פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 20 ועדת החוץ והביטחון 14/03/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 31 מישיבת ועדת החוץ והביטחון יום שלישי, כ"א באדר התשפ"ג (14 במרץ 2023), שעה 14:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ג-2023 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יולי יואל אדלשטיין – היו"ר זאב אלקין אוריאל בוסו בועז ביסמוט דני דנון ניסים ואטורי מאיר כהן שרון ניר משה סולומון מוזמנים: דרור גרנית – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים לירון הופפלד – עו"ד, המחלקה המשפטית, משרד המשפטים עדו אילי – מתמחה הרשות להגנת הפרטיות, משרד המשפטים אור זקן-עמית – מנהל תחום רגולציה תעופתית מסחרית, משרד התחבורה רפ"ק רינת סגל – ראש חוליית העצמת דסק מ"י, המשרד לביטחון לאומי שרון רובנישטיין צמח – עו"ד, לשכה משפטית בל"מ, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק שירה קרואני – עו"ד, קמ"ד אח"מ טכנווגיות ויועמ"ש מ"י, המשרד לביטחון לאומי זיו ברק בילאוס – מנהל מח' קש"ח וטפול בזרים באגף הקונסולרי, משרד החוץ ירון זיידמן – רח"ט צפא, משרד החוץ עירית ויסבלום – עו"ד, לשכה משפטית, משרד הפנים אופיר בן שלום – סגן מנמ"ר, משרד הפנים נרמין ברהום – עו"ד, עוזרת ראשית, משרד הבריאות מיכל – עו"ד, יועמ"ש חקיקה, משרד ראש הממשלה אורי אלפרט – רמ"ח בחטיבת ההגנה, מערך הסייבר רוית נעים – עו"ד, ממונה בכירה בלו, רשות המיסים כפיר חן – ראש מנהל המכס, רשות המיסים אנה ויטס – מינהלת הקמת מרכז לאומי לאבחון נוסעים, רשות המיסים זיו בוטבול – סגן מנהל אגף בכיר ביטחון סחר חוץ, רשות המיסים רחל להבה – ראש מחלקת תעשיה וניהול, רשות שדות התעופה עדי הירשקורן קליין – עו"ד, הממונה על הגנת הפרטיות, אל - על עידן דיין – עו"ד, יעוץ משפטי אל על, אל - על שלומי עם שלום – ראש מערך דוברות וקשרי ממשל, אל - על יעקב זוסמן משתתפים (באמצעים מקוונים) – מנכ"ל IATA, חברות תעופה זרות שירלי קציר – עו"ד, שדלנית, חברות תעופה זרות ייעוץ משפטי: עידו בן יצחק מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: מאיר פרץ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ג–2023, מ/1581 << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> שלום רב, היום יום שלישי, כ"א באדר התשפ"ג, ה-14 במרץ 2023. אני פותח את ישיבת ועדת החוץ והביטחון. הנושא: הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ב–2022. אנחנו בהכנת החוק לקראת ההצבעה בקריאה השנייה והשלישית במליאת הכנסת. הדיונים על החוק התקיימו, הם היו דיונים מעניינים וארוכים. אנחנו לקראת הקראת נוסח החוק וההצבעות עליו. מנהל הוועדה הביא לידיעתי שישנם גורמים שטרם הביעו את עמדתם ולא נכחו קודם אז בבקשה, מר קובי זוסמן מארגון התעופה IATA. << אורח >> יעקב זוסמן: << אורח >> שלום לכולם, תודה רבה על האפשרות לומר כמה מילים. ארגון התעופה הוא ארגון בינלאומי שאמון על קשת רחבה מאוד של תחומים – בקרקע, באוויר, בצד המסחרי של חברות התעופה, בטיחות וביטחון – כמובן שהנושא הזה של - - - הוא נושא שאנחנו עוסקים בו. מה שמאפיין את עולם התעופה הוא האחידות שנובעת מהצורך לייצר סטנדרטים כי אם אין סטנדרטים חברות התעופה לא יכולות לפעול. אתן אנלוגיה: מטוס של אל-על שינחת היום בטוקיו ובעוד יומיים יהיה בניו-יורק, אי-אפשר לטפל באווירון בשני אופנים שונים. יש אין סוף תחומים שחברות התעופה חייבות לפעול לגביהם באופן אחיד. לא היינו מודעים לפורום המכובד שישב על המדוכה כבר הרבה מאוד זמן, לא שיתפו אותנו וגם לא זומנו לכאן. עד היום היינו בקשר עם רשות המיסים שמתכללת את הפרויקט בשם המדינה ולטעמנו, והדגשנו זאת לאורך כל הדיאלוג עם רשות המיסים, הסטנדרטיזציה גם בתחום זה היא חשובה. הפצנו מסמך לוועדה וברשותך לא אחזור על כולו, אבל יש כמה נושאים מרכזיים שמבטאים, לדעתנו, חריגה מהסטנדרט המקובל. זה לא שאנחנו שוחרי סטנדרטים, בסופו של דבר יכול להיות מצב בו שכרנו יצא בהפסדנו, אני יכול לתת כמה דוגמאות של יוזמות ישראליות שלא החזיקו מים או עוכבו במשך תקופה מאוד ארוכה, כך הוא הקוד האופוזיטיבי שמדינת ישראל החליטה פעם שהיא הולכת לזהות מטוס שנכנס למרחב האווירי באופן שחורג מהמקובל בעולם. עוד נושא שהכוונה הייתה טובה והיישום היה לקוי הוא השער העולמי – אופן הדיווח של חברות התעופה על אודות נתוני המטענים. החריגה מהסטנדרט גרמה לכך שהיישום שלו היה על פני מאוד שנים וחברות תעופה לא הצליחו לתת את המידע כפי שהמדינה ביקשה. אפילו נושא כמו חוק פיצוי נושאים שמדינת ישראל, מה שהיום אנחנו קוראים לו חוק טיבי, היישום הראשוני שלו חרג לחלוטין מסטנדרטים אחרים בעולם וכתוצאה מזה היה עיכוב ביישום שלו. לכן, גם בעיננו הנושא הזה הוא קריטי משום שבסופו של דבר, עם כל הרצון הטוב, לחברות התעופה תהיה בעיה לשדר את הנתונים. לסיום אומר שעולם התעופה נמצא עכשיו בנסיקה, זה נכון לחברות תעופה זרות וישראליות כאחת. בראייה של חברות התעופה מדינת ישראל קשה לתפעול, הרגולציה קשה, התנאים הגיאופוליטיים קשים. עכשיו, כשחברות תעופה מחפשות כל הזמן יעדים חדשים ושווקים חדשים, ככל ששוק נהיה מסובך יותר ומעמיד תנאים רגולטוריים שקשים ליישום – וחברות תעופה מצייתות לחוק – כפי שאנחנו רואים מהחומר שקיבלנו לאחרונה יש פה עדיין פער שצריך לטפל בו מבחינת הגעה לסטנדרט הנדרש. מבחינתנו היה רצוי להמתין עוד קצת ולעשות את ההתאמות הנדרשות ולבוא עם גישה יותר מכילה משום שבסופו של דבר זה הולך להיות אתגר עבור חברות התעופה. המידע הזה יועבר למדינה, גם למדינה יהיה אתגר בלעבד וללקט את כל המידע הזה, תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה למר זוסמן, אנחנו רק יכולים לומר לך שהסיפא של דבריך – סוג של תקופת הסתגלות והקשיים שיהיו גם לחברות התעופה וגם למדינה ביישום כל התוכנית והחוק וכן הלאה – כל הדברים הללו עלו לדיון בישיבה הקודמת. אני מצטער שלא הוזמנת אליה אבל הנושא עצמו עלה. דיברנו כאן על שיקול הדעת שיהיה למבצעים, לא טייס אוטומטי של הטלת קנסות על חברות במידה שהן לא עמדו בפסיק. לכולם ברור שהכניסה לסידור החדש היא תהליך. אני מקווה מאוד שהדברים יסתדרו על הצד הטוב. דבר שני, אני מציע שתבואו בדברים עם הגופים המבצעים. אנחנו גוף מחוקק, מפקח, איננו מבצעים את התוכנית. אם תהיה בקשר עם רשות המיסים זה טוב. במידה והדברים לא יסתדרו ואתה חושב שהם פוגעים בעיקר ובמהות אז אנחנו כוועדה נוכל להתכנס ולחשוב איך מטפלים בזה. כרגע, למען האמת והגילוי הנאות, אני לא רואה שאנחנו עוצרים כי יש פה הא בהא תליא לגבי כל מיני תהליכים. אני מציע דרכי עבודה לנסות ולפתור את זה ואם לא אז נכתב בפרוטוקול שאנחנו ניתן את תשומת ליבנו לנקודות במחלוקת אם תתגלענה בינכם לבין הגורמים המבצעים. עורכת הדין שירלי קציר בזום, בבקשה. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> צהריים טובים, אני מצטרפת בזום באופן חריג באישור מיוחד שקיבלנו משום שהוועדה התכנסה אחרי שכבר קבענו את הנסיעה וסברנו שניתן יהיה לעלות בזום. זה אושר ואנחנו מודעים על כך. אדוני היושב-ראש, אנחנו חושבים שהצעת החוק, בעולם גלובלי שבו חברות תעופה פועלות במרחב אווירי שאמור ליצור ודאות חוקית אחידה יוצרת בעיה אקוטית עד כדי כך שיש חשש אמיתי שאם חברות התעופה תיאלצנה להיות כפופות לחקיקה הן לא תוכלנה להמשיך את הטיסות לישראל ובסוף יצא שכרנו בהפסדנו. אדבר באופן קונקרטי: יש מספר בעיות בחוק, העברנו נייר מסודר אחרי שערכנו מחקר מקיף. אנחנו פועלים עם למעלה מ-30 חברות תעופה זרות שייפו את כוחנו על מנת להביא את קולן לגבי הצעת החוק שעומדת להצבעה. המטרות שלשמן נועד החוק: החוק הזה הוא לא חוק חדש בעולם, המטרה היא ראויה – מניעת פיגועים ושמירה על ביטחון המדינה – רק שמדינת ישראל חרגה באופן גורף מכל המטרות שלשמן חוקק החוק הזה במדינות מקבילות בעולם ובכלל זה בארצות הברית, אירופה ומדינות נוספות. אנחנו סבורים שיש בעיה עם חמש המטרות שהוצבו שלשמן ניתן למסור את המידע ולאסוף אותו. אנחנו מבקשים להגביל ולהקביל את איסוף המידע בהתאם לחקיקה בינלאומית שמתבצעת בדיוק בנושא הזה. בגדול, המטרה שלנו, הבקשה שלנו היא שאיסוף המידע, גם באמצעות ה-PNR וגם באמצעות ה-API יוגבלו לטובת מטרות בינלאומיות מקבילות – שמירה על ביטחון לאומי בלבד. יש כאן בעיה אקוטית חמורה בעניין סתירה בין הוראות החוק שנקרא GDPR – חקיקה אירופאית משנת 2018 שמטרתה לשמור על זכויות ופרטיות של נושאים – לבין הצעת החוק המובאת כאן להצבעה. חברות תעופה אירופאיות, בכל מקום שבו הן נותנות שירות בעולם – והחוק שלנו בהחלט נופל תחת אותה סתירה להוראות חוק GDPR – לא תוכלנה לציית להוראות החוק הישראלי אלא אם כן, זה גם צוין על ידי מר יחיא מרשות שדות התעופה בישיבה הקודמת, מדינת ישראל תערוך הסכם בינה לבין האיחוד האירופי. אם לא יהיה הסכם שכזה חברות התעופה האירופאיות וחברות התעופה נוספות שכפופות לתקינה אירופאית לא תוכלנה לקיים את הוראות החוק הזה, צריך להבין שזה דבר אקוטי. הוראת חוק ישראלית בענף שהוא גלובלי במהותו שסותרת את התקינה הבינלאומית, מדובר בדבר שלא ייעשה. אנחנו מבקשים לפעול בהתאם להוראות הבינלאומיות שמחייבות קיומו של הסכם בינלאומי בין מדינת ישראל לבין האיחוד האירופי ביחס לנושא של איסוף ומסירת מידע על נוסעים. אם לא כן, חברות תעופה אירופאיות ואפילו אמריקאיות שפעולות תחת תקינה של GDPR לא תוכלנה לעמוד בהוראות החוק. יווצר מצב שבו חברות התעופה תפעלנה בניגוד להוראות החוק, וכפי שציין קובי זוסמן זה לא משהו שחברות התעופה מבקשות לעשות, או פשוט להפסיק את הטיסות לישראל ואני חושבת שזו לא המטרה. מעבר לפגיעה בחברות התעופה בסופו של יום אנחנו נפגע בצרכן, בתחרות במשק ובוודאי שזה הפוך להסכם השמיים הפתוחים שישראל הצטרפה אליו ב-2013. כפי שאמרתי עד כה, אנחנו מבקשים לצמצם את רשימת המטרות שמוגדרות בהצעת החוק למטרה של שמירה על ביטחון לאומי בלבד ומניעת אירועי טרור. בנוסף, לפעול במישור הבינלאומי לחייב הסכם בין מדינת ישראל לבין האיחוד האירופי ופשט להתאים את החוק האירופי והתקינה האירופית שקיימת באופן אחיד ולמנוע תקלות וחריקות בדרך. יש לנו נושאים נוספים, לא אלאה את הוועדה אך אציין אותם בקצרה. מספר נושאים נוספים שמטרידים את חברות התעופה הזרות ובכללם איסוף המידע. מקובל בעולם לבקש איסוף מידע רק של 24 שעות לפני ו-12 לפני, 12 שעות לפני ביצוע ההזמנה ומידע שניתן בצ'ק אין. בישראל הרחיבו את זה ל-48 שעות לפני וגם לאחר סגירת דלתות. זה אומר שחברות התעופה תהיינה עסוקות באיסוף ומסירת מידע באופן תדיר במקום לעשות את הפעילות שלמטרתה הן נשכרו – להוביל נוסעים מנקודה לנקודה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> את בוודאות אומרת שבתשקיף העולמי הנוהג שונה לגמרי מהצעת החוק? << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> הוא לא שונה לגמרי, יש מטרה אחת שהיא חופפת – מניעת אירועי טרור ופשיעה – רק שישראל הרחיבה באופן קיצוני את המטרות, את איסוף המידע, את משך הזמן שבו חברות התעופה נדרשות - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כן, הבנתי, 24/48. תני לנו דוגמאות לדברים שלא מופיעים בחוץ לארץ אלא רק בהצעת החוק שלנו. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> למשל מידע לגבי מינו של אדם, מידע לגבי המגדר, מידע לגבי איסוף נתונים כלכליים. 48 שעות לפני הטיסה שזה משהו שלא נהוג בעולם וגם מקשה באופן מאוד פרקטי על חברות התעופה למסור את המידע הזה. חמש המטרות שהוגדרו בראשית החוק חורגות לחלוטין מכל המטרות שמוגדרות בעולם. בעולם יש מטרה אחת שהיא מניעת פשיעה וטרור. בישראל הרחיבו את זה לשמירה על בריאות הציבור, מידע כלכלי, אני יכולה להקריא ממה שכתוב בהצעת החוק ולמנות איפה זה סותר באופן חזיתי. חמשת המטרות שמוגדרות אצלנו, עם הראשונה אין בעיה כפי שאמרנו – מאבק בארגוני הפשיעה ומניעת טרור. מטרות אחרות: חיזוק אבטחת התעופה האזרחית – יש גוף בעולם שעושה זאת, למה צריך את החוק הזה? שיפור מערך ביקורת הגבולות וניהול הליכי הגירה – יש לישראל הרבה דרכים לעשות זאת ולא באופן הזה. שמירה על בריאות הציבור – המונח שמירה על בריאות הציבור הוא מעין שסתום רחב שאפשר ליצוק אל תוכו הרבה תוכן. חברות התעופה שואלות אותנו מה המשמעות של הדברים, כיצד נוכל בעצם לדעת מה כן אנחנו נדרשים למסור, מה אסור לנו למסור. צריך להגיד באופן ברור, כפי שציין קובי, ישראל חשובה לחברות התעופה, מדובר ביעד אסטרטגי, אבל היא רק ישראל. צריך להבין שאם יכפו על חברות תעופה זרות לפעול בניגוד לתקינה מקומית שיש להן ההשלכות של זה מובנות מאליהן, זה לשים מצב של בין הפטיש לסדן ובעיני ברור לאן הכף תיטה. אני חושבת שצריך לפשט את הדברים, יש כבר תקינה, לא המצאנו את הגלגל. חברות התעופה מדווחות ופועלות בשיתוף פעולה גם עם מדינת ישראל היום. פשוט מה שצריך לעשות זה לעשות את התהליך הרבה יותר חלק וקל, לקחת את נייר החקיקה המקביל בארצות הברית ובאירופה ולהיצמד אליו ככל שניתן. אם יש עניין נקודתי שרוצים לקיים לגביו שיח אז אפשר לעשות את זה בפתיחות ואולי להרחיב או לנסות למצוא פתרון. להציג נייר כזה שסותר באופן חזיתי תקינה אירופאית שמחייבת חברות תעופה אירופאיות זה לשים לעצמנו אצבע בעין כי בסופו של יום הן לא תוכלנה לפעול וההשלכות של זה ברורות. גם האינטרס של אזרחי מדינת ישראל וגם של הציבור. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> היא נשמעת משכנעת, אתם תצטרכו להסביר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מאיר, אנחנו מחכים לסיום דבריה של עורכת הדין קציר ונשמע את תגובת משרד המשפטים. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> נקודה אחרונה, צריך להבין שבענף הזה מרבית כרטיסי הטיסה נמכרים דרך סוכני נסיעות, בערך 80% לא נמכרים דרך חברות התעופה ויש קרב בין - - - מהמידע המבוקש. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, את מעלה סוגיות חשובות, חלקן עלו לדיון בישיבות הקודמות וחבל שלא הייתם, אתם הוזמנתם. עדיין, זה לא מוריד מחשיבות הדברים ולכן נשמע את תגובת משרד המשפטים. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> שלום לכולם, דרור גרנית, משרד המשפטים. הופתעתי לקבל את המכתב של עורכת הדין קציר גם באופן שבו הוא הועבר אלי שהיה דרך הדוברות של המשרד ולא במישרין, גם בעיתוי שהוא הועבר אלי – יום לפני הישיבה האחרונה כשתזכיר החוק פורסם כבר בקיץ – וגם מבלי שצוינו אילו חברות היא מייצגת. גם הגברת קציר עצמה לא ציינה זאת, זה דבר מוזר בעיני אבל בסדר. עכשיו, אחרי ההקדמות הללו נתייחס לגופם של הדברים: אני חושש שהגברת קציר מציגה דברים שגויים, פשוט שגויים. נפתח רגע לעניין פרטי המידע, אנחנו פירטנו בתוספת הראשונה להצעת החוק את פרטי המידע המבוקשים. רשימת פרטי המידע הללו מתכתבת אחד לאחד עם המצוין בנספח א' של הדרקטיבה האירופאית. אל מול טענותיה של עורכת הדין קציר בעניין זה שלא מבוקש שם מידע על המדינה ועל האזרחות ועל מגדרו של אדם וכדומה, אקרא תא פריט 18 מתוך - - - שאומר: "Any advance passenger information (API) data collected (including the type, number, country of issuance and expiry date of any identity document, nationality, family name, given name, gender, date of birth, airline, flight number, departure date, arrival date, departure port, arrival port, departure time and arrival time)" כל אלו הם בדיוק, אבל בדיוק מה שכתבנו בחלקים א' ו-ב' של התוספת הראשונה שלנו. זה לעניין פרטי המידע. אם תעברו באופן מדוקדק אתם תראו, אנחנו קצת שינינו את הסדר ואת החלוקה של הפרטים אבל זה מתכתב אחד לאחד עם מה שיש פה, אין פה שום תוספת של מהות. הערה שנייה של עורכת הדין קציר נוגעת ב-GDPR. דנו בזה בהרחבה בישיבה הקודמת, אנחנו ערים לבעיות וגם הצגנו את המורכבות אל מול הוועדה. הצגתי כבר את השיח שהתחלנו מול האירופאים ואנחנו מתכוונים להמשיך בו עם השלמת החקיקה. לא ארחיב שוב כי אמרנו את כל הדברים בישיבה השנייה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לגבי ההסכם עם האיחוד האירופי, אולי תבהיר את הדברים. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> אז אמרתי, הגברת קציר מציגה את הדברים כאילו ה-GDPR נוגע במישרין בישראל ולא היא. מדובר בדין אירופי שחל באירופה, גם על חברות שממריאות אל ומאירופה ולכן אנחנו ערים למורכבות ולא מתכחשים לה. יחד עם זאת, ספציפית לעולם ה-PNR, יש התלבטות שהיא אפילו בתוך בית הדין האירופי עצמו, שקצת מזגזג בנקודה הזאת, מה הדין החל באירופה פנימה, האם חל ה-GDPR או ה- Law enforcement directive שזו נורמה אחרת. בית הדין אמר פעם א', פעם ב', בפעם השלישית הוא אמר שבחלק מהמקרים כך ובחלק מהמקרים אחרת. מדובר באירוע מורכב בתוך בית הדין האירופי עצמו. אנחנו התחלנו בשיח מול האירופאים ובהקשר הזה האירופים אמרו לנו שהם יקיימו איתנו משא ומתן לא לפני שנשלים את החקיקה ונבוא עם חוק, התחלנו שיח עם האירופאים לפני שהגענו לכאן עד כמה שיכולנו. נקודה נוספת שהעלתה עורכת הדין קציר נוגעת לתכלית ההסדר. אני רוצה לומר שאנחנו שמנו את הדרקטיבה האירופית כמודל אבל אנחנו אמרנו והצגנו את זה בישיבה הקודמת. נכון, לדרקטיבה האירופית יש שתי תכליות, לא אחת. האחת היא מאבק בטרור והשנייה היא מאבק בפשיעה החמורה, יש עולם של טרור ויש עולם של עבריינות. לא רק אינטרס אחד של ביטחון לאומי אלא שני אינטרסים בדרקטיבה. יחד עם זאת אמרנו שהסטנדרט הוא לאו דווקא אירופאי, הפנינו למסמך של ארגון התעופה הבינלאומי שמונה חמש מטרות מסחריות שמקובלות במקומות שונים בעולם. גם בפועל נעשה שימוש בהן במקומות שונים בעולם, חלק בכל המטרות לעיתים בחלקן. באירופה הם מצמצמים ונוגעים רק בשתי המטרות האלה. אציין גם שהתכלית הבריאותית שהיא אחת מהחמש שאנחנו מנינו נוספה בגרמניה כהוראת שעה, מכאן אנחנו לומדים שגם באירופה מבינים את הפוטנציאל של המידע הזה לצרכים בריאותיים בעולמות של מגיפה עולמית ויצרו הוראת שעה ספציפית. סברנו שנכון לקבוע את זה כתכלית גם בחקיקה שלנו באופן קבוע. לגבי התכלית של אבטחת התעופה האזרחית, הסברנו בדיונים שהיא מקרה פרטי של עולם התקפות הטרור, זה נוגע קצת בחלוקת התפקידים והסמכויות. התכלית המשמעותית שלא מקובלת באירופה אבל אנחנו הכנסנו אותה והיא כן מקובלת בהנחיה של ארגון התעופה הבינלאומי נוגעת בנושא ההגירה. אנחנו חושבים שיש ללכת על גישה מרחיבה כי זה מתכתב באופן הדוק עם עולמות ההגירה, מה שבאירופה יש לו דרקטיבה נפרדת. במקומות אחרים בעולם, לרבות ארצות הברית, ההפרדה הזאת לא כל-כך חדה וברורה ואוספים את הנתונים באופן מקביל, לכן אני חושב שהצגת הדברים מפי עורכת הדין קציר הייתה לא מדויקת גם בנקודה זו. לעניין יידוע הנוסעים והערת עורכת הדין קציר בנוגע לעדכון הנושאים: ההערה הושמעה גם על ידי נציגי אל-על שיושבים בדיונים. הם הציעו תיקון נוסח. אנחנו ראינו את הנוסח שלהם ומסכימים לו. הנוסח שלהם מדבר על קביעת היידוע בתנאי התובלה ולא בעת הנפקת הכרטיס. זה מסיר מחברות התעופה כל מיני חששות של סכסוכים צרכניים. אנחנו מקבלים את ההצעה של אל-על שהייתה קונקרטית וספציפית. נקודה נוספת שהעלו מר זוסמן ועורכת הדין קציר ואליה אני רוצה להתייחס, מדובר באחידות ובסטנדרטיזציה. אנחנו מסכימים ומבינים שבעולם התוכן יש חשיבות לאחידות, מהטעם הזה עשינו כל מאמץ כדי שהטקסט שלנו יהיה מיושר עם המחמיר מבין הסטנדרטים – הדרקטיבה האירופאית – מעבר לכך אומר שקבענו שעדכונים לגבי התוספת הראשונה ומהם פרטי המידע שקובעים אמרנו שאם רוצים לתקן את זה זה יהיה בהתאמה לסטנדרטים הבינלאומיים. אני מפנה רגע לסעיף 2ד שמדבר על הרחבת התוספת הראשונה ואומר שאפשר להרחיב ובלבד שזה בהתאם לקבוע באמנות בינלאומיות ובתקינה הבינלאומית המונהגת על ידי ארגון התעופה הבינלאומי. אנחנו מסכימים עם ההערה בדבר הסטנדרטיזציה ואני אעיר שלאחר שחשבנו על הפורמט והביצוע חשבנו שנכון לתקן את סעיף 3ד כשנגיע אליו. גם שם נתנו דגש לעולמות הסטנדרט מתוך עין צופיה אל עבר האחידות והנורמות הבינלאומיות. אני חושב שעברתי על כל הנקודות המרכזיות שהגברת קציר התייחסה אליהן אבל אם יש עוד שאלות אשמח לענות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בסדר גמור, שמענו התייחסות. אני שמח שאתם קשובים ומכניסים שינויים היכן שצריך, ברוש שזה אף פעם לא 100% אבל זה מעיד על רצון טוב ואני מקווה שאותו הרצון יהיה גם במגעים שיהיו מול מר זוסמן בהמשך. בחיוך אומר, למרות שהפרוטוקול לא רואה חיוכים, שכשר הבריאות בתקופת הקורונה אני מצדד בסעיף 5, אתה יכול לרשום