פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



142
ועדת הכלכלה
23/04/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 69
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ב' באייר התשפ"ג (23 באפריל 2023), שעה 13:48



סדר היום:
 << הצח >> פרק ז' (בנקאות ואשראי), למעט סעיפים 26-25 מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 << הצח >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
דן אילוז
אליהו ברוכי
שלום דנינו
אריאל קלנר



מוזמנים: 
	מיכאל בן דהן
	–
	רפרנט פיננסים באגף תקציבים, משרד האוצר

	עמיהוד שמלצר
	-
	עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

	שירלי אבנר
	-
	עו"ד, עוזרת בכירה ליועצת המשפטית, בנק ישראל

	גרניט אופק
	-
	יחידת אסדרה צרכנית, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

	רועי פולקמן
	-
	חכ"ל, יו"ר פורום מחוללי תחרות

	אורית ארד כ"ץ
	-
	מנהלת מדור רגולציה, ישראכרט, חברות כרטיסי האשראי

	רונן סולומון
	-
	עו"ד, סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר

	שי אבו
	-
	יושב ראש איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל

	אלה תמיר שלמה
	-
	עו"ד, לובי 99

	משה קאשי
	-
	לובי 99

	נופר יעקב
	-
	יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות

	לירון מאוטנר לוגסי
	-
	עו"ד, משרד המשפטים

	טובי הריס
	-
	עו"ד, ראשת צוות פיננסים, מחלקת שווקים, רשות התחרות

	לבנת קופרשטין דאש
	-
	עו"ד, יועצת משפטית, איגוד הבנקים

	גלי כספרי
	-
	מנהלת מחלקת מחקר, איגוד הבנקים

	טיבי רבינוביץ
	-
	מנהלת קשרי חוץ, איגוד הבנקים

	רחלי בינדמן
	-
	מנהלת תקשורת וקשרי רגולציה, הבנק הדיגיטלי, הנהלות הבנקים

	ברי רוזנברג
	-
	מנהל רגולציה, בנק לאומי לישראל, הנהלות הבנקים

	יוני ברלינר
	-
	חבר הנהלה, התאחדות יועצי המשכנתאות לדיור

	עומרי דוניו
	-
	סמנכ"ל כספים חברות ביטס אוף גולד







ייעוץ משפטי: 
ורד קירו זילברמן

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים - מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות



<< נושא >> פרק ז' (בנקאות ואשראי), למעט סעיפים 26-25 מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני פותח את הישיבה. הנושא: פרק ז' (בנקאות ואשראי), למעט סעיפים 26-25 מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023. כל מי שמדבר שיגיד את שמו לפרוטוקול. זה אני מקבל על הראש כל פעם שאני לא אומר את זה. בסופו של דבר, היום אין הצבעה, כיוון שזו פגרה ולכן אנחנו יכולים לדון בלי להצביע. אני מקווה, נקבע עוד מועד להצבעות ולהסתייגויות וכל מה שקשור מסביב. מי ניסח את החוק הזה? איזה משרד?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

משרד האוצר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

האוצר. אז תציג אותו בבקשה. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

מיכאל בן דהן, רפרנט פיננסים באגף תקציבים. הכנו פה מצגת קצרה. גם להציג טיפה רקע לוועדה, לעולם הבנקאות והאשראי וגם לגבי התיקונים הספציפיים שהבאנו במסגרת חוק ההסדרים. 

אז באמת נתחיל בקצת רקע לגבי השוק הזה, שוק הבנקאות. יש הרבה מאוד שווקים במדינת ישראל. בהרבה מאוד מהם הממשלה פעלה הרבה מאוד שנים כדי באמת להוריד את יוקר המחיה, רגע. ולהגביר את התחרות. ששוק הבנקאות, לעומת כל השווקים האלה שהשקיעו בהם באמת הרבה מאוד מאמצים, הוא גדול לאין שיעור. אנחנו מסתכלים על 2019 ושוק הבנקאות עומד על 60 מיליארד שקלים מחזור. שתחומים שבהם פעלו ועשו הרבה מאוד רפורמות כמו מוצרי חלב, כמו אינטרנט. זה פרומיל באמת לעומת שוק הבנקאות. היום הוא כבר עומד על 90 מיליארד. ואיך אנחנו רואים את זה מתבטא? אנחנו עשינו חישוב לגבי כמה כל משק בית ממוצע משלם למערכת הבנקאית על השירותים שהוא מקבל. והמספר שאנחנו קיבלנו זה 9,300 שקלים בשנה. כלומר, זה הסכום - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עמלות. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

לא. עמלות זה 2,100 וריביות זה 7,200. זה סך הסכום על השירותים הבנקאיים. באמת מחירים שאף אחד לא יודע לתאר לעצמו מאיפה זה מגיע, אבל זה המספרים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כל פעם שיש תקציב אתם עושים רפורמה בעניין הזה ותמיד הם מרוויחים יותר. איך אתה מסביר את זה?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

 אז אני עוד מעט אתייחס.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז או שהרפורמה לא מצליחה או שיש להם שיטות לעקוף כל חוק שיש. 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>  

או שהיא מצליחה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, הרפורמה זה כדי שלא ירוויחו. בסוף הם כן. 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>  

תלוי מי מגדיר אותה. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז אני עוד מעט אדבר באמת גם על המערכת הבנקאית וגם מה עשינו וגם מה אנחנו מתכוונים לעשות עכשיו ואיך כל הדבר הזה משתלב באמת להגברת התחרות. 

כשמסתכלים על המערכת הבנקאית רואים בעיקר חמישה בנקים ששולטים ב-99% מהשוק הזה. כשיש שני בנקים עיקריים: פועלים ולאומי, שהם מעל חצי מהשוק. וגם כשמסתכלים על הריכוזיות הזאת בהשוואה בין לאומית אנחנו רואים שהמערכת הבנקאית בישראל היא אחת הכי ריכוזיות באירופה. הרחק מהממוצע או החציון של כל האיחוד האירופאי. ומעבר לזה שהמערכת הבנקאית היא מערכת מאוד ריכוזית, גם הבנקים די שולטים בשוק האשראי בישראל. כשאנחנו מסתכלים על האשראי למשקי בית אנחנו רואים שאשראי מהמערכת הבנקאית הוא 67%. בשנים האחרונות, באמת בעקבות הרפורמות שנעשו, הצטמצם חלקם של הבנקים. הם היו פעם קרוב ל-80%. 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>  

אני לא יודע אם אתה יכול לענות לי על זה. אבל אנחנו ערב יום העצמאות אמרו לי שבתקופה של המנדט הבריטי היו פה יותר בנקים והייתה תחרות, מאשר היום על 9 מיליון, 10 מיליון אזרחים. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז אני יודע שהיסטורית היו בישראל הרבה מאוד בנקים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בטוח.


 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>  

אמרו לי שעל 600,000 - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא. רשמו את הבנקים בלונדון. כאילו בגלל שזה מנדט בריטי. מה אתה רוצה? זה לא אומר שהם היו פה. 


 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>  

לא, לא, אמרו שרשמו. היו רושמים פה. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

כן. היה גם אגודות פקדון ואשראי. היה הרבה מאוד גופים שנתנו זה. עם השנים הייתה הצטמצמות לכדי חמישה בנקים. אנחנו גם ראינו את זה שמזרחי רכש את איגוד לפני שלוש שנים אם אני לא טועה. והתמונה אפילו חמורה יותר כשאנחנו מסתכלים על אשראי לעסקים קטנים וזעירים. אם במשקי בית זה עוד 70% זה סכום מאוד מאוד, שיעור מאוד מאוד משמעותי, באשראי לעסקים קטנים ובינוניים זה כמעט שליטה מוחלטת של הבנקים. החברות מאוד מנסות להתחרות שם, אבל זה תחום מאוד מורכב. אנחנו במסגרת בידוק בוועדת הכספים מתקיים דיון מקביל על להגדיל את האשראי, את האפשרות לאשראי של חברות - - - ולהגביר את התחרות. זה עוד צעד שאנחנו מקדמים במסגרת ההסדרים. 

אז זה בעצם המצב היום, זו המערכת הבנקאית. מאוד מאוד ריכוזית. אין הרבה תחרות. אנחנו מאמינים שהדרך להגברת התחרות נשענת על שלוש רגליים: דבר ראשון, שחקנים חדשים. השחקנים הקיימים, כל אחד מאוד נוח לו במקום שלו. הוא, כמו שאתם רואים רווחי הבנקים היו מאוד מאוד גבוהים בשנה האחרונה. וזה בלי באמת, בוא נגיד ככה, להתחרות יותר מידי אחד בשני. כל אחד נשאר בערך אותם אחוזים היסטוריים שהוא היה בו לאורך השנים. ומצליחים להרוויח מזה באמת הרבה מאוד כסף. מעבר לזה, כשייכנסו שחקנים חדשים אנחנו חושבים שהמערכת הבנקאית והמערכת הפיננסית באופן כללי היא מערכת מאוד מורכבת, שצריך הנגשה לציבור של הדבר הזה. ובגלל זה אנחנו מאמינים גם שצריך לעשות צעדים שיגבירו את יכולת ההשוואה של לקוחות ויגבירו את השקיפות. אתם תראו בהמשך את הצעדים שהבאנו בתחום העמלות, שאנחנו מאמינים שיגבירו את השקיפות ללקוחות. ומעבר קל בין ספקים. זה יש פה צעד מרכזי שהוא הניידות בין בנקים. היום כל אזרח בישראל יכול לעבור מבנק אחד לבנק שני, כשכל הוראות קבע, משכורות, כל הדברים שהיו בבנק הקודם, תוך שבעה ימי עסקים עוברים לבנק החדש. אז זה באמת צעד דרמטי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה זה שחקנים חדשים? מי הם השחקנים החדשים?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז השחקנים החדשים, הצעדים שעשינו פה הם דבר ראשון קם בנק חדש בישראל, אחרי עשרות שנים שלא קם פה בנק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

דיגיטלי.

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

בדיוק, הבנק הדיגיטלי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יש כבר, הוא מפרסם המון פרסום.

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

הוא מנסה להתחרות. ככה זה נראה גוף שרעב לתחרות ורוצה להשיג לקוחות. הבנקים האחרים הם גם כמובן מפרסמים. אבל אנחנו רואים את הבנק הדיגיטלי באמת כגוף שיש לו אינטרס משמעותי להביא הצעת ערך איכותית ללקוחות ולהגביר את התחרות. מעבר לזה, גם ב-2016 חוקק חוק שירותים פיננסיים מוסדרים שהכניס פה גופים חוץ בנקאיים והסדיר את התחום הזה לראשונה. ואפשר סוף סוף תחרות חוץ בנקאית לגופים. גם הפרטת חברות כרטיסי האשראי, אנחנו נדבר גם עליהם. מקס וישראכרט הופרדו מפועלים ולאומי וגם כאל אמורה להיפרד מדיסקונט ממש בקרוב. וזה בעצם כל הדברים שעשינו. 

עכשיו, מעבר לזה, אנחנו רוצים לעשות, יש עוד שלושה צעדים מרכזיים: הצעד הראשון זה צעד שלא ידון בוועדה הזאת. זה בוועדה למיזמים ציבוריים, ה-PSD שיכניס לפה שחקנים חדשים בתחום שירותי התשלום. רפורמה שאנחנו מאוד גאים בה ואנחנו, 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שהעברנו את זה אליהם, כן. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אנחנו שמים שהיא חלק מחוק ההסדרים. שני צעדים נוספים זה הצעדים שבאנו לדבר עליהם. הראשון בכותרת של חיזוק הגופים החוץ בנקאיים והשני זה הגברת השקיפות בעמלות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז מה הצעת החוק הזאת?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז עכשיו אני מגיע, עכשיו אני מגיע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תסביר מה היא מסייעת לנו בסיפור. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

בטח. אז היום, אני אתמקד שנייה בעמלות. היום, יש פה צילום מסך מהטלפון שלי, אני עשיתי העברה בנקאית לא מזמן. ושמו לי את כל המלל הזה כדי להגיד לי כמה אני משלם. עכשיו, בסופר אני רגיל שאני, כן, אני עובד מדינה. 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>  

אבל אתה פטור. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

בסופר אני רגיל שאני הולך, קונה חלב, אומרים לי יש תג מחיר. אני לא זוכר מה המחיר של החלב, 6 שקלים. וזה המחיר שאני משלם. עכשיו, פה מספרים לי את כל הסיפור הזה רק כדי להגיד לי שאני לא משלם עמלות. בעצם כל השורה הזאת אומרת שהמחיר הוא ככה, אבל עושים לי הנחה וכו' וכו'. שורה תחתונה, אין שקיפות. אני לא יודע כמה אני משלם והמספר, אני שם אותו שוב, 2,100 שקלים זה המחיר שמשלמים רק על עמלות בבנקים. תשאלו את רוב האנשים ברחוב, אני יצא לי לשאול כמה וכמה אנשים כשדיברנו על הצעד הזה, כמה הם משלמים למערכת הבנקאית, כמה הם משלמים לבנק. דיברו על עשרות שקלים בודדים בחודש, אם לא מתחת לזה. כשמה שאנחנו רואים פה זה 2,100 בשנה. כלומר, קרוב יותר ל-100 ומשהו שקלים בחודש. 

מה שאנחנו, היעדים שלנו זה קודם כל להגביר את השקיפות, להעלות את המודעות הצרכנית וכך לחזק את הלקוחות. כי אנחנו מאמינים שברגע שהלקוחות יבינו את המחיר של המערכת הבנקאית הם יצאו ויפעלו כדי לשפר את המצב שלהם. וזה שני הצעדים שאנחנו רוצים לקדם. דבר ראשון אנחנו קוראים לזה עדכון חודשי על תשלום עמלות וריביות ב-S.M.S. זה איזה שהוא שם קוד שאנחנו, הצעד הזה הוא אמור לידע את הלקוחות כמה הם משלמים. איך זה יראה? בפרקטיקה זה מאוד מאוד פשוט. זה גם תיקון מאוד משפטי, אבל בפרקטיקה כל אזרח במדינת ישראל יקבל מידי חודש הודעת S.M.S או מייל, לא משנה באיזה דרך בדיוק. והיא תגיד לו כמה עמלות הוא שילם בחודש האחרון לבנק וכמה ריביות הוא שילם בחודש האחרון לבנק. תמונה מאוד מאוד פשוטה שמציפה לכל אחד ואחד מאתנו את המחיר האמיתי של המערכת הבנקאית ומאפשרת לנו להבין באמת כמה זה עולה לנו. התקווה שלנו שאנשים יבינו כמה זה עולה להם וכמה הם יכולים לחסוך.

 אז תהיה הודעה חודשית שאומרת בדיוק כמה שילמתי, בלי כל הפירוטים המאוד קשים של זה ערוץ ישיר, זה עמלות זה, זה עמלות מט"ח. כל הדברים האלה, יהיה כאן כתוב מאוד מאוד ברור כמה אתה משלם. וכל אחד, ברגע שהוא מקבל את ההודעה הזאת, אם הוא ירצה משהו בנושא - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה זה? הוא חוק רגיל או הוראת שעה?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

לא, חוק רגיל. אנחנו חושבים שזה משהו שהלקוחות צריכים לדעת תמיד. זה דבר ראשון. 

דבר שני זה צמצום ההטעיה בעמלת מינימום. היום בתעריפונים של הבנק יש, כתוב עמלת מינימום כשאני עושה כל מיני פעולות. למשל קונה ניירות ערך או עושה המרת מט"ח כתוב לי מה העמלה המינימלית שגובים על כל פעולה. גובים באחוזים, אבל מה העמלה המינימלית. אנחנו חושבים שזו הטעיה. לכתוב עמלת מינימום זה עושה איזה שהוא רושם אצל הלקוחות שאי אפשר להתמקח על זה. זו העמלה שאי אפשר לרדת ממנה. הבנק, זה המינימום שהוא יכול לגבות על הדבר הזה. אנחנו רוצים לתקן את הדבר הזה ובמסגרת חוק ההסדרים אנחנו רצינו לבטל את זה ובמקום, בעקבות הערות ציבור שהגיעו בנושא אנחנו חושבים לשנות את הנוסח ואנחנו נדבר על זה כשנקריא את הדברים. וליידע את הלקוחות שהם יכולים להתמקח. זה ייתן להם את - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כמה לדעתך יופחת הממוצע של העמלות אחרי שהחוק הזה יאושר?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז אנחנו לא עושים כאן איזה שהיא הפחתת עמלות ישירה. אנחנו לא אומרים במקום 10 שקלים מחר תשלם 5 שקלים. אנחנו מאפשרים ללקוחות להבין כמה הם משלמים ואז הם יוכלו להתמקח. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין בעיה. אחרי שהחוק הזה מאושר ושנה שלמה הוא בביצוע. ה-2,100 ירד? לכמה בערך? לפי דעתם. אם הוא לא יורד, אז מה זה משנה? אז נעשה שקיפות וזהו. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני פשוט, אני חושב שהוא ירד. קשה לי מאוד להגיד מספר. זה לא מדע מדויק ולהגיד בדיוק כמה אנשים ילכו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני לא אתפוס אותך בזה. הוא ירד 20%, 30%?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני באמת לא רוצה להתחייב למספר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

10%, 0%? מה? 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

בעקבות הדבר הזה הלקוחות, גם יש הרבה מאוד אנשים שזה יאיר אצלם את המודעות לגבי העמלות ולגבי הסכומים שהם משלמים. ואני יכול לתת דוגמה מאוד פשוטה: הבנק הדיגיטלי הייתה הרבה מאוד ביקורת בתקשורת שבאה ואמרה הוא גובה 50 שקלים בחודש. מה זה, זה טירוף. אני לא משלם לבנק שלי 50 שקלים בחודש. אני בחיים לא אעבור לבנק הדיגיטלי ואשלם את המחיר הזה. כשאנחנו רואים שבפועל הלקוחות משלמים יותר, הם פשוט לא יודעים את זה. הם משלמים 150 שקלים בחודש. הם חושבים שהם משלמים 10 שקלים וכאן נוצר איזה שהוא פער. אז למשל לקוח ממוצע כזה, שמשלם 150 שקלים בחודש, אם הוא יעבור ויקבל שירותים מבנק אחר שיציע לו הצעה יותר משתלמת הוא יחסוך עמלות משמעותית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עוד או סיימת?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני גם אשמח לדבר על הצעדים האחרים ואז - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אולי כשנקרא את החוק אז תסביר לנו. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אין בעיה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בעניין הזה. אם יש משהו חשוב מאוד שאתה רוצה להגיד, תגיד. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

לא, יש לי פשוט הסבר על עוד, אנחנו מביאים כאן כמה צעדים. אני אשמח לציין. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

צעדים אופרטיביים אתה יכול. משהו בגדול כן. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

סבבה. זה ממש - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ואנחנו נקרא ואז תסביר כל סעיף. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אין בעיה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ח"כים רוצים להגיש משהו? 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

כן. קודם כל, באמת חשוב מאוד הצעדים האלה. אני רק רוצה לשאול שאלה אחת. האם מרוב הודעות S.M.S שכל אחד מאתנו מקבל, האם זה לא ייבלע באיזה שהוא מקום? גם הבנקים עצמם צריכים לתת היום על כל מה שזז איזה הודעה. אולי עדיף לתת את זה, לא יודע, אני חושב, פעם בחצי שנה. ולייעל את זה ולעשות איזה שהוא גרף מסוים. להגיד לתושב אתה משלם X עמלה. בממוצע אתה רחוק, למעלה או למטה. כלומר, לקבוע איזה שהוא, שהאדם ידע מה, איפה הוא עומד בתוך - - - 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

כמו שיש בקרן פנסיה. 


 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>  

ואני אשאל במקביל לזה, בשוק כל כך ריכוזי, שהוא עדיין נשאר ריכוזי מאוד. בסוף, אז תהיה שקיפות וכולם יראו שפחות או יותר אז העמלות הן אותו דבר. אז פה עמלה, זה, בסדר. אגורה יותר, אגורה פחות, גם ככה אפשר, גם הבנקים מסתכלים אחד על השני ורואים מה קורה והכל בסדר. והלקוחות אין להם לאן לברוח יותר מידי. מה, בסופו של דבר אנחנו צריכים כן לראות צעדים שבאמת מגבירים יותר את התחרות על ליבו של הלקוח. כי השקיפות כשלעצמה, כשאתה במונופול או דואפול, בסדר, 6-5 זה לא כזה, זה לא יעשה איזה שינוי דרמטי. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז אני אתייחס. דבר ראשון, לגבי השאלות ששאלת. פעם, אני אגלה לכם סוד, החוק היום כשאנחנו הלכנו ועשינו את תיקון החקיקה וראינו איך משנים, החוק היום מחייב את הבנקים ליידע את כולנו פעם בחצי שנה על כל העמלות ששילמנו. מישהו יודע על הדבר הזה? מישהו? אני לא ידעתי. אני לקח לי זמן בירור לא קטן להבין איך זה נראה בכלל הדבר הזה. וזה משהו שקיים כבר היום בחקיקה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אבל סליחה, הבנקים שולחים את - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין להם מיקרופון. אה, עשית? החזרת את זה?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

גם היום אתה מקבל את הדוח החודשי וזה והם רושמים את זה, כאילו. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז דוח חודשי אני לא מכיר שיש. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אפילו לא חצי שנתי. כאילו, אתה מקבל יתרה מחודש קודם, מה, ומה היו העמלות שלך. ובעניין הזה אי אפשר לבוא אליהם בטענות. הם מספקים את החומר. אני חושב שההערה שהייתה, האם אין אלטרנטיבה אחרת, באמת בשביל שנרגיש היום, בימים האלה של יוקר המחיה שכל דבר עולה והריבית עולה ורואים שמי שמרוויח מזה בעיקר הבנקים, מיליארדים לפי המאזנים האחרונים. האם פה אפשר להגביל עמלות? דוגרי, ישר, בלי, בלי תהליכים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא רק להגביל. אולי גם את המחיר לעצור. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כן. זאת אומרת לא, לא לדבר עכשיו על תהליך חינוכי שאנשים יבואו למודעות ואז הם יבחרו בדיגיטלי ולא בזה. בוא נגביל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הרי הם ממציאים עמלות חדשות. אתה עושה להם זה, הם ממציאים עמלה חדשה. כל הזמן עמלות חדשות ובסופו של דבר הכל נשאר. אנשים משלמים אותו דבר.

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

כבוד יושב הראש, הכסף הגדול שגובים זה דווקא משכבות חלשות שלא עומדים בתשלומים. שצ'ק חוזר, או לצורך העניין הוראת קבע חוזרת. שם גובים את הסכומים העיקריים. וה-2,100 שהוא מדבר עליהם, כאחד שבא מהשטח, גם אם אני אתאמץ אני לא אגיע ל-2,100. הרי יש לך היום מסלול עמלות שכל בן אדם יכול לבחור. 20 שקלים זה 50 פעולות בחודש. משקי בית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תגיע למצב שאתה תדבר, בוא. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

אוקיי, בסדר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עוד ח"כ רוצה להגיד משהו? פולקמן, מה אתה עושה פה? 


 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

באתי לשמור פה בשורה האחורית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה שומר עלינו או מה? לא הבנתי. 


 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

באתי לראות אותך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה בתחום הזה עכשיו?


 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

קצת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

איפה?


 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

בפורום של תחרות פיננסית בבנקים. נדבר על זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי, אין בעיה. טוב, אז אני אתן לך זכות דיבור ראשון. כי התכוונתי מפה, לא בגלל שזה אתה. התכוונתי בסדר.

 
 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

הוא ידע את זה, לכן ישב פה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, התכוונתי לעשות סבב כזה. אז אתה ראשון, דבר. אתה רוצה אחר כך? הח"כים דיברו. 


 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

תודה רבה אדוני יושב הראש. קודם כל, כיף לראות שיש פה דיונים. אני חושב שכמעט הדבר המרכזי שיש עכשיו בחוק ההסדרים עם בשורה גדולה זה החוקים שקשורים בתחרות הפיננסית. אנחנו, אתה היית מעורב בזה מאוד. אנחנו ב-2017 יצאנו לדרך עם חוק שטרום. ומאז היו דברים שהתקדמנו בהם, בהרבה עזרה של לא מעט מהגופים שיושבים פה. ויש דברים שלא הצלחנו להתקדם בהם. ואני אגיד, בסוף המבחן הוא מבחן התחרות. ושמנו ליעד, אדוני יושב הראש, שתי קבוצות להתחרות עליהן: אחד משקי הבית ושתיים העסקים הקטנים. הגופים הגדולים תמיד הלך להם בסדר. יש, הייתה להם אפשרות לקבל אשראי וכו'. בתחום הזה אנחנו לא התקדמנו מספיק. עכשיו, יש כמה נושאים בחוק ההסדרים פה עכשיו שקשורים ליכולת להתחרות, בין השאר חברות האשראי המופרדות, שיש עליהן כל מיני רגולציות והם יעלו את זה, אני לא אגע בפרטים הספציפיים, שמקשות על התחרות הזאת. ועדיין, היקף השוק של האשראי שמגיע מגופים חוץ בנקאיים הוא קטן מידי בישראל. ולכן זה הרקע שצריך להיות פה. 

יש לי סוגיה אחת שאני רוצה, אדוני יושב הראש, לעלות, שהייתה בטיוטות של חוק ההסדרים ויצאה ממנו. וזה הסיפור, אני אומר את זה, אני יודע שהיו פה הסכמות ואני מכבד הסכמות שמתקבלות והכל, וזה הסיפור של מאגר נתוני אשראי. אחד ההישגים הכי גדולים שהיו בחוק, בחקיקה לתחרות, הייתה מאגר נתוני אשראי, שאפשרה לרוב השחקנים החוץ בנקאיים להתחרות. ויש פה את שי אבו ואחרים שהתעסקו גם בדברים האלה, כדי שזה ייעשה בצורה הוגנת וכו'. סוכם שירחיבו את המאגר הזה לעסקים קטנים. אחת הסיבות שאין תחרות זה בגלל שאין את המאגר לעסקים קטנים. סוכם כנראה בהבנות, אני לא יודע, 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>  

תן פירוט רגע. מה המאגר מאפשר?


 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

זה אומר היום שהרי הדרך לגוף פיננסי לתת אשראי זה שהוא צריך לדעת את ההיסטוריה. לפני מאגר נתוני אשראי רוב הידע הזה היה רק אצל הבנקים. ואז גופים אחרים לא יכלו להתחרות. הוקם מאגר, שמנוהל על ידי בנק ישראל, שבו, ויש גופים שמתווכים עם הדבר הזה. ואני יכול לקבל מידע עליך כדי להוזיל את עלויות ההלוואה שאני אתן לך, כי יש לי את היסטוריית האשראי שלך. 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>  

או לא לתת לך, בסדר. 


 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

או לא לתת. אבל אני אגיד, בקיצור, אבל זה אפשר תחרות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ועכשיו מה?


 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

עכשיו הוצע להרחיב את זה לעסקים קטנים, שזו הצעה דרמטית. וזה הוסכם. רק מה? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שמה? שהם יקבלו את כל - - -


 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

שגם עסקים קטנים ידווחו למאגר נתוני אשראי. ואז אם אני רוצה עכשיו לתת הלוואה לעסק - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אה, שהם ידווחו. 


 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

כן. כן, כן. אני רוצה לתת הלוואה לעסק, אני אדע את ההיסטוריה שלו וזה יוכל להוזיל את העלויות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה, היום זה לא? 


 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

היום זה לא נמצא. 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>  

היום רק הבנקים שבו אתה מנהל את החשבון יודע את הדברים עליך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא. המידע על עסקים קטנים הוא לא נמצא. 


 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

בדיוק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בבנקים כן נמצא?


 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

בבנקים, כי 95% מהעסקים מקבלים הלוואות מהבנקים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, כל אחד בבנק אחר. 


 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

נכון, נכון. אבל ככה, ובגלל זה הבן אדם לא זז. כי אם הוא זז לחברה אחרת, אוקיי. מה סוכם? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עם מי סוכם?


 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

כנראה בממשלה. אני לא נכנס לסיכומים הפנימיים. בנק ישראל התחייב שזה יקרה. ואני מברך את בנק ישראל על זה. אבל אני אגיד משהו בתור מי שישב פה בבית הזה בעבר. אני הייתי מצפה שאתם כוועדה תדרשו, בין אם לפרוטוקול ובין אם בחקיקה, שיהיה ברור לוחות הזמנים. שיהיה ברור שמדווחים לוועדת הכלכלה של הכנסת אחת לחצי שנה איפה זה עומד. זה אירוע דרמטי. אנחנו מתאוששים מקורונה, המשק, יש אינפלציה, הריביות עולות. עסקים יכולים לקרוס, זה הזמן לקדם את זה. אדוני יושב הראש, תדרשו שזה לא ייקח עכשיו שלוש שנים. שזה יקרה בשנה הקרובה זה יקרה. עכשיו, כרגע, בטיוטות של ההסדרים היה סעיף כזה כללי. עכשיו הייתה הבנה שבנק ישראל אמר אנחנו מקדמים את זה. ואני אוהב את בנק ישראל וסומך עליו. אבל אני מצפה שוועדת הכלכלה תדרוש לוחות זמנים ותדרוש דיווח מתי הדבר הזה הולך לקרות בפועל ויפה שעה אחת קודם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תודה. הלאה, תמשיכו. מי שלא רוצה לדבר אז השני ידבר. אמרתי, אמרתי, זה הולך ככה. כל אחד שיציג את עצמו אם הוא רוצה לדבר. 

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >>  

עורכת הדין אלה תמיר שלמה, מלובי 99. לובי שמייצג את הציבור. אנחנו עוסקים בנושא של חוסר התחרות כבר הרבה מאוד שנים. אז קודם כל, תודה על זכות הדיבור. הוועדה באמת עוסקת הרבה מאוד בנושא של יוקר המחיה. אני אזכיר שוב את הנתון, משק בית - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אחרי חוק ההסדרים נתעסק עם הבנקים וחברות הביטוח. 

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >>  

נהדר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין לך מה לדאוג. 

