> יערה גלבוע אייל: << אורח >> זה לא הנושא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה המחצבות שאני - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לוקח את זה לתשומת לבי. זה עוד יבוא לכאן לדיון. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ברור. חייבים לטפל בנקודה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מסכים עם מה שאתה אומר, בסדר. אנחנו נקיים את הדיון הזה. גברת עפרה חן, מנכ"לית "נגב מינרלים", ביקשת לדבר? << אורח >> עפרה חן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אפשר לדבר בקצרה, בבקשה. << אורח >> עפרה חן: << אורח >> בוקר טוב. קודם כול, אני רוצה להתייחס לכמה דברים שנאמרו פה. נושא הסדרת השטח - - - וייעול של העבודה בתוך המכרה מבוסס על סמך רישיון העסק. ברישיון העסק המשרד להגנת הסביבה נותן את הכללים האלה. אז מה שנאמר פה אכן מתבצע הלכה למעשה – יש לנו כללים, ואנחנו עובדים לפיהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק התפקיד שלנו הוא לפקח על הכללים האלה. לכן אני מאמץ את מה שאמר חבר הכנסת דלל ונצטרך לקיים על זה דיון. אני מסכים שהמשרד עושה את מה שאת אומרת. אבל אנחנו צריכים לפקח האם זה בסדר, האם צריך לשנות. זה תפקידה של הכנסת ובמקרה הזה של ועדת הכספים. << אורח >> עפרה חן: << אורח >> אני מנכ"לית של חברת "נגב מינרלים". אני מייצגת ארבעה סעיפים מתוך 11 שמופיעים פה לאישור. זה מ"פ מחצבים ו"נגב מינרלים". יש לנו שני מפעלים, אחד במכתש הגדול, מכתש ירוחם. שם אנחנו מייצרים חולות סיליקה מיוחדים כמחצב ולא כחומר לתעשיית הבנייה, שזה מחצבות. אנחנו בעצם מייצרים חומרים לתעשייה ליד המחצבים שלנו שהם מאוד ייחודיים גם במדינת ישראל. יש מפעלים – לא מתקני ניפוי ודברים מהסוג הזה שיש בדרך כלל ליד מחצבות – אצלנו יש ממש מפעלים בנויים עשרות שנים עם שיפורים, עם עשרות שקלים שמושקעים בהם. אנחנו תעשייה ואנחנו מספקים לתעשיות בארץ. יושב כאן מנכ"ל "פיניציה" ירוחם, שגם הוא ודאי ירצה לדבר. אנחנו צריכים להבטיח ללקוחות שלנו חומרים על פני זמן – לא לעשר שנים – ל-30 ול-40 שנה קדימה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה שתקתם עד עכשיו? ראיתם שהרישיון שלכם מסתיים. << אורח >> עפרה חן: << אורח >> אנחנו לא שתקנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עשיתם? << אורח >> עפרה חן: << אורח >> אנחנו היינו בקשר מתמיד ושוטף גם עם רשות מקרקעי ישראל וגם עם משרד האנרגיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק לא היית בקשר איתנו. << אורח >> עפרה חן: << אורח >> סליחה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, בסדר, מי שהיה יכול לעזור זה אנחנו. הרי לא היינו שותקים להם. << אורח >> עפרה חן: << אורח >> אני יודעת שהכול צריך להגיע דרך משרד האנרגיה. זה של משרד האנרגיה ולא יכולנו לעקוף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו תומכים בכם – לכן כינסנו את הישיבה. אנחנו סבורים שאם היית אומרת לנו לפני שבועיים היינו מדברים איתם ואומרים להם שעוד מעט אין רישיון, והעובדים ייפגעו והמפעלים ייפגעו – כל מה שאנחנו יודעים ומכירים. בסך הכול הייתי באופוזיציה רק שנה וחצי. << אורח >> עפרה חן: << אורח >> לנו חשוב לקבל אפשרות לעבוד לא 10 שנים, אלא 30-20 שנה קדימה כדי לדעת לתכנן את המפעלים שלנו ולנצל בצורה יעילה את המחצבים של המדינה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מישל בן סימון, מנכ"ל פיניציה, בבקשה. << אורח >> מישל בן סימון: << אורח >> בוקר טוב. לצערי, אנחנו למודי משברים. אדוני היושב-ראש זוכר כבר לפני עשר שנים