פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 42 ועדת הבריאות 30/03/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 26 מישיבת ועדת הבריאות סדר-היום: הצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון)(החלת הוראות האיחוד האירופי וקביעת תנאים והחרגות), התשפ"ג–2023. נכחו: חברי הוועדה: אוריאל בוסו – היו"ר מוזמנים: גל ברנס – רכז כלכלה ותעשייה, תיירות באגף תקציבים, משרד האוצר מרינה אוסטפלד – ראש צוות יעוץ משפטי, משרד הבריאות פנינה אורן שנידור – ראש שירות המזון הארצי, משרד הבריאות מירי כהן – מנהלת קשרי ממשל, משרד הבריאות ד"ר ריבה בן-עזרא – ר.ו.ראשית לפיקוח מוצרים מן החי בפועל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר אנואר חילף – הממונה על חוקיות היבוא, משרד הכלכלה והתעשייה זמר בלונדהיים – ר' אגף תכנון ודיגיטל, רשות האסדרה חיים עוז – סמנכ"ל חטיבות, איגוד לשכות המסחר עמיר עופר – מנהל ענף המזון, איגוד לשכות המסחר אביב חצבני – מנהל איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים ליאור כוכבי – ראש תחום קשרי ממשל איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים משה אפרים – מנכ"ל, יצרני מזון אהוד מלמד – סמנכ"ל איכות, יצרני מזון אולה צוקרמן – מנהל רגולציה, יבואני מזון עמיחי תמיר – יו״ר ארגון הנכים זכויות נכים יעקב שטרן – עו"ד, יועץ מקצועי ליו"ר הוועדה מוזמנים באמצעים מקוונים: שרון גוטמן טרודלר – סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד הבריאות חגית איגרמן – עו"ד, רפרנטית שו"ט, לשכה משפטית, משרד החקלאות שי סומך – עו"ד, ממונה (ייעוץ וחקיקה), המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים פרופ' חגי לוין – יושב-ראש איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית ריבה גור אריה שרון – יעוץ, איגוד לשכות המסחר נעמי רוזנטל – טכנולוגית מזון, יבואני מזון מיטל פרסצינסקי – מנהלת רגולציה, יצרני מזון רו"ח גבי וייל – סמנכ"ל, גבינות הכפר ייעוץ משפטי: יעל סלנט מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר-כרמל רישום פרלמנטרי: אביבה יובל מויאל רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון)(החלת הוראות האיחוד האירופי וקביעת תנאים והחרגות), התשפ"ג–2023 << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שלום, בוקר טוב, היום יום חמישי, ח' בניסן התשפ"ג, 30 במרץ 2023. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות, והבוקר בנושא הצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון)(החלת הוראות האיחוד האירופי וקביעת תנאים והחרגות), התשפ"ג–2023. בהתאם להוראות סעיף 3א(ו) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015, ולאחר קבלת המלצת ועדת החריגים לפי סעיף 313א(א)(2) לחוק המזון, הניח משרד הבריאות את הצו שלפנינו לאישורה של ועדת הבריאות של הכנסת. ביום 18 בנובמבר 2021, פורסם ברשומות תיקון מס' 3 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015, במסגרתו נערכו שורה של תיקונים שעניינם, בין השאר, אימוץ של הוראות מסוימות החלות באיחוד האירופי לגבי ייצור, ייבוא או שיווק של מזון, בתנאים ובהחרגות. זאת במטרה להביא להורדת יוקר המחיה והפחתת מחיר המוצרים, וכן להפחתת הנטל הרגולטורי תוך שמירה על בריאות הציבור. ההוראות המאומצות שמוחלות בישראל עוסקות במזהמים כימיים, ביולוגיים ובשאריות חומרי הדברה במזון. ההוראות קבועות בתוספת השנייה א' לחוק, אשר ניתן לשנותה בצו. לאור מורכבות המהלך החקיקתי של אימוץ הוראות הדין האירופי וחדשנותו, עלה במשרד הבריאות צורך לבצע שינויים בהוראות המאומצות. לשם כך הוכן צו הכולל את השינויים המבוקשים, כאשר לא מדובר בהוספת תנאים מחמירים או בהרחבת ההחרגות אלא בצמצומן דווקא או במתן הבהרות ודיוק לגביהן. עיקרו של התיקון המבוקש בצו הוא שינוי וניסוח מחדש של המגבלות והתנאים לאימוץ הוראות התקנה האירופית 2073/2005 העוסקת בקריטריונים מיקרובילוגיים עבור מוצרי מזון. בנוסף, הצו כולל הוראות מעבר שנועדו לצורך הסדרת תקופת התארגנות עבור יצרנים ויבואנים, בפרט אלו שבידיהם מלאים של מזון וגם חומרי גלם. בשל תקופת הבחירות והיעדר יכולת לקיים הליכי חקיקה סדורים, נכנסו לתוקפן ביום 1 בינואר 2023 ההוראות המאומצות באמצעות הוראת שעה, אשר יעמדו בתוקפן עד ל-31 במרץ 2023. על מנת ליצור ודאות רגולטורית, ישנה חשיבות להביא להשלמת התקנת הצו שבנדון כהוראת קבע בטרם פקיעת הוראת השעה, לכן כינסנו בדחיפות דיון בוועדה. משרד הבריאות, כפי שהעברנו בקשה, לא להתרגל להביא צווים בהתראה של כמה ימים. מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית וראש המטה שלי עודד שטרן, ביקשנו: תנו לנו את מה שאמור להיות חצי שנה קדימה. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> צודקים. אני ביקשתי שיכינו את הרשימה, לפי הסיכום שלי עם מנהלת הוועדה, עד סוף השנה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אנשים מוזמנים מהיום להיום. אנחנו לומדים את החומרים וכפי שראיתם הדיונים פה הם דיונים רציניים שיורדים לעומקים של דברים, לא להגיד: תציגו את הדברים והצבעה, אנחנו לומדים. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבקשה היא בקשה נכונה ולגיטימית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נבקש תחילה לשמוע את נציגי משרד הבריאות, שיציגו לנו את מהות הצו ותוכנו. לאחר מכן נאפשר דיון עם כלל המשתתפים, מי שנמצא כאן, ונשמע את ההערות השונות. עורכת הדין סלנט, יש לך משהו לומר לפני כן? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כדאי שמשרד הבריאות יציג את הצו שהוא מגיש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. משרד הבריאות, מי מציג? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> בוקר טוב, תודה רבה על הזימון של הצו על אף ההודעה המאוחרת מצידנו. אני מנהלת שירות המזון הארצי ואנחנו כאן בדיון. משרד הבריאות עשה היסטוריה ב-1 בינואר 2023, אימץ רגולציה אירופית בשלושה תחומים שהם ליבת בטיחות המזון: בנושא שאריות חומרי הדברה, מזהמים כימיים ומזהמים מיקרוביולגיים. החקיקה הזאת נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2023 וככל שהטמענו את החקיקה והתקבלו הערות של הציבור, הבנו שהתעשייה – מצד אחד ישנם דברים שבמקור, כשהנושא הזה של האימוץ עלה בחקיקת ההסדרים, אז ביקשנו החרגות רחבות מדי. ככל שהתקדמו הדיונים, תרגמנו, הטמענו ועשינו הדרכות לתעשייה ולמפקחים, ראינו שאפשר לצמצם אותן. הצמצומים שאנחנו מציגים כאן היום מקרבים אותנו לאימוץ הרגולציה האירופית. כך זה מתקרב למטרה שלשמה התכנסנו בצורה הרבה יותר הוליסטית, אימוץ ומינימום שינוי, סטייה, מהחקיקה האירופית. דבר נוסף שהסתבר לנו, והצורך עלה מהתעשייה, על אף העובדה שכולם ידעו מנובמבר 2021 שחוק המזון תוקן ונקבע שהרגולציה הזאת תאומץ, ככל שהתקדמנו התעשייה, היבואנים וגם ציבור התעשיינים, ביקשו מאיתנו לבצע תקופת הארכה. המשמעות היא שב-1 בינואר 2023, יצרן או יבואן שלא הודיע לנו, המזון שהוא מייצר או מייבא עומד בדרישות החקיקה האירופית. עם זאת, יצרן או יבואן שיודיע לשירות המזון הודעה בצורה מקוונת, נאפשר לו תקופת התארגנות. בזמנו זה היה שלושה חודשים ועכשיו אנחנו מבקשים להאריך את זה בתשעה חודשים נוספים, כדי שהוא יוכל לעבוד לפי הדין שהיה נהוג ערב כניסת האימוץ לתוקף. אנחנו נאותנו לבקשה כי אנחנו רוצים למנוע בזבוז של מזון, לא לזרוק מזון שלא לצורך שהרי הוא עמד בדין הקודם. לכן השתכנענו שבתקופה של שנה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שנה מה-1 בינואר. << דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> זאת אומרת, התקופה מה-1 בינואר 2023 עד ה-1 בינואר 2024, נאפשר ליבואנים ויצרנים לייבא או לייצר מזון גם במזון שלא עומד בדין של ההוראות המאומצות. חשוב לציין שהחקיקה שלנו היא גם לא מגבילה, מזון שיובא לארץ בתקופה הנוכחית יוכל להמשיך להימכר גם אחרי ה-1 בינואר 2024. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> גם אחרי ה-1 בינואר 2024, כי זה כבר פה. << דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> לכן התקופה ולכן אנחנו חושבים שמסגרת של שנה היא מספיק זמן. אני לא מכירה, לא שוכנעתי ולא הוצגו לנו נתונים של מזון שיש עסקאות לגביו של תקופה, של יותר משנה, שכבר עומד וממתין לייבוא למדינת ישראל. לכן אני גם מחויבת לומר שהצו הזה, כמחויב, עבר בוועדת חריגים ששותפים לה משרדי ממשלה שנמצאים כאן חלקם: האוצר, משרד הכלכלה, משרד המשפטים, רשות התחרות, ומשרדי ממשלה נוספים. הצו הזה אושר פה אחד בוועדת חריגים בראשותו של עורך דין יואל בריס, יו"ר רשות האסדרה, ולכן אנחנו מניחים שלא תהיה כאן מחלוקת ונוכל לאפשר לתעשייה את הוודאות שהיא כל כך מבקשת, של תשעה חודשים נוספים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. עוד מישהו ממשרד הבריאות? משרד המשפטים? משרד האוצר? משרד החקלאות כאן? יש להם מה להוסיף? בבקשה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני מאגף התקציבים. כמובן שהדבר הזה על דעתנו המלאה, אנחנו חושבים שיש כאן מהלך חשוב מאוד להפחתת יוקר המחיה. הוא אושר, כאמור, בוועדת חריגים ממשלתית – שכללה מספר רב של משרדי ממשלה – שהצביעה פה אחד על זה. אנחנו חושבים שיש פה באמת תרומה גדולה, ומהלך משמעותי מאוד של משרד הבריאות לאמץ את הרגולציה האירופית. גם במסגרת חוק ההסדרים נביא עוד פרק משלים לזה, יחד עם משרד הבריאות, כדי להסדיר היום את כל נושא האכיפה וההסדרים המשלימים, כדי שהרפורמה תוכל לעבוד בצורה מלאה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. משרד הכלכלה. << אורח >> אנואר חילף: << אורח >> זה מתואם איתנו במסגרת ועדת החריגים, השתכנענו שמדובר בהקלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הבוקר באתם מפויסים, אחרי שקיבלתם מייק-אפ. << דובר_המשך >> אנואר חילף: << דובר_המשך >> בסך הכול יש פה הקלה למגזר העסקי, צריך להכיר בזה. המשרד מממש פה את הרפורמה וזה צעד מבורך מאוד ואנחנו תומכים בהחלט. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. עוד מישהו כאן רוצה להוסיף? לפני שנעבור לגורמים, משרדי ממשלה. עורך דין שי סומך, משרד המשפטים. << אורח >> שי סומך: << אורח >> בוקר טוב, התיקון מתואם איתנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מתואם איתכם. אנחנו מתנצלים שאנחנו מפריעים לך בחופשת הפסח, שתהיה לך חופשה נעימה ופסח כשר ושמח, תודה. << דובר_המשך >> שי סומך: << דובר_המשך >> תודה שאישרתם לי להשתתף בזום. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> פרופ' חגי לוין, יושב-ראש איגוד בריאות הציבור, שלום, בוקר טוב. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> בוקר טוב, אני חייב להגיד שההתראה להתייחסות היא קצרה מאוד-מאוד. אני גם מזכיר שאנחנו בוועדת הבריאות והמטרה היא הגנה על בריאות הציבור, אבל אנחנו גם בעד כל דבר שיכול להקל על התעשייה. אין לנו שום כוונה להקשות על התעשייה, פשוט באמת קשה להתייחס בגלל הזמן הקצר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל אתה סומך על אנשי משרד הבריאות גם במקרה הזה. << דובר_המשך >> חגי לוין: << דובר_המשך >> אני סומך על אנשי משרד הבריאות. אם זאת עמדתם, אנחנו סומכים על אנשי משרד הבריאות. אני פשוט חייב להגיד: אנחנו מדברים כרגע על ביטול המס על המשקאות המתוקים ואני חושב שביטול של מס שמשפיע על הבריאות צריך להיות נדון גם בכנסת. כפי שאתה עושה עכשיו בנושא הזה, כך נושא שיש לו השלכה על הבריאות צריך להגיע לדיון, וחבל שזה לא קרה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> קודם כול, פרופ' לוין, זה לא דיון על המס על השתייה, זה גם לא המקום. דבר שני, עשינו דיון משותף בנושא הזה. ללא קשר, בריאות הציבור – ונושא ההשמנה הוא נושא חשוב ואנחנו נמשיך ללוות אותו. הוכחנו פעם אחר פעם, וגם יצא נתון לפני יומיים אם לא ראית, שיש יותר ירידה בשתייה שאינה ממותקת מאשר בשתייה הממותקת מאז הצו. היבואנים יודעים להגיד גם מבחינתם שהם לא נפגעו כלכלית, זאת אומרת שהציבור שילם את זה. הדבר העיקרי שהיה חסר ועדיין חסר, בזה אנחנו נטפל, זאת הסברה אמיתית ובזה אנחנו נפעל. אוקיי, זה כבר דיון אחר. << דובר_המשך >> חגי לוין: << דובר_המשך >> תודה שהתייחסת, אני כמובן לא מסכים אבל תודה שהתייחסת. לגבי התקינה האירופית צריך לדעת שבמדינות רבות, גם באירופה וגם במדינות אחרות, יש העשרה של מזונות במינרלים חיוניים, למשל: המלח הוא מיודד. אצלנו בישראל, למרות ששוב ושוב יש לנו - - - לעניין הזה מאז שנת 1996, הדבר עוד לא קרה. גם אני פונה אליך לערוך דיון בנושא הזה. חבל שכשנוח לנו אנחנו מאמצים רגולציה אירופית אבל כשזה לא נוח לנו – למרות שזה לטובת הציבור – כשזה לא נוח לתעשייה, אנחנו לא מאמצים. אני חושב שבאותו הקשר, של הצו הנוכחי, ראוי לקדם את נושא העשרת המזון שמוביל לכך שהאוכלוסיות, במיוחד העניות בישראל, לא מקבלות: לא חומצה פולית, לא B12 ולא יוד שהוא חיוני להתפתחות ולבריאות תקינה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה ושיהיה לך פסח כשר ושמח. << דובר_המשך >> חגי לוין: << דובר_המשך >> חג שמח. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שלום, יום טוב וחג שמח. אביב חצבני, מנהל איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני בוקר טוב. קודם כל, תודה רבה על הדיון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בוקר טוב. << דובר_המשך >> אביב חצבני: << דובר_המשך >> כמו שאתם כבר בטח יודעים, גם פנינה מכירה את עמדתנו, דבר ראשון: שירות המזון ואנחנו יודעים יפה מאוד לשתף פעולה לאורך התקופה, ובאמת תודה גם לפנינה שהיא תמיד זמינה ונאותה לדבר גם איתנו בנושא הזה. ספציפית בנושא של תקופת המעבר, על משך תקופת המעבר, אנחנו חלוקים כי לראייתנו צריכה להיות פה תקופת מעבר של 24 חודשים, ולו מהסיבה הפשוטה, לעזור ליצרנים הקטנים והבינוניים. אומנם החקיקה הזו עברה בנובמבר 2021, אבל גם אתה יודע את חוסר הוודאות הפוליטי וכן הלאה, שהיה פה בשנה שעברה. לראייה, הוראות המעבר לשלושה חודשים אושרו רק בדצמבר, והוראות המעבר הנוספות לתשעה חודשים נוספים מאושרות היום כשהתוקף שלהן, לצורך העניין, הוא עד ה-1 באפריל. אומנם יבואנים שמייבאים מוצרים מוגמרים מתמודדים ברמת המוצר, היצרנים שלנו נדרשים להתמודד הן מצד אחד ברמת המוצר שהם מייצרים אבל מן הצד שני בעבור עשרות רבות של חומרי גלם ועשרות רבות של ספקים. זו אופרציה שנדרש לנהל אותה: אנחנו נדרשים לעדכן נהלים, להסביר לספקים את מה שאנחנו רוצים, חלקם מקומיים חלקם בין-לאומיים. זה לא הדבר היחידי שיצרן בינוני קם אליו בבוקר, בשמחה או בצער מהבחינה הזו. דבר שני, אני מזכיר, טרם הוסדרה הסתירה מול החקלאות המקומית שעדיין עומדת בהוראות דין קיים ישראל. כבודו, אנחנו לא יודעים להכניס חומר גלם שעומד בדין ישראל מצד אחד ולהוציא מוצר ארוז שעומד בהוראות מאומצות מהצד השני. אני יודע שיש בנושא הזה ועדת חריגים ואני יודע שיש התחייבות של שירות המזון להסדיר את הנושא הזה, אבל אני לא רוצה להגיע לחודש נובמבר עם התחייבות שבה הצ'קים לא נפרעו ואנחנו לא יודעים מה לעשות. נכון שאנחנו מדברים כל העת, דבר אחד נוסף שצריך לזכור גם אותו מהבחינה הזו, מפעל בינוני מעסיק מנהל הבטחת איכות או איש הבטחת איכות, אחד, הוא לא מעסיק סוללה של אנשים שקמים לזה בבוקר. זו אופרציה, כמו שאמרתי, שאנחנו נדרשים לנהל אותה. פנינה ביקשה לא אחת, והיא צודקת, תראו לנו בבקשה נתונים. היצרנים הבינוניים בעצמם עדיין לומדים את המשמעויות של אימוץ רגולציה אירופית, חדשה, כמו שאומר גם שירות המזון. זה חדשני ביותר, זה מעולם לא קרה בישראל, מדובר פה גם בהרבה מאוד אומץ. זו רפורמה, אדוני, שאנחנו גם מברכים עליה, היא תעזור לכולם. היא מייצרת סימטריה בין היבואנים לבינינו, אבל עדיין צריך לבצע את זה בפרק זמן שהוא ארוך יותר מתשעה חודשים נוספים. אני לא חושב שאם יתנו פה שנה אחת נוספת – רגולציה שהייתה טובה פה עשרות שנים יכולה להיות טובה במקביל להוראות המאומצות, כמובן שאנחנו עושים עבודה כדי לעבור אליהן, לשנה אחת נוספת. זה לא ירע את בריאות הציבור מצד אחד, זה חלילה לא יפגע ביבואן שרוצה לייבא תוצרת גמורה תחת ההוראות המאומצות מהצד השני. זו הטענה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אדון חצבני, שאלה. אתה כרגע אמרת: אנחנו לא חושבים שנצליח בשנה, צריך שנתיים. אנחנו יודעים: תן לי שנה, תן לי שנתיים, תן לי שלוש. אני רוצה לדבר בנתונים. הרי אנחנו מדברים במזון, אני לא מאמין שאתה מביא חומרים של עשרות שנים ומלאים, כי גם מדובר בחומרי גלם. יש לזה, לא יודע אם תוקף, אבל יש לזה מלאים מסוימים ובסוף צריך לשים cut. יהיה קשה מאוד גם למשרד הבריאות וגם למדינת ישראל, לנהל במקביל לאורך זמן שתי תקינות, שני ערוצים: גם מבחינת פיקוח, גם רגולטיבית – אתם מעבירים את זה ליבואנים וליצרנים – וגם מבחינת העבודה של משרד הבריאות. אני מבין את מה שאתה אומר, האם אתה יכול לתת את ההסבר בנתונים? אתה אומר לי: היבואנים הקטנים, הגדולים, אני חושב שצריך שנתיים. עברנו, עם כל הכבוד שיש בחירות ויש חוסר ודאות, החקיקה נוסעת, אתם מכירים את זה פעם אחר פעם. ברגע שהייתה חקיקה ויש לוח זמנים, אתם אומרים: רגע, אבל אם לא יתקינו את התקנות ולא יסדירו לפני ה-1 באפריל, אז מה יהיה המצב שלנו? אבל כל אדם בר דעת, ויבואן, יצרן, בעל מפעל, כשהוא רואה את החקיקה, הוא מתחיל להיערך, הוא מתחיל לתכנן את הזמן שלו. כשנתנו מההתחלה את לוח הזמנים הזה, זה היה סביר. אולי אתה אומר שיש את ההיערכות כי הייתה חוסר ודאות, על פי מה אתה אומר לי: תשמע, אני צריך שנתיים מה-1 באפריל? << דובר_המשך >> אביב חצבני: << דובר_המשך >> אדוני, עם כל הכבוד, כשנחקק, בנובמבר 2021, לא נקבעה בחקיקה הוראת מעבר, זה סעיף שנותר פתוח. כשאנחנו דיברנו על זה בוועדת הכלכלה בזמנו ואמרנו שתידרש תקופת מעבר, שאל יושב-ראש הוועדה מיכאל ביטון: מה פרק הזמן לתקופת המעבר? ולאף אחד לא הייתה תשובה. אם תקרא את הפרוטוקול, הוא אמר: אם אתם לא קובעים תקופת מעבר, אני אקבע אותה, כמה צריך? שנתיים? שלוש? ארבע? אם אתם לא קובעים אני אקבע גם ארבע שנים. ארבע שנים זה מוגזם, שנתיים זה הגיוני. זאת אומרת, בנובמבר 2021 לא נחקקה במסגרת החקיקה הוראת מעבר כי אף אחד עוד לא ידע. זה כמובן לא אשמתו של שירות המזון הארצי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הינה, עברו שנתיים מנובמבר 2021, שנתיים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> עברו שנתיים. << דובר_המשך >> אביב חצבני: << דובר_המשך >> אתה רוצה להגיד לי שאתה מצפה מיצרן קטן ובינוני לקרוא עכשיו הוראות אירופיות, לצורך העניין באנגלית, של מאות רבות של עמודים ולהיערך? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> סליחה, אני רוצה רק להתייחס. << דובר_המשך >> אביב חצבני: << דובר_המשך >> בשמחה. << דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> אני קודם כול רוצה להגיד שני דברים, אביב, דבר ראשון: חומר גלם נכנס היום למדינת ישראל והוא עומד בדין הקיים, אפשר להמשיך להשתמש בו גם אחרי סוף - - - כי זו המשמעות של חומר שנכנס. אנחנו לא נרצה לזרוק אותו, כל הרעיון זה לא להכניס חומרי גלם נוספים, זה דבר אחד שצריך לדייק פה בעניין. לכן מהיום יש לכם תשעה חודשים לחפש ספקים שעומדים בדין האירופי. דבר שני: ההוראות המאומצות הן באמת באנגלית אבל לשם כך שירות המזון, והחוק מחייב אותנו, תרגמנו את החקיקה - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, זה ברור. << דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> - - פרסמנו את זה באתר האינטרנט להערות הציבור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> גם כשאתה אומר לי: מה אתה מצפה שהוא יקרא? מצד אחד אתם אומרים לי: תאמצו את התקינה האירופית, מצד שני אתם אומרים לי: מה אתה רוצה שאני אלמד את זה ואני אקרא את זה? << דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> אדוני, אני רק רוצה להוסיף דבר נוסף. אנחנו עושים עשרות ובינרים והדרכות, ואנחנו נמשיך לעשות כי יש לנו כאן מטרה, לא באנו וזרקנו את התעשייה. לכן לבוא ולומר – ואני מבינה, הכי נוח עוד שנה, ואחרי עוד שנה תגידו עוד שנה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לפני שבוע היה לי דיון כאן בנושא התמרוקים, וזה לא היה הדיון הראשון, דיון ארוך. אחד הדברים שהכי התפעלתי – ואני מוכרח לציין את זה, גם משרד הכלכלה אבל בעיקר במשרד הבריאות – כשהתברר לי שישבו שם אנשים ועברו על אלפי פריטים וסעיפים ומילים, לדעת במה יש רק עניין טכני, במה זה עניין לשוני ובמה באמת יש שינוי במהות. ישבו לילות, ישבו ימים ושעות, צוותים שלמים, באמת בשביל להביא את זה עד הפה לכל התעשיינים והיצרנים וליבואנים, בשביל להגיד: אם אנחנו מצמידים, אנחנו מביאים לכם את זה עם תרגומים. עשו עבודות, אקסלים, הצמידו ועדיין המשיכו לשפר. אני חושב שגם בנושא המזון – למדתי קצת את החומר, רשמתי, אתם כבר הבנתם שכשאני מגיע לדיון אני נמצא בעומקם של דברים. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> תמיד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ראיתי שנעשתה כאן עבודה. אני לא משוכנע עדיין ששנתיים מה-1 זה הדבר, יכול להיות שגם עוד שנה תבוא אלי ותגיד לי: תשמע, לא מספיק כי עדיין יש כמה אנשים שלא התארגנו. אבל צריך להסתכל על הטענה שאמרתי בהתחלה, משרד הבריאות צריך בסוף ללכת על קו ולהתנהל בקו מסוים. << דובר_המשך >> אביב חצבני: << דובר_המשך >> אדוני, שתי שאלות. הראשונה: אם יש לי חומר גלם, לצורך העניין, שנמצא פה ב-31 בדצמבר והגיע נניח במהלך דצמבר, ואני עכשיו רוצה לייצר מוצר סופי שישווק לשוק ב-1 בינואר, הוא יוכל להיות משווק? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כן, כי חומר הגלם הגיע. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> בוודאות? כי זו הבהרה שחייבת להיות. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> מה זאת אומרת? זו המשמעות. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> זו המשמעות של הוראת המעבר. << דובר_המשך >> אביב חצבני: << דובר_המשך >> אין בעיה. אני אומר, הרי בסוף אני מחויב לעמוד בהוראות מאומצות גם על חומר הגלם וגם על המוצר הסופי. אם אני עכשיו אשתמש בחומר גלם - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא שואל שאלה, את אמרת: המוצר שנמצא בארץ יהיה משווק. << דובר_המשך >> אביב חצבני: << דובר_המשך >> פנינה, זה דיוק שחשוב. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> בשביל זה אני באה ואומרת: חומרי גלם שהגיעו לארץ עד ה-31. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> גם חומרי גלם, לא רק המוצר. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ברור, מה נעשה עם זה? ברור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שמעת? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אתה תצטרך לבוא ולעשות, בניהול סיכונים, ולבוא ולהראות בפיקוח מה יוצר. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> פנינה, זה אומר שאני יכול לייצר מוצר, לצורך העניין ב-02 בינואר בשנה הבאה, שחומרי הגלם שלו בבסיס עומדים בדין קיים, וגם המוצר יעמוד בדין קיים כתוצאה מכך. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> נכון. אם אני לא אסגור את זה עכשיו, אתה תמשיך לייבא ועוד ועוד ועוד, תקופת המעבר לא תהיה שנתיים, היא תהיה לפחות חמש שנים. אנחנו צריכים לעשות cut, מתי אסור להכניס יותר חומר גלם חדש למדינת ישראל. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> מתי נכנס דבר חדש שהוא לא עומד בדין. << אורח >>אביב חצבני: << אורח >> אדוני, ושאלה אחת נוספת, ברשותך, בסדר? גם לפנינה. חייב להיות כאן מועד אחרון שבו זה מוסדר מול החקלאות בנושא הזה. זאת אומרת, אני לא רוצה שנמצא את עצמנו בנובמבר – בערך 25% מהמוצרים שמיוצרים בישראל מבוססים על חומרי גלם מהחקלאות. כל עוד לא יסדירו את העובדה שגם החקלאות, ויש את ההתאמות הרלוונטיות שעומדות בהוראות המאומצות, אני אמשיך לקבל חומר גלם שעומד בדין ישראל קיים, כי אין לי ברירה, ואני אדרש לייצר מוצר שעומד בדין ישראלי קיים. זו סוגיה, אני יודע שעתידה להיות על זה ועדת חריגים, חייב להיות לזה פתרון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה מבין שזאת בדיוק הטענה שאמרנו קודם, שאנחנו לא רוצים להכניס את משרד הבריאות לפינות כאלה, שהם יצטרכו בסוף לבחור. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני רק אבוא ואומר, אדוני היושב-ראש, המחלוקת עם משרד החקלאות לא מונחת היום לפתחנו כי הצו הזה מדבר על המזון שהוחרג. אנחנו כן חייבים להגיע איתם להסכמות כדי ליצור קוהרנטיות בין הדין שחל על המזון שהוחרג, לבין הדין שהוחרג על המזון המעובד. לשם כך, גם בהחלטת המשלה הנוכחית הוחלט על הקמת צוות, ושותפים לו גם האוצר ורשות האסדרה וגם אנחנו ומשרד החקלאות. כל המטרה היא להגיע איתם להבנות, כי ברור לנו שאי-אפשר לנתק את חומרי הגלם מהמזון המעובד, גם לטובת שמירה על בריאות הציבור וגם לטובת התעשיינים. זו המחויבות שלנו, ואנחנו נעשה כמשרד ככל יכולתנו על מנת להגיע להסכמות. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> פנינה, רק משהו אחד, הנושא הזה של מוצרים סופיים שמבוססים על חומרי גלם שיובאו לפני ה-31, צריכה להיות לזה הבהרה במקום כלשהו, כי כרגע לפי הנוסח הנוכחי זה לא ברור. זה לא ברור. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> בוקר טוב לכולם, מרינה אוסטפלד, לשכה משפטית, משרד הבריאות. מיותר לציין שהנוסח הזה עבר את האישור של ייעוץ וחקיקה, כמובן, ונסרק במסרקות ברזל. אני חושבת שהכוונה המשפטית ברורה מאוד ובמידה ולא, כמובן שפנינה יכולה לשקול לעשות איזושהי הבהרה באתר, אבל זו הייתה הכוונה ואני תומכת בה לחלוטין. << אורח >> אביב חצבני: << אורח > אין בעיה. אני רק אומר משהו אחד אחרון בנושא הזה, אדוני. החשש העיקרי שלנו בנושא הזה, ופנינה מכירה את זה, זו לא העובדה שפנינה אשת מקצוע מצוינת, זו העובדה שמחר יתפוס אותי עורך דין, יעשה בדיקת מעבדה על מוצר סופי עם מוצר ששווק אחרי, ותהיה לי תובענה ייצוגית מול העיניים בהיבט הזה. זה חשש שהוא מהותי, בגלל זה חשוב לנו בנושא הזה הדיוק של הדברים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה כבר הבנת שיש לך כאן דלת פתוחה ואוזן קשבת, לא אנשים אטומים. הם מבינים, וכל המטרה של הצו הזה היא בשביל הוזלת המוצרים ומלחמה ביוקר המחיה, והם לא יעשו פעולות שבסוף יתהפכו עלינו. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> להפך. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אדוני, שלום, נעים מאוד. קודם כול, אני עמיר עופר, מנהל את ענף המזון באיגוד לשכות המסחר. אתחיל ואומר שאנחנו באמת מברכים על רפורמת המזון שאושרה בחוק ההסדרים האחרון בנובמבר 2021. כמו שאביב ידידי היקר פה לצדי אמר על עניין תקופת המעבר, הכול באמת קרה ברגע האחרון. גם תקופת המעבר שאושרה לשלושה חודשים, זה היה ממש יומיים-שלושה לפני שהרפורמה במזון החלה ב-1 בינואר 2023. בגדול, עוסקים חייבים ודאות. בכלל, כל הדיונים האלה והשינויים האלה צריכים לקרות לא יומיים לפני אלא באמת לקרות מראש, חשוב לוודא שכך יקרה. אדוני, אני רוצה להצטרף למה שאביב אמר לגבי תקופת המעבר. בסך הכול אנחנו כן רוצים לוודא ולקוות ששנה כוללת של הוראת מעבר, של תקופת מעבר, תספיק. אבל באופן כללי, ככל שיינתן זמן נוסף זה מבורך ולכן עמדת איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים מקובלת עלינו. דבר נוסף, אני מניח שתכף נעבור על הנוסח אבל יש את הסעיף שמדבר על זה שיבואן, אתם מול הנוסח? כן. נחכה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אנחנו כרגע הולכים לעבור על הסעיפים. << דובר_המשך >> עמיר עופר: << דובר_המשך >> אין בעיה, כשנעבור על הסעיפים יש לי עוד התייחסות. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אולי כשמשרד הבריאות יעבור סעיף-סעיף. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לפעמים, כמו שאמרת, צריך לשמוע גם את האנשים הקטנים יותר מאשר הגדולים. גבי וייל, סמנכ"ל "גבינות הכפר", יבנה. נמצא בזום. שי סומך כבר לא בזום, אולי עדיין צופה בנו. << אורח >> גבי וייל: << אורח >> שלום, בוקר טוב לכולם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שלום, בוקר טוב. << דובר_המשך >> גבי וייל: << דובר_המשך >> סליחה שלא יכולתי להגיע. רק רציתי להשיג על משהו, נקודה קטנה אבל חשובה. אני סמנכ"ל בחברת "גבינות הכפר" ביבנה, אנחנו יצרני גבינות ותיקים מאוד-מאוד. חלק מחומרי הגלם שלנו מיובאים מאירופה, מספקים גדולים מהשורה הראשונה, שהם באמת מוכרים בכל אירופה. מה שרצינו להשיג זה על נקודה חשובה, על כך שבחלק מהדרישות בתקנות החדשות, משרד הבריאות דורש דרישות מחמירות יותר מאשר מה שנדרש בתקנות האירופיות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תסביר. << דובר_המשך >> גבי וייל: << דובר_המשך >> זה מתייחס לשני דברים, אחד זה סלמונלה והשני זה ליסטריה, כאשר הדרישה של משרד הבריאות שזה יהיה קטן מ-25 גרם, שלא תהיה נוכחות של 25 גרם בדגימות. מה שלא ברור לנו פה, אם מה שטוב לאירופה טוב לנו, אז למה בזה אנחנו מבקשים בעצם להיות יותר חכמים, יותר מחמירים. כאשר אנחנו מנסים להעלות את הדרישות האלה מול הספקים שלנו באירופה זה נתקל באי-הבנה ובקשיים לקבל את הבקשות. במיוחד, גם כאשר מדובר באבקות חלב ובדברים שהם לכאורה רגישים, כל המוצרים האלה בעצם עוברים טיפול תרמי גם בחו"ל, גם בארץ, ומה שהיינו רוצים בעצם להשיג זה לקבל תקינה אירופית. כמו שבאירופה טוב אמור להיות טוב גם לנו, לא ברור למה צריך יותר מזה. אם אי-אפשר לבטל את הדבר הזה, אז לפחות שההחמרה הזאת תבוטל באם מדובר בחומרי גלם לתעשייה שעוברים טיפול תרמי אצל היצרן הישראלי. זהו. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. משרד הבריאות, מישהו יודע לענות כאן? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> הטענות שהעלה אדון - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אדון וייל, גבי וייל. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> - - גבי וייל, הן לחלוטין לא ברורות לי. אני רק אבוא ואומר, ההחרגות שאנחנו עשינו, זה נכון לגבי שני חיידקים: סלמונלה וליסטריה, אבל למיטב ידיעתי בכל מה שקשור לעולם התוכן של גבינות, שני הדברים, הם לא נוגעים לעניין. סלמונלה, ההחרגה שלנו, גם באירופה וגם במדינת ישראל אסור שתהיה סלמונלה במזון. אנחנו, לגבי מזונות מסוימים, קבענו שגודל המדגם לגביהם יהיה גדול. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אולי אתה מדבר על דברים אחרים, מעבר לגבינות. << דובר_המשך >> גבי וייל: << דובר_המשך >> לא, אני מדבר על גודל המדגם, כנראה, שלא מקובל עלי. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל גודל המדגם הוא לא רלוונטי, גודל המדגם לאבקות חלב רלוונטי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש לך אולי מותג בתור גבינות, אתה מדבר על מוצרים אחרים? אתה מייבא, מתעסק במשהו אחר חוץ מגבינות? << דובר_המשך >> גבי וייל: << דובר_המשך >> אנחנו מדברים בעיקר על חומרי גלם. בחומרי גלם כאשר אנחנו נדרשים – וזה מה שאנחנו יודעים, שאנחנו צריכים להחריג את הסלמונלה והליסטריה, לבקש בזה החרגה מיוחדת. ההצהרה מהם היא לא הצהרה: אתם עומדים בתקינה האירופית. זה מה שהם עושים וזה מה שהם חיים, וזה מה שהם עושים כל החיים שלהם, אבל הם צריכים לעשות החרגה מסוימת על סלמונלה וליסטריה ואת זה הם לא מבינים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני מזמינה אותו. << דובר_המשך >> גבי וייל: << דובר_המשך >> יש להם את התקנות שלהם והתקנות שלהם טובות, למה אנחנו צריכים להיות יותר? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> גבי, קודם כול בוקר טוב. מה שלומך? אביב, איגוד המזון. מקווה שאתה בסדר. שני דברים. אחד, הנושא שאותו אתה מעלה רלוונטי יותר לעולמות, אולי, של התיקון הרביעי שאנחנו מדברים עליו עם פנינה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, ממש לא. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> רגע. יותר מזה, פשוט בהמשך היום יש לנו דיון עם פנינה גם בנושאים אחרים, פה ספציפית זה לגבי הוראות המעבר. אני מציע שתצטרף לדיון בשעה 13:00, יש לנו פשוט דיון על כמה וכמה סוגיות ונשמח להעלות את זה שם. << דובר_המשך >> גבי וייל: << דובר_המשך >> אוקיי, תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לך. אנחנו אחר כך נמשיך להתייחס, הדברים בהחלט יילקחו ונלקחים בחשבון. אתה ראית, הטענות האלה שאומרים פעם אחר פעם: מה שטוב באירופה טוב גם לפה, עשינו את זה. יש דברים שאנחנו אפילו יותר מקלים, אבל עדיין לא תמיד האקלים מתאים וראינו מה קרה לנו בשנה האחרונה ובשנתיים האחרונות, פעם אחר פעם, עם סלמונלה. זה השבית מפעלים שלמים והנזקים שנגרמו להם, היה עדיף להם אם היו להם את ההגבלות וההחמרות לפני כן, הם לא היו מגיעים לזה וכולנו. נתחיל הקראה של הצו כדי שנוכל לאשר אותו, לעבור עליו ולדון בו. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> בוודאי, אני מתחילה, תודה רבה שוב לכולם. שם הצו: "צו הגנה על בריאות הציבור (מזון)(החלת הוראות האיחוד האירופי וקביעת תנאים והחרגות), התשפ"ג–2023 בתוקף סמכותי לפי סעיף 3א(ו) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015 (להלן-החוק), בהתאם לסעיף 313(ג) לחוק, לאחר קבלת המלצת ועדת החריגים". ברשותך, כבוד יושב-הראש, תיקון קטן: לפי סעיף 313א(א)(2) ולא: "א(ו)2", טעות קטנה. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> זה גם בנוסח שפורסם אתמול בערב או שזה משהו חדש עכשיו? << דובר_המשך >> מרינה אוסטפלד: << דובר_המשך >> לא. פשוט בדקתי את זה, זה אמור להיות א', משהו לגמרי, טעות קטנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אוקיי. טכני. << דובר_המשך >> מרינה אוסטפלד: << דובר_המשך >> "לעניין סעיף 3 לצו זה, ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, אני מצווה לאמור: שינוי התוספת השנייה א' לחוק 1. בתוספת השנייה א' לחוק – (1) בפרט (3), במקום האמור בטור ב' יבוא: " (3) תקנות האיחוד האירופי יחולו בתנאים ובהחרגות כמפורט להלן: (א) בסעיף 5 לתקנות, תת סעיף 2, בסופו, במקום "processing areas and equipment for Listeria monocytogenes" יקראו "processing areas and equipment for Listeria (spp)";". << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ההסבר המקצועי לשינוי הזה: אנחנו כאן מקלים על התעשייה ובמקום לדרוש לחפש את הליסטריה מונוציטוגנס, אנחנו מסתפקים בלמצוא בבדיקות ההיגיינה הסביבתיות ליסטריה SPP, את מיני הליסטריה ולא את מחולל המחלה. מדובר על בדיקות היגיינה והמוצרים עוד לא יצאו מדרכי השיווק, מאפשרים ליצרן לבצע פעולה מתקנת ככל שנמצאת ליסטריה במפעל. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל למה זה מקל עם ה-SPP? זה מגוון יותר רחב של חיידקי ליסטריה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> נכון, יותר קשה למצוא מחולל אחד מאשר למצוא את כל הקבוצה. בכל מקרה, כשיש לך ליסטריה, אתה מרים דגל. << דובר_המשך >> מרינה אוסטפלד: << דובר_המשך >> "(ב) הוראות סעיף 6 לתקנות לא יחולו;". << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> הסעיף הזה בעצם מדבר על labeling requirements – דרישות של סימון – ובעצם קובע שמוצרים שהם בעלי סיכון לסלמונלה, כשמדובר על בשר שמיועד לאכילה as is, ללא שהוא עובר טיפול תרמי, הוא חייב להיות מסומן, שיש לבצע טיפול יסודי לפני השימוש בו. במדינת ישראל אנחנו מחמירים בדרישה לסלמונלה, כשאנחנו דורשים שלא רק במוצרי בשר אלא גם במוצרי עוף תהיה דרישה. הדברים האלה מעוגנים אצלנו בצווים, גם בשר טחון עוף וגם בשר בקר עוף, על האריזה שלהם, יסומנו שיש לצרוך אותם אחרי בישול יסודי. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זאת אומרת שיש תקינה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> יש תקינה מקבילה, ואנחנו כאן את הסעיף הזה לא אימצנו מהחקיקה האירופית. << דובר_המשך >> מרינה אוסטפלד: << דובר_המשך >> "(ג) בסעיף 7 לתקנות, תת סעיף 2, במקום "Article 19 of Regulation (EC) No 178/2002" יקראו "Article 164 of Public Health protection Law (food) - 2015 ";". << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ההסבר המקצועי כאן זה שעל אף שאנחנו מאמצים את האיחוד האירופי, בשביל הנוחות ובשביל לסייע לתעשייה, אנחנו הפנינו את הוראות – הסעיף הזה פה מדבר על הוראות של recall: כשנמצא מזון מזיק, מה העוסק במזון צריך לבצע. כאן במקום להפנות לרגולציה האירופית, כבר הפנינו את זה לסעיפים הרלוונטיים בחוק המזון, בהם מוסדר כל הנושא של טיפול במזון מזיק והדרכים לאוסף אותו מדרכי השיווק. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> "(ד) בפרק 1 של נספח I לתקנות, בפרטים 1.2 ו-1.3, בטור "Limits", במקום "100 cfu/g " יקראו "Absence in 25g" ;". << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כאן בעצם הרעיון הוא, זו בעצם ההחרגה שעשינו לעניין ליסטריה. פה, אנחנו במדינת ישראל, מחמירים מהדין באירופה, מדינת ישראל מאופיינת עם אחוז ליסטריוזיס גבוה. ליסטריה זה מחולל מחלה שגורם במקרי קיצון להפלות לנשים הרות ולאירועי תחלואה באנשים עם מערכת חיסון מוחלשת. פה אנחנו בעצם שמרנו על המדיניות של אפס סובלנות לגבי ליסטריה. פה החמרנו, על אף שאירופה במקרים מסוימים, במזונות שהם נחשבים אצלה מזונות שהם לא מיועדים לאכילה as is, מתירה 100 cfu/g של חיידקים ב-25 גרם, בסוף חיי המדף. את זה אנחנו כמובן החרגנו. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> "(ה) בפרק 1 של נספח I לתקנות, בפרט 1.18, יראו אותו כאילו חל גם לגבי מזונות מסוג טחינה, אגוזים ותבלינים ואולם לגבי סוגי מזונות אלה בלבד, בטור "Sampling plan", בעמודה "n", במקום "5" יקראו לגביהם "30";". << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כאן, זאת החרגה נוספת שעשינו לגבי סלמונלה אבל תשימו לב, הוספנו כאן סוגי מזונות שהם ידועים בצריכה מרובה אצלנו בתרבות הצריכה הישראלית. בגלל היסטוריה שמלמדת אותנו שמזונות אלה יש להם סיכון גבוה לסלמונלה, אנחנו לא מסתפקים בדיגום של 5 דגימות של 25 גרם, על מנת לאשר שהאצווה נקייה, אנחנו דורשים שהדיגום במקרים הספציפיים האלה יהיה 30 דגימות של 25 גרם. עם זאת, חשוב לציין שגם אם נקרא את הפרטים הקטנים בתוך החקיקה האירופית, אין זה אומר שיצרן או יבואן נדרשים בשוטף לבצע דיגום של 30. די בתוצאה אחת חיובית כדי לפסול את האצווה ולהגיד שהאצווה היא שלילית, אבל כשמדובר בחיידק סלמונלה בסוגי המזונות האלה, צריך להגדיל את גודל המדגם על מנת למצוא את מחולל המחלה. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> "(ו) הוראות התקנות בעניין תנאי תברואה בתהליך ייצור (process hygiene criteria), ובכלל זה פרק 2 בנספח I לתקנות, יחולו לעניין ייצורו בלבד של מזון אשר טעון קבלת רישיון ייצור או אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, לפי פרק ג' לחוק;". << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כאן זו דוגמה נוספת, איך בעצם על אף שאימצנו, אמרנו, נתנו וקבענו שהחקיקה האירופית תיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2023, בכל זאת היינו קשובים ונתנו תקופת מעבר נוספת. בעצם צריך להבין, כל החקיקה האירופית, בטח כשאנחנו מדברים על ה-2073 בפרט, מבוססת על כך שיצרן מחויב לנהל מערכת בטיחות מזון. מצד אחד, אי-אפשר היה להכיל את כל פרק ההיגיינה כי המשמעות היא שהתהליכים – יצרן אומנם אמור לנהל את הסיכונים בעצמו אבל כל ניהול הסיכונים מבוסס על יישום של מערכת בטיחות מזון. אם היינו מחייבים ומכניסים את הפרק הזה לתוקף as is, אז באמת היינו פוגעים ברוב תעשיית המזון שהיום לא מיישמת תוכנית בקרת איכות עצמית, היא לא עובדת לפי עקרונות ה-HACCP. לכן כאן נתנו תקופת התארגנות. עם זאת, יצרנים שיש להם אישור יצור נאות עליהם ויש להם היתר GMP, יוכלו ליהנות ולגביהם תחול התקנה האירופית, גם החלק הזה, במלואו. על מנת לא ליצור ואקום, לאותם יצרנים שאין להם מערכת בטיחות מזון – לגביהם במהלך רפורמת ביטול רשמיות בתקני מזון – השארנו את הקריטריונים של היגיינה וזה מה שיחול לגביהם. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> "(ז) אין בהוראות התקנות כדי לגרוע מחובות שנקבעו לפי כל דין בעניין פיסטור ועיקור מזון, ובכלל זה חלב, מוצרי חלב, מיצי פירות או ירקות, ומוצרי ביצים;". << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כאן אנחנו בעצם הוספנו הבהרה כי על אף שהחקיקה האירופית מציינת כאן – קודם כול נאמר, 2073 לא דן בעניין של פסטור, יש כאן אזכור של מוצרים שבאירופה ניתן לשווק אותם גם ללא פסטור ואצלנו, כרגע, זה משהו שאסור. כרגע לא יישמנו את תוכנית HACCP, נכון לעת הזאת, ולכן היה חשוב להבהיר שעל אף שהמוצרים האלה מוזכרים בחקיקה האירופית, במדינת ישראל יש חובת פיסטור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> "(2) בפרט (4), במקום האמור בטור א' יבוא: "(4) תקנת הנציבות האירופית מספר 396/2005 מיום 23 בפברואר 2005 בעניין רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה במזון או במספוא, מן הצומח או מן החי, או עליהם, המתקנת את דירקטיבת המועצה 91/414/EEC; (Regulation (EC) 396/2005 of the European Parliament and of the Council of 23 February 2005 on maximum residue levels of pesticides in or on food and feed of plant and animal origin and amending Council Directive 91/414/EEC) – סעיפים 1, 2, 3, 5, 18, 19 ו-20, וכן תוספת I, תוספת II, תוספת III, תוספת IV ותוספת V"".". << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כאן, אדוני, זה תיקון מבהיר שבא ואומר מהי הרגולציה שאימצנו. כאן אנחנו מדברים על רגולציה 396/2005, רגולציה שקובעת את נושא שאריות חומרי ההדברה. אנחנו אימצנו רק חלקים ממנה, כי רוב הרגולציה עוסקת ברישום תכשירי הדברה ולא בקביעה של השארית המותרת. הרישום בסמכותו של משרד החקלאות ואנחנו אימצנו את הרמות המרביות של שאריות חומרי הדברה במזון מעובד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> "תחילה 2. תחילתו של צו זה ביום י' בניסן התשפ"ג (1 באפריל 2023) (להלן – יום התחילה)." כמובן מדובר ביום מיד לאחר פקיעת תוקפה של הוראת שעה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שפוקעת ב-31. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> "הוראות שעה 3. על אף האמור בצו זה –" << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> "הוראות שעה (1) בתקופה שמיום התחילה עד יום י"ז באב התשפ"ו (31 ביולי 2026) יראו כאילו בתוספת השנייה א' לחוק, כתיקונה בצו זה, בפרט (3), בטור ב', בסופו בא: "(ח) על אף האמור בפסקת משנה (ו), הוראות התקנות בעניין תנאי תברואה בתהליך ייצור (process hygiene criteria), ובכלל זה פרק 2 בנספח I לתקנות, לא יחולו לעניין ייצורו בלבד של מזון לגבי מי שמייצר מזון שייצורו טעון קבלת רישיון ייצור או אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, לפי פרק ג' לחוק, ואין לו אישור ייצור נאות בתוקף לפי הפרק האמור, ואולם לעניין פרטים 2.25 ו-2.27 בפרק 2 בנספח I לתקנות, יחולו הוראות פסקת משנה (ו);". << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> הזכרתי את זה גם קודם, כאן נתנו תקופת מעבר לאותם יצרנים שאין להם, שלא מיישמים נכון לעת זו, תוכנית בטיחות מזון עצמית או אישור יצור נאות, GMP. לגביהם נתנו תקופת מעבר עד אוגוסט 2026, שזה בעצם הזמן שכל יצרני המזון – בחקיקת ההסדרים הקודמת היה הסדר נוסף שנתנו, שקבענו, שכל תעשיית המזון באוגוסט 2026, תהיה מחויבת ליישם מערכת בקרת איכות עצמית המבוססת על עקרונות HACCP. עם זאת, הכנסנו שני פרטים כחובה, 2.2.5 ו-2.2.7, לגבי תעשיית החלב, הם עוסקים בייצור של אבקות חלב. זה כחלק מהפקת הלקחים שהייתה לנו עם אירוע הסלמונלה, האירוע הגדול שהיה באפריל שעבר או בקיץ שעבר. לכן החלטנו שלא ניתן – כי החקיקה הישראלית לא נתנה מענה לכך שאבקות חלב צריכות להיבדק לקריטריון סלמונלה, לבדוק אותן כאנטרובקטריוצאה כקריטריון לסלמונלה. לכן הכנסנו את זה כחובה כבר מהיום, מה-1 בינואר 2023. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> "(2) בתקופה שמיום התחילה עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023) יראו כאילו בתוספת השנייה א' לחוק, כתיקונה בצו זה - (א) בכל אחד מהפרטים (1) עד (4) בטור ב', בסופו בא: "*"; (ב) אחרי הטבלה בא: "*(1) יצרן או יבואן מזון, למעט יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי – לגבי מזון שהוא מייבא במסלול כאמור, אשר יודיע, בטופס מקוון שיגיש דרך אתר האינטרנט לנותן רישיון ייצור או לרשם, בהתאמה (להלן - ההודעה), על עמידתו של מוצר מזון מסוים בדין כפי שחל ביום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022), לא יחולו הוראות התקנות כאמור בטור א' על מוצר המזון שנקב בהודעתו, וזאת עד מועד שיפרט בהודעה ובלבד שלא יהיה מאוחר מיום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023);". << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> התאחדות התעשיינים. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> יושב-ראש הוועדה, זו בדיוק ההבהרה, כמו שאמרנו גם קודם. האם אני צריך לעדכן, ולא יותר מאוחר, על מוצר מזון שמיוצר לאחר, מה שנקרא עד ה-31 בדצמבר. פה ההבהרה שאנחנו מבקשים, שאם ייצרתי את זה תוך התבססות על חומר גלם שיובא עד ה-31 בדצמבר, אני אוכל לייצר באמצעות אותו חומר גלם ואני אוכל לשווק אותו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> קודם כול, נאמר כאן במפורש: החומר שהגיע – אתה יכול להמשיך. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מעבר לכך, אני גם שומע את הטענות וגם קיבלתי עמדות אחרות. משרד הבריאות, ניתן במקום שנה מתחילת החוק, התקנות, שנה מכניסת הצו. זאת אומרת: עוד שלושה חודשים. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> תודה רבה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זאת אומרת שזה עד? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עד ה-1 באפריל 2024. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> עד ה-1 באפריל. במקום ה-31 בדצמבר, ה-1 באפריל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משרד הבריאות, נדע להתמודד עם זה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> ה-1 באפריל 2024. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כל היתר נשאר, רק הסוף. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן, כן. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> שלא יהיה מאוחר מיום ה-1 באפריל 2024. את ההודעה הוא עדיין צריך למסור עד ה-31 בדצמבר. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אני רוצה להתייחס להודעה, אבל זה גם די קשור לסעיף השני. פנינה, אולי אני אשאל אתכם. היום יבואן שרוצה לייבא, לפי החקיקה הקודמת צריך למעשה להגיש את ההודעה, ראינו את זה, באמצעות הפורטל. הוא בהודעה צריך לנקוב תאריך, שיהיה המועד האחרון. once הוא רוצה להתחיל לעבוד לפי ההוראות המאומצות, כי זאת בעצם ברירת המחדל, מה נדרש ממנו? הוא צריך לבוא אליכם ולהודיע: היום אני מתחיל לעבוד לפי ההוראות המאומצות? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> הוא רק צריך לבטל את ההודעה הקודמת, אם הוא הודיע. לצורך העניין ניקח דוגמה: אתה מייבא עכשיו קפה ואתה הודעת שאתה רוצה לעבוד לפי הדין הקודם ובהודעה ביקשת – אם לא ציינת כלום, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שזה עד סוף המועד. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> זה כאילו עד תקופת המעבר, אוקיי. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אם ציינת מועד ואתה רוצה להקדים אותו, אז רק למען הסדר הטוב תודיע שאתה מבטל את ההודעה. בביטול ההודעה, ההוראות המאומצות חלות. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אם לא כתבתי שום תאריך, זה למעשה עד המועד האחרון של תקופת המעבר. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ככה זה ברישומים אצלנו. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> לא צריך להודיע שאני מתחיל לעבוד לפי ההוראות המאומצות, זה חשוב. לצורך העניין, יבואן שכבר הגיש את זה בין ינואר למרץ - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, הפוך. אני אמרתי הפוך עמיר: אם לא הודעת תאריך, אז אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שזה עד הסוף. תודיע, דרך הפורטל תגיש - - - << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> למה צריך, זאת השאלה – כל המנגנון הזה של ההודעה, למה אני עוד פעם צריך להודיע? פנינה, בכלל, משרד הבריאות, למה צריך להודיע? << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> לדעתי כן. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> גם אם לא תודיע, אם תגיע לבדיקה תצטרך להוכיח את זה למפקח, אם תעלה לבדיקה או המפקח יבוא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שיהיה סדר. שהם ידעו: מי עומד, מי לא עומד. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> שיהיה סדר. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> מה שאני שואל, אדוני היושב-ראש - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> למה זה מסובך? << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> - - כל המנגנון הזה של ההודעות, אתה מבין, זה תהליך הדרגתי, גם יבואנים. לצורך הדוגמה יש יבואן שיש לו 300-200 מוצרים, הוא היה נדרש עד כה להגיש מוצר-מוצר בפורטל, להיכנס לכל תיק ולהגיש הודעה: אני מייבא לפי ה - - - קודמים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני מבין שעכשיו צמצמו את זה, אז ודאי שלא 300-200 מוצרים, זה דברים ספציפיים שאולי בהם הוא יצטרך את הנושא של המעבר. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> למה צריך לעשות את ההודעה שהוא עובר לרגולציה החדשה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני מוכנה לשבת איתכם על זה, להקשיב ולבוא, ולומר – אבל צריך להבין: כמו שאתם רוצים ודאות גם אני רוצה ודאות, אני לא רוצה להטעות את הפיקוח. אמרת שאתה עובד לפי הדין הקודם, המפקח צריך לדעת לפי איזה דין המוצר. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אתה תוציאו על זה הבהרה, פנינה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> מה זו הבהרה? << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אני אסביר לך למה כוונתי, פנינה. יבואן שהיום צריך להודיע שהוא עובד לפי החקיקה הקודמת, נדרש להודיע בהודעה. איפה רשום היום שהוא צריך להודיע שהוא מתחיל לעבוד לפי הרגולציה המאומצת? באיזה אופן: בפורטל? להגיש הודעה? זה משהו שצריך להיות ברור. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> בדרך כלל משהו השתנה אצלך בהצהרות, נכון? אנחנו בייבוא - - - << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> מגישים את ההצעות לפי הרגולציה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זהו, זה מה שייקבע. תגיש הצהרה לפי הרגולציה הקובעת וזה הדין שחל. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> זו לא הודעה: היום אני - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, ממש לא. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אוקיי. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל אתה צריך להוסיף את ההצהרה החדשה. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> את ההצהרה לפי ההוראות המאומצות. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> נכון. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אוקיי. זה נכון גם לייבואן שבין ה-1 בינואר 2023 עד מרץ, מתייחס לשתי תקופות המעבר. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, תשים לב שמי שהגיש עכשיו לא צריך להגיש עוד פעם. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> בדיוק, זה ממשיך. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה כתוב. בדיוק, זה ממשיך, זה כתוב. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> צריך לוודא שזה ממשיך, בסדר. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> נכון, זאת הייתה הכוונה שלנו. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> יראו אותו כאילו הגיש כבר לצו הזה. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אוקיי. הערה נוספת, בבקשה חברים, מה לגבי - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> עוד לא הגענו, עוד לא קראנו את הסעיף ואתה כבר - - - << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אוקיי, בואו נמשיך לקרוא ואני אתייחס. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> "(2)" החלק השני של הוראת השעה: "הגיש יצרן או יבואן כאמור בפסקה (1) הודעה לפי ההערה שאחרי הטבלה בתוספת השנייה א' לחוק, כנוסחה בסעיף 1(4) לצו הגנה על בריאות הציבור (מזון)(החלת הוראות האיחוד האירופי וקביעת תנאים והחרגות)(הוראת שעה), התשפ"ג–2022, ולא נקב בהודעתו מועד סיום מוקדם יותר מיום ט' בניסן התשפ"ג (31 במרס 2023), יראו אותו כאילו הגיש הודעה לפי פסקה (1) ופירט באותה הודעה את המועד י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023), ואולם הוא רשאי לנקוב במועד מוקדם יותר בהודעה שימסור בהתאם להוראות פסקה (1)".". << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> למה פה אתם לא מתקנים? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> גם פה צריך לתקן. אם תיקנו את ה-1 באפריל, אז גם פה צריך. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> נכון? זאת הייתה הכוונה, בסדר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> רגע, גם פה אנחנו אומרים במקום ה-31 בדצמבר 2023, זה יהיה ה-1 באפריל 2024. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> רק תתקני את התאריך העברי. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> ברור, אבל כל היתר נשאר אותו דבר. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> כן. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כן. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> רגע, אני רוצה להתייחס, פנינה, זה די קשור למה שאמרתי קודם. יש פה את הסעיף: "אולם הוא רשאי לנקוב במועד מוקדם יותר בהודעה שימסור בהתאם להוראות פסקה (1)". פה בעצם צריך הבהרה – כמו שאמרת קודם פנינה – או לתקן את הנוסח, שיבינו שלא צריך להגיש הצהרה מחודשת אלא על תאריך מסוים, זה לא כל כך ברור. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, זה לטובתך, אין פה הודעה. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> זה ממש לטובתך. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> "אולם הוא רשאי לנקוב במועד מוקדם יותר בהודעה שימסור". ההודעה שימסור, את אומרת, זו לא הודעה, זו הצהרה לפי ההוראות המאומצות. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ההודעה שימסור, ההצהרה. אם אתה עכשיו מייבא מזון אתה תגיש את המסמכים, נכון? אתה תצטרך להגיד ההצהרה עכשיו – עד עכשיו הצהרת שזה עומד בדין הקודם, עכשיו זה עומד בדין, החקיקה האירופית, נכון? אתה תצטרך לתקן את ההצהרה שלך. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> לפי מה שכתוב פה, שזה: "הודעה שימסור". אולי צריך לתקן את זה ש - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ה"הודעה שימסור", יכול להיות שאתה מגיש דרך הפורטל הצהרה או שאתה מגיש דרך הפורטל את ההודעה - - - << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אדוני, יש אפשרות לפחות להסביר את זה בנוסח, שזה יהיה כתוב? אני לא מצליח להבין מפה ואני גם עורך דין, סליחה שאני אומר. אני לא מצליח להבין את זה, כי הודעה זה להגיש הודעה מסודרת בפורטל. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני לא הבנתי. אם תנוח דעתך, אנחנו יכולים להוציא את זה כהבהרה. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אולי אפילו הודעה ליבואנים ש - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תכף. בסוף שי סומך ירצה להתייחס לניסוח שעשינו, נשאל אותו גם את השאלה הזו. הוא מקשיב עכשיו, הוא יתייחס גם לזה. משרד המשפטים, עורך דין סומך. << אורח >> שי סומך: << אורח >> כמו פנינה, גם אני לא הבנתי את ההודעה. אולי אם יהיו לנו כמה דקות, או שהוועדה תסמיך אותנו לדייק את הנוסח, או שנעשה התייעצות של כמה דקות. אבל רציתי לומר משהו אחר, אדוני היושב-ראש, קודם כול ההארכה של שלושת החודשים, מבחינה טכנית, היא בעצם חריגה מהדין האירופי ולכן צריך אישור של ועדת החריגים. אני דיברתי כבר עם רשות הרגולציה, עם זמר בלונדהיים, נעשה איזשהו הליך מהיר מאוד-מאוד לפני הפרסום כדי שגם הרחבה לשלושה חודשים נוספים תהיה באישור ועדת החריגים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה זאת אומרת? אם אנחנו מאשרים - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> זה באישור ועדת הבריאות, לא הבנתי. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> ועדת הבריאות עוברת על הנוסח, היא יכולה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה קשור באישור ועדת הבריאות, לא הבנתי. << דובר_המשך >> שי סומך: << דובר_המשך >> לא, אבל כל חריגה מהדין האירופי מחויבת אישור של ועדת החריגים, כך קובע החוק הראשי. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> זו תקופת מעבר, מה הקשר לדין האירופי? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא, עורך דין סומך. סליחה רגע, סליחה חבר'ה. << דובר_המשך >> שי סומך: << דובר_המשך >> סליחה, אפשר לסיים? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סליחה, עורך דין סומך, כרגע אנחנו לא מדברים על חריגה מהדין האירופי. אנחנו מדברים מבחינת תקופת המעבר שלנו כאן במדינת ישראל: האם אנחנו נותנים את זה עד ה-1 בינואר 2024 או ה-1 באפריל 2024, מבחינת תקופת מעבר, לא שינינו מהדין אירופי באותם זמנים. << דובר_המשך >> שי סומך: << דובר_המשך >> טוב. אני אבהיר שוב: קודם כול, אין כאן שום בעיה, נטפל בזה היום ומבחינה טכנית נפתור את הבעיה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> שי סומך: << דובר_המשך >> אני לא אומר שום דבר שמונע מהוועדה כרגע להאריך בשלושה חודשים, אוקיי? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> שי סומך: << דובר_המשך >> אני רק אומר שמבחינה טכנית, מתן האפשרות לעבוד לפי הדין הישראלי הוא בעצם חריגה מהדין האירופי. למרות שזו הקלה, זו עדין חריגה מהדין האירופי. לפי החוק שקיבלה הכנסת – חוק המזון – כל חריגה מהדין האירופי, גם אם היא הקלה, מחייבת אישור של ועדת החריגים, זה המצב. לכן גם הסעיף הזה של ההקלה יאושר בידי ועדת החריגים. ההרחבה שלו לשנה ושלושה חודשים במקום שנה, היא גם מחייבת לעשות את זה. נעשה את זה בהליך מהיר מאוד, עוד היום לפני הדיון, רק ציינתי שנעשה את זה ונסדיר גם את הנושא הזה, כדי שלא יהיו תקלות משפטיות. דבר נוסף שרציתי לומר – לאור הדברים ששמעתי בדיון – לגבי הוראת המעבר: יכול להיות שכדאי בהוראת המעבר להבהיר שמדובר במזון שיוצר או יובא עד המועד שיפורט בהודעה, כדי להבהיר שהמזון הזה יוכל אחר כך להיות משווק גם אם השיווק הוא אחרי אותו מועד שננקב בהודעה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה כבר אמרנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה נאמר כאן. << דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> אז בוא תחזור עוד פעם, בבקשה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני הייתי, בפסקה הראשונה, של הכוכבית, במקום, כתוב שם: עד מועד שיפרט בהודעתו, הייתי כותב: שיוצר או יובא עד מועד שיפרט בהודעתו. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> שמה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שנייה, עורכת הדין סלנט. << דובר_המשך >> שי סומך: << דובר_המשך >> שיוצר או יובא עד מועד שיפרט בהודעתו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> באיזה סעיף? << דובר_המשך >> שי סומך: << דובר_המשך >> זה בכוכבית, בפסקה *(1). << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> מה אתה רוצה שתהיה ההבהרה שי? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> בטור א, "על מוצר המזון שנקב בהודעתו"? << אורח >> שי סומך: << אורח >> כתוב שם: עד מועד שיפרט בהודעתו. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> "וזאת עד מועד" << אורח >> שי סומך: << אורח >> אז הייתי כותב: שיוצר או יובא עד מועד שיפרט בהודעתו. כך אפשר יהיה להבהיר שמוצר ששווק אחרי המועד, הוא עדיין יעמוד בהוראות הדין כי הוא יוצר או יובא לפני המועד שנכתב בהודעה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> רגע, אתה רוצה להגיד – בוא נקרא את כל הפסקה ונראה שזה מסתדר: "יצרן או יבואן מזון, למעט יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי – לגבי מזון שהוא מייבא במסלול כאמור, אשר יודיע, בטופס מקוון שיגיש דרך אתר האינטרנט לנותן רישיון ייצור או לרשם, בהתאמה (להלן- ההודעה), על עמידתו של מוצר מזון מסוים בדין כפי שחל ביום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022), לא יחולו הוראות התקנות כאמור בטור א' על מוצר המזון שנקב בהודעתו", וזאת - - - << דובר_המשך >> שי סומך: << דובר_המשך >> שיוצר או יובא עד מועד שיפרט בהודעתו. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> שיוצר או יובא. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, אפשר להתייחס ברשותך? אם הוא רושם את הנושא של יוצר עד לאותו מועד, הוא נועל אותי מבחינת הפער בין חומר הגלם לבין המוצר שיוצר. זאת אומרת שאם מוצר שיוצר עכשיו, ב-1 באפריל, מבוסס על חומר גלם - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> שנקב בהודעתו, אתה יכול לבוא ולהגיד שאתה מייצר איתו עכשיו. יש לך חומר גלם, שיוצר ואתה - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> זאת אומרת, את אומרת שאני אוכל לנקוב שזה חומר גלם שיובא לפני, ואני אייצר איתו אחרי. זו המשמעות של מה שאת אומרת, זו הבהרה שהיא חשובה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כן. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> זאת הייתה הכוונה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> הבנתי. ואדוני, רק נקודה אחת נוספת. לפי דעתנו, הנושא שצריך להיות פה, אישור ועדת החריגים על התקופה עצמה, אני לא חושב שזה נכון אבל אני - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה בסדר, זה יטופל היום גם כן. הסתכלנו כאן בהוראה, בחקיקה הראשית, יש כאן איזו פסקה ש - - - << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אדוני, אבל יש לי עוד, יש לי עוד הערה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מתברר שעורך דין סומך, פעם אחר פעם, יודע לדייק בנקודות. אנחנו למען הסר ספק ולא רק למען הסר ספק, זה למעשה ההוראה שנותנת פה. יכולה עורך דין סלנט לקרוא את זה, מאיפה זה הגיע. זה יטופל, זה יטופל, זה לא דבר שיעכב. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אפשר להגיד משהו? אני רוצה להגיד משהו בבקשה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שנייה, עורך סין סלנט. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> רגע. שי, אתה מתייחס בעצם להוראה שבסעיף 313? << אורח >> שי סומך: << אורח >> כן. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> על 313ג אתה מדבר? << אורח >> שי סומך: << אורח >> הנוסח לא לפני, אבל אני אוכל להסתכל בדיוק על הסעיף. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הנוסח לא לפניו והוא ידע להגיד לנו את זה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אבל המשמעות של כל סטייה מהדין האירופי – אני אסתכל על הסעיף המדויק, אבל ברור שכל סטייה מהדין האירופי, גם היא קלה, מחייבת אישור של ועדת החריגים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עורכת הדין סלנט, שגם ידעה להגיע לנקודה, תקרא. היא מתארת לעצמה על סמך מה אתה - - - << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אני רוצה להתייחס. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אתה אומר את זה בגלל שבסעיף 313ג כתוב: על אף האמור בסעיף (א) על שינוי התוספת השנייה יחולו הוראות סעיף 3א, הוספת תנאים או החרגות לטור ב או לטור ג באותה תוספת טעונה גם קבלת המלצת ועדת החריגים לפי 313א. לא? זה לא זה? מה, מרינה? << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> אני פשוט – אני אתייחס. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שנייה, עורך דין סומך, מה אתה אומר? << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני אתן למרינה להתייחס, כן. << דובר_המשך >> שי סומך: << דובר_המשך >> ברשותכם, אני רק אתייחס. קודם כול, מבחינה פרוצדורלית ועדת החריגים צריכה לתת את המלצתה לאחר הפנייה הרשמית, וההמלצה של שר הבריאות לעניין מסוים. אני לא יודעת כמה זה מתאים, אנחנו מדברים על הוועדה ובחוק כתוב: פנייה של שר הבריאות. רק עניין פרוצדורלי, זה דבר אחד. הדבר השני, אנא שימו לב: ההמלצה של ועדת החריגים צריכה להתייחס לתנאים והחרגות ולא כאשר התנאים וההחרגות – לפחות עד עכשיו זאת הייתה הפרשנות הברורה – הם ההחמרה. אנחנו לא מדברים פה בשום דרך, וזה מוסכם פה על כולם, על החמרה. אנחנו מדברים על הקלה, זאת בעצם כל המשמעות של הצו הזה. הרי כל השינוי של טור ב' לעניין מזהמים מיקרוביולוגיים – כאשר כפי שהם אושרו במהלך חוק ההסדרים, הוא היה אפס החרגה, גורפת מאוד-מאוד ונוקשה. כרגע אנחנו מדברים על ההקלות. ועל כן, אם אתם תשימו לב בבקשה, בפתיח בכלל לא נדרשנו להביא את השינוי הזה לוועדת החריגים. פה, לטעמי, אנחנו גם מדברים על ההקלה ועל כן, כמובן, אנחנו נקבל כל - - - אבל אני לא חושבת, אני לא רואה בזה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יכול להיות שזה רק השר, מה שרשום כאן, אבל לא משנה. בסדר, זה יידון, אנחנו נכין את ה - - - << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אפשר להתייחס אדוני, בבקשה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה, התייחסות. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> לגבי ההערה של שי ממשרד המשפטים, על העניין של: יפרט שמוצר יוצר או יובא עד המועד, אני רוצה הבהרה. אני שואל אתכם, משרד הבריאות: מה לגבי מוצר שיוצר, נגיד בפברואר 2024, אבל יובא לארץ באפריל 2024, אחרי תקופת המעבר, האם זו בעיה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> מה? לא הבנתי. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> כלומר, עוד פעם: מה לגבי ייבוא של מזון שיוצר בחו"ל, ייצרו אותו בחו"ל, נגיד בפברואר 2024 שלכאורה הוא בתוך תקופת המעבר? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ממש לא. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> רגע, אבל לארץ הביאו אותו - - - ממש לא, מה? << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> ייבוא זה ייבוא. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ממש לא. ייבוא זה ייבוא, וייצור בארץ זה יצור. אני אומרת: למדינת ישראל מוצרים שיוכלו לעמוד בדין הישן, זה מוצרים שיובאו לארץ עד ה-31 בדצמבר. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> כלומר, זה לא מתייחס למוצרים חדשים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא. מוצרים שיוצרו בארץ מחומרי גלם, אפשר יהיה, הם יוכלו לעמוד בדין הקודם כי חומר הגלם שלהם - - << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> כבר בארץ. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הגיע לפני כן. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> - - הגיע לארץ. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> הבנתי. זה מתייחס בעצם רק למוצרים שהיו כאן, לכאורה, ערב תחילת הרפורמה שנכנסה לתוקף. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חומרי גלם ומוצרים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> מוצרים שיוצרו בתקופת המעבר. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> ומוצרים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אפילו חומרי גלם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כלומר, מוצרים חדשים - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> המוצרים האלה שהגיעו לכאן, כמובן, יוכלו להימכר עד סוף תקופת חיי המדף שלהם ויעמדו בדין הישן. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> לשיטתכם, אי-אפשר לתת את תקופת המעבר למוצרים חדשים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, אי-אפשר לתת את תקופת המעבר למוצרים חדשים שלא הגיעו לארץ. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אתם מתארגנים. << אורח >> אולה צוקרמן: << אורח >> אפשר לשאול שאלה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הרי למה צריך תקופת מעבר? ברגע שאתה מחיל את הצו – התחלת, אתה מתחיל להביא לפי התקנות. רק שנייה, שאלה. << אורח >> אולה צוקרמן: << אורח >> יש לי שאלה לגבי הנושא. אם יש - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סליחה, רק רגע. << אורח >> אולה צוקרמן: << אורח >> בבקשה, סליחה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל יבואנים או יצרנים שמייצרים בחו"ל, ושם יש להם כבר מלאים, והם אמורים להביא אותם? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> הם כבר יודעים מהיום להיערך לכך שהם יצטרכו לייבא את המוצרים האלה עוד לפני סיום תקופת המעבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. בבקשה. << אורח >> אולה צוקרמן: << אורח >> אני אולה צוקרמן, מנהלת רגולציה בחברת אבוט, יבואנית, אנחנו מייבאים גם מארצות הברית וגם מאירופה. יש לי שאלה לגבי תקופת המעבר למוצרים חדשים שנרשמים כבר השנה, זאת אומרת, ואמורים להגיע לפני תום תקופת המעבר. האם הדין חל גם לגביהם? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> מתי הם אמורים להגיע? << אורח >> אולה צוקרמן: << אורח >> הם יובאו לפני תום תקופת המעבר וזה מוצרים חדשים אבל הם נרשמים כעת. אנחנו לא נדרשים להציג הצהרה של אי-עמידה כרגע, אנחנו אמורים להיבחן לפי הדין הישן, נכון? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כן, נכון, ובכלל את בתקופת המעבר. << אורח >> אולה צוקרמן: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה ייבדק כי הסתכלנו כאן, יכול להיות שזה אפילו השר, הסמכות, לדעתי. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> זה מה שהתכוונתי לומר. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה מה שהתכוונו לומר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן, כך גם כן עורך דין שטרן. הסתכלת וראית שזה משהו של השר, נכון? << דובר_המשך >> יעקב שטרן: << דובר_המשך >> כל המהות של ועדת החריגים, שהיא מייעצת לשר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אני מציעה שמשרד הבריאות ומשרד המשפטים, לפני הפרסום ברשומות, ייראו אם נדרשת המלצה של ועדת חריגים על מנת שהתהליך יהיה כמו שצריך. ואם לא, אז לא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תסתנכרנו ותעשו את זה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אפשר אולי להציע? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני ידעתי להתכנס מעכשיו לעכשיו, אתם תדעו לעשות את זה מעכשיו לעכשיו, אם צריך. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אפשר אולי להציע ונעשה את התיקון הזה, רק של המועד – במסגרת, אנחנו גם כך ערב תזכיר משלים, ערב הסדרים, ובאים עוד פעם, וכרגע לסגור את זה עד ה – ונעשה את זה בתיקון 4? שלושת החודשים האלה, אם זה מקובל עליכם. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> מה? שעכשיו נסגור את השנה ובתזכיר - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> מה? שנאשר את זה לפי שנה, ואת שלושת חודשי התוספת נעשה בתזכיר המשלים שיידון אצל אוריאל? בוודאי. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כן. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אין לנו התנגדות לנושא הזה, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אפשרות. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אין בעיה. אנחנו שותפים לדרך ובוודאי, אין ספק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עורך דין סומך, הקשבת להצעה פה? << אורח >> שי סומך: << אורח >> כן, היא מקובלת לגמרי, אפשר לעשות את התיקון הזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הינה, הוא גם אומר שזה מקובל עליו. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> תודה, שי. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> זה יצא במסגרת החלטת ועדה? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לא, אין החלטת ועדה. כשתבוא החקיקה - - - << אורח >> מירי כהן: << אורח >> זה בפרוטוקול. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה נאמר פה במפורש, המטרה היא בסוף להגיע לשם. זה נאמר לפרוטוקול שתקופת המעבר תהיה ה-1 באפריל 2024, זאת אומרת שנה מאישור התקנות, אבל כרגע בצו עצמו מופיע ה-1 בינואר 2024 והתיקון של שלושת החודשים האלה יגיע ב-? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו אמורים ב-16 באפריל. לדעתי אנחנו הראשונים, ככה הודיעה לנו עורכת הדין נועה בן שבת. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> מה? שכבר יהיה הדיון הראשון על חוק ההסדרים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיד לאחר החג? << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> מיד לאחר החג מתחילים הדיונים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי, אבל זה יהיה במהלך החודשים - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> במהלך החודש הקרוב. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אוקיי. הצו, הנוסח שלו, זה כמו שהקריאה מרינה. בלי התיקונים של ה-1 באפריל 2024 אלא משאירים את המועד על 31 בדצמבר 2023, ועם השינוי שהקראנו בכוכבית שאומרים שזה על מוצר שנקב בהודעתו שיוצר עד מועד - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> על מוצר המזון שיוצר או יובא עד מועד שנקב בהודעתו. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> - - שיפרט בהודעתו. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> שנקב בהודעתו זה בסעיף. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לפני חגי לוין, אנחנו סיימנו? << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> מבחינת הקראה, כמובן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מבחינת ההקראה סיימנו? << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> כן. << דובר >> מירי כהן : << דובר >> נראה לי שכן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לפני שנסיים, משרד החקלאות שאולי כן מקשיבים, הם הוזמנו על ידי הוועדה – גם התנהלו מול מנהלת הוועדה – והם חשבו שהם לא צריכים להגיע. אני אומר את זה באופן באמת ברור ונחרץ: הדיונים רלוונטיים מאוד-מאוד למשרד החקלאות ואין לכם סמכות להחליט אם אתם צריכים להגיע או לא צריכים להגיע. ברגע שאתם מוזמנים לדיונים כאלה, זה שיקול דעת של הוועדה, יושב-ראש הוועדה, הכנסת, ולהבא נוודא שזה יהיה כך. הסכמתי באופן חריג שיעלו, כי הבינו כרגע שיש להם משמעות ,בזום. חגית איגרמן, משרד החקלאות, שלום וברכה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> שלום אדוני, אנחנו מתנצלים על אי-ההבנה. הבנו אתמול בערב ממשרד הבריאות שהתיקון לא עוסק במוצרים שקשורים אלינו. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> נכון. << דובר_המשך >> חגית איגרמן: << דובר_המשך >> לכן הבנו שכנראה לא נדרש שנגיע. אני מבינה שהבנו לא נכון, אנחנו מתנצלים בפני הוועדה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> והעמדה שלכם? אנחנו צריכים גם לשמוע את העמדה מבחינתכם. לא נוגע? תגידו אוקיי, אין לנו התנגדות, וזה בסדר. כמו שמשרד האוצר היה פה ומשרד הכלכלה, שאומרים שזה בסדר והם הגיעו לכאן, זו בדיוק הנקודה. << דובר_המשך >> חגית איגרמן: << דובר_המשך >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הבשר לא נוגע לחקלאות? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל אין כאן בשר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> יש את ההחרגה שלכם. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> בוודאי, אבל זה בשר מעובד, זה שלנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בשר מעובד זה שלכם. אוקיי. תודה. פרופ' חגי לוין, לסיום. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> ברשותך, שלוש הערות לדיון שהתקיים עכשיו. ראשונה, כמו שאתה ציינת, העבודה תמיד לוקחת את הזמן שהוקצה לה, אני רוצה שלא נקל ראש בדחייה נוספת של שלושה חודשים. כפי שאנחנו סומכים, ההסתדרות הרפואית, על משרד הבריאות כך כדאי גם לנכבדים, לך, לסמוך על משרד הבריאות. הוא ביקש עד ה-1 בינואר, או התאריך שנקבע, אני לא בטוח שצריך את הדחייה הנוספת הזאת, של שלושת החודשים, וצריך לשקול אותה בכובד ראש. שמענו גם שזה עניין שדורש אישור חריג ומנוגד, אולי, לדין האירופי, אולי לא צריך את הדחיה הנוספת הזאת של שלושת החודשים. ההערה השנייה: הבקשות האלה מגיעות בסוף לשירות המזון. אני חייב להעלות בפניך, אפשר לשמוע מפנינה הרחבה, שיש מצוקה קשה מאוד של כוח אדם מקצועי בשירות המזון. התוצאה היא פגיעה בבריאות הציבור וגם בתעשייה, שצריכה לחכות הרבה פעמים לאישורים. זו נקודה משמעותית מאוד כשאנחנו מקיימים את הדיון הזה, צריך לשים לב אליה ולשפר אותה למען כולם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש לך יושב-ראש הסתדרות חדש. << דובר_המשך >> חגי לוין: << דובר_המשך >> ההערה השלישית, רק הבהרה: עניין הסעיפים. זו בעיה בבריאות הציבור, זו לא בעיה של תנאי עבודה. המחסור בכוח אדם פוגע בבריאות הציבור ולכן זה רלוונטי אלי, כיושב-ראש איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל. ההערה השלישית היא שיש שם רק סעיפים, חלק מהסעיפים של חומרי ההדברה. פנינה הסבירה כי יש סעיפים שהם לא רלוונטיים לכאן, אבל אני רוצה לוודא שאין חומרי הדברה שאסורים או שיש רמה נדרשת ברגולציה האירופית ואצלנו מקילים בהם. אני מבקש שמשרד הבריאות יוכל לאשר שאין כאלה חומרי הדברה, שהם בפיקוח באירופה והם לא בפיקוח אצלנו. תודה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> קודם כול, אני מודה לפרופ' חגי לוין שהעלה את הנושא של כוח האדם בשירות המזון, כי אכן אנחנו במצוקה. זה חלק מהדיונים שהיו לנו השבוע בוועדת הכלכלה, שדיברה על כך שייעשה דיון ייעודי לטובת הנושא. אני אשמח אם זה יהיה דיון משותף, כי במקור היינו אמורים להיות ועדה משותפת שתעסוק בכל נושא הרפורמה של המזון, ועדת הבריאות וועדת הכלכלה. << דובר >> יעקב שטרן: << דובר >> בהסדרים? << אורח >> מירי כהן: << אורח >> כן. << דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> בהסדרים הקודם, כן. הוקמה ועדה משותפת ואנחנו נשמח שהנושא הזה יעלה בדיון משותף. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> מצוקת כוח האדם הייתה בדיון ביום ראשון שעבר, על יוקר המחיה, ויושב-ראש הוועדה הבטיח. עלתה הסוגיה של הבעיה להעסיק אנשים בגלל - - - יושב-ראש הוועדה הבטיח שיקיים דיון עם הנציבות והממונה על השכר. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני מבקשת את ההשתתפות שלכם כי אתם בעצם רוב הדיונים, כל החקיקה שלנו תגיע לפתחכם וזה המקום הטבעי. לכן בזמנו הוקמה ועדה משותפת, ואנחנו נשמח שזה יהיה אצלכם. זה דבר אחד. דבר שני, לעניין שאריות חומרי ההדברה. העלה פה פרופ' חגי לוין נקודה חשובה מאוד-מאוד, אנחנו בעצם באימוץ הזה, החלנו את הדיון האירופי על מזון מעובד. אין חולק שאנחנו צריכים להגיע להסכמות עם משרד החקלאות לעניין השימושים על המזון הטרי, על פירות וירקות במדינת ישראל. משרד הבריאות יכול לבוא ולדרוש שאלה יהיו רק חומרים שמותרים באירופה, אבל זה לא יהיה נכון כי יש תעשייה במדינת ישראל וכל זמן שזה רשום והדיונים האלה – אנחנו במאבקים ובמחלוקת מול משרד החקלאות אבל זה צריך להיפתר יחד עם משרד החקלאות, בדיון משותף, לשם כך התקבלה החלטת ממשלה להקים צוות ייעודי שאמור לטפל ולהסדיר את כל הנושא הזה במהלך חצי השנה הקרובה. ככל שנדרש, אנחנו נשמח להזמין אותך, פרופ' חגי לוין, לדיונים, אבל זה לא על השולחן כרגע. << דובר_המשך >> חגי לוין: << דובר_המשך >> תודה. ולעניין שלושת החודשים? מה התייחסות משרד הבריאות? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לעניין שלושת החודשים, כפי שאנחנו סבורים ואומרים, ההחלטה פה של יו"ר הוועדה לתת את שלושת החודשים, אנחנו לא חושבים שהיא עניין לא מידתי בנסיבות שנוצרו. אנחנו כמובן היינו מעדיפים להיצמד לשנה אבל אנחנו רוצים להיות קשובים לצרכי התעשייה ולעשות את זה בצורה – שכל המעבר הזה יהיה חלק ונאות, ולכן אנחנו סבורים שזה בסך הכול עניין מידתי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בכל מקרה בצו עכשיו, מאשרים עד ה-31 בדצמבר 2023, במהלך חוק ההסדרים. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> כי זה יוארך ל-31 במרץ, נכון? תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עורכת הדין שרון גוטמן טרודלר, סגנית בכירה ליועצת המשפטית, בזום, היא ביקשה להתייחס. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> כן, רק להערה של עורך דין סומך בפסקה אחת, לסעיף (ב) בתקופת המעבר, אני מציעה רק לדייק את זה יותר כדי שיהיה ברור במה מדובר. הוא הציע שיתווסף: "על מוצר מזון שנקב בו בהודעתו שיוצר או יובא". אני מציעה להוסיף את המילים: שיוצר בישראל או יובא אליה. וגם לציין ש: לעניין זה יראו את יום מתן תעודת השחרור מתחנת הסגר כמועד היבוא. כדי שיהיה ברור בדיוק במה מדובר, כשמדובר בייצור בישראל או בישראל, וכשמדובר בייבוא, יש נקודה שבה המזון נחשב כשהוא מיובא לישראל. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> רגע, את יכולה בבקשה לחזור? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> פנינה, זה גם אמור לתת מענה משלים, מלא, לבקשה שלנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה דיוק נצרך, הכרחי. שנייה, אנחנו נדייק את זה כאן כרגע. << דובר_המשך >> יעל סלנט: << דובר_המשך >> שרון, את יכולה בבקשה לחזור? << דובר_המשך >> שרון גוטמן טרודלר: << דובר_המשך >> כן, בוודאי. אני בעצם העתקתי את זה, עורכת הדין סלנט, העתקתי את זה מהוראת המעבר שהייתה בחוק התוכנית הכלכלית של 2021 ואני אקריא את זה: לעניין זה לא יחולו הוראות התקנות כאמור בטור א על מוצר מזון שנקב בהודעתו שיוצר בישראל או יובא אליה. ולעניין זה - - - << דובר_המשך >> יעל סלנט: << דובר_המשך >> רגע, עד מועד שיפרט בהודעה ובלבד שלא יהיה מאוחר מיום 31 בדצמבר. ואז: לעניין זה. << דובר_המשך >> שרון גוטמן טרודלר: << דובר_המשך >> יראו את יום מתן תעודת השחרור מתחנת הסגר כמועד היבוא. << דובר_המשך >> יעל סלנט: << דובר_המשך >> מתחנת ההסגר כמועד היבוא? << דובר_המשך >> שרון גוטמן טרודלר: << דובר_המשך >> כן, כן. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אוקיי. << דובר_המשך >> שרון גוטמן טרודלר: << דובר_המשך >> את יכולה רק להקריא? << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אפשר? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אתם אחרי זה, נדבר גם. בגדול, אם אני מבינה נכון את ההצעה שלך, זה יהיה: לא יחולו הוראות התקנות כאמור בטור א על מוצר המזון שנקב בהודעתו שיוצר בישראל או יובא אליה וזאת עד מועד שיפרט בהודעה ובלבד שלא יהיה מאוחר מיום 31 בדצמבר 2023. לעניין זה יראו את יום מתן תעודת השחרור מתחנת ההסגר כמועד היבוא. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אני רוצה להתייחס לזה, בבקשה חברים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> לפעמים, כמו שאנחנו יודעים, יש עיכובים בתחנות ההסגר של משרד הבריאות בנמלי הים, נמל אשדוד ונמל חיפה, לכן – דיברת קודם על ייבוא, אני רוצה בבקשה לבקש שיירשם שמדובר במועד יציאת האונייה או לכל המאוחר מועד הגעתה לישראל. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, מועד הגשת הבקשה. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> ממועד הגשת הבקשה לשחרור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה לא יכול. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אני רק אומר, אלה דברים חשובים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש שביתה בנמל ונשאר חודש שם, וחודש אחר כך זה נכנס - - - << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> בכלל לא דיברתי על השביתות, דיברתי על - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לדוגמה, אני אומר. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> במקום: יום מתן תעודת, זה: יום הגשת הבקשה לקבלת תעודת שחרור. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> יום הגשת הבקשה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> מה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לעניין זה יראו את יום, אני אכתוב לך, אני אנסח את זה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לא, הוועדה צריכה לדעת על מה היא מצביעה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לעניין זה יראו את יום הגשת הבקשה. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> יום הגעת האונייה אפשר? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא. יום הגשת הבקשה לקבלת תעודת שחרור. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לעניין זה יראו את יום? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לעניין זה יראו את יום הגשת הבקשה לקבלת תעודת שחרור מתחנת ההסגר כמועד היבוא. << אורח >> אולה צוקרמן: << אורח >> זה יכול להיות לפני. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> לפני שהאונייה מגיעה. << אורח >> אולה צוקרמן: << אורח >> לפני שהאונייה מגיעה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> עוד פעם: לעניין זה יראו את יום? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> הגשת הבקשה לקבלת תעודת שחרור מתחנת ההסגר כמועד. אין לי בחוק שום דבר סעיף של הגעת האונייה, אני נצמדת להוראות הקיימות. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> בסדר, אבל התיקון הזה חשוב ונחוץ. התיקון הזה טוב, תודה רבה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> פנינה, עוד פעם: לעניין זה יראו את יום הגשת הבקשה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לקבלת תעודת שחרור מתחנת ההסגר כמועד היבוא. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. יש משהו להוסיף? מיצינו? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, רק משהו אחד לסוף. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה חייב? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אנחנו רוצים להודות לך על קיומו של דיון באופן מהיר, חג פסח שמח וכשר לכולם. זה לא מובן מאליו שהוועדה התכנסה, וששירות המזון מיהר להגיש את התקנות גם כשזה ברגע האחרון, כדי שלנו תהיה רציפות בתקופת המעבר. תודה לך גם על ההתחייבות באורכה עד ה-31 במרץ, לא מובן מאליו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טוב, לפני שאומר כמה מלים אני מעלה להצבעה את צו הגנה על בריאות הציבור (מזון)(החלת הוראות האיחוד האירופי וקביעת תנאים והחרגות), התשפ"ג–2023. מי בעד? אני בעד, ואין מתנגדים ואין נמנעים. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני קובע שהצו אושר. אני רוצה להודות למשרדים הממשלתיים הרלוונטיים, גם שהשתתפו וגם כמי שצפו בזום: משרד הבריאות בראשם; משרד האוצר; משרד המשפטים; משרד הכלכלה ומשרד החקלאות שבהמשך גם הגיעו לדיונים. לאורחים הנוספים שהיו כאן, על העמדות שנשלחו לעובדי הוועדה, ליועצת המשפטית עורכת הדיון יעל סלנט, למנהלת הוועדה מיכל דיבנר-כרמל ולעוזרי היקר, עורך דין יעקב שטרן. אזרחי ישראל – ערב פסח תשפ"ג, באמת בהליכים מהירים בשבועות האחרונים, בסיוע כמובן של משרד הבריאות, משרד הכלכלה וועדת הבריאות – קיבלו את התשובה שמלחמה ביוקר המחיה זה לא אמירות בעלמא. אנחנו עושים מעשים אמיתיים עם שותפים שנמצאים איתנו, גם מהמגזר העיסקי, להסתכל לטובת אזרחי ישראל ולטובתם האישית והכללית, תוך שמירה על האיזונים הנדרשים בבריאות הציבור. עשינו את זה בשום שכל, בהתאמות מלאות, ואנחנו שמחים שאנחנו ממשיכים לפעול. ככל שמגיעים כאלו דברים אנחנו נמשיך לתקן אותם. יש עוד דברים ובשורות שמגיעים גם בחוקי ההסדרים וגם בהמשך. ועדת הבריאות, כמו כל ממשלת ישראל וכנסת ישראל, רשמה לעצמה וחרתה על דגלה את המלחמה ביוקר המחיה. אנחנו אמרנו למשרד הכלכלה, גם בדיון הקודם, מעבר לחסמים שאנחנו מסירים כמשרד הבריאות, משרד הכלכלה יצטרך להמשיך לעקוב – מול הייבואנים; מול התעשיינים; מול הייצואנים – בשביל שלא אחרי שאנחנו מסירים חסמים, בסוף מתאימים את עצמם למעלה מאשר מתאזנים למטה, מתאימים לאיחוד האירופי רק בהקלות אצלם ולא אחרת. יש ייבוא מקביל ובסוף אתה רואה שהייבוא המקביל נצמד לייבוא הקבוע, יש תקינות כאלה והסרת להם חסמים אבל הרווחים גדלו. זה דבר שצריך לעקוב אחריו. אני יודע שמשרד הכלכלה מביא לחקיקה החמרה על המונופולים הגדולים, שלא יגבילו את הייבואנים הקטנים יותר, נעזור בנושא הזה, זה חשוב, זה צריך לבוא בבשורה. אזרחי ישראל נאנקים תחת העול, הסל התייקר משמעותית בכל הפרמטרים וכל עזרה כזאת בסופו של דבר תעזור. אני חושב שהבשורות שהבאנו בתקנות בתמרוקים וכרגע כאן במזון, בסופו של דבר מתחברות לבשורה שלמה, אמיתית, ואני רוצה להודות, כמובן, לכל הנוגעים בדבר. בבקשה. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> אני חייבת להגיד, אני רוצה להגיד תודה רבה לוועדה, ליושב-ראש, לצוות המדהים, לעוזר המדהים שלך. אנחנו יוצאים לפגרה אבל באמת היה מושב מאתגר. על הנכונות והסיוע, גם כשהבאנו דברים ברגע האחרון ואנחנו מקווים שזה לא יקרה. על כל העבודה שעשיתם, המקצועית והטובה, אז תודה רבה ושיהיה לנו באמת חג שמח. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. ישיבה זו נעולה, פסח כשר ושמח. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>