פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הכספים 20/03/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 79 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ז באדר התשפ"ג (20 במרץ 2023), שעה 12:25 סדר היום: << נושא >> מצבם של מעונות היום ושכר המטפלות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק שרן מרים השכל אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי יונתן מישרקי חנוך דב מילביצקי חמד עמאר יצחק קרויזר עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: עמית הלוי יפעת שאשא ביטון מוזמנים: נועם שוקרון – רכזת תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר דודי מזרחי – מנהל אגף בכיר תקציבים, משרד החינוך אסנת אייל – מנהלת אגף חינוך, קהילה ורווחה, מרכז השלטון האזורי גיא יפרח – סגן וממלא מקום ראש העיר, עיריית מעלה אדומים גיל סינואני – ההסתדרות הלאומית נועם יצחקי – עוזר יו"ר, ההסתדרות הלאומית אדם בלומנברג – סמנכ"ל כלכלה ומדיניות, ההסתדרות החדשה דנית ברביבאי – מנכ"לית, פורום מסגרות הגיל הרך בישראל אלה כהן – מנכ"לית, עמותת "כולנו משפחה" חנן דגן – מנכ"ל, איחוד גני הילדים, פורום הגנים הפרטיים יניב בר אור – מנכ"ל, התאחדות מעונות היום הפרטיים ששי שדה – משנה למנכ"ל, הסתדרות העובדים הלאומית יקותיאל משי – מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל, עמותת 121 משה גולדמן – מנהל, חלמי"ש, חברים למען מעונות יום בישראל אשר עזריאל – חבר הנהלה, א.מ.א, איחוד מעונות ארצי דינה אלימלך – יו"ר, ועד עובדים של עובדות המעונות ליאור גבאי – יו"ר, פורום ראשי הארגונים, מסגרות לגיל הרך משה סויסה – יו"ר, א.מ.א - איחוד מעונות ארצי שלום נגר – יו"ר, ארגון חלמי"ש, חברים למען מעונות היום אביגיל שקוביצקי – יועצת תקציבית לארגון חלמי"ש יערה שילה – מומחית בגיל הרך, מכללת אפרתה ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מצבם של מעונות היום ושכר המטפלות << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מחדש את הישיבה של ועדת הכספים. אני מבקש לומר משהו לאופוזיציה ככה בינינו, בארבע עיניים. אני לא הייתי רגיל לדבר כזה ואני מתנצל שאני התעצבנתי אפילו. כשאני הייתי יושב-ראש הוועדה הייתי הולך נגד האוצר פעמים רבות. הייתי בא עם הצעות שהיו מקובלות גם על אנשי האופוזיציה. היינו מגיעים להסכמות בנושאים שונים. לא היה לי מה שהאוצר אומר כאילו ניתן למשה בסיני. היינו משנים דברים. התברר לי היום שזה לא המצב. אנחנו במצב שונה לגמרי. זה חוק שעשתה אותו כבר הממשלה הקודמת. מדובר על העניין הזה שיש כבר החלטה של הממשלה להעלות את זה לגיל 18. יש התחייבות שלי. אני יושב-ראש הוועדה, אני אצטרך להעביר פה את התקציב ואני מודיע שלא יעבור תקציב אם לא יהיה גיל 18, ואתם בכל זאת מגישים הסתייגויות ומדברים נגד. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הצבענו בעד, כבודו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה סגנון אחד של עבודה. לא יוצא ממנו שום דבר מפני שאנחנו לא מגיעים להסכמות. אני גם יכול לנצל את האופוזיציה כדי לבוא לאוצר, שאני רוצה את האופוזיציה שהיא תצביע איתי ולכן תיתנו לי דברים שאתם מעוניינים בהם. אם לא, תהיה עבודה יותר קשה אבל זה המצב. אם אתם רוצים, אני מוכן לקיים איתכם דיון על זה, אבל כנראה שאנחנו היום בעולם אחר ממה שהיה פעם. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל אתה יודע שזה לא כולם במקשה אחת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, זה נכון, זה אני מסכים, אבל אני אומר, בסך הכול הכללי סתם הגישו פה הסתייגויות שההסתייגויות האלה הן נגד העובדים. תקראו את ההסתייגויות, ואני צריך להצביע על זה כמו איזה רובוט. טוב, אני עובר לדיון על מצבם של מעונות היום ושכר המטפלות. אנחנו נדון על כמה דברים. אנחנו נדון על שכר המטפלות, על שיפוי בגין שכירות ועל נושא של מע"מ. אנחנו נתחיל בשלום נגר מפורום חלמי"ש. אתם נפגשתם. אתה יכול להעלות את הבעיות בבקשה? << אורח >> שלום נגר: << אורח >> כן, אני רוצה להעלות שתי נקודות עיקריות. אני יושב-ראש ארגון חלמי"ש, חברים למען מעונות היום בישראל. אנחנו מאחדים כ-250 מעונות יום מפוקחים בעלי סמל. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר פה על שתי נקודות, אפליה מהותית בנושא הגיל הרך. נושא המטפלות – משרד החינוך העביר את המעונות למשרד החינוך תחת אגף הגיל הרך. יש אופציה למישהי להגיע לרשות, אומרים לה, את רוצה להיות סייעת או מטפלת? חד משמעית יש בריחה ונהירה לטובת גני הילדים. מטפלת במעון יום עובדת מ-07:00 עד 16:00, מקבלת שכר מינימום, טיפה יותר. סייעות פותחות מ-07:30 עד 13:30. מ-13:30 תוספת 60 שקלים לשעה. אנחנו שומעים שעומד לסגור הסכמים עם ההסתדרות לטובת הסייעות. מילה לא שמענו על מטפלות במעונות היום. 12 שנה לא עודכן תעריף מעונות היום. אחרי שהקימו ועדה בממשלה הקודמת, עד היום היא לא נחתמה, זאת אומרת מחודש תשיעי עד לרגע זה לא נחתם צו התעריפים שלא עודכן 12 שנה. אולי זה טוב כי אני רוצה להגיד ליושב-ראש הוועדה. מה שאני הבנתי מהאוצר ונמצאים פה נציגי האוצר, בפני השר עומדים שתי אפשרויות: לחתום על תקינה חדשה, תקינה קיימת. תקינה חדשה היא תיתן טיפול נמרץ. היא לא עזרה. מה שצריך לעשות בשביל להציל את שכר המטפלות זה פשוט לפתוח ועדה ולהקים ועדה מחדש, כי ועדת הסל לדעתי התרשלה במקצועיותה ובמהות שלה. בכל הפרמטרים. ההמלצה שלנו קודם כל לתת חמצן למעונות היום ולהעלות שכר המטפלות, זה שהשר במיידי, ולא יעכב להם את המשכורות לחג הפסח כי המעונות על סף קריסה. זה לא סיסמה, זו האמת, זו המציאות שאנחנו נמצאים בה. בנושא השכירויות אני גם רוצה לגעת, אדוני היושב-ראש. במדינת ישראל מעונות היום מעולם לא עלו לכותרות, רק בשנים האחרונות. אני רוצה לספר פה לחברי הכנסת, מי שלא יודע, מעונות היום מחולקים לארגונים הגדולים מפורום המעונות, נעמת, ויצו, אמונה, שרוב המבנים שלהם נמצאים בהקצאות מהרשויות. אני למשל בניתי שני מעונות יום בטבריה. מדינת ישראל לא בנתה מעון אחד בטבריה. לא השקיעה כלום לכל המגזרים, ואני מדבר בשמי ובשם לפחות 800 מעונות יום שבנו מהכיס שלהם, איפה שהמדינה לא תקצבה בינוי מעונות יום ושכירויות. אדוני היושב-ראש, אנחנו בונים מעונות מכספינו וכל חודש משלמים שכירות. כשפנינו לוועדת הסל אנחנו ביקשנו הסברים למה אנחנו לא מקבלים שיפוי בגין השכירות. הוועדה אומרת שהיא הכניסה את הרכיב של השכירות בתוך ועדת הסל. נשאלת השאלה, לא יכול להיות מצב שכל המעונות בישראל מקבלים את אותו שיפוי בתעריף, גם אתה שמשלמים שכירות וגם אלה שלא משלמים שכירות. יש פה טעות מהותית של הוועדה בנושא השכירויות, אדוני היושב-ראש, וחייב בדחיפות לתקן אותה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. רואת חשבון אביגיל שקוביצקי. << אורח >> אביגיל שקוביצקי: << אורח >> שלום רב, יועצת תקציבית לארגון חלמי"ש. לגבי השכירות יש לנו תקדימים. משרד הרווחה מפריד בין תקצוב שוטף שהוא מעביר לבעלויות שמפעילות מעונות מגוונים ללקויות שונות או פנימיות לבין התקצוב של שכירות. גם פה במעונות יום צריך להיות הפרדה בין התקציב השוטף לבין השכירות, כאשר היום מי שמקבל תקצוב שוטף בעצם מקבל תקציב עודף על שכירות, ומי שהמדינה לא השקיעה ולא בנתה מקבל את התקציב החסר ואז החלוקה היא אושר מצד אחד ביתר לחלק מהמפעלים וחסר למפעילים אחרים. יותר מזה, התעריף של מעון הוא מושתת בחלקו על ההורים, כלומר אם הגדילו את התעריף בגלל אותו אלמנט של שכירות, יוצא שבמקומות שיש הקצאה ההורים בסופו של דבר משלמים תוספת זו אחרת בגלל השכירות שהמפעילים האלה לא זכאים, ולכן אנחנו מבקשים להפריד בין שוטף לבין קבוע כמו שמקובל בכל המעונות של משרד הרווחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תסבירי רק. אני לא הבנתי איך ההורים משלמים יותר במקום שיש שכירות. << אורח >> אביגיל שקוביצקי: << אורח >> הוועדה באה והגדילה את התעריף ושמה בתוך התחשיב איזשהו אלמנט סמלי של שכירות, ולכן בסופו של דבר נניח 300 שקלים לשנה, לא משנה מה, זה הממוצע בין המעונות, אז בסוף זה נפל על ההורה. כאשר היו צריכים פעם אחת להפריד את זה בין השוטף לבין הבינוי או השכירות, פעם שנייה, לא להשתית את זה על ההורים. שני הדברים ראויים להיבחן. לגבי המע"מ - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המע"מ, בחלק השני נעלה. חבר הכנסת עמית ביקש ממני גם לפני הישיבה, הוא אמור לצאת, אז על המע"מ רק להגיד. זה עדיין לא הדיון. בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בדברים חשובים לפעמים אין מוקדם או מאוחר, אז אני מקדים את המאוחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אבל צריך שיהיה סדר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לגמרי. אני מקדים פה את המאוחר. הדיון שתקיימו אחר כך, אני פשוט לצערי צריך לצאת. תודה רבה על הדיון, אדוני היושב-ראש. זה כמובן מאוד חשוב, בפרט השינויים שנעשים עכשיו במעונות מבחינת התקצוב, אז הדיון הזה הוא מאוד משמעותי. אני מתייחס רק לנושא המע"מ, הדרישה של האוצר שפתאום קפצה. אני אומר את זה בשם ארגון א.מ.