פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 5 ועדת הכספים 02/04/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 89 מישיבת ועדת הכספים יום ראשון, י"א בניסן התשפ"ג (02 באפריל 2023), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> הצעת צו היטלי סחר ואמצעי הגנה (היטל היצף על יבוא של כבלי נחושת למתח נמוך מטורקיה) (הוראת שעה), התשפ"ג – 2023 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל מוזמנים: עו"ד-מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים – נטע נתנאל שפירא אגף תקציבים, משרד האוצר – גל ברנס ממונה על היטלי סחר, משרד הכלכלה והתעשייה – דני טל יו"ר הוועדה להיטלי היצף, משרד הכלכלה והתעשייה – דוד ויניצקי עוזר ראשי, משרד הכלכלה והתעשייה – שאול ירס מנהל מינהל דלק, משרד האנרגיה והמים – חן יחיאל בר יוסף מנהל, התאחדות התעשיינים בישראל – איל לביא מנכ"ל סינרג'י כבלים בע"מ – רונן יחזקאל עורכת דין – מור גושן יערה גלבוע אייל עופר לוסטיג ישי לוי עפרה חן מישל בן סימון ענת אביטל יהוא אביטל חנוך סער ייעוץ משפטי: שלומית ארליך, תמר בנתורה רכזת הוועדה: ליאת קרפטי רשמת פרלמנטרית: שרון רפאלי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת צו היטלי סחר ואמצעי הגנה (היטל היצף על יבוא של כבלי נחושת למתח נמוך מטורקיה) (הוראת שעה), התשפ"ג – 2023 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו עוברים להצעת צו היטלי סחר ואמצעי הגנה (היטל היצף על יבוא של כבלי נחושת למתח נמוך מטורקיה) (הוראת שעה), התשפ"ג – 2023. מי מציג את ההצעה, בבקשה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משרד הכלכלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, תציגו. שם ותפקיד. << אורח >> דני טל: << אורח >> בוקר טוב. שמי דני טל, הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה. הדיון היום נוגע להארכת היטל היצף על ייבוא כבלים למתח נמוך מנחושת מטורקיה. כזכור, הוועדה דנה בנושא הזה לפני ארבע שנים ואישרה לשר הכלכלה אחרי דיון על תקופת ההיטל להטיל היטל היצף על ייבוא כבלים מטורקיה למשך ארבע שנים. ההיטל הזה פג היום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דרך אגב, יפה איך אתם יודעים לכוון כולם את הימים. << אורח >> דני טל: << אורח >> ככה יצא. האמת היא שזה יצא אתמול אבל אתמול אף אחד לא ייבא כלום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, אתמול הייתה שבת אז זה נשאר להיום. אבל כבר ביום שישי שמעתי שזה פג. << אורח >> דני טל: << אורח >> זה פג אתמול, ב-1 באפריל. בשנה האחרונה התקיימה בדיקה נוספת גם של שיעורי ההיצף מול יצרנים טורקים. מהבדיקה שלנו עלה ששיעורי ההיצף המקוריים שנמצאו בחקירה הקודמת פחתו. לא כל החברות הטורקיות שיתפו פעולה. אלה שלא שיתפו פעולה – ההמלצה הייתה להותיר את שיעור ההיצף על 14.5%; אלה שכן שיתפו פעולה והציגו את הממצאים שנבדקו ואומתו, כולל מול מערכות הנהלת החשבונות של היצרנים הטורקים – השיעורים הופחתו בהתאם להמלצות: בחברה אחת – 7.6% ובחברה שנייה – 1.6%. יושב-ראש הוועדה הנכבד מכיר את עמדתנו בעניין אבל אני רוצה לציין גם לפרוטוקול וגם לטובת חברי ועדה אחרים שאולי לא היו פה לפני ארבע שנים שהיטל היצף לא נועד לחסום ייבוא או לחסום תחרות, הוא נועד לחסום פרקטיקות של סחר לא