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >>  

אנחנו נהיה כאן גם אז. אז 10,000 ש"ח בשנה משלם משק בית בממוצע על ריביות ועמלות. באמת, הבנקים מתנהלים בשוק לא תחרותי. לא פלא שהם הבנקים הרווחיים בעולם. ובעצם אחת הסיבות לחוסר התחרות קשורה בחוסר השקיפות. אז הצעת החוק אמנם מנסה לטפל בנקודה הזאת, אבל אם יציגו ללקוח רק במספר אחד את הסכום הכולל של העמלות ואת הסכום הכולל של הריביות, הוא למעשה לא יוכל לעשות עם הנתון הזה שום דבר. כי כשהוא ילך לקבל הצעה מבנק אחר או מחברה חוץ בנקאית, למעשה הוא לא יוכל להשוות את ההצעות. אנחנו מבקשים שחובת הדיווח הזאת תורחב, כך שזה יהיה מוצג בעצם פירוט של העמלות: עמלות עו"ש, עמלות מסוג אחר, עמלות מט"ח, עמלות ניירות ערך. בעצם כמו שמוצג בתעודת הזהות הבנקאית. כך גם לגבי ריביות. הרי הריבית על המשכנתה היא לא דומה לריבית שמשלמים על המסגרת אשראי. אז כל עוד זה מוצג כמספר אחד הלקוח פשוט לא יוכל לעשות שום דבר עם המידע הזה והצעת החוק לא תגשים את המטרה שלה. לדעתי זו בקשה שהיא מאוזנת. בסופו של דבר זה יהיה מוצג כמידע שללקוח באמת יהיה ממנו ערך צרכני וזה לא יהיה מפורט מידי. זהו, תודה רבה. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

שי אבו, יושב ראש איגוד יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה. בשבת האחרונה קראנו בפרקי אבות את המשנה "יהי ממון חברך חביב עליך כשלך". אז כאשר מדברים על נושא העמלות חשוב גם לומר כמה היבטים בהקשר הזה. כי האוכלוסייה החלשה משום מה מודרת בהקשר הזה. כשלבן אדם צ'ק חוזר אז הוא משלם על זה עשרות שקלים במערכת הפיננסית. כשהוראת קבע חוזרת לו הוא משלם עשרות שקלים בחודש. בשונה, דרך אגב, שבצ'ק עוד שולחים לו הודעת S.M.S, אתה יכול לתקן. בדברים האחרים לא שולחים. וזה גם פוגע לו מאוד מאוד בדירוג האשראי שדיברו פה. כי אחרת הוא חסום גם על ידי חברות האשראי ובכלל. אז קודם כל, כדאי לתת את ההתייחסות גם בהקשר הזה. 

דבר נוסף, מאוד חשוב להרחיב את הנושא של הגילוי הנאות בכל מה שקשור לנושא החוץ בנקאי. אני חושב שהרבה פעמים מדברים פה על תחרות, אבל עד כה מייצרים פה העדר תחרות. כי לא נותנים פה לשחקנים, כולם ככולם, לשחק במגרש. כל אחד מוגבל בצורה אחרת. זה מוגבל ש-45 יום, זה מוגבל שיש לו הגנות מסוימות. ומשום מה אני כאחד, כצרכן מהצד, מסתכל על זה ואומר איזה תחרות בדיוק אתם מביאים פה? מה הערך המוסף? גם כל הנושא עכשיו של קניית חברות הביטוח. איפה זה פוגש את הצרכן? זו שאלה שאני מאוד אשמח להבין, כי היה אמור להיות איזה שהיא מסקנה מסוימת שהיא לא קיימת. 

ולגבי כל מה שאמרו פה, אז אני רק עוד אציין, הנקודה היותר כואבת שלמשל כל הגופים החוץ בנקאיים למעשה אין שום שקיפות כלפי הלקוחות. וזה נקודה מאוד מאוד מהותית שצריך לתת עליה את הדעת. בסופו של דבר האנשים האלה משלמים הרבה מאוד כסף שאפשר היה למנוע ולהקל עליהם באמת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יש סדר, רבותיי. 

 << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >>  

יונתן ברלינר, מהתאחדות יועצי המשכנתאות. הדיון פה הוא על עמלות, אבל צריך להגיד שהשקיפות צריכה להיות לא רק בעמלות, אלא גם בריביות ובכל המוצרים. וגם, ובעיקר בעמלות פרעון מוקדם. כל מה שקשור לגילוי נאות ושקיפות זה חשוב לא רק להוגנות, אלא זה גם הבסיס לתחרות. כאשר לחברות, ובעיקר היום לחברות חוץ בנקאיות, מותר לתת הלוואה ונותנים הלוואות מול לקוחות בלי שקיפות וגילוי נאות מלאים, אז התחרות קצת על התדמית ולפעמים גם תחרות של מי דוחף מה ללקוח בדלת האחורית, שהוא לא יודע. שהוא לא יודע מתי הוא יכול לצאת, מתי להיכנס, ולא מבינים, כי אין את השקיפות והגילוי הנאות בזמן העמדת ההלוואה. 

הבסיס לתחרות אמיתית היא קודם כל שקיפות וגילוי נאות מלא ללקוחות בהסכמי הלוואה. ואז החברות יוכלו להתחרות באמת על הדברים האמיתיים ולא על הדברים הצדדיים או מי מצליח לשים אותיות קטנות יותר טובות. ולכן, בכל מה שקשור לדיווח וחסמי כניסה צריך להיות הבדל בין גופים גדולים לקטנים, בשביל שהגופים הקטנים יוכלו להיכנס לתוך השוק. אבל בכל מה שקשור לשקיפות וגילוי נאות צריך להחיל על נותני אשראי חוץ בנקאיים את אותן אמות מידה ונורמות של גילוי נאות כמו שיש במערכת הבנקאית, בשביל שכללי המשחק יהיו הוגנים. להפריד בין התחרות שמעודדים לבין הגילוי נאות ללקוח שחייב להיות מלא בכל נותני אשראי בשוק, כי פשוט הלקוחות מאוד מאוד נפגעים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הלאה, תמשיכו. 

 << אורח >> רחלי בינדמן: << אורח >>  

שלום. רחלי בינדמן, one zero הבנק הדיגיטלי. הבנק שבא לחולל תחרות במערכת הבנקאית. אני רוצה לשתף אתכם שכשאנחנו באמת אמרנו שאנחנו נגבה 50 שקלים בחודש לחבילה שבעצם מחליפה מאות עמלות תעריפון, אז בדיוק כמו שנאמר פה אמרו 'רגע, אבל אני לא משלם. לי יש פטור מעמלות. אני משלם 20 שקלים, אני משלם 30 שקלים'. אבל תכלס כל אחד מנחש, כי לאף אחד אין מושג כמה הוא משלם. אני אתן לכם דוגמה מאוד מאוד פשוטה. משפחה טסה לחו"ל, ליוון, בקיץ. מוציאה 20,000 שקלים, אפילו בשנה על החופשות שלה לחו"ל. היא משלמת על זה לבנק 600 שקלים רק בעמלות המרת מט"ח. 600 שקלים, 50 שקלים בחודש - - 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

גם לחברות האשראי.

 << אורח >> רחלי בינדמן: << אורח >>  

- - רק עמלות המרת מט"ח. עוד לא דיברנו על באמת אנשים שקונים תעודות סל להשקיע בניירות ערך, לא דיברנו על ערבות בנקאית למי ששוכר דירה, עמלות עו"ש, דמי כרטיס. זה בדיוק מגיע לסכומים האלה ואנשים לא יודעים. ברגע שהמספר יהיה לנגד עיניהם, מספר אחד ברור, מובהק, שמתפרסם אחת לחודש, הם יתחילו לשאול שאלות. הם יתקשרו לבנק שלהם וישאלו מה? ואמרתם בלובי 99 בצדק, המספר לבדו לכאורה לא מספיק, אבל הוא יעורר את השאלה. ואז הבנקים יהיו מחויבים לבוא להגיד ולפרט. אני חושבת שיש חשיבות מאוד גדולה להציג בצורה פשוטה. כי אחד הדרכים שהבנקים מטשטשים לנו את המידע זה שהם מציגים לנו המון מידע. המידע הזה למעשה של כל העמלות האלה שאנחנו מדברים עליהם הוא משוקף. הוא פשוט משוקף באלף מקומות שונים, בתדפיסים שונים שאנחנו לא תמיד שמים לב, לא תמיד רואים. למשל עמלות המט"ח של הטיסה לחו"ל מופיעות בכלל אצל חברת כרטיסי האשראי בדוח כזה ודוח אחר, עמלה רבעונית, עמלה חודשית, עמלה חצי שנתית. שיהיה לנו מספר אחד ברור שמתפרסם, הן בהודעות S.M.S, בין באפליקציה של הבנק. אנשים יבינו, זה יכאב להם. הם פתאום יגידו מה זה? מה זה ה-150 שקלים האלה? מה זה ה-220 שקלים האלה? והם יבואו וישאלו שאלות וגם יוכלו להשוות ויוכלו לבדוק אלטרנטיבות. המערכת הבנקאית תיאלץ להסביר להם מה מקור העלות הזו. 

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >>  

רונן סולומון, איגוד לשכות המסחר. במצגת שהציג משרד האוצר הם דיברו על שחקנים חדשים של מחוללי תחרות. אחת הבעיות שגם עלתה בזמנו על ידי חבר הכנסת לשעבר פולקמן, ואני שמח שגם היועצת המשפטית ורד הייתה בדיונים הקודמים, זה נושא של מקורות האשראי. אתה לא יכול לאפשר לשחקן חדש להתחרות מול תאגיד בנקאי שמגייס פקדונות או מגייס דרך בנק ישראל, בריבית בנק ישראל, להתחרות נגד בנקים ולהציע הצעות מתחרות כדי שתוכל להוזיל את העלויות. בטיוטה של הצעת החוק הופיע הפקדונות המוסדיים. משום מה זה ירד בנוסח הסופי שהוגש כאן בפני הוועדה. וכאן אני פונה למשרד האוצר לנסות להבין איפה זה נעלם? אם זה יבוא בהמשך, אז כמובן, עוד פעם, גם פה כמו שאמר חבר הכנסת לשעבר פולקמן, שייקבעו לוחות זמנים תוך חצי שנה או משהו בסגנון, כדי שזה יבוא בחזרה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

תבהיר את הנושא של הפקדונות המוסדיים. מה אתה מתכוון?

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >>  

אז אני אומר ככה: אחת הדרכים לגוף שאינו בנקאי לגייס כסף, הרי הוא צריך לגייס כסף כדי לתת כסף. אז אני אתחיל עם הבנק. בנק מגייס כסף, פקדונות מהציבור או דרך בנק ישראל. גוף שאינו בנקאי יכול לגייס מהבורסה, מה שנקרא בגנאי או בכינוי "חוק נאווי", שהוא תוקן בהמשך. זאת אופציה אחת. אופציה שנייה זה לגייס כסף מהבנק. אבל אם הוא מגייס כסף מהבנק ומעביר את זה לציבור, מן הסתם הוא הרבה יותר יקר. ולכן הפתרון שהוצע, וזה היה בטיוטה ועכשיו זה ירד, זה לגייס פקדונות מגופים מוסדיים. לא מציבור רגיל, אלא מגוף מתוחכם. שזה קופות גמל, קרנות פנסיה, חברות ביטוח. שהם יזרימו כסף - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

וזה ירד?

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >>  

ירד, לא יודע למה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ולמה לא לשפר את זה לרמה שגם הם יוכלו לקנות מבנק ישראל את הכסף?

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >>  

זו גם הצעה שהצענו. זאת הצעה קלאסית. זאת הצעה שביקשנו אותה גם לפני 7-6 שנים. אז אמרתי, מזל שגם רועי פולקמן פה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

האוצר, למה הורדתם את זה מהחוק? 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני אגיד ספציפית, התיקון שהוא מתייחס אליו הוא פוצל מחוק ההסדרים עוד לפני קריאה ראשונה, בחלק - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אה, הוא פוצל על ידינו? על ידי מי?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

על ידי הכנסת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

על ידי יושב ראש הכנסת, או הוועדה?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

הכנסת, כן. לא הוועדה, זה לפני קריאה ראשונה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יושב ראש הכנסת. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז שייקבעו לוחות זמנים תוך כמה זמן זה יגיע, זה הכל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז זה בכל מקרה יבוא אלינו לדיון. זה פוצל וההצעה קיימת?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

לדעתי זה ועדת כספים. אני - - -


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

זה בחוק הבנקאות רישוי. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

כן, אני לא. כן, גם התיקונים הקודמים בנושא הזה נעשו לדעתי גם בוועדת כספים.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז זה ידון בכספים, דוד?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אם זה פוצל, כן. אז למה לא אם כבר פיצלו היו מעבירים את זה אלינו, היינו מסיימים את הכל. מה הרעיון שתי ועדות? 

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >>  

סליחה אדוני, אני לא חושב שזה פוצל מחוק הסדרים. זה לא נכנס אפילו ברמה של הצעת החוק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא חבר'ה, יש שיטה. יושב ראש הכנסת יחד עם יושב ראש ועדת הכנסת, יושב ראש קואליציה וכו'. הם מחליטים. כי החוק הוא תמיד ארוך וגדול, מורידים סעיפים, זה פיצול ראשון. ומורידים אותו. זה לא פיצול ממש, זה יורד. ודבר שני, זה ועדת הכנסת מחליטה לפצל. ואז המליאה מאשרת. מישהו עוד רוצה לדבר? בבקשה, זהו? יש פה מישהו מבנק ישראל? אז בואי, תשבי איתנו. למה את, בואי שבי פה. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

יש פשוט שתי נציגות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה?


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אני מהמחלקה המשפטית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, את צריכה לעבור למיקרופון, לא תהיי בפרוטוקול. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

לא, לא לפרוטוקול. אני מהמחלקה המשפטית ויש שתי נציגות מהפיקוח על הבנקים.

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני כן גם אשמח שנייה אני להתייחס לחלק מהדברים שנאמרו פה ואז אני אעביר לבנק ישראל את שאר ההתייחסות. 

דבר ראשון, נאמרו פה הרבה מאוד צעדים על זה שאין תחרות וצריך עוד צעדים. אני כן רוצה להזכיר שעכשיו בחוק ההסדרים אנחנו גם מביאים את הצעדים של העמלות בבנקים. יהיו גם עוד צעדים כאן שאנחנו נדון בוועדה. במקביל גם יש בוועדת הכספים ובוועדה למיזמים ציבוריים באמת חבילה שהרכבנו כדי לטפל ביוקר המחיה בתחום הבנקאות ולקדם את התחרות. 

אנחנו ספציפית לגבי העדכון החודשי, אנחנו ישבנו וחשבנו והעלו כאן כל מיני טענות שצריך יותר, צריך פחות, צריך גם אחרים. אנחנו בסופו של יום חושבים שהפער המרכזי בכל הגבייה של העמלות הוא במערכת הבנקאית. המערכת הבנקאית היא מי שמנהל את העו"ש. היא יכולה לגבות עמלות בלי שאנחנו יודעים בכלל. ומגיעים למספרים מאוד מאוד גבוהים בלי שאנחנו בכלל שמים לב. ומצד אחד אנחנו כן רוצים שהאנשים יבינו כמה הם משלמים, שזה יגיע אליהם באופן פשוט, בנוח, ישר ב-S.M.S. יוכלו לראות מספר להבין את סדרי הגודל. ומכאן זה תחילת הדרך כדי לעשות בירור. אם אנחנו נלך מצד אחד ולא נגיד להם בכלל אנחנו נהיה בבעיה והם יישארו במצב היום שהם לא יודעים. מצד שני, אם אנחנו נלך כמו ההצעה שהייתה פה ונפרט על הכל - יהיה עודף מידע וחוסר רצון להתעסק בדברים. כבר היום מנגישים לכם את הכל. אני מתעסק בתחום הזה, אני לא נכנס לדברים האלה. זה לא ברור לי, כתוב שם כל מיני דברים. ואני פשוט מנסה להבין בדרכים אחרות. אני שואל את הבנקאי או כל בן אדם אחר, כי זה לא נגיש. אז אנחנו פה באמת רוצים להנגיש את הדבר הזה ללקוחות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה שחשוב זה הנושא של - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

הנתון שהוצג כולל בעלי עסקים?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

לא, לא כולל. זה רק משקי בית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תגיד לי, שנים קודמות מה היה סכום העמלות שגבו?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז אין לי נתונים משנים קודמות. אם אני - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

איך אין לך?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ממתי יש לך?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני עשיתי ספציפית לשנת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

השנה זה היה 9,300, 2,100 עמלות. כמה היה לפני חמש שנים?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אין לי כרגע את הנתונים, אבל אני יכול להגיד לך - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

איזה שנה יש לך, התחלת להגיד?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

2021. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

מה היה, מה היה ב-2021?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

2,100 בשנה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אותו דבר. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

כן, זה הנתון שיש לי. אין לי עוד נתונים חוץ מזה. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

זה כל הבנקים או שיש חלוקה בין הבנקים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל ב-2021 - - -

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

לא, עשיתי חישוב מאוד פשוט. אמרתי, הסתכלתי על הדוחות הכספיים של הבנקים. הם אומרים שם כמה עמלות הם גובים ממשקי הבית - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

חילקת את זה בין כל משקי הבית. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

וחילקתי במספר משקי הבית. בדיוק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בנק ישראל, תגידו לי, אתם מאשרים לבנקים את העמלות עצמן? 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

ואם יש משק בית שיש לו כמה חשבונות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתם לא מאשרים להם את העמלות?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

לא, לא. אני סופר - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זאת אומרת הוא יכול לעשות איזה שינוי שהוא רוצה ולא, זה לא נתן בידכם?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

- - - במשקי בית. 

 << אורח >> גרניט אופק: << אורח >>  

אני יכולה להשיב על זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב. אז קודם כל תרשמי, שנייה, שנייה. 

 << אורח >> גרניט אופק: << אורח >>  

אפשר להשיב?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

קודם כל, בנק ישראל, אנחנו נכניס סעיף שהם צריכים לאשר להם את העמלות. את השינויים בעמלות. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הם מאשרים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

היא אומרת שלא. 

 << אורח >> גרניט אופק: << אורח >>  

אני אשיב. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מי רוצה להשיב?

 << אורח >> גרניט אופק: << אורח >>  

כאן. אתה לא רואה אותי מאחורי המסך כנראה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אה, את הצבעת עליה. שאלתי אותה. נו, כן. אתם מאשרים להם את העמלות, את השינויים בעמלות? את הכל?

 << אורח >> גרניט אופק: << אורח >>  

כן, רק אני אגיד מי אני. גרניט אופק, אני מנהלת את יחידת האסדרה בפיקוח על הבנקים באגף בנק לקוח. 

זה עובד בצורה כזאת: החוק מסמיך את הנגיד לקבוע רשימה של שירותים שרק בגינם הבנקים יכולים לגבות עמלות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל את הסכום אתם מאשרים?

 << אורח >> גרניט אופק: << אורח >>  

מיד אני אומר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא את הנושא. 

 << אורח >> גרניט אופק: << אורח >>  

מיד אני אומר. כמו כן, בחוק מוסמך, אמרנו, נגיד קובע את הרשימה של השמות של השירותים ואיך גובים אותם. נגיד באחוז, שקל וכו'. מעבר לזה, יש חובה לדווח לפיקוח על הבנקים על כל המחירים. זה עובר דרכינו. בנוסף, יש אפשרות לנגיד לקבוע מחירים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתם מאשרים או מדווחים לכם? יש הבדל. 

 << אורח >> גרניט אופק: << אורח >>  

יש מקרים בודדים שבהם נקבע המחירים על ידי בנק ישראל. רק במקרים האלה. לדוגמה, מסלול העמלות הבסיסי נקבע שהוא יהיה עד 10 שקלים. זאת דוגמה, לא עושים את זה הרבה, כי זה לא התערבות נכונה בשוק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה זה סכום עמלות בסיסי? זאת אומרת בסך הכל כמה אפשר?

 << אורח >> גרניט אופק: << אורח >>  

יש שירות שנקרא שירות המסלולים, שמאפשר כמות מסוימת של עמלות פקיד וישיר. ופה הנגיד קבע שזה לא יהיה יותר מ-10 שקלים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה אני לא יכול לרשום, למה שלא תאשרו כל שינוי בעמלה?

 << אורח >> גרניט אופק: << אורח >>  

זה מדווח לנו. זה מדווח לנו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מדווח יש הבדל בין חובת אישור לבין דיווח. הח"כים מסכימים לדעתי פה? להכניס סעיף שאומר שהבנקים מחויבים, בנק ישראל, בלי אישורו הם לא יכולים לשנות או לעלות סכום של עמלה. 

 << אורח >> גרניט אופק: << אורח >>  

אני יודעת להגיד לך שבפרקטיקה, כשיש דיווחים שמגיעים אלינו שאנחנו סבורים שהם לא סבירים, אנחנו מחזירים את זה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין שום בעיה. אז אם זה עובד בפרקטיקה נכניס את זה בחוק. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

נחזיר את זה לאן?

 << אורח >> גרניט אופק: << אורח >>  

לבנקים עם הסתייגות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הכל בסדר. טוב. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

ומה הם עושים עם ההסתייגות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שום דבר, עזוב, נו. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

אני רוצה לשאול - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה זה דיווח? 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני כן אגיד - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

אני רוצה לשאול אותך שאלה. אתה אמרת שעשית ממוצע מכל הבנקים? ראית הבדלים בין הבנקים בממוצעים האלה למשקי בית בעמלות?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

ספציפית לזה אני אגיד, אין לי יכולת לנתח את הדבר הזה. כי בשביל לדעת לנתח אני צריך לדעת כמה משקי בית יש בכל בנק וזה לא מפורסם. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

בנק יהב יש פטור מלא מעמלות. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני צריך כדי להבין כמה משלם לקוח ממוצע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

דן אילוז, אתה רוצה להגיד משהו? כי אתה באת אחר כך. טוב, אוקיי. אני מבקש - - -

 << אורח >> גרניט אופק: << אורח >>  

אני מעוניינת להשיב לשאלה הזאת, אם רק אפשר. יש דיווח חצי שנתי שהפיקוח על הבנקים מעביר לכנסת. זה גם במסגרת החוק - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, בסדר. בואי, אנחנו רוצים - - -

 << אורח >> גרניט אופק: << אורח >>  

- - - לא, ויש שם את הנתון שאתם מבקשים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

- - - שכל שינוי בעמלות וכל תוספת יאושר מראש על ידי בנק ישראל. לא דיווח לבנק ישראל. תדאגי שם שזה ייכנס לחוק.

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

אני רוצה כן להתייחס לנושא של פיקוח על מחירים. פיקוח מחירים זה משהו מאוד מאוד מורכב. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, זה לא פיקוח, זה אישור. 


 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

לא, לא, לא. אישור זה סוג של פיקוח.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, שיהיה.
 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

ולכן יש את האיזון העדין - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין בעיה, שיהיה איזון מצוין, אנחנו רוצים את זה. 


 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

- - - שירות ללקוח. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. 


 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

וזה מאוד בעייתי למעשה כל עמלה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. למה לא? אבל אז יוצא - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כמה סך הכול עמלות יש?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

- - - שהבנק כל הזמן, כל החוקים שעשו פה בכנסת הם נשארים באותם רווחים ואפילו יותר?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

בדיוק. בסוף זה לא עובד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, זה לא עובד. מה אתם מספרים לי - - -


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אבל זה לא מה שיפתור את זה. עוד פעם. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז בואי תגידי לנו מה את חושבת שיעבוד?


 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

אתה רוצה שמה שיקרה פה יהיה דבר חסר תקדים שלא קיים בשום מקום בעולם?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן. כן, זה מה שאני רוצה. כשאתה תיבחר לכנסת במקומי אתה תשנה את זה.


 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

אה, אוקיי. זה משהו אחר. אבל זה אומר שכל מה - - - לא, לא, בסדר. אני רק רוצה שיהיה ברור. זה דבר שלא קיים בשום מקום בעולם. וזה דבר שלא קיים בשום עסק בעולם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. שלא יקרה. 


 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

זה מה שאתה מציע. פשוט רק כדי שנבין. זה אומר שהמחירים של כל מוצר שנמכר בישראל אתה רוצה שיפוקח. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא, רק של הבנק. 


 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

אה, רק של הבנקים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, עמלות הבנקים. 


 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

אוקיי. זה לא קיים בשום מקום בעולם. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

רגע, אני רוצה להבין מה אתה מציע? באמת לא הבנתי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני אומר, הבנק רוצה לשנות את העמלה מ-1 שקלים ל-1.2 שקלים. הוא פונה לבנק ישראל, זה התפקיד שלו לבנק, בנק ישראל. והוא מאשר לו או לא מאשר לו. 


 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

אז איפה תהיה פה תחרות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בעניין הזה כן. 

 << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >>  

אני מהתאחדות יועצי המשכנתאות. צריך לציין רק נתון עובדתי חשוב שאולי נעלם: ביולי 2022 היה החלטה, עבר חוק שמגביל את עמלות פתיחת תיק במשכנתאות ל-360 שקלים. זה לכשעצמו, של חבר הכנסת חיים כץ. זה לכשעצמו אמור להוריד את הנתון בכמה מאות שקלים למשק בית. אז סתם, אפילו אם ילכו ושנה הבאה או השנה את אותם נתונים ויתבססו זה יוריד בכמה מאות שקלים למשק בית על החוק הזה שעבר ביולי 2022. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מצוין. אז את זה הבנקים - - -


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

על עלות הקמת הלוואה לא עשו שינוי. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני כן, אני כן אשמח. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא, גמרתי עכשיו. 

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אנחנו חייבים להדגיש, סליחה. אנחנו חייבים להדגיש שאנחנו בעד בנקים חזקים ויציבים. זה א'-ב', כן? זה שלא יהיה ספק שזאת הגישה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה, מה קרה? אתם מזכירים לי את מודעי, פעם שאל מה זה הסעיף התקציבי הספציפי הזה. אף אחד לא ענה לו, בישיבה. הוא אמר תבטלו אותו. ואז הוא ראה מי קפץ. רבותיי, אתם לא צריכים לקפוץ. מה שקורה היום במערכת הבנקאית שהבנקים עושים כמעט מה שהם רוצים. אז אני לא מוכן לזה ואם זה תקדים, אז זה תקדים.

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אבל ברגע שזה - - - זה יעזור לנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא יעזור שום דבר. זה לא נכון. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

הלקוח ידע על מה הוא מתחייב. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה לא יכול לסמוך על - - -

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני כן רוצה. אני אגיד, הבעיה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שקיפות לא נותנת לי, היא לא פתרון שקיפות. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

גם אישור של המפקח לא פתרון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה?

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

אני אשמח אם בכל זאת תינתן האפשרות, גם לרשות התחרות, גם למשרד - - - להתייחס לסוגיה, כי זו סוגיה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין שום בעיה. 

אני אמרתי משהו ליועצת המשפטית. בין כה וכה לא מצביעים היום. אתם רוצים להתייחס, תגישו ניירות, נתייחס אליהם. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני כן גם רוצה להגיד שלגבי ההצעה הזאת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אנחנו נקרא כרגע, אחר כך נשמע אותה. 

מה, נראה לכם שאני אשאיר את המצב שמשנים עמלות, מזיזים עמלות, עושים מה שהם רוצים ותגידו לי 'זה לא טוב, זה תקדים'? אז אני אומר לך, יש תקדים כי בישראל עושים מה שרוצים. מה אני יכול לעשות? בגרמניה לא. בגרמניה אנשים זה. 

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

אז אולי אדוני, אולי אדוני כדאי לבדוק את מה שאתה אומר לפני שאתה מחליט?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. 

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

שמי טיבי רבינוביץ מאיגוד הבנקים. צריך, זה לא החלטה שאתה מקבל מהרגע להרגע. אז אולי צריך לבדוק לפני?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז אתה מאיגוד הבנקים, אתה מייצג את הבנקים, נכון?

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

אני מייצג את הבנקים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר גמור. אני מייצג את הציבור. 

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

בסדר גמור. אבל אולי צריך לבדוק. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

שיתקיים על זה דיון מעמיק, כי מדובר למעשה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני צריך לגמור את החוק. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

אנחנו מבינים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ישיבה הבאה אני מסיים את החוק. אתם רוצים לשכנע אותי? תראו לי איך, איך נוצר, איך ייווצר מצב שהבנקים לא יעשו מה שהם רוצים. אם תשכנעו אותי בזה, אני ארד מהסעיף הזה. אם לא, אני לא יורד מהסעיף הזה.

 << אורח >> גרניט אופק: << אורח >>  

אני יכולה לעדכן על צעד שעשה בנק ישראל לאחרונה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה הכל, תראו לי את זה. אני לא חושב שאתם מפקחים עליהם במובן הזה של העמלות כמו שצריך. 

 << אורח >> גרניט אופק: << אורח >>  

אני מבקשת להוסיף מידע לידיעת הוועדה שאולי תגרום לאיזה שינוי. לעדכן שבנק ישראל לא מזמן, ממש בצעד תקדימי, אני חושבת שאנחנו היחידים שעשינו כזה דבר. הטלנו צו פיקוח על המחירים הבסיסיים של עמלות העו"ש. שזה אומר שאי אפשר להזיז את המחירים בלי אישור שלנו. אנחנו בחרנו אלה עמלות הן העמלות הכי חשובות ועליהן הטלנו את צו הפיקוח. אז זה כבר קורה. אז אני חושבת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה קורה? אז הוא לוקח עמלה אחרת שאין עליה פיקוח ומשנה אותה. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

יש גם בינואר משהו נוסף שאתם הכנסתם, שהעמלות, מסלול העמלות יהיה אוטומטי ובן אדם יוכל לקבל גם אם הוא לא השתמש במסלול עמלות, יוכלו לתת לו מסלול עמלות שמותאם לו. שעד היום הייתה חגיגה. בן אדם היה יכול לעשות 20 פעולות בחודש, הוא לא היה אפילו מודע למסלול עמלות. עכשיו זה הולך להשתנות. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

עכשיו, איפה את רואה את הקושי אם לקחת חלק מעמלות, לא לעשות על כל העמלות, עד מחיר כאילו מקסימלי. מה הבעיה?