א שפעל פה בשנים האחרונות והגיע גם אליך, כבודו, בוועדה כמה פעמים בנושא הזה והתריע. יש פה בהחלט לקונה שצריך לטפל בה כיוון שהמדינה מעניקה את הסובסידיה הזאת הרבה מאוד שנים והיא עושה את זה על פי תחשיב של ההורים, אבל היא עושה את זה במישרין למעונות ולכן היחס לסובסידיה הזאת, כביכול היא מחויבת במע"מ, לא מקובלת עלינו. זה עלה בוועדה כמה פעמים. לא לחינם זה קרה כמובן יום אחרי שהגנים פתאום נכנסו למימון ישיר אחרי טרכטנברג, אז פתאום נזכרו ונעשו במעונות. גם הרטרואקטיביות לא מקובלת עלינו. אנחנו נדרשים לא לחקיקה רטרואקטיבית למעט מקרים מאוד מאוד חריגים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרטרואקטיבי יפיל פשוט את המעונות האלה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה לא מקובל. בזמנו אתה הוצאת מכתב אחרי שהיה פה כבר דיון. אני אומר את זה כי כבר בשנת 2020–2021 עשית פה דיון וסוכם על זה. בסך הכול הרי מדובר על תקציב של 20 מיליון וסיכמת עם האוצר על איזשהו שיפוי. זה גם דרך לפתור את הבעיה. אני אומר שוב, אחרי הפעולה המאומצת של ארגון א.מ.א שמייצג מעונות רבים ואני עקבתי אחרי זה, הדרישה הזאת לסובסידיה, כלומר למע"מ על סובסידיה באופן הזה. אם זה דורש הבהרה, תקנה מצידך, אני חושב שזה כתוב בפרשנות הקיימת בלי להזדקק לפרשנות תכליתית ושאר כלים שאנחנו נאבקים בהם בוועדות אחרות. זה נכון גם במצב הזה כיוון שכמו שאמרתי, זה ניתן במישרין, לכן אני גם מחזק פה את א.מ.א על הפעילות שלכם בנושא הזה וגם מבקש, אדוני היושב-ראש, כשזה יגיע לזה, תייצג את העמדה הזאת כיוון שזה חריגה מאוד מהנוהל המקובל בהקשר של מע"מ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ההסתדרות החדשה. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות. אני כן הייתי שמח להתייחס אבל בהמשך לסוגיית השכר של המטפלות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי, תודה רבה. הסתדרות העובדים הלאומית. << אורח >> ששי שדה: << אורח >> אני משנה למנכ"ל בהסתדרות לאומית. תודה רבה ותודה רבה על הדיון החשוב הזה. מעונות היום נמצאים היום ממש במשבר עמוק לפני קריסה כלכלית, משתי סיבות: אחת, נטישה ובריחה של מטפלות שהיום מבקשות להיות סייעות. שכר המטפלות במעונות תמיד היה נמוך ושואף או צמוד מאוד לשכר המינימום. היתרון של הסייעות שגם להם היה שכר נמוך זה תנאי העבודה הנלווים מסביב. הם עובדי הרשויות ולכן היו להן תנאי עבודה מסביב קצת יותר טובים כמו אפשרות ימי חופשה יותר גדולים, ימי מחלה, אפשרות לצאת להשתלמויות ודברים כאלה. למטפלות לא היה את זה אף פעם. עכשיו נעשה הסכם קיבוצי לסייעות, הסכם שמשפר להן את השכר. לא מספיק לדעתי אבל משפר להן את השכר, ועובדות המעונות נשארו במצבן כפי שהוא, צמודות לשכר המינימום, עובדות קשה לא פחות, אפילו יותר עם גילאים לידה עד גיל שלוש, ועם תנאים קשים מאוד. כרגע מה שאנחנו חווים זה בריחה מאוד קשה מהמעונות לסייעות. נשארנו בלי מטפלות ועם משבר כלכלי גדול מאוד כפי שפורט פה קודם. מיותר לפרט את זה שוב. אנחנו נדרשים לטפל בזה ולטפל בזה במיידית. נשמח לכל סיוע של חברי הכנסת והוועדה כאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מנכ"ל התאחדות מעונות היום, יניב בר אור, בבקשה. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> שלום, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. תודה ליושב-ראש על זכות הדיבור, ולחברי הכנסת. אנחנו שומעים כאן שרוצים להעלות שכר למטפלות במעונות הסמל, אנחנו מדברים כרגע, אבל חשוב מאוד לזכור גם איך הדברים משפיעים על המגזר הפרטי, על אלה שאינם בעלי סמל. אנחנו מייצגים בהתאחדות מעונות היום למעלה מ-350 חברים וחברות שמנהלים מעונות יום פרטיים ללא סמל. העלות של מטפלת בשנה היא 150,000 שקל למטפלת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה השכר החודשי שלה או השעתי? << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> במגזר הפרטי זה נע בין מינימום ל-12,500 שקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לך מטפלת שמרוויחה 12,500? << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> כן, בהחלט באזור המרכז. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> איפה זה קיים? << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> תקשיבו, כשאתם מעלים שכר לסייעות וכשאתם מעלים שכר למגזר הציבורי, המגזר הפרטי, אין לו ברירה אלא להשית את העלויות על ההורים. אין לו ברירה אלא להעלות מחירים. אין לו ברירה אלא למנוע את העזיבה של המטפלות, שמדברים כאן גם במעונות הסמל, אבל על אחת כמה וכמה אצלנו במעונות הפרטיים כששומעים שהסייעות הולכות לקבל יותר וכששומעים שהמטפלות הולכות לקבל יותר במעונות הסמל, גם אצלנו במעונות הפרטיים עולה הדרישה לשכר יותר גבוה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גילוי נאות, כולם יודעים, אשתי מנהלת מעון. במשפחה יש מעונות, המעונות לא שלי. אני מכיר את הנושא ולכן אני שואל אותך. יש פה משהו שהוא קצת מוזר לי והלוואי ואני טועה. כשאישה מקבלת 12,500 כלומר מטפלת מקבלת 12,500. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אנחנו מדברים על ברוטו, כן? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברוטו. אני אומר לך, אם אתה מוכן לקבל את אשתי עכשיו, אני מעביר אותה מאיפה שהיא בתור מנהלת מעון. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> יש ביקוש מאוד מאוד גדול למטפלות באזור המרכז. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מנסה להבין את זה גם מבחינה כלכלית, איך אתה יכול לשלם למטפלת 12,500. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כי זה פרטי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בממוצע של מטפלת, סתם מעניין אותי כמה גובים להורה. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> ינון, אני עונה לך. כשאנחנו מדברים על השכר הזה, אנחנו מדברים על מעונות באזור המרכז שגובים 5,000 ו-6,000 וצפונה מכך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ככה זה נשמע הגיוני. בסדר. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואתם משלמים שכירות על המעונות? << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> בוודאי. השכירויות במגזר הפרטי עומדים בין - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה פרטי, זה לא רלוונטי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא רלוונטי? גם להם צריך להתייחס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, אנחנו לא הופכים את הדיון הזה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אומרים לא רלוונטי. גם הם רלוונטיים. הם גם מחזיקים את הילדים שלנו, מה שהמדינה לא עשתה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תן לו לענות. שם אין כשל. אין כשל במעונות הפרטיים. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> השכירויות במגזר הפרטי עומדים על סכומים מטורפים של בין 30,000 ל-50,000 שקל למבנה כזה. אנחנו נאלצים גם לשלם 17% מע"מ ו-30% מס. העלות של השכר היא 72%, בערך כמו אצל כולם, אז תעשו את החשבון על הכדאיות הכלכלית של הפעלת מעון כזה. הגננת צריכה להוציא כסף מהכיס כדי לקיים את מפעל החיים החינוכי שלה, ולכן כשבאים ודנים בעליית שכר של הסייעות או מטפלות במגזר הציבורי, אנחנו לא נגד. אנחנו, אגב, חושבים שהסייעות והמטפלות צריכות להרוויח לפחות כמו שמרוויחים בהייטק. אם אנחנו רוצים אנשים שיטפלו בילדים שלנו גם בעתיד ושלא תהיה בריחה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עשיתם בעניין הזה? אתם איגוד של מעונות היום. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אנחנו איגוד של מעונות היום הפרטיים וללא סמל, תחת הפיקוח של משרד החינוך אחרי שעבר חוק הפיקוח וחוק המצלמות. למעשה מה שאנחנו עושים, אנחנו מגיעים לכאן כדי להסביר לכם שצריך להתייחס גם למגזר הפרטי ולא רק למגזר הציבורי. המגזר הפרטי מהווה 77% מהחינוך בגילאים האלה, והרוב של ילדי ישראל מתחנכים דווקא במגזר הפרטי ולכן חשוב לתת את הדעת גם על הנושא הזה. אנחנו כמובן בעד העלאת שכר לסייעות ושירוויחו כמה שיותר, אבל בהחלט אני מצפה שגם בוועדה הזו יתנו את הדעת לגבי המעונות הפרטיים, ויפה שעה אחת קודם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני בדיוק רציתי לגעת בנקודה הזאת שהעלה עכשיו יניב. רוב הילדים נמצאים במעונות הפרטיים. חשוב גם להזכיר לכולנו שהשקעה בגיל הרך היא השקעה הכי משתלמת. אני רוצה להתייחס למצב ספציפית בתוך החברה הערבית ש-75% מהילדים שנמצאים בתוך המעונות לא זכאים לסבסוד. מצד שני גם הם לא יכולים לשלם את מלוא התשלום שצריך לשלם, שזה בין 2,000 לכמעט 3,000 שקלים כדי שהמעון יוכל להתקיים והמטפלות יקבלו גם את השכר ההגון שמגיע להן. הממוצע בפועל מה שקיים מבחינת תשלומים זה בין 1,200 ל-1,400 שקלים לחודש. במצב הזה אנחנו נישאר במקומות שהמטפלות מקופחות ולא יקבלו וגם יעזבו וגם לא יהיו פנויות לטיפול בילדים. הסוגיה השנייה שצריך גם לשים אליה דגש, כל הסוגיה של המבנים. מעונות פרטיים נבנים במימון עצמי. הם לא מקבלים מימון מהמדינה. בסופו של יום זה נופל על הבעלים של המעונות וגם הם לא הולכים