הוגן. ייבוא בהיצף אסור גם לפי החוק הישראלי וגם לפי הסכמי הסחר הבינלאומיים שישראל חתומה עליהם במסגרת ארגון הסחר העולמי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם בשדרות משלמים יותר לעובד יותר מאשר משלמים לו באיסטנבול, זה נקרא תחרות לא הוגנת? << אורח >> דני טל: << אורח >> לא, זאת תחרות הוגנת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל משלמים לעובד. החוקים בישראל הם כאלה שלעובד צריך לשלם שכר גבוה יותר עם תנאים טובים יותר לעומת אותם התנאים לאותם העובדים שמייצרים את זה בטורקיה. האם זה נקרא סחר הוגן? << אורח >> דני טל: << אורח >> על-פי החוק, זה נקרא סחר הוגן. אני אסביר מה זה סחר לא הוגן ומה ההבדל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם תסביר איך זה תואם את התחרות. מעניין אותי לדעת. זה מאוד חשוב. זאת שאלה של הרב גפני. << אורח >> דני טל: << אורח >> לכל מדינה יש יתרונות יחסיים. במבוא לכלכלה קוראים לזה "עקומת התמורה". לפי יתרונות יחסיים, יכול להיות שבמדינה מסוימת עלויות כוח הייצור זולות יותר או יש התמחות בתחום מסוים, ובמדינה אחרת ההתמחות היא בתחומים אחרים. לפי חוקי הסחר, כל אחד סוחר במקומות שיש בהם יתרונות יחסיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה סחר לא הוגן? << אורח >> דני טל: << אורח >> סחר לא הוגן זה כאשר מוכרים את המוצר לחו"ל במחירים שהם נמוכים ממה שמוכרים - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בארץ המוצא. << אורח >> דני טל: << אורח >> בדיוק. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> דרך אגב, מתי החוק הזה נכנס בישראל? << אורח >> דני טל: << אורח >> ב-91'. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ב-1991. אני הייתי הראשון שטיפל בנושא הזה. אני ניהלתי אז את בתי יציקה וולקן בחיפה, והגשתי בג"ץ בנושא הזה. ובפעם הראשונה שהחוק הזה נכנס לתוקף – כי לא רצו להכניס אותו – זה היה ב-91'. היה ייבוא של צנרת מגרמניה. הצלחנו להוכיח כי היה צריך לעשות חקירה, ואת החקירה הזאת לא עושה הממשלה, זה בדרך כלל המפעל. אני מצר על כך. לצערי, ממשלה צריכה לעשות את זה או משרדי ממשלה. כי אז גילינו שבגרמניה מוכרים את הצנרת במחיר הרבה יותר גבוה מאשר המכירה לארץ. מול זה נלחמנו ואז זה היה בערך 15%. << אורח >> דני טל: << אורח >> זה בדיוק ההגדרה של היצף. היום הממשלה עושה את זה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני אמרתי את זה כי יש גם חברי כנסת שקצת מכירים את הנושא. << אורח >> דני טל: << אורח >> לכבוד הוא לי שהיית בחקירה הראשונה. היום הממשלה עושה את החקירות האלה גם בארץ וגם בחו"ל. ממצאי החקירה עוברים לוועדה המייעצת. נמצא פה גם יושב-ראש הוועדה המייעצת שהיא גוף בלתי תלוי; כמו הממונה אבל גורם שכולל גם נציגים של משרד האוצר, גם משרד הכלכלה וגם נציגי ציבור שהם מומחים בסחר חוץ, בכלכלה ובמשפטים. הם אלה שמעבירים את ההמלצות שלהם לשר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ההמלצה כאן הייתה שונה בין המלצת הממונה להמלצת החקירה, נכון? << אורח >> דני טל: << אורח >> ממצאי החקירה הראו ששיעור ההיצף של חברה אחת היה 7.6% ושל החברה השנייה היה 1.6%. במקרים מסוימים נהוג, על-פי הסכמי WTO, שכאשר מדובר בפחות מ-2% לא מטילים היטל. במקרה הזה הוועדה המייעצת סברה