פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 12 ועדת הכספים 30/04/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 105 מישיבת ועדת הכספים יום ראשון, ט' באייר התשפ"ג (30 באפריל 2023), שעה 13:27 סדר היום: << הצח >> פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור), למעט סעיפים 10-8 (התחדשות עירונית) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 << הצח >> פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור) – סעיפים 5(2) ו-7, חישוב לינארי – מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי אלי דלל אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי יונתן מישרקי משה סולומון חמד עמאר יצחק פינדרוס אליהו רביבו עאידה תומא סלימאן מוזמנים: יפתח עשהאל – רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר שי אהרונוביץ – סמנכ"ל בכיר מסמ"ק, רשות המיסים, משרד האוצר שאול כהן – ממונה אכיפה וגביה הוצל"פ וכינוסים, רשות המיסים, משרד האוצר יניב כהן – מנהל תחום בכיר שומת מקרקעין, רשות המיסים, משרד האוצר רודין נפסון – עו"ד, עוזר ראשי משפטי, רשות המיסים, משרד האוצר ליהי קושנר גינוסר – עו"ד, משרד המשפטים אריאלה מסבנד – ראש תחום ניתוח כלכלי, משרד הבינוי והשיכון יוסי אלישע – עו"ד, יו"ר פורום מיסים, לשכת עורכי הדין ג'ק בלנגה – רו"ח, יו"ר משותף, ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל שי כהן – רו"ח, לשכת רואי החשבון בישראל איציק גורביץ – סמנכ"ל ומנהל כוח אדם, כלכלה ומיסוי, התאחדות בוני הארץ ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור), למעט סעיפים 10-8 (התחדשות עירונית) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612 << נושא >> פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור) – סעיפים 5(2) ו-7, חישוב לינארי – מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עוברים לדיון בפרק ד' (מיסוי בשוק הדיור) – סעיפים 5(2) ו-7, חישוב לינארי – מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לי שאלה בנושא הארנונה, סעיף 80. באותו פרק מתחבא סעיף שאומר שכל רשות מקומית רשאית לשנות את שיטת המדידה של הנכסים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כבר התקיים דיון בנושא הזה. חבר הכנסת גפני ביקש מהאוצר לחזור עם תשובות בנושא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התקיים דיון. מי מציג את הנושא? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני. אגף התקציבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ברוך הבא. הרבה זמן לא ראינו אותך. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני כאן על דרך קבע. בדיון הקודם הראינו מצגת עם כל המהלכים הרוחביים של מיסוי נדל"ן והיום אנחנו מדברים על שני צעדים שממוקדים להגדלת היצע. בגדול מדובר כאן על צעדים שאומרים שמי שיממש בנייה בקרקע פרטית מוכנה לבנייה, תממש את הבנייה - תקבל הטבת מס מאוד משמעותית. אם לא תממש את הבנייה – לא תממש את הבנייה, יוחמר עליך המעשה. זה סיכום שני הצעדים ואני אפרט כל אחד מהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה תהיה ההטבה ומה תהיה ההחמרה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני אתחיל מההטבה. ההטבה אומרת שהיום מי שיש לו קרקע פרטית היסטורית והוא מוכר אותה, הוא משלם עליה עד 2001 שיעור שבח של 47 אחוזים ומ-2001 ואילך משלם 25 אחוזים. זאת אומרת, שנה שחולפת, המס פוחת. מצד אחד גם יש לו אינטרס להחזיק את הקרקע ולא לממש אותה ולא למכור אותה ומצד שני יש לו את המיסוי הגבוה של העבר. אנחנו באים ואומרים שאנחנו רוצים לתמרץ. מי שמוכר את הקרקע והמימוש יהיה תוך ארבע או בין ארבע לשמונה שנים – עוד רגע אני אפרט בדיוק את ההטבה - יקבל הטבת מס מאוד משמעותית. אם אני עכשיו מוכר לקבלן את הקרקע והקבלן מממש את הבנייה תוך ארבע שנים, אני משלם 25 אחוזים שבח מאז שרכשתי את הקרקע ועד היום. במקום 47 אחוזים, אני משלם 25 אחוזים. מארבע עד שמונה שנים, כל שנה המס יעלה בחזרה ל-47 אחוזים על התקופה הקודמת. לא מימשתי תוך שמונה שנים – אני אחזור למה שיש לי היום. בעצם יש לי כאן הטבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה ההטבה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> ההטבה היא במס שבח. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הטבה לעשירים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דווקא ראשי הרשויות אמרו שיש קרקעות כאלה והם מבקשים שיבנו. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> בדיוק. זו המטרה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ביקשו להחזיר את מס רכוש. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא אמר שבמקום 47 אחוזים ישלמו 25 אחוזים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לפי המצב היום. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נכון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז בוא תעשה חישוב קצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגיד מה ההחמרה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> ההחמרה. אני אתן רקע קצר. בענייני מיסוי תמיד צריך רקע. ב-2014 החילו מס שבח על משקיעים בשוק הדיור. אני מכור דירה, אני משלם 25 אחוזים על השבח של הדירה שלי. אבל אומרים שעד 2014 החזקתי בדירה וידעתי שאני פטור. הייתה לי דירה כל השנים האלה, עשיתי תשואה, אתם לא יכולים למסות אותי בדיעבד. באמת קבעו מיסוי לינארי. זה אומר שהיום משקיע שמוכר דירה משלם 25 אחוזים רק על התקופה מ-2014 עד שהוא מוכר. יש לו פטור לינארי מוטב על התקופה שלפני 2014 כאשר עליה הוא לא משלם אלא משלם רק מ-2014 ואילך. כאשר תיקנו את החוק עשו טעות. מה קורה עם בן אדם שהייתה לו קרקע – לא דירת מגורים – בתקופה שלפני 2014. הרי הוא עשה תשואה על הקרקע שלו. יש לו קרקע, הוא ירש, הוא קנה, עשה תשואה, הוא ידע שהוא ממוסה. הרי היה מיסוי על קרקעות בגובה של 25 אחוזים. בשנת 2020 הוא החליט לקנות דירה. הוא מוכר אותה, מתייחסים אליו כאילו הייתה לו דירה כבר מלפני 2014. הוא מקבל חישוב לינארי אפס אחוז מס עד 2014 למרות שהוא החזיק קרקע במשך כל התקופה הזאת והוא צריך להיות ממוסה. אנחנו באים ואומרים שאנחנו קודם כל רוצים לבטל את זה. להגיד שזה לא הוגן כי מי החזיק קרקע ידע שהוא ממוסה והוא צריך להיות ממוסה. הוא נהנה כאן מאיזושהי לקונה כשעשו טעות בתיקון החקיקה. אנחנו אומרים שניקח ארבע שנים קדימה, עד 2027, עד יוני 2027, ונאפשר לאנשים שיש להם פוטנציאל לממש את הבנייה, לממש את הבנייה ולעודד אותם לבנות מהר. אנחנו אומרים שאנחנו שומרים על הלקונה הזאת, על הטעות בחוק עד 2027, עד יוני 2027, תשלים את הבנייה עד 2027 – תקבל אותה. לא תשלים את הבנייה עד יוני 2027 – תשלם 25 אחוזים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא. אתה תשלם 47 אחוזים ב-2025. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> תשלים בנייה ולא תתחיל בנייה. תשלים. אנחנו רוצים לתמרץ את ההשלמה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כי זה די לחוץ מה שאתה אומר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה זמן לוקח להוציא היתר? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> שלוש שנים. במקרה הטוב שלוש שנים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני מבין את הטענה אבל בסוף מי שיכול, אני רוצה לתמרץ אותו. אני לא מדבר על בן אדם שאין לו עכשיו תוכנית מאושרת אלא אני רוצה שמי שהוא שעכשיו בתהליך, שיזדרז, שיסיים בנייה, שלא ידגור על הקרקע. מי שיכול. זו המטרה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה אומר שיש לו תב"ע בתוקף? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נכון. האמירה היא שמי שגם לא קידם תב"ע על הקרקע שלו, לא צריך לקבל אתך ההטבה הזאת. אבל אם יש לך פוטנציאל לממש, תממש מהר - תקבל את ההטבה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אם אתה תעביר תב"ע, אין בעיה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נכון. אין בעיה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה קרקעות כאלה יש לנו באזורי הביקוש? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> קודם כל, עיקר הקרקעות הבנויות, הרבה מהן באזורי הביקוש. פוטנציאל של בערך 25 אלף יחידות דיור בלב גוש דן. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> התאחדות הקבלנים. כבוד היושב ראש, אני חושב שהצעד הזה לא רלוונטי לקצוב אותו לאמצע 2027, בעיקר כאשר אנחנו מדברים על כך שלפעמים לוקח לפחות שנה להוציא היתר בנייה ושלוש שנים לבנות, מה גם שמגדירים לפחות 15 דירות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא בתיקון הזה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זאת הוראת שעה של הלינאריות. דירות מגורים. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> של דירות המגורים ובכל מקרה לאפשר שהדבר הזה יהיה מכאן לעוד לפחות חמש שנים כי צריך לשים לב ששנה אורך להוציא היתר בנייה. אנחנו כבר לא מדברים על טופס 4. אם רוצים לעודד את הדבר הזה באופן אמיתי, צריך לתת לזה זמן ריאלי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם יכולים לעבור גם לתיקון הבא? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אלה שני הדיונים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצעתם עד אמצע 2027. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התכוונתם ל-2030. אנחנו לא נסכים ל-2027. אני מקבל את הגישה שלכם. אני חושב שצריך באמת לעשות וגם אמרו את זה בדיון הקודם ראשי הרשויות. צריך לעודד את האנשים שיש להם קרקעות לבנייה לבנות. זה גם יעלה את היצע הדירות. אני מקבל את זה ואני מבקש שזה יהיה עד 2030 ולא עד אמצע 2027. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אנחנו יכולים לקבל להאריך את התקופה הזאת. מקבלים להאריך את התקופה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. 2030. אני אביא את זה להצבעה אחר כך. 2030 זה סביר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי שאלה. אם מישהו מקבל את ההטבה הזאת, היא הרי במכירת הקרקע. הוא מחכה ומוכר את הקרקע, לא משתמשים בה והוא פטור מהמס. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> היום הוא לא יקבל את הטבת המס. הכוונה היא שרק מי שיסיים בנייה עד יוני 2030 ייהנה מזה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי שלא יבנה וימכור את הקרקע? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> גם היום הוא לא מקבל. יהיה לו מס על הקרקע. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> מי שמוכר את הקרקע, הוא משלם את המס המלא. אין לו פטור. << דובר >> קריאה: << דובר >> להפך, יש כאן תמריץ לבנות ולמכור את זה כדירה. זה דווקא רעיון נכון. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> דיברנו על עוד כמה נקודות. דיברנו גם על מי שלא יעמוד ב-2030, שהוא לא יחזור למס מלא אלא ירד ל-25 אחוזים כי כרגע הם דורשים 50 אחוזים. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> לא 50 אחוזים. ברגע שהוא לא מממש את הבנייה עד אותו מועד, הוא בברירת המחדל הרגילה של חישוב מס שבח, כמו משרד וכולי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כשאנחנו מדברים על ברירת מחדל, תגיד לנו מה שיעורי המקסימום, אלה 50 אחוזים, ומה שיעורי המינימום. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 47 אחוזים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אין 50 אחוזים. 47 אחוזים זה רק עד 2001 ואנחנו מדברים על 30 ומשהו אחוזים. זה עדיין לא 50 אחוזים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל מה הרף התחתון של השיעורים ההיסטוריים? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> צריך לזכור שמי שיום הרכישה שלו הוא עד ה-1 באפריל 1961, יש לו 25 אחוזים והוא לא צריך טובות. החקיקה נותנת לו את זה. מי שיום הרכישה שלו הוא אחרי ה-1 באפריל 1961 ועד ה-7 בנובמבר 2001, מקבל 47 אחוזים עד אותו מועד, משם 20 אחוזים, ומה-1 בינואר 2012 - 25 אחוזים. זה כשלא מדובר בדירת מגורים. בדירת מגורים יש את אותו הסדר של עד ה-1 בינואר 2014 – אפס, ומשם 25 אחוזים. זה העולם שאנחנו חיים בו. כאן אנחנו אומרים לו שאם לא תבנה עד מתי שהוא ביוני 2030, אתה בעצם נכנס לברירת המחדל הרגילה של חישוב המס. אם מגיע לך היסטורי, יום ההגשה שלך הוא עד ה-1 באפריל 1961, אתה תשלם את ההיסטורי אם אתה רוצה, 25 אחוזים על הכול. אבל אם יום הרכישה שלך הוא אחרי ה-1 באפריל 1961 – 47 אחוזים או שיעור המס השולי הגבוה שיהיה בשנת לא יודע איזו, כשאתה תמכור, ב-2030. 47, 20 ו-25 אחוזים. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אז אנחנו מדברים על 47 אחוזים או 50 כולל מס יסף. זה מה שאמרתי קודם בוא נדבר על זה ש-47 יוגבל ל-25 אחוזים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כמו במצב הקיים. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> בשביל למנוע מצב שחלילה אם מישהו איחר, לא עמד בפרק הזמן, הקנס לא יהיה כל כך משמעותי מ-25 אחוזים ל-47 אחוזים. אנחנו מציעים לקבוע את זה - דרך אגב, דיברנו והייתה הסכמה על זה – לשיעור של במקום השיעור הלינארי המוטב שהייתה לו הטבה מאוד משמעותית ל-25 אחוזים שזה שיעור המס הקיים בדין. זה המקסימום. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> היום מי שמוכר דירת מגורים נהנה מ-25 אחוזים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבל על הזמן. תסכימו. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> מסכימים. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> עוד תיקון. החוק כרגע קובע שאם מישהו בנה את הבית בעבר – נניח בשנת 1980 – ועכשיו הוא הורס אותו, הוא ימוסה ב-25 אחוזים או לינארי. אנחנו מבקשים תיקון שאם בנוי היום בית וייהרס בעתיד, שגם החוק יחול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגידו שאתם מסכימים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> מסכימים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תקריאו את החוק. אתה חייב לי תשובה. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> שלחתי תשובה לעוזר שלך. בסעיף 48א (1) בסעיף קטן (ב1) – שמסדיר את המיסוי הרגיל – אחרי "דירת מגורים מזכה שחלות לגבי מכירתה הוראות סעיפים קטנים (ב2) ו-(ב3)" – זה חידוד של הסעיף שקיים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בגלל שאתם מכניסים את פסקה (ב4), צריך להבהיר שהסעיף הזה חל לגבי פסקאות (ב2) ו-(ב3). << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הרישא של (ב1) היא שעל אף האמור בסעיף קטן (ב1), שמתייחס לשיעורי המס של 25 אחוזים, ממכירת זכות במקרקעין למעט ממכירת דירת מגורים מזכה, אתם מוסיפים כאן ש"חלות לגבי מכירתה הוראות סעיפים קטנים (ב2) ו-(ב3) או בפעולה באיגוד מקרקעין שעשה יחיד כשיום הרכישה של הזכות במקרקעין או באיגוד המקרקעין לפי העניין היה לפני מועד שינוי אלה, יחולו הוראות אלה". << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> כן. זה בעצם סעיף הבהרה. לחדד. זאת הבהרה ולא מעבר לכך. (ב) אחרי סעיף קטן (ב3) יבוא, שזאת בעצם ההקבלה של החישוב המוטב. "(ב4) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב2) ו-(ב3) – שזה החישוב המוטב – במכירת דירת מגורים מזכה בידי יחיד - - - כאן אנחנו מבקשים לשנות כך שזה לא תושב ישראל אלא בעצם בידי יחיד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה במקור נכתב תושב ישראל? << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> טעות סופר. זה היה בתיקון שהיה לפני שנה. מכל מקום, אנחנו מבקשים שייאמר יחיד. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> הייתה כוונה לעשות איזשהו שינוי על התחולה של לינארי מוטב על דירות מגורים מזכות רק לתושבי ישראל. הכוונה הזאת בסופו של דבר לא באה לידי חקיקה ולכן זה נשאר כשריד. זאת טעות שצריך להוריד אותה. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> אם כן, זה יהיה "דירת מגורים מזכה בידי יחיד שיום רכישתה היה" - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה בידי יחיד? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> חברה בכל מקרה משלמת. << דובר >> קריאה: << דובר >> היום הוא זכאי לפטור. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> שיום רכישתה היה לפני יום המעבר - יום המעבר הוא ה-1 בינואר 2014 כפי שמוגדר גם בסעיף 48(א) לחוק – ומתקיימים לגביה שני אלה – המקרים שאנחנו רוצים לכסות כלקונה ולתת עד 2030 - יחולו הוראות סעיף קטן (ב1) – שזה בעצם המיסוי הרגיל, 47 אחוזים - ולא יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב2) ו-(ב3) 0 שזה בעצם החישוב המוטב – במקרים אלה: << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> כאן הסכמנו שבמקום (ב1) זה יהיה (ב)(1). ההפניה תהיה ל-25 אחוזים. לא יעלה על 25 אחוזים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. זה צריך להיות שלא יעלה על. (ב)(1) זה עד 25 אחוזים. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> יש כאן כוונת לתקן ולהגביל את זה ל-25 אחוזים כפי שהוסכם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא רק 25 אחוזים אלא שזה יהיה שלא יעלה על 25 אחוזים. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> להפנות ל-(ב)(1).זה לא יעלה על. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> זה לפני הכנסת התיקון של ההגבלה ל-25 אחוזים. (1) במועד רכישת הזכות במקרקעין שעליה בנויה דירת המגורים המזכה, לא הייתה בנויה על המקרקעין דירת מגורים. כאן אנחנו נותנים תקופת חסד. (2) בניית דירת המגורים המזכה הושלמה לאחר יום כ"ה בסיון התשפ"ז (30 ביוני 2027). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא יהיה 2027 אלא סוף שנת 2030. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא סוף. אמרנו חודש יוני. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 30 ביוני 2030. << אורח >> שי כהן: << אורח >> בחוץ אמרנו 31 בדצמבר. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> את פסקה (1) צריך לכתוב מחדש. << דובר >> קריאה: << דובר >> אנשים לא מכירים אמצע שנה. יודעים עד סוף שנה וזהו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, דיברתם על דצמבר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 31 בדצמבר 2030. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל את פסקה (1) צריך לכתוב מחדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אבל לכתוב. לא לחכות. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> תכף נכתוב. צריך לנסח את זה. תכף ננסח את זה. צריך גם להוסיף כאן את התנאי שביום מעבר החוק יש דירה, מה שהם ביקשו. מה שהלשכות ביקשו. תכף נעשה את זה בניחותא כי חבל שתהיה כאן טעות. אחרי כן נחזור להקריא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. שזה יהיה כתוב ומוכן כדי שנוכל להצביע. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> היום. לא נצא מכאן בלי זה הנוסח. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> שלומית, את רוצה שנתקדם להקראה של השבח הריאלי? את חישוב המוטב סיימנו, בלי התיקון שמוצע, על ה-25, על ה-2030 והתחילה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תתחיל להסביר את השבח הריאלי עם המסלולים. תסביר את זה בצורה מפורטת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עוברים לשבח הריאלי? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> תיקון אחרון כי עשיתם את זה בהתחדשות עירונית. הנושא של הושלמה. מה הכוונה? שם כתוב למעשה חיבור חשמל, מים. תבחינו. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> טופס 4 הוא הוודאות. זאת הגושפנקא. אנחנו לא רוצים להיכנס לבלגן אחר. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> שי, למה שלא תהיה אחידות? << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> לפי הוראת הפרשנות טופס 4 זה הושלמה? << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> לא. זה לא נכון. זאת לא העמדה שלכם. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> היכן שכתבנו טופס 4, זה טופס 4. כמו בהוראת השעה הקודמת. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל כאן אתה רוצה לרשום טופס 4. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה הבדל של כמה שבועות. חודש-חודשיים מקסימום. גם הארכנו את זה עד דצמבר. נראה לי שזה בסדר. הארכנו מיוני לדצמבר. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> בהוראת הפרשנות יהיה כתוב הושלמה טופס 4? << דובר >> קריאה: << דובר >> אפשר לרשום כאן. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> בדיוק כמו שהיה בהוראת שעה (קרקעות) הקודמת. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> כן. ניקח משם את אותה הגדרה. עוד מעט נשב וננסח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אנחנו עוברים להקראת סעיף 7. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:47. << סיום >>