לגבות את זה מהילדים. שורה תחתונה, מי שנפגע בסיפור הזה זה הילדים עצמם והמטפלות בעצמן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אסנת אייל, מרכז השלטון האזורי, מנהלת אגף חינוך. בבקשה. << אורח >> אסנת אייל: << אורח >> ראשית אני מבקשת להודות לאדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מקבל בשביל זה משכורת. << אורח >> אסנת אייל: << אורח >> בשבוע שעבר פנה יו"ר השלטון האזורי, מר שי חג'ג' ובאמת ביקש ואנחנו מאוד מודים על המהירות שבה באמת הדיון הזה מתקיים. אני רוצה להגיד שבמועצות האזוריות באופן עקרוני המעונות הם ממש הבטן הרכה. המעונות אצלנו הם חלק בלתי נפרד מהחינוך כולו. אני רוצה לציין שגם לפני הקורונה היו בעיות אבל לאחר הקורונה ממש בעיות שבאמת פוגעות בשגרת החיים של הפעוטות וגם ביחסי האמון עם ההורים והשלטון בכלל. אני יכולה לציין שאנחנו לא מצליחים להחזיק מטפלות למעלה משנה וגם זה בקושי. הן באות, הן רואות את היקף העבודה. העבודה גם, בואו נאמר, ברובה עם ילדים בלתי גמולים שזו עבודה גם שנוגעת בניקיון וכו', ואני רוצה גם להוסיף את זה שהיום כל מטפלת היא מתעללת בפוטנציה בעיניי ההורים כמו שאנחנו יודעים, אז ככה שגם זה מאוד מאוד מכביד עליהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא בסדר. אסור להגיד דבר כזה. << אורח >> אסנת אייל: << אורח >> נכון, אבל אני רוצה להגיד שזה קשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרוב המוחלט עושה את עבודתו. << אורח >> אסנת אייל: << אורח >> לחלוטין. הרוב המוחלט עושה עבודתו כראוי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא התכוונה שזה עוד התמודדות למטפלות. << אורח >> אסנת אייל: << אורח >> לזאת הכוונה, בהחלט כן. אני רוצה להגיד שכרגע אנחנו ממש ממש מוטרדים מפני שהמשבר אכן מחריף בעקבות באמת הסכם הסייעות שלטובה, ואנחנו יודעים שגם ועדת סל המחירים קבעה שיש להעלות את העלות החודשית. שר האוצר אפילו הודיע לפני חודש שיחתום, אבל מאז למיטב הבנתנו לא קרה כלום והשאלה גם מי ישלם את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. עאידה, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה כבוד היושב-ראש. אני חושבת שיש לנו פה בעיה שהיא מעבר רק לדבר על נקודות. יש פה מצב שהמדינה משתמשת בשמיכת טלאים שהיא ממילא לא מספיקה לבעיה, וכל אחד רוצה למשוך חוטיו וכל פעם מוסיפים טלאי על טלאי כזה ומנסים לשפר את המצב, כאשר יכולים תוך ההחלטות שאין בהן ראיה כללית איך להוביל את המדיניות בחינוך לגיל הרך, להגיע למצב שגורעים מהמצב יותר מאשר מיטיבים איתו. אני חושבת שקודם כל צריכים לברך על ההסכם בעניין שכר סייעות. אנחנו כולנו חיכינו שזה יקרה וידענו מה הבעיות. אני בעצמי נפגשתי עם הרבה סייעות בכל עיר וכל כפר לפחות באוכלוסייה הערבית, עם מאות מהן וכולן דיברו על המצב שלהן. אמנם לא הגענו לשכר האידיאלי אבל התקדמנו. מצד שני כולנו יודעים מה הבעיה עם המטפלות. ישבנו עוד לפני ההסכם ושמענו לפני ההסכם על מטפלות שעוזבות את מעונות היום והולכות כי הרשויות המקומיות נותנות תנאים לפעמים יותר טובים. עכשיו מה יקרה עם ההסכם החדש? המטפלות בעצם ינהרו לכיוון של עבודה כסייעות. מעונות היום, יעמיק המחסור אצלם במטפלות ויהיה מצב כזה שהמדינה תכריע שהיא רוצה לסבסד, ואני מאוד מקווה כי הבנו שחינוך חינם מגיל שנתיים לא יהיה, יהיה סוג של סובסידיה. ירצו לסבסד. יותר ילדים ויותר משפחות ירצו להגיע למעונות יום ואז הנה, יש לנו בעיה. ממילא יש מחסור במעונות יום, אין לכל הילדים במדינה. עכשיו יהיה אולי מה שנשאר בלי מטפלות או עם מחסור במטפלות. מה אנחנו עושים? מייצרים בעיה על בעיה על בעיה כי רוצים להפריח הבטחות באוויר ולא בודקים איך זה ישפיע על המצב. אי אפשר לעזוב את השכר ולחתום שכר לסייעות בלי לחתום או לפחות קודם כל את ועדת התעריפים ואת ההחלטה שלה, שיאשרו אותה, לקדם את השכר של המטפלות, להיטיב עם מצב מעונות היום, לפתור את המחסור הקיים גם במעונות היום ואז כן לטפל. אני חושבת, בלי תוכנית שמרכיבה את כל האלמנטים האלה ביחד אנחנו נגיע בעוד חודש, בעוד חודשיים, בעוד שנה, נשב בוועדה ונדון במחסור האדיר במעונות היום ובמחסור האדיר במטפלות ועל זה שמשפחות, אין להם איפה לשלוח את הילדים. לא רק את זה. גם גורעים ממצב קיים בעניין המשפחתונים. יש 151 משפחתונים במדינה, ואני דיברתי עם כבוד היו"ר על זה, שנקראים משפחתונים מורחבים, שיש בהם עשרה ילדים, שהמדינה נתנה להם סמלים ואפשרה להם לעבוד ככה. היום מנחיתים עליהם גזירה כזו בגלל החוק. אף אחד לא שם לב שמעל שבעה ילדים הם צריכים להיות תחת משרד החינוך, ומבקשים מהם להתפצל. אני אומרת לכם, יהיה מחסור ב-151 מסגרות שמכילים היום כ-1,500 ויותר ילדים, אז למה לא פותרים? אף אחד לא נותן תשובה לזה. אני מבקשת שהיושב-ראש גם כן יכנס לעובי הקורה בנושא הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. גיא יפרח, סגן ממלא מקום ראש עיריית מעלה אדומים, בבקשה, בקצרה אם אפשר. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> תודה. אני אשתדל ממש בקצרה. תודה הרב גפני וחברי הכנסת. אני בדרך כלל מדבר באנדרסטייטמנט ואנחנו כאן קצת מדברים כזה נחמד. אני חייב להגיד לך, הרב גפני, זה אחד המשברים הכי גדולים שיש בטח בתחום החינוך, הכי גדול, אבל אחד המשברים הגדולים לפתחה של מדינת ישראל. זה כבר אצלנו, במעלה אדומים, אבל האמן לי שאני מכיר את הרשויות המקומיות היטב. בכל הרשויות המקומיות בישראל יש כל בוקר חמ"ל שנפתח כדי לבדוק איך פותחים את מעונות היום כסדרם. אני אמקד את זה בשתי בעיות כדי לא להרחיב פה יותר מידי. הבעיה הראשונה זה המעמד של המטפלות. אם אנחנו עדיין קוראים לזה במדינת ישראל עידוד תעסוקת הורים במקום לקרוא לזה חינוך, אז אנחנו מבולבלים. קרן רש"י הוציאה עכשיו מחקר שהוכיח בפעם המי יודע כמה שהכי חשוב מגיל לידה עד גיל שש, השלב הזה בחינוך זה ישליך על מה שיקרה עם אותו ילד הלאה לכל תקופת החיים שלו, בוודאי לבגרות שלו, ואנחנו לא מבינים את זה. אנחנו קוראים לזה עידוד תעסוקת הורים וכאילו שסידרנו איזה בייביסיטר. המטפלות האלה, המעמד שלהן בקנטים, סליחה על הביטוי. היום כל רשות מקומית בישראל, זה המונח, כל מי שיש לה דופק, שתבוא, תהיה מטפלת, זולת שנפתח את המעון. ילדי ישראל, הילדים החשובים האלה לכולנו לא מקבלים את המענה הנדרש. בסוף אני רוצה לתת גם פתרון אופרטיבי כי אני מכיר את מגבלות הממשלה. היום מטפלת מקבלת 5,700 שקל בחודש. אם עכשיו מחליטים להשתגע במעון ונותנים לה עוד תוספת של כסף, אז היא מגיעה ל-6,500 שקל. זה מטפלת שמקבלת שכר יפה. בינתיים המסייעות מקבלות 7,200 שקל. הם נמצאים עם סייעת נוספת, הם נמצאים בבית בחגים, הם לא מחליפים טיטולים וכו'. אני חושב שזה מצוין מה שעשו עם הסייעות, רק צריך לעשות משהו עם המטפלות. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> גיא, זה לא הממוצע. הממוצע נמוך יותר. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> אז זה יותר גרוע. בסוף אנחנו צריכים לטפל מחר בבוקר בשכר של המטפלות. עכשיו אני אגיד את הפתרון. הוא מורכב משלושה חלקים: אחד, ועדת התשלום של ההורים. מעלים את זה בין 3,000 שקל שמשלמים היום הורים, סכום מלא, עזוב רגע את הסבסוד, ל-3,500 שקל. ה-500 שקל האלה, אני אומר לכם, כל הכסף הזה ילך למטפלות. לפחות במעלה אדומים ככה יהיה. לא צריך להשית את זה על ההורים. מה שצריך לעשות זה לקחת את הסכום שהחליטה ממשלת ישראל, לתת חינוך חינם מגיל שנתיים עד גיל שלוש. הייתה הבטחת בחירות מגיל לידה עד שלוש. אמרו, אנחנו לא יכולים, נעשה את זה בשלבים, ניתן בגיל שנתיים עד שלוש. הרב גפני, אם אנחנו ניקח את הכסף הזה שהוקצה עכשיו למעונות היום ונגדיר שהכסף הזה הולך ישירות לשכר המטפלות, גם אם זה מוריד קצת את תשלום ההורים ולא נותן חינוך חינם מגיל שנתיים עד שלוש, אבל מגיל לידה עד גיל שלוש ניקח את הכסף שהממשלה הקצתה ונגדיר שזה מפחית את התשלום ההורים כדי שהכסף הזה ילך לשכר המטפלות, זה יהיה הפתרון המהיר והאופרטיבי. כמובן שאם אתה שואל אותי מה הפתרון האמיתי, מדינת ישראל צריכה להכניס את היד עמוק לכיס ולטפל בזה, אבל עד אז זה כבר נמצא בתקציב. פשוט צריך לקחת את התקציב הזה ולנצל אותו נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. משרד החינוך, בבקשה. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אני מנהל אגף בכיר תקציבים. אני אתייחס כמכלול. שר החינוך יחד עם שר האוצר ועם ראש הממשלה בוחנים בימים אלו מתווה כולל שייתן מענה גם לנושא של שכר המטפלות, גם לנושאים חשובים כגון יחס התקינה, התשתיות שעלו כאן. עלו כאן סוגיות של הוצאות שאינן שכר. יש כאן מספר דברים ובימים הקרובים אנחנו נצא עם תוכנית הוליסטית שנותנת מענה למכלול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני קצת מתקשה בעברית. מה זה תוכנית הוליסטית? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> תוכנית הוליסטית זו תוכנית שלא מתמקדת רק בנושא אחד. אי אפשר לפתור רק את נושא הבינוי. אי אפשר לפתור רק את נושא שכר המטפלות. צריך לטפל בכל הנושאים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגיד מה הבעיות. אתם ביקשתם שהמעונות יעברו אליכם, יעברו למשרד החינוך. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> הם עברו. הפיקוח הפדגוגי וסוגיות רישוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא יודע שהם עברו. הוא לא עולה חדש. הוא אומר, אתם ביקשתם וזה עבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני חושב שזה בסדר. אני שואל על מה מתמקדים עכשיו השרים, ראש הממשלה? על מה מתמקדים, על איזה נושא הוליסטי? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אנחנו מתמקדים בכל הסוגיות על סדר היום מאחר ואי אפשר בפלסטר לטפל רק בנקודה אחת, רק בשכר ולנטוש את נושא הבטיחות. אי אפשר לטפל רק בבטיחות בלי לטפל בשכר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם מבינים מה המשמעות של השכר של המטפלות. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> כמובן. זו סוגיה קריטית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם כל חטאת מכיוון שהמשמעות של העניין שלא יהיה מטפלות. אין היום מטפלות. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אני אציין שכל הנושאים שעלו כאן הם נושאים שהם מוכרים. צריך להגיד שישבה על המדוכה ועדת המחירים המשותפת למשרד החינוך והאוצר ופרסמה בעצם המלצות לשרים עוד בממשלה הקודמת, להעלות את התעריף שיביא לידי ביטוי גם העלאה של שכר המטפלות במעונות היום באופן דומה לשכר של הסייעות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכמה בממוצע? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אנחנו מדברים על עלות שכר בהמלצה הקודמת, עלות של 120,000 שקל לשנה מגולמת בהמלצה של - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה למטפלת? אנחנו לא יודעים חשבונות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 7,200. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לשמוע מדודי מה המספר, כמה יעלה בסופו של דבר שכר מטפלת, כמה עולה לה בחודש? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אנחנו מדברים בעצם על שכר ממוצע. 120,000 זה שכר ממוצע. בממוצע זה יוצא 7,150 בחודש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עלות או ברוטו? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> זה ברוטו לפני עלות מעסיק, ממוצע. עתיד להיחתם הסכם שכר נוסף של הסייעות בגני הילדים. אנחנו ערים לנושא הזה. אנחנו ניתן לזה פתרון. לא נחתם בעצם הצו מאחר שרצו להביא, אדוני היושב-ראש, פתרון כולל שנותן מענה גם לסוגיה של תשלומי ההורים. אפשר להעלות את התעריף מבלי להסדיר את הסבסוד של המדינה ואז ההורים יצטרכו לשלם יותר. אף אחד לא רצה להגיע לסיטואציה כזאת ולכן כבודו, אנחנו בעצם נביא על השולחן - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי תביאו את זה? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> זה יקרה בימים הקרובים. אני לא יודע לתת לך תאריך מדויק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה יקרה בימים הקרובים? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> בימים הקרובים יהיה פתרון שיפורסם בצורה מסודרת על ידי השרים, ראש הממשלה. זה עבודה משותפת של שלושת הגורמים, משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד החינוך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי, תודה רבה. ינון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האמת, אמרתי שאני מכיר את הנושא מקרוב, מלווה אותו מספר שנים. אני אתחיל בוועדת המחירים. ועדת המחירים זה חטא שרק עכשיו בכלל התכנסה לאחר 12 שנה. גם לאחר שהתכנסה, הסיפורים שאנחנו מכירים, האם לפרסם עכשיו בגלל שהשרים לא רוצים להשית את זה על ההורים? למה, יש הווה אמינא להשית את זה על ההורים בכלל? << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, הם רצו להשית את זה על ההורים. אני הייתי שם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר, אז למה לא חתמת ודאגת שזה לא יושת על ההורים אז? זה היה בידיים שלך. אני לא רוצה להיכנס למקום הזה. אני מדבר עכשיו עם גורמי המקצוע. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא חתמתי כי אם הייתי חותמת זה היה מחייב - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל הייתם צריכים לעמוד על שתי הרגליים האחוריות שלכם ולהגיד, אנחנו נחתום וזה לא יקרה. נביא עוד כסף. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> עמדנו על שתי הרגליים האחוריות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זה לא נחתם. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> רק שהייתה תקופת בחירות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכן אני לא רוצה להגיע למקום הזה כי זה לא נחתם. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תיראו, מילא בתקשורת ובחוץ אבל לפחות פה בוא נגיד את האמת. יש פה פרוטוקולים, נגיד רק את האמת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז הנה אני אומר את האמת. זה לא נחתם גם בתקופה שלכם. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא חתמתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 12 שנה זה לא התכנס. שנה שעברה זה התכנס ולא חתמת, ואם היית חותמת היית צריכה גם לדאוג שהכסף הזה לא יושת על ההורים. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מה שעשינו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא דאגתם. אתם רואים שזה לא ככה לכן אני אומר, אני לא רוצה לקחת את זה למקום הזה כי המקום הזה זה לא מעניין כרגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, תקשיב לי, היא לא השרה עכשיו ופנינו לעתיד. בוא נמצא פתרון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אדבר על העתיד עכשיו. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל הוא יודע שבעתיד אין פתרון. הוא יכול היה לסמוך רק עליי פשוט, והוא מצטער שזה לא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מזל שאני סומך רק על הקדוש ברוך הוא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא לא אמר את זה. לא חשוב. ינון, הלאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני בא ואומר, ועדת המחירים שלא התכנסה, אמרנו, זה בחטא, אבל גם עכשיו לא צריך להיות אפילו הווה אמינא הכי קטנה שזה יושת על ההורים. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ההורים מספיק קורסים תחת הנטל שלהם. גם על מעונות היום, במצב של היום אי אפשר להשית את זה עליהם. המדינה צריכה גם להכניס את היד לכיס פעם אחת בשביל מעונות היום, בשביל שכר המטפלות. הרי איפה הבעיה של שכר המטפלות? אתם זוכרים את ההפגנה של המטפלות? אז באו עם בשורה, יש הסכם למטפלות. יש הסכם, אנחנו נביא בשורה. אני אז אמרתי פה בוועדת כספים שאני מתפלא על המטפלות שהן האמינו. המטפלות, אין להן הסתדרות גדולה אחריהן, הן לא חזקות ובסופו של דבר הן מגיעות הביתה, הן רואות את הילדים הקטנים שלהן והן אומרות, מחר בבוקר אני צריכה גם לטפל בילדים. למי אני אשלח את אלה ומה אני אעשה עם הקטנים השניים? והיא צריכה להביא לחם הביתה. זה הבעיה, שהן מסתכלות על המטפלות כאיש הקטן שאפשר לדרוך עליו, שאפשר לרמוס אותו. זה המצב שקורה. שנים קורה להן את זה, שנים, ותפסיקו להגיד לי עבודת קודש. כולם עושים עבודת קודש. לא יכול להיות שעבודת קודש הופכת ל-0% של העלאה בשכר שלהן. לא יכול להיות שעבודת קודש הופכת אותן למשרתות שלנו, של כל ההורים. לא יכול להיות הדבר הזה. המטפלות צריכות לפרנס את הילדים שלהן כמו שאנחנו צריכים לפרנס את הילדים שלנו. לא יכול להיות שנסיים פה את הישיבה ונגיד, טוב, נחכה לישיבה הבאה מה יקרה. המטפלות צריכות לקבל את השכר שמגיע להן בזכות ולא בחסד. הן לא צועקות בגלל שהן מסתכלות על הילדים שלנו כמו שהן מסתכלות על הילדים שלהן, והילדים שהן מטפלות בהם זה כמו הילדים שלנו. מתי שומעים על המטפלות? כשמטפלת הרביצה לילד שזה חמור מאוד. כשמטפלת התעללה בילד זה חמור מאוד, אבל זה לא הפנים של המטפלות. הפנים של המטפלות זה ברגע היפה הזה שהן מגיעות ומקבלות את הילד שלנו בחיוך, שהילד שלנו חוזר מהמעון ואומר, אימא, היה כייף, אבא, היה כייף. אני רוצה ללכת למטפלת שלי רוחמה, שושי, לא משנה, כל אחד עם המטפלת שלו. שם זה מגיע, אבל כשאנחנו באים למקום הזה ואנחנו אומרים עוד פעם, מה קורה? ועוד פעם מזלזלים בהן. המטפלות זה בראש ובראשונה ואני אומר לכם, יהיה שכר למטפלות. אוי ואבוי למעונות אם לא יעבירו להן, ואני אומר לכם שהם יעבירו להם, אתם יודעים למה? כי הם יודעים, כשאין להם מטפלות יש להם מחסור. עכשיו נסגרים כיתות. אני יודע מה זה. אשתי, אמרתי לכם, מנהלת מעון. היא סוגרת כיתה כי אין לה מטפלת. מה אומרת להורים האלה? תישארו עם הילד שלכם בחוץ, היום אל תלכו לעבודה. אז אין מטפלת, אין גן באותו יום, לא יכולה להביא את הילד למעון. האימא חוזרת, היא צריכה לשמור. אין לה עבודה באותו יום. כשזה נגרר יום אחרי יום, מה קורה? היא מוכנה לשלם. הוא אמר, רק אחת שיש לה דופק, רק תבואי להיות מטפלת, ואני אומר לך ששם גם גומרים להם על הדופק. זה הבעיה. צריך לקחת את המטפלות האלה ולטפל בהן. עבר למשרד החינוך. משרד החינוך זה לא עוד איזה מקום. החטא הוא שעדיין לא הקמנו את רשות החינוך. צריך שהכול יהיה מאוגד תחת רשות אחת מסודרת, שם לתת את הכול. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ג'ובים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא מדבר על ג'ובים. אנחנו מדברים על משהו מוסדר ואמיתי, שלא יהיה זרוע אחת זרוק שם, זרוע אחת זרוק שם. יש לכם מספיק משאבים בשביל להביא כמו שמביאים כיתות. אפילו שכרגע זה לא חוק חינוך חינם אבל יש פה דבר אחד. אם מחר סוגרים את המעונות, מדינת ישראל בקטסטרופה אמיתית, אין מה לעשות עם הילדים האלה. מעונות נסגרים. עכשיו אתה לא יכול לבוא ולהגיד לי, תשמע, בעלי מעונות מרוויחים. הכול בסדר. הם מרוויחים, הם לא גונבים, מרוויחים לפי מה שצריך. גם אם מתעשרים מזה אין לי בעיה. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> אני אומר לך שהמעונות של המתנ"ס מפסידים כל חודש כסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא מעניין אותי כרגע מי מפסיד, מי מרוויח. המפסיד הגדול זה המטפלות והילדים שלנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> דווקא ינון דיבר לעניין הפעם. דיברת יפה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אחמד, עם הציון שלי אצלך אתה הרסת לי בפריימריז עכשיו, שתדע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? זה מתקבל טוב מה שהוא משבח אותך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר מניסיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יוני. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אני לא אחזור על מה שינון דיבר כי הוא דיבר באמת בצורה מאוד ברורה על שכר המטפלות, על נושא של הפיקוח. אני רק אגע בנקודות נוספות שעלו כאן בתחילת הדיון ואני רוצה גם כן לשמוע אחרי זה את עמדת האוצר. ועדת המחירים התייחסה לנושא השכירויות וטענה שלפי הנתונים שיש להם בידיים לכאורה מגולם בתוך התקציב הנושא של השכירויות. אני חושב שיתכן שהנתונים שהיו מונחים בפניהם היו נתונים חסרים כי אנחנו שומעים פה את ראשי הקבוצות שמנהלות עשרות מעונות, שמדברים בעד עצמם. הייתי רוצה לשמוע את תשובת האוצר בעניין הזה של מה העבודה שנעשתה ואיזה נתונים הם קיבלו כי הצעקה פה עולה לשמיים בנושא הזה. נושא שני שקיבלתי גם כן מעמותת 121, נושא של הכשרת המטפלות. זה קיים אצל המטפלות בגני הילדים, בסייעות. הם מקבלים תוספת מסוימת על כך שהן עוברות הכשרה. לא ראיתי בפרוטוקול שיש התייחסות לנושא הזה של הכשרת המטפלות. האם המדינה רואה לנכון להכשיר את המטפלות ולתת להן שיפוי על העניין הזה בנוסף למה שאנחנו דיברנו עד כה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. יפעת שאשא ביטון, בבקשה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב-ראש, אני אתייחס ברשותך ראשית לסל המחירים. צריך לומר שאנחנו באמת אחרי הרבה מאוד שנים כן קיימנו את הוועדה ומה לעשות שהוועדה הגיעה לסיכומים רגע לפני תקופת בחירות. גייסנו את הכסף. מדובר ב-200–250 מיליון שקלים. החליטו שזה שוחד בחירות ואי אפשר לעשות את זה באותה תקופה ולכן זה נדחה, אז צריך גם שהאמת הזו תיאמר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי החליט? << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יועצים משפטיים של משרד האוצר שלא הסכימו לשחרר את הכסף כי אמרו שזה שוחד בחירות. כשאני אמרתי שזה משהו שהיה צריך להיעשות עוד הרבה קודם, אבל לא משנה. בשורה התחתונה אני חושבת שכל מה שקורה במעונות היום, אסור שיושת על ההורים. אנחנו העברנו את זה למשרד החינוך כדי להתחיל הסדרה של המערך הזה. המשמעות של ההסדרה היא שבעצם מי שיצטרך להתחיל באמת לממן, לסבסד, לעשות את כל התהליכים זו המדינה, זה משרד החינוך ומשרד האוצר, ונדרש המימון לכך בתוכנית רב-שנתית עד שנגיע לחוק חינוך חינם. אני בכוונה אומרת חינם ולא חובה כי עדיין אנחנו צריכים להשאיר לכל הורה את הזכות להיות עם הילד שלו בגיל שנה, בגיל שנתיים, אבל חינם כדי לאפשר לכל הורה כן להכניס את הילד למסגרת. זה תהליך שחייבים לעבור אותו. העניין של המטפלות. תיראו, יש פה שתי סוגיות. האחת היא באמת השכר שצריך לטפל בו. אני מעריכה שאם היינו נשארים אז כבר היינו מתקרבים לסיכום, כי האוצר היה בתוך הדיונים על העניין הזה. זה לבדו, אדוני היושב-ראש, לא יפתור את העניין, כי בוא נגיד, בכמה יעלו את השכר? זה לא שזה יקפוץ ב-100%. אנחנו עדיין מדברים על שכר שהוא נמוך גם כשאנחנו מדברים על 7,000 שקלים בשביל עבודה כזו. זה חייב לבוא יחד עם עניין התקינה. אנחנו דחינו את עניין התקינה משום שלא היו מטפלות בכלל כדי לאייש את המעונות בשנה הזו, ואנחנו אמרנו, תצאו, תגדילו את השכר כדי שיותר נשים תרצנה לבוא ולהשתלב, ואז עם הגדלת התקינה אנחנו גם מורידים מהעומס וגם נותנים שכר יותר גבוה. שני הצעדים האלה ביחד יכולים לפתור את המצוקה בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. אני רוצה רגע ממש בסיכום לתת שנייה את הראיה הכוללת. בסוף מעונות היום יצאו לתהליך של הסדרה, שזה אומר הכשרה שהתחילה במשרד החינוך, שגם זה משמעותי. מטפלת שהיא מקבלת הכשרה נכונה, היא מטפלת מועצמת, היא מטפלת שמקבלת כלים. יותר קל לה להתמודד. היא פחות נשחקת. יש אקרדיטציה באופן כזה שתוכל לאפשר לה אחר כך להמשיך בלימודים אקדמיים ויכירו לה בכל ה-220 שעות. יש הרבה מאוד צעדים שהם כביכול קטנים בתוך התהליך הזה אבל הם מאוד מאוד משמעותיים לנשים שנמצאות בתוך המערך הזה. העניין של המצלמות. אני הגשתי הצעת חוק נשענת על תזכיר שהכנו במשרד החינוך, גם כן לטייב את הנושא הזה כדי לאפשר גם כאן את הפתרונות הנכונים, ועוד שורה שלמה של צעדים. מה שאני רוצה לומר זה שאנחנו לקחנו שטח פרוץ של 70 שנה, שמנו אותו במשרד החינוך ומכאן המדינה לא יכולה לברוח, והיא תהיה חייבת להשקיע בתוך המערך הזה בחמש-שש השנים הקרובות, ואני מאוד מקווה ששני הצעדים הראשונים של המטפלות ייעשו בהקדם, כי אם אנחנו נגרור את זה לספטמבר, עוד פעם נהיה במצב שלא נוכל ליישם את התקינה כי לא יהיו מטפלות. אני אומרת, כמה שיותר מוקדם כך ייטב. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ליאור גבאי, בבקשה. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, קודם כל כמו שכולם אמרו, תודה רבה על הדיון. אני לא רוצה לדבר על יותר מידי דברים שהעלו פה. פשוט וקל. יש החלטה של ועדת המחירים. התחייבו באוגוסט ליישם אותה. לא מיושמת. אני אומר שזה לא יהיה בעיה שלא ייפתחו מעונות היום. אני אומר בצורה ברורה כיושב-ראש פורום ראשי הארגונים שמכיל למעלה מ-1,000 מסגרות. אני יכול להגיד לאדוני היושב-ראש, במידה שהסכם הסייעות לא יחול על מעונות היום, מעונות היום יסגרו. לא יהיו מעונות יום במדינת ישראל ביום שיחתם ההסכם ויכנס לפועל עם הסייעות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> זה בהמשך לאפקט של הסייעת השנייה, ששם 4,000 מטפלות עברו והקריסה התחילה אז. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי הדוברת? << אורח >> יערה שילה: << אורח >> אני מומחית בגיל הרך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, נחזור אליך. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> לא חשוב, אבל אני אומרת שזה המשך של הקריסה. אז משרד החינוך, זה לא בער בו בגלל שזה לא היה אצלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. משה סויסה מארגון א.מ.א לגבי הנושא של המע"מ. אני רק רוצה להגיד לכם, אנחנו קיימנו דיונים על המשפחתונים והיה דיון על המע"מ. בסופו של דבר אמר משרד האוצר, אי אפשר לשנות את מדיניות המס. זה מה שקורה במשך שנים כבר, שמשרד הרווחה מעביר את כספי המע"מ לרשות המיסים. המשפחתונים לא משלמים את זה והמעונות כן משלמים. עם כל הבעיות הגדולות ועם כל הקושי הגדול עוד צריכים לשלם גם את המע"מ, שזה דבר שהוא משולל היגיון לחלוטין. אנחנו נראים כמו מדינת חלם. תיכף נדבר על זה ונתחיל לדון על העניין. בבקשה, ארגון א.מ.א. << אורח >> משה סויסה: << אורח >> שלום לכולם, אני יושב-ראש איחוד מעונות ארצי א.מ.