את זה. אני זוכר את הגיהינום שעברנו עם כל מיני רצונות לקבל איזשהו מידע. אנחנו נשמע גם את מר שלומי עם שלום מקשרי הממשל של חברת אל-על, בבקשה. << אורח >> שלומי עם שלום: << אורח >> אנחנו רוצים לברך על התהליך הזה, אין לנו הערות מקצועיות מלבד ההערה הזאת ואני חושב שזה היה נכון לשמוע את חברות התעופה. נפגשנו עם המל"ל ועם רשות המיסים. יש לנו צוות משותף כדי לראות שהממשק עובד. תודה לחברים מאל-על ולמחלקה המשפטית. אני רוצה לציין כמה דברים: לגבי ה-GDPR, גם אנחנו מחויבים ובעוד מקומות, לנו אין אפשרות ואנחנו חושבים שיהיה נכון לציין לפרוטוקול או בכל דרך אחרת שככל, זה עניין תיאורטי אבל הוא יכול להתממש. אם מישהו יחליט שפגענו לו בפרטיות הוא יתבע אותנו, אנחנו רוצים להגיע להסכם והסדר ברמה הבינלאומית של הגנה מפני דבר כזה. אנחנו עושים את מה שהמדינה אומרת ואחר כך יכול להיות ניגוד אז אנחנו מצפים לסוג של הגנה. כמו שאמרתי, לנו אין אופציה שלא לקיים את החוק. זה דומה ולא דומה. יש הרבה מאוד חוקים, כמו חוק טיבי, שחלים בעיקר על חברות התעופה הישראליות ולא חלים על חברות אחרות. החוק הזה הוא דוגמה טובה לעבודה שנעשתה. עוד משהו לפרוטוקול, כרגע נראה שאנחנו יכולים לעמוד בעלויות בלי הוצאות מיותרות אבל אנחנו בפיילוט. אם יתגלו דברים אחרים נשוב ונבקש את הדבר הזה, כרגע זה נראה מצוין. זה חוק חשוב להרבה מאוד אזרחים במדינת ישראל, לחיזוק הקשר בין המדינות ואנחנו רוצים שהוא יקודם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה על דבריך, מכיוון שיש פרוטוקול בישיבה אני מקווה שלא נגיע למצב שמישהו לא מציית לחוק. דנו על זה גם בישיבה הקודמת, גם אם בתקופת הניסיון יהיו רק מספר חברות שיתחילו כפיילוט, זה לא מה שיהיה לאורך זמן וודאי לא מצב שנסכים לו לאורך זמן. ודאי שכולם יהיו שווים. היועץ המשפטי של הוועדה, בבקשה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> יש שני דברים, או לחזור לתיקונים שעשינו מאז הדיון הקודם או לסיים את ההקראה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני מציע לסיים ואז נעיר לגבי השינויים. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> בסדר גמור. אנחנו מתחילים בתוספת השלישית: "תוספת שלישית (סעיף 1 – ההגדרה "רשות מורשית" וסעיף 27(ב)) רשויות מורשות 1. רשות המסים. 2. רשות האוכלוסין וההגירה. 3. משרד הבריאות. 4. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. תוספת רביעית (סעיף 5) נוסח ההודעה לנוסעים בדבר מסירת המידע הרינו להודיעך כי חברת .................. (שם חברת התעופה) מחויבת על פי חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ג–2023 (להלן – החוק), להעביר נתונים שהצטברו בידיה במסגרת הזמנת כרטיס הטיסה, לידי המרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים. נתונים אלה עשויים לשמש את הרשויות הקבועות בחוק לצורך המטרות והשימושים הקבועים בחוק: מאבק בטרור, ביטחון התעופה, מאבק בפשיעה חמורה, שיפור מערך ביקורת הגבולות בתחנות הכניסה לישראל והגנה על בריאות הציבור. נתונים כאמור יישמרו לתקופות הקבועות בחוק. ניתן לקבל מידע נוסף, לרבות לעניין האמצעים להגנה על המידע וכן העתק של החוק, באתר האינטרנט של המרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים". << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אני מדלג על ההקראה באנגלית, מדובר באותו הנוסח בשפה אחרת. " תוספת חמישית (סעיף 12(א)(3) ו-(ב)) עבירות שלצורך זיהוין, מניעתן, סיכולן, חקירתן, או העמדה לדין בשלהן ניתן לעשות שימוש במאגר נתוני הנוסעים" << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> חילקתי לכם רשימה של מה העבירות המדוברות כי כאן אקריא רק שמות של סעיפים. יש גם כמה תיקונים שמוצעים כאן. אקריא את הנוסח כפי שהוא בכחול ואחר כך אקריא את התיקונים המוצעים. " 1. עבירות מסוג פשע לפי חוק העונשין, התשל"ז–1977‏ (בתוספת זו – חוק העונשין), כמפורט להלן: (1) עבירות לפי סימן ב' לפרק ז' בחוק העונשין, למעט לפי סעיף 103 לאותו חוק; (2) עבירות לפי סימן ד' לפרק ז' בחוק העונשין; (3) עבירות לפי סעיף 144 לחוק העונשין; (4) עבירה לפי סעיף 169 לחוק העונשין; (5) עבירות לפי סימן י' לפרק ח' בחוק העונשין; (6) עבירות לפי סימן ד' לפרק ט' בחוק העונשין; (7) עבירות לפי סימן ה' לפרק ט' בחוק העונשין; (8) עבירות לפי סימן א' לפרק י' בחוק העונשין; (9) עבירות לפי סימן ד' לפרק י' בחוק העונשין; (10) עבירות לפי סימן ה' לפרק י' בחוק העונשין; (11) עבירות לפי סימן ז' לפרק י' בחוק העונשין; (12) עבירה לפי סעיף 384א(א)(3) לחוק העונשין; (13) עבירות לפי סימן ג' לפרק י"א בחוק העונשין; (14) עבירות לפי סימן ה'1 לפרק י"א של חוק העונשין; (15) עבירות לפי סימן ו' לפרק י"א בחוק העונשין; (16) עבירות לפי סימן ט' לפרק י"א לחוק העונשין; (17) עבירות לפי פרק י"ב לחוק העונשין. 2. עבירות מסוג פשע לפי פרק ב' לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003‏. 3. עבירות מסוג פשע לפי סימן ב' לפרק ג' בפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג–1973‏. 4. עבירות מסוג פשע לפי סעיף 40 לחוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019‏. 5. עבירות מסוג פשע לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000‏. 6. עבירות מסוג פשע לפי פרק ב' בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995‏. 7. עבירה מסוג פשע לפי סעיף 12ב3 לחוק הכניסה לישראל. 8. עבירות לפי סעיף 36(א) לחוק השתלת איברים, התשס"ח–2008‏. 9. עבירות מסוג פשע לפי פרק ט' לחוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007. 10. עבירות מסוג פשע לפי סעיפים 32 ו־33 לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז–2007‏. 11. עבירות מסוג פשע לפי פרק ג' בחוק הטיס (עבירות ושיפוט), התשל"א–1971‏. 12. עבירה לפי סעיף 211 לפקודת המכס‏." << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אנחנו הצענו להוסיף פה עוד שלושה נושאים. הראשון הוא עבירות לפי סימן ו'1 לפרק י' בחוק העונשין, אלו עבירות של התעללות בקטינים וחסרי ישע. הנושא השני: עבירות לפי סימן ח' לפרק י' בחוק העונשין, המדובר בעבירות תקיפה. הנושא השלישי, עבירות מסוג פשע לפי חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע"ח–2018, מדובר בעבירות של עיסוק מכירה או תיווך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רואה שיש חומרה, הדבר היחיד שלא ברור לי הוא הזכויות יוצרים. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> זה אחד הדברים שהתכוונתי לשאול, מה עניין חוק זכויות יוצרים לכאן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> שלוש ההערות של הייעוץ המשפטי של הוועדה מקובלות עליכם? << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> כן, אנחנו מקבלים את התוספת. ולשאלת זכויות היוצרים, אתן לנציגת המשטרה להתייחס. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> וגם תסבירו את הלוגיקה של העבירות מבחינת רמת החומרה. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> הדרקטיבה היא שהעבירות שעבורן משתמשים במידע הזה הן עבירות חמורות. בשל כך, כל העבירות המצוינות הן מסוג פשע ולא פחות מזה. פשע מוגדר עבירה שנושאת בגינה עונש של מעל שלוש שנות מאסר. יחד עם זאת, החריג היחיד שיש לנו הוא עבירת ההברחה שהעונש בגינה הוא שלוש שנות מאסר וכן השתלת איברים. עבירת ההברחה משמעותית לענייני מכס וכניסה ויציאה של סחורות לישראל ומישראל. חשבנו שהדבר הזה הוא החריג היחיד ולכן שני החריגים הבודדים הללו הם עבירות של שלוש שנים ולא מעל. ככלל, הרשימה הזאת נכתבה אל מול הוראות הדרקטיבה האירופית, שם קיימים תחומי עבירה בנספח 2. חיפשנו את ההוראות המקבילות בדין הישראלי ומשם גזרנו. התפיסה הבסיסית היא שמדובר בעבירות חמורות. << אורח >> רינת סגל: << אורח >> רפ"ק רינת סגל מחטיבת המודיעין במשטרת ישראל. עבירות הקניין הרוחני מעסיקות רבות את משטרת ישראל. בשנת 2007, עם חקיקת החוק, גם הקמנו צוותים מיוחדים וקציני קנין רוחני מכיוון שזה התכתב עם החוק הבינלאומי, חברות בינלאומיות לא יכול לעבוד עם ישראל ברגע שיש הפרה של חוק זכויות יוצרים. אנחנו מדברים על הפרה, מוויאגרה ועד סוגי ג'ינסים. זה חשוב מאוד ברמה הבינלאומית וגם יש לנו תיקים בעבירות הללו, כולל כתבי אישום. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה מדרג החומרה. << אורח >> שירה קרואני: << אורח >> יש כמה מדרגי חומרה, חלק מהעבירות הן עבירות פשע וחלק הן עבירות עוון. העבירות שאנחנו מתייחסות אליהן הינן עבירות פשע מתוך העבירות הללו. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הייתי לי שאלה לגבי סעיף 12ב(3) לחוק הכניסה לישראל. מאחר שזה סעיף שעניינו הלנה והעסקה של שב"חים שוחחתי בעניין עם משטרת ישראל לפני כן משום שהעבירות הללו נעשות דרך היבשה. נציגי המשטרה מבקשים את זה אם אותו אדם שהלין או הסיע שב"חים מנסה להימלט מישראל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> עוד נקודות? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> זה לגבי סיום ההקראה. יש לנו את הסעיפים שצריך לחזור עליהם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> עשינו מספר תיקונים בעקבות הדיונים האחרונים. התיקון הראשון הוא בסעיף 1. בהגדרת נתוני הנוסעים בעקבות הערה של אל-על. בנוסח דובר על פרטי מידע שאוסף מוביל הנוסעים ואנחנו שינינו את זה ל: "שאסף מוביל הנוסעים". ירדה אות אחת אבל המשמעות היא שזה לא משהו שמצופה ממוביל נוסעים לאסוף במהלך תפקידו אלא מה שהוא אסף בפועל. תיקון הבא בסעיף 3. יש תיקון בפסקאות 1 ו-2 לגבי פרטי המידע שצריך להעביר. דרור, אתה רוצה להסביר את זה? << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> כן. זה קצת טכני. חלק א' בתוספת הראשונה הוא החלק שמופיע בדרכון, הפרטים ששואבים מן הדרכון. יש שלוש נקודות זמן, האחת היא 48 שעות לפני הטיסה, השנייה היא במהלך הצ'ק אין והשלישית היא לאחר סגירת הדלתות. בתחילה כתבנו את בצ'ק אין, שאז הדרכון נסרק. ישנן חברות תעופה שאוספות את נתוני הדרכון כבר בשלב ההזמנה ואז אמרנו שאם לחברת התעופה יש נתוני הדרכון מבעוד מאוד, לפני הצ'ק אין, אני רוצה לקבל את זה ביחד עם כל המידע. לכן העתקנו את חלק א' לסעיף קטן 1, אבל זה בתנאי שהוא אסף את זה, זה מתכתב עם הסיפור הזה. זה לא מטיל עליו חובה לאסוף את זה מבעוד מועד, זה בהנחה שהוא אסף את זה ואז הוא צריך להעביר לנו את נתוני הדרכון כבר בנקודה הראשונה. הנקודה השנייה היא ה-API שזו התכלית העיקרית שלו. כאשר אדם עושה צ'ק אין, היות ומדובר בשתי מערכות שונות, הצ'ק אין קורה בתוך מערכת של בקרת נוסעים והחלק של ה-PNR קורה במערכת הזמנת הטיסות, אז בנקודה השנייה בזמן, כאשר נוצרת נקודת API כאשר אדם עושה את ה-צ'ק אין, אז המערכת לא מסונכרנת בהכרח באותו הרגע עם מערכת ההזמנות. זה מעמיס עוד עול על חברות התעופה ואמרנו שאולי זה לא נכון לדרוש את זה מהם כבר בצ'ק אין כאשר נדרוש את זה מהם - - - כבר ב-48, ולכן הורדנו את זה מנקודה 2, את ההתייחסות לחלק ג' מההזמנה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> התיקון הבא הוא השמטה של סעיף קטן ב' מסעיף 3. << אורח >> יעקב זוסמן: << אורח >> אפשר להעיר הערה על הסעיף הקודם? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כן. << אורח >> יעקב זוסמן: << אורח >> במכתב שלנו התייחסנו לסעיף 2א לגבי פרק הזמן שחברות התעופה צריכות כדי להקים מערכת חיה ומתפקדת. מניסיוננו בעולם, בדרך כלל חברות תעופה יכולות להעמיד מערכת שעומדת בדרישות החוק בפרק זמן של שלושה עד שישה חודשים. בקשתנו היא להאריך את פרק הזמן מעבר ל-30 ימים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> עמדת רשות המיסים? << אורח >> יעקב זוסמן: << אורח >> זו אלא אמירה מהפה ולחוץ אלא אמירה שנובעת מניסיון שצברנו במקומות אחרים בעולם. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> נמשיך רגע ונלבן את זה עוד. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בסדר גמור. אפשר להמשיך, בבקשה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אז בעצם בסעיף 3 אנחנו מוחקים את סעיף קטן ב', הסעיף הזה גם הטיל על חברות התעופה דרישה לעדכן על כל שינוי שמבצע נוסע בהזמנה. יש שלושה מועדים שבהם הוא יוכל להעביר את המידע. את השינויים, אם יהיו, הם יעבירו במהלך המועדים הללו ולא יצטרכו באופן שוטף. סעיף 3ד, פה הציעה הממשלה נוסח חלופי לסעיף והוא הופץ בנפרד. אקריא אותו כעת: " 3. (ד) (1) א. מנהל המרכז בהסכמת מנהל הרשות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק רשות התעופה האזרחית התשס"ה – 2005 רשאי לתת הוראות באשר לאופן חובת מסירת פרטי המידע שבתוספת הראשונה למרכז, ובכלל זה איכות הנתונים ודרך פירוטם, דרך הצגתם והאמצעים הדיגיטליים למסירת המידע. ב. הוראות כאמור יינתנו בהיסמך כל מדרכי יישום, קווים מנחים ומסמכי תקינה אחרים בנושא התעופה האזרחית המקובלים על ארגון התעופה הבינלאומי ICAO, כפי שיתפרסמו מזמן לזמן. ג. הוראות כאמור יובאו לידיעת מובילי הנוסעים באמצעות דואר אלקטרוני שיישלח לנציגיהם שמונו לפי סעיף 4, וכן יתפרסמו באתר האינטרנט של המרכז והן אינן טעונות פרסום ברשומות. (2) השר, בהתייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים ועם שר הפנים רשאי לקבוע תקנות לעניין ביצוע הוראות פרק זה, לרבות לעניין אופן אבטחת המידע בעת העברתו". << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> המדובר בשינוי שמתכתב עם ההערה שהעיר קודם מר זוסמן בקשר לתקינה. אנחנו כתבנו את