פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 1 17 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 22/03/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 39 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום רביעי, כ"ט באדר התשפ"ג (22 במרץ 2023), שעה 10:10 סדר היום: << נושא >> ייצוג הולם בקרב עובדי המדינה לעולים חדשים ובכללם בני העדה האתיופית << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר צגה מלקו חברי הכנסת: יבגני סובה מוזמנים: אווקה זנה – עו"ד, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, משרד המשפטים ציקי שטרסברג דיל – עו"ד, סגנית ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, משרד המשפטים קסאי דמוזה פרנזמן – מנהלת תחום המטה לשילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה צחי לוי – סטודנט, משרד ראש הממשלה ברוך שמעון – מנהל תחום תעסוקה ארצי, משרד העלייה והקליטה עדי סרוסי – מרכזת משאבי אנוש, משרד העלייה והקליטה קלאודיה כץ – מנהלת אגף תעסוקה, משרד העלייה והקליטה מתתיהו בראון – ממונה גיוון תעסוקתי, משרד הרווחה והביטחון החברתי ניתאי גירון – מומחה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה דבורה שארף – מנהלת תחום בכיר גיוון ושוויון, נציבות שירות המדינה לקאצו טקלו – סטודנט, נציבות שירות המדינה זאלו אדיסו – מנהלת תחום גיוון תעסוקתי, נציבות שירות המדינה סיגל שקולניק – מנהלת תחום בכיר אבחון שוטף בכיר, גיוס ומיון, נציבות שירות המדינה נילי בן משה – סגנית אגף בכיר גיוס ומיון, נציבות שירות המדינה ורד אבוטבול שהם – מנהלת אגף בכיר גיוס ומיון, נציבות שירות המדינה רוני הרשקוביץ – מרכז המחקר והמידע של הכנסת רינה איילין-גורליק – עו"ד, מנכ"לית, אגודת יהודי אתיופיה גנט דסה – מנכ"לית עמותת עולים ביחד אסתר בלום – קשרי ממשל, ארגון קליטה ייעוץ משפטי: אלי מור שבילי מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> ייצוג הולם בקרב עובדי המדינה לעולים חדשים ובכללם בני העדה האתיופית << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ישיבת ועדה בנושא ייצוג הולם בקרב עובד מדינה לעולים חדשים, ובכללם בני העדה האתיופית. << אורח >> רוני הרשקוביץ: << אורח >> בוקר טוב, רוני הרשקוביץ, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. עוד לפני המצגת, לשם המסגור של ההצגה שלי, רק נגדיר כפי שמוגדרים בחוק שירות המדינה מינויים יוצאי אתיופיה ועולים חדשים. יוצאי אתיופיה מוגדרים שם שמי שהוא או אחד מהוריו נולד באתיופיה, ועולה חדש מי שעלה לישראל בהיותו בגיר וטרם עברו 12 שנים מיום עלייתו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ההגדרה הזו איפה היא נמצאת? << אורח >> רוני הרשקוביץ: << אורח >> בתוך שירות המדינה מינויים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בחוק? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סעיף 15א'. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אגב, למה משרד הקליטה לא נצמד לזה וקובע פשוט שהזכאות לכל עולה חדש היא 12 שנים, אם זה כבר מופיע בחוק? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד ): << דובר >> דווקא משרד הקליטה 15 שנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, 15 שנים יוצאי אתיופיה. << אורח >> ברוך שמעון: << אורח >> מוגדר כעשר שנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> העשר שנים לעולים, קסאי אולי את זוכרת? << אורח >> ברוך שמעון: << אורח >> עשר שנים לעולים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עשר שנים זה בנוהל. לא בחוק? << אורח >> ברוך שמעון: << אורח >> אני לא יודע אם להגיד אם זה בחוק או בנוהל אבל אנחנו עובדים לעולים באופן כללי עד עשר שנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז אני ממליץ למשרד העלייה והקליטה להרחיב ל-12 שנים ולהיצמד בחוק. אני לא הכרתי בחקיקה כמה זמן מוגדר עולה חדש, עד כמה שאני זוכר מהעבודה שלי במשרד הקליטה, אני זוכר שזה היה בנוהל, 10, 15. אבל אם יש חוק שחוקק בכנסת שקובע שעולה חדש הוא 12 שנים, חוק ייצוג הולם בקרב שירות המדינה, אז אני חושב שמין הראוי כבר להיצמד להגדרה שקיימת בחוק, ולהצמיד את הנהלים אליה. תעשו על זה בדיקה במשרד העלייה והקליטה. << אורח >> זאלו אדיסו: << אורח >> אדוני יושב הראש, ההגדרה מתייחסת לייצוג הולם, ועולה חדש זה בעצם מי שעלה בהיותו בגיר מעל 12 שנים בישראל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן אני יודע, אבל משרד הקליטה כשהוא נותן סיוע לעולים חדשים בגירים, הוא נותן עד עשר שנים בארץ. אז אם כבר בחוק הגדרנו את זה 12, אז צריך להיצמד להגדרה בחוק. זאת אומרת הנהלים צריכים ללכת אחרי החוק, ואני גם לא חושב שהם יכולים לצמצם אותו. זאת אומרת אם היום עולה שהוא 11 שנים היה פונה ואומר, סליחה מגיע לי סיוע כי אני 11 שנים, הנוהל לא יכול לגבור על החוק. ובסוף, כשאני מחפש הגדרה חוקית לעולה חדש, אין הגדרה אחרת, לדעתי, בחקיקה הישראלית לעולה חדש. בבקשה. << אורח >> רוני הרשקוביץ: << אורח >> אני אתאר מה שיש במצגת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא עולה המצגת שלו? << אורח >> רוני הרשקוביץ: << אורח >> נדבר קודם כל אם יש יעד או אין יעד. אז אצל יוצאי אתיופיה קיימת החלטת ממשלה שמדברת על ייצוג של 1.7 מעובדי שירות המדינה מקרב יוצאי אתיופיה. בקרב עולים חדשים לא נקבע יעד ייצוג. כשבפועל, אנחנו מדברים על 3.4% באופן כללי בשירות המדינה, זה