ובצדק, אגב – וההמלצה שלהם מקובלת עליי לחלוטין – שבמקרה הזה מאחר שמדובר בנחושת, ונחושת זה commodity שכל שינוי של אחוז יכול להשפיע על הרווחיות, הם סברו שגם 1.6% הוא לא אחוז בטל בשישים וחסר השפעה. לכן הם המליצו להטיל היטל למרות שיעור ההיצף הנמוך. וזה בסדר גמור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש שני ספקים שעליהם לא קבעתם את היטל ההיצף. << אורח >> דני טל: << אורח >> קבענו היטל היצף נמוך יותר. << אורח >> דוד ויניצקי: << אורח >> לא, זה של כולם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היטל ההיצף הוא על כולם? << אורח >> דוד ויניצקי: << אורח >> כן, אבל בשיעורים שונים. אולי אני אגיד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> דוד ויניצקי: << אורח >> אני יושב-ראש הוועדה המייעצת. אנחנו קיבלנו את ההמלצות של הממונה למעט חברה אחת בשם "פרמקולה". אבל כדי שיהיה ברור: על כלל טורקיה המלצנו והשר קבע היטל של 14.5%; על חברת - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני גם ביקשתי את זה. << אורח >> דוד ויניצקי: << אורח >> - - 7.6%; על חברת "פרמקולה" המלצנו לשר, והוא קיבל, להטיל היטל בשיעור של 1.6% למרות שזה נמוך מ-2%. אני רוצה להזכיר שוועדת הכנסת הזאת כבר הטילה עליהם היטל גבוה מזה לאורך ארבע השנים הקודמות, ואנחנו סברנו שכשכל החברות, כולל חברת "פרמקולה" הטורקית באות ואומרות ששיעורי הרווח הם במספרים מזעריים של אחוזים מועטים, אז לומר ש-1.6% זה מזערי – זה לא מזערי. כי זה בערך 40% או 50% רווח שלהם. אז זה כבר לא מזערי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם בדיון הקודם שהיה בעניין הזה וגם היום אני מרגיש לא לעניין. זאת אומרת אנחנו מספקים לטורקיה עבודה בנושאים האלה, וכולנו אומרים שאנחנו רוצים לעזור לשדרות, ובצדק, כי היא נמצאת תחת מתקפה קבועה וכל מה שנלווה לעניין הזה, אבל אנחנו גורמים לכך שעובדים יפוטרו. אני הרגשתי אז מאוד לא טוב, וגם היום. כל דבר אני צריך לבקש. הממשלה הייתה צריכה להעדיף את תוצרת הארץ – להביא את זה בתוך ההחלטה שלה ולא להשאיר את זה ככה בעוטף עזה. << אורח >> דוד ויניצקי: << אורח >> הוועדה של אדוני היושב-ראש עשתה את זה בסיבוב הקודם שלך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. << אורח >> דוד ויניצקי: << אורח >> הוועדה הזאת בסיבוב הקודם שלך כפתה על שני השרים להאריך את זה משלוש שנים לארבע שנים כמו שהמלצנו אז; ועובדה שבתקופה הזאת המפעל מאז שוועדת הכספים הטילה את ההיטל התאושש יפה. הנקודה האמיתית שהיה צריך לבדוק בפעם הזאת – ולמעשה, הממונה בא לקראת החברות הטורקיות כי, בעינינו, כוועדה הוא אפילו לא היה חייב. השאלה המשפטית היחידה שעומדת לדיון הייתה האם יש חשש שאם יבוטל ההיטל ויחזור מחירה ללא היטל, האם יחזור חזרה הנזק למפעל. אנחנו חד-משמעית הגענו למסקנה כמו הממונה שביטול ההיטל יחזיר את המפעל לאותו מצב רע ולקריסה שהוא היה בהם קודם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. האוצר, לפני שאתה יוצא לשר שלך, אתה יכול להגיד משהו בעניין הזה? בעיקר מה שאני רוצה זה שהממשלה תקבל החלטה להאריך את המועד של העדפת תוצרת הארץ על עוטף עזה. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אנחנו מדברים על שני נושאים שונים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז מה אם אנחנו מדברים על שני נושאים שונים. מה הבעיה? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> בסדר, אני אתייחס על זה. לנושא ההיטל אין לנו התייחסות – זאת החלטה של שר הכלכלה - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ברור. אבל אני שואל לגבי הנושא של העדפת תוצרת הארץ. זה מעניין לעניין באותו עניין – שני דברים שונים,. אבל שניהם כדי לטפח את התעשייה בשדרות, בעוטף עזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כבר שלושה שבועות הייתה אמורה לבוא החלטת ממשלה ובכל פעם דחו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין מה לומר בעניין הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא אתה, לא אתה. בגלל שזה לא נמצא בפנים זה נדחה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> - - - אותו אחוז גבוה, ובגלל זה אין לו העדפה. זה לא בדיוק נכון - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם לפחות היו עושים רכש גומלין אז איכשהו היה מקום. אבל גם את זה לא עושים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא עושים כלום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה פג ב-2025, אנחנו יודעים את זה. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> זה פג ב-2028. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 2028, סליחה. ומה אתם עושים עד אז? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> יש שני סוגים של תמיכה בתעשייה או באופן כללי במגזר העסקי – או תמיכה ישירה או תמיכה עקיפה. אנחנו באופן מקצועי מתנגדים לכל סוגי התמיכה העקיפה – מכסים, נכס על רכש ממשלתי שזה העדפת תוצרת הארץ, היטלים כאלה ואחרים – אנחנו בעד לתמוך בתעשייה בצורה ישירה. יש לזה תקציבים של מאות מיליוני שקלים בשנה, אפילו יותר ממיליארד שקל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם היינו סומכים עליכם "סינרג'י" היה סגור כבר לפני חמש שנים, ובטלוויזיה הייתם אומרים שאתם דואגים לעוטף עזה. מה שאתה אומר עכשיו זה לא לתת שום העדפה ולא לתת שום סיוע למפעלים בעוטף עזה ולא בשדרות. זה מה שאתה אומר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק יצוין שבשבוע שעבר בדיון שהיה פה ישבו פה נציגי האוצר ונציגי הכלכלה ואמרו, כן, אנחנו נותנים תמיכה ישירה. שאלנו אותם אם זה משהו עודף בתמורה לזה, והם אמרו לא. אז גם התמיכה הישירה שאתם נותנים היא לא במקום זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, שום דבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו רוצים לתת להם העדפה. יש עניין לתת העדפה לעוטף עזה כי אנחנו יודעים בדיוק את המצב שלהם היום. אנחנו יודעים שהמצב לא השתנה אלא כל פעם נעשה גרוע יותר ויותר. על זה אנחנו מדברים. זה שאתם רוצים לתת תמיכה ישירה – אין בעיה. תראו מה התמיכה הישירה שלכם שאתם נותנים ב-5% האלה יותר מאשר אתם נותנים בשאר הארץ ב-15%, ואז נגיד שנתתם תמיכה ישירה ב-5% יותר. אתם לא עושים גם את זה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא צריך את התמיכה הישירה, תנו להם העדפה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר. אני אומר שגם אם אומרים ככה הם לא עושים את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה הולך עכשיו לשר. אתה יכול להגיד