 << אורח >> גרניט אופק: << אורח >>  

בגלל שאנחנו בוחרים את המקומות שבהם יש באמת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין בעיה, תמצאו פתרון. בסדר, אני לא מתעקש על זה. אתם תביאו לי פתרון איך פותרים את הבעיה הזאת שבכל החוקים, אני פה 9 שנים בכנסת. כל החוקים שעשינו על הבנקים - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

לא עובד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

- - - לא יצא כלום. אומר לכם את האמת. כל שנתיים מביאים לנו, כל, מביאים לנו חוק הסדרים, הבנקים נשארים, מרוויחים. פעם הרוויחו 6 מיליארד, עכשיו 20 מיליארד. רבותיי, זה לא הולך הסיפור הזה. אוקיי? זהו. זה לא ילך. אתם רוצים לשכנע אותנו? אני לא מדבר רק בשמי. אתם רוצים לשכנע אותנו? תביאו לי איזה שהוא תהליך שמראה שזה לא יקרה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כמו שעשיתם בחלק מהעמלות, מצוין. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין בעיה. מה, אתם לא רוצים לפקח על הבנקים? מה, אתם מפקח על הבנקים. בתור מה אתם מפקחים על הבנקים? מה אתם עושים בדיוק? אם אתם לא מפקחים על מה שהציבור משלם כל הזמן? ריבית אנחנו לא אחראים, כי רק נגיד בנק ישראל הוא מעלה, מוריד, עושה מה שהוא רוצה. אלוהים. עמלות הם עושים מה שהם רוצים, אתם, רק מדווחים לכם. בסדר. אז זה לא ילך הסיפור הזה. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

כבוד יושב הראש, רק צריך לומר שהדרך הכי יעילה פחות מפיקוח זה תחרות. וצריך באמת חבילה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. זה לא תמיד, זה לא תמיד, תלוי בין מי למי. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

אז אני אומר, לא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה אותם בנקים. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

לא, לא. תחרות יש הרבה גופים ואנחנו לא מספיק אגרסיביים. דרך אגב, הזכירו פה למה בנק ישראל למשל לא נותן הלוואה מוניטרית, דיברו על מקורות הון. תקנו, תקנו את חוק בנק ישראל שאומר שאפשר דרך בנק ישראל, היה נכון לפתוח את זה. רק הוא אמר יש לנו בעיה עם החוק. תקנו הלוואה מוניטרית, שאפשר יהיה לתת כסף מבנק ישראל. הוא נתן מיליארדים לבנקים בתקופת הקורונה כדי להעביר. וזה בסדר. הבנקים עשו עבודה טובה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר גמור. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

אבל צריך שיהיו עוד גופים. אז אני חושב שהשיטה הכי טובה תביאו פה חבילה רצינית ואגרסיבית, עכשיו ואחרי ההסדרים, לקדם את התחרות. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז עד שתיווצר התחרות הפתוחה הזאת בוא רגע נעצור את הרכבת הזאת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כשהתחרות תשפיע אני מוכן לכל דבר. אני מוכן, בסדר, נעשה את זה הוראת שעה, אין בעיה. נראה מה ההשפעה של זה ואחר כך זה יתבטל או יוארך לפי המצב. אתם אולי לא מבינים את השיטה. אנחנו לא נאפשר לבנקים לעשות מה שהם רוצים מול האזרח. בשביל זה יש את בנק ישראל, נותנים את הסמכות לבנק ישראל לעשות את הבדיקות הנאותות ולאשר או לא לאשר. זה לא פיקוח על מחירים, תסלחי לי. זה בדיקה שלא, לא הולכים נגד האזרח. זה הכל. זה לא פיקוח. להציג את זה כפיקוח זה בכלל לא נכון, עם כל הכבוד לך. את מציגה את זה בכוונה כפיקוח. זה לא פיקוח על המחירים. זה לא הקפאת מחירים, אני לא מקפיא. פיקוח מותר, אבל אני לא מקפיא את המחיר. זה לא שעכשיו חלב עולה 15 שקלים ואני אומר לו זה עומד עד שאני מעלה לך. לא. אני אומר אתה רוצה לעלות? תפנה לבנק ישראל בצורה מסודרת, תגיד למה אתה רוצה להעלות, מה הסיבה, מה הוראת, מה הפחתת, מה זה משרת. תבדקו. אתם מייצגים את הציבור. ואם אתם מאשרים לו, בסדר גמור. אם אתם לא מאשרים לו, אז לא, לא יהיה. מה לא בסדר בזה? לא הבנתי את העניין. למה זה פתאום נהיה תקדים? מה, מה התקדים פה? אני לא מבין. שאתה פונה לבנק ואומר לו, מסביר לו למה. למי אתה רוצה לפנות? לוועדת הכלכלה לפנות? 


 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

כי למעשה מה שאתה אומר זה שרגולטור יקבע את המחירים בשוק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא. הוא רק מאשר לך או לא מאשר לך. זה לא נכון מה שאתה אומר. מה פתאום. 

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

זה בדיוק המשמעות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, זה לא. אז בוא, תגבה 100 שקלים על העברה בנקאית. למה אתה לא גובה 100 שקלים?

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

משום שאתה ממנה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז זה לא סביר 100 שקלים, נכון?

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

אתה ממנה רגולטור כדי שהוא ישקול את כל ההיבטים. והוא שוקל את כל ההיבטים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז מה הוא שוקל? אז תפנה אליו, הוא יאשר לך. מה הבעיה?

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

אבל אתה צריך לבדוק - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אם אתה צודק, הוא יאשר לך. 

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

אדוני, אבל אתה צריך לבדוק את המציאות גם בהשוואה למקומות אחרים בעולם ולראות שכך זה עובד. והרגולטור עושה את העבודה שלו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני לא רוצה לבדוק שום דבר בעולם. אני יודע איך זה עובד בישראל, עם כל הכבוד. זה לא מעניין אותי מה קורה בגרמניה או באוסטריה ובפינלנד. הבנת?

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

אתה נתת כאן דוגמה של גרמניה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

נתתי כי הם בסדר. אין בעיה, כן. אבל אני לא, אני לא רוצה לבדוק. אני רוצה שהם יבדקו. הם יעשו את ההשוואות. 

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

אין בעיה, אוקיי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הם יעשו את העבודה. אבל איך הם יעשו את העבודה אם אתה לא מחויב לפנות אליהם? רק בדיעבד הם יבדקו לך אם כן או לא. 

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

אבל אולי, אבל אולי הם עושים את העבודה. 

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

אני אשמח, אני אשמח להתייחס, אדוני. אפשר?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה התפקיד שלך?

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

מרשות התחרות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

את יודעת, התחרות היחידה שיש בישראל זה מי מעלה את המחיר יותר מהר. אבל בסדר, בואי. דברי. ותציגי את שמך לפרוטוקול.

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

טובי הריס מרשות התחרות. אני רק רוצה, אני חושבת שאנחנו ידועים כגוף שאנחנו לא, בלי להעליב, לא בצד הבנקים, אנחנו בצד הציבור. ואני רוצה להצטרף לדברים, אני רוצה להצטרף לדברים שנאמרו, שבסופו של דבר הפתרון לא יכול להיות לפקח על, או להסתכל רק על מחירים. כי מה שאנחנו מכירים מהרבה שווקים שמסתכלים להתמקד רק מחירים - מפקחים על המחיר הזה, ממציאים מחיר אחר או קובעים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה מה שאני לא רוצה, שימציאו מחיר. 

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

לא. או פוגעים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בדיוק אמרתי את זה. 

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

לא, אבל או פוגעים באיכות או פוגעים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

וממציאים מחיר אחר, בעמלה אחרת. 

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

נכון. אבל אדוני, בסדר, אז מפקחים על כל המחירים, פוגעים באיכות. פוגעים בזמינות, סוגרים חשבונות. יש אלף דרכים לנצל כוח שוק והבעיה היא תמיד כוח השוק. ולכן אני מאוד מצטרפת לבואו נביא את הרפורמות. אנחנו מביאים עוד נגלה. ואני כן רוצה להגיד שלמרות, למרות התסכול - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא צריך רפורמה. תראי לי, הרפורמה היחידה פה זה שקיפות?

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

- - - מגבירה תחרות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה לא רפורמה, עם כל הכבוד. עוד לא עברתי על החוק. אבל אני אומר לך, רפורמה שלא משרתת את הציבור, חוץ מאשר שקיפות, אין בעיה. 

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

אני מסכימה לגמרי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז תעשו תקנה שהבנקים מחויבים. 

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

וזה לא הדבר היחיד. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

יש לנו עוד דברים. 

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

אני רק כן רוצה להגיד שלמרות כל התסכול, אנחנו כן רואים - - -

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

זה באמת מהפכה השקיפות הזאת. אף אחד לא יודע כמה הוא משלם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין לי בעיה, שקיפות אני בעד. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אבל זה יביא הרבה פירות טובים. עכשיו כאילו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מאה אחוז. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אתה רוצה כאילו לפגוע בשוק על מנת כאילו להביא רפורמה - - - 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

איך אנחנו פוגעים בשוק, אילוז?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מי פגע? אני פגעתי במשהו? אתה, אתה כל הזמן בא עם כל מיני טענות. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

הגברת אומרת לך שמשפחה על 20,000 שקלים משלמים עמלות 600 שקלים, יותר מ-5%. זה נשמע הגיוני?

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

לא, זה לא הגיוני. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

מה, עכשיו אנחנו נחנך את הציבור?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל מה אתה מדבר? מי שפוגע בשוק זה אנחנו?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

השקיפות תביא שינוי?

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אני אלך לבנק אחר שלא לוקח - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תראה, יש גבול כמה אפשר ללכת על הנושא של התחרות. אתה לא רוצה שייתנו, טוב, אתה יודע מה? אני לא רוצה להתייחס. אני לא רוצה לפגוע. המצב הוא שאנחנו צריכים לדאוג לאזרח. ואם האזרח נפגע התפקיד שלנו זה להגן עליו. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אבל זה לא עובד - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אולי אתה לא מבין את זה, אבל זה המצב. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

בוא לא נגזים - - -

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

יושב הראש, ידאגו לאזרחים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל עד היום זה לא עבד. אתה יודע כמה זמן, כמה פעמים? בוא, אתה באוצר, תביא את כל החקיקה שהעברנו ב-10 שנים האחרונות. תגיד לי ואיך, אתה יודע מה? אני עוצר את הישיבה, אנחנו נקבע עוד ישיבה. תגיד לי בכל חוק שהעברת, עד היום, חוק הסדרים, חוק זה, מה ההשפעה שלו, מה הייתה ההשפעה שלו? תבוא ותציג לי את זה לישיבה הבאה. תגיד לי כל חוק מה ההשפעה שלו הייתה, כולל בנק ישראל. תגידו לי. איך? מה אמרתם שיהיה ומה יצא בפועל. אתם לא צריכים להביא כל פעם חוק אם זה היה עובד. כל פעם אתם מביאים לי רפורמה. מה, המילה רפורמה זה משהו באוויר? להגיד סתם רפורמות ואין שום רפורמה? מה קורה לכם? זה רק לתת סוכריות לציבור. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ובגדול, כל הנתונים האלה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הנה, אנחנו עושים לכם רפורמה, יהיה בסדר. אחרי שנתיים שלוש עוד פעם רפורמה. יהיה בסדר. תגידו לי, מה קורה לכם? בחייכם, מה, מה זה העניין הזה?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ואגב, כל הנתונים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני נגד רפורמה? אני בעד רפורמה, אבל שתעבוד. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

עכשיו, כל הנתונים - - - שקיפות - - -

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

כל מילה שאמרת עכשיו אני - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני רוצה שהיא תעבוד, לא שלא תעבוד. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אני גם מזדהה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

הבנק סיפק את כל הנתונים האלה כל הזמן. זה רק בפורמט. ועכשיו זה יבוא ככה על הפלאפון. זה מה שיעשה את השינוי. מה, אתם נאיביים? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה מה שיוריד את העניין?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

הגרפיקה תשנה, להביא רק נתון כזה או נתון כזה? הבנק נותן את כל הנתונים כל השנים האלה ושום דבר לא השתנה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תגיד לי, עשו חוק בסופרים, אתה יודע, שכל מוצר צריכים להגיד מה המחיר שלו. זה שינה את המחירים, זה הוריד את המחירים? שיש שקיפות? לא הוריד את המחירים, כי המחירים עולים מכל מיני סיבות. לא תמיד שקיפות מורידה מחירים. כי האזרח הישראלי, לא כמו בארצות הברית, שזה עולה בסנט אף אחד כבר לא קונה. פה לא, קונים. לא משפיע לך חוץ מהקוטג', שאז באמת זה השפיע. לא משפיע, אף אחד לא מעניין אותו כמה יוצא לו בסוף החודש. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז אני חושב - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז אנחנו נעשה את זה בשבילו, זה הכל. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

דבר ראשון, לגבי הדברים שעשינו בעבר, אני הצגתי גם מקודם את הצעדים המרכזיים שהובלנו. ואני גם שותף לתסכול הזה. אנחנו עובדים מאוד מאוד קשה כדי לקדם את התחרות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. אני לא בא אליכם בטענות. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

ומציעים הרבה מאוד רעיונות יצירתיים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני בא רק על דבר אחד - שזה לא מצליח. את הרפורמות, אל תקרא לזה רפורמות. תעשה טובה, אל תגיד רפורמה. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני לא חושב שזה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תגיד דברים אחרים, רפורמה זה לא. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני חושב שהרפורמות שהביאו עד עכשיו זה לא שהן לא הצליחו, הן פשוט הצליחו באופן חלקי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מאוד הצליחו. בשביל זה אתה מביא כל שנה רפורמה חדשה. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

לא, יש כאן, העולם הפיננסי, 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בגלל שזה הצליח משהו-משהו. נכון?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

העולם הפיננסי הוא עולם מאוד מאוד מורכב - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין בעיה. אני לא נותן הנחיה. אתם תביאו לי עד לישיבה הבאה, כולל היועצת המשפטית, דרך שבה יהיה פיקוח נאות על העלאות ועל השינויים בעמלות באופן כזה שהאזרח לא ייפגע. תביאו לי את זה. אם תביאו לי משהו הגיוני, נאשר אותו. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

הוא צודק בזה שאי אפשר - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הנה, איגוד הבנקים, תשבו איתו גם כן. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני אגיד - - -

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

הוא צודק שאי אפשר לקבל את המצב הקיים שבו לקוח שהוא בגדול עדיין די לקוח שבוי, משנים לו את העמלות בלי שהוא יכול לעשות כלום. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז הפרקטיקה היום, אני אגיד לפחות מההיכרות שלי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

והם מדווחים להם אחרי כמה חודשים, הכל טוב. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

היא שלא משנים מחירים יותר מידי, אלא פשוט נותנים איזה שהיא הנחה לאורך זמן מסוים. אומרים שנה אתה תקבל 50%, 100% הנחה מהעמלות. ואז אחרי שנה הדבר הזה מסתיים ואתה משלם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

עכשיו, הדבר שאנחנו פה, הלקוחות בסופו של דבר - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז מה? אז השקיפות היא תשנה את הכל פה?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

היא לא תשנה את הכל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה נראה לך, אתה רציני?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני לא חושב שהיא תשנה את הכל. אבל אני חושב שהיא - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז כל החוק זה שקיפות?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

לא, זה ממש, יש לנו עוד צעדים פה, גם כמו שאמרתי, יש גם בוועדות האחרות עוד צעדים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

יש גם מעבר לעמלות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

נתתי לכם את זה. אתם אנשי המקצוע? תביאו משהו שישכנע אותנו שהאזרח לא ייפגע. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

איך אפשר לדאוג לשכבה החלשה שחוזר לה צ'ק ושיש לה הוראות קבע והבנקים גובים פי 10 מהעמלה שאתם מדברים עליה? 67 שקלים. ויש אנשים שעל כל פעולה חוזרת, ביום אחד, בחודש, ביום אחד יכולים לגבות להם אלפי שקלים, מאותו מסכן. עושקים את הדל. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

תסביר שוב, כי לא הבנתי. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

אני אסביר. צ'ק חוזר, הוראת קבע חוזרת, הבנקים גובים 67 שקלים, 53 שקלים על כל פעולה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

פעם זה היה 5 שקלים. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

מה זה? ממי לוקחים? ממי שאין? "וראיתי את דמעת העשוקים ואין להם מנחם" אמרו פה כל הדיונים בשנים קודמות. אז כנראה גם זה חוזר על עצמו. זה צריך להיות מהות הדיון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, זה גם זה צריך להיות. זה, אתה מייצג אמנם את - - -

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

לא, כואב לי לראות את הציבור הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

את העמותה החברתית, אבל גם זה. טוב. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

יש גם, בקשר לשאלה ששאלת, יש עוד תיקונים שהכנו גם הסבר עליהם, במסגרת החקיקה הזאת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בבקשה, שנקרא את החוק. מי קורא את החוק? האוצר. בבקשה, תתחיל. עכשיו, כל פרק שאתה חושב תעצור. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

סבבה. אין בעיה. אז התיקון הראשון, סעיף 27. מדבר על בעצם מערכת היחסים בין הבנקים לבין המתחרים שלהם. מה שאנחנו קוראים להם האשראי החוץ בנקאי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תקרא מההתחלה. מההתחלה. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

אני אקריא, אני אקריא ואז. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מההתחלה. תקרא את זה איך שזה. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

תסקיר חוק התכנית הכלכלית, תיקוני חקיקה ליישום. עמיהוד שמלצר, מהלשכה המשפטית באוצר. תסקיר חוק התכנית הכלכלית, תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

איפה הוא קורא?

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

התשפ"ג - 2023, פרק - - -


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

הוא קורא את התסקיר פשוט. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

סליחה, סליחה. אני אקריא כבר בסעיף 27. בסדר? תיקון חוק הבנקאות, שירות ללקוח. אני מתחיל בסעיף 27. סליחה אדוני. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אה, זה מ-27? קדימה. טוב. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

כן, כן, סליחה. זה מתוך הצעת החוק. התבלבלתי פה, בכותרת. 

	תיקון חוק
הבנקאות (שירות
ללקוח)
	27.
	בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 - 
(1) בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ה) סירב תאגיד בנקאי לתת את השירות המנוי בסעיף קטן (א)(2) לגוף פיננסי או שלא נתן שירות כאמור בתוך שלושה חודשים ממועד הפנייה של אותו גוף (בסעיף קטן זה - עיכוב במתן השירות), ימסור התאגיד הבנקאי הודעה על כך למפקח על הבנקים וינמק את סירובו למתן השירות או את הסיבה לעיכוב במתן השירות, לפי העניין; המפקח רשאי לתת הוראות לביצוע סעיף קטן זה; בסעיף קטן זה "גוף פיננסי" - בעל רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, או חברת תשלומים כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירות תשלום, התשפ"ג-2023";



כל חטיבה פה זה נושא בפני עצמו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תסביר. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

פסקה פסקה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אם מישהו רוצה להתייחס, אז יצביע ויתייחס. 


 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז הצעד הזה בעצם מדבר על מערכת היחסים בין הבנקים לבין הגופים הפיננסיים האחרים. כל גוף פיננסי, גם אם הוא מתחרה בבנקים, הוא צריך בסופו של דבר לפתוח חשבון בנק. חשבון שבאמצעותו הוא משלם לעובדים שלו, שהוא לפעמים גם מקבל את הכספים של הלקוחות. ככה משלמים לו. ומה שאנחנו בעצם במסגרת הדוח של רשות התחרות מ-2021 - הם ראו שיש איזה שהיא בעיה שהבנקים בעצם עושים בעיות לגופים האלה ולא פותחים להם חשבונות בנק. עכשיו, זו תופעה מאוד מאוד לא רצויה, שאנחנו כמובן רואים אותה מאוד בשלילה את הדבר הזה. ואנחנו חושבים שזה באמת חסם אמיתי לתחרות בישראל. ובגלל זה אנחנו, יש בחוק בעצם חיוב לפתוח חשבון בנק לגופים האלה, אלא כן יש איזה שהוא מתאמים סבירים. אנחנו רוצים כל פעם שהוא מסרב לפתוח חשבון בנק למתחרים שלו שהוא יצטרך לדווח למפקח על הבנקים לגבי זה שהוא סירב. כך אנחנו באמת נוכל להבין את ממדי התופעה ולהבין כיצד להתמודד עם הדבר הזה. אנחנו גם מניחים שברגע שהוא צריך לדווח על הדבר הזה הוא יצטרך לחשוב טוב טוב לפני שהוא מסרב. וכך אנחנו גם נמנע סירובים בעתיד לפתיחת חשבונות בנק. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

מה אם מסכימים, אבל. בכל מיני תנאים. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז במקרה הזה אין דיווח. אנחנו מדברים פה רק על מקרה שלא פותחים בכלל חשבון בנק. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אז לא כדאי להכניס שם באמת שזה יהיה לפי מה שכתוב ברישיון וזהו? כאילו, לפי התנאים שיש ברישיון שם. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

לא, סעיף קטן (ב), אני מחדד שאם זה תנאים בלתי סבירים, אז זה כמו לסרב. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אם הוא אומר לו אתה צריך, לא יודע - - -

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

זה סעיף כבר קיים. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אפשר רגע לדבר?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

קודם כל ח"כים, הרי זה ועדה של חברי כנסת, לא? כן?

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

השאלה אם בנק ישראל, הוא ידווח לבנק ישראל. ואז מה בנק ישראל יעשה?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז אנחנו, אנחנו במסגרת החלטת הממשלה של התקציב שקידמה גם את התיקון הזה, הקמנו צוות ביחד עם בנק ישראל ורשות התחרות ומשרד המשפטים, כדי לבחון את הנושא הזה. כך יהיה לנו גם מידע וכאן נוכל להבין איך לפתור אותו. כי אני אומר, הפתרון פה, אנחנו חושבים שזה תחום מאוד מאוד חשוב לאפשר את הדבר הזה. אבל אין פתרון קסם. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

לשאלתך אדוני, בנק ישראל יכול לחייב את התאגיד הבנקאי לפתוח - - -

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

יש תקנה 4.2.2 של בנק ישראל, שמחייב לפתוח חשבון בנק. אסור לבנק לסרב, למעט תנאים ממש ממש חריגים. 

 << אורח >> עומרי דוניו: << אורח >>  

והם בכל זאת מסרבים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תציג את עצמך.

 << אורח >> עומרי דוניו: << אורח >>  

עומרי דוניו, אני סמנכ"ל כספים של "ביטס אוף גולד", אנחנו נותני שירותים פיננסיים בתחום המטבעות הווירטואליים. בעצם מה שאנחנו נתקלים, כמו שנאמר פה, שבאמת יש אי פתיחת חשבונות בנק לגופים כמונו. שגם אנחנו, גם באים להתחרות בבנקים גם בתחום המסחר במטבעות וירטואליים וגם בעצם לקדם חדשנות כעוד גוף פינטק. 

בעצם אנחנו רוצים להוסיף, כמו שנאמר פה, שאם הם מסרבים לפתוח חשבון שיפתחו חשבון בהתאם לתנאי הרישיון שלי. סתם אני אתן דוגמה: בנק מסכים לפתוח לי חשבון, אבל הוא לא מסכים לי לשמור כספי לקוחות. הרישיון כן מאפשר לי לשמור כספי לקוחות, אבל הבנק אומר אני פותח לך, אבל בתנאים שלי. בעצם לא לייצר פה מצב של חשבון מוגבל שבו אני לא, הם יפתחו לי חשבון, הם לא ידווחו לבנק ישראל שלא פתחו לי, אבל בעצם לא יאפשרו לי לעשות בו כמעט כלום. לא לסחור ועם גופים בחו"ל, משם אני מביא את הספקים שלי. או לסחור רק במטבעות שהם מאפשרים לבצע. בעצם אנחנו מבקשים להוסיף את התיקון שבהתאם לתנאי הרישיון של אותו גוף פיננסי. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

יש התנגדות לזה אצלכם, במשרד האוצר?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

א' אני אגיד, הבנקים יש להם איזה שהוא שיקול דעת. יש להם אחריות משפטית לגבי החשבונות שמתנהלים אצלם. אולי בנק ישראל גם יוכל לפרט על זה אחרי זה. אבל אני אגיד מלמעלה, יש להם איזה שהיא אחריות. אם עכשיו יש איזה שהיא העלמת מס או הון או מימון טרור, כל הדברים האלה, בסופו של דבר זה אחריות של הבנק שהוא ניהל חשבון שקרתה בו פעילות כזאת של הלבנת הון לצורך בעניין. 

שנייה אני אגיד. אני האחרון לסנגר על המערכת הבנקאית. אבל אי אפשר למנוע מהם את שיקול הדעת לחלוטין. אי אפשר להכריח אותם לעשות משהו. בגלל זה החוק מנוסח באופן הזה, שאסור סירובים סבירים. אסור לסרב סירוב בלתי סביר. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

ומי קובע מה סביר, מה לא סביר?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

בדיוק, זה בדיוק הנקודה שבה יש הרבה מאוד מחלוקת ואנחנו מביאים את זה עכשיו לידיעת הרגולטור ואנחנו גם רוצים להתעסק בדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כמה זמן לוקח ברגע שפונים אליו, בנק ישראל. לא מוכנים לפתוח לי חשבון. כמה זמן הטיפול מול הבנק אורך? 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

יש מחלקה שמטפלת, 

 << אורח >> עומרי דוניו: << אורח >>  

הם טוענים ש-14 יום, אבל בפועל זה לא ככה. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

תלוי את מי שואלים. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

לא, אבל זה מאוד מורכב. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אבל בן אדם שלא פותחים לו. הוא צריך את החשבון. אם לוקח לכם שלושה חודשים זה בעייתי. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

צריך - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כמה זמן לוקח, כביכול, עד שאתם פונים לבנק - - -

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

לגבי הממוצע, גרניט, את יכולה לתת נתונים? אנחנו כמובן נשמח להציג את זה ביתר פירוט. אבל כן יש עבודה. פונים גם לבנק כדי לברר מה הנימוקים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז כמה זמן זה לוקח פלוס מינוס?

 << אורח >> גרניט אופק: << אורח >>  

אני אשיב. יש הוראת נב"ט 4.2.2 שקובעת שהחלטה על פתיחת חשבון צריכה להיות, רגע אני אומר לכם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא החלטה. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

לא, לא החלטה.

 << אורח >> גרניט אופק: << אורח >>  

10 ימים. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

גרניט, השאלה היא כמה זמן לוקח לנו לטפל בפנייה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

פנו אליכם ואתם מטפלים בזה. הרי אתם הרגולטור. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

לברר האם הנימוק של הבנק - - -

 << אורח >> גרניט אופק: << אורח >>  

פניית ציבור?

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

מה זמן הטיפול בגדול. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

אם הסירוב הוא סירוב בלתי סביר. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

זה לא כל כך עובד, כי הרבה מהגופים האלה לא פונים. מה שאמר חבר הכנסת אילוז הוא גם צודק. זה שאומרים 'כן, אבל'. וככה תוקעים את החשבונות. עכשיו, אותו דיון היה בזמנו בוועדות התכנון והבנייה. ואתה מבין בתחום. האירוע הוא שאתה אומר קודם כל אני מאשר והאמירה שיש להם חובה זו אמירה ששמענו אותה בעבר והיא אמירה לא תקינה במובן הזה. גוף שיש לו רישיון ויש לו רגולטור הבנק איננו הרגולטור שלו. ואם חברת פינטק או כל גוף אחר שיש לו רישיון מרגולטור במדינת ישראל לנהל, לפתוח חשבון נאמנות, לנהל כספי לקוחות, או כל דבר אחר שהרגולטור עושה - הבנק לא תפקידו להגיד 'אני חושב שזה לא תקין'. אני חושב שהמהלך צריך להיות הפוך. הבנק לחברה מפוקחת בעלת רישיון חייב לפתוח חשבון, בכלל לא שיקול דעתו. ואם יש לו חשש שיפנה לבנק ישראל ויגיד 'אל תפתח'. כלומר, כמו שעשינו בוועדות תכנון, שאתה חייב לתת את - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הפוך. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

בדיוק. עכשיו, אם - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל זה הנוהל הרגיל היום. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

בפתיחת חשבון, בפתיחת חשבונות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה הבאתם את הסעיף הזה, כאילו, אם זה כתוב בחוק?

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

- - - למה, עכשיו, מדובר על מספרים. זה לא שיש פה אלפי חשבונות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה השינוי שעשיתם פה?

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

זה, כמה בשנה פותחים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, רגע, מה השינוי שעשיתם מול החוק הקיים? 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

קודם כל, אני אשמח להתייחס גם כן לסוגיה של המודעות של הציבור. אנחנו כל הזמן נתקלים בטענות 'לא פותחים, מסרבים', אבל בסופו של דר הטענות האלה, כמו שציינת בצדק, אינן מגיעות לבנק ישראל. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

נכון. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

אנחנו שומעים עליהן במקרה הטוב - - -

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

אתם יודעים למה? אז אני אסביר לכם, רגע, אז אני אגיד לך למה הם לא מגיעים אליכם. כי כשהיום, למשל, כחשבון נאמנות של חלק מחברות הפינטק יש בגדול בנק אחד בארץ שמסכים לפתוח חשבונות. חברות, שזה שוק כל כך קטן, מפחדות. הן יודעות שהן יפנו לבנק ישראל, הבנק יתחשבן איתם במקום אחר. ולכן ההצעה נורא פשוטה. זה לא חשבונות לקוח. זה חשבונות של חברות שבאות לייצר תחרות במערכת הפיננסית. ועוד פעם, זה בתוך אקווה סיסטם, גם לבנקים יש מקום מפואר שם. אבל כל האמירה שאם באה חברה שיש לה רגולטור ויש לה רישיון, תפתחו לה חשבון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז רגע, רגע. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

למה שואלים את הבנק? למה שואלים את הבנק?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מי פה, האוצר? מה השינוי שעשיתם בחוק הקיים? 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

כרגע מה שאנחנו רוצים - - -

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

הבנק הוא זה שצריך לדווח, לא רק הלקוח. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

עם עכשיו הלכת וקיבלת רישיון, שנייה שירלי. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

סליחה. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אם אתה קיבלת רישיון - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אם עד היום הבנק לא היה צריך לדווח - - -

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

זה שיפור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז זה שיפור, מה אתה רוצה? אני לא מבין. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

זה שיפור, אבל אפשר היה, זה בהחלט שיפור וזה בסדר. אבל אפשר היה להגיד שגוף עם רישיון שרוצה לפתוח חשבון מאשרים לו אוטומטית. ואם הבנק אומר יש פה בעיה, מאה אחוז, שידווח. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

יש הבדל בין לאשר אוטומטית לבין הוא צריך לדווח אליכם ואז אחר כך יש לכם עדיין שיקול דעת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל למה, למה שהבנק יהיה חייב לפתוח איפה שהוא חושב שלא צריך לפתוח? בשביל זה יש את בנק ישראל שפונים אליו - - -

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

פשוט כי הבעיה היא - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

והוא אומר לו 'תשמע, פה אתה טועה'. אני לא יודע הם החובה לפתוח ואז הוא צריך לדווח. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

אגב, מה, מה הסיבה?