מה שקיים. כלומר, הסטטוס הוא שאצל יוצאי אתיופיה קיימים 3.4 מקרב עובדי המדינה הם יוצאי אתיופיה, ובפועל 1.2 מקרב עובדי המדינה הם עולים. מה שאנחנו רואים בעצם, זה שהשיעור של הייצוג לא אחיד בשתי האוכלוסיות האלה, גם במערכות שירות המדינה, גם מבחינת הדרג, דרגים זוטרים מול דרגים בכירים, וגם מבחינת הדירוגים. אנחנו יודעים שיש ייצוג גבוה בדרג הכניסה ובדרג הסטודנטים, אולי נציבות שירות המדינה תתייחס לזה, ומה שאני רציתי להציג זה את עניין הדירוגים כאשר בקרב יוצאי אתיופיה אנחנו רואים שיש ייצוג מאוד גבוה בדירוג המנהלי בדירוגי הסיעוד. בקרב יוצאי אתיופיה יש ייצוג גבוה בקרב הדירוג המנהלי ודירוגי הסיעוד וייצוג נמוך של רופאים וטרינרים בדירוג המהנדסים, אני מדבר על שיעור יוצאי אתיופיה בדירוגים האלה. בקרב העולים, ייצוג גבוה מאוד בקרב דירוג רופאים, וטרינרים, וייצוג נמוך מאוד בדירוגים הסוציאליים, המקצועיים וכו'. בעצם מה שאנחנו רואים שבשני האוכלוסיות האלה, הדירוגים מאוד שונים. בשיעורים של האוכלוסיות האלה בדירוגים השונים מאוד משתנה, והוא גם שונה בין האוכלוסיות. כלומר, השיעורים שלהם שונים בדירוגים שונים, במקצועות השונים. שני דברים נוספים שרציתי לדבר עליהם, הוא לגבי מועמדויות וזכיות במכרזים של שירות המדינה. כשאנחנו מסתכלים על התמונה הכללית, אני מתייחס למכרזים כללים, יש גם מכרזים שמיועדים רק אצל יוצאי אתיופיה לא אצל עולים ואני לא מתייחס אליהם אולי יתייחסו נציבי שירות המדינה, אבל כשאני מתייחס למכרזים כלליים שדרכם, בעצם, זה ערוץ הכניסה המרכזי לשירות המדינה, אנחנו יודעים ששיעור המועמדויות של יוצאי אתיופיה מתוך כלל המועמדויות הוא 1.9%, ושיעור הזכיות שלהם הוא כ-1.5%. אז יש כאן איזשהו פער. כשבפועל, אנחנו רואים שהם ניגשים קצת יותר אבל זוכים קצת פחות. וכשאנחנו מסתכלים על התמונה במכרזים פומביים אצל עולים חדשים, אנחנו רואים תמונה קצת הפוכה, כלומר, יש שיעור מאוד נמוך של עולים חדשים שמציגים את המועמדות שלהם, כ-0.7%, אבל שיעור העולים החדשים מתוך כל הזכיות הוא 1.8, כלומר הסיכוי לזכות הוא גבוה יותר. זה לגבי שתי האוכלוסיות האלה במכרזים הכלליים. שני דברים קצרים שאני אסכם, אין לכם את השקפים, אבל לגבי השקף שמדבר על יוצאי אתיופיה לעניין המכרזים, אז הנציבות, כששאלנו, לא ידעה לתת לנו בלוחות הזמנים את המקומות בתהליך המיון שבהם יוצאי אתיופיה נופלים, וזה נושא שמעניין להכיר אם בוחנים את המדיניות שנדרשת כדי להגיע לייצוג הולם. נקודה שניה, ראינו בדו"ח שיש יחידות ללא ייצוג בכלל של יוצאי אתיופיה ויותר יחידות ללא ייצוג של עולים חדשים. ובשנתיים האחרונות, לפי מה שהנציבות דיווחה, לא ננקטו סנקציות כלפי משרדים ויחידות שאין בהם ייצוג. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד ): << דובר >> יש נתון לגבי יחידות שאין להם ייצוג? << אורח >> רוני הרשקוביץ: << אורח >> כן כן הכל בתוך הדו"ח. הנתונים הם של נציבות שירות המדינה, אני רק סידרתי אותם לפי השיעור של האוכלוסיות האלה. ועולה השאלה באילו צעדים הנציבות נוקטת ביחס למצב הזה? תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> השקפים פה יחולקו. נציבות שירות המדינה, מי הדובר? << אורח >> זאלו אדיסו: << אורח >> בוקר טוב אדוני יושב הראש, סגנית סגה, כפי שהממ"מ הציגו את הנתונים, אנחנו בעצם רואים ייצוג גבוה של יוצאי אתיופיה בדרג הכניסה. ככל שעולים בדרגות בעצם, הייצוג יורד, וזה נתון שאנחנו מודעים אליו. יחד עם זאת, במסמכים שהעברנו ליושב ראש הוועדה בעמוד ארבע, אנחנו רואים את המגמות. המגמות הם בעליה בכל הדרגות. גם בדרג כניסה, דרג ניהול מקצועי, דרג ביניים ודרג בכיר. וזה נתון שהוא מעודד. אז כפי שאמרתי המגמות הם בעליה, וזה נתון שמבחינתו מעודד. אנחנו מודעים לעובדה שיש כשל במעברים בין דרגות, כשבעצם דרג הכניסה הוא בייצוג יתר לעומת שאר הדרגים. אני גם חייבת לציין שבעצם ההיצע הוא פחות ככל שעולים בדרגות, ככל שעולים בדרגות יש פחות משרות ומן הסתם גם הזכייה היא בהתאם, אבל אנחנו מודעים לעובדה שיש כשל במעברים. יש שקף שמציג את הנתונים בחלוקה למדרגי שירות המדינה מול מערכת הבריאות כשבעצם מערכת הבריאות, גם לגבי העולים החדשים וגם לגבי יוצאי אתיופיה מעלים לנו את הנתונים באופן מובהק. העבודה שלנו היא, כפי שאמרתי, על המעברים, להבין מה הכשל במעבר בין דרג כניסה לדרג ביניים ומביניים לבכיר. כשבמערכת הבריאות אין בכלל ייצוג בדרג הבכיר, לעומת שירות המדינה שיש שם ייצוג נמוך, אבל עדיין יש ייצוג. אנחנו אגף בכיר לתכנון אסטרטגי ומדיניות בנציבות, ואגף כיוון תעסוקתי עברו שינויים ועיבוי של צוות האגף. כשהאסטרטגיה היא בעצם, להתמקד בייצוג איכותי ולא בייצוג כמותי, לא בספירת ראשים אלא באמת לבוא ולדאוג לייצוג בדרגי הביניים והבכיר, שאלו בעצם האנשים שמקבלים החלטות וקובעים מדיניות. זה לא פשוט, שירות המדינה הוא תהליכי והדברים לוקחים זמן. אבל זו התוכנית שלנו, להתמקד בחסמים, במעבר בין דרגות, ולדאוג לייצוג איכותי ולא כמותי, וזו אסטרטגיה שלנו. בכל משרד יש ממונה גיוון שהתפקיד שלו להעלות את כל נושא הגיוון, גם ברמה של האקלים הארגוני וגם ברמה של גיוס ושימור עובדים, כמובן גם קידום. הדוח של הממ"מ דיבר על היחידות שעומדות ולא עומדות ביעדי הייצוג של יוצאי אתיופיה, מתוך 102 יחידות, 12 יחידות לא עומדות ביעדי הייצוג, כשבעצם הרוב עומדות ואנחנו, כמובן, מתכננים להדק את הבקרה לגבי יחידות שלא עומדות באחוזי הייצוג. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מהם היעדים שלכם של אחוזי הייצוג? << אורח >> זאלו אדיסו: << אורח >> ליוצאי אתיופיה, אחוזי הייצוג הם 1.7 כשבפועל אחוז הייצוג הוא 3.4. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עולים חדשים מה היעד? << אורח >> זאלו אדיסו: << אורח >> לעולים חדשים לא נקבע יעד. יש לנו את הצעת המחליטים, שבעצם באה לקבוע יעד ייצוג לאוכלוסיית העולים החדשים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה היעד שייקבע שם בהצעת מחליטים? << אורח >> זאלו אדיסו: << אורח >> הצענו יעד, אבל זה יעד שהוא תלוי בהסכמה של הממשלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה הצעת המחליטים הזאת עומדת? << אורח >> זאלו אדיסו: << אורח >> הצעת המחליטים היא בשלב של הטמעה של ההערות של השותפים החיצוניים. כשהשותף העיקרי הוא משרד העלייה והקליטה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי מקדם? מי השר המגיש? שר העלייה והקליטה של הצעת המחליטים? << אורח >> זאלו אדיסו: << אורח >> ראש הממשלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקיי. קלאודיה, בעצם, סיוע שנותן תעסוקה לעולים חדשים, נניח כדי להשתלב בשירות המדינה, הכנות או כל מיני. יש הכנות? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> כן כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לעולים עד עשר שנים? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> עולי אתיופיה עד 15. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז תבינו את האבסורד. בשירות המדינה יש ייצוג הולם לעולים חדשים, ועולה חדש מוגדר 12 שנים. את נותנת את הסיוע עד עשר שנים, לכן הפניה שלי, לפני שאת היית אני גם אומר זה משהו למשרד הקליטה, צריך לשנות את כל הנהלים ל-12 שנים. מכיוון שבחקיקה מופיע 12 שנים, צריך להיצמד לחקיקה ולהתאים בהתאם לזה את כל הנהלים של משרד העלייה והקליטה. כי עשר השנים נקבעו עד כמה שאני זוכר, בנהלים, הם לא קבועים בחוק. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> הם קודמו על ידך, בזמנו היה שלוש אחר כך חמש ואחר כך שבע ואחר כך עשר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר, אני רק אומר, זה לא קבוע בחוק אבל זה קבוע בנוהל נכון? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> הגדרנו את זה באיזשהו תקנון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לדעתי בנוהל. אבל אם זה מופיע בחוק, צריך לייצר איזושהי אחידות. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> אתה הסדרת את זה באיזשהם תקנות דרך הכנסת, לא בנוהל בלבד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא שאני זוכר. דבר נוסף, תראו, יש איזשהו לו"ז להצעת מחליטים הזאת? תראו, אני מסתכל על הנתונים, הגיעו בעשור האחרון, אם אני לוקח 12 שנים אחורה, סדר גודל של 350,000 עולים, בחשבון שאני עשיתי מהזיכרון, יכול להיות להערכתי אפילו אולי קצת יותר. 350,000 עולים מ-9 מיליון וקצת אזרחים, אנחנו קרובים לארבע אחוז. זה נתון שהוא נכון לקבוע כייצוג הולם. כשאני מסתכל היום על המצב בשירות המדינה, בכלל שירות המדינה, ייצוג כללי של עולים חדשים, אנחנו נמצאים על 1.2%. זאת אומרת בנתונים הטובים, בדרג ניהולי מקצועי במערכת הבריאות הממשלתית, אנחנו ב-3.5%. זאת אומרת אנחנו ממש ממש לא קרובים בהיבט הזה של עולים חדשים. מה שאני רואה מהנתונים אלו שתי בעיות, אחת בקרב יוצאי אתיופיה, שהייצוג ההולם הוא בדירוג המנהלי ודירוג הכניסה, באופן גורף, ופחות בתחומים האחרים. ובייצוג הכללי של עולים חדשים שאנחנו רחוקים מהיעד. מה אתם מתכננים לעשות בעניין? << אורח >> זאלו אדיסו: << אורח >> כפי שאמרתי, יש את הצעת המחליטים שהיא בעצם באה לקבוע יעד ייצוג לעולים החדשים. יחד עם זאת, אני רוצה לציין שאוכלוסיית העולים החדשים כן זכאים להעדפה מתקנת במכרזים. אין לנו אפשרות להוציא מכרזים ייעודיים, בגלל שאין יעד ייצוג אבל הם כן זכאים להעדפה מתקנת, ובמסגרת הצעת המחליטים ייקבע יעד ייצוג, ומול משרד העלייה והקליטה אנחנו נבנה אסטרטגיה באמת על מנת להעלות את אחוז הייצוג של העולים החדשים, כשבעצם זה מתייחס גם לכל החסמים שדיברנו עליהם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת שאם לא היינו מקיימים את הדיון, לא הייתם בונים אסטרטגיה כזאת? << אורח >> זאלו אדיסו: << אורח >> לא, יש לנו אסטרטגיה. זאת אומרת הצעת המחליטים היא בעצם באה לתת כלים לכלל האוכלוסיות, וביניהם קביעת אחוז ייצוג לאוכלוסיית העולים החדשים, ואנחנו בשיח ובדיונים מול משרד העלייה והקליטה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מהם לוחות הזמנים להצעת המחליטים הזאת? תראו, אני מניח שהיא כבר רצה, לדעתי, כמה ממשלות, הצעת המחליטים הזאת, נכון? << אורח >> זאלו אדיסו: << אורח >> הצעת המחליטים, לפי מה שאני מבינה, רצה כבר מספר שנים. גם דורי וגם אני חדשות בתפקיד, אבל זה מונח על שולחננו, קיבלנו התייחסויות מהשותפים, כפי שאמרתי. אנחנו נטמיע את ההערות ונעביר לממשלה. כמה זמן ייקח עד שההצעה תעלה? זה כבר תלוי בממשלה. אבל מבחינתנו, אנחנו ממש בשבועות הקרובים מעבירים את ההצעה לאישור הממשלה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד ): << דובר >> אדוני יושב הראש, יש לי שאלה. לגבי העולים, אחד הדברים אם אני זוכרת, היה לגבי מכרז, האם יש הכנה? קורס הכנה? יש קורס הכנה לעולים? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה משרד הקליטה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד ): << דובר >> כן כן, בדיוק. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> אנחנו מעמידים לעולים באמצעות ואוצ'ר באופן פרטני הכנה למבחני מיון. כמובן שהתקציב היום לא מדהים אבל כן, בהחלט יש. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד ): << דובר >> מה התקציב? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> התקציב עוד איננו. כשיהיה אז. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד ): << דובר >> רוב הזמן אני שומעת את המכשול הזה, אין מספיק הכנה. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> ההכנה קיימת, ההכנה היא פרטנית בכל המכונים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד ): << דובר >> מה זה פרטני? בן אדם הולך ולומד לבד? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> לא לא. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד ): << דובר >> אז משרד הקליטה נותן מימון או מה? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> אנחנו מממנים הכנה במכונים מתמחים. למשל, אם אני הולכת להתמודד במכרז שהוא בתחום עריכת דין אז אני אפנה למכון נועם. ואם אני אלך למכרז שמתמחה ברפואה, אני אלך לפילאר. אנחנו גם מסבירים את זה לעולים. יש את הקורסים האלה נמצאים במערכת עולים, הם נמצאים גם באתר שלנו. עולים יכולים לקבל עד 7,000 שקלים החזר על לימוד כזה. זו לא הבעיה, הבעיה היא הזמנים של מתי אפשר להגיש את כל המסמכים. יש איזושהי הסכמה בעל פה בינינו לבין הנציגות, הרי לעולים אין שקילת תארים, גם כשהתחלתי לעבוד בממשלה, הופתעתי שאני צריכה את הנייר הזה. הייתי עם רישיון מהנדסת אבל אין לי נייר שקילת תארים, למה אני צריכה את זה? אתה צריך להגיש את זה עד מתישהו. הנציבות עשו דבר חשוב ואמרו אנחנו נמתין קצת לעולים, אבל הקצת הזה הוא לא מוכרז בריש גלי, ואז הרבה מאוד עולים יודעים שזה צריך, והרבה לא ניגשים בכלל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ואז הם לא ניגשים? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> זה בכלל משרד החינוך. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> נכון, וזה לוקח זמן. והחלק שיודעים אז אומרים ניתן להם ניתן לך חמישה ימים, עשרה ימים, ואני מקבלת המון פניות ואני פונה למשרד החינוך והם כן עוזרים לנו. אתם הסדרתם את זה בזה שאתם מרשים לאנשים להגיש ליום הוועדה. עולים לא מבינים את זה, תגידו ניתן חודש, תגידו את זה במספרי ימים, לנו זה יוקל, לעולים זה יוקל, כי הם לא יודעים מתי יום הוועדה, אם יש להם יומיים או כמה זמן מבחנים. מי שנמצא בזה הוא מבין, ועדיין זה מקשה. אם אפשר לקבוע את זה שנותנים חודש אז זה ייתן לנו זמן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ורד, ואחריך עורך הדין שטרסברג. << אורח >> ורד אבוטבול שהם: << אורח >> אז אני אתייחס רגע באופן הרחב יותר, ואחר כך נדבר פרטנית לזה. בסופו של דבר, נציבות שירות המדינה רואה ערך מאוד גבוה לשלב אנשים שנמנים על אוכלוסיות הגיוון, 15א' לחוק, מעבר רגע לפן החקיקתי. ולכן נעשים הרבה מאוד תהליכים בתוך תהליך הגיוס כדי לייצר את ההתאמות. נכון שהיום לעולים מאחר וגם אין יעד, אין משרות גם שהן מיועדות, ולכן ככל שאתה נמצא תחת משרד אחד שהוא סגור אל אותה אוכלוסייה, הגמישות שלך הרבה יותר רחבה. כלומר, אם כולם הם עולים, אז הרבה יותר קל לך לבוא ולהגדיר לכולכם ניתן חודש, ואז תשלימו את ההליך של השלמת המסמכים. אבל בסוף גם כשאנחנו גם צריכים לנהל את המכרזים בלוחות זמנים עם יעילות ולהמשיך את הרציפות התפקודית, אז אי אפשר להמשיך את זה עד אין סוף מבחינת ההשלמות, כן נותנים לעולים את ההשלמה עד 48 שעות קודם לוועדת הבוחנים, שלעיתיים זה אורך גם חודשיים ימים, כי השלב של תהליכי המיון אורכים זמן. כשבתוך זה, כשיש פניות של עולים אלינו דרך מרכז השירות, אנחנו באופן אקטיבי פונים מול משרד החינוך. בסוף הפרוגרטיבה היא גם לא שלנו, אנחנו לא יכולים לאשר מועמד כזה או אחר על בסיס מה שהוא למד, ובסופו של דבר אם זה בעולמות של ההנדסה זה דרך היחידה להסדרת מקצועות במשרד העבודה, ואם זה השכלות אחרות זה דרך משרד החינוך. אבל בהחלט אנחנו מייצרים את הממשקים האלו ואנחנו מסייעים לאותם עולים בצורה הרבה יותר מהירה, לא בצינורות המקובלים, לקבל את זה בצורה הרבה יותר מהירה ממה שהם היו פונים באופן עצמאי כדי באמת לאפשר להם להגיע לתוך הוועדה. אני רוצה להתייחס למה שנאמר פה בעניין האפשרות שלהם וההגעה שלהם בסוף לוועדות. אז חשוב לציין שבתוך התהליך עצמו מופעלים הרבה מאוד מנגנונים. כלומר, בשלב הראשון, אם יהיה זמן נתייחס לזה בהמשך, יש המון פעולות אקטיביות כדי רגע להנגיש את המידע ולייצר את השיח הזה דרך מרכזי הכוון ועמותות כאלה ואחרות שאנחנו פונם אליהם בצורה אקטיבית. אבל בתוך התהליך עצמו בכל אחד מהמכרזים עולה מעל לקו החתך שנקבע מועמד אחד, או תלוי כמות משרות, שהוא מתחת לקו החתך שנקבע, שהוא נמנה לאותה אוכלוסיית גיוון, ובחלק מהמקרים אנחנו גם מורידים מעל לקו הסף המינימלי. כלומר אם יש מכרז, לדוגמה, שקו החתך בו נקבע חמש, ומתחת לחמש יש לי מועמד עם 4.5 שהוא אתיופי ועם 4.3 שהוא עולה חדש וכו' לגבי אוכלוסיות האחרות, אז מכל אחת מהקבוצות האלה עולה מועמד נוסף, ואחר כך בתוך ועדת הבוחנים גם שם מופעלים מנגנונים של העדפה מתקנת, ובתוך הנתונים אנחנו רואים שאם אנחנו לוקחים נכון שכמות המועמדויות שלהם יחסית נמוכה, אבל מרגע שהם - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> למה את חושבת שזה נמוך? << אורח >> ורד אבוטבול שהם: << אורח >> כי יש הרבה מאוד חסמים של האוכלוסיות האלה ברגע להגיש לתוך שירות המדינה. אנחנו