לו שהיית פה בדיון בוועדה. אם אתם עושים חלק ועושים פעולות שמראות שאתם מעדיפים אותם, ניחא. אם אנחנו לא רואים את זה אנחנו נפעיל את הכוח שלנו. יש לנו מספיק כוח. אני אמרתי את זה לאהרון ברק בשעתו בלי קשר לעניין הזה – לא ללכת בכוח. בית המשפט לא צריך ללכת בכוח על כל הדברים. צריך להתנהג נורמלי כמו בני אדם ומה שעומד לנגד עיניהם. התוצאה תהיה רעה. הנה, עכשיו אנחנו בתוצאה. התוצאה תהיה רעה אם לא תעזרו לעוטף עזה. אף אחת מהמפלגות שנמצאות בוועדת הכספים לא ישתקו על זה. אנחנו לא נשתוק ואז אנחנו נלך בכוח. אני מבקש להעביר את הנושא הזה של העדפת תוצרת הארץ על הנושא של שדרות ועוטף עזה. זה הכול. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אני אשמח לענות לחבר הכנסת אזולאי – מוקצים כ-30 מיליון שקלים לעסקים באזור עוטף עזה. זה כסף ייחודי - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זה לא כסף שנוסף במקום על תוצרת הארץ, על זה אני מדבר. היו פה נציגי הכלכלה וזה מה שאמרו. אם אתה אומר לי שזה בנוסף אתה צודק. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אבל לא רוצים את הכסף של האוצר. הם רוצים העדפת תוצרת הארץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאתה נותן להם תמיכה אתה אומר להם ניתן לכם צדקה. הם לא רוצים, הם רוצים להתמודד לבד. הם לא רוצים צדקה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל גם בתמיכה זה לא במקום 5%. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יודע, אני יודע. גם הקריטריונים זה לא משהו חדש שהם הוסיפו, זאת הנקודה. לא הוספתם משהו חדש במקום 5% יותר של תוצרת הארץ. זה משהו שהיה קיים ואיתו אמרתם, תתמודדו, וגם את זה הם לא מצליחים לקבל בגלל הבירוקרטיה שלא מצליחים להגיע לתנאי הסף ששמתם שם. אנחנו הרי יודעים – יושבים פה המפעלים ויספרו לכם את זה. אל תגידו לנו מה זה אוצר, אנחנו רואים כמה מקלות הם שמים כדי שלא יצליחו להוציא מכם שקל, אבל שמתם מיליארדים. אבל בסוף שנה תראה שלא הצליחו - - - מה נעשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, רונן יחזקאל מסינרג'י. << אורח >> רונן יחזקאל: << אורח >> בוקר טוב לכולם. אני מנכ"ל סינרג'י בשדרות זה שנתיים. אני קודם כול רוצה לפתוח ולהגיד תודה לממונה ותודה לוועדה על העבודה המאומצת מאוד שהם עשו כאן. לצערי, יש דברים שאנחנו חולקים עליהם במסגרת המסקנות. חשוב שנבין שבמסגרת המכירה של הכבלים במתח נמוך פה בארץ למעלה מ-80% מהתוצרת שנמכרת בארץ היא מייבוא. היא מייבוא מהרבה מדינות – מרומניה, מפולין, מקפריסין, מסין – מהרבה מדינות שאין לנו שום טענה נגדן – כולן פועלות בסחר הוגן. יש אחת יוצאת דופן שזאת טורקיה. למרבה הפלא, הטורקים מוכרים פה 50% מכלל הייבוא, והם עושים את זה בסחר לא הוגן. לשמחתי, בפעם הקודמת הוועדה החליטה להטיל את היטל ההיצף עם 14.5% ועל פמוקלה – 9.3%. שנבין – הרווחיות היא במספרים מאוד נמוכים – באחוזים זה פחות מחמש האצבעות שנמצאות כאן. כשנותנים הטבה גם לפמוקלה כשאנחנו מורידים להם את ההיטל מ-9.3% ל-1.6% המשמעות היא שנותנים להם 8% במתנה – לאותו גורם שהציף פה לפני כן את השוק. לי חשוב שכשאנחנו מדברים על תכנית לחמש שנים, אם כבוד הממונה על הוועדה נתן את האפשרות לבחון את הנושא הזה מחדש, אנחנו מבקשים – אנחנו חיים את השוק הזה, אנחנו יודעים מול מה