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

שאלתי מקודם, ידווח לבנק ישראל. ומה יקרה עם הדיווח הזה?

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

זה לא חובה לפתוח ואז לדווח. נכון?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, על זה אני רוצה לעמוד רגע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני, ורד, אני רוצה שיהיה כתוב במפורש כמה זמן, קודם כל, שבנק ישראל חייב להתייחס לעניין. זה שהוא פנה אליו, הבנק, ואומר לו, או הלקוח, זה לא משנה. הבנק צריך במועדים מסוימים לתת תשובה, בנק ישראל לבנק עצמו. זה לא יכול להישאר ככה פתוח שזה לא יהיה במועדים קבועים. זה חייב להיות, זה פותר את הבעיה. גם אם יש דיווח של הבנק וגם זה, תשובה חייבת להינתן במועדים, במועד מסוים. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

יש לי שאלה. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

יש שני דברים, דו. יש את העניין הזה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תסכמו ביניכם. לא, לא, אבל אתם כאילו אתם מהאו"ם, אני לא מבין את העניין הזה. אתם לא מהאו"ם. כמה עובדים אתם בבנק?

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

זה לא שאלה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה לא? מה? אתם לא, יש לכם מאות עובדים? אז תעשו, תעשו את העבודה. מה הבעיה? אני לא מבין. למה כל דבר אתם נכנסים ללחץ מכל מילה שאומרים. אני לא חושב שהבנק מחויב לפתוח. אני לדעתי זה לא בסדר לחייב את הבנק לפתוח. מה שכן, הוא מדווח. הוא אומר אני לא פתחתי ל-X חשבון והם צריכים להתייחס לזה. זה הכל. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אבל אם יש דיווח על סירוב, צריך שיהיה גם דיווח על זה שהוא מסכים, אבל לא לחלוטין. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

בדיוק. בדיוק. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

אנחנו רק צריכים שזה יהיה מספיק זמן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כמה זמן אתם צריכים לדעתך?

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

אני לא מי שעוסקת בזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז מי? אני לא מבין. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

גרניט. אני צריכה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

צריך פה לנהל משא ומתן עם בנק ישראל על כל דבר. אני לא ראיתי דבר כזה. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

כבוד יושב הראש, בחוק כתוב שהבנק חייב לפתוח לכולם חשבון. זה בחוק. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

לא, לא חייב. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אלא אם כן יש לו נימוקים סבירים שלא לפתוח. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

תקנה 4.2.2 של בנק ישראל מחייבת לפתוח חשבון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה בנק פרטי, עם כל הכבוד. גם יש אופציה, רגע, רגע. לכל אדם הולך לבנק לאומי הוא לא רוצה, הוא יכול ללכת לבנק. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

למה שפועלים יפתח לו אם לאומי לא?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל יש לו אופציות, עדיין יש לו אופציות. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אבל השאלה אם באמת זו אופציה. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

- - - אופציה, חייבים לפתוח חשבון. בואו, אני בא מהשטח. אל תמציאו פה דברים שלא קיימים. לפתוח חשבון חייבים. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

זה זכות יסוד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אנחנו לא מדברים על השטח, אנחנו מדברים על החוק. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

זה לא נכון, אתה טועה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה החוק אומר ומה השינויים. מה זה השטח? השטח זה לא רלוונטי. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

השטח זה האדם הפרטי, זה משהו אחר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

היא לא, היא לא בעניין. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אני רק רוצה לחזור על מה שאני אמרתי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה אתם רוצים, שיהיה חייב לפתוח?

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני חושב שאתם מגזימים. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

לא, לא, אני מסכים איתך. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

דוד, הוא לא חייב לתת לו אשראי, הוא לא חייב לתת לו תנאים טובים. הוא לא חייב לעשות כלום. אבל בא - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז יש, בבנק הדואר, הוא חייב לפתוח לו. זה כן. אני עוד לא שאלתי את השאלה מה קורה עם אלה, ועכשיו אני אשאל את זה. חלק מהאנשים שלא פותחים להם זה אנשים שהיו בפשיטת רגל, קיבלו הפטר. סיימו את התהליך, באים לבנק, לא מוכנים לפתוח להם. מה קורה עם אלה? 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

לפי החוק חייבים לפתוח להם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, מה קורה לאנשים האלה?

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

חייבים לפתוח להם. יותר מזה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, רגע. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

מה כל הסיבוך? לדווח לבנק ישראל וזה. שיפתחו חשבון ועל התנאים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל מה ייצא לו מהחשבון?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אם הוא מקבל משכורת הוא צריך להעביר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הוא לא ייתן לו לפעול, שלום. הוא לא ייתן לו. עד שהוא לא, הוא יפנה לבנק, בנק ישראל. עד אז הוא לא ייתן לו לזוז מילימטר. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אבל גם בנק ישראל לא יפתור לו את הבעיה ופתאום הוא יסדיר לו את העניינים. אבל אם הוא מצא עבודה והוא צריך לעשות העברה לחשבון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הוא פותח בבנק הדואר, מה אתה רוצה? יש לו, יש לו אופציה לפתוח חשבון. בבנק הדואר פותחים לכולם. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

זה שהוא פותח לו חשבון זה לא מחייב אותו לשום תנאי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

פותחים לכולם אבל, בנק הדואר פותחים לכולם. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אני חושב שזה זכות יסוד של כל אזרח להיכנס לבנק - - -

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

גם בבנקים חייבים לפתוח לכולם. חייבים לפתוח לכולם. גם למי שבהוצאה לפועל, יש לו תיקים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא חייבים. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

חייבים. חייבים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בנק הדואר פותח לכולם. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

לא, גם בנק חייב לפתוח. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

גם הבנק. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

גם בנק חייב לפתוח. חייב. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

כדי לפתוח חשבון - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז מה, אז שיניתם לרעה את החוק?

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

רגע, לא. סליחה, זה משהו אחר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז מה אתם רוצים? אני לא מבין. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

אנחנו מדברים, יש הבדל בין יחידים, שנייה. יש הבדל בין יחידים לבין העסקים שבהם אנחנו דנים עכשיו. בסדר?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי.

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

ההצעה כאן לגבי סעיף קטן - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

ומה, מה ההבדל?

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

רגע, סליחה שנייה. לא. במובן, לא במובן של החיוב. לא 2, אני לא נכנסת עכשיו לפרשנות עכשיו של 2(א)(2), בסדר? אם החובה לפתוח חשבון עו"ש היא קיימת בין אם מדובר ביחיד ובין אם מדובר בגוף אחר. אבל כבוד יושב הראש התייחס לאדם פרטי. סעיף קטן (ה) אינו מתייחס לזה. סעיף קטן (ה) נועד לפתור מצב שבו גוף שרוצה לעסוק בפעילות שלו ומחויב לפתוח חשבון מסוים לצורך הפעילות הזאת, אם תאגיד בנקאי מסרב אז התאגיד הבנקאי יחויב בחובות - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז אני שואל מה ההבדל בין תאגיד עסקי שבא לפתוח חשבון לבין משק בית או אזרח רגיל? 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני אגיד, התאגיד הזה, אני אגיד - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אזרח הבנתי, אילוז. הבנתי שאזרח הם חייבים. אני שואל למה לא יהיו חייבים גם לעסק קטן?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני אסביר. מה שקרה פה היה דוח של רשות התחרות שהתייחס לסוגיה הזאת ספציפית. יש פה מצד אחד מערכת בנקאית שמנהלת חשבונות בנק ומצד שני גופים פיננסיים שמתחרים בדיוק באותה מערכת בנקאית. הם יכולים מחר בבוקר ללכת לאותו לקוח, כל אחד להציע לו אשראי ולהתחרות אחד בשני. מה שרשות התחרות מצאה בדוח שלה זה שהבנקים עושים קשיים במיוחד לחברות האלה. עכשיו, אנחנו לא, אני לא - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז למה לא לחייב אותם לפתוח חשבון?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שלום, שלום, עזוב את זה. זה איזון ראוי. אתה בא לבנק. הבנק אומר לך אני לא יכול לפתוח לך מסיבות א', ב', ג'. הלקוח יכול לפנות לבנק ישראל. הבנק מחויב לפנות לבנק ישראל. רק מה? צריך להכניס סעיף שאומר כמה זמן, הכל מהיר. ולא ארבעה חודשים. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

ועוד משהו אחד. צריך למנוע - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

דוד, אני, אני לא רואה שום ערך לעניין הזה של דיווח לבנק ישראל. כי הוא בנתיים בטח ייאלץ לפתוח את זה בבנק אחר. מה זה משנה לו?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז יפתח. אז נפתרה לו הבעיה, מה הבעיה? אז נפתרה לו הבעיה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז למה לייצר בעיה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כי הבעיה נוצרת מזה שהבנק עדיין הוא בנק פרטי. והוא לא, הוא לא רוצה. הוא לא רוצה לפתוח מסיבות א', ב', ג'. זה לא חובה מבחינתו. כי היא אומרת - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

תראה, בנק - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תגידי לי, בנק הדואר לא מחויב לפתוח. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

בנק הדואר אנחנו לא מפקחים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אבל הוא פותח, אבל מידיעה אישית, הוא פותח לא לאנשים פרטיים, אלא לעסקים הוא פותח?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

לא, זה רק על בסיס מזומן. יש כסף אתה מוציא, אין אתה לא מוציא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

נו, ברור. אבל אתה אמרת, הוא לא חייב לתת אשראי. גם הבנק עצמו לא חייב לתת אשראי. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

לא, אני מסכים. אני אומר בטח - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה איזון ראוי לדעתי. לא צריך להגזים, עוד פעם. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

עסק לא ילך לשם. וצריך תמיד לקחת בחשבון שהבנקים בישראל הם לא עסקים פרטיים במאה אחוז. הם בנקים שמעורב בהם פה אלמנט לאומי ובטח כשקרה האסון שקרה ולמדינת ישראל יש שם השקעות גדולות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בנתיים מכרו את כל הבנקים. גם הבנקים האלה, חוץ מבנק אחד שעדיין לא מכרו אותו עד הסוף, זה בנק לאומי אני חוב. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ואני חושב שהם מחויבים לכל אזרח, לכל עסק, לפתוח לו חשבון. ואז מייתרים את הדיווח. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אבל שוב, דוד, אני רוצה גם למנוע מצב שבו פותחים בנק, אבל עושים לו, פותחים לו חשבון בנק ועושים לו כל מיני הגבלות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ברור. אבל אם זה ייפתר מול בנק ישראל, לא יעשו לו את ההגבלות. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אז אני אומר, אם לפי הרישיון הוא - - -

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

אתה הופך את הבנק, אתה הופך את הבנק לגוף שבוחן את הכליות ואת הרגולציה שחלה על אותו גוף. זה לא רלוונטי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בנק ישראל?

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

להיפך, יש רישיון. אני לא רוצה שהוא יבחן, אני רוצה הוא ייקח כמו שהרישיון. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

אבל מעבר לזה, זה גם במרבית המקרים באמת לא רלוונטי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא, זו התערבות, ברגע שאתה מחייב אותו לפתוח - - -

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אתה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, זו התערבות מוגזמת. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

הרישיון הוא לא רלוונטי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הנה, עכשיו אני איתך. אני אומר, האיזון פה הוא ראוי. ראוי, לא צריך להגזים.

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

יושב הראש, תראה, יש להבנתי, ותקן אותי, יתקנו אותי בנק ישראל: יש גופים היום שהם פטורים, כלומר, שזה אוטומטי. נכון? שיש להם, אני שואל את בנק ישראל. חברות ביטוח וכו', הגופים הגדולים, אין שיקול דעת לבנק. זה מוגדר סעיף פטור. נכון? פטור לבנק. דווקא להקל על הבנקים במקרה הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

איזה?

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

שיש גופים פיננסיים שלא מחייבים אותם בבדיקה. אפשר, הבנק מחויב לפתוח בלי לבדוק. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

הבנק לא פותח, הבנק לא פותח חשבון בלי לבדוק את הלקוח שלו. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

לא, אם זה חברת ביטוח רוצה לעשות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע סליחה, מאיזה בנק את?

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

גלי כספרי, איגוד הבנקים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

איגוד הבנקים. דיברו איגוד הבנקים, לא? אתם שניים? 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

שניים. אפילו יותר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יפה. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

כן, בסדר. מה שאני בא, מה שאני בא ואומר יש היום הגבלות על הבנקים בנושא חוק הלבנת הון על סכומים. כאן הבנקים עושים, כי הם אומרים אנחנו חשופים פה. אני מבין את העמדה הזאת. יכול להיות שצריך להגדיר שגופים מפוקחים, קודם כל אני, יש פה מתווה סביר. אבל, אפשר היה להגיד שגופים מפוקחים, שיש להם רישיון, אז אתם פוטרים את הבנקים מהחובה הזאת. היום אתם נותנים פטור מסכום מסוים או מעל סכום מסוים. תגדירו שאתם מאפשרים לגוף שהוא גוף פיננסי מפוקח, עם רישיון, שאתם לא מאפשרים את זה. כאילו, יש פה איזה בירוקרטיה קצת לא, קצת לא. דרך אגב, הבנקים עושים כאן כי אתם במידה מסוימת מחייבים אותם. אתם מחייבים אותם בגלל צו הלבנת הון. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

לא הייתה נכונות לפטור את הבנקים מאחריות בצורה כזאת. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

אז למה? למה אם יש חברה עם רישיון, למה אתם צריכים, למה הבנק צריך להיות רגולטור?

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

זו שאלה שצריך להפנות למשרד המשפטים או - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה רצית להגיד?

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

אני מאיגוד הבנקים, כאמור. קודם כל, המדינה קבעה שהבנקים יהיו שומרי סף בכל העולם הזה של המלחמה בהון השחור ובהלבנת הון. מתוקף זה יש על הבנקים אחריות מאוד כבדה, כולל גם סנקציות פליליות. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

ברור. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

זה לא כל כך ברור מהדברים שנאמרו כאן. כולל סנקציות פליליות על עובדי הבנקים בכל הקשור לפתיחת חשבונות ולפעילות של גופים פיננסיים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב, הבנו. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

כאמור, יש אחריות, כולל אחריות פלילית וסנקציות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הבנו, הבנו, בסדר. הולכים אתכם בעניין הזה. אין בעיה. אבל - - -

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

אבל יש נקודה אחת שהיא חשובה. תראו, הבנקים כשהם פותחים חשבון הם מחויבים לבקש כל מיני מסמכים מאותה חברה. מיהם בעלי המניות, מיהם בעלי השליטה, מה מבנה האחזקות, מה הרישיון, איך הם מתכוונים לפעול - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

רגע, רגע, רגע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל זו לא הסיבה היחידה הלבנת הון. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

לא, לא. רגע, רגע. תן לי רק נקודה, נקודה ביחס - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יש גם עוד סיבות לא לפתוח חשבון בנק.

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

אבל זו הסיבה העיקרית. על זה אנחנו מדברים פה. יש נקודה אחת חשובה בנוסח של החוק. הנוסח של החוק מדבר על שלושה חודשים מיום מתן הבקשה לפתוח חשבון. הבעיה היא שיום מתן הבקשה הוא לא המועד הנכון לספור ממנו. משום שאחרי שהחברה מבקשת את הבקשה הזאת הבנק מבקש את כל המסמכים האלה. ולכן אנחנו מבקשים שהספירה תהיה ממועד קבלת האסמכתאות המבוקשות על ידי הבנק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל אני חושב בכלל, טוב שהפנית את תשומת ליבי. שלושה חודשים זה יותר מידי זמן, בלי קשר. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

שלושה חודשים אי אפשר לבדוק את הדברים האלה. מיהם בעלי המניות, מה החברה הזאת עושה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא, שלושה חודשים זה המון זמן. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

לא כשהלקוחות האלה צריכים להביא את המסמכים לבנק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

הם לא מביאים בתקופה הזאת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין שום בעיה. שיהיה, אבל שלושה חודשים זה הרבה. מיום שהמציאו את כל המסמכים זה בסדר. תיקון נכון, אבל לא שלושה חודשים. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני אגיד שנייה שכן יש כאן, אני אשמח להתייחס לזה. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

השאלה אם הם מבקשים את המסמכים אחד-אחד או שהם נמשכים?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

חברים, הרבה פעמים זה מסמכים מחו"ל. דווקא מהסיבה הזאת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אין בעיה. אין שום בעיה, שלום. ממועד שהמציאו את המסמכים, זה מקובל. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אוקיי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל שלושה חודשים זה המון זמן. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כי יש עניין לשני הצדדים לפתוח את החשבון ולהפעיל אותו. אלא אם כן יש בעיה עם הניירת. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז אני כן רוצה להתייחס להערה הזאת. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

שלושה חודשים מהיום שהם הגישו את הבקשה הראשונה. מתחיל מירוץ של מסמכים. זה לא משנה, ברגע שזה נגמר שלושה חודשים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל למה שלושה חודשים? זה המון זמן. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

בסדר. אפשר להתווכח על זה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ואם הם לא הביאו את המסמכים - - -

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

לא, אני אגיד שאנחנו קבענו את זה מרגע הפנייה, כי כן יש פרקטיקה מסוימת בשוק שבה מבקשים עוד ועוד מסמכים. ויכול, תהליך כזה יכול לקחת כמה חודשים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ולא מסתיים אף פעם. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז אנחנו כן רוצים לשים איזה שהוא דד ליין. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

המסמכים האלה נועדו אבל - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

ואם הבנק לא קיבל את כל המסמכים מהגוף הפיננסי הוא יכול להגיד לבנק ישראל לא פתחתי כי לא קיבלתי את המסמכים. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

גם צריך לזכור שזה דיווח לבנק ישראל. זה לא עכשיו כאילו דרמה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ממועד הפנייה. אז תכתוב, הפנייה הראשונה. כתבתם הפנייה באופן כללי. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

נחדד את זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, אנחנו מדברים על זה. בישיבה הבאה תכניסו את זה. רק תגידו את זה עכשיו. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

את רוצה להגיד? אני רוצה להכניס שני תיקונים, אז זה תיקון אחד שאנחנו נרצה להכניס. אבל תיקון נוסף - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שמה? מפנייה ראשונה. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

התיקון שמה שאדוני אומר זה בנוגע לשינוי המילה "הפנייה". אנחנו רוצים לשנות את זה ל-"ממועד הגשת הבקשה הראשונה של הגוף הפיננסי לפתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו אצל התאגיד הבנקאי". כל מה שהוא אומר פה זה ממועד הבקשה הראשונה שלך. אתה הגשת בקשה, זה לא ממועד שהגשת בקשה מלאה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ומה זה שלושה חודשים? 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

שלושה חודשים מהמועד הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

וזה נראה לך סביר שלושה חודשים?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אנחנו, מה שאנחנו רוצים להגיד שלושה חודשים זה תאריך שבו אנחנו כבר רוצים להבין למה. זה לא סביר בעינינו שלושה חודשים, בגלל זה הוא צריך לדווח. פחות מזה אנחנו עוד מבינים שיש כאן העברת מסמכים של דברים טיפה יותר מורכבים. וזה הזמן הנכון שראינו לקבוע. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

בעינינו, שוב, שלושה חודשים מיום הגשת הבקשה, הפנייה הראשונה, זה פשוט פרק זמן לא הגיוני. זה יביא לדיווחים מיותרים, דיווחים לא נכונים. אתם יוצרים בעיה במקום לפשט את כל הנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל אני אגיד למה זה, בסדר? כי שלושה חודשים זה יותר מידי זמן. אז אם אנחנו לא נוגעים בשלושה חודשים, אז גם אם עבר חודש ממועד הפנייה הראשונה זה לא נורא. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

וגם שוב, זה דיווח. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הבנת? ככה אני לא אתקן לך את השלושה חודשים. אשאיר אותם. מצד שני, אלך עם האוצר על הפנייה הראשונה. ואז זה נשמע סביר. בסדר?

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

אז אם כבר, ההיגיון אומר שעדיף לעשות ממועד הגשת המסמכים ולקצר קצת את השלושה חודשים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל את יכולה פתאום לבקש עוד מסמך ובנתיים זה לא ייגמר אף פעם. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

תראה, הבנקים לא מבקשים מסמכים כי הם נהנים מזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הבנת את העניין? לא משנה. אבל אנחנו מדברים על חוק כרגע. והחוק יותר הגיוני שזה יהיה ממועד הבקשה הראשונה ושלושה חודשים - - - 

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

אבל אם מצד שני, אדוני, הפונה לא מביא את המסמכים?

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אז כמובן שזה סירוב סביר. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

מדווחים חוסר מסמכים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה מדווח שאתה לא נותן שירות, כי לא, לא הומצאו כל המסמכים. היא אומרת זה דיווח מיותר, יותר מידי. זה לא קורה כל הזמן. כמה כבר זה קורה? 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

תיקון נוסף שאנחנו נבקש אדוני זה אחרי, אחרי המילה בסעיף קטן (2), מה שאנחנו, התחלת הסעיף קטן זה "סירב תאגיד בנקאי לתת את השירות המנוי בסעיף קטן (א)(2) כשהכוונה היא לפתיחת חשבון עובר ושב. אנחנו רוצים להכניס פה את המילים "לרבות חשבון עבור לקוחותיו". הגופים הפיננסיים לעיתים יש להם חובה לשמור את הכספים של הלקוחות שלהם בחשבון אחר, נפרד. יש חשבון אחד של הגוף הפיננסי וחשבון נפרד שהוא שומר עבור הלקוחות שלו. ואנחנו רוצים שגם בהקשר הזה תוטל חובה לדווח אם יש סירוב. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

אבל צריך לחדד שזה לקוחות הגוף הפיננסי. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

לקוחות הגוף הפיננסי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

גם על זה אתה רוצה דיווח?

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

כן. כי זה חלק מהפעילות. יש חלק, יש רגולציה שדורשת מהגוף הפיננסי לפתוח חשבון עבור לקוחותיו. זאת אומרת, להפריד את הכספים שלו מהכספים שהוא שומר עבור לקוחותיו. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אז אתה אומר לגוף פיננסי - - -

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

אנחנו רוצים את שתי הפעילויות האלה. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

- - - או לקוחותיו. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

או לקוחותיו של הגוף הפיננסי. נכון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל כמה, כמה יש כאלה, דרך אגב?

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

יש. עכשיו גם בחקיקה הבאה שאנחנו מקדמים. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

מה זה? חשבונות נאמנות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כמה גופים פיננסיים יש שיש בהם?

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

יש חוקים שדורשים את זה כחשבון נאמנות ויש חוקים שלא מגדירים את זה כחשבון נאמן. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים למשל מחייב חברת תיווך באשראי לפתוח חשבון נאמנות. במסגרת החקיקה של חוק ההסדרים יש את חברות התשלומים שיפוקחו על ידי רשות ניירות ערך והם יחויבו לפתוח חשבונות יעודיים, שהם כמו נאמנות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הבנתי. טוב, תמשיך לקרוא. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

זה נאמנות כללית או נאמנות ספציפית ללקוח?

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

זה תלוי ברגולציה שחלה על אותו גוף. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

אם זה על שם הלקוח זה פוגע לו בדירוג האשראי. עודף חשבונות פוגע בדירוג האשראי. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

אני לא מתייחס עכשיו לרגולציה שחלה על הגופים הפיננסיים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא אמרת שאתה אחראי על אלה שמשלמים 66 שקלים?

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

אני יודע גם דברים אחרים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

איך הגעת לזה?

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

אל תדאג, הכל בסדר. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

זה לא נחשב, לצורך חוק נתוני אשראי זה לא נחשב חשבון של הלקוח. רק לחדד. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

הפעם אני בכובע של, אני אגיד שאני בכובע - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה מחליף כובעים כל הזמן?

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

כן, אין לי בעיה. אני בכובע של אחד שמרכז את תחום הפיננסי בדן אמפריס, נושא של דירוג אשראי והנושא הזה קרוב לליבי. חשוב שיידעו את זה. שני חשבונות פוגעים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> ורד קירו זילברמן: << אורח >>  

אוקיי. יש כמה הערות של הייעוץ המשפטי של הכנסת. קודם כל, להבהיר שההתייחסות היא לזה שבכל מקרה התאגיד הבנקאי צריך להודיע גם אם הוא סובר שזה סירוב סביר. עכשיו, הסעיף הזה, כפי שהוא, נכנס לתוך המסגרת של הסנקציות הפליליות. ולכן החלטה הייתה של הממשלה וזה פשוט לא הוקרא. אבל אני רוצה להפנות את תשומת הלב שבהמשך אנחנו או הם, הממשלה, מבקשת להוסיף תיקון ולהחריג את הסעיף הזה מהסנקציות הפליליות. זאת אומרת שאם בנק לא דיווח, אז לא תהיה עליו סנקציה פלילית. לגבי סנקציות אחרות אז אני לא יודעת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע. ומה יקרה אם הוא לא דיווח? אז איזה סנקציה יקבל? אז למה שידווח? 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

אז בשביל מה אנחנו יושבים פה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

את עושה צחוק או מה? לא הבנתי. 

 << אורח >> ורד קירו זילברמן: << אורח >>  

לא, לא, לא. לא, רגע. אני רוצה רק להגיד - - -

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

לא, צריך סנקציה לא פלילית. 

 << אורח >> ורד קירו זילברמן: << אורח >>  

 שנייה, שנייה. אני רוצה רק להגיד שבפועל האפקטיביות של הסנקציות הפליליות, בטח כלפי בנקים, היא פחותה. אז לכן הם רצו לשקול אפקטיביות אחרת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין בעיה, תני קנס. אם הוא לא דיווח, יקבל קנס. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

יש, יש עיצומים כספיים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כמה עיצום כספי? אם הוא לא מדווח הוא מקבל עיצום כספי? 

 << אורח >> ורד קירו זילברמן: << אורח >>  

הוא יכול לקבל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה זה יכול?

 << אורח >> ורד קירו זילברמן: << אורח >>  

על הוראה של הפרות אפשר להטיל עיצומים כספיים בסכומים לא מבוטלים. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

איך בנק ישראל ידע מזה בכלל?

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

לא, אבל הוא מדווח לבנק ישראל. זה כל, זה כל הסעיף. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

אבל הוא לא ידווח. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אה, אתה אומר - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

אם הוא לא ידווח, איך תדעו מזה?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

לא, הוא ידע מהגוף הפיננסי. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

לא, אבל הוא מקודם אמר שהגוף הפיננסי לא רוצה לדווח. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב רבותיי, אין את זה בעיצומים הכספיים כסעיף לעיצום הכספי. אין את זה. תכניסי שאם אין דיווח אז זה נכלל בעיצום הכספי. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

אבל מי ידווח לבנק?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אז יש לקוח, הוא יכול לדווח. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

יש ביקורות גם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא, אתם הוצאתם את זה מהפלילי, תכניסו את זה לעיצום. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

בעיצומים כספיים, במחילה, אני צריכה גם את הבחינה מול משרד המשפטים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז תחליטי. מה אתם רוצים? לא הבנתי. אתם ביקשתם לתקן, אז תכניסו גם את העיצום הכספי. חוסר דיווח לפי הסעיף הזה שייכנס לעיצומים הכספיים. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

אנחנו נבחן את זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתם יודעים מה? לא, שאם הבנק באופן שוטף עושה טעויות בדיווח. אם הוא לא דיווח פעם אחת בשנה, אין מה לעשות, לא צריך להגזים. אבל אם הוא באופן קבוע לא מדווח, אז זה בעייתי. 

 << אורח >> ורד קירו זילברמן: << אורח >>  

והערה אחרונה שהיא הערה ניסוחית. יש פה הגדרה חדשה לחברת תשלומים, כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום זה חוק שנדון במקביל. אז רק להפנות את תשומת הלב שאנחנו נצטרך לעשות פה איזה שהיא עבודה משפטית כדי לסנכרן בין השניים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

איפה, אצלנו?

 << אורח >> ורד קירו זילברמן: << אורח >>  

כן. כן. זה בסדר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, תעשי מה שצריך. אין בעיה. זה הערות משפטיות. 

 << אורח >> ורד קירו זילברמן: << אורח >>  

כן, בסדר. זהו, סיימתי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב, תמשיך לקרוא. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

רק שאלה קטנה. מי יקבע מה זה הסביר או לא הסביר? שהבנק - - -

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

זה או המפקח על הבנקים ואם זה יגיע לבית משפט אז בית משפט. אבל למפקח על הבנקים יש את הסמכות היום. להחליט שהסירוב היה סירוב בלתי סביר ולחייב אותו לפתוח את, לפתוח חשבון בנק. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אתם לא יכולים לקבוע אמות מידה מסודרות. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

זה משאיר את זה גם, לטוב ולמוטב, זה גם משאיר את זה יותר רחב. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב. 










 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

	
	
	בסעיף 5א - 
(1) בכותרת השוליים, במקום "עמלות" יבוא "עמלות וריביות". 
(2) בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילה "סכומי" יבוא "סכומי העמלות והריביות או על שיעורן שהוא גובה בעד כל שירות שנתן ללקוח; המידע יימסר בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד);  
(3) בסעיף קטן (ב), אחרי "בסעיף קטן (א)" יבוא "לעניין עמלות";
(4) בסעיף קטן (ג)(1), אחרי "תאגיד בנקאי" יבוא "שאינו בנק";
(5) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) בתחילת כל חודש קלנדרי ישלח בנק לכל לקוח הודעה שתכלול את הפרטים המפורטים להלן:
(1) הסכום הכולל של העמלות שגבה הבנק מהלקוח בחודש הקודם למועד שליחת ההודעה כאמור;
(2) הסכום הכולל של הריביות שגבה הבנק מהלקוח בחודש הקודם למועד שליחת ההודעה כאמור.
(ה) הודעה כאמור בסעיף קטן (ה), תישלח ללקוח באמצעי שמאפשר תקשורת מיידית ונגישה באופן המיטבי ביותר מבין הדרכים שבהן בחר הלקוח לקבל הודעות מהבנק. 
(ו)  בסעיף זה, "בנק" - כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981";




 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

זה הסעיף שהסברנו בו בהתחלה שבכל חודש בנק יצטרך לשלוח ללקוח שלו הודעה בערוץ נגיש ומיידי, שזה אומר כמה שיותר מהר וכמה שיותר קל ללקוח לראות את זה. פעם אחת הוא ישלח לו את הסכום הכולל של העמלות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כולל. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

כן, סכום כולל. גביתי ממך בחודש האחרון - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

למה אתם מתעקשים - - -

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

מה זה?