זה כסעיף שעניינו התקנת תקנות בהתייעצות של שלושה שרים בפורמט הרגיל והקבוע של חקיקת משנה. שלושה שרים מתכנסים ומנסחים את התקנות וזה מפרסם ברשומות. יחד עם זאת, במחשבה נוספת ובהסתכלות על הפרקטיקה, אנחנו מבינים שבעולם התעופה יש פורמטים טכניים ומפורטים ושהם מגוונים, ושכל חברה עובדת על פי פורמט אחר. הניסיון לכנס את כל הדבר הזה לתוך טקסט של תקנות ישראליות יהפוך את הדבר למאוד מסורבל, לא ישים וכנראה יקשה על חברות התעופה וגם על המרכז. לכן, חשבנו שאולי צריך לעשות פה משהו שמקל קצת על הנטל. הדרך שלנו להקל על הנטל היא בנוסח שמוצע פה כרגע והוקרא על ידי עידו. אני רוצה לחדד את האיזונים הגלומים בו: מצד אחד הפורמטים ייקבעו על ידי מנהל המרכז בדרג המקצועי ולא ברמת השרים, כדי להבטיח שהדבר לא קורה בניתוק או באופן לא מסונכרן עם הפרקטיקות של עולם התעופה אנחנו אומרים שמנהל רשות שדות התעופה ייתן את הסכמתו. הדרישות וההוראות לגבי אופי הביצוע תהיינה של מנהל רשות שדות התעופה. אני מכניס את השחקן המקצועי הרלוונטי לתוך השיח. דבר שני, זה מתייחס לפרטי המידע שבתוספת הראשונה. הסעיף לא מרחיב את הסמכות מעבר לפרטי התוספת הראשונה. אי-אפשר לדרוש פרט של מידע שלא מצוי בתוספת הראשונה, גם אם הוא מצוי בנתוני חברות התעופה. למען הסר ספק, טרחנו לציין שהסמכות מתייחסת לפרטי המידע שבתוספת הראשונה. הנקודה השלישית והחשובה היא שהוראות אלה יינתנו בהסתמך על מדריכי היישום, קווים מנחים ומסמכי תקינה אחרים שמקובלים על ICAO. אני רוצה להסביר שחלק מהמסמכים - - - דווקא על ידי YATA, אבל היות ש- YATAהיא גוף פרטי בבסיסה והיא לא גוף עם תוצר של המשפט הבינלאומי כמו ICAO אז חשבנו שלא נכון בחקיקה ראשית להיסמך על הדברים שמייצר גוף פרטי אבל בהכירנו בחשיבותה ומרכזיותה של YATA ובזה שהיא עובדת יד ביד עם ICAO והם מסתנכרנים בנושאי הפורמטים והפרוצדורות אז אנחנו נסמכים עליהם. ראינו לנכון, כדי ששום דבר מזה לא יפתיע את חברות התעופה, אז אנחנו מחייבים את המרכז לעשות שני דברים, גם לדחוף את זה במיילים לנציגים. אמרנו להם שהם צריכים למנות נציג ואנחנו מטילים על המרכז את החובה לעדכן במישרין במייל לגבי כל ההוראות האמורות. מעבר לכך, זה גם יופיע באתר האינטרנט של הרשות. היות שירדנו מדרגה מחקיקת משנה לדרגי ביצוע, לא חשבנו שזה מחייב רשומות. בנוסף, אנחנו חושבים שהדבר הזה מצריך גמישות ויכולת איבחון מהירה ולכן עדכון באתר האינטרנט של הרשות הוא - - - היותר נכון, זה בנוסף לשליחת מיילים יזומה. אחרי כל הדבר הזה עדיין הותרנו כלים וסמכות לשרים להתקין תקנות בפורמט שהוצע מלכתחילה בהתייעצות של שלושת השרים. השר שאחראי שהוא שר האוצר והתייעצות עם שרי התחבורה והפנים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה רבה. הנוסח החדש מקובל עלינו? מקובל. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אולי ראוי להוסיף בסעיף 2: "באישור ועדת החוץ והביטחון" כגורם שיכול להשפיע על כל התהליך הזה. אני מניח שזה משהו חריג ולא משהו שוטף. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא בטוח שאנחנו צריכים. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> יש מקומות שחשבנו שנכון, פה אלו הוראות שהן יותר טכניות ולא בטוח שלוועדה יהיה מה להוסיף פה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אם חברי כנסת יעמדו על זה אז ודאי שנדון אבל אני, משה, פחות מתלהב מזה. אני גם לא חושב שהחוק הוא ליבת הפעילות של הוועדה הזאת. לקחנו על עצמנו סוג של משימה לאומית, יש פה אספקטים שנוגעים לפעילות הוועדה אבל לא בטוח שאנחנו צריכים להיות הגוף המבקר פה. הגעתם למסקנה לגבי השאלה? << אורח >> שלומי עם שלום: << אורח >> שאלה קטנה, אדוני היושב-ראש, אם יהיו שינויים, ככל שיהיו, לא מוגדר כאן מה משך הזמן שחברת התעופה צריכה להתאים את עצמה לשינוי הזה שיוגדר. כמו שצוין, זה דורש זמן. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> היו צריכים להיות שינויים בחוק. << אורח >> שלומי עם שלום: << אורח >> נניח שאנחנו מאפשרים- - - והוא משנה את התצורה, אז הוא מעביר את זה אלינו וצריך טיפה זמן להתרגל לזה. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> שוב, כל הוראה והתחולה שלה. מן הסתם זה - - - בכל עדכון. << אורח >> שלומי עם שלום: << אורח >> אולי לא התנסחתי נכון. מהרגע שהוא משנה את התקנה לוקח זמן להיערך ולעשות את ההתאמות. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> לכן אני אומר שאנחנו הצבנו פה את מנהל רת"ע בתור שחקן שיש לו כוח וטו. חזקה עליו שהוא ידאג שלא יוטלו על החברות דרישות מעכשיו לעכשיו אם הן לא מסוגלות לעמוד בכך. היות שמגוון הנושאים, אנחנו לא יודעים להתייחס לכל דבר ודבר בעת הזאת בחקיקה הראשית אז בנינו את המנגנון שהוא מנגנון שכולל הסכמה של השחקנים הרלוונטיים אבל לא באוויר אלא בהתכתבות ישירה עם התקינה הבינלאומית. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. עידו, בבקשה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> השינוי הבא בסעיף 5. לפני הישיבה באנו בדין ודברים עם אל-על. בסופו של דבר אנחנו מציעים נוסח שהציעו ומקובל עלינו. ההודעה לנוסע לא תהיה במסגרת הנפקת כרטיס הטיסה ולא בעת רכישתו אלא שמוביל הנוסעים יפרט בתנאי התובלה המפורסמים על ידו את ההודעה המפורטת בתוספת. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מופיע כאן שזה עובר מרכישה להנפקה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אז אני אומר שעודנו בשיח עם חברת אל-על - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> - - - כי ברכישה אני יכול להתחרט ובהנפקה אני כבר אחרי. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> ההודעה היא בסך הכול על זה שמעבירים את המידע למרכז, זו ההודעה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זו עדיין לא ההעברה עצמה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> סעיף 5 מתייחס ליידוע. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אם אני מבין נכון, בעת הרכישה אתה מיידע את הרוכש ואז הוא יכול להגיד אם הוא רוצה או לא רוצה. אם זה בעת ההנפקה אז למעשה רכשתי כבר, וכשאני מנפיק כרטיס אני כבר שבוי בתוך הסיפור הזה. אני לא אומר את זה מהצד הביטחוני אלא מצד החלטה של - - - עצמו. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> אנחנו מציגים פה חובת יידוע על מנת שהפרט יידע שהמידע עובר. לא יהיה פה סוד, אמרנו כבר שיהיה אתר של המרכז שיציג את החוק ואת הקונספט. החוק עצמו הוא פומבי. << אורח >> שלומי עם שלום: << אורח >> אני רוצה לחדד לחבר הכנסת, ירדה המילה "במסגרת הנפקה". זה עוד מקדמי, עוד אין את מה שאתה חושש שמישהו עכשיו נכנס לתהליך, מנפיק את הכרטיס ורק אז הוא יודע. הוא ידע מראש ויוכל לכלכל את מעשיו. אנחנו מיידעים אותו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מתי? << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> הבחירה שעומדת לפרט היא להחליט שהוא לא טס, זו האלטרנטיבה שעומדת בקצה הדרך. ברגע שכל החברות יהיו - - - האופציה שעומדת לפרט היא להחליט לא לטוס בכלל? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כן, אם הוא יחליט שלא מתאים לו אז כן. אני מבין את הצורך, בסוף, אם אני כבר מחליט ליידע אותו, יש לזה רלוונטיות, זה לא יידוע סתם. אם אני מבין שהוא, בעקבות המידע הזה, יחליט לכאן ולכאן – שיהיה לו את זה. אם אני מיידע אותו אחרי שהוא כבר החליט. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> שוב, אין לנו דרך לפתור את זה כל-כך. << אורח >> שלומי עם שלום: << אורח >> זה כמו שאדם יודע שהוא לא יכול לטוס בלי דרכון, אז אדם ידע שהוא לא יכול לטוס בלי שיעבירו את המידע. זה משהו שיהיה ידוע מראש לכולם שזה תנאי בסיסי. כשאתה קונה כרטיס אתה חשוף לזה שיבקשו את המידע ויעבירו אותו. << אורח >> יעקב זוסמן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, בתעופה יש כרטיסה מנייר, בסוף הכרטיס יש פירוט של תנאי ההטסה. תנאי ההטסה הם אחידים בכל 192 המדינות בעולם. מדובר בחברות בינלאומיות כי זה עסק גלובלי ולכן צריך שתהיה התאמה עד כמה שאפשר, שישראל לא תהיה שונה בתנאי ההטסה. זו הסיבה שהסטנדרטים קיימים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני מבין את דאגתך, משה, וטוב שאתה מעיר, אבל אני גם חושב – למרות שהיה פעם מקרה מצער עם חברי כנסת ששאלו אותו אם יש לו ויזה לארצות הברית והוא אמר שכן והגיע לשדה התעופה והציג כרטיס אשראי, סיפור אמיתי – שברוב המקרים זה לא קורה. אדם סביר יודע שאם הוא טס ליעד שצריך שם ויזה אז הוא מגיע עם ויזה. גם כאן, אדם סביר ידע הפרטים נמסרים. אני גם מציע אולי, זו דווקא הערה לרשות המיסים, אתם לא תיכנסו ולא תשקיעו מיליונים בקמפיין ליידוע בחדשות 12 אבל תחשבו אולי על עוד דרכים בחודש–חודשיים הראשונים או חצי שנה, כשאנשים נוסעים לחופשות, רשות התעופה ודאי יודעת הרבה יותר טוב מה - - - של נסיעות של אנשים. כדאי לחשוב על עוד יידוע, לא קמפיין פרסומי עם סלבריטי אבל תחשבו על זה קצת. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מבין שמי שמודע ידע, זה לגמרי ברור. אנחנו מדברים על אלו שזורמים וזה לא משהו שהוא בשגרה שלהם. דווקא שם אני רוצה לאפשר את הדילמה הזאת. אני מקבל את הערת היושב-ראש. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> עידו, בבקשה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> סעיף 8, הצעה שלנו, אחת הדאגות שהעלינו היא הקשר בין המרכז לבין רשות המיסים. יש סעיף של עצמאות המרכז וחשבנו שאחד הדברים שיכולים לבסס את עצמאותו הוא הבהרה בחוק שיהיה לו תקציב נפרד. אנחנו מציעים שייכתב שתקציב המרכז ייקבע בתוכנית נפרדת בתחום הפעולה של רשות המיסים בתקציב המדינה. בסעיף זה, תוכנית בתחום פעולה כהגדרתם בחוק תקציב שנתי. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> אדוני, אנחנו מסכימים לגבי המקרה הפרטני, אנחנו מסכימים שיש לעגן את תקציב המרכז בתוכנית וכך יהיה. לא רק זאת אלא שהדבר כבר נקבע בהחלטת ממשלה מספר 16/89 ממאי הקודם. ברמת המהות אין לנו שום מחלוקת. ברמת הניסוח המשפטי והעיגון של ענייני החקיקה אנחנו סבורים שלא נכון לקבוע הוראה ייעודית לדבר הזה. בחקיקה הראשית כי הדברים באים בתוך המסגרת של חוקי התקציב שמגיעים מדי שנה או שנתיים אל שולחנה של הכנסת ושם זה ייקבע. אנחנו לא חושבים שצריך לקבוע הוראה ייעודית לדבר הזה וזו עמדה רוחבית שלנו בהקשרי חקיקה שונים. אנחנו לא קובעים בחקיקה איך תתוקצב כל יחידה או איך תתוקצב כל רשות אלא במקרים יחסית חריגים שבהם יש רשות סטטוטורית עצמאית שהיא תאגיד. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> העניין הוא שכשמגיע תקציב מדינה הוא כולל אלפי סעיפים ואני לא בטוח שזה יהיה בראש מעייניה של ועדת הכספים לשים לב שזה בנפרד או לא בנפרד. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ולא נדבר על המצב המביך שלצערי התרגלנו אליו שהתקציב לא תמיד מגיע ולא תמיד מאושר וחיים בלי תקציב. אני לא יודע מה עמדת שאר חברי הכנסת שנוכחים פה. מכיוון שמדובר פה בהרבה רגישות בינלאומית – שלנו מול ארצות הברית ושלנו מול שאר המדינות, אני חושב שכדאי להכניס את הסעיף הזה ולהבטיח תקציב בחקיקה הראשית. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> והתקציב הזה ייקבע מעת לעת? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> התקציב הוא במסגרת תקציב המדינה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אז אותו הסעיף שהיה אמור להיות בתקציב המדינה רק שנדע שיש - - - << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אנחנו מבטיחים שיהיה תקציב עצמאי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מכניסים את זה לתוך החוק, לכל מקרה שלא יבוא. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> התיקון הבא בסעיף 19ו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לגבי 11ה, אני לא מצליח את המעבר בין רשם מאגרי מידע לבין הרשות להגנת הפרטיות. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> זה תיקון טכני, חוק הגנת הפרטיות בבסיסו הוא חוק ישן והטרמינולוגיה מכנה זאת רשם מאגרי המידע. לאורך השנים התבססה הרשות להגנת הפרטיות והיא בעצם זאת שמפעילה. ראש הרשות להגנת הפרטיות הוא אותו - - - שנזכר בחוק. בתחילה ניסחנו את זה בהתאם ללשון החוק אבל במחשבה נוספת חשבנו שנכון לארגן את זה ביחס לרשות שכבר עומדת על שתי רגליה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מקובל עליך? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אנחנו עוברים ל-19ו. הנוסח החדש שמוצע פה הוא כדלהלן: "19(ו) האופן, התנאים והתשלום למימושה של זכות העיון במידע יהיו בהתאם לאופן התנאים והתשלום שנקבעו למימושה של זכות העיון במידע לפי חוק הגנת הפרטיות, בשינויים המחויבים וככל שלא נקבע אחרת בחוק זה או לפיו". לא יהיו כאן תקנות עצמאיות לנושא חופש זכות עיון במידע, מה שחל לפי חוק הגנת הפרטיות יחול גם פה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מוסכם עם הממשלה? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> בסעיף 20ד, בתחילה כתבנו שהנהלים הראשונים לפי סעיפים קטנים ב(3–5) ייקבעו בתוך שישה חודשים מיום תחילת החוק, אלא שבינתיים הקדמנו את מועד תחילת החוק משישה חודשים למיידי ולכן צריך לכתוב פה שנהלים יוסדרו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של החוק. הייתה לכם הערה על הנוסח של זה. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> אנחנו קבענו את ההוראה בהתייחסות למחשבה שיש סעיף של תחולה נדחית, רצינו לתת לעצמנו זמן. היות שהחקיקה הזאת נכרכה בדברים נוספים קצב העבודה עליה וגם יישומה בפועל מאוד הואץ ומשכך אנחנו סבורים שאנחנו לא נזקקים לחצי שנת דחייה. הסעיף הספציפי שעליו אנחנו מדברים פה אמר את הדבר הבא: יש פה נהלים שאנחנו רוצים שיוסדרו ביחס לנושאים שמנויים בסעיפים ב (3–5) שבסעיף זה. הרעיון הוא שוועדת ההיגוי תכונן נהלים בדבר הזה. בתחילה, כשחשבנו שיש עוד חצי שנה, אמרנו שעד אז כבר נכונן אותם ואם לא הוסדרו אז המנהל יקבע הוראות זמניות. קיצרנו את חצי השנה תוך מחשבה שוועדת ההיגוי תקבע בתוך חצי שנה אבל עד להסדרת הנהלים, בהנחה שוועדת ההיגוי לא תידרש לזה מיד בכינוסה הראשון, ראש המרכז יקבע נהלים זמניים. מדובר בהתנהלות הפנימית של הגופים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זה בסך הכול הסבר תואם. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> נושא הבא: בסעיף 49 למשטרה הייתה הערה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> נציגת משטרת ישראל, בבקשה. << אורח >> שירה קרואני: << אורח >> שלום רב, שירה קרואני ערד מהייעוץ המשפטי של המשטרה. אנחנו מבקשים להשוות את מצבה של משטרת ישראל לשב"כ והמוסד – שתי הרשויות המוסמכות הנוספות הקבועות בחוק – ביחס לכל האמור בסעיף הדיווח. במסגרת סעיף זה מנהל המרכז מעביר דיווח לוועדה כאשר הנתונים של שתי הרשויות הנוספות נכללים בחלק החסוי של הדיווח והדיון בעניינם יהיה בדלתיים סגורות. אנחנו מבקשים להיות חלק מאותו ההסדר. אקדים ואומר שהנתונים שאנחנו מעבירים למרכז והבקשות לעיבוד המידע נועדו לצרכים מודיעיניים שזה תחום שבמהות שלו הוא חסוי ולא נמצא בעולמות הגלויים. הפעולות שאנחנו מבקשים לעשות במידע הן פעולות שנוגעות בכלים טכנולוגיים והן בעלות מהות מודיעינית כמו מחקר, אנאליזה וכדומה. הקושי נובע מכך שאם הדיווח יהיה גלוי יש כאן פגיעה ביחס להיקף המידע שמשטרת ישראל מבקשת ומקבלת, זה נוגד את כל עבודת המודיעין. ככל שתהיינה שאלות מצד הוועדה ביחס לנתונים שביקשנו אנחנו נתקשה לתת מענה שלם, מקיף ואחראי בדלתיים פתוחות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ברור. מה עמדנו? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אני מחלק את התשובה לשניים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> להשוות למוסד - - - פשוט כי אנחנו מאשרים להם את התקציב ולכם לא. אתם רוצים, תבואו עם התקציב ואז נדבר. למחוק מן הפרוטוקול. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> העמדה שלי אחידה לגבי שלושת הגופים. אני חושב שלגבי חיסיון הדוח אפשר לכלול את המשטרה גם בהיבט הזה. לעומת זאת, אין צורך לכתוב בחוק שהוועדה תדון בישיבה חסויה מכיוון שממילא ישיבות ועדת החוץ והביטחון, למעט דיוני חקיקה, הן חסויות. נכון שיש ליושב-ראש הוועדה סמכות לפתוח את הדיון אבל כאשר מגיע אליו דוח חסוי הוא לא יפתח את הדיון, אנחנו גם לא כותבים את זה במקומות אחרים כשמגיעים אלינו דוחות רגישים יותר, לכן לטעמי יש - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא מבין למה זה הרשויות המוסמכות. אם אנחנו מבינים שמדובר במשטרה כתוספת לשני הדברים האחרים למה לא לכתוב אותם? אני לא יודע להגיד מה זה - - - << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> יש הגדרה בחוק של רשות מוסמכת שכוללת שלושה גופים – שב"כ, מוסד ומשטרה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אין עוד משהו? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לא, לא, זה כתוב בחוק. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זו רשימה סגורה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הנושא האחרון הוא בתוספת הראשונה. יש פה מספר תיקונים, אתחיל דווקא מהאחרון שבהם. בפרט 14 עלה חשש שהמונח: "הערות כלליות" הוא רחב מדי ואנחנו צמצמנו את זה כך שייאמר שכל מידע המופיע תחת "הערות כלליות" אשר מתייחס לאחד מהפרטים האחרים בתוספת זו. כך מוסר החשש שדרך פה יכניסו דברים חדשים. מעבר לכך ביקשה הממשלה לעשות תיקונים בחלק מהפרטים הנוספים. בחלק הראשון, בפרט 6, "כל מידע הנוגע לסוג מסמך נסיעה". בחלק ג' בפרט 1: "שמות כל הנוסעים". בפרט 4: "כל מספר טלפון או פקס המופיע ברשימת הPNR". בפרט 5: "כל כתובת דואר אלקטרוני המופיעה ברשימת ה-PNR". בפרט 6: "כל מידע על הכרטוס וכולי". בפרט 8: "כל מידע על מסלול נסיעה וכולי". בפרט 9: "כל מידע על מארגן הנסיעות, סוכן הנסיעות או סוכנות הנסיעות". בפרט 10: "כל מידע על סטטוס המסע של הנוסע". בפרט 11: "כל מידע בדבר השתייכות למועדון הנוסע המתמיד". בפרט 12: "מספר מושב וכל מידע אחר בנוגע למושב". << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. יש הערות על התיקונים האחרונים? << אורח >> שלומי עם שלום: << אורח >> נאמר שנשוב לסעיף 2א. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> נכון, האם יש תשובה עכשיו? << אורח >> כפיר חן: << אורח >> כפיר חן, ראש מינהל המכס. מאחר שמדינת ישראל תפעיל את המרכז באמצעות ברוקר בינלאומי שפועל בתחום ומחובר לחברות התעופה וחברות התעופה עושות את זה מול מרכזים אחרים, אנחנו סבורים שמספיקים 30 ימים. מהניסיון שלנו זה יכול לקחת כמה שעות עד כמה ימים. כדי להיות קשובים למה שעולה כאן בוועדה אנחנו נאריך את פרק הזמן ל-60 ימים כדי שהדברים לא יהיה תחת לחץ זמנים וחברות שיתקשו לא יחרגו מ-30 ימים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני מזכיר מה שביקשנו בישיבה הקודמת, במידה ויש קשיים אופרטיביים, הפעילו שיקול דעת בנושא הזה של אחריות החברות ובוודאי בכל הנושא של ענישה. סיימנו את הקראת הסעיפים, אני מבין שיש כוונה של מספר סיעות להגיש הסתייגויות, אין צורך לנמק את ההסתייגויות בוועדה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אומר לפרוטוקול שהמסתייגות הן סיעות ישראל ביתנו, העבודה, רע"מ, יש עתיד, המחנה הממלכתי, חבר הכנסת עמית הלוי וסיעת חד"ש-תע"ל הגישה בקשה לרשות דיבור. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בסדר גמור, נעביר את הדברים הללו למליאה ושם חברי הכנסת יוכלו לנמק את ההסתייגויות וגם לממש את בקשות הדיבור. אנחנו עוברים להצבעה לפי כל הנוסח המתוקן כפי שפירט היועץ המשפטי לוועדה וכפי שפירטו גם נציגי הממשלה, משרד המשפטים והמשטרה. חברי הכנסת, מי בעד חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה התשפ"ב–2022, לקריאה השנייה והשלישית, ירים את ידו. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אושר פה-אחד, אין מתנגדים או נמנעים. ההצעה אושרה לקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה לכל המוזמנים שהאירו את עינינו בכל מיני סוגיות. מיד נתחיל את הדיון הבא. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:15. << סיום >>