אנחנו מתחרים, ואנחנו מבקשים שאותם יצרנים טורקים שקיבלו עכשיו את ההטבה לא יעשו בה שימוש לרעה. ככל שהם יעשו בה שימוש לרעה אנחנו מבקשים את הזכות לחזור ולפנות לוועדה גם אם זה לפני שנתיים – להעלות את הממצאים שלנו, להראות את הכאב האמיתי שלנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש בעיה עם זה? << אורח >> דוד ויניצקי: << אורח >> אנחנו בוועדה ביקשנו והמלצנו לשר, והשר קיבל את זה, שזה לא יהיה לחמש שנים קארד בלנק שיוכלו לעשות מה שרוצים, אלא שבעוד שנתיים הממונה יבדוק, ואם הוא הגיע למסקנה שההיטל הזה לא מספיק אז הוא יפנה ויבקש להגדיל אותו, ואם - - - יקטין אז הוא יגיד להקטין. << אורח >> דני טל: << אורח >> אני רוצה להתייחס לזה, ברשותך. השר קבע בהחלטתו בצורה מאוד מפורשת שלבד מההיתר שיוארך לחמש שנים הוא מורה לי להמשיך ולשמור את האצבע על הדופק, וגם אם נראה תוך שנה הרעה משמעותית בנתונים – הרי חברת סינרג'י הייתה ממש על סף פשיטת רגל - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה פשיטת רגל? אנחנו קיימנו כאן דיון בוועדה וביקשנו מחברת החשמל שירכשו מהם. << אורח >> דני טל: << אורח >> היום החברה היא רווחית. אני לא רוצה להיכנס למספרים, זה נתונים חסויים שלהם. אני מכיר אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל הם עומדים היום על הרגליים. << אורח >> דני טל: << אורח >> היא עומדת, היא מייצרת – היא במצב פנטסטי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא מעסיקה עובדים במקום הזה? << אורח >> רונן יחזקאל: << אורח >> לא רק עומדים על הרגליים – אנחנו הגדלנו את מצבת העובדים מ-80 ל-150, והיד עוד נטויה. אנחנו רוצים גם להביא עוד תעשיות אחרינו. << אורח >> דני טל: << אורח >> מה שאני אומר שאם תהיה הרעה אין שום מניעה שאנחנו נתערב שוב ונשנה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני אקרא מתוך ההחלטה שמדברת על הארכת התוקף לתקופה של חמש שנים, ואם תוכלו להתייחס אחר כך למה חמש שנים בהארכה כשבמקור נקבע ארבע שנים: "בנוסף נקבע כי לאחר תקופה שלא תפחת משנתיים מיום הארכת ההיטל תתבצע על-ידי הממונה בחינה של מצב הנזק, אם בכלל, לתעשייה היצרנית המקומית כתוצאה מהייבוא בהיצף. ככל שממצאי הבדיקה יעידו על אי קיומו של נזק כזה או על סילוק החשש הממשי הקיים היום לחידוש נזק שכזה או לחילופין ככל שהנתונים ילמדו על התחדשות או החמרה בנזק הנגרם לתעשייה היצרנית המקומית יבחן הממונה את האפשרויות העומדות לפניו לבצע בדיקה מחודשת ולקבוע שיעורי היטל עדכניים. << אורח >> רונן יחזקאל: << אורח >> חשוב מאוד שכשאנחנו מדברים על בחינה אנחנו לא מדברים על חקירה מחודשת שהיא בעצמה לוקחת שנה וגורמת להרבה נזקים. << אורח >> דוד ויניצקי: << אורח >> זה תלוי בכם, במה שאתם תפנו. זה תלוי בכם. << אורח >> רונן יחזקאל: << אורח >> מעולה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם תסכימו שנאשר את זה לשנתיים? << אורח >> דני טל: << אורח >> אם אתה מאשר לשנתיים אתה פוגע בהם כי זה אומר שאחרי שנתיים צריך להתחיל את כל התהליך מחדש. << אורח >> רונן יחזקאל: << אורח >> לאשר לחמש שנים עם אפשרות לבחון את זה גם למטה משנתיים, ככל שיידרש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על-פי בקשתכם ובקשתך, אנחנו נאשר את זה לחמש שנים כפי שנדרש. אם יתברר שאין פגיעה