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

למה אתם מתעקשים שזה לא יהיה עם חלוקה? זו הערה נכונה מה שהעירו פה. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

אז עוד שנייה אני אתייחס. אתה רוצה? לא, אני שנייה אסיים ואז אנחנו נענה על שאלות. 

אז הדבר השני שהוא ישלח זה כמה ריביות גביתי ממך בחודש האחרון. והכנסנו את זה לסעיף הכללי של סעיף קטן, של סעיף 5(א) שעוסק בכלל - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

היום אבל כל שלושה חודשים הוא שולח את זה. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

היום כל שישה חודשים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שישה חודשים?

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

כל שישה חודשים. זה קבוע היום בסעיף 5(א) לחוק הבנקאות, שירות ללקוח. אדוני כנראה גם כן לא ראה את זה, גם אני לא. ולא מודע להוראה הזאת ולכן בין היתר אנחנו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה? מקבלים את זה בדוח. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

מקבלים, אבל - - - 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז פה יש באמת שלושה אלמנטים מרכזיים. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

אני לא מודע להוראה הקודמת. אני שואל למה להוראה הזאת אני כן אהיה מודע?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

כי יש פה שלושה אלמנטים מרכזיים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הם סומכים עליך. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

שחשובים לנו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בחייאת דינאק. אנשים לא יודעים לקרוא את הנייר הזה. שולחים לך ניירות. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

שיירשמו להם בממוצע איפה הם עומדים ביחס לכלל, יהיה להם יותר פשוט. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

רק שנייה. אתה רואה שהוא אומר שזה עם הוראה פעם בחצי שנה שאמרתי לו לשלוח S.M.S, לא מקבלים. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

לא, לא S.M.S. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא S.M.S, בדואר. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

איזה הנעה לפעולה יש פה בדבר הזה? איזה הנעה לפעולה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בדואר שולחים את זה. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

הנעה לפעולה שהוא יראה איפה עומד הממוצע. שהוא ידע שיש בנקים אחרים שהם יכולים להתחרות. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

זו שאלה נוספת. דיברתי, אני - - -

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני כן רוצה להסביר. יש פה את האלמנטים המרכזיים. דבר ראשון, אנחנו רוצים שזה יהיה פשוט. מאוד מאוד חשוב לנו שלא, ברגע שאנשים פוגשים הרבה מאוד מידע פיננסי, עמלות ערוץ ישיר, המרות מט"ח, שיעורי המרה, ניירות ערך. כל מיני מושגים שלא מאוד מוכרים לציבור, הם ישר נרתעים ומתעלמים מההודעה הזאת. גם אני, אני גם אשם בדבר. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

זה יחליף את תעודת הזהות הבנקאית או שזה יהיה בנוסף?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

זה יהיה בנוסף, כן. ברור שזה בנוסף. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

אז שלא יהיה עומס מטורף. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז מאוד חשוב לנו שזה כן יהיה פשוט וברור ומובן ללקוחות. ובגלל זה אנחנו מבקשים שיהיה רק הסכום הכולל של העמלות ושל הריביות. עוד דבר שחשוב לנו שזה יהיה כל חודש. אנחנו לא רוצים שיפגוש פעם בשנה, חצי שנה. אנחנו רוצים כמו שאני מקבל חשבונית חודשית כמה שילמתי על הסלקום טי.וי לצורך העניין, על מכשיר הטלוויזיה, כך אני אקבל גם על הבנק. אני אדע כל חודש כמה שילמתי. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

זה יכול גם על חברות אשראי ועמלות המרה? אם כבר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הסכום הכולל של, מה עם אחוז הריבית? 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז פה אנחנו מדברים על כמה כסף לקחו ממני. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הבנתי. אבל אם כבר אתה שולח לו הודעה, תגיד לו חייבתי אותך בריבית החודש לפני - - -

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אבל זה יכול להיות כבר מאוד מורכב. כי אז הם באים, יגידו לך 'אוקיי, יש לנו את ההלוואה של חריגה מחשבון עו"ש', שזה בעצם האוברדרפט. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה לא? אבל זה מידע. לא? 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

על הריביות שיפרטו. אבל היא הנותנת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא שלא נדע? גביתי 1,000 שקלים ריבית. אבל תדע לך שהריבית הייתה 2.4% החודש. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

אולי 17%. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יכול להיות. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני אגיד, זה יכול מאוד בקלות הדברים האלה - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

כבוד יושב הראש, שתהיה הודעה כזאת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עמלות בסדר, אי אפשר לתת את כל העמלות באותה הודעה. אבל ריבית לפחות זה. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אבל גם כאן - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

אבל גם הריבית, שיפרטו על ההלוואה ככה, על העו"ש ככה, על ההלוואה של המשכנתה ככה. שיהיה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, אתה רוצה איך שכנעת אותנו שאתה רוצה שיידעו? תן שקיפות כמו שצריך. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

שיפרט את זה. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

לא, אני אגיד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

סליחה. הוא ילך לחבר שלו או לבנק המקביל, תשמע שילמתי ככה. יגיד לו על מה שילמת. על הלוואה? על ריבית?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, כולל - - - 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

על מה? על מה אתה עושה את זה?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני כן רוצה לחדד, שנייה, שני דברים פה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה, למה אתה מתנגד לזה? לא הבנתי. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני לא, אני חושב מקצועית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה אתה נלחם על כלום?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

לא, אני חושב - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה תכתוב פה הסכום הכולל וכן שיעורי הריבית ששולמו. זה הכל. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני אגיד, מקצועית אני חושב, ובאמת אחרי שאני, אנחנו מתעסקים בנושא הזה הרבה מאוד זמן לגבי הכלה פיננסית אוריינות פיננסית, השקיפות ללקוחות. זה מרתיע את האנשים להסתכל על, על אובר מידע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה, מה מרתיע פה? לא הבנתי. עכשיו אתה יודע מה? 


 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אני אוסיף משהו אדוני. את המידע הזה יש לך בתעודת זהות הבנקאית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה מרתיע, מה? 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

יש את המידע הזה. המידע הזה גם אמור להיות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, הגזמתם עכשיו. באמת הגזמתם. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

ההיפך, שם זה ייתן לו דרייב להנעה ולמה לא רכיב על חברות אשראי כבר?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני כן רוצה לחדד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

- - - על בנקים. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

בתוך ההודעה הזאת אנחנו גם כתבנו בדברי ההסבר לחקיקה שאנחנו מאפשרים לשים איזה שהוא לינק שהלקוח יוכל לברר יותר טוב על מה הוא שילם. ההודעה עצמה תהיה מאוד מאוד פשוטה. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אבל זה צריך גם להנגיש את המידע. לא רק - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אני יכול להציע הצעה? אני יכול להציע לכם הצעה, חברים. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

נראה לי זה המפתח.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אולי כל נתון - - -

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

לדרוש שיהיה את הלינק הזה. ואז יהיה פירוט בלינק. אבל כן אני - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אולי כל נתון - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

איזה לינק? מה לינק? הוא שולח לך בדואר נגיד. אז הוא כותב. מה הבעיה לכתוב כמה ריבית? אני לא מבין מה הם מתנגדים. אתם מתנגדים לזה?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אוצר, אולי כל נתון - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, רגע, שלום, בוא נשמע רגע. הבנקים מתנגדים לזה שיכתבו את שיעורי הריבית?

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

תראו, קודם כל ברמה העקרונית: ברמה העקרונית יש כבר היום דוחות שבין השאר דיברת על ריבית אוברדרפט. כל רבעון הלקוח מקבל הודעה עם שיעור הריבית שהוא משלם על המסגרת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה זה? נו, בחייכם. איזה הודעה? 


 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

רוב הציבור לא יודע כמה הוא משלם ריבית על האוברדרפט, זה נתון. אפילו זה מוסתר בחלק מהבנקים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתם יושבים בבנק, יודעים הכל. אנחנו לא יודעים כלום. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

דוד, אני רציתי להציע ככה: אוצר, אם אפשר את העמלות העיקריות כל אחד ב-S.M.S נפרד. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

הנה, חברות האשראי אומרות שאין התנגדות. למה שלא יכלילו גם אותם?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ואז הכל בולט וכל אחד לוקח את מה שהוא מעוניין. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

זה קיים ב- statement. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אז ב- statement תוסיפו את זה גם כן לציבור הרחב שיידע. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

שוב אני אגיד. גם אנחנו חשבנו הרבה מה כדאי להכניס ומה לא. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

שלושה S.M.S-ים. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

עורף מידע בסופו של דבר הוא לא, הוא גורם לרתיעה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא. את סכומי העמלות, סכומי העמלות, סכום כולל פעם בחודש זה בסדר. אבל שיעור הריבית חייב להיות. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

הריביות זה מה שאנחנו מבקשים. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אנחנו נבדוק את זה ואנחנו חוזרים עם תשובה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן. קוד 99. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

לא קוד, לובי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין, נכנס לי לראש קוד 99. 

 << אורח >> רחלי בינדמן: << אורח >>  

סבבה, זה בסדר. אז קודם כל, כמו שאתה כותב, נכתב פה בדברי ההסבר, אין מניעה להפנות את הלקוח. אז שתהיה חובה להוסיף לינק, שבלינק הזה יהיה את הפירוט כל סוג עמלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל אם את מקבלת בדואר אין לינק. 

 << אורח >> רחלי בינדמן: << אורח >>  

רגע, אז בוא, אז רגע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רק אם את מקבלת את זה בווטסאפ, אני יודע מה?

 << אורח >> רחלי בינדמן: << אורח >>  

אבל הסעיף מנוסח פה "תקשורת מיידית ונגישה באופן המיטבי ביותר". זאת אומרת, ההנחה היא שלרוב האנשים לפחות זה לא יישלח בדואר, אלא יישלח ב-S.M.S. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

תלוי באיזה מגזר. 

 << אורח >> רחלי בינדמן: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

חרדים אין להם חוץ מזה. 

 << אורח >> רחלי בינדמן: << אורח >>  

נכון. אבל גם יכולה להיות, אולי אם זה בלאו הכי במכתב, אז נראה לי שהפירוט הוא לא הבעיה כאן. לפי מה שהבנתי הבעיה בפירוט זה כשזה מגיע ב-S.M.S ורוצים שיהיה מוצג מס' 1. אז לפחות שיהיה שם לינק ובלינק הזה יהיה את הפירוט, כמו שביקשת גם אתה, אדוני יושב הראש, את שיעור הריבית. שיעור הריבית - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, שיעור הריבית יהיה, נו, חבל על הוויכוח. 

 << אורח >> רחלי בינדמן: << אורח >>  

בסדר. אבל בנוסף הזכירו כאן הטבה בעצם שנגמרת. הטבה שמתחדשת. והלקוח הוא לא מיודע שנגמרת לו ההטבה. אז זאת גם בעיה שאנחנו דיברנו על זה בהקשר אחר. וצריך בעצם להוסיף באותו פירוט שללקוח הזה עומדת להיגמר ההטבה עוד חודש, עוד חודשיים, עוד שלושה חודשים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כן. והוא צריך ליזום. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

שאלה נוספת, האם זה חל גם על עמלות וריביות במשכנתאות השקיפות הזאת?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, זה לא. בואו תבינו, זה דובר על בנק מסחרי. בנק משכנתה שולח לך הודעה אחרת. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

לא, אבל אם כבר, זה בפנים, השאלה אם יש את ההפרדה או אין את ההפרדה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה חל גם על הבנקים למשכנתאות החוק הזה? 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

כן. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

לא, זה בפנים. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

העמלות והריביות כוללות את כל - - -

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

כוללות הכל, השאלה אם זה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה כולל בנק זה?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

כן, זה כולל גם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, אז זה חל גם על זה. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

השאלה אם זה מפורד או בפנים כולל - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל בבנק למשכנתאות זה ריבית קבועה כל הזמן. 

 << אורח >> רחלי בינדמן: << אורח >>  

אבל במטרה שהלקוח יוכל להשוות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין פה הרבה בעיות. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

הלוואי וזה היה ככה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא. עכשיו בעקבות העלאות ריבית. אבל בדרך כלל זה קבוע. פלוס מינוס. 

 << אורח >> רחלי בינדמן: << אורח >>  

אבל מה הלקוח יכול לעשות עם הודעה עם סכום אחד של עמלות? באמת. בואו נדמיין. 

 << אורח >> נופר יעקב: << אורח >>  

לא, עזבו את one zero. אני אומרת, רגע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

חבר'ה, אני אגיד לך מה הוא יכול לעשות. אני אגיד לך. 

 << אורח >> נופר יעקב: << אורח >>  

ברגע שאת רואה מספר, ברגע שאת רואה לנגד עינייך שילמתי החודש 150 שקלים במעלות ו-729 שקלים בריביות את אומרת 'וואו, מה זה?' הדבר הראשון שאת עושה זה הולכת לכל התדפיסים שכבר קיימים, לכל המידע שכבר קיים. אם את לא מוצאת את זה - - -

 << אורח >> רחלי בינדמן: << אורח >>  

איזה לקוח עושה את זה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא, לא. אף אחד. 

 << אורח >> נופר יעקב: << אורח >>  

אבל שוב, אבל הלקוח לא יודע כרגע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, רגע, רגע. 

 << אורח >> נופר יעקב: << אורח >>  

הוא לא יודע שהוא משלם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה נותן לו בסיס כבר. זה נותן לו בסיס. 

 << אורח >> נופר יעקב: << אורח >>  

ללכת ולדרוש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

נגיד, סתם דוגמה, הוא שילם החודש 20 שקלים. מי משלם בחודש 150 שקלים? 20 שקלים נגיד עמלות. זה נותן לו בסיס. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

משלמים. אם אתה משלם - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הוא אומר זה יותר מידי. הוא מצלצל לפקיד שלו בבנק ושואל אותו. 

 << אורח >> נופר יעקב: << אורח >>  

בדיוק. בדיוק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה לא אומר שעכשיו כל המידע האפשרי אנחנו ניתן לו. זו לא הכוונה. אבל זה מאפשר לו בסיס מסוים של ידיעה שממנו הוא יכול להמשיך הלאה. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אבל אם אפשר להנגיש כבר במהלך החוק את כל המידע בצורה פשוטה, למה לא לעשות את זה ולפתור את זה עכשיו?



 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

זה כבר לא יהיה פשוט. ואם הולכים לשקיפות - - - נרחיב את זה לכל גוף חוץ בנקאי וחברות אשראי והכל.

 << אורח >> נופר יעקב: << אורח >>  

יהיה לינק. יהיה לינק. שיהיה לינק ובתוך הלינק יהיה פירוט של המידע. למה זה לא יכול להיות עם לינק?

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

כבוד יושב הראש, היום אין למי להתקשר בבנק. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אני, אני בעד הלינק. אני חושב שזה חכם. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

אין למי להתקשר בבנקים היום, זה כבר פסה הדבר הזה. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

צריך לחשוב על מגזרים אחרים שאין להם S.M.S-ים ולמצוא פתרון אחר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

החוק הזה מדבר על משהו ספציפי. זה אנחנו בחוק ההסדרים. זה לא שאנחנו עכשיו יכולים - - -

 << אורח >> נופר יעקב: << אורח >>  

אבל רק חשוב, חשוב שגם כשהמערכת הבנקאית גובה עמלה רבעונית או עמלה שהיא לא על בסיס חודשי, אז שהיא תדע לחלק את החלק היחסי. למשל עמלת הקצאת אשראי היא עמלה רבעונית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל בשביל זה מדברים פה על סכום עמלות. 

 << אורח >> נופר יעקב: << אורח >>  

אז סכום, אז בדיוק. אם הם גובים 20 שקלים אז שיציגו חלקי, חלקי, כדי שזה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה?

 << אורח >> נופר יעקב: << אורח >>  

- - - יוצג את הסכום. לא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אם החודש שילמתי 100 שקלים, לשלושה חודשים, זה בפנים. מה שירד לי בחשבון הם יציגו לך. 

 << אורח >> נופר יעקב: << אורח >>  

נכון. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

עכשיו, יש פה, יהיה פה משחק. שאלת תמיד למה משחקים איתנו? יהיה פה משחק. כי לא יגעו בתאריך מסודר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא, אז אני אומר, יש לך הערות לסעיף הזה, שלך? 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

רגע, יש לנו עוד הערות. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני כן רוצה שנייה להתייחס. אני, אני כן רוצה שנייה להתייחס למה שנאמר פה. חשוב לנו מאוד להדגיש שהדבר הזה כולל את כלל העמלות שגובים הבנקים מאותו לקוח וכלל הריביות שהם גובים. כל העמלות מט"ח, ניירות ערך, שיעורי המרה, הקצאת אשראי. כל עמלה שהם יכולים לחשוב עליה - זה כולל. אז כאילו היה כאן שאלות גם לגבי משכנתאות, גם לגבי דברים אחרים. זה כולל את כל העמלות שהבנק גובה מהלקוח. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

יהיה תאריך אחיד? תאריך אחיד? תאריך, תאריך שבו נגיד יוגדר. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

לא, אנחנו רוצים להשאיר פה כן גמישות לכל בנק. אנחנו דיברנו אז בתחילת כל חודש. אנחנו לא רוצים להיכנס למיקרו של המיקרו של המיקרו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני לא מבין את זה. סך הכל חשבתי שהסעיף הזה יהיה הכי פשוט. אתם, באמת אבל. מה, סכום העמלות ונגמר הסיפור. מי שרוצה לברר, שימשיך לברר. מה אתם רוצים עכשיו שמה? מיליון דפים יגידו לו כל מיני דפים? אני כן רוצה אבל, אמרתי לך, שאני רוצה להסדיר את העניין שאי אפשר לעלות ולהוריד ולשנות מה שרוצים. זה אמרתי את זה, אני אעמוד על זה. אני אומר לכם את האמת. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

אנחנו נדבר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין לדבר. תביאו לי, תביאו לי הסדר מניח את הדעת. אין לי בעיה. אני לא מחפש עכשיו לא לפגוע בבנקים ולא לפגוע בבנק ישראל. אבל אני צריך לדאוג לאזרח. אני אומר לכם. תביאו איזה שהיא דרך שפה לא יהיו שינויים מה שרוצים, עם כל הכבוד. וזה קורה כל הזמן. אז מה אתם רוצים? אני לא מבין את זה. אם הבעיה שלכם זה פיקוח, נביא לכם עוד עובד אחד. במקום 1,200 יהיה 1,201. אין בעיה. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

אדוני, רק שלושה תיקונים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני צוחק, כן? אני סתם אומר את זה. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

שלושה תיקונים קטנים מהצעת החוק. ראשית, בסעיף קטן (ב) אז בסיפה כתוב "בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד). צריך להוסיף כאן "(ב) עד (ה), כי סעיף (ה) הוא גם חלק מהדרך שבה מציגים את המידע. 

בסעיף (ה) אז יש שם הודעה כאמור, בהצעת החוק כתוב "הודעה כאמור בסעיף קטן (ד)(ה)" והכוונה היא לסעיף קטן (ד).

ואנחנו מוסיפים גם את המילה "תישלח ללקוח בכתב". את המילה "בכתב". יש רצון שההודעה הזאת לא תימסר בדרך שנעלמת, אלא בדרך שתישאר ללקוח גם לעתיד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רק נציין שבכתב, לציין מה זה בכתב.

 << אורח >> ורד קירו זילברמן: << אורח >>  

יש פרשנות די, בדיני הבנקאות שגם S.M.S-ים וגם ווטסאפים, באמת. ואם צריך, אז ממש בכתב, במכתב לכאלה שאין להם שום אמצעי נגיש. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

אם דווקא כאן נתייחס ולא במקומות אחרים זה עלול ליצור בעיה. אז לכן אנחנו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין לי בעיה, אני רק שואל. אני לא - - -

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

כן, כן, כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה עניינים משפטיים. 

 << אורח >> ורד קירו זילברמן: << אורח >>  

יש שם דרישת כתב בסעיף הראשון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

ואני רוצה רגע להתייחס ברשותך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה?

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

למילים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה?

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

למילים "באופן המיטבי". אנחנו חוששים, אנחנו חוששים שהמילים האלה יקשו גם על הפיקוח האפקטיבי שלנו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתם הכנסתם את המילים. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

אנחנו לא הכנסנו, זה האוצר. בנק ישראל מתנגד לזה. אנחנו המפקחים. אנחנו יודעים מה יקשה עלינו בעבודת הפיקוח שלנו. ואנחנו חושבים שהמילים האלה "באופן המיטבי ביותר" תוביל למעשה להתנגשות בינינו לבין הגופים המפוקחים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז למה התכוונתם "האופן המיטבי ביותר"?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז אני אסביר. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

רגע, רגע, אני אשמח להשלים את המשפט. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה הוספתם את המילה "ביותר"? אם זה מיטבי זה מיטבי. להוסיף "ביותר" זה כאילו לעשות עוד סיבוב. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

זה פוגע, זה פוגע בבנק הדיגיטלי, הוא לא יודע מה זה דוח. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

הלקוח אומר איך הוא רוצה את זה. למה להקשות? גם על עבודת הפיקוח שלנו, כרגולטור. אנחנו לא - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה נראה לי הגיוני מה שהיא אומרת. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז אני אסביר מה המשמעות של הדבר הזה. יש הרבה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ועוד "המיטבי ביותר".

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

כי יש, יש הרבה דרכי התקשרות של הבנק עם הלקוחות שלו. לדוגמה, אפשר לקבל באינבוקס באפליקציה או באינטרנט או במייל. או אפשר לקבל בהודעה, אפשר לקבל בווטסאפ, אפשר לקבל מסרון קולי, אפשר לקבל מכתב. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

למה לא לשאול את הלקוח? שהלקוח יבחר איך הוא רוצה לקבל. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

נכון, נכון. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

אבל אם היא אמרה באמצעים בכתב אין יותר מסר קולי. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

נכון, נכון. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אז למה שהלקוח אז כבר לא יבחר את האמצעי שהוא רוצה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, רגע, אז מה אתם אומרים הבנקים?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני כן רוצה להשלים את ההתייחסות שלי, בבקשה, כבוד היו"ר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שנייה, שנייה. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

אנחנו מסכימים עם ההערה הזאת. אבל יש לנו עוד נושא שחשוב לנו להגיד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, תני לנו לגמור. את עוברת לנושא. יש בזה משהו. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני אגיד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לכתוב, לכתוב פה - - -

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

כבוד היו"ר, אני כן אשמח להסביר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, רגע. "כפי שיוסכם בין הצדדים". 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

ובמידה והלקוח לא, לא יסכים?

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

הלקוח היום בוחר, הלקוח היום בוחר, הלקוח מקבל הרי הודעות מהבנק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, רגע, לא. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

הוא בוחר, הוא בוחר באיזה ערוץ תקשורת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

או בדרך אחרת. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

אין צורך מחדש לנסח את זה. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני כן, אני כן רוצה להסביר טיפה לעומק על הסעיף הזה, כי הוא חשוב בעינינו. והוא חלק משמעותי מתוך הדבר הזה. 

בסופו של יום, אנחנו מקבלים הרבה מאוד הודעות מהבנק, כמו שנאמר פה. רובן נעלמות מהעין. הן לא נגישות לנו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אבל הניסוח הוא בעייתי. "המיטבי ביותר".

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז במידה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יהיה ויכוחים על זה. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

לצורך העניין - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יבוא בן אדם יגיד אני לא, אני לא ראיתי את הווטסאפ, לא ביקשתי את זה בצורה הזאת. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז כבר היום - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יהיו המון בעיות משפטיות. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

כבר היום המערכת הבנקאית עושה איזה שהוא שיקול דעת ותעדוף בין דרכי התקשורת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני מציע שתסתדרו ביניכם. תסתדרו ביניכם. בגדול, צריכה להיות הודעה בכתב. הכי טוב מוסכם בין הצדדים. אם לא מוסכם בין הצדדים, אז דרך אחרת. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני כן חשוב לי להדגיש שאנחנו רוצים בסופו של דבר שיהיה S.M.S - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז אמרתי תסכמו בנק ישראל והאוצר - - -

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

או משהו נגיש - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

והיועצת המשפטית שלנו. תסתדרו ביניכם. 

 << אורח >> ורד קירו זילברמן: << אורח >>  

אני רוצה לחדד, אני רוצה להבהיר משני הצדדים. דבר ראשון, נאמר שיכולה להיות באמת סוגיה פרשנית. מצד שני, רוצים שהדרך שהוא בחר זאת לא תהיה דרך של ככה, שיגידו לו תיכנס לאפליקציה ותמצא את הקוד הסודי ושם בתוך ההודעות הבנקאיות ייבלע לך הדבר הזה. 

אז מה שאני מציעה, והציע יושב הראש, האופן המיטבי ביותר בסופו של דבר העיקרון המוסכם, יכול להיות שאנחנו צריכים למצוא ניסוח קצת יותר ברור. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, אבל לא, אבל שלא בפתיחת החשבון ייתנו לו לחתום בין השורות על איזה משהו. יגידו לו - - -

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

זה בדיוק מה שיעשו, זה בדיוק מה שיעשו. זה החשש שלנו. 

 << אורח >> ורד קירו זילברמן: << אורח >>  

שנייה. הדרך, כמו שהם כותבים זו אחת הדרכים שבחר הלקוח לקבל הודעות מהבנק. זו צריכה להיות אחת הדרכים האלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין בעיה. לא, בחר באופן ספציפי. כי אם הוא חתם על ניירת כשפתחו לו את החשבון ושם הכניסו, עיגלו איזה סעיף, אז יגידו לו 'הנה, אתה הסכמת בכתב'. צריך להיות משהו ספציפי, ידיעה ספציפית. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אבל הלקוח בוחר בפתיחת החשבון, הלקוח בוחר או בשלב מסוים בניהול החשבון, איך הוא מקבל הודעות מהבנק. לא צריך הסדר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, אבל מי קורא את הניירת הזאת? בחייך. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אבל לא צריך הסדר ספציפי לדבר הזה. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

יש חשבונות שעשרות שנים או שנים בודדות לא עשו גילוי נאות בחשבון ולא בחרו את זה. עשרות חשבונות. אני יועץ משכנתאות, נתקל בזה עשרות פעמים. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

זה תיעוד של משהו אחר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רק על הנייר הזה, לא במכלול הניירות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב, תסתדרו ביניכם על העניין הזה, באמת. תסתדרו. מה שכן, אתם מבינים את הכוונה. שהלקוח יידע באופן ספציפי. לא סיפורים שהוא חתם על 100 ניירות, יגידו לו בעמוד 8 בסעיף זה וזה זה כתוב. לא, הוא צריך להיות מסמך נפרד שהוא יודע עליו והוא חותם עליו בנפרד. לא במסמכים הרגילים, אלא בנפרד. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

מה שאני יכול להציע זה שיהיה לו אפשרות, תהיה אפשרות לשנות את ברירת - - - שנייה, אני, מה שאני יכול להציע, הלקוח, יש עכשיו מלאי עכשיו גדול של לקוחות. 9 מיליון משקי בית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אל תנהלו איתנו משא ומתן. אתם ביניכם תסתדרו על הניסוח הנכון. זה הכל. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אין בעיה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בין כה וכה היום לא מצביעים על כלום. נכון?

 << אורח >> ורד קירו זילברמן: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז אין בעיה. רק מדברים כדי שיהיה לנו קל לישיבה הבאה. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אנחנו נעשה את העבודה ונחזור עם נוסח לוועדה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תמשיך לקרוא. עוד מישהו רוצה להעיר משהו?

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

כן. תודה רבה. הערה שהיא עבורנו קריטית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

קריטית?

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

המידע הזה שמבוקש כאן - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה, זה משפיע על הרווחים של הבנק?

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

המידע הזה שמבוקש כאן דורש מהבנקים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

היא כל הבנקים. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

דורש מהבנקים להקים מערכת חדשה, גדולה, מורכבת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה?

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

רגע, רגע, כן. כי צריך להתממשק, המערכת הזאת צריכה לדעת להתממשק עם כל המערכות האחרות שקיימות בבנק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז מה את רוצה? שזה יהיה בעוד חצי שנה?

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

לא, אני, אנחנו חושבים, המערכת הזאת, להקים אותה, לאפיין אותה, לממשק אותה עם כל המערכות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה? אבל אתם נותנים הודעות לאנשים. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

לא, אין לנו מערכת כזאת שאוספת את הריביות מכל המקומות: ממשכנתאות, מכרטיסי חיוב, מהעו"ש. מכל - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא, לא. אז זה לא, אני אמרתי, אולי לא הובנתי כראוי. המשכנתה זו הודעה נפרדת, זה לא יהיה בהודעה הזאת. כי זה יבלבל את כולם. כמה ריבית שילמת. אני רוצה שהוא יידע בחשבון שלו מה - - - 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

אנחנו חושבים, אנחנו חושבים שזה צריך להיות רק ריבית - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא הכל ביחד, לא. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

רק ריבית על חשבון העו"ש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רק על העו"ש. לא, העו"ש בנפרד, על המשכנתה בנפרד. אבל את לא מאחדת, אז איך הוא ידע מאיפה הוא משלם?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אפשר לעשות הודעה נפרדת למשכנתה. אני כן חשוב לי להדגיש שזה לא רק עמלות עו"ש. כי עמלות עו"ש זה לא כולל פתאום עמלות בכרטיסי אשראי. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

אנחנו מדברים על ריביות. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

לא כולל בניירות ערך. זה לא כולל בכל הדברים שהם צורכים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה לא, זה לא על כל החשבונות ביחד. כל חשבון יקבל הודעה בנפרד. אחרת הוא לא ימצא את הידיים ואת הרגליים. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

כן. אבל יש עוד מוצרים שאתה מקבל מהבנק כמו כרטיס אשראי. אתה משלם, דוגמה שנתנו פה על משפחה שטסה ומשלמת 600 שקלים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה יורד, לא, לא, זה יורד מהחשבון הספציפי?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

זה יורד מכרטיס האשראי, לא מהחשבון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אז זה בנפרד. מה אתה מדבר? הבנקים לא, לא, אין להם כרטיסי אשראי. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

יש להם כרטיסי אשראי והם גובים את העמלות האלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין להם, זה עבר לחברות אחרות. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אנחנו, נגיע לפירוט הזה. 

 << אורח >> נופר יעקב: << אורח >>  

לנו יש בנק, יש לו כרטיס אשראי, בוודאי. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

יש להם כרטיסי אשראי בנקאיים. רוב השוק הוא כרטיסי אשראי בנקאיים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, אתם בנק חדש, נותנים לכם. 

