פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 1 7 ועדת הכספים 16/04/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 92 מישיבת ועדת הכספים יום ראשון, כ"ה בניסן התשפ"ג (16 באפריל 2023), שעה 14:10 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והרחבת מענק עבודה, התשפ"ג-2023 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי אלי דלל אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי יונתן מישרקי חנוך דב מלביצקי חוה אתי עטייה חמד עמאר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן אליהו רביבו מוזמנים: תמר לוי בונה – אגף התקציבים, משרד האוצר יואב הכט – רפרנט מקרו, משרד האוצר נועה שוקרון – רכזת תעסוקה, משרד האוצר אבי לבון – סגן הממונה, אגף הכלכלנית הראשית, משרד האוצר רוני גנוד – יועץ משפטי, אגף הכלכלנית הראשית, משרד האוצר ליהי קושנר גינוסר – עו"ד, משרד המשפטים אלעד סלומיאנסקי – עו"ד משפט כלכלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים בתיה הררי – ראש תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה רונית כהן – מנהל תחום בכיר קופות גמל , רשות המיסים שרית פרסי – מנהלת תחום בכירה שירות סניפי, רשות המיסים יגאל ימיני – מנהל תחום פרויקטים, רשות המיסים איציק אורבך – מנהל תחום מפקח ארצי ניכויים, רשות המיסים עדי דיגמי – מנהל תחום ביקורת, רשות המיסים מירי סביון – משנה למנהל, רשות המיסים אילנה ריבני – ממונה מפקח ארצי, רשות המיסים ענבל קורקוס – ממונה מכס, רשות המיסים אלישיב ממן – יועץ לסמנכ"לית תכנון וכלכלה, רשות המיסים ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטי, רשות המיסים רודין נפסון – עוזר ראשי משפטי, רשות המיסים אפרת ריץ – עוזרת ראשית ליועץ המשפטי, רשות המיסים ייעוץ משפטי: עו"ד שלומית ארליך עו"ד שגית אפיק עו"ד תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והרחבת מענק עבודה, התשפ"ג-2023, מ/1616 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והרחבת מענק עבודה, התשפ"ג-2023. אנחנו נמצאים פה קצת עם כפילות בגלל המהירות שאנחנו ביקשנו מהממשלה להתקדם, בעקבות בקשות של חברי הוועדה מהקואליציה ומהאופוזיציה. אנחנו אישרנו הגדלת נקודות זיכוי עד גיל 12 כאן בוועדה לשנת 2023, וזה מגיע למליאה לאישור ביום רביעי, בעזרת השם. תוך כדי זה אנחנו התחייבנו, כאן בוועדה: אמרנו שלא יהיה תקציב למדינה מבלי שיגדילו את זה עד גיל 18. זו הייתה בקשה של החברים בוועדה, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה. כבר לא הייתי יכול למשוך את החוק מהמליאה, כי כנראה שמישהו במשרד האוצר עובד עם התקשורת. בתקשורת אמרו שמאבדים את חודש מרץ - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התקשורת עובדת עם מישהו מהאוצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא יודע. אתה יודע מה? אין לי סדרי עדיפויות, אבל היה בתקשורת שבגלל הכנסת לא משלמים את נקודות הזיכוי למרץ. יכול להיות שאנחנו אשמים. תתארו לכם שהייתי מושך את החוק מהמליאה ואומר: בואו נאחד את זה. הרי זה נורמלי, מה שהיה צריך לעשות. היו אומרים: "עכשיו בגללו, עכשיו זה גפני; זו לא רק הכנסת שלא מביאה את זה לדיון". לכן אישרתי את הדיון ביום רביעי על נקודות זיכוי עד גיל 12, ואני מקיים לקיים את הדיון עכשיו בוועדה של עד גיל 18. אני מבקש שמי שמציג את החוק – שיציג אותו עכשיו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ישי פרלמן, רשות המיסים. למעשה, אנחנו מביאים פה שתי הצעות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה? יכול להיות שאתם מקיימים את מה שהתחייבתם אליו? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מקיימים באופן מידי. מה שדיברת עליו עכשיו זה בעצם להגדיל את נקודות הזיכוי להורים לילדים בני 6-18 החל משנת 2024, כהוראת קבע; נקודת זיכוי אחת נוספת לכל הורה, אז אם לילד יש שני הורים – יהיו שתי נקודות זיכוי נוספות למשפחה. הדבר השני: בחוק מענק עבודה, כיום האב מקבל איזה שהוא סכום והאם מקבלת כ-150% מאותו הסכום. אנחנו רוצים להעלות את הסכום של האב כך שיהיה שווה לסכום של האם. זו הצעה שהייתה בהוראת השעה לפני כמה שנים, ועכשיו אנחנו רוצים להפוך אותה להוראת קבע. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> דוד, למה אתה תמיד נגד שוויון? יש משהו טוב בשוויון הזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> מה לגבי אימהות חד הוריות? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אני אסביר בכמה מילים. יש שלוש קבוצות שזכאיות למענק עבודה: כל מי שהוא מעל גיל 55, בין אם יש לו ילד ובין אם אין לו ילד; הורים, לא משנה באיזה גיל, מעל גיל 21 השנה ומעל גיל 23 החל משנת 2024 - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מגיל 21, גם בשנת 2024 זה יהיה כהוראת קבע. זה בכלל לא נתון לוויכוח פה כי זו הייתה הבטחה, וזה לא יתקדם בלי זה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תן לי שנייה להסביר את החוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אוקיי, תסביר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כיום החוק קובע שהמענק ישתלם - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני גם רציתי מגיל 18, אבל זו ההבנה שהגענו אליה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ינון, אנחנו כרגע מדברים על המצב הקיים. אחרי זה נדבר על - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> המצב הקיים היום אומר שהמענק ישתלם מגיל 21. זה נקבע בהוראת השעה עד סוף שנת 2024. בשנת 2025 זה צריך לחזור, כך שהמענק ישתלם למישהו מגיל 23, במקום 21. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, אנחנו הבנו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אז אמרנו שקבוצה אחת היא מגיל 55 ומעלה, בין אם יש ילדים ובין אם אין ילדים; הקבוצה השנייה היא הורים, והקבוצה השלישית היא הורה יחיד. ההבדלים בין הקבוצות: מבחינת גובה המענק, יש את המענק הבסיסי שניתן היום למי שמעל גיל 55 בלי ילדים ולאבות; זה המענק הבסיסי. אימהות, שזו הקבוצה השנייה - - - << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> מהו הסכום של המענק הבסיסי? 4,000, אם אני לא טועה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 360 ₪ עד 520 ₪. אימהות מקבלות כ-150% מהמענק הבסיסי הזה; ואז יש סעיף נפרד להורים יחידים, שהם מקבלים סכומים גבוהים יותר. התיקון פה הוא שהורה יחיד, בין אם הוא גבר או אישה, מקבלים סכומים גבוהים יותר, אז הם לא רלוונטיים לתיקון הזה. אחרי התיקון ייווצר מצב שבו מישהו מעל גיל 55 בלי ילדים יקבל את המענק בגובה הבסיסי; הורים, בין אם זה אב או אם, יקבלו את המענק המוגדל בגובה 150%; והורים יחידים יקבלו מענק עוד יותר מוגדל, שזה מה שקבוע בחוק. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולגופו של עניין, כשדיברנו על מענק העבודה של גיל 21? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> בעקבות שיחות שקיימנו בוועדה, ואנחנו גם אמרנו בעבר שאין לנו התנגדות מקצועית לנושא, אז בואו נחיל את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה. אז למה לא אמרתם את זה מההתחלה? << דובר >> קריאה: << דובר >> יצירת מתח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה יצירת מתח? מהו המתח? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> תמר לוי בונה, אגף התקציבים. אנחנו התכוונו להגיש את זה עם התיקון הזה; בשוגג זה לא הוגש. כשלקחנו את זה בחשבון בתחשיב המקורות ובתחשיב התקציב, כן הנחנו את זה עם התיקון הזה. חבר הכנסת האיר את עינינו לכך שזה נפל בשוגג, וכמובן – אנחנו עשינו את התיקון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לגבי ילדים, אמרת שצריכים להיות שני ילדים? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> מעל ילד אחד. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יש הבדל. מי שיש לו שלושה ילדים מקבל מענק גבוה יותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איפה הנחתם את זה? אמרת שהנחתם את זה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בהנחות שלנו של התקציב שנלקחו בחשבון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל עכשיו יעשו את התיקון פה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כשבנינו את התקציב, אנחנו סברנו שהגשנו הצעה עם ה-21. זה נפל בשוגג ונשאר 23, כפי שהיה. לכן אנחנו אומרים: אין לנו התנגדות לתקן את זה, כי זה היה בשוגג. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מתקנים את כל הטעויות שלכם. לא את כולן; חלק. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בפעם הזו אכן תיקנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני יודע. לא הבנתי את מה שאמרת, "הנחנו את זה". זה בסדר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה, אני חייבת לשאול אותך משהו: אם חבר הכנסת אזולאי לא היה שואל את השאלה הזו – לא הייתם מתקנים? כי זה נשמע שהייתה לכם תקלה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לא ידענו. התכוונו - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> התכוונתם להגיד שיש פה טעות? אז הוא הקדים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> מכיוון שידענו שהוא הולך לשאול את זה - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז נתתם לו - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם רצו לתת לי קרדיט, כי מקודם חסכתי להם איזה משהו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כשהוא יבוא עם איזו שהיא תביעה, הם יגידו לו: "נתנו לך את גיל 21". << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך ללמוד פוליטיקה מאגף התקציבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. אימאן, את היית באמצע שאלה? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> קיבלתי תשובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קיבלת תשובה. למה זה מ-2024? למה לא מ-2023? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כי אנחנו כבר באמצע השנה - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז תתנו רטרו. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני יכולה להתייחס? מענק העבודה, בעצם - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מדבר על נקודות הזיכוי. << אורח >> ישפ << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה שילוב של זה שאין לי תקציבים, והעניין שאנחנו באמצע השנה. זה מאוד קשה למערכות של רשות המיסים, וזה גם לא משהו שאנחנו עושים בדרך כלל. אנחנו משתדלים שלא להתחיל לתת אחורה ביולי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בשנה שעברה היה צריך מסיבת עיתונאים של שר אוצר, אז עשו את זה באמצע השנה. השנה כנראה ששר האוצר לא צריך את מסיבת העיתונאים; הוא יכול לעשות עוד משהו אחר, אז לא. הרבה יותר פשוט. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> רק שאלה: אני לא יכולה להבין את העיקרון של מעל גיל 21. למה לא על פי הגיל שבו מותר להתחתן? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מגיל 18? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני כן אציין שההצעה, באופן כללי, רלוונטית רק למי שגם יש לו ילדים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מדברת על ילדים. יש משפחות שמתחתנים ובתוך שנה יש להן ילדים. למה לא מגיע להן? הם מתחתנים לפי החוק. מה העיקרון של מגיל 21 ולא מגיל 18, למשל? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> בסופו של דבר, אנחנו כן מדברים על מעל ל-90% מהאוכלוסייה, שיש לה ילדים, היא מעל גיל 21 ועובדת. לכן, מבחינתנו - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> וה-10% לא חשובים? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> לא אמרתי שהם לא חשובים. החוק, כמכלול, נותן מענה למרבית האוכלוסייה באופן משמעותי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. מי מקריא את החוק? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> << הצח >> הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והרחבת מענק עבודה, התשפ"ג-2023 << הצח >> תיקון חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים )מענק עבודה( 1. בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים )מענק עבודה), התשס"ח–2007 – (1) בסעיף 6א – (1) בכותרת השוליים, במקום "לאם עובדת" יבוא "להורה עובד"; (2) בסעיף קטן (א), במקום "עובדת שהיא אם לילד אחד או יותר, הזכאית למענק לפי הסעיפים האמורים, תהיה זכאית" יבוא "עובד שהוא הורה לילד אחד או יותר בשנת המס, הזכאי למענק לפי הסעיפים האמורים, יהיה זכאי"; (3) בסעיף קטן (ב), במקום "עובדת שהיא" יבוא "עובד שהוא"; סעיף 6א הוא הסעיף שנותן את המענק המוגדל לאם עובדת כיום. התיקונים שעשינו הם פשוט לעשות את זה שגם האב יקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> התכלית שעמדה בבסיס הרעיון במקור, לפיה האישה תקבל 150%, לא מתקיימת יותר לטעמכם? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> למעשה ,יש שתי תכליות לחוק הזה. זהו חוק לעידוד ההשתתפות בכוח העבודה, וגם לעזרה לאוכלוסיות חלשות. יש פה מתח מובנה בין שני הדברים האלה: היה איזה שהוא רצון לעודד נשים יותר לצאת לשוק העבודה בתקופה שבה החוק נחקק, ועכשיו אנחנו חושבים שיש רצון לעודד את גם הגברים בצורה שווה; אנחנו רוצים לתת גם לאבות מבחינת עזרה למשפחות עובדות ממצב סוציו-אקונומי נמוך יותר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוראת השעה שהייתה, שתיקנה את זה באופן זמני, הייתה משנת 2019 עד 2020. לאור פיזור הכנסת, היא פקעה ביולי 2021, ומאז לא הבאתם איזה שהוא תיקון שמבקש להפוך את ההוראה לקבועה. למה הפער הזה? למה בתקופה הזו לא הגעתם לתקן את זה? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> בסופו של דבר, מענק העבודה הוא כלי שהממשלה ראוה אותו באופן מאוד חיובי, אבל הוא כלי שעולה לא מעט כסף, והוא גם נמצא בצד ההוצאה, בניגוד לנקודות זיכוי. לכן, יש לו משמעויות רבות, גם מבחינת הנומרטור וגם מבחינת תקציב המדינה. ככזה, כל עוד לא בוצענו שינויים במענק העבודה, או בכל התחום של נקודות זיכוי של נקודות זיכוי והקלה על יוקר המחיה, באופן הוליסטי וכללי – לא היו גם שינויים במענק העבודה, לכאן או לכאן. ברגע שהייתה הזדמנות והחליטה הממשלה שהיא רוצה לטפל ביוקר המחייה – אנחנו סברנו שזה צעד שהוא הנכון ביותר, מקצועית, בסוגייה של מענק עבודה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> טוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הנומרטור היא מילה שלא משכנעת; כדאי לא להשתמש בה. הנומרטור זה כלי שאתם יכולים להשתמש בו כדי לעבוד עליי. כן, הלאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, זה מובא כסעיף של מניעת הכנסה, נכון? לא כהוצאה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא. מענק עבודה זה משרד האוצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לצד הוצאה? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נקודות זיכוי - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ברור, הם מאבדים מיסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תיקון חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים )מענק עבודה( 1. (2) בסעיף 17(ב)(1), במקום "גם לגבי עצמאית שהיא אם לילד אחד או יותר" יבוא "גם לגבי עצמאי שהוא הורה לילד אחד או יותר". זה פשוט מחיל את אותו החוק גם על עצמאים. סעיף 6א חל רק על שכירים בלי התיקון הזה. זה בעצם התיקון של מענק העבודה. סעיף 2 זה התיקון - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לפני כן, אנחנו נכניס תיקון נוסף שיתייחס לעניין הגיל. בהצעה המקורית, בחוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והרחבת מענק עבודה, הוראת השעה, התשפ"ב-2022, בסעיף 2(ב), שבו נקבעה ההוראה שהתייחסה לכך שמיום פרסומו של החוק במאי 2022, ועד סוף שנת 2024, יקראו את החוק כך שעובד יוגדר בגיל 21 שנים במקום בגיל 23. אנחנו נכניס פה תיקון שיתקן את סעיף 1(א) בהגדרה של עובד, וגם את סעיף 17(ב), כך שבמקום 23 שנים יבוא 21 שנים, וניתן לזה הוראת תחילה מ-1 בינואר 2025, כך שזה יחול ברצף; ברגע שהוראת השעה תפקע – מיד תחול ההוראה הקבועה, שתחיל את המעבר מגיל 23 לגיל 21 באופן קבוע. זה מקובל מבחינתכם? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מקובל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק שאלה קטנה: בדברי ההסבר שלכם כתבת שזה צפוי לגרום לאובדן הכנסות בסך 3.9 מיליארד ₪. זוהי, בעצם, מניעת ההכנסה שאני מדבר עליה. שאלה טכנית: אתם מחשבים אובדן הכנסה אוטומטית על הוצאה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה נכנס לתחזית ההכנסות המעודכנת? הוא שואל שאלה נוספת, האם זה גם בא בחשבון בצד ההוצאות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם שמים את זה בשניהם? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> העלות התקציבית, בצד ההוצאה, של התיקון המוצע בחוק מענק העבודה, נאמדת בסך של כ-260 מיליון ₪ בשנה, ואילו התיקון המוצע בפקודת מס ההכנסה צפוי לגרום לאובדן הכנסות בסך של 3.9 מיליארד - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על זה שאלתי. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> יש לך שני רכיבים: הנקודות זיכוי זה אובדן בצד הכנסות, ותחזית ההכנסות שמוגשת כבר אמורה לשקלל את זה בחשבון, ומענק עבודה הוא בצד האוצר, והוא כבר רכיב בתוך התקציב שמוגש לכנסת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל בעצם לשאלה שלו, לנקודות הזיכוי יש משמעות בעיקר בהכנסות, ולמענק העבודה יש משמעות בהוצאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, רק באובדן ההכנסות. פה זה ההוצאות, ופה זה אובדן ההכנסות. זה מה ששאלתי. בסדר, תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אפשר בבקשה להתחיל להקריא יותר מהר, בגלל שאחמד טיבי בצום ואני רוצה שהוא יהיה בהצבעה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אה! יש עוד אנשים כאן - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בטח, שמתי לב. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> וגם מהצפון, עוד יותר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תיקון פקודת מס הכנסה 2. בפקודת מס הכנסה – (1) בסעיף 40(ב) – (1) בפסקה (1), במקום "ונקודת זיכוי אחת" יבוא "ושתי נקודות זיכוי"; (2) בפסקה (1א) – (1) בכל מקום, במקום "פעוט" יבוא "ילד" ובמקום "הפעוט" יבוא "הילד"; (2) ברישה, במקום "לפעוט" יבוא "לילד"; (3) אחרי פסקת משנה (ב) יבוא: "(ג) נקודת זיכוי אחת בשל כל ילד החל בשנת המס שבה מלאו לו שש שנים ועד לשנת המס שקדמה לשנת בגרותו."; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעצם, כשאומרים "בשנת המס שקדמה לשנת בגרותו", אנחנו בשיא החופשי מדברים על נקודות זיכוי בגילאי 13-18, אבל המשמעות היא שנקודת זיכוי נוספת אחת לאישה ולגבר יינתנו להורים בגילאי 13-17. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עד סוף גיל 17. 18 פחות יום אחד – מקבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ישי, איך זה מוגדר בביטוח הלאומי? כשאתה מסתגל על קצבת הילדים בביטוח הלאומי, איך זה מוגדר בחוק? עד גיל 17 או עד גיל 18? אני רוצה לדעת. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> קצבת ילדים ברמה החודשית? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברמה חודשית. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אנחנו לא כל כך - - - עם שנתית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מקבל עד גיל מסוים, אז השאלה היא האם שם כתבת עד גיל 18 או עד גיל 17? כי שם, עד גיל 18 ודאי שנכנס עד היום שהוא בן 18, כי אז מתחילים לקחת מהילד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רק מבקש שבניסוח יהיה ברור שאנחנו מדברים על עד היום האחרון שלפני גיל 18. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדרי ההסבר זה כתוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דברי ההסבר לא מספיקים. אני מבקש שזה יהיה ברור גם בניסוח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תבדקו אבל האם זה כתוב בביטוח הלאומי; כך זה יכול - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני רוצה להעיר הערה בקשר לזה: ילדים שנמצאים בלימודים בתיכון עד כתה י"ב, והם עברו את גיל 18, עדיין לא יחייבו אותם בביטוח הלאומי בכל מיני דברים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה לא ביטוח לאומי כאן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני יודעת. אני רוצה להתייחס לעקרון עצמו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. יש כמה בעיות עם הדברים האלה. אני גם בשעתו הגשתי חוק על זה, אבל זה לא נוגע למה שאנחנו מדברים עליו עכשיו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה נוגע. אנחנו מדברים על ילדים; נקודות זיכוי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כאשר ילד לומד בתיכון והוא עדיין ממשיך את הלימודים מעל גיל 18, האם זה יחול עליו? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> וזה לא שהוא חוזר על כיתה. << דובר >> קריאה: << דובר >> ברור שלא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבעיה הזו היא לא רק בזה ; היא בהרבה דברים. מה שאת מעלה הוא דבר נכון, אבל זה לא רק לגבי העניין הזה. זה יתחיל להיות גם בעניין הזה אחרי שהחוק הזה יאושר; כשנדע שזה עד גיל 18 - - - << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> זה רשות המיסים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אתה יכול להגיד את זה רק אחרי שהחוק יאושר; שלא ימשכו - - - << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה לא משנה את המצב מבחינת - - -. זה רק מוסיף נקודות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני יודע. אוקיי, הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בפקודה, מוגדרת היום שנת בגרות כשנת המס שבה מלאו לילד 18 שנים. אנחנו אומרים: זה עד השנה שקדמה לשנת בגרותו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זו השנה שבה הוא הופך ל-17. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הנושא של 17 מטריד אותי. אני לא יודע אם אני מבין או לא מבין עברית. כשאומרים: עד גיל 18, זאת אומרת, עד 17.999, נכון? אז למה לא לרשום עד 18? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כי זה הולך לפי שנות מס. שנת המס שבה הוא בן 18. אם נולדת בתחילת ינואר ואתה בן 18, אז אתה בן 18 לאורך כל שנת המס, נכון? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא יודע, אני לא מבין את זה. מה הקטע? אני פוחד מהמילה 17, זו האמת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אנחנו צריכים לדבר רק בקריאות ביניים? גבירתי היועצת המשפטית, תגידי, איך הניסוח ומהי ההגדרה? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> רק עוד משפט. כשנער הולך לבחור, אז מגיל 18, ברור שבגיל 17.999, יום אחד לפני, הוא לא יכול לבחור. נכון? אז אותו הדבר גם פה; צריך להגיד עד גיל 18. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מערכת המס עובדת ברמה שנתית. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אז מה זה אומר? שיפגעו בילד? או בהורה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא. הסעיף מתייחס לשנת המס שקדמה לשנת בגרותו. אתם לא רואים את זה בנוסח הצעת החוק, אבל בפקודה יש הגדרה שמתייחסת לשנת הבגרות כשנת המס שבה מלאו לילד 18 שנים. זאת אומרת שנקודת הזיכוי, במקרה הזה, יחולו לגבי הורים לילדים בגילאי 13-17, אבל ההתייחסות היא לכל שנת ה-17 לחיים שלך. זאת אומרת, 18 פחות יום – גם נכנס. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא בדיוק. זה לפי שנות מס, לא לפי השנים של הילד. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני באמת לא מבין, מה זה משנה? צריך להגיד: עד גיל 18. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם הייתי בן 17 בינואר, אז כל השנה הזו אני מקבל; ואם בדצמבר הייתי בן 17? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, אני מציע כך: ההחלטה היא שגיל 17 עד סופו, זאת אומרת, עד גיל 18 יהיו זכאים לנקודות זיכוי, נקודה. אני מבקש, אם אפשר לנסח את זה כך שעד גיל 18, בתיאום איתם, ולראות שזה אפשרי, אז בבקשה. אם לא – צריך למצוא איזו שהיא הגדרה, שתברר את הנקודה הזו באופן ברור. זו העמדה שלנו. על זה אנחנו הולכים להצביע. מי אדוני, בבקשה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> רוני גנוד, יועץ משפטי של מנהל הכנסות המדינה. כמו שציינו פה ברשות המיסים, וזה עונה גם לשאלה שחבר הכנסת דלל שאל, כשאנחנו בודקים את הזכאות לנקודות הזיכוי – אנחנו מסתכלים על שנת המס כיחידה אחת. גם ההורים של ילד שנולד מקבלים נקודת זיכוי; אם ילד נולד בדצמבר של שנה מסוימת – ההורים שלו יקבלו נקודת זיכוי, או כמה נקודות זיכוי שהם זכאים להן, לכל השנה. כלומר, מינואר, למרות שהילד לא היה בחיים בינואר, ועד לסוף השנה, הם יקבלו נקודת זיכוי כאילו הילד נולד בסוף השנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואז ישלימו להם בסוף. זה יתקזז בסוף. << דובר >> קריאה: << דובר >> למה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הקיזוז הוא קיזוז. הוא אומר לך שבהתחלה, אם הוא קיבל חצי שנה Spare – בסוף הוא ייקח לו אותה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז, תודה. הלאה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הגענו לסעיף ג', בעמוד 1,003 למעלה. תיקון פקודת מס הכנסה 2. (3) בפסקה (1ב), במקום "היה ילדו של אותו הורה פעוט" יבוא "וכן"; (4) בפסקה (3), ההגדרה "פעוט" – תימחק; סעיף 40 הוא הסעיף שמתייחס להורים שהם לא נשואים, להם תתווסף נקודת זיכוי. הורדנו פה את ההגדרה "פעוט", כי "פעוט" זה כבר לא כל כך רלוונטי: הפכנו את זה לילד מתחת לגיל חמש וילד מעל לגיל חמש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> התיקון הוא תיקון טכני; הורדתם אותו לאורך כל הדרך. זאת אומרת, בכלל לא תופיע המילה "פעוט", הכוונה תהיה "ילד". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי, הלאה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תיקון פקודת מס הכנסה 2. (2) בסעיף 66(ג) – (1) בפסקה (4) – (1) בפסקת משנה (א) בסופה יבוא "2.5 נקודות זיכוי בשל כל ילד החל בשנת המס שלאחר שנת לידתו ועד לשנת המס שבה מלאו לו חמש שנים, ושתי נקודות זיכוי בשל כל ילד החל בשנת המס שבה מלאו לו שש שנים ועד לשנת המס שקדמה לשנת בגרותו; לעניין זה ולעניין פסקה (5), "שנת לידה" ו"שנת בגרות" – כהגדרתן בסעיף 40(ב)(3)"; (2) פסקאות (ב) ו-(ג) יימחקו; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע, תסביר מהן פסקאות (ב) ו-(ג) שנמחקות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> עשינו פה סדר - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אלה נקודות הזיכוי שמתייחסות, בעצם, לנקודה נוספת בעד כל ילד שלאחר שנת לידתו ועד לשנת המס שקדמה לשנת בגרותו, ועוד 1.5 נקודות זיכוי נוספות בעד כל אחד מהילדים, משנת המס שלאחר שנת הלידה ועד לשנת המס לאחר שמלאו לו חמש שנים, כשבעצם אתם עושים את המתמטיקה מחדש; זה יופיע באופן רציף בתוך הסעיף, אז השינוי הוא טכני במהות שלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תיקון פקודת מס הכנסה 2. (2) בפסקה (5) – (1) ברישה, המילים "שהם פעוטות" – יימחקו; (2) בפסקאות משנה (א) ו-(ב), במקום "הפעוט" יבוא "הילד"; (3) אחרי פסקת משנה (ב) יבוא: "(ג) נקודת זיכוי אחת בשל כל ילד החל בשנת המס שבה מלאו לו שש שנים ועד לשנת המס שקדמה לשנת בגרותו."; (4) המילים "לעניין זה, "פעוט" ו"שנת לידה" – כהגדרתם בסעיף 40(ב)(3)" – יימחקו; (3) בפסקה (6), המילים "שהם פעוטות" – יימחקו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו נכניס פה גם תיקונים טכניים שיתאימו את הנוסח למה שקיים היום בפקודה. במקום: "בשל כל ילד" נעשה: "בעד כל אחד מילדיה", אבל אלה תיקונים שהם טכניים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אבל צריך לתקן אותם. כן? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תחילה ותחולה 3. (1) תחילתו של חוק זה ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) (להלן – יום התחילה), ובלבד שעד אותו מועד התקבל חוק התקציב לשנת 2024. (2) סעיף 1 לחוק זה יחול על מענקים המשתלמים בעד הכנסה מעבודה או הכנסה מעסק או משלח יד שהופקה בשנת המס 2024 ואילך. (3) סעיף 2 לחוק זה יחול על הכנסה שהופקה מיום התחילה ואילך. יום התחילה הוא גם ב-2024. בעצם, החוק הזה מותנה בתקציב; רק אם התקציב עובר – החוק הזה ייכנס לתוקף בשנת 2024, בגלל שמבחינה תקציבית – הוא אמור להיות חלק מהתקציב. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> מתי מסתיימת הוראת השעה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> את מתכוונת למענק העבודה? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> זה לא היה הוראת השעה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא. בנקודת הזיכוי יש הוראה שמתייחסת לשנת 2023, כך שבשנת 2023 ישתלמו הנקודות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא שואלת מתי זה מסתיים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסוף שנת 2023. אני מתייחסת לגילאי 6-12. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> וזה נמצא במליאה ביום רביעי, כדי להעריך את זה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אבל גם זה יגיע, לא? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו נשתדל, כמובן. אנחנו מצטיירים פה קצת משונה, בגלל שאנחנו נמצאים פה בדיון על נקודות זיכוי עד גיל 18, ואנחנו במליאה מביאים תיקון עד גיל 12. זה נובע מהזריזות שלנו. אנחנו, בישיבה הקודמת, כשהכנו את זה לגיל 12 – ביקשנו מהממשלה שיוסיפו עד גיל 18; זו הייתה דרישה של כל חברי הוועדה. אמרתי להם שיעשו את זה כמה שיותר מהר, והם הביאו את זה מהר; זה הגיע עכשיו, זה הגיע כבר קודם ואני מביא את זה לדיון. הייתי יכול למשוך את החוק מהמליאה ולהביא את זה, בגלל שזה מכסה עד גיל 18. שם זה מ-2023, והמשמעות של העניין היא שאפשר לשלם כבר במשכורות הקרובות את נקודות הזיכוי. אם אני אמשוך את החוק – אני לא יודע מתי המליאה תתכנס מחדש. אני אשתדל, וצריך לעשות כל מאמץ להביא את החוק הזה צמוד לחוק שנמצא ביום רביעי. כשאנחנו מצביעים – אנחנו מצביעים גם על מה שביקש חבר הכנסת ינון אזולאי – מענק עבודה שיהיה קבוע ומגיל 21. אני מודה לך, אדוני, חבר הכנסת, שהבאת את זה לתשומת לבנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ממש מרגש, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אל תתרגש כל כך מהר. יש לנו תקציב לפנינו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם ממך לא נתרגש – ממי נתרגש פה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז גם בסעיף 3 אנחנו נכניס תיקון בהתאמה. אמרנו שהגיל יחול, בעצם, מהרגע שבו פוקעת הוראת השעה, כך שזה יהיה מ-1 בינואר 2025. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ובכן, חבר הכנסת טיבי, מה יש לך לומר על זה, בתקופת הרמדאן? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> א', היה חשוב לי להישאר פה כדי להצביע על החוק החשוב הזה של נקודות זיכוי, שעובר בתמיכה הן של האופוזיציה והן של הקואליציה הזמנית. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אני מצטרפת. זה בגלל גפני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה רוצה להמשיך את הדיון עד שש, שבע בערב אולי? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, זה בגלל שטיבי משתף פעולה עם ביבי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, רבותיי, אני מודה לכם. על ההסתייגויות סיכמנו שזה יובא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק להצביע. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זכויות דיבור. << דובר >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא על כל אחד; נצביע על כולן יחד. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אנחנו הגשנו דיבור. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו הסכמנו שאני אוותר על הזכות לנמק, אבל רק לוודא שיש לי רשות דיבור בזמן המליאה. כלומר, ההסתייגויות הונחו, נכון? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. את רוצה שההסתייגויות - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. ההסתייגויות יונחו מטעם המחנה הממלכתי. זה כדי לשמור לנו את הדיבור במליאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם לא רוצים רשות דיבור; הם רוצים הנמקה במליאה, זה מה שהם אומרים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אני יכולה לוותר עכשיו על ההנמקה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסדר, אז אנחנו צריכים להצביע. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם אנחנו, בישראל ביתנו, מוותרים על ההנמקה. << יור >> שלאר << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז יש לנו הסתייגויות של סיעת יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אנחנו מצביעים על ההסתייגות הזו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אמרתי רק מי הגיש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא צריך לנמק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הסתייגות ראשונה: בסעיף 1(1)(א), במקום המילה "להורה עובד" - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה בעד ההסתייגות – אין נגד – 6 נמנע – 1 ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות נפלה. זה בשביל לדבר במליאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף 2(1)(א), במקום המילים "ושתי נקודות זיכוי" יבוא "ושתיים וחצי נקודות זיכוי". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קראנו את ההסתייגות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד ההסתייגות – אין נגד – 6 נמנע – 1 ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נפל, על מנת לדבר במליאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף 3(א), המילים: "ובלבד שעד אותו מועד התקבל חוק התקציב לשנת 2024" – יימחקו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד ההסתייגות – אין נגד – 6 נמנע – 1 ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות נפלה. זה יהיה על מנת לדבר במליאה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלומית, אם אפשר – אני נמנעת בכל ההסתייגויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש רשות דיבור, ליוני מישרקי ולי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לנו נשארה רשות דיבור. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> גם לנו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני גם מבקש רשות דיבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, << הצח >> הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והרחבת מענק עבודה, התשפ"ג-2023 << הצח >>. אני רוצה לבקש מהאופוזיציה - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל מה עם ההסתייגות של ינון? על זה צריך להצביע בעד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זו לא הסתייגות; זה בחוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הכנסנו את זה לנוסח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש מהאופוזיציה: אתם תעשו מה שאתם רוצים; אני הורגלתי בכנסות קודמות, כשאני הייתי יושב-הראש, שהיינו מגיעים, בתקציב, להסכמות על נושאים שונים. אני פונה אליכם ומבקש: אני מבין שיהיו דברים שנויים במחלוקת, אבל הנה, יש דוגמה לכך שכשזה לטובת העניין – אפשר להגיע להסכמות. אני מבקש שאנחנו נשב, וכשנבוא למשרד האוצר, הוא יראה שאנחנו באים יחד – וכך נוכל להעביר דברים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ננסה. אני גם בהידברות בבית הנשיא, אתה יודע, אז אני בכלל - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על בית הנשיא אני לא יודע; אני לא מבין בזה - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בית הנשיא זה מיותר. גם התקציב של בית הנשיא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי כדאי שגם אתה תעבור לבית הנשיא. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה מיותר. זה מוסד מיותר, חבל על הכסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרתי את הצעת החוק עם התוספות שאמרנו. מי בעד אישור הצעת החוק? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצעת החוק אושרה פה אחד. אני מודה לחברי הוועדה; אני מודה למשרד האוצר; אני מודה ללשכה המשפטית; גבירתי, היועצת המשפטית לכנסת. תודה רבה, הישיבה נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 14:43.