ואין פה סחר לא הוגן זה יימשך. אם לא, בתוך שנה אני מבקש לבדוק את זה מחדש. אנחנו עומדים פה על דבר מאוד רגיש גם בכלל לחברה הישראלית וגם בנושא הספציפי הזה. אני דיברתי גם עם שר הכלכלה ניר ברקת, תיארתי לו את המצב של מה שקורה בשדרות, והוא קיבל את עמדתכם. גם אנחנו מקבלים את עמדתכם אף על פי שאנחנו חושבים שהממשלה חייבת לקבל החלטה שהיא מעדיפה את תוצרת הארץ לגבי עוטף עזה. אחרת אנחנו חברה שאף אחד לא יידע להסביר אותה. בכל מדינה אחרת בעולם זה מה שהיו עושים לו היו הנתונים האלה כמו שהם כאן בארץ. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני רק רוצה לשאול עוד שאלה אחת: בצו המקורי הופיעה פסקה אחת בנוגע לכבלי הנחושת מהסוגים האלה כמו שהבאתם אותה בצו הזה; גם פסקות 12-2 הן זהות למה שהיה בצו המקורי, אבל ראינו שיש תוספת מפסקות 13 עד 43. << אורח >> דני טל: << אורח >> במהלך השנים האחרונות ובמהלך החקירה קיבלנו פניות מיבואנים שאמרו, כבלים איתות כאלה וכאלה, סינרג'י לא מייצרת או כבלים כאלה וכאלה סינרג'י לא מייצרת. היה פה דו-שיח טוב גם עם החברה. שאלנו אותם והם אמרו, זה בסדר, מבחינתנו זה בסדר, לא מייצרים, אפשר להוסיף. כל מה שברשימה אלה מוצרים שלא מיוצרים פה. אני רוצה, ברשותך, להוסיף עוד מילה אחת: אני מבין את רוח הוועדה אבל חשוב לי להדגיש – הכלי של היטלי היצף לא נועד לעודד תעשיית כחול-לבן – יש כלים אחרים. הכלי הזה נועד למנוע סחר לא הוגן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי. אמרתי את מה שאתם אמרתם, חזרתי על מה שאמרתם. אני חשבתי, ואחרים אמרו לי – גם אצלנו כאן – הרי גם לפי דבריכם – אתם תעקבו אחרי מה שנעשה בעניין הזה. האם יהיה סחר לא הוגן אפילו תוך שנה אף על פי שבהחלטה שלכם כתוב שאחרי שנתיים? אתם תבחנו את הדברים האלה מחדש. אני מקבל לא לקבל החלטה במשך שנתיים מפני שאז הכול ייפתח מחדש. השלטון מתחלף מהר ויש שלטון בעד האזרחים, ויש שלטון נגד - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הפעם זה יהיה כמה שנים טובות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא חשוב. צריך לקחת בחשבון שהאפשרויות קיימות ויש שלטון שהוא בעד האזרחים ובעד המפעלים ויש שלטון שלא. לכן צריך להיות זהיר בעניין הזה. זה נכון, ואני חוזר וקורא את מה שהיה בדיון הקודם לגבי הנושא של העדפת תוצרת הארץ. זה לא היטל ההיצף אלא מעניין לעניין באותו עניין. היטל ההיצף עוזר למפעל, אבל מה שצריך לעשות עכשיו זה את החלק של העדפת תוצרת הארץ. בבקשה, אם אתה מדבר יותר מדקה – אין לנו זמן. << אורח >> רונן יחזקאל: << אורח >> משפט אחרון: כמו שהיטל ההיצף הזה הוא לחמש שנים הוא מאפשר לנו להמשיך להשקיע במפעל ולהסתכל קדימה. אותו דבר כשאנחנו מדברים על העדפת תוצרת הארץ – חשוב מאוד שהדברים ייראו לאורך זמן כדי שיאפשרו גם השקעות, גם כניסת מפעלים נוספים ולא דברים קצרי טווח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. הצעת צו היטלי סחר ואמצעי הגנה (היטל היצף על יבוא של כבלי נחושת למתח נמוך מטורקיה) (הוראת שעה), התשפ"ג – 2023. מי בעד אישור הצו? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההצבעה אושרה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצו אושר. תודה רבה, הישיבה נעולה. חג שמח לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:00 << סיום >>