 << אורח >> נופר יעקב: << אורח >>  

לא, לכל הבנקים. לכל הבנקים. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

ועדת שטרום. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל עשו, שטרום עשה זה. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

לא, - - - הופרדו, אבל הכרטיס הוא בנקאי. 

 << אורח >> נופר יעקב: << אורח >>  

הכרטיס הוא בנקאי. יש כרטיסים חוץ בנקאיים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. לא, יש, יש עמלה שיורדת לו מהחשבון, זה בתוך העמלות. 

 << אורח >> נופר יעקב: << אורח >>  

לא, זה כולל גם את הכרטיסים. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

כבוד יושב הראש, דוד, אבל זה מצדיק, זה מצדיק שההודעה חייבת להיות מפורטת. חייבת להיות מפורטת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לפי חשבונות. חשבון יש לו חשבון X, זה מה ששילמת. הבנק, מערבבים לי הכל ביחד. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

זה מה שהוא רוצה, הוא מתעקש על זה. ואנחנו אומרים לא, זה חייב להיות מפורט. 

 << אורח >> נופר יעקב: << אורח >>  

אבל, אבל - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה קורה לך אתה? אתה לא מבין שזו טעות?

 << אורח >> נופר יעקב: << אורח >>  

הכרטיסים הם של הבנקים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אף אחד לא ימצא את הידיים ואת הרגליים. 

 << אורח >> נופר יעקב: << אורח >>  

אבל אתם מתבלבלים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה מערבב לו את מה שהוא משלם ריבית למשכנתה בתוך הריבית לחשבון? 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז אני אומר - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה נראה לך? שהוא יכול לעשות - - -

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

משכנתה, אני חושב שאפשר להכניס לנוסח שזה יהיה בנפרד. זה יהיה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הוא יכול לדעת מי נגד מי?


 << אורח >> רחלי בינדמן: << אורח >>  

לא, אבל תשימו לב שאתם מפספסים. 70% מכרטיסי האשראי הם כרטיסים בנקאיים, כרטיסים ששייכים לבנק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כל אחד הודעה. או שייתנו כל דבר הודעה בנפרד, זה הכל, מה? לא צריך, אבל יש לו לאותו חשבון סכום כולל, כן, מה הבעיה עם זה?

 << אורח >> ורד קירו זילברמן: << אורח >>  

אתה רוצה אז הכל?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כל חשבון, ברור. אחרת הוא לא יודע מה, מי נגד מי. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

גם בחשבון עסקי זו הוצאה מוכרת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב שהערת לנו את זה. מי העיר לנו את זה? את, תאמיני לי, כל תיקון שלך הוא תיקון טוב. בסדר גמור, בסדר. ברור, אני חשבתי ברור שזה כל חשבון בנפרד. מה זה השטויות האלה, מה? 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

לא, שיהיה לכל, אבל שיהיה נפרד. מפורט. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תקשיב, בכרטיס אשראי אתה מקבל הודעה מחברת האשראי כמה אתה משלם. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אבל כרטיס האשראי הוא בנקאי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, רגע, ואם הוא משלם בחשבון עו"ש, הוא ירד לו 2.2 על חשבון כרטיס האשראי זה בתוך העו"ש, בעמלות. מה אתה רוצה? 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז הם לא רואים את זה, אני מדבר את השפה, קצת מדבר את השפה של המערכת הבנקאית. והם לא יראו את זה כך. כי אם נכתוב פה רק חשבון עו"ש אנחנו צריכים להבהיר את הדבר הזה, וחשוב שייאמר לפרוטוקול. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

לא, ההודעה תהיה מפורטת. על משכנתה, כרטיס אשראי. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

משכנתה, משכנתה יהיה - - -

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >>  

אז אל תעשה כל חודש, תעשה שלושה חודשים, שיהיה לך מסודר. אבל תעשה מסודר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא, לא. אתה, תגיד לי, אתה מאיפה באת לי פתאום אתה? פתאום עכשיו הם, היום זה כל חצי שנה. רוצים כל חודש. 


 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >>  

לא, אבל שיעשו כמו שצריך. פשוט וקל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יעשו גם חודש. 



 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >>  

או שיפרטו את העמלות בתוך החוק, איזה עמלות יכללו בדוח ואיזה עמלות לא יכללו ב-S.M.S הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני לא חושב. עמלות זה בעייתי. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

למה? כי מחר יש עמלה חדשה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יש המון עמלות. אתה רוצה שעכשיו יתחילו דף, אני חושב צריך 20 דפים בשביל - - -

 << אורח >> נופר יעקב: << אורח >>  

לפי תעודת הזיהוי הבנקאית, גם שם יש כבר את הפירוט. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אנחנו נעשה את ההפרדה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תעשה הפרדה. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

מה שהלקוח בחשבון שלו וכל השירותים שפועל החשבון לבין המשכנתא. וזה יהיה שתי הודעות נפרדות שיהיה ברור שיש מה שהלקוח, את השירותים שהוא מקבל מהבנק ויש את המשכנתה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

משכנתה זה בנפרד, זה ברור. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

וגם יש לו מספר חשבונות בבנק, אתה רוצה שדף אחד יתייחס לכולם? 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

כן. אם יש לקוח אחד עם כמה חשבונות, בסופו של דבר שיקבל כמה הבנק לקח ממנו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

באותו סניף או בסניף אחר? יש לו בסניף אחר, מה קורה עם זה?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז אנחנו בסופו של דבר אומרים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, בסדר. יש לו בסניף 4 ובסניף 8. הוא מקבל הודעה אחת על כל הסניפים?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

כן. כי בסופו של דבר ההתנהלות שלו זה מול הבנק הספציפי שהוא מתנהל מולו. והבנק רואה אותו כלקוח אחד. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

חייבת להיות הפרדה בין חשבון פרטי לעסקי. חייבת להיות הפרדה. 

 << אורח >> נופר יעקב: << אורח >>  

לא, זה פר חשבון, זה חייב להיות פר חשבון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה חייב להתייחס פר חשבון. אני לא יודע למה אתה לא מתייחס פר חשבון. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

למה לא פר חשבון? באמת, למה לא פר חשבון?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אנחנו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תסביר לנו. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני חושב שזה יוריד את האפקט. כי בסופו של דבר אם תראו 100 ועוד 200 ועוד 100 ועוד 200 יש לך ארבעה חשבונות. במקום לראות בסכום אחד 600 דקלים ולשאול את עצמך למה. הרי בכל מקרה, בהודעה הזאת הוא לא יצליח להבין למה הוא משלם את כל הכסף הזה. יצטרכו להסביר לו את כל הדברים בעולם. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

אם יש לו פרטי ועסקי מה אתה מציע?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

שהוא גם יקבל הודעה אחת. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

אבל הוא לא יכול. היא חייבת להיות פר חשבון. 

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>  

ההודעה היא פר חשבון. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אם זה חברה - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

אתה מייצר לו בעיה בדיווח שהוא מדווח. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

ההודעה היא פר חשבון. הבנקים יודעים לדווח פר חשבון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב, רבותיי. אני חושב, אני לא מדבר על דעתי רק. זה צריך להיות לפי חשבונות, זה לא באופן כללי. אבל, אתם יודעים מה? אני אין לי - - -

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

הבנק יודע לדווח פר חשבון. לא פר, רק פר חשבון, זה ברור. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל מה הם מפחדים שתעלימו לנו בדיווח? אני לא מבין. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז אנחנו נחשוב על זה ונחזור עם תשובות לוועדה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. אז תראו איך אתם גומרים את זה. שבו עם הבנקים. עכשיו, נגיד שאת צריכה לדווח באופן כללי. מה זה גורם לך? את אומרת אני צריכה לעשות תוכנה מיוחדת?

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

אני צריכה, אנחנו צריכים, כן. משום שאנחנו צריכים זמן היערכות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז מה את צריכה? זמן היערכות? כמה זמן?

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

אנחנו צריכים בין שנה לשנה וחצי זמן היערכות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הגזמת עכשיו, הגזמת. אז לא צריכים חוק, עזבי. בואו, דברו איתנו בחוק הבא. בחוק ההסדרים הבא. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

העבודה הזאת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הגזמת. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

לא, זה, זה עבודה תפעולית, מיכונית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

צריך זמן, אין בעיה, ניתן לכם את הזמן הזה. אבל לא - - -

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

כשבמקביל יש עכשיו הרבה גם, כמו שנאמר כאן מהאוצר, יש עוד סעיפים בחוק ההסדרים שקשורים לבנקים. שקשורים לבנקים, שדורשים עכשיו עבודות מיכונית כמו חוק איזון תשלומים, כמו ה-EPI, כמו עוד הרבה חוקים אחרים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתם לא דיברתם עם הבנק כשהבאתם את החוק הזה? הם רוצים שנה וחצי הוראת, שהחוק יחול בעוד שנה וחצי. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אנחנו שמענו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה נשמע לך הגיוני?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

- - - אנחנו שמענו את ההערות של איגוד הבנקים לפני. אנחנו לא חושבים ששנה וחצי זה זמן סביר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כמה לדעתם צריך? 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

שלושה חודשים. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

לא, זה לא - - -

 << אורח >> לבנת קופרשטין דאש: << אורח >>  

לא, זה לא מספיק זמן. זה לא מספיק זמן להיערכות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי. אז בואו, תחילת החוק - - - 

 << אורח >> לבנת קופרשטין דאש: << אורח >>  

זה לא מספיק זמן. למה לתת הוראה שלבנקים - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, תחולה, בסדר, לא יודע, לא ראיתי. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אם זה חודשי, כמה זמן אתם יכולים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תחולה, תחולה. 

 << אורח >> לבנת קופרשטין דאש: << אורח >>  

זה לא מספיק זמן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ארבעה חודשים תחולה. 

 << אורח >> לבנת קופרשטין דאש: << אורח >>  

לא, זה לא מספיק זמן אדוני. 

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

אדוני, אפשר בבקשה הערה, אדוני יושב הראש, סליחה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן. 

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

אפשר?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן. 

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

אני רוצה להגיד שני דברים, אם אפשר, בנוסף לדבריה של גלי. קודם כל, שלושה חודשים-ארבעה חודשים, אתה נופל בעצם נטו, אתה נשאר עם חודש וחצי. יש לך חגים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל יש לך כבר דיווח. 

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

לא, אבל שנייה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתם לא מדווחים, מה?

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

זה לא משנה. אבל אתה צריך לייצר מערכות שמסוגלות להביא את המידע מכל, מכל החלקים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז עשינו לכם פר חשבון, לא פר - - -

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

אבל בסדר. אבל אתה לא עושה את זה, אבל שנייה, רק רגע. מדובר בתהליכים, אתה חושב שבנק זה, אתה צריך להביא, לבדוק את החשבון, לעשות את הדברים בצורה רצינית. אתה מדווח ללקוח בדיוק את המצב שלו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הכל במחשב, למה?

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

לפני, תן לי עוד חצי מילה. באמת, אני - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

נותן לך, נותן לך. אתה יכול לדבר. 

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

לפני, לפני בערך שלוש שנים היה אותו סיפור עם חוק הניוד בין חשבונות. אמרנו זה לוקח זמן. רצתה המדינה לחוקק את זה וליישם את זה בתוך שלושה, שלוש שנים. אמרנו זה לא יספיק שלוש שנים, כי זה מערכות מורכבות שלוקח זמן. לקח בסופו של דבר ארבע שנים. אחרי שלוש שנים היינו צריכים לרוץ כולנו, כולל משרד האוצר ובנק ישראל. ולהתחנן לכל העולם ואחותו, כדי להאריך בעוד שנה. בדיוק כמו שאמרנו זה. זה לא מספיק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז רגע, רגע. לאט לאט. 

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

לכן ביקשנו שנה וחצי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שנה וחצי זה אומר שחבל על החוק הזה. 

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

אבל אתה מבין שכשאתה אמרת ארבעה חודשים אתה, או חצי שנה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז אני אפתור לך את הבעיה, אני אפתור לך את הבעיה. ארבעה חודשים תחולה. ואם משרד האוצר יגיע למסקנה שצריך עוד זמן, אז יביאו לנו צו. 

 << אורח >> לבנת קופרשטין דאש: << אורח >>  

אדוני, זה לא מספיק ארבעה חודשים. אנחנו לא באים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יביאו לנו צו ונאשר אותו. 

 << אורח >> לבנת קופרשטין דאש: << אורח >>  

- - - אנחנו לא באים למרוח או לעשות דברים. באמת, הבנקים רוצים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז הנה, אמרתי אבל. 

 << אורח >> לבנת קופרשטין דאש: << אורח >>  

- - - צריכים לחבר מספר - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז הנה, לא יהיה שנה וחצי ולא שנה ולא זה. תתארגנו. אבל אם יבוא משרד האוצר ויגיד, הנה. 

 << אורח >> לבנת קופרשטין דאש: << אורח >>  

אדוני, אבל זה מנגנון אבל מלכתחילה שאנחנו נבוא אליך. למה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

חבר'ה, יש דרך משפטית. אז אני מסביר לכם. יש דרך. כותבים בחוק שבמקרה שהאוצר, האוצר מטפל בזה? יחליטו. יביאו לנו צו להארכה בוועדת הכלכלה ואנחנו נאריך. מה הבעיה? בסדר? 

 << אורח >> לבנת קופרשטין דאש: << אורח >>  

אבל ארבעה חודשים זה זמן לא סביר, אדוני. ארבעה חודשים זה זמן לא סביר. תחשבו - - -

 << אורח >> ורד קירו זילברמן: << אורח >>  

שמונה חודשים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שמונה חודשים. ארבעה ועוד ארבעה אפשרות להארכה. מה אתם רוצים?

 << אורח >> לבנת קופרשטין דאש: << אורח >>  

ארבעה חודשים מלכתחילה זה לא יקרה. חבל, חבל על הזמן שלך אדוני. אנחנו לא סתם אומרים את זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל ידוע לכם, נתנו פה, לא אתם לא - - -

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>

אני בדיוק בסרט הזה עם חוק הניוד. כל היושבים פה מבינים את, מבינים את העניין הזה. זה היה ברפורמות. בדיוק כל היושבים כאן, כל היושבים כאן יכולים להיזכר איך רצנו והתחננו לעשות משהו שמלכתחילה אמרנו שזה לא ייצא. זה לא, זה לא, כמה חודשים זה לא מספיק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אם זה ארוך מידי, אז אין טעם בחוק. תעזבו אותי מזה. 

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

אז אנחנו ביקשנו שנה וחצי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

דברו איתי בעוד שנה על החוק, חבל על הזמן שאנחנו מבזבזים. 

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

אפשר להוריד שלושה ארבעה חודשים ולהסתפק בזה. אנחנו לא נספיק. זה לא - - -

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

אפשר להגיד, שנה שעברה עבר חוק שירותי מידע פיננסי. החוק IPI. לבנקים המערכות האלה כבר קיימות. הם יכולות תוך שלושה ארבעה חודשים להכניס. זה אותן מערכות. 

 << אורח >> לבנת קופרשטין דאש: << אורח >>  

אתה לא יודע איך הבנקים עובדים, לכן אתה לא יכול לומר את הדברים האלה. אני מאוד מצטערת. 

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

הייתי בנקאי 10 שנים, אני יודע איך הבנקים עובדים. 

 << אורח >> לבנת קופרשטין דאש: << אורח >>  

אתה לא יודע איך המערכות האלה עובדות. ואיזה קישוריות צריך לשים בין המערכות. וגם כל בנק שונה מבנק אחר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

נתתי אפשרות להאריך, מה הבעיה? 

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

אבל מלכתחילה תן זמן סביר כדי להאריך אותו אחר כך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

פולקמן, מה אתה אומר? מה? 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

אני אגיד מה הבעיה. הם צודקים במובן שכל פעם מה שקורה זה שמכיוון שבעיקר הרגולטור הישיר לא מצליח ביום יום לעקוב בשלבים אז כל פעם מגיעים בסוף ואומרים, דרך אגב, אותו דבר קורה עכשיו בחוק הבנקאות הפתוחה. באים, באים הבנקים ואומרים אנחנו לא מצליחים עדיין לעמוד בלוחות הזמנים. ולצערי אני אומר, בנק ישראל צריך להיות זה שאומר חברים, אנחנו עוקבים אחרי זה ב- real time, מגיעים לשוקת שבורה. אבל עובדה שאז מה שקורה מעמידים אותנו בפני, אני אומר מה קרה עכשיו, אני יודע מדיונים גם אצלכם מה קורה בחודשים האחרונים. באים ואומרים לכם אנחנו לא עומדים בזמנים ואתם אומרים אין לנו מה לעשות. 

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

לא, לא, זה לא מה שהם אומרים. אני אגיד לך מה קורה. אנחנו כל הזמן מצביעים וזה תהליך שקוף. גם הרגולטור נמצא - - -

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

לא, בסדר, יש לכם - - - אני לא יודע. 

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

רגע, שנייה, שנייה. אני רוצה להסביר. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

אני לא יודע כמה זמן. 

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

אז אני יודע, כי אני נמצא שם. ומה שקורה זה לא הרגולטור מצדיק. פשוט כולם רואים שאלה תהליכים מורכבים שלוקחים זמן. זה לא שאנשים יושבים רגל על רגל ומשתזפים בחוף הים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, זה לא עד כדי כך מורכב. 

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

זה מערכות מורכבות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע. כי פעם בחצי שנה אתה נותן את אותו דיווח כמעט. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

אין לנו דוח כזה. לא, אין לנו דוח כזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה? אני מקבל את זה בדואר כל הזמן. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

אין לנו דוח שאוסף את הריביות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני לא קורא את זה, כי זה מיליון שורות עם כל מיני זה, אני לא מבין בזה כלום. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

אדוני, אבל אנחנו מבינים בזה. אין לנו היום דוח - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

את מבינה. אבל אני הלקוח, לא את. 

 << אורח >> לבנת קופרשטין דאש: << אורח >>  

אבל מסבירים לך. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

אין לנו היום דוח שעושה את הדבר הזה בשום תדירות שהיא. 

 << אורח >> לבנת קופרשטין דאש: << אורח >>  

אז את העמלות, אז בוא נתחים עם העמלות. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

צריך להקים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז אנחנו מדברים ארבעה ועוד ארבעה. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

צריך להקים מערכת חדשה. אנחנו לא סתם מתעקשים על זה. לא סתם מתעקשים על הדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

פחות משנה לא צריך אותו. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

לא, אולי אפשר להתחיל עם העמלות ולהוסיף את הריביות אחר כך. 

 << אורח >> לבנת קופרשטין דאש: << אורח >>  

אנחנו לא סתם מתעקשים על הנקודות האלה. זה נקודות שהן מאוד מאוד חשובות לנו. אפשר להתחיל באמת קודם עם, 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

עמלות. ואז הריביות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה אתם אומרים, חבר'ה, האוצר?

 << אורח >> לבנת קופרשטין דאש: << אורח >>  

הריביות זה, זה הקטע שהוא חדש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

קודם כל, הדבר הזה רק לגבי הסעיף הזה. הסעיף הקודם אין צורך - - -

 << אורח >> לבנת קופרשטין דאש: << אורח >>  

על הסעיף הזה אנחנו מדברים אדוני. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

נכון, נכון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז מה, מה אתם אומרים?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז אני אגיד, אנחנו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

- - - אפשר להתעסק במחשב?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני אגיד, 18 חודשים זה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בנק ישראל רוצה לתת להם. אתם הולכים לקראתם בכל דבר אתם. אתם משהו אתם. מה? נו?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

18 חודשים זה באמת לא מספר ריאלי לדעתנו ואין שום סיבה ללכת לקראתו. אנחנו אמרנו שלושה. אפשר לחשוב גם על טיפה להרחיב את הזמן הזה וגם לתת סמכות לשר במקרה באמת יהיה בעיות יוצאות דופן. ששוב, אנחנו לא מאמינים, זה לא ניידות. אין כאן היערכות למערכות מורכבות עם גורמים נוספים ופרויקט באמת ענק שהיה כמו של הניידות. 

 << אורח >> לבנת קופרשטין דאש: << אורח >>  

שלושה ארבעה זה non issue, אין, אין מצב כזה. אנחנו לא סתם אומרים. אנחנו מתריעים. ישבנו, בדקנו ועשינו עבודה. אין מצב כזה. צריך זמן יותר סביר. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

גם על העמלות?

 << אורח >> לבנת קופרשטין דאש: << אורח >>  

אנחנו חישבנו את זה ביחד. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אנחנו נציע לדיון הבא מספר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז תשבו איתם, גם עם בנק ישראל. בעיקרון תהיה תקופה. זה לא אומר שאתם צריכים להתבסס על התקופה השנייה. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

אנחנו כבר מתחילים לעבוד ברגע - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תשתדלו לגמור את זה מהר. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

זה ברור. זה ברור. אף אחד לא - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני עדיין לא מבין, אני עדיין לא מבין מה הבשורה הגדולה מאוד בחוק הזה. כן? אין בשורה פה. זה לא מה שיציל לנו את המשק, את יוקר המחיה ולא כלום. בסדר. אבל זה בשביל הבנקאות זה בסדר. שיידעו מה קורה. אין פה בשורה בסעיף, בחוק הזה. אבל יאללה. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

יושב הראש, הבשורה תגיע מהרבה צעדים. אין, אתה צודק שזה לא רק, זה לא זבנג וגמרנו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. אבל בזה אין בשורה. אין בשורה. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

המפתח הוא במחיר הכסף. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתם כדי לפתור את הבעיה של יוקר המחיה אתם צריכים להביא חוק שהאוצר נותן, מעביר לחשבונות של האנשים כסף ונגמר הסיפור. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

עשו בפינלנד משכורת, איך זה נקרא?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ואז לא צריכים שקיפות ולא צריכים כלום. נתווכח רק על הסכום, זה הכל. מה אתה אומר דן?

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

יצטטו אותך, יחשבו שאתה רציני. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני צוחק עכשיו. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אני יודע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה יש להם לצטט אותי? 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אני יודע. אבל - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה בצחוק, ריבונו של עולם. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

בפרוטוקול לא שומעים את הצחוק שלך, זה הבעיה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה?

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

בפרוטוקול לא שומעים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה יודע מה? שיצטטו שאמרתי לתת לכל אחד. פוליטית זה בסדר, לא? טוב, מי קורא?

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

אני בפסקה 3. 

	
	
	

	
	
	(3) בסעיף 7ד, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב) במסגרת הסכם התקשרות שבין התאגיד הבנקאי לבין הלקוח שלטובתו מונפק כרטיס החיוב יחולו הוראות אלה:
(1) התאגיד הבנקאי יאפשר לגוף המתפעל לקבל את הסכמת הלקוח לעשות שימוש במידע שהגיע לידי הגוף המתפעל אגב ביצוע ההנפקה או תפעול ההנפקה, לצורך מתן שירותים ללקוח שלגביהם מפוקח הגוף המתפעל;
(2) התאגיד הבנקאי לא ימנע מהגוף המתפעל, במעשה או במחדל, לקבל את הסכמת הלקוח כאמור;
(3) הסכם ההתקשרות עם הלקוח להנפקת כרטיס החיוב לא יותנה במתן הסכמה כאמור לגוף המתפעל"; 




 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

יש לנו תיקונים. נסביר שנייה את הרעיון ואז יש תיקונים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עוד תיקונים?

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

יש תיקונים בעקבות ישיבות עם הייעוץ המשפטי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה, ורד את רצינית?

 << אורח >> ורד קירו זילברמן: << אורח >>  

מלא מלא. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

כן הכנו במצגת הסבר לדבר הזה, כי הוא קצת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה, מה אתה רוצה להגיע פה? תסביר. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

לגבי הצעד הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, מה?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

כמו שהזכרתי מקודם, אחד הצעדים המשמעותיים שהיו, היו הפרדה של חברות כרטיסי האשראי מהמערכת הבנקאית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

שזה הגופים שמפורדים. אבל עדיין רוב כרטיסי האשראי הם כרטיסים בנקאיים. הם שייכים לבנקים. חברות כרטיסי האשראי הן מתפעלות אותם. אתם רואים אותם, אתם רואים את הלוגו, אתם גם מדברים, נכנסים לאפליקציות לפעמים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב, זה ייקח זמן כנראה. לא?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז זה ייקח זמן ואנחנו רואים מגמות חיוביות. אנחנו כן רוצים שהלקוחות יבינו שיש להם אופציות מחוץ לבנק. כי בדרך כלל הם מסוגלים כשהם מתמחרים בין כמה ספקים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה טוב לאשראי. ללווים באשראי. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

בדיוק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

נו?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז אנחנו חושבים שכרגע הבלעדיות שיש לבנק על הלקוח, שהוא נותן לו את כרטיס האשראי, היא מזיקה. יש פה עוד גופים שיכולים לתת להם אשראי ולא יודעים עליהם. אז מה שאנחנו מציעים במקרה הזה הוא יחסית פשוט. חברות כרטיסי האשראי הן מתפעלות. ככה קוראים להן. הן עושות את כל העבודה והן מקבלות גם את כל המידע שמגיע מכרטיסי האשראי. הן יודעות לחייב אותך ב-5 שקלים כשאתה קונה פחית במזנון. אז אם הן מקבלות את המידע אנחנו אומרים אם הלקוח יסכים לתת להם לעשות שימוש במידע ובשביל להציע להם הצעות ערך למה לא? 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

מה זה הצעות ערך?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

הצעות ערך זה בדיוק הדבר הזה: אשראי, כרטיס אשראי חדש, לא יודע. ביטוח אם צריך. כל השירותים שהם נותנים הם נמצאים על המידע והלקוח - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

כרטיסי הבנק החוץ בנקאיים, החברות מעבירות לבנקים את המידע?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

בדיוק. הן מנהלות, אני אגיד - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

- - - שאלת. הוא לא שמע מה שאלתי. בפעילות של כרטיסי האשראי החוץ בנקאיים, החברות מעבירות לבנקים את המידע?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

לא. שם לא. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

למה שם לא חשוב תחרות?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

כי שם - - -

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

זה מופיע לך, זה כתוב פה. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

החיוב הסופי. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

היא אמרה, החיוב הסופי. אבל הם לא רואים אם אני טס לחו"ל, לא טס לחו"ל. אם אני מוציא על קולה או שאני מוציא על פופקורן. למה שלא יהיה - - -

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

כי אנחנו מאמינים שמי שמגיע בסופו של דבר לחוץ בנקאי זה לקוח יחסית מתוחכם שכבר תמחר מול הבנק שלו והלך ובחר כרטיס חוץ בנקאי. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

אתה צודק, רק לפני שהוא הגיע לשם הוא כבר שבוי. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

הוא ממש לא שבוי. הבנק יודע עליו - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

הבנק לא יודע שום מידע. אז תמיד חברת האשראי תיתן לו לצורך העניין עשירית האחוז פחות מהבנק וזהו, הוא עכשיו אצלם. לעולם ועד. תן להם, אתה, ההצעה היא טובה, אבל תן דו סטרי. שהבנק ידע מה שקורה בחוץ, שהחוץ ידע מה שקורה בבנק. שיריבו, יתקוטטו עלינו. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז אני אגיד. הסיבה שאנחנו עושים את זה היום, כי היום יש כוח שוק מאוד מאוד חזק למערכת הבנקאית. וכל לקוח שמנהל חשבון בנק אצל בנק מסוים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הבנקים זה כמו מונופול. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

יש לו המון המון כוח שוק עליו. ממש מונופול. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אבל הלקוח כלקוח - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

בסדר, שיריבו - - - שיריבו עליי. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז אנחנו אומרים נגד המונופול. אנחנו רוצים ללכת נגד המונופול. מי שיש לו בלעדיות, אנחנו רוצים לאפשר למישהו שגם ככה מקבל את המידע הזה. הוא גם ככה חשוף אליו. אתה תוכל - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

לאיזה מידע הוא חשוף?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז מה אתה רוצה? שמה?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

שהלקוח יוכל להסכים שהגוף החוץ בנקאי יעשה שימוש במידע כדי להציע לו הצעות. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

רגע, חשוף רק למידע הסופי שלי. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

רבו עליך על עמלת המרה?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אשראי אם הוא צריך או כל דבר אחר שהוא מציע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מי?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

הגוף החוץ בנקאי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הגוף החוץ בנקאי. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

היום אף אחד לא רב עליי. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

ביטן, תשמע. בחוק שטרום היה סעיף, היה סעיף כזה והוא הוגדר פשוט פג תוקף בזמן. ולכן הטענה הייתה שכדי לייצר את התחרות, היה סעיף כזה שאמר החברות המופרדות יהיה לכם כמה שנים וכו'. אנחנו רואים שהתחרות התחילה, אבל היא בראשית הדרך. החברות האלה מופרדות, רובן 3 שנים. זה לקח זמן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, 3 שנים לא. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

ולכן הרעיון היה שיהיה שם את המידע כדי שאפשר יהיה להתחרות. יש בעיית מידע שעד היום כולו ישב - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

רגע, אני אמרתי בעד. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

- - - רק במערכת, עכשיו רק הערה. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

אבל שיהיה דו סטרי. שגם החברות. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

נכון. אולי זה נכון ברגע שנראה שכבר מתחילה להתפתח תחרות. עדיין כל החברות אשראי הן באמת במובן הזה הן קטנות מאוד אל מול המחזורים של - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

איזה, החוץ בנקאי אתה מדבר?

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

על החוץ בנקאי. החברות המופרדות שהן חוץ בנקאיות. 