את משבר הגז שבו עזרת לנו. נכון, אנחנו תמיד מגיעים לפה בדקה ה-90, לצערי - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. << אורח >> מישל בן סימון: << אורח >> - - אבל אני חרד. מפעל של 220 עובדים בירוחם – עוגן תעסוקתי שמייצר את הבקבוקים האלה שנמצאים פה. האיום של המפעל הוא קיומי. אם אנחנו לא נקבל חול, סיליקה, רק מהמקום הזה – ניסינו בכל מדינת ישראל בצורה רציפה – זה מנתק לנו את צינור החמצן למפעל. יש פה סכנה ל-220 עובדים. אני יושב פה כשלימיני יושב-ראש "חרסיות" ומצד שני "נגב מינרלים" – שני ספקים עיקריים שמספקים ברציפות כל יום חומרי גלם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מבקש? שנאשר את זה? << אורח >> מישל בן סימון: << אורח >> שנאשר את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו הולכים לעשות את זה עכשיו. << אורח >> מישל בן סימון: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. עופר לוסטיג, בבקשה. << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> בוקר טוב. אני יושב-ראש איגוד המחצבות. עשינו פה דיון ממש לפני חודש אצלך בעניין המחצבות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה שתקת? << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> אני לא שותק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דיברת כל כך הרבה ורק את זה לא אמרת. << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> אני לא שותק, אני אומר את זה כל הזמן. אני רוצה לברך על התהליך הזה שקורה עכשיו למרות שהוא באיחור. כרגיל מגיעים אליך בדקה ה-90 ועוד דקה. גם ענף המחצבות היה בדיוק באותו מצב. אנחנו מברכים על התהליך הזה, ואנחנו גם חושבים שהפתרון הזה הוא הפתרון הראוי בתחום המחצבות. הצענו את זה גם בענף המחצבות. הגדרה של מחצבות כ"מחצבים לא עיקריים". אפשר להחיל את הדבר הזה, ואז אנחנו מקדמים מאוד את הבעיה שקיימת, ואמרתם את זה גם לפני רגע גם בענף המחצבות. לכן שלושים שנה זאת ודאות טובה יותר מעשרים שנה. הליך כמו שנעשה במשרד האנרגיה מראה שכשרגולטור רוצה אז אפשר להביא לוועדה גם אם זה ברגע האחרון. אפשר להביא לוועדה תהליך שפותר בעיות גם ללקוחות, גם לספקים, פוגש את צרכי התעשייה. לדעתי, זה הדבר הנכון לעשות. אני ממליץ לאדוני לקראת הדיון החוזר שהוא אמר שהוא יקיים לחשוב גם על הפתרון הזה בכיוון תחום המחצבות. בעיניי, זה ראוי, נכון ואפשר לעשות אותו גם מבחינה משפטית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אנחנו נקיים דיון על העניין הזה. יגיעו לכאן בקשות מסוגים שונים שקשורים למחצבות. אנחנו נעלה את העניין הזה. אני מודיע שאם אתם נמצאים בפני סיום מכרז או סיום אישור ואתם תבקשו את אישור ועדת הכספים, אני מבקש להביא את זה חודש קודם. היועצת המשפטית של הוועדה תוציא לכם, ואנחנו נקיים דיון לגבי משך הזמן שהיה נכון ב-1951, ואני לא בטוח שהוא נכון היום. נצטרך לקיים על זה דיון. בכל מקרה מתוך דאגה לעובדים ולמפעלים אנחנו צריכים לאשר את הצעת הארכת הרישיונות ל-10 שנים. הפקה של מחצבים בהתאם לסעיף 5(ג) לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951 – מי בעד אישור ההארכה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההצבעה אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההארכה אושרה, ואני חוזר על בקשתי. תודה רבה לכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חג שמח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חג שמח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חג שמח לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:33. << סיום >>