עושים הרבה מאוד תהליכים, אני חושבת שזה הרבה מעבר לעכשיו להתחיל לפרט את זה כאן, אבל כשהם מגיעים, אנחנו רואים שבאחוזים, ביחס לאוכלוסייה הכללית, הם גם עוברים יותר את קווי החתך במיונים. ולגבי עולים אגב, אנחנו רואים שאחוז הבחירה שלהם, לא אצל האתיופים אבל אצל העולים זה אפילו גבוה מהאוכלוסייה הכללית. אז זו ככה סקירה מאוד ראשונית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. עו"ד שטראסברג. רצית? << אורח >> ציקי שטרסברג דיל: << אורח >> שלום אדוני יושב הראש, מהיחידה לתיאום המאבק בגזענות. אני רק רוצה להגיד לפני שאני מתחילה עם הנתונים שלנו, כשאנחנו מסתכלים ורואים באמת את המועמדים שנמצאים בדרגות כניסה, ולא בדרגות ניהול ובוודאי לא בדרגות בכירות, אז חשוב לנו להבין, אחת ההמלצות בדוח פלמור שהוגשה לממשלה, ואושרה בהחלטת ממשלה, הייתה להקים מאגר אקדמאים יוצאי אתיופיה בנציבות שירות המדינה, שאפשר יהיה לפנות למאגר הזה כדי להציע מועמדויות לתפקידי ניהול ותפקידים בכירים בקרב יוצאי אתיופיה, ולצערנו זה לא יושם. אז ככל שיותר נבין אילו צעדים אופרטיביים אפשר לעשות כדי לקדם ולראות אופק ניהולי בתפקידים בכירים של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה, ההנחה שלנו היא שככל שבאמת אנחנו רואים פער בין המשרות התחיליות לבין תפקידים בכירים, נוצר סטריאוטיפ של קשר ישיר בין גזענות לאפליה בתעסוקה. התחושה הזו של נחיתות של מועמדים עצמם, התפיסה גם של הנהלות המשרדים וגם של הקולגות של אותם מועמדים למשרות האלה, יוצר תחושה של אפליה ונבדלות. אני יכולה לספר על דוגמה של תלונה שהגיעה ליחידה, של עובדת שעבדה כרכזת בדירוג מנהלי, עבדה מצוין, הייתה עובדת מצוינת ממוצא אתיופי, ו-once היא ניסתה להגיש מועמדות לתפקיד ניהולי באותו משרד, על אף שהיא קיבלה את הציון הגבוה ביותר בוועדה היא לא נבחרה, וכשאנחנו התערבנו ועירבנו את נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ואת נציבות שירות המדינה, פסלו את המכרז פיזרו את הוועדה, ובמכרז חדש שהגישו - - - << אורח >> ורד אבוטבול שהם: << אורח >> אי אפשר להסיק מהמקרה הפרטני הזה בכלל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו לא ניקח מקרה פרטני, ברור. << אורח >> ציקי שטרסברג דיל: << אורח >> לא ניקח מקרה פרטני, אבל 12% מהתלונות שהוגשו ב-2021 ליחידה, עניינן אפליה בתעסוקה, וחלק מזה גם קשור במיקרו אגרסיות שחווים יוצאי אתיופיה ועולים חדשים. ואנחנו גם בקשר ישיר עם הנהלות המשרדים כדי לחבר אותם לתהליך, כדי לבדוק גם עם הנהלות המשרדים איך אפשר לצבוע, אולי משרות, גם לתפקידים בכירים, כי בסוף הקשר הוא ישיר והתחושה היא תחושה של נחיתות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד ): << דובר >> אני רוצה משפט אחד לגבי ועדת פלמור. אני הייתי חברה בוועדה, המלצנו, לצערנו רוב ההמלצות לא יושמו. אני חושבת שמי שהיה צריך ליישם אותו, אם אני לא טועה, במשרד רוה"מ יש יחידה שנקראת דרך חדשה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תכף קסאי תתייחס. קלאודיה בבקשה. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> אני רק רוצה לבקש, לגבי זה שעולים לא מגישים ולמה הם לא מגישים, וזה חסם מאוד רציני. אני יודעת שנעשו לא מעט מאמצים בנציבות ואז זה נשאר באיזשהו רצון טוב של מגייסת כזאת או אחרת. אחת נותנת חמישה ימים להשלים מסמכים, השנייה 48. אם אפשר להוציא איזה נוהל פנימי שעולים חדשים יכולים לקבלת 30 ימים? אני פונה המון למשרד החינוך, הם עוזרים לנו, אבל מעטים מן העולים שמנסים להתמודד עם זה אפילו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> קלאודיה, משרד העלייה והקליטה, כל מכרז פומבי שמפרסמת הנציבות, יש מניעה שבמרחבים ויועצי הקליטה לא יציעו את זה? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> מציעים, ואז אין לך את המסמך הנדרש, ואז יש את העניין של השלמה. אנחנו מציעים גם מרכזי תעסוקה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ואין נוהל קבוע שיודעים שעד 48 שעות? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> 48 שעות זה, אתה יודע, גם חמישה ימים. אני צריכה חודש. << אורח >> ורד אבוטבול שהם: << אורח >> קלאודיה, זה נוהל שמפורסם - - - << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> אני צריכה חודש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חודש יש לך. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> פה כתוב עד יום הוועדה. אבל מבחינת עולה צריך לנקוב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את זה אף אחד לא ינקוב לך. אבל אני לא מכיר ועדת בוחנים שמתכנסת חודש אחרי שנסגר המכרז, בואי. עד ההגשה. אחרי ההגשה, הלוואי שזה היה, הלוואי שהיינו בלו"ז של חודש. הנה אני אומר לך, חודש יש להם, בחייך. מתי? תנו לי דוגמה של ועדת בוחנים אחת שהתכנסה חודש אחרי שנסגר המכרז. << אורח >> ורד אבוטבול שהם: << אורח >> זה רק בפנימיים, אבל אז הם כבר עובדים מתוך המשרד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> פנימיים זו לא בעיה. חיצוניים. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> פנימיים זו לא בעיה. אז אנחנו נכתוב אצלנו שיש לכם חודש לעשות את ההשלמה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יועצי הקליטה בסוף יושבים מולם, אומרים להם יש לכם לפחות חודש, קחו את הזמן שלכם. << אורח >> ורד אבוטבול שהם: << אורח >> אבל אם יורשה לי, אני רוצה לתת דווקא דוגמה לתהליך שנעשה עכשיו בימים האלה, אני אעשה את זה מאוד קצר. בשיתוף של משרד הקליטה ביחד עם המרכז למיפוי ישראל ואיתנו. ביום שבאמת חשפו לעולים לאוקראינה את כל המשרות בכלל במדינה - - << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> את זה עשינו אנחנו. << אורח >> ורד אבוטבול שהם: << אורח >> אז היה שם תהליך שמפ"י הגיעו, ומפ"י הנגישו את המשרות שהוצעו מבחינת המשרד. הם תרגמו את זה לשפה הרוסית, הם הביאו דוברי שפה, הם עזרו להם אונליין להגיש מועמדות. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> זו יוזמה משותפת שלנו, שלי, זו פניה שלי למפ"י וזו יוזמה שלנו. << אורח >> ורד אבוטבול שהם: << אורח >> אני אומרת, בסוף יש תהליכים ויש שילוב זרועות מול יחידות, אני יכולה להגיד שמפ"י היום עושה קורס לאותם עולים שלא מדברים בכלל את השפה ונקלטו. בוועדת הבוחנים הביאו מתורגמנים, כלומר בסופו של דבר כשיש גם נכוחות של המשרד, במכרז הספציפי הזה נקלטו ששה מהנדסים, ומאוד קשה לנו לגייס מהנדסים לשירות המדינה << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> היה מאוד קשה לגייס מהנדסים, ואנחנו יזמנו את הפניה הזאת ביחד. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> בסוף כשעושים שילוב זרועות של כולם, וזו בסוף המטרה, אפשר לעשות הרבה מאוד תהליכים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> טוב. קסאי. ואחר כך אסתר בלום. << אורח >> קסאי דמוזה פרנזמן: << אורח >> היי, שלום, בוקר טוב. קודם כל, אנחנו, בתוכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה, יש התייחסות, כמובן, לייצוג הולם, זה במסגרת החלטת ממשלה שהסתיימה ב-2019. בעצם מה שזאלה ודורי דיברו עכשיו לגבי החלטה חדשה, היא למעשה ממשיכה, אמנם לא אנחנו אלה שמקדמים אותה כי בסוף אנחנו רוצים לייצר מצב שכל אחד מהיחידות ייקח את האחריות ואת הסמכות לגבי המשך הייצוג, אז באמת עד 2019 הייתה תוכנית שבמסגרתה נקלטו 50 אקדמאים יוצאי אתיופיה וגם 20 סטודנטים שהשתלבו במשרות בשירות הציבורי. המיקוד שלנו כרגע, וזו גם ההתייחסות שלנו כשציינו עכשיו את עניין האסטרטגיה שבאמת תבוא לידי ביטוי בהחלטת הממשלה, המיקוד שאנחנו מבקשות במטה להביא לידי ביטוי זה באמת את העניין של לייצר עתודה מסודרת. כי בסוף כמו שציינת בעצמך, יש את ענין דרג הכניסה ודרג זוטר יותר ששם יש ייצוג הרבה יותר גבוה, והמעבר, למעשה, לביניים ולבכיר יושב שם. איך אנחנו מייצרים סוג של מסלול תעסוקה, או אופק קריירה הרבה יותר מגובש, להכניס כמה שיותר אנשים, לא הייתי אומרת תוכנית אבל סוג של תהליכי אסטרטגיה שייצרו אופק אצלם, וישלבו אותם בתפקידים בכירים יותר? אבל, שוב, הכל מתוך נקודת הנחה שבסוף הם יגיעו גם לסגל הבכיר. יש לנו, כמובן, את העבודה שנעשתה גם במדרשה של נציבות שירות המדינה שכפופה לנציבות שירות המדינה. אני מניחה שהדגש העיקרי שהייתי רוצה לתת כאן זה באמת את העבודה שאנחנו עושים בנושא צמצום הטיות שדיברנו על זה בוועדה בנושא של גזענות, גזענות כלפי עולים חודשים, ששם אנחנו רוצים לראות, ואלו גם ההערות שנתנו בגיבוש האסטרטגיה, על איך אנחנו מצמצמים באמת את ההטיות שיש לבוחנים בוועדות במשרדי הממשלה לקראת מכרזים, ולראות איך נעשית עבודה מעמיקה איתם כדי לייצר באמת הזדמנות שווה לכל אחד מהמועמדים. זה ממש בגדול. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד ): << דובר >> כשמדובר על יוצאי אתיופיה, ברובו זה לא עולים חדשים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, יש התייחסות ליוצאי אתיופיה, ויש התייחסות לעולים חדשים. << אורח >> דבורה שארף: << אורח >> כבוד יושב הראש אני יכולה לדייק את הדברים שקסאי אמרה? לסגור את התמונה? חשוב לציין שהצעת המחליטים שאנחנו מדברות עליה, זו הצעה שכוללת את כלל אוכלוסיות הגיוון, לא רק את יוצאי אתיופיה ולא רק עולים חדשים. אנחנו מתייחסים שם לכלל האוכלוסיות מתוך תפיסה מקצועית שנציבות שירות המדינה אחראית על הייצוג שלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו נמצאים במצב שבו ליוצאי אתיופיה יש יעד לייצוג הולם. עולים חדשים הם מופיעים בחוק, אבל אין יעד. << אורח >> דבורה שארף: << אורח >> נכון. רק עוד נקודה אחת שחשוב לציין, שהחסמים שצפים פה, צריך לעשות הפרדה בין הטיפול שלנו בעולים חדשים שנתקלים בהרבה חסמי כניסה כבר בכניסה לשירות, שרובם חסמים אובייקטיבים של שפה, של בירוקרטיה של מסמכים, אפילו של תזמון מתי הם יכולים להגיש, דיברנו על זה בישיבה הראשונה בנושא מבחינת ההחזקה שלהם בתעודת זהות, לבין יוצאי אתיופיה שהמיקוד שלנו הוא באמת במעברים שלהם בתוך הממשלה, וזה דורש כלים אחרים לגמרי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חד משמעית. תודה. אסתר בלום, ואחריה גנט. << אורח >> נילי בן משה: << אורח >> אני אשמח גם להתייחס לעניין המעבר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בבקשה אסתר. רק מה שמך? << אורח >> נילי בן משה: << אורח >> שמי נילי. << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> תודה רבה על הדיון החוזר. שוב, אנחנו מדברים באמת על נתונים מטרידים לגבי כלל העולים, כאשר אם אנחנו מורידים מהנתונים האלה את האחיות, הרופאים, המהנדסים, כלומר מקצועות ייעודיים מאוד, למה אנחנו מגיעים? ל-0.0001? כמה אנשים תכלס יש בנש"מ? הכניסה באמת שמורה היטב? באמת. כל פעם חסמי הכניסה הם איומים, זאת אמרת אם אנחנו רוצים להיכנס ולהגיש מועמדות אין לנו שום אפשרות לדעת מה הזכאות של העולה לקבל את כל מה שאנחנו מדברים עליו פה. איפה? אני שאלתי כי בעצם אכן משרד הקליטה מציע קורס. מתי אפשר לעשות את הקורס הזה אם אני רוצה להגיש את המועמדות שלי? מתי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל יום. << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> כל יום? אם אני יודעת שמלכתחילה אני רוצה להגיש מועמדות, האם אני יכולה לגשת לקבל את הקורס הזה? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> כן, זה ואוצ'ר, זה פתוח. << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> כן? כל אחד יכול לבוא ולהגיד אני בחוץ לארץ עבדתי בשירות המדינה, גם כאן אני רוצה ואני זכאי? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> כן כן, הוא לא צריך להגיד הוא רק צריך לבחור תחום ולהתאים לו באמת מכון שמתאים לו. << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> כן, כמובן. טוב לדעת, אני רק רוצה לציין שבזכות החלטה 2225 כן יש שיפור לאלה שבעצם צריכים תוך כדי לקבל את ההכרה של התואר, כי משרד החינוך כן נכנס לתמונה ומזרז תהליכים ועושה את זה צ'יק צ'ק וזה נהדר. ושוב, לגבי הליכי המיון עצמם, אכן אנחנו שומעים שיש התאמות למיניהם, העולים לא יודעים את זה, אני צריכה כל הזמן להתערב מול הנש"מ ולבקש עזרה גם ממשרד הקליטה להתערב, כדי שיבואו ויצילו את אותו בן אדם לסיים את התהליך. זה בלתי אפשרי לעבוד בצורה כזאת. האנשים לא יודעים את הזכויות שלהם. איך אפשר לתקן את זה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. תודה. גנט ואחריה נילי ואז אני אסכם. << אורח >> גנט דסה: << אורח >> שלום שוב תודה, אני שמחה להיות כאן. גנט דסה מנכ"לית עמותת עולים ביחד. עמותה שפועלת מעל 15 שנים בכל מה שקשור לתעסוקת ישראלים יוצאי אתיופיה שהם אקדמאים, לפני אקדמיה ואחרי אקדמיה. אני אגיד שאני לא יודעת הרבה לא על חוקים, לא על חקיקה, לא על מתי נקבע מה. אבל אני יודעת להגיד בצורה מאוד ברורה שאני ארבע שנים בתפקיד שלי. בשנתיים הראשונות עסקתי רק בפינג-פונג מול גורמים שונים שיושבים גם בתוך המעגל הזה, כדי לשנות את הנתון שראינו עכשיו, שהוא לא משתנה. אז אני רוצה לשאול שאלות תם ולהגיד שלא ברור לי תפקיד של מי זה מה? כל מה שנאמר פה, המעבר בין הדרך החדשה לאחריות היחידות, מה זה אומר? הדבר הזה שאנחנו מדברים עליו היום, הוא מגובה בחוק? מגובה בתקציב? מגובה בתוכניות עבודה שמי בוחן אותם? אני הפסקתי לעבוד, והמסר הזה שאנחנו הפסקנו לעבוד בשיתוף פעולה מובנה, גם עם היחידות, גם עם אגף הגיוון בנציבות, העביר בלי להתבלבל מסר לבוגרים שלנו, רוב עובדי המדינה שמופיעים פה בשקף, האקדמאים, הם בעצם בוגרים שלנו. יש לנו איתם שיח אינסופי, ואין דוגמה אחת. דיברתם מקודם על מקרה אחד שלא נתייחס אליו, יש עשרות מקרים של אנשים שמגיעים לתהליכים כאלה ואחרים, והתהליך לא ברור עד הסוף, האם בודקים את זה? אני מאוד רוצה לעבוד בשיתוף פעולה מובנה שבו מאוד מאוד ברור מה תוכנית העבודה של כל יחידה? מהם היעדים? מי בוחן אותם? האם יש לנו איזשהו מנגנון של מעקב, של סנקציות? אם הדברים יהיו ברורים אנחנו צריכים להיות שם ורוצים להיות שם לעבוד ביחד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה, נילי. << אורח >> נילי בן משה: << אורח >> נילי בן משה, סגנית אגף בכיר גיוס ומיון בנציבות. קודם כל אני שמחה על כינוס הוועדה. אני אשמח להתייחס לכמה נקודות, קודם כל לגבי נושא ההנגשה. אני לוקחת לתשומת ליבי את עניין ההנגשה, יכול להיות באמת ששווה לבחון את זה לעומק, לראות איך אנחנו מהדקים את הקשר מולכם, מול עמותות נוספות שעוסקות בקידום תעסוקה לאוכלוסיית העולים. אני בהחלט חושבת שכרגע המידע מצוי ונמצא, יכול להיות שבאמת, הכלים בעצם, יש איזשהו חסם אינפורמטיבי שלא באמת מגיע לאותם עולים, אבל המידע נמצא, בין אם זה באתר שלנו, בין אם זה דרך מרכז השירות למועמדים, המידע מופיע. יכול להיות ששווה לעשות ירידי תעסוקה מוכוונים או ממוקדים יותר לאותן אוכלוסיות וככה בעצם, לעשות חשיפה גדולה יותר. לגבי עניין המאגר. אחרת לכמה זמן עולה נושא המאגר, בין אם זה לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה, בין אם זה לעולים, חרדים ערבים וכן הלאה. חשוב לי לומר שמהעבודה שעשינו, ואפשר להעמיק ולפרט מעבר, יש איזשהו עניין במאגר שהוא לפעמים חוטא למטרה, בוודאי בתחושה של מסוגלות ובתחושה שאליה מייעדים את אותו מאגר. זה דווקא כן יוצר בידול. מבדיקות שעשינו, גם מול עמותות, מול עולים ביחד באופן ספציפי, עלתה הסברה הזו שלהקים מאגר הופך בעצם את אותו תהליך לתהליך שהוא מנציח את הפער, מנציח את הבעיה, ולאו דווקא משרת את מה שאנחנו בעצם רוצים לעשות. בסופו של דבר המטרה של כולנו היא להיפטר מאותן קביים, מאותן משרות מיועדות. כולנו רוצים את החלום הוורוד שהם ייכנסו כדרך המלך במשרות רגילות, ולכן אני חושבת, שכשכל פעם מחדש מעלים את נושא המאגר צריך להשקיע בזה מחשבה ולשאול הם זה באמת הכלי האופטימלי להבטיח את אותו השיעור שאנחנו רוצים להגיע אליו? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני אתייחס לעניין הזה של המאגר. רינה את רוצה להגיד משהו? אני רוצה לסכם. << אורח >> רינה איילין-גורליק: << אורח >> אנחנו הגשנו נייר עמדה, והשאלה אם יהיה לנו מספיק זמן? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, הדיון מסתיים, אני בא לסכם אותו. << אורח >> רינה איילין-גורליק: << אורח >> אז אני אגיד כמה דברים חשובים שעולים מנייר העמדה. אני חושבת שאנחנו עוד לא במקום שאנחנו יכולים לוותר על הכלי של המשרות ייעודיות. עשינו מחקר על המשרות הייעודיות מ-2014-2020 ומצאנו ש-42% מהמשרות הייעודיות בכלל לא מאוישות בסופו של דבר, זאת אומרת שהכלי הזה, לא נעשה בו שימוש מיטבי. ראינו גם שלכמעט יותר מרבע מהמשרות. << אורח >> נילי בן משה: << אורח >> בכל המגזר הציבורי או רק יוצאי אתיופיה? << אורח >> רינה איילין-גורליק: << אורח >> אני מדברת על יוצאי אתיופיה בשירות המדינה. << אורח >> נילי בן משה: << אורח >> אבל בכל המגזר הציבורי? << אורח >> רינה איילין-גורליק: << אורח >> רק במגזר הציבורי, יחידות ממשלה. אנחנו פה בדיון רק על מגזר ציבורי. לא כולל הרשויות המקומיות. שירות המדינה. ולכן אנחנו חושבים שצריכה להיעשות התאמה יותר טובה ובחינה יותר עמוקה של מה קורה עם המשרות הייעודיות כי זה כלי חשוב, והוא לא ממוצה. תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון, ראשית תודה למרכז המחקר והמידע על הצגת הנתונים, וגם לנציבות שירות המדינה על הנתונים שהוצגו פה בפנינו. בפתח הדברים אני אגיד, שלדעתי, אחד הפערים הגדולים ביותר הוא באמת במידע ובמיצוי הזכויות. אנחנו רואים את זה כל הזמן בכל מה שנוגע לעליה ולעולים, לא יודעים מה הם זכאים, לא יודעים מה האפשרויות שלהם ומה היתרונות שלהם. פה זה מונח לפתחו של משרד העלייה והקליטה לגבי העולים החדשים, כי אתם באים איתם במגע באופן שוטף. ולגבי יוצאי אתיופיה, זה נציבות שירות המדינה מבחינת החשיפה. אני לא יודע, תחשבו על הגברת אמצעי החשיפה והפרסום לטובת הנושאים האלה. לגבי יעדי הייצוג. מצופה מהממשלה לקבוע את ייעדי הייצוג בחוק, באמצעות החלטת הממשלה כבר אתמול. אין פה מה לעשות עבודה יותר מידי, זה באמת כבר חצה את גבול השיח הבין-משרדי, לכן אני מצפה שבדיון שאנחנו נקיים מיד אחרי שנחזור מפגרת הפסח, תספרו לנו שהממשלה כבר החליטה. זה באמת, להביא החלטת ממשלה כזאת, אתם אפילו לא נכנסים פה לפקק החקיקה פה בכנסת של פיליבסטרים ועניינים, אבל באמת לשים החלטת ממשלה עם יעד ייצוג, נראה לי מאוד אלמנטרי. ואז, סביב יעד הייצוג הזה אפשר להתחיל לעשות כל מיני פעולות שביניהם, מה שאני מבקש ממשרד הקליטה, זה להצמיד את נהלי משרד הקליטה לחוק שקובע, בעצם, חוק ייצוג הולם קובע 12 שנים לעולה חדש, אז גם הסיוע צריך להינתן למשך 12 שנים. לגבי נושא הדיווח לוועדה, זאת בקשה שלי גם כן לנציבות שירות המדינה כי אתם אלה שאחראים על תיקון החוק באמצעות משרד ראש הממשלה. אני מבקש בחוק שירות המדינה מינויים לעגן בחקיקה את הדיווח לוועדה. הוא לא מעוגן שם בחקיקה, הוא נעשה באמצעות נוהל, אבל ראוי שזה יעוגן בחקיקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לוועדת העלייה הקליטה והתפוצות, חד משמעית. לגבי מאגר יוצאי אתיופיה, ואני חושב שגם לגבי איזשהו מאגר של עולים. אני אסביר לכם איפה היתרון הגדול במאגר הזה. היתרון הגדול במאגר הוא הזמינות שלו וקיצור ההליכים. אני לא צריך לספר לכם כמה זמן לוקח לגייס עובד היום לשירות המדינה כשאתה יוצא עם מכרז פומבי. כל מספר זוכה. ממשלות מתחלפות ואז כבר לא מצליחים לגייס כי התהליך הוא כל כך ארוך שכבר בינתיים אנחנו חוזרים בחזרה לנקודת ההתחלה. וזה היתרון הגדול של מאגר, ברגע שיהיה מאגר, הרבה פעמים בשיקולים של עלות תועלת בפני מנהלי יחידות ומנהלי משרדים, יגידו, רגע, אני יכול לקצר את תהליך הגיוס, במקום שתהליך גיוס של עובד ייקח לי שנה או שנה וחצי, אני יכול לגייס אותו בתוך שלושה חודשים. אתם יכולים לחייך אלו התהליכים. << אורח >> נילי בן משה: << אורח >> הנתונים האלה של משך הזמן פשוט לא מדויקים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא מדויקים, אני לא יודע. גם כשהייתי מנכ"ל משרד כעשר שנים וגם כשר לפני שלושה חודשים סיימתי את התפקיד, זהו סדר הגודל של תהליך במשרד פומבי. כנראה שרק במשרדים שלי. בואו, חבר'ה. << אורח >> ורד אבוטבול שהם: << אורח >> נשמח להיפגש ולהראות קצת את השינויים שנעשו, והנתונים האמיתיים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר. אתם יודעים מה? גם שמונה חודשים וגם חצי שנה זה הרבה זמן. << אורח >> ורד אבוטבול שהם: << אורח >> לא לא, אנחנו כבר לא שם. << אורח >> ציקי שטרסברג דיל: << אורח >> שורה תחתונה, בתפקידים בכירים, אין יוצאי אתיופיה והם גם לא מתמודדים בתוך התפקידים עצמם. צריך לעשות משהו עם זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברגע שיהיה מאגר, והליך הפניה למאגר יקצר את התהליך, זה יהיה יתרון. זה יהיה יתרון בשיקול הניהולי. יגיד מנהל לעצמו, אתם יודעים מה, אולי במקום לעשות את כל התהליך המכרזי הארוך, אם אני יכול לקצר את התהליך, שווה לי ללכת למאגר. אז גם אם אולי אותו מנהל לא בהכרח רוצה לקדם עולים חדשים או יוצאי אתיופיה, הוא מתוך שלא לשמה יבוא לשמה, יגיד טוב, אבל יש פה מאגר, אני יכול מהר מאוד, האנשים האלה כבר עברו איזשהו הליך מיון, כבר עברנו איתם את התהליך ולכן מצופה מנציבות שירות המדינה ליישם את ההמלצות של ועדת פלמור, ואפילו הייתי מרחיב אותה ומייצר גם מאגר בהיבט של אוכלוסיית העולים. כך גם החשיפה, גם התהליך שאותו תיארה קלאודיה פה, יהיה הליך יותר קל, נכנסים לתוך המאגר, אתה יודע שנמצאים בתוך המאגר מהנדסים, משפטנים, בעיקר כשאנחנו מדברים על דירוגים שהם מקצועיים ודירוגים יותר גבוהים, זה יקל מאוד על להליך הגיוס. זו עבודה קשה פעם אחת אבל אחר כך האירוע הזה כבר נותן את הפירות שלו. כשנראה שהמספרים כבר קבועים, ורגילים, אז יכול להיות שאז יבטלו את המאגר, זו השאיפה שלנו. אנחנו בשלב שבו נדרש מאגר כזה, בוודאי לדרגים ניהוליים, גם לגבי עולים חדשים וגם לגבי יוצאי אתיופיה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:57. << סיום >>