אני רק אגיד שיש פה הצעה, אני אגיד הערה אחת שאני דווקא פה בא לקראת הבנקים. תראו, יצא כאן מתווה שבסוף מייצר גם בירוקרטיה במערכת הבנקאית. כי זה שהמידע צריך לעבור, זה ברור. זה הסעיף. אבל היה נכון לבוא ולהגיד, וזה עלה גם בעבר ואני לא יודע למה הממשלה התנגדה. שברגע שבן אדם מאשר הנפקת כרטיס, אוטומטית המידע הזה עובר. בלי עוד ניירת. בלי עוד ניירת. כי ברגע שיש כאן עוד ניירת אתם גם גוזרים הרבה עלויות על הבנקים. עכשיו, אני חושב שאני רוצה שהבנקים יתחרו והכל, אבל אני לא מחפש בכוונה להקשות עליהם. אז אני אומר, אני חושב שהיה נוהל שבן אדם אומר אני מאשר עכשיו פתיחת כרטיס ויש לי מתפעל. זה לא כל חברה. הבנקים בעצמם לא מתפעלים, יש להם חברה מתפעלת. תעבירו לו את הנתונים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

בלי שהוא יחתום על עוד טופסולוגיה, עוד ניירת, עוד חתימות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. אוקיי, אז יעבירו מידע. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

כל זמן שיש זיקה בין חברות האשראי לבנקים לא תהיה תחרות אמיתית. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

אתה צודק שצריך עוד דברים, אבל זה חלק מזה. ולמה להקשות? אז נכון שזה מקשה גם תפעולית. אבל אם כבר זה מקשה תפעולית אז בוא - - -

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אני צריך שמישהו יעשה לי סדר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, הוא לא דיבר עד עכשיו, בוא נראה. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

רגע, אני לא הבנתי עדיין את העניין. אני מצטער, אולי לוקח לי יותר זמן. אבל אולי אתה יכול להסביר. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני גם לא סיימתי. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

לא, אולי אתה יכול להסביר שוב. כאילו, המידע, מאיפה מגיע המידע? למה מישהו אחר רוצה את המידע? מיהו המישהו האחר הזה ומה הוא רוצה לעשות עם המידע?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

כשכל אחד מאתנו מוציא כרטיס אשראי בנקאי, זאת אומרת שהוא שייך לבנק שלו, יש חברה מתפעלת. שזה היום כל אחת מחברות כרטיסי האשראי. אם אפשר להסתכל, יש כרטיס שכתוב הלוגו של הבנק ומאחורה יש לוגו של חברת כרטיסי האשראי. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

זה אתה מדבר על הבנקאיים, לא החוץ בנקאיים. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

נכון, זה הבנקאי. זה כרטיס ששייך לבנק, אבל מי שעושה את כל העבודה: מוציא את הכרטיס, מתחבר למערכות, יודע לדבר עם בתי העסק כשאתה מגהץ את הכרטיס, זה חברות כרטיסי האשראי. גם שירות הלקוחות הרבה פעמים אתה פונה לחברת כרטיסי האשראי, למרות שזה כרטיס בנקאי בכלל. אז החברות האלה הן חשופות היום לכל המידע והן עושות את עבודת התפעול. אנחנו רוצים שבמסגרת ההסכם, כשאתה מוציא כרטיס אשראי בנקאי תוכל גם לאשר להם להשתמש במידע שכבר נמצא אצלם בשביל להציע לך הצעות. אם הן יכולות להציע לך אשראי, יכולות להציע לך כרטיס אשראי חלופי. אולי הן רואות - - -

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

איך אתה מוודא שזה לא יהפוך להיות דלת למלא ספאם של כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים שישלחו לי הצעות כל יומיים כדי שאני אעבור אליהם?

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

או גם ביטוחים. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

לא, אסור להעביר את זה לגורמים שלישיים. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז הם לא יכולים למכור את המידע או משהו. הגופים האלה הם גופים מפוקחים על ידי בנק ישראל. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

כל יום ראשון הם יציעו לי אשראי. אני לא רוצה. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

הגופים האלה הם גופים מפוקחים על ידי בנק ישראל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יש, היום שולחים הודעות, במייל הצעות. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

זה לא הגופים האלה. זה לא הגופים האלה. הגופים האלה זה גופים מפוקחים על ידי בנק ישראל ברמה מאוד מאוד גבוהה. גם אם יש איזה שהיא בעיה או משהו, עוד לא הגענו לזה, אבל אנחנו רוצים גם ליידע את הלקוחות איך הם יכולים לבטל את ההסכמה. אם הם רואים שיש איזה שהיא בעיה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה רצית להגיד?

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אני - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שנייה רגע. בוא ניתן רגע. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

ברי רוזנברג, מנהל רגולציה בנק לאומי. אני רציתי להעיר שצריך להסתכל על התמונה הכוללת. חסר פה נתון מאוד מאוד משמעותי כדי לקבל החלטה. והנתון הוא שחברות הביטוח, ענקי הביטוח, הגופים המוסדיים, רשאים לרכוש את חברות כרטיסי האשראי. עוד מעט האוצר יפרסם את זה, הדבר זה סוג גלוי. יש כבר משא ומתן, כבר רכשו, הכל בסדר. כלומר, מה שקורה עכשיו בסעיף הזה, הבנקים צריכים לסייע לענקי הביטוח, הממותות הגדולות, לסייע להם, להעביר אליהם מידע דרך חברות כרטיסי האשראי שאותן הם ירכשו. בעצם זה, וזה הסעיף - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז איך אתה רוצה שהם יתחרו בבנקים? איך הם יתחרו אם אין להם מידע? רק להתחיל לאסוף את המידע - - -

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

למי אין מידע?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

- - - ייקח להם 10 שנים. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

למי אין מידע? לגופים המוסדיים אין מידע? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא. איזה מידע יש להם?

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

לגופים המוסדיים אין מידע?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אם יש לי קופת גמל, יש לה מידעים על הלקוח?


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

לחברות כרטיסי האשראי אין את המידע. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

הם רוצים, הם רוצים ליזום על הלקוח. הם יכולים ליזום על הלקוח מה שהם רוצים. וגם צריך להבין - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל לוקח זמן לאסוף מידע. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אבל שנייה, אדוני לא שומע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה פוגע בתחרות אם אין לך מידע. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

על מה שאמר חבר הכנסת ברוכי. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

במקור ההגנה, במקור הרעיון הזה הוא נולד כהגנה, כהגנה ינוקא לחברת כרטיסי האשראי המופרדת. אנחנו בבנק לאומי, שמכרנו את לאומי קארד, מה שהיום מקס, הוא קיבל את הגנת הינוקא ל-5 שנים. 5 שנים חלה הגנת הינוקא הזאת. הוא התבסס, הוא גדל וכו'. אין בזה שום סבירות והיגיון להשתמש בהגנה הזאת שנועדה לשעתה, שהייתה נכונה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הבנתי, הבנתי. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

עכשיו, בשביל הדבר הזה, ושוב אני אומר - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז מה ההצעה? מה ההצעה?

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אני אומר - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה נגד הסעיף הזה?

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אי אפשר למשוך, ראיתי את הסעיף. אני אומר אי אפשר למשוך את החבל בשתי קצוות. וזה נכון גם לגבי הסעיף הבא, שאני ברשותך אעיר עליו כשנגיע אליו. אי אפשר למשוך את החבל בשתי קצוות. ברגע שגוף מוסדי רוכש חברת כרטיסי אשראי ההגנות האלה צריכות להיבדק. זה מה שאני אומר. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

כבוד יושב הראש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

איזה הגנות? זה לא הגנה פה, זה רק הסכמה להעביר מידע. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

זה הגנה, עם עטפו את זה יפה, זה בסדר. אבל במקור זה הגנה שנועדה להגן על חברת כרטיסי אשראי מופרטת ולחזק אותה אל מול הבנקים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז אני שואל אותך שאלה אחרת. איך אתה מצפה שחברה, הרי כל הסיפור הזה שתהיה תחרות. נגיד חברת הביטוח מגדל קנתה את כרטיס האשראי. אם אין לה שום מידע על שום דבר ייקח לה שנים לאסוף את המידע ולהתחרות. אז איך אני פותר את העניין הזה? יש הבדל בין האינטרס של בנק לאומי לבין האינטרס של הציבור פה. הציבור רוצה תחרות, כדי זה יפעל לטובתו. לפי השיטה שלך מגדל קנתה את החברה, עד שהיא תאסוף מידע ועד שהיא תוכל להתחרות יעברו שנים. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

א', יש לחברת מגדל מספיק מידע. וזה שעד היום לא - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין, איזה מידע יש לה?

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

זה שעד היום היא לא נכנסה - - -

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

מידע פיננסי אמר רועי שזה קל. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

היא לא רצתה להיכנס. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה זה?

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

מידע פיננסי היום לשכות האשראי מאפשרות, צמצמו את פערי הידע. היום כל חברה שהיא נותנת אשראי באמצעות דוח נתוני אשראי, תאמין לי שפערי המידע יצטמצמו לגמרי. אין כמעט פער גדול כל כך. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

לא, זה רק דירוג אשראי, שי. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

בסדר, אבל זה נותן לך אינדיקציה שלא הייתה לך אותה קודם. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אין שום דבר שמונע מגוף מוסדי היום לתת אשראי. שום דבר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה התשובה שלכם, רבותיי?

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

אני רוצה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, רגע, מה התשובה שלכם אוצר? לטענה. אם חברה, חברות ביטוח יקנו כרטיסי אשראי, למה הם זקוקים לעזרה?

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

אני אשמח להתייחס. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

שנייה. אני אתייחס ואז אני אעביר לך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, רשות התחרות. גם זה אוצר, אין בעיה. מה הרשות התחרות אומרת?

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

אני אשמח. כשמדברים על הגנות ינוקא זה לא היה הנקות ינוקא כי הם קטנים ומסכנים ואין להם. זה היה רעיון מאוד ברור שכרגע יש לבנק בלעדיות על הלקוח הזה. כרטיס האשראי נותן לו זיקה ומידע יום יומי על כל דבר שהלקוח עושה וזה מידע שבסוף הוא אין לו תחליף. וזה הופך את זה שהבנק מונופול על האשראי. וגם היום, 75% מעסקות עדיין בכרטיסים הבנקאיים, למרות כל הדברים שנעשו כדי שיהיו יותר כרטיסים חוץ בנקאיים. והאשראי הבנקאי הוא עדיין, כאילו, הוא עדיין המונופול. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז אתם ברשות תומכים בדבר הזה?

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

ולכן, ולכן - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

גם אם יקנו גופים גדולים ומוסדיים. 

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

בדיוק. ולכן זה לא שאלה של מי גדול, מי קטן, מי מסכן או מי לא מסכן. זו שאלה של האם יהיה לבנק מונופול על המידע הזה או שהמידע הזה יהיה אצל גוף נוסף, שכל סיבה שיש מתפעל, שיש חובה לעבוד עם מתפעל, בדיוק כדי שיהיה לו גישה למידע הזה וגישה ללקוח הזה. זה כל הרעיון של החוק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בנק לאומי, מה אתה משיב על זה, על מה שהיא אומרת?

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

קודם כל, לגוף המתפעל יש את המידע, הוא רואה את המידע. 

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

אבל אסור לו להשתמש בו. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אוקיי, בסדר. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

הוא רואה אותו, זה גזר כזה מול העיניים, אבל אל תיגע. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

רגע, רגע, פולקמן. עם כל ההתלהבות, הכל בסדר. רק אני אומר, השאלה היא - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הוא לא התכוון לזה ככה. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

לא, בסדר, בסדר. הכל בסדר, הוא מייצג את חברות כרטיסי האשראי המופרדות. הכל בסדר, כל אחד והתפקיד שלו. אני, מה שאני אומר זה דבר מאוד פשוט. כשיש סיבה, אוקיי? כשיש סיבה לתת, זאת אומר, ליצור מציאות שאני צריך, הרי קורה פה משהו שהוא לא סביר, הוא לא הגיוני. תשווה את זה לעולמות אחרים בין מתחרים. שאני צריך להעביר את המידע שיש לי, להעביר אותו בכוח ולעשות איזה שהן פעולות כאלה ואחרות כדי לגרום לחברות שמתחרות בי להציע וליזום על הלקוח שלי. זה לא קורה במקום אחר. 

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

זה לא מידע שלך, זה מידע של הלקוח. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

אני רוצה להגיד שהמידע לא שייך לבנק, המידע שייך ללקוח. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בוא, בוא, אני אגיד לך. הסיפור הזה של - - -

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אבל אני אומר, אבל אני אומר - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הם שולטים ב-60% מהשוק. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

- - -הציע, סתם למשל, הציע חבר הכנסת ברוכי למשל - אז למה שלא תהיה הדדיות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יכול להיות שזה הפתרון. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

אני עכשיו בדקתי - - -

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

יחסי הכוחות הם לא - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

כבוד יושב הראש, לי יש, רק רגע. לי יש כרטיס אשראי חוץ בנקאי עם המרה של 2.8. שאלתי אותם מה אני עושה?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אל תהיה פראייר. אל תהיה פראייר. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

אין, לא מוכן להוריד את זה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אל תהיה פראייר. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

אני אומר שגם כרטיסי האשראי החוץ בנקאיים שיעבירו את המידע לבנקים ושהם יתחרו עלינו. 

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

יחסי הכוחות - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

שתהיה תחרות אמיתית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה אתם לא רוצים שזה יהיה הדדי?

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אתה מבין מה קורה אדוני יושב הראש?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

א', אני אגיד, יש פה, יש פה שני - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, רגע, למה אתה לא רוצה שזה יהיה הדדי?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

כי אנחנו חושבים, הסיבה שרצו, כמו שטובי מרשות התחרות אמרה. הסיבה שרצו שחברות כרטיסי האשראי יתפעלו ואסרו על הבנקים לתפעל בעצמם, אמרו להם אתם חייבים להשתמש בהם - זה כי הבנקים בעצם שולטים בלקוחות. לקוח שנמצא אצל בנק הוא יודע עליו הכל. הכל מהכל. איזה משכורת הוא מקבל, כמה כסף יש לו, כמה כסף הוא מוציא, כמה זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

נו, ומה לא בסדר בזה?

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

זה אשראי, גם דירוג אשראי יודע כמה משכורת יש לי, הכל. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

זה מאפשר לו, אין לזה תחליף למידע הזה. המידע הזה מאפשר - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה יודע, בארצות הברית, האשראי ניתן דרך כרטיסי האשראי, לא דרך הבנק. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

כי שם יש העברת מידע - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ואיך אתה מקבל את האשראי? נגיד עכשיו נתנו לך בכרטיסי האשראי 1,000 דולר בחודש. עמדת בזה לאורך תקופה, מעלים לך את זה ל-2,000. עמדת, מעלים לך את זה ל-4,000. זאת אומרת, מה לא בסדר בזה שהם יודעים עליו הכל? מה לא בסדר? מה הבעיה?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

יש גם בישראל, אני כן אחדד. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אדוני יושב הראש, אני לא סיימתי. רק משפט אחד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא, נתת לנו חומר למחשבה. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

שני הבנקים הגדולים, השאלה - - -

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

לא, לא, הפאנצ' ליין לא אמרתי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

פאנצ' ליין לא אמרת? אז מה אמרת עד עכשיו?

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >> 

ההבדל, האירוע הוא שלא השתנה הסיפור המרכזי ששני הבנקים הגדולים, או אם תרצה שלושת הבנקים ביחד הגדולים, שהם, עוד פעם, הם, זכותם להרוויח. אבל הם מייצרים, הם שולטים ב-60% מהשוק בארץ. זה לא קיים בארצות הברית וזה לא קיים בהרבה מדינות אחרות. ולכן כל הרעיון אומר - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הבנתי. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

שעד שתהיה תחרות תחלקו במידע הזה. ואני לא מבין מה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, רגע. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אתה מבין? אדוני יושב הראש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני לא רואה למה אתם נגד. הדדיות לא תהיה עכשיו, אוקיי? היא תהיה בעוד שנה, שנתיים. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

כבוד היו"ר, אני כן רוצה להשלים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל אני לא רוצה לעשות עוד פעם חוק אחר כך. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני רוצה להשלים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שיהיה הכל הדדי. זה טוב לתחרות. למה - - -

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

הדדיות, הדדיות לצורך העניין תהיה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

- - - מה לא בסדר בסדר?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

כשהבנקים יתפעלו את הכרטיסים של חברות כרטיסי האשראי ויעבירו את המידע. ואז יוכלו, המידע כבר נמצא אצלם, יוכלו לעשות בו שימוש. זה בעצם מה שאנחנו מציעים פה. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אבל אתה לא נותן לי להתחרות עליו. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

שנייה, אני לא הפרעתי לך. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

הסעיף הבא הוא מגבלת 45 יום. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני לא הפרעתי. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אתה מבין מה קורה כאן? אני צריך להעביר מידע לחברות כרטיסי האשראי שיעשו בו שימוש. אבל אסור לי להתחרות איתם על כרטיסי האשראי. 

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

מותר לך - - -

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

כי יש עליי הגבלת 45 יום.

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

אם היה אסור לך להתחרות, איך אתה 75% מהשוק?

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אתם מבינים את האבסורד הזה? על זה אני מדבר. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

שנייה אני אגיד לגבי מה שהוא מתייחס. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

איפה אתה רואה בחוק 45 יום? 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אין פה שום התייחסות ל-45 יום. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

זה מה שקיים בחוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

היום קיים. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

קיים היום. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

שנייה, שנייה. מה שהוא מתייחס זה תקנות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

היום, לא בחוק הזה. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

- - - שאושרו, זה צו שאושר בוועדת הכספים - - -

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אז תשנו. אי אפשר למשוך בשתי קצוות. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

- - - לפני, כמה זמן זה היה?


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

חודשיים. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

כמה? חודשיים? נשמעו הטענות. כבוד היו"ר של ועדת הכספים שמע את הטענות והחליט כנגד הטענות האלה ולהשאיר את תקנות הינוקא. אבל זה נושא אחר.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

אבל זה היה לפני שחברות הביטוח הולכות להיכנס, בוא נודה על האמת. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

לפני שחברות הביטוח נכנסו. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

רגע, ומה קרה, מה קרה למחיר של האשראי?

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

ואמרתם שתדונו בזה. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

סליחה, ומה קרה על המחיר שלהם אחרי?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

בכל מקרה, אני כן רוצה לחזור פה לדבר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עזוב אותך. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

יש פה חברות שיושבות על המידע הזה ואסור להן להשתמש בו. אסור להן להשתמש בו כדי להתחרות על הלקוחות. אנחנו רוצים שיהיה להם רק את - - - 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אדוני, או שעושים תחרות - - - על הלקוחות. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אבל הבנקים לא יושבים על המידע של החברות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל למה אתה נגד תחרות?

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

או שעושים תחרות בכל - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רשות התחרות. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

- - - או שלא עושים תחרות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה אתם נגד לעשות את זה הדדי?

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

שוב, אני חושבת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע. רגע. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אי אפשר - - - מה הקשר? דברי עניינית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע. ברוכי - - -

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

אני רוצה לדבר עניינית, תנו לי שנייה לדבר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ברוכי, בוא נשמע את רשות התחרות. כן?

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

אני חושבת שאי אפשר לדבר, באמת, אי אפשר לדבר על חברות כרטיסי אשראי שהם 25% מעסקאות. כל אחד היה צריך להביא הצעת ערך אמיתית כדי לגייס את הלקוח, כי ברירת המחדל של הלקוח זה לקחת את הכרטיס הבנקאי. כמעט אין לקוח שאין לו כרטיס בנקאי. לחלקם יש גם כרטיס חוץ בנקאי, אבל כמעט כולם יש להם כרטיס בנקאי. 90% פלוס לדעתי. וכרטיס ברירת מחדל של כמעט כל הלקוחות, ברירת המחדל זה הכרטיס הבנקאי. אי אפשר להגיד שהמידע על מעט הכרטיסים, מעט העסקאות שהם היו צריכים להביא הצעת ערך אמיתית והם מנסים דרך זה לגייס את הלקוח ואז ליהנות מהלקוח. זה כמו הבנק שהוא ברירת המחדל. הוא עדיין ברירת המחדל. למרות כל הדברים שעשינו, הוא עדיין ברירת המחדל. כרטיס הוא ברירת המחדל לאשראי. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

אבל למה הפחד מתחרות?

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

נחמד להגיד שבנקים הם - - -

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אין בעיה. נעביר את המידע. 

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

זה נחמד להגיד שבנקים לא יכולים להתחרות על האשראי של הלקוחות, רק שכל חברות כרטיסי האשראי ביחד הם פחות מ-10% מהאשראי הצרכני והבנקים הם 70%-80%. זה לא יחסי כוחות שווים ולכן זה - - -

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

היה כתוב בנתון פה 30%, דרך אגב, אבל לא משנה. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

73%. של שחקנים מוסדיים. 

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

זה מוסדיים. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

בסדר. אבל אמרתם אשראי בנקאי. 

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

לא, אמרתי שהבנקים 70%-80% וחברות כרטיסי האשראי - - -

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

זה למה אתה כל שנה תצטרך לעשות דיון מחדש. אתה מבין? כי כל פעם לא פותחים את התחרות כמו שצריך. כל פעם מייצרים ככה, מייצרים ככה, ולכן אנחנו נראים ככה. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני כן רוצה להגיד. יש פה תחרות בין - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתם לא, אתם לא משכנעים בכלל בטיעונים. 

 << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>  

אני יכולה גם להתייחס בבקשה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עשיתם ממני בנק ישראל. 

 << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>  

אפשר בבקשה גם להתייחס?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני, אני לא רואה שאתם משכנעים, אני אומר לכם את האמת. 

 << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>  

היו"ר, אני יכולה להתייחס?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז אני כן רוצה להדגיש שהמצב של השוק הזה הוא מצב שבו הבנקים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

משרד המשפטים רוצה להגיב?

 << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>  

עורכת דין לירון מאוטנר לוגסי ממשרד המשפטים. אני חושבת שאנחנו בתוך כל הדבר הזה שכחנו שיש גם את הלקוח. ולנו כן מאוד חשוב להתייחס ללקוח. יש פה משהו שהוא לא טבעי. אני לא יודעת אם ירדתם עד לסוף דעתנו במובן הזה. אנחנו בעצם מטילים על צד לחוזה, שיש חוזה בעצם בין התאגיד הבנקאי לבין הלקוח לקבל הסכמה לעשות שימוש במידע של הלקוח עבור צד ג', שהוא לא צד לחוזה. זה לא דבר טריוויאלי. בטח לא שצד ג' הזה הוא איזה שהוא סוג של מיקור חוץ עבור אותו צד. הציפייה הסבירה של אדם זה שמי שאוסף עליו מידע ומי שמחזיק עליו את המידע זה אותו גוף שאיתו הוא התקשר. לא איזה שהוא צד ג'. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז את נגד הסעיף הזה?

 << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>  

לא, אני לא נגד. ואני אסביר למה יש פה, למה יש פה הצדקה. אנחנו מבינים שיש פה איזה שהיא סיטואציה מורכבת יותר שבה הגוף המתפעל הוא גוף שמכיר בעצם, שהלקוח מכיר אותו, הוא לא שקוף ללקוח. אלא ההיפך, הרבה פעמים אפילו לקוח שיש לו כרטיס למשל ניקח את ישראכרט כדוגמה, אז הוא אפילו לא מבין שהכרטיס הזה הוא בכלל כרטיס בנקאי, אלא הוא חושב שהכרטיס הוא של ישראכרט, למרות שישראכרט היא רק מתפעלת את ההנפקה עבור בנק הפועלים, לצורך העניין, למשל כדוגמה. 

אז אני אומרת שבסיטואציה המיוחדת הזאת, שבה אנחנו מבינים שהלקוח כן מכיר את הגוף המתפעל ויודע ליצור איתו קשר. ואפילו ההיפך, כשאובד לו כרטיס או כשיש שימוש לרעה למי הוא פונה? הוא פונה לאותה חברה מתפעלת, הוא לא פונה לבנק שלו. לכן אנחנו מבינים שיש פה איזה שהוא, יחד עם הצורך בתחרות, אנחנו מבינים שיש פה איזה שהיא הצדקה מיוחדת לסטות מאותו כלל הרגיל ולקבוע בצורה מפורשת, להתערב בעצם בחוזים של הבנקים ולומר אתם תבקשו ותאפשרו בעצם לאותו גוף מתפעל ליצור הסכמה ישירה בין הגוף המתפעל לבין הלקוח באמצעות החוזה שלכם. זה לא דבר שהוא טריוויאלי. אז קודם כל, גם מבחינת ההתערבות אנחנו צריכים לוודא שהיא משיגה את התכליות שלה. וכמו שרשות התחרות הציגה שיש צורך מאוד אמיתי ושיש חוסר, שהכוחות מאוד לא מאוזנים בשוק בין הגופים הבנקאיים לחוץ בנקאיים, אז זיהינו את הצורך הזה פה. אני לא בטוחה שזיהינו את הצורך הזה בכיוון ההפוך. זאת נקודה אחת. 

נקודה שנייה, גם מבחינת המידע. לגוף מתפעל יש היום כבר את המידע, כמו שנאמר פה בהרבה הזדמנויות. זה רק העניין של לתת את ההסכמה שהוא יעשה את השימושים הנוספים כדי שהוא יוכל להציע לו הצעות ערך והצעות מתחרות. לעומת זאת, כשאתם מדברים על גוף מתפעל שיעביר את המידע לבנק - לבנק אין את המידע הזה. זאת אומרת, יש פה, הולכים צעד אחד נוסף שלא שהמידע על הפירוט של החיובים נמצא אצל הבנק והוא יכול לעשות בו שימוש. אלא שממש ייקחו את המידע של הלקוח, שלא נמצא בידי הבנק של הכרטיס החוץ בנקאי - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, רגע. אני רוצה לשאול אותך שאלה. סעיף 2 אומר "התאגיד לא ימנע מהגוף המתפעל, במעשה או במחדל, לקבל את הסכמת הלקוח כאמור". למה אני צריך את סעיף 1 בכלל? שיפנו ישר ללקוח. אם הוא מסכים, מסכים. אם הוא לא מסכים, לא מסכים. למה אני צריך לתת סעיף שאומר שהבנק יהיה, יוכל לפנות ללקוח. למה אני צריך את זה? 

 << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>  

מי עוד? אתם רוצים להתייחס לזה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז אם יהיה, אם הלקוח רוצה, הבנק לא יכול להתנגד. מה הוא יכול לעשות? כל הסיפור הזה והיינו מונעים את הוויכוח. תכף אנחנו נגיע לתחרות שבאמת היא בעייתית. שאם היא, אם, זה גם פוגע. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

ביטן, ההסבר לזה, הפשוט הוא שזה פשוט לא יקרה. כי אז נוצר כאן בירוקרטיה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תתקנו את הניסוח הזה. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

לא, אבל זה זה לא יקרה. פשוט לא יקרה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שהגוף המתפעל יכול, הבנק יאפשר לגוף - - -


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

כן, זה בדיוק הבנקאות הפתוחה. נכנסתם למקום שזה בדיוק הקשר גם עם הבנקאות הפתוחה. בבנקאות הפתוחה הם ככה אמורים להעביר את המידע הזה. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אנחנו, אני כן רוצה להשיב לגבי הדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, אני אתן ליועצת. רגע. יש לנו יועצת משפטית שהיא תתייחס. היא כבר יש לה תיקונים. 

 << אורח >> ורד קירו זילברמן: << אורח >>  

אז באמת, בעיניי מה שהכי חשוב פה באמת זה הלקוח, מעבר לבנקים ולגוף המתפעל. כרגע הגוף המתפעל הוא גלוי וברור, כי היום בגלל שטרום אז החוזים הם משולשים, בין הבנק, בין המתפעל, הגוף המתפעל ובין הלקוח. בעתיד, ועל זה הסעיף הזה מדבר, הגוף המתפעל יהיה שקוף ללקוח. הלקוח לא ידע מיהו הגוף המתפעל. זה מה שפחות או יותר הסברתם לי, אני לא מתמצאת. ולכן אני אומרת אוקיי, יש פה באמת איזה שהוא הסדר לא שגרתי שמגיע הבנק. הבנק לכאורה אמור לאפשר לגוף המתפעל לבקש את ההסכמה של הלקוח, לקבל את המידע שלו. מה שהבנק בפועל עושה זה מקבל בעצמו את ההסכמה של הלקוח, אוקיי? זה דבר ראשון. אז כדי איך שהוא להתגבר על זה ולאפשר אחר כך שייווצר איזה שהוא, ההסכם הוא בין הבנק ללקוח. הגוף המתפעל, קודם כל, לא חייב להיות מפוקח, זה כמו שהבנתי מבנק ישראל. ודבר שני, 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

הוא מפוקח על ידי בנק ישראל. 

 << אורח >> לבנת קופרשטין דאש: << אורח >>  

אין גוף כזה לא מפוקח היום. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

יש מפוקח על ידי בנק ישראל. 

 << אורח >> לבנת קופרשטין דאש: << אורח >>  

מפוקח על ידי בנק ישראל. 

 << אורח >> ורד קירו זילברמן: << אורח >>  

לא, אז לא חייב. זה הבנתי. זה הבנתי. 

 << אורח >> לבנת קופרשטין דאש: << אורח >>  

שלוש חברות כרטיסי האשראי מפוקחות על ידי הבנקים. 

 << אורח >> ורד קירו זילברמן: << אורח >>  

מעבר לזה, ללקוח אין standing משפטי בתוך הסיפור הזה. אוקיי? הוא התחייב מול הבנק, בסדר? ואם הוא עכשיו רוצה לדעת מי הגוף המתפעל, מה הוא יעשה עם המידע שלו? אני לא רוצה. אני רוצה לסרב. עכשיו אני לא רוצה שאתה תפציץ אותי בהודעות על אשראי. אין, הלקוח פשוט נעלם פה מתוך הסיפור הזה. ואותי, אותנו זה מעניין. ולכן אני ביקשתי, אני לא אקריא לכם ספציפית, אבל אני אגיד את העקרונות שביקשתי והייתה הסכמה שייכנסו היה וההסדר הזה באמת נשאר ולא תהיה פנייה ישירה של הגוף המתפעל ללקוח. 

אז קודם כל, הגוף המתפעל יבקש ויקבל. המידע יהיה אודות הלקוח, לא כל מידע שהוא. דבר שני, הגוף צריך להיות גוף מפוקח לצורך השירותים הפיננסיים ולהציע שירותים פיננסיים. לא כל דבר שיש בעולם. התאגיד הבנקאי יציין בפני הלקוח את שם הגוף המתפעל בעת בקשה ההסכמה, במקרה ובאמת הוא לא יודע מי מתפעל את ההנפקה. את הגוף המתפעל. נתן הלקוח את הסכמתו, ישלח לו הגוף המתפעל הודעה בכתב שבה יצוין דבר הסכמת הלקוח, פרטי המידע, השימושים המותרים במידע. לא כל דבר מותר לו. אפשרות הלקוח לבטל את הסכמתו ולהתנותה בכל עת ודרכי התקשרות עם הגוף המתפעל. 

זה פה נותן איזה שהיא הגנה על הלקוח, שבסופו של דבר זה המידע שלו. עושים במידע הזה שימוש .ואמנם אולי לטובתו, אבל צריך להגן עליו. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

אז כל מה שאמרת יכול לחול גם על הצד השני, שכרטיסי אשראי החוץ בנקאיים יעבירו לבנקים, אותו דבר.