א. ברשות היושב-ראש אני רוצה לדבר בנושא המע"מ, אבל אני יכול לפתוח בסיפור שקרה לנו רק הבוקר באחד ממעונות היום שבארגון, שפונה אליי מנהלת ואומרת לי, משה, אני מעוניינת לפתוח קבוצה. יש לי כיתה שאני משלמת עליה שכירות. אני מעוניינת לפתוח קבוצה. יש ילדים שרוצים להגיע למעון ו"להרים את הכלכלה" אבל אין לי מטפלות. אני מחפשת. אני מפרסמת בכל המדיות, בעיתונים. אין לי מטפלות. לא רק זה שאני לא יכולה לפתוח כיתה חדשה, אני גם מפחדת שאת הכיתות הקיימות אני לא אוכל להמשיך ולקיים, כי פתאום מטפלת אחת יוצאת לחופשת לידה וזה מבורך וכו'. רבותיי, אנחנו לא בקריסה, אנחנו קרסנו. אם לא רק זה, אז נושא המע"מ. בעצם בחוק המע"מ כתוב שסובסידיה לגני ילדים פטורה ממע"מ. אני יודע שבמעון יום יש בימבה ויש גננת וזה גן ילדים. גן ילדים פטור ממע"מ. רשות המיסים באה עם פרשנות משלה בשנת 2015 והחליטה שהסובסידיה היא רק לגני ילדים ולא למעונות יום. אני לא אלאה את הציבור בפרטים, אבל לקחו איזשהו מעון בחיפה שהלך לבית המשפט ושם הפסיד, ואז באו ונפנפו בתוצאה של בית המשפט שהנה, בית משפט השית עליכם מע"מ. הנושא הזה הוא נושא שפשוט אם כבר קרסנו, אז גם לא תהיה לנו תקומה אם נצטרך לבוא ולשלם את המע"מ. לא רק זה. כמו שחבר הכנסת עמית הלוי שמלווה אותנו, טען ואמר שהם לא באים ומחילים מעכשיו את נושא המע"מ אלא מחילים רטרואקטיבית. זה אומר שאנחנו נהיה עדים ל-15,000 ילדים שברגע שיצטרכו המפעילים לשלם את השומות שהשיתו עליהם, אין מעונות יום בישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חנן דגן, מנכ"ל איחוד גני הילדים. << אורח >> חנן דגן: << אורח >> אני מייצג את פורום הגנים הפרטיים. אנחנו גוף שמונה קרוב ל-2,000 מעונות, כמה ארגנים שהתאגדו יחד. אני מרגיש סוג של דז'ה וו. אנחנו חוזרים על השיח הזה עוד פעם ועוד פעם בוועדות שונות. זה פעם בוועדה לזכויות הילד, פעם בוועדת החינוך, עכשיו ועדת הכספים וזה לא נגמר. אני רוצה לציין שמאוד חשוב שיעלו את שכר המטפלות. לא בזה אני רוצה לעסוק. מעבירים את הבעיה מצד לצד. פעם פותרים את הבעיה בגני הילדים של גני העירייה, שלוש עד שש. מעלים להם את השכר, הסייעות עוברות לשם. אחר כך פותרים את זה במעונות הסמל, כל העובדות עוברות לשם. הפרטיים מעלים את המחיר לסייעות, הם עוברים לשם. מעלים את המחיר להורים וחוזר חלילה. לא מוצאים שום פתרון. כמובן שצריך להעלות את השכר אבל צריך לנקוט פה בעוד דברים. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> מעולם לא העלו את השכר של המטפלות. אני לא יודע מאיפה אתה הבאת את הסיבוב הזה. << אורח >> חנן דגן: << אורח >> הפרטיים מעלים את השכר של המטפלות. זה כבר מגיע ל-70 שקלים לשעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, מה אתה מציע? << אורח >> חנן דגן: << אורח >> מה שאני מציע, קודם כל להכריז על הענף הזה כענף במצוקה. חייבים לבוא ולהתחיל משם, ומשם להתחיל בפעולות. הדבר הראשון, לבוא ולהגיד, אוקיי, חיילים משוחררים יקבלו עבודה מועדפת. לגייס בני שירות לאומי. ללכת ולהתחיל להכשיר בבתי הספר. לפתוח מקצוע בבתי ספר מקצועיים לסייעות. להתחיל ליצור קאדר של עובדים שאפשר יהיה להתחיל, שינועו בתוך הענף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, אבל אם השכר הוא כל כך נמוך אז מה תיצור קאדר? נשים לא באות. << אורח >> חנן דגן: << אורח >> כן להעלות את השכר. אני לא אומר שלא, אבל צריך לעשות פה עבודה כוללת. לא לבוא ולהגיד, אנחנו רק מעלים את השכר כל פעם במקום אחר. בפרטיים אפשר לבטל את המע"מ, נוכל להעלות שכר. אנחנו צריכים להתחיל לעבוד. הדבר האחרון שהוא מאוד חשוב, כמובן דרך עידוד תעסוקה והכול אבל לשפר את המעמד של העובדים האלה. להתחיל להתייחס אליהם. דרך אגב, במעמד הנמוך הזה יש חלק גם לחברי הכנסת, גם לתקשורת, גם לציבור כולו. אנחנו צריכים לבוא ולהתחיל לעודד את העובדים, להעריך אותם על העבודה הקשה שהם עושים ולקחת את הענף הזה צעד קדימה, וזו הדרך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. משרד האוצר. << אורח >> נועם שוקרון: << אורח >> צוהריים טובים, אני רכזת תעסוקה באגף תקציבים. אני אתייחס בקצרה לעבודה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, את לא צריכה להתייחס בקצרה. תתייחסי באריכות ואני מבקש לדעת האם אתם מבקשים מהמעונות שהם נמצאים היום במשרד החינוך, שיחזרו כסף של המע"מ במשך כל התקופה הקודמת? בגלל שאם המשמעות שאתם מבקשים את הכסף, אז אפשר לנעול את הישיבה. אין מעונות במדינת ישראל. תגידי אם אתם באמת דורשים את זה. אתם חלק ממדינת ישראל. אתם לא אוטונומיה נפרדת. בבקשה. << אורח >> נועם שוקרון: << אורח >> אני אתייחס לעבודת ועדת המחירים. במסגרת העבודה של ועדת המחירים היא בחנה גם את סוגיות השכירות וגם את סוגיות המע"מ. אני כן אציין שוועדת המחירים היא ועדה בין-משרדית. היא לא רק משרד האוצר אלא חברים בה גם חברים ממשרד החינוך, והיא ועדה עצמאית ומקצועית שבעצם החוק מקנה לה את הסמכות לבחון את רכיבי המחיר השונים ולקבוע את התעריף שהוא בסופו של דבר תעריף מפוקח. מעונות יום בישראל כמו ששמענו כאן, בעצם מתחלקים למעונות סמל, מעונות מפוקחים ומעונות לא מפוקחים. מעונות גם יכולים לבחור שלא להיות במסגרת הסמל ולגבות איזה תעריף שהם רואים לנכון. אנחנו מדברים כאן על מעונות הסמל. הוועדה במסגרת הבחינה שלה בעצם פרסמה המלצות שהן כן היו המלצות לפחות לדעתנו מרחיקות לכת. הן כללו שיפור של ממוצע של 300 שקלים בתעריף. ההמלצות האלה כוללות עלייה של 12.8% בתעריף. זה עלייה משמעותית מאוד. ככל שגם יוחלט על שיפור התקינה אנחנו מדברים על תוספת של 25.5% לתעריף. אלה תוספות משמעויות מאוד. מבנה העלויות של מעונות יום הוא כזה שבערך בין 75% ל-80% מהעלויות הן עלויות שכר וזה בסדר גמור. זה אומר שכל המספרים שאמרתי עכשיו, להערכתנו יגולגלו וכך אנחנו גם מצפים שיקרה, יגולגלו לשיפור תנאי השכר של המטפלות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי? << אורח >> נועם שוקרון: << אורח >> ברגע שהמלצות ועדת המחירים, ככל שאכן יתקבלו על ידי השרים והם יתחמו על הצו. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני אשמח להבין איך שיפור התקינה יוביל לשיפור תנאי השכר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, רגע. עם כל הכבוד, צריך לבקש רשות. מתי יחתמו? << אורח >> נועם שוקרון: << אורח >> אינני יודעת לומר בדיוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי זה השרים שצריכים לחתום? << אורח >> נועם שוקרון: << אורח >> שר החינוך ושר האוצר כמו בכל ועדת מחירים שבעצם עוסקת - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל בינתיים הכול קורס. לא הבנתי. << אורח >> נועם שוקרון: << אורח >> כפי שאמר גם דודי ממשרד החינוך, אנחנו מאמינים שבימים הקרובים משרדי האוצר, החינוך ומשרד ראש הממשלה יביאו תוכנית מגובשת ושלמה שתתייחס גם - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אז אני גם אחכה במתח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרב גפני, אתה מבין שהם מאשרים להורים לשלם יותר בינתיים? זה הסיפור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא יהיה אפשר. אני מבקש לדעת, המעונות הם כן כמו גני הילדים או לא? << אורח >> נועם שוקרון: << אורח >> מעונות אינם כמו גני הילדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה את מציעה שיעשו עם הילדים בגיל הזה? הממשלה התחייבה שיהיה חינוך חינם מגיל לידה עד שלוש, אז היא אומרת, אי אפשר לעמוד בזה, זה הרבה כסף, אבל לגבות מהם את המע"מ זה כן יודעים לעשות, ועוד לגבות רטרואקטיבי? למה שלא תעשו כמו במשפחתונים אם זאת מדיניות המס? << אורח >> נועם שוקרון: << אורח >> אני אתייחס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את לא צריכה כל כך להתייחס. את צריכה להגיד, כן, נבטל את המע"מ. זה פשוט לא לעניין. זה נראה כמו מדינת חלם. בבקשה. << אורח >> נועם שוקרון: << אורח >> אני אסביר. מערכת החינוך בגילאי אפס עד שלוש איננה באותו מבנה של גילאי שלוש עד שש. כולנו יודעים ומכירים שהחל מגיל שלוש יש חינוך חינם במדינת ישראל. המערכת החוקית נורמטיבית הזאת איננה חלה לגילאי אפס עד שלוש. מערכת הסמל היא מערכת של גופים פרטיים, בין אם הם מלכ"רים ובין אם אינם מלכ"רים, והסבסוד ניתן לפרט ולא למעון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה קורה במשפחתונים? << אורח >> נועם שוקרון: << אורח >> במשפחתונים יש בעצם גוף עסקי שהוא נשים עצמאיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז מה קורה עם המע"מ. << אורח >> נועם שוקרון: << אורח >> ככאלה, בעצם ועדת המחירים לא מתמחרת רכיב של מע"מ ואותו כפי שציינת בצדק, המדינה משלמת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי המשפחתונים, מה המעמד של אותה מטפלת במשפחתון? סתם שאלה צדדית. << אורח >> נועם שוקרון: << אורח >> היא עצמאית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את בטוחה מה שאת אומרת? << אורח >> יערה שילה: << אורח >> היא עצמאית ללא עצמאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדיוק. אנחנו מכירים את זה מהקורונה, שלא יכלו לתת להן מענקים כי הן לא שכירות. אתם מצד אחד לוקחים פה. אומרים פה, תשמעו, היא כעצמאית בעניין הזה, אבל כשהיא באה לפתוח תיק במס הכנסה אז אומרים לה שאי אפשר כי אז גם היא לא יכולה כי היא לא נקראת בדיוק עצמאית. לא יודעים איך להתייחס אליה, אז במחוז ירושלים אולי פותחים לה, במחוז תל אביב לא פותחים לה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מבקשים לגבי המע"מ, א', לא לדרוש רטרואקטיבי, ו-ב', אנחנו מבקשים שזה יהיה כמו במשפחתונים. אתם לא יכולים לשנות את מדיניות המס, שהמדינה תסבסד את זה. << אורח >> נועם שוקרון: << אורח >> אני רוצה להשיב. ועדת המחירים כשהיא בחנה רכיבים שונים לעניין מעונות הסמל, היא לקחה בחשבון גם רכיב של מע"מ, כלומר הדבר הזה משופה ומסובסד על ידי המדינה. הוא קורה במנגנון אחר אבל הוא בהחלט מתקיים. האופן שבו ועדת המחירים תמחרה את התעריף הוא שקוף ומפורסם לציבור. כולם יכולים לראות שיש רכיב של מע"מ במסגרת התעריף הזה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל הם לא מקבלים את זה חזרה כי הם משלמים אותו. כל הרעיון זה לחסוך מהמעונות את התשלום של המע"מ. אני לא אומרת שזה יהיה מ-day 1. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עוד חושש שאחרי ועדת המחירים המעונות יצטרכו להחזיר כסף. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הרי בסוף מה הסיפור? שאנחנו נהפוך אותם למסגרות חינוכיות שזאת המטרה מלכתחילה, שיהיו באותם תנאים כמו של הגנים, נכון, לא מ-day 1, כמו שאמרתי קודם, בתהליך של ארבע-חמש שנים אבל זה חלק מהתהליך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את סיימת? << אורח >> נועם שוקרון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מתכוון לוותר בעניין הזה בשום פנים ואופן. אני יודע שתי שפות, שפה בעברית, גם כן לא כל כך טוב אבל בסדר, ואת השפה האוצרית. איך אתם הופכים מינוס לפלוס ופלוס למינוס? המעונות לא מקבלים שום דבר. לא רק שלא מקבלים, הם צריכים להחזיר עכשיו מע"מ רטרואקטיבי, ועכשיו את באה ואומרת שמה שוועדת המחירים אם אכן נגיע למצב הזה והם יממנו את זה, אז זה כאילו מממנים את המע"מ. זה לא רציני וזה פשוט להראות שאתם לא מתחשבים בכלל בעניין הזה. אומרים נבחרי הציבור, אנחנו רוצים חינוך מאפס עד שלוש, ולא רק שאתם לא נותנים את זה בגלל שאתם אומרים שאין כסף, אתם הולכים וגובים מהם כסף. מי זה שיכול להסביר את הנושא? בבקשה. << אורח >> אשר עזריאל: << אורח >> שלום וברכה, אני חבר הנהלת א.מ.א., איחוד מעונות ארצי. אני רוצה לעשות ברשות היושב-ראש והציבור היקר, בקצרה מבחן פשוט של כיתה ג'. אני אקריא בפניכם טקסט ותגידו לי אם ההבנה שלכם היא כמו ההבנה שלי. בחוק המע"מ המילים הבאות כתובות: "תרומה, תמיכה או סיוע אחר שניתנו במישרין לעוסק מתקציב המדינה למטרות המפורטות להלן לא ייחשב כחלק מהמחיר", וממילא לא משלמים עליהם מע"מ. אחד מהדברים שמופיעים בסעיף הזה זה סובסידיה לשכר לימוד בגני ילדים. אותי לימדו בכיתה ג' שכשכתוב סובסידיה שניתנת במישרין לעוסק, מסתבר שהמחוקק ידע מה הוא כתב והוא הכניס פה את המבחן העובדתי, זאת אומרת שברגע שכסף עובר ישירות לעוסק, מעונות יום, ולא עובר דרך תחנת ביניים, הסובסידיה הזאת פטורה ממע"מ. מה באה רשות המיסים ואומרת? רשות המיסים אומרת, אנחנו רוצים לבצע מבחן תכליתי, לא מבחן עובדתי. מכיוון שהתכלית של אותה סובסידיה היא למען ההורים, כי הרי יש מבחני הכנסה. הרי לא בודקים את מבחני ההכנסה של בעל המעון אלא בודקים את מבחני ההכנסה של ההורה, זאת אומרת שהסבסוד הוא לא לעוסק אלא להורה. זאת טענת רשות המיסים. מה לעשות שכמו שהיושב-ראש זוכר, ב-01.09.2015 לאחר ועדת טרכטנברג נכנס חוק חינוך חינם לגילאי שלוש עד ארבע. עד טרכטנברג מגילאי שלוש עד ארבע היה מבחני הכנסה בגני הילדים, לא במעונות היום. בגני הילדים בגילאי שלוש עד ארבע היו מבחני הכנסה כמו שקיימים היום במעונות היום, ואף אחד לא חשב לבוא לגני הילדים בגילאי שלוש עד ארבע ואמר להם, אתם מחויבים במע"מ. למה לא? מכיוון שהחוק כתוב בצורה פשוטה וברורה. מי שיעיין במסמכים יראה שתקנת המיסוי המדברת על הסבסוד למעונות היום, מתי יצאה? ב-02.09.2015. יום למוחרת כניסת טרכטנברג לתוקף, שגילאי שלוש עד ארבע הם בעצם נכנסו לחוק חינוך חינם. אז יצאה החלטת המיסוי המדוברת שאפשר לקרוא את מספרה, זאת אומרת שברגע שרשות המיסים הבינה שעכשיו יש פה בעצם סוג של חלוקה, יש גני ילדים ויש את מעונות היום, אז הם בעצם השיתו על המעונות את הרטרואקטיבית מהשנה הנוכחית, אחורה עד 2015. זאת אומרת שבעצם למעשה יש כאן מעונות שמתמודדים עם שומות של מיליונים. למה לא נזכרו רשות המיסים לטפל בזה עד עכשיו? למה רק ב-2015 הוציאו תקנת מיסוי? מאוד פשוט. עד 2015 לא היה להם תירוץ, כי ברגע שהחוק אומר שדבר שעובר במישרין לעוסק פטור ממע"מ, הם לא יכלו להגיד, המבחן הוא מבחן תכליתי ולא מבחן מעשי, כי הרי גם גני הילדים לא היו עומדים באותו מבחן תכליתי, לכן אנחנו טוענים, ושוב, זה לא טענות שלנו אלא טענות שנפרסו בארוכה על ידי עורך הדין שמייצג את איחוד א.מ.א, שזה עורך דין עמית חדד. הדברים גם הובהרו בוועדת כספים שהתכנסה בשנת 2021, שהיושב-ראש היה הרב משה גפני, וסוכמו דברים יחד עם מנהל רשות המיסים ערן יעקב, זאת אומרת שהמדינה הסכימה. יש לנו מכתב כתוב וברור שרשות המיסים הסכימה לשלם 20 מיליון שקלים בשנה למעונות שמופעלים על ידי חברות בע"מ לצורך השיפוי הזה של אותו מע"מ המדובר. הממשלה אז בזמנו נפלה והדברים בעצם נפלו בין הכיסאות, אבל לטעמנו הדבר הזה צריך להגיע לידי פתרון גם בעניין של הרטרו וגם בעניין של הקדימה כפי שהיושב-ראש מציע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. גברת שקוביצקי, את רצית לתקן משהו? << אורח >> אביגיל שקוביצקי: << אורח >> אני אדבר בקצרה כי האישיו העיקרי זה לא המע"מ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגידי רק את התיקון. << אורח >> אביגיל שקוביצקי: << אורח >> אני חושבת שיש פה צדק בשני החלקים. באמת משרד החינוך בוועדת המחירים נותן שיפוי על המע"מ. מוסיפים לחברות מע"מ אבל יש לנו שם שתי בעיות. בעיה ראשונה, שחלק מהסכום משולם על ידי ההורים ולכן בסופו של דבר עדיף שלא יתנו את השיפוי כי השיפוי באמת נופל בסוף על כיס ההורים, ואנחנו באים פה גם להקל על ההורים. שניים, יש שם טעות אריתמטית. באו ואמרו, לא צריכים 17% מע"מ שיפוי כי יש חיסכון במס שכר ובהוצאות, צריכים לעשות את המס של 7.5%. במקום לעשות 17% פחות 7.5%, שיפוי של 9.5%, הביאו רק את ה-7.5%. חסר שם טעות אריתמטית של 2%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מעט מאוד מעניין אותי. מעט מאוד. יש פה בעיה עקרונית. הבעיה העקרונית שמדינת ישראל מתייחסת למעונות כאילו זה עסק פרטי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא נכון מה שאת אומרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, שם ותפקיד. << אורח >> אלה כהן: << אורח >> אני מנכ"לית "כולנו משפחה". אנחנו התארגנות של הורים ארצית שגם הצטרפו אלינו מטפלות ומנהלות מעונות. יש פה קריסה של המצב של המעונות בגלל שתי סיבות. בכל שנה נוטשות את המקצוע 75% מהמטפלות. זהו מספר מאוד מאוד גדול ויש לזה שתי סיבות שמחקרים מצביעים על זה מכל העולם וגם כאן מישראל. הסיבה האחת זה שכר שכבר דיברנו עליו, והסיבה השנייה זה תקינה ותפוסה. מדינת ישראל מפעילה את המעונות והגנים הכי צפופים מבין מדינות המערב. התנאים הם כאלה שבסופו של דבר הן המטפלות לא מסוגלות יותר לעמוד בזה שמטפלת אחת מטפלת על 11 פעוטות או על שישה תינוקות במקביל. יש 35 ילדים בכיתת הבוגרים ו-22 תינוקות בכיתת התינוקייה. אלו מספרים בלתי נתפסים. הן אומרות את זה, אנחנו עובדות בתנאים תת-אנושיים, לא מסוגלות לעמוד בזה יותר וזה הסיבה שהן נוטשות. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> 35 זה בגנים, לא במעונות. << אורח >> אלה כהן: << אורח >> גם מחקרים מהעולם וגם מהארץ מראים שצפיפות במעונות ובגנים גורמים להתפשטות של מחלות וגם לעלייה במספר הפניות בהתפתחות הילד, וככה גם זה נראה בישראל. הורים לילדים בגיל הרך עד גיל ארבע לוקחים פי 5.5 ימי מחלה מהורים רגילים, שהעלות המשקית של זה היא 88 מיליון שקלים בשנה. בסופו של דבר צריך לקחת גם את שכר המטפלות, לשפר את התקינה ולהוריד את מספר הילדים במעונות בכיתות המעון. כשראש הממשלה רוצה להעביר עכשיו את חוק חינוך חינם מגיל שנתיים, קודם כל בסדר העדיפויות שהכסף לא יועבר ראשית, ואני אומרת את זה כאימא, כהתארגנות של הורים. קודם כל תשפרו לנו את איכות החינוך, שהילדים שלנו יהיו בתנאים אנושיים. אחר כך תחלקו את הכסף בצורה כזו שתקלו עלינו בארנק, אבל אנחנו רוצים קודם כל שהילדים שלנו יהיו בחינוך איכותי. בשנה האחרונה שני פעוטות מצאו את מותם במעונות היום בגלל כמות הילדים וחוסר תשומת לב, לא כי חלילה המטפלות כשלו בתפקידן אלא כי היה להן עומס בלתי סביר על כמות הילדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << אורח >> דנית ברביבאי: << אורח >> אני מנכ"לית פורום מסגרות הגיל הרך בישראל. אני לא אוסיף על מה שנאמר פה. אני רק רוצה לומר, תחשבו על המשפחות בסיכון שמידה וההסכם ייחתם ואמור להיכנס לתוקף כבר ב-1 באפריל, ההסכם עבור סייעות גני הילדים, המשמעות היא שאחרי פסח לא יהיו מעונות יום כי כל המטפלות הולכות לנטוש. כשלא יהיו המעונות הללו, המשפחות שנמצאות בסיכון ושולחות את הפעוטות שלהם לתוך המסגרות, לא יהיה להם לאן לשלוח את הפעוטות האלה. צריך לעשות צעדים כבר עכשיו, כבר השבוע הקרוב, הימים הקרובים, להשוות את שכר המטפלות לשכר הסייעות, אחרת אנחנו הולכים להיות בקריסה כבר אחרי פסח, לא בשנת תשפ"ד. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << אורח >> דינה אלימלך: << אורח >> שלום כבוד היושב-ראש, אני יושבת-ראש ועד עובדים של עובדות המעונות שקורסות תחת הנטל. בשנים האחרונות המציאות הבלתי אמיתית מביאה את מעונות היום לקריסה ממש ממש גדולה. זה התחיל בחמש שנים האחרונות כשחוק חינוך חינם מגיל שלוש קם, התחילה הזליגה לגנים של העירייה. היום המדינה, כך אני רואה את המצב, הממשלה מרימה ידיים ממעונות היום. אני לא מבינה מדוע צריך בכלל להילחם על עובדות המעונות. זה צריך להיות במקום הראשון. הילדים הם הילדים של כולנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה נאמר כבר. << אורח >> דינה אלימלך: << אורח >> אוקיי, הם ילדים של כולנו. אני אומרת ששנים לא קורה שום דבר ואין שינוי במעמד המחנכת בגיל הרך, אבל יש שינוי. העובדות שלנו תחת מצלמות, העובדות שלנו תחת הרגולציה, וחוק הפיקוח. עוד ועוד קשיים מערימים על המטפלות שלנו אבל אין שום שינוי במעמד שלהן. אני פה קוראת לך, היושב-ראש, אם לא יהיה שינוי בשכר ובתקינה שהיא לא פחות חשובה, אחרי פסח מעונות היום לא יחזרו לפעילות. היום סגרנו מעונות. המטפלות מצביעות ברגליים. הן כבר לא מגיעות לעבודה. זה לא יכול להיות שמגיל שלוש העבודה הרבה יותר קלה ואנחנו עושים עבודה מאוד מאוד קשה ואף אחד לא רואה אותנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אדוני, בבקשה, אם אפשר בקצרה. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אני מעמותת 121. דיברו פה על המצוקה. המדינה הבטיחה חינוך חינם מלידה עד שלוש. אני בספק רב אם זה יקרה מכמה סיבות: הרבה כסף, מצוקת כוח אדם ומבנים. גם אם המדינה תחליט עכשיו להתחיל עם שנתיים עד שלוש, אין מבנים, אין כוח אדם אין מספיק כסף לנושא הזה. אנחנו בעמותת 121 עם 50 שותפים גיבשנו נייר עמדה. שלחנו גם ליושב-ראש ולמשרדי הממשלה ומקבלי ההחלטות. אני יודע שגם במשרד החינוך דנים בהצעה שלנו וגם במשרד האוצר. אנחנו מדברים על תוכנית מעשית. כרגע לא לדבר על חינוך חינם אלא להכפיל את התקציב הנוכחי שעומד על 1.3 מיליארד, להכפיל אותו, להביא ל-1.7 ולהעלות את השכר, את התקינה, ועדת המחירים כמובן וכן הלאה, וזה יביא דבר ראשון לעצור את הבעיה שקיימת היום. אחרי זה אפשר לדבר על חינוך חינם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> כבוד יו"ר הוועדה, משפט אחד בבקשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה השם שלך? << אורח >> יערה שילה: << אורח >> אני מומחית בגיל הרך. נכתבו המון מסמכים. אחד המסמכים שנכתבו, ואני חושבת שאתם הייתם שותפים, זה היה שיתוף ציבור לשיפור וייעול מערך המעונות. יש שם את כל מה שנדרש כדי לייעל את כל המערך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק דבר אחד אין שם, כסף. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> אז אולי הגיע הזמן שיתנו על זה כסף. גם זה כבר יש. יצא מסמך של ג'וינט אשלים שההשקעה הכדאית הכלכלית בגיל הרך היא מהגבוהות בעולם. אני חושבת שאני לא צריכה להגיד לכבוד השר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא שר. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> לא שר, היית שר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הייתי. אני לא מתכוון להיות. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> בסדר, אני 100 שנה רואה אותך פה, אז בשבילי אתה שר. מה שחשוב באמת זה ההשקעה הכדאית. בסוף הילדים בסיכון, אנחנו נצמצם אותם. זה מחקרי אורך. אתה יושב פה בוועדה המון שנים וזה המון שנים מתגלגל על אותו סיפור. קחו את המסמכים ותבצעו, זה הכול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ינון, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שלוש נקודות. נקודה ראשונה לגבי המע"מ. אני אומר את זה ואמר את זה הרב גפני. לא יכול להיות שאתם תפרשו צד אחד, רשות המיסים יפרשו איך שאתם רוצים וכשפתאום יש פירוש אחר לחוק שהוא גם נראה סביר, שלא לקחת את המע"מ על גני הילדים, פתאום אתם הופכים על גני הילדים משהו אחר. עד שנה זו וזו, עד תחילת 2015 לא לקחתם, פתאום לוקחים. אנחנו הרי יודעים איך רשות המיסים עובדים. אנחנו יודעים איך הם מגייסים את הכספים שלהם. כשהם רואים את החוליה החלשה הם קופצים, לוקחים משם. זה המצב. לא אמורים לקחת את המע"מ מאותם מעונות יום אלא אם כן תבואו ותגידו, תשמע, אנחנו כמדינת ישראל יודעים לפתוח מעונות יום, תפתחו את מעונות היום ותיקחו מע"מ, תיקחו מה שאתם רוצים, תעשו לעצמכם מה שאתם רוצים. תעשו כמה שפחות ביורוקרטיה, כמה שפחות להשית עליהם עול. כמובן ממך לא שמעתי עדיין גם על השכר, האם יושת על ההורים או לא יושת על ההורים? זה לא היה מובן שזה הדבר החשוב ביותר. גם על השכירויות שיוני מישרקי שאל לא שמעתי. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שצריך להיות פה שני דברים שאנחנו צריכים לדעת. קודם כל חתימה מיידית של השרים על התעריפים, והדבר הנוסף, להחיל את הרכיב שעל הסייעות, ככה כתוב גם בוועדה שעשתה את זה. להחיל את הרכיב של שכר הסייעות גם על המטפלות על פי ההמלצה של ועדת המחירים. זה מה שצריך להיות. לא צריך משהו אחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. משרד האוצר, את רצית להוסיף? << אורח >> נועם שוקרון: << אורח >> התייחסות לגבי השכירות שטרם התייחסנו. ועדת המחירים בחנה גם את הנושא הזה. בעצם מעון שאיזשהו מבנה בבעלותו משלם שכירות, מעון שיש לו מבנה בעלות, יש לו עלויות פחת. נעשתה בחינה על כל המעונות ששלחו נתונים לגבי הדבר הזה. הבחינה הזו הראתה שהעלויות הן זהות בין שכירות לבין פחת. יש נייר עמדה שלם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין סיכוי בחיים שזה יקרה. לא יכול להיות. הוא מקבל הקצאה. אגב, ההקצאה גם מהעירייה. היא דואגת הרבה פעמים בעיריות מסוימות לבוא ולשפץ את המקום הזה. סתם שתדעי את זה. לידיעתך, ברוב המקומות זה ככה. << אורח >> נועם שוקרון: << אורח >> אני אזכיר שאני אינני ועדת המחירים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה דבר לא נכון. נועה, תעשי חשבון. את יושבת באוצר, את מכירה מספרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, זה לא הולך להיפתר בישיבה הזו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי בשכירות יש לו גם את השיפוץ, אז מה זה משנה? אז הוא מקבל גם פה וגם פה. זה כפול. כשמדברים איתי דברים הגיוניים אני יכול לקבל. אדם קנה דירה ואדם בשכירות, לשניהם בסופו של דבר יש שיפוץ של הבית שלהם, רק זה קיבל את הבית מתנה וזה משלם שכירות ושיפוץ. זה ההבדל, אז בוא תספר לי אם יש משהו פחות פה. << אורח >> נועם שוקרון: << אורח >> רכיב השיפוצים איננו חלק מהתעריף ומעולם לא היה. הרכיב הוא השוואה בין שכירות לפחת. נעשתה בחינה על מנת לבחון האם יש צורך בדיפרנציאליות במחיר. הבחינה הראתה שהעלויות הן זהות ושוות ולכן אין דיפרנציאליות במחיר. יש עמודים רבים בוועדת המחירים שמסבירים את החישוב הזה. הדבר הזה יצא לשימוע ציבורי. למיטב זכרוני לא היה התייחסות. << אורח >> אביגיל שקוביצקי: << אורח >> על הפחת לא היה מילה. מילה לא היה על השכירות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. יש לך עוד משהו להוסיף? << אורח >> נועם שוקרון: << אורח >> אני סיימתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, אני מבקש לסכם את העניין הזה. אני הולך לדבר עם שר האוצר ועם שר החינוך. אני גם מתכוון להוציא מכתב בעקבות הדיון כאן. ההתייחסות של כל ממשלות ישראל לגבי הנושא של מעמדם של המעונות הוא מתחת לכל ביקורת. כך אנחנו מתייחסים לילדים מגיל אפס עד שלוש. ככה אנחנו מתייחסים לילדים שנמצאים במעון. זה כתם על החברה הישראלית. קיימתי פה את הדיונים בהיותי יושב-ראש הוועדה. אני פניתי במכתב לערן יעקב וליוגב גרדוס על הנושא הזה של המע"מ, אבל זה לא רק הנושא של המע"מ, זה ההתייחסות הכללית. אתם הולכים לבית המשפט ואתם דורשים שישלמו את המע"מ. אתם לא הממשלה, אתם לא המדינה. אתם לא צריכים לסייע למעונות האלה? לא לקחת מהם עוד כסף. אני מבקש להימנע ולהפסיק את הדרישה הזאת על התשלום הרטרואקטיבי והתשלום בכלל של המע"מ. אותו דבר לגבי השכירויות. ינון אזולאי צודק. אני גם את זה מתכוון להוסיף. לא יכול להיות דבר כזה שלא רק שהם לא מקבלים מבנה, הם צריכים לשלם את השכירות, הם צריכים לשלם את כל הדברים מסביב, והעיקר זה שכר המטפלות. לא יכול להימשך הדבר הזה. השרים צריכים לחתום מייד על ועדת המחירים. אני עוד לא בטוח שאנחנו שבעי רצון ממה שהם יחתמו. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, גם על הפרטיים, אגב, לא רק מעונות הסמל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא הולך לעבור לסדר-היום אלא אם כן אני לא יושב-ראש ועדת הכספים. אם אני יושב-ראש ועדת הכספים, מגיע לפה התקציב, אני לא מתכוון לעשות לכם חיים קלים. תגידי את זה לממונים עליך. לא יכול להיות דבר כזה בשום פנים ואופן. אני נעלב על זה שלפני שנתיים לא נתתם תשובה. פניתי אליכם אחרי דיון קשה פה בוועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היו בחירות, היה קורונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לפני הבחירות אי אפשר היה לתת תשובה? ברוך השם שאין יותר תירוצים. אני אוציא מכתב. אני אפנה גם לשרים. אני מבקש ממך להעביר את זה. גם משרד החינוך, אתם לא יכולים לקבל את המעונות והטיפול שלכם שאנחנו שמחנו, זה משרד החינוך אז כמובן שבעיות יפתרו. בעיות לא נפתרות. זה היום על הראש שלכם גם כן. זה לא רק משרד האוצר. משרד האוצר, אנחנו יודעים שהוא לא רוצה לתת כסף אבל אתם צריכים לדרוש את זה. אנחנו נעזור לכם. אני מודה לכם על הדיון הקשה הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בוועדה צריכים להחיל את הרכיב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לפני שאני אשלח את המכתב אני אראה לך אותו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:44. << סיום >>