פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 1 31 ועדת הכספים 27/04/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 101 מישיבת ועדת הכספים יום חמישי, ו' באייר התשפ"ג (27 באפריל 2023), שעה 13:05 סדר היום: << הצח >> פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור), למעט סעיפים 10-8 (התחדשות עירונית) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 << הצח >> פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור) סעיפים 5(1) דירות מעטפת נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל חנוך דב מלביצקי מוזמנים: אסף וקסלר – אגף תקציבים, משרד האוצר יפתח עשהאל – רפרנט תקציבים, משרד האוצר שי אהרונוביץ – סמנכ"ל בכיר מסמ"ק, רשות המסים, רשות המסים רואי זרנצנסקי – מנהל תחום בכיר מקצועות, מיסוי מקרקעין, רשות המסים רודין נפסון – עוזר ראשי משפטי, רשות המסים עומר רחמים – עוזר שר האוצר יוסי אלישע – יו"ר פורום מיסים, לשכת עורכי הדין שי כהן – רו"ח, לשכת רואי החשבון בישראל ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן ראש תחום פרלמנטרי: ליאת קרפטי רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור), למעט סעיפים 10-8 (התחדשות עירונית) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עובר לסעיף הבא. פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית, סעיפים 5(1) דירות מעטפת. מי מציג את החוק? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> יפתח עשהאל, אגף תקציבים באוצר. הצעת החוק הזו מובאת במסגרת תכנית ההתייעלות הכלכלית, כצעד שאמור להגדיל את ההכנסות ולהתכנס למסגרת ההוצאה בתקציב. הצעד בא לתקן לקונה שקיימת היום בחוק, של איזו שהיא התחמקות מס של דירות יוקרה. זהו צעד שממוקד רק בדירות יוקרה, שמצליחות להתחמק ממס רכישה. בדירות יוקרה, לרוב, היזם לא משלים את כל הבנייה; קודם רוכשים את הדירה ואחר כך משלימים את הבנייה, כי יש כל מיני העדפות אישיות בסוג הזה של הדירות, ולכן לא משלמים את מס הרכישה של דירות מגורים. מבחינתנו, אנחנו רואים את זה כטעות בחוק והתחמקות ממס, ולכן אנחנו מתקנים אותו. היום, כדי למנוע את ההתחמקות הזו, מגדירים דירת מעטפת כדירת יוקרה שממוקמת בבניין המיועד למגורים, והדירה עתידה לשמש למגורים. כך, מס הרכישה יהיה בהתאם למס הרכישה של דירת מגורים, כמו כל אזרח אחר שקונה דירה. אני יכול להקריא? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לפני ההקראה, הרב גפני, איפה ההטבה פה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זוהי לא הטבה; הפוך. << דובר >> קריאה: << דובר >> היא יכולה להיות הטבה. מי שזו הדירה היחידה שלו, שקונה ברמת מעטפת – זו יכולה להיות הטבה עבורו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> של מה? << דובר >> קריאה: << דובר >> שיראו את זה כדירת מגורים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני אסביר. מס הרכישה על קרקע הוא גבוה יותר ממס רכישה על דירת יחידה, ונמוך יותר ממס רכישה על דירה למשקיעים. בגלל שמדובר בדירות יוקרה, לרוב אלה משקיעים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מהן דירות יוקרה? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> רגע, דירת מעטפת לא מתייחסת לדירות יוקרה. היישום של המודל של דירות מעטפת מגיע רק בדירות יוקרה, כי אז, באמת, יש את האינסנטיב הכלכלי לבקש את זה מהיזם ברמת מעטפת, ולא ברמת דירת מגורים. בדרך כלל, זה קורה בדירות שהשווי שלהן ממש גבוה. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אני רוצה להסביר רגע איך החוק עובד היום במס רכישה. במס רכישה, גם כשאני קונה זכות במקרקעין, זאת אומרת, אני קונה קרקע, ומי שמוכר לי אותה מתחייב לבנות לי שם דירת מגורים – זה נחשב לדירת מגורים, לטוב ולרע; זה נחשב לדירת מגורים יחידה, ומצד שני, זה נחשב לדירת מגורים נוספת. זה שונה ממוצרים אחרים. החוק קובע באופן מיוחד לגבי דירות מגורים, בזה ובמי שקונה בקבוצת רכישה. החוק לא אומר "דירות יוקרה", אבל אנחנו מדברים על דירות שנרכשות בסכומים של עשרות מיליוני שקלים, בעיקר בתל אביב, קצת בנתניה אולי, תקנו אותי אם אני טועה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אז תכתבו את זה בחוק. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> יש להם אינסנטיב לבוא ולהגיד ליזם: "תקשיב, תמסור לי את הדירה ב-60%-70% גמר". ברגע שהוא מוסר לו אותה ברמה כזו, הוא בא ואומר: "אני לא קניתי דירת מגורים, כי היזם לא מסיים לי אותה, ולכן אני משלם מס רכישה לפי 5%, לעומת ה-8% בדירת מגורים נוספת". אנחנו נתקלנו במקרים האלה; אלה לא כמויות של מקרים בשנה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו השאלה שלי. מסתבר שיש לכם נתונים, לא סתם הייתם מביאים חוק. כמה דירות מעטפת כאלה יש בשנה? מה הסכומים שלהן? ובאיזה אזורים הן? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אפשר להגיד שאחרי התיקון בו הגדלנו את מס הרכישה למרובי דירות, זה הפך להיות מוצר הרבה יותר נפוץ, בעיקר בתל אביב, הרצליה, נתניה, איפה שהדירות יקרות. אנחנו נתקלים בעשרות כאלה בשנה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> צפי ההכנסות הצפוי מהתיקון הזה הוא כ-40 מיליון ₪ בשנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה היו לפני התיקון? וכמה יש עכשיו? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> השאלה היא האם הדירה תמוסה כדירה או כנכס מקרקעין; זה ההבדל. הדירות ימשיכו להימכר באותה הצורה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל עוד והוא לא קיבל את זה כנכס מקרקעין; כל עוד הוא לא נכנס, נכון להיום. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אנחנו אומרים: כל עוד זה בבניין המיועד לשמש למגורים, גם אם בנייתה טרם הסתיימה, שאין עמה התחייבות מצד המוכר לסיים את הבנייה, בלבד שהסתיימה בנייתם של הקירות החיצוניים של הדירה – זה יוגדר כדירה. כמו שאנחנו עושים עם כל דירה אחרת – כך נעשה גם את הדירה הזו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מהי ההצדקה המוסרית כדי לתבוע את זה בחוק? זה לא ראוי למגורים - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> למה לא? זו דירה מקבלן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל זו דירת מעטפת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש דירה בה יש קירות חיצוניים. אני לא יכול להתגורר שם; זו לא דירה שהיא למגורים. מהי ההצדקה המוסרית לחוק הזה? אני מבין שהיה בג"ץ - - - << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> לא היה בג"ץ, וזה משהו שאנחנו קצת מערבבים. היה איזה פסק דין של העליון שבכלל דיבר על מס שבח, ולא על מס רכישה; זה משהו אחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא משנה. הוא דיבר על המעטפת. מה זה משנה אם זה מס שבח או מס רכישה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השאלה שלי היא בלי בג"ץ. היא לא קשורה לעניין. << יור >> י << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא הקשר שלך לבג"ץ, הרב גפני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שאני הבנתי הוא שאתם נדרשתם לעניין הזה – הרי לא מדובר על הרבה מקרים – בגלל שהיה בג"ץ לגבי מס שבח. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> לא. זה היה לפני. ניסינו מאז את תיקון 76. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הכל בסדר. אני מתנצל, אני חוזר בי. לא בגלל הבג"ץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרתי לך, אף פעם אל תפרגן לבג"ץ. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו בעד בג"ץ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שבג"ץ אמר לא מעלה ולא מוריד לגבי השאלה שלי. אני שואל: איזו הצדקה מוסרית? אתם מבקשים מאיתנו שנאשר את זה. בן אדם שאין לו דירה, יש לו רק מעטפת – למה אנחנו מחייבים אותו במיסוי? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> מבחינה מוסרית, אנחנו חושבים שיש פה הצדקה מלאה, בגלל שמדובר על הדירות שהן הכי יקרות, ורק למי שיש יכולת לקבל את הנכס במצב הזה, ובהמשך להלביש עליו את הפריטים הנוספים – שם יש את האינסנטיב לעשות את התיקון הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז לפי דבריכם, כמו מה שאמר דלל בדיון הקודם, אם אתם זוכרים, תעשו את זה שאם הדירה בשווי X, לא משנה כמה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אמרתם עשרות מיליונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם אומרים שאלה דירות של עשרות מיליונים. אז לפי דבריכם, לא אכפת להם שזה יהיה כך, נכון? למסות את זה מ-5 מיליון או מ-10 מיליון. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> חברים, תראו, אני רוצה להיכנס לראש שלכם. מה אתם אומרים? שאנשים רוכשים דירות יקרות, והם לא משלמים את מס הרכישה במלואו. נכון? מי שקונה דירה ב-2 מיליון ₪, לאחר שהוא קנה אותה כמעטפת, הוא יכול להשקיע אולי כמה מאות אלפי שקלים. אולי, אני לא יודע. יכול להיות שהוא לא רצה מטבח או אמבטיה. אני מבין שאותן דירות שהמדינה מפסידה מהן את המס הן דירות יוקרה, שנמצאות באיזה שהוא פנטהאוז, שהוא קנה אותו ב-30 מיליון ₪ או ב-50 מיליון ₪, ואז הוא רוצה לעשות את הכל מזהב. פה אתם מפסידים את הכסף, וזה מוצדק לקחת את המס הזה מאותם אנשים ששילמו עשרות מיליוני שקלים עבור דירה. אז בואו תעשו את ההבדל הזה. הלא, אם אני קונה דירה ב-2 מיליון ₪ ואני לא רוצה את המטבח של הקבלן – זה לא סוף העולם, אבל איפה שאתם באמת מפסידים מס וששם ישנה בעיה – עם זה אני זורם איתכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שאומר חבר הכנסת דלל, ואני מזדהה עם זה לגמרי: יש הצדקה מוסרית, כשאתם אומרים שלבן אדם יש פנטהאוז, הוא עשיר מאוד ויש לו את היכולות לתכנן את הדברים ולעשות את זה; פעם למכור ופעם לא למכור - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הוא מביא אפילו אדריכל מאיטליה; אני מכיר את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> - - וכל מה שנלווה לעניין הזה. אתם אומרים שלא יכול להיות שבן אדם ינצל את החקיקה הקיימת, ולא ישלם את המס בדירת מעטפת, אבל כאשר מדובר על דירה רגילה, נורמלית, בסכומים מאוד מינוריים – למה שם צריך? איזו הצדקה מוסרית יש לזה? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> קודם כל, אנחנו מדברים, כמובן, על כך שמי שקונה דירה יחידה ב-2 מיליון ₪, נכון למצב היום, אם הוא מקבל אותה ברמת מעטפת, כשאין התחייבות להשלמת בנייה עד הסוף – הוא לא נהנה מהטבת הדירה היחידה. זאת אומרת, אחד שקונה ב-2 מיליון ₪ וזו הדירה היחידה שלו, לא יבקש אותה ברמת המעטפת. לא עליו אנחנו מדברים, כי גם כך הוא יבקש את זה כדירה, כי זו תהיה הדירה היחידה שלו ולא יהיה לו מס רכישה בכלל. מי שיבקש את זה יכול גם להיות משקיע שקונה דירה שנייה ב-7 מיליון ₪ או 8 מיליון ₪. ההפרש בין מס רכישה של 6% לבין מס רכישה של 8% והלאה מתמרץ אותו לבקש את זה ברמת מעטפת, כי החיסכון שלו במס רכישה מממן לו את השיפוץ של הדירה. אנחנו, בעצם, יצרנו מצב בו צריך להיות לא כלכלי, כשאתה משקיע סכומים גבוהים בדירה, שלא לבקש אותה ברמת מעטפת. זהו עיוות שאנחנו יצרנו, שאנחנו באים, כרגע, לתקן. בדירות של 50 מיליון ₪, אנחנו כבר לא ניתקל בכך שאנשים רוצים את זה כדירה, כי החיסכון במס רכישה הוא במיליונים, כי אתה כבר מגיע אפילו למדרגות של ה-10%, אתה חוסך את ה-8%-10%, ומשלם 6%. יותר מכך, יש הרבה שגם מבקשים את ההחזר של האחוז, אבל זהו נושא נפרד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש אנשים שמחזיקים קרקעות שיש אפשרות לבנות עליהן גם בניינים. הן שוות עשרות מיליונים, והם מחזיקים אותן שנים על גבי שנים. למה שם אתם לא ממסים יותר? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה צעד נוסף שבדיוק הצגנו אותו הבוקר, וביום ראשון הבא אנחנו עוסקים בו: להחמיר את מס השבח על קרקעות לא מנוצלות. מי שיעשה – יקבל הטבה, ומי שלא – יקבל החמרה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אדוני, אפשר להתייחס? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> עו"ד יוסי אלישע, מלשכת עורכי הדין. קודם כל, בואו נעשה קצת סדר: בסך הכל, בעוד שנה וחצי הם כנראה יבואו לפה ויבקשו להפוך את התמונה שוב. למה? כי הוראת השעה של ה-8% וה-10% מסתיימת אוטוטו. דרך אגב, אדוני אולי לא יודע, אבל הקבלנים כבר מאוד לוחצים שהוראת השעה בכלל תקוצר, כי יש הקפאה מוחלטת של המכירות, וה-8% וה-10% מעכבים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי זה מסתיים? << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> בעוד שנה וחצי בדיוק; בסוף 2024. זאת אומרת, כל הבלגן הזה הוא סביב איזה שהוא אירוע קטנטן, שיכול מאוד להיות שיקוצר, כמו שקרה עם השר ישראל כץ, בזמנו, שקיצר את זה בשביל להכניס קצת יותר השקעות בנדל"ן, לאחר שבעקבות תקופת הקורונה קפאו ההשקעות. זה המצב היום, בגלל הריבית והמצב. אנשים רוצים לקנות והקבלנים רוצים שיקנו, אבל אי אפשר, כי יש 8% ו-10%, אז אנחנו מדברים על משהו נקודתי, כי בעוד שנה וחצי אתה דווקא מקל על מי שקונה דירת מעטפת, מפני שאם דירה היא 3.5% - 5% זו המדרגה הבאה. זאת אומרת, בעוד שנה וחצי, יהיה לו יותר טוב, אפילו, לקנות דירה שהיא דירת מעטפת. לכן, אני בכלל לא מבין למה התיקון הזה כאן. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> יוסי, זה עיוות מבחינתנו, ואנחנו חיים עם זה בשלום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי. הם רוצים שהוא ישלם את - - - << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אין לי בעיה אדוני, אם זה היה מגיע מהמקום הזה – מצוין. יש לנו לא רק מס רכישה בתמונה, הרי, זה לא רק על קבלנים; זה גם על אדם שבנה בית ולא יכול להשלים אותו; הוא הגיע למצב של שלד כמעט גמור ורוצה למכור. הם אומרים לאותו אדם: "אתה לא תקבל פטור". הם ייקחו מס רכישה מהצד השני, כאילו הוא קנה בית, אבל האדם המסכן, שלא יכול להשלים את הדירה שלו – הם ייקחו לו מס מלא; הוא לא יקבל פטור. אז אם רוצים לדבר על מוסר, על היגיון ועל מה נכון לעשות – תהיו דו-צדדיים. אם זו דירה – זו דירה גם למס שבח וגם למס רכישה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אלישע, כשאתה מדבר איתי על האדם המסכן, הם מדברים פה על אדם מסכן עם 40 מיליון ₪. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> לא, אל תבלבל. אם החוק היה מדבר, כמו שהצעתם, על עסקאות של מעל ל-20 מיליון ₪ או 30 מיליון ₪ – כנראה שלא היינו מגיעים, אפילו, לדיון הזה. הם לא שם, והם גם לא מוכנים לקבל את ההערה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סתם כדי לשמוע אותך, על כמה אתה חושב שכן? מאיזה סכום? << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> הם דיברו על עשרות מיליונים. הם מדברים על 20-30 מיליון ₪ לפחות. העסקאות האלה, שהן ספורות בעשרות בודדות – אתה יכול לעשות ממוצע; כל הממוצע הוא מעל 20 מיליון ₪. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יוסי, אני לא יורד לסוף דעתך. הם באים ואומרים: בדירת מעטפת – שהוא ישלם את המס. זה אירוע קטן? אירוע קטן. זה שנה וחצי? שנה וחצי. אתה יכול להגיד שאתה נגד זה, בסדר, אבל למה אתה מערער על זה? << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אני אסביר. זה מגיע ממקום של רצון לגבות עוד מס בתקופת הביניים הזו. יש לנו תקופה של כשנה וחצי, שבמסגרתה יש מס נוסף על משקיעים; 8% ו-10%, כולם מכירים. בעוד שנה וחצי, המס הזה יורד ל-3.5%, מדרגה ראשונה. אבל אז, שאל חבר הכנסת ינון, אנחנו ניתן הטבה; אז זה כבר לא יהפוך להיות קנס, אלא הטבה. דרך אגב, ההגדרה של דירת מעטפת היא אמורפית לחלוטין. לכאורה, בניתי שלד וצבעתי עם טיח, וריק לגמרי בפנים – זו דירת מעטפת. דירה שההשלמה שלה היא עוד 70%-80% – היא דירת מעטפת. גם את זה צריך לתקן. אם אנחנו הולכים למקום שבו דירת מעטפת היא דירת מגורים, אז היא צריכה להיות כזו גם למוכר וגם לקונה. לא יכול להיות שהמוכר ימכור קרקע, לא דירה, ויגידו לקונה, בשביל שישלם מס – אתה קנית דירה. או שזה מכר דירה וזה קנה דירה – או שאף אחד לא קנה דירה; אחרת יוצרים פה שעטנז שאי אפשר לחיות איתו. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> גם היום השעטנז הזה קיים בחוק. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> היום השעטנז הזה לא היה קיים, ואם היינו פה עכשיו בשנה הבאה – זה אפילו לא היה מגיע לסדר היום; אף אחד לא היה מבקש הצעה שחיה חצי שנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ממתי אתה קורא לזה דירת מעטפת? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> כעקרון, התיקון בא ואומר שכשיש מכירה של נכס - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני בניתי בית פרטי. זה לא חל על בתים פרטיים בכלל? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> צריך גם התחייבות של המוכר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, תן לו להשלים את זה. ולכן, מה אתה אומר? << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> לכן, אני חושב שההצעה הזו צריכה לרדת מסדר היום, ואני בהחלט מוכן לקבל את ההצעה שהייתה - - -, שאנחנו נוגעים בנקודה שבאמת מפריעה להם. דרך הנקודה שמפריעה, הם רוצים להכניס את כל השוק לסיפור הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה כל השוק? רק דירות מעטפת. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> בכל עסקה בין צדדים של בניית בית פרטי, עולה השאלה: אם אין טופס 4, האם מדובר בדירת - - - << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אבל בבית פרטי הוא לא מתחייב להשלים לו את הבנייה למעטפת. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> גם כאן אין התחייבות להשלים בנייה. זו ההגדרה. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> עד למעטפת; זה לא שלד. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אני בשלב בו הגעתי למעטפת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. מה אתם אומרים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלד לא נקרא מעטפת, נכון? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> שלד הוא לא מעטפת; הבנייה החיצונית של הבניין הסתיימה. זאת אומרת, אנחנו באים ממש להתמודד עם משהו נקודתי: שמוסרים את הדירה מבלי לעשות את עבודות הפנים, ואומרים לרוכש: אתה תעשה את עבודות הפנים; את החלוקה לחדרים, את השירותים, את המקלחת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה קורה עם קבלן שבנה בניין עם 4 דירות, נתקע והלך. זה בניין, זו דירה וזו מעטפת. הוא עשה הכל בחוץ, ובפנים השאיר - - - << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אבל מראש הם כבר שילמו - - - לפי דירות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אתה מחזיר להם? << דובר >> קריאה: << דובר >> רואי, זה יכול להימכר הלאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? תחשיבו את זה עדיין כקרקע, כי הוא עדיין לא מקבל את זה. תעשה גם הפוך. מצד אחד, אתה בא ואומר לי: עכשיו הוא תקוע עם הדירה הזו, שהיא כרגע דירת מעטפת - - - << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> בדרך כלל, מה שיקרה זה שהדירה תימכר, ויזם אחר ייכנס וישלים את הבנייה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל כרגע זה נמצא במשפטים; בינתיים הוא שילם עשר שנים. אנחנו מכירים את זה; אני יכול להראות לך בניינים כאלה, שנתקעו שם. אז תביא גם הטבה לצד השני. אגב, יכול להיות ששם לא מדובר על דירות יוקרה - - - << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אני לא חושב; זה לא הצד השני. אנחנו באים עכשיו רק לתקן עיוות שאנחנו יצרנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל איזה עוד עיוות? אם אתה רוצה להביא עיוות – תביא גם הפוך. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> ראשית, לא צריך אפילו תיאום מחלקה. אם הם יפנו, ואנחנו נראה שהבנייה באמת נתקעה בגמר ואין יותר קבלן – יכול להיות שאנחנו נתקן, בתיקון שומה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תכניס את זה גם בחוק הזה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> ינון, אבל אין להם סמכות על פי חוק; זה לא נכון. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> הם גם יכולים לבטל את העסקה וזהו. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אבל אז הרוכש ירכוש דירה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם לא יכולים לבטל את העסקה; הם נמצאים בין שמים לארץ. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אם הם לא מבטלים – יבוא יזם אחר, שישלים להם את זה לדירת מגורים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל לא בטוח שיזם יכול להיכנס עכשיו, כי יש קונה - - - << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אז יש להם את הערבויות של שווי דירה חדשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה לא מגיע לבניינים? בוא נצא ביחד לרחובות. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> יכול להיות שזו גם בעיה, אבל זו לא הבעיה של דירות המעטפת בכלל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מדבר איתך על דירת מעטפת מהכיוון השני, שאם תעשה דבר כזה – תעזור למסכנים שקנו את הדירה שלהם ב-2 מיליון ₪ או 3 מיליון ₪. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> דרך אגב, אם אנחנו נתקן את התיקון שלך למעטפת, הוא יפגע בכל מי שהוא בעל דירה יחידה, כי הוא לא שילם מס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זו לא הדירה היחידה. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> ומי שזו הדירה היחידה שלו – ישלם מס? << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> מה זה משנה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. תקריאו, בבקשה, את החוק, ותסבירו אותו, כדי שנוכל להבין על מה מדובר. בבקשה. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> שלום לכולם. רודין נפסון מרשות המסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עם התשובה לשאלה ששאלתי על נושא המשמרות? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אנחנו נבדוק את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה סתם מחדל מיותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, לגמרי. השר חתם. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מה קרה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש את הנושא של משמרות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> נכון, דיברנו על זה בבוקר. יכול להיות שהם עובדים במשמרת שלישית, ועדיין לא סיימו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, תקריא. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> תיקון חוק מיסוי מקרקעין 5. בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 (בפרק זה – חוק מיסוי מקרקעין) – (1) בסעיף 9 – (1) בסעיף קטן (ג), בהגדרה "דירת מגורים" – (1) בפסקה (1), בסופה יבוא "והכול למעט דירה המנויה בפסקה (3)"; << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה פסקה 3? << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> פסקה 3 זו ההגדרה של דירת מעטפת. אני עכשיו אקריא אותה. (2) אחרי פסקה (2) יבוא: "(3) דירת מעטפת המיועדת לשמש למגורים, לרבות דירה שבניית קירותיה החיצוניים טרם הסתיימה, אם יש עימה התחייבות מצד המוכר לסיים את בנייתה כדירת מעטפת; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר את החלק הזה. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אנחנו מחייבים דירת מגורים במס רכישה בשני מצבים: א', כשנמכרת דירה אחרי שהסתיימה הבנייה, ו-ב', כשיש דירת קבלן שיש בה התחייבות מוכר להשלמת הבנייה. פה אנחנו רוצים להגיד שגם קבלן שימכור מראש דירת מעטפת, עם התחייבות למסירה ברמת קירות חיצוניים – זה ייחשב כדירת מעטפת. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אז מה לגבי שלד בניין? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שנייה, אנחנו מדברים פה, לפי מה שכתבתם, על דירה שבניית קירותיה החיצוניים טרם הסתיימה. אין קירות חיצוניים, אז מה יש? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> נכון, אבל יש התחייבות מוכר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לפני ההתחייבות; מה יש? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> היום אפילו יש קרקע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ועל קרקע אני משלם מס רכישה? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> במועד בו יש קרקע ואתה רוכש דירת מגורים מקבלן – אתה משלם מס רכישה של דירת מגורים. מה שאנחנו באים להגיד בתיקון, זה שגם אם הקבלן יגיד לך: "אני אמסור לך את זה ברמת מעטפת" – זה ייחשב כדירת מגורים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, רק עמודים כבר נחשבים כדירה? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> לא, אמרנו: סיום קירות חיצוניים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סיום לגמרי? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> סיום לגמרי; זו הרמה שבה הוא מוסר לך את זה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אדוני, קירות חיצוניים זה כלום; הכל בפנים חלול. זה גם נחשב? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> רק עבודות הפנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שליש מעלויות הבנייה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כדי שהדברים יהיו ברורים יותר, אתם צריכים להפריד, לדעתי, בין בית קרקע, או צמוד קרקע, לבין בניין. ברגע שתפרידו את זה – זה יהיה יותר חכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אולי תקריאו את כל הסעיף ותסבירו אותו. אני לא הצלחתי להבין. << דובר >> קריאה: << דובר >> עומר בדרך אליך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא צריך שיבואו; רק שיחתמו. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אנחנו רוצים לקחת מקרה שבו קבלן יכול למסור את זה כדירות מגורים, והוא בוחר, ממיקוח עם הרוכש, למסור לו את זה ברמת מעטפת, במקום כדירת מגורים. זה לא יחול על בית פרטי, שבו הקבלן בונה - - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היו"ר, אני ביקשתי פה הבהרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני ביקשתי מהם שיקריאו את הסעיף ושיקריאו את כולו. בבקשה. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> לעניין זה, "דירת מעטפת" – דירה, בבניין המיועד לשמש למגורים, שבנייתה טרם הסתיימה, שאין עימה התחייבות מצד המוכר לסיים את הבנייה, ובלבד שהסתיימה בנייתם של הקירות החיצוניים של הדירה."; << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תסביר, מתי כן? מתי לא? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> כל המטרה היא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הנה, עומר הגיע. שב, תגיד לנו מה קרה. איזו משמרת אתה עובד עכשיו? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> באיזו משמרת אתה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני דואג לפריימריז של שר האוצר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין פריימריז. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך אין פריימריז? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה, יש לכם מועצת גדולי התורה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ודאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז למה אופיר סופר אמר שלי שהוא מתכונן? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פנו אליי עובדי משמרות. שר האוצר חתם על התקנות והיה צריך התייעצות עם שר הכלכלה. אני רציתי להביא את זה לדיון; יש לי חוק קטן, ואני יכול להכניס אותו באמצע. למה זה לא מגיע אלינו? הרי, שר האוצר חתם, ולא צריך חתימה של שר הכלכלה, אלא רק היוועצות עמו. תעבירו לנו את זה ואני אשים את זה בסדר היום. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> אדוני היו"ר, השר רואה עין בעין לגמרי מבחינת התוכן. אנחנו העברנו את זה לשר הכלכלה, ואנחנו חייבים, על פי החוק, בהיוועצות איתו. פניתי כבר הבוקר לאנשי שר הכלכלה כדי לוודא שזה קורה. אני עדיין, משום מה, לא מצליח לקבל מהם תשובה. אני אצא ואנסה שוב. אין בינינו שום מחלוקת בעניין הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מאוד מבקש ממך, אני לא עובד משמרות. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> גם אני לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה כן עובד? << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> 24/7. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הבעיה היא שביום שני, גם כשהם יקבלו משכורות – הם לא יקבלו את הניקוד. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> חבר הכנסת בליאק, אין מחלוקת; אנחנו רוצים את זה כולנו יחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תעשה כל מאמץ, בבקשה. אני אוסיף את זה לסדר היום אם אתה חוזר אליי עם תשובה. התקנות שחתומות על ידי השר הן אצלי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מוכנים להישאר פה עד כניסת השבת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אפשר – שהתשובה לא תהיה בתקשורת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, נכניס את זה בסדר היום. הודעתי; בלי נדר, זה יתווסף לסדר היום. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה יהיה במאמר במערכת של יתד נאמן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק לא הפלס. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא. ביתד נאמן כותבים רק עליי. << דובר >> קריאה: << דובר >> זו הערה לחבר הכנסת אזולאי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עומר, תשתדל כמה שיותר מהר. טוב שלא למדתי משפטים. החיים הם אחרת. כן, אם אפשר – להסביר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע. משפטית, מה זה אומר "התייעצות"? מתי התייעצות מתקיימת? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פשוט פונים ומתייעצים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זו לא הסכמה אלא רק התייעצות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוא צריך להודיע שזה מוסכם עליו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא צריך להודיע שהוא התייעץ עם שר הכלכלה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הוא לא חייב לקבל הסכמה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז הוא יכול להודיע עכשיו, לכאורה. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> ראש מטה שר הכלכלה הודיע לי עכשיו שהם חתמו על זה. הם מעבירים את זה מיד, ויהיה אפשר לדון על זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מזל שהיתד יוצא רק מחר, אחרת לא היינו שומעים את התשובה עכשיו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה, תסבירו לנו מתי כן ומתי לא. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אנחנו נמצאים במקרה מאוד פשוט: קבלן שבונה בניין ומוכר יחידות בנויות בבניין. בין אם הוא מוכר את הדירה כדירת מגורים שהבנייה שלה הסתיימה לגמרי, ובין אם הוא מוסר את הדירה כשהוא מחויב למסור אותה, ללא עבודות הפנים של הדירה – היא תחושב כדירת מגורים לצורך מס רכישה. זוהי כל מטרת התיקון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ואם הוא לא מתחייב על זה שהוא סוגר את הקירות הפנימיים? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> לא נראה לי שיש קבלן שבונה בניין ומוכר דירות, שאומר: "אני מוכר לכם את זה במצב - - -" << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם כותבים את זה בחוק. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> זה המקרה שאנחנו מתייחסים אליו; המקרה שבו קבלן בונה בניין, יש בניין שמיועד למגורים, בין אם הוא מוסר את זה כדירת מגורים, ובין אם הוא מוסר את זה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאין עמה התחייבות מצד המוכר לסיים את הבנייה. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> שאין עמה התחייבות; זאת אומרת, כשיש התחייבות לסיום בנייה – זו דירת מגורים. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אם יש התחייבות – הוא ממילא נכלל בתוך החוק. זו ממילא נחשבת דירת מגורים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אין עמה התחייבות? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> נכון להיום, אם אין התחייבות להשלמת בנייה כדירת מגורים – זו לא דירת מגורים. התיקון בא להגיד שגם התחייבות להשלמת בניית דירת מעטפת - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> "לעניין זה, "דירת מעטפת" – דירה, בבניין המיועד לשמש למגורים, שבנייתה טרם הסתיימה, שאין עימה התחייבות מצד המוכר לסיים את הבנייה, ובלבד שהסתיימה בנייתם של הקירות החיצוניים של הדירה". תסבירו לי. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אנחנו מדברים על מקרים של מכירה של דירה על הנייר. דירה על הנייר נמכרת כשעוד אין דירה, אבל יש התחייבות של המוכר להשלים את הבנייה. החוק היום אומר: להשלים את זה לבנייה של דירת מגורים. אנחנו רוצים להגיד שגם אם הוא מתחייב להשלים את זה עד לרמת מעטפת – זה גם ייכנס להגדרה של דירת מגורים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> למה? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> על זה הדיון. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> זה לא להתחמק. בדירת מעטפת, בן אדם יכול לשבת לפעמים תקופה עד שהוא ישלים אותה. למה שהוא ישלם את המס עכשיו? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> זה לא אירוע מס; זה לא מתי מועד התשלום, אלא סיווג הנכס הנמכר עם דירת מגורים, או לא. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל זה משפיע. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> זה לא משפיע. על שיעור המס; לא על מועד התשלום. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> רק בשנה וחצי הקרובות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> לטובה, מבחינתכם לגבות מס? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> לא. אם זו דירה יחידה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> למה? גם זו דירה יחידה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אם זו דירה יחידה. אם זה משקיע – הוא ישלם יותר מס רכישה. דירה יחידה – ישלם פחות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה כרגע, אבל, כמו שאמרנו, יש הוראת שעה שצפויה - - -. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> ואז כולם ישלמו. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> ואז נבוא לפה עוד פעם ונשנה את זה הפוך. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> חברים, אני זורם איתכם. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> יפה שאתה זורם, אבל אני לא בטוח שצריך לזרום. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני חושב שזה נכון, כי הוא מתייחס בעיקר לדירות היקרות, לאנשים שזו דירה שנייה שלהם - - - << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> דירות מעטפת הן לא בהכרח דירות יקרות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זו דירה שנייה, כי בדירה הראשונה אין לך בעיה עם זה. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> בדירה יחידה, אתה תתעקש שהוא ימסור לך את זה כדירת מגורים, כדי לקבל את הדירה היחידה ושלא יהיה לך אירוע מס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם מגישים חוק למליאת הכנסת. אתם יודעים להגיד לנו על מה מדובר? כמה מקרים - - - << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> קודם כל, נדבר על המקרה המוסרי, שזה הכי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא השתכנעתי. חנוך צודק. הוא אומר: בן אדם לא מתכוון לגור שם הרבה זמן - - - << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> קבלן מוכר אותה כדירות מגורים. אתה מבקש ממנו: אל תמכור לי אותה כדירה; תן לי אותה כמעטפת. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כן, אני מבקש ממנו, כי אני עכשיו בבעיה כספית. אני, למשל, נכנסתי לסוג של עסקה בה אנחנו משנים את הרוב, מייצרים יותר התחדשות עירונית ועוד כל מיני דברים. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אבל פה אין אירוע; בהתחדשות עירונית אנחנו לא מחייבים במס רכישה את הבעלים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תלוי כמה דירות יש לו. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> את הבעלים. הבעלים הוא המוכר; הוא לא משלם מס רכישה על הדירות שלו. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> הוא לא משלם, אבל זה מתגלגל בסוף, וזה מייקר את הדירה. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> לא היית בתחילת הדיון, אז אני אסביר בקצרה: יצרנו עיוות מאוד גדול אחרי התיקון של מדרגות מס רכישה למשקיעים. למה נוצר עיוות? כי היום, כלכלית, בדירות של משקיעים, משתלם למקבלן למסור את זה ברמת מעטפת, כי רק החיסכון במס הרכישה יכול לממן את כל השיפוץ הפנימי של הדירה. זאת אומרת, זה לא כלכלי ולא מסחרי, ברמות הגבוהות של הדירה, ב-50 מיליון - - -. צריך להיות ממש לא כלכלי כדי לבקש אותה כדירת מגורים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> הבעיה היא שברגע שהוא מקבל אותה כדירת מעטפת, והיא עדיין לא נחשבת כדירה – אם הוא מוכר אותה בצורה הזו, ואני חושב שזה מה שאתה בא למנוע – אין לו מס על דירה; יש לו מס על קרקע. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> לא. אני בא למנוע את מס הרכישה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> מה הם אומרים לך? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> כדי לקבל פטור סוציאלי במס שבח, זו חייבת להיות דירת מגורים מזכה, שכבר נעשה בה שימוש למגורים, ושהשתמשו בה לפחות 18 חודשים. זאת אומרת, אנחנו לא באותו מקום. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> פה אתה מדבר על דירת מגורים מזכה. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אין פטור לדירת מגורים שלא מזכה במס שבח. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אין לך פטור, אבל גם שיעור מס השבח הוא אחר. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> הוא אותו הדבר היום; 25% למי שרוכש היום. << דובר >> קריאה: << דובר >> רואי, שיעור המס הלינארי כן נפגע. הייתה לו קרקע לפני 2014, ועכשיו הוא מוכר דירה ברמת מעטפת. בטח שהוא נפגע. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> מה זה קשור? אנחנו מדברים על מס רכישה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, אתם יכולים להגיד לנו על אילו סדרי גודל אנחנו מדברים? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אנחנו מדברים בעיקר באזורי הביקוש, בבניינים הכי יקרים שנבנים, שאתם בטח שומעים עליהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> עשרות מיליונים. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> האומדן התקציבי מדבר על כ-40 מיליון ₪. מדובר על עשרות דירות בשנה. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> עשרות דירות שנהנות ממשהו שלא הייתה שום כוונה שייהנו ממנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם רוצים להתייחס? בבקשה. << אורח >> שי כהן: << אורח >> שי כהן, רואה חשבון מלשכת רואי החשבון. שתי נקודות: א', ההגדרה של "דירת מעטפת" היא לא מספיק ברורה. הם מתכוונים לכך שאין שירותים ומטבח, אבל אפשר להכניס פה לחוק גם בניין במצב שלד, ואני לא מאמין שהם התכוונו להכניס את זה. ב', צריך לעשות השוואה למס שבח; שגם בדירת מעטפת יהיו זכאים - - - << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> הסברנו את מס השבח. << אורח >> שי כהן: << אורח >> אני אסביר. במידה והוא מוכר – הוא זכאי, לכאורה, לשיעור מס לינארי מוטב. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אין שום שלד שקנה לפני ה-01 בינואר 2014? << אורח >> שי כהן: << אורח >> פוט שיעשו גם השוואה למס שבח. חוץ מזה, אני חושב שהתיקון מבורך ונכון, ושהוא צריך להיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. עו"ד יוסי אלישע. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אדוני, אני מבקש לעשות כמה תיקונים, שאני חושב שגם עולים פה בדיון בוועדה. א', המכירות האלה יהיו מכירות רק מקבלן. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> ממוכר שמתחייב להשלים בנייה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> ממוכר שהוא קבלן. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> גם אם זו גברת ריקי כהן מחדרה, שמחליטה לבנות בניין ולמכור דירות – היא קבלן. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> היא קבלן. ההגדרה כוללת שתי אפשרויות: באחת יש התחייבות; בשנייה, אני יכול להיות כבר במצב שבו אני נמצא ברמת דירת המעטפת, ואני לא צריך לתת, לרוכש שקונה היום, התחייבות לשום דבר. כבר הגעתי לשלב, ולכן אין התחייבות להתקדם. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אבל כבר יש דירת מעטפת. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> נכון. בשלב הזה יש שלד; אין שום התחייבות לסיים שום דבר. לכן, זה צריך לחול על מי שבהגדרה, בנה את הבניין הזה כשהוא קבלן; לא כשהוא אדם פרטי, ומספר הדירות לא משנה. שם אתם מצביעים על התכנון הזה. אין תכנון כזה לאדם פרטי, שבנה, נתקע עם שלד ורוצה למכור לך, ועכשיו אתה ואני נשלם מס כפול 2. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אני אסביר לך, יוסי. זה תמוה, כי זה תיקון שאתה יודע שבא לתקן עיוות מאוד גדול. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אין תיקון, כי בעוד שנה וחצי – הוא יתהפך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מדברים על עכשיו. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> לא יהיה עיוות, לא פה ולא פה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אתה צריך להבין שאז זה יביא לבור תקציבים. היום זה יוסיף 40, ומחר זה יוריד אותם. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> ה-8% וה-10% יישארו גם אחרי שנחזור ל-5% ול-6%. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> רק מעל 15 מיליון ₪. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אז שם יעשו לך את זה, ואנחנו נתקן את זה. אני אתייחס לעניין של הקבלן: גם היום, אם א' קונה דירה מקבלן, ויש הבטחה של השלמת בנייה לדירה, אם א' ימכור ל-ב', גם ב' ישלם לפי דירת מגורים. אותו הדבר יהיה אם א' קנה דירת מעטפת - - - << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אבל אין לי התחייבות; אני בעולם בלי התחייבות. אני הגעתי לקבלן - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יוסי, דקה. תגיד לי, מה זה, מבחינתכם, דירת מעטפת? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> דירת מעטפת היא דירה בבניין שהושלמה הבנייה החיצונית שלו. הדירה נמסרת לקונה, כדי שיעשה את השיפוץ הפנימית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם זה שלד? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> זה לא יכול להיות שלד, כי בשלד לא הושלמו הקירות החיצוניים. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> בוודאי שכן; שלד הוא השלמה של קירות חיצוניים. ההגדרה של שלד, בתכנון ובנייה, היא עם קירות חיצוניים. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אנחנו מדברים על זה שהמעטפת של הבניין - - - << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> חלונות הושלמו; תגדיר מה הושלם. תגדיר את זה שאתה רוצה בניין גמור. אתה רוצה שירותים ומקלחת - - - << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> לא שירותים ומקלחת. אל תגיד לי שבלי אסלה זו לא דירה, כי כבר היום זו דירה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, תגיד מה זה דירת מעטפת. האם שלד נקרא דירת מעטפת? ומה ההגדרה של שלד? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> מבחינתנו, ההגדרה של דירת מעטפת היא דירה בבניין המיועד למגורים, שהושלמה כל הבנייה החיצונית של הבניין, ומוסרים אותה לרוכש כדי שיעשה את עבודות הפנים בדירה; לא את העבודות של הרכוש המשותף. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> השלים עבודות שחורות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם עשו קירות חיצוניים, ולא טייחו ולא צבעו – האם גם אז זו נקראת דירת מעטפת? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> על פי ההגדרה – כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש קירות שהם שלד. לא עשו טיח, לא עשו צביעה, לא עשו כלום. הוא בנה את הבניין והשאיר שם את הקירות, מבלי שהם ראויים למגורים בכלל. האם זה נכלל בהגדרה של שלד, שפטור ממה שאתם מציעים, או שזו הגדרה של דירת מעטפת, שחייבת? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> כמו שאמרתי, הכוונה שלנו היא למנוע את התכנון הזה, לפיו יש בניין שבו יש הבטחה יש לסיים את העבודות, כדי שהוא יהיה מיועד למגורים, אבל חלק מהדירות נמכרות או נמסרות לרוכש כדי שיעשה בהן את עבודות הפנים. ברגע שאנחנו מבינים את התיקון - - -, אנחנו לא רוצים להשאיר את זה, כדי שלא יגיד לנו: "לא צבעתי את המשקוף של החלון, אז זו לא דירה". << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם משאירים לעצמכם מרחב - - - << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> ממש לא. הדירות בבניין מיועדות למגורים, ורק עבודות החוץ הושלמו, לא עבודות הפנים. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> הבניין מתחיל מהשלמה של עבודות חוץ, ולאחר מכן ממשיכים לעבודות הפנים. זאת אומרת, אנחנו מדברים על כך ש-30%-40% מהבנייה הם כבר דירה. זה לא הגיוני. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> עבודות הפנים של הדירה לא נעשו. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> את מי אתה רוצה למסות? את בעל הדירה או את הרוכש? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> את הרוכש, כרוכש של דירת מגורים, ולא כרוכש של נכס שאינו דירת מגורים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> את הרוכש, כרוכש של מעטפת? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> מי שרוכש מעטפת מקבלן, בבניין מגורים, יהיה בדיוק כמו אחד שרוכש דירת מגורים, כדי למנוע את תכנון המס לפיו הוא יבקש מקבלנים למסור את הדירה כמעטפת. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> איך אתה נותן הערכה? לפי דירות דומות? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> לפי התמורה שהם משלמים בפועל. הסיווג יהיה לפי שיעורי המס של דירת מגורים, ואנחנו לא נתערב בתמורה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת, שווה לו לקנות מעטפת. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> נכון, זה מה שאמרנו. שווה לו, כדי שמדרגות המס שלו יהיו נמוכות יותר. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אדוני, רק עוד שתי הערות קטנות. אם זה כך, אדם שרוכש דירה כזו, לא עובר לגור בה כי הוא נקלע לקשיים, משאיר אותה כפי שהיא ומוכר אותה לאחר כ-18 חודשים. לשיטתכם, הוא צריך לקבל פטור על דירת מגורים. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> לא, כי זו לא דירת מגורים מזכה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אתה מבין מה קורה פה? הוא יקנה וישלם מס רכישה. הוא לא יכול להיכנס לדירה, יחכה שנה וחצי - - - << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> זהו עיקרון יסוד: דירת מגורים מזכה. במס רכישה אין דירת מגורים מזכה. במס שבח היא צריכה להיות מזכה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אומרים לאותו אדם: אנחנו מיסינו אותך על דירה ביום שבו קנית אותה. עכשיו, כשאתה מוכר אותה, באותו המצב בדיוק – זוהי לא דירה. תעשה טיח, באופן מלאכותי, תצבע את הקירות מהר, ואז ניתן לך דירה. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> לא כל דירה היא דירת מגורים מזכה; יש הבדל. אלה שתי הגדרות שונות. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אבל הם רוצים אותה כדירת מגורים. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> היום, מי שיקנה דירת מגורים, ימוסה לפי דירת מגורים ובסוף יעשה בה שימוש, נניח, כמשרד – גם לא יקבל את הפטור של דירת מגורים, כי היא לא בשימוש. עבור מי שלא עשה בה שימוש, שהשאיר אותה ללא עבודות פנים, זו לא תהיה דירת מגורים מזכה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אבל אם הוא היה קונה, עם עבודות הפנים, והיה מוכר – היית נותן לו ללא שום בעיה. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> מה שאתה אומר קיים גם היום, כשאתה קונה דירה מקבלן. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> בדיוק. אם עושים תיקון – צריך לעשות תיקון גם על זה. << דובר >> קריאה: << דובר >> למה צריך לעשות לזה תיקון? << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> כי אתם מסתכלים עכשיו רק על צד אחד - - - << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> פטור ממס שבח הוא פטור סוציאלי, שבא להקל עם מי שעשה שימוש בדירת המגורים היחידה שלו לפחות 18 חודשים. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> ממש לא. דירה ריקה היא דירה שנחשבת לשימוש על פי החוק. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אבל היא דירה שיכולה לשמש למגורים. פה, הדירה הזו עוד לא יכולה לשמש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. נשאלות שתי שאלות: א', אני רוצה הגדרה מדויקת של מה זה דירת מעטפת. לא לעשות מזה עכשיו פרשנויות; בסוף, לא אתם תהיו ולא אנחנו, זה יגיע לאנשים וכל אחד יפרש את זה איך שהוא רוצה. מהי ההגדרה של דירת מעטפת? מה שכתוב בחוק – לא ברור. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אפשר ללכת על מה שאמרנו, עם העבודות החיצוניות, ואפשר ללכת על עבודות פנים בדירה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה ניסוח מדויק, כדי שאם נרצה להצביע עליו – נוכל לעשות זאת. דירת מעטפת, כפי שהוגדרה בחוק שאתם הבאתם, איננה הגדרה שאפשר להצביע עליה. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אנחנו נתקן את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הדבר השני, שצורם פה כל הזמן, הוא שאתם מגדירים את הדירה כדירת מגורים. לכן, אם הוא ימכור אותה – הוא יהיה פטור. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> לא. דירת מגורים במס שבח צריכה להיות מזכה. מי שקונה דירה, והשימוש בה לא נעשה למגורים – הוא לא מקבל פטור. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אם הוא לא נעשה למגורים, או בשימוש חורג? זה עולם אחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תמונת המצב היא כזו: אתה בא אליו ואומר לו: אם אנחנו מתקנים את החוק, אתה קנית את הדירה הזו, ומכיוון שהיא דירת מעטפת – אנחנו מתייחסים אליה כדירת מגורים, וממילא, בגלל שזו דירת מגורים, אתה צריך לשלם מס רכישה של 8%. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> או לא לשלם בכלל, אם זו דירה יחידה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אבל יש תקרה לפטור בדירה יחידה, נכון? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> כן, יש מדרגות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם עושים את זה בכוונה, כדי שאני אתבלבל? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> לא. זו תהיה דירת מגורים לטוב ולרע, מבחינת שיעור המס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לי יש דירה נוספת. על האנשים האלה אנחנו מדברים; זהו נושא הדיון, זוהי הצעת החוק. אתם אומרים בחוק: זו נחשבת כדירה שנייה, אפילו שהיא רק דירת מעטפת. כעבור 18 חודשים, אני מבקש למכור אותה למישהו שלישי, שהוא לא הקבלן שבנה, אז הוא אומר: "היות וזו דירת מגורים, אני מבקש פטור; את מה שמגיע לי בשעה שאני מקבל, באותם החודשים, דירת מגורים". אז אתם באים ואומרים: "לא, זו לא דירת מגורים"? מה אתם אומרים? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> לא. אנחנו לא נוגעים בזה; זהו המצב גם היום. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> לא, היום זה לא המצב. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> גם היום, המצב הוא שההגדרה של דירת מגורים למס רכישה שונה מהגדרת דירת מגורים למס שבח. דירת מגורים למס רכישה היא גם דירה על הנייר. דירת מגורים למס שבח היא לא דירה על הנייר. מי שיקנה דירה על הנייר – ישלם מס רכישה לפי - - - << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אדוני, זה לא נכון. הדירה, מהרגע שנמסרה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא ממשיך בדיון הזה. עם כל הכבוד, הדירה הזו, אתה תצטרך לנסח אותה בחוק באיזו שהיא צורה שאנחנו נבין, ונדע להגיד שמה שכתוב מובן. מהי דירת מעטפת? זה הדבר הראשון שאמרתי. הדבר השני: אחרי שאתה מביא את הניסוח הזה, מהי ההגדרה של דירת המעטפת? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> דירת מגורים למס רכישה היא דירה שיש עליה התחייבות מוכר להשלמת בנייה, או דירה שהושלמה בנייתה. זאת אומרת, גם דירה שהושלמה בנייתה וגם דירה על הנייר. למס שבח – דירת מגורים היא רק דירת מגורים שהושלמה לגביה הבנייה. זאת אומרת, מי שקונה דירת מגורים למס רכישה, לפני שהושלמה הבנייה, והקבלן מחויב להשלים את הבנייה – משלם מס רכישה לפי דירת מגורים. אם הוא מוכר את דירת המגורים לפני שהושלמה הבנייה – הוא לא מקבל את הפטור של דירת מגורים. זה גם המצב היום. לצורך מס שבח, צריך דירה שהושלמה בנייתה; שהדירה משמשת, או ראויה כבר לשמש למגורים, לפחות מזה 18 חודשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני קניתי דירה מהקבלן, הושלמה הבנייה והכל בסדר, ואני מוכר אותה כעבור עשרה חודשים. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> רק אחרי 18 חודשים, בדירה יחידה, מגיע פטור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז אני נחשב כדירת מגורים. כשמכרתי אותה – אני פטור. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. ואתה קורא לדירת המעטפת הזו דירת מגורים. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אני קורה לה דירת מגורים לצורך מס רכישה, בדיוק כמו שיש היום בדירה שיש התחייבות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ואז, אם אני מוכר אותה, אני מקבל פטור? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אחרי שתחזיק בה כ-18 חודשים ותשלים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם זו הדירה השנייה שלי? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> בדירה שנייה, בכל מקרה, אף פעם לא מקבלים. גם בחוק היום לא מקבלים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני יכול לנסות להסביר, הרב גפני? מה שהם באים ואומרים, אם אני מבין נכון, זה כזה דבר: אם זו דירתך היחידה, אין לך דירה בלתה ואתה גר בשכירות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דירת המעטפת. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> דירת המעטפת. קנית ומכרת אחרי 18 חודשים – יש פטור. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> לא. אם הושלמה הבנייה - - - << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אם היא לא הושלמה. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אז זו לא דירת מגורים. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> הוא אומר לך להשלים באופן מלאכותי. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אז הבנתי את מה שהרב גפני אומר, ואתם לא יכולים לעשות את זה. אם אתם ממסים את זה על דירת מגורים, ואתם רואים בה דירת מגורים – אתם צריכים - - - << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> ברור. כמובן, רק אם זה הושלם. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אני אסביר את זה; זה מה שניסיתי להגיד. גם במצב החוקי היום, כשמישהו קונה דירה מקבלן - - - << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אתה עכשיו משפר משהו, נכון? אתה מתעלם מהמצב בפועל - - - << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> לא. בשני המצבים, אני רוצה שתושלם הבנייה, ושהיא תהיה ראויה למגורים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אתה רוצה, אבל לא יוצא. אתה בא וממסה, ובכך שאתה ממסה – אתה לא נותן תמריץ להשלמה, אלא תמריץ לקנות אותה כמעטפת. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> למה? אם אני נותן את הפטור רק למי שהדירה שלו ראויה לשמש למגורים – אני מעודד אותו להשלמה; לא להחזיק את הדירה במשך 18 חודשים כדירת מעטפת. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> יכולת לחייב אותו, מבחינת המיסוי, גם כשהוא קונה את הדירה כך; לקבוע משהו אחר, לשחק עם השיעורים או משהו כזה. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אני לא רוצה לתמרץ אנשים להשאיר דירה ברמת מעטפת למשך 18 חודשים, כאשר היא לא משמשת למגורים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אם אתה כבר בא ומשפר מצב, ואומר: מבחינת מס רכישה – אני רואה את זה כדירה, אבל מבחינת מס שבח – זה ימשיך לא להיראות לי כדירה - - - << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> והיא תיחשב כדירה נוספת אם יש לך עוד דירה. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> רק למס רכישה; לא למס שבח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לי בקשה. אנחנו מסיימים את הדיון כאן; אני לא מצביע. אני הסברתי את זה בדיון הקודם. א', אני מבקש ניסוח, כדי שנדע מהי דירת מעטפת. גם כשאנחנו אלה שקיימו את הדיון כאן, בוועדה – בעוד כמה שנים, כשיהיה מקרה כזה – שנדע להבין את מה שכתוב בחוק, כי זה יהיה כתוב במפורש. אני מבקש ניסוח לקראת ההצבעה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אם אפשר, אדוני היושב-ראש, גם לבקש מהם שיציינו, באותו הניסוח, לכמה זמן ההגדרה יכולה להיחשב כסבירה לתכנון, ומה הקשר בין לזה לבין שבח? אני מבקש לקבל את ההסברים האלה. יש פה יותר מדי סימני שאלה, ואני ממש תמה; אני קורא חומר, מקשיב, הולך וחוזר. אני מנסה להבין: את מי ואת מה אתם באמת מנסים לקדם? באיזה היגיון? אני לא שומע אתכם נאבקים למען אנשים שאוספים שקל לשקל בשביל לקנות דירה במיליון וחצי ₪, או 2 מיליון ₪. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה להשלים. אנחנו לא נסכים לכך שתהיה הגדרה אחת לעניין מסוים, והגדרה אחרת - - - << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אני אמרתי שזה גם המצב היום, כי הפטור למס שבח נסמך על הגדרה אחרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המצב היום יכול להישאר כפי שהוא, אם הדירה הזו היא דירת מגורים – היא תהיה דירת מגורים גם כשהוא ימכור אותה לאדם שלישי. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אדוני היושב-ראש, זהו רגע חשוב מבחינה משקית. המחוקק שקבע את הפטור ממס שבח, קבע אותו לדירת מגורים של אדם שזוהי דירתו היחידה; לא למשקיע. אנחנו, מבחינה משקית, לא רוצים להפוך את הטבות המס ולגרום לאנשים לא לסיים את הבנייה של הדירה שלהם. הטבות מס של דירה יחידה - - - << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אנחנו מדברים על קבלן. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> בבקשה, לא להפריע. הפטור מדירת מגורים יחידה נועד למשפחה שמחזיקה בדירת מגורים, שהם גרו בה לפחות כ-18 חודשים. אנחנו לא רוצים ליצור פה ספקולציות; זהו פטור שנועד לדירת מגורים ואנחנו לא רוצים לגעת בו. אין פה קשר; זה משהו אחר לגמרי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. אני מבקש שתביאו לניסוח את מה שעלה כאן, ואנחנו נחליט; נצביע בעד או נצביע נגד, אני לא יודע בדיוק מה נעשה. אני לא שלם עם כל הדבר הזה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אדוני, תיקון אחד קטן: אין כאן התייחסות למצב שבו אותו קבלן מוכר לקבלן אחר. לצורך העניין, לא כקבלן שישלים וימכור, אלא למישהו אחר שייקח את הדירות וישכיר אותן. המשמעות היא שאותו קבלן, שהיום ישלם רק 5% או 6% – קופץ לו המס ל-10%. כמובן, אני מניח שהם לא כיוונו לשם. אנחנו דיברנו על אותו מתכנן; תתפסו את אותו המתכנן. << דובר >> קריאה: << דובר >> היה לך מקרה כזה אי פעם? << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> בוודאי. מקרים של מכירת בניין באמצע לבניין להשכרה? ברור. מכירה של פרויקט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. רבותיי, אנחנו סיימנו את הדיון בעניין הזה. תביאו ניסוח, שיהיה ניסוח שעונה על הדברים שעלו כאן. אנחנו נצטרך להצביע בעד, נגד או להימנע; נראה מה נעשה. הפסקה של חצי שעה, וב-14:30 אנחנו דנים על דיווח מקוון. הישיבה ננעלה בשעה 14:00.