 << אורח >> ורד קירו זילברמן: << אורח >>  

זה לא נקודה שאני מטפלת. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

דו סטרית. 

 << אורח >> ורד קירו זילברמן: << אורח >>  

זה עניין של מדיניות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב, כל התיקונים מקובלים. רק לגבי הדדיות. 

 << אורח >> אורית ארד כ"ץ: << אורח >>  

אני אשמח רגע להתייחס להדדיות בבקשה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, רגע. מאיפה את?

 << אורח >> אורית ארד כ"ץ: << אורח >>  

אורית ארד כ"ץ, מישראכרט. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ישראכרט. תכף. 

למה שלא נכניס סעיף שמדבר שבעוד שנה-שנתיים תחול ההדדיות? אם מול מוסד כמו חברות ביטוח, דברים מהסוג הזה. למה שלא נכניס את זה כבר מראש?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אנחנו לא חושבים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה צריך עוד פעם לחוקק חוק ונביא את זה לחוק ההסדרים הבא? 

 << אורח >> אורית ארד כ"ץ: << אורח >>  

אני אשמח להשיב לשאלתך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן?

 << אורח >> אורית ארד כ"ץ: << אורח >>  

כאמור, אורית מישראכרט. לעניין ההדדיות: מי יהיה הבנק שאליו מתפעל ההנפקה יעביר את המידע? לאיזה בנק הוא יעביר? לכל המערכת הבנקאית? כי היום איך זה עובד? הבנק - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למי שפונה. 

 << אורח >> אורית ארד כ"ץ: << אורח >>  

מה זה למי שפונה? שנייה. איך זה עובד היום? לבנק יש - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הכל במחשב, לא? 

 << אורח >> אורית ארד כ"ץ: << אורח >>  

כן, לבנק שאותו אני מתפעלת יש היום את היכולת לפנות לאותו לקוח, כי זה לקוח שלו. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

מדברים על אשראי חוץ בנקאי. 

 << אורח >> אורית ארד כ"ץ: << אורח >>  

אני לא מבינה איך זה עובד. אם היום - - -


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

כרטיס אשראי, מדברים על כרטיסי אשראי. 

 << אורח >> אורית ארד כ"ץ: << אורח >>  

אני מבינה. יש היום כרטיס אשראי חוץ בנקאי, את המידע שלו אני צריכה להעביר לכל המערכת הבנקאית. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

זה ההדדיות שאנחנו מדברים עליה. 

 << אורח >> אורית ארד כ"ץ: << אורח >>  

זאת ההדדיות? כי מה שמדברים פה על העברת מידע - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מידע זורם לשני הצדדים. 

 << אורח >> אורית ארד כ"ץ: << אורח >>  

שנייה, שנייה. שנייה, אבל לא, זה לא מה שכתוב פה. מה שכתוב פה כרגע - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אז נתקן את זה, אין בעיה. 

 << אורח >> אורית ארד כ"ץ: << אורח >>  

- - - כי זה חד כיווני. רגע, לא, לא, לא. מה שכתוב פה כרגע כשזה חד כיווני - - -

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

לא, אבל מה שהיא מתכוונת כרגע אם יש לי כרטיס בנקאי - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כרגע זה חל רק על זה. 

 << אורח >> אורית ארד כ"ץ: << אורח >>  

לא, לא, זה חל רק על מתפעל הנפקה אחד מול בנק אחד. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

בדיוק. אחד על אחד. 

 << אורח >> אורית ארד כ"ץ: << אורח >>  

ואתם מדברים, למי אני אעביר? אני נורא רוצה להעביר את המידע. למי? לאיזה בנק?

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אז סליחה, אני מתקן את עצמי. הבנק שבו מופיע החיוב - - -

 << אורח >> אורית ארד כ"ץ: << אורח >>  

נו, אבל יש לך אותו. אם בו מופיע חיוב, יש לו חשבון שם. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

לא מופיע לי הפירוט. כתוב לי 10,000, 5,000 שקלים. 

 << אורח >> אורית ארד כ"ץ: << אורח >>  

זה מה שאתה רוצה? את הפירוט של כרטיסי האשראי? יש לך את זה בבנקאות - - -

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>  

מה שאתם מבקשים מהבנק תנו דו סיטרי. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אני גם רוצה ליזום עליו. הוא נוסע לחו"ל, אני רוצה לתת לו עמלת המרה יותר טובה משלך. 

 << אורח >> אורית ארד כ"ץ: << אורח >>  

פה לא מדובר על פירוט. שנייה, פה לא מדובר על פירוט. פה מדובר על היכולת לפנות ללקוח באמצעות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב, רבותיי, רבותיי, רגע, רגע. תקשיבו רגע. אני מציע לכם, הרי אנחנו לא נסיים את זה עכשיו. אני גם עוד מעט צריך לסיים את הישיבה. גם כך תהיה לנו עוד ישיבה. אני מציע שתדברו עם היועצת המשפטית והיא תהיה בקשר עם האוצר, גם עם הבנקים. איך פותרים את הבעיה הזאת של ההדדיות ואיזה סעיפים אתם רוצים, איזה נוסחים אתם רוצים פה לתקן. אין לי בעיה. פה אנחנו רוצים את מה שטוב לכולם. אבל להכניס כבר סעיף שאומר שלגוף מוסדי תהיה הדדיות. אז שנה מרגע שהוא פתח, אין בעיה. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

נגיד, אבל הגוף המוסדי אין כאן, אין כאן - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שנה מרגע שהוא רכש תהיה הדדיות. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

א', דבר ראשון אין קשר, אין קשר. כאילו, גופים מוסדיים זו שאלה בפני עצמה ששר האוצר כרגע בוחן. הוא מינה צוות לעניין הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה יש לבחון פה? אני לא מבין, כל דבר בוחנים. לא, לא, לא, תסלח לי, עם כל הכבוד לשר האוצר. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

זה משהו שהוא - - -

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

- - - התשובות ברורות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מרגע שרכבת שנה יש עליך חלה הדדיות. לא רכשת, אין הדדיות. אין בעיה. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

דבר שני, אני כן רוצה להגיד כי חברות כרטיסי האשראי - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז מה מעניין אותי שר האוצר? עכשיו אני אחכה לו שהוא יחשוב? אני אומר לך חד וחלק, הדדיות חייבת להיות. אני מקבל את זה שאי אפשר באופן מיידי, מקובל עליי. אז נעשה שנה מרגע שהוא רכש את החברה, שנה הוא מחויב להדדיות. זה הכל. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

יש הבדל, רגע, רגע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה אני צריך לחכות לשר אוצר שיחשוב, אני לא מבין את זה. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אדוני יושב הראש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הדברים ברורים. למה אתם נגד?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אנחנו נגד כי לדעתי זה יפגע בתחרות. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

דוד, יש הבדל, רגע, יש הבדל בין - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יפגע בתחרות? ההיפך. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

יפגע בתחרות. כי הבנקים, הבנקים בסופו של דבר יש חוסר - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

איך זה פוגע בתחרות, אני לא מבין?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

- - - יש חוסר פרופורציה היסטרי בין הבנקים לבין חברות כרטיסי האשראי. בנקים זה תאגידים של 60 מיליארד שקלים, שמולם יש חברות כרטיסי אשראי ששוות - - -

<< אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

שנייה, שנייה, אני אסביר. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

זה עודד תחרות או פגע באנשים?


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

צמצום המסגרות פגע באנשים? זה גם יכול. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

גם אמרתם את זה על צמצום מסגרות, שיושב הראש ביטל את הסעיף הזה. על זה אמרתם את זה גם כן. נו, בסוף הבינו - - -

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני לא הפרעתי לך, אז אני כן רוצה להשלים שנייה. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

סליחה, מתנצל. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

יש פה חוסר פרופורציה. יש גופים שאנחנו מנסים ואני שותף לתסכול שלך, להתחרות במערכת הבנקאית. ומה שאנחנו רואים את המערכת הבנקאית רק מגדילה את הרווחים שלה. כשאנחנו מנסים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה נכון. היא מגדילה כל הזמן. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

- - - פעם אחר פעם בשביל שכולנו, כל אזרחי ישראל, נוכל ליהנות מתחרות אמיתית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז מתי אתה רוצה הדדיות? עוד 10 שנים?

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

כשיהיה שינוי בנתחי השוק, יושב הראש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

איזה?

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

לא, תראה, מה שקורה עכשיו. אני אתן לך דוגמה לאירוע שקרה עכשיו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל אם אין תחרות בחיים לא ישתנה. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

לא, רגע, לא. מה קרה עכשיו? ראינו את זה עכשיו קורה, עם כמה חברות פינטק. וזה קשור, דרך אגב, לדיון שגם אתה תגיע אליו מתישהו, על מס"ב ושב"א. חברות שהיו בבעלות הבנקים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה דבר אחר. זה דבר אחר, העברתי את זה לוועדה השנייה. לא? זה מה שהעברנו. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

לא, לא, זה לא בחוק ההסדרים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אה, אוקיי. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

ברגע, מה שקרה שראינו שברגע שהבנקים רואים על פעולה מסוימת הם יכולים להציע הצעות בין השאר כמו שגם הבנק הגדול בישראל עשה - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יותר טובות. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

- - - לא, אבל מה קרה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה זה מפריע לי? שהלקוח יהנה. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

אז הנה אני אתן לך דוגמה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה, לא, שהלקוח יהנה. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

לא. אז אם תשנה, אבל הנה מה הדוגמה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בשם התחרות אתה רוצה שהוא יפסיד? אני לא מבין. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

אז תשמע, היושב ראש, תשמע את הדוגמה. כי זה מה שקרה עם אפליקציית ביט. מה קרה עם אפליקציית ביט? - במשך X שנים בנק גדול שהוא בנק מעולה, אבל מה? לאורך שנים הוא סבסד, הוא סבסד עמלות כדי לקבל נתח שוק. ואז מה קרה? נוצרה אפליקציה מצוינת, רק שהיא 95% מהשוק. כולם יש, אין תחרות יותר. אין. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

75% לא 95%. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

95%. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

75%. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

אוקיי, אני מכיר נתונים. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אז מה, אז בנק אחד עשה טעות, אז מה? אתה דופק את כל - - - 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

עכשיו, לכן אדוני, חברי הכנסת, שנייה. אבל תן לי משפט לסיים. אדוני יושב הראש וחברי הכנסת, תשמעו. אני חושב שהאירוע כאן - יש כאן מהלך ארוך שנים של מונופול בנקאי. אין תקדים לזה למדינות שבו שני הבנקים הגדולים שולטים ברוב השוק. ולכן השאלה מתי צריכה להיות הדדיות? אני איתך, לגמרי. אבל כשנתחיל לראות שינוי בנתחי השוק. ויהיה כאן יותר תחרות בשוק האשראי, אז אתה צודק, נהיה משחק בין שווים. היום זה לא עובד. הם יוכלו להציע לך תמיד הצעה יותר טובה, כדי לגנוב את הלקוח. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל הלקוח נהנה מזה, מה, מה הבעיה?

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

עוד פעם, אבל הוא לא נהנה מזה, כי אז הוא מקבל את זה בעמלות. הוא נהנה מזה לרגע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אל תדאג, עמלות אני כבר סגרתי. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

זה כמו גוגל. אדוני יושב הראש, תראה, היה פה דיונים בזמנו על גוגל. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

איך הוא נהנה? הריביות הכי גבוהות של חברות כרטיסי האשראי. איך הוא נהנה?

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

כל מונופול ברגע אחד הוא טוב לך. הוא טוב לך. כולם נורא מבסוטים, כי אתה חינם. בסוף אתה משלם את המחיר. אין תרחיש, אין מצב שכל עוד יש מונופולים, בסוף, לרגע אחד אתה מקבל הטבה ואחר כך אתה משלם - - -

<< דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

דוד, יש עוד מרכיב אחד שלא דיברנו עליו בכלל וזה המידע שלי, שהולך ללכת לידיים של מישהו אחר. אני לא רוצה את זה. 

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

אני יכולה לנסות עוד פעם אחת לשכנע את - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תנסי, אבל אתם לא משכנעים. כי הדדיות צריכה להיות. גם לטובת התחרות היא צריכה להיות. אז לא מיידי, אבל יהיה. 

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

אני כן רוצה עוד משפט אחד. מסוף מערכת היחסים פרטית בנקאית זו מערכת יחסים משולשת בגלל חוק שטרום. יש עוד שני צדדים בסיפור. וכרטיס חוץ בנקאי זה מערכת יחסים בילטרלית. ואנחנו בכוח נכניס את הבנק במערכת יחסים שהוא לא נמצא בו. וזה לתת לבנק איזה שהוא עוד יתרון. למה לתת לבנק את המידע הזה? הוא לא נותן לחברת כרטיסי האשראי - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז אף פעם הבנק לא יקבל מידע?

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

לא. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

לא, הוא יכול לקבל מידע, הבנק יכול לקבל מידע במסגרת - - -

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

הבנק יכול לקבל מידע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

באיזה מסגרת?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אם אני, הוא יכול - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה, הוא צריך לעבור על החוק כדי לקבל מידע?

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

לא. לא. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

הבנק יכול לקבל מידע בהסכמת לקוח. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

- - - לקבל הרשאה למידע שיש לי בכרטיס אשראי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תראו, אני לא אלך נגד רשות התחרות. שיהיה ברור פה. אבל לדעתי תשקלו את הכל עוד פעם. כי לא יכול להיות מצב שחברה גדולה, כמו חברת ביטוח ענקית, שיש לה אמצעים ויש לה יכולת ויש לה כוח וזה, שהיא יכולה להתחרות. אז בשביל מה עשיתם את כל השטרום הזה אם בסופו של דבר אין מזה כלום? רגע. זה לדעתי כן יכול לפגוע בתחרות במידה והם לא היה להם את המידעים. הפוך על הפוך אני קורא לזה. 

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

משהו שכן חשוב - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל אני לא, אני לא אלך נגדכם, כי אני לא, אני לא מומחה לזה. ואני לא עכשיו אבוא ואשנה את העסק - - -

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

אני רוצה רק לחדד מה שמיכאל אמר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

- - - אבל תבדקו את זה. 

 << אורח >> טובי הריס: << אורח >>  

שבבנקאות הפתוחה גם המידע של חברות כרטיסי האשראי, גם בחוץ בנקאי - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לישיבה הבאה תחשבו על זה עוד פעם. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

בבנקאות הפתוחה הגופים המוסדיים לא מעבירים מידע, רק אני מזכיר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני מציע, רגע, בנק לאומי ואיגוד הבנקים. אם זה מפריע לכם הדבר הזה ואתם חושבים, דברו איתם, תציגו מסמך. רגע. רגע, לא להפריע. תציגו מסמך למה זה לא פוגע בתחרות. יש לכם את המומחים שלכם. גם לאוצר וגם לנו וגם לרשות התחרות, בואו נתמודד עם זה. אם אתם לא תשכנעו, אני לא אלך נגד רשות התחרות. כי אני לא אגיד שהתחרות לא נפגעת ובסוף אולי היא תיפגע. אז אני לא, אני לא מומחה לזה. נראה לי שאתם צודקים יותר מהם, זה כן. אבל אתם צריכים לעבד את זה יחד איתם. בסדר?

 << אורח >> ורד קירו זילברמן: << אורח >>  

שתי הערות קטנות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן.

 << אורח >> ורד קירו זילברמן: << אורח >>  

אחד, משהו לגבי עצם ההסדר עצמו. אז הייתה, היה חידוד של משרד האוצר ושל הממשלה, שאותו עוסק בתפעול הנפקה הוא יהיה העוסק בתפעול ההנפקה המהותי. שזה לא יהיה איזה גוף שנותן חלק מהשירותים, אלא באמת המהות. ומאוד מתחברת למה שאמר חבר הכנסת. העניין של המידע, אני, ברשותך, לבדוק את הנושא של הגנת הפרטיות. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

מבחינתי זה א'-ב', אני לא יודע למה זה לא הדבר הראשון שאנחנו מדברים עליו. כל העולם כולו מפחד להעביר מידע ממקום למקום היום. יש כל מיני רגולציות בכל העולם, אנחנו לא יודעים מה לעשות עם זה. ופה אנחנו מדברים על ללכת מצד אחד לשני, להעביר מידע ממקום למקום. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

בהסכמה, הכל בהסכמה. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

בסדר, במקרה שאתם מדברים עליו המידע כבר שם. בסדר, אבל ההדדיות. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

ההדדיות מבקשת מידע שלא קיימת היום. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

בהסכמה. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אני מתנגד שהמידע שלי - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל כתוב, זה רק בהסכמה. מה זה?

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

מה זה אומר בהסכמה? אתה יודע מה זה בהסכמה. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

כל הבנקאות הפתוחה שעשו, מה המהות שלה, לאן היא הולכת?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז אתה לא רוצה בכלל להעביר מידע?

 << אורח >> ורד קירו זילברמן: << אורח >>  

לא, רוצים לבדוק את זה. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

על ההדדיות. במקרה הראשון המידע כבר שם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני אמרתי, הנושא של הגנת הפרטיות הוא חשוב. אבל המידע גם ככה זורם בכל מקום. אני לא, לא חושב - - -

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

במקרה הזה המידע כבר אצלם. זה, זה משהו אחר. 

 << אורח >> ורד קירו זילברמן: << אורח >>  

עדיין אני אשמח כן לבדוק את זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל אמרתי, אני לא נלחם בזה. אני מציע שידברו ביניהם. 

אני חייב לסיים עוד מעט. אני צריך לגמור, לסיים לגמור את זה. אם זה לא הערה חשובה. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

רגע, עוד נקודה. הערה חשובה, בהמשך גם למה שנאמר פה, גם משרד המשפטים וגם הייעוץ המשפטי של הוועדה. מדובר הרי בהסדר שהוא מאוד לא סטנדרטי, מאוד לא טריוויאלי. יש פה עוד נושא ששונה עכשיו בחוק ביחס למה שהיה בשטרום. בשטרום היה ניתן לעשות שימוש במידע הזה רק לצורך מתן אשראי. עכשיו שינו את זה ובעצם החברה יכולה לעשות שימוש במידע הזה בלי שום מגבלה. 

 << אורח >> אורית ארד כ"ץ: << אורח >>  

זה לא נכון שזה רק, אגב, אשראי. זה היה אגב פעילות הנפקה. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

הנפקה ואשראי. 

 << אורח >> אורית ארד כ"ץ: << אורח >>  

פעילות נלווית לפעילות הנפקה. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

ביטוח זה לא פעילות נלווית. 

 << אורח >> אורית ארד כ"ץ: << אורח >>  

את חוששת שחברות כרטיסי האשראי יציעו ביטוח?

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

שחברות ביטוח, שחברות הביטוח. 

 << אורח >> אורית ארד כ"ץ: << אורח >>  

זה יפגע בפעילות של המערכת הבנקאית?

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

א', חברות כרטיסי האשראי מציעות ביטוח. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

מה זאת אומרת? - - - הגופים המוסדיים. 

 << אורח >> אורית ארד כ"ץ: << אורח >>  

המערכת הבנקאית תיפגע אם חברות כרטיסי האשראי יציעו ביטוח? איך?

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אני מסכים איתה, זה גם עניין של פרטיות. עם כל הכבוד, אני לא רוצה שישתפו את המידע הבנקאי שלי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רבותיי, רבותיי. דברו, יש לנו עוד - - - 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

- - - למידע הזה לקדם תחרות. אני לא רוצה שגם תמכרו לי ביטוחים מהמידע הזה. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

זה לא קשור לעולם האשראי, אין סיבה לתת את זה. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

הכל תחת הסכמה. 


 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

זה לא באמת הסכמה. יהיה בוכטה של טפסים, תחתום על כל הטפסים ואז בסוף אתה תקבל כרטיס אשראי. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

אז הוספנו, אז הוספנו עוד הוראות בהקשר הזה. שכן הן חייבות ליידע את הלקוח גם על השימושים. גם למי הוא נתן את המידע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

איפה הוספתם? לא, זה תיקונים. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, אז זה לישיבה הבאה. תמשיך לקרוא. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

שיהיה ברור, אני רק חושב שצריך לדייק את זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תמשיכו לקרוא, קדימה, נו. אני רוצה לגמור. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

	
	1. 
	

	
	
	(4)
	בסעיף 9ט(א), אחרי "(בפרק זה - התעריפון המלא)" יבוא "ובלבד שאופן חישוב העמלות כאמור לא יכלול סכום או שיעור מזערי". 
דמוי רובה מסוג M-16 ,M-4 ,AR-15 ובעלי מראה דומה;



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הלאה. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני כן רוצה להגיד פה את העיקריים של הדבר הזה. זה עומד בפני עצמו, זה העניין של עמלת המינימום. היום בתעריפונים של הבנקים מופיעה עמלת מינימום לגבי פעולות כאלה ואחרות. אנחנו זיהינו את זה כבעיה במובן הזה שהלקוחות לא יודעים שאפשר לקבל פחות מזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז מה הם צריכים לציין?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז אנחנו בהתחלה חשבנו לבטל את זה. אחרי זה שמענו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עכשיו אתם לא רוצים לבטל את זה. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז עכשיו אחרי ששמענו את הערות הציבור לדבר הזה ובאמת קיימנו שיח. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שעכשיו אמרו?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

לא, קיימנו עוד לפני זה שיח. אנחנו בנושא הזה ספציפית - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז זה נשאר ככה?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אז את זה אנחנו רוצים להוריד ובמקום זה לכתוב שיהיה כתוב בתעריפון שיהיה ברור שאפשר לקבל מחיר נמוך יותר גם כשזה עמלת מינימום. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. הלאה, תמשיך לקרוא. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

	
	28.
	בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017, בסעיף 9, סעיף קטן (ג) - בטל. 




 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה זה?

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

זה הסעיף שמחייב את הבנקים לצמצם את מסגרות האשראי שלהם. זה הגנת ינוקא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז זה השלב הבא של הביטול. נכון?

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

נכון. אנחנו צמצמנו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, זה בעד. כולם בעד. סעיף 29?

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אפשר להעיר?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה נגד?

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

לא, אני רוצה להעיר משהו. אפשר להעיר משהו?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, תעיר. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אני מבקש להוסיף או בסעיף הזה או בסעיף אחר כך גם את, כמו שביטלו את הגנת הינוקא הזאת פה בוועדה של צמצום הוועדות, אני אבקש לבטל גם את הגנת הינוקא של 45 יום, בהמשך לדברים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה זה 45 יום?

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

כן, כן, תפרט. תפרט. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

זה לא בחוק הזה. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אני אסביר. אני אסביר. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני כן אגיד, כבוד יושב הראש, שזה נושא נפרד לגמרי - - -

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

זה לא נושא נפרד. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

- - - שנדון בוועדת הכספים. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אפשר שהוא יסביר לנו רק מה זה?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

לא, אין בעיה. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

זה לא נושא נפרד. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אני רוצה רק לתת רקע. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

תשמע, אוקיי. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד ): << דובר >>  

אפשר שהוא יסביר לנו?

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

קודם אני הפרעתי לך ואני מתנצל. אוקיי? עכשיו אני אדבר ואחר כך, מיכאל, אתה. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

אין בעיה, הדדיות. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

זה לא נושא נפרד בעיניי. זה, זה הסעיף שבו מבטלים הגנת ינוקא שפגעה בלקוחות, שזה צמצום מסגרות אשראי שאתם מכירים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, זה ביטלנו. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

כן, אצלך בוועדה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, ביטלנו חלק וזה החלק השני. אמרנו שזה - - -

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

כן, כן, הסופי. הצו, כן. ומה שאנחנו מבקשים להכניס פה, זה צריך להיות לדעתי סעיף נפרד, אבל זה אותו רעיון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, זה עדיין על טיוטה. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

זה לבטל הגנת ינוקא נוספת שנקראת, שם הסלנג שלה, מגבלת 45 יום, שבעצם אומרת את הדבר הבא: לבנקים אסור לפנות ללקוחות שלהם בעניין כרטיס אשראי, רק 45 יום לפני פג תוקף הכרטיס. כלומר, כאשר אני יש לי לקוח, כן, יש לו כרטיס אשראי שלי וכו'. כמו שדיברו פה קודם להעביר מידע לחברות כרטיסי האשראי, הם יכולים להתחרות עליו, להשתמש במידע. הכל בסדר. אבל מה? לי, אני, לבנק, אסור לי לתת הצעה, הצעת נגד.

משל למה הדבר דומה? לזה שיש חברה א' וחברה ב'. חברה א' מוכרת מוצר ב-8 שקלים. חברה ב' רוצה לעשות תחרות, מוכרת אותו ב-7 שקלים. ואז חברה א' רוצה להוריד את זה ל-6 שקלים, אומרים לה לא, לא, לא, נגמרה התחרות. מה קורה ללקוחות? החברה השנייה אומרת רגע, למה שאני אמכור ב-7 שקלים? הרי הוא תקוע ב-8. אני אעלה את זה ל-7.5. וזה מה, זה מה שהולך ומתהווה עכשיו. לא יכול להיות מצב, דרך אגב, הייתה כתבה על ישראכרט בהקשר הזה, אפשר לראות את זה. אבל אני אומר, במציאות כזאת שבה חברות כרטיסי האשראי יודעות שהבנקים לא יכולים להתחרות על הלקוחות, אלא רק 45 יום לפני פג תוקף. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

הבנקים מנפיקים אוטומטית כשפג התוקף. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אני לא הפרעתי לך, אל תפריעי לי. הם לא יכולים להתחרות על הלקוחות. מה קורה? אין תחרות על עמלות המרה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה אתה רוצה? לבטל את ה-45 יום שתמיד תוכלו לפנות?

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אני אומר, אין שום הבדל. הם לא יכולים, אני אסביר לך מה זה אומר. זה אומר שבעמלות המרה, כמו הדוגמה שנתנו פה מישהו נוסע לחו"ל, חוזר עם וואחד עמלות עמלה, אי אפשר להתחרות. המועדונים, ההטבות, כל הדברים האלה, אתה רואה בן אדם שנוסע הרבה לחו"ל, אתה רואה בן אדם שנמצא במועדון כזה, במועדון אחר. או קונה באיזה שהוא מקום מסוים באופן ספציפי. אתה יכול להציע לו הרבה הצעות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין לי כבר זמן. מה ההצעה?

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

מה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה רוצה לבטל את ה-45 יום?

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אני אומר שכמו שביטלנו, נבטל גם את הסעיף הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה בסמכות ועדת כספים?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

זה, כן. זה נקרא במסגרת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה לא חלק מהחוק הזה. 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

לא. זה נקבע במסגרת הצו שוועדת הכספים אישרה לפני חודשיים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שמה? שהם החליטו לא לבטל?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

הם החליטו לא לבטל. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

זה לא מדויק. סליחה שאני אומר את זה, זה לא מדויק. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

כבוד יושב הראש, הרי למה, תראו, אני מכבד - - - למה זה בא?

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

זה לא מדויק. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

זה בא לתוך הטענה שנושאת מטוסים רוצה לדרוס את המכוניות הקטנות. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

זה לא מדויק. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

את הסירות הקטנות. זה ברור, נו. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אגב, הפרדת כאל מדיסקונט החליטו להאריך את הגנות הינוקא בעוד 5 שנים אחרי כבר 5 שנים. 5 שנים מנעו תחרות, אני, שנייה, ברשותך. 5 שנים מנעו תחרות ועכשיו עוד 5 שנים מנסים למנוע. 

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

לא מנעו תחרות. מנסים לפתוח את השוק. אתם עדיין - - - 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

רועי, המפתח זה - - -

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

אתם הבנק, אתם מונופול. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

מה אכפת לך שנריב על הלקוחות?

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

לא, מכיוון שאתם לא רבים. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

מה אכפת לך שניתן לו מוצר יותר בזול?

 << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >>  

כי אתם לא, א' אני בעד, רק השאלה מתי. היה לנו את אותו דיון, יושב הראש, היה פה דיון על - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני הבנתי. אבל כיוון שוועדת כספים דנה בזה - - - 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>  

ברור, ברור. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

היא לא דנה בזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

- - - לפני חודשיים, רגע, אישרה את זה. אני לא אגע בזה. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

היא לא אישרה את זה. היא אישרה את זה אגב הפרדה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב, זה גם לא חלק מהחוק. אני לא אגע בזה. מה, תמשיך לקרוא. אני לא יכול לגעת בזה, אני מאוד מצטער. זה לא מקובל. הם החליטו. אז מה, עכשיו אחרי חודשיים אני אעשה להם היפוך מגמה?

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

סעיף 29. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה לא פורמלי, אבל הם כבר דנו בזה. מה אני יכול לעשות?

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

	פרק בנקאות
ואשראי - תחילה
	29.
	תחילתו של סעיף 9 לחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), השתע"ז-2017, כנוסחו בסעיף 28 לחוק זה, ביום כ"ב בשבט התשפ"ד (1 בפברואר 2024). 



בעיקרון, כל התיקונים שהכנסנו עכשיו ייכנסו לתוקף יחד עם כניסה לתוקף של חוק ההסדרים, 1 ביוני. ולזה אנחנו נותנים תחילה מאוחרת של 1 בפברואר 2024. וזה רלוונטי רק להוראת השעה שתיכנס לתוקף בשנת 2027. זאת אומרת, מה שאנחנו צמצמנו את המסגרות, מה שהיה פה מצומצם, זה יסתיים ב-1 בפברואר 2024. זה יישאר בתוקף. הצמצום הנוסף שאמור להיכנס ב-2027 לא ייכנס לתוקף, כי אנחנו מבטלים אותו במסגרת החוק הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מבטלים אותו עכשיו. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ואל תשכחו את מה שהם אמרו, שהם לא יכולים לעמוד בעניין הזה. אז זה אתם צריכים לנהל איתם משא ומתן. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

להוסיף עוד סעיף תחילה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יחד עם בנק ישראל ותגידו לנו מה הוחלט בעניין הזה. בסדר? 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

אין בעיה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שבעיקרון לתת תקופה עם אפשרות להאריך תקופה נוספת. 

 << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >>  

מקובל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר? מישהו, מבחינתי קראנו את הכל. סיימנו. כל ההערות שלנו, אני מבקש להתייחס אליהם במסגרת של התיקונים. כל מי שיש לו פנייה, שיפנה ליועצת המשפטית של הוועדה, היא תרכז לנו את הכל. 

תודה רבה לכם. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:35. << סיום >>