פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 ועדת הכנסת 30/03/2023 14/05/2023 11:26 מושב ראשון פרוטוקול מס' 37 מישיבת ועדת הכנסת יום חמישי, ח' בניסן התשפ"ג (30 במרץ 2023), שעה 09:00 סדר היום: 1. חלוקה ופיצול הצעות החוק הבאות: 0. הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 (מ/1612). 0. הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 (מ/1612). 1. רביזיה על החלטת ועדת הכנסת בדבר סדרי דיון מיוחדים פי סעיף 98 לתקנון הכנסת והקדמת הדיון בהצעות חוק הבאות, לפני הקריאה השנייה והשלישית: 0. הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות) (כ/947). 0. הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023 (כ/947). 1. פעילות ועדות הכנסת בפגרה הפסח, התשפ"ג-2023. 1. רביזיה לפי סעיף 142 לתקנון הכנסת על החלטת הוועדה בדבר העברת הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל), התשפ"ג-2022 (פ/353/25), מהוועדה לענייני ביקורת המדינה לוועדה לביטחון לאומי. 1. קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות: 0. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג-2023 (מ/1610). 0. הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 13) (מ/1613). 0. הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחבת זכויות הסטודנט), התשפ"ג-2023 (פ/2109/25), של חה"כ יונתן מישרקי. 0. הצעת חוק העונשין (תיקון - הגדרת איום), התשפ"ג-2023 (פ/2156/25), של חה"כ יצחק קרויזר. 0. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במוסדות התכנון), התשפ"ג-2022 (פ/533/25), של חה"כ יעקב אשר. 1. בקשת חבר הכנסת אליהו רביבו להעברת הצעת חוק העונשין (תיקון - הארכת ההתיישנות בעבירות מין בקטינים), התשפ"ג-2022 (פ/978/25), מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדה המשותפת לוועדת חוקה, חוק ומשפט ולוועדה לקידום מעמד האישה לדיון בהצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין. נכחו: חברי הוועדה: אופיר כץ – היו"ר ינון אזולאי – מ"מ היו"ר זאב אלקין משה ארבל בועז ביסמוט מתן כהנא שרון ניר משה סעדה אריאל קלנר משה רוט חברי הכנסת: אוריאל בוסו אליהו ברוכי יוראי להב הרצנו משה טור פז אוהד טל נעמה לזימי חנוך דב מילביצקי שלי טל מירון יונתן מישרקי יצחק פינדרוס יצחק קרויזר שמחה רוטמן עידן רול נאור שירי מוזמנים: יונתן פלוסהיים – אגף התקציבים, משרד האוצר רועי רווה – אגף התקציבים, משרד האוצר איתי טמקין – אגף התקציבים, משרד האוצר גל ברנס – אגף התקציבים, משרד האוצר תמר לוי בונה – אגף התקציבים, משרד האוצר עידו חי – אגף התקציבים, משרד האוצר דודי קופל – אגף התקציבים, משרד האוצר עידו מור – אגף התקציבים, משרד האוצר איליה כץ – אגף התקציבים, משרד האוצר יפתח עשהאל – אגף התקציבים, משרד האוצר יעל לינדנברג – אגף התקציבים, משרד האוצר רועי רייכר – אגף התקציבים, משרד האוצר גל אסף – אגף התקציבים, משרד האוצר נתנאל אושרי – אגף התקציבים, משרד האוצר מתן יגל – אגף התקציבים, משרד האוצר אלי מורגנשטרן – אגף התקציבים, משרד האוצר פנינה אורן שנידור – אגף התקציבים, משרד האוצר רותם ברמלי – אגף התקציבים, משרד האוצר גאיה עפר – אגף התקציבים, משרד האוצר צחי דוד – אגף התקציבים, משרד האוצר לילי אור – אגף התקציבים, משרד האוצר שירה עמיאל בן אבא – אגף התקציבים, משרד האוצר מירי סביון – משנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר עידן כהן – אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר אוהד מעודי – סגן בכיר לממונה, רשות שוק ההון שלמה אייזיק – נשיא לשכת סוכני הביטוח בישראל נטע דרורי – ממונה ייעוץ וחקיקה, המשרד להגנת הסביבה שולי נזר – סמנכ"לית רישוי עסקים בתעשיות, המשרד להגנת הסביבה אבי סלונים – ייעוץ משפטי, רשות המים חיים ביבס – יו"ר מרכז השלטון המקומי מירה סולומון – מרכז השלטון המקומי יוסף פולסקי – המוסד לביטוח לאומי נועם בסני – הבנק הדיגיטלי וואן זירו עומר רחמים – יועץ של השר סמוטריץ' ייעוץ משפטי: שגית אפיק ארבל אסטרחן רעות בינג איתי עצמון שלומית ארליך ענת מימון מנהלת הוועדה: נועה בירן - דדון רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בחירת ממלא מקום ליושב ראש הכנסת בעת העדרו מהארץ << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת, היום ה-30 במרץ, יום חמישי. נפתח בבחירת ממלא מקום ליושב ראש הכנסת בעת העדרו מהארץ. אדוני המזכיר, בקשה. << דובר >> דן מרזוק: << דובר >> בוקר טוב. יושב ראש הכנסת עתיד לצאת היום לביקור מדיני בהודו ולחזור ארצה ביום רביעי בשבוע הבא. בהתאם לסעיף 20א לחוק יסוד: הכנסת, נדרשת ועדת הכנסת לבחור ממלא מקום ליושב ראש בעת העדרו. היושב ראש ממליץ לוועדה לבחור בחבר הכנסת אוריאל בוסו, סגן יושב ראש הכנסת, כממלא מקום עד ליום שני בשבוע הבא כולל, ומיום שלישי לבחור בחבר הכנסת ישראל אייכלר, סגן יושב ראש הכנסת, כממלא מקום עד לתום התקופה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד מינוי ממלא מקום ליושב ראש? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> התקבל פה אחד. << נושא >> בקשת חבר הכנסת אליהו רביבו להעברת הצעת חוק העונשין (תיקון - הארכת התיישנות בעבירות מין בקטינים), התשפ"ג-2022 (פ/978/25), מוועדת חוקה, חוק ומשפט לוועדה המשותפת לוועדת חוקה, חוק ומשפט וקידום מעמד האישה << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בקשת חבר הכנסת אליהו רביבו להעברת הצעת חוק העונשין (תיקון – הארכת התיישנות בעבירות מין בקטינים), התשפ"ג-2022 (פ/978/25), מוועדת חוקה, חוק ומשפט, לוועדה המשותפת לוועדת חוקה, חוק ומשפט וקידום מעמד האישה. אני מבקש לציין שזה בהסכמה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> צריך לומר שמדובר בוועדה משותפת - ההרכב שלה כבר נקבע כאן - להצעת חוק שעוסקת בנושא דומה, ולכן רוצים להעביר את ההצעה הנוספת לאותה ועדה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ההצעה התקבלה. << נושא >> הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 והצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני מתכבד לפתוח את הישיבה על פיצולים וניתובים לחוק ההסדרים. נעמה לזימי, בקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> התקציב שהוגש בכללותו הוא לא תקציב חברתי, הוא לא משקף שום דבר מהצרכים העכשוויים של הציבור לחיים עצמם ולמציאות הכלכלית והחברתית הקיימת. חוק ההסדרים מגלם בתוכו פרק שונה, דורסני ומסוכן שמבחינתי הוא עוד נדבך בהפיכה שאתם מנסים לחולל פה, ואני מדברת על הפרק של תשתיות לאומיות. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> יש משהו שהוא לא הפיכה, שהוא סתם? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה לזלזל כשאתם מסירים את כל החסמים הכי חשובים בוועדות התכנון שאמורים לשמור גם על הגנת הסביבה, גם על האינטרס הציבורי שלנו וגם על בריאות הציבור? לא לזלזל בזה. אני יודעת שלא היה לכם מה לשים בחוק ההסדרים הזה ולכן דחפתם את מה שתמיד הודפים כל פעם. כל חוק הסדרים מנסים לדחוף את הפרק המטורף הזה שמפקיר אותנו. בסוף מצליחים להוציא אותו. פה הלך לכם איכשהו. זה מחייב פיצול מהותי. אם רוצים לדון בריסוק ועדות התכנון כך שיהיה הולילנד אחד גדול במדינה הזאת, אוקי, בוא נדון בזה לא במסגרת לוחות זמנים מהירים, מזורזים ובלי שום פיקוח. פגיעה בפיקוח על היערות, פגיעה בחוק אוויר נקי, הוצאת נציגים מוועדות התכנון – יש פה צבר כזה שפשוט הופך להיות חסר רסן ובסוף פוגע באינטרס הציבורי. כשאנחנו מתכננים אנחנו צופים לדורי דורות, אנחנו אמורים להסתכל איך המדינה תיראה בעוד 20 שנה, 30 שנה, האם אנחנו פוגעים במגוון הביולוגי, בטבע, האם אנחנו פוגעים בעתודות הקרקע של ישראל, מה אנחנו עושים לדורי דורות. כשאנחנו מסירים הכל וגם מאפשרים לרשות לקחת יועצים חיצוניים, אנחנו מפקירים את המדינה. כל כך הרבה עוולות נעשו, כולל חוקי התכנון שישנם, ואתם רוצים להסיר את החוקים האלה ומצפים שלא יהיה יותר גרוע? אל תעשו את זה בזמן הכאוס והמשבר. בזמן שכולנו נלחמים על הדמוקרטיה, אתם, האוצר, הורסים את המערכת התכנונית של ישראל, פוגעים בבריאות הציבור ובהגנת הסביבה, לכן אני מבקשת להוציא את זה מחוק ההסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. נאור שירי, בקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לברך על זה שאנחנו לא מתכנסים פה היום על חוק המתנות. למרות שזאת הייתה חקיקה מאוד מאוד "חשובה", ראיתם לנכון לשים קצת את האינטרסים הלאומיים מעל. במקום לקדם את החוקים הפרסונאליים ואת חוקי ההפיכה המשטרית, יכולתם לנצל את הזמן לדברים המהותיים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> היועצת המשפטית לכנסת, בקשה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הצעת חוק ההסדרים שונה מהצעות חוק אחרות שמגיעות לכנסת. כשהצעת חוק ממשלתית או הצעת חוק פרטית מגיעות לכנסת, הן בדרך כלל עוסקות בנושא אחד ואם יש תיקונים נוספים אלה תיקונים עקיפים שנגזרים מהתיקון הראשי. הצעת חוק ההסדרים שונה במובן הזה, משום שהיא כוללת בתוכה תיקוני חקיקה רבים שאין שום קשר ביניהם – תיקוני חקיקה לחוקים שונים, לעניינים שונים ובנושאים שונים. הצעת חוק ההסדרים נולדה בשנת 1985 כתוכנית לחירום, לייצוב כלכלי של המשק ולעצירת האינפלציה שהייתה באותה עת, וכדרכן של תכניות ניסיוניות היא נשארה איתנו עד היום. לאורך השנים נמתחה ביקורת רבה על הצעת חוק ההסדרים בשל כך שהיא כוללת כל כך הרבה נושאים ומגיעה לכנסת בחבילה אחת. ההבדל השני שיש בינה לבין הצעות חוק אחרות הוא הצמידות להצעת חוק התקציב. להצעת חוק התקציב קבועים לוחות זמנים ברורים שעל הכנסת לפעול לפיהם, כשהמשמעות של אי עמידה בזמנים האלה היא שהכנסת מתפזרת. מכיוון שהצעת חוק ההסדרים מגיעה ביחד עם הצעת חוק התקציב ויש ציפייה שיהיה קשר כלכלי ביניהן, הכנסת נדרשת לחוקק את הצעת חוק ההסדרים באותם לוחות זמנים של הצעת חוק התקציב. יש לכם כאן כ-600 עמודים שהכנסת תצטרך לחוקק בלוחות זמנים קצרים מאוד. מה התהליך של הצעת חוק ההסדרים? לאור הביקורת הרבה שנמתחה לאורך השנים על החקיקה רחבת ההיקף הזאת שמגיעה בלוחות זמנים כל כך קצרים לכנסת, הכנסת פיתחה איזה שהוא נוהל עבודה על מנת להתמודד עם הצעת החוק בהיקפים הגדולים האלה. נוהל העבודה הזה התפתח בין היתר גם אחרי פסיקה שניתנה בשנת 2005, פסיקה שנקראת "מגדלי העופות" ביחס לפרק מסוים שנידון בוועדת הכספים. עד שנת 2005 הצעת חוק ההסדרים הייתה הולכת כולה לוועדת הכספים וועדת הכספים הייתה דנה גם בהצעת חוק התקציב וגם בהצעת חוק ההסדרים, אבל מאז יש נוהל חדש להצעת חוק ההסדרים והוא מורכב משלושה שלבים. השלב הראשון הוא שלב שבו יושב ראש הכנסת מקיים משא ומתן מקדים בהתאם לתכנית הכלכלית שהממשלה פרסמה. עוד לפני התזכיר הממשלתי יושב ראש הכנסת מקיים איזה שהוא שיח מול אגף תקציבים, מול שר האוצר, במטרה להוציא מהצעת החוק פרקים, חוקים שנראים ככאלה שלא מתאימים לחוק ההסדרים. יושב ראש הכנסת אכן ניהל את המו"מ ופוצלו מהצעת החוק טרם הגעתם לכאן שבעה פרקים שלא רואים אותם בהצעה כאן. אחרי השלב הזה הצעת החוק מגיעה לכנסת. לאור היקפי ההצעה, ועל מנת שההצעה תחוקק על ידי הוועדה המתאימה ביותר, על ידי הוועדה המוסמכת לאותו נושא בהתאם לתקנון הכנסת, הצעת החוק מתפצלת באופן דיוני בלבד בין ועדות הכנסת כך שכל ועדה מקבלת את נתח החקיקה שמצוי בתחום סמכויותיה. אם בעבר כל חוק ההסדרים היה מגיע לוועדת הכספים, היום החוק מתפצל בין הוועדות השונות. בתקופה הקרובה כל הוועדות תעסוקנה בהצעת חוק ההסדרים בהתאם לפיצול הדיוני שהיום תעשו. לפיצול הזה קוראים גם לפעמים ניתוב, והמטרה שלו היא להעביר חלקים מהצעת החוק לוועדה המתאימה. בתום תהליך הכנת הפרקים השונים על ידי הוועדות השונות, הייעוץ המשפטי לכנסת מאגד מחדש את כל הפרקים. כל יועץ מכל ועדה מביא את הפרק שלו ואנחנו, הייעוץ המשפטי לכנסת, תופרים מחדש את הצעת החוק, ממספרים אותה מחדש ומניחים אותה בפונץ' במליאה כהצעת חוק אחת, אחידה. זה הפיצול הדיוני. הפיצול השני שמתבצע בוועדת הכנסת הוא פיצול שנקרא "פיצול מהותי". מכיוון שהצעת החוק היא גדולה מאוד, ההנחה היא שיושבי ראש הוועדות יתקשו מאוד לסיים את החלקים החלקיים שמגיעים אליהם. מכיוון שהוועדות יתקשו לסיים את מכלול הנושאים, ועדת הכנסת מבצעת גם פיצולים מהותיים. המשמעות של פיצול מהותי היא שניתן להמשיך ולקדם את ההצעה בוועדה שתעבירו את הנושא אליה, כשאת זה אפשר לעשות בהליך חקיקה רגיל ואז לא נחבר אותה בחזרה לחוק ההסדרים, או בהליך חקיקה בלוחות זמנים מהירים. אחרי שהוועדה תקבל כאן את ההחלטות ביחס לפיצול הדיוני וביחס לפיצול המהותי, יושב ראש הוועדה יביא את הדברים בפני מליאת הכנסת שתצביע על הפיצולים המהותיים ותקבל את הודעת הוועדה ביחס לניתובים לוועדות השונות. הסיבה לכך שהצעת חוק ההסדרים מגיעה לכאן פחות בשלה ופחות אפויה מהצעת חוק רגילה - שהליכי העבודה בהצעת חוק ההסדרים ובהצעת חוק התקציב הם הליכים מואצים. ההתייחסויות שלנו כאן הן לכל מיני נושאים שוועדת הכנסת כבר לפני שנים רבות פיצלה והממשלה עוד לא מצאה לנכון להביא את אותו פרק בהליך חקיקה רגיל. מבחינתנו, מבחינת הייעוץ המשפטי לכנסת, מהלכים בתוך חוק ההסדרים שהמטרה שלהם היא לעקוף את הכנסת, כמו למשל חוקים שהגיעו לוועדה מסוימת והוועדה דנה בהם וסברה שהם לא מתאימים לחקיקה ולכן דחתה אותם, אין מקום להכליל בהצעת חוק ההסדרים, משום שזה מהווה סוג של לחץ על הכנסת שאין לו מקום בשילוב עם התקציב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת עידן רול, בקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני רוצה לברך על כך שאחרי כמעט שלושה חודשים של ממשלה סוף סוף התכנסנו לעשות עבודת חקיקה אמיתית, משמעותית, שלא נוגעת לאינטרס של ביבי ושל דרעי, שאשכרה מדברת על האזרחים. יש לי השגות על התקציב ועל חוק ההסדרים, אבל נחמד לשבת פעם ראשונה בפורום עם הרבה ח"כים מהרבה סיעות הבית ולעשות אשכרה את מה שמשלמים לנו עליו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כנראה שלא היית בוועדות בחודשיים האחרונים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> מה לגבי חוק הוויזות? << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> גם אותו לא סיימתם לעשות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בוועדת כספים היו דיונים כל יום, בלי קשר לשטויות - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> בוועדת כספים, כמו שאמר חבר הכנסת פינדרוס, העבירו חוק שמאפשר להכפיל את תקציב השיער והאיפור של שרה נתניהו. אין ספק שזאת עבודה "חשובה" עבור כלל ישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ראינו שיש לזה חשיבות, כי עכשיו היא התערבה במנוע של המשק עם ההסתדרות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> ולשאלתו של חבר הכנסת רוטמן - אני דווקא הייתי בחמש בבוקר להצביע בעד החוקים על הוויזות, זאת אפילו שמנעתם מאיתנו להעביר את זה כי פחדתם שנקבל קרדיט ובזה הרסתם לעם ישראל משהו שיכול היה להיות כבר לפני חצי שנה. אני לא יודע כמה מכם יכולים להגיד על עצמם שהם נשארו בחמש בבוקר כדי להצביע על משהו טוב לאזרח. אני שמח שהתכנסנו סוף סוף לעשות עבודה פרלמנטרית אמיתית, אבל מרגיז אותי שכנבחר ציבור שמתעמק בדברים אני מקבל דברים ברגע האחרון, מרגיז אותי שאני צריך להתייחס להערות משפטיות מבלי שבדקתי חלק מהדברים בעצמי. אדוני היושב ראש, על נושא הנבצרות בוועדה שניהלת ניהלנו הרבה יותר דיוני הכנה מאשר על הפיצול. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה לא דיון על החוק, זה רק פיצול לוועדות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> הפיצול זה דבר מהותי. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> למה זה מהותי? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כי השאלה היא איזו ועדה תדון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נעמה, לגבי כל דבר יש חוות דעת של היועצת המשפטית. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מתעסקים פה בדבר רחב היקף, מעמיק, שקיבלנו בשבילו כלום זמן היערכות. מן הראוי היה לתת לדבר הזה פרק זמן משמעותי יותר, אף על פי שהליך הפיצול הוא תחילת ההליך. אתם התאבדתם שלושה חודשים על נבצרות, על חוק דרעי 1, על חוק דרעי 2, על חוק המתנות, על חוק האיפור והשיער של שרה נתניהו, ואז לא נשאר לכם זמן לעשות משהו שהוא אשכרה משמעותי כדי להניע את הכלכלה קדימה, לא נשאר לכם זמן בשביל לנהל תהליך ראוי על חוק ההסדרים ועל התקציב. אזרחי ישראל, ברוכים הבאים, הנה ממשלה שנזכרה לדבר עליכם אחרי שלושה חודשים, לא על הפיכה משטרית, רק כי היא מפחדת ליפול אם לא יעבור תקציב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נתחיל עם הסעיף של מטרת חוק התכנית הכלכלית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נהוג להעביר את מטרת החוק לוועדת כספים, כי היא הוועדה שמתכללת את העניינים. אין פה שאלה של פיצולים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף יועבר לוועדת הכספים. אנחנו עוברים לחוק משק הגז הטבעי (הליך מהיר לאישור גז טבעי ברשת חלוקה). << אורח >> יונתן פרשהיים: << אורח >> רשת חלוקת הגז הטבעי היא רשת שמשמשת מפעלים לשימוש בגז טבעי. אנחנו מביאים שינוי חקיקה שיקל ויאיץ את החיבור שלהם לרשת החלוקה של הגז הטבעי. מפעלים שנמצאים קרוב לרשת ההולכה, שזאת הרשת המרכזית, יוכלו להתחבר בהליך מהיר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ההמלצה שלכם היא ועדת הכלכלה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כן, ההמלצה שלנו היא ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד להעביר לוועדת הכלכלה, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף אושר ויועבר לוועדת הכלכלה. חוק משק הגז הטבעי (אסדרת שיווק הגז הטבעי במקטע ביתי). << אורח >> יונתן פלוסהיים: << אורח >> יש מעט צרכנים ביתיים של גז טבעי שמשתמשים בזה במקום בגפ"ם. בגלל שהשוק קטן עוד אין מספיק אסדרות לגבי היבטים שקשורים לצרכנות, לכן אנחנו רוצים להסמיך את מועצת הגז, שזה גוף שיש בו נציגי ציבור ונציגי ממשלה, כדי לקבוע אמות מידה שקשורות לצרכנות ובסופו של דבר אמורות לשפר את השירות לצרכנים ביתיים שמחוברים לגז טבעי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תוך כמה זמן תביאו אמות מידה לכנסת? << אורח >> יונתן פלוסהיים: << אורח >> בחודשים הקרובים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> זה לא צריך להיות חודשים. שילכו, יתייעצו ויחזרו עם לוח זמנים רלוונטי יותר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני מבקש שלדיון בחוק שיתחיל בוועדת הכלכלה אתם תגיעו עם ציון מספר החודשים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> או שזה יחזור לוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כדי שיתחיל דיון הם צריכים להביא את מספר החודשים. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף אושר ויועבר לוועדת הכלכלה. חוק הרשויות המקומיות (ניהול כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך). << אורח >> רועי רווה: << אורח >> המשמעות של ההצעה היא להעביר גמישויות ניהוליות לרשויות המקומיות כדי לאפשר להן יותר שליטה על התכנים והתקצובים המתאימים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לרשויות או למנהלים? << אורח >> רועי רווה: << אורח >> חלק לרשויות, חלק למנהלי בתי הספר עצמם. הרבה פעמים הם עובדים אחד מול השני. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> למה זה צריך לבוא בחוק ההסדרים? תכנית חשובה, דורשת דיוני עומק, אבל למה חוק הסדרים? << אורח >> רועי רווה: << אורח >> מדובר על רכיב תקצובי פרופר. מערכת התקצוב היום היא מאוד מאוד ריכוזית. חלק מהדרך לאפשר את הגמישות הניהולית היא בעזרת אותה גמישות תקציבית. במקום שהתקנה התקציבית הספציפית תהיה בסעיף משרד החינוך עבור תכנית שנקבעת במשרד החינוך, תהיה אפשרות לאותם תקציבים להיות ניתנים על בסיס החלטות ניהוליות. הדבר הזה הוא בזיקה ישירה לתקציב לא בהיבט של הכסף. במקום שרכיב יהיה חלוט, מוחלט מלמעלה ונקבע על ידי קריטריונים במשרד החינוך, הוא יעבור להיות נתון לגמישות מנהלים. אני לא חושב שיש פה משהו עם זיקה יותר ישירה לאיך שהתקציב בנוי בתוך המערכת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה יכול להיות דבר שיהיה לו אפקט חיובי, אבל תחת לוחות הזמנים האלה אני מעלה חששות. קודם כל, הפערים בתקצוב מערכות חינוך בין פריפריה למרכז הם מאוד מדאיגים. אם הדבר הזה לא ייעשה במשורה ולא יהיה מפוקח, נמצא את עצמנו עם עוד יותר תת תקצוב. אני מאמינה בלתת סמכויות למנהלי בתי הספר, אבל זה לא צריך להיות בחוק הסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אין פה בעיה מבחינת לוחות הזמנים, כי זה החלק היחיד מחוק ההסדרים שוועדת חינוך מקבלת. יהיה לה יותר מחודש לעבוד על הסעיף הזה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא הדבר היחיד שהיא תעשה. ועדת החינוך היא לא ועדה של חוק הסדרים, לכן אני לא יודע כמה היא תתכנס בפגרה. ההסדר פה מאוד מורכב. מה הסיבה לא להוביל את זה בחקיקה רגילה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בפעם הקודם זה היה מאוד לא אפוי ולא סתם לא עבר. יש נטייה לדברים האלה להיות בסוף בתת תקצוב. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> צריך פשוט לעגן את זה כך שלא תהיה פגיעה במסגרת. אולי פשוט לעגן שזו תהיה אותה מסגרת ושרק יפשטו את הבירוקרטיה. << אורח >> רועי רווה: << אורח >> אין פה עניין של לקצץ או לקחת חלק מהתקציב. זה חייב להיות בלוחות הזמנים האלה, בגלל שהתקציב הביא בחשבון את החוק הזה אם כאשר הוא יעבור. מכיוון שוועדת החינוך מתעסקת במספר לא גדול של חוקים, יש אפשרות לעשות הרבה מאוד דיונים לא פחות מאשר בכל חוק אחר. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תוכל לתת דוגמה לאיפה הצורך פוגש אותנו במערכת החינוך? << אורח >> רועי רווה: << אורח >> אם מנהל היום רוצה לרכוש תכנית או תוכן מסוים לבית הספר שלו הוא מאוד מאוד מוגבל, עד כדי לא יכול. הוא לא יכול היום לחתום על שיק כדי לרכוש את אותם תכנים שהוא רוצה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> רק תוכן, לא ציוד? << אורח >> רועי רווה: << אורח >> גם תוכן וגם ציוד. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> יצא אשראי לאותו מנהל בית ספר? << אורח >> רועי רווה: << אורח >> מדובר על לתת גמישות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זאת יכולה להיות רפורמה ממש טובה, רק לא בחוק ההסדרים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> האם זה ימשיך להיות בכפוף לכללים ולמסגרת שנקבעו על ידי משרד החינוך? אם כן, זו באמת יוזמה מבורכת. << אורח >> רועי רווה: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש חשבונות בנק בגני הילדים ובבתי הספר שאליהם מוזרם כסף מההורים. זה דבר שלא הוכיח את עצמו. למה לא להשתמש בפלטפורמות אינטרנטיות או לתת משהו שהוא קצת יותר קל מבחינה בירוקרטית? << אורח >> רועי רווה: << אורח >> באיזה מובן יותר קל בירוקרטית? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם רוצים היום להוציא כסף מהחשבון שאליו מוזרם הכסף של ההורים, צריך להגיע עם הגננת, עם ההורים – מה שמייצר התנהלות לא יעילה. אם אתה מייצר פה חשבון בנק, בהגדרה זה לא כזה יעיל. << אורח >> רועי רווה: << אורח >> יכול להיות שנכון להרחיב את זה על חלקים כמו אלה שציינת, אבל כרגע לא משיתים עוד בירוקרטיה על כל חלקי התקצוב של בית הספר. יש היום חלקים שלמנהל בית הספר אין גמישות. הדבר הזה מאפשר לו על החלקים האלה בלבד להרחיב את הגמישות. אולי ההצעה כרגע לא הולכת עד הסוף בצמצום הבירוקרטיה, אבל היא הולכת שני צעדים קדימה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי יהיה אחראי על חשבון הבנק? רק מנהל בית הספר? << אורח >> רועי רווה: << אורח >> מנהל בית הספר יהיה מורשה חתימה. זה לא אומר שלא יהיה עליו פיקוח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם זה הדבר היחיד שעובר לוועדת חינוך, לא תהיה בעיה מבחינת הזמן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא תמיד השאלה של הזמן היא השאלה המרכזית. כמו שאמר חבר הכנסת אלקין, ועדת חינוך היא לאו דווקא מבין הוועדות שחוק ההסדרים חייב לעבור אליהן, לכן העמדה שלנו לא הייתה נגד הפיצול של זה. הוועדה יכולה לדון בזה בלוחות הזמנים האלה. בכל השאלות שהעליתם כאן אפשר יהיה לדון בוועדה והוועדה יכולה למצוא לנכון לשנות את ההסדר או אפילו לא לקבל אותו. אם הוועדה תגיע למסקנה שהיא לא מוצאת לנכון להעביר את הפרק הזה, הוועדה פשוט לא מצביעה על זה והפרק הזה מת, הוא לא קיים יותר, ואם הוועדה תרצה לעשות שינויים מאוד משמעותיים בפרק הזמן הזה - גם את זה היא תוכל לעשות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושב שהסוגיה פה היא לא רק זמן. בדרך כלל בעניין ניהולי לא נוהגים להתערב דרך חוק ההסדרים. לפעמים דוחפים בחוק ההסדרים הכל כי יודעים שיש ועדות עמוסות ובסדר הזמנים הרגיל ייקח להן המון זמן לטפל. זה לא היה אף פעם המצב בוועדת חינוך, ולכן כשרצו לקדם משהו מבני, ניהולי, חינוכי, הביאו את זה כחקיקה נפרדת וועדת החינוך טיפלה בזה. אם יש איזה שהוא היבט של לוחות זמנים, תמיד יש את אופציה לפצל ולבקש מוועדת החינוך לסיים את העבודה במקביל ללוחות הזמנים של התקציב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> יש אופציה לפצל? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש אופציה לפצל ולהגביל את לוחות הזמנים. אפשר להוביל את זה כחקיקה נפרדת עם לוחות זמנים ולא לשבור את הכלל שאומר שלא נכנסים לסוגיות מבניות-חינוכיות תחת המעטפת של חוק ההסדרים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושבת שבאופן כללי זו מטרה ראויה. לאפשר גמישות ולהוריד בירוקרטיה וחסמים - מטרה ראויה ונכונה. צריך לראות לנגד עינינו את טובתם של מנהלי בתי הספר ואת היכולת שלהם להוציא מהכוח אל הפועל משימות. תנאי להעברה של הנושא הזה הוא שלא תהיה פגיעה במסגרת, למעט אם זה כלפי מעלה, ושזה יהיה בכפוף לכללים, לעקרונות, לסטנדרטים ולקריטריונים שיוגדרו על ידי משרד החינוך. למה זה לא הולך לוועדת הכספים? << אורח >> רועי רווה: << אורח >> החוק הזה נכתב בתמיכה מלאה של משרד החינוך. הוא צריך להיות במסגרת חוק ההסדרים, כי הוא משפיע על אופן בניית תכניות התקציב והתקנות. מדובר פה בהליך טכני שצריך להיעשות עכשיו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תיתן דוגמה. << אורח >> רועי רווה: << אורח >> אם יש היום מספר תקנות בתוך תכנית משרד החינוך שכל אחת הולכת לרשות אחרת ואנחנו רוצים לעגן אותן למנהלי בתי ספר או לרשתות כאלו ואחרות, צריך לשנות באופן טכני - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זו לא דוגמה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אני אלך היום לדיון בוועדת הכספים על תקציב משרד החינוך ואבקש לראות את הספר הכחול או את הספר הירוק עם התקנות, האם השינוי הזה כבר יופיע? << אורח >> רועי רווה: << אורח >> אי אפשר להטמיע שינויים - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אתם מביאים לאישור הכנסת תקציב שלא מתייחס לתיקון הזה, מה הבעיה שזה יעבור בנפרד ואחר כך תתקנו? ממילא מה שאת מביאים לאישור לא משקלל את השינוי הזה, בשונה מכל מיני סעיפים אחרים בחוק ההסדרים שהתקציב מראש בנוי על זה שהם מאושרים. << אורח >> רועי רווה: << אורח >> גם בחוקים אחרים שמגיעים במסגרת חוק ההסדרים והמשמעות שלהם היא שינוי מבני או תקציבי כזה או אחר אי אפשר להטמיע ולהזין את המספר, את ההכנסה. בחוק שמייצר הכנסה אי אפשר להטמיע את ההכנסה עוד לפני שהחוק עבר. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> דווקא בחוק ההסדרים זה מה שאתם בדרך כלל עושים. << אורח >> רועי רווה: << אורח >> יש הבדל בין המסגרת לבין בניית התקנות בתוך אותו סעיף. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה לא נותן דוגמאות אמיתיות. תגיד לי איפה זה קורה בפועל. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> עוד לא הבנתי מה המטרה של הסעיף. << אורח >> רועי רווה: << אורח >> המטרה של הסעיף הזה בחוק היא לאפשר למנהלי בתי ספר להשתמש באופן יותר עצמאי בתקציבים שיש לבית הספר מטעם משרד החינוך ומטעם רשויות מקומיות. גובה התקציב לא ייפגע בשום צורה כתוצאה מהסעיף הזה אפילו לא בשקל אחד. מכיוון שוועדת החינוך היא ועדה שזה החוק היחיד שבו היא דנה, יש טווח זמן מאוד רחב, אין בכלל ציפוף. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לוועדת החינוך שבועיים-שלושה בשביל לדון. << אורח >> רועי רווה: << אורח >> הייתה שאלה לגבי הצורך והרלוונטיות. לדבר הזה יש נגזרות טכניות לאיך מתקצבים תקנות מסוימות, לשאלה אם אנחנו מצליחים לעגן לפי רשתות, לפי סוגי בתי ספר או רק לפי רשויות. הדבר הזה הוא מה שיאפשר לאותם מנהלים לקבל את אותה גמישות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני חושב שקריטי שדבר כזה יהיה לפני שהתקציב מתפרסם, בייחוד כאשר מדובר בתקציב שמתקבל אחרי תחילת השנה. ברגע שמחליטים שחלק מהסכומים כפופים לניהולו של מנהל בית הספר, החשב של המשרד חייב לדעת את זה בעת שעובר התקציב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה אומר משהו לא הגיוני, כי 80% מסעיפי התקציב משנים תוך כדי. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> בוא נניח שיוחלט שמתוך תקציב משרד החינוך 80% נשאר בשליטת משרד החינוך ו-20% הולך לשליטת מנהלי בתי הספר, האם החשב של המשרד לא צריך לדעת את זה יום אחרי שעובר התקציב כדי לדעת כמה הוא יכול להעביר מתקנה לתקנה וכמה לא שלו? את הטענה שזה לא קשור לתקציב אני לא מצליח להבין. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו נחזור לסעיף הזה. אנחנו עוברים לפסולת בניין. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה יעבור לוועדת הפנים בהליך חקיקה רגיל. אנחנו עמדנו על הפיצול של זה בשלב של המו"מ המוקדם בשל המורכבות ובשל כך שאכן זה כבר הובא בפני הכנסת והכנסת קיימה ביחס לזה דיונים. אתם מצביעים עכשיו על פיצול מהותי ועל הניתוב של זה לוועדת הפנים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף פוצל ויעבור לוועדת הפנים. חוק הבנקאות (תיקון – מתן שירות לגוף פיננסי). << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> גופים מחוץ למערכת הבנקאית שרוצים לפתוח חשבון בנק, נתקלים מידי פעם בקושי מול המערכת הבנקאית כי הם מהווים לבנקים תחרות. חברת פיננסים בינלאומית, פינטק, שרוצה לעבוד בארץ, חייבת לעבוד דרך חשבון בנק ישראלי. יש פה איזה שהוא ניגוד עניינים מובנה שהבנקים עלולים לא לרצות לפתוח לה חשבון בנק. מה שאנחנו מציעים פה זה לעשות על הדבר הזה איזה שהוא אפקט מצנן כך שבנק שסירב לפתוח חשבון בנק לגוף פיננסי אחר, יצטרך לדווח על כך שהוא סירב לפתוח חשבון, לנמק למה הוא סירב לפתוח את אותו חשבון, כשאת כל הדיווח הזה הוא יעשה למפקח על הבנקים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> המפקח על הבנקים לא אמור להיות באינטרסים זהים לבנקים? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לא, הוא מפקח עליהם. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם כבר הפוך. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> למפקח על הבנקים יש שני כובעים: יציבות המערכת הבנקאית ועידוד התחרות והצרכנות במערכת הבנקאית. החוק הזה אמור לגרום לבנקים להסביר למה הם מנעו ממנו לפתוח חשבון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הם יכולים להסביר לו ב-1,001 סיבות שלא נוגעות לסעיף התחרות, אבל את זה אני שם בצד כי ידונו בזה. למה לוועדת הכלכלה ולא לכספים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בנקאות זה בכלכלה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> חוק הבנקאות (שירות ללקוח) זה חוק צרכני, הוא שייך לוועדה הכלכלה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> המטרה ראויה, וכולם מכירים את החסמים בשוק, אבל למה זה צריך לעבור כחלק מחוק ההסדרים? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אחת המטרות המרכזיות של חוק ההסדרים זה הוזלת יוקר המחייה במשק הישראלי ועידוד תחרות. אם ייכנסו לפה חברות בינלאומיות שיצליחו להוזיל את השירותים הפיננסיים בישראל, אני חושב שכל האזרחים בהיבט של יוקר מחייה והכנסה פנויה ייהנו מזה. הדרך לעשות את זה עוברת בחוקים כאלה. אנחנו לא חושבים שנכון לחכות, אנחנו חושבים שחשוב להכות בנושא הזה, כי המערכת הפיננסית בישראל היא מהריכוזיות בעולם. זה עוד צעד בכיוון של לטפל בדבר הזה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> זה נשמע, לפי ניסיוני לפחות, חוק פשוט, חוק אחד שאין בו מורכבות, לכן אני לא מבין למה זה לא יכול לעבור כהצעת חוק ממשלתית. זה נכון שיותר קל להעביר הכל בחוק ההסדרים, אבל זה בדיוק מה שרוצים להימנע ממנו. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לפני רגע טענו פה שמה שמורכב צריך לצאת. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> כולם פה מכירים היטב את המנעד של מורכבות. זו הצעת חוק פשוטה שיכול להביא שר הכלכלה, לכן אני לא מבין למה זה צריך להיות בחוק ההסדרים. השיקול העליון בחוק ההסדרים הוא זיקה תקציבית, וזה יותר חשוב מכל שאר השיקולים שהוזכרו פה עד עכשיו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ההמלצה היא להעביר לוועדת הכלכלה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף אושר ויועבר לוועדת הכלכלה. חוק הבנקאות (שירות ללקוח). << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לפני שש שנים התחיל מהלך של הפרדת חברות כרטיסי אשראי מהמערכת הבנקאית. במסגרת אותה הפרדה, נקבעו מספר הגנות על חברות כרטיסי האשראי אל מול המערכת הבנקאית. מכיוון שהבנק מעביר לחברות כרטיסי האשראי את מרבית הלקוחות, נדרשת שורה של הגנות לחברות כרטיסי האשראי. חלק מההגנות החלטנו לא להאריך, כמו את אותה הגנה של צמצום מסגרות אשראי שזכתה פה להמון ביקורת, וחלק מההגנות החלטנו להאריך. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ההמלצה היא להעביר לוועדת הכלכלה ולהשאיר בחוק ההסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אושר ויועבר לוועדת הכלכלה. שינוי אופן חישוב העמלות לפי כללי בנק ישראל. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> מדובר על תעריפון העמלות של בנק ישראל כלפי המערכת הבנקאית. בנק ישראל קובע היום למערכת הבנקאית מה עמלת המקסימום שהיא יכולה לגבות על כל פעולה, אבל בלי שום היגיון הוא גם קובע לבנקים מה עמלת המינימום שהם יכולים לגבות על כל פעולה - מה שנותן אפשרות לבנקים לעשות תיאום מחירים בחסות אותו תעריפון. אנחנו מציעים לבטל את קביעת עמלת המינימום כך שהבנקים יוכלו לגבות את המחיר הכי נמוך שהם רוצים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ההמלצה היא שהנושא של שינוי אופן חישוב העמלות לפי כללי בנק ישראל יעבור לוועדת הכלכלה ויישאר במסגרת הצעת חוק ההסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף אושר ויועבר לוועדת הכלכלה. תיווך בביטוח ובחיסכון פנסיוני, סעיפים 16 עד 18. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> היום יש שלושה ערוצי הפצה מרכזיים לגופים מוסדיים ובתי השקעות. גוף אחד זה שיווק ישיר - נציגים מתוך החברה מתקשרים ומנסים למכור את המוצרים שלהם. ערוץ הפצה שני זה סוכני ביטוח שמייצגים את הלקוח ומנסים למצוא עבורו את המוצר הטוב ביותר ומקבלים את העמלה שלהם אך ורק מהגוף המוסדי, לא ישירות מהלקוח. ערוץ הפצה שלישי הוא דרך יועצים פנסיוניים שמקבלים את העמלה שלהם מהלקוח, לא מהמערכת המוסדית ומבתי ההשקעות. מה שקורה היום זה שכשהיועצים הפנסיוניים מתקשרים למערכת המוסדית, מידי פעם הגופים המוסדיים מפלים אותם במתן שירות. היועצים הפנסיוניים שהלקוח משלם להם ולא המערכת המוסדית הם גופים שמייצגים רק את טובת הלקוח, אין להם שום אינטרס כספי מצד אחר, ולכן היינו רוצים לחזק אותם במערכת התיווך כדי שאנשים ישתמשו בשירות שלהם. אחת הסיבות שאנשים לא משתמשים בשירות הזה היא כי המערכת המוסדית מדירה אותם, היא לא רוצה שהם יהיו ערוצי ההפצה שלה, היא מעדיפה להתקשר דרך סוכנים או בשיווק עצמי. אנחנו רוצים לשכלל את השוק הזה, ליצור מצב שכל הגופים ידברו עם כל היועצים הפנסיוניים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> היועצים הפנסיוניים הם לא עוד גורם מתווך שמייקר עלויות לצרכן? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> הצרכן בשוק הזה צריך איזה שהוא מתווך, בין אם זה סוכן שיסביר לו, בין אם זה יועץ פנסיוני. התיווך בעולם הביטוח והחיסכון הוא דבר שמקובל ונכון בכל העולם, כי הלקוח נמצא בעמדת נחיתות אל מול המערכת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אפשר לוודא שאלה יהיו יועצים מוסמכים? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה הכל ברישיון. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> ההצעה פה אומרת שהמוסדיים לא יוכלו להגיד "אנחנו לא עובדים מולך", הם חייבים לעבוד מול כולם. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> נכון, חובה לעבוד מול כולם. << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> הבעיה היא בגישה הישירה של הבנק אל מול הלקוח. הסוכן משקיע ארבע שנים כדי לקבל את הרישיון ופתאום הפקיד בבנק עושה את העבודה שלו. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> הם מהווים פחות מאחוז אחד מהשוק הזה, הם לא תופעה רווחת. << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> זה צריך להיות מסודר כך שאותם סוכנים לא ייפגעו. אם צריך סוכנים, צריך גם להגן עליהם. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אנחנו חושבים שזה מקצוע נדרש שעוזר למערכת הפיננסית להתנהל בצורה טובה יותר, אבל זה הגיוני ותחרותי שגם יהיה גוף אחר שיוכל להסתכל ולראות אם הסוכן מביא את ההצעה הכי טובה ללקוח. אני לא צריך לעשות מסך ברזל בין הסוכן ללקוח ולא לתת לאף אחד להיכנס ולראות מה קרה שם. זה סביר שהמערכת הבנקאית יכולה להיכנס, לראות מה ההצעה ולחפש הצעה טובה יותר בעולמות האלה. << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> עדיין צריך לעשות תחרות הוגנת בנושא. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> בסוף המטרה היא אחת: שהלקוח יקבל את השירות הטוב ביותר ואת המחיר הטוב ביותר. אני עובר לסעיף 17. מה שקורה היום זה שבדוח הביצועים של הפנסיה אני רואה את התשואה בניכוי העמלה שהגוף המוסדי גבה ממני. מה שאנחנו מציעים בסעיף 17 זה שהלקוח יהיה חשוף לסכום שהסוכן קיבל בגין התיק שלו. אנחנו סבורים שהשינוי הזה יאפשר ללקוחות לדרוש שירות יותר טוב מסוכני הביטוח ולדעת להשוות בין סוכן ביטוח כזה או אחר. אתמול בערב, לבקשת היושב ראש, שר האוצר קיים שיחה עם לשכת סוכני הביטוח והוחלט שהנושא הזה לא יקודם במסגרת חוק ההסדרים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה הוא לא יקודם אם הוא כל כך חיוני? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אני עובר לסעיף 18. אנחנו רוצים ליצור תחרות בעולם התיווך בביטוח שבו הסוכנים הם השחקן המרכזי. אנחנו רוצים לאפשר ללקוח לקבל עוד הצעות בתחום הזה, לכן אנחנו רוצים לאפשר לשני בנקים קטנים שמחזיקים עד 10% מגובה השוק לראות את התיק הביטוחי של הלקוח על מנת לשפר עבורו את ההצעה בתחום הביטוח האלמנטרי. שני הבנקים המרכזיים שביקשו להיכנס לעולם הזה הם הבנק הדיגיטלי וואן זירו והבנק הבינלאומי. קיבלנו גם בקשות מבנקים יותר גדולים להיכנס, אבל אנחנו לא חושבים שזה המקום לעשות את זה. מכיוון שאנחנו רוצים לראות שהשינוי הזה אפקטיבי ונותן הצעות ערך טובות יותר ללקוח, אנחנו מתחילים בסגמנט קטן יותר של השוק. יש פה צעד שיש בו פוטנציאל להביא הצעות ערך טובות יותר ללקוח ויעודד תחרות בתוך המערכת הבנקאית. אנחנו נותנים סמכות לשר האוצר, ככל שהוא יראה שהבנקים פה משתמשים בכוח הזה בצורה לא נכונה, מייקרים עלויות ללקוח או עושים נזק עבור הלקוח, לצמצם את היקף הבנקים מ-10% ל-5% באישור של הכנסת. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> יש פה נושא מאוד מורכב. כולם מדברים על תחרות, על להוזיל עלויות ללקוח, שזה מצוין, הכוונה מצוינת, אבל אנחנו צריכים לוודא שזה באמת קורה. אם בסוף הבנקים הקטנים האלה שייכנסו יחסלו את ענף סוכני הביטוח, אנחנו בסוף נגיע למצב של חוסר תחרות, אנחנו נגיע למצב של עלויות גבוהות יותר ללקוחות. מכיוון שהדבר הזה צריך להיבחן בצורה רצינית, אני מציע לפצל את זה מחוק ההסדרים ולדון בזה כחוק נפרד. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> אני מחזק את חבר הכנסת קלנר. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לנו נמסר שהושגו הסכמות עם לשכת סוכני הביטוח כל עוד זה יישאר עד 10%. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הייעוץ המשפטי המליץ בצורה חד משמעית לפצל את הנושאים בסעיפים 16,17 ו-18. אם הייעוץ המשפטי מציע בצורה כל כך חד משמעית לפצל את שלושת הנושאים, אני חושב שנכון לפצל, בלי להיכנס לשאלה אם ההסדר הוא נכון או לא. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> בסעיף 18 יש גם התייחסות לעולם אחר בתוך עולם התיווך והביטוח. מה שקורה היום זה שחלק מעולם הסוכנויות מוחזק על ידי יצרני ביטוח. כמעט בכל המקרים שסוכנויות מוחזקות על ידי הבעלים הנטייה היא למכור הרבה יותר מוצרים של חברת האם שלהם - מה שמייצר ניגוד עניינים מובנה בתוך המבנה הזה. אנחנו מציעים לאסור בשנה וחצי הקרובות רכישות ומיזוגים נוספים לתוך המבנה הזה, אנחנו מציעים להשאיר את המצב כרגע כמות שהוא, לא להחמיר ולא להורות על הפרדה, ולהקים ועדה ממשלתית שתביא לכנסת פתרון קבוע בתחום הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זו הוועדה שכרגע קיימת? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> הקמנו עכשיו ועדה במשרד האוצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא עובדת? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> בימים אלה היא מתחילה לעבוד. התפקיד של הוועדה הזאת הוא לתת את הפתרון ארוך הטווח. הסכנה במצב שבו אתה מקים ועדה זה שבשנה וחצי הקרובות המצב רק יוחמר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז למה שלא תצביע על זה בחוק ההסדרים? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אם יש נושא אחד שהוא קריטי מבחינת לוחות זמנים, זה הנושא הזה. ברור שברגע שהממשלה הכריזה שהיא דנה בנושא השוק רק יחמיר את התופעה הזאת, לכן נדרשת הקפאת המצב בחקיקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם לא תביא את זה עכשיו בחקיקה, האם המצב לא יוקפא? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לא, הוא לא יוקפא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא? מה מתנהל בשוק? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> יש מיזוגים ורכישות בתוך גופים מוסדיים. הדבר הזה מבחינת לוחות זמנים של הסדרים הוא קריטי עבורנו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> להבדיל מתיווך. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> להבדיל מכל הסעיפים פה. בעניין הזה יהיה נזק ממשי אם הליך החקיקה לא יסתיים בזמן. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה קורה אם מעבירים את זה לוועדה ובסוף חברי הכנסת מחליטים שלא לקדם את זה? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> הכנסת תחליט אם כן או לא. אם היא תחליט שלא לקבל, הממשלה תצטרך לגנוז את הליך הבחינה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בהרבה מקרים בהם ועדת כנסת מסוימת התבקשה להקפיא מצב קיים על מנת שהממשלה תבחן אותו, בסוף הממשלה הביאה הסדר אחר לגמרי ויצא שהוועדה חוקקה חקיקה שהיא לא רלוונטית. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אם לא נעשה את זה, נצטרך לבוא לפה עוד שנה וחצי ואז נעמוד בפני שוקת שבורה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> הכנסת לא הוקמה היום או אתמול, היה לה זמן לעשות את זה. זה שהממשלה לא הביאה את זה לחקיקה לא אומר שזה צריך להיות בחוק ההסדרים. << אורח >> אוהד מעודי: << אורח >> בשנתיים האחרונות יש עלייה מאוד משמעותית של בקשות לביצוע מיזוגים מצד גופים מוסדיים ורכישות של סוכנויות. יש לנו שיקול דעת על מנת לבחון כל מקרה לגופו ובמקרים מסוימים גם לייצר מגבלות על מנת שלא יהיו הטעיות של אותה סוכנות כלפי המוצרים של חברת האם. הדבר פה מאוד משמעותי ונדרש, כי כבר עכשיו אנחנו עוסקים בנושא הזה בשטח ולא תמיד זה פועל לטובת הצרכן. בכל השינויים האחרים שנדרשים פה יש בשורה מאוד משמעותית לצרכנים, כמו הנושא של שיקוף עמלות שאין סיבה שהלקוח לא ידע על מה הוא משלם במסגרת השירות לאותו סוכן. אנחנו סבורים שזה יגביר את התחרות, את השקיפות, וגם יכול להשפיע לטובה על המחיר ועל השירות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> למה לא קידמתם חקיקה במקביל להחלטה על הקמת הוועדה? למה עכשיו אתם אומרים לנו שאין זמן ושזה צריך לעבור בחוק ההסדרים? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> הדרך הכי מהירה לייצר כרגע חקיקה היא דרך חוק ההסדרים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> אם ידעתם שיש פה החלטת ממשלה שעשויה לייצר תגובה בשוק, למה לא קידמתם חקיקה ביום קבלת ההחלטה הזאת? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> מתי? ההחלטה התקבלה ב-3 בפברואר. אם הוא היה מקדם חקיקה רגילה, זה היה לוקח לו יותר זמן. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת אלקין, קידמנו פה כמה פעמים הצעות חוק בשבועיים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לזה לא היה נוסח ממשלתי. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> הכנסת לא אמורה להיות השרברב של החלטות ממשלה שעוברות בלי חקיקה תואמת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי הפתרון הוא לתחום את זמן עבודת הוועדה או הצוות הבין משרדי. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> תחמנו את זה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לכמה זמן? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> כל החוק הזה מדבר על הוראת שעה לשנה וחצי, עד סוף שנת 2024, שזה אומר שאנחנו צריכים לבוא עם פתרון הקבע איפה שהוא באמצע שנת 2024. עשינו כאן משהו מאוד מידתי, הקפאנו את המצב למשך שנה וחצי. בלי החלק המשלים הזה אנחנו נעמיד אתכם, חברי הכנסת, בעוד שנה וחצי בפני שוקת שבורה, בפני מצב שכבר כל השוק התעצב לפני שהמחוקק החליט מה הוא רוצה לעשות עם השוק הזה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> האם שנה וחצי זה זמן מידתי לעבודת הוועדה הבין משרדית או שאפשר לקצר את זה? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> יש הרבה שחקנים שיש להם מה להגיד בנושא ויש להם אינטרסים בנושא, אם זה הגופים המוסדיים עצמם שחושבים שזה לגיטימי שהם יחזיקו סוכנויות, אם זה הסוכנים עצמם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אתה מדבר פה על שינוי גדול שאתה מצפה מאיתנו, חברי הכנסת, לקיים בו דיון אחד או שניים ולהעביר אותו. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה לא מה שאמרתי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אפשר לסכם עם יושב ראש ועדת הכספים שיתחיל את הדיונים במסגרת חוק ההסדרים. אם הוא יסיים אותם בפרק הזמן שיש לו לדון בחוק ההסדרים, אפשר יהיה להחזיר את זה לחוק ההסדרים. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> חבר הכנסת כץ, אנחנו עושים בדיוק את המצב ההפוך ממה שתיארת קודם. אנחנו לא מבקשים מהכנסת לחוקק את הפתרון ארוך הטווח, אלא אומרים שנדרשת עכשיו הקפאת מצב. אם הכנסת לא תעשה את הקפאת המצב, היא הופכת את עצמה ללא רלוונטית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני מציעה לפצל את זה ולאפשר לחבר הכנסת גפני ולחברי ועדת הכספים להתחיל את הדיונים האלה במסגרת החקיקה של חוק ההסדרים. ככל שתקבלו נתונים שמוכיחים את צדקת הטענה של משרד האוצר שעל פניו נשמעת לי נכונה - - << אורח >> אוהד מעודי: << אורח >> היא נכונה, ואני אומר את זה כמי שאחראי על רישוי סוכנים. בשנתיים האחרונות יש עלייה משמעותית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תיתן מעט קרדיט גם לחברי הוועדה שיוכלו לדון בזה ולהשתכנע שהיא אכן נכונה. ככל הנראה היא נכונה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אם הוא לא מספיק, ולא משנה באיזה לוח זמנים, כבר איחרנו את הרכבת, לכן אנחנו מבקשים לאפשר את לוח הזמנים הכי מהיר. יש פה נזק מהותי אם מוציאים את זה מחוק ההסדרים, כי זה בוודאות יעכב את ההליך. אנחנו מבקשים לא לפצל את הדבר הזה מתוך חוק ההסדרים, זה יהיה נזק אמיתי לתהליך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו נתחיל את הדיונים. אם נגיע למסקנה שאפשר להשלים את זה, נשלים את זה, ואם לא, נאמר שאי אפשר ואז ממילא זה לא יהיה בחוק ההסדרים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> האם אתם מקבלים את זה שסעיף 36 שעוסק באיסור על סירוב בלתי סביר להתקשרות של גוף מוסדי עם יועץ פנסיוני יישאר במסגרת חוק ההסדרים? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם המלצתם על פיצול. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו חשבנו שזה דיון שמורכב לעשות אותו במסגרת הצעת חוק הסדרים, לכן המלצנו לפצל. << אורח >> רועי רווה: << אורח >> היו הסכמות עד אתמול, אחרי שיח רציני ומקצועי בין שר האוצר לבין לשכת סוכני הביטוח, אבל מכיוון שהבוקר דברים השתנו, אנחנו מבקשים שיינתן עוד זמן כדי להמשיך את השיח. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו נגיש רביזיה על זה. בינתיים תעבירו נתונים לח"כים, תשכנעו אותם. אם כן, נפתח את הרביזיה לדיון מחדש. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו מדברים על פיצול של נושאים מס' 16,17 ו-18. סעיף 36 - פיצול אחד, סעיף 37(2), 37(3), 37(5) ו-38 - פיצול שני, סעיף 39 עד 40 - פיצול שלישי, ו-37(4) ו-41 - פיצול רביעי. נושא מספר 16 - איסור על סירוב בלתי סביר להתקשרות של גוף מוסדי עם יועץ פנסיוני – אתה מפצל ומעביר לוועדת הכספים להליך חקיקה רגיל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> פוצל והועבר לוועדת הכספים. אני מבקש רביזיה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מצטרף לרביזיה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא מספר 17, סעיפים 37(2) ו-37(3) – עמלות – אתה מפצל ומעביר לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד הפיצול והעברה לוועדת כספים, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף יפוצל ויועבר לוועדת הכספים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> את 18 אנחנו מחלקים לשני חלקים. סעיפים 39 עד 40 – תיווך בעסקאות במוצרי ביטוח אלמנטרי על ידי בנק בעל היקף פעילות – אתה מפצל ומעביר לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף אושר ויפוצל לוועדת הכספים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הכפפת סוכנויות ביטוח בידי גופים מוסדיים או גופים הקשורים להם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מדובר על לפצל את סעיפים 37(1) ו-41 ולהעביר לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף אושר ויפוצל לוועדת הכספים. אני מגיש רביזיה. אנחנו עוברים לצמצום מסגרות האשראי. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה מתחבר למה שהסברנו קודם על ההגנות של חברות כרטיסי אשראי מול המערכת הבנקאית. מדובר פה בהגנת ינוקא שנמצאה כלא אפקטיבית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה נשאר בחוק ההסדרים. מדובר בשינוי צרכני, לכן ההמלצה היא להעביר לוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אושר ויועבר לוועדת הכלכלה. אנחנו עוברים לייבוא מוצרי מזון. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מדובר בשני חוקים שהמטרה שלהם היא להוריד את יוקר המחייה בנושא המזון, להתאים את החקיקה בישראל שתהיה כמה שיותר דומה לחקיקה באירופה, ולייצר הסדרי אכיפה מתאימים כדי שמשרד הבריאות יוכל לאכוף בצורה דומה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין זיקה ישירה לתקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> במה זה מוריד את יוקר המחייה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> העיקרון הוא שמה שטוב לאירופה גם טוב לישראל. חלק מהחקיקה כבר נעשתה ואומצו דירקטיבות אירופיות כך שיהיה אפשר להרים מוצר מהמדף באירופה ולהביא אותו לישראל באופן זול וללא כל מיני תקנים מיוחדים וייחודיים לישראל שמפריעים לייבוא. עיקר החוק עוסק בהסדרי אכיפה של משרד הבריאות בנושא הזה - אנחנו בעצם מפסיקים לאכוף בנמל ועוברים לאכוף בשווקים. אם עד עכשיו עצרנו כל יבואן בנמל, עכשיו משרד הבריאות ילך לסופרים, ידגום את המוצרים ויבדוק אותם, כאשר לדבר הזה הוא צריך הסדרי אכיפה מתאימים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי למה זה מוריד את יוקר המחייה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כי בכך שאנחנו חוסמים את הייבוא יש פה פחות תחרותיות ויותר ריכוזיות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא חוסם ייבוא, אתה מעביר את האכיפה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כשאנחנו עוצרים משלוח בנמל, המשלוח נתקע בנמל למספר ימים והוא צריך לשלם על מכולות, על בירוקרטיות, על עיכובים - מה שמייקר את המחיר לצרכן. ברגע שאנחנו נותנים לו להכניס את המוצר ישר לשוק ואוכפים בשווקים, אנחנו עוצרים את כל הבירוקרטיה ואת התור בנמל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי שבודק בנמל זה משרד הבריאות? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> גם בנמל הם בודקים את זה מדגמית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כשאתה בודק בנמל באופן מדגמי, כוח האדם שאתה צריך הוא הרבה יותר מצומצם מאשר כשזה בתפוצה רחבה. האם יש הוספת תקנים במשרד הבריאות לשם אכיפה של הדבר הזה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן, נוספו כבר בתקציב הקודם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה צפי הפגיעה ביצרנים מקומיים? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מטרת הרגולציה היא לא להגן על יצרנים מקומיים. אם רוצים להגן על יצרנים מקומיים, יש בשביל זה מכסים ודברים כאלה ואחרים. גם התעשיינים תמכו ברפורמה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה פקחים הוספו? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרפורמה שהייתה בחוק ההסדרים הקודם הוצאה משם. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא הוצא. ההסדר שמוצע פה הוא הסדר משלים - עיקרו הוא עניין האכיפה. כרגע משרד הבריאות צריך ליישם את הדבר הזה בלי אכיפה. הוא מיוזמתו הסכים להכניס את הרפורמה לתוקף על אף שאין לו את כל הסדרי האכיפה המתאימים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה העמדה של הייעוץ המשפטי? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו חושבים שאם התחלתם בהליך חקיקה נפרד, אין שום סיבה שתריצו משהו לתוך חוק הסדרים ותעמיסו על ועדת הבריאות שהיא ועדה עמוסה וחשובה גם כך. לא הצלחנו כל כך להבין מה הדחיפות של העניין הזה, למה לא לקדם נדבכים נוספים של רפורמה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הסעיפים שאושרו בפעם הקודמת בוועדת הכלכלה היו סעיפים שיצרו את ההקלות הרגולטוריות בלי שהיו בהם הסדרי אכיפה מתאימים. בגלל שלא היו הסדרי אכיפה שידעו להתמודד עם הדבר הזה, נעשתה עבודת מטה בשנה האחרונה כדי לייצר - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> למה לא הבאתם את זה ביחד? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תמיד בחוק ההסדרים נופלים הסדרים, בין אם אלה הסדרי אכיפה, בין אם אלה עיצומים כספיים ששכחו להוסיף כמו בחוק הכשרות בפעם הקודמת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא שכחו כלום, זה נעשה במודע ובהסכמה. נכתב בדברי ההסבר של החוק שהוגש לכנסת שמדובר בהסדר שיושלם בהמשך. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה שזה נכתב בדברי ההסבר לא הופך את זה לדבר נכון ולתהליך ראוי. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> ואז הממשלה תיפול ולא ישלימו את ההסדר. ככה נוצרות לקונות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> האם בחוק ההסדרים הקודם גם כתבתם שההשלמה של העיצומים בחוק הכשרות תהיה בחוק ההסדרים הבא? זאת הייתה התכנית מלכתחילה? << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> רק על זה מגיע לכם שזה לא יעבור. זאת עזות מצח. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> יש כאן משהו שעשינו בכנסת הקודמת שאמור להקל על יוקר המחייה ויאפשר ייבוא משמעותי. יש כאן הסדר שמוסיף את הבקרה הבריאותית על הדבר הזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הוא לא מוסיף בקרה, כי לא הייתה בקרה. אני לא מצליח להבין למה זה דחוף עכשיו. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> הכנסת חרתה על דגלה את הורדת יוקר המחייה. זה חלק מהמהלכים של הממשלה להורדת יוקר המחייה. זה מאוד קשור לחוק ההסדרים, כי חוק ההסדרים אמור לסייע, אמור לעשות הסדרים למשק שיטיבו את התחרות במשק, יטיבו את הרגולציה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים עם היושב ראש, זה באמת לא תואם את המצופה מחוק הסדרים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם למשרד הבריאות לא יהיו הסדרי אכיפה, הוא יעצור את הרפורמה ולא נוכל לייבא לישראל בהתאם לרפורמה שעברה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עד היום אתה מייבא? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן, זה נכנס ב-1 בינואר לתוקף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תחכה עוד חודש-חודשיים כדי לסיים את זה בהליך חקיקה רגיל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> משרד הבריאות אמר שהוא לא מוכן. לו יש את הסמכות לעצור את הדבר הזה בצו. מרוב הדחיפות של הדבר הזה הם הביאו לוועדת הבריאות צו מקדים. יש פה דחיפות מאוד מאוד גדולה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה כבר פעם שלישית שרוצים להביא את זה במסגרת חוק ההסדרים. הרפורמה הזאת היא משהו מאוד משמעותי שצריך לעשות בכובד ראש. כל פעם כשזה מגיע בחוקי ההסדרים, ההסדר הוא לא שלם ואנחנו נאלצים להגיע אחרי שנה וחצי כדי לנסות להשלים אותו. הרפורמה כבר נכנסה לתוקף. ההסדרים של הייבוא, הייבוא המקביל והמסלולים לפי אירופה כבר נכנסו לתוקף. פה זה בעיקר העניין של האכיפה והעיצומים הכספיים, לכן אין שום סיבה שזה ייעשה במסגרת חוק ההסדרים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש הסמכה לשר הבריאות לעצור את הרפורמה. אמר מנכ"ל משרד הבריאות בממשלה שאם אנחנו לא יודעים להביא הסדרי אכיפה הוא יעצור את הדבר הזה. אני חושב שזו פגיעה גדולה ביוקר המחייה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> מדובר פה במשהו שיש לו השפעה ישירה על יוקר המחייה והוא בדרך כלל מטופל במסגרת חוק ההסדרים. בחוק ההסדרים הקודם היו דברים עם זיקה פחות ישירה ליוקר המחייה, אפילו רפורמות חדשות שמייקרות את יוקר המחייה כמו רפורמת הכשרות. פה יש משהו שהוא בזיקה ישירה ליוקר המחייה, קשור באופן ישיר לתכנית הכלכלית, לכן אני לא רואה שום הצדקה לפצל את זה. אולי כדאי לשמוע את נציגי משרד הבריאות, הם מבינים את הזיקה הישירה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רק מזכיר שהצו שאושר להם אושר לשנתיים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> משרד הבריאות אימץ רגולציה אירופית בחוק ההסדרים הקודם שנכנסה לתוקף ב-1.1.2023. הרפורמה שעברה בחוק ההסדרים הקודם נועדה לאפשר להביא מוצרים מחו"ל למדינת ישראל עם רגולציה אירופית. מפאת לוחות הזמנים הלחוצים של חקיקת ההסדרים הקודמת, נקבע במפורש שעל היעדים האירופיים לא תחול אכיפה. צריך לזכור שמדובר ברגולציה על בטיחות מזון - נושא של שאריות חומרי הדברה, מיקרו ביולוגיה ומזהמים כימיים. משרד הבריאות הלך למהלך תקדימי של אימוץ דין אירופי על מנת להקל על התעשייה ולהגביר את התחרות במדינת ישראל, זאת מבלי שיש לו אפשרות לבצע אכיפה. כעת, על מנת שנוכל להמשיך ולאמץ רגולציות אירופיות ולהבטיח את בריאות הציבור, אנחנו חייבים את המהלך המשלים שיאפשר לנו לבצע אכיפה על אותן הוראות שאימצנו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל יש לכם כבר תזכיר שפרסמתם באפריל 2022 שאתם יכולים להתקדם איתו, אז למה זה צריך לבוא בחוק ההסדרים? תקינה אירופית היא דבר חשוב, אין ספק, אבל זה מסוג הדברים שאפשר לעשות בהליך חקיקה רגיל. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> התחלנו בתהליך החקיקה הרגיל ערב ההסדרים, אבל אחרי שהגשנו את התזכיר להערות הציבור הממשלה נפלה. זאת הסיבה שאנחנו מחברים את זה כאן בתיקונים. אני לא רואה סיבה למה להשאיר אותנו כרגע בלי יכולת אכיפה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מדובר על רפורמה בייבוא מזון, ונשאלת השאלה אם זה מוזיל את יוקר המחייה, אם צריך להביא את זה מבלי שמתקיים דיון רציני בחקיקה רגילה. סיעת יהדות התורה אמרה בהסכמים הקואליציוניים שהיא לא מסכימה לרפורמה בגלל הפגיעה בחקלאות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> פה יש הסכמה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מדבר באופן כללי. אנחנו מדברים פה על תהליך שנוי במחלוקת שמצריך דיון אמיתי. אנחנו חושבים שהרפורמה הזאת לא טובה וצריך לעשות אותה אחרת לחלוטין כדי באמת להוזיל את יוקר המחייה. הרפורמה הזאת הייתה הפתרון הזול והקל ביותר לממשלה הקודמת. אני לא רוצה להגיד שמשרד הבריאות לא צריך להיות מעורב בעניין, אבל זה לא צריך להיות דיון במסגרת חוק ההסדרים. אנחנו כבר פעם שלישית דנים בזה. זה צריך להיות מפוצל מחוק ההסדרים, כדי שאפשר יהיה לדון בזה בחקיקה רגילה. אנחנו לא ניתן שיפגעו בחקלאים. משרד האוצר פוגע בהם כל הזמן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> סעיף 15 בכלל לא עוסק בנושא החקלאות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> עוסק. למה אתם מביאים את זה עכשיו? תביאו את זה בחקיקה רגילה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לסעיף 50 לא התקבלו התנגדויות מהחקלאים או מהציבור. זה סעיף שעוסק בהארכת ימי התוקף למוצרים. כמו שיצרן קובע את ימי התוקף בביסלי ובבמבה, כך הוא יקבע את ימי התוקף בבשר, דגים, והדבר הזה אמור להוריד משמעותית את יוקר המחייה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תסביר לי איך זה יוריד את יוקר המחייה אם הוא יקבע את התוקף. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מי שקובע את ימי התוקף היום זה משרד הבריאות, כשימי התוקף מקוצרים ביחס למה שמקובל בעולם. המשמעות של ימי תוקף מקוצרים זה שצריך להטיס לפה דברים במטוסים במקום להביא באניות - מה שמייקר את הכל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה רוצה שיצרן יאריך את התוקף? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן, וכך יהיה פחות פחת למוצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואז יהיה יותר זול? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יכול להיות יותר זול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, זה לא יהיה יותר זול, כי כשהתוקף יותר קצר, ממהרים לגמור את זה ושמים את זה במבצעים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> דבר נוסף, משרד הבריאות מציע להוציא את עצמו מהפיקוח הכפול שיש היום על מוצרים ולהשאיר רק את משרד החקלאות כגורם מפקח. בדיון שהיה השבוע בוועדת הכלכלה הסבירו נציגים למה ימי התוקף זה נושא חשוב שיוריד את יוקר המחייה. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> הפחתת בירוקרטיה והפחתת רגולציה על מנת להוריד ולהוזיל את המחירים בישראל, זה משהו שהוא חלק אינהרנטי לכל חוק הסדרים. מה שיש כאן לא שונה מדברים אחרים שאושרו בעבר בחוק הסדרים, זה רק ממשיך את הקו של להוזיל את המחירים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> העמדה שלנו ביחס ל-15 היא שנכון יותר שהוא ייעשה בהליך חקיקה רגיל, ולו רק בגלל שהוא החל כבר בהליך חקיקה רגיל. אני לא רואה סיבה להכליל אותו בהצעת חוק הסדרים, מה גם שזאת הפעם השלישית שאתם מביאים לנו השלמה לרפורמה. זה מראה שהעבודה בחוק ההסדרים היא עבודת הכנה בעייתית. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא הובא לפה שום דבר פעם שלישית. ישר אחרי חוק ההסדרים הקודם התפרקה הממשלה, לא היה אפשר לדון בכנסת. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הרפורמה של המזון הייתה בחוק ההסדרים של 2017. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זאת רפורמה שעסקה במזון רגיל. מאז למדו את החומר, עשו עוד פעם דיונים. אנחנו היום חמש שנים אחר כך, אנחנו לא יום אחר כך, לכן זה לא משהו שהתפספס. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא צריך לקרות בחוק הסדרים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> יש פגיעה בבריאות הציבור ככל שלא מסדירים את העניין. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא מצליח להבין איך סוגיה שיש לה זיקה ישירה ליוקר המחייה לא שייכת לחוק ההסדרים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אין לה זיקה ישירה ליוקר המחייה. הזיקה התקציבית הייתה בחוק ההסדרים הקודם. הרפורמה הזאת כבר נחקקה. עכשיו מבקשים לעשות השלמות שאין להן זיקה תקציבית ישירה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> השלמות יכולות להיות בחקיקה רגילה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> חד משמעית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני מציע לא לפצל את סעיף 15. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 15, סעיפים 30 עד 35 בהצעת החוק - תיקון של חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) - אתה מציע להעביר לוועדת הבריאות, בניגוד להמלצת הייעוץ המשפטי לכנסת והייעוץ המשפטי לוועדת הבריאות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אושר ויועבר לוועדת הבריאות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף 27. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> רפורמת התמרוקים, שגם היא נחקקה בחוק ההסדרים לשנים 2021 - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שוק התמרוקים בישראל הוא שוק מאוד ריכוזי שנשלט על ידי יבואניות מועטות. במטרה לפתוח אותו לייבוא ולתחרות מוצע שכל מה שטוב לאירופה יהיה גם טוב לישראל. ככל ושר הבריאות יקדם תקנות שחורגות מהרגולציה המקובלת באירופה, ההליך יבוצע בהתאם להסדר שכבר קיים היום בחוק – הוא יגיע לוועדת חריגים בין משרדית. ככל שהשר לא יקבל את המלצת הוועדה, הוא יצטרך את אישור הממשלה על מנת לקדם את התקנות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> התיקון הזה, לפי העמדה של הכנסת, דווקא עלול לעכב את פתיחת השוק המקומי לייבוא של תמרוקים. לפני רגע אמרתם שבשביל לזרז את הרפורמה לא צריך לפצל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> העמדה המקצועית של משרד האוצר היא שאין פה שום עיכוב לפתיחת השוק. אנחנו חושבים שתקנות שונות מהמקובל באירופה רק יסגרו את השוק. ככל שיבואן קטן יוכל להרים את המוצר מהמדף באירופה בלי שתהיה לו שום התאמה ייחודית לישראל, כך יהיה לו הרבה יותר קל לייבא את המוצר לפה - מה שיגרום לזה שתהיה יותר תחרות בשוק. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> גם הסעיף הזה היה בפעם הקודמת בחוק ההסדרים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הסיבה להביא אותו שוב? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני לא מבינה מה הסיבה להביא אותו שוב. אנחנו חושבים שכשדבר עבר בחוק הסדרים, אין שום סיבה להמשיך ולתקן אותו לנצח בחוק הסדרים, בטח כשאין סיבה מיוחדת של דחיפות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הובאו תקנות לוועדת הבריאות ממש לפני שבוע. לוועדת הבריאות במסגרת הדיון היו חסרים נתונים מאוד מהותיים, לכן היא החליטה לעשות חלק מהדברים בהוראת שעה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אין סיבה להביא את ועדת החריגים הזאת דווקא בחוק הסדרים ולא לאפשר לוועדה את הדיון הזה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ההסדר פה הוא בקונצנזוס ממשלתי. לא הועברה אף התנגדות להצעה הזאת, לכן הדיון בה לא אמור להיות דיון מאוד מורכב. זה יאפשר לוועדת הבריאות, כשיובאו אליה תקנות בעתיד, לקבל תמונה יותר שלמה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זו סיבה להעביר את זה בחקיקה רגילה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בדיוק, זה הכל סיבה להליך חקיקה רגיל. אני חושבת שאין מקום להכליל את הסעיף הזה במסגרת חוק ההסדרים, אבל זה לא מסוג הסעיפים שהייתי נלחמת עליהם, כי בסוף מדובר בהסדר קצר יחסית. הוועדה המוסמכת מבחינתנו היא ועדת הבריאות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו לא נפצל ונעביר לוועדת הבריאות. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אושר ויועבר לוועדת הבריאות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף 19 - תדרי רדיו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סעיפים 42,43 להצעת החוק אתה מעביר לוועדת הכלכלה, להליך חקיקה רגיל. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> פיצול. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף יפוצל ויועבר לוועדת כלכלה. אנחנו עוברים לנושא 20 - רגולציה בחוק הירושה. << אורח >> עידו חי: << אורח >> הצעת החוק מבקשת לבצע מספר תיקונים בחוק הירושה - העיקרי בהם הוא הפחתת בירוקרטיה והפחתת תיקים ממערכת בתי המשפט. נושא אחד של התיקון הוא העברת סמכויות מבתי המשפט לרשם לענייני ירושה במקרים שמפורטים בהצעת החוק, והנושא השני הוא הסרת חובת הפיקוח השוטף של האפוטרופוס הכללי על מנהלי עיזבון והעברתה ליורשים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> איך זה קשור לחוק ההסדרים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי את הייעול התקציבי פה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יש פה קשר יחסית עקיף ואף קלוש להקטנת העומס על בתי המשפט. אני לא חושבת שזה קשור לחוק ההסדרים. אני חושבת שזה בהחלט מסוג הדברים שאפשר היה להעביר לוועדת חוקה בהליך חקיקה רגיל. אני לא מצליחה להבין מה הדחיפות בדבר. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אם זה טוב לכולם, למה לא? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> השאלה היא לא אם מדובר בהסדר מיטיב או לא מיטיב או מדובר בהסדר צרכני כזה או אחר שיכול לסייע בהפחתת בירוקרטיה או נטלים אחרים על הציבור, אלא אם ב-20 הימים נטו שיש לכנסת להעביר בין 560 עמודים ל-600 עמודי הצעת חוק נכון שהוועדה תידרש גם לנושאים שאין להם שום קשר לחוק ההסדרים. ההצדקה של הצעת חוק ההסדרים כהצעה שצמודה ללוחות הזמנים של התקציב - שמדובר בעניינים שכרוכים בהוצאה הישירה לתקציב, בעניינים שיש להם דחיפות. לסעיף הזה אין דחיפות, ועדת החוקה יכולה להתכנס עבורו דווקא בגלל שהוא מיטיב, דווקא בגלל שהוא יכול להיות סעיף נכון. אין סיבה לעשות אותו בלוחות זמנים מואצים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל מה אם כולם מסכימים? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> צריך לקיים דיון. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה ייקח יותר זמן. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא ייקח יותר זמן. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> תהיה לך יותר בירוקרטיה. אזרחים סובלים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> איזו בירוקרטיה? מי הבירוקרטיה? זה אתה ואני. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה אתה, לא אני. אני רוצה לייעל הליכים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תבוא לוועדת חוקה ותאשר את זה כחוק רגיל. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה ייקח יותר זמן. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה זה ייקח יותר זמן? אני מבין שבקדנציה הזאת לא עולה על דעתכם שוועדת החוקה יכולה לקדם חוקים טובים ומיטיבים לציבור, אבל היא יכולה. אפשר להתחיל במסורת הזאת באיחור של שלושה חודשים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אלקין, לא אכפת לך שהציבור יסבול, העיקר שיהיה לך - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה שהציבור יסבול? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> בוא נייעל. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז תאשר את החוק הזה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כל הדבר הזה היה יכול לבוא בחוק רגיל, בנוהל רגיל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו לא מפצלים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 20, סעיפים 44 ו-45. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד להעביר את הסעיף לוועדת חוקה במסגרת חוק ההסדרים? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> רביזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> סעיף 21 - ביטול הדרישה להצגת אישור בדבר סילוק חובות כתנאי לביצוע רישום בפנקסי המקרקעין. << אורח >> עידו חי: << אורח >> הצעת החוק מבקשת לצמצם את הבירוקרטיה הקיימת היום בפעולות רישום בטאבו ברשם המקרקעין, לכן מוצע לבטל את הדרישה להציג מסמך בדבר סילוק חובות לרשויות המקומיות כתנאי לביצוע פעולות הרישום. בכל אחת מפעולות הרישום האלו הנכסים נשארים עדיין בבעלות אותם בעלים, לכן אין פגיעה ביכולת הגבייה של הרשויות המקומיות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נניח שיש שטח שהוא בבעלות פרטית של כמה וכמה בעלים ויש עליו כל שנה גידול טבעי של צמחים שצריך לגזום אבל הבעלים שנה אחר שנה לא גוזם וכתוצאה מזה יש שריפות, מזיקים, נחשים. מתי הרשות פוגשת את בעלי הקרקע? בעת מכירה. הרשות במשך שנים גוזמת, מטפלת בצמחייה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אסור לה בשטח פרטי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היא עושה את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היא לא אמורה. הסמכות פה היא לקנוס. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתי היא קונסת ומשיתה את עלויות פינוי הגזם? בעת מכירה, בעת רישום. << אורח >> עידו חי: << אורח >> התיקון כאן לא נוגע להעברה של בעלות. אין כאן העברת בעלות של הנכס, לכן אפשר להמשיך ולגבות ממנו את החובות כרגיל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ואם הוא מוכר את זה? << אורח >> עידו חי: << אורח >> זה לא רלוונטי להצעת החוק הזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה לוקח משכנתא בתמורה למה? << אורח >> עידו חי: << אורח >> הנכס כבר רשום על שם הבעלים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> את סעיפים 46 עד 48 אתה מעביר לוועדת הפנים במסגרת הצעת חוק ההסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף אושר ויועבר לוועדת הפנים. סעיף 26 - אכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית. << אורח >> יונתן פלוסהיים: << אורח >> אנחנו בתיקון המוצע רוצים להגביר את האכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית ובנתיבים רבי תפוסה שיש בהם כמה נוסעים. אנחנו משקיעים המון משאבים כדי ליצור את הנתיבים האלה שמייעלים את התחבורה הציבורית ומקצרים את זמני ההגעה של האוטובוסים. אנחנו רוצים להתמודד עם תופעה של רכבים שלא אמורים לנסוע בנתיבים האלה על ידי אכיפה. ככל שנגדיל את האכיפה, כך הנתיבים האלה יהיו יותר פנויים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> איך אכיפה קשורה לחוק ההסדרים? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> חלק גדול ממה שאנחנו עושים בחוק ההסדרים זה טיפול בכשלי שוק. כשל שוק מאוד מרכזי בישראל זה הפקקים, כשהדרך שלנו להתמודד עם הפקקים זה הנת"צים. ברגע שאין אכיפה מספקת בנת"צים כי למשטרה יש המון משימות משלה - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני כל יום עולה לירושלים ורואה שבנת"צים יש אכיפה מוגברת. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לא בכל הנת"צים ברחבי ישראל. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> איך זה מסתדר עם הפנייה האישית של שרת התחבורה שלא צריך לאכוף בנת"צים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך ייעול זה תוספת של כוח אדם? זה הדבר הכי לא יעיל בעולם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רצוי מאוד שסמכויות אכיפה יהיו בחוק רגיל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון, זה לא אמור להגיע בצורה כזאת. << אורח >> דודי קופל: << אורח >> סמכויות אכיפה באמצעות מצלמות בנת"צים בתוך ערים עברו בשעתו במסגרת חוק ההסדרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שם יש לך מצלמות, עלויות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> אזרחים צריכים לדעת איך הדברים האלה משפיעים עליהם. אכיפה זו סוגיה שמשפיעה על הפרט. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לתת סמכויות לפקחים זה לא עניין של חוק הסדרים. אני זוכר שכשהייתי במשרד לביטחון פנים והוספנו סמכויות לפקחים העירוניים, זה היה אירוע עם הרבה דיונים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כשל השוק של הפקקים הוא כשל שוק - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> קיים, מכירים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אני לא צריכה להסביר פה למה זה כזה כשל שוק, וגם ברור לכולנו שהנת"צים זו דרך משמעותית לתמרץ אנשים - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לכולנו ברור? שרת התחבורה אמרה הפוך. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> למשטרה יש משימות מאוד מאוד דחופות, לכן הרבה פעמים המשימה הזאת נדחקת. אנחנו לא מדברים פה על הפקחים בעירייה, שזה אירוע אחר, אנחנו מדברים על לתת סמכות מקבילה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זו לא מקבילה, אתם מוסיפים להם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למי אתם נותנים? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לפקחים של משרד התחבורה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז זו לא הוספת סמכויות, כי כרגע אין להם את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא טיעון מספיק טוב למה לכלול את העניין הזה אחרי שבחוק ההסדרים הקודם הבאתם כבר תיקון בעניין של פיקוח בנת"צים. אני חושב שבנושא של פיקוח ואכיפה ראוי לתת לוועדת הכלכלה את הזמן, את השהות לבחון את ההסדר ואת ההשלכות שלו בהיבט רחב יותר. הנושאים של פיקוח ואכיפה בענייני נת"צים ובענייני תחבורה בכלל נדונו הרבה שנים בוועדת כלכלה בהליכי חקיקה רגילים. אם יש דחיפות, ניתן לקיים את הדיון באופן מואץ ולא לכלול את זה כרגע בחוק ההסדרים, במיוחד כשאתם מתקנים פה את אותו הסדר שהובא לפני שנה וחצי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא ייתכן שתרכבו על הגל של להביא משהו בחוק הסדרים שיחזור באופן חוזר ונשנה מידי חוק הסדרים. זה עניין שאני רוצה לעקר אותו מלכתחילה, בוודאי ובוודאי כשמדובר באכיפה שדורשת דיון מעמיק מצד חברי הכנסת, התעמקות בעניינים שבסופו של דבר יושתו על הציבור. המלצתנו היא לפצל את זה להליך חקיקה רגיל. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> מבחינתנו, ואני חושבת שכמעט מבחינת כל הקואליציות, חוק ההסדרים הוא גם מקום שעוברות הצעות שיש להן השלכות משקיות משמעותיות. ההשקעה הממשלתית בתחבורה ציבורית והעלות של הגודש הם דברים שעלותם המשקית היא מיליארדי שקלים. כל עוד אין אכיפה ראויה ומשמעותית בנת"צים, הנת"צים מעוקרים מתכליתם ואין עדיפות לתחבורה ציבורית. אני מבינה את מה שאומר עו"ד עצמון, אבל בסוף יש פה תיקון יחסית נקודתי. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> למה אתם לא שמים מצלמות? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> יש מצלמות במצבים בהם - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שאומרים לך פה זה שבכנסת יש תהליך מסודר שאיתו הולכים ושכל פעם כשאתם מחזירים לנו חוקי הסדרים למיניהם, אנחנו אומרים לכם "די, מספיק, אנחנו לא מוכנים". עם כל הכבוד לקואליציות למיניהן, יש פה חברי כנסת שקובעים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> גם אם אנחנו מקבלים את העמדה של הממשלה שחוק ההסדרים יכול להכיל בתוכו נושאים שיש להם תועלות משקיות, עדיין זאת לא סיבה מספקת - זה נכלל במסגרת עוד 80 נושאים - להעיק על ועדת הכלכלה. אנחנו חושבים שבעניין הוראות אכיפה נכון שיהיה דיון מסודר. << אורח >> עידו חי: << אורח >> לפני כארבע שנים הגשנו המלצות לגבי אכיפה של אגרות תנועה ואגרות מינהליות, אבל תיקון החקיקה הזה עד היום לא התקדם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא הגשתם אותו? << אורח >> עידו חי: << אורח >> הוא הוגש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה קרה? << אורח >> עידו חי: << אורח >> אתה יודע מה קורה עם הכנסות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה פסימי לגבי הכנסת הזאת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני פסימי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תצביע נגד. << אורח >> עידו חי: << אורח >> זה פוגע באכיפה של אגרות תנועה, זה מעמיס על בתי משפט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תוציא אותו עכשיו, תשים אותו בהליך חקיקה רגיל ותתחיל לעבוד על זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ממתי לשים כוח אדם ופקחים זה ייעול? למה לא להשתמש במצלמות? אם תרצו להוסיף מצלמות, האם מצלמות אכיפה יגיעו לאישור הכנסת? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> המצלמות עדיין לא אפקטיביות, הן לא יודעות לספור שלושה אנשים ברכב. כרגע רוב הנת"צים הם נתיבים רבי תפוסה שהטכנולוגיה בהם היא הפקחים. לפיקוח בהיבטים האלה יש תועלות משקיות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני מסכים עם חברי הוועדה ועם הייעוץ המשפטי שצריך לפצל את הסעיף הזה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא מספר 26, סעיף מס' 54 – תיקון פקודת התעבורה - אתה מעביר את זה לוועדת הכלכלה בהליך חקיקה רגיל, אתה מפצל? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> פיצול מהותי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אם כך, מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף יפוצל ויועבר לוועדת הכלכלה. רביזיה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מצטרף. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> סעיף 22 – תיקון הגדרת צורכי ציבור בחוק התכנון והבנייה. << אורח >> עידו מור: << אורח >> במסגרת חוק ההסדרים אנחנו מבצעים מספר פעולות על מנת לייעל, להקל על הקמת רשת חשמל ולתמוך בגידול המאוד משמעותי בצריכת החשמל במשק באנרגיות מתחדשות וברכב חשמלי, כשאנחנו מבינים שבהסדרים הקיימים היום, וזה הופך להיות אירוע מאוד דחוף, פשוט לא ניתן לתת תמיכה מספקת לדברים האלה. היום אין לרשויות מקומיות את הסמכות להקצות צורכי ציבור לצורך הקמת מתקני השנעה, לכן אנחנו מבקשים לתת להן את הסמכות הזאת באמצעות הגדרת מתקני השנעה כצורך ציבורי שיקל את הנטל על הציבור. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה זכויות מקרקעין ייפגעו פה? << אורח >> עידו מור: << אורח >> אין הגדרה של פגיעה בזכויות מקרקעין. זה מאפשר לרשויות במסגרת הליכי התכנון להפקיע שטחים שגם היום מותר להן להפקיע. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> שטחים של מי? << אורח >> עידו מור: << אורח >> השטחים הם תמיד שטחים פרטיים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הנושא של מתקני השנעה הוא הרבה פעמים אירוע מאוד רגיש לאנשים שגרים בסביבה. חוק כזה יהרוג את כל ההתנגדויות, תהיה פה צעקה ציבורית גדולה מהדבר הזה. איך אפשר להעביר את זה בחוק ההסדרים? איך זה קשור בכלל? << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> כל הסוגיה של הפקעת מקרקעין היא סוגיה עדינה שפוגעת ישירות בקניין של הפרט. זה משהו שמצריך הליך שקוף עם התנגדויות, שיח אמיתי בוועדה, גורמי ציבור. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא ישפיע רק על הפקעת מקרקעין, זה ישפיע על עוד דברים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בישראל יש תקינה מאוד מתקדמת וטובה, ולא פעם הבעיה היא העדר פיקוח וסוגיות אחרות שפוגעות באינטרס הציבורי. עד שיש כבר דברים שעשינו כמו שצריך - גם אם יש מה לתקן ולשפר - בא לפה חוק הסדרים שמתחיל לעשות מחיקה טוטאלית. יש פה המון סוגיות שהשלכות הרוחב לדורות הבאים, למדינה הזאת ולעתודות שלה - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> צריך להבין שכשאתה מפקיע קרקע לצורכי ציבור, הפיצוי שאתה נותן לבעל הקרקע הוא נמוך יותר. << אורח >> עידו מור: << אורח >> על הסוגיה הזאת לא היו מחלוקות מבחינת תגובות ציבור - לא של השלטון המקומי ולא של אזרחים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז פה יש. << אורח >> עידו מור: << אורח >> להיפך, היום רשויות מקומיות - - << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> בטוח שרשות רוצה את זה, כי זה נותן לה כוח לקחת קרקע בהליך מקוצר ולשלם כסף. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> בסוף זה אירוע דגל של הממשלה, זה אירוע דגל של שר האוצר. זו כנראה אחת החקיקות הכי חשובות שנעשות פה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> ההשנעה זה אחד מהדגלים של שר האוצר? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תמסור לשר האוצר שאם הוא רוצה לעשות דברים כאלה, הוא קודם צריך לדבר עם חבריו לקואליציה. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> הסוגיה של ההשנעה היא סוגיה שהיא קריטית, לדעת כל גורמי המקצוע, לדעת כל גורמי הממשלה והשלטון המקומי, לטובת אספקת חשמל, לטובת משבר דיור ולטובת כניסה של רכב חשמלי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בחוק ההסדרים הקודם זה היה? << אורח >> עידו מור: << אורח >> זה לא היה בחוק ההסדרים הקודם. אין פה החלטה על הפקעה, אין פה שום קיצור דרך בהליך התכנון, אין פה שינוי במעמד. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תפתח את חוק התכנון והבנייה ותראה מה זו הפקעה לצורכי ציבור. זה הליך אחר לגמרי מהפקעה רגילה, וגם הפיצוי הוא אחר, הוא 15% או 20% מהערך. << אורח >> עידו מור: << אורח >> החלופה היא לא הפקעה על פי פקודת המקרקעין. היום חברת החשמל דורשת בצורה חד צדדית מבניינים לתת חדרי שנעים – מה שלא מתאפשר בשכונות ותיקות, לכן החלופה היא לא לספק חשמל. מדובר במתקנים מאוד קטנים - יש מעל 50,000 כאלה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שאת הסוגיות שנוגעות בהפקעות של מקרקעין פרטי צריך להימנע מלהכניס לחוק ההסדרים. זאת סוגיה מאוד רגישה שבה השלטון מפעיל כוח לא פרופורציונאלי בשביל ליישם מדיניות תכנונית. לפעמים חייבים שזה יקרה, אבל אז זה חייב להיות משוקף בהליך רגיל. חוק ההסדרים פשוט לא מתאים לזה. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> בהרבה מאוד חוקי הסדרים בעבר תוקן סעיף 188. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא אומר שצריך לחזור עוד פעם על אותה טעות. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> אני חושב שאין מחלוקת שכניסה של רכב חשמלי תורמת להפחתת פליטות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תורידו את המס. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> החוק הזה נועד לפתור את הבעיה של עמדות טעינה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> התקיים דיון על הנושא הזה של הפחתת המס על רכב חשמלי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא ביקשנו משהו חדש, פשוט ביקשנו שיאריכו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ביקשנו להאריך את זה, אבל משרד האוצר לא הסכים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא לפצל את זה להליך חקיקה רגיל? << אורח >> איליה כץ: << אורח >> כי מדובר על פעילות דחופה בשוק הרכב החשמלי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה התנגדתם להורדת המס על הרכב החשמלי? << אורח >> איליה כץ: << אורח >> אנחנו סבורים שהמס מאוד נמוך. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 22, סעיף 49 – תיקון לחוק התכנון והבנייה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה העמדה של הייעוץ המשפטי? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה תיקון מאוד קצר, תיקון של מילה אחת. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש לה משמעות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נכון. צוות הייעוץ המשפטי לוועדת הפנים לא ראה בעניין הזה עניין כל כך עקרוני לריב עליו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו מצביעים על להעביר את זה במסגרת חוק ההסדרים לוועדת הפנים. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נושא 23. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> קידום ייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת. << אורח >> עידו מור: << אורח >> אנחנו מדברים פה על תיקוני חוק שנועדו להפחית רגולציה במכירת אנרגיה מתחדשת בשוק הפרטי. לפי חוק משק החשמל, נדרש היום רישיון כדי למכור חשמל לכל מי שהוא לא חברת חשמל או חברת חשמל מזרח ירושלים. בשנה הקרובה הולך להיות שינוי מאוד משמעותי, לפיו ניתן יהיה לרכוש חשמל ישירות מיצרני חשמל - בדגש על אנרגיה מתחדשת. יש כ-40 ספקים שונים לנושא הזה. על מנת שהם יוכלו לרכוש את החשמל ישר מהיצרנים, אנחנו רוצים לאפשר פטור מרישיון למכירת החשמל הזה. אנחנו חושבים שזה נושא חשוב, כדי לאפשר האצה של התחום, כדי להפחית פליטות, להקל על רגולציה ולצמצם את המחיר לחשמל. התחרות שהחלה כבר עכשיו מביאה להנחות במחיר החשמל של מעל 5% לצרכנים ביתיים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נושא 23, סעיף 50(1). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> קידום ייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו מצביעים על להעביר את זה לוועדת הכלכלה במסגרת חוק ההסדרים. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף אושר ויועבר לוועדת הכלכלה. נושא 24. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיפים 50(2), 52,53– היערכות המשק למעבר לתחבורה פרטית חשמלית מבוססת אמצעי הנעה חליפיים. << אורח >> עידו מור: << אורח >> נושא 24 נועד להיערך לרכב חשמלי. מדובר פה בשני תיקונים שנועדו לשמור על הצרכנים. התיקון הראשון נועד להסדיר את הבעלות על אמצעי חשמל שמותקנים במקרקעין פרטי כך שאם בית משותף מבקש להתקין מתקני חשמל, הבעלות תהיה שלו, לא של המתקין. הדבר השני זה תיקון שנועד לקצר הוראת שעה בחוק משק החשמל, הוראה שתדרוש חובת רישיון לאספקת חשמל לרכבים חשמליים כבר בשנה הבאה, לא בעוד שלוש שנים, כשהתכלית של זה היא לאפשר רגולציה שתשמור על הצרכנים במשק החשמל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו מצביעים על פיצול והעברה לוועדת הכלכלה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף יפוצל ויועבר לוועדת הכלכלה. נושא 25 – התאמת החובה לאמצעי הנעה מתקדמים ועדכון אופן פרסום היעילות האנרגטית. << אורח >> עידו מור: << אורח >> המטרה לעשות שינוי בחיוב הפרסום על כלי רכב כך שבכלי רכב תהיה חובה לפרסם את היקף האנרגיה שנצרך, לא ספציפית ליטרים של דלק – מה שנועד לשקף לציבור שקונה רכב חשמלי את היעילות של הרכב. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 25, סעיף 51 – תיקון של חוק אוויר נקי - עובר לוועדת הפנים בפיצול להליך חקיקה רגיל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף יפוצל לוועדת הפנים. 29. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> סעיף 29 מדבר על קידום התחדשות עירונית. אנחנו מסתכלים קדימה בעולם ההתחדשות העירונית, לכן אנחנו מציעים להחיל גם על אזורים שהם צמודי קרקע אפשרות להכריז על מתחם לפינוי-בינוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עד כמה מועיל הפיצול הזה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו חושבים שמדובר בשינוי מאוד משמעותי, לכן ההליך הראוי לחקיקה הזה הוא הליך חקיקה רגיל. כרוכות בעניין הזה משמעויות מיסויות ומשמעויות אחרות שבעינינו נכון יהיה לבחון בהליך רגיל, לא בהליך מואץ של חוק ההסדרים שבו הוועדה תתקשה לראות את כלל הפרטים שנובעים מהנושא הזה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> משבר הדיור הוא בראש מעייניה של הממשלה. לא סתם התחדשות עירונית, חיזוק מבנים והוספת יחידות דיור הם בלב הפעילות של הממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מדבר פה רק על צמודי קרקע. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הסעיף פה מדבר על להפוך שכונות צמודות קרקע לבנייה רוויה בהתחדשות עירונית כך שאפשר יהיה להוסיף יחידות דיור לכלל האוכלוסייה. בעיריית חולון, למשל, 7% מיחידות הדיור תופסות למעלה מ-30% מהקרקע של העיר. באותו תא שטח, עם התשתיות שיכולות להיות, אפשר להוסיף עוד אלפי יחידות דיור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבר היום יש התחדשות בצמודי קרקע. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נכון, אבל היום ההתחדשות בצמודי קרקע היא רק אם הם קרובים לשכונה רוויה שמתחדשת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו מדברים על הפרה של הבנייה המרקמית? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא, הכל בתהליך תכנוני, ברצון הרשות המקומית והוועדה המקומית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> צריך לשים לב לזה, כי הסיפור המרקמי בתוך שכונה מאוד חשוב. גם אני נגד צמודי קרקע, צריך להיגמל מזה, אבל אם בשכונה של צמודי קרקע יעמידו לך בניין של שמונה קומות, זה ישנה לך את כל הבנייה המרקמית במקום, זה יפר את כל האיזון של החניות. אם עושים את זה, לפחות שזה יהיה במתחמים שיש לך חתימה של כל השכונה, אחרת אתה גומר לאנשים את החיים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני לא מסתכל פה על עוד חודשיים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל מאיתנו אתה מצפה שזה יאושר בתוך חודש. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> צריך לדון בחוק הזה בכובד ראש. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מאוד. אני חושבת שבתפיסה אפשר להגיע למשהו שהוא נכון לעתיד העתודות ההתחדשות העירונית בישראל וחייבים לעשות אותן בתוך הערים קודם כל. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> יש לנו מן תפיסת יוקרה כשמדברים על צמודי קרקע, אבל לא כל צמודי הקרקע הם יוקרה. יש הרבה משפחות שגרות בצמודי קרקע וצמאות לפינוי-בינוי הזה. הכל פה בתוך ההליך התכנוני. אנחנו פה רוצים לאפשר לעשות תכנית של פינוי-בינוי גם בלב המרקם העירוני שבו יש צמודי קרקע - מה שהיום לא אפשרי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> השאלה אם עכשיו יהיו לנו כל מיני איים מוזרים שיכולים להיות ממש סיוט לתושבים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הכל יעבור הליך תכנוני ארוך, הליך שבו ישמעו את כל התושבים. אנחנו לא מדלגים פה על שום שלב מההליך התכנוני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה דיון רציני ואמיתי, כי יכולה להיות פה תקווה גדולה ויכולה להיות אכזבה גדולה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מסכימה. זה סעיף שיכול להיות מאוד חברתי אם עושים אותו נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני בעד לפצל את זה אם אנחנו רוצים להיות נאמנים לציבור ולעשות את הדבר הנכון. זה ראוי לפיצול כדי שידונו בזה באופן מסודר. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אנחנו מבקשים לא לפצל משתי סיבות עיקריות. קודם כל, משבר הדיור מכה בנו יום יום. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה זה אומר? שצריך לעשות את זה בצורה הכי מהירה כך שיכול להיות שייצא משהו לא טוב? מה, אנחנו לא מודעים למשבר הדיור? מה אתה אומר? שאם לא נעשה את זה מהר, אנחנו לא עוזרים למשבר הדיור? זה בסדר לעשות את זה מהר? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הכל פה הולך לעבור הליך חקיקה מהיר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו לא מסכימים שהנושא הזה יעבור הליך חקיקה מהיר. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> יש פה גם השפעה תקציבית משמעותית. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבקש התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:00 ונתחדשה בשעה 13:45.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו מחדשים את הישיבה. היינו בהתייעצות סיעתית על העמקת התחדשות עירונית באזורי ביקוש. אנחנו מצביעים על לפצל להליך חקיקה רגיל בוועדת הפנים. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נושא 28 - ביטול הערה שנרשמה בפנקס המקרקעין. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> מדובר על עסקאות שפוקעות בהתחדשות עירונית. קיבלנו אינדיקציה מהשוק שיש פה בעיה, שיש פה בירוקרטיה לעניין הערת אזהרה. מוצע שכשעסקה פוקעת, גם הערת אזהרה תפקע. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אז שיפנה לבית משפט ויוכיח שהזכות בטלה. אתה לא יכול להפקיע לו את הזכות, כי יש ערך לזכות הזאת. לא לחינם היא נרשמה. איך מבטלים זכות? או בהסכמה, או דרך בית משפט. אתה רוצה לעקוף את בית משפט ולהוציא את היזם. אין בזה היגיון. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> המטרה של פקיעת עסקאות הייתה לאפשר גמישות בשוק. לא הייתה שום כוונה למחוקק להכניס את בית המשפט לאמצע התהליך. העבירו פה סמכות בשביל לאפשר את הגמישות הזאת בשוק. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> הערת אזהרה מונעת לעשות עסקאות באותה יחידת דיור. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אבל העסקה פקעה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> מי קבע שהעסקה פקעה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> המחוקק. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> בחוק כבר נקבע מנגנון של פקיעת עסקאות שנובע מאי עמידה של יזם בכל מיני מועדים, כמו אם הוא לא נתן את הוודאות לאותם דיירים שחתמו איתו ובפועל הוא מושך את הזמן והם כבולים אליו. הייתה הסתכלות על הדיירים עצמם, לאפשר להם איזה שהוא אפיק יציאה מהאירוע הזה כדי שהיזם לא יגיד: "אין מה לעשות, אתם חתמתם איתי, תישארו איתי על הדרך גם אם לא עמדתי במועדים מסוימים". המצב היום הוא שגם אם נקבע שהעסקה פקעה, הערת האזהרה עדיין רשומה ואותו דייר שרצינו למנוע את הכבילה שלו עדיין כבול. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אז שילך לבית משפט. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> ללכת לבית משפט זה עניין של שנה וחצי. אתה יודע מה זה עבור דיירים? הם צריכים כסף לעורך דין, הם צריכים לחכות שנה-שנה וחצי כדי להוריד הערת אזהרה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני מסכים, אבל ההערה היא זכות, היא לא נולדה יש מאין. אם יש עסקה או אין עסקה, זו שאלה משפטית. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אבל הממונה רשאי להחריג את זה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> המחוקק הכריע שהוא לא רוצה שאותם דיירים ילכו להליך משפטי, ישכרו עורך דין, יאבדו עלויות ויהיו שבויים בידי היזם. המטרה היא שכשפקעה ליזם עסקה, הדיירים לא יצטרכו להגיע לבית משפט. ההצעה שנמצאת פה אומרת שברגע שפקעה הזכות במקרקעין, תפקע גם הערת האזהרה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> יש יכולת להגיש ערר? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> בטח, אתה יכול להגיש ערר על קביעת הממונה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> יש כאן שאלות משפטיות לגבי זה שמקבל ההכרעה הוא גוף מינהלי, אבל אלו שאלות שאנחנו חושבים שיכולות להתברר במהלך החקיקה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> למי מגישים ערר על הממונה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נוכל לבדוק. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זאת השאלה, כי בסוף הממונה מחליט באופן חד צדדי. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> הממונה זה המומחה לעסקאות מקרקעין. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אלה הדברים שיידונו בוועדה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא מס' 28, סעיף 56(1) - חוק הרשות הממשלתית להתחדשות (ביטול הערה) - אתה מעביר לוועדת הפנים ומשאיר בחוק ההסדרים? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף יועבר במסגרת חוק ההסדרים לוועדת הפנים. 30 - קידום תחום התחדשות עירונית. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> פה זה תיקון יחסית טכני. היום הרשות המקומית נדרשת לאשרר פעמיים את ההכרזה שלה. מוצע שרשות מקומית תידרש להסכים רק פעם אחת, ואז ליזם תהיה ודאות שהרשות המקומית מסכימה והוא יקבל את ההכרזה אוטומטית בהתאם לחקיקה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו מצביעים על להעביר את זה לוועדת הפנים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נשאר בהסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף אושר ויועבר לוועדת הפנים. 31 - עסקאות חוסמות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא מס' 31, סעיפים 56(3) ו-57 – קידום פתרונות לעסקאות חוסמות – יעברו לוועדת הפנים ויפוצלו מחוק ההסדרים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה שזה יפוצל? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הסברנו בתחילת היום שיש מו"מ מקדים להצעת חוק ההסדרים ושיש חלקים שמפוצלים ממנה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבין את הטכניקה, אבל אני לא מבין למה מהותית הסעיף הזה צריך להיות מפוצל. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> מדובר בסמכות של מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית להתערב בחוזים בין שני צדדים בשוק הפרטי. אנחנו חשבנו שזה צעד מאוד משמעותי ודרמטי שלא נכון שיקודם במסגרת חוק הסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד הפיצול? מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הפיצול אושר. 32 - חוק פינוי ובינוי (מינוי שמאי). << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> החוק מבקש להקל על דיירים, על הרשות להתחדשות ועל היזם להביא שמאי פינוי בינוי כדי לבחון כדאיות כלכלית של עסקה. היום נדרשת הסכמה גבוהה יותר מההסכמות שנדרשות בשביל לצאת לפרויקט, לכן אנחנו מבקשים להפחית את ההסכמות ל-50%. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ההמלצה של הייעוץ המשפטי היא להעביר לוועדת הפנים. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> החוק יישאר במסגרת חוק ההסדרים ויועבר לוועדת הפנים. 51 - האצת תכנון בקרקע פרטית. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אנחנו רואים בשנים האחרונות בנתוני הבנייה שהקרקע הפרטית לא מספקת מספיק יחידות דיור ביחס לקרקעות המדינה. אחד החסמים הברורים שראינו זה הסיפור של קרקע פרטית מרובת בעלים שבשביל לקדם תכנון צריך הסכמה של 75% מקרב בעלי הקרקע. אנחנו מבקשים לבצע תהליך שבו נרד להסכמה של 51%. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה אומר שלוקחים מהם? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> לא לוקחים לאף אחד כלום, כי מדובר על קרקע פנויה. הרעיון הוא לאפשר יציאה ותכנון גם באחוז יותר נמוך של הסכמות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה? אתם רוצים לשחרר קרקעות? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז למה רמ"י לא משחררים קרקעות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ולמה הם שילשו את מחירי הקרקע? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את מתכוונת לשאול למה הם מספסרים בקרקעות. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> ההצעה נועדה להסיר חסמים ולאפשר יותר פיתוח בקרקע פרטית. הרעיון פה מדבר אך ורק על לצאת לתכנון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש פה נגיעה בזכות הקניין באופן שאני לא מכיר, וההתנגשות עם היתר בנייה דורשת תכלית ראויה. יש פה כמה דברים שבעיני דורשים ליבון. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> יש הבדל בין הליך תכנון לבין עצם מימוש התכנון. ועדה תכנונית לא דנה בשאלות קנייניות כמעט בכלל, למעט מקרים בוהקים שאין זכויות קניין לחלוטין. הנושא הזה לא פוגע בזכויות קניין, כי הוא מדבר על אספקט תכנוני בלבד, הוא לא מאפשר בנייה מיידית בקרקע אם אין זכויות בנייה. אין שום מניעה בזה. להיפך, זה יקדם תהליך תכנון. ברגע שאתה מקדם תהליך תכנון גם הקרקע של האדם שהתנגד שווה יותר, לא פגעת בו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה מקטין את הוודאות ההמשכית, כי כשאחוז ההיתר לתכנון נמוך יותר - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה צעד שמגדיל את היצע הדיור, כי הוא יאפשר עוד תכנון, עוד ייזום ועוד פיתוח. מדובר בתכניות משביחות. אף פעם לא ראינו תביעה של מי שהיה ב-25% בגלל שהוא חשב שעשקו אותו או פגעו בו. למה? כי מדובר בתכניות משביחות שכולם נהנים מהן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מאחר ומדובר בסוגיות שדורשות ליבון נוסף, אני חושב שנכון לפצל את זה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> תבואו לוועדת הפנים, יהיה על זה דיון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני חבר בוועדת הפנים. אני חושב שנכון להפריד את זה מחוק ההסדרים, כי הדיון במסגרת חוק ההסדרים לא יכול להיות מעמיק. אם זה יפוצל נוכל להביא את רמ"י ולשאול אותם למה הם לא משחררים קרקעות. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> האירוע הספציפי הזה לא רלוונטי לרמ"י. מדובר פה בקרקע פרטית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא מס' 51, סעיפים 89(3), 89(5) – האצת התכנון בקרקע פרטית - יעבור לוועדת הפנים במסגרת חוק ההסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רביזיה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף יועבר לוועדת הפנים. אני מצטרף לרביזיה. 35 - צמצום כוח השוק של ספקים (מזון). << אורח >> גל ברנס: << אורח >> במסגרת ההסדר הזה מוצע להפחית את הריכוזיות הקיימת בשוק המזון במקטע הספקים. במסגרת הדבר הזה מוצע לקדם כמה הסדרים. ההסדר הראשון הוא הסדר שאוסר על איסור מיזוגים של יצרניות מזון גדולות או ספקי מזון גדולים, כשבהיבט הזה אנחנו מדברים על כל חברות המזון הגדולות במשק שכולנו מכירים. ההצעה היא לאסור עליהם להמשיך ולגדול דרך מיזוגים עם חברות קטנות, כדי שחברות קטנות יוכלו לצמח באופן עצמאי. במסגרת חוק התחרות במזון יש היום איזו שהיא הגבלה לקמעונאים בפתיחת חנות באזורים שיש ריכוזיות גיאוגרפית. אם קמעונאים יגדילו את כמות הספקים הקטנים והבינוניים אצלם בחנות, מוצע כאן שהם יקבלו הקלה בכך שהם לא יצטרכו את אישור הממונה על התחרות לדבר הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חוק קידום התחרות בענף המזון קובע הסדרים מאוד מורכבים. מיזוג בין חברות לפי חוק התחרות נתון לאישור של הממונה על התחרות. כאן מוצע לקבוע איסור מוחלט על המיזוג. מכיוון שיש כאן התערבות בהתקשרויות של חברות פרטיות, של צדדים שונים במקטעים שונים בתחום המזון, נשאלות שאלות משפטיות מורכבות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 35, סעיפים 63,64 להצעת החוק – צמצום כוח השוק של ספקים – אתה מעביר לכלכלה ומשאיר בחוק ההסדרים? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אושר ויועבר לוועדת הכלכלה. אנחנו עוברים לנושא 4. << אורח >> יונתן פלוסהיים: << אורח >> בתיקון הזה אנחנו מבקשים להאריך את תקופת הרישיון של חברת נתג"ז. מדובר בחברה ממשלתית שהתפקיד שלה הוא לפרוס את תשתית הגז הטבעי במקטע ההולכה. את הרישיון שלה, שמסתיים ב-2034, אנחנו רוצים להאריך ב-15 שנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתה ממהר? << אורח >> יונתן פלוסהיים: << אורח >> זאת חברה שמגייסת כספים בשוק ההון. כשהיא לוקחת חוב של מיליארד שקלים, היא יכולה להחזיר אותו רק עד תום תקופת הרישיון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז למה לא בתהליך חקיקה רגיל? << אורח >> יונתן פלוסהיים: << אורח >> כי אל"ף, צריך לחזק את האיתנות הפיננסית של החברה - זו חברה שעושה הרבה השקעות גדולות שקשורות להולכה של גז, אם במה שנוגע לייצוא ואם במה שנוגע לפיתוח של המאגרים - ובי"ת, ככל שעלויות המימון שלה יותר גבוהות, כך זה משפיע על תעריף הגז שבסוף מתגלגל לצרכן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מדובר ברישיון שפג בשנת 2034. << דובר >> קריאה: << דובר >> נכון שזה נשמע מאוד מאוד רחוק, אבל זה משפיע מאוד על נתג"ז. צריך להבין שכל יום שעובר ואנחנו לא יכולים להאריך את התקופה של הרישיון של נתג"ז זה פוגע לנו בקידום המשק. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> יש משהו על הפרק? << דובר >> קריאה: << דובר >> ההסכמים שעליהם נתג"ז חותמת הם הסכמים ארוכי טווח. הסכמים עם יצרני חשמל והסכמים שקשורים לייצור וכדומה הם נושאים ארוכי טווח, ולכן בכל יום שאתה מעכב את זה אתה מעכב את המשק. זה מאוד קשור לתקציב, כי ברגע שיש לה עוד כמה שנים זה משפיע על המינוף שלה, זה משפיע על יכולת גיוס החוב שלה וגם יכול לייקר את התעריפים. הנושא הזה הוא סופר דחוף, הוא סופר קריטי, ואנחנו חושבים שאי אפשר לחכות איתו יותר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה מחזורי העסקאות הקיימים כרגע? לכמה שנים הם? << דובר >> קריאה: << דובר >> אני לא יודע להגיד את הסכום בשלוף, אבל מדובר פה בסכום מאוד מאוד גדול - מעל מיליארד שקל. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> יש פה גם דחיפות נוכח הצורך לקדם תשתית ייצוא למצרים, בניצנה. הנושא הזה יצא לשימוע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה הבעיה? תקדמו את זה בחקיקה רגילה. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> הנושא הזה של תשתית ייצוא חדשה מניצנה למצרים הוא אסטרטגי בראי המשק. כל עיכוב בהליך החקיקה פה עשוי להשפיע לרעה על היכולת של נתג"ז לקדם את התשתית הזאת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו נפצל את זה לוועדה למיזמים ציבוריים. במידה והם ישלימו את זה לפני שאנחנו צריכים להגיש, אני אמזג את זה בוועדת הכנסת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> את סעיף 17(1) להצעת החוק – הארכת תוקף רישיון נתג"ז – אתה מפצל להליך חקיקה רגיל ומעביר לוועדה למיזמים ציבוריים? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נכון. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> פוצל לוועדה למיזמים ציבוריים. 37 - שמירה על מקרקעי ישראל. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה פיצול שסוכם עליו לאחר הקריאה הראשונה. סעיפים 66(1), 66(2) ו-66ב להצעת החוק – שמירה על מקרקעי ישראל - אתה מפצל להליך חקיקה רגיל ומעביר לוועדת הפנים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הועבר לוועדת הפנים בפיצול. אני עובר לנושא מס' 7. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> על נושא מס' 7, סעיף 18 – הגמישות הניהולית במערכת החינוך – קיימנו כבר דיון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זו מערכת שהחינוך החרדי לא נמצא בה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אשמח שהחינוך החרדי יהיה ממלכתי. << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> תיקון החקיקה הזה רלוונטי אך ורק לבתי ספר שנמצאים בחינוך הרשמי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זאת אומרת, הילד שלי לא יקבל את זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוא כבר מקבל את זה. למוכר שאינו רשמי כבר יש חשבון. פה מדובר על פתיחת חשבון ברשמי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:46 ונתחדשה בשעה 14:51.) << הפסקה >> << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מדובר על כמה מיליארדים לנושא של הגמישות הניהולית. הילדים החרדים מחוץ לעניין. אנחנו לא נשלים עם המצב הזה. הילדים והנכדים שלי לא יהיו סוג ב' בגני הילדים ובבתי הספר. אם לא יהיה פתרון לזה, תחפשו את החברים שלכם כשיגיע תקציב המדינה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> את נושא 7, סעיף 18 – גמישות ניהולית במערכת החינוך - אתה משאיר במסגרת חוק ההסדרים ומעביר לחינוך? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הנושא הועבר לוועדת החינוך. 33 - הרחבת ההטבות להתחדשות בניינית. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הממשלה מבקשת להחיל את כל ההטבות התכנוניות והמיסויות שחלות על פינוי-בינוי גם על תמ"א 38, על התחדשות בניינית. פינוי-בינוי היה מועדף בעבר על התחדשות בניינית. היום התחדשות בניינית זה כבר לא מוצר נחות, לכן אנחנו רוצים לתת לו את אותן הטבות ואת אותם תנאים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם אנחנו רוצים לעבור מתמ"א 38 להתחדשות עירונית, למה להשוות את התנאים? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> מרבית הרשויות כבר ביצעו תכנית מכוח סעיף 23 בתמ"א שמסבירה איפה יהיה פינוי-בינוי ואיפה תהיה התחדשות בניינית. במקומות כאלה המוצר של התחדשות בניינית הוא כבר לא נחות, לכן אנחנו לא רוצים להפלות אותו. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לפני כשנה חוקקו חלופה לתמ"א 38 שאמורה לחול גם ביחס לתכניות שהן חלק מהחלופה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> זה חוק מצוין החוק הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האם זה אותו תיקון שמשמש כאותה הרחבה מהפעם הקודמת? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כתבנו שאנחנו חושבים שההסדרים שהוצעו בחוק הקודם לגבי מיזמי פינוי-בינוי הם אכן בעייתיים ומעוררים מורכבות משפטית, אבל משעה שהם כבר אומצו בחקיקה נכון להחיל אותם גם ביחס להתחדשות עירונית ולא לייצר איזה שהוא מודל אחר. ייתכן שהיה נכון לעשות את זה בהליך רגיל, אבל זאת כבר שאלה אחרת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לי הייתה כאן הסתייגות לגבי התמרוץ. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זכויות דיירים זה דבר שצריך לעשות במשורה. אני מאוד מבינה את הסיפור של סירוב בלתי סביר וכמה זה מורכב. אני גרה בשכונה ותיקה מאוד לא פשוטה, שכונה שכבר שוקעת בגלל שהיא בקרבה לים. כמובן שצריך למצוא לזה פתרון, אבל עדיין אני יודעת כמה חשוב להקשיב לזכויות דיירים, במיוחד אלה שגרים בשכונות האלו. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אלה לא מתנגדים. מדובר פה על מי שמשכיר, על מי שלא נמצא בנכס. למה שהמשכיר יתקע את ההתחדשות לאלה שגרים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מקבלת. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> יש הוראות שקשורות לבעלים, יש הוראות שקשורות למשקיעים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 33, סעיף 60 – הרחבת ההטבות להתחדשות בניינית מבוססת תכנון – עובר לוועדת הפנים ונשאר בחוק ההסדרים? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף יועבר לוועדת הפנים. אנחנו עוברים לנושא 34. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> המטרה של הצעד הזה היא לאפשר פיצול של צמודי קרקע. עד היום זה משהו שהיה בהוראת שעה ולא קרה הרבה. אנחנו בהצעה הזאת רוצים לבוא ולהגיד שמי שרוצה לעשות פיצול של צמוד קרקע, יוכל לעשות את זה בהיתר ולקבל 45 מטר נוספים. אנחנו רוצים לתת לאנשים אינסנטיב לעשות פיצול. הרבה פעמים צמודי הקרקע נמצאים במקומות לא צפופים שיש בהם תשתיות שיכולות לאפשר את זה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא מס' 34, סעיפים 61,62 – תוספת יחידות דיור בהליך מהיר – אתה מפצל לוועדת הפנים? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מבקש רביזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני מצטרף לבקשה שלך. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> הבנתי שזה לא ממש עוזר. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה לא עוזר, כי היום אין לאנשים מטראז' ולכן אין להם סיבה לבקש היתר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נושא מס' 8. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> סעיף 8 מדבר על קרנות ריט. הכוונה פה לתת הטבה למי שיש בבעלותו דירה יחידה אבל לא גר בדירה הזאת אלא משכיר אותה. היום חלים עליו אותם חוקי מס של משקיע. << דובר >> קריאה: << דובר >> עד איזה סכום? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> עד סכום של 7,500 שקל בחודש. אם אתה מקבל הכנסות מהדירה שאתה משכיר אבל גם מוציא כסף על דירה שאתה שוכר, תוכל לקזז בין שתי העסקאות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה רק כשיש דירה אחת, לא כשיש ריבוי נכסים, נכון? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נכון, כשיש דירה יחידה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ההצבעה היא על נושא 8, סעיפים 11(2) ו-12א. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נשאר בחוק ההסדרים ויועבר לוועדת כספים. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נושא 26. << אורח >> לילי אור: << אורח >> סעיף 47א לפקודת מס הכנסה אומר שמעצמאים או ממי שלא מופרש עבורם לביטוח הלאומי צריך לנכות 52% ממקדמת הביטוח הלאומי שהם משלמים. בגלל שיש מקרים שבהם המקדמות משולמות ביתר ואחר כך מקבלים בגינן החזר מהביטוח הלאומי, מוצע שסכום ההחזר מהביטוח הלאומי יופחת מהניכוי שמקבל הנישום. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תסבירי לנו שנבין. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אם אתה משלם בעצמך את הכסף לביטוח לאומי, אתה משלם אותו בצורה של מקדמות. אם שילמת ביתר, תקבל החזר מהמוסד לביטוח לאומי. אנחנו אומרים שברגע שקיבלת החזר מהמוסד לביטוח לאומי, לא יהיה גם ניכוי של ההוצאה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> שלא יהיה לך גם וגם. << אורח >> לילי אור: << אורח >> נכון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נושא 26, סעיפים 48, 49 – ההמלצה היא להשאיר בכספים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:22 ונתחדשה בשעה 15:32.) << הפסקה >> << מנהל >> (היו"ר אופיר כץ) << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נלך לחלק הפשוט, חוק ההסדרים, קרן הארנונה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 45. עמוד 20 בחוברת, סעיפים 79-78. אתם רוצים להסביר על קרן הארנונה? << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> כן, אני אסביר. כמו שכולכם יודעים במבנה הארנונה יש בעיה מאוד קשה, הארנונה למגורים היא מאוד נמוכה והארנונה לעסקים היא מאוד גבוהה, מה שמייצר שתי בעיות עיקריות. הבעיה הראשונה היא תמריץ שלילי להגדלה של היצע הדיור, ראשי ערים כשהם מסתכלים על התמריצים הכלכליים האלה הם יעדיפו לבנות כמה שיותר עסקים וכמה שפחות מגורים. הבעיה השנייה שנוצרת מהמבנה הזה זה שיש פערים כלכליים מאוד גדולים בין רשויות מקומיות כי רוב אזורי התעסוקה המשמעותיים, המרכזיים, כמו בכל מדינה מערבית בעולם מרוכזים בלב אזורי הביקוש. ההצעה הזאת מבקשת להקים קרן ארנונה ארצית, חוץ תקציבית לחלוטין, בידי השלטון המקומי. אין לזה נגיעה לתקציב המדינה, זה לא מנוהל בתקציב המדינה ומקורות ההכנסה של הקרן הם מהפרשה של אחוז מסוים מהגידול העתידי בארנונה עסקית ברשויות מקומיות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם אין לזה נגיעה לתקציב המדינה, אז מה? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז שמים על זה - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נעמה, שרון, בבקשה, תנו לו לסיים. זה אירוע גדול, הוא צריך להסביר, כולם ידברו כמובן. << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> הקרן היא חוץ תקציבית לחלוטין ואלה מקורות ההכנסה שלה, הפרשה של אחוז מסוים מהגידול העתידי בארנונה עסקית, והקרן מחלקת מענק שנתי קבוע על כל היתר בנייה למגורים שיוצא בסך 2,000 שקל מעתה ועד עולם בתקציב השוטף של הרשות. בעינינו זה עונה על שתי בעיות. אחת, זה מתמרץ דיור, ושתיים, זה גם מצמצם פערים בין רשויות ונותן משאבים כספיים ברשויות שצומחות בעיקר בפריפריה. אני אגיד עוד משהו לגבי זה. לא המצאנו את הגלגל, היום יש חלוקת הכנסות בין רשויות מקומיות בוועדת גבולות שמאשר שר הפנים ושר האוצר. הבעיה עם המנגנון הקיים זה שלצערי החלוקה הזאת נעשית בין רשויות סמוכות בעיקר בפריפריה ולא ברשויות מגוש דן החוצה, ולכן המנגנון המהותי קיים היום בחוק, לא המצאנו אותו, אבל כן אפשרנו את החלוקה הכלל ארצית הזאת ולא רק בסמיכות גיאוגרפית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חיים ביבס, בבקשה. << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> חברים, אחר צהריים טובים לכולם. קרן הארנונה שחשבנו שסיימנו איתה בהכנת חוק ההסדרים, אבל בינתיים באו בחירות, הכול הוקפא והגענו חזרה מה שנקרא לנקודת ההתחלה. עם האוצר אתה מתחיל משהו ואתה בסוף תמיד חוזר חזרה. המטרה של קרן הארנונה, אני אגע בשני דברים מרכזיים. אחת, זה בליבה של השלטון המקומי. זה כמו שאני בא למשרד האוצר, מוציא את רשות המסים ממשרד האוצר ומעביר את זה למישהו אחר. זו המשמעות, בסוף זה הליבה עצמה של השלטון המקומי, של הרשות המקומית, ועל בסיסה אנחנו בונים את כל המשאבים והתקציבים בתוך הרשויות המקומיות. כאשר אנחנו באחדות של השלטון המקומי מביאים לכך שיש מענקי איזון לרשויות מוחלשות, שהם מאזנים בין אותו סעיף שמדבר עליו ברמלי לבין הסעיפים שאנחנו מדברים, בעצם בין ההוצאות לבין ההכנסות. הרעיון פה בבסיסו, מאחורי הקלעים כאילו מדובר בתמרוץ דיור, זה לא תמרוץ דיור, כי בסוף זו קופה צדדית, אדוני היושב ראש, זו קופה צדדית של האוצר. למה הדבר דומה? לפני 12 שנה בא אוצר מדינת ישראל והקים קרן ניקיון. קרן הניקיון שיש בה קרוב לארבעה מיליארד שקל, התכלית שלה הייתה לקחת, להקים מתקני קצה, הפרדה במקור, טיפול בבר קיימא, העלו את כל היטלי ההטמנה ואמרו שבעתיד, הציגו את העקומה, התושבים לא ישלמו מס הטמנה ולאט לאט ההפרדה במקור תביא לחיסכון ברשויות. במקום זה מה שקרה, אתה יודע, אדוני היושב ראש, כמה מתקני קצה הוקמו בארץ לטפל בפסולת? אפילו לא אחד, אפס שקל יצא. אתה יודע מה כן יצא? לא רק שלא הוציאו אלא יש פה 600 מיליון שקל שרוצים להעביר אותם למקום אחר. זו דוגמה אחת. דוגמה שנייה, הקימו תאגידי מים, האוצר באו לטפל במים, אמרו שצריך לטפל במשק סגור, שזה מצוין דרך אגב, לקחו את הדלתא בין התשלום למקורות לבין מה שגבינו, קנו את הרשויות בכסף, נתנו להם מה שנקרא חמש שנים הלוואה שהם שילמו עליה 30% מהתשתיות ולאט לאט הלאימו את נושא המים. היום תושב שמשלם על המים שלו משלם 40% עבור המים, 60% עבור מים לפלסטינאים ולירדנים, עבור ההתפלה, עבור הכול. בכל מקום מסודר בעולם המערבי אתה משלם על המים שלך בלבד במחיר שווה לכל נפש וזול מאוד ולא מה שקורה במדינת ישראל. וגם פה, בעצם מה התכלית שלהם? עשינו את התחשיב, חמישה מיליארד שקל על פני חמש שנים. זה, דרך אגב, הרבה יותר משמעותי. מה שאנחנו אמרנו להם לעשות ואת זה הם לא רוצים, כי בסוף תמרוץ האמיתי, רק לסבר לכם את האוזן, בזכות אזורי הביקוש בשנתיים האחרונות אוצר מדינת ישראל הרוויח 59 מיליארד שקל, על המיסוי על הנדל"ן עוד 20 מיליארד שקל, כמה כסף חזר לבנייה לזוגות צעירים? אפס שקל. אז זה שמנסים לבנות משהו במסווה, אני אומר לכם, רבותיי, כניסה לדלת, המשמעות שבעצם תושבי מדינת ישראל יהפכו להיות הקופה הצדדית של קרן שהתכלית שלה בסוף לא להביא לפתרון לזוגות צעירים אלא לעוד מיסוי על התושבים דרך משהו שזה ליבת הסמכויות של הרשויות המקומיות. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> תגיד, אתה לא מתבייש, אחרי שהחזקת את המדינה בגרון לבוא לבקש טובות מהקואליציה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, צבי, אני לא מסכים לדיבור הזה, מה פתאום? ממש לא. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> הבן אדם החזיק את המדינה בגרון, הוא איש ליכוד, הוא איש שלכם בכלל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, צבי, לא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עכשיו אנחנו יודעים לאן קרן הארנונה הולכת, הבנו לאן קרן הארנונה מיועדת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> צבי, אני לא מסכים. זה לא משנה אם הוא איש ליכוד או מפלגת העבודה, אנחנו לא מדברים ככה לאורחים כשאנחנו בוועדה. אני לא מסכים לזה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> הבן אדם החזיק את המדינה בגרון על משהו פוליטי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> צבי, זה לא קשור, אתה לא מדבר אליו ככה בוועדה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> מתי הוא השבית על אירוע פוליטי שהיה שלנו, של הימין, מתי? אף פעם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> צבי, אני מבקש ממך. זה לא יפה וזה לא מכובד וזה לא מתאים לך. << דובר >> קריאה: << דובר >> תבדוק, אולי הוא עדיין שובת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ישמע הציבור ויבין לאן מיועדת הקרן הזאת. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> מה אתה קופץ? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הרשויות לא צריכות את הקרן, שמעת את ראש הרשויות המקומיות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תשלטו אתם על האירוע של הקואליציה שלכם. אפשר לדבר? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש פה ראש עיר אחר שאומר שהוא כן צריך? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה, נעמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה. קודם כל אני אפתח בזה שאני הבנתי לפני כשבוע שזה יורד מחוק ההסדרים. אני מאוד מקווה שלא עשו פה איזה שריר לשלטון המקומי בעקבות הסיפור של ההפיכה, אני מאוד מקווה שזה לא יהיה אקט בריוני מה שקורה כאן עכשיו. אני רוצה להגיד משהו אחר על הסיפור של רשויות חלשות ורשויות חזקות. כשאנחנו רוצים לתקן ולצמצם פערים אנחנו לא יכולים לשכוח בשום פנים את הפריפריה החברתית בדיוק כמו הגיאוגרפית. יש כאן הפרטת מדינה, ואני אגיד בדיוק למה. החליטו באוצר במקום להגדיל מענקי איזון ולהוסיף תקציבים, מה שאנחנו אומרים לצמצם פערים, החליטו לשסות בין רשות חזקה לחלשה. הטקטיקות האלה של האוצר, שהן כל הזמן חוזרות, הן חייבות להיפסק. אתם רוצים לצמצם פערים? נפלא, תוסיפו משאבים, תוסיפו מענקי איזון, תפתחו אזורי תעשייה, תפתחו אזורי הייטק, מה שאתם לא עושים כמו שצריך. כי אם המרחבים האלה לא ייפתחו לבד אף אחד לא עושה את זה כמו שצריך בעצמו. המדינה הזאת מזמן סיימה לפתח בעצמה כמו שהיא אמורה לפתח. אני אגיד יותר מזה, אני גרה בקרית אליעזר בחיפה. תגידו, בשכונה הוותיקה שלי הכספים לצמצום פערים והכול אמורים ללכת לרשויות אחרות? זה נשמע למישהו הגיוני שאנחנו משתמשים בפריפריה גיאוגרפית ופריפריה חברתית ועושים ביניהם הפרד ומשול? יש עוד צורות לפעול בהם והשימוש שלכם בעידוד דיור, שזה באמת בדיחה, שאין לי בכלל איך לתאר, אתם באוצר כל הזמן עושים את זה, במקום לשים את היד בכיס מוצאים פתרונות - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מכניסים את היד לכיס של מישהו אחר. << דובר >> קריאה: << דובר >> לכיס של מי? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> סליחה, זה של הרשויות המקומיות, זה של האזרחים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סליחה, יש דרכים להרחיב תקציב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה בכיס של האזרחים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> האזרחים משלמים ארנונה לדברים מסוימים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האזרחים ברשויות הגדולות לא צריכים לשלם, המדינה צריכה להוסיף מענקי איזון, לעשות את תפקידה כמו שצריך ואתה לא אמור להגיד לשכונות הוותיקות בערים הגדולות שהם עכשיו יינזקו עוד יותר. רשות חזקה וגדולה יש בה גם פריפריה חברתית, אתם שוכחים את זה לפעמים כאן, נראה לי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ראינו בגבעת עמל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני הבאתי כסף לגבעת עמל. מה זה ראינו את גבעת עמל? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ומאיפה הכסף הגיע? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תגיד לי, איך אתה לא מתבייש? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> גבעת עמל זה אנחנו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. גפני, אתה מנסה לעזור בזה. אתה אומר לי ראינו בגבעת עמל? ראינו בחוק הדיור הציבורי, פינדרוס. אתם ביטלתם אותו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ראינו. אם לא הייתי אני לוחצת עם החוק הזה גם לא היה שום דבר, בוא נרגיע. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מסכים איתך שחוק הדיור הציבורי צריך לחזור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בוא נרגיע בבקשה, עאלק ישראל השנייה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> אזרחים סוג ב', לא ישראל השנייה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> טוב, שכחתי, התנחלויות ישראל הראשונה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> התיישבויות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב ראש, יש פה עוול, עכשיו מתחילים, וזו התחלה של תיקון של העוול, לנסות להתמודד איתו. אתה רואה את הפחית הזו שם? הכנסת שילמה לעיריית בני ברק על הפחית הזאת, זאת האמת. שיידעו תושבי ישראל את האמת. לדעתי, אני בדקתי ברוב מדינות העולם, אין דבר כזה, ארנונה בסוף זה משהו לוקלי, המבנה של הארנונה במדינת ישראל, מעבר לעיוותים שזה מביא בתקצוב של השלטון המקומי, שיכול להיות שזה לא המקום לטפל בו, בתקציב, נעמה, אבל הסיבה שעיריית חיפה לא נלחמת בזיהומי אוויר זה בגלל שזכות הקיום שלה זה אם יהיו מפעלים מזהמי אוויר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה לא מעודכן, פינדרוס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא עכשיו, אני מדבר איתך על לפני עשור. אני מסביר לך, יש פה עיוות והעיוות הזה גורם שראש עיר, ואני הייתי ראש עיר והייתי בשלטון המקומי 27 שנים, ראש עיר קם בבוקר, כל מה שמעניין אותו זה איך הוא משיג כסף והדרך שלו להשיג כסף זה לדאוג שיהיו משרדים, לא תעסוקה, אל תתבלבלו, שלא יגידו לכם שזה דואג לתעסוקה, זה איך יהיה לו ארנונה עסקית, מפעלים עתירי שטח, ולא עתירי כוח אדם, זה מה שכל ראש עיר במדינת ישראל קם בבוקר ועושה. זה משהו מעוות שצריך להפסיק אותו. הסיבה שעירייה בפריפריה, על אף שיכול להיות שם ציבור שיש לו הרבה כסף, אני אתן לך דוגמה קטנה, מבשרת, הציבור החזק בירושלים, כלכלית, אתם קוראים לזה יצרני, הלא חרדי, עבר למבשרת, מבשרת הייתה עירייה כושלת שנים, על סף פירוק כמה פעמים, למה? כי עובדים במשרדים בירושלים וגרים במבשרת. תסבירי לי, למה תושב מבשרת, הארנונה שלו משולמת בעצם בירושלים? אני מביא לך דוגמה שאת יכולה אפילו להזדהות איתה, למה? תסבירי לי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בשביל זה יש פרויקטים בתוך הרשות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה את אומרת הפתרון? הפתרון הוא שהמדינה תיקח כסף מתקציב המדינה ותסבסד, אבל זה לא נכון, כי מי שמחזיק את השלטון המקומי בסוף אמור להיות – הרי מענקי האיזון הם לא נכונים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז אתה רוצה לקחת מהעשירונים 1 ו-2 בירושלים? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא, לא. ממש לא. תושב תל מונד שעובד במשרד בתל אביב ולא מקבל שירותים בתל אביב, או תושב מבשרת שעובד - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז בוא נחזור לירושלים, עשירונים 1 ו-2. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> כל הדיון הזה רק מראה שצריך לדון בזה ברצינות ולא בחוק ההסדרים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תקשיבי לי, את לא מקשיבה לי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה זרקת דוגמה וחזרת בך. אני מקשיבה לך. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נעמה, די, את לא נותנת לו להוציא משפט. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תושב מבשרת שמקבל שירותים במבשרת ועובד בירושלים, את המס שלו צריך לשלם בירושלים. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אתם אומרים אותו דבר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מתן, אל תעצור אותי. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אתה גם רוצה להוציא את זה מחוק ההסדרים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה שאני אומר, אם כנים דבריכם ואתם פעם אחת רוצים לפתור את משבר הדיור, משבר הדיור נובע רק מזה, כי ראש רשות קם בבוקר ואומר: אני לא רוצה תושבים, אני רוצה משרדים. וההוכחה לזה, אני אתן לך את ההוכחה לזה הכי חזקה שיכולה להיות, הצורך בתעשייה בשני העשורים הקרובים הוא בעוד 25 מיליון מטר, מתוכנן בתב"עות מאושרות כיום 200 מיליון, פי שמונה מהצורך, הצורך במגורים חצי מהצורך מתוכנן, את יודעת למה? כי הרשויות המקומיות מעוניינות רק בתעשייה ולא במגורים. ולכן כל מי שעיניו בראשו חייב לתמוך שזה יעבור כמה שיותר מהר, כי לא יהיה לך ולצעירים שום דרך לקנות דירה במדינת ישראל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון, לא רשות מקרקעי ישראל שילשה את מחירי הקרקע. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שרון ניר, בבקשה. אני מבקש לשמור על שקט ולכבד. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבקשת להתייחס באופן עקרוני ואחרי זה גם באופן פרטני. באופן עקרוני אנחנו צריכים לשאוף לחזק את הקצוות ולהפחית רגולציה. עכשיו מה ראינו? שלטון מקומי, רשויות מקומיות, שמתאוששות, קמות על הרגליים, לוקחות את הארנונה, שזה מקור ההכנסה העיקרי שלהם, לוקחות את ההכנסות מזה ועושות מזה תכניות העשרה, תכניות חינוך, כל מה שהן לא מקבלות מהמדינה הן עושות מהתקציב הזה של הארנונה. אז בואו נכניס את היד לכיס שלהם. זה בעיניי מעוות, זה לא ראוי, זה מסר גרוע מאוד לקצוות ולרשויות המקומיות וזה בניגוד מוחלט לכל ההפחתה של הבירוקרטיה שאני מצפה שתהיה בתכנית מהסוג הזה. לכן אני אומרת בצורה ברורה, אסור לגעת ברשויות המקומיות, בטח בדברים הבסיסיים האלה שמקיימים אותם. אפשר לחשוב, על מה מדובר? פשוט לא בסדר שיש פה שאיפה להכניס את היד לכיס למקום שנקרא הרשויות המקומיות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הפרטת סמכות המדינה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, שרון. כל משפט של חבר כנסת יש משפט שלךְ גם? טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> האמת היא, אדוני יושב הראש, שתענוג לקיים פה דיון שחורג מכללי הימין ושמאל, קואליציה ואופוזיציה, דיון ענייני על סוגיה עניינית. הרשויות המקומיות לא צריכות להיות הכיס של מדינת ישראל ולא צריכות להיות הפתרון לעיוותים שהמדינה יצרה. אנחנו צריכים לחזק את הרשויות המקומיות היום, להעביר להם כמה שיותר סמכויות, כמה שיותר תקציבים ולתת להם לעבוד. הרעיון של לקחת מכיס אחד ולהעביר לכיס שני, במקרה הזה מרשות אחת לרשות אחרת, הוא רעיון גרוע. אולי הוא מחזק את המקבל, אבל הוא מקטין את הנותן. מי שצריך לקחת פה את האחריות זו המדינה ולא רשות אחרת ולכן אני חושב שזה רעיון גרוע. אנחנו צריכים להתנגד אליו ולהוציא אותו מחוק ההסדרים, לדון בו ועדיף לקבור אותו ברגע הראשון שאפשר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הקשבתי לדברים של חיים ביבס, יושב ראש מרכז השלטון המקומי, בקשב רב. הוא לא מבין למה זה מגיע כאן, אני מבין שאין הסכמות עם השלטון המקומי שזה חוק שעוסק בליבת העיסוק שלו, בארנונה שהרשות גובה מהתושבים שלה. איך אתם מביאים את החוק הזה שהוא עוסק בליבה מבלי שהגעתם להבנות עם מרכז השלטון המקומי, עם העיריות בישראל? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> נקווה מאוד שלא עושים עליו שריר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הם הגיעו להבנות, הם אמרו שיעשו את זה והם חזרו בהם מבריונות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מילא שהייתם מביאים חוק שמגיע לוועדה בדרך המלך, לוועדת הכספים, שבה אנחנו כולנו יכולים להבין את המשמעויות ונגזרות משמעויות חמורות מהאירוע הזה, משמעותיות חמורות לכאן או לכאן, תלוי באיזה עמדה אתה אוחז. זה חלק מחוק ההסדרים שמלווה את תקציב המדינה, אבל זו קופה חוץ תקציבית, אז מה הקשר של האירוע הזה לאירוע הזה? ושמענו את צבי סוכות תוקף את חיים ביבס - - - << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> האחדות פה בין השמאל לחיים ביבס מעניינת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני עכשיו בזכות דיבור, אני מבקש שלא תגיב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> צבי, אתה מוכן להפסיק את זה? זה לא מכבד ולא מכובד, תפסיק עם זה. אני מבקש ממך, תפסיק עם זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה יורה בתוך הנגמ"ש, צבי, עוד לא הבנת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> וזה מחשיד בעיניי, ההתפרצות הזאת מחשידה לאן הקופה הזאת מיועדת, אבל אני אשים את זה בצד. זה לעניין הפרוצדורה. ואני אומר לך, אתה יושב ראש ועדת הכנסת, שני הטעמים האלה בלבד מצדיקים שזה יפוצל מהאירוע הזה. אבל אני רוצה לדבר גם מהותית. אני ביקשתי בכנסת הקודמת להקים קרן לאומית לנטיעה ושימור של עצים בוגרים. האוצר אמר שזו מטרה נכונה, אבל עמדתם על רגליכם האחוריות כי אתם מתנגדים עקרונית לקרנות חוץ תקציביות. שכנעתם אותי למה זה לא נכון, כי יש היגיון בזה שלא נכון להקים קרנות חוץ תקציביות. חיים ביבס ציין, ובצדק, את קרן הניקיון. קרן הניקיון, בתור איש סביבה, אני אומר לכם שקונספטואלית תפיסתית זה אחלה רעיון, היא מנוהלת בצורה ביזיונית. להקים קרן נוספת חוץ תקציבית עם ועד כזה שלא ברור מה יושב בו, ויהיו בה חמישה מיליארד שקל, כמו בקרן הניקיון, ששום דבר לא יצליח להיות מנוהל בצורה נכונה, למה זה טוב? אנחנו בקורונה למדנו שצריך להעצים את הרשויות המקומיות, לא להחליש אותן, אז עכשיו במקום לבזר סמכויות נוספות לרשויות המקומיות אתם לוקחים אותן חזרה לשלטון המרכזי כשהוכח שלא מסוגל לנהל את זה כמו שצריך? באמת נפלתם על הראש שלכם. אני אומר שוב, לא יכול להיות שהדבר הזה יועבר ככה באופן חד צדדי, באופן חפוז, בלי שיח משמעותי, שהשותפים המרכזיים שלכם, יושבת פה מירה סולומון, שהיא מדברת איתנו על כל שיג ושיח, על כל פסיק בהצעה שנוגעת להם, עצם העובדה שיש התנגדות גורפת חד משמעית לאירוע הזה צריכה באופן ברור ומובהק לגרום לדבר הזה להיות מפוצל ולהגיע לוועדה של גפני לדיון רציני ומעמיק בנושא הזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה, יוראי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא יכול להיות, אופיר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בנושא הזה יש עמדות וטיעונים משני הצדדים, אני חושב שזה היה נושא אחד הכבדים והמשמעותיים שאנחנו דנים בו ודווקא כן הגענו לאיזה שהוא מתווה הסכמה בין כל הצדדים, למשהו שכולם יכולים לחיות איתו וגם לדון בצורה מעמיקה ושכל הצדדים יבואו ויגידו את אשר על ליבם. שגית, את רוצה להסביר איך אנחנו נעשה את זה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו נחלק את הפרק הזה של קרן הארנונה לשני חלקים, כאשר כל הנושא של ההקצאה והחלוקה של המקורות, כל הסעיפים שעוסקים בחלוקה של המקורות וההקצאה של כספי הקרן יישארו במסגרת הצעת חוק ההסדרים, יעבור לדיון בוועדת הכספים, וכל החלק של הקרן והקמת הקרן, המועצה וכו', יפוצל. גם יועבר לוועדת הכספים, ועדת הכספים תקיים דיונים ביחס להקצאה, תראה אם היא מצליחה להגיע לנוסחאות שבאמת מקובלות על כולם ושאפשר להתקדם איתם ובהתאמה תתקבל ההחלטה ביחס לקרן. כל עוד לא יחוקק הפרק של הקרן אז ממילא אין משמעות לקביעת ההקצאות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> למה עושים את זה ככה? את מבדילה בין העיקרון לבין היישום? אני מנסה להבין. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> יש פה הרבה חוקים שעשינו את המהלך הזה בשביל שזה לא יילך לאיבוד, כי יכול להיות מצב שלא יהיה לך את זה ואז כל החוק הולך. עכשיו אנחנו עושים את החלוקה הזאת. בלי החלוקה, בוא נגיד שאנחנו לא מפצלים, היושב ראש מצליח להספיק רק את החלק הראשון, הגענו לתקציב, צריך להצביע עליו והוא לא הספיק כל החוק נופל לטמיון. בנוסחה הזאת שאנחנו עושים, זה לא החוק הראשון שאנחנו עושים את זה, מבטיחים את החלק הראשון, יהיה מספיק זמן לדיונים מעמיקים ואם זה הדבר היחיד שהוא הספיק אז תמיד אפשר אחרי זה למזג ולהוסיף את זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> את זה הבנתי. שגית, מה החלוקה פה? הרי זה לא מה שכתוב לפנינו, מה כן ומה לא. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תגידי להם לפי סעיפים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה בדיוק מה שאני עושה. אם אתם פותחים את הצעת החוק בעמוד 720, פרק ב', רשויות מקומיות. יש פה תוספת של חוק עצמאי חדש שקוראים לו, בסעיף 78, חוק הרשויות המקומיות (קרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור), ובסעיף 79 יש את הסעיפים של החוק. בתוך 79 יש פרק א', מטרה והגדרות, פרק ב' הקרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור. זה הקצאת הקרן. מתוך הסעיפים מה שאני מפצלת זה סעיפים 1, 2, 3. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אנחנו התנגדנו לקרן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הקרן מפוצלת. הנושא של הקרן וההקמה של הקרן, היא מפוצלת, עוברת להליך חקיקה רגיל, תעבור לוועדת הכספים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> פרק ב' מפוצל, נכון? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא כל פרק ב'. אני מבחינה בין הקצאת הכספים – תסתכלו על סעיף 5, 5 מדבר על הקצאת כספים, הנושא של הנוסחה והקצאת הכספים נשאר בתוך הצעת החוק, ועדת הכספים תדון בזה, תצטרך להגיע להסכמות, ככל שהיא תגיע להסכמות היא תבחן את החלק השני של הקמת הקרן. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברי הכנסת והאורחים, אני מבקש שקט, זה מפריע. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו מתקשים להבין, אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כי אין שקט. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני אגיד מה נשאר בפנים. סעיף 4 כספי הקרן, סעיף 5 הקצאת כספי הקרן, סעיף 6(א), (ב) ו-(ג), שזה גם הקצאת כספי הקרן כאשר סעיף קטן (ד) עוסק במועצת הקרן ולכן זה יפוצל החוצה. עד סעיף קטן (ח) יפוצל החוצה. סעיף 7 מקורות הקרן, יישאר בפנים. ואז אנחנו עוברים לסעיף 23 - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק דבר אחד, אנחנו מנסים להבין את הלוגיקה שלך, אם כל נושא הקרן הולך לחקיקה נפרדת ויוצא מחוק ההסדרים אז למה את משאירה את זה בפנים? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הוא לא יוצא מחוק ההסדרים. נגיד עכשיו גפני סיים את החלק שאנחנו משאירים בפנים, של ההקצאה, הוא עובר לחלק של הקרן עצמה. אם הוא לא סיים, לפחות לא הפסדנו את החלק הראשון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל אחד תלוי בשני. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה לא עניין שלא הפסדנו, זה עניין שזה כן מאפשר לכם איזה שהוא מנגנון יציאה מסוים. זאת אומרת אם בדיוני ועדת הכספים לא יגיעו להסכמה ביחס להקצאת הכספים ולאופן הקצאת הכספים אז יצטרכו לראות מה עושים, איך פותרים את זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז מה המשמעות של הקרן? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אנחנו התנגדנו לקרן באופן כללי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה בסדר שהתנגדתם לקרן באופן כללי, אתם יכולים להתנגד ואנחנו - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל אני רוצה להבין, שגית, אם לצורך העניין גפני לא יצליח למצות את הדיון במקורות ובהקצאה ובחלוקה, מה המשמעות של החוק הזה? נקים קרן שאין בה כלום? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז יש את הקרן שפוצלה. זה עובד לשני הכיוונים, מצד אחד זה מאפשר בתוך חוק ההסדרים לקיים את הדיונים ביחס לנוסחאות ולהקצאה ויש פתח מילוט כיוון שיש גם הליך חקיקה רגיל ביחס לקרן. זה עובד לשני הכיוונים. מצד שני אם הוא לא יספיק לעשות את זה בלוחות זמנים של חקיקה רגילה, אז שוב, יש את הליך החקיקה הרגיל שנשאר על שולחן ועדת הכספים שעניינו הקרן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את לא סבורה שנכון לעשות את זה בתהליך אחד? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני חושבת שבנסיבות האלה שבהן יש קושי להכיל את ההיקפים הגבוהים שיש כאן ולאור המחלוקת שיש עכשיו, שנכון שהמחלוקת הזאת תתברר לא בוועדת הכנסת, אלא בוועדת הכספים, אז אני חושבת שנכון יהיה שהבירור של הסוגיות שאתם מעלים כאן ייעשה בדיונים בוועדת הכספים. בעיניי זו פשרה מאוד הגונה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה הצבעה שמית כדי לראות מי מהליכוד מצביע נגד חיים ביבס. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין פה שום דבר הגון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא מצליח להבין, שגית, אני מתנצל שאני מקשה עלייך, אבל למה לא לפצל את כל האירוע הזה ולדבר על הקרן בכללותה? למה לא לנהל את כל הקרן בכללותה בהליך רגיל למול המורכבות של זה? למה לאפשר להקים את הקרן, אבל את התוכן שלה לדבר בנפרד, מה הרעיון? אני לא מצליח להבין. (היו"ר ינון אזולאי) << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> חמש דקות הפסקה? התייעצות סיעתית? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה רוצה לקחת התייעצות סיעתית? << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לי הרגשה שהליכוד לקח התייעצות סיעתית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש לי תחושה שיד ימין לא יודעת מה יד יותר ימין עושה. ככה זה כשיש לך רק שתי ידיים ימניות. זה לא מאוזן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> פינדרוס, אתה יכול לחזור על ההסבר שלך? << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מקווה שהציבור זוכר שעכשיו יום חמישי, ארבע וחצי אחרי צהריים בפגרה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מתן, בסוף עם כל הלוביסטים שיושבים פה וכל האנשים הפוליטיים שיושבים פה יש לפעמים רגע שאנחנו צריכים להזיז את זה הצדה. את הדיון הזה עשיתי בקדנציה הקודמת כשהייתי באופוזיציה אצל ווליד טאהא, בהסכמה גם כן. אני מתפלא, כי ישבו איתי גם נציגי מפלגת העבודה וכולם הסכימו. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז למה זה לא נכנס אז? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כי האוצר לא הביא את זה. אני אז אמרתי לאוצר שיביאו את זה. אמיתי אני אומר לך. יש פה כשל אמיתי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בטח שהאוצר לא יביא דבר כזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה שתבין, עורך דין שגר במבשרת מקבל שירותים רק בירושלים. (היו"ר אופיר כץ) << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> פינדרוס, תודה. בבקשה, שגית, אני רוצה להתקדם. תקריאי את הסעיפים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> למעשה החלק שמפוצל זה סעיף 78, סעיף 79 1, 2, ו-3, סעיף 79 6(ד) עד (ח), סעיפים 8 עד 22, 24, 25 ו-26. זה החלק שמפוצל. החלק שנשאר כחלק מהצעת חוק ההסדרים זה סעיפים 78, 79 1 ו-2, 4, 5, 6(א), (ב) ו-(ג), 7, 23 עד 25. זו החלוקה והכול עובר לוועדת הכספים, החלק המפוצל והחלק שנשאר כחלק מהצעת חוק ההסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד הקראת הסעיפים לפי מה שהקריאה היועצת המשפטית? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפשר הצבעה שמית? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, אי אפשר. מי בעד? תשעה בעד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יוראי, תביא 20 חתימות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי נגד? שלושה נגד. מי נמנע? כמובן מתן כהנא. הצבעה בעד – 9 נגד – 3 נמנעים – 1 אושר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף הבא. 38 עד 40. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עמוד 17. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> יש פה שלושה צעדים שהמטרה שלהם לשמור על מקרקעי ישראל ולטפל בפולשים ובאנשים שעושים עבירות בנייה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל עם כל הכבוד מה זה קשור לחוק ההסדרים? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני אסביר, הרב גפני. הרבה פעמים רשות מקרקעי ישראל רוצה לתכנן ורוצה לשווק ואם יש פולשים בשטח היכולת שלה לעשות את זה מאוד נמוכה ולכן בשביל לשחרר קרקעות ולא לספסר בקרקעות אנחנו רוצים לאפשר שיהיו כלים למדינה להילחם במי שבונה בניגוד לחוק או שהוא פולש לקרקע. יש פה שלושה סעיפים. הסעיף הראשון מדבר על לתת סמכות למנהל רשות האכיפה במקרקעין לנתק מבנה שנבנה בסטייה מהיתר במקרקעין בעלי רגישות גבוהה מחשמל, טלפון ומים. זה משהו שכבר קיים היום למהנדס הוועדה המקומית ורוצים לתת את זה גם למנהל רשות האכיפה במקרקעין. הסעיף השני מאפשר להאריך מועדים לצווי הריסה, מה שנמצא היום ב-30 יום יוארך ל-45, מ-60 ל-90, והסעיף השלישי מדבר על הוצאת צו סילוק ובעצם המטרה לאפשר להוציא צו סילוק ל-60 חודשים במקום 36 חודשים היום. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו מדברים כבר זמן רב, גם כאן בוועדה וגם בוועדות אחרות, על ההתנהלות של רמ"י בכל הנושא של שחרור קרקעות וכל מה שמתנהל שם ואף אחד מאיתנו לא יודע מה משתחרר ומה לא משתחרר. חבר הכנסת ינון אזולאי העלה את הנושא של רמ"י בוועדת הכספים הרבה מאוד פעמים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה עוזר לנו? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון, מתעלמים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> האמת שזה נכון, כל הזמן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כל הזמן הנושא הזה עולה על סדר היום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני באמת בעד לפרק את רמ"י. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מצטרפת אליך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז יש לנו רוב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האופוזיציה מצטרפת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני מבקש לאפשר לגפני לדבר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל לא להפריט קרקעות, אלא שיהיה תחת השיכון או הפנים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה, גפני. לא להפריע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> נושא מרכזי של שחרור קרקעות וכל מה שנלווה, כשמשרד האוצר מגיע לחוק ההסדרים לדבר על הנושא המרכזי הזה אז הוא מביא פה בתוך חוק ההסדרים נושא של שלושת הסעיפים שנאמרו פה על ידי משרד האוצר. אני חושב שלא ראוי לדון על העניין הזה עכשיו. אומרים שיש צורך, אני רוצה לכלול את זה בתוך כל המערכת של רמ"י. אני מציע לפצל את זה מהחוק ולקיים על זה דיון באיזה ועדה שיוחלט. אני חושב שוועדת הפנים היא הוועדה שאמורה לדון בעניין הזה ושם לדון על כל הנושא הזה. להביא את זה בחוק ההסדרים ולהעביר את זה בצורה כזאת, אני חושב שזה דבר שאסור לעשות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> גם העמדה של הייעוץ המשפטי שמדובר בתיקונים שכרוכים בעניינים רגישים, בפגיעה בזכויות, אנחנו חושבים שנכון היה לעשות את זה בהליך חקיקה רגיל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ממש, ניתוקי חשמל ומים. ואני רק רוצה לומר שיש לזה גם השלכות לדיירי דיור ציבורי, לא פעם קוראים להם פולשים, אני לא יודעת מה יכול לקרות עם זה וצריך מאוד להיזהר גם בדבר הזה, בכל סוגיית הפינויים מהדיור הציבורי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, למה אתם כן חושבים שצריך להביא את זה בחוק ההסדרים? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אנחנו רוצים להגדיל את היצע הדיור - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני כבר אומר, אם אפשר פעם אחת תשובה שונה מכל התשובות שאתם נותנים. תהיו יצירתיים פעם אחת. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> הסיבה שזה פה היא בשביל לאפשר לרמ"י לשפר עוד - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עוד פעם רמ"י? אתה אומר רמ"י אתה רק מכשיל את עצמך. אתה לא מאפשר לרמ"י כלום, כל עוד אתה נותן להם - - - << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי, אבל בוא ננסה לתת שנייה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אני יודע את התשובות. מה, אנחנו לא יודעים את התשובות? הם לא הביאו תשובה חדשה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> ינון, למה צריך להיות יצירתיים אם אתה עדיין מצביע בעד? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רגע, חכה, אולי לא. זאב, שלום, נחת? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> יושב פה חבר הכנסת אלקין, שהיה השר הממונה על רמ"י שבתקופתו גם יצאו שיווקים בצורה שלא הייתה שנים אחורה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> פי שלושה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באיזה מחירים יצאו השיווקים? אתם שוכחים. חבר'ה, על מה אתם מדברים? עוד כוח לרמ"י ועוד כוח לרמ"י. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הם שילשו את המחירים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע שבאור יהודה העלות לדירה אחת 1.950 מיליון, היום זה כבר למעלה משני מיליון. על מה אתם מדברים? במחיר למשתכן. על מה אתם מדברים? איפה אתם חיים? זה מחזק עוד ועוד את רמ"י. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> והצעדים האלה בדיוק נועדו בשביל לשחרר עוד קרקעות שיש עליהן היום פולשים לא חוקיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את הדיור הציבורי תיתנו לרמ"י, הכול תיתנו לרמ"י. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה לא קשור לדיור הציבורי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, הכול ניתן לרמ"י, רמ"י יחזיקו בכל המדינה. שאלה, למה קק"ל צריכה שהשיווק שלה גם יהיה דרך רמ"י? למה? כדי לחזק את רמ"י. הם מספסרים בקרקעות, הם מחזיקים בקרקעות. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> יש אמנה בת עשרות שנים בין רמ"י לבין קק"ל וקק"ל מקבלת את כל הכספים בגין השיווקים של הקרקעות שלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא בדיוק. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> בינתיים, תלוי מה יעבור במשך היום. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גפני, ככה באים להסדרים כשהקואליציה לא מסתדרת בינה לבין עצמה, לא מתואמים, לא סגורים? מה זה, שום דבר לא עובר פה, הכול יוצא מההסדרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מותר שיהיו חילוקי דעות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הכול חילוקי דעות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הכול אנחנו מעלים פה. זה בסדר גמור. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה עשיתם בחודשיים האחרונים, ינון? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> כל הצעדים פה הם כנגד אנשים שעוברים על החוק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מרוב חילוקים אין דעות. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אנשים שבונים בלי היתר בנייה, אנשים שפולשים לשטח. כל הצעדים פה זה רק אנשים שמפרים את החוק. אני חושב שהבסיס שלנו זה לשמור על החוק ולאפשר לשווק את הקרקעות הלאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש פה משהו שאנחנו לא צודקים? לא הבנתי. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> דרך אגב, מרבית הסמכויות זה למנהל רשות האכיפה במקרקעין ולא לרמ"י עצמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין בעיה, נוציא את זה מחוק ההסדרים, נדון בזה כמו שצריך ונבין את הרגישויות. זה כל מה שאנחנו אומרים. גם אנחנו לא רוצים שעל קרקע ציבורית חשובה יהיו פולשים שמונעים פיתוח. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אז תבואו לוועדה ונשמח לעשות דיון על זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מעולה, לא בחוק ההסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו נחזור לסעיף הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה נחזור? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שזה סעיף טוב, זה מוריד עלויות קרקע, זה בסוף תורם לנו. בסוף פולשים זה מי שמפר את החוק, אין שום סיבה לתגמל אותו, הוא צריך לעזוב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קינלי, אנחנו לא חלוקים כנראה על זה שהסעיף הזה יכול להיות טוב, אנחנו חלוקים על זה שסעיף רגיש שנוגע לזכויות אדם, של ניתוקי חשמל, מים, פינוי, קורת גג וכל הדברים האלה, צריך להידון ברגישות הראויה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הכול נכון, בסדר, בשביל זה משפרים את זה. כל המלחמה פה ברמ"י לא נראית לי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> וזה תהליך מאוד מורכב ולא פשוט. צריך לעשות אותו בצורה מאוד עניינית גם אם צריך לפנות אותם מהמקום. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים, אבל זה לא הדיון פה. הדיון פה זה האם מקלים על המדינה לטפל בפולשים, וזה דבר ראוי, בסוף אנחנו המדינה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> סעיף 41. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> 41, עמוד 18, סעיפים 70 עד 72, חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים. << אורח >> גל אסף: << אורח >> החוק נועד להכניס לתוך חוק להסדרת ביטחון בגופים ציבוריים מנגנונים שישקלו השפעות משקיות והשפעות כלכליות. זה חוק שמאפשר לרגולטורים, המשטרה, שירות הביטחון הכללי, לתת הנחיות לכל מיני גופים, גם ציבוריים ממשלתיים וגם פרטיים, אנחנו מכניסים איזה שהוא מנגנון שאם יש לו השפעה משקית על יוקר מחיה או השפעה תקציבית גדולה אז יהיה איזה שהוא מנגנון קצת דומה לעניין שעשו בהסדרה, עקרונות ההסדרה, רק בגלל שיש פה חוק עם הנחיה ביטחונית אז במנגנון קצת יותר מרוכך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איפה דוגמה? << אורח >> גל אסף: << אורח >> בסוף בתוך חוק כזה יש המון המון גופים. למשל רכבת ישראל, חברת חשמל, גופים שיש חשיבות לביטחון שלהם. כולנו רוצים שחברת חשמל, למשל, לא תקרוס בסייבר. מאוד מאוד חשוב, ויותר חשוב כנראה משאר הגופים. אותו דבר הביטחון ברכבת ישראל. הביטחון פה הוא מאוד מאוד ברור. מצד שני מנחים אותם, מי שמנחה אותם, המשטרה, השב"כ, מערך הסייבר, השיקול הכלכלי הוא לא חלק מהדיונים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה המשמעות של לייעל את המנגנון? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> למשל שיכולים להגיד לך שאתה חייב לשים חומת אש גם אם היא עולה מיליון דולר לעסק של חצי מיליון דולר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה שכתוב פה בטבלה, יש את המנגנון הזה ועכשיו מבקשים לייעל אותו? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, לעשות לו אובר רולינג. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מוצע לייעל את המנגנון. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אני אסביר מה המנגנון. אנחנו רוצים להקים ועדה מייעצת שאם יש פה עלות תקציבית, או אם יש פה השפעה על המשק, למשל יוקר מחיה עלול לייצר איזה שהיא פגיעה באזרח, תהיה ועדה מייעצת שתדון בהשלכות, תגיד רגע, רגולטור יקר, אם שמת לב להשלכות שאתה עושה פה על אזרח, כן לא. בסוף, שוב, בשונה מרגולציה קלאסית יש פה רגולציה ביטחונית, בסוף שיקול הדעת עדיין יהיה של המשטרה, זאת אומרת אם המשטרה תגיד שקלתי ולמרות זאת הביטחון גובר אז עדיין ההנחיה תצא לפועל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שזו הצעה מצוינת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני גם חושב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> קראתי את החוק והוא נראה לי מצוין. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני הנחתי שדבר כזה מתקיים כבר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, אין כזה דבר. << דובר >> קריאה: << דובר >> תמיד קל מאוד ללכת לכיוון ההיסטרי, אני חושב שזו הצעה מצוינת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין ברשות הסייבר הלאומית גוף שעושה את זה כבר היום? שעובר על הגופים שחשובים לביטחון המדינה ומגדיר להם מה הם צריכים לעשות? << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא מסביר שאף אחד לא לוקח בחשבון את העניין הכלכלי. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אני רק רוצה ללמד זכות על הגופים הביטחוניים. השיקולים הכלכליים הם חלק מזה, הם גופים ממלכתיים, לפעמים זה נופל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אולי נוסיף גם שיקולים סביבתיים? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ההמלצה שלנו היא לוועדה לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> המלצתכם מבחינתי התקבלה. אני מקווה שגם ינון השתכנע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא בטוח. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אם כך נעבור להצבעה, להעביר את הסעיף לוועדה לביטחון לאומי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סעיפים 70 עד 72, נושא 41, תיקון חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, לוועדה לביטחון לאומי, נשאר בהסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? 11 בעד. מי נגד? מי נמנע? הסעיף אושר ויועבר לוועדה לביטחון לאומי. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> עכשיו אנחנו עוברים לסעיף? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לנושא מספר 44, עמוד 19. קיצור תורים. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> הצעת החוק מבקשת להתמודד עם תופעת התורים הארוכים במערכת הבריאות, מוצע כאן מנגנון משולב שמחד מחייב את קופות החולים לעדכן ולהתריע בפני המטופלים על הגעת מועד התור שלו ולאפשר לו גם במועד ההגעה לבטל את התור, ומצד שני מקדים את גביית ההשתתפות העצמית למועד קביעת התור ולא למועד מימוש התור בפועל. בחנו שלל נתונים וראינו שאחוז אי ההגעה לתורים יכול בחלק מהתחומים להגיע ל-25%, אבל בממוצע הוא 20% ואנחנו רואים שהדבר הזה פוגע בכלל המטופלים שממתינים מהסיבה הזאת והתורים מאוד ארוכים. עשינו גם איזה שהוא תחשיב כלכלי, לראות את ההשפעות המשקיות של הדבר הזה. המשמעות היא שאותו רופא נמצא בחדרו ומקבל את השכר, אבל בפועל המטופלים לא מגיעים ויש כאן עלות משקית עודפת, אנחנו אומדים אותה בכ-300 מיליון, הנחות שמרניות. הכנסנו פה גם מנגנוני החרגה, שני סוגים של מנגנוני החרגה בסמכות שר הבריאות. האחד הוא מנגנון ברמת ה - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני חושב שזה לא מעניין ואפשר לדלג על זה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אותי זה מאוד מעניין. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> גם אותי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני מגבש את ההתנגדות העזה שלי לסעיף הזה. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אני ארחיב על מנגנוני ההחרגה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בעיניי זו הצעה טובה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, הצעה טובה. נראה בן אדם בן 70 שינסה לתפוס את קופת חולים להחזיר את הכסף. תמצאו לי אותו, בן אדם בן 80. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפשר שאלות הבהרה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אחרי שהיא תסיים. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> שני מנגנוני החרגה. האחד הוא ברמת הפרט. כלומר אם שר הבריאות נוכח לדעת שהמטופל באמת לא יכול היה לעדכן במועד וכו', הוא יכול לוותר לו על הגבייה הזאת וגם יש לשר הבריאות אפשרות לוותר על תחומים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל זה עדיין למפרע, זה אחרי שהוא שילם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ממתי דורשים מאזרח לשלם על שירות שהוא לא קיבל? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי קובע אם הוא יכול היה - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ינון, היא אומרת שאתה תתקשר לשר הבריאות והוא יבטל לך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צריך להתקשר לשר הבריאות? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> יהיה מספר של שר הבריאות שאפשר יהיה לקבל את הכסף חזרה? << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> שר הבריאות רשאי לקבוע מנגנון אחיד בתקנות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בסדר, יש לכם את המנגנון? << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אני חושב שתוארה פה בעיה אמיתית שאנשים - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני אגיד לך מה הבעיה? שחשבתי וציפיתי שהם יביאו איזה משהו איך להתמודד ולקצר את התורים, לא ליפול על אוכלוסיות חלשות ולקחת להם את הכסף. איך אנשים לא יבואו לתורים כשנותנים להם תור אחרי שלושה וארבעה חודשים ל-MRI או לרופא משפחה? אתם עכשיו רוצים לקחת מהתושבים את הכסף הזה? תביאו איך אתם מקצרים את התורים. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אני חושב שיש פה נקודה אחת, הנקודה הנכונה בדברים זה שבאמת בסוף זה יוצר עומס יתר שבסוף כולם נפגעים ממנו כי אנשים - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זו לא דרך לפתור את העומס. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> נכון, אני מסכים. קודם כל הדרך לפתור את זה היא לדון בזה לעומק ובטח לא בחוק ההסדרים, ולכן אני חושב שצריך לפצל את זה, וגם הייתי למשל מציע, אם מישהו מבטל סדרתי אז אולי להעלות את הסכום, הפרמיה, דברים מקבילים לעניין הזה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שואלת את עצמי, אני יושבת פה והאוזניים שלי באמת מתפוצצות, איך אנחנו מעזים לבקש מאזרחים לשלם למפרע על שירות שעוד לא התקבל? ואחרי זה אומרים להם תרדפו אחרינו. זה משהו שברמת ההתקשרות לא נראה לי דבר ראוי. בקשה לא ראויה ובטח לא כשמדובר באוכלוסיות מוחלשות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מסכימה עם כל מילה. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אני רק רוצה להסביר לכם שמנגד יושבים אנשים שרוצים לקבוע תור להם ולילדיהם ויחכו שלושה-ארבעה חודשים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הם מחכים, את זה אתם לא פותרים. שהם מחכים שלושה וארבעה חודשים, תפתרו את זה קודם, זה לא פתרון. תוסיפו מכשירים, אל תחזיקו רישיונות אצלכם במשרד. תשחררו רישיונות ל-MRI ול-PET CT ול-CT אז אנשים לא יחכו שלושה וארבעה חודשים. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אז אני אגיד שבמקביל קודם כל זה לא יושב על אותו דבר, כי בסוף כמות הרופאים שנמצאים במערכת היא מוגבלת ולכן אנחנו - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז בואו נגבה יותר כסף מאזרחים. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> זה לא נגבה יותר כסף מהאזרחים, התרחיש שאליו אנחנו מצפים, אין רצון לקחת - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך את גובה ממנו את התשלום, לפני שהוא מגיע לקופה? << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אני אשיב אחד אחד. אני אשמח להשיב. בסוף התרחיש שאליו אנחנו מייחלים זה לא שיגבו כסף מאנשים, התרחיש שאנחנו רוצים זה שאנשים יבטלו את התור שלהם 24 שעות מראש כדי שהשכן שלהם שמחכה לתור יוכל לקבוע את התור. זו המשימה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו יודעים מה תהיה התוצאה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש לי רק שאלה. הנימוק שלך, יעל, למנגנון הזה של ניכוי ההשתתפות העצמית, אמרת פה שהרופא ממילא מקבל את השכר שלו, אבל הוא מקבל את השכר שלו בהתאם לתורים שאותם הוא ניהל, זאת אומרת פר תור. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> השכר שלו לא מופחת בגין זה שלא הגיע מישהו. אם אתה חושב שזה מייעל את המערכת, להיפך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ודבר שני, שינון וגם היושב ראש ציינו, זה שכרגע אין לשכן שלו ואין לו תורים לחודשים הקרובים, אז זה לא משנה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> גם אם הוא מבטל 24 שעות לפני. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לכן אני מצטרף לדברים גם של ינון וגם של גפני וגם של אופיר, לא עושים את זה ככה, תתמקדו בעיקר ולא בטפל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא חשבתם על מנגנון שאם הקופה מתקשרת לבטל את התור היא תשלם פיצוי לחולה? << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אם מה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם הקופה מתקשרת לבטל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני יכול לשכלל את הרעיון שלך, ינון? ואם הוא מקבל תור יותר מחודש גם הם ישלמו קנס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון, למה אתם לא עושים את זה? << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> שוב, המנגנון הזה, גם הספרות המחקרית תומכת בזה, אנחנו רואים אחד לאחד שזו אחת הסיבות לזה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא מבין ספרות מחקרית, אני מבין עובדות. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אז העובדות הן שבמדינת ישראל - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> העובדות הן שבמדינה מחכים כמו שלא מחכים בשום מדינה. זה העובדות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאדם צריך לקבוע תור לרופא מומחה, כשאדם צריך CT, הוא מחכה חצי שנה, ארבעה חודשים, שלושה חודשים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> את יושבת במשרד האוצר, אני יושב פה, כמות הפניות שאני מקבל מאזרחים על תורים היא פשוט מטורפת. זה מלפני ארבע שנים והיום זה לא השתנה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ינון, ולמה אתה משמיט את זה שהאוצר מונע רכישת מכשור. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אבל זו המטרה של - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ינון, סיימת? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לא התחלתי, לא נותנים לי לדבר, סותמים לי את הפה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה, לא להפריע, ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אסביר לך דבר אחד. יש לנו כמה בעיות בדבר הזה. הדבר הראשון, כמו שאמרנו, תורים מפה עד הודעה חדשה. מעבר לכך, בן אדם בגיל 80, אדם בגיל 70, הוא עכשיו לא ביטל את התור, לא הרגיש טוב, בינתיים גבו לו את התשלום שלו, אתם חושבים שהקשיש הזה בגיל 80 יילך לחפש איך לבקש ערעור, או איך לבקש את ההחזר של ה-30 שקל, של ה-70 שקל, של ה-15 שקל הזה? זה נראה לך נורמלי? << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אני מסכימה איתך, זה טיעון. אם יורשה לי לענות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בטח, מותר לך לענות, אנחנו בדו שיח. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> ישבנו באמת עם האגודה לזכויות החולה, הם תמכו בחוק והם תומכים בחוק והייתה להם הערה אחת, שלא הספקנו להכניס את זה ולכן גם יש את דיוני הוועדה, שאפשר להכניס את זה, ואחת הטענות שלהם הייתה שבאמת בן אדם בן 80 שיכול להיות שהדבר הזה התפספס לו, אז כדאי לחשוב איך מחריגים אותו. תשובתנו הייתה שבדיוני הוועדה, כי בסוף הדבר הזה הונח, אז אנחנו נחשוב ביחד איך עושים את זה באופן חכם. אני מסכימה עם הטיעון הזה, לכן גם יש זמן לעשות את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את מבינה שאדם בגיל 80, יש אנשים שהם חולים, יש אנשים שפתאום אותה אמא הייתה צריכה להישאר עם הילד שלה בבית, אין לדבר סוף. לכן אני אומר, קודם כל אם היינו מביאים פתרון לתורים שהם נמצאים בהישג יד של שבועיים-שלושה, אז הייתי אומר לך זה יכול להיות, אבל זה כבר לא היה קורה לך, את יודעת למה? כי אדם לא היה שוכח את התור שלו. היום אדם קובע תור לעוד חצי שנה ובסוף הוא כבר לא צריך אותו כי הוא כבר לא נמצא איתנו. אנחנו יודעים את זה. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> זה לא מקרים בודדים. אם זה היה פה מקרה ושם מקרה, שאנשים לא מבטלים, אנחנו רואים שזה רוחבית בכמעט כל התחומים ובהיקפים מאוד מאוד גבוהים. לכן להגיד שהדבר הזה לא יפתור את בעיית קיצור התורים בצורה כזו או אחרת, אני לא מבינה את הטיעון הזה. ואם אנחנו מדברים על אותו בן אדם בן ה-80 שאולי הוא יפספס את זה, אפשר לדבר על הדבר הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את יודעת איפה הבעיה? איפה קורים רוב המקרים? אמרתם שעשיתם איזה שהוא מחקר, איפה הם קורים? בפריפריה. את יודעת מי אוכל אותה בזה, מי יבטל לכם את התורים? אנשי פריפריה, שם זו הבעיה שלהם, האנשים החלשים, שם אנחנו לא נדע איך להחזיר להם. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> זה לא נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אוקיי, בסדר, זה לא נכון. את יודעת למה זה לא נכון? כי בפריפריה כבר התייאשו מלהזמין תורים. יש מקרה של קופת חולים מאוחדת, אישה הלכה למיון ואחר כך הלכה לבקש טופס 17. לפני שהיא הלכה למיון, זה היה בשעות הערב, היא התקשרה לקופה, בקופה אמרו לה: כבר חוזרים אלייך, לפני שאת הולכת יהיה רופא תורן דרך המוקד, מחכה עד השעה תשע, עשר בלילה, לא חזרו, הלכה. למחרת אגב גם לא חזרו אליה, ביקשה טופס 17, אמרו לה: כן, אבל יש לך השתתפות של 250 שקל. מטרטרים אותה חודש, חודשיים ושלושה בשביל לקבל את ההחזר של ה-250 שקל שהיא יכולה לערער על זה. אז אתם חושבים שבן אדם בשביל ה-30 שקל, נכון, זה הרבה כסף בשבילו, אבל רק הערעורים – אותו אדם בשביל ה-30 שקל האלה, רק המכתבים והעצבים שהוא יוציא הוא יחטוף התקף לב ובסוף יצטרכו לאשפז אותו. אז מספיק, זו אחיזת עיניים מה שאתם אומרים עכשיו. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושב שכבר נאמר פה מספיק לגבי זה שזה סעיף – אגב, זו לא פעם ראשונה שמשרד האוצר מנסה להגניב את זה לחוק ההסדרים בצורה כזאת או אחרת ואף פעם הכנסת לא הייתה מוכנה לשתף עם זה פעולה. הבאתם פה לא מעט סיבות לכך. אני אפילו אחסוך את הזמן להוסיף, אבל לי יש הצעה מעשית. בדרך כלל, אדוני היושב ראש, כשפיצלת שלחת לוועדה רלוונטית כי הכוונה הייתה שהסעיף יתקדם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני מסכים איתך, זה מה שיהיה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> מניסיוני כיו"ר קואליציה יש לפעמים סעיפים שיו"ר ועדת הכנסת משאיר פה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה מה שאני אציע עכשיו. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז זה מה שרציתי להציע לך בסעיף הזה, הוא בהחלט ראוי להיות תחת השגחתך פה בוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הצעתך התקבלה. טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מוותר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז סיימנו? האוצר רוצה משהו אחרון להגיד? טוב, אז הצעתי לחברי הוועדה, מאחר שאין לי עניין לקדם את הדבר הזה זה לפצל את זה לוועדת הכנסת. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך להצביע על פיצול והחלטה שוועדת הכנסת - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני צריך לפצל את זה, שזה יישאר פה. שיביאו לי את התקנון, נראה את ההתחשבות שלהם בקשישים. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אני מבינה שיש כאן את ההתנגדות, אני חושבת שאם זה יפוצל לוועדת הבריאות - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להגיד לך שתטיבי להבין שהסעיף הזה ראוי לגניזה ותחזרו עם פתרונות יותר טובים כדי לטפל באזרחי מדינת ישראל. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> היושב ראש, יש גם הרבה מעלות בהצעה הזאת ואתם מעלים את הקשיים שאני חושבת שכולנו כבר שמענו. השאלה אם אי אפשר לפצל את זה לפחות לוועדת הבריאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזה מעלות חוץ מהכנסת כסף? איזה עוד מעלות יש? << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אני אגיד לעניין הכסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, שהקופות יקבלו את זה. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אין פה הכנסת כסף, זה רק לטובת שיפור השירות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה, אין הרבה כאלה? << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> יש הרבה כסף, זה לא נכנס לתקציב המדינה, אם לכך אתה מתכוון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אני שואל על כמה ביטולים בשנה מדובר? << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> זה מה שאמרתי, אם פספסת, בסוף אנחנו מדברים על 20% שיש לנו את תופעת אי ההופעה, כלומר אחת לחמש יש ביטול תור, זה אומר שאתם שיושבים ולא מצליחים לקבוע תור, הדבר הזה משפיע על זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באיזה אזורים בארץ? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז תפתרו את זה בצורה אחרת. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> היושב ראש, רק מילה אחרונה. אני אגיד קצר, יש גם מעלות לדבר הזה, אנחנו יודעים שרופאים מדברים על זה שיש להם כל יום, מדי יום ביומו, ביטולים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שואל אם הרופא מוכן לשלם אם הוא ביטל. הוא מוכן לשלם כשהוא טס לחו"ל? תענו לי על זה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אני מבקשת שיפוצל לוועדת הבריאות, שתיים, אם לא נמצא את האיזונים - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם אחד מתוך חמישה, כמה תורים מבוטלים על ידי המערכת? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדקתם כמה תורים מבוטלים על ידי המערכת? הרי זה מבוטל במסות, פתאום יש שביתה, פתאום חדר הניתוח סגור כי הרופא חסר. בדקתם? << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אז בוא נדון בזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה, תביאו את הנתונים על זה, תגידו מה אתם מוכנים לתת כסנקציה על אותם רופאים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> או על עיכובים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני מבקש להשאיר את זה אצלי בוועדת הכנסת, לפצל לוועדת הכנסת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה נושא 44, סעיף 77, פוצל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לוועדת הכנסת. מי בעד? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> פה אחד נראה לי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 11 בעד. מי נגד? מי נמנע? יופי. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> רביזיה. << דובר >> קריאה: << דובר >> למה הוא מגיש רביזיה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מנסים, מותר. הסעיף יפוצל לוועדת הכנסת. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תיקונים מוצעים בשב"ן. 42, עמוד 18. << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> אני אסביר. הצעת החוק באה לטפל בבעיה. היום למיליוני אזרחים בישראל יש תופעה של כפל ביטוחי בריאות. בניגוד לעולמות כמו רכב או דירה שבהם אנחנו קונים ביטוח אחד, בעולמות הבריאות, בגלל פערי המידע המאוד גדולים שיש לנו אל מול הסוכן לצורך העניין ואל מול חברת הביטוח אנחנו רוכשים ביטוחים שכבר יש לנו עליהם כיסוי ביטוחי. הדוגמה הכי קיצונית לזה, או הדוגמה הכי משמעותית זה בתחום הניתוחים, היום ל-80% מהאוכלוסייה יש ביטוח שמכסה על ניתוחים בשב"ן. השב"ן זה מה שקוראים מכבי שלי, כללית מושלם וכו', מעבר לסל הבריאות הבסיסי ולמרות זאת רוכשים ביטוחי בריאות פרטיים בחברות כמו מנורה, הראל וכו'. הביטוחים האלה, בגלל התופעה הזאת, בהרבה מהמקרים שולחים את האנשים שבהם יש כפל ביטוחים למקום אחר, כלומר אני מכוסה כל חיי באיזה שהוא ביטוח, אומרים לי: יש לך שב"ן? כן, לך תעשה את הניתוח בשב"ן ואל תבוא לממש אצלי. אגב, אני יכול לספר גם באופן אישי סיפור כזה ודוגמה, אמנם בדיקת מי שפיר, שזה לא ניתוח, אבל זה מה שקרה לנו ממש בחודשים האחרונים. אנחנו מבוטחים בהראל וגם במכבי שלי, באנו לחברת הביטוח וביקשנו לקבל החזר על מי שפיר, אמרו לנו: יש לכם שב"ן, אמרנו כן, לכו לשם, אמרנו: אבל אנחנו משלמים כל החיים פרמיה, אמרו לנו אוקיי, אם יש לכם שב"ן אתם לא זכאים לקבל כפול. בשורה התחתונה, מה שהצעת החוק הזאת מבקשת לעשות זה לטפל בתופעה הזאת, בד בבד גם עם, אדוני היושב ראש - - - (היו"ר ינון אזולאי) << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> איפה הקאטץ'? אני רוצה לדעת. לא נעים לי להגיד לך, תן לי איפה הקאטץ', אתם הרי לא דואגים לחברות הביטוח, אתם דואגים לקופות החולים על פי רוב. משהו פה מוזר לי. על פניו זה נראה שאם פה דואגים לחברות הביטוח ולא לקופה. << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> חבר הכנסת, אני אסביר. בדיוק הפוך, חבר הכנסת פינדרוס. במקרה שבו יש לך, לבן אדם, גם ביטוח פרטי בקופה, כלומר מה שנקרא שב"ן, משלים, וגם יש לך ביטוח פרטי חיצוני, במקרים האלה כאשר ישלחו אותך לשב"ן שחברת הביטוח תכניס את היד לכיס שלה, לפרמיה שאני שילמתי כל החיים ותעביר את הכסף לשב"ן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עכשיו אני שואל מה קרה, אתם הרי תמיד דואגים לא לחברות הביטוח אלא לקופות החולים, מה קרה לכם? << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> אני אחזור עוד פעם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני כן הבנתי נכון, אני מנסה להבין איפה הקאטץ'? << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> אז אני לא הסברתי טוב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני שואל, בהסבר שלך, תגיד לי מה האינטרס של אוצר המדינה לצורך העניין? << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> האינטרס של אוצר המדינה הוא כפול. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הרי אתם לא מייצגים את חברות הביטוח, אתם מייצגים את הקופות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מערכת האמון שלנו עם האוצר מפליגה פשוט. << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> אני חושב שראוי לשקם את מערכת האמון, בואו ננסה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הם קנו את זה בזכות ולא בחסד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רגיל שהאוצר דואג לקופות החולים והוא מנסה להוציא כסף מחברות הביטוח. פה משהו מצלצל לי הפוך, אני מנסה להבין מה פספסתי. << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> לדעתי, חבר הכנסת פינדרוס, לא פספסת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זאת אומרת שאני צריך עוד לחקור. << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> אולי שווה לחקור, נחקור ביחד בוועדה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רועי, אני שואל אם זה לא יעלה את הפרמיות. << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> אני אענה. הצעת החוק באה להתמודד עם תופעה כפולה, אחד זה הכשל הצרכני שעליו דיברתי ואחד זה הפגיעה במערכת הבריאות. ישבה על המדוכה חצי שנה ועדה בראשות מנכ"ל משרד הבריאות הקודם, פרופ' נחמן אש, והסבירה למה או באיזה אופן המערכת הפרטית - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מנכ"ל משרד הבריאות היה מוטרד מזה שחברות הביטוח מפסידות כסף? אתה מבין שמשהו פה לא מסתדר לי. << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> תן לי להסביר. תן לי שתי דקות לנסות עד הסוף. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רועי, סיימת? << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> מבחינתי סיימתי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני רוצה להעיר כמה הערות על ההסדר. אנחנו מבינים את החשיבות שבהסדר והרצון לפתור פה איזה שהיא בעיה של כפל ביטוחים, אבל חשוב לשים לב שיש פה הסדר מאוד מורכב שאנחנו עדיין לא בטוחים לגמרי מה יהיו ההשלכות שלו. היבט אחד שנאמר פה יכול להיות ייקור של הפרמיות הפרטיות, שחברות הביטוח ישלמו הרבה יותר על הניתוחים וייקרו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה מה ששאלתי בדיוק. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> חברות הביטוח הם אלו שיישאו בתשלום ניתוח ככל שיש - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא. קופת החולים או חברת הביטוח? << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> תן לי להסביר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה יכול ליצור סרבול של האדם עצמו מול ה - - - << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> לא, זה לא. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> שנייה, אני אעלה את הנקודות. דבר נוסף, יש פה פוליסה חדשה שאנחנו יוצרים שקוראים לה פוליסה משלימת שב"ן, זו פוליסה שלא קיימת היום. << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> זה לא נכון, היא קיימת. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> שנייה. << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> אבל רק תגידי דברים נכונים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה קורה פה? ינון, תעשה שקט. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מתן, אם אפשר קצת שקט, אנחנו לא שומעים. << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> רשמתי את שלוש הנקודות, יש עוד? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> עוד נקודה. חלק מהמבוטחים יועברו לפוליסה אחרת. נכון שיש פה את העניין של ליידע אותם, צריך גם לתת על זה את הדעת. דבר אחרון זה נושא של פרטיות, העברת מידע, חברות ביטוח יוכלו לקבל מהקופות מידע לגבי ניתוחים שאדם עבר ולגבי התשלומים שהוא קיבל וזה משהו שגם עליו צריך לשים את הדעת. אנחנו לא אומרים שההסדר הוא לא טוב, אנחנו אומרים שזה מחייב בחינה מאוד מדוקדקת, קבלת נתונים ובחינה של ההשלכות שיכולות להיות לזה ולכן העמדה של הלשכה היא שזה לא מתאים לחקיקה במסגרת - - - << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> אני אתייחס לכל הנקודות, וזו לא העמדה כתובה ולא העמדה שפורסמה. זה אחת. אני אתייחס נקודה אחר נקודה. לעניין טענה בדבר אפשרות לייקור הפרמיות, נתחיל מהעובדות. העובדה הראשונה, חברות הביטוח, מבין כל סוגי הפוליסות שלהם, הפוליסות שבהן שיעור ההחזר הוא הנמוך ביותר מכל סוגי הפוליסות הן פוליסות ביטוחי הבריאות בניתוחים. למה שיעור ההחזר שלהן הוא כה נמוך? התשובה פשוטה, מכיוון שכאשר אני מגיע לחברת ביטוח ויש לה אפשרות לנתב אותי, לשלוח אותי למקום אחר, אז זה מה שהיא עושה ולכן שיעור ההחזר שעומד על שיעור של 43%, שהוא הכי נמוך וחסר תקדים, הם צריכים אישור ממונה על שוק ההון כדי לייקר, ואנחנו חושבים שבשיעורי הרווחיות הללו אין שום הצדקה לייקר. יתרה מזאת אני אגיד, יש היום פוליסה שבניגוד למה שאמרתְּ, קיימת גם קיימת, קוראים לה פוליסה משלימת שב"ן. הפוליסה הזאת אומרת שאם יש לך שב"ן לגיטימי שחברת הביטוח תשלח אותך לשב"ן, אבל מלכתחילה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> לגבי ניתוחים היא קיימת? << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> כן, התשובה היא כן. לגיטימי שהיא תשלח אותך לשב"ן אבל מלכתחילה שתגבה ממך פרמיה יותר נמוכה. כלומר אם היא יודעת והיא מחושבת על זה שכאשר יש לך אלטרנטיבה תפנה אליה אז מראש שהפרמיה תהיה יותר נמוכה. בעקבות דיונים עם היועצת המשפטית לממשלה ומשרד המשפטים החלטנו שמכיוון שאין פה פגיעה באזרח, אלא להיפך, הטבת מצבו בלהעביר את האנשים האלה לפוליסות הזולות הללו למי שיש שב"ן, שגם ככה חברת הביטוח שולחת אותו לשב"ן, להעביר אותו לפוליסה משלימת שב"ן שהיא יותר זולה ממה שהם משלמים היום, ולכן גם הייקור התיאורטי שכאמור הסברתי למה אין לו הצדקה כלכלית בשום צורה, גם הוא לא אמור לקרות כי אנחנו מעבירים את כולם לדיפולט. אני אתייחס גם לנקודה האחרונה של הדיפולט כי נגעת בה. נקודת הדיפולט היא נקודה חשובה. אנחנו בתוך ההסדר הזה, וזה רשום ונמצא, מאפשרים למי שבכל זאת יבחר וירצה ויחליט שלמרות שזו פוליסה פחות נכונה לו, כי כך גם ישבה ועדה חצי שנה עם כלכלנים, רופאים, פרופסורים ומנהלי בתי חולים, והחליטה שזו פוליסה פחות טובה - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמה חברות ביטוח היו שם? << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> להיפך, הרב פינדרוס, להיפך. מי שעדיין ירצה לחזור יוכל לחזור ללא חיתום באותם תנאים קודמים שהיו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רועי, אני חושב שההצעה היא טובה, אבל שתי שאלות. אחת, איך זה קשור לתקציב? שתיים, אם זה מורכב, כמו שהיועצת המשפטית אמרה, למרות שאני בעד, שוב, למה לא לאפשר לציבור שלא מכיר את הפרטים להיוודע באמצעות הליך חקיקה מסודר, רגיל, דרך ועדת הבריאות. << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> אני אענה על שתי השאלות, נראה לי שהן שאלות שקשורות אחת לשנייה. בסופו של יום יש פה את אחד הצעדים עם הזיקה הכי ישירה ליוקר המחיה וטיפול בכשלים פיננסיים וכלכליים שמשפיעים ישירות על הכיס של האזרח. משפחות מוציאות היום על רכיב הכפל 2,000 שקלים ויותר בשנה. לפעמים יש פרטים שמוציאים גם הרבה הרבה מעבר לזה, זה תלוי בגיל ובמצב הרפואי שלהם. אם הדבר הזה והוזלת יוקר המחיה ופתרון כלכלי מלא לאזרח לא צריך להיות בחוק ההסדרים לא ברור לי כבר - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל אתה לא מוזיל, אתה מודה שאתה לא מוזיל. << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> אני כן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> איך הוזלת לי? << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> לא היית בחלק הזה, אז אני אסביר. אתה מוזיל בשני אופנים. באופן הראשון, בגלל שהשב"ן חייב להיות מאוזן, כלומר אין מצב שבו הוא גורף דיבידנד לפי החוק, אלא אם יש לו תוספת הכנסה כי חברת הביטוח שילמה לו, החוק קובע שהוא חייב להוריד את הפרמיה. כלומר הפרמיות של השב"נים, בהינתן ואותה - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה החלק הקטן מה-2,000 שקל. << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> לא, זה לא נכון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה אומר לי לא נכון, כמה שב"ן ממוצע למשפחה? << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> שב"ן בממוצע עולה 70 שקלים לפרט לחודש, יכול להגיע גם ל-80 ו-90, תלוי ברמה שלו, תעשה את זה בממוצע חמש נפשות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אתה לא משלם על כל הנפשות. << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> אתה כן, בוודאי שכן. התשובה היא שכן. אבל אני אענה על כל הפרטים, לאט לאט, נעשה דבר דבור על אופניו. לעניין השאלה הזאת, שוב, יש פה השפעה ישירה וזיקה ליוקר המחיה של האזרח בשני אופנים, פעם אחת תרד העלות של השב"ן, ואלה עלויות משמעותיות, והפעם השנייה היא בעולמות העברה אוטומטית לפרמיה משלימת שב"ן בחברות הביטוח למי שכבר יש שב"ן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא יירד המחיר. << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> המחיר כבר היום נמוך יותר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל אתה אומר שהוא יעלה, הוא לא יהיה יותר נמוך. << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> לא, יש בחברות הביטוח פוליסות שמתחשבות בעובדה שיש לך שב"ן והן זולות יחסית, ויש פוליסות שלא מתחשבות והן יקרות. היום, גם אם לבן אדם יש שב"ן מכווינים אותו לפוליסות היקרות שלא מתחשבות בשאלה הזאת. אנחנו מעבירים את כולם, כל מי שיש לו כבר שב"ן לפוליסות הזולות יותר שמתחשבות בזה שיש לך שב"ן ולכן גם שם יירד יוקר המחיה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גם האינסנטיב שלכם מאוד ברור, ומה ששאלתי כנראה לא טעיתי, זה הפוך. (היו"ר אופיר כץ) << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> עוד מישהו רוצה להתייחס? בבקשה, אלקין. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושב שזה פשוט. ההסדר, אפשר לדון עליו, על היתרונות והחסרונות שלו, אבל דברים כאלה, הניסיון מוכיח שלהעביר אותם בחוק ההסדרים במהירות ובצורה כזאת זה מתכון בטוח לבעיות גדולות מאוד ולכן ברור בעיניי שצריך פה לפצל ואז להמשיך את הדיון בצורה מסודרת. << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> אני אתייחס. קודם כל, בניגוד אולי לרושם שנוצר, ישבה ועדה, אמרתי, בראשות פרופ' נחמן אש שהיה מנכ"ל - - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה רלוונטי למה שאני אמרתי? << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> אני אענה למה זה רלוונטי. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם עשר ועדות, זה לא מחליף את הכנסת. << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> אני אנסה לענות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תענה לגופו של עניין. << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> אני עונה לגופו של עניין. ישבה ועדה ובחנה מגוון אלטרנטיבות לפתרון, האם זה תחליף לכנסת? בוודאי שלא, ברור שצריכים להיות דיוני ועדה וחברי הכנסת בסוף יקבעו אם כן או לא, אבל לגבי מה שקוראים בשלות המהלך, לגבי ההבנה של ההשלכות שלו, האם הוא תורם או לא תורם למערכת הבריאות, דיברה על זה ועדה במשך מספר חודשים וקבעה שזה צעד נחוץ ושיקדם את מערכת הרפואה הציבורית. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא קשור בכלל למה שאמרתי, אבל בסדר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אתה רוצה לחדד את השאלה, זאב? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זו לא הייתה שאלה, זו הייתה קביעה ומה שנאמר לא רלוונטי. הסבירו לי למה החוק הוא טוב והייתה עבודת מטה טובה לגביו, אני כרגע לא נכנס לזה אפילו, כדי שהכנסת תוכל לעשות עבודת מטה, ושום ועדה ציבורית לא מחליפה את עבודת המטה של הכנסת, ברור שנושא כל כך מורכב צריך לפצל ולדון בו בוועדה בצורה מסודרת ואז לשמוע מה עבודת מטה שהייתה ולשאול שאלות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי שאלה לגבי התהליך הזה. שאלת הבהרה. אני רוצה לוודא שבכל התהליך הזה כל תהליך התיאום והפרוצדורה לא מושת על האזרח, אלא על המערכות. שזה יהיה שקוף לאזרח, הוא יפנה לכאן או לכאן וכל שאר הבירוקרטיה זה יהיה המערכות בלבד, ואף אחד לא יגיד לו: אם יש לך – צריך להבטיח את זה. << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> זה מה שקורה. החוק, הסעיפים שלו, ההצעה שמונחת בפני הכנסת, כבר היום יש בה סעיפים של העברת המידע ללא האזרח בין הגופים, בין השב"נים לחברות הביטוח, זה נמצא. אין שום זיקה של האזרח, האזרח לא צריך לעשות שום פרוצדורה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ולאזרח לא יגידו: תביא אישור מההוא. << אורח >> רועי רייכר: << אורח >> את יכולה לבוא לוועדה איתנו לוודא, אבל שום דבר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה אנחנו מצביעים, מפצלים או לא? נצביע להשאיר את זה בוועדת הבריאות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיפים 73 עד 75, נושא 42. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> להשאיר את זה בוועדת הבריאות, מי בעד, במסגרת חוק ההסדרים? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי, מה ההחלטה? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לפצל, לפצל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא לפצל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא מפצלים? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, הרוב רוצה לא לפצל. תשעה בעד מי נגד? חמישה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אנחנו עכשיו נגד. מה התוצאות? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תשעה בעד להעביר את זה לוועדת הבריאות בתוך מסגרת חוק ההסדרים, חמישה נגד ולכן ההצעה התקבלה והסעיף יועבר לוועדת הבריאות. הצבעה בעד – 9 נגד – 5 נמנעים – אין אושר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רביזיה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> גם אני. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הייעוץ המשפטי, שגית, אתם לא ממליצים להוציא את היועצים הסביבתיים? את הפגיעה הזאת? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נעבור ל-3, ייעול הליכי רישוי סביבתיים, עמוד 2. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מוצע בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה לעשות סדר בכל הרגולציה הקיימת היום בנושא הגנת הסביבה. במסגרת הזאת היום עסקים בישראל מקבלים שלושה היתרים, הם ניתנים במועדים שונים, ניתנים על ידי גורמים שונים והעסקים סובלים מעודף רגולציה וגם המשרד להגנת הסביבה מתקשה לבצע רגולציה יעילה עם אכיפה משמעותית. מוצע להתאים את הרגולציה לרגולציה אירופית, להסדיר את נושא ההיתרים, לייצר ודאות לעסקים מצד אחד ומצד שני לשפר את ההגנה על הסביבה ולהתאים אותה למה שמקובל כיום באירופה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הסיבה שאין אכיפה היא בגלל שיש תקנים ייעודיים למפעלים ולסוגי דיור שונים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> השרה פשוט הפקירה את הסביבה, אתה אומר. זה לא ייאמן, מציגים את זה כשיפור? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תסביר לי באמת איך יש אי אכיפה בגלל שיש סוגים שונים של תקנים ביחס לסוגים שונים של זיהום? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אסביר לגבי השאלה שנשאלה לגבי למה אנחנו משפרים את ההגנה על הסביבה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אנחנו מקדמים את הרפורמה של הרישוי הסביבתי המשולב כבר עשר שנים במשרד מתוך התחייבות קודם כל שהתחילה במשרד כלפי ה-OECD להשוות את הסטנדרטים הסביבתיים של הרישוי הסביבתי לסטנדרטים שמקובלים באירופה. היום הפיצול של ההיתרים בחקיקה הישראלית שלנו, בהיתרים שלנו, לא מאפשרת לנו ליישם באופן מלא את הסטנדרטים הסביבתיים כפי שהם קבועים בחקיקה האירופית. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> התנאים בישראל מחמירים יותר? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> לא, התנאים בישראל ממש לא מחמירים יותר מהתנאים באירופה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תני לי דוגמה, בבקשה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> למשל בחוק אוויר נקי, שגם אותו אנחנו מציעים לתקן ולהתאים לסטנדרטים של הדירקטיבה, אנחנו מיישמים מנגנון רישוי שהוא יחסית מתקדם ודומה מאוד לדירקטיבה האירופית בגרסה הקודמת שלה, אבל רק לגבי היתרי פליטה לאוויר. כל הנושאים האחרים שנמצאים באירופה בהיתר משולב, שכולל את כלל ההיבטים הסביבתיים, מים, שפכים, קרקעות, בכלל חומרים מסוכנים, כל הדברים האלה היום לא נמצאים בהיתרי הפליטה שהם ההיתרים המתקדמים והם מוסדרים או בתנאים ברישיון עסק, או בהיתרי רעלים, שאלה מנגנונים שלא מותאמים לרגולציה האירופית ולא מאפשרים את הבדיקה המאוד יסודית ומאוד מעמיקה שאנחנו קובעים היום למשל בהיתרים לאוויר. המטרה שלנו היא לייצר קודם כל מצב שההיתרים שלנו הסביבתיים יתאמו בהכול, בכל המדיות, בכל ההיבטים הסביבתיים, לסטנדרטים האירופיים. זה בא יחד עם הבחנה בין העסקים היותר בעייתיים, יותר מזהמים, שיש להם השפעה באמת משמעותית, לבין היתרים שניתנים היום גם לקבוצות של עסקים שההשפעה שלהם היא יחסית מעטה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני בשוק שאתם אלו שמעלים את זה לחוק ההסדרים. כנראה המשרד להפקרת הסביבה בחסות השרה החדשה. אין לי מילים אחרות להגיד מה שקורה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כמה שנים אתם עובדים על הצעת החוק הזאת, נטע? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אני שוב רוצה לחדד, מדובר בהצעה שאושרה גם בממשלה הקודמת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שלא העביר, אתם אלה שמעבירים את זה. אתם אלה שמעבירים את זה, תתמודד עם האמת, משה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בתור היועצת המשפטית של המשרד, גברתי, מה המשמעות התקציבית של המהלך הזה? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אני אסביר. השילוב של ההתאמה לסטנדרטים האירופיים עם ההתאמות הבירוקרטיות, זאת אומרת איחוד של שלושה מנגנוני היתרים שונים להיתר אחד פר מפעל, מוערך גם מבחינת היתרונות הסביבתיים, הפחתה בעלויות החיצוניות של הנזקים הסביבתיים וגם בעלויות רגולציה בהיקפים מאוד מאוד משמעותיים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה ההשפעה הישירה לאוצר המדינה? אנחנו כרגע עוסקים בחוק ההסדרים שמלווה את תקציב המדינה, מה ההשפעה הישירה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אתייחס. בסוף אנחנו חוק ההסדרים ויש לו מטרות נוספות כמו הפחתת רגולציה עודפת ושיפור הוודאות במגזר העסקי ואלמנטים נוספים שכלולים במטרת חוק ההסדרים. כמובן שההצעה הזאת עוסקת בכלל האלמנטים האלה באופן מאוד ישיר וברור. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> היא נכנסת לתוקף ב-2026. כמה שנים עבדתם עליה בממשלה, שהכנסת תעביר אותה ב-20 יום, 90 עמודים? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ההצעה הזאת, מאז ההתחייבות ל-OECD הייתה במחלוקת מאוד גדולה בין משרדי הממשלה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עשר שנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה, שגית. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אומר, במחלוקות מאוד גדולות, הצליחה הממשלה לייצר קונצנזוס בין המשרדים, לייצר פשרות והסכמות שמגיעות להסדר סדור עד - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני, במקרה יושבים סביב השולחן הזה שני יושבי הראש של השדולה הסביבתית לכנסת, שנינו מתנגדים להצעה הזאת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני השנייה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא מצליח להבין איך זה מגביר את ההגנה מפני זיהום אוויר או מזהמים אחרים, אני לא מבין איך זה מגביר את הפיקוח ואת האכיפה נגד המזהמים שאתם טוענים שזאת התכלית. איך זה מגביר את האכיפה? אני לא מצליח להבין את זה, ועוד להעביר את זה בחוק הסדרים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין ארגון סביבה שלא פנה אלינו בחשש היסטרי בשבועות האחרונים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין לזה השפעה ישירה על התקציב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> וזה לא מתאים לחוק הסדרים. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אני רוצה להתייחס לזה. קודם כל הרפורמה הזו, השינוי הזה נעשה גם בשיתוף ארגוני הסביבה ונכון לממשלה הקודמת, היה בהסכמה עם ארגוני הסביבה. מדובר ברפורמה שיש לה משמעות סביבתית חיובית מאוד, לא סתם, זה חלק מההתחייבויות שלנו ל-OECD. בראש ובראשונה מה שהיא עושה זה מיישרת את הסטנדרטים הסביבתיים בישראל עם האיחוד האירופי. זה מבחינתנו הישג סביבתי יוצא דופן. בד בבד היא גם מורידה נטל בירוקרטי עודף שאין מה לעשות, מאז הקמת המשרד - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שולי, איך זה מגביר את הפיקוח ואת האכיפה שלכם? יש פחות תקנים שצריך לאכוף אותם? << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אתה צודק, שאלה מצוינת. חלק מהדברים שעמדנו עליהם במסגרת הרפורמה הזו, שהמשרד יקבל כוח אדם לצורך - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא מופיע כאן. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> זה חלק מההסכמות שלנו עם האוצר, תיכף הם יתייחסו. המשרד מקבל חיזוק משמעותי כדי להבטיח - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה בחוק הסדרים? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ואם לא יגיע החיזוק אז גם נוריד את מספר התקנים כך שהתקנים יהיו פחות מותאמים וגם יהיה פחות כוח אדם? << אורח >> שולי נזר: << אורח >> זה חלק מהתקציב של השנה הזאת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שולי, בלי להעליב, המשרד להגנת הסביבה לא מצליח להגיע למיצוי תקציבי של התקציבים שיש, הוא לא מצליח לנהל את המשאבים שיש לו בצורה ראויה, קרן הניקיון - - - << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אתה מדבר על קרן הניקיון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר על באופן כללי. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> התקציב השוטף, המשרד מצליח להוציא אותו בצורה מאוד אפקטיבית. גל, אתה רוצה להתייחס? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז זה לא נכון ואנחנו מתנגדים לזה ואנחנו גם נגיש רביזיה. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> חבל, כי זו באמת רפורמה טובה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רפורמה טובה? בואו נפצל אותו - - - << אורח >> שולי נזר: << אורח >> חבל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שולי, לא ענית לשגית על עשר השנים. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אז אני עונה. החוק במתכונתו הנוכחית הוא לא עשר שנים, הוא מהשנתיים, משהו כזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רק רוצה להגיד משהו. לא עבר בגלל עומס? אלינו זה לא הגיע לחוק ההסדרים, אי אפשר להגיד על משהו שיצא לפני כן, תדברו איתנו על זה. זה יצא, דנו בזה? לא דנו בזה. אנחנו הגוף המפקח, לא אכפת לי מה קרה בכל המקומות האחוריים שלא היו בזה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> לא, גם בשנה שעברה זה הועלה כרעיון, זה יצא כי ההסדר הוא מאוד מאוד מורכב, מאוד מסובך, יש פה תיקונים שבנויים על חוקים קיימים ומנסים בתוך ההסדר הקיים לעשות איזה שהוא תיקון. זה חוק בהחלט סבוך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שולי, עוד משפט אחד. אין בעיה לעשות את התהליך הזה, אבל ראוי שהוא יהיה בצורה מסודרת, בחקיקה בוועדת הפנים והגנת הסביבה כשחברי הכנסת והשדולה הסביבתית - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> יוראי, הטיעונים האלה גם היו מאחורי הקלעים ולכן היה שיג ושיח והידברות וכן הושג איזה שהוא הסדר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קובי, אנחנו גרים במקום שבו יש 20% יותר חולי סרטן, נכון? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הושג הסדר. שגית, את יכולה להגיד מה סוכם? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כן. הצעת החוק שעוסקת ברישוי סביבתי תפוצל להליך חקיקה רגיל באופן שהיא תפוצל לשני חלקים ושניהם יפוצלו להליך חקיקה רגיל, אבל החלק הראשון שבהם, שהוא החלק הקצר יותר, כ-20 עמודים. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> כן, ושהוא התיקון בתוך חוק רישוי משולב, זה התיקון לחוק אוויר נקי. הוא עוסק במפעלים הגדולים והוא מאפשר לעשות עניין של רישיון סביבתי אחוד במפעלים גדולים. זאת אומרת בתוך היתר הפליטה ייכנסו גם תנאים שקיימים היום בהיתרים אחרים, היתר רעלים ודברים כאלה. התיקון הזה זה תיקון קצת יותר קצר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> התיקון הזה גם יעבור להליך חקיקה רגיל, יחד עם זאת יושב ראש ועדת הפנים יתחיל בדיונים שלו במסגרת הצעת חוק ההסדרים, ישתדל לעשות מאמץ לסיים את זה גם במסגרת הצעת חוק ההסדרים ולשלב את זה בחזרה בתוכה ככל הניתן. החלק השני ימשיך להליך חקיקה רגיל. אני מקריאה. זה בעצם פיצול כפול, אנחנו מפצלים את שני החלקים להליך חקיקה רגיל, החלק הראשון הוא סעיפים 4, 9, 10, 11, 12, 15 ו-16, והחלק השני הוא 5 עד 8, 13 ו-14. שניהם יפוצלו להליך חקיקה רגיל, יעברו לוועדת הפנים כשלגבי החלק הראשון יש התחייבות של יושב ראש הוועדה לעשות השתדלות לסיים את זה בלו"ז של הצעת חוק ההסדרים. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> ולמזג אותה חזרה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה אחלה וזה מאפשר לנו גם לדון בחלקים הטובים ביותר ובחלקים הפחות טובים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נכון, אתה רואה? יש פה קואליציה שמקשיבה לאופוזיציה, לא כמו שאתם רמסתם אותנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אנחנו בעד להפחית רגולציה לעסקים הקטנים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ולייעוץ המשפטי כמובן, קודם כל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אומרת לך, נתקתק את זה, כל מה שטוב למדינה אנחנו מתקתקים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד מה שהקראנו? עשרה בעד. מי נגד? מי נמנע? אם כך הסעיף יועבר בפיצולים שהוקראו כרגע לוועדת הפנים. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נחזור ל-38 עד 40, שדובר בהם קודם. היה על זה דיון, השגתם איזה שהן הסכמות? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, השגנו הסכמות. 38 ו-39 יועברו לוועדת הפנים במסגרת חוק ההסדרים, 40 יפוצל לוועדת הפנים. נכון, עומר? << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> כן, תודה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> שתי הצבעות. 38 ו-39 נשאר בוועדת הפנים, טיפול בפלישה למקרקעי ישראל והארכת מועדים לביצוע צו הריסה מנהלי. הצבעה אחת. זה נשאר בהצעת חוק ההסדרים. 40 מתפצל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? שבעה. מי נגד? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כל השיח שדיברנו על פולשים וזה, איך נשאר? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שניים נגד. מי נמנע? שלושה נגד. אם כך שני הסעיפים, 38 ו-39 יועברו במסגרת חוק ההסדרים לוועדת הפנים. הצבעה בעד – 7 נגד – 3 נמנעים – אין אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סעיף 40. סעיף 69 להצעת החוק, טיפול בפלישה למקרקעי ישראל, פיצול להליך רגיל בוועדת הפנים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? שמונה בעד. מי נגד? שניים נגד. מי נמנע? אם כך החוק יפוצל לוועדת הפנים. הצבעה בעד – 8 נגד – 2 נמנעים – אין אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בית מרקחת. 43, עמוד 19. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> ההצעה נועדה להתמודד עם הסיטואציה הנוכחית, אנחנו חווים מחסור ברוקחים ובנוסף לכך הרוקחים שהיום סיימו תואר אקדמי משקיעים חלק עיקרי מזמנם לא רק בהסברה למטופל באיך לקחת את התרופה ומהי התרופה ואיך עושים את זה, אלא בעבודה של סידור, לקיחת תשלום וכו'. לכן מה שאנחנו מציעים לעשות פה זה להעניק חלק מהסמכויות שהיום נתונות באופן בלעדי לרוקח לאדם שיוגדר כטכנאי רוקחות, הוא יעבור הכשרה שהיא לא הכשרה אקדמית, אלא הכשרה מקוצרת יותר ויינתנו לו חלק מהסמכויות. כמובן במקרים רפואיים קלים יותר, כשמדובר בתרופה שחוזרת על עצמה ולכן לא נדרש הסבר, שהוא מקבל את זה מדי חודש בחודשו, ובעצם להוריד את העומס מהרוקחים ודרך הדבר הזה לשפר את השירות למטופל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני מגיש רביזיה על הסעיף הקודם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה התפקידים של אותו טכנאי? << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> לצורך העניין יהיו לו סמכויות כן להנפיק את התרופה, הוא לא יוכל לייעץ במקרים מסובכים, אבל הוא יוכל במקרים מסוימים להביא את התרופה למטופל. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הוא יוכל לרקוח תרופה? << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> כן, בסוף הרוקח זה מי שנמצא מולנו בבית המרקחת. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> גם הטכנאי יוכל? << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> הטכנאי יוכל במקרים, לדוגמה אם זו תרופה שמונפקת, כל פעם חוזרת על עצמה, הוא יוכל להעביר את זה. במקרים שבהם לצורך העניין הוא קיבל הדרכה של הרוקח עצמו, רוקח יצטרך לחנוך אותו אם זה דבר יותר מורכב, אבל בסוף תהיה לו אפשרות שהוא זה שעומד מולך, מול המטופל, ומביא לו את התרופה ואנחנו חושבים שזה יקצר משמעותית וישפר את השירות למטופל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה עמדת הסתדרות הרוקחים לישראל? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הם ממש נגד. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> יש כמה ארגוני רוקחים בהקשר הזה ולכן כל אחד מביע עמדה קצת אחרת. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> חלקם נגד. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו חושבים שנושא של הסדרת עיסוק חדש זה דבר מאוד מאוד בעייתי לעשות אותו במסגרת הצעת חוק ההסדרים, זה דבר לא נכון, זה לא ראוי, זה תקדים גרוע מאוד בעיניי שאני ממש מבקשת מהוועדה לפצל את הצעת החוק הזאת, לאפשר את הדיון המתאים לה בהליך חקיקה רגיל. היועצת המשפטית לוועדת הבריאות תוכל לפרט יותר על הנושאים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בנוסף לזה שזה הסדרת עיסוק וגם אנחנו סבורים שלא ראוי שזה ייעשה בסד זמנים כל כך לחוץ, זה מחייב בחינה יותר מעמיקה, יש פה גם היבטים של חופש עיסוק שצריך לבחון ובנוסף רוב ההסדר המהותי, יש פה הרבה הסמכה לתקנות. לדוגמה מה ההכשרה, איזה קורסים הוא יצטרך לעבור, אלה דברים שלא קבועים, כלומר ההסדר הזה ממילא לא יוכל לצאת לדרך ברגע שנחוקק אותו וצריך תקנות. מבחינתנו הוא לא בשל עדיין. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> משרד הבריאות כבר יעבוד על התקנות האלה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> גם בחקיקה רגילה. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> לדבר הזה בסוף יש - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה יכול להיות משהו חיובי, אבל לא ככה. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> האירוע היום של הרוקחים הוא דרמטי וכל בן אדם בישראל, נראה לי, חווה את זה, ולכן אנחנו חושבים שיש דחיפות לעשות את זה. כן הדבר הזה, צריך להגיד, בסוף המחסור האקוטי משתרשר כמובן לעלויות שכר וכו' ואנחנו חושבים שהדבר הזה - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו לא אומרים שלא, אנחנו רק אומרים שזה הסדר שמחייב בחינה מעמיקה וגם העובדה שהרוב יהיה - - - << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אני מאמינה שהבחינה תתבצע בוועדה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו למודי ניסיון עם חקיקות שצריכות תקנות ואחר כך מתעכבות שנים. אין פה שום לחץ להעביר את זה עכשיו בשבועיים-שלושה שיש לכנסת. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אני חושבת שכל דיון אפשר לבצע בוועדה, נפתח הכול, אפשר לדבר על הדברים. דיברתם על ההכשרות, השארנו את זה בתקנות באמת כדי להקל. אני חושבת שהדבר הזה הוא מאוד מאוד קריטי ויש לו השפעות על עלויות שכר באופן דרמטי ואני לא מבינה את המניעה לא לעשות את זה בהקשר הזה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני לא מוכנה להתחייב לזה באמירה. אין חמש שנים, אתם מביאים הסדר שהוא כולו בתקנות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> ההסדר הזה לא יכול להיכנס לתוקף ברגע שהוא יעבור. זהו, זה בלבד אומר דרשני וזה מחייב עבודה גם של הוועדה וגם של המשרד. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז איך אתם עושים את זה? << אורח >> גאיה עפר: << אורח >> אני חושבת שיש הרבה חקיקה שנכנסת לתוקף רק לאחר תחולת התקנות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> את צודקת, רק שהיא עוברת בהליך חקיקה רגיל, היא לא עוברת בלו"ז של חוק הסדרים שכופה על חברי הכנסת לבדוק עיסוק שהוא שיא ה – אדרבא, אם הוועדה תדון ותגלה באמת - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בחיים שלי לא שמעתי את שגית צועקת. << אורח >> גאיה עפר: << אורח >> אז מספר הבדלים - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זהו, נגמר, דגל שחור מתנוסס מעל ההצעה הזו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה מקצוע חדש, זה לא צחוק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> וגם איזה מקצוע. << אורח >> גאיה עפר: << אורח >> יש כמה הבדלים בין הסדרת מקצוע בחקיקה לבין ההסדר הזה. בסופו של דבר מדובר במקצוע שהוא טכני במהותו, זה לא הסדרה של עוזר רופא או הסדרת מקצוע שדומה למקצועות בריאות אחרים. הסיבה שאנחנו נאלצים לעשות את זה בחקיקה זה כי מלכתחילה מדובר במסירה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שלושה חודשים, הפיכה משטרית, שגית לא הרימה את קולה. << אורח >> גאיה עפר: << אורח >> מדובר במסירה חוזרת של תרופה במרשם קבוע. זו פעולה טכנית. הסיבה שאנחנו מסדירים את זה בחקיקה ולא בנהלים, צריך להגיד, היום יש דבר שנקרא פרח רוקחות, הוא מוסדר בנהלים של משרד הבריאות ולא בחקיקה, הפרח הזה יכול לעשות מעט מאוד דברים, הוא מתחיל לגרד את מה שאנחנו מנסים לעשות פה בהסדר, הוא יכול רק לחייב אשראי, הוא לא יכול למסור תרופות. אנחנו בסך הכול רוצים להרחיב את הדבר הזה. הסיבה שזה מצריך חקיקה זה שבסופו של דבר שאר מקצועות הבריאות היום, לרבות הרוקחים, הסמכויות שלהם מוגדרות בפקודה ובחקיקה ולכן לא ניתן לאפשר לאדם שהוא אינו רוקח לעשות אף אחת מהפעולות שמיוחדות היום לרוקח. הדבר הזה, הצעת החוק הזאת היא לא לייצר עכשיו מקצוע מאפס שאנחנו עכשיו נותנים לו סמכויות נרחבות, אלא בסך הכול לאפשר הסרה של מעט מהעומס מהרוקחים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה הוא הולך לעשות? << אורח >> גאיה עפר: << אורח >> הוא הולך למסור מסירה חוזרת של תרופות מרשם קבועות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה לא רק למסור. את יודעת טוב מאוד, כי את נמצאת בדלפקים של הזמנת תרופות, זה לפעמים לרקוח תרופות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה זה מסירה חוזרת? << אורח >> גאיה עפר: << אורח >> יש שני סוגים של תכשירים, יש תכשיר אקוטי לשימוש מיידי, כמו אנטיביוטיקה, ויש תכשיר כרוני, שאדם נוטל אותו במשך שנים, תכשיר קבוע, הוא יודע, מכיר את התכשיר, יודע איך ליטול אותו. אותו אדם מספיק שיראה רוקח אחת לשנה. היה וראה רוקח בשנה האחרונה והוא עדיין נוטל ומגיע כל שלושה חודשים לקחת את אותו כדור, בשלוש הפעמים הבאות שהוא מגיע באותה שנה ימסור לו את זה טכנאי הרוקחות. אם האדם רוצה לשאול שאלה, להתייעץ בבית המרקחת, בוודאי שיש רוקח בבית המרקחת שיכול לייעץ לו. טכנאי בית המרקחת לא יכול לייעץ ולא יכול ל - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא ברור לי איך הפרוצדורה הזאת תעבוד. אני ממש מתקשה להבין. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני עכשיו מבין את ההתנגדות. טכנאי ייתן תרופות? מה יש לכם? זה בחוק הסדרים? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בדיוק, הזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה דבר הזוי מה שאתם עושים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אופיר, תרופות נרקוטיות, חומרים מסוימים - - - << אורח >> גאיה עפר: << אורח >> משרד הבריאות וגם ארגוני הרוקחים המקצועיים תומכים בחוק הזה, כתבו אותו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני דיברתי איתם, הם אמרו לי דברים הפוכים. << אורח >> גאיה עפר: << אורח >> יש ארבעה ארגונים מקצועיים של רוקחים, שלושה מהם תומכים פה אחד. ארגון אחד שיש לו חשש הסתדרותי ואנחנו בהידברות איתו לגבי מעמד הרוקחים ובוודאי שהמטרה הזאת היא בסוף להועיל ולשפר את השירות לאזרח. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> היושב ראש, בסוף יש כאן מצב שבו יש תורים מאוד ארוכים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בסוף הוא יכול לתת, הטכנאי הזה, לפעמים את לוקחת תרופה קבועה שיש לה 0.1 מיליגרם, 0.2, אחד כזה יכול להתבלבל. זו אותה אריזה, אותו דבר, רק - - - << אורח >> גאיה עפר: << אורח >> היושב ראש, בסוף זה העתק-הדבק של מה ש - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה לא העתק-הדבק. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני רוצה להסביר את ההתנגדות. אני רוצה להסביר למה אני כל כך מתנגדת. זה בעיניי תקדים גרוע מאוד עבור הוועדה הזאת לאשר הסדרת עיסוק בחוק ההסדרים. בהכירי היטב את אגף התקציבים ואת משרד האוצר, מרגע שפעם אחת ייכנס פרק של הסדרת עיסוק לחוק ההסדרים, מרגע זה ואילך ב-20 השנים הבאות כל הסדרת העיסוק בישראל במקצועות ובמקצוע הבריאות בפרט, שהוא מקצוע בעיניי שחשוב לשים אליו לב בדיוני החקיקה, תיכנס במסגרת הצעת חוק הסדרים. בעיניי זו הטעות שאני עומדת עליה ולכן אני מתנגדת להכליל את זה בהליך חקיקה של חוק הסדרים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ועוד במקצוע כזה רגיש. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> טוב, יש פה תמימות דעים שההצעה הזאת לא יכולה להתקיים במסלול רגיל. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אבל יש שם פסקה שאנחנו רוצים להשאיר, פסקה (3) בסעיף 76, זה העניין של גודל חדר תרופות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה לא מפריע. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כן. למעשה אתה מפצל את סעיף 76 למעט פסקה (3). << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> לדעתי זה עז שהם סתם הכניסו כדי לטרלל את המערכת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לוועדת בריאות. סעיף 76, למעט פסקה (3) שבו יפוצל להליך חקיקה רגיל בוועדת הבריאות. פסקה (3) תעבור לוועדת הבריאות כחלק מהצעת חוק ההסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? 12. מי נגד? מי נמנע? אם כך הסעיף הועבר כפי שהוקרא. הצבעה אושר. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סעיף 52, עמוד 24. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> המטרה של הצעד הזה זה לחזק את הוועדות המקומיות, בעצם לתת להן היום סמכויות בעולם התכנון והבנייה שלא קיימות אצלם ויש רק בוועדות המחוזיות. הצעד הזה גם מאוד מקל על הוועדות המחוזיות וגם מאוד מחזק את הוועדות המקומיות ונותן להן כוח לתכנן, מה שהיום אין להם. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> חוק מצוין. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש לי שאלה. חנוך, אתה טוב פה לדיון הזה ובוא נדבר על זה רגע. השאלה שלי איך זה יכול להשפיע על איכות הבנייה, כי חלק מהרגולציה החיובית היא גם לשמור על טיב הבנייה ולא היינו רוצים הורדת סטנדרטים, בטח לא נוכח אסונות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> טיב הבנייה נקבע בוועדה מקומית על פי תקנים, זה לא קשור ל - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם הממ"מ הזכירו את זה, מהירות התכנון על חשבון איכותו. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> הסמכות שאנחנו נותנים פה לוועדות המקומיות זה עד 1,200 מטר, זה לא עכשיו תכנון של שכונה או של תב"ע גדולה. הרעיון לתת להם את הסמכות הזאת. היום הוועדות המחוזיות, 70% מהתכניות למגורים בוועדות המחוזיות מייצרים בסך הכול 2% מיחידות הדיור בוועדות, הם מתעסקים רוב הזמן בתכניות של יחידה, שתיים, שלוש. את הדבר הזה אנחנו רוצים להוריד לוועדות המקומיות ואנחנו סומכים עליהם שהם יוכלו לעשות את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה אתה צופה? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> שגם הדבר הזה ירוץ בוועדה המקומית, כי הוא סותם את הוועדה המחוזית, וככה גם הוועדה המחוזית תוכל להתרכז בתכניות גדולות, שזה מה שהיא צריכה לעשות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה ההשפעה התקציבית הישירה על אוצר המדינה? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה רק עולה לנו כסף, כי אנחנו רוצים לחזק פה, לעשות מנגנונים של בקרה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין השפעה ישירה? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה יעלה לנו. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> הוועדות המחוזיות היום, ממה שאני מכיר, מהוות חסם די רציני. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בגלל הבירוקרטיה? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> בגלל הבירוקרטיה ובגלל היעדר – עוד דבר, אם אתם כבר מטפלים בזה, יש את הנושא של הפיכת ועדות לוועדות עצמאיות, שהיום הבירוקרטיה של ועדות עצמאיות יכולה להימשך שנים כי מחכים לאיזה שהיא חוות דעת או כל מיני דברים כאלה, אני חוויתי את זה בלייב בשתי ועדות, גם בפתח תקווה וגם במורדות כרמל, שתיהן קיבלו המלצה לוועדות עצמאיות וזה נתקע בגלל כלום. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> לצערי הרב, בתיקון 101 שעבר לפני כעשור, הוא בעיניי באמת לא הצליח בצורה מספיק טובה ורוב הוועדות שרצינו שהן יהיו עצמאיות זה לא קרה, היום אנחנו מדברים על סדר גודל של בסך הכול 20 ובעיניי זה בדיוק המענה לצעד הזה, להגיד שאני ברגע אחד נותן כוח והשפעה לכל הוועדות המקומיות לעשות תכנון. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני בעד הדבר הזה, שלא יהיה ספק. אופיר, נצביע, זה חוק טוב מאוד. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז אולי תסבירו גם את 53, ערר ברשות. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה מתקשר למה שנאמר פה על ידי חבר הכנסת חנוך. היום יש ועדות שהן ועדות מקומיות עצמאיות, לוועדות האלה יש המון כוח, הן קצת דומות לוועדות מחוזיות כי ברגע שיש להם עצמאות הם יכולים לאשר תכנון בהיקף מאוד משמעותי תחת תכנית המתאר. אנחנו רוצים לעשות לזה תיקון, שבתיקון 101 לא עשו אותו, שבזמנו לוועדות המחוזיות אפשר לעשות ערר רק בזכות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שגית, מה עמדתכם? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אנחנו רוצים להקביל פה, מה שיש היום לוועדה המחוזית גם לתת את זה לוועדה המקומית העצמאית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תיתן הסבר גם ל-54. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> בבקשה. היום הרבה פעמים היתרים מגיעים לוועדות ערר ונתקעים שם, אנחנו רוצים להגיד שאם הערר הוא לא משהו מאוד מאוד בעייתי לתת בינתיים לרוץ להתחיל את הבנייה ובמקביל יכולים לדון על הערר. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> זה מאוד חשוב. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> הרבה אנשים יכולים להגיש ערר, אבל אם מגישים ערר והוא לא מהותי, שעכשיו חייב לעצור את הבנייה, תן לבנייה לרוץ. לפעמים זה ויכוחים על כסף. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> הרבה פעמים מגישים עררים כדי לתקוע ואז על בסיס זה לקבל כסף. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> בדיוק, אז אני אומר אם יש ריב על הכסף תמשיכו לריב על הכסף, אבל אל תעכבו את ההיתר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מתן, 55. האצת הליך הרישוי. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> פה מדובר על סיפור של רישוי עצמי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אחרי זה אני אגיד את העמדה שלנו על כולם, מ-52 עד 55. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> סעיף 55 מדבר על הליכי הרישוי. כמו שאתם יודעים, היום הליך הוצאת היתר במדינה הוא הכי גרוע בכל מדינות ה-OECD, הזמן שלוקח להוציא פה היתר בממוצע הוא מעל שלוש שנים, זה משהו שמאוד מאוד מעכב את הבנייה, זה משהו שגורם לעלויות מאוד גבוהות שבסוף מתגלגלות על האנשים שרוצים לרכוש דירה, בטח בתקופה של עליית ריבית. אחד הצעדים שעשינו לאחרונה זה סיפור של רישוי עצמי, זה לאפשר למורשה להיתר, לבן אדם שהוכשר לצורך הדבר הזה, להוציא היתר במקום הרשות המקומית, הוא מקבל כמובן תיק מידע מהרשות המקומית ואת כל הפרטים ואם הוא עומד בכל ה - - - << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> מי מורשה להיתר? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> מורשה להיתר זה אדריכלים עמדו ברף מסוים, שעשו תכניות ומוכשרים וקיבלו על זה אישור ממינהל התכנון. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כמה כאלה יש היום? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> היום התחילו להירשם בודדים, כי התקנות אושרו רק לאחרונה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אז איך אתה מביא את זה בהסדרים? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> בפעם שעברה, בסיבוב הקודם, רצינו שהדבר הזה יחול על כל הרשויות המקומיות, לצערי נאלצנו להתפשר על הדבר הזה עוד לפני ההגעה לכנסת, שזה יחול אך ורק במנגנון וולונטרי. פה אנחנו אומרים שהמנגנון הזה יחול על כל הרשויות המקומיות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תעשה פיילוט קודם, לא? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> דרך אגב אני אגיד שהנושא הזה הוא מוסכם עם הרשויות המקומיות, יש דיון לגבי מועד התחילה שלו, שאני חושב שזה נושא שנדון עליו בוועדה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נתחיל מהסוף שלך רק. מעבר לזה שבעיניי דבר שחוקקת בחוק הסדרים קודם עדיין לא יישמת, בעיניי לא בשל להמשיך ליישם אותו ואתה אפילו לא יודע מה מועד התחילה. למה הכנסת צריכה בחוק ההסדרים? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> שגית, אין שאלה שדרך המלך, וזה מה שרצינו מהתחלה, שרישוי עצמי יחול על כל הרשויות. זה הפתרון המקצועי הנכון, ישבה על זה גם ועדה ממשלתית ודנה בזה ובגלל זה זה הגיע כבר אז לחוק ההסדרים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אבל יש לך פיילוט? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, אין פיילוט, לא יושם. אין פיילוט ואין כלום. זה לא מתאים לחוק הסדרים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מסכימה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> גם אני. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אם רוצים לקצר את הליכי הרישוי שבישראל הם הכי גבוהים הצעד הזה הוא קריטי, הוא לאפשר לעוד אנשים להוציא היתרי בנייה. היום הדבר הזה נתקע ברשויות המקומיות, היתר בנייה לוקח להוציא מעל שלוש שנים. אנחנו מדברים פה למה מחירי הקרקעות גבוהים ולמה לזוגות צעירים אין דירות, אחת מהסיבות העיקריות זה להוציא היתר בנייה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> למה אתם עושים את המודל הזה ולא למשל לאשר עוד 20-15 תקנים לוועדות המקומיות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בדיוק. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> תקני הוועדות המקומיות זה לא עניין של - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה מבין מה קורה פה? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני רוצה להסביר. הוועדות המקומיות לא מתוקצבות על ידי משרד האוצר. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אה, בגלל זה? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אין לי בעיה, אם ועדה מקומית רוצה להגדיל את כוח האדם שלה, בבקשה. אנחנו פשוט רואים כמה זמן היום לוקח להוציא היתר. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> מה אתה אומר? אתה אומר שאתה לוקח משהו שיש לו את הרשות ואתה מאציל סמכות של רשות לבן אדם פרטי. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> שהוא קיבל תיק מידע. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> זה כמו תובע למשל בעיריות, תובע שהפרקליטות ממנה על דוחות. מוציאים את זה תמיד מהמחלקה המשפטית ושמים את זה אצל עורך דין נפרד כדי שלא יהיה עליו לחץ של ה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, חנוך, יותר מזה. זה עוד מהפרקטיקה של לעשות דברים מעל הראש של הרשויות המקומיות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> הוא אומר שזה מוסכם עליהם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם אם זה מוסכם אנחנו מבינים מה זה אומר. פה הם עושים משא ומתן על אלף ואחת הזיות שדחפו, אז הם גם בחלק מהדברים אומרים אוקיי, נלך איתכם על זה, תורידו לנו את זה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> הרשויות המקומיות בעד הדבר הזה. יש מחלוקת איתם לגבי מועד התחולה וזה יידון בוועדה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו רוצים להתקדם. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> הדבר שלי מפריע, אני אומר לך את האמת, זה שאין לך ניסיון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 52 עד 54 מעבירים לפנים בתוך החוק, 55 מפצלים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> 52, 53 ו-54 נשאר בחוק ההסדרים לוועדת הפנים. את 55, האצת הליך הרישוי, פיצול והולך לוועדת הפנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אופיר, צריך לפצל עוד, לא את כל החוקים. תפצלו גם את 54. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> ? בטח, גם 54. תצביע בינתיים 52 עד 54. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> דווקא את 54 צריך לפצל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו נבדוק לגבי 55, אנחנו נמשיך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, בוא נצביע על פיצול של 55. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בואו נצביע על הפיצול של 55, אופיר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זו דרך שכשאנחנו לא נהיה פה אתם תעשו את זה ברגע האחרון. זה האינטרס הציבורי. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> מה, אתם לא תהיו פה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני פה איתך עד הסוף. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז איזה סעיף עכשיו? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חנוך, בסוף כל מה שמוציאים פה חוזר אלינו כח"כים וזה אינטרס שלנו להיות הגוף המפקח שעושה את זה. האוצר, זה לא הממשלה ולא הקואליציה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ולא הציבור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תזכור, זה משהו אחר לגמרי, זה לא קשור למה שיש בין קואליציה לאופוזיציה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> הייתי ראש מטה של מנכ"ל משרד האוצר, אני מכיר את החבר'ה קצת, אני יודע איך זה עובד. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף 48, סמכויות מועצת הצמחים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מוצע במסגרת ההסדר הזה לאסור על גוף שהוקם כתאגיד סטטוטורי לייצר הסדרי תיאום מחירים שפוגעים בצרכנים ומעלים את יוקר המחיה בתחום הפירות והירקות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מכיוון שהפעם האחרונה שהשינוי במועצת הצמחים נדון בוועדת הכספים בכנסת אנחנו קיבלנו את פסק דין מגדלי העופות ביחס לחוק ההסדרים, במשא ומתן המוקדם הסעיף הזה פוצל והוא יעבור להליך חקיקה רגיל, אז הוא יעבור לוועדת הכלכלה בהליך רגיל בפיצול. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד הפיצול? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש כוונה לקדם אותו? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סעיף 85, מפוצל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שבעה בעד. מי נגד? מי נמנע. אם כך הסעיף פוצל ויועבר לוועדת הכלכלה. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נעבור ל-46. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שינוי שיטת מדידת שטח נכס. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> לא, אני מתנגד לחוק הזה נחרצות. זה לקרוע את הרשות בארנונה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מה שהיה עם ביבס פה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, זה היה קרן הארנונה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> זה לא קרן ארנונה, תקרא את זה, זה שינוי שיטת מדידה. זה לקרוע את הכיס. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ממש, וזה מורכב. זה לא רק לקרוע את הכיס, זה יכול לייצר פערים אם לא נעשה כמו שצריך. << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> בשלטון המקומי יש ארבע שיטות מדידת נכסים לחיובי ארנונה, ברוטו ברוטו, נטו, ברוטו ונטו נטו. 86% מהרשויות בישראל מודדות באמצעות שיטת ברוטו ברוטו וההצעה הזאת נועדה לאפשר לשר האוצר ולשר הפנים בחוק לאשר בקשה של רשות מקומית לשנות את שיטת המדידה שלה. היום השרים לא יכולים לאשר לה את זה והמטרה היא כן לאפשר לרשויות לעבור מנטו לברוטו. תכלית ההצעה לייצר אחידות בין הרשויות המקומיות ולאפשר להם - - - << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אחידות בגבייה אתה מתכוון. << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> בגלל זה הדגשתי, התכלית של ההצעה הזאת היא לייצר אחידות בשיטות המדידה ולאפשר לרשות למדוד נכס בצורה יעילה יותר וקלה יותר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זהו? אוקיי. לוועדת הפנים, כן? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, 46 זה לוועדת הכספים. אני כן רוצה לומר לכם שלעקוף את הוועדה באופן כזה, הסדר שכבר הובא בעבר לוועדת הכספים ולא קודם ולהביא את זה בחוק ההסדרים זה קצת לא הוגן כלפי הוועדה. חוק ההסדרים לא אמור לעקוף הליכי חקיקה רגילים. יחד עם זאת מדובר בארנונה אז אני – << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז אני? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כספים, נשאר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? תשעה בעד. מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 47. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ארנונה בנכס הרוס. << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> בישראל יש תופעה שגם הממ"מ עמד עליה, שיש ברחבי הארץ, בכל מיני רשויות מקומיות, הרבה נכסים הרוסים ולא שמישים. המטרה של הסעיף הזה היא לתמרץ בעלי נכסים להשמיש את המבנים שלהם בצורה מהירה יחסית. ההצעה מבקשת לקצר את תקופת הפטור משלוש שנים לשנתיים ואז לייצר הסדר שונה ביחס לקיים וזה בשביל לעודד השמשה של המבנים ולמנוע מפגעים סביבתיים ברחבי הרשויות המקומיות. מירה סולומון מהשלטון המקומי גם פה, אם היא רוצה להתייחס. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני גם אגיד שזו הצעת חוק שעברה לוועדת כספים שלוש, ארבע, חמש פעמים אולי, בכל הפעמים היא דחתה אותה או רצתה הסדר אחר ממה שביקשתם. שוב, להביא בחוק הסדרים ולנסות לעקוף הליך חקיקה רגיל, בעיניי לא דבר מקובל. אני אגיד שוב, כיוון שזה ארנונה אני פחות - - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה אפילו היה אותו יושב ראש כספים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מכיוון שזה עדיין אותו יושב ראש וזו ארנונה אני – אתה יודע, כששמים משהו בחוק ההסדרים, יש לזה גם משמעויות אחרות, יש לזה גם צדדים אחרים לפעמים. אתה יכול להצביע, נשאר בכספים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם זה כבר נשלח כמה פעמים, לפי הקריטריון שהצעת בזמנו, אפשר לפצל את זה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני אומרת שוב, נכון, מדובר בארנונה. זו הסיבה היחידה ש – וכמו שאמרת, זה אותו יושב ראש. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד להעביר במסגרת חוק ההסדרים לוועדת כספים? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> למרות כל מה שנאמר? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? תשעה בעד. מי נגד? ארבעה. מי נמנע? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא מספר 47, סעיפים 81 עד 84, בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי, רצית לומר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אם כך הסעיף יועבר. הצבעה בעד – 9 נגד – 4 נמנעים – 1 אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עמוד 4, נושא מספר 9. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה חקיקה קטנה. אחת הדרכים לייצר תחרות למימון לעסקים קטנים למערכת הבנקאית. המערכת הבנקאית היא כמעט המממן היחידי של עסקים קטנים ובינוניים בישראל. עסקים קטנים ובינוניים תלויים כמעט באופן מלא היום במערכת הבנקאית בישראל. בניגוד לעסקים גדולים שכבר מצליחים לקבל מימון מגופים מוסדיים, מגופים חוץ בנקאיים, ונוצרה שם תחרות עזה למערכת הבנקאית והמחירים ירדו דרמטית לעסקים גדולים, עסקים קטנים מתקשים להתנתק מהמערכת הבנקאית ואין להם אלטרנטיבה לבנק. החוק הזה נועד לקדם את אחת האלטרנטיבות היום שיש למערכת הבנקאית לגבי עסקים קטנים ובינוניים. היום מה שנקרא דרך של מימון המונים, או peer to peer, שיש חברות מתווכות שמגייסות מצד אחד כסף מהציבור, טריא לצורך העניין, מי שמכיר את השמות של החברות, בצד השני נותנות לחברות מימון בתנאים שמדי פעם יותר נוחים מהתנאים של הבנק. זו תחרות לבנק. היום הכלי הזה מוגבל עד מיליון שקל, כלומר עסק קטן יכול לגייס בצורה הזאת אשראי עד מיליון שקל. אנחנו רוצים לפתוח את המגבלה, במקום מיליון שעסק יוכל לגייס בצורה הזאת עד שישה מיליון שקלים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. שאלות, התייחסויות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש לזה קשר או השפעה ישירה על אוצר המדינה? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> החוק הזה, כמו שאמרתי קודם, חבר הכנסת יוראי, עוד אחד בשרשרת של חוקים שהמטרה שלו להוריד יוקר מחיה והחוק הזה, אם בסופו של דבר עלויות המימון של העסקים יירדו זה מתגלגל לצרכן בצד שני, זו אחת מהמטרות של החקיקה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו נצביע, להעביר את הסעיף לוועדת הכספים במסגרת חוק ההסדרים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 9, סעיפים 26-25, סך חוב האשראי הבנקאי לגיוס. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? תשעה. מי נגד? ארבעה. מי נמנע? אם כך הסעיף אושר ויועבר לוועדת הכספים. הצבעה בעד – 9 נגד – 4 נמנעים – אין אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 74, רישיון יבוא משרד התחבורה לכלי רכב המיועדים לשימוש במשרד ממשלתי. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> הנציג לא נמצא כאן, תעברו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל הנציג שלנו נמצא כאן, ביטן. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אנחנו בעד זה, מצוין. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ל-75 יש לכם נציג? ל-2 יש לכם נציג? בבקשה, נושא 2, עמוד ראשון. חוק חדש, שירותי תשלום וייזום תשלום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם זה חוק חדש זה אומר שבחוק ההסדרים הבא נראה את זה עוד פעם? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> 90 עמודים, אני לא יודעת, נראה כנראה עוד 90 בחוק הבא. בבקשה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> מדובר בחקיקה שהמטרה שלה להכניס גופים פיננסים בין-לאומיים לפעול בישראל, חברות פינטק בין-לאומיות שפועלות היום כבר בפועלים, מי שמכיר את השמות, סקוור, סטרייפ, רבולוט, חברות ענק שפועלות כבר בעולם ומהוות תחרות למערכת הבנקאית, לאפשר להם בהסדרה חדשה שנמצאת כאן להיכנס לארץ, לספק שירות של מתן שירותי תשלום, לספק אפשרות לחשבון תשלום אצלם, לספק אפשרות ליישום תשלומים. החקיקה הזאת, אנחנו חושבים שהיא יכולה להוות מפץ תחרותי מול המערכת הבנקאית בארץ ולהכניס לפה שחקנים שבכל העולם יצליחו להוזיל באופן משמעותי מאוד את השירותים הבנקאיים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מצוין, נשמע מצוין. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסבר די תמציתי לסעיף כזה ארוך. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אני יכול להרחיב אותו עוד. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מישהו רוצה לשאול משהו? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> שר אוצר דיבר איתי אתמול להעביר את זה לוועדת חוקה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, זה היה אמור לבוא אליך לפי הייעוץ המשפטי ואתה הסכמת להעביר את זה למיזמים לאומיים. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> האוצר נגדי כל הזמן, שתדעו. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> להעביר את זה למיזמים לאומיים כחלק מחוק ההסדרים? כל ה-82 סעיפים? << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> הוא ביקש לוועדת חוקה, לא למיזמים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> שגית, איך אתם עם זה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו סבורים שנכון יהיה שיהיה לזה הליך חקיקה רגיל. כתבנו בצורה מאוד ברורה, מדובר בתיקון מורכב. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לכן אני שואל, 82 סעיפים בחוק הסדרים? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> 90 עמודים, זה עצום, זה בהיקפים עצומים. ושוב, יש לזה תזכיר שכבר פורסם לציבור בינואר 2022, אין סיבה שגם אם זה עובר למיזמים לאומיים שזה לא יילך בהליך חקיקה רגיל. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> דבר אחד. גם אם זה עובר למיזמים אין לי בעיה עם זה, הפיקוח על החוק הזה יהיה בוועדת הכלכלה. זה שיהיה ברור כתנאי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה מקובל, זה תנאי. אני בכל זאת מבקשת מכם לעשות את זה בהליך חקיקה רגיל, זה עובר לוועדת מיזמים לאומיים לפי בקשתכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אופיר, זה חוק שני שאתה מעביר להם, השאלה אם אתה לא פוקק לו את הוועדה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו נצביע. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מקבל את הבקשה של שגית לפצל? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> במקרה הזה לא. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> את התחינה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> במקרה הזה לא. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> כי זה ייטיב מאוד ב - - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז תעבירו את זה, ייטיב, תעבירו. איך אפשר כזה דבר בחוק ההסדרים? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה. או שאת רוצה כי את כועסת שאני לא מקבל את זה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, אני לא כועסת, אין פה עניין רגשי, יש פה עניין מקצועי בלבד. נושא מספר 2, חוק חדש, חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, סעיפים 2 ו-3 להצעת החוק. אתה רוצה להעביר את זה למיזמים לאומיים ולהשאיר בהצעת חוק ההסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. מי בעד? שמונה בעד. מי נגד? שניים נגד. מי נמנע? אם כך הסעיף יועבר לוועדה למיזמים לאומיים במסגרת חוק ההסדרים. הצבעה בעד – 8 נגד – 2 נמנעים – אין אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> חבר הכנסת אלקין, אתה סופר כמה פעמים הלכו פה נגד הייעוץ המשפטי? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כמות מטורפת, יותר פעמים ממה שעם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אין סיכוי, מה שאתם עשיתם בפעם שעברה, אני לא זוכר, אולי סעיף אחד או שניים - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אוי אוי אוי, עוד שנייה תגיד ההתנתקות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, חוק ההסדרים שלנו היה מוגזם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה, הנה. כמעט כל הסעיפים נגד הייעוץ המשפטי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה אני תמיד אגיד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כי השמאל איתכם, זה לא ככה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, נעמה אמיתית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חוק ההסדרים הכי גדול שהיה מ-85', האוצר ניצל את זה שרצינו מאוד להעביר תקציב ועשה משהו שלא ייעשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שהוא עשה הישג יפה מאוד וכאן אני חלוק עלייך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היו בו גם דברים טובים, היו דברים שאני עומדת מאחוריהם לגמרי, אבל היו גם – הוא היה גדול מדי, אבל היה יותר זמן לדון בו, יש לומר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סעיף 11. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> התחדשות עירונית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עמוד 5, סעיף 11, חוק הבנקאות שירות ללקוח, הגברת השקיפות בעמלות בנקים. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אחד האזורים הצרכניים שהצרכנים הכי פחות מודעים אליהם זה כמה הם משלמים למערכת הבנקאים, כמה משלמים ריביות וכמה הם משלמים בעמלות. בחוק הזה אנחנו מציעים שהבנקים יהיו חייבים לשלוח אס.אמ.אס חודשי לצרכן כמה עמלות נגבו ממנו כל חודש וכמה ריביות נגבו ממנו כל חודש בחשבון הבנק שלו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מצוין. << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> למי שאין אס.אמ.אס? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> החוק מדבר פה על מספר הטלפון הראשון שמשויך לחשבון הבנק, בדיונים בוועדה נוכל, אם תהיה דרישה למצוא שירותים אחרים ננסה - - - << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> יש דרישה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אז זה בוועדה נדון ונראה איך אפשר לעשות את זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אי-מייל, יונת דואר, מה שתגיד. פקס, אנחנו רוצים פקס. << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> החובה צריכה להיות מוטלת על הבנק. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אנחנו רוצים שכל אזרח יוכל לדעת כמה ריבית וכמה עמלות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> דוד, זה חוק שהולך אליך, שקיפות בעמלות הבנקים. נשאלה שאלה מה עם מי שאין לו אס.אמ.אס, תתייחס לזה בוועדה, בסדר? חבר הכנסת רוט, יושב ראש הוועדה. << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז אנחנו נצביע להעביר את זה לוועדת הכלכלה במסגרת חוק ההסדרים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 11, סעיף 27(2), חוק הבנקאות (שירות ללקוח), הגברת השקיפות בעמלות הבנקים. כלכלה, נשאר בהסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? עשרה. מי נגד? מי נמנע? אם כך הסעיף אושר ויועבר במסגרת חוק ההסדרים לוועדת הכלכלה. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נעבור להצעת חוק ההתייעלות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עשינו את 12? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עשינו את 12, העברנו לכלכלה את 12. אני עוברת להתייעלות, נושא מספר 5, עמוד 35, חישב ליניארי, מס שבח. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה, עוד פעם, חלק מקבוצת תיקוני החקיקה בעניין מיסוי מקרקעין שהם מאזנים אחד את השני והמטרה שלהם גם להקל ולייצר יוקר מחיה, לשפר את שוק הדיור וגם להגדיל היצע. הצעד הספציפי הזה מדבר על הגדלת היצע. כשב-2014 ביטלו את הפטור ממס שבח על משקיעים ביטלו על כל דירה החל מ-2014. מחשבים, היום משקיע מוכר דירה, 2014 אחורה לא לוקחים לו על זה מס, מ-2014 כן לוקחים לו על זה מס. עשו טעות בהליך החקיקה ופספסו מקום שהייתה קרקע פנויה ב-2014, על קרקע פנויה אין פטור ממס, רק על דירת מגורים. בעצם טעו בחקיקה ואמרו מי שעכשיו בונה דירה בשנת 2021 ייהנה גם מפטור ממס לפני 2014 כאילו הייתה לו דירה, אבל לא הייתה לו דירה אז. אנחנו רוצים להגיד שנחיל עליו מס, נוותר על הלאקונה הזאת בחוק, אבל אנחנו אומרים שאין לנו בעיה לוותר על הכנסות עוד כמה שנים קדימה ואז נעודד בנייה. מה אנחנו באים ואומרים עכשיו לכל בעלי הקרקעות הפרטיות? תבנו היום, תממשו את זכויות הבנייה שלכם על הקרקע תהיו פטורים ממס. אם לא תממשו ותתמהמהו אתם תצטרכו לשלם את המס בהמשך. אנחנו מעודדים בנייה, משתמשים פה באיזה שהוא עיוות, מתקנים אותו ועל הדרך מעודדים מאוד בנייה, בנייה מהירה בקרקע פרטית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רק רוצה לחדד את זה. אתם גם אומרים, בן אדם לוקח קרקע, מחכה להשבחה ותוקע את הבנייה, אנחנו מעודדים אותו להתחשב גם בצרכים ולעשות את מה שצריך. חבל שאתם לא עושים את זה גם עם מבנים נטושים, רק אומרת. קרקע זה משהו אחד, מבנים נטושים זה גם פגיעה בביטחון אישי, מייצר מאורות סמים, מקום פשיעה, פוגע מאוד מאוד ברחובות מסוימים. חיפה היא העיר מספר אחת במבנים נטושים בישראל ולכן אני יודעת כמה זה נורא. אבל מעולה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ראשת העיר לא טיפלה בזה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שלא ישמעו אותי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הכול טוב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא תמכת בה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תמכתי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז מה קרה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כמו שאתה רואה באחוזי הסקרים – << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> את יודעת, את יכולה להתמודד גם כשאת חברת כנסת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הליכוד יתמכו? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הליכוד לא יכול לתמוך בך כי הוא מתמודד והולך לנצח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הכול טוב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו מצביעים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא מספר 5 בהצעת חוק ההתייעלות, סעיפים 5(2) ו-7, לכספים, נשאר כחלק מהצעת החוק. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? תשעה בעד. מי נגד? מי נמנע? הסעיף אושר ויועבר לוועדת הכספים. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא מספר 3, חוק המרכז לגביית קנסות, עמוד 34. חוק ההתייעלות. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> מדובר בהצעת חוק שעיקרה להסמיך את המרכז לגביית קנסות לגבות חובות בגין אגרות נוספות יותר ממה שהוא עושה היום. המרכז לגביית קנסות יודע לעשות את זה באופן יעיל יותר ועל כן אנחנו מעוניינים לייעל את הגבייה הממשלתית ולהעביר את זה לשם. כמו כן אנחנו מציעים באופן כללי לייעל את האופן שבו נעשות המצאות של דרישות התשלום, היום זה נעשה בארבע המצאות תשלום, פעמיים בגורם הגובה ופעמיים במרכז לגביית קנסות ורוצים לעשות פעמיים בגורם הגובה המקורי ועוד פעם אחת במרכז לגביית קנסות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אתם ממש אוהבים את המרכז לגביית קנסות. ההתייעלות, הוא מאוד יעיל, הוא גובה אגרות יפה. אתם יכולים להביא לפעמים את זה בהליך חקיקה רגיל, אתם יודעים. אני לא אומרת, בסדר, זה בהתייעלות ויש בזה כסף, אני מבינה, אבל לתשומת ליבכם לעתיד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ביטול החובה – << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לשתי דרישות תשלום. לכן זה יעבור לחוקה, בעינינו, כדי שהם יבדקו את הזכויות שכרוכות בזה. אתה יכול להצביע, נושא מספר 3, סעיפים 3 ו-4 להצעת חוק ההתייעלות. אתה מעביר את זה לוועדת חוקה וזה נשאר כחלק מהצעת חוק ההתייעלות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? שמונה בעד. מי נגד? מי נמנע? אם כך, הסעיף אושר ויועבר לוועדת חוקה. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נעבור לנושא מספר 7. עמוד 36, קרנות ריט, סעיפים 11(1) ו-14. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רפורמה שכבר נכנסה בחוק ההסדרים האחרון ויצאה בגלל שהיא הייתה מבולגנת לחלוטין כשהיא הגיעה אלינו לכספים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא, היא לא יצאה, היא דווקא עברה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> היא לא יצאה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היא לא, הריט לא עברה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> היא עברה. מרוב שההליך היה מהיר אולי, את יודעת – << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יצא אולי חלק מהרפורמה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> בריט היו תיקונים מאוד קלים, העיקר היה חוק עידוד וזה היה עיקר השיח, פה עכשיו אנחנו נותנים יותר מיקוד בריט, גם מכיוון שקצת השתנה העולם מאז הדיון האחרון, עלתה הריבית, עולם ההשכרה קצת השתנה, גם הוודאות בשוק גדלה, אבל הריבית עלתה, שקצת פוגעת. אנחנו מאפשרים פה, אנחנו רוצים לעודד יותר את הפעילות של קרנות ריט אז יש פה שורה של צעדים שמעודדים קרנות ריט לפעול. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון, בזה אפילו תמכתי. סליחה, טעות שלי, התבלבלתי ברפורמה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> גם תמכת? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שכירות מוסדית, זה היה דווקא דבר טוב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> רוצה להתייחס? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, אין לנו התייחסות, אפשר לאשר את זה. אני רק אגיד שזו דוגמה לזה שעשיתם הסדר בפעם הקודמת, הוא כנראה לא היה מספיק בשל אז אתם צריכים לתקן אותו שוב בחוק ההסדרים. אני רק רוצה לומר שפעם שלישית זה יהיה לא מקובל שתתקנו את אותו הסדר בחוק ההסדרים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה לא נכון, ההצעות באות בגלל שהשתנו סדרי עולם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז אפשר להביא את זה בהליך חקיקה רגיל. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אנחנו חושבים שזה כרוך גם עם התכנית הכלכלית, יש פה השפעה מאוד משמעותית על יוקר המחיה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מה השתנה? אולי תגיד לנו. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> עלתה הריבית, זה משהו שמאוד משפיע על פרויקטים כאלה. << דובר >> קריאה: << דובר >> שכר דירה פחות כדאי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סעיפים 11(1) ו-14, לכספים. נשאר כחלק מהצעת חוק ההסדרים כי האוצר מתמחר את זה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? מי נגד? תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הסעיף אושר ויעבור לוועדת כספים. הצבעה בעד – 9 נגד – 0 נמנעים – אין אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 11, עמוד 38. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> זה חלק משורה של תיקוני חקיקה שאנחנו עושים בחוק הביטוח הלאומי, אם תרצו אפשר להסביר אותם ברצף אחד אחרי אחד. התיקון הספציפי הזה מדבר על הארכה של הוראת שעה שהסמיכה את הביטוח הלאומי לגבות 0.1% מההכנסה החודשית של עובדים כדמי ביטוח, מהמעסיקים, בנושא של תאונות עבודה. אנחנו מבקשים להאריך את הוראת השעה כחלק מהתקציב הנוכחי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אבל אתם לא מבקשים להאריך את הוראת השעה כמו שהיא, נכון? << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> כמו שהיא. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לגבי סעיף 11 או 10? << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> מדברים על 11. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה עם התקנות והמחקרים שהייתם אמורים לעשות? << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> אדוני היושב ראש, יש עכשיו שורה ארוכה של הארכה של הוראות שעה, אולי נעבור על כולן? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, אנחנו רואים את זה כדבר שעומד בפני עצמו. היינו רוצים לדון בו בנפרד. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה עם התקנות והמחקרים שנדרשתם לגבי זה? << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> בפעם הקודמת שעבר התיקון הזה התיקון אושר פה בכנסת, הייתה התנגדות גדולה של הביטוח הלאומי, ויש פה נציג מהביטוח הלאומי שיכול להתייחס לקידום במתווה שאושר בזמנו. עכשיו אנחנו מביאים את זה עם ועדה שהוקמה בהחלטת הממשלה, שבעצם האריכה את התיקון הזה, הוועדה הזו תבחן ותמצא את הדרך לטפל בנושא תאונות העבודה ושיפור הבטיחות בעבודה לצד הקידום של התיקון הזה וזה בעצם האירוע. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני רק רוצה להגיד אמירה כללית. כשאתם מביאים לנו תיקון בחוק הסדרים ומתחייבים להביא לנו תקנות ולערוך מחקר, ואתם לא עושים את זה, לא מביאים תקנות ולא עורכים מחקר, לא מאפשרים לכנסת למלא את חובת הפיקוח שלה עליכם כשאתם לא ממלאים את תפקידכם, ואז כדי להוסיף חטא על פשע אתם מביאים לנו פעם נוספת בהצעת חוק ההסדרים לתקן את אותו הסדר. איך? מכוח מה? << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> הדברים שהובאו בפעם הקודמת, היו מאמצים רבים שלנו - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני רק אומר עוד מילה, אתם יכולים עדיין עד סוף שנת 2023 לערוך את המחקר, להביא את התקנות, אין צורך בתיקון הזה, אני לא חושבת שנכון להעביר אותו בהצעת חוק הסדרים. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> לעניין המועד מבחינתנו יש חשיבות גבוהה בשידור הוודאות למשק בנקודת הזמן הזו, בנוסף - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה זה שידור הוודאות? אם כל כך חשוב לכם איפה התקנות שהייתם צריכים להביא? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תביאי תקנות בינתיים. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> אני אומר שבתיקון הנוכחי אנחנו לא בהכרח אומרים שהכוונה שלנו היא להביא תקנות, הוועדה שתשב באופן מסודר תבחן מה הפתרון המתאים ביותר, ככל שהוא יהיה תקנות היא תביא תקנות, ככל שהיא - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בסדר, היא לא תשב באופן מסודר בחוק ההסדרים. העיקר לגבות, זה אתם יודעים מהר. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> היא ועדה בהחלטת ממשלה, ככל שהיא - - - << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אני רוצה להוסיף משהו, היושב ראש. יש פה עוד משהו שחייבים לשים אותו על השולחן. בסוף אנחנו רואים שגמלת נפגעי עבודה עולה משנה לשנה ומעמיסה מאוד על הנטל של התשלומים של הביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז אם זה כזה חשוב למה לא ביצעתם את החובות שלכם במסגרת החוק הזה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כיוון שבסוף אנחנו רצינו לייצר איזה שהוא מודל דיפרנציאלי שמעסיקים מסוכנים יותר ישלמו יותר, היושב ראש. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא המעסיקים, אני רואה שהעובד משלם. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> המעסיקים משלמים, זו הגדלה של ההכנסה של המעסיקים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> היושב ראש, בסוף המעסיקים לא רצו לייצר את המודל הדיפרנציאלי שעליו היינו צריכים לייצר את המחקר, הם ביקשו שזה יהיה straightforward 0.1%. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הכול טוב ויפה, למה בחוק הסדרים? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זו הארכה של הוראת שעה, זה כבר קיים, אין פה שום יכולת לטעון שזה משהו שלא היה מוכר, שצריך דיון וכו'. היום אנחנו רואים שגמלת הנפגעים מעבודה הולכת ועולה, למעסיקים אין שום חלק בזה, זה נטל על הביטוח הלאומי, זה מייקר את העלויות שלו, זה בסוף להמשיך את ההוראה הקיימת הלאה. אי אפשר לטעון שזה לא מה שהיה, זה אירוע פיסקלי לחלוטין של מאות מיליוני שקלים בשנה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> שנה להביא תקנות? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז למה זה בהוראת שעה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זה היה עד היום בהוראת שעה. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> זה נחקק בהוראת שעה לחמש שנים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הם אמורים להביא תקנות, הם עדיין יכולים להביא עד סוף שנת 2023. בהצעת החוק הזאת שהם מביאים עכשיו הם מבטלים את הצורך בתקנות על מנת שלא יובאו תקנות - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> במקום לחוקק את זה כמו שצריך. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לא, השאלה היא מה הדבר שיכול לתת את המענה הטוב ביותר לנושא של בטיחות בעבודה לאור העלייה הניכרת הזו בגמלה שאנחנו רואים משנה לשנה, עלייה ממוצעת של 7% בשנה. הדבר הזה הוא לאו דווקא יהיה בחקיקה, יכול להיות שמה שהוועדה תעלה הוא שיש צורך בחקיקה וככל שכן אז נגיע לכנסת, הדבר הזה, יכול להיות שגם לא יהיה בחקיקה. מי שמאוד התנגד לחקיקה הוא הביטוח הלאומי בזמנו ובהתאם אנחנו בוחנים מודלים שונים כדי לבדוק מה הדרך הכי טובה לתת מענה לנושא הזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> טוב, אני לא מקבל את התשובות שלכם, אני נורא מצטער. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יש לי רק שאלה, איך השתמשתם עד היום בכסף להפחתת תאונות העבודה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא קיבלתי תשובות. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> הכסף מימן את גמלת נפגעי העבודה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> היושב ראש, אני כן מבקשת להשלים משהו שאני מרגישה שלא ניתן עליו את הדגש. עורכת הדין אפיק, בסוף מה שהיה אז בתיקון הקודם, רצינו לייצר מודל דיפרנציאלי, אנחנו עוד מאמינים בו. המודל הדיפרנציאלי אומר שמעסיק שיש בו פגיעות יותר גבוהות בעבודה, הוא ישלם יותר, ומעסיק יותר בטוח לא ישלם. המעסיקים התנגדו לזה והם ביקשו ליישר את זה פלאט אקרוס דה בורד לכולם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא יישמתם את החקיקה הקודמת בחוק ההסדרים ואתם עכשיו מבקשים בחוק הסדרים שוב לתקן משהו שלא יושם בכלל. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לא, עורכת דין אפיק, אני ממש מבקשת שתינתן לי האפשרות להשלים. בסוף לצד הדבר הזה אנחנו רואים שיש 66,000 אנשים שנפגעים בשנה בעבודה, אנחנו רואים 7% גידול בגמלה, אנחנו רואים עשרות אנשים שנכנסים למעגל מקבלי הגמלה, יש פה 600 מיליון שקל שהמעסיקים כבר משלמים, הם אלה שביקשו שלא נביא את התקנות והם אלה שביקשו שלא ייווצר האירוע הדיפרנציאלי. אנחנו חושבים שיש ממש ויש היגיון במודל הדיפרנציאלי, אבל אי אפשר עכשיו להגיד שזה משהו שלא היה ידוע ואי אפשר להגיד שאין אחריות לסקטור של המעסיקים במה שאנחנו רואים שמתווסף לביטוח הלאומי. זו הארכה של הוראת שעה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו רוצים פיצול. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> גם אני רוצה פיצול, אני איתכם. בואו נראה אם יהיו להם תשובות בהפסקה שניקח. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 18:19 ונתחדשה בשעה 18:55.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו מחדשים את הדיון. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נעבור לנושא מספר 10, עמוד 37, בהצעת חוק ההתייעלות, הביטוח הלאומי. אנחנו נדלג על יוסף, הוא לא הגיע. נעבור לעמוד 39, נושא 12, חדלות פירעון. יש לכם נציג להסביר את זה? כי לא מובן למה זה צריך להיות בחוק ההסדרים אז לפחות תסבירו את זה לפני שאני אשאל. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זה הכול חלק מהוראות השעה של הביטוח הלאומי. רגע, הגיעו מביטוח לאומי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נתחיל מ-10. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> סעיף 10 הוא השינוי של סעיף 32. סעיף 32 קובע את השיפוי של אוצר המדינה לביטוח הלאומי. כאשר אנחנו עושים פעולות שהביטוח הלאומי בגינן צריך לקבל כסף מהמדינה, או כמו בתיקון שדיברנו עליו קודם, מעביר כסף למדינה, אנחנו משנים את שיעור השיפוי. בעצם במה שנראה בהחלטות הבאות של ביטוח לאומי אנחנו מאריכים פה והופכים הוראות שעה בעלות של 200 מיליון שקלים לקבועות, בנוסף בשנת 2023 יש הגדלה חד פעמית של מענק החימום ב-200 שקלים, וכל הדברים האלה משפיעים על שיעור השיפוי שהוא מה שנקבע בסעיף 32 בתיקון מספר 10 פה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> להקטין את התשלום פשוט. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> זה משנה את השיעור של השיפוי בהתאם לסך התיקונים האחרים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה תיקון שאתם כוללים אותו מדי חוק הסדרים, אין לי מה להוסיף עליו. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> מדי חוק הסדרים ומדי שינוי ביחסים עם ביטוח לאומי. כמו שפה, כשאנחנו עוד מעט נדבר על זה שאנחנו לוקחים את הנושא של כפל קצבאות, שהיה בהוראת שעה שהסתיימה ומכניסים אותו לבסיס התקציב ומאריכים אותו פרמננטית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ההמלצה שלנו היא לעבודה ורווחה. נשאר בהצעת חוק ההסדרים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה נשאיר את זה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> שיפוי המוסד לביטוח לאומי זה סעיף תקציבי לחלוטין, זה מה שאמרתי, אין לי דרך לתקוף את זה. אנחנו מדברים על נושא מספר 10, סעיף 15(1) בהצעת חוק ההתייעלות, נשאר בוועדת הרווחה כחלק מהצעת חוק ההסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? שישה. מי נגד? מי נמנע? אחד. הסעיף יועבר במסגרת חוק ההסדרים לעבודה ורווחה. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לפני ההפסקה עסקנו בנושא מספר 11, תאונות עבודה, תקנות ששכחתם להגיש. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> זה מה שניסינו חמש דקות לסגור, אולי יוסי וענת יחליפו מילה ואני בינתיים אמשיך את הסעיפים הבאים? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בסדר, אז נעבור לסעיף 12. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> סעיף 12 ואחריו גם 13 ו-14 ו-15 הם ארבעה סעיפים שלוקחים הוראות שעה שקיימות כיום בחקיקה והסתיימו רובן ב-15 בפברואר ואנחנו מאריכים אותם ומכניסים אותם לבסיס התקציב. הראשונה היא בנושא של חדלות פירעון. כחלק מהרפורמה הרחבה שעברה בתחום חדלות הפירעון נערך גם הסדר עם הביטוח הלאומי שמדבר על המועד שהחל ממנו יכול הביטוח הלאומי להיכנס בנעליו של המעסיק עבור העובדים, כלומר מעסיק שפושט את הרגל הביטוח הלאומי נכנס בנעליו ומשלם את המשכורת של העובדים, השאלה היא מאיזה שלב זה והשלב הזה הוקדם, כלומר גם מעסיק שהוא רק בחשש לכניסה לחדלות פירעון יכול להגיע לביטוח הלאומי ושהביטוח הלאומי ייכנס בנעליו. זה בכדי למנוע מצב שבו עובדים חוששים שהעסק יפשוט את הרגל ולכן הם עוזבים אותו ומביאים דה פקטו לזה שהוא יפשוט את הרגל וזו מעין נבואה שמגשימה את עצמה. נאמר שעד ה-15 בפברואר הדבר הזה היה בתוקף, בין השאר מקודמת עכשיו גם הוראת שעה שתגשר על הזמן שבין ה-15 בפברואר ועד העברת חוק התקציב והדבר הזה מיטיב עם עסקים על סף פשיטת רגל ועם עובדים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ההמלצה שלנו לוועדת חוקה, חוק ומשפט. נושא מספר 12, סעיפים 15(3) עד 15(5), 18 ו-20(ב) להצעת חוק ההתייעלות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? שבעה. מי נגד? מי נמנע? הסעיף יעבור לחוקה, חוק ומשפט בחוק ההסדרים. הצבעה אושר. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> 13, זו הוראת שעה שנייה. זה הסעיף השני, הוא מדבר על כפל קצבאות, על כפל של קצבת אבטלה ביחד עם קצבאות נכות, אזרח ותיק או הבטחת הכנסה. זה המצב גם בשנים האחרונות ופה מכניסים את הוראת השעה הזאת לבסיס וממשיכים את האפשרות לקבל כפל קצבאות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ההמלצה היא לוועדת עבודה ורווחה, נושא מספר 13, סעיפים 15(6), (8), (9), 16(2) ו-20(ג). << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? חמישה. מי נגד? מי נמנע? אם כך יועבר במסגרת חוק ההסדרים לעבודה ורווחה. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> 14. את יכולה לעשות את 14 עד 16, הן כולן הוראות שעה. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> 14 ו-15 הן הוראות שעה, אחת מהן מדברת על דיסריגרד בתלויים בקצבת נכות. כחלק מתיקון קצבת הנכות בחוק ההסדרים של 21'-22' בהגדלה הגדולה של קצבת הנכות נכנס גם השינוי הזה שמיטיב ומוסיף דיסריגרד גם על תחום התלויים ובעצם הכנסה שאינה מעבודה היא עדיין בדיסריגרד. ההצעה פה היא להפוך את זה להוראה קבועה, בעצם את ההוראה שחלה בשנה האחרונה. בנוסף יש לנו פה את הסיפור של חד הוריות בגמלת הבטחת הכנסה והשיעור של השיפוע של הדיסריגרד שלהם שמ-60% ל-25% באופן שמעלה את הכנסתן ביציאה לעבודה של חד הוריות. שוב, שתי הוראות שעה שכבר מתקיימות והכוונה היא להפוך אותן להוראות קבועות. העלות של ארבע הוראות השעה שדיברנו עליהן היא 200 מיליון שקלים בשנה. שגית, אולי אני אגיד על סעיף 16, הוא כן הוראת שעה, הוא לא הארכה של הוראת שעה שבתוקף. במסגרת התכנית להתמודדות עם יוקר המחיה שהוחלט עליה בתחילת השנה הזאת הייתה הקדמה של 200 שקלים ממענק החימום, זה מענק שניתן לקשישים שזכאים להשלמת הכנסה ולקשישים נכים בחודש אוקטובר הייתה הקדמה של 200 שקלים ששולמו במהלך החודשים פברואר ומרץ. ההצעה פה היא להגדיל באופן חד פעמי את המענק ב-200 שקלים כך שלמעשה בשנה הזאת גם באוקטובר ישולם המענק המלא שהיה משולם לולא ההקדמה. העלות של המהלך הזה היא 60 מיליון שקלים. הדבר הזה גם נידון בוועדת העבודה והרווחה כשחוקקה ההקדמה של המענק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שגית, שאלה לי, האם אפשר להכניס בחוק ההסדרים תיקון לגבי דברים מסוימים? זו פרוצדורה שאפשר לעשות אותה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בוועדה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בוועדה אפשר לדרוש תיקון? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בטח, זה הליך חקיקה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה חלק מהכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נגיד אני רוצה בחוק הבטחת הכנסה לתקן עוד משהו שקשור לאוכלוסייה מסוימת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ככל שהוא לא נושא חדש שאי אפשר להכניס. אני כן אומר שבהצעת חוק הסדרים, מכיוון שממילא לכתחילה היא כוללת - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה יודע איזה חוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני באתי להגיד שהיינו בוועדת כספים ביחד ואת רגילה לקושניר, שלא היה אפשר להכניס כלום, פה זה משהו אחר. הבנתי אותך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה הבנת אותי, אתה יודע איזה חוק. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז אני אומר כך, הצעת חוק ההסדרים צריכה להיעשות בהליך חקיקה תקין, כלומר אם רוצים להוסיף נושא אחר או נושא שנלווה ונגזר מהצעת חוק מסוימת צריך להביא את כל הגורמים שעוסקים באותו עניין, לקיים דיון מסיבי ובהתאמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה אפשרי, אבל תלוי איך. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה אפשרי במגבלות של נושא חדש, הליך חקיקה תקין וכיוצא באלה שצריך לקיים אותם. תצביע שלוש פעמים, נושא מספר 14, 15(7), 20(ג), עבודה ורווחה, נשאר בהתייעלות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? זה חוק טוב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, באמת חוק טוב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שבעה בעד. מי נגד? מי נמנע? הסעיף אושר ויועבר לוועדת עבודה ורווחה. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא מספר 15, 16(1), 16(3), 16(4), 17, 20(ד), 20(ה), עבודה ורווחה, נשאר בהתייעלות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? שבעה. מי נגד? מי נמנע? אושר ויועבר במסגרת חוק ההסדרים לעבודה ורווחה. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא מספר 16, 19 ו-20(ו), עבודה ורווחה, נשאר בהתייעלות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? מי נגד? שישה בעד, מי נמנע? הסעיף אושר ויועבר במסגרת חוק ההסדרים לוועדת עבודה ורווחה. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אפשר לחזור ל-11. יש לכם תשובות בשבילנו? אתם מביאים תקנות? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> שלום לחברי הוועדה. בעקבות חוק ההסדרים הקודם הביטוח הלאומי, על כל אגפיו, נפגעי עבודה, מחקר, לשכה משפטית, מעסיקים, עמלו רבות על מנת להוריד לשטח את חוק ההסדרים לתקנות, בפועל התקנות האלה לא יכלו להביא לידי יישום את מה שהחקיקה ביקשה, בעצם להוריד לרמת המעסיק בשטח את המשמעות שיש בנתונים שיש בידי הביטוח הלאומי לצמצום נפגעי עבודה. עוד דבר בהקשר הזה, ברירת המחדל בחוק הייתה 0.1 תוספת על דמי הביטוח לכלל המעסיקים והתקנת התקנות למיטב הבנתנו הייתה מגדילה למעסיקים את התוספת על דמי הביטוח, בניגוד לברירת המחדל של ה-0.1. לבקשת הוועדה, יושב ראש הוועדה והיועצת המשפטית, אנחנו נעשה מאמץ להביא תקנות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, סיכמנו שתביאו טיוטה על מנת שיושב ראש הוועדה יתחיל דיון. כל עוד לא תהיה הטיוטה הזאת אני לכל הפחות אנחה את הייעוץ המשפטי לוועדה לא להתחיל את הדיון בנוסח הצעת החוק. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> אז אני אומר ליועצת המשפטית כך, כנייר שעמלנו עליו שעות - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אפילו נייר הם לא יכולים להביא, זה להשתגע פשוט. נייר אתם לא יכולים להביא? זה פשוט זלזול. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> אני אומר ליועצת המשפטית כך, אחרי מאות שעות של עבודה בתוך הביטוח הלאומי כנייר אפשר להביא, אבל אני במקום הזה - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, גמרנו, אני נמאס לי מזה. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> רגע, אני רק אגיד - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> טוב, אנחנו נצטרך לפצל את זה. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> רגע, אני רק - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה לא? את התקנות אתם יכולים להביא? נו באמת, אי אפשר להתחייב על תקנות לפני הדיון? << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> בואו נסביר את הפרוצדורה של ביטוח לאומי. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> יושב ראש הוועדה, אני אבקש להסביר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, סליחה, סיימת. זהו, נגמר. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> מילה אחת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, אין, אתה לא רוצה להביא תקנות, הבנו. כנראה שה-600 מיליון לא כזה חשוב לכם. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> לא, במילה אחת. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> מתוקף היותו של הביטוח הלאומי תאגיד סטטוטורי הוא חייב מערכת של אישורים כדי להגיש מסמך לכנסת בצורה רשמית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אין בעיה, אז אם זה חשוב לכם ה-600 מיליון אני מאמין שתעבדו מהר. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אופיר, תיתן להם ותעשה ריבית. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> רק מבחינת הפרוצדורה. האמירה של שגית שאומרת שהתקנות נניח הן תנאי לדיון, זה דבר שהוא מובן, רק לא יכול נציג הביטוח הלאומי להתחייב פה שהמועצה שלו והמנהלה שלו - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מישהו יכול להתחייב? יש מישהו כזה? תביאו אותו, את המישהו הזה. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> אני אסביר. בגלל שזה גוף שבמבנה החקיקתי שלו - - - << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> המוסד לביטוח לאומי הוא תאגיד סטטוטורי - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אתם יודעים, מאוד קשה לכנסת לפקח על עבודת הממשלה, מאוד קשה לוועדות לפקח על עבודת הממשלה, אתם לא מוכנים אפילו להניח טיוטת תקנות, אתם לא מוכנים אפילו לומר שתניחו טיוטת תקנות. אין אפשרות לפקח בשיטה כזאת. מדובר פה ב-600 מיליון, אי אפשר לצפות מוועדה שחוקקה לכם משהו בחוק הסדרים קודם ולהתעלם ממנה. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> אנחנו מבינים לחלוטין ובהתאם גם אנחנו בשיח עכשיו עם הביטוח הלאומי וגם הביטוח הלאומי, בנכונות שלו להביא את התקנות, רק הבהיר את הדבר הפשוט שהביטוח הלאומי מבחינה טכנית חייב לעבור את הדברים האלה. אנחנו מבינים שהאמירה של הייעוץ המשפטי היא שהדיון בחוק לא יתחיל עד שלא יונחו התקנות. זה אומר שלכולנו יש שיעורי בית ללכת ולראות איך אפשר להביא את התקנות האלה ככה שיהיו מונחות. אבל להתחייב פה למשהו שהוא צריך הצבעה ברוב - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יש מישהו שיכול להתחייב לדבר הזה לא במוסד לביטוח לאומי ולא באגף התקציבים ולא כשזה עולה 600 מיליון שקל? << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> בגלל שזו הצבעה במוסד לביטוח לאומי אין אפשרות להתחייב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו מפצלים, תקריאי את הסעיף. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> היושב ראש, רגע - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, סיימתם. בבקשה. המשמעות, תגידו אתם מה המשמעות. תביאו תקנות, מה יש לכם? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> היושב ראש, מילה אחרונה, ברשותך. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> איתי, אנחנו מדברים על טיוטת תקנות. לא ביקשתי תקנות, לא ביקשתי סמכות. אני מבקשת טיוטת תקנות, אי אפשר לזלזל ככה בוועדה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> עורכת הדין אפיק, אני אגיד לך ככה, שמענו את ההנחיה שלך כיועצת המשפטית של הכנסת, הבנו שמבחינתך אין דיון אם זה לא מונח. קיבלנו ו - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, אם אתם מזלזלים בוועדה על אחת כמה וכמה תזלזלו בהנחייתה של היועצת המשפטית לכנסת לעובדיה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> עורכת הדין אפיק, אנחנו קיימנו עשרות רבות של שיחות לפני זה, זה עלה עכשיו, שמענו את ההנחיה ואנחנו נפעל בהתאם להנחיה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הם אמרו שהם לא מתחייבים. תגידו לפרוטוקול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את יודעת מה יקרה, אם אנחנו נשאיר לכם את זה ככה תתחילו להפעיל פה לחצים לא יהיה. אז למה? אנחנו לא נפקיר את יושבי ראש הוועדות שלנו, לא תפעילו עליהם לחצים משום מפלגה וזה לא יעזור לכם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו נציע את הדבר הבא, זה יפוצל, אם הם יביאו טיוטת תקנות נמזג את זה בחזרה. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> יש לנו הצעה אחרת, היועצת המשפטית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, מה זה, שכונה? מה זה יש לנו עוד הצעה? << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> אנחנו נשמח להציע הצעה שאולי תוכל לסייע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, הם לא מתעקשים על זה ככה סתם. אני לא מבינה מה קורה פה, זאת לא התעקשות רגילה. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> אנחנו מציעים הצעה שאנחנו מקווים שתוכל לסייע. המִנהלת של הביטוח הלאומי צריכה לאשר את זה ועוד דברים בביטוח הלאומי בכדי שזה יוכל להיות מוגש לוועדה. לרמה של הפצה ברמת הנוסח שיהיה ניתן לראות אותו אפשר לעשות את זה במקביל. כלומר עם העברה לאישור הזה אנחנו מתחייבים להעביר לאישור של המנהלת כדי שזה יוכל להיות מוגש באופן רשמי ובמקביל את הנוסח הזה להעביר גם לוועדה. אנחנו סבורים שאפשר לראות את הדבר הזה בתור כל הרצינות המקסימלית שבה ניתן לעשות לאור המבנה של האישורים שנדרשים בביטוח הלאומי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז כשזה יגיע אחרי האישורים יתחיל יושב ראש הוועדה בדיונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, הם יפעילו לחץ. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מסכימה עם ינון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם יפעילו לחץ לא נורמלי. << דובר >> קריאה: << דובר >> האופוזיציה תצביע איתכם. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> יושב ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת ביטן, חשוב להבין - - - << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> לא, זה לא הולך ככה, אתם מגלגלים אותם כבר חמש שנים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לא, ממש לא, בסוף הייתה התנגדות להביא את התקנות האלה ואנחנו הולכים לפורמט אחר. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> בסדר, אבל יש פתרון אחר כך. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> למזג. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> חבר הכנסת ביטן, אני רק רוצה להסביר את הסיטואציה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אופיר, בוא נעלה את זה להצבעה, אני חש שהדיון מוצה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אופיר, מה קורה פה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> חבר הכנסת ביטן, אני בכל זאת אשמח להסביר את הסיטואציה. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אני הבנתי שאתם מגלגלים אותם - - - << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> ממש לא, זו ממש לא הסיטואציה. בסוף הייתה התנגדות יחסית נרחבת להבאת התקנות הללו ואנחנו היינו קשובים להתנגדות הזאת, בין היתר של המוסד לביטוח לאומי וגם של מעסיקים. כיוון שהדבר הזה, הייתה לו התנגדות של התקנות הדיפרנציאליות הן לא הוגשו, היו ניסיונות לעשות את זה. מבקשת כאן עורכת הדין אפיק שאנחנו נעשה את המאמץ ונעשה את זה, אז קיבלנו עלינו את מה שהיא אומרת, קיימנו דיונים עם ענת. אני חייבת להגיד שהיו לנו דיונים נרחבים עם הכנסת לפני שהגענו לפה היום וזה לא עלה, אחרת היינו באים יותר מוכנים. זאת הצעת חוק שמאוד מאוד חשובה לנו בגלל ההיבטים הפיסקליים. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> בטח חשובה, אתם גובים כסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דווקא בגלל שהיא חשובה לכם, אם לא תביאו תפעילו לחצים על יושב ראש הוועדה שיתחילו בדיון, אנחנו יודעים איך זה הולך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ינון, זה בדיוק זה. דבר שני, 600 מיליון שקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מכירים את זה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אבל קיבלנו את מה שאמרה עורכת הדין אפיק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרי הייתם אמורים להביא את התקנות האלה, לא הבאתם אותן, נכון? יש אותן באיזה שהוא מקום? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לא, כי היו התנגדויות לזה של המעסיקים. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי, התקנות מוכנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז איפה הן? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> אני אסביר. התקנות כתקנות הן מוכנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תעביר אותן. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> שני דברים. התקנות, רק חשוב להבהיר לכל חברי הוועדה, התקנות כתקנות מוכנות, אבל הן התקנות לטעמנו לא גורמות ליישום חוק ההסדרים בשטח, זאת אומרת הן לא מביאות את ה - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זאת בדיוק הבעיה. תנו לוועדה לראות את זה ולפקח על זה, שהוועדה תראה שהיא עשתה חוק בחוק הסדרים שאי אפשר ליישם אותו. חשוב שהוועדה תראה את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יוסף, אמרת שהן מוכנות? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> התקנות כנייר הן מוכנות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל הוא אומר שהן לא מותאמות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תעביר את התקנות. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> שר האוצר ינחה בשם משרד האוצר להעביר אל הוועדה את הטיוטה, במקביל הביטוח הלאומי, אני בטוח שהוא יעשה - - - << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> מה זה ינחה? אבל הם שמים פס על ההנחיות שלו. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> לא, על השר הזה לא שמים פס. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> בחייך, חמש שנים הם מגלגלים את זה, מספיק כבר. מה הבעיה עם האוצר? הרי אם הם ישימו את זה אפשר לאחד את החוק הזה. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> אין בעיה עם האוצר. לכן הצעתי היא, מכיוון שיש פה סכום מאוד גדול מנגד אז שר האוצר ינחה באופן מיידי להניח - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל זה לא תקנות של משרד האוצר. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> לכן אמרתי, את הטיוטה, אם הביטוח הלאומי לא יכול מסיבות פרוצדורליות בתוך הבית שלו להעביר את זה אנחנו נעביר את הטיוטה אל הוועדה. במקביל הביטוח הלאומי ינהל את הפרוצדורה הפנימית שלו והוועדה לא תתחיל לדון לפני שהתקנות האלה מאושרות בביטוח הלאומי. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> עורכת דין אפיק, זה בסוף מה שדרשתם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז המוסד לביטוח לאומי יעביר את ההליך אצלם לצורך העברת התקנות בצורה רשמית ומסודרת יותר ואז יתחיל חבר הכנסת אייכלר, יושב ראש הוועדה, בדיונים בנושא הזה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה לא יהיה במעמד של טיוטה, זה יהיה תקנות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הדיון לא יתחיל. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הדיון לא יתחיל, זה הסיכום שמתקבל בוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הוא יכול בלי יועצת משפטית? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יש סיכום לפרוטוקול. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> היא לא תיכנס. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> היא לא תיכנס. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> שמת סנקציה שלא תופסת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אין לי סנקציה אחרת. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> נעשה את זה ככה, שאם הם לא מביאים את התקנות גם החוק הזה מתבטל וגם עוד משהו ש - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> המס על מטרו. אם השר מנחה אותם הם יכולים להביא עד יום ראשון את התקנות, לפני שאנחנו מניחים את הודעת הפיצול במליאה? הוא אמר שהתקנות מוכנות. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> התקנות כתקנות, כנייר, הן מוכנות. אני אסביר. << אורח >> שירה עמיאל בן אבא: << אורח >> אנחנו נשמח לעשות את זה באופן יותר רציני מאשר להעביר - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אומר חבר הכנסת ביטן שאין לנו, כמו שאמרתי כבר, סנקציות עליכם על הפרה כזאת, יחד עם זאת יש פה הצעת חוק הסדרים באמת כבדת משקל ונאמר כאן כבר קודם שלא יהיו פיצולים בהמשך הדרך. אני באמת חושבת שבמקרה הזה לא חמש שנים, אלא יומיים וחצי, זה נראה לי זמן סביר. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אנחנו נעשה את זה הכי מהר שאנחנו מסוגלים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז בינתיים לא מצביעים על זה או מה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בוא נצביע לפצל. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני חושבת שזה כן יכול להיות מקרה חריג שאם הם לא יביאו תקנות תוכל לפצל את הסעיף הזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני לא רוצה לפצל. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> יש לכם סנקציה, בזה שהוועדה לא דנה לפני. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אין, זה הולך, הסעיף ימות. ככל שלא יהיו תקנות ועדת העבודה והרווחה לא תקיים דיון בעניין הזה. טיוטת תקנות שעברה את כל מוסדות המועצת במוסד לביטוח לאומי. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> מִנהלת והשר המפקח בביטוח הלאומי. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> עורכת הדין אפיק, כל פעם הנוסח משתנה. למרות שזה היה לנו קשה בגלל כל הפרוצדורה עשינו פה את מה שביקשת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו צריכים לעשות הצעת חוק בת 610 עמודים ב-20 ימים, נראה לי שלכתוב טיוטת תקנות זה מעט פשוט יותר. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> התקנות הן של שר העבודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נו, מה הבעיה שלך, עם שר העבודה? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> אין לי שום בעיה, חלילה, עם שר העבודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תגיד שהבעיה שלך עם שר העבודה, נפתור את זה עכשיו. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> מי זה שר העבודה? כל פעם הוא מתחלף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, זה יואב בן צור. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו מקריאים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו בנושא מספר 11, סעיפים 15(2) ו-20(א), עובר לוועדת העבודה והרווחה כחלק מהצעת חוק ההסדרים, הדיונים יתחילו בוועדה רק לאחר העברת טיוטת תקנות רשמית מהמוסד לביטוח לאומי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? חמישה. מי נגד? שניים. הצבעה אושר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כלכלה עכשיו, שגית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא מספר 49, עמוד 22. חוק הגנת הצומח. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מוצע יחד עם משרד החקלאות להביא הצעת חוק שמטרתה לעשות תיקון ברגולציה הקיימת להגנת הצומח, הרגולציה הזאת עוסקת בכללי היבוא של ישראל לפירות וירקות כך שנוכל להרחיב את היבוא לישראל של פירות וירקות, כך שיהיו לנו פירות וירקות כל השנה ולא רק בעונות מסוימות וגם יירד מחירם ויוזל פה יוקר המחיה בענף מאוד משמעותי לצרכן. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אפשר להצביע? למישהו יש הערות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא. אתם בעד? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה יופי שהם בעד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מסביר, ידעתי שזו תהיה השאלה שלך. בפעם שעברה אנחנו היינו נגד, אתמול עשיתי שיחה בעניין עם אותם אלה החקלאים שבגינם התנגדנו וגם הגשתי, אם אתם זוכרים, את ההתנגדות במליאה, והם אמרו שהם הגיעו להבנות ואנחנו יכולים להצביע על זה. זה מה שאמרו לי ולכן אני מצביע. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> החוק הזה, שנים מתעסקים משרד החקלאות ומשרד האוצר והפעם משרד החקלאות עשה את התיקונים הדרושים והחוק הזה הוא בסדר גמור, הוא יהיה בסדר גם בסוף. לדעתי אתם יכולים לתמוך בו בלב שלם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה סעיף 86 להצעת חוק התכנית הכלכלית, נושא מספר 49, חוק הגנת הצומח, יבוא פירות וירקות, לוועדת הכלכלה, נשאר בהצעת החוק. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? שבעה בעד, מי נגד? מי נמנע? אם כך הסעיף אושר, במסגרת חוק ההסדרים, יועבר לוועדת הכלכלה. הצבעה אושר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא מספר 52, עמוד 24. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי מציג? ייעול הליכי התכנון בוועדה המחוזית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כולם הוסברו, אפשר להצביע על 52, 53, 54. היו לגביהם להבנתי הסכמה בוועדה שזה נשאר בהצעת החוק בוועדת פנים. נושא מספר 52, אני אגיד את הסעיפים, 89(1), 89(2), 89(4), 89(6) ו-91, ייעול הליכי תכנון בוועדה מחוזית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפשר להציג את זה, בבקשה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> דיברנו על זה, חזרנו לזה להצבעה. שישה. מי נגד? מי נמנע? הסעיף אושר, יועבר במסגרת חוק ההסדרים לוועדת הפנים. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 53, סעיף 89(7), תיקון לחוק התכנון והבנייה, ערר ברשות. ועדת פנים, במסגרת חוק תכנית כלכלית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? חמישה. מי נגד? מי נמנע? הסעיף אושר, יועבר במסגרת חוק ההסדרים לוועדת הפנים. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 54. 89(8), 89(9), 89(17), הצעת מימוש ההיתרים, תיקון לחוק התכנון והבנייה, פנים, נשאר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? חמישה בעד, אם כך הסעיף אושר ויועבר לוועדת הפנים במסגרת חוק ההסדרים. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 55, לא קיימנו דיון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אמרנו לפצל. בעיניי היה צריך גם לפצל את 54. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גם בעיניי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה הסדר שחוקק בחוק ההסדרים הקודם. עדיין לא יושם, מבקשים להרחיב אותו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ולכן צריך להיות מפוצל, כי אם הוא עדיין לא יושם - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה מחליף את הרשויות. גם בממ"מ אומרים את הדבר הזה. אתם אומרים שהחוק לא בשל. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הסיבה שהחוק הזה היה גם בחוק הקודם ופה זה לא מקצה שיפורים של ההסדרים הקודם, זה לא משהו שהגיע לכנסת, הכנסת שינתה אותו ואנחנו עכשיו מבקשים אותו שוב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא עדיין לא יושם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש פה הרבה דברים שלא ברורים, זה מוגזם. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> מה לא ברור? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> באמת, יש דברים שצריך לפצל מחוק ההסדרים, אי אפשר לשים את הכול בבת אחת. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אנחנו רוצים לקצר את תהליכי הוצאת היתרים שהם היום הכי ארוכים בכל מדינות ה-OECD. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז למה לא יישמתם את החוק - - - << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> חבר'ה, אין לכם מה לדאוג, בסוף שום דבר לא מקוצר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל הם לא יישמו את החוק הזה, אז עכשיו הם מבקשים להרחיב אותו? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> מה זאת אומרת לא יושם? החוק הזה יושם, הותקנו תקנות, כבר הוגשו בקשות ל - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם הוא יושם בוא שתף אותי בניסיון בשטח, לקחים מהחוק שכבר יושם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה החוק שאומר על היועץ החיצוני? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה המורשה להיתר. תסביר גם את 56 ואז נראה מה פחות בשל מביניהם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, שניהם לא בשלים, אבל בכל זאת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את עושה משפט שלמה, אני לא מבין. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני רוצה לבדוק את שניהם, אולי שניהם לא בשלים. זה יהיה מפתיע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שגית, לא יכול להיות שכמה שהם יגידו לך לא לא לא לא לא לא ואז אנחנו - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל בינתיים לא הוצבע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא צורה, לא עושים כאילו מי אומר יותר. זה לא סביר שיש כאן המלצה לפצל פעם אחר פעם, כולם באוצר יוצאים נגד ומתישים אותנו ואנחנו חוזרים בנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ביטן, ב-55, אם החוק מיושם כמו שהם אומרים שישתפו אותנו בלקחים שלו, מה צריך לשפר, מה צריך לתקן. הם מבקשים עכשיו להרחיב, על בסיס מה זה? << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אתה לא מבין שבסוף הליכי הרישוי בישראל אף פעם כמעט לא מתקצרים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אבל דווקא פה, חבר הכנסת ביטן, הרעיון בא להגיד שיש סמכות מקבילה לרשות המקומית, שיהיה מורשה להיתר שיוכל לקבל תיק מידע מהרשות המקומית ומרגע שהוא מקבל את תיק המידע הוא יוכל להוציא היתר עבור היזם בלי עכשיו להיתקע עם הרשות המקומית לנצח. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אני מאחל לכם הצלחה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> ברמה העקרונית הדבר הזה גם מוסכם על השלטון המקומי, יש דיון שאנחנו צריכים לדייק לגבי תחילת המועד, זה ידויק בוועדה. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> בסדר, אתה יודע מה קורה בשטח. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה בדיוק בעיניי הבעיה לפתור את מה שקורה בשטח כי לצערי היום בוועדות בהיתרים אנחנו באמת נתקעים בעיריות ולא מצליחים לפתור ולייעל את התהליך וזה לעשות הליך מקביל בשביל בדיוק לא להיות תקועים בכל המקומות שאנחנו היום תקועים בהם. ניסינו לקצר שם זמנים ולתחום לוחות זמנים, זה לא עבד, לצערי, וזה בדיוק המהלך שאמור להשלים ולמצוא לזה פתרון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא רק זה. באמת אלה דברים שצריך להסדיר אותם כמו שצריך גם בחקיקה רגילה וגם בצורה מהירה, אבל לא בלחץ הזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני חושב ש-55 הוא באמת – << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לפיצול, אנחנו המלצנו לפצל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> במקרה הזה אני מסכים. 56 זה גם בעיה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הדברים האלה, צריכים לדון בהם במשורה, זה לא ככה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל אם אתם מנהלים דיון בואו כולנו נקשיב לו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני רק רוצה להגיד משהו אחד. 230 עמודים ב-20 ימים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתם עושים פה מהפכה תכנונית, אין לה השלכה תקציבית ומצפים גם שנעביר את זה, זה לא מטרת חוק הסדרים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לקצר את הליכי רישוי הבנייה, להוזיל את המחירים של דירות חדשות, זה בעיניי מטרה מספיק ראויה לחוק ההסדרים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה יכול להגיד להוזיל ולהשתמש בטרמינולוגיה, אתה מייצר כאן אובדן ודאות כי בסופו של דבר אתה תייצר פה תהליכים שיעבדו לא נכון בירוקרטית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> איך אתה מקצר אם אתה אומר שההסדר הזה היה בחוק ההסדרים הקודם ולא קרה שום דבר? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ולא יושם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ובטח גם לפני שנתיים אמרת אנחנו באים להוזיל והבאת אמירות פופוליסטיות כלפי חברי כנסת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כמה היתרים למורשי היתר יצאו? אני רוצה לדעת. כמה היתרים למורשי היתר יצאו מאז חוק ההסדרים הקודם? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> עוד לא יצאו היתרים כי לוקח זמן להוציא היתרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז למה אתה אומר לחברת הכנסת: אנחנו באים להוזיל מחירי דיור. זו באמת אמירה פופוליסטית כשבפועל מחוק ההסדרים הקודם לא עשיתם עם זה שום דבר. אחד לא הוצאתם. אז אתה יכול לבוא ולדבר גבוהה גבוהה על הוזלה, מבחינת הביצוע נכשלתם. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> בחוק ההסדרים הקודם היה צריך גם להתקין תקנות בשביל שזה ייכנס לפועל. לקח זמן, הותקנו תקנות והדבר הזה נכנס לפני כמה חודשים. מאז כבר כמה רשויות מקומיות החליטו שהם רוצות להיכנס למודל הוולונטרי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מתי נכנסו התקנות לתוקף? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לפני שלושה חודשים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז לא כדאי שנראה אם יש ניסיון שהצטבר בשטח כדי לראות אם זה עובד לפני שאנחנו מרחיבים את זה הלאה והלאה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> בהגדרה הדבר הזה יכול לעבוד. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני רוצה להגיד לכם משהו, השיטה הזאת שמעבירים משהו בחוק הסדרים ולוקח שנה וחצי, או להביא תקנות לגביו, או להתחיל ליישם אותו בכלל, או לגלות שהוא לא אפוי ולא בשל ואי אפשר ליישם אותו, היא לא שיטה נכונה כשאתם מביאים הצעת חוק הסדרים כל כך גדולה. אם הייתם מביאים הצעת חוק הסדרים קטנה והייתם באמת מארגנים לכם נושאים לפיילוט עתידי זה עניין אחר, אבל אנחנו לא נמצאים שם. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> בעולם שבחוק ההסדרים הקודם היינו מעבירים רישוי עצמי חובה והכנסת הייתה באה ומשנה את זה, את צודקת במאה אחוז, אז צריך לחכות ולראות, זה לא האירוע שהיה פה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל, שוב, אתה מעביר לוועדת הפנים, אתה מעמיס על ועדת הפנים נושאים רבים, עוד לא הגענו לתשתיות הלאומיות שעוברות אליה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אבל, עורכת דין אפיק, אם ועדת הפנים לא תספיק לדון בזה אז הנושא הזה לא יחוקק, או נושאים אחרים בוועדת הפנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל למה לך, זה יהיה במקום דברים אחרים ואז מה יהיה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני רוצה להגיד לך, לי יש תפקיד קבוע בחוק, התפקיד שלי הוא להבטיח את הליך החקיקה בכנסת. אני לא יודעת להבטיח את הליך החקיקה בכנסת, מראש אני אומרת את זה, כשאתה מעביר 230 עמודים לוועדה ומצפה ממנה להעביר אותם ב-20 ימים. אני לא יודעת לעשות את זה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אנחנו מבינים את זה ולכן - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, אני את הסיכום המוגזם הזה לא מוכן, אני לא מוכן שהכול ייפול גם על עומר. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> אני מבקשת לחדד ולדייק את הדברים שנאמרו על ידי נציג משרד האוצר. בחוק ההסדרים האחרון הצעת משרד האוצר הייתה חובה לכל הרשויות המקומיות. במסגרת דיון והידברות איתנו, תוך כדי ליבון בוועדת הפנים והגנת הסביבה הדבר הזה הפך להיות לוולונטרי. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא, לא, לא. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> הדבר הזה הפך להיות לוולונטרי, אפשר לראות את זה בנוסח הכחול לעומת הנוסח שבסופו של דבר עבר בוועדה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ועכשיו אתם מבקשים שזה יהיה חובה שוב? זאת אומרת זלזול נוסף בוועדה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> טוב, תקריאי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא מספר 55. סעיפים 89(10), (11), (12), (13) ו-(14), האצת הליך הרישוי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו נפצל את זה לוועדת הפנים והגנת הסביבה. מי בעד? שבעה בעד, מי נגד? מי נמנע. הסעיף יפוצל לוועדת הפנים והגנת הסביבה. הצבעה אושר. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> רביזיה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפשר להעיר לנציג משרד האוצר, שכשהוא עונה לחברי כנסת, החוק לא יושם, אין שום תוצרים ממנו ואם תמשיכו בהתנהלות הזאת תפגשו אותנו גם בוועדת הפנים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נושא 56. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> מחירי הדירות לא יירדו בגלל החוק הזה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> סעיף 56 מבקש לתת סמכות לשר הפנים להכריז על רשות רישוי מקומית שלא ממלאת את תפקידה ואז שההיתרים ייצאו ברשות רישוי ארצית. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אתה יודע מה זה להוציא היתר ברשות ארצית? אתה רציני? מילא היית אומר תקימו ועדה מיוחדת שתיתן, אני מבין, בארצי אתה רוצה להגיש היתר רגיל? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כן. אני אומר עוד פעם - - - << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אתם לא רציניים. תיתנו את הסמכות, אין בעיה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה הרעיון דרך אגב. אני רוצה להגיד, הרעיון פה הוא לא להתחיל לעשות את זה לכל הרשויות, ממש לא, מבחינתנו דרך המלך שההיתרים ייצאו אך ורק ברשויות המקומיות. הרעיון לבוא ולהגיד אם יש רשות ספציפית שמתנהלת בצורה לא סבירה ותוקעת היתרים מסיבות לא ענייניות, אז במקרים האלה יוכל שר הפנים להכריז עליהם כרשות בעייתית ואז, רק במקרים הנקודתיים האלה, ההיתרים ייצאו ברשות רישוי ארצית. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבקשת לשאול שאלת הבהרה. הדיון הוא סופר ראוי, צריך לפשט את תהליך הוצאת ההיתרים, אנחנו איתכם, אבל למה זה עכשיו מזדנב לחוק ההסדרים ולא עשו על זה דיון מסודר בוועדה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ואין השפעה תקציבית ישירה. פעם אחר פעם זה משהו שלא קשור ולא צריך לעמוד בחוק הסדרים ופשוט מהפכות תכנוניות שמשפיעות שנים קדימה, שאמורות לעבור בוועדות בצורה מסודרת, ארוכת טווח, ועם החברה האזרחית ועם גורמים מסוימים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון, זה הסיפור, כי לגמרי המטרה ראויה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כלים שיאפשרו קיצור זמני היתרי הבנייה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> נו, אז למה זה לא נדון בצורה מסודרת עם כל הנוגעים בדבר, עם הרשויות המקומיות? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> ברור שזה יידון, זה יידון בוועדת הפנים בצורה מסודרת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה באמת מאמין במה שאתה אומר? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, הוא לא, הוא אומר לך מה שהוא צריך להגיד, נו מה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יושב ראש הוועדה בעצמו אומר שהוא לא יספיק. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אבל אתה חבר בעוד ועדות, מה תעשה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, יעקב אשר אומר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא בעצמו אומר שהוא לא מספיק, איך אתם חושבים להביא? יש לכם מראש עניין להכשיל את זה? אז לנו יש מראש עניין - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, ינון, להאיץ את זה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה לא יואץ, זה חוק שלא יתקדם לשום מקום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שתבינו שזה לא איזה משהו שמעבירים לכנסת כמו איזה חותמת גומי. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא, אבל יש תיקונים שהם גם קצרים, שהם יכולים - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בסוף זה 230 עמודים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע מה אתה מזכיר לי? כשאני בא לאוצר ואני אומר להם תשמעו, זה רק עשרה מיליון, זה רק 20 מיליון, הם אומרים לי: עשר, 20, 50, בסוף אתה מגיע למיליארדים. אז זה רק פה יום אחד, פה חצי יום, זה יומיים והגעת לכמה חודשים. חבר'ה, אתם מנהלים את המשרד שלכם, תנו פה לנהל את הכנסת, תפסיקו עם המשחק הזה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אנחנו מבינים שיכול להיות מצב, ואמר את זה עומר פה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה שאתם מבינים זה לא עוזר, אנחנו גם לא רוצים להתבזות. אנחנו כחברי כנסת רוצים לדעת שמה שאנחנו מביאים אנחנו גם מחוקקים. מה שלא, אנחנו לא מביאים ולא מחוקקים. אל תעמידו אותנו במצב לא נעים ובמצב לא טוב, אנחנו יודעים מה אנחנו עושים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ואל תלחצו לתקתק דברים שהם משפיעים אחר כך שנים קדימה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני מעדיף להעביר את זה ושהם יראו איך זה נשאר ולא מתקדם ונעלם. אני מעביר את זה, תראי שזה לא יקודם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אופיר, שאלת תם, אולי בגלל שאני פעם ראשונה עוסקת בדברים האלה. זו באמת מטרה ראויה, אז איך מחלצים את הפלונטר הזה? ברמה העקרונית זו מטרה ראויה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל, עומר, אין לזה נגיעה תקציבית. אתם מגזימים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו נשאיר בוועדה והנה יש פרוטוקול שרושם, החוק הזה, הוא לא יספיק לגעת בו ותצטרכו להביא אותו מחדש. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה לא לפצל אותו? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סעיף 89(15) ו-(16), תיקון לחוק התכנון והבנייה, הכרזה על רשות רישוי שאינה ממלאת את תפקידה בתחום ההיתרים. נושא 56 בטבלה. להעביר לפנים, נשאר בחוק ההסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? מי נגד? אחד מי נמנע? אין. החוק יועבר לוועדת הפנים במסגרת חוק ההסדרים. הצבעה בעד – 5 נגד – 1 נמנעים – אין אושר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> על מה רביזיה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא פיצלנו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה נשאר, למה רביזיה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כי אני רוצה לפצל את זה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני מצטרף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש מצב שברביזיה תצליח. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני נחוש. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 57. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> מדובר ברפורמה תכנונית שהיא חלק מהרפורמה הגדולה בשוק השכירות שהובאה לכנסת. עיקר הרפורמה פה זה רפורמה תכנונית שהמטרה שלה להביא מודלים של multi families, של build for rent מי שמכיר מבריטניה, של מתחמי השכרה מאירופה לישראל, ועדות תכנון, זה הגיע מהשטח של ועדות תכנון שמעוניינות לקבוע עניין של בעלוּת אחודה, פרויקט שמיום התכנון שלו כבר תכננו אותו להשכרה לצמיתות, פרויקט שמתוכנן בצפיפות עם דירות קטנות, עם תמהיל, גם לזוגות צעירים וגם למשפחות, ומאוד חשוב גם עם חוזים ארוכי טווח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם זה פה לצמיתות? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה פה לצמיתות, כן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יפה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זאת אומרת התכנון פה לא מאפשר בעלות נפרדת, אלא זה ממש בניין שמנוהל בבעלות אחת. התחזוקה שלו ראויה, זה לטווח ארוך. זה מה שמבקשים פה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתה לא עושה את זה כמו בקרן ריט, שכל 15 שנה אפשר למכור את זה? הרי מה התכלית? שלא ייתקעו עם דירות ישנות. כשאתה אומר לצמיתות אז אותם השוכרים יכולים להישאר שם והדירות אף פעם לא יחודשו. כשאתה נותן לו אפשרות למכור אתה מחדש לו את הדירות מדי פעם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ינון, יש מודלים מגוונים של שכירות ארוכת טווח. המודלים של 40 שנה עד צמיתות הם גם דבר שמתפתח וקורה ונותן גם ודאות מאוד גבוהה לאנשים שלא תהיה להם דירה בבעלות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבין, אבל הבעיה שכשאת לא נותנת לו – אם היית אומרת לו שהוא יכול למכור ולקנות ואז אותו דייר יעבור למקום החדש אז זה יכול לעניין. כשאת אומרת שהוא נשאר 40 שנה באותה דירה, את אמרת בעצמך באיזה אזור את גרה, תסתכלי מצד ימין, תראי שם את האנשים שהם - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, אבל הבנייה היום היא בסטנדרטים אחרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, אבל בעוד 40 שנה הסטנדרטים יהיו אחרים, בעוד 20 שנה הסטנדרטים יהיו אחרים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז השאלה אם זה צריך להיות בחוק הסדרים, או לייצר אופציית יציאה או כל מיני מנגנונים שמשאירים את הצמיתות כי אנשים רוצים להיות בבית אחד ובלי כל המעברים האלה שלא פעם מייקרים להם בעשרות אחוזים את שכר הדירה כשהשכר בישראל לא ממש עולה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני רוצה גם לחדד. הכוונה פה, מה ששונה, גם דיברנו על זה בחוק ההסדרים הקודם, זה הבעלות, מי הבעלים של הבניין. אתה מדבר על הבניין עצמו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פה מי הבעלים? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> פה כל אחד יכול, גם אפשר להעביר ידיים תוך כדי, אין לי בעיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל דייר יכול לקנות דירה ושזה יהיה שלו? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא, זה בניין שלעד יהיה כבאלק. אפשר אותו תמיד כבניין, ומה הסיבה? השוני פה זה תכנוני, זה בניין שממש מתוכנן - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה נותן לו פה הטבה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני נותן לו פה בעיקר זכויות בנייה, אני מגדיר לוועדה מתי היא יכולה לקבוע את זה, אני מאפשר לה לקבוע את זה ומגדיר מתי היא יכולה לקבוע את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה עם הסיפור של ערבות מדינה בדירות להשכיר? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה נושא אחר, זה נושא המיסוי והמימון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא ראיתי שהבאתם איזה משהו בחוק ההסדרים בנושא. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה את אומרת, שגית? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו כתבנו שמדובר בהסדר מורכב שיש בו שאלות גם של זכות הקניין, גם שאלות תכנוניות. אני בכלל לא חושבת שזה מובן מאליו שזה צריך להיות במסגרת הצעת חוק הסדרים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למרות שאני בעד הדבר הזה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נכון, ההצעה כשלעצמה היא חיובית, המטרה היא חיובית, אין ספק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הכרחית אפילו. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> פה הנושא הוא תכנוני. עשינו עבודה מאוד גדולה שהובילה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה ששאלתי אותך. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לגבי ערבות מדינה, הייתה על זה בחינה בחשב הכללי, הוא המליץ לא לבצע את המהלך הזה, הוא המליץ על מהלכים אחרים שאנחנו מביאים את זה פה, כל מיני מהלכים של קרנות ריט, דיברנו על זה מוקדם יותר בדיון. החלק הזה הוא ממש התכנוני. אני רק אגיד, הממשלה ערכה תדריך תכנון להשכרה שאומץ על ידי הממשלה בהחלטה על חוק ההסדרים, תדריך מאוד משמעותי שעושה הפיכה לגמרי באיך מתכננים היום בניינים להשכרה בישראל, הוא אומץ בכל מיני מודלים בעולם, מאוד מוצלחים. המטרה פה זה ליישם את זה, ברגע שהמוצר עצמו הוא להשכרה אנחנו חייבים לגבות את זה גם ברגולציה שאנחנו מציעים פה בחוק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ינון, זה טוב ברמת העיקרון, פשוט מורכב אולי לחוק ההסדרים, אבל זו אחלה רפורמה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז בואו נעביר את זה לוועדה, שם זה יתמסמס. זה גם הולך לפנים? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כן, זה הולך לפנים. המסלול של פיצול, עומר, בגלל שיש רצון להעביר את זה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עומר, זה משהו שאנחנו יכולים להצביע עליו כאופוזיציה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עומר, שתבין, זה דבר טוב, זה דבר מעולה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זו טעות מצדכם לא לפצל. יש פה דבר חיובי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עומר, זה מהמקומות שאנחנו נצביע איתכם, אני אומרת אמיתי, זה החלום שלי, שנה שעברה דיברתי שנה שלמה על השכירות לצמיתות. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> חברת הכנסת לזימי, א', האחדות שיש פה מרגשת לקראת פסח וימי התשועה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תיכף יגיעו דברים שפחות תהיה בהם אחדות. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> יש גרם של אחדות, ניקח אותו פה. לגופו של עניין - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אתם מעדיפים לנהל סיכונים. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> נכון. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו בנושא מספר 57, סעיף 92, תכנון ייעודי לפרויקטים להשכרה ארוכת טווח, תיקון לחוק התכנון והבנייה, נשאר כחלק מהצעת חוק ההסדרים, עובר לוועדת הפנים כחלק מהתכנית לניהול סיכונים של משרד האוצר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד ניהול הסיכונים של משרד האוצר? שישה בעד. מי נגד? אחד. מי נמנע? אם כך יועבר לוועדת הפנים במסגרת חוק ההסדרים. הצבעה בעד – 6 נגד – 1 נמנעים – אין אושר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש הרגשה שאתם רוצים להראות שהבאתם דברים טובים ותגידו: אנחנו בסדר, בסוף אתם לא הייתם בסדר, חברי הכנסת לא בסדר, לא העבירו את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני חותמת על הרפורמה של יפתח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואתה יודע מה? אם יעקב אשר ישמע לעצתי, שיתחיל עם הדברים האלה הטובים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ואחרי זה ה-600 מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ובוא נראה אותם אחרי זה מסתדרים עם זה. אתם סתם ממסמסים דברים טובים. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> אני שומר את הווידאו האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תשמור, בטח שתשמור, נעשה לכם מצגת, רק תזמינו אותנו לאוצר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו עוברים לסעיף 74, כלכלה, עמוד 32. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> רישיון יבוא ממשרד התחבורה לכלי רכב המיועדים לשימוש במשרד ממשלתי. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> מינהל הרכב הממשלתי אחראי על רכישה ותפעול הרכבים בצי הממשלתי, זה 15,000 כלי רכב בערך. יש היום איסור בחוק למינהל הרכב לייבא באופן ישיר מיצרני הרכב העולמיים, הוא צריך לעבור דרך יבואנים. כיוון שמדובר בצי כל כך גדול של כלי רכב מוצע בהצעה הזאת לבטל את האיסור הזה ולאפשר למינהל הרכב הממשלתי לייבא באופן ישיר רכבים. כמו כן יש פה לאקונה שמתוקנת, שזה מינהל הרכב ולא מינהל הרכש, כמו שכתוב היום בחוק, אבל הדבר המשמעותי יותר זה שלא יצטרכו לעבור דרך יבואן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יהיה גם יותר זול בעלויות וגם מבחינת הפרוצדורה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שגית, את רוצה להקריא את הסעיף? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סעיף 96(1) חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, עובר לוועדת הכלכלה כחלק מהצעת חוק התכנית הכלכלית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, כמה עלות זה יחסוך למדינה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אני חושבת שהם עוד לא יודעים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? שלושה. מי נגד? מי נמנע? אם כך יועבר לוועדת הכלכלה במסגרת חוק ההסדרים. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 75, סעיפים 96(2), 97, סיכום במשא ומתן המוקדם שזה יתפצל. עובר לוועדת הכלכלה בהליך חקיקה רגיל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? חמישה. מי נגד? מי נמנע? יפוצל ויועבר לוועדת הכלכלה. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נעבור להתייעלות כלכלית, נושא מספר 6, עמוד 36. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מזמן לא העברנו משהו לפנים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> דיברנו על זה גם מקודם, יש היום הטבות נורא משמעותיות לפרויקטים בפינוי בינוי, המטרה להחיל את ההטבות האלה גם על התחדשות בניינית, על תמ"א 38 פה ספציפית. דיברנו על זה מקודם שעכשיו זה מוצר שאנחנו רוצים לקדם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> פה זה ההטבות? ועדת הכספים מקבלת את ההטבות בנושא? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מה העלות שלהן? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> ההטבות בגובה של 500 מיליון שקל בשנה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> פנים, סליחה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה נושא שהיה עד כה בוועדת כספים, ההארכה האחרונה של - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, זה תמיד היה בפנים. תמ"א 38 היה תמיד בפנים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אלה נושאים בתוך התמ"א 38, אני חושב שנכון שזה יהיה בכספים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> היועצת המשפטית, זה גם משהו שהזכרנו בשיחות המקדימות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל גם בשיחות המקדימות אמרנו שזה יהיה בפנים, נכון, תמר? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אמרנו שנבדוק. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז לא סיימתם את הבדיקה? גם בדיקה לוקחת שנים? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אמרנו שאת תבדקי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז בדקתי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> טוב, לא חזרתם, אז זה יישאר בפנים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לאור העומס - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא כדאי לך להגיד את זה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לאור העומס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תגיד, לאור העומס במה? בוועדת הפנים? תגיד. תהיה אמיתי, תהיה הוגן, מה שרצית להגיד תגיד. מה? לאור העומס בוועדת הפנים. אבל זה אנחנו זועקים לכם כל היום. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הטבות המס של תמ"א 38 נידונו בוועדת הכספים לפני כחודש. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אין מחלוקת שיש עומס על הפנים ולכן ההצעה שאפשר להעביר לוועדה אחרת כמו כספים, אז הצענו שאין בעיה להעביר את זה לכספים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני אגלה לך סוד, ועדת הכספים עמוסה לא פחות מוועדת הפנים, אתה יודע למה? כי יש לה עוד חמש הצעות חוק, שני תקציבים, יש לה שלוש הצעות חוק חיצוניות של התאמות והתכנסויות ועוד עמודים רבים. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> רצינו להקל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הם ממש מזלזלים באינטליגנציה שלנו, הא? רצינו להקל. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סעיפים 8 עד 10, פנים והגנת הסביבה, תיקון לחוק מיסוי מקרקעין, תמ"א 38. נושא מספר 6, נשאר בפנים במסגרת הצעת החוק. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? שישה בעד. מי נגד? מי נמנע? החוק יעבור לוועדת הפנים במסגרת חוק ההסדרים. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הצבענו את כל הכלכלה כשלא היית, ביטן. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אני יכול ללכת? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני רק אוודא שעבר לך הכול. יש לך די הרבה. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש את 36 בכלכלה, עוד לא הצבענו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> 73, אנחנו אולי ניתן מתנה למשרד האוצר, אחר כך בתמורה נפצל משהו אחר. בבקשה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אז אנחנו לא רוצים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז אתם לא מעוניינים במתנה. תיקון חוק המים, נושא מספר 73, בטבלה זה בעמוד 32. אני אומר למה אני ביקשתי לפצל את זה במקור. זו הייתה בקשה שלי במסגרת המשא ומתן. מדובר בתיקון שהוא יחסית קטן, חבר הכנסת ביטן, אבל המטרה המרכזית שלו היא להימנע מהבאת כללים לוועדת הכלכלה. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> ולא נאשר להם את זה. למה אתם לא רוצים להביא כללים לוועדה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה במסגרת הדיון הקודם, גם התקנות של המוסד לביטוח לאומי התקשו להגיע לוועדה. << אורח >> אבי סלונים: << אורח >> אין לנו כאן כוונה לא להביא - - - << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אתם רוצים סמכות בלתי מוגבלת? << אורח >> אבי סלונים: << אורח >> לא, אני רוצה להסביר. חוק המים קובע, וזאת הייתה כוונת המחוקק, זו הייתה הכוונה שלכם, חוק המים קובע שמי שאמור לקבוע את הכללים זו מועצת רשות המים. יש כאן איזה שהיא אנומליה, אלה כללים שקובעים אמות מידה ותנאים ברישיון של ספקי מים. עד שנת 2018 לא הייתה מחלוקת וכל הכללים האלה עברו בלי שנדרשו לעבור את הכנסת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, הכללים ב-2017 כן עברו אישור של הכנסת. << אורח >> אבי סלונים: << אורח >> סליחה, תודה, איתי, עד 2017. הייתה שם איזה שהיא אנומליה, נוכל להסביר את זה גם בוועדה, אדוני. צריכים עוד הסברים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה להגיד משפט על התיקון הזה. זה לא תיקון גדול והוא תיקון שאין לו זיקה לתקציב, אבל מעבר לכך מדברי ההסבר, שאגב היו גם בתזכיר והערתי למשרד האוצר ובכל זאת הם חזרו על דברי ההסבר האלה גם בהצעת החוק שפורסמה ברשומות, כתוב שההוראות שיוצרות עבירה פלילית וחייבות אישור ועדה, העובדה הזו מובילה לכך שקיים קושי של ממש להתקין כללים במהלך השנים. לא הובאו כללים לאישור ועדה שלא אושרו, הכללים שהובאו לאישור ועדה ואושרו בתוך שני דיונים אלה כללים שנוגעים לאיסור ניתוק מים. הכללים האלה, בעיניי, חייבים להגיע לאישור ועדה. אז לכן אם כל התכלית של התיקון הזה זה כדי להימנע מאישור ועדה ועוד להגיד שבגלל אישור הוועדה לא קבעתם כללים לאורך שנים, זה לא נכון, זה פשוט דבר לא נכון להגיד. << אורח >> אבי סלונים: << אורח >> חד משמעית הכללים לא הגיעו לאישור הוועדה מאחר ואלה כללים, לפי מטרת החוק, כללים של תנאים ברישיון, הם לא היו אמורים להגיע להכנסת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש דין כללי. הדין הכללי קובע שכל כלל שיש לצדו סנקציה פלילית מגיע לאישור ועדה בכנסת. << אורח >> אבי סלונים: << אורח >> כאן ספציפית מדובר בכללים שאין שום הצדקה לשים סנקציה פלילית בגינם, שעד שנת 2017 אף אחד גם לא סבר שיש סנקציה פלילית בגינם, שמעולם לא נאכפה סנקציה פלילית בגינם ושהדרך לטפל בהם היא - - - << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> בסדר, אין בעיה. זה לא אומר שאנחנו מעבירים לכם את זה. << אורח >> אבי סלונים: << אורח >> זה ברור, אדוני, אנחנו ננסה לשכנע אותך למה זה חשוב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> וכדאי גם לדייק בדברי ההסבר. << אורח >> אבי סלונים: << אורח >> חד משמעית אני מסכים איתך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נושא 73, סעיף 95, להשאיר בכלכלה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? חמישה. מי נגד? מי נמנע? יועבר לוועדת כלכלה. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> בלי פיצול. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אם כך יועבר לוועדת הכלכלה במסגרת חוק ההסדרים. סומכים עליך, דוד. הצבעה אושר. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> יש לי עוד סעיפים שלא עברו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 36. אתם חייבים לי פיצול, משרד האוצר, כי זה היה פיצול במשא ומתן שלי. רק שיירשם. נושא 36, עמוד 16. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> על מנת להוריד את מחירי העוף במדינת ישראל ולהוריד את יוקר המחיה בהתאם מוצע להחריג מהפטור החקלאי בחוק התחרות את הנושא של הקרטל למשחטות שעובדות באינטגרציה עם גופים אחרים, לאסור עליהם לעשות תיאום מחירים. תיאום המחירים הזה נועד במקור להגן על חקלאים קטנים, במקרה הנוכחי הוא מגן על משחטות שהם גופים גדולים וחזקים שאנחנו לא חושבים שנכון להגן עליהם ונכון לאסור על הדבר הזה על מנת להוריד את המחירים, במיוחד גם לאור העלייה ששמענו לקראת חג הפסח. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מה קרה מ-2015? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, למה לא קודם? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מה שקרה מאז 2015, שהפסיקו לעשות את הקרטל הזה ובשנה האחרונה ראינו שזה חודש, נחתם הסכם עוד פעם והתחילו לעשות את הקרטל הזה מחדש ולכן אנחנו בהתאם מביאים את החקיקה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מאז 2015, שזה פוצל לכם בדיוני חוק ההסדרים ושוב מצאתם לנכון להביא את זה באופן מפתיע בהצעת חוק הסדרים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מאז 2015 מחירי העוף כמעט ש - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> יש להם מגרה כזאת מיוחדת, שפותחים אותה פעם ב - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מאז 2015 לא השתמשו בכלי הזה ולכן לא ראינו לנכון לפעול בהתאם. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> יש תחרות עם איווט ליברמן להביא יותר גדול ממה שהוא הביא? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רוב הדברים פה, לדעתי, זה ספר התקציב שלו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה באמת גם נושא שנידון עכשיו בוועדת הכלכלה. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> זה אותם מנהלים שעושים את זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הנושא הזה נידון גם לפני מספר חודשים בדיונים הרגילים בוועדת הכלכלה, הוצגו הבעיה והצורך והמשמעות של הדבר הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה הדחיפות דווקא בחוק ההסדרים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הרי אין זיקה תקציבית, אז מה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בסוף, כמו שאנחנו רואים גם עכשיו לקראת חג הפסח, מדברים על עליית מחירים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם עכשיו אנחנו מעבירים את זה המחירים יורדים לקראת חג הפסח? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, אבל זה משהו שמשתמשים בו באופן תדיר על מנת לצמצם את כמות העוף בישראל ולהעלות את המחירים לצרכן. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל למה אנחנו כועסים? סוף סוף הצעה שמשפיעה במישרין על יוקר המחיה. ממשלת יוקר המחיה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, זו הצעה שמחסלת חקלאות מקומית, אנחנו לא רוצים. אנחנו התנגדנו לזה גם כשהיינו בקואליציה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> עם כל הכבוד, זו הצעה שמטפלת ביוקר המחיה, במישרין. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתם התחייבתם לחקלאים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ההצעה הזאת עוסקת באינטגרציות גדולות שעובדות עם משחטות, משחטות זה גוף גדול, זה מפעל, זה בכלל לא חקלאי, הם מנצלים את זה שיש תחתיהם חקלאים על מנת - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז תעשו את זה לא בחוק הסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נעמה, אני אגיד לך את האמת, אני מאוד סומך על היושב ראש שהולך לקבל את החוק הזה ויעשה את זה בצורה הכי טובה, כלכלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האמת שגם אני סומכת עליו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סעיף 65, חוק התחרות הכלכלית, עובר לוועדת הכלכלה כחלק מהצעת חוק התכנית הכלכלית. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> וזו הצעה ראויה, צריך להגיד את זה לפרוטוקול. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל, אופיר, למה לא לפצל? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? שישה. מי נגד? מי נמנע? יועבר לוועדת הכלכלה במסגרת חוק ההסדרים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ביטן, למה לא לפצל? << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אני אגיד לך למה. במקרה שר האוצר מתנגד, אבל אני הבטחתי לחקלאים שאני אטפל בזה ברצינות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסדר, אני סומכת עליך. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני גם רציתי לפצל, נעמה, אבל בגלל שזה אצלו אני באמת רגוע מבחינת החקלאים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סבבה, אני מקבלת, אני סומכת על ביטן. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו נעבור להתייעלות, נושא מספר 17, עמוד 42, סעיפים 21 עד 25, תאגיד לפיקוח וטרינרי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> התאגיד לפיקוח וטרינרי זה התאגיד שאחראי בישראל לפיקוח על כל נושא העוף והבשר, התאגיד הזה מעסיק מפקחים שמגיעים לבתי המטבחיים ולמשחטות על מנת לוודא שהמזון מגיע בצורה בטיחותית לציבור. כיום האגרות שנחקקו במקור לא מספיקות לתאגיד על מנת – ברגע שהוא שולח רופא וטרינר לפיקוח הוא מקבל אל מול הרופא הזה תקציב שהוא יותר נמוך ממה שעולה לו ולכן התאגיד הזה בדרך לפשיטת רגל. על מנת למנוע את פשיטת הרגל שתוביל למצב שיכול להגיע שלא יהיה לנו עופות ובשר בישראל מוצע לתקן את האגרות כך שהן יהיו בהתאם לעלויות בפועל. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני רוצה לומר שלושה דברים בהקשר הזה. כשנעשה המשא ומתן מטעם יושב ראש הכנסת לפני הבאת הכחול לכנסת זה לא הופיע במסגרת התכנית הכלכלית שהבאתם ולכן אנחנו לא העלינו את זה כחלק מהמשא ומתן. לעומת סעיף 73 שפוצל ועכשיו החזרנו אותו, במקרה הזה מרגע שראינו את זה כתזכיר אני התרעתי בפניכם שאני אפעל לפיצול הנושא הזה מבחינתי, משתי סיבות. סיבה אחת, שחזרנו עליה כאן כמה פעמים, זה כבר נכלל בהצעת חוק ההסדרים ב-2016-2015, סיבה שנייה, יש לכם תזכיר שכבר התחיל בהליך חקיקה חדש. אין שום סיבה שזה יישאר במסגרת הצעת חוק הסדרים. זה בדיוק מסוג הדברים שנכון לעשות בהליך חקיקה חדש. אתם בונים פה מודל אגרות חדשני. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, יש פה דחיפות מאוד משמעותית לחוק ההסדרים, כל חודש שעובר התאגיד הזה מפסיד כסף והוא מתקרב מאוד לפשיטת רגל. ההערכה שלנו שעד סוף השנה מה שקורה, זה לא משהו שאנחנו אומרים, באמת יש פה דחיפות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> פרסמתם תזכיר ביולי 2020. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אם זה כזה דחוף מה עשיתם שלוש שנים? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא היה אפשר בכנסת להצליח להעביר את הדבר הזה. היה דיון בדירקטוריון התאגיד, הדירקטוריון ממש התריע על הדבר הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כמעט שלוש שנים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא היו פה דיונים שלוש שנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם היה קורונה, נכון? הכול, היה קורונה והיה בחירות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, זה לא הגיוני שלוש שנים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה לא הגיוני. זה גם התחיל מחוק הסדרים, אין סיבה לחזור על הדבר הזה, באמת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה תיקון שפשוט מסדיר את האגרות של התאגיד, זה תקציבי, זה תאגיד סטטוטורי, זה חלק מהמדינה ויש פה באמת השלכה משמעותית לציבור, אנחנו לא יכולים להביא תאגיד לכדי פשיטת רגל. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> מה האלטרנטיבה, שהתאגיד לא יוכל להתקיים? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, אני מציעה לכם לפצל את זה להליך חקיקה רגיל. אני חושבת שיושבת ראש ועדת הבריאות, לאור הדחיפות שאתם מציינים, הוא ככל הנראה יעשה את זה בלוחות זמנים סבירים כך שלא תסיימו את השנה בלי החקיקה הזאת. אבל אין שום סיבה שאתם, שוב, תמתינו שלוש שנים עם הבאת הצעת חוק לכנסת והכנסת תתכנס בתוך 20 ימים להעביר כל כך הרבה חקיקות. אין סיבה. ואני באמת אומרת לכם, ואמרתי לכם, אם זה היה חלק מהתכנית הכלכלית בזמן שנעשה המשא ומתן המקדים אני הייתי עומדת על הפיצול של זה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> שגית, א', זה לא נכון - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא הבאתם את זה בפעם הקודמת? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לפני שנה וחצי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בחוק ההסדרים האחרון, לפני שנה וחצי. למה לא הבאתם את זה? אם זה דחוף, והסברתם לנו ואני מאמין לדחיפות. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה היה בחוברת והממשלה נפלה באמצע תהליך התקציב הקודם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה קשור? חוק ההסדרים מ-2020 שפרסמתם, למה לא הבאתם בחוק ההסדרים? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> היה אחד שאושר. יש לך תזכיר מ-2020. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> שגית, ניסינו להיכנס עם החוק הזה לכנסת כמה פעמים, לוחות הזמנים כל פעם עיכבו את החוק הזה מלהיכנס לכנסת, לא בגללנו, לא בגלל הממשלה. באמת באמת שניסינו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל, איתי, זה מסוג הדברים שגם בהליך חקיקה רגיל הוא יעבור. אין סיבה לכלול את זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אחדד שככל שהזמן עובר הגירעון גדל והם צריכים לגבות אגרות יותר גדולות כדי להחזיר את הגירעון הזה, זה לא טוב לציבור. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז אני בטוחה שוועדת הבריאות תשים לב לעניין הזה והיא תקיים בזה דיונים תכופים כדי לקדם את זה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תקריאי, נפצל את זה לבריאות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סעיפים 21 עד 25, נושא מספר 17, התאגיד לפיקוח וטרינרי. זה פיצול לוועדת הבריאות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד לפצל לוועדת הבריאות? שבעה. מי נגד? מי נמנע? הסעיף יפוצל לוועדת הבריאות. הצבעה אושר. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> רביזיה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה לא לוועדת החינוך? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כי זה בריאות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נעבור ל-19 עמוד 43. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה ממש פוגע בעובדים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שינוי המשכורת הקובעת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שמישהו יסביר לי למה זה טוב. << אורח >> עידן כהן: << אורח >> ההצעה הזו נועדה לאפשר לצדדים ליחסי עבודה לשנות את מבנה השכר והתמרוץ של עובדי השירות הציבורי כך שאפשר יהיה לעשות שינויים לטובת השירות הציבורי באופן כללי. חשוב להדגיש שזה בהסכמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לעקוף פסיקות בית משפט של עדכון של 6%, אתם פוגעים בגמלאי צה"ל. << אורח >> עידן כהן: << אורח >> אני אחדד, אי אפשר היה להעלות את ההצעה הזאת לכנסת, יש החלטת ממשלה מ-99' שאומרת שלא ניתן להציע שינוי בחוק הגמלאות אם אין הסכמה של ארגון העובדים היציג. אחרי שלוש שנים של דיונים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עדכון גמלה 6%, שהיה בפסיקות בית משפט. << אורח >> עידן כהן: << אורח >> הוא לא פוגע בפסיקות בית משפט והוא מאפשר לצדדים בהסכמה לשנות את מבנה השכר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בכמה אחוזים יירד שכר גמלאי צה"ל? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הפסיקה היא לגבי נושא 21, חברת הכנסת לזימי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קיבלתי מכתב מ-343 גמלאי צה"ל. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הפסיקה היא לגבי נושא מספר 21, לא לגבי נושא מספר 19. יש הערות גם ל-19, אבל אחרות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אראה לך את המכתב. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> דירוג המחקר זה נושא מספר 21. << אורח >> עידן כהן: << אורח >> דירוג המחקר זה אירוע אחר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו גם הערנו עליו, על הפסיקה, אבל עכשיו אנחנו בנושא 19. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסדר, תודה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אתם רוצים להסביר את זה? בבקשה, תסבירו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה הוסבר, שגית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סליחה. אז אפשר להשאיר את זה בהצעת חוק ההסדרים בוועדת העבודה והרווחה. נושא 19, סעיפים 30(1) עד 30(3), 31(ב), 32(1), 33(א), תיקון לחוק הגמלאות, עובר לוועדת עבודה ורווחה כחלק מהצעת חוק ההתייעלות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? מי נגד? אחד, חמישה בעד, מי נמנע? אם כך הסעיף יעבור לוועדת עבודה ורווחה במסגרת חוק ההסדרים. הצבעה בעד – 5 נגד – 1 נמנעים – אין אושר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> רביזיה, נעמה לזימי, מצטרף. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 21. חוק שירות הקבע, עמוד 44, לעקוף פסיקה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה חוק עוקף בג"צ? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> חוק עוקף פסיקה, נקודה. תיכף נגלה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אני אסביר שנייה את המנגנון ואז גם נענה לטענה לגבי עקיפת הפסיקה. מה שקרה, גמלאות של פנסיה מקודמות לפי איזה שהוא מנגנון, מה שקרה, ב-2009 הוחלט לקדם את כל הגמלאות בכל המגזר הציבורי לפי מדד המחירים. אם מדד המחירים עולה הגמלה עולה כדי לפצות בהתייקרות. בצה"ל השינוי הזה קרה רק ב-2012, עד אז הם היו מוצמדים לשכר הפעילים, אם שכר הפעילים היה עולה הגמלאות היו עולות. במקביל נוצרו כל מיני מנגנוני קיזוז כדי לוודא שלא יהיה כפל עדכונים, שבן אדם לא יקבל גם מדד וגם עדכון נוסף, שיהיה רק עדכון אחד. הייתה אוכלוסייה אחת שצה"ל חשב שהם יעודכנו לפי מדד ואין צורך לעדכן אותם מקצועית. בית המשפט פסק שצריך לעדכן אותם גם מקצועית וגם לפי מדד, זאת אומרת בעצם בבית המשפט הייתה פסקה שאומרת כפילות בקצבאות בצורה לא הוגנת ביחס לשאר הגמלאים גם בצה"ל וגם בשאר המגזר הציבורי. ההצעה שאנחנו מציעים פה מתואמת עם צה"ל והיא גם נגזרת של פסיקת בית המשפט שאמר לצה"ל שהוא לא מקבל את הפרשנות שלהם, מי שצריך להכריע בסוגיה הזאת זה המחוקק וראוי שהוא יכריע על כך בהקדם. לאור זאת אנחנו רוצים להגיע למחוקק עם התיקון הזה, אנחנו וגם צה"ל סבורים שהתיקון הזה הוא - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני רק אגיד שלפי הפסיקה חשוב להדגיש, כמו שאמרת, שלפי פסיקת בית המשפט נקבע שצריך לתת להם את העדכון הכפול, כי הוא אמר שהחוק לא מאפשר את זה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> ובפסיקה רשום שככל שכך המדינה מבינה עליה לתקן את החקיקה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אבל לא במסגרת חוק הסדרים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בדיוק. אתה רוצה לעקוף פסיקה בחוק הסדרים? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם יש מחלוקת בעניין למה לא ראוי שהכנסת תקיים על זה דיון מסודר בהליך חקיקה רגיל? << אורח >> גל אסף: << אורח >> אני מסביר. כרגע אף גמלאי לא נפגע, צה"ל קיים את ההנחיה כפי שהוא הבין וקידם אותם לפי מדד. מה שמציעים זה לתת הטבה לא פרופורציונלית ביחס לכל צה"ל ולכל הגמלאים במדינה פעמיים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בג"צ הנחה את הכנסת לדון בזה, למה אתם מעבירים את זה במחטף דרך חוק הסדרים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתם רוצים שנעקוף את בית המשפט בחוק הסדרים? אתם עושים מעשה שלא ייעשה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> זו לא עקיפה של בית משפט. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת? בית המשפט הנחה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הפסיקה הייתה שונה, אתם רוצים לקבוע פה הוראה שמאפשרת לעשות משהו שבית המשפט אמר שהחוק לא מאפשר. << אורח >> גל אסף: << אורח >> כפי שבית המשפט ביקש מאיתנו. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בסדר, אבל עדיין זה מחייב לבחון את הנושא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, בית המשפט ביקש מכם לקיים דיון - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> והם רוצים לקחת רטרואקטיבית? << אורח >> גל אסף: << אורח >> לא, חברת הכנסת, אני רוצה להרגיע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה רוצה לפגוע בהם למרות פסיקת בית משפט בחוק הסדרים? << אורח >> גל אסף: << אורח >> חברת הכנסת, אני רוצה להרגיע אותך, הגמלאים לא נפגעים, הם קיבלו כפי שצה"ל הבין, לפי מדד, כמו כל הגמלאים בשירות המדינה ובצה"ל. כל מה שאנחנו רוצים להדגיש זה שהם לא יקבלו שני מדדים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא לחוק הסדרים. ממש לא, לעקוף פסיקות בית משפט רטרואקטיבית של גמלאי צה"ל בחוק הסדרים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה אתם עושים את זה דרך חוק הסדרים? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי, אני רוצה להגיד ככה, בסוף עברו את חוק ההסדרים, עיניהם של עשרות משפטנים שזפו את החוק הזה, הייתה פסיקה שנאמר בה שאם רוצים צריך להסדיר את זה בחקיקה. יש כאן עלות בלתי מבוטלת - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איך לוקחים להם משהו, רטרואקטיבית? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה, אבל אתם רוצים לקחת לו רטרו? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לא. רגע, יש פה עלות בלתי מבוטלת לאוצר המדינה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, יש פגיעה בזכאים הבאים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שגית, זה לא מוסרי. זה לא קשור אפילו אם זה נכון או לא. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני רוצה לומר לאגף התקציבים, אחד מהעקרונות שתמיד ניהלו אותנו כבר בשלבים של המשא ומתן המקדים היה שבחוק הסדרים אתם לא עוקפים פסיקה, משום שבהליך חקיקה רגיל - - - << אורח >> גל אסף: << אורח >> בית המשפט הנחה אותנו לתקן את החקיקה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא ככה, איזה דיון יהיה בזה? << אורח >> גל אסף: << אורח >> אין פגיעה, הגמלאים מקבלים כמו - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא מדויק. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> רק נאמר, בית משפט פסק X, אתם מערערים על זה, בסדר גמור. << אורח >> גל אסף: << אורח >> הוא הנחה אותנו לתקן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, הוא לא הנחה אתכם לתקן, הוא אמר שאם יש לכם רצון שזה יהיה לפי הפסיקה שלו החוק לא מאפשר את זה ולכן אתם יכולים לתקן, אבל לא בחוק הסדרים. תביאו את זה בהליך חקיקה רגיל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתם לא תהפכו אותנו למנגנון עוקף בית משפט, זה לא יכול לקרות עקרונית. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא תקין. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא נכון, ברפורמה זה אפשר. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אנחנו פה מיושרים עם צה"ל. אם הייתה פה פגיעה בגמלאי צה"ל - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל אתם לא מיושרים עם הכנסת. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אין בעיה, לכן אני מציע שנעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה וגם נציגי צה"ל יוכלו להגיע לפה ולעשות את זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בהליך רגיל, לא בהליך מזורז כשיש הנחיה של בג"צ לקיים דיון ציבורי על זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה טוחן מים על משהו שנראה לי שיש פה קונצנזוס. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> יש פה פסיקות לא חלוטות עדיין. אתה בעצמך אומר שאתם רוצים להגיש על זה ערעור, זה לא מתאים שוועדת העבודה באמצע חוק הסדרים תידרש לנושא כזה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> עורכת הדין, זה נושא תקציבי פרופר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> ועדיין פסיקות בית המשפט לא חלוטות. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אני רוצה להסביר משהו. יש כאן לאקונה בחוק, אין מחלוקת עם צה"ל שאנשים מקבלים ביתר, לא נפגע בהם רטרו, בסוף בית משפט אמר: ככה אני קורא את החוק, זה עניין טכני שעולה למשלם המסים עשרות מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם לא אומרים לא לתקן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני לא מבינה למה אנחנו דנים בזה. חוק הסדרים לא נכון להיות מנגנון עוקף בג"צ או בית משפט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל צה"ל לא נתן להם את זה. בפסיקה הם היו אמורים לקבל את זה, עכשיו אתה אומר שהוא לא נתן להם את זה והוא גם לא ישלם להם את זה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> הוא נתן להם כמו לכל החיילים, הוא נתן להם שוויוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה קשור? אבל הוא לא נתן להם מה שהם היו צריכים לקבל. לפי החוק. עזוב אותי כרגע, יש לאקונה בחוק, לפי החוק מה הם היו צריכים לקבל, את הכפל, נכון? << אורח >> גל אסף: << אורח >> לא, אבל אין היגיון בלעשות אפליה בין משרת - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה משנה כרגע עם האפליה, כרגע יש לך לאקונה בחוק, היית צריך לתת לו כפל, לא נתת לו כפל ואתה בא ואומר לי - - - << אורח >> גל אסף: << אורח >> אנחנו נגיע לוועדת העבודה, נציגי צה"ל יסבירו את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה פוגע רטרו ואתה אומר לי שאתם לא פוגעים רטרו? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא החלתם את הפסיקה, התעלמתם מהפסיקה. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, החילו את הפסיקה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, הם לא נתנו להם את הפסיקה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אופיר, זה לא בסדר הדבר הזה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אף אחד לא נפגע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר לזלזל ככה בבית המשפט ובכנסת. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אנחנו לא מזלזלים, אנחנו מקיימים את הנחייתו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את הנחייתו להביא את זה לחקיקה בכנסת דרך חוק ההסדרים? << אורח >> גל אסף: << אורח >> להביא את זה לחקיקה בכנסת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא הבאנו את חוקי האימוץ ולא את חוק הוועדה למינוי שופטים. << אורח >> גל אסף: << אורח >> חשוב לי רק להדגיש שהתיקון הזה נעשה בשיתוף עם צה"ל, אנחנו פה מתואמים עם צה"ל וזה תיקון שגם חשוב לצה"ל כדי לא לייצר אפליה בין משרתים, שמשרת אחד יקבל פנסיה יותר גבוהה ממשרת אחר. נוצרה פה תקלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין שום בעיה, אנחנו לא חולקים על התוכן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מאיזה שנה הפסיקה והזכאות שלהם לכסף, אם אפשר לשאול? 2012? משהו כזה? << אורח >> גל אסף: << אורח >> לא, הערר היה ממש עכשיו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מ-2012 הזכאות שלהם? << אורח >> גל אסף: << אורח >> לא, הערר מינואר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הזכאות שבית המשפט קבע שיש להם, היא מ-2012. זאת אומרת 11 שנים. << אורח >> גל אסף: << אורח >> שגית, הזכאות היא לקצבה כפולה, זה בעצם לייצר אפליה בין משרת למשרת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל בית משפט לא חשב שזה קצבה כפולה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה לא קצבה כפולה, זה הגדרה שלך כקצבה כפולה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> לא, הם מקבלים פעמיים, הם מקבלים שני מדדים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הם מקבלים עדכון של זה, זה לא קצבה כפולה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אנחנו רק מבקשים שינותב ואחרי זה יגיעו גם האנשים מצה"ל שיבואו ויסבירו את זה. לא תתרצה הוועדה אז אנחנו נראה מה עושים עם זה, אבל בסוף גם צה"ל - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רק שואלת לגבי התחולה של החוק, התחולה של החוק עכשיו חייבה אתכם לתת להם רטרואקטיבית? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה מה שבית המשפט קבע. בית משפט קבע שמ-2012 הם זכאים לכך, הם לא שילמו להם את הכסף הזה עדיין. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז עכשיו הם שילמו להם רטרואקטיבית והם רוצים - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, הם לא שילמו להם, הם רוצים לתקן את החוק על מנת שלא לשלם להם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל החוק חל מיום החלתו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ולכן אנחנו חושבים שנכון שזה יהיה בהליך חקיקה רגיל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ברור. << אורח >> גל אסף: << אורח >> עורכת הדין שגית, אנחנו נביא את נציגי צה"ל, אנחנו לא נערכנו להביא את נציגי צה"ל לדיון הזה, הם יסבירו - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל למה זה רלוונטי להביא את נציגי צה"ל לדיון הזה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אין בעיה, בהליך חקיקה רגיל. << אורח >> גל אסף: << אורח >> לא, אם הוועדה לא תשתכנע בעמדת נציגי צה"ל היא לא - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, אין פה פיצולים אחרי זה, כמו שיושב ראש הוועדה אמר, ולכן זה לא רלוונטי מה שאתה אומר. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זה לא יתפצל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה יתפצל, באבו אבוה יתפצל. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לא, מה שהוא אומר זה שאם הוועדה תחליט לא לדון בזה זה לא יישאר ל - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, זו ממש פרקטיקה, סליחה, בזויה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אני לא יודעת על מה אתה מדבר. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אני רק אגיד שכשהמחוקק חוקק את זה הוא לא התכוון לתת שני מנגנוני עדכוני קצבה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יכול להיות, אבל בית משפט חשב אחרת. << אורח >> גל אסף: << אורח >> נכון ושלח אותנו לתקן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הוא לא שלח אתכם לתקן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתה מבין מה אתה רוצה לתקן? אתה לא מתקן, אתה מקלקל. << אורח >> גל אסף: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, כי אתה אומר לי בעצמך שצה"ל לא שילם את זה, שהוא שילם כמו כולם. אז כלומר על חלק הוא לא שילם ואתה הולך עכשיו ל - - - << אורח >> גל אסף: << אורח >> לא, לא על חלק הוא לא שילם, הוא שילם רגיל. אתה מבין שאם המצב הזה יישאר יש אנשים שיקבלו גמלה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל ברגע שאתה מעביר את זה מה אתה רוצה לעשות? שהם גם לא יקבלו את מה שאז צה"ל אמר, נכון? << אורח >> גל אסף: << אורח >> הם יקבלו כמו כל משרת בצבא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אל תשחק איתי משחקי מילים, הם היו צריכים לקבל עכשיו, תקרא לזה כפל, מה שאתה רוצה תקרא לזה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> לא, לא, הם לא ייפגעו. גם הצבא יבוא לפה ויגיד, הם לא ייפגעו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה אכפת לי מהצבא? אני מסתכל על אלה שהיו צריכים לקבל. << אורח >> גל אסף: << אורח >> הם יקבלו כמו חבריהם האחרים בצבא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם לא היו צריכים לקבל כמו חבריהם, הם היו צריכים לקבל יותר כמו הפסיקה שנתנה להם את הכפל, ואת זה אתה לא נותן להם, ואתה גורע מהם. ובגלל הוויכוח הזה שאני ואתה מנהלים פה וכולנו מנהלים איתך פה אז זה לא היה צריך להגיע בחוק ההסדרים ולכן צריך לפצל את זה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי, אין היגיון בזה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין היגיון בזה שאתה הלכת נגד הפסיקה, בזה אין היגיון. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אני לא הלכתי נגד הפסיקה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה אומר לנו בחוק הסדרים לממש את זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ולומר לחברי כנסת שזה לא יפוצל, זה צריך להיות מפוצל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה רוצה שהח"כים ייקחו על עצמם חוק עוקף פסיקת בג"צ או בית משפט בחוק הסדרים, למה שנעשה את זה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למי זה נשמע נורמלי? << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא עוקף. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתם משנים את ההסדר שבג"צ קבע ואתם עושים את זה רטרואקטיבית. << אורח >> גל אסף: << אורח >> לא, בפסיקה נאמר, ואני מקריא מהפסיקה: בידי המחוקק לתקנו ויפה שעה אחת קודם. << דובר >> קריאה: << דובר >> הפסיקה היא פרשנית. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמו כל פסיקה אחרת. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אתה יכול להקריא את זה עוד פעם, גל? ביקש בית המשפט, לא עוקף ולא שום, ביקש שיתקן את זה המחוקק ויפה שעה אחת קודם. אין פה פסיקה מהותית, יש פה פסיקה טכנית לגבי לאקונה איך היא נכתבת, אין היגיון מהותי בזה שאדם יושב שכם אל שכם אחד ליד השני ואחד יקבל כפול סתם והשני לא. העלות של גמלאות צה"ל גם ככה אני חושבת שיש עליה מחלוקות בחברה הישראלית וזה פשוט עוד יותר להעמיק את השסע הזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו נגד חקיקה כשיש תהליכים בבתי משפט, נכון? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> להם מותר הכול. << אורח >> גל אסף: << אורח >> כ-200 מיליון ₪ ועוד 20 מיליון בבסיס כל שנה ויצירת עיוות שמשרת ומשרת יקבלו שכר יותר גבוה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אנחנו רק מבקשים לנתב את זה לוועדה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה אנחנו טוחנים מים? לא נצא מפה היום, נפצל את זה. נראה לי שהבנו. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אנחנו מבקשים לנתב את זה לוועדה ולהמשיך שם את הדיון, גם תשמעו את נציגי צה"ל, הם חלק מהותי מהדיון הזה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו מבקשים לנתב את זה לוועדה בהליך חקיקה רגיל, הוועדה תדון בזה והיא תקבל החלטות. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אבל זה אירוע פיסקלי גם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה זה אירוע פיסקלי? תסבירו את זה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בואו נסכם כך, יפוצל להליך חקיקה רגיל, יעבור לוועדת עבודה ורווחה, הוא יתחיל בזה מיד עם תחילת דיוני הצעת חוק ההסדרים בוועדת העבודה והרווחה וככל שהוא יסיים את זה יושב ראש ועדת הכנסת ימזג את זה. אל תעשי לי ככה, אי אפשר ככה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה ככה? << אורח >> גל אסף: << אורח >> אני מציע שניתן הזדמנות ל - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אם אתם כל כך בטוחים בצדקתכם אני בטוחה שגם ועדת העבודה והרווחה תקבל את העמדה הזאת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני הולך איתך, אנחנו נפצל, בדיון הראשון אתם תביאו את נציגי צה"ל, אם אחרי הדיון הראשון נציגי צה"ל ישכנעו את חברי הכנסת אני באותו רגע ממזג את זה. אחרי דיון אחד. סגור? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> מבחינתנו זה לא מקובל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אני מציע שתוריד את ההתחייבות שלך. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז זה יהיה בדיון האחרון. ההתחייבות ירדה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא מספר 21, סעיפים 32(2), 33(ב), חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל, לפצל להליך רגיל בוועדת עבודה ורווחה. אנחנו כן נאמר את התחייבותנו לפרוטוקול שאנחנו נעלה את זה בדיונים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אם כך הסעיף יועבר לוועדת העבודה והרווחה בפיצול. הצבעה אושר. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נעבור לנושא 20. פנסיית גישור. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי מנסה לשכנע אותנו? << אורח >> גל אסף: << אורח >> הסעיף המוצע פה הוא להסמיך את שר האוצר בהסכמת ראש הממשלה ובהמלצת כל אחד מהארגונים לקבוע מקצועות שעובדים שיחלו בהעסקה בארגונים, או בשב"כ או במוסד, יועסקו לא במנגנון של פנסיית גישור אלא במנגנון כמו שאר העובדים במדינה ולקבוע את הקריטריונים האלה למוסד ולשב"כ, שוב בהסכמת ראש הממשלה ובהמלצת הארגונים, שבהם המקצועות ייקלטו ללא פנסיית גישור. אני אסביר מה זה פנסיית גישור, אפשרות לפרוש יותר מוקדם שקיימת היום רק במערכת הביטחון ולקבל פנסיה עד לגיל הפרישה. יש מקצועות, בשיח ובהסכמות עם הארגונים הגענו למסקנה שמקצועות מסוימים כמו טכנולוגיים או מקצועות אחרים מתאימים להעסקה במסלול רגיל, הם לא צריכים בהכרח את הפרישה המוקדמת, הם בהעסקה רגילה כמו בשאר המדינה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מה קרה מאז שנת 2017 ו-2018, שהייתם צריכים להביא תקנות במסגרת חוק ההסדרים? למה הם לא הגיעו אלינו חמש שנים? << אורח >> גל אסף: << אורח >> לא היו הסכמות בין הארגונים לבין האוצר. לאחרונה הגענו להסכמות כחלק מ - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> למה תמיד כשאתם מגיעים להסכמות זה מגיע אלינו חזרה בחוק הסדרים? יש איזה סיבה? אתם פחות מחבבים את הליך החקיקה הרגיל? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כשיש הסכמות זה לא טוב, כשאין הסכמות זה לא טוב, כשזה קצר זה לא טוב, כשזה ארוך זה לא טוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, כי בסופו של דבר בשורה התחתונה זה לא הגיע כמו שצריך, זה מה שהיא אומרת. << אורח >> גל אסף: << אורח >> עורכת הדין שגית, במקביל לתיקון החקיקה הזה אנחנו גם נביא את תקנות הגישור לוועדת הכספים, לא בחוק ההסדרים, כפי שנדרש, ולא רק זה - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אי אפשר להביא תקנות בחוק הסדרים, איזה מזל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל שיביאו את זה באותו זמן שהם מביאים. << אורח >> גל אסף: << אורח >> מעולה. חבר הכנסת אזולאי, אני איתך, החקיקה פה, רשום שהיא תיכנס לתוקף רק כשיעברו התקנות, זאת אומרת כשאנחנו מסדירים את מסלול הגישור אנחנו גם נסדיר את מי ש - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז עכשיו בלו"ז הסדרים, לא רק שאנחנו נדון בהצעת החוק הזאת, הצעת החוק הזאת הסמכות היא לוועדת חו"ב, אז במקביל ועדת הכספים תדון בתקנות. << אורח >> גל אסף: << אורח >> לא במקביל. התחולה של התיקון הזה תהיה רק כשייכנסו התקנות לתוקף, זאת אומרת אנחנו גם נותנים למענה למי שזכאי לפנסיית גישור וגם מגדירים - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל אתה מבין שאתה מבקש ממני לחוקק, רק אחר כך אתה תביא לי כנראה תקנות לוועדת הכספים. אין לי סיבה לחוקק במסגרת חוק הסדרים, אתה מבין את מה שאתה אומר? << אורח >> גל אסף: << אורח >> לא, יש ערך בלחוקק, בסוף מה אנחנו עושים פה? אנחנו עושים פה מודל יפה, אנחנו נותנים לאנשים שכר בהווה, במקום לתת להם את הפנסיה הזאת אנחנו מצמצמים את החוב האקטוארי של מדינת ישראל ואנחנו נותנים לאנשים למקצועות שמתאים, בהסכמת הארגונים, אנחנו לא קובעים בעצמנו, אנחנו מביאים להם שכר יותר גבוה בהווה במקום את הפנסיה הזאת בסוף. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עבודה ורווחה זה בכל מקרה לא, זה או כספים או חו"ב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז אנחנו מפצלים את זה? << אורח >> גל אסף: << אורח >> שוב, מדובר בחקיקה שהיא בהסכמה עם הארגונים ונועדה לעשות מודל שכר חדש לארגונים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני אקריא את הסעיף. נושא מספר 20, 30(4), 30(5), 31(א), חוק שירות המדינה (גמלאות), אתה מעביר את זה לוועדת חוץ וביטחון ואתה משאיר את זה בהצעת חוק ההסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, נשאיר את זה. מי בעד? ארבעה. מי נגד? מי נמנע? הסעיף יועבר לוועדת חוץ וביטחון במסגרת חוק ההסדרים. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נעבור לנושא 18. מטרו. עמוד 43. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מתי מתחיל המטרו לעבוד? << אורח >> איליה כץ: << אורח >> מקווים שסדר גודל של עשר שנים ממועד סיום החקיקה של חוק המטרו שנמצא כרגע על שולחן הכנסת שנועד לעשות את כל ההקלות הרגולטוריות הנדרשות בשביל לקדם אותו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> המיסוי הזה, ממתי הוא יתחיל? << אורח >> איליה כץ: << אורח >> בהסדרים של 21' ו-22' נקבע שפרויקט המטרו יהיה בהיקף של 150 מיליארד שקל שמחציתו תמומן מתקציב המדינה, כלומר מנטל המס הכללי, ומחציתו השנייה תמומן מאלה שהכי הרבה נהנים מהפרויקט הזה. מי הכי הרבה נהנה מהפרויקט הזה? בראש ובראשונה בעלי נכסים בסביבת הפרויקט. מתי הם הכי הרבה ייהנו מהפרויקט הזה? מתי שהוא יפעל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ועד שהוא יפעל? הם יפונו מהאזור. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> יש הבחנה בין מי שנמצא בקו הראשון של הפרויקט, ממש בציר העבודות, ובין מי שנמצא 50, 100, 200, 300, 400 מטר מהפרויקט, אפילו 700 מטר לפי הערכות שמאים, והוא גם כן מאוד מאוד מאוד נהנה מהפרויקט, אבל הוא לא מושפע ממנו מבחינת הסדר של העבודות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז עד איזה גבול הוא כן מושפע מסדר הגודל של העבודות ומה אתם עושים איתו? << אורח >> איליה כץ: << אורח >> מה שאנחנו עושים פה, אנחנו מתייחסים לאזורי עצימות לפי תמ"א 70. תמ"א 70 זו תמ"א ארצית שלמעשה עכשיו נמצאת בתהליכי אישור שהיא מבוססת על הערכות תחבורתיות, היא ממש צובעת פוליגונים מסביב לתחנות ומסתכלת על נגישות הליכתית לתחנות וכל תחנה לפי המרחקים שלה, לפי הפוליגון, מוגדרת - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שואל על התקופה הזאת, לא על התקופה שתהיה, על התקופה של הבנייה של המטרו. יש שם בעלי עסקים שנפגעים. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> אנחנו במקור הצענו לממשלה לקחת את המס הזה כבר בשלב ההקמה, אבל אחרי דיון שנעשה בממשלה הוחלט לקחת אותו רק בשלב ההפעלה מאחר שבשלב ההקמה עדיין ההשפעות הן לכאן ולכאן. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> באיזה שלב אנחנו עכשיו? << אורח >> איליה כץ: << אורח >> אנחנו עכשיו נמצאים בשלב הסטטוטורי של חלק מהמקטעים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> והמס הזה ממתי? << אורח >> איליה כץ: << אורח >> המס הזה מתחיל משלב ההפעלה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מתי זה יהיה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עוד עשר שנים במינימום, לפי דבריך קודם. נורא חשוב שזה יעבור עד סוף מאי. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> חד משמעית זה מאוד מאוד חשוב כי הפרויקט הזה יבוסס בחלקו על תהליכי מימון, כלומר כשאנחנו באים ובונים את ה-150 מיליארד שקל האלה הצפי הוא שאנחנו לא נשכיב את כל ה-150 מיליארד שקל האלה במהלך העשור הקרוב, שלב הבנייה, אפילו עוד שלב א', אלא נצטרך לקחת הלוואות, חלקן בגיוס חוב, חלקן בהלוואות דרך מכרזי PPP כאלה בשיתוף פעולה עם המגזר הפרטי, דרך מימון בנקאי, ואנחנו צריכים לוודא שכשאנחנו יוצאים למכרזים האלה יש לנו את הדרך להחזיר את החוב, אנחנו לא יכולים לקחת חוב בלי לדעת איך יש לנו להחזיר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל שאלתי אותך שאלה ולא קיבלתי תשובה, בפרויקט עכשיו של הבנייה, אתה דואג עכשיו לעוד עשר שנים, ובכל עשר השנים האלה מה אתה עושה עם אותם אלה שנפגעים? << אורח >> איליה כץ: << אורח >> אז אני אחדד, אנחנו לא גובים מהם מס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא מדבר איתך על המס, אתה סוגר להם את העסק עכשיו. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> במסגרת הקו האדום היה הסדר שנעשה מול רשויות מקומיות - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> איפה עומדת הצעת חוק המטרו כרגע? היא בדיונים בוועדת פנים, נכון? << אורח >> איליה כץ: << אורח >> אני רק אענה לחבר הכנסת אזולאי. היה שם קול קורא לסיוע לעסקים שנמצאים בקו הראשון של העבודות, זה היה סיוע שנעשה על ידי חברת נת"ע ועיריית תל אביב. אני מניח, יכול להיות שתהיה דרישה כזאת גם - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יפה, אני יודע שבעלי עסקים לא קיבלו ומתנגדים שם לכל המתווה ועוד לא סיימתם איתם כלום ואתם רוצים להתקדם בחקיקה לעוד עשר שנים. אנחנו מכירים את הסיפור של ההלוואות מעוד סעיפים קודמים שהבאתם לנו, אין שום סיבה לרוץ עם החוק הזה, אין שום סיבה שלא לפצל אותו. לזרז אותו למה? שהמדינה תגיד שיש לי צפי של הכנסות בעוד כך וכך שנים? אבל כרגע יש הפסד של אנשים, שעל זה אתם לא מסתכלים. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> כרגע עוד אין הפסד של אנשים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברגע שיתחילו העבודות, מתי יתחילו העבודות? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בואו נפצל. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> מי שלא רוצה להיות בתוואי של העבודות והוא בעל של נכס כמובן יכול לקחת לפני העבודות ולעבור למקום אחר, אין שום בעיה, עוד יש לו את האפשרות הזאת, אבל אף אחד לא יעשה את זה כי כולם מברכים על זה שיש כזה פרויקט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז עוד שנתיים יתחילו העבודות? שלוש שנים? ארבע שנים? תביא אז את החוק. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מפצלים. נושא 18, סעיפים 26 עד 29, חוק רכבת תחתית (מטרו), מפוצל, עובר לוועדת הפנים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? ארבעה. מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << דובר >> קריאה: << דובר >> מבקשים רביזיה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא הבנתי, איליה הגיש רביזיה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, הוא ביקש ממנו, הוא לא הגיש. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יועבר לוועדת הפנים בפיצול להליך חקיקה רגיל. << דובר >> קריאה: << דובר >> רביזיה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הוגשה רביזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הוגשה רביזיה ותידחה, אני מבטיח לך. צבי, לא להיעלב. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> זה בהסכם הקואליציוני של שר האוצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר, אבל זה לא בחוק ההסדרים, ההסכם זה לא חוק ההסדרים. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> נקבע שם שזה בחוק הסדרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, אתה מטפל בכל ההסכמים הקואליציוניים, כי יש לי רשימה שלא קיבלנו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> יש לי גם רשימה מההסכם הקואליציוני, אתה רוצה שנפתח את ההסכם הקואליציוני? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש לפתוח את ההסכמים הקואליציוניים שלא קיבלנו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני גם מוכן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בואו נדבר על 72. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בואו נתחיל מ-58 ואז נגיע עד 72. אני חושבת שהאירוע של החוק הזה הוא פרק חוק חדש, חוק לקידום תשתיות לאומיות ואחריו יש לנו שורה של תיקונים עקיפים שלכאורה נלווים לו. נתחיל עם החוק לקידום תשתיות לאומיות. איליה, אתה רוצה להסביר לנו? אתם כל פעם מביאים חוק ארוך יותר מקודמו בחוק ההסדרים, אתם בוחנים את יכולת ההכלה של ועדת הפנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה גם הולך לוועדת הפנים? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באמת אתם חושבים שכל זה עובר? איך אתם תספיקו להיות שם? גם פה וגם במשרד? << אורח >> איליה כץ: << אורח >> קודם כל מבחינתנו אנחנו נציע ליושב ראש – << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שיעבוד גם בשבת? הוא לא עובד בשבת, רק שתדע. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> גם בחול המועד לא. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> לשים את הנושא הזה ראשון בסדר הדיונים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> באווירה זו אני רוצה לספר לך שגם את מיסוי דירה שלישית שמנו מהשבוע הראשון על סדר יומה של ועדת הכספים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה הנושא הראשון, מה הנושא השני שאתם רוצים? אני רוצה להעביר לו את הרשימה. סדרי עדיפויות אנחנו רוצים לעשות. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> יש לו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> סדר העדיפות שלכם הוא לא של היושב ראש. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> אני אמרתי מה שלנו, הוא כמובן לא אחראי לזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תזכרו שאתם לא באים אליי אחרי זה לפיצולים, תזכרו שאמרתי את זה בערך 760 פעם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אופיר, סלח לי שאני אומר לך, אם הם יבואו אליך אתה תפצל להם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> האמת שאני רוצה להגיד שהגענו איתם לאיזה שהוא הסדר, תיכף אולי גם תפרט את זה וגם תפיג את חששות חברי הכנסת. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> בכל מקרה חוק התשתיות הלאומיות הוא חוק נרחב, כמו שנאמר פה, והוא מגיע בגלל שיש לו פה בעיה משמעותית, בעיה משמעותית בקידום תשתיות במדינת ישראל. התשתיות לוקחות פה הרבה יותר זמן מאשר אמורות לקחת ובאופן הזה אנחנו לא מצליחים להגיע לסגירה של פערי המלאי בתחומי התשתיות. זה נוגע גם לעולמות התחבורה, גם לעולמות האנרגיה וגם לעולמות תוכן אחרים, וכן כשיש לנו פערים מאוד מאוד גדולים במלאי התשתיות אז אנחנו צריכים גם לעשות תיקונים נרחבים בשביל לצמצם אותם. אחד התיקונים הראשונים שמוצעים פה, באופן עקרוני המבנה של החוק בנוי בתצורה של היררכיה בין תשתיות שונות כשההיררכיה הזאת נועדה לתת תעדוף בין פרויקטים ככה שפרויקטים לא יתועדפו באותה רמה כולם, אלא לבוא למעשה לחלק את כל פרויקטי התשתיות לשלוש רמות. המדרג הראשון זה התשתיות הרגילות, כמו שאנחנו מדמיינים אותן, כבישים קטנים, תשתיות חלוקה קטנות, תשתיות בעולמות המים וכו', תשתיות לא משמעותיות, תשתיות עירוניות, שהן למעשה התשתיות הרוחביות שחלות בכל מקרה. המדרג השני זה תשתיות חיוניות שלגביהן יש שורות של הקלות במסגרת החוק הזה, הקלות כגון בתחומים של הסדרי תנועה, רישוי עסקים, מסירת שטח לרשות מקומית, יערות וכו'. הרמה השלישית של החוק מדברת על התשתיות החיוניות המועדפות, זה עשר תשתיות שהן ברמת עדיפות לאומית עליונה, שאותן תקבע הממשלה והן מקבלות את ההקלות, את המסלול הירוק הכי הכי משמעותי. אלה תשתיות דוגמת המטרו שהזכרנו אותו לפני כן, אבל גם רכבות קלות, קווי מתח עליון, תחמ"גים מאוד חיוניים, שדות תעופה וכו', כל דבר שהממשלה תחליט עליו שהוא באמת קריטי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עם איליה, מטרו היה בהסכמה. איתי, יש אנשים אצלכם באגף תקציבים שאפשר להגיע איתם להסכמות. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> כחלק מההבנות שלנו עם הייעוץ המשפטי של הכנסת ומתוך מטרה כן להגיע לאיזה שהוא - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שגית, זה מקובל עלייך? הוא אמר שזה מקובל עלייך. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> כחלק מהרצון להוריד עומס מוועדת הפנים, נוכח חשש שעלה פה בצורה מובהקת על עומס על ועדת הפנים, אנחנו הסכמנו מיוזמתנו לרדד את חוק התשתיות הלאומיות בשורה של סעיפים שגם נוגעים לחוק התשתיות הלאומיות בעצמו וגם נוגעים לחלק מהתיקונים העקיפים ובנוסף לזה הצענו גם את הפיצול לחוק המטרו בשביל להוריד מהעומס של הוועדה, מתוך רציונל שזה יידון ביחד עם חוק המטרו הגדול שממילא מחכה בוועדת הפנים. מבחינתנו זה מביא למצב שההסדר ניתן לעיכול בתוך לוחות הזמנים של הוועדה בכנסת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> קשה לנו להסכים עם האמירה הזאת, אנחנו כן מסכימים שהגענו להסכמות. צוות הייעוץ המשפטי של ועדת הפנים ילווה גם את ועדת הפנים וגם את ועדת מיזמים, הסיכום שהגיעו אליו הוא כזה שחלקים, חלק א' וחלק ב', יעברו לוועדת מיזמים. אתם רוצים להגיד את הסעיפים? זה למעשה סעיפים 1 עד 30, חלק ג' יעבור לוועדת הפנים, אלו סעיפים 30 עד 47, וחלק ד' יפוצל להליך חקיקה רגיל בוועדת הפנים, 48 עד 57. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפשר להתייחס לזה לפני שמגדירים לאן? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, היא תסיים להקריא ותתייחס. לא נתקדם, אל תדאג. כן, יוראי, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבין את הצורך של הפיתוח והבינוי שמתואם לזה שהאוכלוסייה של ישראל גדלה, צפויה להכפיל את עצמה ב-30 השנה הקרובות, אבל זה לא מאוזן בצורה לא סבירה. מבטלים פה את פקיד היערות הראשי, שזה אומר שהם יוכלו לכרות כמה עצים שירצו, אנחנו כבר נמצאים במצב שאנחנו כורתים יותר מדי עצים. יש פה פגיעה קשה בזכות - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יותר מזה, כבר אנחנו במצב שבו לא אוכפים כמו שצריך כריתת עצים בכלל. זה גם ככה לא נאכף כמו שצריך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שגית, זה חוק עצום. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני רוצה להבין את הסיכום, גם אני לא בטוחה שהבנתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אופיר, מה אתה חושב? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> היה סיכום, אבל אני מבין שהוא משתנה עכשיו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מבטלים פה את פקיד היערות הראשי, פוגעים באיכות החיים של אזרחי ישראל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תסתכל מה כתוב במדרג ג'. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מדרג ג' הוא לא סביר בשום צורה. עצם העובדה שצריך לפתח לא אומר שצריך לפתח בצורה לא סבירה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הוראות רעש, עתיקות, יערות, צווי הפסקה מנהליים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> פה יש לך אישור לכרות מיליוני עצים, זה נראה לך סביר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז מה, אתה יודע כמה יעשו? מה קרה לך? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא מצחיק, זה באמת לא סביר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה רואה אותי צוחק? אני משתמש רק עם ניירות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ינון, אין התייחסות של גורמי מקצוע להשלכות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבין את הצורך להתקדם כי באמת תשתיות לוקחות הרבה זמן בישראל, אבל אם נעשה את זה בחאווה זה לא ישרוד הרבה זמן ממילא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ינון, נגיד הוראות רעש, זה איכות חיים בסיסית. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לחרוג בצורה משמעותית. לבטל את פקיד היערות הראשי, אנחנו חיים במדינה שהולכת ונהיית חמה יותר, אנחנו נמצאים על השבר הסורי-אפריקאי, עוד מעט לא תהיה פה יכולת ללכת ברחובות, אז נותנים רשות לכרות בלי התחשבות בפקיד היערות הראשי? לא סביר בשום צורה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שגית, אני יודעת שאנחנו אומרים את זה על הרבה דברים, אבל אני פתחתי את הבוקר הזה ודיברתי על הסיפור של התשתיות הלאומיות וכל הפרק המטורף הזה כי הוא פשוט חיסול כל הרגולציה, כל הפיקוח, כל תכנון בישראל. אני לא יודעת למה נפלתם דווקא על הדבר הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבין למה הם נפלו, כי זה מכביד על התכנון ועל הביצוע, אבל יש סיבה שיש התייחסות בחוק לרעש שאפשר להשמיע, יש סיבה שיש שם התייחסות לפקיד היערות הראשי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל שימו לב שהחלקים האלה נמצאים, להבנתי, בחלק ג', הדברים שאתם מתייחסים אליהם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> עשרה פרויקטים, יש בכוחם לכרות מיליון עצים, זה נראה לכם סביר? << אורח >> איליה כץ: << אורח >> אני אענה, חבר הכנסת, לגבי העצים, ההסדר פה בסך הכול מכניס לשיקולים שפקיד היערות יכול לשקול, שהיום זה שיקולים שהם רק סביבתיים, הוא לא גורע מהסמכות של פקיד היערות, הוא רק אומר לו: אתה יכול לשקול גם שיקולים של פיתוח כלכלי כשאנחנו מדברים על מיזמי תשתיות חיוניים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, לא, לא. שגית, תקשיבי לזה רגע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא מה שכתוב פה. (היו"ר ינון אזולאי) << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> להיפך גם. כשהוא אומר להכניס לפקיד היערות שיקולים כלכליים הוא מתחיל לשים במאזניים האם שמירה על הטבע ועל נכסי ציבור הם הופכים להיות על בסיס שיקול, בדרך כלל קצר טווח, ובאותו שיקול. למה פקיד יערות, במקום להתעסק בתפקידו, שמירה על עצים, על היערות, יתחיל לחשוב כלכלית? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שמירה על עצים היא עניין כלכלי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עבדתי בקק"ל, התפקיד הזה חשוב, לא צחוק. אני גם גרה בחיפה, הסיפור של הגנה על עצים ותיקים זה משהו שאנחנו מכירים אותו. אין סיבה שפקיד יערות ישקול שיקולים כלכליים, אתם הופכים את התפקיד שלו לבדיחה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל, נעמה, מצד שני את יודעת כמה פעמים את מונעת מהבינוי? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רק אומר לפני כן, כשאנחנו קראנו את הטיוטה הראשונה או את החוק שהוגש היה כאילו שגורמים פוליטיים יכולים לעקוף את סמכותו של פקיד היערות הראשי בעניין אישור כריתת עצים. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> לא, זה לא ההצעה הפה. ההצעה פה, אני אתן דוגמה, היא לא היפותטית, אבל אפשר להתייחס אליה לצורך הדוגמה כהיפותטית, לצורך העניין יש עץ או כמה עצים – << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נגיד 100,000. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> מדברים נגיד על פרויקט ספציפי. נניח שהם נמצאים בשדרות רוטשילד והם עצים הם המון המון המון ערך אורבני וסביבתי בתל אביב. ועכשיו העצים האלה, יש להם ערך מדהים, אין על זה חולק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הערכיות שלהם גבוהה. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> חד משמעית. לצד זה רוצים לבנות, אושרה סטטוטורית תחנת רכבת קלה בתוך האזור, נתיב כניסה שפוגש בעצים האלה. היום המצב הוא שלפקיד היערות יש וטו ביחס לכריתה של העצים האלה ואסור לו לשקול מבחינת השיקולים מה יקרה עכשיו לפרויקט התשתיתי הזה שיכול להיות שיידחה עכשיו בשנה, שנתיים, שלוש או ארבע, בגלל העץ או חמישה העצים האלה. מה שאנחנו אומרים זה שהגיוני שאם בסוף יש פרויקט שהוא גם חשוב ל - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> התשובה תמיד תהיה לכרות את העצים. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> שפקיד היערות ישקול את הדברים האלה אחד מול השני. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מאחר שלי יש נתונים כי ביקשתי חקיקה שדואגת לשמירה על עצים בוגרים, מה שאתה מתאר הוא לא מדויק כי פקיד היערות הראשי בדרך כלל מאשר כריתה של עשרות עצים עבור פרויקט לאומי. לצורך העניין מה שאתם מאשרים פה, הדוגמה שיותר רלוונטית למקרה הזה, זה שאם יצטרכו לכרות עכשיו 170,000 עצים בעבור תחנת רכבת, פקיד היערות הראשי צריך לשקול רק את השיקול של האם זה סביר לכרות אותם בעבור התשתית הזאת או לא סביר, בהתאם לערכיות של העצים, לתרומה שלהם לסביבה. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> הוא לא יכול להתחשב בדחיפות של התשתית. היום בחוק אסור לו. הוא רק חושב אם העץ חשוב או לא חשוב, הוא לא מסתכל מה העלות של זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תכנון שלא לוקח בחשבון התחשבות בערכי הטבע, בתוכם עצים, הוא תכנון לקוי. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> אני מקבל את זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, אתה לא מקבל את זה כי אתה משנה את זה פה. אתה משנה, אתה נותן עשרה פרויקטים לאומיים שבהם אתה אומר עצים לא רלוונטיים לתכנון, הם פחות רלוונטיים, או חשיבותם פחותה כי התשתיות האלה הן חשובות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איפה השרה להגנת הסביבה? איפה נמצאת השרה שזה התפקיד שלה לשמור על כל דבר פה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מציע שמה שיקרה זה שהתכנון של כל התשתיות, תיקחו בחשבון את ערכי הטבע. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> אני מאמין שהיא חושבת ש - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אני מאמינה שהיא שכחה את הסביבה. זה לא היה עובר בכנסת הקודמת. תמי לא הייתה מעבירה את זה, כולכם מבינים את זה, השרה להפקרת הסביבה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני חוזר ואומר, תכנון תשתיות לאומיות, חשובות ככל שתהיינה, שלא לוקחות בחשבון את ערכי הטבע ב-2023 אין להם מקום. אין להם מקום. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו היום מצילים את המשרד. שתגיד תודה אחר כך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין להם מקום ולא משנה כמה חשוב התשתיות. כל תשתית צריכה לקחת בחשבון את ערכי השמירה על הטבע, ודאי של עצים. אין דבר כזה אחרת. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> בכל מקרה אני חושב שתסכימו שזה דיון ראוי – << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שצריך לקרות בוועדה. לא כחלק מחוק ההסדרים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה גם פוגע ביעדי אקלים, זה פוגע בדברים שאנחנו התחייבנו אליהם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתם משנים פה סדרי עולם תכנוניים, אתם קובעים שתכנון לא ייקח בחשבון את ערכי הטבע בחשיבות עליונה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ואם הייתה פה שרה שהיא לא עציץ זה לא היה עובר, כל מה ששמתם פה לא היה עובר. ינון, מה אתה חושב? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> על העצים או על איכות הסביבה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ינון, אל תצחק, זה לא כמו נושא שהוא לא – גם אני לא מחבקת עצים, תאמין לי, פשוט הם חשובים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מחבק עצים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני יודעת, אתה מחבק עצים. אבל אנחנו גם מבינים שפליטות והכול, עצים זה חלק חשוב מאוד בהצללה ברשויות, במניעת התחממות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בפתרון של משבר האקלים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. אתה יודע שהיום פחות גגונים, יותר עצים, מבינים את זה הרבה יותר נכון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> עצים סופחים רעלנים ופחמן דו חמצני, פולטים חמצן לאוויר, הם תורמים להצללה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם הייתה שרה נורמלית פה במשרד הזה זה לא היה עובר. זה פשוט חרפה מה שקורה פה, אנחנו אופוזיציה מצילים לעידית את המשרד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היא הצילה לכם את הממשלה, עכשיו אתם מצילים לה את המשרד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא מתנגד לפיתוח, ודאי לא של תחבורה ציבורית שגורמת לפחות פליטות של פחמן, אני רק אומר שתכנון של כל דבר שלא לוקח בחשבון את ערכי הטבע הוא תכנון לקוי ולכן אני עומד על כך שכל תכנון במדינת ישראל ייקח בחשבון גם את המשתנים של שמירה על ערכי הטבע. ופה אתה אומר, שימו בצד את ערכי השמירה על הטבע, שהם - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יוראי, אתה פעם נתקלת בלהשיג היתר בנייה במקום שיש עץ שצריך להזיז אותו? יותר קל לך להוציא היתר בנייה מאשר להוציא היתר להוריד את העץ הזה. אני באמת אומר לך. לפעמים זה משגע אותי. אני לא בעד להוריד את העצים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל למה פקיד יערות צריך לשקול שיקול כלכלי? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים איתך, אבל פה מדובר על עשרות אלפי עצים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ברגע שזה יקרה זה השיקול שיהיה, כי ברגע שאתה מכניס עוד קטגוריה שהיא כלכלית, שהיא קצרת טווח, שהיא לא שוקלת את התפקיד שלו אתה מחסל את התפקיד הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אתן לך נתון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בישראל יש בערך 500,000 עצים שנכרתים כל חמש שנים רק במרחב האורבני. מתוך כל אותם עצים שנכרתים רק 2% מגישים עררים, מתוך 2% עררים מתקבלים מעטים בגלל שפקידי היערות לפעמים לא ממלאים את תפקידם כהלכה וגם כי הם מגלים התחשבות, כשמדובר בעץ אחד, בחמישה עצים, בעשרה עצים, ודאי כשמדובר בשטח פרטי. פה, לפי הצעת החוק הזאת מדובר בפרויקטים לאומיים שכנראה לא מתקיימים במרחב האורבני בדרך כלל וכוללים עשרות אלפי עצים. זה לא אירוע של עץ אחד, שלושה עצים, חמישה עצים, זה אירוע של עשרות אם לא מאות עצים ולא לתעדף את הערכים הסביבתיים על פני ערכים אחרים, או לפחות לייצר איזה שהוא איזון, זה בעיניי לא סביר. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> רק אני אגיד שלעניין הפרויקטים הלאומיים המתועדפים כרגע הרשימה כוללת בהחלט פרויקטים אורבניים, כוללת את המטרו, את כל הפרויקטים של הרק"לים בתל אביב ובירושלים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה ההערכה לגבי עצים? של כמה כריתות? << אורח >> איליה כץ: << אורח >> בסוף חשוב גם לציין את זה שהליך התכנון הוא לא משתנה בהקשר הזה. ההחלטה של פקיד היערות היא כבר בשלב ההיתר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אחרי הפקדת התכניות, נכון. הוא אחרון בתהליך. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> ולכן שיקול הדעת התכנוני עדיין נשאר, זאת אומרת מוסד התכנון עדיין יכול להחליט מה התוואי ועד כמה הוא פוגע וכו', אבל בסוף בשלב הביצוע, כשאתה נכנס לפרמטר הספציפי אחרי התכנון המפורט של האם באמת באמת חייבים לכרות את העץ הזה או לא, כשמוחלט שהוא נמצא בתוך תוואי התכנית, לפעמים אתה לא רוצה להגיע למצב שאתה צריך לתקן את התכנית. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני בעד להקדים את חוות דעתו של פקיד היערות לתחילת התהליך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז למה בחוק הסדרים? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> והתחלתי לקדם חקיקה בהקשר הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האמת שזה נכון, אי הוודאות מושכת אתכם אחר כך בכל מיני חסמים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני שוב אומר, לומר לגורם הסביבתי כמעט היחיד שאקטיבי בתהליך, דעתך פחות חשובה, בוא נתעדף את הערכים הכלליים, בעיניי זה לא סביר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ינון, במדינה יש חוקים טובים להגנת סביבה, לא תמיד אוכפים, לא תמיד נעשה מה שטוב, אמרתי את זה בפתח דבריי פה, היום בתשע בבוקר, אבל יש פה אשכרה תקנות טובות, באים עכשיו בחוק הסדרים ואומרים שנופי ילדות שלנו, שהטבע שלנו, שהקניין הציבורי שלנו, שזה הטבע, הולך קיבינימט. זאת האמת. אי אפשר לאהוב את המדינה ולהחריב אותה. אי אפשר, זה לא יכול להיות ביחד, זה לא בהלימה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה אתם אומרים על הרעש? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כל הקירות האקוסטיים שאתה רואה בדרכים, אתה מבין שזה משמעותי. היום אתה בונה הרבה יותר צמוד לכבישים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> איליה, תסביר לה על הרעש. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> גם לגבי נושא הרעש, בסוף ברור שיש פה איזה שהוא מתח בין - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איזה שהוא מתח. היום רוב הבנייה, היום אתה בונה בפרברי הערים, גם ערים שיושבות על כבישים ראשיים, אתה גולש עם השכונות למקומות שמפגע הרעש, ובלי קשר לדברים אחרים, מפגע הרעש הוא מאוד קשה. אם אתה רוצה להסיר רגולציה במקום הזה ותקנות אתה בעצם אומר לאנשים שאיכות החיים הכי בסיסית שלהם, ינון, הופכת להיות קשה. למה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> - - - איכות הסביבה, הא? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אני פשוט מבינה שיש קשר בין חיים שהם חיי איכות לבין סביבה. לא רק בגלל הגנה על הסביבה, גם בגלל הגנה עלינו, ינון. רווחה זה לא רק משכורת, רווחה זה גם איך אנחנו חיים. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אני אומר שגם לעמדת הייעוץ המשפטי יש פה הסדרים שהם כמובן הסדרים קשים ומורכבים. באמת החוק הזה מבקש להתגבר על הרבה הסדרים אחרים בחקיקה ולעשות כאן הסדרים חריגים. כן, צריך לעשות כאן הרבה איזונים במערכת היחסים המורכבת הזאת, רעש זה מטרד לא פשוט. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מי אנחנו שנפגע בציבור ככה? מי שמנו לזה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בניגוד לחוק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> באמת אני אומרת לך. אנחנו פה במקום שיום אחד לא נהיה פה, באיזה קטע אנחנו נחסל פה תקנות של איכות חיים ברמה הכי בסיסית? זה נראה למישהו פה הגיוני? גם אתם, אתם עובדים במקום שאתם עובדים בו, וזה בסדר גמור, אתם רוצים להמשיך לראות את כל ההולילנדים האלה שתייצרו פה? את כל מפגעי הרעש, את כל כריתת הטבע. זה תפקידכם? בשביל זה באתם לפה? באמת, אל תגנו על זה, לא בחוק הסדרים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ושוב, אני אומר שוב, החוק הזה נשען על תפיסה מיושנת שלפיה לא צריך להיות איזון בין צרכי הפיתוח לבין שמירה על ערכי הטבע. בואו נתעורר ונבין שבשנת 2023 שמירה על ערכי הטבע זה חלק בלתי נפרד מתהליך התכנון, הוא לא מכביד עליו, הוא לעתים גם לא מאט אותו, אבל צריך להתחשב בזה. גם רעש זה חלק מאיכות הסביבה ואיכות החיים של אזרחי ישראל. כל הדברים האלה קבועים בחוק, ההגנות האלה קבועות בחוק כדי להגן על האזרחים. אז עכשיו אתם מבקשים להביא שינוי סדרי עולם בהליך התכנון? אני לא מצליח להבין את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הייעוץ המשפטי גם מתפתל פה. אתם לא יכולים לסחוט אותנו להעביר דבר כזה. באמת, די. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, אף אחד לא סוחט אתכם. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה גם מאוד מונומנטלי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הנה עוד מילה, מונומנטלי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש פה סחיטה, כי היועצת אומרת פה, כמו שצריך: אני לא מאמינה בזה. והם, מכבש לחצים בשעה כזאת כשכולנו פה עייפים, לא לעניין, זה בדיוק הסיפור של חוק ההסדרים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נעמה, אני אומר לך, את אל תצביעי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> היא לא יכולה להצביע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה אתה אומר? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הוא יודע. אתה לא מכיר את ינון? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אמרנו שהקול שלי הוא קול אחד וחצי כי הוא משקלל גם את נעמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ינון, בשם ברית ועדת הכספים שיש בינינו, תציל את הטבע העירוני. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתם רוצים להגיד משהו על העתיקות גם? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה תגיד על העתיקות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אגיד משהו על העתיקות. לא פעם תוך כדי תנועה מגלים גם מרחבים ארכיאולוגיים מסוימים, אפילו בתי עלמין, לא נדבר על דברים כאלה, לא שאמרתי שזה עתיקות, אבל – << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, אבל יש בתי עלמין עתיקים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש כל מיני גילויים שקורים תוך כדי ההליכים האלה, ההגבלה בזמן אומרת בעצם, מרגע שעברת את הזמן יכול להיות שיש פה איזה שהוא משהו שיש בו נכס תרבותי שקשור במורשת שלנו, בהיסטוריה הענפה שלנו, בדברים שחשובים לנו ואנחנו נמחק אותם כי הם הקציבו X זמן. אני בטוחה שלך נגיד זה לא דבר נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ברור, איליה, היא צודקת. תן לה הסבר. היא דיברה על העתיקות. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> אני חושב שגם לגבי העתיקות זה קצת דומה לפקיד היערות, בסוף אנחנו מבינים שלצד זה שיש ערך מאוד - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש פקיד עתיקות אגב? << אורח >> איליה כץ: << אורח >> יש רשות העתיקות. יש מנהל רשות העתיקות, יש לו סמכויות - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, פקיד יערות זה משהו מיוחד. אמרתי להם, זה נשמע משהו מהאגדות. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> זה דומה. יש פקיד יערות מחוזי ויש פקיד יערות ארצי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ינון, ראית הארי פוטר? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז למי שכן ראה, זה האגריד. פקיד היערות הוא האגריד. האגריד זה חגי ופה הם רוצים לקשור את ידיו של חגי. אסור לתת לזה יד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה אינטרס לא רק ציבורי, זה גם אינטרס לאומי, כי עתיקות זה גם אינטרס לאומי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נצל את שעת הכושר שאתה אוחז בהגה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני רוצה להגיד לך שאופיר היום עשה עבודה טובה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין ספק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> את עיר דוד גילו בדיעבד. תדמיין לך הקצבת זמן. אתה מבין מה שאני אומרת? << אורח >> איליה כץ: << אורח >> בסוף מה שאנחנו אומרים פה, עשרה פרויקטים לאומיים הכי חשובים שהממשלה החליטה לגביהם, לגביהם רשות העתיקות צריכה לעמוד באיזה שהן אמות מידה של לוחות זמנים, מה שנקרא שאותם יתעדפו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יוראי, תודה, נעמה, תודה. זהו, מספיק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה להגיד דבר אחרון. אני רוצה להקריא לך משהו. אם יש מפגע רעש, עד חמש פעמים בשנה אם התקיימו כל אלה, הממשלה אישרה חריגה ממפלס הרעש המרבי בהתאם לפסקה זו הגוף המבצע יציע דיור חליפי לאדם שמתגורר במקום שבו צפוי שתהיה חריגה ממפלס הרעש המרבי. חמש פעמים בשנה הוא יכול לפנות אותו ולטרטר אותו, בחוק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשאול אותו שאלה? יש לך חמש בנות, אתה לא רוצה שהן יוכלו ליהנות מהטבע? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יוראי, תודה, אני עובר לסעיף הבא. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> יוראי, אתה מוזמן לבוא לגור בשומרון, יש מלא טבע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אבל מה זה אומר שעוברים לבא? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ננסה לחשוב, לראות אם אנחנו יודעים לבנות משהו יותר טוב, בסדר? אז עמוד 34, סעיף 2. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רגע, מה עם חוק אוויר נקי? יש עוד. שגית, בפרק הזה יש עוד דברים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו חוזרים לסעיף. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ינון, יש בפרק הזה עוד סעיפים בעייתיים. שגית, יש עוד סעיפים בעייתיים בפרק הזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה כולה שיקול דעת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, בשום פנים ואופן. זה לא קשור לשרה להגנת הסביבה, זה קשור לשר החקלאות, הוא פקיד של שר החקלאות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סעיף 2, קק"ל. יגל, אתה רוצה להסביר? סעיף 2, עמוד 34, חוק קרן קיימת לישראל. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> היום הקרן הקיימת לישראל נהנית מהשקעות מאוד משמעותיות של המדינה בתשתיות, זה יכול להיות בכבישים, רכבות, רכבות קלות ובעצם יש השקעות מאוד משמעותיות של המדינה שהן גורמות לעליית ערך הקרקע ולכן אנחנו מבקשים פה לבצע היטל מימון פיתוח על קק"ל, 30% מההכנסות שלהם להעביר אותם למימון תשתיות תומכות דיור. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה המצב היום? איך זה הולך היום? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> היום קק"ל לא משלמת שום דבר למעט מס בשיעור 7% והם נהנים מכל ההשקעות המשמעותיות בתקציב המדינה שמשביחים להם את הקרקע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לאן יילך הכסף? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> לתקציב המדינה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היום הכסף הולך לקק"ל, כשהם מוכרים את כל ההשבחה הם מקבלים אותה, נכון? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ואתה אומר שאתה תיקח 30%? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> מההכנסות של קק"ל בגין ההשבחה שהמדינה משקיעה בה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אין לכם הסכם איתם? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אנחנו בשיח איתם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז אנחנו נעביר את זה לוועדת הכספים ותמשיכו את השיח מחוץ לוועדה? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> נשמע בסדר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> וזה לא יחוקק ככל שתגיעו להסכמות? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> כן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בסדר. תשאיר את זה בוועדת כספים כחלק מההסדרים. סעיף 2 להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית יישאר בוועדת הכספים, חוק קרן קיימת לישראל, ינסו להגיע להסכמות מחוץ לשולחן הוועדה, אנחנו תקווה שגם יצליחו ולא נצטרך לחוקק את זה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אין לנו גם בעיה להגיד לפרוטוקול שככל שנגיע איתם להסכמה אין לנו שום רצון לחוקק את הדבר הזה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יפה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? שלושה. אושר, עבר לוועדת הכספים. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סעיף 1, סעיף מטרת החוק, גם עובר בדרך כלל באופן מסורתי לוועדת הכספים. סעיף 1 להתייעלות, עמוד 34, אפשר להצביע גם עליו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה מטרת החוק. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה מטרת החוק, זה עובר תמיד לכספים, אין עם זה בעיה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? שלושה. מי נגד? מי נמנע? אין. גם זה עבר, מטרת החוק, לוועדת כספים. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז נעשה גם את התחילה, סעיף 76 לחוק התכנית הכלכלית, סעיף תחילה עובר לוועדת הכספים. אתה רוצה להצביע? סעיף 76, תחילה של התכנית הכלכלית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? עבר. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נעשה את התשתיות. איליה, רעש, סגור? (היו"ר אופיר כץ) << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סליחה על הפתוס, אבל עתיקות במדינה שלנו והטבע שלנו ואיכות החיים הכי בסיסית, אי אפשר לשים את הדבר הזה בחוק הסדרים, אי אפשר לדבר על ממשלה לאומית יהודית והכול ולהחריב את המורשת שלנו ובטח לא את הטבע שלנו, ובטח לא את בריאות הציבור שלנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא ניהלנו דיונים על כל אחד מהסעיפים האלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כולכם, לא ייאמן, הכלכלה לפני היהדות שלכם. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> סוף בשביל לשמור על השטחים הפתוחים אנחנו רוצים לצופף בתוך המרקם העירוני. התשתיות הלאומיות האלה זו בדיוק הדרך שלנו - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה הקשר? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו בעד ציפוף, אל תבוא לנו בזה, זה לא ככה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתם מייצרים פה תכנון לקוי, כי תכנון שלא לוקח בחשבון את אתרי העתיקות שלנו ואת הטבע שלנו ואת איכות החיים של התושבים שסובבים הוא תכנון לקוי ודינו להיפסל. אז במקום שהוא ייפסל בואו לא נקבע אותו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו שומרות על העצים. אין לכם עמדה? עתיקות במדינה זה כאילו סתם ההיסטוריה? העיקר לספח כל חלק לא קשור, אבל אם יש לך מורשת שאתה שומר עליה זה לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו רוצים שזה יחול גם ביהודה ושומרון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה חל, מה לעשות? זה תקנות. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו בעד, זה כולה לוח זמנים, אני בעד. דברים נתקעים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם זה כל כך חשוב בוא נבטל את הכול, שלא תהיה רגולציה. יגידו, פה תיבנה תחנת רכבת תיבנה תחנת רכבת, לא משנה אם יהיו עתיקות, לא משנה אם יהיו עצים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין, נפלנו על שרה שלא אכפת לה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא משנה אם נחריב את איכות החיים של התושבים עכשיו. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> זה סך הכול לוח זמנים, זה כל האירוע, מה מפריע לך לוח זמנים? מה מפריע לך שהם יעמדו בלוח זמנים? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת? << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> יש לוח זמנים, הם יעמדו בו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה אנשים בסוף. זה אנשים שאם אין להם עץ מתחת לבניין, להצל אותם, ליד תחנת אוטובוס, או שיהיה להם נכס מתאים ליד המקום שלהם. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> עשרה מקומות בכל הארץ, עשרה מקומות שרשות העתיקות תוכל להיכנס. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ביום הראשון יכרתו 19,000 עצים, ביום השני ידרסו שלושה אתרים של עתיקות. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מדבר על עתיקות, לא על עצים. לא ידרסו כלום. בסוף הם יעשו הכול מקצועי אותו דבר, אבל כשיש עשרה מקומות שהם יכולים לתעדף, שהם צריכים לעשות אותם הכי מהר בלוח זמנים זה דבר סביר, מה הבעיה שלך עם זה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אתה לא פעם מגלה את הדברים האלה תוך כדי תנועה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> מה זה הדברים האלה? לוח זמנים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בתחנה המרכזית גילו פארק. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מסכים איתך, נעמה. יש הרבה דברים כאלה, ברור, אבל בסוף כמה זמן לוקח – מה הם עושים במקומות האלה? הם חופרים ואחר כך מכסים, מתעדים הכול, מכסים ובונים מה שצריך. זה מה שהם עושים ברוב המקומות, באמת זה מה שעושים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה מסכים איתי שעתיקות זה נכסי תרבות של מדינת ישראל? << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון, אבל לא כל העתיקות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסדר, לא כול, אבל יש ולא מגבילים אותם בזמן, על זה מצביעים. תקשיב, לא כל מה שמוצאים יש לו ערך ולכן מצביעים על זה בוועדות בדרך כלל ומחליטים אם כן או לא וקורה הרבה פעמים שלא, אבל אתה מגביל את האפשרות הזאת בזה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, הפוך, אומרים אלה שכן, קחו לוח זמנים, בעשרה מקומות בכל הארץ הם יכולים לעמוד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> צבי, מה שההצעה הזאת אומרת, לצורך העניין אם עכשיו נמצא ממצא ארכיאולוגי צריך שבועיים לדון אם הוא ערכי או לא ערכי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> רעש ויערות רצית? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רעש, יערות ועתיקות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> את כל פעם מוסיפה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בסדר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה, שגית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז אנחנו נחזור לתשתיות לאומיות, אתם רוצים להגיד את תוצאות המשא ומתן המפרך? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש גם אחרי זה עוד סעיפים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו נמשיך בהם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אופיר, אתה מבין מה זה רעש, זה כל הקירות האקוסטיים בדרכים כשבונים בתים בצפוף לכבישים מהירים, זה באמת איכות חיים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תחשוב מה זה לגור בתמ"א, בתוך תמ"א 38 שנה עכשיו, מכוח החוק הזה. זה הזיה, זה לא חוקי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה, שמורידים לך את העצים? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, זה רעש. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני לא מבינה אתכם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מה עכשיו? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה הסחר מכר הזה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איך אפשר לתעדף עצים, עתיקות ואיכות חיים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני בוחרת בין העתיקות לבין הרעש, לבין העצים, לבין טבע עירוני? לבין מערה עתיקה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני רוצה להגיד לך. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> שגית, ההצעה שלנו, ואני מודה שאנחנו לא מרגישים איתה הכי בשלם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו גם לא מרגישים איתה בנוח, בכלל לא. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> אם אנחנו תכננו לקצר את לוחות הזמנים של פרויקטים בעשרות אחוזים אנחנו עכשיו מצמצמים את זה בצורה מהותית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל אולי החקיקה גם תוכל להיות מיושמת, כי היא תעבור בלוחות זמנים ריאליים. אולי. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> אבל נוכח האתגר הזה שהלשכה המשפטית מציגה - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> שחברי הכנסת מציגים. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> האתגר התפעולי. מה שחברי הכנסת מציגים אני חושב שהיה צריך להידון בוועדה ואני חושב שהיו לנו טיעונים מהותיים שמסבירים למה אנחנו צודקים, אבל כמובן שזה לשיטת חברי הכנסת. לעניין התהליך, למרות שאנחנו חושבים שההסדר של פקיד היערות הוא הסדר טוב וראוי אנחנו מציעים להוריד אותו ובנוסף לזה אנחנו גם מציעים להעביר את ההסדר שקבוע היום ברעש, בתוספת השנייה, להעביר אותו להסדר שייקבע בהסמכה של השרים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> באישור ועדת הפנים? << אורח >> איליה כץ: << אורח >> בהתאם להצעה בחוק. כמובן הוועדה תדון, אנחנו עכשיו לא בדיון לגבי - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> באישור ועדת הפנים. נושא הרעש לא יותקן בלי ועדת הפנים. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> לשיקול דעת יו"ר הוועדה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יש עוד סעיפים שהסכמתם לפצל, אז אפשר לומר אותם? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה עתיקות לא? לא הבנתי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> למה עתיקות לא? << אורח >> איליה כץ: << אורח >> כי בסך הכול בעתיקות אנחנו מבקשים לקבוע לעשרה פרויקטים לאומיים לוחות זמנים לעשות בהם חפירות בדיקה. בסך הכול אומרים לרשות העתיקות, שימי פרויקטים אחרים בצד, תתעדפי את אלה, שימי את כל המשאבים שלך בדבר הזה. זה דבר הכי סביר בעולם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה יודע מה? אני הולכת איתך, יש חוות דעת שרשות העתיקות יכולה לעמוד בלוחות הזמנים האלה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תמשיך, מה עוד? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שגית, לגבי הרעש. במידה שאנחנו מסמיכים את ועדת הפנים לאשר חריגה משמעותית מהרעש שמותר לפי החוק, זה מייתר פתרון של דיור חלופי עבור אלו שנמצאים בסביבות הרעש? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה חלק מהדיון. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> ההסדר שיש היום בתוספת השנייה, אותו מבקשים לפצל. מה שכתוב בתוספת השנייה לא יהיה כרגע על השולחן. מה שיישאר על השולחן זה סעיף 53 שנותן הסמכה לקבוע הסדרים שחורגים מהסדרי הרעש כמו שהם היום. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא מייתר את היכולת לקבוע הסדרים חלופיים. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> לא, בצו שיביאו לוועדת הפנים אפשר יהיה לדבר על זה. זה משאיר סעיף הסמכה לעשות הסדרים מיוחדים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז אני מצטרף לחברת הכנסת לזימי ומבקש להחריג גם את העצים וגם את העתיקות מהאירוע הזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה ההסדר? מי מקריא את ההסדר, מה יוצא, מה נכנס? אני רוצה להצביע. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תגידי לנו את חלק א' ו-ב', נתחיל מזה, זה עובר לוועדת מיזמים לאומיים, נשאר כחלק מהצעת חוק ההסדרים. סעיפים 1 עד 30 להצעת החוק, בתוך סעיף 94, בתוך החוק החדש לקידום תשתיות לאומיות, שאצלנו נמצא בנושא מספר 58, למעשה עובר לוועדת מיזמים לאומיים ונשאר כחלק מהצעת חוק התכנית הכלכלית. אתה יכול להצביע על זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> עכשיו מצביעים על א' ו-ב'? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> על א' ו-ב'. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? ארבעה? מי נגד? מי נמנע? << דובר >> קריאה: << דובר >> סליחה, אפשר לחזור על זה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> א' ו-ב', מיזמים לאומיים. העברנו את החלק, הטוב עבורכם עשינו. נתקדם. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> חלק ג', כולו נשאר בוועדת פנים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הוא בעייתי ביותר. יש בו אשכרה סעיף שאומר שמותר לפנות חמש פעמים - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נעמה, שנייה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> שאר החוק נשאר בוועדת פנים, למעט הסעיפים שכן סוכם - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> שזה בחלק ג', הסעיפים האלה? << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> סעיפים 32 עד 35 הם בתוך חלק ג'. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> 32 עד 35 יורדים מתוך חלק ג'. חלק ג', איזה מספרי סעיפים הוא? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה 32? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> חלק ג' זה 31 עד 47, מה את מורידה מזה? << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 32 עד 35 ו-46. 32 עד 35 זה הסדר של אישור בשתיקה, שאם גורם שמוסמך לתת רישיון לא ענה בזמן זה נחשב כאילו הסכים. אנחנו מורידים את ההסדר הזה ככה שיצטרכו לקבל רישיון פוזיטיבי לכל מיני דברים, לא יהיה הסדר שאם מישהו לא ענה בזמן אז הרישיון ניתן בלי לקבל הסכמה בצורה פעילה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סעיפים 31 עד 47 למעט סעיפים 32 עד 35 ו-46. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> סעיף 46 מדבר על מסירת שטח לרשות מקומית, מדובר על נושא שאם הקמת המבנה הוא בשטח של רשות מקומית וצריך לעשות בו כל מיני דברים של תיקוני ליקויים ודברים כאלה, יש שם איזה שהוא הסדר מיוחד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז מה קורה עם רעש, עתיקות ועצים? << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> זה בחלק ה'. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז עכשיו נצביע לפנים, מתוך הצעת החוק, 31, 36 עד 45. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? ארבעה. מי נגד? מי נמנע? אושר. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> 32 עד 35 ו-46 מפוצל להליך חקיקה רגיל לוועדת הפנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שמה אלה אומרים, שגית? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מה שאמרה לירון עכשיו. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> לגבי אישור שבשתיקה ולגבי מסירת שטח לרשות מקומית. אלה ההסדרים שיורדים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? ארבעה. מי נגד? מי נמנע? אושר. הצבעה אושר. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> שגית, פספסתם את 47 שהיא אמור להיות בחלק הראשון, אמרת 36 עד 45, צריך להיות פסיק 47. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, 47 זה היערות, זה יורד. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לא הקראת את זה בשום מקום. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> היערות יורד. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> הורדנו את 46, צריך גם להוריד את 47 אם אנחנו מורידים את היערות. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אז לא התכוונתי לחדד את זה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז חידדת, ירדת גם 46. 47 לא אמרתי כי זה היערות, את 6 אמרתי אז עכשיו מורידים גם את 6 בזכות תמר. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> את 6 אמרת, את 7 לא הקראת. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 47 גם יורד. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> 47 יפוצל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שגית, תודה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז עכשיו חלק ד'. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> חלק ד' מדבר על מיזמי תשתית חיוניים מועדפים, זה אותם עשרה מיזמים שהם באמת הכי מועדפים. חלק ד' זה סעיפים 48 עד 56 שמתוכם סעיף 56 יפוצל כי זה יערות וסעיף 53 ו-55 נשאר. זה סעיף של ההסמכה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איזה סעיף נשאר? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סעיף של ההסמכה לתוספת כשבוועדה יהפכו אותו לסעיף באישור ועדת הפנים. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> אני רוצה להבין מהאוצר, אנחנו יכולים לגרש בן אדם מהבית שלו, לפנות בן אדם חמש פעמים בשנה בגלל רעש? על זה אנחנו מצביעים? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו מפצלים את זה כרגע, לבקשת חברי הכנסת. אנחנו מפצלים את ההסדר הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> והעתיקות תיכף נדבר? << אורח >> איליה כץ: << אורח >> בפרויקטים מאוד מאוד חיוניים, אז כן, במקרים מאוד מאוד קיצוניים שאתה לא יכולת לצפות שעכשיו יהיה תהליך שצריך לעשות רעש, כן, תוכל להוציא את הבן אדם מהבית שלו בתרחישים קיצוניים. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> חמש פעמים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חמש פעמים בשנה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עד 30 ימים בכל פעם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בקיצור הומלס. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה נשמע לך הגיוני? איזה תקנה הזיה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> איליה, מה העניין עם העתיקות? למה כל כך חשוב שזה יישאר? הסיכוי שזה יעבור בוועדת הפנים, נראה לי לאור העומס – שישה עמודים הורדתם, זה מרגש מאוד. מתוך 280 הורדתם שישה עמודים. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> קודם כל אני אגיד שההסדר הזה נעשה בהסכמה עם רשות העתיקות, כלומר על דעתם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> חברת הכנסת לזימי, את שומעת? ההסדר נעשה בתיאום עם רשות העתיקות. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> גם הם חושבים שהוא סביר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש לנו חוות דעת שלהם לזה? << אורח >> איליה כץ: << אורח >> אפשר לבקש מהם חוות דעת, יש לנו את זה בכתב. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הם אומרים שהם מסכימים לזה. אני מציעה ככה, זה יישאר בוועדת הפנים, כמו שאתם מבקשים, אם יתברר בדיון הראשון על העתיקות שאין חוות דעת בכתב של רשות העתיקות שמאשרת את זה יעקב אשר יהיה רשאי לנהוג בזה כראות עיניו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אגב, ההסדר שניסחתם, יש גם אישור מפקיד היערות הראשי בכתב בעניין הזה? או שזה לא על דעתו? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הוצאנו את פקיד היערות, פיצלנו אותו. זו התחלה טובה, פיצלנו להליך חקיקה רגיל. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> חלק מהדברים היו בהסכמה, חלק לא היו בהסכמה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אפשר להצביע? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> 48 עד 56. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> למעט 56, פקודת היערות, שמפוצל. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> וזה נשאר בוועדת הפנים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? ארבעה. מי נגד? מי נמנע? אושר. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עכשיו עוברים לתיקונים העקיפים, כל אחד מהם הוא תיק בפני עצמו. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> זה נותב, זה לא פוצל. 48 עד 56 נותב לפנים וסביבה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כן, למעט 56 שפוצל. אנחנו עוברים לנושא מספר 59, עמוד 27, חברות תשתית לרשימת הגורמים המורשים. זה נשאר בוועדת הפנים? << אורח >> איליה כץ: << אורח >> נכון. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> יש פה קודם כל סעיף 57 של ביצוע ותקנות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סעיפים 57 עד סעיף 66 - - - << אורח >> איליה כץ: << אורח >> לפרוטוקול רציתי לציין שגם ההסדר עם פקיד היערות היה מוסכם על פקיד היערות. לשאלת חברי הכנסת. בעינינו מאוד חבל שהסדר מוסכם שגם הם חושבים שזה הגיוני, בסוף להכניס להם את שיקול הדעת הזה למערכת השיקולים שלהם - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה הסדר שלא מקובל עליי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני רוצה לומר ביחס לכל התיקונים העקיפים, איליה, שזה נושאים 59 עד 72. לו דעתי הייתה נשמעת, בעיניי רובם ככולם כאן תיקונים די בעייתיים והם תיקונים עקיפים לפרק של תשתיות לאומיות ולחוק הראשי. אני ממש לא חושבת שהתיקונים העקיפים האלה מקומם בהצעת חוק הסדרים, אבל מכיוון שהגענו פה להסכמה מסוימת אז אין לי מה לומר בהקשר הזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נקווה שתספיקו כי אחרת זה הולך, חבל. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נקווה שתספיקו, כי אם לא תספיקו זה לא יפוצל, נכון? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, זה לא יפוצל, בוודאי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> רק רציתי לוודא. בחלק מהתיקונים העקיפים האלה יש לנו קשיים ניכרים שאנחנו נציף אותם כמובן ככל שוועדת הפנים תצליח להגיע לדיון עליהם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש לי השגות על 62 ו-64. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו מפצלים מתוך 62 סעיפים מסוימים, אז אנחנו נאמר אותם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> וגם 64 וגם 72, אם נגיע אליו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, זה נפלא, יועצים חיצוניים. בוא נשים לוביסטים בתוך הוועדות, משהו טוב יקרה מזה בטוח. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה אמנם מתווה מרוכך, אבל הוא עדיין לא עובר לנו חלק בגרון. וראוי לציין שהשרה להגנת הסביבה הצהירה שהיא הצליחה להסיר לגמרי מעל הפרק את הנושא של יועצים חיצוניים שהם לא חלק מהמשרד להגנת הסביבה כיועצים סביבתיים, ופה בוות"ל יש בנושא 64 יועצים סביבתיים שאינם עובדי מדינה, מה שמעלה חשש שאלו עובדים פרטיים שאולי נמצאים בניגוד אינטרסים. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> כבוד חבר הכנסת, רק לציין שזה המצב גם היום. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ועדה עוקפת ות"ל. ות"ל ועדה טובה, היא עומדת ביעדים. היא מתפקדת, לייצר לה ועדה עוקפת, למה? ולמה בחוק הסדרים? ועדה עוקפת ועדה, אופיר, מה זה הדבר הזה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בואו נתחיל. סעיפים 57, 58, 59, 60, 61, אלה הסעיפים המוצעים, נשארים בוועדת הפנים, על זה אין ויכוח. זה נושאים 59, 60, 61 בטבלה, עמוד 27. זה נשאר בוועדת הפנים. אתה יכול להצביע. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? ארבעה. מי נגד? מי נמנע? אושר, יועבר לוועדת הפנים. הצבעה אושר. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> סעיף 62 זה סעיף מאוד גדול, יש בו המון המון תיקונים לחוק התכנון והבנייה, חלקם בעייתיים יותר, חלקם בעייתיים פחות. הנושא של יועצים סביבתיים שהוזכר כאן הוא בתוך הנושא הזה. תיקון גדול בתוך חוק התכנון והבנייה שגם לדעתנו יש בו קשיים. יש פה עוד תיקונים לחוק התכנון והבנייה, שיש בהם בעיות והם מעוררים קשיים. אנחנו הגענו לסיכום על פיצול של כמה סעיפים קטנים בתוך 62, זה באמת החלק הקטן מהסעיף ועוד הסדרים רבים ומשמעותיים נשארים בפנים ולא מוצאים. אני אקריא את הפסקאות שנשארות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, תקריאי את הפסקאות שמפוצלות. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> הפסקות שמפוצלות בתוך 62, זה פסקה 62(1)(ה) ו-62(14), זה נושא 67. זה מפוצל. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 67 בטבלה עמוד 29. הגבלת רשות ערר תפוצל בשלב הזה לפנים, להליך חקיקה רגיל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? ארבעה. מי נגד? מי נמנע? אושר. הצבעה אושר. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 62(4) זה סעיף אחד קטן בתוך נושא 70. מדובר על ועדת משנה של הוועדה לתשתיות לאומיות. זה אנחנו גם סיכמנו לפצל. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אתה יכול גם על זה להצביע, זה מפוצל לוועדת הפנים, הליך רגיל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? שלושה. מי נגד? מי נמנע? אושר. הצבעה אושר. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 62(11), זה נושא 66, מתקנים במסופי תחבורה ציבורית. זה גם סיכמנו לפצל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? ארבעה. מי נגד? מי נמנע? אושר. הצבעה אושר. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> שאר הנושאים שמפורטים פה בנושאים 64 - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כמה סעיפים יש בדבר הזה? צריך שנה לחוקק את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אמרתי לך. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אלה סעיפים מורכבים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> רק להקריא אותם לקח לנו יום חקיקה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נשמח להתייחס. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תגידי רק. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> להגיד את הרשימה של הנושאים? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> שמפוצלים. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> לא, מפוצלים, זהו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז תגידי עכשיו את רשימת הבעיות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> איזה בעיות? לא פתרנו את זה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, אנחנו חייבים להגיד שיש לנו כמה תיקונים כאן שהם חריגים מאוד, בעייתיים מאוד בעינינו, אנחנו מבינים שעמדתנו לא מתקבלת, אבל אנחנו חייבים להגיד את הדברים לפרוטוקול. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> יש לנו נושא 62, צמצום של שיקול הדעת של הממשלה בנושא של אישור של תכניות מתאר ארציות. זה סעיף שמצמצם בצורה משמעותית את שיקול הדעת של הממשלה, הוא מסמיך ועדת שרים מצומצמת לאשר תכניות ארציות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה למעשה לקבוע הסדר הפוך, היום ההסדר הוא פוזיטיבי, שהוועדה מביאה את הפרויקטים הלאומיים לאישור הממשלה ועכשיו זה רק בהינתן התנגדות של שר ספציפי הנושא הזה יגיע, או לדיון בממשלה או לדיון בוועדה מצומצמת אחרת. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> המטרה היא למנוע שיתוק בקבלת החלטות. למעשה מה שקורה, שיש המון תכניות שמחכות לאישור של הממשלה ומאחר שאין שום דד ליין - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תן לי דוגמה, תחנת כוח קסם שכרגע ממתינה לאישור ממשלה תוכל לצאת לדרך מיד בלי אישור של ממשלה? << אורח >> איליה כץ: << אורח >> לא, אנחנו מדברים על משהו אחר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה שאמרתי לא מדויק? << אורח >> איליה כץ: << אורח >> אני מחדד את זה. אנחנו אומרים, מצב שבו משק החשמל נמצא בדד לוק של היעדר החלטה הוא לא מצב תקין. אפשר להחליט שמקימים תחנה, אפשר להחליט שלא מקימים תחנה, אבל לא לקבל שום החלטה זה לא מצב תקין. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הממשלה יכולה להתכנס, אם זה חשוב לה, להעלות את זה לדיון ולקבל החלטה. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> ואנחנו מציעים לכבול את לוחות הזמנים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא מה שאתה אומר. אתה מעביר את זה מהממשלה לוועדה מצומצמת יותר. << אורח >> עידו מור: << אורח >> מה שבעצם ההסדר הזה עושה, זה אומר שבחוק התכנון והבנייה מחויבים להעביר את התכניות לממשלה ומה שאנחנו עושים זה שזה יעבור לממשלה ויונח שם. אם הממשלה רוצה לכנס דיון על התכנית שמונחת שם, היא יכולה, כל חבר ממשלה יכול לבקש דיון וכמובן שהוא רשאי להתנגד והוא רשאי לעשות כל דבר בנושא. זה גם לא תקדימי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתם ממילא רומסים את הכנסת, בוא נרמוס גם את הממשלה עכשיו. אנחנו ננהל את המדינה. << אורח >> עידו מור: << אורח >> זה גם לא תקדימי, יש היום סעיף בחוק התכנון והבנייה מאוד דומה לזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני שמח לראות את הדאגה שלכם לממשלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, אתה יודע מה? סמכויות ממשלה סמכויות ממשלה, זה גם אני מבינה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא לוקחים להם את הסמכות. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> בכל מקרה אנחנו מציעים לעשות את הדיון המהותי בוועדה, זה באמת הסדר מאוד מאוד חשוב ומאוד מאוד קריטי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> היום אם אין אישור ממשלה אי אפשר להקים תחנת כוח בקסם. יש מצביעי ליכוד גם באורנית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה גם תשתיות לאומיות, אופיר, זה לא צחוק. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> יש חוק, בשביל זה זה הולך לוועדה. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> חבר הכנסת, הדבר הזה לא ישתנה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בוודאי שכן, היום אי אפשר להקים את התחנה הזו - - - << אורח >> איליה כץ: << אורח >> אם הממשלה תבחר לא לאשר - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל היום זה לא צריך להגיע לממשלה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אני אמנה את כל הבעיות שיש בסעיף 62. יש פה את נושא 63, לגבי הנושא של הוולחו"ף, שלא יידרש אישור של הוולחו"ף לחלק מהדברים. נושא 64 זה כל הנושא של יועצים סביבתיים, בעצם רוצים לקבוע איזה שהוא זמן לתגובה ואם הזמן הזה לא ממומש אפשר יהיה לקחת גם יועץ סביבתי חיצוני. נושא 65, יש פה חלק שהוא לא בעייתי, זה מבני דרך, אבל יש פה גם עניין של אישור של דברים בלי הגורמים המאשרים החיצוניים מלבד רשות הרישוי שצריך להתייחס אליהם. 67 הורדנו, 66 הורדנו, על המתקנים. יש כאן עוד הסדר שהוא הסדר לא פשוט לגבי מיזמי חלוץ, פיילוט של כל מיני דברים שגם שם אפשר יהיה להקים את הדברים בלי תכנית ובלי היתר, אמנם מדובר על דברים זמניים, כדי לעשות כל מיני מיזמים שרוצים לנסות אותם, אבל גם פה יש בעייתיות בפריצת ההסדרים הקיימים בחוק התכנון והבנייה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה עם 72? << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 72 זה הסעיף הבא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בואו נוריד את 62 ונשאיר 66. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> סעיף 62, דיברנו על הבעיות בגדול שיש בו. פיצלנו רק את - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> רק את הסעיפים הקטנים שהקראנו. סעיף 63, את רוצה לדבר עליו? דיברת עליו? << אורח >> עידו מור: << אורח >> היועצת המשפטית, להסביר את סעיף 62? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> למעט הסעיפים שאמרנו שמפוצלים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לקרוא את הבעיות של סעיף 62 על פי המכתב שאנחנו ניסחנו גם ליו"ר הכנסת בזמנו. תיקוני החקיקה המוצעים בסעיף זה יפגעו בזכות הציבור להשתתף ולהשפיע על הליכי תכנון בעיקר על ידי צמצום מנגנון שיתוף הציבור, שדווקא הלך והשתפר בשנים האחרונות, ויצמצמו את הזכות של נבחרי ציבור ואזרחים להגיש ערר על תכניות בנייה. זכות ההתנגדות נפגעת, הן על ידי צמצום האפשרות להגיש ערר, אך נוספת לה פגיעה בזכות לדעת. לדוגמה יצירת הליך מקוצר לשינוי תכניות תשתית לאומית ללא שיתוף ציבור. מדובר בשינוי שעשוי לגרום בסבירות גבוהה לפגיעה בסביבה, בזכות הקניין וכיוצא בזה. מדובר בהצעה שאינה סבירה. דוגמאות אחרות הן האפשרות לשינוי תכנית לתשתית לאומית ללא הפקדה או העתקת תשתית קיימת ללא כל הליך סטטוטורי. בנוסף תיקוני חקיקה אלו יביאו גם לפגיעה במעמדן של הרשויות המקומיות על ידי העברת סמכויות של הרשות המקומית לרשות המרכזית או דרך צמצום כוחה של הרשות המקומית, שזה אומר, שוב אנחנו פה עושים מעל הרשויות המקומיות, מעל מה שהם יודעים שצריך להיות פה. מדהים, בחוק הסדרים. הסעיפים מציעים שלילת הזכות של רשות מקומית להגשת ערר על תכנית שאושרה בערכאה תכנונית גבוהה יותר ומתן היתרי בנייה על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות במקום של הרשויות המקומיות. זה אומר נגיד רכס לבן כזה, בפעם הבאה אין, אנחנו נהרוס את כל הרי ירושלים. אחרון הסעיפים יביא לפגיעה ביכולת של שרים להגיש ערר על תכניות בנייה שונות, כלומר פגיעה באיזונים או הבלמים ובערכאה הגבוהה ביותר. צמצום מנגנוני שיתוף ציבור והזכות להגשת ערר יביא לפגיעה בזכות האזרח ובהפיכת מערכת התכנון למשתיקת קולות שאינה מתיישרת עם מדיניות הממשלה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> איפה את רואה פה שרשות מקומית לא תוכל להגיש ערר? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בקיצור התהליכים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה ממש הופך פה את המנגנון של אישור תכניות לתשתיות לאומיות. אם עכשיו תשתית לאומית לא יכולה לקום בהיעדר אישור ממשלה, פה הם אומרים שמפקידים את זה על שולחן הממשלה, אם תוך 14 יום לא נגעת נוסעים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש סיבה שהם רוצים את זה בחוק הסדרים, כי אם תשאל כאלה שאלות בוועדה אז יהיו תשובות גם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש בזה גם חלקים שקשורים לרשות המקומית. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> אני שואל כי היא אמרה שהרשות המקומית לא תוכל ל - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה נעמה תסביר תיכף. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ועוד משהו, ביטול לחלוטין את אפשרות הוולחו"ף לדון בתכניות תשתית לאומית או תכניות מתאר ארציות שעוסקות בתשתיות. חוק שמירת הסביבה החופית, אוקיי, נרד מזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, זה מאוד חשוב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הדיון הזה יותר מדי ארוך. חבר'ה, זה לא הוועדה שנדונה, אנחנו פה עושים את הניתוב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תחשוב כמה זה ארוך לך פה ורוצים את זה בחוק הסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תדונו בזה בוועדה, אני מבין שהנושא הזה בוער בכם, זה בסדר גמור, נושא חשוב, אבל יש ועדה לזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז בוא נפצל את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אופיר, רק 62 ו-64. זהו, ותעבירו את הכול. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בואו נפצל את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ו-9. שגית, זה מטורף. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא יכול להיות, משנים סדרי עולם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> שוב אני אומרת, מכיוון שהכול עובר לוועדת הפנים והדיונים יהיו שם ונאמר כאן כבר מספר פעמים לפרוטוקול שכשיש מסה גדולה ליושב ראש ועדה והוא יצטרך לקיים דיונים ארוכים, חלקים מהפרקים האלה לא יוכלו להיות מפוצלים, ולכן מה שלא יספיקו לדון בו לא יובא במסגרת הצעת חוק ההסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תעכבו את זה בוועדה בפיליבסטר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני אמרתי גם, אני בהתאם לחוק אמונה על הבטחת הליכי חקיקה תקינים בכנסת ואני לא מתכוונת לוותר על זה בהליך הצעת החוק הזאת ובוודאי שלא במסגרת הפרק על תשתיות לאומיות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל, שגית, זה חוק לא ראוי - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> יוראי, די. זהו, מספיק. שמענו, בסדר. תלך לוועדה, יש לך פיליבסטר, תעכב את החוק, הם לא יוכלו למהר. שמעת מה היא אמרה, שהיא לא תאפשר תהליכי חקיקה לא תקינים. יש לך את כל האמצעים והכלים, תיאבקו שם. פה אנחנו ועדת הכנסת, אל תשכח. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבין, אני רק אומר שהפרוצדורה פה היא סופר קריטית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בסדר, שמענו. זהו. יש דברים שהתקבלו, זה לא התקבל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איך יכול להיות? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אתה יכול להצביע על סעיף 62 להצעת החוק למעט כל הפסקאות שהקראנו קודם שהן מפוצלות, הסעיף הזה יעבור לוועדת הפנים כחלק מהצעת חוק ההסדרים בכל הסייגים שאמרנו קודם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתם פוגעים במצביעים שלכם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? שלושה. מי נגד? אחד. מי נמנע? ההצעה אושרה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מאפשרים להקים תשתיות מזהמות בלב אוכלוסיות אזרחיות בלי אישור של הממשלה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> יוראי, בוועדת הפנים. הצבעה בעד – 3 נגד – 1 נמנעים – אין אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הגענו לנושא מספר 72, עמוד 31, סעיפים 63, 64 ו-66, תיקון של חוק אוויר נקי. << אורח >> עידו מור: << אורח >> נושא 72 נועד לאפשר תעדוף סביבתי תוך שמירה על אמינות הספקת חשמל. היום נוצר מצב שיש שני גורמים שונים שמתפעלים במערכת החשמל את מתקני הייצור. יש יצרני חשמל פרטיים, שהם מי שמקבל היתרי פליטה, ויש מנהל מערכת של משק החשמל. מנהל המערכת של משק החשמל היום הוא לא גורם בחוק אוויר נקי ולכן גם אין עליו פיקוח וגם אין לו יכולת בעת סכנה ובעת חירום להפעיל תחנות כוח. הדבר הזה גם פוגע ביכולת לספק חשמל בזמנים מסוימים, זה ממש יכול להביא למשבר. רק הקיץ לדוגמה אנחנו נמצאים אחרי אסון יחסית משמעותי שקרה בתחנת הכוח רוטנברג ויש סכנה שבשנה הקרובה הרזרבות יהיו מאוד נמוכות ולכן בהתראה קצרה יחסית יהיה צורך לעשות שימוש בתחנות כוח. מצד שני ההסדר, כמו שכמובן נדון בו לעומק בוועדת פנים וסביבה, ההסדר הזה מאפשר לראשונה לעשות תעדוף סביבתי כאשר נדרשים בגלל מצבי סיכון להפעיל תחנת כוח מחוץ להיתרים וכן זה מחייב הרבה מאוד מחויבויות על מנהל המערכת מבחינת פרוצדורות ומבחינת נהלים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תעצור את זה כאן. אני מסתכלת עלייך ואני רואה שזה אסון. אני רואה אותך, שולי, ואני רואה שזה אסון. זה בסדר, את לא צריכה אפילו להגיד משהו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> האם התיקון לחוק מאפשר לתחנות כוח לפלוט מזהמים מעבר להיתר הפליטה שנקבע מתוקף חוק אוויר נקי? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה אני אגיד לכם? תהיו הממשלה שמחסלת את חוק אוויר נקי. << אורח >> עידו מור: << אורח >> התיקון המוצע כמו שהוא נמצא עכשיו לא מאפשר לחרוג מערכי סף, כלומר יש לו הסדר שהוא תואם להסדר שיש כבר היום בהיתרי הפליטה שכשחורגים מערכי סף תוך 24 שעות צריך לקבל אישור של ממונה על אוויר נקי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא מה ששאלתי, שאלתי האם החוק מאפשר לחרוג מהיתרי פליטה שנקבעו ברישיון שיש לכל תחנה? << אורח >> עידו מור: << אורח >> במצבי סיכון הוא יאפשר לחרוג, בדומה אגב למה שנעשה היום בהיתרים במצבי חירום. לצורך העניין, אני אתן דוגמה, שוב, במהלך הקיץ הקרוב הולך להיות חוסר מאוד משמעותי בהספק במשק החשמל כי לא ניתן לייבא פחם באשקלון בשנה הקרובה ובסבירות מאוד גבוהה יהיה צורך לעשות שימוש במתקנים וכרגע ההסדר הזה יאפשר למנהל המערכת לעשות אופטימום סביבתי על פי שיקולים שהממונה על אוויר נקי ייתן לו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שגית, יש חוק אוויר נקי שאמור לדאוג ולשמור על בריאותם של אזרחי ישראל ולהגן עליהם מפני זיהום חריג מתחנות כוח. באיזה עולם עכשיו הממשלה מבקשת שגורמים פוליטיים יאשרו לחרוג מאותם היתרים? << אורח >> עידו מור: << אורח >> אין פה שום גורם פוליטי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה זה משנה איזה גורם? זה חוק מצוין. מהחוקים הנדירים בעולם. חוק שאנחנו טובים יותר מאחרים בו. << אורח >> עידו מור: << אורח >> חשוב לציין שחברת נגה, חברת ניהול המערכת, היא בעל רישיון, זאת חברה ממשלתית שפועלת בצורה מקצועית ולא מקבלת שום רווח מהפעלת תחנות והסיבה היחידה שבגינה היא תוכל להפעיל את התחנות זה כדי למנוע הספקת חשמל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> סיכון למשק החשמל גובר על סיכון של חיי אדם? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שגית, את בוודאי רוצה להתייחס, נכון? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני חושבת שההערה שלנו מדברת בעד עצמה, בעינינו זה הסדר מאוד מאוד חריג, אנחנו חושבים שאין לו שום מקום במסגרת הצעת חוק הסדרים ואולי אף בכלל והיה רצוי לקיים בו את הדיון בהליך חקיקה רגיל. לירון יכולה לפרט על זה עוד קצת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> עדיף שלא יהיה הליך חקיקה בכלל. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אמרתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם אתה יכול להסיר את זה, אופיר, עדיף שתסיר. אפילו לא לפצל. << אורח >> עידו מור: << אורח >> חשוב לנו רק להגיד, לצד עמדתכם, שלצד זה שיש פה תיקון שהוא משמעותי אנחנו באמת מאמינים שהדבר הזה נועד למנוע מצב של אי הספקת חשמל במשק, אירוע שאף אחד מאיתנו לא רוצה להיות בו, אירוע שעל פי עמדת גורמי המקצוע במשרד האנרגיה ובמנהל המערכת צפוי בהסתברות לא מבוטלת להיות בשנה הקרובה, ואם לא בשנה הקרובה אז בעתיד הנראה לעין. לכן גם הנחיצות והקריטיות שלו דווקא להביא אותו - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> והפגיעה הסביבתית והבריאותית לא נחשבת במצבים האלה בכלל. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> וכשאנשים יושבים בחושך אז הם יושבים בחושך, תסלח לי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל לפחות הם לא מתים. זיהום אוויר הורג. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אני רק רוצה להבהיר ולתקן פה. זה לא שאי אפשר במצב הנוכחי לפתור בעיות של חירום, העניין הוא שהעברת הסמכות ממה שקיים כיום במשרד להגנת הסביבה ושמנהל המערכת צריך לפעול מול המשרד להגנת הסביבה כדי לקבל את ההיתרים האלה, חלוקת הכוחות משתנה מאוד לכיוון מנהל המערכת. ההסדר שכרגע מונח על השולחן הוא לא מאוזן מספיק לטעמנו ולטעם גורמים אחרים והדיונים בו כמובן יהיו דיונים מורכבים וקשים, ושוב, מהסיבות האלה וגם בגלל חריגותו של הסעיף וזה שזה סעיף תקדימי ומאפשר פה לפרוץ חוק שהוא חוק אוויר נקי ומעבר לזה, בכל אופן לטעמנו, שוב, היה ראוי לפצל. לא הגיעו להסכמות לגבי זה ולכן אני מבינה שזה כן יעבור אלינו לוועדה ונדון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תדונו ולא תספיקו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בדיוק, ככל שתגיעו לזה. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אני מחויבת לעמדת הממשלה, אבל כמו שאמר הייעוץ המשפטי שלכם, יש פה הסדר חריג. מה חריג בהסדר הזה? נותנים לחתול לשמור על השמנת. מה זה השמנת? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ואת יכולה לצאת נגד בקשת הממשלה להכניס את זה? << אורח >> שולי נזר: << אורח >> לא, אני אומרת - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> היא אומרת עמדה מקצועית, אתה יכול להרשות לה. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> זה מאוד לא מקובל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בטח, תשתיקו את הסביבה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל מדובר פה באמת בהסבר מאוד מאוד חריג. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> זו טענה שהיא לא מדויקת, זה לא לתת לחתול לשמור על השמנת, מדובר בגורם חסר פניות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה שקורה פה, לא מקובל שאומרים את האמת, נכון? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה משתיקים את - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו לא משתיקים, אני רק הערתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה יודע, אני חיה במקום שבו יש יותר 20% סרטן ומחלות לב וריאה בגלל זיהום. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נעמה, תודה. בבקשה, תשלימי. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אני רק אומרת, גם השרה לא הסכימה להסדר הזה וחשוב שהדברים יובאו בפני - - - << אורח >> עידו מור: << אורח >> הממשלה אישרה את ההסדר. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> הממשלה אישרה בניגוד לדעתנו, זה נכון. למה ההסדר חריג? אני רוצה שתבינו. אנחנו מדברים פה בסוף על הבריאות של אנשי אשדוד, חדרה, פרדס חנה, כרכור, תל אביב, למה? יש שם תחנות כוח שלא עומדות בשום סטנדרט נורמטיבי, תחנות שהיו צריכות להיסגר. בעצם ההסדר הזה יאפשר להפעיל אותן כמעט ללא הגבלה. << אורח >> עידו מור: << אורח >> זו עמדה פשוט לא מדויקת. סליחה, זה לא תואם את ההסדר שנקבע, נקבעה החלטת ממשלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תאפשר לה להשלים את דבריה. תאפשר לה להשלים את הדברים שלה גם אם אתה חושב שהיא לא מדייקת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בסדר, אני מבין, מה שאמרתי מקודם, אבל בנושא הגנת הסביבה נראה לי שהיא קצת מבינה יותר. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> כל מה שאמרנו זה שאין פה איזון בין הגנת הסביבה למשק האנרגיה, ברור שכשלוקחים למישהו את הגבינה אז קצת קשה לו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> היא לא יעילה בשום צורה. האם אתה מוכן לקנות דירה שם? << אורח >> שולי נזר: << אורח >> לא היינו פה עכשיו שש-שבע שעות ומחכים לסעיף הזה לולא העניין של חיי אדם. << אורח >> עידו מור: << אורח >> בית המשפט הגבוה קבע - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, אתה לא מפריע לה. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> מכתב של פרופ' גרוטו שהיה אז ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות כימת את התמותה והתחלואה כתוצאה מהפעלת היחידות הפחמיות המזהמות בחדרה. הוא דיבר על תוספת מדי שנה של 34 מקרי תמותה באזור פרדס חנה-כרכור ולמעלה מעשרה מקרי מוות בחדרה כתוצאה מהפעלה של היחידות המזהמות האלה. היחידות האלה צריכות להיסגר. יחד עם זאת כשיש מצב חירום אנחנו מעולם לא סגרנו תחנת כוח, אבל אנחנו מפעילים שיקול דעת, זה חיי אדם, זה בריאות, אי אפשר להעביר את ההחלטה הזאת, או אני אגיד אחרת, יש קושי להעביר את ההחלטה הזאת למי שאמור בעצם לדאוג לזה שהתחנות יפעלו כל הזמן. בעייתי מאוד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להוסיף עוד משהו. ביד אחת, אופיר, אתם מאפשרים להקים תחנת כוח חדשה בקסם בלי אישור ממשלת ישראל וביד השנייה אתם מאפשרים לה לחרוג מהיתר הפליטות לפי חוק אוויר נקי. אני לא מצליח להבין למה אתם מכריזים - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו לא מכריזים, ואני אביא את הדברים ליושב ראש הוועדה יעקב אשר, יש פה דברים באמת חשובים וגם חמורים. סך הכול יש פה פרק זמן מאוד קצר לנושא שהוא כזה חשוב וגדול. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז לכן אני אומר, בואו לא נעשה את זה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל אנחנו לא הוועדה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אל תאשר, בוא נפצל את זה. אני מציע לפצל את זה. זה חיי אדם, זה אשכרה חיי אדם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> יוראי, אבל אם הם לא מספיקים החוק – << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל ראיתם, גם העמדה שלנו היא מאוד חריפה ביחס לעניין הזה. מכיוון שלוועדת הפנים ממילא יש סעיפים רבים שקשורים בנושא של תשתיות לאומיות ספק בעיניי אם הם יצליחו למצות את הדיונים בסעיף החריג הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בצורה נאותה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> יוראי, תהיה אופטימי. בחוק הזה תהיה אופטימי. אני רוצה להצביע. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> סעיפים 63 עד 66. יש פה באמצע שני סעיפים שהם הוראות תחילה והוראות מעבר גם בחוק התכנון והבנייה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> שהם שייכים למקומות אחרים. אתה יכול להצביע. לוועדת הפנים כחלק מהצעת חוק התכנית הכלכלית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 72 חייב לצאת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? שלושה בעד. מי נגד? אחד. מי נמנע? הסעיף אושר ויועבר לוועדת הפנים. הצבעה בעד – 3 נגד – 1 נמנעים – אין אושר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה, אופיר? למה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תהיי אופטימית, נעמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איך? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בוא נראה בסוף אם החוק הזה מקודם או לא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז למה להתחיל לתת לו - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שמעת את הייעוץ המשפטי, אתה מבין את לוחות הזמנים שלהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו כחברי כנסת לא ניתן לזה להתקדם. << אורח >> עידו מור: << אורח >> כבוד חבר הכנסת - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לקדם אותו ככה, אתה רק מעמיסים וחושבים שלא יודע מה מצאתם שם, ואני אומר לך, אני אהיה מאלה שאלחם נגד החוק הזה. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> אתם נותנים את הדין, אנחנו נוכל להגיד שאנחנו ניסינו. << אורח >> עידו מור: << אורח >> התפקיד שלנו יהיה לשכנע אתכם וככל שלא תשוכנעו זו סמכות שלכם. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> אם לא נצליח לשכנע, האחריות עליכם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נכון. << אורח >> עידו מור: << אורח >> אני רק אציין נקודה חשובה כי זה חיי אדם, שבית משפט, בג"צ קבע רק שנה שעברה שלאספקת חשמל סדירה יש קשר ישיר לחיי אדם וגם לחיים בכבוד והדבר הזה כבר היום, כשיש - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כך שזה עומד מול הזכות לבריאות שדובר עליה כאן. << אורח >> עידו מור: << אורח >> בסדר גמור, אבל היום יש עליונות מלאה להיתרי הפליטה והנושא הזה אמור לאזן וכמובן שנדון בזה במהלך הוועדה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אופיר, בוא איתי לסיור ברחוב דגניה בקרית חיים, תראה בית ספר סמוך לחוות מכלים שאתה מריח את הפליטות. אתה מגיע לבית הספר ואתה מריח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נעמה, אני בא מאשדוד, את יודעת כמה פעמים יש ריחות שם שאנחנו לא יודעים - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ינון, אני מבין מה שאתה אומר ואני גם מבין את הרמיזה של היועצת המשפטית, אבל לא יכול להיות שאנשי משרד האוצר ידברו ככה. כן, יש עליונות להיתרי הפליטה כי פליטה מזהמת, הורגת ילדים, הורגת מבוגרים, הורגת נשים, הורגת אותנו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רביזיה. כמובן רביזיה על הדבר הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה מוכן לגור ליד תחנת כוח שאתה מתיר את הפליטה שלה כדי שהילדים שלך ינשמו את הפליטה הרעילה הזאת גם במצב חירום? אז יישבו בשקט, אבל הם לא יהיו חולים בסרטן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה חיים של ילדים. לא ייאמן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבין את מה שאתם אומרים לי, שהחוק הזה לא יתקדם. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> היושב ראש, אנחנו נשמח לעשות את הדיון המהותי בוועדה, באמת יש לנו הסברים טובים לכל הדברים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם זה יגיע למצב של דיון מהותי אז אתם תרדו לעשות את הדיון המהותי, כי לא נראה לי שזה מגיע לשם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כץ, זה בסדר. << אורח >> איליה כץ: << אורח >> אנחנו חושבים שזה קריטי, אנחנו חושבים ש - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בסדר, הדיון המהותי יהיה בוועדת הפנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק קחו מספר. עם כל החוקים שנתתם קחו מספר, תמתינו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה חברי כנסת שמובילים את הנושא הזה הרבה שנים, הם מדברים מדם ליבם וזה בסדר גם אם זה בוועדת הכנסת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני לא מאמינה, שלא אופיר ולא ינון יפגעו בבריאות של ילדים. ולא צבי. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> מוזמנים אגב לבוא לבקר אצלי ביישוב, שריפות של זבל של הרשות הפלסטינית אל מול היישוב. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הוצבע, כשנכללת בזה גם התוספת הראשונה. אנחנו עוברים לנושא מספר 4, עמוד 35 בחוק ההתייעלות, דירות מעטפת, שחלוף למשפרי דירות. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> שלושה צעדים שהם חלק גם מצעדי המיסוי שדיברנו מקודם, צעדים יותר מאזנים. הצעדים המאזנים מכוונים פה לדירות יוקרה ולסוציו גבוה כשהמטרה שלהם, אחת, זה באמת גם לאזן את הצעדים האחרים, זה בעיקר דירות מעטפת, אני עוד שנייה אסביר מה זה, וגם המשחלפים שממוקד בסוציו גבוה וגם אמור לשחרר דירות לשוק. דירות מעטפת זה דירות יוקרה, הרבה פעמים נמכרות כשלד ולא כדירת מגורים. יש לזה שתי מטרות, דירות יוקרה מאוד מאוד יוקרתיות, בעצם הבן אדם עצמו בונה על השלד את כל הדירה עצמה ואז הרכישה היא רכישה של קרקע ולא רכישה של דירת מגורים. זו התחמקות שבדירות יוקרה עושים התחמקות ממס. אנחנו פשוט אומרים דירה שמיועדת למגורים תישא במס ולגבי משחלפים זה בעצם לשחרר דירות לשוק כשיש אנשים שמצליחים להחזיק כמה דירות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> גם שחלוף הדירות זה רק דירות יוקרה או ששחלוף דירות זה גם למעמד נמוך? כי אתם פשוט מקצרים פה אחרי שוועדת הכספים רדפה אחריכם להאריך את זה ואתם מקצרים עכשיו בהסדרים. הייתם מביאים את זה בהליך חקיקה רגיל. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אנחנו מבקשים להביא את זה בהסדרים משתי סיבות עיקריות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כי קשה לכם מה בהליך רגיל? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כי זה פשוט צעד כלכלי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבאתם את זה בפעם שעברה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא הבאנו עד עכשיו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> היה, היה 18 חודשים הוראת שעה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> היה וזה פג תוקף, הוראת השעה, לחמש שנים ואנחנו עכשיו מבקשים להחזיר ל-12 חודשים. הסיבה היא, יש הרבה עסקאות בשוק - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה גם דירות יוקרה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא, היום מי שיכול לאפשר לעצמו בטבעית להחזיק כמה דירות בו זמנית ולא לשחרר לשוק ולאפשר לזוגות צעירים לקנות דירות תוך ירידת מחירים זה לרוב אנשים, אנחנו גם רואים, יש לנו נתונים על זה, זה אנשים מסוציו הרבה יותר גבוה מהאוכלוסייה הכללית ואנחנו מבקשים לא למסמס את זה לגמרי, אנחנו מבקשים בסך הכול לקצר את התקופה, נוכל בוועדה לדון על הפרטים עצמם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תוותרו להם על מס רכישה, על מס שבח, כדי שיוכלו למכור. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה התקופה הזאת, בדיוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> של כמה שנים? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> היום זה 24 חודשים, אנחנו מבקשים לצמצם את זה שבמשך שנה שלמה יהיה להם פטור שלם ממס שבח, זו המטרה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> במקום שנתיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז הם מצמצמים את זה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בוודאי, זו לא הטבה, בוא נאמר כך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מרע. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כפי שאמרתי, אנחנו עושים הרבה צעדים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יש פשוט היצע דירות גבוה, אפשר אולי למצוא בתוך שנה את הדירה החלופית. כמה כסף השינוי הזה מ-24 חודשים ל-12 חודשים? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> השינוי זה 20 מיליון. אני אסביר למה הוא שינוי שבעלות יחסית מכניס מעט. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה מעט מאוד. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> יש פה יותר השפעה משקית. בסוף אנשים ימכרו את הדירות, זו המטרה, לשחרר את השוק ולאפשר לזוגות צעירים לקנות דירות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אם הם ימצאו, אם הם יספיקו. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני רק אדגיש, זה אחרי שרכשו כבר דירה נוספת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> 5(1), 5(3), 5(4) ו-6 להצעת חוק ההתייעלות, אתה מעביר את זה לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? שלושה. מי נגד? מי נמנע? הסעיף אושר. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו עוברים לנושא מספר 9. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> בעצם מדובר על צעד שהוא יישום של ההמלצה העיקרית של ארגון ה-OECD שעשה פה מחקר מאוד מעמיק על שוק הדיור ועל מיסוי נדל"ן. אחת הבעיות הכי גדולות שיש לנו היום בשוק השכירות זה העיוורון לנתונים. אנחנו מבקשים פה לקבוע חובת דיווח על הכנסות משכר דירה כמו כמעט כל הכנסה שבן אדם היום מרוויח. זה צעד אחד. צעד שני, היום יש עדכון של מדרגת הפטור כל שנה, אנחנו מבקשים לשמור על הסכום שהוא באמת התעדכן כבר לסכום נורא גבוה, לשמור אותו על הסכום הקיים היום. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חובת דיווח, ברוך ה'. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> חובת הדיווח המקוון, לא הבאתם אותה כבר והוועדה לא רצתה להעביר לכם אותה? אז זה ניסיון שני, שלישי, איפה זה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא, לא הבאנו, היא נפלה בממשלה פעם קודמת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא. << אורח >> צחי דוד: << אורח >> כן, תאמיני לי, חוויתי את זה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> וקודם לכן? גם היה. << אורח >> צחי דוד: << אורח >> בעשור האחרון לא. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> רק בהסדרים. אין אפשרות להביא חובת דיווח מקוון שלא במסגרת הצעת חוק הסדרים. אין. << אורח >> צחי דוד: << אורח >> יש צעדים, בניגוד למה שאת אומרת, שמקומם בדיוק בהסדרים וזה אחד מהם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> חובת דיווח מקוון. << אורח >> צחי דוד: << אורח >> כן, בהחלט. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אוקיי, אז תדונו בזה בוועדת הכספים. בסדר גמור. סעיפים 11(3), 12(ב), 12(ג), 13 עוברים לוועדת הכספים כחלק מהצעת חוק ההתייעלות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? מי נגד? ארבעה בעד. מי נמנע? הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אוקיי, עוברים לרביזיות. אנחנו ברביזיות. << דובר >> קריאה: << דובר >> שגית, יש דברים שלא נידונו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו יודעים, אנחנו קבענו את הרביזיות לשעה עשר, עכשיו השעה עשר וחמישה, נצביע על הרביזיות ונמשיך אחר כך. שמתם לנו הרבה רביזיות, לא? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יש רביזיה של איליה, יש רביזיה של מתן, רק איתי טמקין הצליח לחמוק מרביזיה. בבקשה, נתחיל. אתם רוצים לדבר? אז עכשיו. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 22:07 ונתחדשה בשעה 22:20.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מחדשים את הישיבה, מצביעים על הרביזיות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> היו רביזיות על נושאים 16 עד 18. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רק לפני, יש גם רביזיה על סעיף 98 לחוקי השפיטה, אם אפשר שנצביע עליהם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה בהמשך, יש לנו סדר יום עוד. מה את מצביעה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין לי זכות הצבעה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> באת לפקח שאנחנו באמת מורידים את זה? אנחנו חוזרים לסדר היום. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא רוצים לנמק את הרביזיה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, הוא עובר למשהו אחר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו מצביעים על רביזיה על החלטת ועדת הכנסת בדבר סדרי דיון מיוחדים על פי סעיף 98 לתקנון הכנסת והקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות לפי הקריאה השנייה והשלישית. אחת, הצעת חוק יסוד: השפיטה, תיקון מספר 3, חיזוק הפרדת רשויות, כ/947. שתיים, הצעת חוק בתי המשפט, תיקון מספר 105, הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים, התשפ"ג-2023, כ/947. אנחנו פותחים את הרביזיה. מי בעד? ארבעה. מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו פותחים את זה לדיון עכשיו. אני מבטל את החלטת הוועדה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לסדרי דיון מיוחדים בהתאם לסעיף 98. המשמעות היא שלא יהיו יותר סדרי דיון מיוחדים ביחס לשתי הצעות החוק שדובר בהן וככל שיוחלט להעביר אותן לסדר היום השבועי יצטרכו לקבוע סדרי דיון אחרים או שיחולו הכללים הרגילים ביחס לסך כל ההסתייגויות שמוגשות להצעות החוק האלה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד הביטול? ארבעה. מי נגד? מי נמנע? פה אחד. הצבעה בעד – 4 נגד – 0 נמנעים – אין אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> פעילות ועדות הכנסת. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> יש סמכות לוועדת הכנסת לפני כל פגרה לקבוע הוראות בדבר עבודת הוועדות בפגרה. כעת מוצעת הצעה של יו"ר הוועדה שמבוססת גם על מה שהיה בפגרות קודמות ומתחשבת בכך שבפגרה הספציפית הזאת יש את חוק התקציב וההסדרים ושגם מדובר בפגרה קצרה, אז זאת ההצעה. הפגרה כזכור היא מי"ב בניסן, 3 באפריל, עד ח' באייר, 29 באפריל. 1. ועדות הכנסת, לרבות ועדות מיוחדות, ועדות משותפות וועדות משנה, רשאיות להמשיך בעבודתן לצורך הכנת הצעות חוק התקציב וההסדרים והצעות החוק הנלוות ללא הגבלה על מספר הישיבות; 2. בנוסף כל ועדה תוכל לקיים יום ישיבות אחד בנושאים אחרים ללא מגבלה על מספר הנושאים שיידונו ביום זה; 3. הזמנה לישיבות הוועדות בפגרה שנקבעו לפי סעיף 112(א), כלומר המספרים האלה, ולא 112(ב) שזה סמכות יו"ר הכנסת לקבוע, תימסר לחברי הוועדה מוקדם ככל האפשר ולפחות שלושה ימים מראש. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בדרך כלל זה ארבעה ימים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אולי ארבעה ימים. תעשי שבמניין הימים ייכללו יום ההזמנה, יום הישיבה ושישי-שבת, חג ומועד ואז ארבעה ימים. זה חודש עם הרבה חגים, אז ארבעה ימים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ארבעה ימים ובמניין ייכללו יום ההזמנה ויום הישיבה, כך שבעצם זה לא הרבה ימים מראש, וימי שישי-שבת, חג ומועד. לא ניתן להוסיף נושאים לסדר היום שנקבע, אלא בהודעה מראש של ארבעה ימים כאמור. הגבלה זו לא תחול על דיון ברביזיה על החלטה שהתקבלה באותו יום. כלומר אם יש הצבעה בוועדה ומבקשים רביזיה, אפשר לעשות את זה ולהוסיף את זה לסדר היום. סעיף 4. יוזכר כי יו"ר הכנסת רשאי להתיר במקרים מיוחדים קיום ישיבות נוספות בהתאם לסמכותו לפי סעיף 112(ב) לתקנון. כשהוא קובע אין הגבלה למספר הימים, אבל זה במקרים מיוחדים; 5. התכנסה מליאת הכנסת בתקופת הפגרה רשאיות ועדות הכנסת להתכנס באותו יום אף אם תקופת ההודעה תאמה האמור בסעיף 3, כלומר אותם ארבעה ימים; 6. ההגבלות האמורות בסעיפים 2 ו-3 לא יחולו על ועדת הכנסת, אולם הודעה על קיום ישיבה תימסר לחברי הוועדה מוקדם ככל האפשר. אגב, אולי גם לגבי ישיבה ביום מליאה נגיד שלא יודיעו באותו יום, בסעיף 5. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז מוקדם ככל האפשר. בסוף סעיף 5, אך הודעה על כך תימסר מוקדם ככל האפשר. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> וסעיף 7 ואחרון. לא יתקיימו ישיבות ועדות בימי חול המועד ואסרו חג, שזה 9 עד ה-13 באפריל, ובימי זיכרון וערביהם, שזה 17 ו-18 באפריל, יום השואה וערב יום השואה, ו-25-24 באפריל, שזה יום הזיכרון וערב יום הזיכרון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? שלושה בעד. מי נגד? אחד. מי נמנע? ההצעה אושרה. הצבעה בעד – 3 נגד – 1 נמנעים – אין אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אתה מתחיל עם רביזיה על נושאים 16, 17 ו-18. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 16, מה הייתה ההחלטה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ההחלטה הייתה פיצול לכספים. פותחים את הרביזיה. נגיד לגבי כולם מה ההחלטה שלך. 16 זה איסור על סירוב בלתי סביר להתקשרות של גוף מוסדי עם יועץ פנסיוני, 17 זה תיקון העמלות ו-18 כולל שני תיקונים, תיווך בעסקאות במוצרי ביטוח אלמנטרי ורכישת סוכנויות ביטוח בידי גופים מוסדיים. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> בתוך 17 יש עוד נושא אחד שלא דובר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> רגע, נפתח את הרביזיה. אתה רוצה, אדוני היושב ראש, לפצל את סעיפים 17 ו-18, נכון? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל צריך לפתוח את הרביזיה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נכון, אבל 16 פוצל ואתה רוצה לפתוח את הרביזיה ביחס ל-16, נכון? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נכון. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תסביר את 17 כי הוא לא רוצה לפתוח את הרביזיה. תסביר את הנושא הנוסף ב-17 שלא הסברתם. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> ואני רוצה גם מילה אחת על 18, על לוח הזמנים שלו. בתוך 17 יש עוד נושא אחד שלא הוצג בהתחלה. אם אפשר היה לפצל בין שני הנושאים בתוך 17 היינו רוצים. בתוך 17 יש את הסיפור של שיקוף עמלות, זה כאן דנו והוועדה החליטה שלא. לא הוצג פה הנושא של לאפשר לממונה על רשות שוק ההון לקבוע במקרים שיש מוצרים דומים עמלה אחידה. אנחנו נבקש שהנושא הזה כן יישאר בתוך חוק ההסדרים ושיפוצל רק החלק של שיקוף עמלות. לגבי 18, אנחנו מבינים שההחלטה היא לפצל את סעיף 18. ביחס ל-18ב אני כן מבקש שאם זה עובר ייפנו בבקשה ליושב ראש הוועדה בגלל לוחות הזמנים והמצב הכאוטי שעלול להיווצר בשוק בתקופה הזאת, בבקשה שזה כן יסתיים בלוח הזמנים של חוק ההסדרים גם אם זה מפוצל מתוך חוק ההסדרים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז אני רוצה לוודא, הרביזיה היא לא לפצל את זה מחוק ההסדרים? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, פוצל 17 ו-18. היושב ראש מעוניין להשאיר את 17 ו-18 בפיצול ולכן הוא לא יפתח את הרביזיה לגביהם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז מי הגיש רביזיה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ב-16 חבר הכנסת רוטמן. גם יושב ראש הוועדה הצטרף. 16 פוצל ואני מבינה שפותחים את הרביזיה ומחזירים את זה להצעת החוק לוועדת הכספים. << אורח >> נועם בסני: << אורח >> שמי נועם ואני מבנק וואן זירו, הבנק הדיגיטלי החדש שנפתח ממש לאחרונה. אנחנו הבנק הראשון שהוקם בישראל ב-50 שנים האחרונות, 43 ליתר דיוק, שמנו למטרה להביא בשורה בעולם התחרות ולייעל את המערכת עד כמה שניתן. 18א הוא הצעה שאנחנו היינו כבנק חלק מהעניין והיינו רוצים לבקש איזה שהוא שינוי קטן בסעיף עצמו, להוריד אותו ל-5% - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו משאירים את זה כפיצול ולצלול לתוך הסעיף והחוק עצמו זה יהיה בתוך הוועדה, זה יתקיים בוועדת הכספים. << אורח >> נועם בסני: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> סעיף 16, מי בעד הרביזיה? שלושה בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו מצביעים על סעיף 16, להעביר לוועדת הכספים בתוך חוק ההסדרים. מי בעד? שלושה. מי נגד? אחד. סעיף 16 יועבר לוועדת הכספים בתוך חוק ההסדרים. הצבעה בעד – 3 נגד – 1 נמנעים – אין אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> רביזיות על 17 ו-18. נשארה רק שלך. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז הסרתי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> באופן אישי אני אמסור את הבקשה לחבר הכנסת גפני, יו"ר ועדת הכספים, וגם היועצת המשפטית לוועדת הכספים ונבקש להכניס את זה ללו"ז הדיונים שלו במסגרת הצעת חוק ההסדרים לצורך הדיונים גם כחלק מפוצל. << אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >> אופיר, סיכמנו שנכניס לפרוטוקול שהנושא של סעיף 16 יורחב לכל בעלי הרישיונות בשוק. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה יהיה בדיון עצמו, תיקחו את זה בחשבון. אמרת את זה לפרוטוקול. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> 15, אני מבינה שהרביזיה מוסרת. יבוא מוצרי מזון. 15, זה נשאר בהצעת החוק כבקשתם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני מושך את הרביזיה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תעשה על 17 ו-18. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד הרביזיה? מי נגד? שלושה מתנגדים. מי נמנע? הרביזיה הוסרה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הרביזיה לסעיפים 17 ו-18 נדחתה. הצבעה לא אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> רביזיה לסעיף 20, הפחתת רגולציה בחוק הירושה. ההחלטה היא שזה נשאר כחלק מהצעת חוק ההסדרים, עובר לוועדת חוקה. אתה דוחה את הרביזיה? (היו"ר ינון אזולאי) << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד הרביזיה? מי נגד? שלושה. הרביזיה הוסרה. הצבעה לא אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> רביזיה לנושא מספר 22, זה נמצא בוועדת פנים, נשאר בפנים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה חלק מחוק ההסדרים או לא? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כן, זה חלק מחוק ההסדרים. אתה דוחה את הרביזיה, אני מבינה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן. מי בעד הרביזיה? מי נגד? שלושה מתנגדים. הרביזיה הוסרה. הצבעה לא אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא מספר 29, זה פוצל לוועדת פנים. אתה גם דוחה את הרביזיה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן. מי בעד הרביזיה? מי נגד? שלושה נגד. הרביזיה הוסרה. הצבעה לא אושר. (היו"ר אופיר כץ) << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> איפה אנחנו? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 27, התמרוקים, זה נשאר בוועדת הבריאות. תדחה את הרביזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד הרביזיה? מי נגד? ארבעה, פה אחד. הרביזיה נדחתה. הצבעה בעד – 0 נגד – 4 נמנעים – אין לא אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> 29, תדחה את הרביזיה, הוחלט שהעמקת התחדשות עירונית יפוצל לוועדת פנים. תדחה את הרביזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד הרביזיה? אחד. מי נגד? שלושה. הרביזיה נדחתה. הצבעה בעד – 1 נגד – 3 נמנעים – אין לא אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> 51, האצת תכנון בקרקע פרטית. זה ועדת פנים וזה נשאר בפנים, אז אתה גם דוחה את הרביזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד הרביזיה? אחד. מי נגד? שלושה. הרביזיה נדחתה. הצבעה בעד – 1 נגד – 3 נמנעים – אין לא אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סעיף 34, פוצל לוועדת פנים. תוספת יחידות דיור לוועדת פנים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה פוצל. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה פוצל, יש על זה רביזיה, אז הוא דוחה את הרביזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד הרביזיה? מי נגד? ארבעה. הרביזיה נדחתה. הצבעה בעד – 0 נגד – 4 נמנעים – אין לא אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 45, זאת קרן הארנונה. יש רביזיה. אתה גם דוחה אותה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד הרביזיה? אחד. מי נגד? שלושה. הרביזיה נדחתה. הצבעה בעד – 1 נגד – 3 נמנעים – אין לא אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 76, טכנאי בית מרקחת, יש רביזיה, אתה גם דוחה אותה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 76 פוצל, נכון? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> פוצל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד הרביזיה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סליחה, נושא 43, סעיף 76, למעט פסקה (3). << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד הרביזיה? מי נגד? ארבעה. הרביזיה הוסרה. הצבעה בעד – 0 נגד – 4 נמנעים – אין לא אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> 11, התייעלות, שיעור גבייה של ביטוח לאומי מהמעסיקים, נשאר בעבודה ורווחה. היינו ממש רוצים לפצל את זה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, אנחנו נגד פיצולים. מי בעד הרביזיה? אחד. מי נגד? שלושה. הרביזיה נדחתה. הצבעה בעד – 1 נגד – 3 נמנעים – אין לא אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עכשיו הדברים הכואבים. 55. צחי, אתה אומר שלא הסבירו לנו את זה כראוי, מורשה להיתר, תשכנע את חברי הכנסת. << אורח >> צחי דוד: << אורח >> מורשה להיתר עבר כהסדר וולונטרי בחוק ההסדרים הקודם ואומץ מאז על ידי מספר רשויות, הוגשו לא מעט היתרים כבר בשיטה הזאת. התיקון המוצע מכיל אותו כמסלול נוסף בכלל הרשויות, מסלול שיהיה קיים בכלל הרשויות. אנחנו היינו במגעים עם ארגוני האדריכלים, כולם בעד זה, הותקנו תקנות והנושא מאוד מאוד בשל ולטעמנו מאוד יקל על הליכי תכנון ובנייה ועל העומסים ברשויות המקומיות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> השתכנעתם? מרכז השלטון המקומי, את רוצה להגיד משהו, מירה? << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> אני מבקשת לתקן את הדברים שאמרתי לפני כן, עשיתי בדיקת עומק וההבדל בין התזכיר לנוסח הכחול, בנוסח הכחול כבר באמת זה היה וולונטרי, כפי שאמר נציג משרד האוצר. תודה רבה על ההזדמנות לומר את זה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אתה פותח את הרביזיה ומחזיר את זה לאחרי מרכז השלטון המקומי. אבל אתה יודע שהיא יועצת משפטית, אתה הולך פה עם יועצת משפטית, שרק יירשם לפרוטוקול. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ומה אני עושה מתשע בבוקר? << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> אני רק אבהיר, לא אמרנו שאנחנו תומכים בפרק הזה, או ברביזיה, רק היה לי חשוב לתקן דברים שאמרתי לפני כן שאני לא דייקתי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בבקשה, אז תפתח את הרביזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד הרביזיה? שלושה. מי נגד? אחד. הצבעה בעד – 3 נגד – 1 נמנעים – אין אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מי בעד להעביר את נושא מספר 55, מורשה היתר עצמי, לוועדת הפנים כחלק מהצעת חוק ההסדרים? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? שלושה. מי נגד? אחד. הסעיף יועבר לוועדת הפנים במסגרת חוק ההסדרים. הצבעה בעד – 3 נגד – 1 נמנעים – אין אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עכשיו יש לנו על 56, שהוחלט שהוא יישאר בוועדת הפנים. הכרזה על רשות רישוי שאינה ממלאת את תפקידה בתחום ההיתרים. רביזיה של יוראי, הוא רצה לפצל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד הרביזיה? אחד. מי נגד? שלושה. הרביזיה הוסרה. הצבעה בעד – 1 נגד – 3 נמנעים – אין לא אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תאגיד וטרינרי. 17. אתה דוחה את הרביזיה אני מניחה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד הרביזיה? אחד. מי נגד? שלושה. הרביזיה הוסרה. הצבעה בעד – 1 נגד – 3 נמנעים – אין לא אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> גם על 18 הגשתם רביזיה? מי הגיש על 18? נעשה סיכום איתכם באמת על המטרו. איפה איליה? אי אפשר לעשות איתכם סיכום בלי רביזיה? תצביע להסיר את הרביזיה. אנחנו הצד שלנו הגון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הוא הסיר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תצביע בכל זאת, שלא יגישו אחרות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד הרביזיה? מי נגד? ארבעה. הרביזיה הוסרה. הצבעה בעד – 0 נגד – 4 נמנעים – אין לא אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> 26, נת"צים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד הרביזיה? ארבעה. הצבעה בעד – 4 נגד – 0 נמנעים – אין אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני רוצה להכניס את הנת"צים לחוק ההסדרים. את יכולה להקריא את הסעיף, בבקשה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כדאי להסביר אולי. פקודת התעבורה, אני חוזרת על עמדתי שהסדרי אכיפה, ראוי שיידונו בהליך חקיקה רגיל ואין להם מקום בהצעת חוק הסדרים. לצערי הוועדה לא מקבלת את עמדת היועצת המשפטית אז אנחנו מדברים על סעיף 54. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד להכניס את הסעיף לתוך חוק ההסדרים ולא בפיצול? שניים. מי נגד? מי נמנע? אחד נמנע. הנת"צים יעבור לוועדת הכלכלה במסגרת חוק ההסדרים. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יש רביזיה על תשתיות לאומיות, סעיפים 59 עד 72. אתה רוצה לדחות אותה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד הרביזיה? מי נגד? שלושה. הרביזיה הוסרה. הצבעה לא אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נמשיך ואז נעשה את הרביזיה על 15. נושא 25, העברת מידע על לקוחות מגופים פיננסיים. רשות המסים. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו מבקשים שגופים פיננסיים, שזה כולל לדוגמה גם מוסדות בנקאיים, גם סולקים, להעביר מידע ללקוחות - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא הצלחנו להבין למה הוא נכלל בחוק ההתייעלות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> איפה אנחנו עכשיו? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עמוד 46, נושא 25, סעיפים 45 עד 47, תיקון לפקודת מס הכנסה, העברה שוטפת של מידע וגם דרישות מידע יזומות על ידי רשות המסים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה זה האח הגדול הזה? מה זה? לא, באמת, זה אמיתי שהבאת את הדבר הזה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> להסביר? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הרציונל שעומד מאחורי ההצעה הזאת זה לאפשר בקרה, זה חלק מהצעדים למלחמה בהון השחור, ככל שנקבל את המידע הזה, שהוא כמובן מתייחס לחשבונות עסקיים במהות שלו ניתן יהיה לבצע הצלבות מידע בין הדיווחים של העסקים לבין הכניסה של הכספים וכך להילחם בהעלמות מס. יש כאן שני סוגים של מידע שאנחנו מבקשים לאפשר לנו, סוג אחד זה העברה שוטפת של מידע - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, אני לא יודע אם יש להם מידע היום שאין להם אותו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חדירה לפרטיות. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> השר הגדיר את המלחמה בהון השחור. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, זה לא מלחמה. השני בסדר, הבנתי. זה לא מלחמה, זה חדירה לפרטיות פר-אקסלנס בחוק ההסדרים. לא יהיה. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> היא עוד לא דיברה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני קראתי את החוק. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מירי, שכנעי אותנו. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני משתדלת, אם ייתנו לי לדבר. הדיווח שמדובר עליו, יש שם שני סוגים של דיווחים. סוג אחד זה דיווח שוטף של העברת מידע לרשות המסים לגבי לקוחות, הכוונה לחשבונות עסקיים, של סך הכול כניסות לחשבון וסך הכול יציאות ממנו, פעמיים בשנה, והסוג האחר של המידע זה דרישות מידע יזומות על ידי רשות המסים בצורה של תבניות כאשר ייקבעו בכל פעם סוגים מסוימים של התנהלויות שנראה לנו שיכולות להעיד על איזה שהיא פעילות עסקית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> למשל? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לדוגמה כניסות בתדירות מאוד מאוד גבוהה של סכומים מאוד גדולים, או יציאות בסכומים כאלה שיכולים להעיד אולי על דברים שקשורים להלבנת הון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> איך יודעים אם זה הלבנה או לא? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני אומרת שוב, היכולת שלנו, ברגע שיהיה לנו את המידע הזה - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל רשות מסים זה לא הלבנת הון, זה רשות המסים, היא עושה דברים אחרים מהרשות להלבנת הון, לא? אתם עושים דברים אחרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה שנראה לנו. מה זה לנו? מי הסמכות? מה מו? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> ברגע שהמידע הזה נמצא בידינו, לדוגמה כניסות לחשבונות עסקיים, אנחנו יכולים להצליב את המידע הזה. אם לדוגמה מחזור הדיווחים של ההכנסות - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> גם בוועדה הייתי מתנגד לזה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני אתן דוגמה. יכולה להיות סיטואציה שבה לדוגמה עסק מדווח לנו על מחזור הכנסות של 100,000 שקל. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני אענה על זה. אני חושבת שאין לך מושג מה אתה מעביר. אני אומרת לך את האמת, וחבל. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני אתן דוגמה. אפשר לתת דוגמה? אנחנו כרגע מדברים על - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מירי, מה יש לכם היום בהעברת מידע? הרי הייתה לכם כבר הצעת חוק כזאת שבטח עברה בחוק הסדרים, אני לא יודעת. אה לא, היא פוצלה מחוק ההסדרים והיא עברה בהליך רגיל בכנסת, מה קיבלתם ב-2015? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא, בסופו של דבר לא - - - << דובר >> אלעזר שטרן-יועמ"ש: << דובר >> זה פוצל מחוק ההסדרים ב-2015-16, זה הגיע לוועדת חוקה, ועדת חוקה דנה בדיוק בחוק הזה והחליטה לא לאשר אותו כי היא התנגדה בגלל הקשיים המרובים שהוא מעורר גם בהיבטים של פרטיות, גם בהיבטים של יצירת פרופיילינג, של החשדת אנשים על פי השתייכות לקבוצות. את מציגה פה סממנים מסוימים, אבל בוועדה שם עלו סממנים נוספים הרבה פחות חריגים ממה שאת מתארת. בוועדה חברי הכנסת התנגדו ולא קידמו את זה אז ולכן לא נראה לנו נכון לקדם דבר כזה במסגרת חוק הסדרים, דבר שוועדת חוקה כבר דנה בו והחליטה שלא לאשר אותו לפני כמה שנים. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו מבקשים כן לאשר, אחת, בוודאי לגבי סולקים. יש לנו כאן גופים שכאשר אנחנו מדברים על סליקה לדוגמה בוודאי שמדובר כאן בעסקים וזה נראה כמו צעד שהוא בהחלט סביר כדי שניתן יהיה לוודא מול עסקים כמה כסף נכנס מול כמה כסף מדווחים לרשות המסים. זה נראה לי משהו בסיסי, אני לא חושבת שבעניין הזה - - - << דובר >> אלעזר שטרן-יועמ"ש: << דובר >> לא, להעביר מידע בצורה שוטפת, מידע גולמי, שאין לגביו שום חשד קונקרטי, זה הרי דיווח שיטתי חודשי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה סתם להעביר מידע, סתם. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא, זה דבר שמאפשר - - - << דובר >> אלעזר שטרן-יועמ"ש: << דובר >> ואין בזה שום דבר על בסיס זה. יש לרשות המסים את הסמכות, אם היא רוצה לבקר עסק מסוים היא יכולה לבקש את הספרים שלו, זה בסדר גמור. פה מדובר על העברה שוטפת דו שנתית של מידע גולמי שאין לגביו שום חשד. זה ממש לא סביר, זה פגיעה מאוד משמעותית בפרטיות וועדת חוקה דנה בזה ודחתה את זה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> למה הוועדה דחתה את זה? << דובר >> אלעזר שטרן-יועמ"ש: << דובר >> בגלל הדברים האלה. לגבי הנושא של העברות שוטפות של מידע, בגלל הפגיעה בפרטיות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> איך אתם בונים פרופיל של קבוצות אזרחים? לאיזה קבוצות אזרחים אתם מכוונים כשאתם בונים פרופיל של קבוצה? אני אשמח להבין את זה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הכוונה היא למאפיינים שיכולים - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת פרטיות? << דובר >> אלעזר שטרן-יועמ"ש: << דובר >> פרטיות של האדם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל זה גם פגיעה בחופש העיסוק. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הכוונה קודם כל לחשבונות עסקיים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, למה? מעבירים בנוגע לפעילות פיננסית של לקוחות והם בונים קבוצות אוכלוסייה שונות. אני רוצה להבין על איזה קבוצות אוכלוסייה אנחנו מדברים, איך זה עובד, האח הגדול? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה זה, ערבים, חרדים, חילוניים, דתיים? מה זה קבוצות אוכלוסייה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא, לא. אפשר רגע לענות? << דובר >> אלעזר שטרן-יועמ"ש: << דובר >> אגב, הדברים שאמרו היושב ראש והיועצת המשפטית נכונים, הניסוחים שלכם מאוד מאוד עמומים והם מאפשרים לעשות את זה על בסיס מאפיינים של זהות המקבל או זהות המושך. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בבקשה. עומר, אתה מקשיב? זו המטרה. << דובר >> אלעזר שטרן-יועמ"ש: << דובר >> זה הניסוח שכתוב. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הכוונה כאן לזהות פעילות עסקית שיכול להיות שהיא לא מדווחת או לא מדווחת במלואה. בוודאי שאין פה כוונה להתייחס לאיזה שהן זהויות אחרות, כל הכוונה כאן זה להגיע לגביית מס אמת. << דובר >> אלעזר שטרן-יועמ"ש: << דובר >> באיזה מדינות זה קורה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> שנייה, אני רק אשתדל להסביר את הדברים ואז אני אנסה לענות על השאלות. הכוונה כאן לאפשר להצליב. הכוונה קודם כל לקבל מידע לגבי חשבונות עסקיים בלבד, אין לנו עניין באנשים פרטיים שאין להם עסק, הכוונה כאן לאנשים או לעסקים שמתנהלים ולאפשר לנו את היכולת להצליב בין הכניסה של החשבונות לבין ההכנסות המדווחות כאשר, שוב, ככל שיהיה פה חשש - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> בחלק השני כן כתוב לקוח פרטי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כן, זה גם ללקוח פרטי. << דובר >> אלעזר שטרן-יועמ"ש: << דובר >> באיזה מדינות יש מנגנון כזה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אין לי פה את הרשימה, אבל יש מדינות שיש את המנגנונים האלה, בוודאי לגבי סולקים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> טוב, בסדר. הבנו. אני חושב שחברי הוועדה השתכנעו כמה החוק הזה גרוע ואני מקווה מאוד שלא תקדמו אותו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז לפצל אותו, נכון? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, ברור. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לפצל אותו לוועדת חוקה. זה נדון ב-2015 בחוקה גם כן. תעשו את זה לא בלו"ז הסדרים כמובן כי אין מקום לעשות הצעה כזאת במסגרת לו"ז הסדרים. גם ב-2015 זה פוצל ולא נעשה בלו"ז הסדרים, זו הצעה עם הרבה בעיות, פגיעה בסודיות, פגיעה בפרטיות, אין מקום לזה. סעיפים 45 עד 47, נושא מספר 25, פקודת מס הכנסה, פיצול להליך חקיקה רגיל שלא ייעשה בלו"ז הסדרים. אני מבקשת מאוד להעביר את הדברים ליושב ראש ועדת חוקה, שזה לא יהיה בלו"ז הסדרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עומר, אני חייב להגיד לך שזה לא נוח לנו בכלל. שתדע, ותעביר את זה גם לשר, החוק הזה לא נוח, החוק הזה רע, החוק הזה גרוע, וגם בוועדה האנשים שלנו שנמצאים שם יתנגדו לזה, כי זה חוק הזוי. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי, אני לא צריך להסביר לך שאם באמת החששות שעלו פה הם נכונים אז גם השר בעצמו לא ייתן לזה יד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שמח לשמוע. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> פיצול לוועדת חוקה. מי בעד? ארבעה. מי נגד? מי נמנע? החוק יועבר לוועדת חוקה מפוצל. הצבעה בעד – 4 נגד – 0 נמנעים – אין אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נעשה את נושא 27, החמרת ההגבלות מכוח החוק לצמצום השימוש במזומן. עמוד 47 בחוברת, נושא 27. עבירות פליליות על החזקת מזומן. בבקשה. << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> החוק הזה נועד לטפל בשתי בעיות שקשורות בצורה עמוקה אחת בשנייה, האחת היא הון שחור והיקף ההון השחור במדינת ישראל שמגיע לעשרות מיליארדים ועד כדי 22% אחוזי תוצר, והשנייה היא הפשיעה המאורגנת ובפרט הפשיעה בחברה הערבית. הכלי שבאמצעותו אנחנו מבקשים לטפל בשתי הבעיות האלה מתחלק לשניים. האחד זה איסור על החזקת מזומן בסכומים שגבוהים מ-200,000 שקלים, סכום מאוד גבוה שמייצג הכנסות של משפחה ממוצעת לשנה, משהו שמאפשר לחיות שנה. זה צד אחד. הצד השני הוא חובת דיווח על סכומים שגבוהים מעל 100,000 שקל לרשות המסים. כמובן שההסדר הזה הוא הסדר מאוזן שמאפשר למי שמחזיק את הכספים האלה בצורה נורמטיבית לדווח על הסכומים ולהפחית את הסכום הזה בצורה מדורגת וסבירה במהלך השנים, כך שאין לנו שום כוונה לפגוע באזרחים שמחזיקים את המזומן חוקית אלא רק לאפשר לגורמי האכיפה לבוא חשבון עם מי שמחזיק מזומנים בצורה שפוגעת בסופו של דבר גם בנושא ההון השחור, אבל בעיקר בעיקר בנושא שלום הציבור והפגיעה שהיא נגזרת של הפשיעה המאורגנת. << דובר >> אלעזר שטרן-יועמ"ש: << דובר >> אנחנו חושבים שיש קשיים רבים מאוד עם ההצעה הזאת. קודם כל זה מייצר עבירה פלילית חריגה ביותר שלמיטב הבנתנו אין דוגמה לה בעולם. לפי הדוח של הצוות הבין-משרדי של הממשלה עצמה, שם נאמר שבשונה מהגבלות על שימוש במזומן, לגבי עבירה פלילית על החזקת מזומן, זה דבר שלא קיים בעולם. זו עבירה פלילית מאוד מאוד חריגה. יש פה גם פגיעה מאוד מאוד בעייתית בקניין של אדם, מונעים פה מבן אדם להחזיק את הקניין ואת הרכוש שלו בעצם ללא ביסוס חשד קונקרטי על אדם מסוים. יותר מזה, בתוך הדוח של הצוות הבין-משרדי של הממשלה אחת העמדות של משרד המשפטים, בנק ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון, שפורסמה בפומבי, זה הופיע בדוח, אותה עמדה ממשלתית טענה שאין צורך בעבירה הפלילית ודי בחובת הדיווח והסבירה למה מה שאני אומר עכשיו, שיש שאלות קשות בדבר החוקתיות של העבירה הפלילית הזאת, ולכן אנחנו חושבים שזה לא נכון לדון, זו שאלה מאוד מורכבת, מאוד בעייתית ולכן - - - << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> תהיה סמוך ובטוח שדנו לעומק בנושא החוקתיות של ההסדר הזה עם אנשי משרד המשפטים שהבהירו לנו שעמדתם אחרי הדיונים היא שאין מניעה משפטית ולא חוקתית בהסדר שאליו הגענו, שהוא הסדר טיפה יותר מקל. היו להם התנגדויות אחרות בתחילת הדרך ועשינו את כל השינויים כדי להביא חוק שהוא מאוזן, מיטיב ולא פוגע בזכויות מעבר למידה. << דובר >> אלעזר שטרן-יועמ"ש: << דובר >> בדוח הבין-משרדי העמדה של משרד המשפטים הייתה שיש - - - (היו"ר ינון אזולאי) << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> סליחה שאני קוטע אותך, אבל כשמהצד השני עומדים פרוטקשן, עבירות של הימורים בלתי חוקיים, עבירות סמים שמונעות דרך האפשרות של להחזיק סכומים גדולים של מזומן, אז כן, הצוות הבין-משרדי ששקל את זה טוב טוב חשב שיש פה הרבה מאוד על הכף, מצד שני כדי ל - - - << דובר >> אלעזר שטרן-יועמ"ש: << דובר >> ואתם עדיין יוצרים פה עבירה שהיא תקדימית בעולם. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> סליחה, אדוני. וגם תופעת הפרוטקשן בארץ יחסית נמצאת בהיקפים נרחבים ותחבר לזה עבירות של סמים ותחבר לזה עבירות של הימורים בלתי חוקיים ואנחנו פה נמצאים בהרבה מאוד דיונים בכנסת שדורשים מהממשלה לעשות יותר כדי לטפל בדברים האלה. ואם אתה עושה בדיקה ואתה מוצא שהדלק הגדול לעבירות האלה עובר במזומן, הפעולות האלה בדרך כלל מתבצעות במזומן ואם אתה יכול לתקוע מקל בגלגלים לפעולות האלה, ככה תוקעים מקל בגלגלים לפעולות האלה. אנחנו ישבנו במשך חודשים על הסדרים משלימים לדבר הזה ונמצאים בתוך הצעת החוק הזאת כדי לתת מענה לבעיות שגם הוצגו בתוך הממשלה לכל הבעיות שאתה מעלה. נבוא לוועדה ונציג שוב פעם את ההסדרים האלה. אבל לבוא ולהגיד שמה שיש מהצד השני על הכף, שזה באמת העבירות הכי קשות שיש היום בחברה הישראלית, לבטל את זה בשם הטענות האלה כבר עכשיו, זה לא המקום כאן, לפי דעתנו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא כבר עכשיו, אנחנו רק אומרים שהיה נכון לעשות את זה בהליך חקיקה רגיל ולא במסגרת הצעת חוק הסדרים. אתה מדבר פה בסוף על עבירות פליליות, זה לא מסוג הנושאים שמתאימים לחוק הסדרים. << דובר >> אלעזר שטרן-יועמ"ש: << דובר >> אני מסכים, עבירות פליליות תקדימיות. << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> היועצת המשפטית לממשלה סברה אחרת, ובכל מקרה בהשלמה לדברים של איתי - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו מדברים עכשיו על הליך החקיקה בכנסת, לא על הליך החקיקה בממשלה שאותו אפשר אולי לעשות באופן מואץ, אבל אנחנו לא רואים סיבה שזה ייכלל בהצעת חוק ההסדרים. אז אני מציעה לפצל ולהעביר את זה לוועדת הכספים. << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> אנחנו - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זו ההצעה שלי, לא חייבים לקבל. (היו"ר אופיר כץ) << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בואי נדלג על זה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> טוב. 22, מיסוי עוסק זעיר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> חוק נהדר. מוצע לבטל בירוקרטיה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מי אמר חוק נהדר? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אתם תיכף תסכימו איתי. מוצע לבטל לעוסקים זעירים את רוב הבירוקרטיה של רשות המסים, שהם לא יצטרכו לדווח על מקדמות, שהם לא יצטרכו להגיש דוח שנתי, שהם יוכלו לעשות הכול באופן דיגיטלי, ממש להוריד בירוקרטיה עצומה ל-400,000 עוסקים זעירים במחזור של עד 100,000 שקל, שלא יהיה להם את הבירוקרטיה הזאת שקיימת היום לכל העסקים הזעירים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> טוב. כספים, אפשר להשאיר בהצעת החוק. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אחרי פתיחה כזאת, אף אחד לא שואל, לא מתווכח. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הוא אמר שזה חוק נהדר. יש לזה התנגדויות, אבל ידברו על זה בוועדה. נושא מספר 22, סעיפים 34 עד 39, תיקון לפקודת מס הכנסה. אתה רוצה להעביר את זה לוועדת הכספים כחלק מהצעת חוק ההתייעלות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? שלושה. מי נגד? אחד. הסעיף עבר. הצבעה בעד – 3 נגד – 1 נמנעים – אין אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עוד חוק נהדר ממש. נושא מספר 23, שמצאתם עז בשדה וכשמצאתם את העז אמרתם טוב, ננסה להכניס אותה להצעת חוק ההסדרים והנה היא בנושא 23, עמוד 45. בבקשה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי מציג את זה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מירי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מירי, את הצגת את זה גם בפעם שעברה שהם הביאו את זה בהסדרים? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא חושבת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מה, בוועדת כספים, מי הציג את זה בוועדה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, בוועדת הכנסת. אחרי זה זה היה גם בכספים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה היה גם בכספים, זה לא פוצל, זה עבר לוועדת הכספים, זה עבר דיון מסיבי. מע"מ בשירות דיגיטלי. התגעגעת, לא? אנחנו אוהבים שידורים חוזרים, אנחנו רק מתפלאים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מקווה שאת לא פה כל היום בשביל זה, שלא תתאכזבי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מירי, יש לי שאלה, אם את זוכרת אותי ואת ינון על הסעיף הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם את זוכרת את השר על הסעיף הזה. את השר, היום הוא שר ואז הוא היה באופוזיציה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא נשאר לי קול מהסעיף הזה. אז מה אתם מצפים שנעשה עכשיו? נראה לי שתוותרי, מירי. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> נראה לי שאין לי פה אצבע בוועדה, אז זו לא שאלה שאני מוותרת או לא. אתם רוצים שאני אסביר את הסעיף? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא נראה לי שיש צורך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אנחנו מכירים אותו, זוכרים אותו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מכירים, זוכרים, אין צורך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפשר ישר להצביע עליו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה, מירי. אני כבר אומר לך שאנחנו מתכוונים לפצל. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אז אני רק אסביר מה ההצעה אומרת. מדובר פה על לקבוע שחובת תשלום מע"מ על שירותים דיגיטליים שמתקבלים מתושב חוץ ותושב ישראל תחול על נותן השירותים. הרעיון כאן, צריך לשים לב שהיום למעשה אם נותן השירותים הדיגיטליים הוא תושב ישראל, הוא משלם מע"מ ומחויב במע"מ, ואם נותן השירותים הוא תושב חוץ הוא לא מחויב במע"מ, והמצב הקיים פוגע בתחרות לכאורה. המע"מ במקרה הזה חל על מי שמקבל את השירות, מדובר פה באנשים פרטיים ובפועל זה מע"מ שלא ניתן לאכיפה ולכן הצענו לקבוע את החקיקה הזאת. זו חקיקה שקיימת בעולם בהרבה מדינות ומתקיימת. לכן אנחנו חשבנו שנכון להביא אותה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> את רוצה להקריא? נפצל את זה לוועדת כנסת. עוד שנתיים ינון מחליף אותי, הוא יטפל בזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק שתדע שנשאר שנה ושבעה חודשים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מי סופר? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו מתחלפים והיועצים המשפטיים נשארים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מאחר שלא נגיע להערכתי לסיטואציה הזאת עוד שנתיים – << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה מפוצל לוועדת הכנסת. כמו קודם בדיוק. אני חושבת שזה המחיר כשהם מביעים עז שוב ושוב ומצפים שאנחנו נאכיל אותה. אנחנו מדברים על נושא מספר 23, סעיפים 41-40, חוק מס ערך מוסף, מע"מ דיגיטלי. ועדת הכספים כבר דחתה אותו פעם אחת, אז עכשיו ועדת הכנסת תקבל גם את הכבוד לפצל אותו להליך חקיקה רגיל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד פיצול החוק לוועדת הכנסת? ארבעה בעד, אין מתנגדים. אושר. הצבעה בעד – 4 נגד – 0 נמנעים – אין אושר. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> שגית, לי היה רשום שגם בסעיף 42 של השב"ן הייתה רביזיה וגם ב-21. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו רוצים להשאיר את הרביזיה של השב"ן. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לא. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז תיכף נראה. יש לנו עוד כמה הצבעות, לא הרבה, אנחנו לקראת הסוף. אתה יכול להצביע על סעיף התחילה להצעת חוק ההתייעלות. נתחיל בהתייעלות, סעיף 28, תחילה להתייעלות, אפשר להשאיר בהצעת חוק ההסדרים, לכספים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? שלושה. מי נגד? אחד. אושר. הצבעה בעד – 3 נגד – 1 נמנעים – אין אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סעיף 50. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש בישראל המון רגולציות על חיות וזאת אחת מהן. כמו שעד היום מאפיות צריכות מקלחות במאפייה אז גם מדינת ישראל המציאה ימי תוקף למזון שהוא מזון גולמי מן החי, זו רגולציה מאוד ארכאית של משרד הבריאות. משרד הבריאות מציע לבטל אותה ולהתאים אותה למקובל באירופה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז עכשיו מה יקרה? כשנרצה לקנות מטרנה היצרן של מטרנה יחליט לנו עד מתי תוקף המוצר? איך זה יעבוד? זה קצת מזכיר לי את חוק אוויר נקי שאמרנו שהחתול שומר על השמנת. אני רוצה הסבר. ולא רק מטרנה, אני קונה לילדים שלי גם במבה. או עופות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> גם היצרן של מטרנה ובמבה היום קובעים את התוקף של המוצר, זה מה שמקובל בכל העולם וזה גם מקובל בישראל. רק בישראל החליטו בעבר להחריג את הבשר, את העוף ואת הדגים, שזה מוצרים שנמצאים בסל הקנייה של כל משק בית בהיקפים די משמעותיים מהסמכות הזאת של יצרן לקבוע את התוקף ומה שמוצע כאן זה לעשות אותו דבר כמו שיש במטרנה, בבמבה, בביסלי ובעוד כל מוצר אחר, להגיד אותו דבר גם לעופות, לדגים ולבשר, שהיצרן יוכל לקבוע את ימי התוקף. משרד הבריאות תומך בדבר הזה, הוא גם חושב שהרגולציה הזאת היא ארכאית ולא נכונה ומוצע להיצמד לאירופה ולאמץ את הרגולציה האירופית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לגבי בשר ועופות, אני עדיין לא מבינה את זה. משרד הבריאות לא עושה בדיקה של אורך חיי ה – << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אסביר. דבר ראשון, הדבר הזה כמובן על דעת משרד הבריאות ובתמיכתו, הם גם חיכו קודם עד מאוחר כדי לנסות להסביר ולהגיד שזה גם על דעתם. זה היום לכל מוצר בישראל, למעט בשר, עוף ודגים, היצרן קובע את ימי התוקף. גם באירופה לכל המוצרים היצרן קובע את ימי התוקף, החריג היחיד זה ביצים ואנחנו לא מציעים לגעת בו ואנחנו רוצים שגם לבשר, עוף ודגים היצרן יקבע את התוקף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה בביצים אתה לא מציע לגעת בזה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כי גם באירופה זה חריג. אנחנו רוצים להיות כמו באירופה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? כי מבינים שהיצרן לא צריך לתת לזה את התוקף. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, זה ספציפית עניין של שיווק, זה דרך המשווק והסימון. גם באירופה הוחרג הדבר הזה ואנחנו גם לא מציעים לגעת בזה בישראל. אנחנו מציעים לתקן את הבשר, עוף ודגים, שנוכל לייבא באוניות ולא במטוסים, להשאיר את זה יותר זמן על המדף, לזרוק פחות לפח. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי, אתה רוצה להרחיב את המשלוחים החיים? את הבשר המצונן? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז למה אתם לא שמים פה את יצירת המשלוחים החיים בצמוד לחוק הזה? תביאו חוקים טובים לפעמים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> למה בחוק ההסדרים צריך לקצר או להאריך את אורך חיי המדף של בשר ועופות? משהו לא מסתדר לי, אני מצטערת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כי זה מוריד את המחיר לצרכן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך זה מוריד את המחיר? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כי כשאתה יכול להביא מוצר לא במטוס, שזה יקר, אלא באונייה, מארגנטינה למשל, אז אתה מוכר את המוצר אחר כך יותר בזול, כשאתה יכול להשאיר אותו יותר זמן על המדף - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה זה שווה אם זה זול ואחרי זה זה מקולקל? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא מקולקל, זה מה שמקובל בכל העולם, רק ישראל חריגה ומיוחדת בדבר הזה. הדבר הזה מקובל בכל העולם. יש לנו פה באמת מדיניות ממשלה של להיצמד לאירופה, שמה שטוב לאירופה טוב לנו, לבטל את כל התקנים החריגים והרגולציות הארכאיות שנמצאו לנו אי פעם, זאת אחת מהן, אנחנו באמת חושבים שהיא משמעותית. גם בשבוע שעבר היה דיון בוועדת כלכלה, באו יבואנים והסבירו כמה הדבר הזה יתרום להם בזה שהם יוכלו להוריד את המחיר ולייבא יותר בזול. גם השתכנע יו"ר הוועדה וביקש שנביא את זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איך משרד הבריאות מאשר את זה? זה בתמיכת משרד הבריאות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> וזה בתמיכת משרד הבריאות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איך זה יכול להיות? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז לוועדת הבריאות אצלנו, לא לוועדת הכלכלה, נכון? לפחות זה הייתי אומרת, לא? אז אתה מפצל? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אין לך בישולים למחר? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא יודעת, אני חוששת לבשל עם עופות ש – << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם האירופאים לא חוששים גם אנחנו לא צריכים לחשוש. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הנורבגים וכאלה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נורבגיה לא ספציפית, אבל גרמניה, צרפת, ספרד, איטליה, כולם עובדים ככה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא להצביע? אז על זה לא מצביעים. נמשיך. נושא מספר 9 בחוק ההתייעלות הכלכלית. לא הצבענו, נצביע עכשיו. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> 9 הוצבע. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז זה נשאר בכספים. חשבוניות מס מקוונות לא הצבענו, נושא מספר 24 בחוק ההתייעלות. כמה פעמים זה חזר על עצמו, מירי? כמה פעמים הבאתם את זה לוועדת הכספים. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הצעת החוק הזאת לא הובאה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> היפוך חיוב במע"מ. אני עצמי בעשר שנים ראיתי שלוש פעמים, כל פעם הבטיחו לחברי הוועדה שזה פותר אחת ולתמיד את ההון השחור בחשבוניות הפיקטיביות ואף פעם זה לא יושם. אני מפחדת אפילו לומר את זה, אבל בסדר. נושא מספר 24, סעיפים 42 עד 44, תיקונים לחוק מס ערך מוסף שתחילתם משנת 2024. מירי, תסבירי לנו. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> ההצעה שמובאת כאן היא במסגרת המלחמה בהון השחור ובעיקר בתופעה של החשבוניות הפיקטיביות, שזו אחת מהתופעות שמביאות לאובדן הכנסות מאוד משמעותי. המודל שמוצע כאן זה שכל חשבונית שהסכום שלה בין שני עוסקים מעל 5,000 שקלים תוכל לקבל מספר הקצאה מאת רשות המסים והמספר הזה יהיה תנאי לקיזוז של התשומות בגין אותה חשבונית. במקביל, כדי לא להפריע לעסקים לעבוד, באותם מצבים שבהם בעקבות התבחינים שלנו יוחלט לא להקצות לחשבונית הזאת מספר יינתן מענה לעוסקים בכך שהם יוכלו להפוך את החיוב. ברגע שהופכים את החיוב הפיכה של החיוב מאפשרת מצד אחד לקיים את העסקה ולא לעכב אותה ומצד שני היא מונעת את הנושא של קיזוז חשבונית שהיא אולי לא תקינה, ולכן המודל הזה, לדעתנו, מאזן - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה מודל שחוזר על עצמו בוורסיות כאלה או אחרות לאורך השנים. הוועדה לא העבירה אותו ומצאה להתנגד לדבר הזה. גם היפוך החיוב הגיע בוורסיות כאלה ואחרות. רק לאחרונה הוועדה דחתה סטים של תקנות שדיברו על היפוך חיוב במקרים מסוימים ונראה לנו שהמקום לדון בזה, במיוחד לאור ההתנגדויות שהיו לאורך השנים, היא לא במסגרת חוק ההסדרים אלא בהליך חקיקה רגיל ואנחנו חושבים שצריך לפצל את זה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו מבקשים כן להכליל את החקיקה הזאת. אחת, אנחנו חושבים שהמודל הזה בדיוק מיישם את ההערות שנשמעו, כי המודל הזה כפי שהוא לא הובא בעבר, אלא הוא משלב בין היתרונות של ההצעות השונות והוא משלב ביניהן בצורה כזאת שמאזנת בין היכולת להילחם בהון השחור לבין למנוע פגיעה בעסקים בכך שיש לכל עסק פתרון גם אם עיכבנו לו את המספר. לכן אנחנו חושבים שזה צעד מאוד משמעותי וחשוב להילחם בתופעה מאוד קשה שפוגעת בכלכלה בצורה אנושה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסופו של דבר אנחנו רואים את זה גם כהגבלה לעניין החשבוניות וגם בעניין היפוך החיוב, שני נושאים שהוועדה התנגדה להם, אנחנו לא רואים בזה הסדר מאוזן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> המערכת שלכם מוכנה לזה? כי לפעמים אנחנו מעבירים לכם חקיקה ואין עדיין מערכת. אני רואה שזה הקצאה באופן מקוון, יש מערכת? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> המערכת כרגע נמצאת בשלבי פיתוח די מתקדמים כדי להיות ערוכים - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מירי, זה חוזר על עצמו העניין הזה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא, אנחנו לא ביקשנו להחיל את החקיקה הזאת ממחר בבוקר, אנחנו ביקשנו להחיל אותה מתחילת 2024 ולשם אנחנו מכוונים שהמערכות יהיו מוכנות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז למה לא בהליך חקיקה רגיל? תפתחו את המערכת. למה תמיד הכנסת צריכה להעביר לכם דברים שאחר כך אתם מפתחים את המערכת ומגלים שהחקיקה לא תואמת למערכת וליישום. למה? זה חוזר על עצמו בחוקי ההסדרים, במיוחד בנושאים של רשות המסים. חבל. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> שוב, אני חושבת שהקביעה לא מדויקת, אני חושבת שאנחנו הבאנו מספיק חקיקות - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הטענה, לא קבעתי. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הטענה. אני חושבת שלאורך השנים האחרונות בוודאי הבאנו הרבה מאוד חקיקות שהיו מתואמות עם התפעול שלנו. אני יכולה להזכיר בעיקר גם את תקופת הקורונה, אבל בוודאי דברים אחרים, אנחנו מביאים את החקיקות בצורה אחראית מתוך ידיעה שאנחנו נוכל להפעיל אותן ולכן החקיקה תהיה בהלימה ליכולות התפעוליות שלנו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> דווקא דוגמה טובה הקורונה, כי במקרה הזה גם דחינו את המועד בסופו של דבר כיוון שהמערכת לא הייתה מוכנה כפי שחשבתם שהיא תהיה מוכנה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> וכפי שהבטחתם והתחייבתם והחקיקה עברה הרבה קודם. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> טוב, לא נפתח על זה דיון, אני חושבת שלאורך הקורונה רשות המסים - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל באמת מה הבעיה להביא את זה ברגע שהמערכת תהיה מוכנה? יש עד סוף שנת 2024, החוק צפוי לעבור בסוף חודש מאי, למה לא לסיים להכין את המערכת, לוודא שהיא עובדת ואז להביא את ההסדר? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני אומרת שוב, אנחנו נערכים לכך שהמערכת תוכל לעבוד, אנחנו גם נצטרך בדרך וכבר ברבעון הרביעי להתחיל פיילוטים עם כל הגורמים שישתמשו במערכת וחלק מהנכונות - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מה זה רבעון רביעי? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> השנה. לערוך פיילוטים כדי לבדוק שכל המשתמשים באמת יכולים לעבוד עם המערכת וחלק מהנכונות של המשק להיערכות הזאת קשור לזה שהחקיקה הזאת תעבור. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל הניסיון מראה שזה הפוך, שתמיד החקיקה עוברת לפני וכשמגיעה המערכת פתאום מתברר שהמערכת לא מתאימה לחקיקה. ואתה יודע מתי זה קורה? כשאנחנו מחוקקים בחוק ההסדרים, אז זה קורה, כיוון שאין מערכת. לפעמים גם לוקח שנתיים לפתח את המערכת, אין שום סיבה שתאיצו בכנסת להעביר הסדרים בעלי משמעות לאנשים ולצרכנים ולנישומים לפני שעשיתם את הצעדים שדרושים לכך. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> זה בסוף הולך ביחד. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה לא הולך ביחד, כי עובדה שרק בשנת 2024, הם כרגע בפיתוח. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> שגית, אני אומרת שוב, אנחנו כרגע עובדים כדי שהמערכת - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז נפצל להליך חקיקה רגיל, נעשה את זה במקביל למערכת. תעדכנו את הוועדה על פיתוח המערכת. זה פשוט לא רציני. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני אסביר, הדברים כרוכים אחד בשני. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל מזומן נשאר בפנים, אז חשבוניות מקוונות יכול להיות בהליך רגיל. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> ההליך של פיתוח המערכת כרוך בזה שתהיה חקיקה, כי ככל שלדוגמה יבקשו לערוך שינויים מסוימים בחקיקה יש להם השפעה על המערכת התפעולית ולכן אין היגיון לפתח את כל המערכת לפני שהחקיקה עוברת ולכן אנחנו מבקשים להעביר את החקיקה הזאת עם תחולה עתידית שתאפשר גם לכל המשק להיערך לדבר הזה וגם לוודא שאם צריך לעשות שינויים מסוימים במערכת כפי שאנחנו רואים אותה כרגע עם טיוטת החקיקה יהיה אפשר לעשות את זה במועד, ולכן אנחנו מבקשים תחולה עתידית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה עוד נשאר לנו? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נשאר לנו זה, נשאר לנו להצביע על המזומן, נשאר לנו להצביע על 50 ועוד ארבע רביזיות, אז תבחר. חשבוניות מקוונות, מה אתה רוצה לעשות עם זה? עובר לוועדת הכספים. מה הוא רוצה לעשות עם זה, לפצל? << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> אני מבקש שלא. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל הם אומרים ששום דבר לא מוכן. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> הם לא אומרים ששום דבר לא מוכן, הם אומרים שהמערכת בעבודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל זה שמענו כבר לפני שנה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, הם מפתחים. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> בפיתוח, שתעבוד בסוף הרבעון השלישי, כלומר תהיה בהרצה ברבעון הרביעי, החוק חל בתחילת 2024, זה אומר שסוף הפיתוח יהיה עם זה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> עוד חודש יהיה לכם עדכון לגבי המערכת? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> סדר גודל של חודש לאחר פסח נוכל לתת. אני מניחה שבמהלך הדיונים בוועדת כספים אנחנו - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תשאיר את זה בוועדת כספים בינתיים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נעביר לוועדת כספים, אם לא יהיה שינוי עם המערכת הזאת אז שלא ידון בזה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אתה יודע שזה לא יקרה, זה בחוק ההתייעלות, הם יגידו שיש על זה כסף. בכמה סימנתם את זה ככסף? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> סדר גודל, למיטב זיכרוני, בין מיליארד למיליארד וחצי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לאיזה שנה? לשנת 2026? לאיזה שנה מיליארד עד מיליארד וחצי? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לשנת ההפעלה, עד כמה שאני זוכרת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ששנת ההפעלה היא? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 2024. יכול להיות שבשנה הראשונה לא שמנו מלא, אני פשוט לא זוכרת כרגע. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהבשלה מלאה היה כתוב. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בהבשלה מלאה היה מיליארד, בשנה הראשונה כמה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> בדרך כלל אנחנו שמים חצי ובשנה השנייה כבר אמורים להגיע להבשלה מלאה. ואני אומרת שוב, זה כסף שיגיע מהון שחור. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לוועדה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא מספר 24, סעיפים 42 עד 44, תיקון לחוק מס ערך מוסף, לוועדת הכספים, אתה משאיר את זה בהצעת חוק ההסדרים ועומד בהתחייבותך שלא יהיו פיצולים לנושא הזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> עומד בהתחייבותי. מתחייב אני. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה יעלה לדיונים רק, כפי שאמר יושב ראש ועדת הכנסת, רק לאחר שתדווחו על קיומה של המערכת. זה מה שהוא אמר כאן קודם. יו"ר ועדת הכספים, נמסור לו את המידע הזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? יועבר לוועדת הכספים. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מזומן. נושא 27. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> אני אומר לפרוטוקול, דיברתי עכשיו עם יושב ראש ועדת הכספים, מוסכם עליו שזה יהיה אצלו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נעבור ל-50. יש לכם רוב ללכת נגד היועצת המשפטית. בבקשה. יבוא מוצרי מזון, נושא מספר 50 להצעת חוק התכנית הכלכלית, סעיפים 87, 88. לאן זה עובר? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לוועדת הבריאות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כחלק מהצעת חוק ההסדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? מי נגד? עבר לוועדת הבריאות. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עכשיו נצביע על הרביזיות עד שהם יסגרו על המזומן. מה סגרתם? << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> דיברתי עם גפני. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אוקיי. נעשה רביזיות. נושא 21, הגמלאות, נגד פסיקה. חיכיתם שכמה חברי כנסת ייצאו, אנחנו עכשיו יכולים לעשות את זה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו נגד חקיקה בהליך משפטי, נכון? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אתם נגד, אבל בכל זאת אתם - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפילו הורדנו חוקים בגלל זה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו בעמוד 44. כיוון שמדובר בתיקון שנועד להתמודד עם פסיקה, אתם קיבלתם את עמדת הייעוץ המשפטי והחלטתם לפצל להליך חקיקה רגיל. אני מבינה שאתם רוצים לפתוח את הרביזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? פתחנו. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סעיפים 32(2), 33(ב), גמלאי מחקר. אתם רוצים להעביר לוועדת העבודה והרווחה כחלק מהצעת חוק התכנית הכלכלית? ואתה יכול לרשום לעצמך פעם עשירית, 12, נגד עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת ולוועדה. עבודה ורווחה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע. עבר על חודו של קול. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא פוצל. החזירו את זה להצעה. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נשאר לנו רביזיה לנושא 15. השארתם את זה בבריאות. אתה דוחה את הרביזיה, להבנתי, נכון? חוק ההגנה על בריאות הציבור, מזון, אימצתם הוראות ממדינות זרות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי הגיש את הרביזיה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אלקין ואתה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד הרביזיה? מי נגד? הרביזיה הוסרה. הצבעה לא אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושא 42, שב"ן. הרביזיה על השב"ן, זה הועבר לבריאות כחלק מהצעת חוק ההסדרים. אני מניחה שאתה דוחה את הרביזיה. לא החלטת לפצל את השב"ן. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. מי בעד הרביזיה? מי נגד? הרביזיה הוסרה. הצבעה לא אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נשאר לנו חקלאות, נושא מספר 49, סעיף 86 להצעת החוק. זה נשאר בהסדרים, למה רביזיה? נעמה לזימי הגישה. אתה דוחה את הרביזיה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. מי בעד הרביזיה? מי נגד? הוסרה. הצבעה לא אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נשאר לנו רק המזומן? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, גם התשלום לפי רמת סיכון, של הביטוח הלאומי. אני חושבת שלא סגרנו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז עכשיו אנחנו עוברים למזומן. נושא מספר 27 להצעת חוק ההתייעלות. אני מבינה שאתם רוצים שזה יישאר בהצעת חוק ההתייעלות ויעבור לוועדת הכספים. סעיפים 50, 51, נושא 27, עמוד 47, חוק לצמצום השימוש במזומן. בגלל שמדובר באמת בעבירות פליליות משמעותיות, אפילו שאתם החלטתם להעביר את זה לוועדת הכספים כחלק מהצעת חוק ההסדרים אנחנו ממש נבקש שיו"ר הוועדה יקיים על זה הליך חקיקה נאות במיוחד ויבחן את כל ההיבטים, ואם הוא לא יספיק בלו"ז של הסדרים הוא ימצא את הדרך לסיים את זה בדרך אחרת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? מי נגד? הסעיף אושר לעבור לוועדת הכספים במסגרת חוק ההסדרים. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הכול הוצבע. << נושא >> ד. רביזיה לפי סעיף 142 לתקנון הכנסת על החלטת הוועדה בדבר העברת הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל), התשפ"ג-2022 (פ/353/25), מהוועדה לענייני ביקורת המדינה לוועדה לביטחון לאומי. << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> סעיף ד' רביזיה, לפי סעיף 142 לתקנון הכנסת, החלטת הוועדה בדבר העברת הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל), התשפ"ג-2022, פ/25/ 353 מהוועדה לענייני ביקורת המדינה לוועדה לביטחון לאומי. ביום ה' בניסן התשפ"ג 27.3.2023 החליטה ועדת הכנסת לפי בקשת יו"ר הוועדה לביטחון לאומי להעביר את הצעת החוק מהוועדה לענייני ביקורת המדינה לוועדה לביטחון לאומי. יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה התנגד לכך. רביזיה שהוגשה בעניין נדחתה. בטרם הובא העניין לאישור המליאה הגיעו כל הצדדים להסכמה כי ההצעה תישאר בוועדה לענייני ביקורת מדינה. מאחר שכבר הייתה רביזיה אבקש כי ועדת הכנסת תאשר בהסכמה פה אחד לפי סעיף 142 לתקנון כי ההצעה אכן תישאר בוועדת הביקורת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> במסגרת ההסכמה הייתה הסכמה שהצעת החוק תובא לדיון בוועדה לביקורת רק באישור יושב ראש ועדת הכנסת ובתיאום עמו לגבי לוחות הזמנים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? מי נגד? אושר פה אחד. הצבעה אושר. << נושא >> ה. קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות: << נושא >> << נושא >> 1.הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג-2023 (מ/1610). << נושא >> << נושא >> 2.הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 13) (מ/1613). << נושא >> << נושא >> 3.הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחבת זכויות הסטודנט), התשפ"ג-2023 (פ/2109/25), של חה"כ יונתן מישרקי. << נושא >> << נושא >> 4.הצעת חוק העונשין (תיקון - הגדרת איום), התשפ"ג-2023 (פ/2156/25), של חה"כ יצחק קרויזר. << נושא >> << נושא >> 5.הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במוסדות התכנון), התשפ"ג-2022 (פ/533/25), של חה"כ יעקב אשר. << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> סעיף ה', קביעת ועדות לדיון בהצעת החוק הבאות: הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג-2023 מ/1610. זה לוועדת הכספים. מי בעד? מי נגד? הועבר לוועדת הכספים. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הצעת חוק-יסוד: משק המדינה, תיקון מספר 13, מ/1613, לוועדת הכספים לפי המלצת הלשכה המשפטית. מי בעד? מי נגד? אושר פה אחד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הצעת חוק זכויות הסטודנט, תיקון הרחבת זכויות הסטודנט, התשפ"ג-2023, פ/25/ 2109, של חבר הכנסת יונתן משריקי. המלצת הלשכה המשפטית לוועדת החינוך, התרבות והספורט. מי בעד? מי נגד? אושר פה אחד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הצעת חוק העונשין, תיקון – הגדרת איום, התשפ"ג-2023 של חבר הכנסת יצחק קרויזר. המלצת הלשכה המשפטית ועדת חוקה, חוק ומשפט. משותפת חוקה ביטחון לאומי. להעביר אותה לוועדה משותפת של חוקה וביטחון לאומי. מי בעד? מי נגד? אושר פה אחד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הצעת חוק התכנון והבנייה, תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במוסדות התכנון, התשפ"ג-2022, פ/25/ 533 של חבר הכנסת יעקב אשר. המלצה לוועדת הפנים והגנת הסביבה. מי בעד? מי נגד? אושר פה אחד. מועבר לוועדת הפנים. הצבעה אושר. << נושא >> ו. בקשת יו"ר הוועדה לביטחון לאומי להקדמת הדיון בהצעת חוק להסדרת אירועי הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ג-2023 (מ/1617), לפני קריאה שנייה ושלישית. << נושא >> << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> והנושא האחרון זה פטור מחובת הנחה שקיבלנו מיושב ראש הוועדה לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בקשת יושב ראש הוועדה לביטחון לאומי להקדמת הדיון בהצעת חוק להסדרת אירועי הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון, הוראת שעה, התשפ"ג-2023, מ/1617 לפני הקריאה השנייה והשלישית. מי בעד? מי נגד? אושר פה אחד ויועבר למליאה לקריאה שנייה ושלישית. הצבעה אושר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ביום ראשון אתה צריך הצבעה במליאה. מה שרק מתחלק בין הוועדות זה הודעה, אבל מה שיוצא מחוק ההסדרים זה הצבעה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 00:00. << סיום >>