פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 146 ועדת הבריאות 30/04/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 31 מישיבת ועדת הבריאות יום ראשון, ט' באייר התשפ"ג (30 באפריל 2023), שעה 11:30 סדר היום: << הצח >> 1. פרק כ"א (חקלאות), רק סעיפים 88-87 (קביעת אורך חיי מדף בידי יצרן נאות וצמצום רגולציה לייבוא בשר) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 << הצח >> << הצח >> 2. פרק ח' (יבוא מוצרי מזון) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 << הצח >> בהשתתפות: הכנה לקריאה שנייה ושלישית - דיון הערות: הכנה לקריאה שנייה ושלישית - דיון נכחו: חברי הוועדה: אוריאל בוסו – היו"ר טטיאנה מזרסקי חברי הכנסת: ששון גואטה מוזמנים: גל ברנס - רכז כלכלה ותעשייה, תיירות באגף התקציבים, משרד האוצר פנינה אורן שני דור - ראש שירות המזון הארצי, משרד הבריאות ד"ר זיוה חממא - מנהלת המחלקה לניהול סיכונים, משרד הבריאות ד"ר עופר גולדשטיין - מנהל היחידה הווטרינרית בשירות המזון הארצי, משרד הבריאות שרון גוטמן טרודלר - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד הבריאות מרינה אוסטפלד - עו"ד, יעוץ משפטי, משרד הבריאות קרן רוט - עו"ד, עו"ד במחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים שי סומך - עו"ד, ממונה (ייעוץ וחקיקה), המחלקה למשפט ציבורי חוקתי, משרד המשפטים שרון קבלו - מנהלת מחלקת דרום אמריקה, משרד החוץ יהודה אביבי - יחסים כלכליים עם אמל"ט ואפריקה, משרד החוץ ד"ר ריבה בן עזרא - רופאה וטרינרית ראשית לפיקוח מוצרים מן החי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר חגית איגרמן - עו"ד, מחלקה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ליאור כוכבי - ראש תחום קשרי ממשל איגוד המזון, התאחדות התעשיינים אביב חצבני - מנהל איגוד המזון, איגוד לשכות המסחר רז הילמן - סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר עמיר עופר - עו"ד, מנהל ענף המזון, איגוד לשכות המסחר נעמי רוזנטל - טכנולוגית מזון - שופרסל, יצרני ויבואני מזון ד"ר רוני סורקיס - שופרסל, יצרני ויבואני מזון לילך דחוח - קצינת ציות ורגולציה רשת שופרסל, יצרני ויבואני מזון חתאם דבאח - משנה למנכ"ל - חתאם דבאח, יצרני ויבואני מזון ד"ר אדוארד טל - קבוצת אדום - בקרה, יצרני ויבואני מזון עמיחי גלר - מנהל שולחן מגדלים, ארגון מגדלי הדגים שמואל לויט - מנכ"ל המועצה לענף הלול רחל גור - עו"ד, לובי 99 מיכל ברנדל אבל - עו"ד, משרד פישר ושות', איגוד המזון, לוביסטית משתתפים באמצעים מקוונים: ריבה גור אריה שרון - ייעוץ, איגוד לשכות המסחר ייעוץ משפטי: נעה בן שבת אריאל צרפתי - מתמחה מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל יועץ מקצועי ליו"ר הוועדה: יעקב שטרן רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים; מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות << נושא >> פרק כ"א (חקלאות), רק סעיפים 88-87 (קביעת אורך חיי מדף בידי יצרן נאות וצמצום רגולציה לייבוא בשר) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612 << נושא >> << נושא >> פרק ח' (יבוא מוצרי מזון) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612 << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בוקר טוב ושבוע טוב ומבורך. היום יום ראשון, ט' באייר התשפ"ג, 30 באפריל 2023. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות הראשונה לכנס הקיץ של מושב הקיץ של הכנסת שנפתח היום. על סדר יומה של הוועדה היום: 1. פרק ח' (יבוא מוצרי מזון) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023. 2. פרק כ"א (חקלאות), רק סעיפים 88-87 (קביעת אורך חיי מדף בידי יצרן נאות וצמצום רגולציה לייבוא בשר) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023. הכנה לקריאה שנייה ושלישית. ממשיכים למעשה בקידום הצעת חוק התוכנית הכלכלית ומקיימים היום ישיבה שנייה בנושא יבוא המזון כחלק מחוקי ההסדרים לתקציב הקרוב, בהמשך ליישום מדיניות הממשלה להסרת חסמי סחר בייבוא, הגברת תחרות וייעול תהליכי ההסדרה בתחום הייבוא והורדת יוקר המחייה. בימים האחרונים, מאז הישיבה שהתקיימה ועדת הנושא בנושא ב-20 באפריל ניצלו הצוותים המקצועיים של הוועדה, משרדי הממשלה את הפסקת הדיונים עקב הימים הלאומיים, להמשך השיחות והניסיונות להגיע לנוסח מוסכם ומתואם. אני שמח שבסעיפים מסוימים, בנושאים מסוימים, נרשמה התקדמות והסכמות. תכף נשמע. מאידך, נשארו עדיין פערים בנושאים אחרים. כפי שהודעתי בתחילה, המטרה היא הגעה, המטרה שלי לפחות, להגיע לנוסח מוסכם ומקובל. נוסח החוק, הן על ידי חברי הוועדה, על ידי משרד הממשלה והן על ידי נציגי הארגונים והחקלאים. אני מאמין שזה אפשרי בהחלט. בעבודה מסודרת ובסבלנות, ברצון טוב ולב חפץ נגיע לכך כפי שעשינו זאת בוועדה בהצעות חוק קודמות. זוהי דרכה של הוועדה וכך אני כעומד בראשה נוהג מאז תחילת עבודתנו כאן. השבוע גם התקיים מפגש כאן בכנסת, בתיאום איתנו, בין הנהלות משרדי הבריאות, החקלאות, על מנת לדון לעומק באותן סוגיות שיש בהן פערים ומורכבויות מהותיות ובניסיון להתכנס להסכמות. אשר על כן, הדיון היום יתמקד וימשיך בעיקר באותם הסעיפים ונושאים שאין עליהן מחלוקות משמעותיות. וכך נמשיך בהקראת הסעיפים הנוספים בהצעת החוק ובדיון עליהם שטרם השלמנו בדיון הקודם. כזכור, הצעת החוק שלפנינו נועדה בראש ובראשונה להחיל את מנגנון העיצומים הכספיים לעניין הפרות של הוראות המאומצות. כמו כן, מוצב על החוק המזון תיקונים נוספים, נקרא לזה הסדרים משלימים, נוספים כגון: הסדרה בחקיקה ראשית של הליך מתן אישור ייצור נאות לייצר מזון, הגדרות לעניין מזון מזיק וקביעת סמכותו של מנהל מינהל שירות המזון לקביעת מזון מזיק. לפחות בסדר הדוברים כרגע אנחנו נתחיל עם היועצת המשפטית או שאתם רוצים קודם כל? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אני אולי אגיד, אני חשבתי שיש לנו איזה שהן בשורות, אבל עכשיו אני מבינה שיש דברים עוד שעדיין חשבנו שהם סגורים והם בכל זאת פתוחים. אז מה שאני אציע לאדוני זה שאנחנו נמשיך בהקראה מאיפה שעצרנו ונחזור לדברים כשיהיו יותר הסכמות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נוסח, גם המתוקן, נמצא אני חושב בטאבלט, חברי הוועדה. אם יש מישהו מחברי הוועדה שמעוניין לדבר כרגע, או מתי שאתם רוצים, רק תגידו. אם מישהו ממשרדי הממשלה מעוניין טרם פתיחת הדברים לומר מספר דברים גם כן זה אפשרי, אפשר כעת. שאר המשרדים, שאר הגופים שיצטרפו זה אולי בהמשך, בהתאם להקראה. משרד הבריאות, משרד המשפטים, משרד החוץ? נמצאת פה, גם כן רצית לומר משהו. בבקשה, את שמך ותפקידך ומה רצית לומר. אמרת לי מקודם. << אורח >> שרון קבלו: << אורח >> בוקר טוב. שמי שרון קבלו, אני מנהלת מחלקת דרום אמריקה במשרד החוץ. אני אקריא פה את עמדת משרד החוץ. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בהמשך לדיון שהיה פה נציג האחראי על, אה, אתה איתה. << אורח >> שרון קבלו: << אורח >> הוא כאן, גם נמצא. אודי אביבי, ממחלקת כלכלת אמריקה הלטינית ואפריקה במשרד החוץ. העמדה של משרד החוץ אומרת שכמי שאמונים על יחסי החוץ, משרד החוץ עוקב אחר הסוגיה, נוכח חשש מהשלכות שליליות בעקבות הכבדת הרגולציה באופן שיפגע בייבוא וישליך על יחסים עם מדינות יצואניות בשר לישראל. זו עמדתנו. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אתם דיברתם אגב, אני פניתי ליהודה אביבי ושאלתי אותו אם צריך עוד הסברים או אולי צריך לתאם בינו לבין משרד האוצר, אולי הם יכולים לדבר יחד, אני לא יודעת הם היה לכם שיח איתם, עם משרד האוצר? << אורח >> יהודה אביבי: << אורח >> משרד החקלאות היה. עם האוצר ניסיתי לדבר היום בבוקר, הפנו אותי לבריאות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה זה אומר? << אורח >> יהודה אביבי: << אורח >> שטרם התנהל שיח בין משרד החוץ למשרד האוצר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משרד האוצר? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> גל ברנס, אגף תקציבים. זה באותו נושא שיש עליו פשוט את המחלוקת הפתוחה. ברגע שהנושא הזה ייפתר אז גם הנושא הזה ייפתר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כשאתם מדברים על מחלוקת, מעבר לזה שנושא החקלאות, אתם לוקחים גם בחשבון את הנושא ה- - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה סביב אותו נושא. זה בדיוק סביב הנושא של החומר, של הליסטריה וסלמונלה שנדון פה כל הדיון הקודם. ברגע שהוא ייפתר אז ייפתר גם הנושא הזה ולא יהיה פערים נוספים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. לא, אני מציג את זה כי - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> גם לנו חשוב יחסי החוץ וגם הייבוא מאותן מדינות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה הרבה יותר דרמטי אפילו מאם זה אכן כך, וזה לא כאמירה סתם, זה אפילו הרבה יותר דרמטי מהעמדה של משרד החקלאות בנושא הזה. כי אנחנו יודעים למשל שנושא הבשר הרוב המכריע של מוצר חוץ ממיעוט שמגיע מפולין נמצא מדרום אמריקה. כמובן דיברו איתי על עוד אופציות שפתחו אולי ממדינות אחרות כאן באירופה. אבל כרגע יש לזה משמעות ומעבר ליחסי החוץ, זה גם בייבוא, בעיקר בייצוא, צריך לקחת גם את הנושא הזה בחשבון. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אומר, כמובן שזה חשוב מאוד גם לנו. ולהבנתנו, אנחנו קרובים מאוד לפתרון הנושא של הסעיף הזה. וברגע שהוא ייפתר אז גם הנושא הזה ייפתר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם אפשר לקבוע גם, או שאין צורך, אבל שבישיבה ביום רביעי יהיו גם כן נציגי אגף הכלכלה של משרד החוץ בפגישה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לנו בטח אין התנגדות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז תנסו לתאם גם כן את הנושא זה. זו פגישה שאמורה להתקיים הבנתי אפילו בין השר. שר החקלאות ומנכ"ל משרד הבריאות בנושא הזה. אולי גם כן אני אהיה חלק מהפגישה. אוקיי? גב' פנינה, רוצה לומר משהו בפתח הדברים? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו באמת ישבנו והתכנסנו עם משרד החקלאות להגיע להסכמות. וכמובן עומד לנגד עינינו שמירת בריאות הציבור, אבל גם לא לעשות פגיעה משקית במשק. למיטב הבנית, את העניין המקצועי אנחנו פתרנו. אני מניחה שיש נוסח משפטי ואני מקווה שאנחנו נדון בנושא המחלוקת ונקרא, נצביע על זה ביום, בדיון הבא. לגבי שאר הדברים אנחנו כמובן עובדים בצמוד. יש דברים שאנחנו, הטיפול הוא מורכב. והנושא של הטלת עיצומים ידובר פה על הוראות מאומצות, שזה פעם ראשונה שזה נעשה. ואנחנו באמת, אני אנצל את ההזדמנות הזאת אם כבר להודות לצוות המשפטי, בראשותה של עו"ד נעה בן שבת, שעובדת איתנו ימים כלילות על מנת שנגיע עם נוסח מוסכם וסדור. אז תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לילות כימים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> ימים כלילות, לילות כימים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היא בדרך כלל בלילה גם כן ערה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> ההערה התקבלה אבל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, זה בסדר. את רוצה? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז נמשיך אולי אדוני בעמוד 12, מפסקה 27 ונקרא אותה. (27) (27) בסעיף 115, בסופו יבוא: "(ה) בסעיף זה, "יבואן רשום" - למעט מי שיש בידו תעודת יבואן רשום לפי סעיף 105, בלבד."; הסעיף הזה מדבר על ההבאה, היבואן, אותו יבואן נאות. ואנחנו אומרים למעט אדם שהוא יבואן רשום, שהוא מייבא לאזור בלבד. זה החריג. אתם הסברתם בדיון הקודם שזה נוגע לנושא המחסן. זה קשור לסוגיית המחסן ובגלל זה אתם לא מאפשרים לו לייבא לפי - - - << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> בעצם כל הרציונל של היבואן הנאות, שהפיקוח נעשה לא, לא בנמל, אלא טרם הוצאת המזון לדרכי השיווק. ובהעדר מחסן לא ניתן לבצע את הבקרה שם. ולכן היבואנים האלה לא יוכלו לזכות במסלול הזה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> (27א) בסעיף 117(ג), בהגדרה "יצרן המיישם מערכת בקרת איכות", במקום "בסעיף 42(ב) יבוא "בסעיף 42(ב1)(2)"; (28) בסעיף 132(א), ברישה, אחרי "הוראות סעיפים" יבוא "4א - למעט לעניין ההפרות המפורטות בתוספת החמישית א'"; עכשיו, ההוראה הזאת, הוראת סעיף 132 היא הוראה שנוגעת, היא יוצרת חזקה שלפיו משווק לא יראו אותו אם יתקיימו בו כל אותם תנאים שמפורטים באותו סעיף, אז חזקה עליו שהוא לא הפר הוראות של סעיפים מסוימים. ומוצע להוסיף לחזקה הזאת עכשיו את הוראת סעיף 4א, למעט הפרות מסוימות שפורטו בתוספת החמישית א. שהן מפנות להפרות שבתוספת השנייה א'. השאלה אם אתם רוצים להסביר מדוע דווקא חזקות אלה, מדוע דווקא הפרות אלה הוחרגו מאותה חזקה. אני מזכירה שהחזקה הזאת מסתמכת על כך, בין השאר, שהוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על הבעיה שקיימת במזון. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> כן. מה שפירטנו בתוספת החמישית זה הפרות שמעצם ההגדרה שלהן, מעצם הניסוח שלהן, העוסק במזון יודע שהוא מבצע אותן. כמו מערבב מזון, כמו לא מבצע ריקול, ולכן אין טעם בקיום החזקה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> ורק באותן הפרות. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> נכון. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי. (29) בסעיף 141 (א) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (3) יבוא: "(4) חובת תשלום אגרה לפי סעיף 64(א)(3) כפי שהוחל בסעיף 143, ולפי סעיפים 78 ו-84(ג) לא תחול; (5) ערובה לפי סעיף 147(ב)(3) תבוא במקום ערובה לקיום דרישות או לעמידה בתנאים לפי סעיף 93"; כאן אנחנו מדברים, סעיף 141 עוסק באדם שמייבא מזון מאזור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שנייה. מי יכול לחדד לי את הסעיף הזה? אדם שמכניס ביהודה ושומרון מכניסים סחורה. יש לו אכיפה, אין לו אכיפה? לא יהיה לו אגרה, כן יהיה לו אגרה? מה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> בעצם חקיקת המזון קובעת גם הנחיות לנושא הזה של הסדרה של הבאת המזון מהרשות הפלסטינית ועזה למדינת ישראל. היא מכילה עליה את דיון הייבוא בשינויים מחויבים. ולכן נכון להיום משרד הבריאות קבע, הסדיר את העניין בנהלים. כאשר הפיקוח מתבצע על ידי יחידת הפיצוח. פירות וירקות עושים עליהם בדיקות מקדימות על ידי קמ"ט חקלאות, הם נציגים של מתאם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השאלה, השאלה שנשאלת למה באזור, בסוף אני, מצד אחד את רוצה להקל, אנחנו רוצים כביכול להקל על המעברים, אז אין לנו מספיק פיקוח. אתה רוצה גם להקל עליו את האגרה. מה ייגרע חלקו של מי שמייצר סחורה כאן בארץ והוא מתמודד עם עוד עשרות רגולציות אחרות ולשלם אגרה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> א', לא מדובר. אני רוצה רגע לבוא ולומר. לא מדובר על, על הוראות שחלות על יצרן שהוא מייצר מזון במדינת ישראל. מדובר על יצרן שמייצר מזון ברשות הפלסטינית ורוצה להביא אותה כאן למדינת ישראל. הגדרה של האזור היא לצורך העניין היא לא חלה על שטחי - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז יש לי פחות בדיקות, פחות אכיפה. את רוצה להקל מעליו גם כן, הבאה מזון רגיש מהאזור לישראל. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אז אני רגע לא מבינה. אתה שואל למה לאפשר ייבוא כזה בכלל? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אני אומר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> נו? לא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה המנגנון, מה מנגנון הבדיקות שיש לי על אותו יצרן מהשטחים, מהרשות הפלסטינית או משטחים אחרים? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אז זהו, אז זה מה שאני בא להסביר. המנגנון הוא כזה: בעצם יש פיקוח במעגל הראשון, שנעשה על ידי, כדי להיכנס להיות במעגל המאושר של מגדלים שיכולים להביא תוצרת אז יש שני תנאים שצריכים להתקיים מהבחינה הראשונית. מדובר על, משרד החקלאות בא ואומר שאת הסוג מסוים של הירק או הפרי ניתן להביא למדינת ישראל מבלי שיש לה נגעים של מחלות שיכניסו כאן לשטחי מדינת ישראל. ודבר שני, הוא בא ואומר שבעצם המגדלים נדרשים לעבוד לפי פרוטוקולים של גידול שהם זהים לפרוטוקולי הגידול של, של החקלאים כאן במדינת ישראל. ובפיקוח, במעגל הראשון נציגי קמ"ט חקלאות הם בעצם, עובד משרד החקלאות שהוא עובד המתאם הפעולות בשטחים, שהוא הולך ועושה ביקורת ומוודא שהתוצרת עומדת בדרישות הדין הישראלי לעניין מזהמים ביולוגיים ולעניין של שאריות חומרי הדברה. כששני הכללים האלה מתקיימים, המגדל יחד עם, בחתך של סוג המזון וכמות, עושים לו גם בדיקות של היתכנות טכנולוגית של נגיד מדונם אחד אפשר 5 טון של עגבניות ולא יותר. ובעצם זה נכנס לרשימה, שהרשימה הזאת מנוהלת יחד במאגרי המחשוב של משרד החקלאות בשיתוף איתנו. זה כלל אחד שנעשה בצד הפלסטיני. בצד הישראלי יש את הכלל שבא ואומר שמישהו כאן בארץ הוא משווק שקונה את הסחורה הזאת. המשווק שקונה את הסחורה הזאת הוא בעצם תושב מדינת ישראל וחלים עליו כללים בדומה ליבואן רשום. הוא נדרש לבוא ולהירשם בשירות המזון הארצי וגם הוא מצהיר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> המשווק פחות או יותר מחליף את תפקידו של היבואן. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> את התפקיד של היבואן. זה השינויים המחויבים שציינתי. ובעצם המשווק הזה בין היתר הוא חייב שיהיה לו מחסן כאן בשטחי מדינת ישראל. מחסן שעומד בתנאי אחסון של מזון. והדרישה היא כאן כיום, התוספת היא לבוא בעצם שיפקיד ערבות. והערבות למה? תוצרת שמגיעה למעברים, נכון להיום, בעיקרון יש 5 מעברי גבול, 5 מעברים, 6 מעברים. חלקם, לא, לא כולם פעילים, יש 3 מרכזיים. 3 ביהודה ושומרון ואחד בכרם שלם. 4 פעילים, כפי שאמרתי. ובעצם שם יושבים נציגי הפיצוח. שהם על פי מתודה של ניהול סיכונים הם דוגמים את התוצרת לבדיקות מעבדה, לבדיקות מיקרו-ביולוגיות. בדיקות שאריות חומרי הדברה ומיקרו-ביולוגיה, תלוי בסוג של המזון. ומאחר ואנחנו כאן מדברים על, אז התנאי צריך להתקיים כמובן, שהתוצרת באה ממגדל שהוא מופיע ברשימות. והתוצרת עוברת למשווק שיש לו תעודת רישום של משווק מהאזור. ואז בעצם הרעיון הוא כאן שהדיגום, שהתוצרת שנדגמה היא לא תשוחרר לדרכי השיווק, היא תהיה בשיהוי במחסן עד לקבלת תוצאות שבעצם מעידות שהמוצר הוא תקין. זה כך עובד, המקבילה עובדת גם בנושא של ייבוא, של תוצרת שמגיעה לארץ מטורקיה, לצורך העניין, עובדת גם. העניין כאן, אנחנו, הדרישה, בשונה מהייבוא, הדרישה היא לא חובה אצל היבואן. כי אצל היבואן יש לנו את הנמלים שיבואן שבוחר לא להפקיד את הערבות, אז הוא בעצם, הסחורה נשארת בנמל. ממתינה בנמל, בחדרי קירור בנמל או במכולה שלו המקוררת, עד שהתוצאות מגיעות ומעידות שהמוצר תקין. פה, בשונה במעברים, מאחר ואין לנו יכולת לעשות את השיהוי הזה במעבר עצמו, אנחנו כאן בעצם לא משאירים ברירת מחדל וקובעים דרישת חובה להפקדת ערבות. מתוך מטרה שהשיהוי יהיה במחסן של המשווק מהאזור. וככל שמישהו יפר את העניין והתוצרת תימכר עוד טרם קבלת תוצאות, אז כהפרה, כצעד טקטי ראשון אתה יכול בעצם להתלות את הערבות ואחר כך להפעיל את האכיפה שעומדת לרשותנו. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> ולמה הפטור מאגרות? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> הפטור מאגרות זה בעצם לפי בקשה של נציגי מתאם פעולות בשטחים. הם באים ואומרים שכאינטרס של מדינת ישראל זה לאפשר את, צריך לשמור על האיזון הדק כמובן בין השמירה על בריאות הציבור לבין המשך הסחר איתם. כי, כאמצעי כלכלי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עצם העברת הסחורה זה עזרה בסחר. אז לתת גם כן פטור באגרה, אני, אגב, אני גם רוצה לציין שמנהלת הוועדה פנתה פעם אחר פעם למתפ"ש שגם כן מבחינת הפיקוח, מבחינת הגידול, מבחינת כל החלק המקצועי והסמכותי שיש להם, לעלות לוועדה, להביע את דעתם. הם לא מצאו לנכון. ואני על כך אעביר את הערותיי גם כן בנושא. גם הבוקר ביקשנו שיגיעו ויעלו וידברו. בוודאי שיש להם מה לומר בנושא העברות סחורה. יש לזה משמעות אמיתית, מעבר לצד הכלכלי. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו כמובן כמשרד הבריאות לא, לא צד בעניין האגרות. אנחנו כאן בעניין המקצועי, שבעצם הערבות היא קריטית לנו על מנת שנוכל לבצע פיקוח ואכיפה. נכון לעת זו, בהעדר מנגנונים לחייב אותם, לצערי הרב זה לא קורה. ולכן אנחנו, זה תיקון מתבקש מבחינת שמירה על בריאות הציבור. כי הסחר הזה, כפי שאמר אדוני, מתקיים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> עמיר עופר, מנהל ענף המזון בלשכת המסחר. אדוני, רק לפרוטוקול, בדיון הקודם גם העלינו את עניין האגרות. ביקשנו לפטור את האגרות באופן גורף או לכל הפחות רק ליבואנים שמייבאים באמצעות המסלול האירופי, הייבוא הנאות. לא קיבלנו עדיין התייחסות. נבקש בהמשך גם לשמוע את האוצר בעניין הזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ועכשיו שמעת שמי שמביא סחורות מהשטחים כן מקבל פטור. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> קיבלת תשובה חלקית. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אני אשמח לקבל תשובה גם לגבי מה שאנחנו שאלנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מכלל הן אולי תשמע לאו. אני עדיין אבקש תשובות בנושא, גם כן כשאנחנו מקריאים את זה. דעתנו לא לגמרי נוחה בנושא ואני בהחלט רוצה לשמוע את מתאם הפעולות בשטחים בצורה ברורה בנושא. בבקשה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי. אז אדוני, רגע, אני אקריא אולי את 5, אני לא בטוחה שהקראתי את זה. (5) ערובה לפי סעיף 147(ב)(3) תבוא במקום ערובה לקיום דרישות או לעמידה בתנאים לפי סעיף 93," (2) בסעיף קטן (ג), אחרי "יבואן רשום" יבוא "כהגדרתו בסעיף 115(ה)."; זאת אומרת שמחריג ממנו את אותו יבואן שהוא לאזור בלבד. כדי למנוע איזה שהיא דלת מסתובבת, שהיבואן מביא לאזור בלבד ואז הסחורה מגיעה למדינת ישראל דרך הרשות הפלסטינית. זה סגירה מסוימת. << אורח >> אריאל צרפתי: << אורח >> (30) בסעיף 147 - (1) בכותרת השוליים, אחרי "לרישום" יבוא "או לחידוש רישום"; (2) בסעיף קטן (א), אחרי "מהאזור" יבוא "או לחדש רישום כאמור"; (3) בסעיף קטן (ב) - (1) ברישה, אחרי "במרשם משווקים מהאזור" יבוא "ולא יחדש רישום של מבקש כאמור"; << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> את רוצה להסביר את זה? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> למעשה כאן אנחנו מוסיפים לסעיף 147, שעוסק ברישום במרשם המשווקים מהאזור גם את ההתייחסות לנושא של חידוש הרישום. אז מדברים על כך בכל מקום שכתוב, היה כתוב "מבקש להירשם" אז מדובר גם על חידוש הרישום. והפרטים לגבי יצרן המזון, במקום לבקש העתק מתעודת הזיהוי של היצרן או העתק מתעודת ההתאגדות שלו, לפי הדין בישראל אם הוא תאגיד מבקשים את מספר הזיהוי של היצרן. אני מבינה שגם זה הקלה מבחינת התעודות והנתונים. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> אנחנו פשוט דייקנו את הנוסח מאחר ואין להם תעודות זהות כדין בישראל. אנחנו כן מאפשרים למי שמגדל בשטחי האזור להירשם בפרטי הזיהוי שלו, כפי שמופיעים שם. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> וזה במקום תעודת התאגדות ובמקום, זה גם מחליף את תעודת ההתאגדות, לא רק את העותק מתעודת הזיהוי. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> נכון. << אורח >> אריאל צרפתי: << אורח >> (30) (2) בפסקה (2)(א), במקום הסיפה החל במילים "לרבות עותק מתעודת הזיהוי" יבוא "לרבות מספר זיהוי של היצרן"; (3) אחרי פסקה (2) יבוא: "(3) הוא נתן ערובה לקיום תנאים, דרישות והוראות לפי סעיפים 87 ו-89 עד 92, כפי שהוחלו בסעיף 140 על הבאת מזון מהאזור, שתנאיה, סכומה והתנאים לחילוטה נקבעו בידי השר"; << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> הייתה פה איזה שהיא התייחסות דווקא לערבות בנקאית. אבל אנחנו מבינים שבכל מקרה יידרשו תקנות שיקבעו את סוג הערובה, את סכומה וכו'. אז גם הנושא הזה, איזה ערבות זאת, אולי נדחה את השאלות האלה לשלב התקנות. << אורח >> קריאה: << אורח >> כן, לעניין גובה האגרות. משום שאי אפשר לקבוע גובה בחקיקה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אנחנו דורשים שגם תנאי הערובה, גם סכומה, גם התנאים לחילוטה, אז ממילא גם אנחנו מדברים על סוג האגרה, סוג הערובה. אולי צריך להגיד שסוגה, תנאיה, אולי צריך להוסיף את המילים של סוג הערובה. << אורח >> אריאל צרפתי: << אורח >> (31) בסעיף 164 - (1) בסעיף קטן (ז), במקום "של מזון" יבוא "המייבא מזון" ובמקום "לעניין מזון במסלול האירופי שייבא" יבוא "לעניין המזון שייבא במסלול האירופי"; (2) אחרי סעיף קטן (ז), יבוא: "(ח) על אף ההוראות המאומצות, התעורר חשש כי במזון שחלות לגביו ההוראות המאומצות והוא עומד בהן, יש גורם רעיל או מזיק, כהגדרתו בסעיף 5(ב1), שקיומו במזון לא הוגבל בהוראות המאומצות, בין בכלל ובין לעניין אותו מזון, רשאי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש מעוסק במזון הוכחה שהמזון אינו מזיק או עלול להזיק לבריאותו של אדם; לא השתכנע מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך כי המזון אינו מזיק או עלול להזיק כאמור, יראו אותו מאותו מועד לעניין חוק זה ובכלל זה סימן זה כמזון מזיק."; << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אנחנו מדברים פה על סעיף 164, שהוא סעיף שמקנה סמכויות למנהל שירות המזון. אפשר לעשות ריקול למזון או להוריד אותו, להוריד אותו מהמדפים או למסור הודעה לציבור. ואתם הוספתם פה איזה שהיא הוראה מיוחדת לגבי המזון במסלול האירופי, המיובא, לא רק המיובא, אלא מזון שחלות עליו ההוראות המאומצות. אולי תסבירו את ההוראה המיוחדת הזאת. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> כן. הוספנו את זה מאחר והשיטה של החקיקה האירופית לעניין מזהמים היא פירוט בתוספת של סוגי מזונות וכמויות מירביות. יתכנו מצבים שבהם יהיו סוגי מזונות שלא מפורטים בתוספת ורצינו למען הסר ספק להוסיף כאן שנטל ההוכחה והאחריות לעניין בטיחות המזון חלה על העוסק בזמן. ולכן בכל מקרה של ספק שכן יימצא מזהם, גם אם הוא לא פורט במפורש בחקיקה האירופית ומשרד הבריאות סבור שהוא עלול להזיק, יהיה פה איזה שהוא הליך ואנחנו לא גורעים מהסמכויות של משרד הבריאות לפי הפרק הזה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> רק נוסיף ונאמר שזה בדיוק מה שקורה באירופה. אז זה, זה לא כאן החמרה. להיפך, זה צמצום, צמצום מהסמכויות. אי אפשר יהיה במקרה הזה להטיל עיצום, אבל אפשר יהיה להוריד את מוצר מהמדפים. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> ד"ר טל, קבוצת אדום. אני לא כל כך מבין. אם יש מוצר שמשווק באירופה ומוצר זה לא מופיע ב-1881, באותה חקיקה מאומצת. המוצר הזה מיובא לישראל ואז עוצרים אותו ואומרים לו תוכיח? אבל איחוד אירופי לא מצא לנכון להוסיף אותה לאותה חקיקה. אז איך אתם, אבל הוא משווק ללא הגבלה באיחוד אירופי. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> א', זה לא מה שכתוב. לא כתוב אם הוא משווק או לא משווק באירופה, זה לא לשון הסעיף. ולשאלה הספציפית שלך, בהנחה שאין נניח ב-1881 פירוט, סתם דוגמה, לקקאו לעניין כספית. אבל אתה כן תמצא כספית בדיגום שתעשה באותו קקאו. גם אם אין, עדיין לא אמור להיות כמות, לא אמורה להיות כמות כזאת של כספית. ולכן ההליך הוא לא עיצום כספי, משום שהעוסק במזון לא הוזהר מראש שהרמה הספציפית במזון הספציפי הזה אסורים. אבל עדיין יהיו סמכויות לא לשווק אותו בישראל, מהסיבה שהוא עלול להיות מסוכן לבריאות הציבור. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> כן. אבל אותו קקאו משווק באיחוד אירופי. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> לא, אבל זה לא מה שכתוב. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה לא, זה לא מה שכתוב. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> לא אמרתי מה שכתוב. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אבל זה, גם אם הוא משווק, אנחנו מכירים מקרים, זה לא אמור להיות. זה מקרה לגמרי תיאורטי. אבל גם אירופה, רגע, סליחה. גם אירופה שהיא לא קובעת, היא עדיין לא מתירה. וחובת ההוכחה עליך עדיין לבוא ולראות. זה שאירופה לא קבעה כספית, כי באמת לא, כנראה בגידול של הקקאו במקרה הפרטני הזה אין סיכון. אבל בכל זאת, אם זה קיים, אז משהו, משהו לא תקין קרה בהליך הייצור. ומצופה ממך כיבואן, יצרן או לא יודעת מי אתה, לבדוק ולהבהיר למה יש בקקאו הזה כספית. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> שנייה, המקרה ממש לא תיאורטי. יש כרגע מספר מכולות עם מוצר שנקרא כבד שיבוט, שימורים, שלא מופיע בחקיקה האירופית. ולא סתם, כי אין לזה ניהול סיכונים. - - - לא עשתה ניהול סיכונים על זה. כי היא לא מצאה לנכון לעשות, כנראה, ניהול סיכונים. << אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >> ד"ר זיוה חממא, מנהלת המחלקה לניהול סיכונים במזון, משרד הבריאות. המשמעות של מה שאתה אומר זה כביכול כל מזון שלא פורטה לגביו רמה מקסימלית בתוספת מותרת בו רמה אין סופית. והרי זה ברור שזה לא הגיוני וזה לא סביר. ויש בזה משום סיכון לבריאות הציבור. אז נכון, לא הכל עדיין עבר את התהליך של הערכת סיכונים וקביעה של רמות מירביות בחקיקה האירופית. זה לא אומר שמותר, שמותרים כל מיני סוגים של מזהמים ברמות לא מוגבלות בסוגי המזון האלה. וכפי שנאמר כאן קודם, זה לגמרי בהלימה לחקיקה האירופית, כשמסתכלים על החוק הכללי האירופי General Food Law שלהם, שמגדיר בדיוק את זה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אם אפשר להתייחס. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה, כן. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אז קודם כל, תודה על התשובה. אנחנו מכירים את הנושא הזה באירופה וחשבנו אולי אפשר לסעיף הזה להוסיף איזה שהיא התייחסות שכן ייתן מענה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תגיד, אה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> רז הילמן, לשכת המסחר. סליחה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נכון. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אפשר להתייחס לנושא הזה כנסיבות. זאת אומרת, היה ואותו מזון כן מותר לשיווק, עם אותו מזהם באותה רמה באירופה. והיבואן ימציא אסמכתאות לזה שהוא משווק ושאין בעיה מבחינת רגולטורים שם - שזה יהיה נסיבות שמצריכות משירות המזון איזה שהוא רף יותר גבוה לפני שהוא מחליט שהמזון הוא מזון מזיק. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> איזה רף אתה אומר? יש כבר חשש, כרגע נדרש רף מסוים של חשש שיש גורם רעיל. זה לא יכול להיות סתם. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אז אני אומר, אם אנחנו מראים שבאירופה הם מכירים את הרמה הזאת של אותו מזהם באותו מוצר ואומרים למרות זאת מבחינתנו אין בעיה לשווק את זה באירופה למאות מיליוני אנשים. אז אני אומר, בסיטואציה כזאת, ששירות המזון, אם הוא מחליט בכל זאת שזה מזון מזיק, שהוא יצטרך איזה שהוא רף יותר גבוה. שלא ככה פשוט להגיד לו 'זהו, אני, מבחינתי זה לא מספיק'. זה צריך להיות קיצוני יחסית כשהם מחליטים לעשות "אובר רולינג" לאירופה. << אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >> אני אשמח להתייחס. הרי כשלא נקבעו רמות מסוימות של מזהם מסוים או לגבי מזון מסוים, אנחנו לא באים ובאופן שרירותי אומרים אסור. הרי זה מה שהיה קודם לכן, לפי סעיף 5. אבל ההיפך, כאן אנחנו מקלים. אנחנו אומרים במצב כזה האחריות על העוסק במזון תהיה להוכיח שהמזון בטוח. אחת האפשרויות במסגרת אותה הוכחה תוכל להיות באירופה זה נבדק, נמצאה רמה כזאת ואושר לשיווק. רק שאז תצטרכו להביא הוכחות ולא סתם להגיש זה משווק באירופה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, ברור. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> כי גם אם זה משווק באירופה זה לא בהכרח אומר שזה נבדק. << אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >> נכון. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> נכון. אבל אולי אפשר גם לכתוב שזה דוגמה לסיטואציה. << אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >> לא, אין צורך לכתוב. אחרת יש אלף ואחת דרכים שבהן ניתן להוכיח בטיחות. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> זה מה שקורה בפועל גם. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> נעמי רוזנטל משופרסל. אני רציתי לשאול האם מצופה שמשרד הבריאות בדיגום או באכיפה יבדוק דברים שרשומים ב-1881 או דברים מעבר שלא רשומים ויש איזה שהיא חשיבה של משרד הבריאות שיכול להיות סיכון בנושא? זאת אומרת, דיגום ואכיפה יהיה אך ורק מרגולציות הכתובות. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> לא, הם דוגמים בפועל. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> המזהמים הכימיים. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> את מתכוונת לדיגום של משרד הבריאות, של הגורם המפקח שהוא צריך להיות בהתאם. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> הפיקוח נעשה בהתאם לניהול סיכונים. והרבה פעמים, בגלל שאנחנו מדברים עם, בטח שמדובר על מולטי, על סקרינינג מאוד כולל שאתה רואה משהו פיק חריג, גם אם לא התכוונת, אתה לא מתעלם ממנו במעבדה וזה ממצא. אם זאת הכוונה שלך. אבל הדיגום הוא מבוסס ניהול סיכונים. אנחנו לא באים לחפש מתחת למחט, לחפש כספית בקקאו, בדוגמה הספציפית הזאת. אבל ככל שאנחנו מוצאים אותו, אנחנו לא מתעלמים ממנו. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אבל אני הבנתי את השאלה אחרת. אולי אני הבנתי לא נכון. אבל הבנתי שאת שואלת האם הדיגום שמשרד הבריאות עורך הוא צריך להיות בהתאם להוראות האירופיות? למרות שההוראות האירופיות מדברות על דיגום של היצרן. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> זה מה שאני שואלת. אני רוצה, זה מה שהיא ענתה. אבל אני רוצה לוודא שאם משרד הבריאות רואה לנכון שיש איזה שהוא מזון שיש לו סיכון נוסף על מה שרשום, אז שייצא באיזה שהיא רגולציה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה תמיד ככה. לא, זה לא יהיה רגולציה. גם, יש לנו בחוק הזה סמכויות. וככל שאנחנו נמצא איזה שהוא מחולל מחלה או איזה שהוא בהקשר, או מחולל מחלה או גורם מזיק, אז אנחנו נשתמש בסכמות שיש לנו לפי 166 להגיד שיש פה סכנה לבריאות הציבור או דברים כאלה ואחרים. וכל העניין הוא כאן להיצמד לאירופה ולעדכן את הדברים שכפי שאירופה עושה אז אמורים למנוע אותנו מלהגיע לסיטואציות האלה. אבל עדיין, יש גם, יש גם מקרים שגם באירופה נמצאים דברים שהם, שגם אם לא חשבו עליהם והם עדיין עלולים לסכן את בריאות הציבור. ופה אנחנו מרימים דגל, כמו כל מדינה מתוקנת אחרת. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> אבל אם, בעמוד 27, ב-28, מצאתם לנכון להוסיף לתקנה 1881 "אגוזי אדמה, זרעי שמן ואחרים, חסה". זאת אומרת ש-1881 כן תחול עליהם, למרות שזה לא מופיע במקור. למה שלא תוסיפו גם מזונות אחרים? אז אנחנו נדע מראש. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו לא יכולים להוסיף מזונות אחרים. אם אני מוסיפה מזונות אחרים זה, אנחנו צריכים לבוא לוועדת חריגים. אנחנו לא סוטים מאירופה. מה שנעשה, אם נעשה, אני לא יודעת על איזה עמוד אתה מראה לנו מה שהוספנו, זה הכל נעשה באישור. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא הוספנו שום דבר. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, המוצרים הם קיימים גם ככה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> הם קיימים גם ככה. מה שהקראת קיים כבר ב-1881, אגוזי אדמה. הסעיף הזה, כתוב שם במפורש. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> זה אומר, רק שתבינו, זה אומר שהיבואן לא יוכל לייבא מזון. זה סיכון נוראי, כי יבדקו אותו, למרות שהוא לא מופיע בתקנות המאומצות. הוא יביא את המזון, יבדקו אותו בשער של הנמל. ואז הוא יצטרך להוכיח שהכל בסדר. איך הוא יוכיח? גם אם הוא יביא Presale certificate, מה שאני מבין מזיוה עכשיו. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה לא Presale certificate. הוא צריך ללכת ליצרן ולראות איך קרה שבתהליך הייצור של המוצר, ההוכחה פה לא של היבואן. בטח שמדובר פה על מזהמים כימיים. הוא צריך ללכת ליצרן המזון ולחפש איך קרה שהגיע למוצר שלו מזהמים כימיים שמראש לא היו אמורים להיות שם. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> אם אני לוקח בדוגמה את אותו מוצר שאני כרגע מדבר עליו, כבד דג, וזה צפוי שכבד דג יהיה אותן מתכות כבדות. זה לא משהו שזה לא צפוי. ו-אפס"ה לא מצאה לנכון להוסיף את זה, כנראה שאין לזה משמעות. << אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >> אני רק רוצה להבהיר, שכל, כל הדיון סביב זה אנחנו כאילו חוזרים לפורמט הקודם של החקיקה, של חקיקת המזון. שמה שמותר הוא רק מה שכתוב. והפורמט כאן השתנה. וזה צריכים כולם להפנים, כולל היבואנים וכל העוסקים במזון. יש עליכם עכשיו אחריות הרבה יותר גדולה. אתם אחראים על מה שאתם מייבאים, אתם אחראים על מה שאתם מייצרים. וכן, אתם צריכים שיהיו לכם את הכלים, אם על ידי פנייה ליצרן, אם על ידי ניהול סיכונים עצמי, להוכיח שהמזון שאתם מייבאים הוא לא עלול לפגוע בבריאות הציבור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אומרת משרד הבריאות, בגדול. השאלה אם מבחינתכם זה נשמע וההיגיון גם כן. ככל שאנחנו מפרקים את הרגולציה ומקלים ורוצים שיגיעו לכאן הסחורות וגם חובת הנטל והוכחה ואחריות עוברת גם למשווק, גם ליבואן וגם כן לעמוד מול היצרן. עכשיו, גם כן אם לא מופיע במוצר הזה פיקוח ספציפי, אבל ודאי משרד הבריאות, כאחראי רגולטיבי לנושא הבריאות, הוא יצטרך במקום כזה או אחר, במידה שיש חשש או שיש ספק או שיש איזה נקודה או משהו מדגמי, הוא צריך לבדוק את זה. ואתם תצטרכו לעמוד בפרץ, מבחינה זה של לדעת שהמוצר שלכם הוא טוב. איפה חוסר האיזון פה? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני אשמח לענות. רז הילמן, לשכת המסחר. אני חושב שהנושא של ודאות הוא נורא חשוב. ובגלל זה אני חושב להצעה שלי קודם, לקבוע חזקה שהיה והיבואן, מה שזיוה אמרה שהם כמובן יתייחסו אליו, שזה גם יהיה כתוב בחוק. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל החזקה, החזקה לא יכולה לבוא על ריקול. שברגע שאתה מזהה שיש סכנה לבריאות הציבור אתה מילא חזקה זה לא להטיל עיצום. אבל כשיש לך פה סכנה לבריאות הציבור אתה תעשה ריקול למוצר ואתה, ובמקרים, ואתה גם תבקש להשמיד אותו. להוציא אותו. אין כאן עניין של חזקה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, החזקה היא במקרה שהמזון משווק באירופה ויודעים באירופה שיש מזהם כזה, כמו שמצאו, ובאירופה לא החליטו שזה מצריך ריקול, אז שתהיה חזקה שבסיטואציה כזאת גם בישראל לא יעשו ריקול. חייבים ודאות. כשמתנהלים מול אירופה, ואמרנו מה שטוב לאירופה טוב לנו, אז זה הוודאות הזאת היא נורא חשובה. ואם היבואן כל הזמן צריך לעשות אלף ואחת בדיקות, מעבר למה שעושים באירופה, כי הוא לא בטוח איפה יתפסו אותו על איזה משהו שבאירופה לא מעניין, אז הוא בבעיה. ואז הוא גם אולי מביא פחות ואולי מוכר ביותר יקר, כי יש יותר בדיקות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו נתנו מענה לשאלה הזאת. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אתה דיברת על רף כזה שיוכיחו. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני מציע חזקה. שלסעיף הזה תהיה חזקה "היה והיבואן הראה ש-", זה בפני עצמו. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא. אבל אומרת פנינה אתה לא יכול ליטול ממני את הסמכות לעשות ריקול אם באמת נמצא גורם מזהם. אז אני הבנתי אותך קודם, כשאתה דיברת על רף נוסף. חשבתי אולי רף שמעביר את הנטל, שמשרד הבריאות יראה שזה מסוכן. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> נכון, למשל. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> או משהו כזה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> למשל. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> או לדרוש יותר מאשר חשש, שזה עדות ודאית יותר. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> נכון. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> וכך הבנתי אותך קודם. ועכשיו הבנתי אותך משהו אחר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו ברגע שיבואן או יצרן מביא לנו עדות מאירופה, עם, היא תוספת משקל. כל החקיקה הזאת מאומצת אירופה. היא תופסת אצלנו משקל. אבל עדיין, ברגע שיהיו מקרים כאלה כל דבר, ועדיין גם יש תרבות צריכה כאן אחרת. יש, יש, לא יכולים לקחת מהרגולטור את שיקול הדעת. בסוף האחריות שלו, האחריות הציבורית היא שלו. עם באמת, עם כבוד והערכה רבה ליצרן או לעסוק במזון. ואי אפשר להשאיר את הרגולטור בלי הסמכות הזאת. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> אני לא מדבר על הסמכות. הסמכות היא כמובן בידי משרד הבריאות. אני מדבר על היכולת להוכיח. אם אנחנו מדברים על מזהם ביולוגי, כן, יש מחלה, יש חיידק, הבן אדם החולה, הבן אדם whatever. כשאנחנו מדברים על מזהמים כימיים אנחנו מדברים על, על כמות מצטברת. זאת אומרת, הוא עלול לפגוע באדם אם הוא יאכל 10 שנים, במשך 10 שנים את המוצר הזה ואז יקרה לו משהו. עכשיו, אם, גם אני פניתי ליצרן. אני מדבר פה על מקרה פרטני. אבל זה באמת יכול לכלול עוד מיליון מקרים. והיצרן אומר 'אני כבר 20 שנה מוכר את המוצר הזה בכל האיחוד האירופי ואף אחד לא שואל אותי'. הוא אומר, באיזה שהוא שלב הוא בכלל לא רוצה לדבר איתי יותר. היית קונה ממני מכולה בשנה, לא רוצה למכור לך יותר. תביא לי ניהול סיכונים, תביא לי זה. הוא אומר לי תעזוב אותי. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> אני חושבת שכל הדיון פה מתנהל סביב דיון ספציפי. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, זה רק דוגמה. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> זה דוגמה, ודוגמה עקרונית. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> גם רז, גם לשכת המסחר מתכוונת לאירופה. ואם למשל הוא מייצר את זה בארצות הברית? אי אפשר כן לקבוע איזה שהוא קו הגנה גורף לכל המקרים הספציפיים. לכן מדובר פה באכסניה שהיא משהו שעלול להזיק לבריאות הציבור. לא מדובר פה על ענישה, לא מדובר פה על מניעת סחר. מדובר פה על מקרה שאם כבר נמצא ויש בדיקה שמראה נוכחות של מזהם, אז, כי כרגע מה שהוא שאומץ זה יכול להיות בעתיד הוראות אחרות. אני לא יודעת, תוספי מזון. אם יש כבר הימצאות של משהו שהוא עלול לגרום סכנה יהיה איזה שהיא אפשרות לרגולטור. ויש את זה להבנתי גם בחקיקה האירופית, בדיוק אותו סעיף בלי חזקות הגנה. אז מה שאנחנו מבקשים פה זה קצת מוזגם. לטעמי לפחות. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא. אז קודם כל, אנחנו לא חושבים שלא צריך להיות הסעיף הזה. הוא סעיף חשוב. מה שאני בא להגיד רק שבסיטואציה שבה אנחנו כן יודעים שבאירופה זה נבחן ונמצא בסדר, שזה יהיה ברור שזה מתאים גם לישראל. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> אבל למה רק אירופה? יכול להיות גם ביוון. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> רגע, שנייה, שנייה, תנו לי להשלים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הם לא אומרים שלא. הם לא אומרים שלא. אבל גם כן אם באירופה מתגלה שיש איזה חריג, מישהו יצטרך להסביר מה קרה החריג. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> הן לא אומרות שלא. אבל יכול להיות, אנחנו עושים עכשיו חקיקה אולי גם ל-20 שנה קדימה. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> אבל מה קורה למשל במקרה - - - << אורח >> רז הילמן: << אורח >> ואולי בעוד כמה שנים הם לא יישבו בתפקידים האלה. מישהו אחר, שאולי לא יחשוב ככה. אז אם זה יהיה כתוב בחוק - - - << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> בשביל זה יש לנו נהלי עבודה. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> לפעמים גם משהו מתגלה בארץ במקרה והוא לפני אירופה. מה תעשה אז? תחשוף את אזרחי ישראל לסיכון? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, אני לא רוצה שלא יהיה לכם סמכות. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> למשל היה סלמונלה בביצי קינדר, זה קרה באירופה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני לא מדבר על זה. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> ואם זה היה מתגלה במקרה בישראל קודם? אז תמנע מהצרכנים הישראלים את ההגנה? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> שרון, אני לא מתכוון לקחת את הסמכות. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> אני לא מצליחה להבין. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני מתכוון שבסיטואציה כזאת שבאירופה בחנו, כמו שזיוה תיארה, בחנו ומצאו את זה כלא בעייתי. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> אז תגיש את זה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אז צריך רף גבוה יותר. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> אם תביא מאפס"ה באמת ראיה לכך שזה הכספית בדג הספציפי הזה. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> להביא מאפס"ה? הם לא ידברו איתי בכלל. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> זה מה שאתה טוען. זה מה שאתה טוען. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> לא. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> שיצרן המזון שלך יביא. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> הוא לא יכול לפנות לאפס"ה. << אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >> למה לא? << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> יצרן יכול לפנות לאפס"ה? << אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >> אוקיי. אף אחד לא מבקש מידע מאפס"ה, אבל הטענה שלכם הייתה שזה נבדק באירופה ונמצא כתקין או נמצא כלא עלול לפגוע בבריאות הציבור. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זה לא חייב להיות אפס"ה. << אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >> אז את זה בטח יש מסמכים שמעידים על זה. נכון? את זה תגישו. לא משנה אם זה מאפס"ה או מגורם אחר. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> ואם זה Presale certificate ממשלתי? << אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >> Presale certificate לא מעיד שזה נבדק. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> לא מעיד שזה נבדק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טוב, תודה. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> אבל 20 שנה מוכרים את זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה. ממשיכים את ההוראה כפי שהיא. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> מצאנו פה משהו שגם אירופה לא עלתה על זה עד עכשיו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה פנינה. בבקשה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אנחנו נדלג על סעיף 31א שקשור לנושאים שעדיין נשארים במחלוקת. ונעבור לסעיף 32. פסקה 32. << אורח >> אריאל צרפתי: << אורח >> (32) (33) בסעיף 177, ההגדרה "תוכנית בטיחות מזון" - תימחק; סימן משנה א' בסימן ב' לפרק ח' - בטל; << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אנחנו מדברים כאן על סימן שעוסק בנושא של התוכנית בטיחות מזון. בהגדרה, גם בהגדרה תוכנית בטיחות מזון, שכרגע היא מוגדרת ומפנה לסעיפים שנוספים כאן בהסדר. והיא גם עוסקת בנושא הווטרינרי, מוחקת את הסעיף בהוראות הווטרינריות שמתייחסות בעצם להחשיב אדם, לא קוראים לזה יצרן נאות, אבל נותנים לו מתן אישור נאות. זה סעיף 178 שהוא תוכנו של סימן משנה א', סימן ב' לפרק ח'. זה ייכנס לתוקף, ההוראה הזאת תיכנס לתוקף באוגוסט 2026, יחד עם ההוראות של היצרן הנאות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אנחנו נדלג גם על סעיף 33א שגם הוא עדיין במחלוקת בין המשרדים. << אורח >> אריאל צרפתי: << אורח >> (34) בסעיף 256 - (1) בסעיף קטן (א)(12ב), אחרי "יבואן" יבוא "המייבא מזון"; (2) בסעיף קטן (ב) - (1) בפסקה (2), במקום "עד (4)" יבוא "עד (3)"; << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אולי גם פה, סליחה אדוני, התחלנו לקרוא. אבל אני חושבת שאנחנו נצטרך לדלג על ההוראות, על ההוראות האלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> למה? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אנחנו כרגע, גם על פסקה 1 שקראנו אותה עכשיו. הפסקאות האלה הן למעשות נכנסות לסעיף 256 שקובע עבירות פליליות. והוא מתייחס לנושא של היתר הפעלה, סימון חיי מזון, אורך חיי מזון. ומתייחס גם לבעל היתר הפעלה. ואנחנו נדלג עליהם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> על כל 34 למעשה? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> השאלה אם כל כל 34. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן, תעשי על כל 34, זה לא משנה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> טוב. כן, 35 אפשר לקרוא. << אורח >> אריאל צרפתי: << אורח >> (35) (36) בסעיף 261(11ב), אחרי "יבואן" יבוא "המייבא מזון"; בסעיף 262 - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה ההבדל? מה זה, יבואן או מייבא מזון? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> היה, הנוסח שעבר ב-2021 דיבר על מזון במסלול האירופי. והדיוק שנעשה כאן והיו הרבה תיקוני ניסוח, דיבר על כך שהמסלול האירופי הוא מסלול לייבוא מזון. המזון הוא לא במסלול האירופי, הייבוא הוא במסלול האירופי. אז זה היה הדיוק שנעשה כאן. << אורח >> אריאל צרפתי: << אורח >> 36. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> רגע, אני רק רוצה לוודא עם משרד המשפטים, אם אתם חושבים שאנחנו יכולים לקרוא כבר את סעיף 36. << אורח >> קריאה: << אורח >> את 1א והיתר לא. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי, אז 1א כן, ב1 לא. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> א ואחרי זה א1 ו-ב ו-ב1 וכו' אנחנו לא נקרא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << אורח >> אריאל צרפתי: << אורח >> (36) בסעיף 262 - 1. אחרי פסקה (1) יבוא: "(1א) מייצר, מייבא או מוכר מזון" << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> למה? אם אנחנו את רוב הסעיף לא נקרא, אז נדלג על 36. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז נדלג על 36. אז גם על, השאלה אם אתם רוצים, אני שואלת אתכם שוב, לגבי העיצומים הכספיים. אנחנו ישבנו על הנושא הזה, אבל אני מבינה שנשארו לכם עדיין הערות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> פערים? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> ההפרות. << אורח >> קרן רוט: << אורח >> קרן רוט, משרד המשפטים, חקיקה. לגבי ההפרות, אפשר להקריא. אבל יכול להיות שעוד יהיו שינויים. זאת אומרת, כן צריך להכיר את זה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי. בסדר, אנחנו את הרוב כן סיימנו אז אנחנו נקרא אותם. אז אנחנו דילגנו על 36 ונקרא את סעיף 37. << אורח >> אריאל צרפתי: << אורח >> (37) בסעיף 267 - 1. במקום כותרת השוליים יבוא "סייגים להטלת עיצום כספי"; 1. האמור בו יסומן כסעיף קטן (ב) ולפני יבוא: "(א) על אף האמור בסעיף 262(1א), הממונה לא יטיל עיצום כספי על מי שהפר הוראה מהוראות המאומצות, כאמור באותו סעיף, אם התברר כי תרגומה של ההוראה לעברית כאמור בסעיף 3א(ב), אינו תואם את הנוסח המחייב של ההוראה בשפה האנגלית וכי הוא פעל בהתאם לנוסח ההוראה בתרגומה לעברית כפי שהועמדה לעיון הציבור באתר האינטרנט במועד ביצוע ההפרה"; << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז יש לנו פה, אנחנו דיברנו על כך שההוראות המאומצות, הנוסח המחייב שלהן הוא הנוסח באנגלית. למרות זאת, כתנאי למתן צו להחלת ההוראות, לעדכונם, יש תרגום לעברית. והמצב פה מדבר על אי התאמה בין התרגום, תרגום ההוראה לעברית לבין הנוסח האנגלי. וכשהמפר או מי שחושבים שהוא מפר טוען אני פעלתי לפי הנוסח בתרגום לעברית. אולי רק, ההוראה הזאת מנוסחת כי הממונה לא יטיל עיצום כספי, כך שלכאורה הממונה נדרש פה לבדוק את הדבר בעצמו, גם אם זה לא נטען כטענת הגנה. השאלה היא האם, האם צריך להפעיל את זה רק כטענת הגנה, למי שטוען כך? או שבאמת לדרוש בכל פעם שהממונה שמטיל את העיצום הכספי יבחן את הנושא הזה מראש. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו נעדיף כטענת הגנה, כמובן. << אורח >> קרן רוט: << אורח >> לא, אבל הרעיון הוא באמת שהממונה יצטרך לראות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אם שאלו אותנו. << אורח >> קרן רוט: << אורח >> הרעיון הוא שככל שהממונה רואה באמת שיש, קיים פער בין הנוסח בעברית לבין הנוסח באנגלית והוא פעל לפי הנוסח בעברית אז הוא לא יוכל להטיל עיצום. וכמובן שזה יוכל לשמש את זה כטענת הגנה גם. זאת אומרת, זה גם כסייג. אבל בסופו של דבר, במקור, ברור שמצופה מהממונה שהוא גם יבדוק את הדבר הזה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני חושב כאמירה כללית אנחנו נידרש לבדוק ואנחנו בודקים. אבל טעויות קורות. ולכן טענת הגנה זה דבר מספק לדעתנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה בסדר. הלאה. << אורח >> קרן רוט: << אורח >> גם נזכיר שבכל מקרה יש התראה. אגב, זה לא תחליף להתראה, אבל כן נזכיר גם את זה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אז זה בדיוק העניין. כי אם אנחנו נעשה טענת הגנה ואחר כך התראה אז זה קצת מעקר. ולכן היינו שמחים להישאר רק עם טענת הגנה. << אורח >> קרן רוט: << אורח >> לא. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אנחנו תכף נגיע. אבל כרגע מדובר על כך שהוא לא יטיל עיצום כספי. הכוונה מבחינתכם הוא גם לא יגיש התראה והוא גם לא יבקש כתב התחייבות וערבון, שאלה האפשרויות שעומדות בפניו לפי החוק הקיים היום? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז מה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> ככל שקיים פער, ואכן נמצא פער בין התרגום ורואים שהוא פעל לפי התרגום בעברית, אז כן, לא אמורים להטיל לא התראה ולא שום דבר. התראה זה סוג של, התראה זה בעצם הפרה לכל דבר ועניין. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם הוא לא הפר לאחר בדיקה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אם הוא לא הפר בסופו של דבר, גם התראה לא ניתן להטיל עליו. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז אולי צריך גם לנסות, להתאים את הנוסח ולדבר על כל החלופות. כי כרגע מדובר לא יטיל עיצום כספי. << אורח >> קרן רוט: << אורח >> אני חושבת שזה ברור, כי זה מדובר בסייג. וברגע שמדובר בסייג אז אתה לא יכול להפעיל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נוסיף את המילה 'מאחר ואיננו הפרה אז לא יחולו עליו ההוראות ולא ההיטלים הכספיים'. לא לקרוא לזה הפרה. << אורח >> קרן רוט: << אורח >> לא, זו יכולה להיות הפרה. גם אם אתה מטיל, התראה זה גם כשיש הפרה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל אם אנחנו אומרים שהוא פעל לפי, לפי מה שכתוב בעברית? אז זה לא היה הפרה, ככל שהוא פעל - - - << אורח >> קרן רוט: << אורח >> אני חושבת שמה שמפריע לייעוץ המשפטי זה 'לא יטיל עיצום כספי ולא התראה'. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כי את אמרת בעצמך. << אורח >> קרן רוט: << אורח >> זה לא הפרה, נכון. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אולי נגיד שזה בכלל לא הפרה. << אורח >> קרן רוט: << אורח >> נכון, זה לא הפרה. נכון, זה סייג. נכון, נכון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז הנגזרות זה לא ולא ולא. << אורח >> קרן רוט: << אורח >> נכון, זה סייג. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה לא שאתה אומר הפרת, אבל לא יוטל עיצום כספי. אנחנו אומרים שהוא פעל, לפחות מה שנראה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז אולי נראה אם יש תקדים, אם יש נוסח שאפשר למצוא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תנסחי את זה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> שיבטא את זה שאנחנו בכלל לא רואים את זה כהפרה. << אורח >> קרן רוט: << אורח >> אפשר. אבל שוב, זה לא מהווה הפרה. אני לא בטוחה שצריך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז נציין, מאחר והוא פעל לפי כך וכך, אז. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> בסדר. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אפשר? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אם אנחנו בעולם של העיצומים, רק להבין מה צפוי? האם אנחנו צפויים לתקנות הפחתה? נדמה לי שלפני כמה שנים העבירו, אני לא יודע אם פרסמו ברשומות. עוד יהיו תקנות הפחתה אחרי החקיקה הזאת? << אורח >> קרן רוט: << אורח >> כן. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> ומסמך מדיניות אכיפה חדש ייכתב? << אורח >> קרן רוט: << אורח >> נכון. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אוקיי. וזה לא ייכנס לתוקף בעצם לפני ששני הדברים האלה יקרו? << אורח >> קרן רוט: << אורח >> זה החוק דורש. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> בסדר, תודה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אבל רק רציתי לשאול, התקנות הפחתה הן עדיין - - - << אורח >> קרן רוט: << אורח >> הן לא בתוקף. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> תקנות ההפחתה כרגע הם בשלבים לקראת פרסום להערות הציבור, אם הן עדיין לא פורסמו. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז הם יותאמו גם. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> נכון, אנחנו נגיע לוועדה שוב. נכון, מאחר וזה קרה ב-2016 אנחנו נדרשים שוב לאישור הוועדה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אנחנו לא נפרסם עד שלא נאשר את החקיקה פה, כדי שלא. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> ברשותכם, אני יכול לחזור אחורה על איזה שהוא סעיף? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> במקור, בסעיף 167 לחוק. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> חוק המזון. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> חוק המזון, כתוב "מזון שאינו ראוי למאכל אדם". אם אפשר לקבל הסבר מה זה אומר. אני יודע מזון שמסכן את בריאות הציבור. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא הדיון. לא הבנתי את השאלה, ולאיזה סעיף? << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> 167א מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי, שזה לא רופא של משרד החקלאות להבנתי, שמצא כי מזון המיועד למכירה עלול להזיק לבריאות האדם. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה בנוסחים שלנו? << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> כן, כן. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה תיקון שמבוקש עכשיו? << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> לא. לא, בחוק. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אז מה השאלה? << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> מה זה מזון שאינו ראוי למאכל אדם? << אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >> מזון לבעלי חיים? << אורח >> קריאה: << אורח >> לא הבנתי, אבל מה השאלה קשורה? << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> מה זה מזון שאינו ראוי למאכל אדם? << אורח >> קריאה: << אורח >> מזון לבעלי חיים לדוגמה. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> לא, מזון שאינו - - - << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> זו שאלה משפטית? אני לא מצליחה להבין. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה לא חלק מהצעת החוק. אתה רוצה ממנה עמדה במשהו שהוא לא, לא הבנתי. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> כן. כי יש פה סוגיה. ואני הייתי 25 שנה במשרד הבריאות ואני יודע בדיוק למה הכוונה. וזה יש פה נטל. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל אנחנו, אתה לא יכול לפתוח סעיפים שאנחנו לא דנים בהם. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אז תגיד בבקשה למה הכוונה. אם אתה יודע, תגיד לנו. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> יש פה, אנחנו עוסקים, משרד הבריאות אמון על בטיחות מזון. ולא על איכות מזון. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> במטרת החוק כתוב שאיכות מזון רק כשהיא קשורה לבטיחות מזון. זאת אומרת, אם האיכות פוגעת, יוצרת בטיחות, בעיה בטיחותית אז כן. אבל אם המזון, ועלו מקרים שעלו גם לתקשורת. שדג סלמון שהזנב שלו עקום, בגלל שהקפיאו אותו בארגז קטן מידי, וזה יצר כל מיני פסילות - זה מזון, כי מישהו קבע שהדג הזה הוא לא ראוי למאכל אדם. על סמך מה קבעו שהדג הזה לא ראוי למאכל אדם? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אתה שואל כאן שאלה מקצועית ולא משפטית. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> לא, אני שואל - - - << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> ואני לא חושבת שזה המקום. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> מה ההגדרה של מזון שאיננו ראוי למאכל אדם? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה בהגדרה מאוד רחבה. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> שאין אותה בחוק. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> יש אותה. היא מזון שלא עומד בדרישות החוק הוא לא עומד, מזון שהוא לא ראוי למאכל. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> כן, דרפקין, דרפקין, אנחנו מדברים על אותו אדם, דרפקין. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אם הטענה היא כלפי משרד החקלאות, יש פה נציגים. אולי הם יתערבו. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> לא, הטענה היא לגבי זה שאין הגדרה למה זה מזון לא ראוי למאכל אדם. ואולי זה מקום גם לטפל בזה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> השאלה היא מאוד רחבה. ואי אפשר לטפל בהגדרה. א', אי אפשר לפתוח את זה כרגע עכשיו. ו-ב', גם אי אפשר להגדיר. כי אנחנו לא נעשה הגדרה. לכל סוג מזון אחר יש לו הגדרות אחרות מה זה ראוי למאכל ומה לא. ואני לא חושבת שזה כאן הדיון כרגע. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> רק 500 ומשהו רופאים וטרינריים ממשלתיים יוכלו להגדיר שמזון הוא אינו ראוי למאכל אדם, כי יש לו שם איזה שהוא כתם. חבל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טוב. אנחנו נרשום את זה וננסה לקבל הגדרה יותר מפורטת מה המשמעות של זה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אולי כן לקיים אחר כך דיונים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן, משרד הבריאות, נשמח קצת לרדת למושג. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> תודה רבה. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> סליחה? לא שמעתי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אני אומר נשמח קצת באמת להבין מה המשמעות מזון שהוא לא. בהמשך. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לא ראוי למאכל אדם? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, יש גם תקנות. יש הוראות שאומרות שהמזון, אם הוא כך וכך אז הוא לא ראוי למאכל אדם. יש פה גם חזקות שקבועות היום בחקיקה. הן אומרות המזון הזה לא ראוי למאכל אדם. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> מבחינה בטיחותית. אבל לא מבחינת איכות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> בסדר. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> פה מדובר על איכות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, מבחינה בטיחותית. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> איפה אתה רואה שכתוב שזה קשור לאיכות? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> איפה כתוב שזה איכות? << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> גם, סליחה, פנינה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> ודרך אגב, יש לנו גם סמכות על איכות. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> גם ההנחה שאמרת מראש שהחוק הזה אינו עניינו באיכות מזון, גם היא הנחה לא נכונה. ההקשר שעשית מבחינת כנראה מקרה ספציפי שאתה רואה לנגד עיניך לבין לא ראוי למאכל אדם לבין איכות - זה משהו שאני לא יודעת על מה אתה מדבר. התסקיר הזה פורסם להערות הציבור. לא זכור לי שקיבלנו הערה כזו ממך בעניין הזה. וגם אני לא כל כך מבינה מה זה קשור לדיון עצמו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן. הוא העלה קריאת ביניים. אבל רצית לשאול משהו שם? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל אדוני, גם הוא צריך לפנות לסעיף 6 בחוק, שמאוד מגדיר את הנושא בכללותו. המזון רקוב או שיש בו רקב. המזון עבר שינוי לא אופייני של צבע, מרקם, ריח או טעם. כחלק שיטתי מתהליך המזון הושחת. נמצא בו חומר רעיל או מזיק, חסר בו רכיבים. יש פה, החוק מגדיר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מפרט. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> מפרט במספר רב של, חל על כלל סוגי המזון כמובן. אנחנו לא מדברים פה דווקא על דגים באופן פרטני. ועל מספר המקרים שבעצם מוציאים את המזון כמזון לא ראוי לאכילה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן, בבקשה. מה השם? << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> רוני סורקיס, ד"ר רוני סורקיס, שופרסל. אני, אני חושב קודם כל שהאמירה של מנהלת שירות המזון שזאת הגדרה מאוד מאוד רחבה, זה נכון. אבל זה טומן בחובו בעיות. ואני מצטרף למה שד"ר טל דיבר עליו פה. שישנם מקרים שדרך אגב נפסלים דברים בגלל נראה לזה טיב. כלומר, אני לא מדבר פה, המזון הוא ראוי למאכל אדם, המזון הוא בטוח מבחינה בטיחותית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה החלוקה בין טיב לבין? << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> יפה, אוקיי. יכול להיות מזון שהוא ראוי למאכל אדם, אבל הוא לא ברמת פרימיום. הוא רק ברמה בינונית. אבל הוא ראוי למאכל אדם ובמיוחד במזונות שנדרשים לטיפול תרמי. אני מרחיב עכשיו כרגע את מה שדיבר עליו ד"ר טל ואני גם טוען שגם בשטח ההגדרות הן מאוד מאוד מעורפלות וישנם מקומות שהם מאוד מאוד קיצוניים. ולכן נזרקים מזונות לפח בלי הצדקה. וישנם מקומות שזה לא קורה. והנושא הזה צריך לדייק אותו וצריך לחדד אותו. במיוחד כרגע ההפרדה באמת לגבי טיב או איכות ולגבי בטיחות מזון. צריך לעשות איזה שהיא הפרדה מסוימת בנושא הזה. כי האיכות, כלומר הטיב, האם זה מזון פרימיום או מזון ברמה מעולה או מזון ברמה מובחרת או מזון ברמה כזאת - זה כבר בחירה של הספק, יצרן, אל מול הלקוח. זה כבר לא המנדט שיש למשרד הבריאות באמת לשמור על בריאות התושבים במדינת ישראל. וצריך לדייק את הדבר הזה, כי יש כאן פגיעה כספית. ומעבר לזה, יש גם, כפי שאמרתי, אי אחידות בין האזורים השונים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש אי בהירות מסוימת. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא. אני חושבת שחלק מהעניינים אנחנו כן באים ואומרים באמירה מאוד, שהמטרה המרכזית שלשמה אנחנו נמצאים זה שמירה על בריאות הציבור ונושא של בטיחות מזון. אנחנו מצד שני באים ואומרים יש גם, לא צריך לעשות הטעיה של ציבור. והציבור לא יכול לקבל מזון רקוב או גם אם הוא לא, גם אם הוא בטוח, עדיין יש, הנראות משחקת תפקיד. ועם זאת, אנחנו כן גם באים ואומרים צריך לחדד את הנהלים אצלנו, לתקן את הדברים, בשביל לעשות אחידות פיקוח. שהחלטות יהיו בצורה אחראית. ואנחנו כאן, גם אם יש, אי אפשר לפתור את הכל בלתקן את החוק ולרדת לכל דבר לגופו של עניין. ויש מקרים, יש לנו ועדת חריגים. מגיעים להערכות וניהול סיכונים. וככל שגם אם אנחנו עושים טעות, אז הם יודעים את הכתובת איפה למצוא אותנו. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> אני אוסיף רק שגם בסעיף 167 שאתה הפנית אליו, יש אפשרות, קודם כל יש הזדמנות לשימוע. ודבר שני, על סעיפי החוק יש אפשרות להשגה. ובמידה וההליך הזה לא, לא מניח את הדעת של העוסק במזון, יש אפשרות גם לפנות לבית משפט. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הם, תקשיבי, הם לא רוצים להגיע להשגות ולדיונים. שיהיה יותר ברור מה, מה פסול מבחינת סכנת חיים, מבחינת בריאות הציבור ומה - - - << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> החוק הזה 325 סעיפים. לעשות בו עוד הגדרות, אני לא יודעת אם יש הגדרה באירופה למה זה מזון לא ראוי למאכל אדם. לגבי בשר למשל, אנחנו נוגעים פה באורך חיי מדף. יש סעיפים באמת ספציפיים, כמו שהיועצת המשפטית אמרה, שבשר טחון שנמכר מעבר ל-X ימים במצב מסוים, יש חזקה שהוא לא ראוי למאכל אדם. ולכן יש שימוש במונח הזה. שזה כרגע משהו שאנחנו כאן מנסים לקדם, שהיצרן ייקבע את אורך חיי המדף ולא החקיקה. אז אני לא יודעת אם באירופה יש הגדרה כזו נורא נורא ספציפית מה זה. וברגע שהיא נעשית יש כפתור שלוחצים ואז משמידים. לא יודעת אם זה קיים. אני רואה קושי להגדיר את זה ככה. << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> אולי פשוט לא להשתמש במושג הזה, אלא מזון שמסכן את בריאות הציבור. מזון לא ראוי למאכל אדם, יש פה בעיה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. אנחנו נבקש, ננס לחדד ולרדת יותר לנקודות. אני בהמשך אעמוד מול משרד הבריאות בנושא הזה. אני אשמח להמשיך. תודה. הערה חשובה. << אורח >> אריאל צרפתי: << אורח >> (38) בסעיף 277(א), אחרי "סימן זה" יבוא "ואולם לא יוטל עיצום כספי ולא יוטלו כתב התחייבות ועירבון בשל הפרה כאמור בסעיף 262(1א), אלא לאחר שנמסרה למפר התראה לפי הוראות סימן זה"; << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז כאן אנחנו מפנים לאותה הפרה שקראנו אותה קודם, שמייצר, מייבא או מוכר מזון, בניגוד להוראה מההוראות המומלצות החלה לגביו, כמפורט בתוספת השנייה ב'. סליחה, זה צריך להיות הוראות ספציפיות החלה לגביו, בניגוד להוראות סעיף 4. וכאן, אנחנו מזהירים שלא יוטל עיצום כספי בשל הפרה, בשבל אותה הפרה, אלא לאחר שנמסרה למפר התראה לפי הוראות סימן זה. אז עכשיו עולות כמה שאלות: דבר ראשון, מה נחשב אותה הפרה? אנחנו מדברים על אדם, יכול להיות שבן אדם, נותנים לו קודם התראה. אחרי זה במנגנון שקבוע כבר בחוק אומרים שאם הוא עבר את אותה עבירה בתוך שנתיים, אז כבר יטילו עליו. << אורח >> קרן רוט: << אורח >> היה והוא עושה את זה שוב כמובן. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אם הוא עושה את זה שוב. דבר ראשון, השאלה היא מה נחשבת אותה הפרה. והשאלה היא אם ההתראה לא מדברת רק על ההפרה הראשונה? כי יכול להיות שהוא עושה את אותה פעולה כמה וכמה פעמים, אבל בהפרש של יותר משנתיים. ואז השאלה אם צריך עדיין ליהנות מההגנה הזאת של, של ההתראה. כי הוא יודע איך להתנהג. זו שאלה אחת. ושאלה שנייה, הרחבה שנייה שמוצעת זה להגיד גם, להתייחס גם למצב של לא יוטלו כתב התחייבות ועירבון, שזה אני מבינה שהוא החלופה להטלת עיצום כספי שקיימת בחוק. << אורח >> קרן רוט: << אורח >> אז כן, קודם כל לגבי כתב התחייבות ועירבון, התשובה היא שכן. זאת אומרת, התראה זה תמיד שלב מקדמי וזה לא, זאת אומרת זה תמיד או עיצום או כתב התחייבות ועירבון וזה לא קשור. לגבי שאלתך הראשונה. אז שוב, אנחנו לא שינינו את המנגנון עצמו של מנגנון ההתראה. ולכן מה שחל כרגע זה באמת מה שקבוע. זאת אומרת, אם חולפות שנתיים אז אנחנו מתחילים את הדברים מההתחלה. זאת אומרת לא, אין שינוי במובן הזה. וכשם שאם היינו קובעים מנגנון התראה לכל הפרה אחרת אז היינו צריכים לעשות את זה, לעבוד לפי המנגנון הקיים. כך גם אנחנו עושים בנוגע לדבר הזה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> השאלה אם מוצדק להפעיל את המנגנון הזה של התראה, לחייב שוב לחזור למנגנון של התראה כשחלפו שנתיים. כשאנחנו יודעים שהוא יצרן, זה עיסוקו והוא חוזר פעם אחר פעם על אותה הפרה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כאילו, את בעצם מתכוונת שצריך להיות ברור שזה על ההפרה הראשונה? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> שזה על ההפרה הראשונה התראה. ואחר כך, כעבור שנתיים, אם הוא חוזר שוב, אז יכול להיות. << אורח >> קרן רוט: << אורח >> אני חושבת שמדובר בשאלה שהיא שאלה הרבה יותר רוחבית מהשאלה הספציפית פה להוראות המאומצות. כי בעצם אנחנו מדברים על שינוי של המנגנון. הרי מה שונה הנושא פה של הוראות המאומצות אם הפרה אחרת שיש עליה התראה אם אנחנו מחילים את אותו מנגנון? ואם אנחנו רוצים לשנות את המנגנון אז אנחנו צריכים לעסוק פה בשאלה שהיא הרבה יותר רוחבית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תמיד צריך לזכור, כשאנחנו בדיונים הללו, קרן, שאנחנו בדיונים כחלק מחוק ההסדרים והסרת חסמים ורגולציות נוספות בשביל להקל על היבואן ועל המשווק ועל כולם. אז כל נקודה שעולה פה היא בסוף, איפה השאלות? למה אנחנו נתקלים, מה מסבך גם כן את הסוחר, גם את היבואן וגם את המשווק, גם את הכל. אלה דברים שאנחנו צריכים תמיד לשים למול עינינו איפה אנחנו מפרקים את זה ומפשטים את הנושא הזה ולא מכניסים מנגנונים נוספים. או דברים שקיימים. כמו שאת אומרת במקרו של פיקוח, האם פה אפשר לשנות. זה, אלה ההערות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן. אז למעשה, למעשה. << אורח >> קרן רוט: << אורח >> אני, חשוב לי גם להגיד. חשוב לי להגיד בהקשר של מה שאמרת עכשיו, דווקא בגלל שמדובר במנגנון שהוא מאוד מאוד חדש ומאוד מאוד ייחודי ויוצא דופן, היה לנו באמת חשוב לקחת אותו מאוד מאוד בזהירות כשאנחנו מתחילים להפעיל סנקציות שהן סנקציות עיצומיות. ולכן גם יש לנו את הסייג שקבענו אותו בנוגע לתרגום לעברית, כדי להבין שיש מצבים שבהם אנשים יסתמכו על אותו תרגום, למרות שהם מחויבים לנוסח באנגלית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חיובי. << אורח >> קרן רוט: << אורח >> וגם, לכן אנחנו הוספנו את החובה למנגנון התראה. אני מזכירה שהיום בחוק אין חובה למנגנון התראה על כל ההפרות. ופה אנחנו פשוט הוספנו חובה בשביל באמת לנהוג בזהירות משנה כשמדובר בהוראות שהן הוראות מאומצות. לפני שאנחנו מטילים סנקציות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי, חידדנו. בבקשה. 39. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אני מתלבטת אם לעבור עכשיו ולקרוא את ההפרות שבתוספת השנייה א'. אולי נעבור ונקרא אותן בתוספת השנייה. סליחה, תוספת שנייה ב'. זה עמוד 23, פסקה 46. (46) אחרי תוספת שנייה א' יבוא: "תוספת שנייה ב' (סעיפים 3א ו-4א, לעניין הפרות לפי סעיף 262(1א)) הוראות מאומצות שניתן להטיל בשל הפרתן עיצום כספי חלק א': הגדרות בתוספת זו - "מזון מורכב" - מזון המורכב משני רכיבים או יותר; "תקנה 1881/2006" - תקנת האיחוד האירופי מספר 1881/2006. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אני לא אקרא את כולה. אבל מפנים לתקנה. וגם תקנה 2073/2005 וגם תקנה 396/2005. מוזכרות פה שלוש מתוך התקנות האירופיות המאומצות כעת. אני מבינה שהתקנה הרביעית אתם תופסים אותה כחלק, כחלק מתקנה אחרת. נכון? אתם רוצים אולי, ולכן לא הוקשה לה הפרה ספציפי. אז אחרי שהוגדרו התקנות, אני מבינה שאתן פניתן, קרן, אני מבינה שאתם פניתם וממש מיקדתם את ההפרות המאומצות, כדי לא להפנות ישירות להפרות לפי הדין האירופי. << אורח >> קרן רוט: << אורח >> נכון. את מדברת על החלוקה בין חלק א' לחלק ב'? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן. חלק א' הוא ההגדרות. << אורח >> קרן רוט: << אורח >> חלק א' הוא בעצם התקנות עצמן שהן רלוונטיות לנושא של העיצומים. וכמו שאפשר לראות, לא את כל התקנות אימצנו בכלל לנושא של העיצומים. וחלק ב' באמת מתמקד גם, עושה חלוקה יותר ברורה של ההפרה עצמה. שהיא מבהירה לכל גורם מפוקח מה בעצם ההפרה שיכולה לחול עליו בהתחשב בהוראה המדויקת גם לסעיף עצמו וגם לתת הסעיף. ולגורם המפר עצמו, מי הגורם שיכול להיות חשוף לאותם הפרות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> חלק ב': הפרות של הוראות מאומצות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי טור א' טור ב' ההפרה הגורם המפר 1. מייצר, מייבא או מוכר מזון המפורט בתוספת לתקנה 1881/2006, המכיל מזהם מסוג מסוים כמפורט באותה תוספת, ברמה העולה על הרמה המירבית הקבועה בתוספת האמורה, בניגוד להוראות סעיף 1 לתקנה האמורה. יצרן, יבואן או משווק 2. מייצר, מייבא או מוכר מזון שהוא מיובש, מדולל, מעובד או מורכב, שאינו מפורט בתוספת לתקנה 1881/2006, המכיל רכיב מזון המפורט באותה תוספת, והמכיל מזהם ברמה העולה לרמה המירבית המותרת כפי שחושבה לפי הוראות תת סעיף 1 עד 3 לסעיף 2 לתקנה האמורה, בניגוד להוראות סעיפים 1 ו-2 לתקנה האמורה. יצרן, יבואן או משווק << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> זאת אומרת, האיסור הוא באמת על ייצור, ייבוא או מכירה של המזון שקבוע בסעיף 1 לתקנה האמורה. ובתקנה 2 מדברים על איזה שהוא, איזה שהיא פעולה שעושים לגבי או דרך החישוב של המזהם, של המזהם ברמה העולה לרמה המירבית המותרת. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> נעמי רוזנטל, שופרסל. אם אפשר להתייחס. ההפרה מייצר, מייבא או מוכר מזון המפורט, סעיף 1. למה משווק נכנס לסיפור הזה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יצרן, יבואן או משווק. כן. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> תקנה אירופית מדברת - - - את דרכי השיווק. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אם זה בדרכי השיווק, חזקה אם תוכיחי אחר כך בסעיף, כפי שציינו מקודם, אז את תהיי פטורה. אבל את עדיין יש לך אחריות בתור סוחרת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כמו שדיברנו קודם, תביאי למשל מהרשות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> יש לך אחריות. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> לא, אבל אנחנו לא מדברים על האזור. אנחנו מדברים על - - - << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא משנה, לא משנה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל אמרתי כדוגמה, המשווק במקרה הזה הוא האוטוריטה שהוא יותר משמעותי במקרה הזה. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> נכון. אבל במקרה אחר של יבואן מזון, שיש משווק אחר שמשווק את המוצר, האם הוא גם גורם מפר? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מישהו בשרשרת צריך כאן לעמוד ולקחת אחריות. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> אחד מהם? כאילו, זה לא גם משווק. זאת אומרת, זה יכול להיות המשווק אבל - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה. אם יש לי את היצרן שלו בארץ אז הוא צריך לעמוד ולהגיד שאני עמדתי על פי הוראות היצרן ונסמכתי על זה. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> נכון. אבל אם יש לי יצרן בארץ ומשווק בארץ, כאילו אני לא רואה שום סיבה מלבד הדוגמה שהבאתם קודם, שהמשווק יהיה אחראי על מוצר. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> למשווק, להבדיל מהיצרן והיבואן יש הגנות. דיברנו על זה מקודם. למשווק יש הגנות, בגלל הבעיה שאת מעוררת, יש את סעיף 132 שנותן הגנות מכל, מכל הליך שהוא: גם פלילי, גם אזרחי וגם מנהלי. יש הגנה על המשווק, דקה, בהנחה והוא קנה קופסה סגורה והוא לא יכול לדעת מה יש בתוכה. אוקיי? << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> אבל עדיין. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> זה, זה דבר ראשון. דבר שני, גם באירופה אין הפרדה בין, בין העוסקים במזון. החקיקה היא רלוונטית לכולם. וכל הרעיון של חוק המזון, אם אני מזכירה, לפני 7 שנים, היה שהאחריות היא של העוסק במזון. לא משנה מי בשרשרת, הוא אחראי על המזון שהוא קיבל לידיו. ולכן החובות לגבי בטיחות המזון חלות לגביו. יש לו את ההגנות, אם הוא עשה את הכל לוודא שהוא קנה מיצרן או מיבואן מורשה וקיבל את כל הבדיקות ואת כל ההצהרות הרלוונטיות אז קמה לו הגנה. אבל במידה ולא, והוא קונה למשל מיצרן לא מורשה ובמזון יש, והוא לא עשה אף בדיקה. הוא לא ביקש אף בדיקה. לא תקום לו ההגנה. ולכן יש לו אחריות. הוא בכל זאת לא מוכר משהו תמים, הוא מוכר מזון שאנחנו אוכלים ולכן קמה לו האחריות. זה, אגב, לכל אורך חוק המזון. לאו דווקא מתעורר כאן מתוך ההוראות המאומצות. זה כבר היה בסעיף 5 לחוק, בסעיף 6 לחוק. בכל חלק, פרק ב' לחוק, האחריות היא על כך, על כלל השרשרת. וזה לא צריך להיות שונה לגבי ההוראות המאומצות. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> אז אני רק רוצה לוודא לגבי המשווק, שבמידה והוא בודק שהוא משווק מוצר של יצרן מאושר או יבואן מורשה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> ואת עשית את ניהול סיכונים ובדקת. ויש לך את ההגנה שניהלת מערכת בקרת איכות לפני שבחרת לשווק את המוצר הספציפי הזה. ובכל זאת, עשית ככל העולה במסגרת הפעולות, עשית את כל מה שאת יכולה ועדיין נמצא - אז סעיף החזקה יחול עלייך. ואם לא, אז תשאי באחריות. כאילו, המשווק יישא באחריות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן, מה השם? תחזור. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> שלום, רוני סורקיס, שופרסל. אני רוצה להגיד משהו שאני חושב שהוא קודם כל עקרוני, ואני העליתי את זה בישיבה הקודמת. התקנים והפרמטרים שנקבעו, נקבעו למוצרים סגורים. ומה שקורה זה שמגיע משרד הבריאות ובודק מוצרים פתוחים. אוקיי? לדוגמה, אני אקח גבינות. אוקיי? לגבינות יש תקן, יש פרמטר. ועם זאת, כאשר פותחים מוצר אי אפשר לנסות ולצפות שהפרמטרים יישארו אותו דבר. אותו דבר בסלט, אותו דבר במוצרים נוספים שנמכרים בדרכי השיווק. עכשיו, זה שהתקנים נכונים לגבי יציאה מהמפעל זה בסדר גמור. אבל הפרקטיקה היא שמוצרים כאלה נפתחים בדרכי השיווק. ולאחר שמוצר נפתח אי אפשר לצפות שהפרמטרים המיקרוביאליים שקיימים בו יישארו אותו דבר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו מדברים על כימיים. אוקיי? בוא נדייק את העניין. 1881 זה מזהמים כימיים. ואנחנו כרגע, נגיע למזהמים המיקרוביאליים, תראה אם יש שם את ההפרה. אין חולק שהמזהמים הכימיים מגיעים למוצר בתהליך הייצור. בחומר הגלם. הם לא קופצים במהלך הפתיחה של האריזה בסופר. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> כן. אבל דרך אגב, כשמדברים על מזון מדברים גם על פירות וירקות. מדברים על מגוון רחב של תחומים. ואנחנו צריכים לשבת לדבר על זה. דרך אגב, לעיתים, לעיתים המוצרים האלה שמגיעים, הם מגיעים לאחר שהם קיבלו אישור שלכם לייבוא במעברים או בייבוא מחו"ל. ובכל זאת, אנחנו נמצאים, ואנחנו עשינו את כל מה שאנחנו צריכים לעשות. אבל אנחנו עומדים בקו האש. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אז יש לך את 132. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> אנחנו, סליחה, אנחנו עובדים אך ורק עם ספקים מאושרים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> נו, אז מה הבעיה? << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> נקודה. ובכל זאת, אנחנו משלמים כל פעם קנסות. צריך להגיד את זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן, משרד המשפטים, שי סומך. << אורח >> שי סומך: << אורח >> הדיון על אחריות המשווק היה עוד ברפורמת הקורנפלקס, חוק שנכנס, סעיף 132 משקף את, באמת את, את ההסדר לגבי האחריות של המשווקים. זה באמת זה נושא כבר שהוסדר, שהתקיים לגביו דיון יסודי ומקיף. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה, מה זה אומר? שופרסל? << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> אני לא הצלחתי לשמוע, סליחה. << אורח >> קריאה: << אורח >> התשובה של שי היא להערה של נעמי, לא להערה. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> אתה אומר שדיברנו על זה פעם, אבל אנחנו עדיין בסעיפים שאנחנו מדברים עליהם בתקנות מאומצות. אז כאילו אפשר להעלות את הנושא, שלא ברור לי. כאילו, אני מקבלת את התשובה שלכם, אבל אני מדברת, אחריות משווק על, הגיוני שמוצר הפשיר או דברים שבאחריות המשווק. המקפיא מקולקל. אבל זה שיש לי משהו כימי במוצר, של 1881 כשזה ברמת יצרן יבואן או יצרן ישראלי, לי לא ברור למה המשווק צריך לקחת על זה אחריות כשהוא מוודא שהוא עובד עם יצרן או יבואן מאושר. זאת ההערה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מישהו יודע לענות על זה? << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> אני אולי לא הייתי מספיק ברורה. סעיף 132 מציין חמישה תנאים מצטברים שעל המשווק להוכיח כדי לזכות בהגנה, גם מתובענות ייצוגיות, גם מהליכי אכיפה של עיצומים כספיים וגם מהליכים פליליים. יש חמישה סעיפים, אני יכולה להקריא אותם: 1. הוא מיישם מערכת בקרת איכות מסוג המנוי ברשימה שפרסם מנהל שירות המזון באינטרנט, או שהוא נקט אמצעים סבירים כדי להבטיח שהמזון שהוא משווק יתקבל מידי עוסק במזון הפועל כדין והמזון האמור עומד בדרישות לפי חקיקת המזון. 2. נקט בתחום שליטתו את כל האמצעים הנדרשים לפי דין לשמירה על המזון בהתאם לשאר הוראות חקיקת המזון החלות עליו לעניין החזקת המזון, הטיפול בו ומכירתו. לעניינך, טמפרטורה נכונה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שאלה. פג תוקף למשל? במקרה הזה לא רלוונטי? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> מדברים על 1881. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כי המשווק, אני מתכוון אליו. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אז אם תעמדי בכל זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי, היא אומרת עכשיו למשל טמפרטורת המזון, בהובלה, בשיווק. אי אפשר להעלים עין, אוקיי? אז זה אחריות על מי? אתה לא יכול ללכת עכשיו ליצרן. כי הוא אומר אין בעיה. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> גם אם המזהם הכימי למשל גרם לקלקול נראה לעין, כמו אריזה התנפחה, לצורך העניין, גם לו קמה החזקה. כי המשווק צריך לראות אם משהו לא בסדר או לא תקין באריזה. אז בעצם כל הסעיפים שלא הספקתי לקרוא את כולם, כי זה סתם ייקח הרבה זמן והם בפניכם, כל הסעיפים הללו של החזקה, בהנחה והם מתקיימים אין אחריות למשווק. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> אוקיי. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> ואנחנו מדברים פה לא רק על שופרסל. אני מניחה ששופרסל עושה את הכל. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> כן, כן, נכון. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל אם, במידה ויש משווקים שלא עושים, עליהם לא תחול החזקה. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> אבל אני רוצה להעלות. קודם כל, כתוב פה שכל התנאים צריכים להתבצע וזה לא רק אחד מהם, אלא כולם. כתוב כאן. אם מתקיימים כל אלה. אבל למטה כתוב, בסעיף האחרון: "הוראות אלה לא יחולו לעניין משווק מותג פרטי". כלומר, אם רשת מסוימת מחזיקה במותג פרטי, כל ההגנות האלה, א' לא קיימות. אוקיי? ואני מדבר על מוצר - - - << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> כי אתה היצרן. אתה הרי היצרן. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> שנייה. שנייה רגע, שנייה. אני מדבר על מוצר שאתם אישרתם את הכניסה שלו. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אז מה. אבל האישור שלנו. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> אז רגע, אז איפה התפקיד, אז למה אתם צריכים. שנייה רגע, שנייה. אז למה אני צריך, אם אני בעצם נוטל את כל האחריות, מה אני צריך את האישור שלכם? אני אומר את זה בכנות. אם אני נושא בכל, אני לא צריך אישור מאף אחד. אני, הכל עליי, ניהול סיכונים עליי, כל התהליכים עליי. ותשחררו. אתם בעצם מחזיקים את המקל בשני הקצוות. מצד אחד אומרים לי אתה אחראי על הכל, מצד שני אומרים אנחנו נפקח. לא נאשר לך, לא ניתן לך, נגביל אותך ותציג לנו. זה לא הולך בקנה אחד. אם אני נותנים לי את הגזר, תנו לי את הגזר. תנו לי אותו במלואו. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא. העניין הוא, באמת משרד הבריאות משנה כאן פאזה בהתנהלות, בטח בעולם התוכן של ייבוא. עצם המסלול של היבואן הנאות, זה בדיוק זה. אתה לוקח אחריות ולכן אתה מאשר את המוצר בעצמך. גם המנגנון שבו רגולטור לוקח אחריות ונותן אישור למוצר, אנחנו נותנים בדרך כלל אישורים על סמך ניירת שאנחנו מקבלים, מבעוד מועד. והדיגום הוא נעשה באופן מדגמי. עדיין זה לא אומר. ולכן, ככל שזה יהיה תלוי בנו והזמן, והזמן, והתעשייה תתקדם ויהיו יותר יבואנים נאותים אנחנו בהחלט נרצה להרחיב את המנגנון הזה של היבואן הנאות. כי אנחנו באמת חושבים שהאחריות היא צריכה להיות מוטלת עליכם. אבל עדיין, עם כל זה, ובמנגנון שקיים היום, אישורים או אישור על סמך ניירות זה לא אומר הכל. עדיין יש אחריות. וזה גם האחריות קיימת לך גם היום. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משווק הוא לא האוטוריטה הגדול בנושא - - - נקודות. אי אפשר, אתה לא מוציא כאן את האכיפה לגמרי ואומר זהו, מעבר לזה. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> לא. אבל אני אתן דוגמה אחת. בוא נדבר על פירות וירקות. שמשרד הבריאות הוא זה שמאשר אותם בכניסה. אוקיי? במעברים, אתם מאשרים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> א', בוא נדייק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משרד החקלאות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, משרד הבריאות הוא לא מאשר, הוא נותן תעודות שחרור. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> הוא נותן. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> רגע, סליחה. אנחנו לא מאשרים כל מוצר ומוצר ולא הולכים. הדיגומים שלנו הם דיגומים, הם דיגומים אקראיים. אנחנו לא דוגמים את כל המשלוח. ואנחנו גם רואים, לצערנו הרב, שמשלוחים שיצאו לא תקינים בנמלים, אנחנו לא מאשרים את השחרור שלהם. אבל אם אנחנו לא בדקנו ומצאנו את זה אחר כך בדרכי השיווק אנחנו נטיל את זה, כי עדיין האחריות, אתה לא די להסתפק בבדיקה שעשה הרגולטור ולהגיד שאני פטור מכל דבר. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> אבל הדברים צריכים להתחבר לפרקטיקה. כשהמדינה מביאה פירות וירקות, ואתם בדקתם חלקי - - - << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא המדינה מביאה. יבואן מביא. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> היבואנים, היבואן. יבואנים מביאים פירות וירקות. ואתם בודקים את זה ומשחררים את זה. אז עכשיו, או שאתם בודקים מקדמית ואקראית ואז אתם אומרים שזה בסדר, או שאתם משחררים את זה לשיווק. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> סליחה, המזון הוא מזון רגיל היום, הוא משוחרר באופן אוטומטי. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> שנייה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> מה שעולה למדגם, מה שעולה למדגם, רגע, לא, בוא נדייק עד הסוף. מה שעולה למדגם. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> רגע, אבל תאפשרי לי לסיים את המשפט. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> מה שעולה למדגם נבדק. וככל שהוא נמצא לא תקין המשלוח נאסר לכניסה למדינת ישראל. וכל מה שלא משוחרר, אז מצד אחד אתה רוצה שאנחנו נעצור את הכל ונבדוק את הכל? זה מה שאתה מציע? << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> אני לא רוצה. אני רק אומר שיש פה סיטואציה בלתי אפשרית ומה הסיטואציה הבלתי אפשרית? מגיעים פירות וירקות. תוקף חיי המדף שלהם הוא קצר מאוד. אתם משחררים את זה אחרי X זמן ולאחר מכן המשווק בעצם עומד, מחזיק את זה אצלו ומישהו יכול לבוא ולדגום אותו. עכשיו, האם, המוצר הזה יובא מחו"ל, מחקלאים מגלובל גאפ, עם כל הדברים. אוקיי? עבר אצלכם, יצא, קיבל אישור שחרור. ועכשיו אנחנו דוגמים אותנו בסחורה בתפזורת או בסחורה ארוזה שנארזה מתוצרת שהגיעה בייבוא ששוחררה על ידכם. ואנחנו בעצם עכשיו נדרשים לשלם קנס. אני חושב שיש פה איזה שהוא מצב, ודרך אגב, אנחנו לא יכולים לראות את זה. אנחנו לא יכולים להסתכל על זה. אין לנו, לאף אחד אין את הכלים האלה בשביל לנתח שיש שם חריגות. אבל בכל זאת, מי שאחראי על זה במאה אחוז זה אנחנו ולא אתם. אבל אם המנגנון הוא כזה, אז שחררו מיידית. אם המנגנון הוא כזה שחררו מיידית. אל תשהו את זה אצלכם. כי זה לא רלוונטי. או שתקחו את המוצרים, קחו את המוצרים, שחררו את הסחורה, תגידו נדגום את זה, כי זה ממילא בשביל סקר אחר כך. כי האקראיות הזאת בעצם היא לא מביאה לשום מקום. << אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >> קודם כל, בואו ניקח בחשבון שהרוב המוחלט של פירות וירקות בשווים הם מייצור מקומי. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> לא נכון. << אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >> נתונים של משרד החקלאות שנמצא כאן. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> אני אומר לך שלא נכון. << אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >> חלק גדול - - - << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> בסדר. וגם אם כן. << אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >> חלק גדול מהם, זאת אומרת שזה לא עובר בכלל את המנגנון של בדיקה במעברים. בואו נתחיל מזה. מה שכן עובר בבדיקה במעברים נחשב מזון רגיל. ולכן אתם עושים, זה נכנס במסלול של נוטיפיקציה, שנעשה על ידי היבואן. מה שנבדק במעברים נבדק באופן מדגמי. מה שנבדק בשווקים נבדק באופן מדגמי. ובואו נסתכל על העובדות. אנחנו מוצאים הרבה מאוד חריגות בשווקים בפירות וירקות, בנושא של חומרי הדברה. זה אחד. דבר שני, לעניין האימוץ של החקיקה האירופית, יש החרגה של פירות וירקות לעניין שאריות חומרי הדברה, אבל לא לגבי כל היתר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי, הדברים ברורים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> למשל כמו מטורקיה, זה לא אירופה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> יבוא מזון מטורקיה לא נחשב, פירות וירקות הם לא במסלול האירופי, קודם כל זה דבר אחד. כאילו, הם יכולים להיות. אין לנו איסור שזה לא יהיה. אבל בדרך כלל המסלול הקיים היום הוא הרבה יותר פשוט מהמסלול האירופי. ולייבא מטורקיה, גם טורקיה למיטב ידיעתנו היבואנים אמרו שהם, טורקיה היא יצואנית מאוד גדולה לאירופה ולכן ככל שהם עומדים בדין האירופי אז אמור להיות להם מקל עליהם. אבל לצערנו הרב משרד החקלאות ביקש להחריג את הפירות והירקות. ולכן הדין שלך לגביו זה או החקיקה הישראלית הקיימת היום או הקודקס. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> קודקס זה שלהם או? << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> קודקס הבין לאומי. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> קודקס זה חקיקה בין לאומית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. את סעיף 3 אפשר להמשיך? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> סעיף 3, אנחנו בתוספת השנייה ב'. 3. מבצע פעילות כמפורט בפסקאות (1) עד (3) של ההגדרה "ייצור" שבסעיף 2 לחוק זה, תוך שימוש ברכיב מזון המכיל מזהם מסוג מסוים כמפורט בתוספת לתקנה 1881/2006, ברמה העולה על הרמה המרבית הקבועה בתוספת האמורה, בניגוד להוראות סעיף 3, תת סעיף 1, לתקנה האמורה. יצרן << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן ממש הם בחרו לדבר על פעולות מסוימות בהגדרה ייצור. ובכך לצמצם ולדייק את ההוראות. וזה חל על יצרן בלבד. 4. מערבב מזון העומד ברמה המרבית המותרת הקבועה בתוספת לתקנה 1881/2006 לעניין מזהם עם מזון המכיל מזהם ברמה העולה על הרמה המרבית הקבועה בתוספת האמורה, בניגוד להוראת סעיף 3, תת סעיף 2, לתקנה האמורה. יצרן, יבואן או משווק 5 היא אחת ההוראות שלגביה אין, אין את החזקה לגבי, למשווק. יש הם החרגה של החזקה למשווק. 5. מערבב מזון שמיועד למיון או טיפול פיזי אחר כדי להפחית את רמות הזיהום שבו, עם מזון המיועד לצריכה ישירה בידי אדם או עם מזון המיועד לשימוש כרכיב במזון, בניגוד להוראות סעיף 3, תת סעיף 3, לתקנה 1881/2006. יצרן, יבואן או משווק 6. מייצר, מייבא או מוכר מזון שאינו עומד בקריטריונים המיקרוביולוגיים לעניין בטיחות מזון הקבועים בפרק 1 לתוספת 1 לתקנה 2073/2005, בניגוד להוראות סעיף 3, תת סעיף 1, לאותה תקנה. יצרן, יבואן או משווק << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כאן עברנו על התקנה 2073. מה שהיה קבוע כ-7 אנחנו מורידים לאחר בדיקה של הנושא. אנחנו עוברים לתקנה 8, לסעיף 8 פה לתוספת, שגם לגביו החזקה שניתנת למשווק לא חלה. 8. לא ביצע החזרה יזומה (withdrawal) או לא מסר הודעה לציבור (recall) לגבי מזון שנבדק ונמצא שאינו עומד בקריטריונים של בטיחות המזון שנקבעו בפרק 1 לתוספת 1 לתקנה 2073/2005, בניגוד להוראות סעיף 7, תת סעיף 2, לתקנה האמורה. יצרן, יבואן או משווק << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן, גם על סעיף 8 אין חזקה. כי באמת מדובר על אי ציות להוראה לריקול או החזרה יזומה. 9. השתמש לצרכי ייצור מזון באצוות מזון שנבדק ונמצא כי אינו עומד בקריטריונים של בטיחות המזון שנקבעו בפרק 1 לתוספת 1, לתקנה 2073/2005, בלי היתר מהרשות המוסמכת או שלא על פיו, והכל בניגוד להוראות סעיף 7, תת סעיף 2, לתקנה האמורה. יצרן 10. מייצר, מייבא או מוכר מזון המפורט בתוספת 1 לתקנה 396/2005, המכיל שראית חומר הדברה ברמה העולה על הרמה הקבועה בתוספת 2 לאותה תקנה, בתוספת 3 לאותה תקנה, בתוספת 5 לאותה תקנה, או בסעיף 18, תת סעיף 1, לאותה תקנה, לפי העניין, והכל בניגוד להוראות סעיף 18, תת סעיף 1, לתקנה האמורה. יצרן, יבואן או משווק, לפי העניין אני חושבת ש-"לפי העניין" הוא בכל מקרה. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> סליחה נעה. אנחנו רוצים רק להבהיר לגבי מה שאמרת בהתחלה, כי לא התייחסנו במפורט להפרות לגבי פרט 4, בתוספת השנייה א. כי הם נכנסים בעצם כל החומרים של הכספית, נכנסו כתיקון ב-396. זה בעצם חלק מהתיקון של תקנה 396 ולכן אם יימצא, אם תימצא רמה גבוהה של כספית באחד מהמזונות המפורטים בפרט 4 לתוספת להגדרה, התוספת השנייה א' זה ייחשב הפרה גם לעניין זה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אבל אתם לא צריכים להפנות, למשל אם אתם מדברים שארית חומרי הדברה. נגיד, מה שקראנו עכשיו, סעיף 10: "מכיל שארית חומרי הדברה לרמה הגבוהה בתוספת 2 לאותה תקנה". אולי יכול להיות שגם קבועה בתוספת או באותה הוראה רביעית מאומצת שעוסקת בכספית. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל זה לא שארית חומר הדברה. זה לא שארית חומר הדברה. זה פה שאריות חומרי הדברה. בגלל שכספית היא מתכת כבדה, יחול עליה הפרה של 1881. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אולי פשוט צריך לעשות את אותה הפנייה להוראה המאומצת הרביעית. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> אבל זה מה שאנחנו עושים באיחוד של השמות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> רק לציין שזה לא רק שאריות חומרי הדברה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז נוסיף את ההפרה הספציפית לעניין פרט 4. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז לדיון הבא תביאו הצעה להפרה בנושא הזה, לגבי, לתיקונים שנוגעים. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> פשוט אחת התוספות פה כוללת בתוכה את אותם שאריות כספית. אותן שאריות כספית. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> טוב. אולי תבדקו. אז לדיון הבא. נבדוק, אולי ביחד. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני חושבת שאפשר לשנות את, את השם משותף רק לעניין הזה. אבל נדבר על זה אחר כך. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> סעיף 11. גם הסעיף הזה הוא סעיף שאין עליו חזקה לטובת המשווק. 11. מעבד או מערבב מזון המפורט בתוספת 1 לתקנה 396/2005 שאינו עומד בהוראות סעיפים 18, תת סעיף 1, או 20 לתקנה האמורה, עם מזון מאותו סוג או מסוג אחר, למטרת דילול ולקראת מכירתו, בניגוד להוראות סעיף 19 לאותה תקנה. יצרן, יבואן או משווק 12. מייצר, מייבא או מוכר מזון שהוא מעובד או מורכב, שהרמה המרבית המותרת של שארית חומר הדברה לגביו אינה קבועה בתוספת 2 או תוספת 3 לתקנה 396/2005, במכיל שארית חומר הדברה ברמה העולה לרמה המרבית המותרת, כפי שחושבה לפי הוראות סעיף 20, תת סעיף 1, לתקנה האמורה. יצרן, יבואן או משווק עכשיו, חלק ג' נוגע להוראות לעניין הפרות מסוימות. אך גם הוא נובע מתוך הוראות, מתוך ההוראות המאומצות. שגם בהם יש הוראות לעניין, לעניין המוצרים האלה. מציעים לגביהם לאחד שתי הוראות, שמדברים על סעיף 4 וסעיף 5 ולדבר על כל המוצרים שמוזכרים באותה תקנה. חלק ג': הוראות לעניין הפרות מסוימות 1. לעניין פרטים 1 עד 5 בטבלה שבחלק ב' - (1) הוראות סעיף 4 לתקנה 1881/2006 יחולו לעניין קביעת רמה מרבית מותרת של אפלוטוקסינים באגוזי אדמה (בוטנים) וזרעי שמן אחרים, באגוזי עץ, פירות מיושבים, אורז ותירס; (2) הוראות סעיף 5 לתקנה 1881/2006 יחולו לעניין קביעת רמה מרבית מותרת של אפלטוקסינים, באגוזי אדמה (בוטנים) וזרעי שמן אחרים, במוצגים נגזרים מאגוזי אדמה (בוטנים) או מזרעי שמן אחרים, ובדגנים; (3) הוראות סעיף 6 לתקנה 1881/2006 יחולו לעניין קביעת רמה מרבית מותרת של מזהם כימי בחסה; אז אנחנו נחזור עכשיו לסעיף, לסעיף 313, בעמוד 17, בפסקה 39. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו נשמח אם אפשר יהיה להקריא את זה עם 3א. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> מה אם אפשר? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> 3א אם נוכל לסיים אותו. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אני לא יודעת. אני התבקשתי על ידי יושב הראש להמשיך כרגע בקריאה, אלא אם כן הוא יאמר אחרת. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מה רצית? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אם אפשר לחזור לסעיף 3א כדי שאנחנו, המטרה, נעה, אנחנו רוצים לקדם את התיקון כמה שיותר מהר, על מנת לפרסם את העדכונים שכבר קיימים. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כשהוא יחזור. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> בסדר. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> בסעיף 313. סעיף 313 הוא סעיף, << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה לא חל עליכם, זה אנחנו. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> הוא מדבר על שינוי התוספות. היום הוא אומר שהשר באישור הוועדה רשאי בצו לשנות את התוספות, ואולם, שינוי התוספת השלישית אינו טעון אישור ועדה. וכעת מבקשים להוסיף גם את התוספת הראשונה א ולפתור מאישור ועדה לתוספת הראשונה א'. נקרא את זה. (39) בסעיף 313 - (1) בסעיף קטן (א), במקום "התוספת השלישית" יבוא "התוספת הראשונה א' והתוספת השלישית"; [התוספת הראשונה א' קובעת את סמל הייצור הנאות]. (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) על אף האמור בסעיף קטן ,א), לעניין שינוי התוספת השנייה ב', התוספת החמישית א' והתוספת השביעית א', נדרשת גם הסכמת שר המשפטים"; [התוספת השנייה ב' - הוראות מאומצות שלגביהן ניתן להטיל עיצום כספי. התוספת החמישית א' - הפרות המנויות בחלק ב' לתוספת שנייה ב', המוחרגות מהחזקה לעניין הוראות מסוימות החלות על משווק. התוספת השביעית א' - תקנות לפי חוק רישוי עסקים שניתן להטיל עיצום כספי בשבל הפרתן]. סעיף 39א' עוסק בחיי מדף ולא קראנו עדיין את ההוראות, אז אנחנו נדלג על זה. ונעבור לסעיף 40. (40) בסעיף 314 - (1) בסעיף קטן (א), אחרי "רישום יבואן" יבוא "רישום יבואן נאות", אחרי "תעודת שחרור למזון רגיל או למזון רגיש" יבוא "לרבות למזון המיובא במסלול האירופי" ואחרי "הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל" יבוא "או בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי"; (2) במקום סעיף קטן (ד) יבוא: "(ד) האגרה בעד הגשת בקשה או מסירת הצהרה כמפורט בתוספת העשירית, תשולם עם הגשת הבקשה או עם מסירת ההצהרה, לפי העניין, וכתנאי לטיפול בבקשה או לקבלת ההצהרה, לפי העניין"; סעיף 314 הוא סעיף האגרות. ובסעיף הזה מוסיפים אגרה גם בעד הנושא של רישום יבואן נאות וגם מבהירים שזה חל גם על המזון המיובא במסלול האירופי. ולגבי האגרה, יש פה הבהרה שהיא משולמת כבר בעת, בעד הגשת הבקשה. שהיא משולמת כבר בשלב הגשת הבקשה. אתם רוצים להוסיף על זה משהו, להבהיר? << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> מדובר אך ורק בהבהרות נוסח, לא בשינוי מהות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> וגם עשינו האחדה במונחים, שתמיד אגרה היא בעד הגשת בקשה. זה כדי לעשות אחידות. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> בפרק הייצור כבר הכנסנו את הנושא שהאגרה בעד רישיון ייצור היא בעד הגשת הבקשה. וכאן פשוט בגלל שזה סעיף כללי של אגרות התאמנו מונחים שזה יתאים לכל סוגי האגרות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> (41) בסעיף 319(ד), במקום "בתוך 12 חודשים מיום הפרסום" יבוא "עד יום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024)"; אנחנו מדברים כאן על תקנות שמזמן היה צריך להתקינן ותקנות לעניין ייחוס סגולות מזון, לעניין ייחוס סגולות מרפא למזון. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני רוצה פה להתייחס. עו"ד נעה בן שבת צודקת. זו משימה שהיה עלינו לעשות אותה כבר לפני למעלה מ-5 שנים. אבל לצערי הרב לא הגענו. ועל מנת לא לבוא ולהתבזות שוב, אנחנו כן, מאחר ותוכנית העבודה שלנו לשנה הנוכחית, אנחנו לא נוכל לעמוד בלו"ז אז אנחנו מבקשים אורכה של שנה נוספת. אני כן אבוא ואגיד שבתוכנית העבודה שלנו, ככל שאנחנו נצליח להתקדם בנושא של ההוראות המאומצות להתקדם גם בזה, אבל זה גם תלוי פה, אדוני יושב ראש נכנס, זה תלוי פה בכוח האדם ובהקצאת המשאבים לשירות המזון. ואני לא הייתי רוצה לבוא לכאן אחרי שאנחנו עושים, מראש שאנחנו באים, אני באה ואומרת אנחנו לא נעמוד בלו"ז הזה. ולכן, ולא הייתי רוצה לבוא לכאן להינזף עוד חצי שנה למה לא עמדנו בלו"ז. לבקש את זה עד ה-31 בדצמבר 2024. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אדוני, אפשר להתייחס בבקשה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> 2024, כאשר אני כן באה ואומרת שככל והמשאבים יגיעו לשירות המזון זה בתוכנית העבודה שלנו. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אפשר להתייחס? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> עמיר עופר, לשכת המסחר. אדוני, אנחנו במשך שנים, כמו שניתן לראות, התקנות היו כבר צריכות להיות מאושרות בכנסת לפני כ-5 שנים. ובאמת, יש אצלנו בלשכת המסחר גם חטיבת תוספי תזונה של יבואנים שבמשך תקופה ארוכה אנחנו בהתנהלות מול שירות המזון הארצי. תמיד נמסר לנו שהטיפול, תהיה סוג של הסדרה בשנה הנוכחית, ב-2023. ראינו באמת בנוסח העדכני שתקנות מסרים אמורים בעצם להאריך, לתת להם אורכה עד ל-1.1.2024 ועכשיו בעצם באה מנהלת שירות המזון הארצי ואומרת שהיא רוצה אורכה נוספת. אני יכול להגיד לך אדוני, אנחנו באמת מתנגדים לדחייה הזאת. אם אדוני יושב הראש - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה לא דחייה ארוכה, באמת? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אני אגיד לך אדוני, הכל זה בעצם מותנה. חשבנו, אני באה ואומרת בצורה כנה: אני לא רוצה לבוא ולעמוד פה בסיטואציה שהייתה בעבר, שאנחנו לא עומדים בלוחות הזמנים ובאים מסבירים. כדי שהכל יתכנס, אנחנו צריכים אנשים. אני צריכה לחזק את המנגנון של האימוץ. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז תחזרי לממונים. אבל תסתכלי, מ-י"א תמוז תשפ"ג, מ-30 ביוני 2023, אפילו לא ביקשתם את דצמבר 2023. גם לא יוני 2023. דצמבר 2024. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אדוני, עוד משהו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה פרק משמעותי. אם התקנות, אם התקנות אמורות להיות חלק מהאסדרה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני באה ואומרת, יש לנו להקים מערכת אכיפה. אנחנו עוד לא קיבלנו את הכוח אדם. על הנייר קיבלנו, דה פקטו לא הגיעו אנשים. אפשר, אני, אני באה בצורה אמיתית. יכולה להתחייב על מה שאני יכולה להתחייב. לא יכולה להתחייב באמירות עלמא, כי אני את הכוח אדם שהאוצר הקצה לי עדיין לא קיבלתי. כמובן, אם נעמוד, אם נקבל את כוח האדם, ונוכל, יש, יהיה מצב לדבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ככל שנקבע לוח זמנים יותר צפוף אז מישהו יתכנס לתוך הביצוע. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל עובדה שהחקיקה נכנסה לתוקף. החקיקה נכנסה לתוקף. אנחנו מדברים עכשיו שהולכת לקום כנראה החלטת ממשלה של משרד רוה"מ לתעדף מזון חדש. זה בסוף נופל על אותם פחות אנשים, פחות או יותר אנשים שיושבים פה מסביב לשולחן מטעם שירות המזון והייעוץ המשפטי. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אבל כל פעם יש משימות, פנינה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> רגע, סליחה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע, סליחה, סליחה, לא. לא באמצע. להשלים את הדברים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> ולכן אני לא באה ואומרת שאנחנו לא. אבל ככל שהכנסת והממשלה רואים במזון כיעד אסטרטגי וצריכים לטפל בזה, אז צריכים לפתור על מכלול. לא רק לפתור כאן ולהלחיץ את שירות המזון בתעדוף של עמידה בלוחות זמנים. המשוואה הזאת צריכה להיות מורכבת משני, משני צדדים. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אפשר להגיב אדוני? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שנייה, שנייה, הוא ביקש. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> צהריים טובים. אביב חצבני, מנהל איגוד תעשיות המזון. כבודו, אני רק אומר שכשאנחנו ביקשנו בהוראות המעבר שנה נוספת לחצו אותנו לשלושה חודשים, בטוב ליבך, לצורך העניין. ועכשיו כשאנחנו עומדים מהצד השני אני חושב שראוי שמה שדורשים מהעסקים לדרוש גם מהרגולטור. זה מה שיש לי להגיד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טוב. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אני רוצה להגיד עוד משהו אדוני. בגלל שבאמת הדחייה, ההצעה לדחייה זה משהו שנודע לנו רק כעת, אני אגיד גם לפרוטוקול אדוני, מחר מתוכננת לנו פגישה עם מנכ"ל משרד הבריאות, שגם יהיו נציגים מענף המזון וחטיבת תוספי התזונה. אני אשמח שהנושא הזה יעלה במסגרת הפגישה. גם בראשותו של המנכ"ל. והוא גם ייתן את החלטתו. וכמובן אדוני יושב הראש, אני אשמח שגם אתה תיתן על כך את הדעת. תודה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה שהם דוחים את מועד, זה תוקע, משפיע על ייבוא? נכון? כאילו, זה תוקע תהליכים. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> בפועל זה לא תוקע. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה לא מעכב? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> בפועל אני מבינה שמתנהלים כל השנים כאילו שההוראה שחוקקה היא כאילו לא חוקקה. ככה מתנהלים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הקראתם את סעיף המקור? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> מתעלמים מהוראת המחוקק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הקראתם את סעיף המקור? מישהו כאן יודע על מה מדובר? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אפשר להקריא כמובן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> "לא ייחס אדם למזון סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או אחד מאבריו או מערכותיו או של מניעת מחלה, ריפוי שלה, הקלה או סיוע בהתמודדות עמה או עם תסמיניה בדרך של סימון או פרסום, אלא אם כן הותר הדבר לפי חוק זה". ואחר כך כמובן "תחילה והוראות מעבר" כתוב "הוראות סעיף 13 לעניין ייחוס סגולה של חיזוק הגוף או אחד מאבריו או מערכותיו" וכו' וכו' "בתום 18 חודשים מיום הפרסום. תקנות ראשונות לפי סעיף 13 לעניין ייחוס סגולה כאמור יובאו לאישור הוועדה". << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני יכול להסביר את הדחיפות ששאלו לגביה. רז הילמן, לשכת המסחר. יש דחיפות מסוג אחד שזה קטע של פרשנות משפטית. בעצם אנחנו כולנו נשענים היום על איזה שהיא חוות דעת שהיועצת המשפטית של שירות המזון כתבה, שבעצם אומרת שנשאר מצב קיים. בעצם התיקון שנעשה בשנת 2015 עוד לא נכנס לתוקף וכולם פועלים לפי המצב לפני התיקון הזה. זה פרשנות שאנחנו, מבחינתנו היא טובה. אבל אנחנו לא בטוחים שהיא תחזיק כשזה יגיע מקרה קונקרטי לבית המשפט ולכן חשוב כן להסדיר את זה. אבל הדחיפות הרבה יותר היא הדחיפות שקשורה לזה שמסרים שמותרים בעולם, בפרט באירופה, נשענים פה על אירופה במשרד הבריאות. אז מותרים באירופה, אסורים בישראל. זה פוגע בשיווק, זה פוגע גם בזה שאם אני מביא מוצר שמסומן עם איזה שהוא מסר שאסור בישראל אני צריך לדאוג שהוא לא יהיה קיים כשאני מביא את המוצר לארץ. ולכן זה משהו שהוא מאוד חשוב מבחינתנו. זה היה חשוב לנו כבר אז, לכן מלכתחילה מראש קצבו להם שנה וחצי להביא את התקנות לוועדה. זה לא קרה בשנה וחצי האלו, זה לא קרה ב-5 שנים שחלפו מאז. ולכן לתת עכשיו עוד שנתיים זה ממש, אני חושב לא לעניין. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא ביקשתי עוד שנתיים. ביקשנו עוד שנה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> עוד שנה מעבר לסוף שנה הזאת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שנה מעבר ל-18 חודשים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני כבר מזכירה שאנחנו כבר חצי שנה עברה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> 5 חודשים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> ואני באה ואומרת, בחצי שנה הקרובה אני לא רואה את עצמנו מביאים מנגנון האימוץ, אנחנו צריכים לעבוד עליו, ללמוד את הרגולציה ככל שנאמץ. אנחנו צריכים להחליט אם אנחנו מאמצים או יוצרים רגולציה משל עצמנו. הרי מדובר בשתי אסכולות. יש את ארצות הברית ואת אירופה. וככל שהדברים האלה, טווח של חצי שנה זה, הנייר סובל הכל, אדוני יושב הראש. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אדוני, כמו שפנינה אמרה, באמת הנייר סופג הכל. אבל המשימות יצטברו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני אשאל את פנינה. במקרה הזה נתנו לכם תקנות והנה זה לא, הדברים לא נעשים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני לא באה, אדוני יושב הראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני מסכים גם איתך. כנראה שזה גם אפילו מעלייך. ראשי חטיבות, ראשי חטיבות ממשרד או מישהו. אבל מישהו צריך להבין, כשיש לנו מכלול של תקנות, של רגולציה, של רפורמה מסוימת, יש מכלול. אז אי אפשר לקחת א', ב' או ג'. ברור. אולי נעשה, אני חושב אולי על 31 בדצמבר 2023 וככל שתצטרכו אז תצטרכו לבוא לוועדה. אבל מישהו כאן צריך להיכנס ללוח הזמנים. זה עוד פעם, זה רק יכול להתאחר. אין מצב שאתם תראו ההיפך ותגידו הסתדרנו ויש לנו כוח אדם ויש מנגנון ואפשר לקצר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> בסדר. אני חושבת שבוא, בוא, יום רביעי המנכ"ל, ככל שתהיה, נידרש לישיבה, אז הנושא הזה גם כן יעלה. כי זה חלק מהדיונים באמת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אנחנו נשאיר את זה כרגע. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> תודה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> הסעיף הבא הוא, זה סעיף 42, פסקה 42. (42) בסעיף 321, בסעיפים קטנים (ד) ו-(ו), במקום "יום י"א בתמוז התשפ"ג (30 ביוני 2023)" יבוא "יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024)"; << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אמרתי תשאירי את זה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> גם את זה להשאיר לשיח. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו פה נבוא נגיד שאין לכם, שלתעשייה אין התנגדות, כי רוב החסם העיקרי ירד בעצם האימוץ. וככל שאנחנו נאמץ את האימוצים, התעדוף שלנו זה להתמודד עם זה ופחות לבחור המרה של הנחיות לתקנות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סליחה, הדיון בעיקר היה על סעיף 41. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> 41, כן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 1 בינואר 2024. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כן. 42 אין לכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> במקום? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> 42 מדובר על אותם נהלים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שנייה, שנייה. סעיף 41 זה במקום? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה 319ד. אנחנו ביקשנו במקום ה-1 בינואר 2024 לרשום 31 בדצמבר 2024. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אה, על 41. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. ועל סעיף 42 את חושבת שכן יש הסכמה? למה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> ב-42 לדעתי יש הסכמה. רז? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לנו אין הערות על הסעיפים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אה, אוקיי. אז 42. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> סעיף 42 מדבר גם על הנחיות והוראות נוהל, לגבי דרישות לבטיחות ואיכות מזון. וגם לעניין שחרור מזון, ייבוא מזון ושחרורו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הבנו. הלאה. 43. במקום התוספת הראשונה יבוא. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז את התוספת הראשונה אנחנו מדלגים עליה, היא לא, היא חלק מהנושאים שבמחלוקת בין המשרדים. התוספת הראשונה א' קראנו. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> חלק א' אפשר להקריא. חלק א' אין. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אני מציעה לדלג על כל התוספת ונחזור אליה במועד מאוחר יותר. תוספת שנייה ב' קראנו גם כן. אנחנו בעמוד 28, פסקה 47. (47) בתוספת שלישית א', שכותרת המשנה שתחתיה היא "(סעיף 79ד(1))" - (1) בפרט (1), במקום "המזון במסלול האירופי המסוים" יבוא "המזון המסוים"; (2) בפרט (4), אחרי "מיבואן" יבוא "המייבא"; << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> זה למעשה תיקון נוסחי בלבד. (48) בתוספת שלישית א', שכותרת המשנה שתחתימה היא "(סעיף 84(ב1)(5))" - (1) במקום הכותרת וכותרות המשנה יבוא: "תוספת שלישית ב' (סעיף 84(ב1)(5) מסמכים ופרטים נוספים בבקשה לקבלת תעודת שחרור למזון המיובא במסלול האירופי"; (2) בפרט (11), פרט משנה (ב) - יימחק; << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז מעבר לתיקון שהיו לנו שתי תוספות שלישיות א' בטעות, האם תוכלו להסביר את ההסרה של הפרט, פרט (11), פרט משנה (ב) בבקשה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> רגע, סליחה נעה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ב-48, עמוד 29. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני יכול להסביר את זה וגם יש לי הערה על זה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> מורידים את המילים "סימון קוד יצרן". << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אה, אוקיי. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> כן. כן. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> שימורי מזון בעלי חומציות נמוכה 4.5PH. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> כן. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כל אלה. זה היום נדרש תעודת טיפול עיבור תרמי. וגם סימון קוד יצרן וגם תעודת בדיקת כושר השתמרות. השאלה מדוע אתם מסירים את הסימון קוד יצרן? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> בגלל, אתה רוצה? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אז אני יכול להתייחס. זה בעצם, זה בהמשך לבקשה שלנו ואנחנו מודים להם שהם עושים את זה. רק אנחנו ביקשנו שיתוקנו שני סעיפים: 1. שתוסר הדרישה לקוד יצרן. וזה באמת קרה. 2. הדרישה השנייה הייתה לגבי סעיף 11(ג) שזה תעודת בדיקת כושר השתמרות. כשהנושא עלה ברפורמת הייבוא זה דובר מאוד מאוד בקצרה. היה לחץ זמן מאוד גדול. ובסופו של דבר, למרות שכבר אז אמרנו שיכול להיות שיש בעיה עם ההגדרה הזאת, זה נשאר בנוסח. ומאז אנחנו בקשר עם שירות המזון בעצם כדי לתקן את הנוסח של סעיף 11(ג). ואנחנו מציעים במקום תעודת בדיקת כושר השתמרות, שהיא תעודה שלא קיימת בשוטף ובעצם את צריכה בדיקות במיוחד בשביל ישראל, ביקשנו לתקן את זה להצהרת יצרן על סטריליות מסחרית, המתייחסת לאינקובציה או לחילופין הצהרת כושר השתמרות, Certificate of Conformance. זה הדברים שאנחנו ביקשנו. גם דיברנו על זה עם משרד הבריאות ואני מקווה שהם יוכלו לעשות את התיקון הזה. זה מאוד חשוב כדי באמת שנוכל להשיג את המטרה שרצינו, כשהשימורים הוכנסו לרפורמה הזאת. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אדוני יכול לראות בעצם שאנחנו שומעים את התעשייה וקשובים לדברים. ובאמת, במקרים שאנחנו חושבים שניתן להוריד אז אנחנו מורידים. כך נכון הדבר לגבי סימון קוד יצרן. לגבי תעודת בדיקה אנחנו לא מוכנים. ואמרנו את זה גם לכם בדיון. אנחנו לא מוכנים להסתפק בהצהרה, אנחנו רוצים תעודת בדיקה לכושר השתמרות. כושר השתמרות גם, אם, תנוח דעתם, נוכל להוסיף גם לשמירה על סטריליות מסחרית של המוצר. אבל את הבדיקה עצמה אנחנו דורשים. אין אומר כאן ואין אומר, אנחנו גם באנו ואמרנו שאתם, יצרן בחו"ל יעשה את הבדיקה במסגרת האמצעים שנהוג באירופה. ובארץ, ככל שהמשלוח הזה יעלה לדיגום אנחנו נבצע את הדיגום לפי שיטת כושר ההשתמרות שנהוגה במדינת ישראל. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אנחנו לא בעניין של דיגום. כאן אנחנו בשאלה מה המסמכים שיבואן במסלול האירופי צריך להחזיק. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה מה שאנחנו באים ואומרים. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> ואתם כרגע מבקשים מסמך שלא קיים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו מבקשים תעודת בדיקה. אנחנו לא מוכנים להסתפק בהצהרה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תעודת בדיקה ישראלית או מאירופה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, לא, תעודת בדיקה מאירופה או תעודת בדיקה מכל יצרן, כל יצרן שהמוצר יהיה מיובא ממנו, אם מאירופה או מחוץ לאירופה במסלול האירופי תספק אותנו. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אדוני, אני אשמח, נמצאת איתנו בזום ריבה גור אריה שרון. היא יועצת מקצועית מחברת היבטים שמלווה אצלנו את ענף המזון. אני אשמח שהיא תסביר, אם אפשר להעלות אותה מהזום. שהיא תסביר פה לנוכחים מה המשמעות בצם של הדרישה המכבידה של משרד הבריאות. נשמח שנגיע להחלטה מושכלת. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אין לנו בעיה לשמוע אותה. אנחנו שמענו אותם, אדוני. אני באמת באה ואומרת, אנחנו שמענו והגורמים המקצועיים אצלנו, אנחנו עדיין עומדים על כך. אנחנו מוכנים להרחיב, בעבר, עד היום זה היה תעודת כושר השתמרות רק לפי בדיקה שנעשית בארץ. באנו ואמרנו תעודת כושר השתמרות או סטריליות מסחרית שעושה היצרן. ככל שאנחנו, אנחנו לא מוכנים להסתפק בהצהרה, זה כל ההבדל. ויש ייבוא למדינת ישראל היום. כך נעשה הייבוא של כל מזון השימורים במסגרת המזון הרגיש. אז אני לא מבינה שאנחנו מתירים את זה, עם מה שנכון למזון רגיש, פתאום יוצר הכבדה על המסלול של היבואן הנאות. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> בדיוק כי רצינו מסלול חדש, מקל, שמדבר את השפה שמדברים באירופה. שלא נמציא מסמכים שלא נדרשים באירופה. זו בדיוק הסיבה, זה מה שרצינו לעשות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> הסטריליות המסחרית זה משהו שלא קיים באירופה, מה שמדובר עליו? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> האופן, הבדיקה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כי אני מבינה שזה הרחבה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> האופן, הבדיקה, שלחנו לכם בהסבר גם את חוות הדעת של היועץ המקצועי שלנו שהסביר בדיוק מה שקורה באירופה. האופן שבו מבקשים את זה בישראל, באופן הזה זה לא באירופה. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> אבל אנחנו אמרנו אין אופן. אנחנו באים ואומרים אנחנו רוצים תעודת בדיקה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אבל הנוסח תעודת בדיקת כושר השתמרות. זו הבעיה. יכול להיות שאתם אומרים שאנחנו לא מבינים נכון את התעודה, מה זה תעודת בדיקה? << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> סטרילית מסחרית. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, אבל אין שום תיקון בנוסח. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> אז אפשר יהיה להוסיף תעודת בדיקה לכושר השתמרות. המידע או סטריליות מסחרית של המוצר. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זה מה שביקשנו. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> שזה תעודה? << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> לא, תעודה. אתה ביקשת הצהרה. הצהרה אנחנו לא מוכנים. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אז אני מבקש שנשמע את ריבה. אם זה מסמך שהוא כן מקובל באירופה, אז בטח שאין לנו בעיה איתו. אז אם אפשר להעלות אותה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני אשמח לשמוע את ריבה גור אריה מאיגוד לשכות המסחר. << אורח >> ריבה גור אריה שרון: << אורח >> שומעים אותי? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שומעים, לא רואים, אבל זה בסדר. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא נורא, ריבה, שומעים אותך. << אורח >> ריבה גור אריה שרון: << אורח >> אוקיי. קצת עניינים טכניים, לא נורא. בקיצור, מה שבסך הכל אנחנו רוצים שיובהר - מכיוון שיש שיטות בדיקה שונות לכושר השתמרות בין מה שנדרש בארץ לבין מה שמתקיים בחו"ל וזה יוצר חסמי ייבוא וזה יוצר בעיות. ביקשנו שכל מה, שיהיה אפשר להגיש קודם כל הצהרה. שהוא מצהיר על עמידה בסטריליות מסחרית ובא ומפרט את התנאים שהוא מבצע. זה גם מופיע בטופס 4 שגם ככה צריך להגיש אותו. אם בכל זאת מתעקשים שתהיה תעודת כושר השתמרות שיהיה ברור שאפשר in house. שלא מדובר באנליזה חיצונית ושזה לא יהיה חובה לפי 2.143. כי זה כרגע לא כתוב טוב. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אפשר לדעת מה הצעת נוסח של משרד הבריאות? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> מה שהצענו ואנחנו גם אמרנו בדיקה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע, שנייה. אני שומע אותך, כן, כן, פנינה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה מה שאנחנו, הצעתי עוד לפני שריבה עלתה. שאין לנו התנגדות שיהיה כתוב בדיקת כושר השתמרות או בדיקה לעמידה על סטריליות מסחרית של המוצר. הגדרה של בדיקה היא מופיעה בחוק וזה 96(א) וזה מאוד מאוד ברור מי עושה את הבדיקה ובאיזה שיטה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> זאת אומרת, את מציעה להוסיף את המילים בפרט משנה ג' "או תעודת בדיקה של סטריליות מסחרית". << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כן. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> את לא רוצה להוסיף את המילים "של היצרן" כמו שמבקשת ריבה? כי את אומרת זה כולל ב-96. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כי בבדיקה, זה עולה מהסעיף של, מהגדרת בדיקה. << אורח >> ריבה גור אריה שרון: << אורח >> אבל מאידך, 2.143 נשאר רשמי. אז כביכול ניתן לחשוב שהדרישה היא תהיה לפי 2.143. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> מה שחוששת ריבה זה שהמילים "כושר השתמרות" מופיעים היום באיזה שהוא תקן, ואז היא חוששת למקבלה לתקן. ולכן אפשר להוסיף את המילים "סטריליות מסחרית". << אורח >> ריבה גור אריה שרון: << אורח >> כיום זה חייב להיעשות לפי 2.143. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אולי אפשר לכתוב "על אף האמור ב-2.143"? << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, לא "על אף האמור". << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> אפשר להוסיף פשוט חלופה. ולדעתי ברור שהבדיקה היא כהגדרתה בסעיף 96. שהיא מרחיבה גם אפשרויות של בדיקה של יצרן. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> הבעיה היא שיש דין מקביל שחל, מתוקף תקן רשמי. אז אם אנחנו נגיד בחוק בצורה מפורשת. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל אנחנו אומרים - - - << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, אבל אנחנו לא פוסלים את 143. זה צריך לפסול את 143. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> בסדר. אבל זה או, למה לפסול? למה לפסול? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> להגיד על אף האמור. לא, שאם הלכו לחלופה הזאת. כי אחרת היא עדין - - - << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> תעודת בדיקת כושר השתמרות או תעודה המעידה על סטריליות. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אבל אם לא כותבים במפורש שאם יש את התעודה המעידה על סטריליות מסחרית אז לא צריך את 143, אז עדיין צריך את 143 ואז הם עדיין בבעיה עם העניין הזה. << אורח >> ריבה גור אריה שרון: << אורח >> לגמרי. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אז אפשר לכתוב על אף האמור, ב-143, מספיקה תעודה, במסלול האירופי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> 143 אבל הוא תקן, נכון? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> הוא תקן רשמי. הוא תקן רשמי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אני לא זוכרת אם אנחנו ממש התגברנו פה על תקן בחוק. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> רק בהיבטים של מזהמים, של ההוראות המאומצות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל זה החרגנו את 143. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> כן. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> לא, גם במקרה של תקנה, לדעתי אפשר להתגבר על תקן. אם זה בנושאים המפורטים בסעיף 3. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז אתם רוצים אולי להגיד במקום תעודה, לדבר על אישור על בדיקה של סטריליות מסחרית? כי אולי תעודה באמת ניתנת לאיזה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אנחנו רוצים בדיקה. אני לא רוצה על הצהרות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, לא, לא. אישור, אישור על בדיקה. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> מה זה אישור על בדיקה אם לא תעודה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> מה זה אישור על בדיקה? מה זה? רגע, ריבה, שנייה. לחזור על הצהרה זה לא רלוונטי, יש לי את הטופס 4. ולכן אני, זה נופל על הסף. ובדיקה, צריך להיות בדיקה שנערכה, את רוצה, אם זה לא מספיק ברור, בדיקה שנערכה בידי היצרן. בידי יצרן המזון. << אורח >> ריבה גור אריה שרון: << אורח >> בשיטות מקובלות, וזהו. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> שיטות מקובלות. יש הגדרה של בדיקה. בדיקה שנערכה בידי יצרן המזון. המידע על סטריליות מסחרית של המזון. או תעודת בדיקה לכושר השתמרות לפי תקן 143. << אורח >> ריבה גור אריה שרון: << אורח >> זה מצוין. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני לא חושבת שכושר השתמרות זה שווה ערך מיד ל-143. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אז לא, אם באמת בנוסח יהיה כתוב או לפי 143 או זה, אז זה באמת יהיה יותר ברור. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי. << אורח >> ריבה גור אריה שרון: << אורח >> נכון, כן. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> סליחה, נעמי משופרסל. אני גם רוצה לחזק, גם את מה שריבה אומרת. אבל גם כדי להגיד שיש שיטות דיגום, בדיקת כושר השתמרות באירופה ובא משרד הבריאות וכשהוא דוגם הוא דוגם לפי שיטות ישראליות. ואני רוצה לבקש שתהיה איזה שהיא התאמה בין הדיגום, בין מה שהיצרן מבצע, שזה שיטות מקובלות בעולם, לבין דיגום של משרד הבריאות, שהוא מבצע דיגום לפי שיטות ב-143 שאנחנו כרגע מדברים. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> את לא מדברת על התוספת השלישית ב' כרגע. נכון? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, היא מדברת על הפיקוח שלנו. אז אני מזמינה אתכם, את נציגי שופרסל, להיות חברים בוועדה של תקן 143 ולהשפיע. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> אנחנו חברים בוועדה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אז כרגע אנחנו באמת, אנחנו היינו שמחים לאמץ ככל שניתן. אבל פה יש גם פרוצדורה של מעבדות. מדינת ישראל, עד אתמול אמרתם שבאירופה אין 143, עכשיו כן נלמד את מה שיש באירופה. אנחנו רצינו לאמץ רגולציה אירופית פה. לא מצאנו. אנחנו, זה דברים שאפשר יהיה לדון, בטח לא עכשיו. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> לא, אבל אנחנו כן בוועדה ולא מצליחים לקדם. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> בסדר. אז אנחנו נצטרך למצוא את הדרך אם אפשר יהיה לאמץ. אי אפשר יהיה לתקן את כל הנושאים כרגע בדיון היום. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> בסדר. אבל אם זה יהיה כאן מתוקן בתוספת השלישית זו כבר תהיה התקדמות יפה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז אנחנו נתקן את אותו פרט משנה ג'. נחליף אותו באמירה שזו תעודה לבדיקה שנערכה בידי היצרן המעידה על סטריליות מסחרית או תעודה על בדיקת כושר השתמרות לפי תקן 143. צריך לראות איך אנחנו מפנים אליו. כי לא זוכרת שהפנינו ממש לתקן בצורה כזאת בחוק. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אף פעם לא הפנינו בתקן. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> לא שומעים את ריבה. ריבה, מה? << אורח >> ריבה גור אריה שרון: << אורח >> אני מצטערת. לא צריך להפנות לתקן. זה קורה באופן בילד-אין מעצם היותו תקן רשמי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי. אנחנו אומרים בדיקת כושר השתמרות. << אורח >> ריבה גור אריה שרון: << אורח >> זה התקן שלנו כתקן ייחוס, שהוא תקן רשמי שמפרט את הבדיקה. כל מה שאנחנו מבקשים זה שתהיה אופציה לדברים ש-in house. שאותם יצרנים מבצעים את זה קצת אחרת. על ממצאים אחרים, זמנים אחרים. אבל עדיין, זה משהו שהוא מיישמים כדי לוודא כושר השתמרות וסטריליות מסחרית. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> רגע. אבל כושר השתמרות, עכשיו את מוותרת על ההפניה לתקן, לא מהסיבות שאני חושבת שאולי יש איתה בעיה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> כן, כן. אני חושב שמבחינה משפטית נדרש איזה שהוא קישור שמסביר שזו חלופה לבדיקה של 143. << אורח >> ריבה גור אריה שרון: << אורח >> נכון. אני משפטית לא, לא אציע לכם איך לנסח. הרעיון הוא שיהיה או אופציה לפי שיטת in house של היצרן או האופציה השנייה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני חושב שהכי טוב יהיה כתוב, אם יהיה כתוב תעודת כושר השתמרות. ולחילופין, על אף האמור ב-143 חלופה של בדיקת סטריליות מסחרית. << אורח >> ריבה גור אריה שרון: << אורח >> סטריליות מסחרית על ידי היצרן. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> תראו, אני מציעה אדוני, אני גם לא מכירה את ההוראות של התקן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> צריך, היועצת המשפטית. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> צריך לבדוק את זה. אז אנחנו אולי נציע ניסוח ברוח הזו. של שתי חלופות. אבל אני לא יודעת אם ההתגברות על התקן. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, לא צריך. אני לא חושבת שצריך את התקן. תעודת כושר השתמרות זה מספיק, או זה. אנחנו נדבר על זה אחרי זה. << אורח >> עמיחי גלר: << אורח >> מותר הערה? עמיחי גלר, ארגון מגדלי דגים. אני לא רוצה, אני לא מתמצא בכל הוויכוח הזה. אני לא רוצה שיהיה מצב שיהיו דברים שונים לחו"ל ודברים שונים לארץ. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שם לפרוטוקול אמרת? << אורח >> עמיחי גלר: << אורח >> עמיחי גלר, ארגון מגדלי דגים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ומה ההערה שלך הייתה? תחזור. שאתה לא רוצה שמכל הדברים האלה? << אורח >> עמיחי גלר: << אורח >> יש פה נוהל השתמרות. אני לא יודע מה זה נוהל השתמרות בדגים. אני מדבר על דגים טריים בעיקר, לא על, לא יודע מה זה. האם בישראל זה יהיה שונה מאשר באירופה? לא יודע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה לא ייבוא, אז מה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו מדברים דווקא המקרה שהוא ציין זה לא על דגים טריים, אבל יש הרבה שימורי דגים שחל עליהם כושר השתמרות. ולכן מצד אחד אנחנו כן נאפשר את הייבוא שקיים היום ממילא. וזה בעצם במסלול האירופי אפשר יהיה לעשות, להסתמך על בדיקות שעושה יצרן מזון שמעידים על כושר השתמרות. אבל שמוצר יגיע לארץ ויידגם על ידי מפקח ייבדק על ידי השיטות במדינת ישראל, שאמורות, הדיגום הוא אחר, אבל הסטריליות המסחרית צריכה להישמר בשני המצבים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז אנחנו נעבור לתוספת חמישית א'. בסדר? אדוני, פסקה 49. (49) אחרי התוספת החמישית יבוא: "תוספת חמישית א' (סעיף 132(א), לעניין הפרות של סעיף 4 לפי סעיף 262(א)(1א)) << אורח >> אנחנו דיברנו על זה כמה פעמים היום. זה אותה הוראה של חזקה שקיימת למשווק, בסעיף 4א, למעט הפרות מסוימות. (49) אחרי התוספת החמישית יבוא: "תוספת חמישית א' (סעיף 132(א), לעניין הפרות של סעיף 4 לפי סעיף 262(א)(1א)) הפרות המנויות בחלק ב' לתוספת שנייה ב', המוחרגות מהחזקה לעניין הוראות מסוימות החלות על משווק 1. הפרה כאמור בפרט 5. 2. הפרה כאמור בפרט 8. 3. הפרה כאמור בפרט 11." << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> התייחסנו לזה כשקראנו את התוספת השנייה ב'. (50) אחרי התופסת השביעית לחוק העיקרי יבוא: "תוספת שביעית א' (סעיף 262(4)) תקנות לפי חוק רישוי עסקים שניתן להטיל עיצום כספי בשל הפרתן"; << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כרגע התוספת הזאת ריקה. אבל אולי תסבירי את המנגנון. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> רק אני מזכירה שלא הקראנו את זה בסעיפים העיצומיים. זה חלק מהתיקונים של סעיף 36, בסעיף 262 אנחנו תיקנו את אחת ההפרות. את הפרה מס' 4 שמתייחסת לחוק רישוי עסקים. ובאמת בהפרות שרלוונטיות לחוק רישוי עסקים יש הפניה לתוספת ולכן עשינו התאמה גם פה, שתהיה הפנייה לתוספת. וכרגע היא ריקה, אנחנו נצטרך למלא אותה בהמשך. אבל אולי נקריא את זה תחת 262 ואז נפרט על ההפרה עצמה? כשנקריא את זה אחר כך? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> כשנחזור ל-262 אז כבר נעשה את הכל ביחד. אבל זאת התוספת הזאת בעצם, שהיא בה יהיו כתובות ההפרות הספציפיות באותן תקנות שחל עליהם חוק רישוי עסקים וכאן אנחנו בעצם מחילים עליו את חוק המזון. זה חלק מהתיקון שעשינו. זו הפרה שהיא כבר קיימת כיום וזו התאמה לחוק רישוי עסקים. << אורח >> אריאל צרפתי: << אורח >> (51) בתוספת העשירית - (1) בפרט (1) - (1) ברישה, במקום "טיפול בבקשה" יבוא "הגשת בקשה"; (2) בטבלה - (1) בכותרת טור ב', במקום "טיפול בבקשה" יבוא "הגשת בקשה"; (2) בכותרת של טורים ג' ו-ד', במקום "טיפול בבקשה" יבוא "הגשת בקשה" והמילה "שהוגשה" - תימחק; (ב) בפרט (2), במקום "טיפול בבקשה" יבוא "הגשת בקשה", במקום "או בבקשה" יבוא "או בקשה" ובמקום "ניתן האישור" יבוא "ניתנו האישור או התעודה"; (ג) בפרט (4), ברישה, אחרי "לרבות מזון" יבוא "המיובא"; (ד) בפרט (5), אחרי "בעד" יבוא "הגשת בקשה לקבלת"; << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אפשר יהיה לראות כמובן בנוסח המשולב שבפניכם, אפשר יהיה לראות בדיוק איך הדברים משתלבים. רק אתם רוצים להסביר את התיקונים שעשיתם פה, באותה תוספת שעוסקת באגרות? << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> כן, זה תיקון משלים לתיקון בפרק הייצור, שחידדנו שם את העובדה שהאגרה מוגשת כתנאי להגשת הבקשה. ולכן גם פה, בתוספת העשירית, שמפרטת את כל האגרות היום שנגבות, עשינו את ההתאמות הנדרשות בנוסח לאותו עניין. לעניין הייבוא, זה גם, שוב, השינוי של הנוסח מהמזון במסלול האירופי לייבוא במסלול האירופי. << אורח >> אריאל צרפתי: << אורח >> (51א) בתוספת האחת עשרה - (1) בפרט (2), אחרי "מזון ייעודי" יבוא "ובכלל זה מזון המסומן "ללא גלוטן""; (2) פרט (5) - יימחק; (52) בתוספת השתים עשרה - (1) במקום הכותרת יבוא: "תוספת שתים עשרה (סעיף 54א(א)) מזון שלא ניתן לייבא במסלול האירופי"; (2) בפרט (4), בסופו יבוא "למעט שימורי בשר ושימורי מוצרי בשר"; (3) בפרט (5), בסופו יבוא "ולמעט שימורי דגים ושימורי מוצרי דגים"; << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אפשר להתייחס? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> תודה אדוני. קודם כל, אנחנו מברכים על השינוי שעשו פה, שאפשר בעצם במסלול האירופי לייבא גם שימורי בשר ושימורי מוצרי בשר וגם לגבי שימורי דגים ושימורים מוצרי דגים. יחד עם זאת, אדוני, התוספת השתים עשרה זה באמת מדובר על מזונות שלא ניתן לייבא במסלול האירופי. אנחנו כבר הגשנו הערה, הערה מראש, וגם דיברנו על זה גם עם שירות המזון הארצי. אנחנו רוצי לתקן את התוספת השתים עשרה, את סעיף (2) כך שיהיה ניתן לייבא תוספי תזונה במסלול האירופי. במה דברים אמורים אדוני? אני אסביר. יבואני תוספי תזונה חווים קשיים עצומים בהתנהלות מול משרד הבריאות בייבוא מוצרים אלו. השירות שהם מקבלים ניתן בלוחות זמנים אשר חורגים באמת בצורה קיצונית מכל התחייבות קודמת. לגבי רפורמה בכל ההסדרה, הסדרה חדשה, אמרתי שכן שירות המזון נכון לעשות הסדרה בכל מה שקשור לתוספי תזונה. אבל לכל הפחות אנחנו כן נבקש שבחוק ההסדרים הנוכחי תינתנה הקלות לייבוא תוספי תזונה שניתן לייבא אותם במסלול האירופי. אני רק אגיד ככה, כדי לסבר את האוזן אדוני. אנחנו מקבלים עדכונים מיבואנים של תוספי תזונה, לוקח בין שנה וחצי לשנתיים להכניס לכאן מוצר. אז לכן אני חושב שבמסלול הזה, המסלול האירופי זה יכול לתת לזה פיתרון. ולכן אני באמת אשמח שמשרד הבריאות ייעתר לבקשתנו. תודה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> רק נגיד עוד שכל מזון שעובר למסלול האירופי בעצם מקל על העומס שקיים היום בשירות המזון ואנחנו מכירים את העומס ואת התיקים הרבים שמתמודדים איתם. ככל שיצליחו סוגים שונים של תוספי תזונה להעביר למסלול האירופי הם גם יקבלו לעצמם את העומס. כך יוכלו לתת שירות יותר סביר לשאר הציבור. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> התשובה הארוכה או הקצרה? << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> ארוכה. התשובה הטובה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> בגדול, אנחנו נבוא ונאמר שגם את נושא, שירות המזון נדרש להסדיר את עולם של תוספי התזונה. והלוואי וזה היה פשוט, כפי שהקולגות פה מהצד השני של השולחן מתארים. גם לבוא ולהגיד הגדרה שלנו של תוספי תזונה היא הרבה יותר רחבה מהגדרה של תוספי תזונה באירופה. ולכן, על פניו, ככל שלא עשינו סיווג וקלסיפיקציה זה לא בשל. אני אבוא ואגיד, זה גם נכנס אצלנו בתוכנית העבודה וזה חלק ממכלול השיקולים שבסופו של דבר נצטרך לקבל החלטה ברמת מנכ"ל המשרד ושר, שר הבריאות. מה עושים קודם, מה עושים, מה דחוף יותר ואיך עם המשאבים שיש מטפלים במכלול האסדרה בתחום המזון. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> זאת אומרת, כרגע את מציעה להשאיר את תוספת אחת עשרה כמו שהיא. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> ברור. ברור, אנחנו, כאילו להוריד את זה בלי לעשות פיקוח, בלי שעשיתי את הקלסיפיקציה זה לא אחראי. אם מישהו רוצה לקחת אחריות לייבא תוספי תזונה במסלול האירופי, אנחנו מתנגדים נחרצות. אנחנו לא אומרים שלא צריך להסדיר את העניין. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> פנינה, את בחנת - - - << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> סליחה, לא הפרעתי לך. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אה, מתנצל. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא אומרים שלא צריכים להסדיר את העניין, זה לפתחנו, אבל לא בלוחות הזמנים שמבקשים כרגע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש כיוון? לא בלוחות הזמנים שמבקשים. אבל מתי? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אז אני עוד פעם באה, אני עוד פעם באה ואומרת. הנושא הזה תועדף אצלנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה נמצא אצלכם? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה נמצא אצלנו על סדר היום ותועדף. אבל לצערי הרב אני אגיד שחלק מהדברים שהדיונים פה ארוכים וחלק מהדברים הלא נפתרים עם משרד החקלאות, זה בסופו של דבר צריכים להתכנס למה, מה חשוב יותר ואיפה אנחנו, ובמה אנחנו מטפלים. ולכן אני מעדיפה שאת הנושא הזה אנחנו נידרש, חלק מהדיון האסטרטגי בכל אסדרת תחום המזון. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אדוני, יש אפשרות שיו"ר הוועדה בעצם ייתן הנחיה גם ללוחות זמנים מוגדרים? או לחילופין שבמסגרת חוק ההסדרים גם יבחנו סוגים מסוימים של תוספי מזון. לתת הקלות לסוגים מסוימים של תוספי תזונה. אם זה חומרי גלם? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא במסגרת חוק ההסדרים. אבל אני שואל, האם יש איזה פרק זמן שאפשר להתכנס אליו שנראה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני חושבת, אני חושבת שאנחנו קודם כל צריכים לעשות דיון בהנהלת המשרד אצלנו כדי לקבל את התעדופים ואת סדרי העדיפויות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש לי עוד כמה דברים שאני מחכה לתעדופים אצלכם במשרד, בתקנות אחרות. לא בחטיבות שלכם. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא במזון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא בחטיבה, אמרתי. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אבל אני באה ואומרת יש לנו כאן סיטואציה באמת מיוחדת, אדוני יושב הראש. אני דיברתי איתך על זה בישיבה הקודמת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נכון. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> יש לנו תקנים, אבל הם לא מאוישים מבעיה של שכר. ובסופו של דבר, בסופו של דבר, יש לנו הרבה מה לעשות. ואנחנו צריכים לעשות. אבל אי אפשר לצפות, באמת, שנעשה את כל, את כל האחריות שיש לנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> פנינה, אני כמובן בסוף הדיון אגיד את זה, אני מאוד מעריך את המקצועיות שלכם ואת הרצון שלכם, ללא ספק. יש דברים שהם גדול מעלייך, זה לא, כמו שאת אומרת, מבחינתך זה בסדר. אני אשמח, יום רביעי למשל אמור להיות דיון ואני מבין שהפגישה היא לאחר הדיון שאמור להיות. לכאורה אני לא אקיים את הדיון אם אנחנו נסיים היום להקריא. אני חושב שאנחנו, אני אמשוך עוד קצת ואנחנו נצליח לסיים את ההקראה. אני אשמח גם גם לקראת יום רביעי סתם תעשי בדיקה ראשונית מה קורה. אם אפשר לתת גם לנושא הזה איזה לוח זמנים מסוים. בשביל שכן נראה דברים מתכנסים. כי זה כן עומד בעדיפות. מעבר לכך, תעלי במשרד, לפני יום רביעי, שאתם מבקשים גם כן להגיע להסכמות, שאני גם אביא את משרד החקלאות להסכמות. ותסבירי להם את, את חוסר כוח האדם ואת התקצוב ואת כל הדברים האלה שאנחנו רוצים באמת להגיע. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, להסביר, סליחה אדוני. אבל להסביר למשרד החקלאות או לאוצר, למשרד שלי, הם יודעים. הבעיה פה היא לא להסביר למנכ"ל המשרד שיש לי את התקנים. הבעיה, אנחנו נרצה דיון יחד עם הממונה על השכר, יחד עם נציבות שירות המדינה. יש פה בעיה של תקנים שלא ניתן לאייש אותם ברמות שכר ובתנאים הנוכחיים. ופה צריך דיון לגמרי ברמה אחרת. לא, לא ברמה פנים, ברמה פנים משרד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אנחנו נרשם את זה לעצמנו בנקודות ונראה אם בסופו של דבר בניסוח הסופי אנחנו ניתן לזה התייחסות. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, אני רק אומר שגם התעשייה מסכימה לנקודה הזאת של תוספי תזונה. זה ראשון במעלה גם אצלנו, גם ליצרנים מקומיים. זאת אומרת, למצוא לזה פתרון מהבחינה הזאת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טוב, תודה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> רגע, אבל התעשייה, מה מפריע לתעשייה? הרי אנחנו מדברים, << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> בסוף אנחנו מדברים גם על חומרי גלם וגם על המוצר הסופי. זאת אומרת, מהבחינה הזאת כל חסם שיש להם במוצר סופי אני סופג אותו בחומר גלם. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אדוני יושב הראש, אם אתה תוכל לקיים ישיבה פה אצלך ולהזמין את הממונה על השכר, אז אנחנו, שיהיה צפי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני מתכונן להיכנס לנושא הזה בהחלט. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כי באמת, זה נחשב פה שאנחנו מצד אחד באים למהלך התוכנית. זה נכנס לתוכנית העבודה. ככל שנצליח, אנחנו רוצים לא להעמיס, לפחות את אירופה לעשות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני מסתפק האם דיון כזה הוא שייך לדיון ציבורי או למשהו יותר פנימי? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, זה דיון פנימי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> פנימי, בדיוק. אז אני בהחלט מתכונן להיכנס גם לנושא הזה. אוקיי. תודה רבה על הדעות המקצועיות שלכם. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי. שומרים את התוספת הזאת עם אותה, אותו מיעוט, אותה הקלה שאתם מאפשרים דווקא לגבי שימורי בשר ושימורי מוצרי בשר ושימורי דגים ושימורי מוצרי דגים. שאותם אתם כן מאפשרים לייבא. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כן. אבל לא, נעה, רק שתביני, שאנחנו מדברים על קבוצה מאוד מצומצמת. תוספי תזונה זה משהו מאוד מאוד רחב וגם ההגדרה של אירופה ושלנו היא לגמרי אחרת. בסדר? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן. אנחנו נעבור לחוק, כן, סעיף 31. << אורח >> אריאל צרפתי: << אורח >> תיקון חוק קביעת מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון מזון ארוז מראש 31. בחוק קביעת מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון מזון ארוז מראש, התשע"ה-2014 - 1. בסעיף 1, במקום ההגדרה "מזון" יבוא: ""מזון" - כהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015;" 1. בסעיף 2(א)(3), במקום הסיפה החל במילים "התשע"ו-2015" יבוא "התשע"ו-2015 - יהיה מועד חובת הסימון במועד שקבע מאסדר בהתאם להוראות סעיף 3א(ד) לחוק האמור". << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז החוק הזה, חוק קביעת מועד כניסה לתוקף, הוא קובע הוראות נוקשות לגבי כניסה לתוקף של הוראות סימון. זאת אומרת, הוא קובע שככלל אנחנו ממתינים שנתיים מתום השנה ויש פה הוראות מאוד מאוד נוקשות. וכשההוראה, כשהתיקון לגבי ההוראות האירופיות עבר בשנת 2021 הכוונה הייתה להחריג במקרה של עדכונים מהדין האירופי או הוראות מאומצות מהדין האירופי להחריג את ההוראות האלה ולהגיד שהדין האירופי אנחנו רוצים להפעיל אותו בשביל זריזות, בשביל התאמה לאירופה. אז לא נחיל פה איזה שהן מגבלות נוקשות. אבל הניסוח באמת היה חסר. חסר היה הוראה שאומרת מתי תהיה חובת, החובה. נשמטה מההוראה. וכאן בהשלמה שלה, שזה אומר במועד שקבע המאסדר לפי הוראות סעיף 3א(ד), אותו סעיף שבו הוא מאמץ את הדין האירופי ושם הוא יקבע מתי תחול חובת הסימון. ושוב אני מזכירה שהרצון היה, אם הרצון שלנו להיות כמו אירופה, לאפשר כמה שיותר מאירופה ואפילו התבקשנו בדיון הקודם עוד לפני שההוראה נכנסת לתוקף וכל מיני דברים כאלה, אז בבקשה, אז גם פה ללכת ולהיות מאוד צמודים לאירופה. ולא ליצור חסמים מבחינת זמנים ומבחינת כניסה לתוקף. זאת הייתה ההוראה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אז רק נאמר שלפחות בעיניים שלנו, שוב, אביב חצבני, איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים. אנחנו, מודה שאנחנו לא מבינים בעצם את ההחרגה תחת ההוראות המאומצות. 1. עד כה בעצם לא הומצאה הוראה שיש לגביה חובת סימון. 2. בדיוק בשביל הסיטואציות האלה נולד חוק סימון מזון ארוז מראש. אוקיי? אי שם בהיסטוריה. כי בסוף כל שינוי כזה עולה גם לתעשייה (אני חושב גם לחברינו היבואנים) לא מעט כסף. וצריך לזכור שאלה לא השינויים היחידים שיש לנו על גבי האריזה אדוני. זאת אומרת, מהבחינה הזאת, בראייה שלנו, במקום לקבוע שיש לנו חובה תוך 12 חודשים לסמן, היה נכון להשאיר את חוק סימון מזון ארוז, שיש שם גם מה שנקרא חריגים, איך אפשר להקדים לוחות זמנים. כדי שהפרקטיקה תהיה יש שוטף פלוס שנתיים ואם רוצים לקצר את התקופה אז שייפנו לקצר את התקופה. ושזה לא יבוא בשיטה שבה קודם כל יש לך 12 חודשים ואם אתה צריך עכשיו פרק זמן ארוך יותר אז נדון ונשקול את צעדיך. אני חושב שבשביל זה נועד בעצם החוק בהיבט הזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני כמובן מחזק את דבריו של אביב. אנחנו חושבים בדיוק כך. היינו בדיונים האלה לפני שנים רבות. כל השיקולים שעמדו בפני המחוקק בקביעת חוק, החוק הזה, נדונו בשולחן הוועדה הזאת. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> מה לא נדון? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> החוק הזה לא נדון. סליחה, החוק הזה לא חוקק בוועדה הזאת. החוק הזה נעשה בכלל בוועדת כלכלה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> מתנצל. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> הוא בא בכלל מכיוון אחר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא התכוון בכנסת. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> הוא בא בעיניי התעשיינים. הוא לא הסתכל בכלל על הצד הבריאותי, שהוא הצד השני של המטבע כאן. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, הוא הסתכל גם על הצד הבריאותי, כי נציגי משרד הבריאות ישבו בדיון והיו מאוד פעילים. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> יכול להיות, אבל הוא לא נחקק בוועדה הזאת. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אז זה טעות שלי, מתנצל. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> גם לא בוועדת עבודה ורווחה ובריאות. הוא לא בא, הוא בא, הוא חוק שנחקק ב-2014. לא לפני כל כך הרבה שנים. והוא בהחלט בא בראיית ההקלה לתעשייה. אבל השאלה איפה הצד השני של הוראות הבריאות ושל האפשרות לעקוב אחרי המזון. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אז זה מה שאני רוצה להתייחס. אז באמת, כשהיינו בכנסת, נציגי משרד הבריאות ישבו והסבירו את האילוצים ונעשו לא מעט תיקונים בחוק. ובסופו של דבר יצא חוק שאמור לייצר את כל האיזונים הנכונים ויצא חוק מורכב. החוק הזה מצד אחד מאפשר מיד לסמן לפי הוראת סימון חדשה. מצד שני, מאפשר תקופה ממושכת עד שמעדכנים את כל התוויות עם הוראת סימון החדשה. מתייחס למלאים, מתייחס לנושא של חריגים, כמו שאביב אמר. והמנגנון הזה הוא מנגנון מאוד מאוד חכם שנותן מענה לעלויות שאחרת סתם הולכות לפח של הדפסת אריזות. לכן לדעתנו מאוד מאוד חשוב לתקן את התיקון שנעשה קודם. אני אגיד גם שאנחנו לא באים ומנסים לייצר פה איזה שהיא תקופת מעבר על תקופת מעבר. זאת אומרת, אם באירופה נתנו שנתיים, אנחנו לא רוצים שכשייגמר השנתיים באירופה יתחילו עוד שנתיים בישראל. אפשר לקבוע בהקשר של הוראות מאומצות, שהוראות מאומצות כוללות דרישה של סימון, שבמצב כזה המועד שממנו יתחיל להיספר הזמן לעניין חוק קביעת מועד כניסה לתוקף יהיה המועד שבו זה לראשונה נכנס לתוקף באירופה ולא המועד האחרון. זה דבר אחד. דבר שני, שאני חושב שהוא עוד יותר מובן מאליו, זה כשמדובר בהוראת סימון חדשה. אם עכשיו, דיברנו על תקנות המסרים קודם. אם יחליטו לאמץ את תקנות המסרים האירופיות כהוראה מאומצת, אז במקום לייצר, למרות ששם זה רק דברים חדשים שמתירים. אבל אם ניקח אלרגנים או משהו אחר, ברגע שמאמצים הוראה חדשה, במקום ליצוק לתוך ההוראה הזאת את כל ההוראות מעבר מחוק קביעת מועד כניסה לתוקף אפשר בוודאי בהוראה חדשה לאפשר את חוק קביעת מועד כניסה לתוקף כדי שיסנכרן את זה עם שאר שינויי הסימון וימנע השלכה לפח של אריזות שצריך מידי שנה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא הבנתי את הצעתך לגבי הוראת סימון חדשה. אתה אומר תהיה אימוץ של הדין האירופי להוראה מסוימת שהיא אימוץ חדש. אני מבינה שאתה אומר אימוץ חדש זה שונה מעדכונים. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני מבקש שני דברים. אני חושב שהרבה יותר קל ואינטואיטיבי אם אני עכשיו מאמץ הוראה חדשה, אז בוודאי שאין סיבה להחריג אותה. כי כשאתם רציתם בזמנו, היועצת המשפטית והיועץ של משרד המשפטים, לבטל את ההפניה לחוק הזה זה היה בגלל שלא רציתם כפל תקופות. אז כשמדובר בהוראה שהיא חדשה, שלא הייתה קיימת עד היום בישראל, ובוחרים לאמץ אותה בישראל - בטח שהרציונל הזה לא מתקיים. ולכן במצב כזה אין סיבה להחריג מהחוק. אבל אני אומר גם מעבר לזה. גם כשמדובר בהוראה שאימצנו ומתעדכנת, כדי לייצר את אותו יישור קו שחוק קביעת מועד כניסה לתוקף עושה, שמאפשר יישור קו של כל עדכוני הוראות סימון שהיו בשנה קלנדרית ולקחת אותה עוד שנתיים קדימה כדי שנהיה מיושרים לזה - אני חושב שגם כשמדובר בתיקון זה צריך לחול. כשאפשר לקבוע שהמועד הוא המועד הראשון של הכניסה לתוקף ולא המועד האחרון שניתן באירופה. זאת אומרת, שלא יהיה סוף תקופת מעבר באירופה ועוד את כל חוק קביעת מועד כניסה לתוקף. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אני רק חושבת שהרציונל היה הצמידות לאירופה. זה הרציונל שאני זוכרת מ-2021. של צמידות לאירופה. כמה שיותר מהר. אם כל כך רוצים להחיל כמה שיותר מהר, במיוחד עדכונים של ההוראות המאומצות, הרי אנחנו נחזור לזה תכף. כמעט מנגנון אוטומטי. אז ללכת עכשיו ולהגיד 'לא, לא, יש לי איזה הוראה שבחרנו בשביל לתת הוראת סימון'. נניח שיש כבר איזה הוראת סימון לגבי שאריות חומרי הדברה. איזה אזהרה מיוחדת שצריך גם לסמן. אז אני חושבת שלקחת רק את, רק את הנוח מכל הדבר הזה - אני לא חושבת שזאת הייתה הכוונה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אין פה עניין של לקחת את הנוח. יש פה עניין של בסוף לייצר איזונים. בין האימוץ של ההוראות מצד אחד לבין הנטל על המגזר העסקי מהצד השני. עכשיו, צריך גם לזכור שהוראות מאומצות, בהנחה ונאמץ הוראות שיש בגינן חבות סימון על גבי אריזה, יכול להיות גם שעדכונים לא יהיו אחת לשנה. גם יכול להיות שיש לך עדכונים פעמיים בשנה או שלוש פעמים בשנה או ארבע פעמים בשנה. אז אם הציפייה כל פעם שאנחנו נמתין 12 חודשים ואז כל כמה חודשים נעדכן אריזות - זה לא ישים ברמת השטח. ואז אנחנו נתמודד עם זריקת אריזות, כמו שאמר חברי רז לצורך העניין. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> אני יכולה להתייחס? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> אנחנו עדיין לא הקראנו. אבל התיקונים שביקשתם גם אתם לכל המנגנון של האימוץ לגבי גם תקופות החלה וגם המנגנונים של העדכונים השוטפים - אי אפשר גם פה וגם בחוק אחר. זה חייב להסתנכרן אחד עם השני. ולכן כמו שהייעוץ המשפטי של הוועדה הציעה, אני חושבת שאת האיזונים צריך לעשות בתוך המנגנון של האימוץ עצמו ולא לשלב מנגנון אחר שהוא לא מתכתב איתו. אי אפשר גם, דבר נוסף, והסברתי לכם את זה בעבר. בלתי אפשרי לנתק את הוראת הסימון מהוראות אחרות בחקיקת מזון. תמיד הוראת הסימון יושבת עם הרציונל של כל החקיקה. כך גם בסימון תזונתי, כך גם בתוספי מזון, כך גם בכל סימון אזהרה שנובע מהוראת סימון בתחום מסוים. ולכן, אם הסימון הוא חלק מכלל ההוראה, לא ניתן, אי אפשר לנתק את מועד התחילה שלו בלבד ממועדי התחילה של ההוראות האחרות. ולכן אי אפשר ממש מעשית לפרק את זה לשתי חקיקות שונות שיחולו על הוראות תחילה, שבעצם הם אותה, הם באותו עניין. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אבל זה מה שקורה היום, מה זאת אומרת? << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> לא, זה לא מה שקורה היום. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> למה? << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> מה שקורה היום זה שההוראות סימון היחידות שאני מכירה שמשרד הבריאות קבע מכוח תקנות בשנים האחרונות היה הסמל האדום. תקנות הסימון התזונתי. ותקנות סימון אזהרה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> ויש גם דרישות סימון בתקנים. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> של ממתיקים מסוגים מסוימים. בשתי ההוראות האלה באמת חל חוק איילת שקד. בנושא של האימוץ אין שום היגיון להפריד בין הדין המהותי שהופעל לבין הוראת הסימון במועד התחילה. אין שום היגיון וגם זה לא ישים. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> אני רוצה כן לחזק פה את מה שאנחנו אומרים. כי בחוק עצמו של 2014 יש סייג שאם יש משהו שהוא לבריאות הציבור אז יש את הכוח לבוא ולהקדים. אבל זה נכון, החוק הזה בא במטרה להקל על שינויים תכופים של האריזות. נכון שאת מדברת פה על כמה שינויים, שניים, שאולי היו. אבל זה לא אומר שלא יהיו. יהיו את האלרגנים בקרוב. אנחנו יודעים שבאים עוד דברים. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> אלרגנים זה לא אימוץ ולכן חל חוק איילת שקד. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> נכון. אז אני אומרת שיש לנו הרבה שינויים. ולכן ראוי, החוק נעשה כדי לאחד את כל השינויים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אבל מצד אחד, אני רוצה רגע שנייה לבוא ולהגיד במה שאמרה שרון וגם אמרה נעה. בעצם, מצד אחד אתם רוצים בחלק מהמקרים להקדים ובחלק מהמקרים לאחר. עכשיו, כשאנחנו מדברים על להקדים אז גם להקדים את הסימון ובחלק מהדברים לאחר. ולכן הדברים, ככל שיהיו, נאמץ בעתיד רגולציה שעוסקת בסימון, אז ההתייחסות הפרטנית לתקופות המעבר תהיה לרגולציה עצמה ולא פה כאמירה כללית. האמירה הכללית היא הידברות. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> סייג שאם יש משהו שקשור לבטיחות המזון יש אפשרות לקרב את הכניסה לתוקף. לכן לא ברור לי למה צריך כל פעם כניסה לתוקף ספציפית כשיש הוראות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כי צריך זמן היערכות. אנחנו מדברים על רגולציות עתידיות שיאומצו. ולא רק עניין של סימון. נצטרך להיערך מבחינת היערכות של מעבדות, מבחינת השינויים בסימון. שינויים בשיטת פיקוח, שינויים בשיטת ייצור. אז ההיערכות הזאת תכלול בין היתר גם את האספקטים של היערכות מבחינת הסימון. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אפשר להוסיף? היכולת שלכם להקדים את התחילה של הדין האירופי תאפשר לכם לסנכרן יותר בקלות. כמה תיקונים ולתקן את האריזה ביחד. זה נותן לכם הרבה מאוד גמישות בתחילה של החלת הוראת סימון. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> החשש שלנו הוא שניים: 1. קודם אולי באמת נפריד את זה ונסיים עם משהו שאני חושב שהוא קל יותר, שעכשיו מאמצים הוראה חדשה. נניח מחר יחליטו לאמץ את האלרגנים של אירופה, את הדרישות אלרגנים האירופיות - אז אני חושב שצריך להיות ברור שכאן אין פה שום בעיה של כפל ואין פה עניין של היצמדות לאירופה לפי לוחות הזמנים שנתנו באירופה. כי אנחנו עכשיו בוחרים הוראה קיימת באירופה ומחילים אותה בישראל. אין שום הבדל כמו אם היינו כותבים תקנה שלמה, חדשה, ומחילים אותה. זה אותו דבר. ולכן כאן נראה לי מובן מאליו שלא צריך לחול ההחרגה של ההוראות המאומצות. בואו, אני מקווה שנוכל להסכים קודם כל על זה. אחרת פשוט כשתעשו את התקנה שנניח מאמצת את האלרגנים האירופיים תצטרכו ליצוק את כל התכנים גם שמתייחסים למלאי וגם שמתייחסים לסוף תוקף. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו מדברים כרגע על הוראות מאומצות. << אורח >> שי סומך: << אורח >> בהוראה חדשה נגיע לוועדה בכל מקרה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> נכון. אבל במקום ליצוק מחדש בכל תקנה כזאת תוכן אפשר מראש לא להחריג אותם. אפשר מראש להגיד שהיה, שההחרגה היא לא מתייחסת כשמדובר בהוראות חדשות מאומצות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אז אנחנו מדברים רק על ההוראות מאומצות. אני לא מבינה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, יש הבדל בין הוראה חדשה. מחר תחליטו את האלרגנים לאמץ, לבין אחרי שבחרתם לאמץ את האלרגנים שהיא משתנה כל - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> רז עושה הפרדה בין אימוץ הוראה לבין עדכון הוראה, לצורך העניין, שכבר חלה בישראל. זה הפער. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> נכון. << אורח >> שי סומך: << אורח >> סעיף תחילה מאוחר יותר או סעיף תחילה אחרי? זה ידון כאן. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, מובן שזה ידון כאן. אבל אם אנחנו עכשיו בתיקון החקיקה לא נגיד שכשמאמצים הוראה חדשה של סימון מאירופה, החוק קביעת מועד כן חל, אז הוא בעצם לא יחול. ואז את כל המנגנונים שלקח הרבה זמן לתפור אותם לתוך החוק הזה, יהיה צריך להגדיר אותם בתוך הצו. נכון שהצו כנראה יוכל לתת מענה לכל הדברים האלה. אבל זה כבר יש מנגנונים מוכנים. למה לכתוב אותם מחדש? << אורח >> שי סומך: << אורח >> מנגנונים מאוד בעייתיים. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> הם מאוד טובים לשוק ואנחנו מדברים פה על יוקר מחייה ועל נטל רגולטורי. זה משהו שעשו כדי להקל על הנטל הרגולטורי. ובאים עכשיו ואומרים יאללה, מעדיף שלא. חבל. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא באים עכשיו. באו ב-2021. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> נכון. נכון. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> פשוט הייתה הוראה שהסיפה שלה נשמטה בשל טעות וזאת הייתה קביעה כבר כשאומץ הדין האירופי. זה לא משהו חדש. אני חושבת שצריך להעמיד את הדברים על דיוקם. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אמרתי, אמרתי שזה היה בדיון. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> ולהגיד, הדברים האלה נשקלו כשנשקל האימוץ של הדין האירופי. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> ולתפיסתנו יכול להיות שלא שקלו את כל השיקולים האלה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, וגם היית שם איתנו. את ראית את הלחץ של הזמן, לא נתנו לנו יותר say בעניין הזה. והיה זמן מאז. ואני מקווה שהיה זמן לחשוב על זה. גם דיברתי על זה עם שירות המזון ואיתך. ואני חושב שכן אפשר לאפשר את זה. אני חושב שזה חשוב והפחתת הנטל הרגולטורי זה היה פריצת דרך החוק הזה. וחבל, חבל שהוא לא יבוא לידי ביטוי בהוראות מאומצות. במיוחד כשרוצים להעביר יותר ויותר לעולם הזה של הוראות מאומצות. אז לאט לאט החוק יאבד מהערך שלו. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אני חושבת אבל שמה שביטאה פה פנינה זה אמירה שלמעשה צריך פה, גם פה צריך איזונים. אז מול המנגנון המאוד מאוד נוקשה של חוק קביעת מועדים. מנגנון נוקשה, עם ועדה שמאוד קשה להפעיל אותה, בעצם בלתי אפשרי. ועם, אולי בלתי אפשרי, אני לא יכולה לקבוע. אבל מול זה הרצון באמת להיות גמישים ולהתאים לאירופה ולהיות גמישים, אז גם פה צריך איזה שהוא איזון. לא בטוח שזה, זה לא נראה האיזון הראוי. אלא באמת להשאיר פה שיקול דעת למאסדר, כשהוא רוצה להחיל הוראה מהדין האירופי ואולי כולם רוצים להחיל אותה ואולי יש פה איזה הוראה בריאותית, אז בבקשה. ואם הוא חושב שאפשר לחכות עם זה עכשיו שנתיים עד שיחליפו את כל המלאים, אז הוא ישקול גם את הנושא הזה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> במה זה שונה אם הוא עכשיו מאמץ את הוראות האלרגנים או שהוא מתקין תקנת אלרגנים. למה אם הוא עכשיו יתקין תקנת אלרגנים זה ברור שחוק איילת שקד יחול ואם הוא יאמץ הוראה של אלרגנים אז לא. מה? איזה היגיון משפטי יש לעשות את ההבחנה הזאת להוראה חדשה? וזה עלול גם לתמרץ אותנו להתנגד למנגנון של הוראות מאומצות, שאנחנו תומכים בו, כי אנחנו חושבים שהוא חשוב. אבל בגלל שאנחנו נדע שאנחנו בלי זה, אולי זה יהיה לנו יותר קשה לקבל את זה. אני לא מצליח למה, למה צריך במצב כזה לשלול את זה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אני מציעה רגע לחשוב על איזה שהוא כיון. שי, אולי יש פה, לגבי הנושא של הוראה חדשה מאומצת, בניגוד לשינוי, שבהם כל הדברים שאנחנו עוד לא הגענו אליהם, בסעיף, לא חזרנו אליהם בסעיף 3א, שהם באמת מנסים כמה שיותר לאפשר לקבוע הוראה מראש של הוראת מעבר לפני והוראת מעבר אחרי. זאת אומרת גם, להפעיל בעצם את שני הדינים ביחד כדי להקל כמה שיותר. אז שם אין מקום להמתנה הזאת, לתקופת ההמתנה. ואולי יש מקום כן לשקול בהוראה מאומצת חדשה כן להיצמד להסדר, להסדר של איילת שקד. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> או פשוט לתת יותר זמן. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אנחנו נדון בזה בתוך המשרד. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> היום זה מוגבל לשנה. 3א(ד) היום הוראת סימון מוגבלת בשנה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אנחנו נקיים התייעצות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טוב. כרגע אנחנו נמצאים, סעיף 32 מדבר על יצרן נאות. אנחנו נעשה הפסקה עד השעה 14:30. אנחנו מעדיפים היום לסיים את ההקראה. יש לנו אחר כך בערך איזה שלושת רבעי שעה. הוועדה תחזור בשעה 14:30 מהפסקה. בנתיים הזמן שלכם. תודה רבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:05 ונתחדשה בשעה 14:38.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני מחדש את ישיבת הוועדה לאחר הפסקה, אחרי שהיינו כאן מספר שעות. ואנחנו רוצים לסיים ולהמשיך את ההקראה בנושא יצרן נאות. אנחנו נמצאים בדיון בחוק ההסדרים, פרק ח' ופרק כ"א. יבוא מוצרי מזון וחקלאות, סעיפים 88-87 וכמובן מתוך הצעות חוק התוכנית הכלכלית לתיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות תקציב 2023 ו-2024, התשפ"ג-2023. אנחנו היינו בסעיף 31 שמדבר בעיקר על נושא של יצרן נאות. בבקשה, ייעוץ משפטי, עו"ד נעה בן שבת. אנחנו מודים לך מראש על העבר ועל העתיד, על כל ההקראה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז תודה רבה. אני רציתי לעבור לסעיף 32. סעיף 32 הוא מתקן את חוק התוכנית הכלכלית, תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022. שזה חוק ההסדרים הקודם. ובו נקבעו הוראות האמורות להיכנס לתוקף. אנחנו בעיקר פונים לתקן את החוק הזה, כיוון שבו נקבעו הוראות שעדיין לא נכנסו לתוקף או חלק מההוראות שם לא נכנסו לתוקף וייכנסו לתוקף ב-2026. אני חייבת להגיד שבאמת בנוסח כפי שהובא יש קצת אי בהירות. אם אתם זוכרים, קראנו בשעה הקודמת סעיף סימן משנה א' שבוטל והוא ייכנס לתוקף רק ב-2026. ואולי צריך באמת היה לתת איזה שהיא תמונה, לדיון הבא אני אשתדל באמת בלי נדר, להביא לוועדה, בפני הוועדה איזה שהוא נוסח שישקף איך ייראה הנוסח, פחות או יותר, בלי אולי תיקונים, תיקוני נוסח אחרונים. אבל בגדול מה יהיו ההוראות שיהיו ב-2026 ומה יהיו ההוראות שיחולו מיד עם תחילת, תחילתו של חוק זה. כדי שיהיה קל יותר לראות את הרמות. אבל כרגע אנחנו עוברים לתיקונים בחוק התוכנית הכלכלית של 2021-2022. אתם רוצים להעיר על זה? שי, אתה רוצה להסביר? << אורח >> שי סומך: << אורח >> לעדכן. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לעדכן, כן? << אורח >> שי סומך: << אורח >> זה בחוק איילת שקד. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אה, יש לכם כבר הצעה לגבי ההוראה הזאת? << אורח >> שי סומך: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עו"ד שי סומך, משרד המשפטים. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אז שקלנו, זאת אומרת, את האפשרות לתקן את חוק איילת שקד, שהיום יש בו החרגה של אימוץ ההוראות המאומצות. אנחנו לא מצאנו מקום לתקן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כשאתה אומר, חשוב אולי להגיד גם לפרוטוקול, כשאתה אומר 'חוק איילת שקד' אתה מדבר על הנושא של? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> על קביעת המועדים, מתי יחולו הוראות סימון. מתי מתחילות לחול הוראות סימון. אותו חוק שדיברנו עליו עכשיו, האם הם יחולו כעבור שנתיים מתום השנה שבה חלה הוראת הסימון ולפי אותם הסדרים שנקבעו באותו חוק בוועדת הכלכלה או שתהיה החרגה להוראות של האיחוד האירופי, כפי שבעצם הייתה הכוונה ב-2021. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כשאתה אומר 'חוק איילת שקד' בכובעה כשרת המשפטים או? << אורח >> שי סומך: << אורח >> חברת כנסת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת כנסת? << אורח >> שי סומך: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אה, זה לא משהו שהיה שייך לרישוי עסקים, משרד הפנים. כי שם גם הייתה איזה שהיא רפורמה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> לא. זאת הייתה הצעת חוק פרטית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << אורח >> שי סומך: << אורח >> מ-2014. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 2014. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אז בעצם הבקשה כאן הייתה להחיל את, זאת אומרת, להחיל את החוק במצב שבו יש הוראות חדשות. עכשיו, רוצים להזכיר, ב-2014 החוק היה לפי האסדרה הקודמת. זאת אומרת, הייתה סמכות לקבוע הוראות סימון בעצם בלי אישור של ועדה. היום אנחנו במצב חדש, בעצם מ-2016, בוודאי מ-2021 שהיו הוראות מאומצות. אנחנו מגיעים כאן לוועדה. זאת אומרת יש, האימוץ של דין חדש יעבור הערות ציבור, לרבות לעניין סעיף התחולה ואחר כך הוא גם יגיע לכנסת. ובמהלך התהליך הזה יקבעו את המועד של התחילה. ואם התעשייה, היבואנים והיצרנים לא יהיה מרוצים ולא יסכימו להוראה תחילה שיקבע שר הבריאות אז יש תמיד אפשרות להגיע לוועדה והוועדה יכולה לא לאשר את סעיף התחילה שאישר, שאישר השר. לכן אנחנו לא חושבים שהבעיות שהיו בעולם של איילת שקד הן קיימות היום. יש את התשובות בתהליך האישור של ההוראות החדשות ובהליך הערות הציבור. ואנחנו מבקשים להשאיר את ההוראה כפי שהיא אושרה ב-2021. אני רוצה להזכיר גם שבתיקון הקודם הוועדה אפשרה לקבוע הוראת, לא, בעצם סליחה. אני מדבר כאן על התיקונים, זה לא רלוונטי. אז אנחנו מבקשים להשאיר את ההוראה כפי שהיא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אם אפשר להתייחס? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אז קודם כל תודה שעשיתם את הבדיקה. אני עדיין חושב שזו טעות ואני מקווה שאתם עוד תחשבו אחרת. אבל בנתיים, רק כדי שזה לא יישאר בלי שום פתרון, לפחות אם אפשר לתקן את הנוסח שחוק קביעת מועד לתוקף, חוק איילת שקד כן יחול, אם בצורה מפורשת בתקנות שהביאו או בהוראה מאומצת שהביאו, קבעו שהוא חל. כדי שלא יצטרכו עוד פעם את כל המנגנון. מה שאני מפחד זה שכשיבואו לתקנה יעשו אותה באופן חלקי וחלק מההוראות של החוק הזה יושמטו. ולכן במקרה שבו כן נשכנע אתכם שלגבי הוראה חדשה שבוחרים לאמץ החוק צריך לחול, שתוכלו, שר הבריאות יוכל בצו לכתוב "לעניין זה חוק קביעת מועד כניסה לתוקף יחול". << אורח >> שי סומך: << אורח >> הבעיה שבחוק איילת שקד יש ועדה מאוד לא - - - שההרכב שלה לא לוקח בחשבון שיקולים של בריאות הציבור. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני מדבר על סיטואציה שבה אתם לא רוצים ללכת לוועדה. סיטואציה שבה החלטתם - - - << אורח >> שי סומך: << אורח >> בסימון האדום. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני מדבר על סיטואציה שבה לא הלכתם לוועדה. סיטואציה שבה השר אומר אני מקבל את המנגנון של איילת שקד, אבל במקום להעתיק אותו לתוך הצו אני פשוט כותב בצו שהחוק יחול. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אבל יש לו כבר גם סמכות כשהוא קובע הוראה חדשה לקבוע סעיף תחילה כמו איילת שקד. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אבל זה לא רק סעיף תחילה. יש, הרי אתה מכיר את החוק. יש כל כך הרבה סעיפים שם. אני אומר, הבנתי, אתם יש לכם התנגדות. לפחות שכשאנחנו נשכנע אתכם לגבי הוראה מאומצת מסוימת שלגביה זה נכון, שהשר שלכם, שר הבריאות, יוכל באותה תקנה לכתוב לעניין ההוראה הזאת זה בסדר לנו. כאן כן חוק איילת שקד יחול. << אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >> מדוע הוא צריך להכפיף את עצמו לוועדה אחרת אם יש לו את כל הסמכויות? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> הוא לא צריך להכפיף לוועדה, כי כשהוא עושה את זה - זה כשהוא החליט שהוא לא רוצה ועדה מיוחדת. זאת אומרת שהוא החליט שמנגנון של קביעת מועד כניסה לתוקן של אותה אימוץ הוא בסדר לו. << אורח >> שי סומך: << אורח >> מה מוסיף חוק איילת שקד? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> מה שזה מוסיף זה קודם כל חוסך. << אורח >> שי סומך: << אורח >> כששר הבריאות מאמץ הוראה חדשה הוא יכול לקבוע הוראות תחולה. תחילה, הוראה תחולה, הוראת מעבר. מה חסר? כאילו מה חסר היום? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> מה שחסר זה שהוא צריך, חוק איילת שקד נותן מענה לשורה של אספקטים. ובמקום להתחיל לחשוב ולנסח אותם ואולי לשכוח איזה משהו, כשכותבים את התקנה, אם רואים שלגבי אותה הוראה מאומצת אין סיבה שלא, אפשר פשוט להפנות לשם. חוסך זמן של ייעוץ משפטי, חוסך זמן של הוועדה, של חברי הכנסת, של הערות שלנו. כשאנחנו כן נשכנע שזה בסדר אפשר פשוט אוקיי. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו בטוחים שאתם תזכירו לנו. << אורח >> שי סומך: << אורח >> תצליחו לשכנע שיהיה סעיף תחילה שמדבר על שנתיים מיום השנה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זה לא רק שנתיים מתום. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אבל אתם לא תצליחו לשכנע. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זה לא רק שנתיים. זה לא רק שנתיים מסוף שנה קלנדרית. זה גם שנתיים מסוף שנה קלנדרית, זה גם התייחסות לזה שמיד כן אפשר. זה גם התייחסות לכל מה שיוצר עד, יש שם שורה של סעיפים. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> לא, זה שני הסעיפים היחידים שיש. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> יש את המנגנון של הוועדה, שהוא שלושת רבעי מהחוק. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, חוץ מהמנגנון של הוועדה. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> וכל היתר זה שני סעיפים שקובעים מועד תחילה מאוחר ועוד מועד תחילה מוקדם. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> ועוד סעיף שאומר שכל מה שיובא או יוצר עד אותו מועד יכול להיות משווק. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> אני לא מכירה את זה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> כן. מה לא מכירה? כל מה שיוצר או יובא עד סוף המועד. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אבל רז, אנחנו נחזור מיד לסעיף. לא יודעת אם מיד. אבל עוד כמה זמן נחזור לסעיף 3א ותראה שגם בהוראות אנחנו כן מציעים, לפחות שמדובר בשינויים של התוספות אנחנו מציעים כן להתייחס. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> סעיף 3א מתייחס לתיקון בהוראה שכבר אומצה. אני כרגע מדבר על הוראה חדשה שעוד לא אומצה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אבל עדיין יש סמכות גם בהוראה חדשה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן, לקבוע. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> בוודאי שיש. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לקבוע הוראות בוועדה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> בוודאי שיש. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני חושבת שאנחנו כאילו בדיון שעדיין לא קיים. כל הוראה חדשה שאנחנו נאמץ, רגע רז. כל הוראה שאנחנו נאמץ, בין אם יהיה הוראה מהותית ובין אם תהיה, ואחר כך יהיה לה גם השלכות על האריזות, אז נכון יהיה, ואתם תציפו את זה, אז הוועדה תוכל לאשר את, את התיקון המהותי להכניס לתוקף ואת ההשפעה שלה, לבחון את האורכה להשפעה על הנושא של הסימון. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> ואז יהיה צריך לנסח את זה ולדייק. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> בסדר. אז מה? אז עכשיו לא צריך לנסח את זה? אבל כל דבר זה פרטני. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, כן, כן. אם ההערה שלי תתקבל אז אתם תוכלו לכתוב מצב שחוק קביעת מועד. לא, את ההערה החדשה. אתם תוכלו לכתוב בחוק שורה 'חוק קביעת מועד כניסה לתוקף חל לעניין זה' וזהו, ושלום על ישראל. ולא צריך את כל המנגנון המסובך הזה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו לא חושבים שזה פתרון. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> למה זה לא פתרון? אם אתם, אתם לא תרצו, אל תשתמשו בסעיף הזה, זה יהיה בסמכות שלכם. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אתה חושב שאחרי יום הוא לא יכול להגיד שיחולו ההוראות האלה והאלה? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אם, הוא לא יכול לקבוע. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> גם אם הוא לא יכתוב, יגיד. מועדי התחילה יהיו כאמור בחוק קביעת מועדים. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אז הוא צריך להעתיק את כל הסעיפים. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> הוא לא חייב להעתיק, הוא יכול להפנות. הוא יכול להגיד מועדי תחילה יהיו כאמור שם. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אז למה לא לכתוב את זה? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> למה? בגלל שלא רוצים להכפיף למנגנון הנוקשה ביותר של חוק קביעת המועדים. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני חושב שזו טעות, אבל אני אומר, נגיד אני גם מסכים. אני לא מסכים, אבל נגיד אני מסכים. אפשר לכתוב בחוק שזה מוחרג, כמו שרציתם, אלא אם השר יחליט שהוא לא רוצה להחריג. זה לא, זה לא סותר את מה שהם אמרו. מה שהם אמרו זה שבדרך כלל לא נרצה. יופי. אבל אם כן תרצו פעם, אז שתוכלו, שתהיה לכם הסמכות המשפטית להגיד הפעם אנחנו לא רוצים להחריג. בהוראה הזאת אנחנו כן רוצים שהחוק יחול. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אבל אתה מציע ברירת מחדל הפוכה. הם מדברים על כך שככלל לא יחול. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, הבנתי. את ברירת המחדל ההפוכה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> המאסדר יכול להגיד אחרת. בסדר, המאסדר יכול להגיד כל מיני דברים. אבל אתה מציע ברירת מחדל הפוכה, שהחוק חל אלא אם כן המאסדר החליט. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא. את זה הבנתי שהם לא מקבלים, אז אני מציע הפוך. אם את זה הם לא מקבלים, אז לפחות הפוך. שעדיין תהיה להם הסמכות לזה. שלא נצטרך כל פעם מחדש לנסח את הסעיפים האלה. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> זה טכני. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זה טכני. אבל זה יכול להקל עליכם. אני לא מבין מה ההתנגדות. למה זה מפריע שתהיה את הסמכותה זאת לשר? << אורח >> שי סומך: << אורח >> ההסדר הזה לא מתאים להוראות האימוץ. שום, הוא לא יכול להתאים. הוראה שאומרת שההוראה האירופית תיכנס לתוקף שנתיים אחרי מועד הכניסה לתוקף היא לא מתאימה בהכרח. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> להוראות סימון בלבד. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אנחנו מדברים על פעם ראשונה כשמאמצים הוראה אירופית. אני לא מדבר איתך כרגע על תיקון. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני מבין. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> פעם ראשונה. אז למה, אז מה זה משנה אם זה אימוץ או אם זו תקנה שכתבו מחדש? זה אותו דבר. למה זה שונה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני חושבת שאנחנו פה יורדים לרזולוציות שלא נכון לדבר עליהן ברמת המקרו. מצד אחד רוצים להקדים, מצד אחד רוצים לאחר. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> נכון. שזה החוק. זה החוק. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, לא. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> החוק מצד אחד להקדים, מצד שני לאחר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כל דבר צריך יהיה להיבחן בהחלטה איזה רגולציה מאמצים ואיך היא משפיעה על האימוץ. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אין עם זה שום בעיה. רק אם אתם תשתכנעו שנכון להחיל את החוק, שתהיה לכם את הסמכות המשפטית לזה ולא תצטרכו להעתיק את כל המנגנון מחדש. << אורח >> שי סומך: << אורח >> יש לכם סמכות. זה לא בעיה לעשות אם צריך. אם יש איזה שהיא הוראה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> סמכויות יש לנו. צריך, סמכויות יש לנו. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, סמכות קלה שבאה ואומרת החוק חל. ולא להתחיל להעתיק את הכל. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אז רז, אי אפשר. התשובה היא, התשובה היא 'לא' כרגע. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> אני כן רוצה להגיד שכרגע חוק איילת שקד הוא בא לעזור ליצרנים, ליבואנים, להתעסק עם המון המון אריזות. וכאילו מה שנכנס עכשיו זה פשוט קצת לחטוף ולהוריד. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אנחנו רוצים גם להבין, ממש לא נכון. אנחנו רק רוצים לבוא ולהבין מי יסביר לצרכן איזה מוצר, איזה סימון צריך לחפש על המוצר. כי אנחנו פה מדברים, אי אפשר ללכת לאיילת שקד רק כשנוח. כי מצד אחד עד, בדיונים הקודמים ביקשתם מאתנו להכניס את החקיקה האירופית לתוקף עוד לפני כן. ולכן יש פה מכלול של שיקולים. זה לא רק טובת היצרים והעוסקים, שכבודכם במקומכם מונח, יש גם את טובת היצרנים. ולכן אני חושבת, שוב, שההחלטות הפרטניות יתקבלו ככל, לגופו של חקיקה שתאומץ. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> אבל כבר לא יהיה איחוד של רגולציות ואיחוד של, של צורך של יצרן לסיים אריזות. אלא פשוט מה שקשור לאימוץ יהיה בתאריך מאוד אקראי. וכל השאר, כל שאר הרגולציות יהיה בשנתיים. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> ואתם שמים אותנו עכשיו בתמריץ של לא לאהוב את הנושא הזה של אימוץ ולנסות דווקא שלא יהיו הוראות מאומצות. שזה, יכתבו תקנות. כי אנחנו, כי המנגנון הזה, בעצם מה שקורה אם אנחנו נמשיך ככה עוד כמה שנים, כל חוק קביעת מועד כניסה לתוקף אפשר לזרוק אותו לפח. כי הכל כבר יהיה בהוראות מאומצות או בהוראות שזה לא חל עליהם. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> זה בדיוק המשמעות. זה להוריד לנו את - - - << אורח >> רז הילמן: << אורח >> וכל הרציונל שהיה כשעשו את החקיקה הזאת ילך לפח. אני לא מבין את ההתנגדות הזאת. << אורח >> שי סומך: << אורח >> עוד פעם, בהוראות חדשות אתם תוכלו, יש הערות ציבור, יש אישור של הוועדה. ואם משרד הבריאות לא יתחשב, שר הבריאות לא יתחשב בהערות שלכם אז הוועדה יכולה להתערב. אז זה לא, בהוראות, בעדכונים, גם דיברו כאן על העדכונים, אז יש אפשרות להקדים. כשיש אפשרות להקדים, שזה מה שביקשתם, אפשר גם לסנכרן. ויש גם אפשרות שהוספה ב-2021 לדחות בשנה את התחילה לתוקף. אז תהיה לכם אפשרות לסנכרן באמצעות ההקדמה. יהיו שני תיקונים. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אבל זה מה שהחוק אומר. בעצם מה שאתם אומרים אנחנו לא אוהבים את חוק קביעת מועד כניסה לתוקף והחלטנו לזרוק אותו לפח. זה בעצם מה שאתם אומרים. << אורח >> שי סומך: << אורח >> גם המחוקק ב-2021 הוא קיבל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, נראה לי שהקצנת, אבל בסדר. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, לא, זה מה שהם אומרים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> זה המשמעות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אנחנו שמענו את עמדת משרד המשפטים ומשרד הבריאות. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לחוק החשוב הזה הם עכשיו אומרים יאללה, לא מתאים יותר, לא רוצים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל זה מה שנאמר בהסדר קודם. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> ב-2021 היה לחץ זמן, לא דיברנו על זה מספיק וזאת באמת הייתה תקלה מאוד מאוד קשה. זה הוכנס ברגע האחרון, זה לא היה שם מההתחלה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> דיברנו על זה, היה דיון. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> היה דיון על זה. אבל דיון קצר ולא רציתם להקשיב, כי זה כבר היה סוף החקיקה. וזה לא משהו שהיה מההתחלה, זה הוכנס ברגע האחרון. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל עכשיו הקשבנו. אבל הנה, עכשיו הקשבנו. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> מה זה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני הקשבנו, אנחנו מקשיבים. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אבל מה שקורה בפועל אם משאירים את זה, זה בעצם זורקים את החוק הזה לפח. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> תיקון חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022) 32. בחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021 (בחוק זה - חוק התוכנית הכלכלית) - (1) בסעיף 106 - (1) בפסקה (7) - (1) בפסקת משנה (ב), אחרי "במסגרת" יבוא "אישור ייצור נאות או במסגרת"; << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> המשמעות, התיקון בפסקה, צריך למצוא את זה, סעיף 106. אבל זה מופיע בנוסח המשולב, כן, גם מופיע בנוסח המשולב שנמצא בפני הוועדה. זאת אומרת, אנחנו מביאים בחשבון את מסגרת אישור הייצור הנאות או ההתחייבות העצמית. נכון? אנחנו מדברים על התיקון הזה. (2) פסקת משנה (ג) - תימחק. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> סעיף 12, זה תיקון בעצם לסעיף 12 לחוק המזון. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן. אדוני, רק רגע בבקשה. לא, זה היה לי פה בנוסח משולב. רק רגע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה נוסח משולב או מקורי? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> היה לי נוסח משולב של ההוראות של החוק של 2021-2022 ורק רגע אדוני, סליחה, אני מתנצלת. אתם רוצים להסביר את זה בנתיים, עד שאני אמצא את המסמכים? << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> יש פה בעצם, לסעיף 12 יש נוסח שיהיה בהוראת שעה עד אוגוסט 2026 ויש נוסח שיהיה קבוע. אנחנו לגבי הוראת השעה רוצים לדייק את פסקה (1). זה לא מופיע בנוסח, רצינו לבקש. רצינו לבקש את החלופה לשקף את המצב הקיים. היום התנאים שיצרן יכול להאריך את חיי המדף של חומר הגלם שהוא מזון רגיל יש לו מספר תנאים מצטברים שהוא צריך לעמוד בהם. והראשון, כפי שזה מוצע פה לנסח, בידיו אישור ייצור נאות. אנחנו רוצים לשקף גם את החלופה, שיש לו תכנית בטיחות מזון כמו בסעיף 178 משום שהיום כלל יצרני הבשר מחויבים בתכנית בטיחות מזון ולכן גם להם ניתנת האפשרות הזאת, במידה ומדובר במזון רגיל. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אבל זה הנוסח שנמצא כאן. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, זה התיקון של סעיף 1 קטן. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> יש לך, התיקון שאושר לפני שנה היה תיקון שמאפשר תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כתוב היום, היום כתוב: "במקום פסקה 1 יבוא "בידו אישור ייצור נאות או מיושמת לגביו תכנית בטיחות מזון ובקרה עצמית לפי סעיף"". << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אה, תיקנת את זה כבר? אנחנו פשוט הצענו. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> לא, אבל לפי איזה סעיף תוכנית בטיחות מזון? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לפי סעיף 41ב. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> בסדר. עכשיו, 41ב ייכנס לתוקף רק באוגוסט 2026. ועד שהוא ייכנס לתוקף החלופה לאישור ייצור נאות זה תוכנית בטיחות מזון, כפי שהוא מוגדרת בסעיף 178. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן, אבל זה נמצא לך בהוראות השעה, שתראי אחר כך, בסעיף 34. בסעיף 34 יש לך גם כן תיקון לסעיף 12ג ושם מופיע "בידיו אישור ייצור נאות". << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אז אנחנו מבקשים להוסיף שם, בסדר. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אה, אוקיי. אז שם? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כן. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> זאת אומרת שם את מציעה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> להוסיף. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> או תוכנית לפי 178? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> נכון. במקום הנוסח, כאילו, במקום 41ב בתקופת הוראת השעה בלבד. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז זה הסעיף 7 שתיקן, פסקה, תיקון לפסקה 7 "במסגרת אישור ייצור נאות או במסגרת". עכשיו, פסקת משנה ג' תימחק כי אנחנו מוחקים אותה כבר עכשיו בנוסח שקראנו לסעיף 12. (א1) במקום פסקה (9) יבוא: "(9) סעיף 22 - בטל. אנחנו מבקשים שמאוגוסט 26 סעיף 22 יהיה בטל, כי ההוראות לגביו או שקבועות בו יעברו גם הן לסעיף 41, שהוא כולו יעסוק בנושא הייצור הנאות. באישור ייצור נאות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לעניין זה נבקש עוד פעם לבדוק, כי אנחנו חושבים שסעיף 22, לפי מה שאני חושבת, הוא לא צריך - - -. משום שחזרנו אחורה בנוסח לעניין של העניין שאישור ייצור נאות הוא לא תנאי בתוך הרישיון. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> נכון. אבל ההוראות עצמן הן יהיו בסעיף 41. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל הסעיף - - - << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> את רוצה לבדוק, לחזור ולבדוק את זה? נבדוק. נחזור ונבדוק את זה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> בסדר, אני אבדוק את זה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> (א2) אחרי פסקה (9) יבוא: "(9ב) בסעיף 31(א), במקום "או היתר לסימון בסמל ייצור נאות" יבוא "או שהתחייב ליישם תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית"; אנחנו מדברים היום אדם יכול לבקש, גם אם הוא לא חייב סמל ייצור נאות, הוא יכול לבקש היתר לסמן בסמל ייצור נאות. אבל מ-2026 הוא יכול או לקבל אישור ייצור נאות או להתחייב ליישם תוכנית בטיחות מזון ובקרה עצמית. זה לפי ההוראות מ-2021. (2) בפסקה (11), בסעיף 41 המובא בה - (1) במקום כותבת השוליים, יבוא "אישור ייצור נאות או תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית כתנאי לייצור מזון. (2) במקום סעיף קטן (א) יבוא: בסופו יבוא - "(א) בלי לגרוע מחובתו לקבל רישיון ייצור, בעל רישיון ייצור, לא ייצר מזון אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון, או שמסר ללשכת הבריאות המחוזית התחייבות כי הוא מיישם לגבי מזון שאינו מנוי בתוספת האחת עשרה תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמי. זאת אומרת, ב-2026 אחד מהדברים האלה יצטרך להיות תנאי לגבי כל יצרן מזון, למעט, אתם אמרתם למעט אם הוא רק מקבל אישור פעילות יצרנית. אם הוא לא בעל רישיון ייצור. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה לא רישיון ייצור, זה לא יחול עליו. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> ולכן הוא גם לא יהיה זכאי, הם לא נמצאים פה, אבל להאריך חיי מדף. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> (2א) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) לא ייצר אדם מזון המנוי בתוספת האחת עשרה, אלא אם כן יש בידו אישור ייצור נאות. "(א2) (1) מי שידיו אישור ייצור נאות לא ייצר מזון אלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות; (2) מי שמסר התחייבות כי הוא מיישם תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לגבי מזון שאינו מנוי בתוספת האחת עשרה לא ייצר את המזון אלא בהתאם לתוכנית כאמור. זאת אומרת, שניהם ברגע שהם או מסרו את ההתחייבות או קיבל אישור ייצור נאות, כמובן הוא צריך לנקוט, לפעול בהתאם לכך. ומי שמייצר מזון המנוי בתוספת האחת עשרה צריך את אותו אישור ייצור נאות. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> יש לי שאלה. לגבי תוכנית בטיחות מזון ובקרה עצמית, מדובר בהתחייבות פנימית או שמדובר בבקרה עצמית של אפס"ה ממקום חיצוני? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו דיברנו על זה. דובר על תוכנית בטיחות בבקרה עצמית, מבוססת על עקרונות אפס"ה. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> פנימית. << אורח >> קריאה: << אורח >> השאלה אם זה - - - או לא. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> היא אמרה שלא, שלא חייב. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> ההגדרה הזאת ב-42 (ב)(1). אבל שם את כן דורשת גוף - - -. תוכנית בטיחות מזון כמשמעותה בהגדרה, אנחנו אומרים בסעיף 42(ב)(1)(2) רישה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> מה, מה את אומרת? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> ההגדרה תוכנית בטיחות מזון שמופיעה אצלנו בחוק היא אומרת כמשמעותה בסעיף 42(ב)(1)(2) רישה. וברישה של סעיף (ב)(1)(2) מופיע העתק אישור שקיבל המבקש מאחד הגופים המנויים להלן המעיד כי ייצור המזון נעשה בהתאם לתכנית בטיחות מזון המבוססת על אחד מן התקנים הבין לאומיים המקובלים הנכללים ברשימה שמנהל שירות המזון פרסם לעניין הזה. אז אני מבינה שאת אומרת אנחנו לא פונים לגופים האלה, אלא אנחנו רק דורשים שייצור המזון נעשה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> שתוכנית הבטיחות, כן. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> תוכנית בטיחות מזון המבוססת על אחד מהתקנים הבין לאומיים המקובלים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה ההבדל בעצם, לשאלתכם, זה ההבדל בעצם בין אישור ייצור נאות לבין תוכנית בטיחות מזון עצמית. בדרך כלל במפעלים שהם יותר מורכבים ועם מזונות יותר רגישים אז הם מפורטים בתוספת 2011. שם זה חובה ולא המלצה. ובאופן כללי, כל יצרני המזון, בדומה לדרישה שקיימת היום במפעלי בשר, הם צריכים ליישם תוכנית מזון בבקרה עצמית, מבוססת על עקרונות אסה"פ. ירצו יקחו - - - לא ירצו, יעשו את זה במסגרת. אבל האחריות תהיה עליהם. התוכנית נועדה לוודא לעצמם שהם עובדים בתוך מסגרת, במסגרת, שומרים על העקרונות של חקיקת המזון ובטיחות המזון. שבסופו של דבר שלא נגיע למצבים גם שהם עושים את הכל, וזה גם קורה, שיש תקלות. אבל זה, זה אמור לצמצם. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אבל אולי בגלל אי הבהירות שעלתה כאן, אולי פשוט אפשר לכתוב את מה שכתוב פה ב-42ב(1)(2). << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני זוכרת שהפנינו לבטיחות מזון, הגדרנו את ההגדרה לפי מה שכתוב בעקרונות אסה"פ. אבל אני אולי, בואי נבדוק את זה, את עצמנו שוב. את, רק תראי לי איפה ההגדרה של בטיחות מזון שלקחת, נעה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> ההגדרות, יש הגדרה אחת שהיא מ-1.8.26 כמשמעותה בסעיף 41ב(1) או 42ב(1)(2) רישה. והאחרת שחלה בנתיים בתקופת הוראת המעבר שרק מפנה ל-42ב(1)(2) רישה. אבל אולי גם אותה צריך להבהיר במקום ככה לשלוח. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אין בעיה, אין בעיה. ככל שזה יבהיר ויעשה סדר, אז כן. אז נעה, אני מקבלת את ההערה שלך, ואנחנו בשביל הבהרה ולבצע את החידוד. שיהיה ברור מה ההבדל בין תוכנית בטיחות עצמית לאישור ייצור נאות. אני חושבת שאנחנו נראה את ההגדרה שעשינו ביבואן הנאות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אפשר יהיה לקחת משם. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כן. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> (א3) מנהל שירות המזון רשאי לתת אישור ייצור נאות לבעל רישיון ייצור אם מצא שמתקיימים בו כל אלה: (1) הייצור במפעל מתנהל בתנאי ייצור נאותים; (2) בעל רישיון הייצור התקשר עם אחד מהגופים המנויים בפסקות משנה (א) או (ב) של סעיף 41(ב1)(2) בהסכם לביצוע בקרה שוטפת בידי אותו גוף על יישום תוכנית בטיחות מזון המבוססת על אחד מהתקנים הבין לאומיים המקובלים כאמור באותו סעיף, המעיד כי המפעל מיישם תוכנית כאמור; (3) מתקיים בו תנאי נוסף שקבע השר בתקנות. (4) בסעיף קטן (ב) - (1) במקום פסקה (1) יבוא - "(1) בעל רישיון ייצור של מזון שאינו מנוי בתוספת האחת עשרה רשאי להגיש התחייבות כי מיושמת במפעלו תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי הוראות סעיף קטן זה. ואם הגיש התחייבות יונפק לו אישור הגשת התחייבות" זאת אומרת, יהיה לו איזה שהוא מסמך, אבל אפשר להסתפק בהגשת ההתחייבות. (2) בפסקה (2), ברישה, במקום "בקשה לקבלת אישור" יבוא "התחייבות" ובמקום "התבקש האישור" יבוא "נמסרה ההתחייבות". (3) פסקה (3) - תימחק. (4) אחרי פסקה (3) יבוא - "(4) תוקפה של התחייבות לפי סעיף זה לשנתיים בכל פעם. גם הוא יצטרך לחדש בכל שנתיים את ההתחייבות הזאת ויודיע שבמפעלו עדיין ממשיכה להתקיים תוכנית ייצור. תוכנית בטיחות עצמית. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> באחריות מי? יש פה עניין פרוצדורלי. הרי אנחנו ראינו שהרישיונות עברו לידי, לידי התזכורת לגבי הרישיונות עברו לידי היצרנים. אז בעצם הם צריכים לזכור עכשיו שהם צריכים להגיש את ההתחייבות מחדש? איך זה עובד? איך זה יעבוד? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> מה זאת אומרת לזכור? כל שנתיים הם צריכים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> מה זה לזכור? << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> לא. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> יש לך אישור, ניתן לך לשנתיים. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> למה אבל אם אני נותן התחייבות היא רק לשנתיים? התחייבתי. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> הדברים משתנים. רגע. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> כל זמן שאני - - - << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> רגע, אני רוצה רגע. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> כמו שפרשה טכנית היא forever. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> פרשה טכנית היא לא forever אם אתה משנה משהו. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> אם אני משנה, נכון. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אז זהו, אז זה חלק מהעניין. זה חלק מהעניין. אנחנו בימינו אנחנו חיים. אנחנו יודעים שרישיונות היצרן הם ניתנים ואז יש להם חידוש. ובפרוצדורה של החידוש אפשר, נצטרך להתאים גם את ההתחייבות. אפשר יהיה למען הנוחות ושתזכרו להצמיד את זה לחידוש רישיון יצרן. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> אוקיי. אני חושב שזה חשוב, כי אחרת הופך להיות בעל המפעל פקיד כבר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא. אבל החובה היא תמיד עליכם. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> אני, רק אני אומר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> נתתי פה הקלה שלא ביקשת. אבל החובה לתזכורת ולנהל את זה אם יש לך רישיון או אין לך רישיון, אתה לא מצפה שהרגולטור ינהל ויעשה מעקבים על 2,800 יצרנים. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> אני לא יודע. אני יודע שכל הרשויות עושות בקרה על כל הרישיונות בארץ. זה דבר ראשון. אבל, אבל אני אומר, והרי יש עניין של הצורך בהפחתת נטל הרגולטורי. ועכשיו אנחנו בעצם מוסיפים עוד ועוד. ואני חושב שאם זה יוצמד, אוקיי? זה אולי איזה שהיא פשרה טובה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> למה זה יוצמד? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אין לנו התנגדות שההתחייבות תוצמד, התוקף של ההתחייבות תהיה כתוקף של רישיון הייצור. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי. אז הגענו לסעיף קטן ג'. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יימחק. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> הוא עוסק בפרסום רשימות של יצור. אנחנו פסקה 5, בעמוד 34. (5) בסעיף קטן (ג), המילים "ובעלי היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים" - יימחקו, ובמקום "ושל בעלי אישור" יבוא "ושל מי שהגישו התחייבות תקפה" ובמקום "ובקרה עצמית" יבוא "בבקרה עצמית כאמור בסעיף קטן (ב)". אנחנו עוברים לסעיף (ב1) (ב1) אחרי פסקה (32) יבוא: "(32א) בסעיף 126, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) משווק לא יקבל מזון המנוי בתוספת האחת עשרה מיצרן שאינו בעל אישור ייצור נאות תקף". החובות שקבועות בסעיף 126 לחוק הן בעצם חובות על המשווק, לוודא ממי הוא מקבל את מוצרי המזון שאותם הוא משווק. והיום הוא צריך לוודא שיש רישיון ייצור. אבל כיוון שבעתיד כאמור תהיה חובה גם לכל, לגבי כל יצרן, לברר על האישור ייצור נאות, או לפחות לגבי המזון שמנוי בתוספת האחרת עשרה, מוצע שהוא גם יצטרך לוודא את הדבר הזה לגבי המזון שהוא משווק. (ב2) בפסקה (37)(ב) אנחנו מדברים על (37)(ב) בחוק התוכנית הכלכלית הקודם. (37)(ב) היא נוגעת לתיקונים בסעיף 256. היא אומרת כך: (1) בפסקת משנה (1), במקום האמור בה יבוא: "(1) בפסקה (16), במקום האמור בה יבוא: "(16) מייצר מזון שהוא מזון המנוי בתוספת האחת עשרה, בלי שיש בידיו אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות סעיף 41(א), או מייצר מזון שאינו מנוי בתוספת האחת עשרה בלי שיש בידיו אישור ייצור נאות או בלי שהגיש התחייבות תקפה בדבר יישום תוכנית מזון בבקרה עצמית, בניגוד להוראות סעיף 41(א)""; זו כבר, אנחנו מדברים פה על אווירה פלילית בסעיף הזה. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> שנייה, יש לי שאלה אחת, אם אפשר. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן? ייצור, גם ייצור וגם בבקרה עצמית ולא בבקשה עצמית. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> לגבי סעיף 32א(א)(1). "משווק לא יקבל מזון המנוי בתוספת האחת עשרה מיצרן שאינו בעל אישור לייצור נאות תקף" אני רוצה להבין יותר על מה מדובר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני אגיד לך. לדוגמה אם אתה, עכשיו שופרסל רוצה לקנות תוספי תזונה. אז היא צריכה לוודא שהיצרן שממנו היא קונה יש לו אישור GMP. היא לא יכולה להסתפק באישור רישיון יצרן. לא, תוספי תזונה זה גם היום. אבל זה, זה תיקון שיתחדד ב-2026. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> כן. אבל כתוב בתוספת. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> תוספת האחתעשרה זה רשימת סוגי מזון שהייצור שלהם טעון באישור יצור נאות. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אתם מצפים שכל פיצוצייה תדע לנהל את זה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אז פיצוצייה תדע לנהל רישיון יצרן, אז היא תדע לנהל, היא תדע גם לנהל, להתמודד עם אישור ייצור נאות. וזאת לא הוראה חדשה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זה נוח להטיל את זה על המשווקים, אבל זה נראה לי קצת מוגזם. את יודעת, אני פה לא בכובע של המשווקים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, בסדר. זאת הוראה שתקפה מ-2015. אם פיצוציות יודעות לשמור רישיון יצרן אז לא תהיה להם בעיה לשמור לצד זה, אם הם ימכרו תוספי תזונה ולא נרצה שימכרו תוספי תזונה בפיצוציות אז יהיה להם גם אישור ייצור נאות. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> כל הספקים שלהם של המזונות צריכים GMP, הם יצטרכו לנהל אותם, לראות שהם בתוקף? זאת אומרת, לא מספיק שהיצרן בודק את זה, שזה הגיוני, גם המשווק צריך להיות, לעקוב אחרי התוקף? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה לא, זה לא התוקף. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זה תוקף, זה לא תקף. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל תסתכל רגע על הקונטקסט של 127 לפני, רז, לפני שאתה מעיר. היום אתה לא יכול, יצרן, שופרסל לא יכולה לקנות מזון, במבה, אם אין לה רישיון ייצור. מחר היא תקנה תוספי תזונה, היא תצטרך גם אישור ייצור נאות. מחר סמי יש לו פיצוצייה, צריך את זה היום גם לבמבה. ואם הוא יחליט למכור תוספי תזונה, יצטרך גם את אישור ייצור נאות. אז אני לא מצליחה להבין מה ההערה כאן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בן אדם מחזיק שני רישיונות עסק? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> ברמת הפרקטיקה באמת - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אבל בן אדם אם יש לו רישיון עסק, תיאורטית, הוא מחזיק שני רישיונות? לכאן ולכאן? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, היא מדברת על, היא רוצה רישיונות של הספקים שלו, לא שלו. היא מדברת על רישיון של הספקים. כל מה שהוא משווק, כל המותגים שהוא משווק - - - << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל זו דרישה שכיום קיימת בחוק. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זה לא אומר שהיא טובה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> היום המשווק צריך לוודא שמי, שהיצרן שמוכר לו את המזון הוא, יש לו את בעל רישיון ייצור. אז עכשיו כשאנחנו הגברנו את הדרישה ואמרנו שאי אפשר להסתפק ברישיון ייצור אלא דורשים לגבי מזון שמנוי בתוספת האחת עשרה גם אישור ייצור נאות, כן, המשווק יוודא לגבי המזון הזה. זה סוגי מזון מאוד ספציפיים שרשומים בתוספת האחת עשרה. אולי נחזור עליהם. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני רק רוצה לעבור דבר, אדוני. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> מופיע בנוסח המשולב באחת עשרה. מזון חדש, מזון ייעודי, מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון, מזונות משלימים, המסומנים בייעוד כאמור. תוסף תזונה ומזון המסומן ללא גלוטן. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל האמירה הכללית, תודה נעה. לאמירה הכללית אני רוצה לבוא ולומר. מצד אחד אנחנו רוצים להיות אירופה. אירופה, כל בעל בסטה חייב במסגרת החקיקה אצלם, חייב לנהל מערכת בטיחות מזון. אס"פ עצמי, במסגרת היותו FBO, עוסק במזון. אז פה אנחנו לא מבקשים את זה, אבל כן דורשים דברים מינימליים. כשאתה קונה מזון אתה צריך לדעת אם המזון הזה הגיע מייבוא, אם ליבואן יש תעודת יבואן רשום ואם מדובר על יצרן, שהמזון הגיע ממפעל שיש לו רישיון ייצור. וכמובן, אם אתה גם בוחר לבחור מזונות שהם סופר רגישים, שהמחוקק קבע, מצא לנכון להחמיר להם את הדרישות ולא להסתפק ברישיון ייצור, אז שיהיה לך גם את זה. את האסמכתה הזאת. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> דווקא סעיף 127 שאת מדברת עליו, עכשיו ככה קצת נוסטלגיה. אבל הוא באמת נתן פתרון שהוא קצת יותר הגיוני. פתרון של סעיף 12 שאומר שצריך במועד ההתקשרות הראשונה לבדוק שמי שאתה מתקשר איתו הוא עם רישיון יצרן. ואחת לשנה ממועד ההתקשרות, אלא אם אתה כמשווק נרשמת לקבל בדחיפה עדכונים. וזה, כאן בעצם מייצרים, מדברים על איזה שהוא מנגנון שאתם אמורים להפעיל, פנינה, אתם מפעילים אותו? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו מפעילים אותו. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אז יופי. אז הנה, מה הבעיה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל לא משנה. אנחנו פה הוספנו. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> למה צריך מעבר לזה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו לא נגענו בסעיף 127. רק הוספנו, אני חושבת שההערה שלך, רז, היא ממש לא במקום. הדבר היחיד שנועד כאן לעשות ב-127 לבוא ולהגיד שמדובר במזון שמנוי בתוספת האחת עשרה. האישור התקף לגביו זה אישור ייצור נאות. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> מנגנון סעיף 127 נתן לזה מענה הגיוני. לא נטל בלתי סביר, שאתה כל פעם מחדש. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו מדברים על 126, דרך אגב, לא 127. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> נכון. אני אומר, אז אפשר להשתמש במנגנון של 127 גם ל-GMP, למה לא? << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> העניין הוא גם, צריך לבוא ולומר שעכשיו פרקי הזמן הם לשנתיים. הם לשנתיים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו עשינו תיקון ל-126, לא ל-127. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> נכון. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> נכון. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> נו, אז? << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> אנחנו מבינים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אין בעיה. אם זאת הבקשה אז נחיל את זה גם על 127. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> מה זאת אומרת? שמה? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> שגם יהיה דחיפה של, גם יהיה דחיפה של המידע. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> שב-126 יהיה את המנגנון הזה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אבל חבר'ה, אנחנו היום, היום הדחיפה היא נעשית בצורה כזאת שיצרנים שרוצים להירשם למערכת העדכונים נרשמים באתר האינטרנט. וככל שהם נרשמים באתר האינטרנט של משרד הבריאות, כל שינוי, עדכון באתר, מקבלים פוש בדחיפה. הרשימות האלה מפורסמות ואין שום בעיה עם זה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אז למה הסעיף לא אומר את זה? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, אז היא אומרת, יאמר. גם אם 136 יחייב את המשווק לבדוק, ו-127 יאפשר לו להירשם לקבלת המידע הזה בדחיפה. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> כן, אבל מדובר בהתקשרות הראשונה, תשימי לב. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זה חלופה? זה חלופה? << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> הרי מה קורה פה? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אבל מה שאומרת לך פנינה זה מה שקבוע לך היום ב-126. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> מה שקבוע היום לרישיון יצרן יחול גם על העתיד. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לגבי רישיון יצרן, תבדוק אותו לגבי אותם מזונות מיוחדים, מזון חדש, מזון ייעודי. אלה המזונות היותר מסובכים. תבדוק לגביו גם את אישור ייצור נאות. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אה, המנגנון של סעיף 127 יחול. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> מה שביקשת. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> זאת אומרת שהרישום בפעם האחרונה בבדיקה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אתה כמשווק תהיה אחראי בפעם הראשונה לראות שיש לו את זה. << אורח >> ד"ר רוני סורקיס: << אורח >> אוקיי. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> ואתה חייב להירשם לקבל עדכונים, כדי שאם ישתנה הסטטוס שלו אתה תקבל עדכון. << אורח >> מיכל ברנדל אבל: << אורח >> אפשר רק להעיר הערה? אני מטעם התאחדות התעשיינים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן. << אורח >> מיכל ברנדל אבל: << אורח >> עו"ד מיכל ברנדל. רק חשוב לי להדגיש שאישור ייצור נאות ניתן רק מה-1 באוגוסט 2026. אם יצרן יהיה מוכן מראש, אז אפשר כמובן לאפשר לו לעשות את זה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אישור ייצור נאות ניתן כבר עכשיו. תוכנית בטיחות בבקרה עצמית היא נכנסת לתוקף ב-1 באוגוסט 2026. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אבל כן אולי נציע שכל ההוראות האלה שאנחנו אמרנו עכשיו שהן נכתבות פה בתיקון לחוק התוכנית הכלכלית, שגם הם ייכנסו למען הבהירות והאחידות, שגם הם ייכנסו לתוקף ב-1.8.2026. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> למעט סעיף 12, שהוא קריטי לנו. אז אנחנו נשב אחר כך. אני חושבת שיש דברים שהם, זה הקלה כבר עכשיו. וחבל לא לתת אותה. והתעשייה ביקשה את זה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז אנחנו באמת אמרנו שנביא איזה שהוא נוסח שייתן איזה שהיא תמונת מצב של מה נכנס לתוקף כבר עכשיו ומה נכנס לתוקף במועד מאוחר יותר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בסיכום. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> (2) אחרי פסקת משנה (1) יבוא: "(1א) בפסקה (17) במקום "מייצר" יבוא "בעל אישור ייצור נאות שמייצר" ובמקום "סעיף 22(ב)" יבוא "סעיף 41(א2)(1)"; אלא אם כן תחליטו שאתם רוצים להשאיר את סעיף 22 ולהפנות, ואז נתקן את ההפניה בהתאם. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> העניין הוא שגם לעניין 22 יש, אני לא כל כך מבינה פה עם העבירה והעיצום לגבי מי שמייצר בניגוד לתנאים, נשארת. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן, היא קבועה בסעיף 41, אמורה להיות קבועה בסעיף 41א. אמרנו שיש עבירה על מי שמייצר מזון בתוספת האחת עשרה, אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות. ומי שבידיו אישור ייצור נאות ולא מייצר בהתאם לאישור לתנאים של אישור ייצור נאות או שמסר התחייבות ולא מייצר בהתאם לתוכנית בטיחות מזון, אז יש עליו גם איסורים. " (1ב)אחרי פסקה (17) יבוא: "(17א) מי שהגיש התחייבות תקפה בדבר יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית ומייצר מזון שלא בהתאם לתוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית, בניגוד להוראות סעיף 41(א2)(2);" זה בדיוק, זו ההשלמה של ההוראה שדיברנו עליה עכשיו. (1ג) בפסקה (23), במקום "שייצורו טעון אישור ייצור נאות" יבוא "שנקבע בתוספת האחת עשרה". זה רק תיקון נוסחי, שמפנה ישר לחיוב. ג. בפסקה 39, שהיא מתייחסת, מתקנת את סעיף 262. פסקה 39. (3) בפסקה (39), במקום פסקת משנה (א) יבוא: "(א1) במקום פסקה (14) יבוא: "(14) מייצר מזון שהוא מזון המנוי בתוספת האחת עשרה" בלי שיש בידיו אישור ייצור נאות בניגוד להוראות סעיף 41(א) או מייצר מזון שאינו מנוי בתוספת האחת עשר בלי שיש בידיו אישור ייצור נאות או בלי שהגיש התחייבות תקפה בדבר יישום תוכנית מזון בבקשה עצמית בניגוד להוראות סעיף 41(א)" אז כאן אנחנו מגיעים לעיצום הכספי שמוטל על מי שבעצם הוא בעל רישיון ייצור. אולי צריך להגיד את זה בהתחלה. בעל רישיון ייצור, שהוא מייצר. כי אם הוא לא בעל רישיון ייצור, אז הוא לא צריך את, אה, בעצם לא. מייצר מזון זה חל על כל אדם. אם הוא מייצר מזון המנוי בתוספת האחת עשרה בלי שיש בידיו ייצור. והשני הוא מייצר מזון שאינו מנוי בתוספת האחת עשרה בלי שיש. נכון אמרנו שכל יצרן, אלא אם כן הוא פטור מרישיון ייצור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מייצר מזון שהוא מזון המנוי בתוספת אחת עשרה בלי שיש בידיו אישור ייצור נאות בניגוד להוראות סעיף או מייצר מזון שאינו מנוי בתוספת האחת עשרה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז מה את שואלת בחלוקה? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> העניין הוא שיכול להיות אדם שהוא מייצר מזון שהוא בעל אישור פעילות יצרנית. שהוא בכלל לא, או שהוא פטור מסיבה אחרת מרישיון ייצור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ההתאחדות, אתם עירניים לזה? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> זאת אומרת פה צריך להחריג. << אורח >> מיכל ברנדל אבל: << אורח >> אנחנו ההתאחדות, אני תכף. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טוב. א2? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן. רק רגע. ב-א2 פסקה 15, אני רוצה לקרוא מה, מה ההוראה אומרת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה גם לכאורה אותו דבר. בפסקה 15 במקום מייצר. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> או בעל אישור ייצור נאות שמייצר. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> רק אני רוצה לוודא שאני במקום הנכון. נכון, בפסקה 15. היום כתוב "מייצר מזון שלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות בניגוד להוראות סעיף 22(ב). בפסקה 15. (א2) בפסקה (15) במקום "מייצר" יבוא "בעל אישור ייצור נאות שמייצר" ובמקום "לסעיף 22(א) יבוא "לסעיף 41(א2)(1)". (א3) אחרי פסקה (15) יבוא:"(15א) מי שהגיש התחייבות תקפה בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית ומייצר מזון שלא בהתאם לתוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית, בניגוד להוראות סעיף 41(א2)(2). (א4) בפסקה (20), במקום "טעון אישור ייצור נאות" יבוא "מנוי בתוספת האחת עשרה;". חשבתי שנקצר את ההפניות והתהליכים. התיקון בתוספת האחת עשרה הוא, אין טעם לעשות אותו בתוכנית, בחוק של 2021 כי הוא כבר נכנס לתוקף ועשינו אותו בחוק העיקרי. (2) בסעיף 109 - (1) בסעיף קטן (ב), בפסקה (1) - (1) האמור בה יסומן כפסקת משנה (א), ובה במקום "22(א)" יבוא "22, 31" במקום "ו-52" יבוא "52, 126, 256(ב)(16), (17), (17א), ו-(23) ו-262(14), (15), (15א), (17א) ו-(20)"; הכוונה היא, זאת הוראת התחילה הדחויה, שקובעת שמה שקראנו עכשיו, התיקונים האלה הם ייכנסו לתוקף רק ב-2026. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> נעה, סליחה. אני רוצה רגע לחזור לתוספת האחת עשרה. והיינו מבקשים להחיל את ההחלטה לגבי אישור בתנאי ייצור נאותים על מזון חדש, לא לחכות לאוגוסט 2026. מדובר על מזון חדש שכרגע יש תנופה בנושא של חלבון אלטרנטיבי. וזה חלק גם ככה נמצא היום במסגרת התנאים שלנו לאישור. והיינו רוצים כאילו לתת ודאות למשק שמזון חדש, בגלל, בגלל המורכבות שלו כבר מיום, בעצם מתחילת, מאישור ההסדרים הנוכחי ייכנס לתוקף. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> והיום בשביל לקבוע את הדבר הזה את צריכה תיקון לתקנות הקיימות? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, זה התוספת, עדכון של התוספת. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, אבל היום, היום את לא מפנה בכלל לתוספת האחת עשרה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כן, היום זה תקנות, כן. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> גם התיקון של השימורים הוא מיידי. נכון? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> מה? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> של התוספת זה מיידי. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה מיידי. מיידי. התיקון של השימורים זה גם מיידי כמובן. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> התיקון של השימורים, איזה תוספת זאת? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו נשב אחר כך ביחד. זה התוספת השתים עשרה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> השלישית. אה, גם השתים עשרה וגם השלישית. נכון. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> שלישית, שתים עשרה ואת מבקשת בתוך, בתוך תוספת אחת עשרה. תראו, התוספת לכאורה נכנסה לתוקף כבר. רק ההפניה אליה עוד לא קיימת. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, ברור. את ההפניה. אני רוצה את ההפניה, כן. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> את צריכה הוראת מעבר. אוקיי. אז אדוני, אני מבקשת לא לקרוא את "סיפה תחילה". לדלג על "סיפה תחילה". כי הוא, נוכל לראות אותו כשנוכל לראות את ההוראות. ואולי גם על הוראת השעה אנחנו יכולים לדלג, לראות את זה כשנראה את הכל. ורק לדלג להוראות המעבר. הוראות המעבר כרוכות, אדוני, אולי אני אקרא את זה ואם יהיו תיקונים אז אנחנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן, אני רוצה לראות את זה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> הוראת שעה 34. בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום י"ז באב התשפ"ו (31 ביולי 2026), יקראו את חוק המזון כך: (1) בסעיף 2, יקראו את ההגדרה "תוכנית בטיחות מזון" כך: ""תוכנית מזון בטיחות מזון" - כמשמעותה בסעיף 42(ב1)(2) רישה;"; אמרנו שבמקום זה אנחנו נכתוב את מה שכתוב לגבי תוכנית בטיחות מזון ב-42(ב1)(2) רישה. (2) בסעיף 12(ג) - (1) במקום פסקה (1) יקראו: "(1) בידיו אישור ייצור נאות;"; או תוכנית לפי סעיף 178. זה מה שאת ביקשת, בטיחות מזון. (2) בפסקה (2), בסופה יקראו "או שיש לו נוהל להארכת חיי מדף במסגרת אישור כאמור בפסקה (1)"; << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> אני חייבת לשאול, לכמה זמן מחייבים מזון חדש להיות יצרן נאות? כמה זמן? לאיזה תקופה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> מה זאת אומרת? כל זמן שהוא מייצר את המזון החדש. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> אבל בסופו של דבר זה כבר לא יהיה מזון חדש. כי הוא שנה, שנתיים, שלוש. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> ההגדרה של מזון חדש היא - - - << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> אני יודעת מה זה מזון חדש. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> אז הוא מזון חדש מאושר. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> לנצח הוא מזון חדש? << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> פשוט מזון חדש מאושר. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זה לא נשמע הגיוני, מה? עוד 20 שנה הוא יהיה מזון חדש? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כמה זמן השקל, כמה זמן השקל החדש נקרא חדש? << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> לא, אבל ברגע שמייצרים אותו, שנה, שנתיים, שלוש, הוא יכול אולי להכיל. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> תנאי אישור הנאותים זה בגלל הסיכון, זה לא קשור אם זה חדש או ישן. א', יש פה, סליחה. יש פה שני דברים שעומדים על הפרק: גם, גם היותו חדש וגם היותו, המורכבות והרגישות של המוצר. ולכן, גם אם הוא יהיה ישן, עדיין הוא ימשיך להיות בתנאי אישור ייצור נאות. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> נכון. אבל נכון לעכשיו, כשמוציאים אישור של מזון חדש. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> רגע. אני רוצה רק לתת, תזכירי לנו מה? << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> נעמי רוזנטל, משופרסל. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כן. וזה רלוונטי אלייך? לא, רק אני רוצה. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> האמת רלוונטי. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אוקיי. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> כן, זה רלוונטי אליי. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> גם האישור של מזון חדש שניתן. גם האישורים של מזון חדש שניתנים. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> יש שם הגדרות ספציפיות. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> הם ללא מגבלת זמן. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> נכון, אבל יש שם הגדרות ספציפיות מה צריך לקרות ומה יהיה עבור המזון. ואם יש יצרן שעומד בזה ויש לו תוכנית בקרה עצמית, אז אולי 5 שנים, 6 שנים, 7 שנים אחרי שיש לו כבר. << אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >> את בעצם מבקשת לשנות את ההגדרה של מה זה מזון חדש בישראל. זו המשמעות. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> אני לא חושבת. אני מדברת על יצרן נאות. << אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >> כי ברגע שהאמירה שייצור של מזון חדש מצריך GMP ואת רוצה שזה יוגבל לפרק זמן מסוים, המשמעות היא הגדרה מחדש של מזון חדש. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> לא, אבל מה שאתם מבקשים זה להחיל את יצרן. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל זה כבר קיים. זה החלה, זה כבר קיים. אנחנו רק מבקשים להקדים אותו לאור ההתפתחות תעשיית החלבון האלטרנטיבי בישראל. וחבל שאנחנו נעכב מתן אישורים עד שייכנס אישור GMP. זו המשמעות, אדוני יושב הראש. << אורח >> קריאה: << אורח >> אנחנו נשמח לגבש עמדה מסודרת לפני הדיון הבא, אם אפשר. אנחנו התאחדות התעשיינים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל זה כבר, זה אמור להיכנס לתוקף ב-2026. << אורח >> קריאה: << אורח >> לגבי מה שביקשת להקדים את התחולה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אדוני יושב הראש, רק אנחנו צריכים לציין שכל, זה עלול לעכב את, אבל אין בעיה. כולם מוזמנים להגיש התייחסות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה אומרים? חבר'ה, זה, זה, הם נמצאים עכשיו בפועל. מישהו רוצה להשיב? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כרגע עלתה פה בקשה שהיא די, אני לא הכרתי אותה. זאת אומרת, לגבי הנושא הזה של להפעיל כבר עכשיו את ההוראות לגבי מזון חדש. אישור ייצור נאות למזון חדש. אני מבינה שרוצים לבדוק את זה עדיין, דיון הבא. אז אני, נראה לי הגיוני לבדוק, כזה מן מדיניות, ככה הוראה חדשה ושתיכנס עכשיו לחקיקה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כמה זה משנה? כמה זה ישנה, כמה זה ישנה פה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו כמובן מדברים על מפעלים, לא הולכים אחורה למפעלים שכבר יש להם את האישור אנחנו ניתן זמן התארגנות. והם, הם כרגע עובדים בלי GMP. הם ימשיכו לעבוד עד 2026. אבל אנחנו רוצים לבקש, אנחנו עושים את זה גם כתנאי למתן אישור מהיום והלאה. כל, כל מזון חדש שיאושר זה יהיה, אנחנו נחיל אותו, אם לא במסגרת הזאת, כתנאי למתן, כתנאי למתן זה בכל מקרה קורה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> פנינה, והיצרן הבא, השלישי, הרביעי, הרביעי, החמישי שייצרו אותו, זה כבר מזון שמיוצר בישראל. אז הוא כבר לא מזון חדש? תהיה הפרדה, תהיה הבחנה ביניהם? אני לא מצליח להבין איך אתם עושים את זה. << אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >> לא. האישור הוא למזון. המזון עצמו הוא מזון חדש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כרגע המזון יקבל אישור למה שמיובא. אבל אחר כך המזון הזה פה מיוצר. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> כל מי שייצר מזון כזה? למרות שהוא מייצר כבר מזון שכן? << אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >> האישור הוא לא, הוא לא ליצרן ספציפי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא למוצר. << אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >> הוא למוצר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> למוצר. בגלל הרגישות של המוצר. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אבל למה רגישות? כי זה חדש. אז בעוד 20 שנה הוא גם יהיה חדש? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן. אבל גם אחרי שהוא חדש, מישהו מעתיק אותו, אתה רוצה לדעת שהוא מעתיק אותו נכון. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> גם בשר הוא לא חדש. גם בשר הוא לא חדש. בשר אוכלים אותו מימי קין והבל. אז מה? אז הוא לא רגיש? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> תפוח. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז אני אומר, האישור, האישור הוא על המוצר. שמה? << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> מצטרף, שהוא באמת לא כל כך רגיש כמו שמתארים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> תראו, ההגדרות של מזון חדש הן אומרות כל מיני דברים והוא "הוא בעל מבנה ראשוני חדש ברמה המולקולרית, הוא עבר שינוי מכוון במבנה הראשוני ברמה המולקולרית ואין לגביו ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל לפני פברואר 2006". זאת אומרת קבעו מועד שלפני בודקים האם הייתה לפניו צריכה. זאת אומרת, האם הוא היה, באותו מועד הוא היה חדש או לא חדש. אבל מדובר פה כן על חומר שלפחות פה, לפחות לפי ההגדרה הזאת הוא כן עבר שינוי מאוד משמעותי. אחרי זה יש אפשרות של הנדסה גנטית. אחרי מדובר על צמח, בעל חיים, מיקרו-אורגניזמים וכו' וכו', שאין לגביהם ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> אז אני מדברת על הסעיף הזה, של אין ניסיון רב של צריכה בישראל. אבל בסופו של דבר זה משתנה. << אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >> אז בדיוק זה העניין. את מדברת על ההגדרה של מזון חדש. ואנחנו מדברים כאן אל once קיבלו כבר אישור, זאת אומרת, אין שאלה האם זה מזון חדש או לא. השאלה הזאת כבר נפתרה, הוא נבחן, עבר הערכת סיכונים, ניתן אישור. עכשיו מה הם התנאים שבהם ייצרו אותו. אלה שני דברים שונים לחלוטין. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אבל לכאורה יכול להיות מצב שבו אותו צמח, שכבר יש לגביהם, נצבר לגביהם ניסיון רב של צריכה. נניח בעוד 15 שנה. הרי בסעיף הזה אין התייחסות לתאריך, אין פברואר 2006. אז לכאורה עוד 15 שנה יכול להיות שתגידו שכבר יש ניסיון רק של צריכה ואז הוא כבר לא ייחשב מזון חדש? << אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >> בגלל שאין מגבלת זמן להגדרה של מזון חדש הוא בעצם ייחשב מזון חדש מאושר. אבל כל היסטוריית הצריכה שתיצבר היא תהיה על בסיס האישור הספציפי שניתן, בתנאים שניתנו. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני גם רוצה רק לבוא ולומר שההערות כאן, זאת הגדרה שתואמת להגדרה באירופה. אז אני באמת לא מצליחה להבין. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טוב. אני חושב שבמקרה הזה אנחנו נשמע אחר כך במסגרת, במסגרת הצמצום של, לא רק צמצום, מרווח של לוחות הזמנים. אבל אני חושב שמשרד הבריאות אומר כאן נקודה נכונה ביחס למוצר עצמו. אפשר להמשיך? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן. אז אנחנו נמשיך. (2) בפסקה (2), בסופה יקראו "או שיש לו נוהל להארכת חיי מדף במסגרת אישור כאמור בפסקה (1)"; היום הדרישה הזאת של נוהל אישור חיי מדף מופיע בפסקה נפרדת באותו סעיף. (3) בסעיף 22(ב), במקום "תנאי ייצור נאותים" יקראו "ייצור נאות"; זה מה שיחול בהוראת השעה עד, אני חושבת שאולי בהוראה הסופית אפשר יהיה לבטל את הסעיף הזה. ולהעביר את הוראותיו לסעיף 41. (3א) בסעיף 23(ב), במקום "ויצרן בעל תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי סעיף 41(ב)" יקראו "או לפי סעיף 178(א) או (ג)". אני חושבת שסעיף 23 זה הסעיף של חיי המדף, ולכן אני מציעה שאנחנו נקרא, נדלג על זה ונקרא את זה, נחזור לזה כשנדבר על חיי המדף. "יקראו את סעיף 41 לחוק העיקרי" - אם אמרנו קודם איך נקרא אותו ב-2026, עכשיו נראה איך נקרא אותו עד 2026. (4) יקראו את סעיף 41 לחוק העיקרי כך: (1) בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילים "ורשאי הוא לקבוע" יקראו "ורשאי הוא לקבוע תנאים למתן אישור כאמור"; (2) סעיף קטן (ב) - לא ייקרא; (3) בסעיף קטן (ג), במקום "ובעל היתר לסיון בסמל תנאי ייצור נאותים" יקראו "ובעלי היתר לסימון בסמל ייצור נאות"; אתם רוצים להסביר מה השינויים שאתם מבקשים בתקופת הוראת השעה? מה השינויים האלה בסעיף 41? << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> שנייה אחת. בגלל שאנחנו העברנו בחוק התכנית הכלכלית האחרון העברנו גם חלק מההוראות של סמכויות השר. עשינו סידור במסגרת ההסמכות של התקנות והעברנו את זה לסעיפים אחרים. ולכן יש פה הוראת מעבר, איך לקרוא את הסעיף בצורה יותר מצומצמת. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> 12 כבר קראנו קודם, נכון? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אבל 12 כאן אני לא רואה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> 12, בהוראת המעבר, 12 בסעיף 34(2), בעמוד 36. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> כן, אבל מה שפנינה שואלת לגבי הרישה של סעיף 12 נדמה לי. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> ב-(ג). << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> 12(ג) הרישה שלו כבר מחקנו את זה לא בהוראת המעבר, אלא בהוראת הקבע. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אה, אוקיי, סליחה. אני בעצמי התבלבלתי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> (5) בסעיפים 46 ו-47, בכל מקום, במקום "תנאי ייצור נאותים" יקראו "ייצור נאות"; בנתיים כל עוד הסעיפים האלה עומדים על כנם אז קוראים יקראו "ייצור נאות". (6) בסעיפים 256(ב)(21) ו-262(18), במקום "בסמל תנאי ייצור נאותים" יקראו "בסמל ייצור נאות"; עכשיו אנחנו, הוראת המעבר היא נוגעת לתיקונים בסעיף 3א, תכף נחזור לשם. עכשיו אולי נחזור לשם, אם יש ברשותך עוד זמן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לפני סעיף 35? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן, כי סעיף 35 קשור לאותו סעיף 3א. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז שי, אתה רוצה להסביר את התיקונים בסעיף 3א? אנחנו נחזור לעמוד. כן, סעיף 3א הוא הסעיף, הוא הסעיף שעוסק בהוראות המאומצות ודרך האימוץ של ההוראות. אני יכולה להתחיל לקרוא. הבקשות שהיו הן דבר ראשון בקשות שהפרסום לציבור ייעשה על ידי מנהל שירות המזון. הייתה בקשה שכשמדובר בשינויי עדכון, שהם שינויים, עדכונים שהם רק, זאת אומרת זה מה שמוצע פה, עדכונים שהם נעשים רק בתוספת או, אנחנו קראנו לזה תוספת לתקנה האירופית או נספח לתקנה האירופית, אם זה נעשה רק שם שזה יכול להיות שינויים בחומרים או בריכוזים או בשיעורים. אז יהיה הליך יותר מהיר מהבחינה הזאת שגם המנהל הכללי יוכל לתת את הצו בכל מיני תנאים שנראה מיד. וגם תהיה אפשרות, תהיה הקלה מבחינת הוראות המעבר והאפשרות לפעול לפי ההוראות האלה עוד לפני שהצו נכנס לתוקף בישראל. זה בגדול התיקון. אז אפשר להתחיל לקרוא? << אורח >> שי סומך: << אורח >> מה? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אפשר להתחיל לקרוא או שאתה רוצה להתייחס לזה לפני כן? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> איזה עמוד זה יוצא? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אנחנו בעמוד 3. 2. << אורח >> שי סומך: << אורח >> כן, אני רק אתייחס לנקודה אחת. נעה תיארה נכון את התיקונים. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אני אקרא מיד. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אנחנו רק, אנחנו ראינו את הבקשה של התעשייה לפעול לפי הדין האירופי עוד לפני, לפני שהצו נכנס לתוקף ואפילו עוד לפני שהצו פורסם. אז היא נראתה בעינינו בקשה נכונה, אבל, ונענינו לה, אבל היה איזה שהוא סיכון שנתנו לו מענה. כשבעצם מאפשרים לתעשייה לפעול לפני שהצו פורסם אז היה חשש שרגולטור לא אחראי, אני לא מדבר כמובן על פנינה, אבל רגולטור אחר, שהוא לא אחראי, יימנע מלפרסם את העדכונים, את השינויים בצו. כי בעצם התעשייה יהיה לה את מה שהיא צריכה, היא תוכל לפעול לפי הדין האירופי ולא יהיה שום לחץ לפרסם את הצו וזה יגרום לתקלה גדולה מבחינת, מבחינת החקיקה. כי ייווצר, ייווצרו, בעצם יהיה פער בין המצב החוקי לבין הדין האירופי. וגם לא תהיה חובת תרגום. וכדי למנוע את התקלה הזאת עשינו שני דברים. בעצם אנחנו מציעים שני דברים: 1. שהאפשרות, אפשרות של המנכ"ל לפרסם את הצו היא תהיה רק למשך 60 ימים. ולכן אם יהיה עיכוב של מעל 60 ימים רק השר יוכל לפרסם את הצו. שזאת תהיה הכבדה על הרגולטור, שיהיה תמריץ מבחינתו לפרסם את התיקונים בתוך 60 ימים. 2. אנחנו מציעים שהאפשרות לפעול לפי הדין האירופי תהיה רק מהמועד של פרסום, פרסום להערות ציבור של השינוי שנעשה בדין האירופי כדי לתמרץ את הרגולטור, את מנהל שירות המזון לפרסם כמה שיותר מהר את, את השינוי. בנוסף, גם הצענו להוסיף חובת דיווח לכנסת, שזה בסעיף אחר. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אפשר להתייחס או שאתם רוצים לקרוא קודם? אתם רוצים קודם? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אולי נקרא קודם את? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא, הוא יתייחס במקרו ואחר כך נקרא את זה באחד, ברצף. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> טוב. אז קודם כל תודה על התיקון. זה, אנחנו ביקשנו את זה וזה תיקון חשוב. אבל באמת גידרתם את. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> למה כל הזמן אחרי "תודה" מגיע "אבל"? יהודי. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> תראה, כשאני לא אומר קודם את ה-"תודה" אומרים לי למה אתה לא אומר "תודה". << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> ואחר כך אומרים שרגולטור הוא קשה. אתה מבין אדוני יושב הראש? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טוב. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אז באמת, גידרו את הסיכון מצד אחד. הבעיה היא שהשאירו את הסיכון למגזר העסקי. ובסיטואציה שבה יתירו מחר באירופה איזה שהוא מזהם ורגולטור אחר, לא פנינה, יתרשל ולא יגיש תוך 60 יום את ההוראה לביקורת ציבורית, אז בעצם יבואנים יביאו מוצרים שהיצרנים שלהם מייצרים לפי הדין באירופה. ההתרה הזאת עדיין לא חלה בישראל. זאת אומרת שהמוצר יכול להיות עם אותו מזהם שהותר באירופה. ופה בארץ יגידו להם שהם בהפרה. עכשיו, ה-60 יום גם שהקציבו למנהל שירות המזון הארצי, אם הוא לא עמד בו, אז עכשיו זה עלול להידחות עוד הרבה, כי עכשיו השר יכול גם חצי שנה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, לא. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> מה קורה אם חולפים 60 הימים? מה קורה? << אורח >> שי סומך: << אורח >> מדובר, ה-60 ימים קשורים לפרסום של הצו ברשומות. פרסום להערות הציבור, מאוד פישטנו את ההליך של הפרסום להוראות הציבור. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> מה המנגנון? << אורח >> שי סומך: << אורח >> מנהל שירות המזון ולא השר. וזה אמור להיות מיידי. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> ואם היא לא עושה את זה? אם היא לא עושה את זה תוך שלושה חודשים, מה קורה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> רגע. אנחנו, אנחנו בעצם בגלל הבעייתיות פה, ונכון, אנחנו אמרנו, זה היה נכון שהיינו רוצים להיות, לא רק לאמץ את אירופה, להיות חלק מה- member ואז לדעת את זה מבעוד מועד או לקחת חלק בדיונים שקובעים. אבל אנחנו לא, לצערי. ולכן האחריות היא תהיה פה משותפת. ככל שאתם, אנחנו גם נשב על האתרים ואנחנו שכרנו ובנינו מנגנון על מנת לסייע לנו לעקוב אחרי העניין. אבל יש פה גם אחריות עליכם, היצרנים והעוסקים במזון, שמאמצים אירופה, גם לכם האחריות לדעת שאירופה משתנה, הולכת להשתנות או כבר השתנתה. אתם תרימו דגל ואנחנו נעשה את זה. הכוונה פה לפעול מהר. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> שוב, אבל רגולטור אחר, לא את, שאולי לא יעשה את הדברים מהר. וגם אם יביאו לידיעתו. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> בשביל זה יהיה לנו את רז. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא בטוח. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> שיעיר את הרגולטור. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני חושב שהסעיף הזה צריך לגדר את שני הצדדים, לא רק צד אחד. וצריך כן לתת מענה לסיטואציה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל אם אנחנו לא יודעים שהיה פרסום, אז אנחנו לא נפרסם. אז אנחנו נעקוב. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> - לא, אם אתם יודעים אז בואו נוסיף 'אם הביאו לידיעת שירות המזון והוא לא פרסם תוך 20 יום או משהו כזה'. אז, בסדר? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כן. וגם הרעיון הוא כאן, אי אפשר להכניס לתקוף משהו שהמחוקק עוד לא נתן את הדעת לגביו האם הוא מאמץ אותו או לא. ומפה נובע העניין. העניין, אתה צריך קודם כל בדבר אחד להכיר. אז המנגנון כאן מדבר שאם אתה מדבר as is איזה טכני ואז אתה אומר, מפרסם וגם לא אמור להיות הערות הציבור. ואם זה, ואם יש בעייתי, אז אתה מראש מודיע, חברים, אנחנו פה יש משהו שהולכים להחריג. רצים לוועדת חריגים ולא מכניסים את התיקון לתוקף. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> הרגולטור בלתת את הדעת עלול להתעכב הרבה, זה החשש שלי. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> ולדעתנו באמת זה הסבר, אתה רוצה להגיד? << אורח >> שי סומך: << אורח >> זה הממוזג - - - החוק לכיוון שרציתם. ויהיה צריך באמת, זאת אומרת, אם יהיה רגולטור, זה לא נראה, כן? זה מאוד פשוט לפרסם הערות לציבור. מאוד הקלנו גם בתהליך. אבל אם יש רגולטור שלא עושה את זה, אז יש דרכים לפנות למשרד הבריאות, למנכ"ל, ולבקש לעשות דבר מאוד פשוט לפרסם הערות לציבור. זה הליך מאוד מאוד פשוט. אין סיבה לעכב אותו. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> וכשנקרא את סעיף 318. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אפשר להגדיר, אפשר להגדיר בחוק. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כשתקרא את סעיף 318, שעוד לא הגענו אליו, אז אתה תראה איך, איך זה מאזן לצד השני. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אפשר להגדיר אולי בחוק שהרגולטור צריך תוך שבועיים מיום שידע שיש הוראה חדשה לעשות? בואו נקצוב את זה. כאילו, למה, למה לא? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא. << אורח >> שי סומך: << אורח >> עכשיו, בכל מקרה אני מזכיר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו, אדוני, רק שלא יביאו אותנו לידי מצב שרגולטור, רוצים לעשות פה מסלול שמצד אחד באמת להקל ולהיות רגולטור אחראי. אבל בקצב הזה, שכל הענישה וכל, יהפוך את הרגולטור להימנע מלאמץ הוראות נוספות. אז אם באים ואומרים אנחנו באמת יש כמדיניות, אז לבוא ועוד שלייקס ועוד שלייקס, כי אתם לא נרגעים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> וכל אחד מהכיוון שלו. אי אפשר לאכול. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אי אפשר לאכול את כל העוגה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני חושב שבמקרה הזה יש דברים שהם יכולים להיות מתוקנים. אנחנו נכנסים לנושא הזה. אנחנו נכנסים לרפורמה, נכנסים לדברים שלא היינו בעבר. אבל אי אפשר במקרה הזה לאכול את העוגה מכל הכיוונים והיא תישאר שלמה. אתה יודע, אני חושב שנעשתה פה כברת דרך די מכובדת וארוכה, ביחס להתאמות וביחס להסרת חסמי רגולציות. ומשרד הבריאות צריך להתמודד עם הכוח שלו. אז בוא, לא חושב שמדובר פה במשהו קריטי, קרדינלי כל כך שיכול לעכב. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני מקווה להיות אופטימי כמוך, מקווה שזה יעבוד טוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נקווה, בסדר. אנחנו כאן, אגב, הוועדה לא ננעלת יום אחרי התקציב. ואף אחד גם לא מגביל אותנו מלבוא ולעשות חשיבה ובדיקה נוספת. וכמו שאר הדברים שעשינו שבוע שעבר, לפני שבועיים, על נושאים של מכשור רפואי או דברים של תקנות או תקצוב בתי חולים. אמרתי להם נשנה כל דבר ונפתח. לכן שום דבר לא הלכה למשה מסיני במקרה הזה. אנחנו נצטרך בסביבות 16:15 לסיים, כי אתם כבר התעייפתם. אני מבחינתי אין בעיה. אז אנחנו נתכנס לכיוון. נקריא את הפרקים הרלוונטיים. אז אפשר ברצף, עכשיו אחרי שהבנו את הרעיון. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> (3) בסעיף 3א - (1) בסעיף קטן (ג), במקום "השר" יבוא "מנהל שירות המזון" ובסופו יבוא "העתק מההודעה יימסר ליועץ המשפטי לממשלה לבחינת תחולת ההפרות הקבועות בתוספת השנייה ב' על השינוי, למעט אם הוא צו המחיל שינוי בתוספת (Annex) להוראות המאומצות בלבד (בסעיף זה - שינוי בתוספת)"; זאת אומרת, אנחנו, מנהל שירות המזון מודיע על כך וישר שולח ליועץ המשפטי לממשלה, למעט אם זה רק שינוי בתוספות לתקנות האירופיות. כמו שאמרנו, זה יותר שינויים של סוג החומרים או השיעורים שלהם וכו'. (א1) בסעיף קטן (ד)(3((ב), במקום "מוצרים שיובאו או יוצרו" יבוא "מזון שיובא לישראל או יוצר בישראל" ואחרי "לתוקף" יבוא "לפי ההוראות המאומצות כנוסחן לפני העדכון". זה סעיף שמאפשר לשר אפשרות לקבוע בתקנות הוראת תחילה. הוראות מעבר לגבי מוצרים שיובאו. וכאן ההגדרה היא לא מדברת רק על מוצר, אלא על מזון, כדי להקל על נושא של חומרי הגלם. וזה אומר יכול להיות מזון שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני הכניסה לתוקף של אותה הוראה. לפי ההוראה המאומצת שחלה לפני העדכון. אז אנחנו מדברים פה על הוראה תחילה שאפשר לקבוע בצו, היא לא אוטומטית. והיא נוגעת לשינוי שהוא לא רק שינוי בתוספת. << אורח >> מיכל ברנדל אבל: << אורח >> אם אפשר רק הערה, סליחה. אנחנו מבקשים רק הבהרה לגבי חומרי גלם שעוברים טיפול או מוצר שלא מוכן לאכילה, בהקשר של הסעיף. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לכאורה זה חל גם על חומרי גלם. כי חומר הגלם, אם הוא יובא או יוצר בישראל - - - << אורח >> מיכל ברנדל אבל: << אורח >> חומר גלם שנכנס ולא עבר טיפול תרמי לפני? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> מה זה קשור טיפול תרמי? אבל אני רק אבוא ואגיד שאנחנו, הגדרה של מזון אנחנו תיקנו את ההגדרה ממוצר למזון כי מזון כולל גם מוצר סופי וגם חומר גלם. אני לא הבנתי את השאלה שלך, אבל התשובה היא זה כולל גם חומר גלם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה, אין חומרי גלם שצריכים בקרה בריאותית? << אורח >> מיכל ברנדל אבל: << אורח >> סליחה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אני שואל, אין חומרי גלם שצריכים בקרה בריאותית? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן. הכוונה היא כאן שמאפשרת לשר לקבוע הוראות גם לגבי חומרי גלם וגם לגבי מוצרים סופיים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חומרי גלם לפעמים דינו כמזון לכל דבר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, ברור, זה מה שאני אומרת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן, כן, הסברתי. השתדלתי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> (א1) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ד1) לעניין שינוי כאמור בסעיף קטן (ג) שהוא שינוי בתוספת בלבד, יחולו הוראות אלה: (1) על אף האמור בסעיף קטן (ד) ובלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ה), צו להחלת שינוי בתוספת ייקבע בידי השר כאמור בסעיף קטן (ד)(1) או בידי המנהל הכללי של משרד הבריאות; יש לנו אפשרות פה להקל את רמת האישור של הצו. (2) צו לפי פסקה (1) מידי המנהל הכללי של משרד הבריאות ייקבע בתוך 60 ימים לכל המאוחר ממועד הפרסום לציבור כאמור בסעיף קטן (ג), ואולם אין בכך כדי לגרוע מסמכות השר לתת צו כאמור גם לאחר תום התקופה האמורה; זאת אומרת, אם רוצים להקל על התהליך ושהמנהל הכללי בעצמו ייתן את הצו הזה, כי זה רק שינוי בתוספת, אז באמת המנהל הכללי יכול לעשות שימוש. אבל כמו שהסביר קודם כל, קודם עו"ד שי סומך, זה צריך להיות, הוא צריך לפעול בצורה סבירה, בזמן סביר ולא להשתהות. ואם הוא משתהה אז הסמכות מועברת ממנו חזרה אל השר. וכמובן, השר יש לו כל הזמן את הסמכות המקבילה, אבל הוא לא יוכל לעשות את השימוש בסמכותו אחרי 60 ימים. (3) לא יראו עוסק במזון כמי שהפר את ההוראות המאומצות, רק משום שפעל לפי שינוי בתוספת בלבד, לפני תחילתו של צו לפי סעיף קטן זה להחלת העדכון לשינוי כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה: זאת אומרת, לא רואים אותו כמפר רק בגלל שהוא פעל, הקדים לפעול לפי שינוי בתוספת. השינוי כבר חל בהוראות האירופיות, אבל זה עדיין לא עדכון בישראל. (1) פעולתו נעשתה לאחר פרסום לציבור לפי סעיף קטן (ג) ומיום תחילתו של העדכון בדין האירופי. לא לפני שזה החל, התחילה בדין האירופי ולא לפני הפרסום לציבור. (2) בפרסום לציבור כאמור בסעיף קטן (ג), לא נמסר על כוונה שלא להחיל את העדכון או להחילו בהחרגות או בהגבלות שאינן מאפשרות את הפעולה. (3) לא התקבלה החלטת ועדת חריגים לעניין אי החלת העדכון, כולו או חלקו, באופן שאינו מאפשר את הפעולה. (4) בלי לגרוע מהוראות פרק ז', אולי זאת הוראה שאנחנו צריכים קודם כל לכתוב אותה בכלל, אבל זה כמובן תמיד יש לנו סמכות. שומרים סמכויות, מנהל שירות המזון לעצור מזון מסוכן. אבל אני לא בטוחה שצריך את הרישה הזאת, אבל כרגע זה כתוב פה. ניתן צו לפי סעיף קטן זה שהחיל שינוי בתוספת, אפשר יהיה להמשיך לשווק מזון שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני כניסת העדכון לתוקף לפי ההוראות המאומצות כנוסחן לפני העדכון, עד תום חיי המדף של המזון, אלא אם כן נקבע בצו כאמור אחרת, ולעניין זה יראו את יום מתן תעודת השחרור מתחנת ההסגר כמועד ייבוא המזון". זאת אומרת, יש לנו פה כבר הוראת מעבר, שהיא built-in כשמדובר בשינוי שהוא בתוספת בלבד. << אורח >> שי סומך: << אורח >> ולכן הסמכות הקיימת שלנו, הוראת מעבר היא מיותרת. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, הוראות מעבר, הסמכות לקבוע הוראות מעבר היא נוגעת לשינוי שהוא לא רק שינוי בתוספת. שהוא גם שינוי אחר בהוראות המאומצות. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אם אפשר להבין, סעיף (2), שמתייחס על יקבע תוך 60 יום המנכ"ל, אחרת השר. זה רק כשמשרד הבריאות רוצה לעשות משהו אחרת מאירופה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה בעצם לתת שאם עבר חודשיים מרגע שפרסמנו להערות הציבור עד שהשר, עד שהמנכ"ל מפרסם את ההודעה ברשומות אז הסמכות נלקחת ממנו ועוברת לשר. ואחר כך אתם תראו את סעיף 318 חובות הדיווח. ככל שיקרו יותר מקרים כאלה, אז ניאלץ לבוא ולדווח. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז באמת, בעמוד 19, יש תיקון לסעיף 318. בסעיף 318, שהוא סעיף שעוסק בהוראות דיווח. היום הוא קבוע כהוראת שעה << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> נעה, אני חושבת, סליחה רגע. שי הפנה אותי שבסעיף 4 צריך להיות "החיל שינוי בהוראה מאומצת". כל שינוי. זה בכל מקרה נצטרך ללכת לוועדת חריגים. אבל זה גם יחול, אם השינוי בארטיקל זה גם צריך להיות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, אז תראו, אני הבנתי אחרת את השיח. אני הבנתי שאם יש שינוי בארטיקל אז יש סמכות כמו שיש היום להוראת מעבר. לעומת זאת, אם יש רק שינוי בתוספת, אנחנו כרגע פה בתוך פסקאות שעוסקות רק בשינוי בתוספת. אם השינוי הוא רק שינוי בתוספת, אז הוראת המעבר היא כבר מובנית. כי שינוי בארטיקל, יכול להיות שאת תחליטי כן להחיל על מזון ויכול להיות שתחליטי לא להחיל. זה שינוי הרבה יותר משמעותי. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל אם אני לא מחריגה זה משהו אחר. אבל תראי את סעיף קטן (א). הרי אמרנו בסעיף קטן (ג), אם אני עושה שינוי בתוספת אני לא צריכה משרד משפטים. אבל אם אני עושה שינוי בארטיקל, אז אני צריכה העתק מההודעה ליועץ המשפטי לממשלה, לבחינת תחולת ההפרות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל עדיין הוראת המעבר תחול לגביו. << אורח >> שי סומך: << אורח >> הוראת מעבר אוטומטית. אין הבדל. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> תראו, אני לא חושבת שצריך. אני חושבת שכן יש, יכול להיות הבדל. כשמדובר בשינוי בארטיקל, שהוא לא רק שינוי ברמות, אני חושבת שצריך יותר לבחון ולהשאיר את הנושא הזה לשיקול דעת. לעומת זאת, כשאתה מדבר ממש על שינוי בשיעורים ובסכומים, מה שנקבע בתוספת, אז אפשר לבוא ולהגיד אנחנו מניחים שיש כבר הוראת מעבר. אנחנו כבר יודעים שאנחנו יכולים לאפשר להמשיך להשתמש. אבל אם זה לא רק שינוי בשיעורים, ממש אומרים לך לשנות את, אני לא יודעת מה קבוע בארטיקל, אבל אומרים לך איסור על שימוש במזון שהוא מעורבב, אני לא יודעת מה. פתאום אוסרים או קובעים דרך חישוב אחרת בתוך הארטיקל. לא יודעת אם תרצו, תשאירו את זה לפחות לשיקול דעת. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אבל מה שיכול להיות זה מצב שבו מתקנים כמה מילים בארטיקל ובלי קשר משנים בתוספת 40 שינויים. אז ה-40 שינויים האלה ייתקעו עד שיחליטו מה עושים עם ה-4 מילים האלה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, זה לא מה שהיא אמרה. היא אמרה שינוי בארטיקל. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, יכול להיות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> שינוי בארטיקל ילך. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, אבל זה עלול לקרות גם. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> יכול להיות. אבל יכול, השינוי בארטיקל יופנה ליועץ המשפטי לממשלה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אולי צריך להיות קצת יותר גמישים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> תהיה הפרדה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> השאלה אם אפשר לעשות את ההפרדה הזאת. השאלה אם אפשר לעשות את ההפרדה הזאת, שאם יש, שהתיקון בארטיקל יחכה או לא יחכה. אבל השינויים בתוספת. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אני חושבת שאנחנו נקדם את השינוי בתוספת, כי זה בדרך כלל המודל. אם אי אפשר להפריד, אז צריך ללכת לדרך המלך. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> השאלה אם הנוסח מאפשר את ההפרדה הזאת? יכול להיות שצריך לתקן קצת את הנוסח, שיאפשר את ההפרדה הזאת. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה מקרה קצה. אני לא רוצה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אתה אומר שהשינוי הוא לא בארטיקל בלבד. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> כן. יכול להיות שינוי שרובו בנספח ובמקרה מתקנים איזה סעיף אזוטרי בארטיקל ואז זה יתקע את כל התיקון בנספח. << אורח >> שי סומך: << אורח >> קשה לקבוע הוראות מראש. אם אפשר להפריד, אז נפריד. ואם אי אפשר להפריד? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו רוצים לעשות את זה ב-"וויש" אחד, כמה שפחות פרסומים וכמה שפחות פרוצדורות. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אולי בפרסום האחד הזה אתם יכולים להגיד לגבי הנספח ככה ולגבי הארטיקל התהליך הוא כזה, באותו פרסום. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כן. אבל בכל מקרה נצטרך בפרוצדורה פה נצטרך לעשות שתי הוראות מעבר שונות. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אם עניינית אפשר להפריד, אז הם יפרידו. אבל אם אי אפשר להפריד? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> רק השאלה אם הנוסח הנוכחי של העדכון מאפשר. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כרגע מדובר על שינוי שהוא רק תיקון בתוספת. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זהו, אז אולי צריך. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> מדובר על רק. ואז יכול להיות ששם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אולי צריך לתקן קצת את הנוסח, כדי שיאפשר גם. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> רגע, אתם אומרים שכבר היו שישה עדכונים של ההוראות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> בגלל זה אני רוצה להכניס את ההוראה הזאת לתוקף. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן. אבל השינויים כולם היו רק בתוספות. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כן. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז זאת אומרת זה לא - - - << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה המקרה השכיח. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> זה המקרה השכיח. אבל אפשר לבחון את מה שאתה אומר, לבחון בדיון הבא. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אם יש שינוי בארטיקל, גם אם הוא חלק קטן מהתיקון, צריך לפעול לפי, המסלול האדום, לא במסלול. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אבל אני רק רוצה לבוא, אני רק רוצה להבין מה שאולי נעה אני לא הבנתי, סליחה. בסעיף הראשון שקראנו בתיקון עכשיו, דיברנו על כך, לפחות כך אני הבנתי. שאם אנחנו, תיקון ב-Annex, אז אנחנו מפרסמים מנהל שירות המזון יכול לפרסם להערות הציבור as is. אבל אם זה תיקון בארטיקל אני צריכה לבקש חוות דעת של היועץ המשפטי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא לפני הפרסום. את יכולה לפרסם ובמקביל להעביר. למסור העתק מההודעה. את לא, זה לא מעכב את הפרסום לציבור. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אוקיי, אין בעיה. אבל זה אומר, בעצם התכלית פה הייתה כדי לראות שהאם העדכון של האריטקל יגרום לכך שאנחנו נצטרך לעדכן את ההפרות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> נכון. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אז אם אני מעדכנת את ההפרות, אז אני גם ככה אצטרך לבוא לוועדה בצורה כזו או אחרת. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> נכון. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> נכון? וזה, זה לגבי הארטיקלים. ועכשיו התיקון כאן בא בעצם בא ואומר שאם יש תיקון שהוא לא בתוספת, הוא התיקון של הארטיקל, אז אני לא יכולה לתת, אין לי בסמכות לתת מראש, אין בסמכות המנכ"ל לתת מראש הוראה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> יש סמכות. לא למנכ"ל, יש לשר. השר שנותן את הצו, השר הוא זה הייתן את הצו. והוא יוכל להפעיל את שיקול דעתו האם לקבוע הוראת מעבר. אז כן תיקנו את הוראת המעבר שתתייחס גם לחומרי גלם ותהיה יותר ברורה, כמו שהערתם בדיון הקודם. אבל עדיין זה תלוי בשיקול דעתו. כי יכול להיות, למשל בגלל ההשלכות הפליליות הוא לא יוכל לקבוע, לא נכון יהיה לקבוע הוראת מעבר. לא השלכות פליליות, סליחה, השלכות של עיצום כספי. הוא לא יוכל, לא יהיה מתאים לתת הוראת מעבר. או להיפך, אולי צריך לתת הוראת מעבר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אבל רק שאני אבין רגע. זה אומר שאם אני, אם אני לא עשיתי כלום. אם הוראת המעבר תמיד תהיה שנה או חצי שנה? זה מה שזה אומר הסעיף? ורק אם אני ארצה לשנות? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא. לא, לא. כאן, כרגע מדובר בהוראת מעבר שהיא מוגבלת, היא לא מוגבלת בכלל בזמן. היא עד תום חיי המדף של המזון. הוראת, הוראת המעבר שהיא built-in היא עד סוף חיי המדף. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל היא תמיד קיימת. אז לכן לא הבנתי על השינוי בתוספת. אני לא הבנתי למה צמצמנו את זה רק לתוספת. מזון שיוצר לפני שנכנס השינוי לתוקף אז אנחנו תמיד מאפשרים לו מזון שיובא, יובא לפני, אנחנו מאפשרים לו להיות, להימכר עד סוף חיי המדף. כי עד אתמול הוא היה בסדר והיום שזה התעדכן אנחנו מאפשרים לו. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> השאלה אם את רוצה לקחת מעצמך את שיקול הדעת. כשאת מדברת על שינוי בארטיקל, ממש הוא קובע שינוי די יסודי. הוא לא רק שינוי בשיעורים. גם שינוי בשיעורים יכול להיות יסודיים. מוסיפים לך פתאום חומר או מוציאים חומר, אז זה גם יכול להיות יסודי. אבל לא משנה. אנחנו הולכים לארטיקל, אנחנו מדברים על שינוי יסודי. השאלה אם את רוצה לשלול מעצמך את שיקול הדעת ולהגיד תמיד, תמיד תהיה לי הוראת מעבר או להגיד יכול להיות שלא תהיה לי הוראת מעבר. יכול להיות שהדין האירופי ירים דגל אדום ויגיד. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> רגע, את צודקת. ואם אני לא אומרת כלום? אז הוראת המעבר תקפה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, לא. את צריכה להתייחס להוראת המעבר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני תמיד צריכה? << אורח >> שי סומך: << אורח >> לא, אבל יש כאן, אלא אם כן נקבע אחרת. כאילו, קשה לדמיין בכלל מצב שאי אפשר יהיה להשתמש במוצר שיוצר לפני. אבל לאותם מקרים שהם מאוד נדירים, יש בפסקה 14 אפשרות. אלא אם כן נקבע אחרת. בעצם זה יקל. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> תראו, אני חייבת להגיד שבעיניי זה קצת, אני קצת קשה לי להבין את העמדה הזאת שאומרת טוב, בואו נסיר את שיקול הדעת. אבל אתה אומר שאתה רוצה להפוך את ברירת המחדל? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אבל לא. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> בסדר, אז בואו נהפוך את ברירת המחדל. זה יהיה כך, אלא אם כן יוצר אחרת. אם אתם אומרים כגורמי המקצוע שזה הדבר הנכון, אז בבקשה. נוציא את זה מההוראות שחלות רק על השינוי ונחיל את זה בהוראה כוללת. אני מקבלת את עמדתכם. אם אתם אומרים כגורמי המקצוע. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כן. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי. וזה יחליף את הוראה ד1, סליחה, א1. מה שמופיע פה, תיקון ל-ד3(ב). << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה יהיה הכלל. היוצא מהכלל, אלא אם כן נקבע אחרת. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> סעיף ד3(א)(ד)(2) הוא בעצם לא משתנה? הוא נשאר אותו דבר? << אורח >> שי סומך: << אורח >> הוא נשאר. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> כי שם מגבילים רק לחצי שנה ולשנה לסימון. אז מה? איך זה חי עם זה שקודם אמרתם שאם ירצו יוכלו בהוראה לשים כמה מועדים, כמה זמן שירצו? << אורח >> שי סומך: << אורח >> לא, זה לא המועד שאמרנו. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> פה אתה תחמת לכל היותר שנה. אז אתה בעצם, אז כאן הגבלת. אז בוא לפחות נמחק את זה, כדי שאפשר יהיה באמת לעשות משהו דומה לאיילת שקד אם נרצה בעתיד. << אורח >> שי סומך: << אורח >> תשמעו את ההצעה שלו. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> רגע, מה אתה אומר רז? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני אומר, קודם כשדיברנו על חוק קביעת מועד כניסה לתוקף אמרתם אין בעיה, בצו נוכל לכתוב מה שצריך, מה שנמצא. אם נחליט שצריך יותר, ניתן יותר. אבל פה סעיף 3א(ד)(2) מגביל אתכם לחצי שנה במהותי ולשנה בסימון. אז איך זה, איך זה מתיישב עם זה? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> זה מתיישב עם הרציונל שהזכרנו ב-2021, שהרציונל היה לעשות את ההוראה הזאת, להכניס אותה לתוקף כמה שיותר מהר. לא לעכב אותה. לא לתת עכשיו שנתיים בשביל היערכויות. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אבל למה צריך בחוק להגביל את תקופת המעבר? אם יהיו נסיבות שיצריכו תקופת מעבר ארוכה יותר? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כי מאוד היה חשוב לאוצר. אני לא יודעת אם יש פה עכשיו נציג של האוצר. זה היה מאוד חשוב לאוצר כבר ב-2021. שלא יהיה שום עיכוב בכניסה לתוקף של החוק. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, אני לא רוצה לעכב. נהפוך הוא, אני רוצה שכמה שיותר מהר ייכנס לתוקף. מצד שני, אני רוצה לאפשר תקופת מעבר למי שלא הספיק להיערך. אני בטוח שהאוצר בטח לא מפריע לו שיהיה עוד זמן להיערך. זה לא, זה לא משהו של האוצר. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אני מציעה שאנחנו נחזור, אם אין פה נציג אוצר, במיוחד, כי הם, זה היה חשוב להם מאוד ב-2021. אז אני מציעה לחזור ולדון בזה בדיון הבא. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> מה שחשוב לאוצר זה שמהר אפשר יהיה לפעול לפי ההוראות המומלצות. לא הפריע להם שימשיכו גם לפעול לפי ההוראות האחרות. זה משהו שרק מקל עליהם. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אם יש אפשרות לפעול לפי הדין הקודם, אז לאוצר זה פחות מעניין. יש אפשרות? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אבל אנחנו אמרנו, אנחנו אמרנו שהכל, ברגע שנאמץ הוראות חדשות זה יקבע בצו כאמור בפסקה (1). כרגע אנחנו מדברים על העדכונים. 3 זה על העדכונים. וכרגע אנחנו לא עוסקים בהוראות שעוסקות על אימוץ. וככל שאנחנו נאמץ הוראות כאלה, אז הם יחולו כאן, בסעיף 3. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, השאלה היא אם מה שכתוב פה מועד כניסתו לתוקף של השינוי ממועד פרסום הצו, לפי המאוחר, זה לעניין הוראות בדבר סימון לא יאוחר משנה. שנה זה המועד הראשון שזה נכנס או שזה המועד האחרון של תקופת המעבר? זאת השאלה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני חושבת, אני באמת חושבת, רז, תקופת המעבר בפעם הראשונה היא צריכה להיות משמעותית. וזה אפשר יהיה לקבוע שיוחלט לאמץ רגולציה שעוסקת באימוץ. אז יהיה. והעדכונים באירופה הם, הם גם, זה עדכונים שכפי, אם אירופה תיתן להם תקופת התארגנות אז גם לכם תהיה תקופת התארגנות. אי אפשר לאכול את הכל. כאילו, אנחנו הולכים עכשיו למשטר דינים אחר. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, השאלה אם זה מגביל אותנו. השאלה אם הסעיף הזה מגביל אותנו, זאת השאלה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לדעתי הסעיף לא מגביל. כי גם אירופה מתחשבת ביצרנים ובעוסקים של המזון ובכל העניין של האריזות. אני מניחה שהחוק של איילת שקד הוא לא חוק ייחודי רק למדינת ישראל. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> האמת היא שאני הייתי מאוד שמחה לדעת איפה ההוראות שעוסקות בכניסה לתוקף של ההוראות באירופה. זה, אני חושבת שזה ייתן לנו, ישפוך קצת אור על כל הנושא הזה ועל כל הוראות המעבר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אני אראה לך, זה בגוף העדכונים. והם בדרך כלל נותנים בין, תלוי, אבל עוד פעם, התעשייה יודעת על זה בדרך כלל מבעוד מועד. זה בין חודש לשלושה חודשים. ואנחנו נותנים, ועל זה יש לו את חצי השנה שלנו. ולכן מבחינתנו זה סביר. מה שרז מדבר שנאמץ רגולציה שעוסקת בסימון, אז בפעם הראשונה השר שהוא יחליט לעשות את זה, ייתן תקופה, כדי שאפשר יהיה לקחת בחשבון את שינוי האריזות. אבל את העדכונים, זה לא צריך על כל עדכון של הרגולציה שכבר אימצנו להפנות את החוק של איילת שקד. זה לא סביר. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> המגבלה של השנה היא לא מגבלה שמפריעה לתקופות מעבר? אם השר רוצה לקבוע יותר מזה. למה מגבילה השנה הזאת? מישהו יודע להסביר? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> השנה הזאת היא נועדה בדיוק ללכת לכיוון של חוק איילת שקד. אמרו בסימון מזון אנחנו נותנים לכם תקופה. יכולים לדחות אפילו את התחולה, תחילה בהוראה מאוחרת יותר. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> את הפעם הראשונה שחייבים לקיים או את הפעם האחרונה שחייבים לקיים? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא. את ההוראות של כניסה לתוקף של השינוי. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> שינוי. זה מעבר למה שנתנו, אני לא מבינה. אני באמת לא מבינה רז על מה אנחנו מדברים פה. על הוראה, סימון שעוד לא אימצנו. ובוא נלמד גם, לפני שאנחנו באים פה נראה. 1169, שאירופה משנה אותו, כמה זמן היא מכניסה אותו לתוקף? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אבל זה דיון תיאורטי. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, מקודם שדיברנו על חוק מועד כניסה לתוקף אמרתם אין בעיה, בצו נוכל לעשות מה שנרצה. השאלה אם אתם באמת תוכלו מה שאתם רוצים או שהחוק - - - << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אבל זה ייכנס לך בתנאי הראשון. זה סעיף 3. זה לא, זה לא עדכון. בפעם הראשונה שנאמץ דין אירופי אז אפשר יהיה לקבוע, השר רשאי לקבוע בצו מועדים שונים לעניין כניסה לתוקף. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> הנושא של השנה זה רק. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> ופה אין לך מגבלה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) אלה השינויים, זה רק השינויים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אין לך מגבלה בעתיד. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אוקיי. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> יש לך מגבלה למה שאומץ. << אורח >> שי סומך: << אורח >> בעדכונים, עוד פעם, יש את האירופים, שחזקה עליהם שהם התחשבו. ומעבר להם אפשר עוד שנה נוספת. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> וזה די והותר. << אורח >> שי סומך: << אורח >> זה בסוף יוצא תקופה מאוד ארוכה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> טוב. << אורח >> שי סומך: << אורח >> ואם הפרסום בישראל היה יותר ארוך, אז זה חצי שנה אחרי הפרסום בישראל. לפי המאוחר. זה נראה מאוד, בדיוק הדיון שהתקיים. ואז באמת זה יוצא שנה במקום חצי שנה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> טוב, בעמוד 19 יש את ההוראה המשלימה שדיבר עליה קודם שי, לגבי חובת הדיווח לוועדה. ב(40א) בסעיף 318 - (1) בכותרת השוליים, המילים "הוראת שעה" - יימחקו. (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(ז) השר ידווח לוועדה עד 1 בינואר בכל שנה, על שינוי בתוספת להוראות מאומצות בשנה שקדמה לה שהתקיים לגביו אחד מאלה: (1) השר נתן צו לעדכון השינוי לאחר שחלפו למעלה מ-60 ימים ממועד פרסום להערות הציבור כאמור בסעיף קטן (ג); (2) לא פורסם צו להחלת השינוי אף שחלפו למעלה מ-60 ימים ממועד פרסום להערות הציבור כאמור בסעיף קטן (ג); (1) הוגשה בקשה לוועדת החריגים לפי סעיף 313א לפי סעיף 3א(ה); (2) נמסרה לגבי השינוי הודעה לפי סעיף 3א(3)(א); בדיווח לפי סעיף קטן זה יפרט המשרד את הסיבות לאיחור במתן הצו ואת הצעדים שהוא נקט למניעת הישנות איחורים במתן הצו." עכשיו, הייתה אפשרות, אני חושבת, חשבתי שהיא אולי יותר נכונה. שכל שנה, אחת לשנה המשרד ימסור הודעות על כל העדכונים שנעשו, עדכונים ומה קרה איתם, באופן שוטף. אבל כאן מדובר על דיווח יותר מצומצם. הוא דיווח רק על מקרים של איחורים. שי, אתה רוצה להסביר את הרציונל דווקא ללכת על מקרים של האיחורים? << אורח >> שי סומך: << אורח >> כן. אנחנו, בגלל ההקלה שעשינו, שאפשרה לפעול לפי הדין האירופי לפני שהצו פורסם, אז יש חשש מרגולטורים לא אחראיים. עוד פעם, לא פנינה. ולכן, אחד מהצעדים שחשבנו עליהם הוא שיהיה דיווח לכנסת. שהכנסת תוכל לפקח על העבודה של משרד הבריאות ולראות שהוא באמת מפרסם את הצווים בזמן. זה מעבר למה שגם ראינו קודם. יש גם אחרי 60 ימים אם המנכ"ל לא מפרסם, אז רק השר יוכל לפרסם. ואנחנו מקווים ששני הצעדים האלה יגרמו למשרד הבריאות לפרסם במועד. כמובן שכאן פנינה נמצאת לידינו וזאת הכוונה שלה. כן? אנחנו מדברים על משהו שאולי יכול להיות, משהו עתידי שיכול להיות עם רגולטור אחר. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אבל מה שנועה אמרה, אם לפרסם את כל העדכונים. שאם חס ושלום נאחר, אז תתחשבו בנו שהיו הרבה עדכונים בכל זאת. נעה, מבחינתנו, אם תרצי דיווח על הכל זה היינו הך. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כי השאלה, היתרון מצד אחד הוא שיש דיווח כל שנה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אין בעיה. אין בעיה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> ואז המשרד ידווח על זה שהוא איחר. מצד שני, המשרד לא יכול לעשות שיימינג עצמי. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אני מעדיפה לא רק לדווח על, כן. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> עד כמה יעמוד בחובתו. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אנחנו, ככל שיוחלט שאנחנו נדרשים לדווח, אז אנחנו מעדיפים לדווח גם על החיוב, לא רק על השלילה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> כאן יש גזר ומקל. זאת אומרת, רגולטור שלא יתנהל כמו שצריך, אז הוא יצטרך לדווח. ורגולטור שהתנהל בסדר אז לא, הוא לא יצטרך לדווח, כי לא יהיו איחורים. אז זה חשוב שיהיה גם הגזר והמקל. הגזר לרגולטור שפועל לפי החוק ומפרסם תוך 60 ימים. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז השאלה אדוני לאיזה כיוון רוצים לקחת את זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה, מה נוח לכם? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני מעדיפה, אם אני כבר מגיעה לדווח על שלילי אני גם ארצה להתהדר בחיוב. אז אני ארצה, אז אנחנו נעדיף לדווח על הכל. << אורח >> שי סומך: << אורח >> זה דיווח מינימלי. אפשר לדווח על כל מה שרוצים, אבל זה המינימום. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> ואז נספר על כמה, לא? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תספר כמה תקנים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כמה תקנים. נכון, למה איחרנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כמה הצלחת לגייס. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> למה לא הצלחנו לגייס, איך התקדמנו עם הרפורמה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אבל השאלה, הוועדה אז רואה לנכון שיהיה לה דיווח על יותר דברים וגם על הנושא הזה של האיחורים? או רק להתמקד בשאלת האיחורים? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> למה אנחנו מראש נקבע אותו, שיהיה דיווח. שיהיה דיווח, שיהיה דיווח כולל, צריך לדעת את הדברים. הם כבר באים לא לספר למה לא הצליחו. אנחנו נשמע גם דברים שהם הצליחו לנקוט בפועל. לא, אפרופו מה שאמרנו, להסתכל במבט לאחור מה עבד, מה לא עבד, בואו נראה. יכול להיות שנצטרך לתת יותר לחץ אחר כך. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אבל יהיה גם דיווח על איחור. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> גם דיווח על איחור. אוקיי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הלאה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז אנחנו נביא סעיף מתוקן בנושא זה. ואחרי זה יש לנו בסעיף, בהוראת המעבר, סליחה אדוני, בסוף החוק. בעמוד 37. הוראות מעבר 35. (א) סמכות המנהל הכללי למשרד הבריאות לפי סעיף 3א(ד1) לחוק העיקרי תהיה נתונה גם לעניין שינוי בתוספת להוראות המאומצות שחל לפני יום התחילה, ותקופת 60 הימים תימנה החל מיום תחילתו של חוק זה. (ב) סמכות מנהל שירות המזון לפרסום לציבור לפי סעיף 3א(ד1) לחוק העיקרי תהיה נתונה גם לעניין שינוי בתוספת להוראות המאומצות שחל לפני יום התחילה. זאת אומרת, גם הוראות שחלו לפני יום תחילתו של חוק זה, כאשר הוא ייכנס לתוקף, תהיה אפשרות שמנהל שירות המזון יפרסם אותו לציבור וגם סמכות של המנהל הכללי תהיה בשביל לתת צו לגבי שינוי שהוא רק שינוי בתוספת. לתקופת 60 הימים תימנה החל מיום תחילתו של חוק זה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> 79ד נוכל להספיק גם היום? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אז זה אומר שאני כבר יכולה לפרסם את, להראות לציבור את העדכונים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן. את יכולה לפרסם מיום תחילתו של חוק זה. אחרי שהחוק יפורסם. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> סעיף 79ד הוא סעיף שנוגע למסמכים שהיבואן צריך להציג. הסעיף הזה נמצא בעמוד, רגע. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> 11. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> תודה. בעמוד 11. ובעניין הזה גם כן משרד הבריאות הלך לקראת היבואנים והסכים להיות יותר גמיש במסמכים, במסמכים שהוא מגיש. אז בסעיף 79ד. חדש (20א) בסעיף 79ד - (1) בפסקה (3), במקום "(1), (2)" יבוא "(1)" והסיפה החל במילה "אולם" - תימחק; זה אומר שאנחנו, כשאנחנו מדברים על המסמכים שאפשר להגיש, רק רגע בבקשה, מפנים למסמכים לפי סעיף 97 ושם במקום 1 ו-2 מאפשרים רק מסמך אחד במקום שניים. רק רגע, אני אמצא את הסעיף. סעיף 97 היום מדבר על אישור שייצור המזון מפוקח על ידי גורם המוסמך לכך במדינת הייצור שנתן אותו גורם מוסמך או 2 אישור סחר חופשי. אז אנחנו מצמצמים את זה רק לאישור שייצור המזון מפוקח על ידי גורם המוסמך לכך במדינת הייצור שנתן אותו גורם מוסמך. אבל יש גם אפשרויות אחרות, שזה כמו תעודת הבריאות ואישור על התנאים, תנאי ייצור נאותים. עכשיו, מחיקת הסיפה, החל במילה "ואולם" היא מאפשרת למעשה לקבל את המסמכים האלה גם לא על ידי גורם מוסמך במדינה אירופית. ובכך יש הקלה מאוד משמעותי. שרון, אולי תתקני אותי. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> על מזון שיוצר מחוץ לאירופה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אני לא בטוחה שזה על מזון שיוצר מחוץ לאירופה. כי פסקה 3 היא פסקה שכל היצרנים נדרשים לעמוד בה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אבל תשימי לב בארץ הייצור. אז אם מזון שיוצר באירופה הוא חייב את הרשות המוסמכת בארץ הייצור ולכן זו תהיה הקלה רק למזון שיוצר מחוץ לאירופה, כי התעשייה אמרה לנו שלסוג מזונות האלה קשה להם להשיג פריסייל מרשות מוסמכת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זאת אומרת, האם ברור מכך שהמזון מתאים. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא הבנתי למה נחוץ שנקריא את הסעיף, עכשיו הבנתי. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> מה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא הבנתי למה נחוץ לקרוא את הסעיף הזה. שנספיק. עכשיו אני מבין. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל מצד שני, החמרנו לגביהם והקלנו עליהם בדרישות בסעיף 3, אבל החמרנו לגביהם בדרישות סעיף 4. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי. אז בסעיף 4 יש פה חלוקה. אולי אני אקרא את הסעיף ואז תוכלו להסביר, שרון? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> איזה סעיף? אם המזון יוצר במדינה באיחוד אירופי, אחד מאלה לגבי המזון. א'. כן? << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> רק שיהיה ברור שאם המזון מיוצר כן באירופה אנחנו כן דורשים שהגורם המוסמך יהיה גורם באיחוד האירופי, אם זה לא ברור מהנוסח. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שנייה. הנה, רשום פה. 4(א) אחד מאלה לפי העניין. (2) במקום פסקה (4) יבוא: "(4) אחד מאלה לפי העניין: (1) אם המזון יוצר במדינה באיחוד האירופי - אחד מאלה לגבי המזון: (1) חשבונית מכירה או קניה על ידי יצרן או משווק במדינה באיחוד האירופי או על ידי יבואן המייבא מזון אליה; (2) תעודת משלוח ליצרן או משווק במדינה באיחוד האירופי או ליבואן המייבא מזון אליה; (3) אישור סחר חופשי שנתן גורם מוסמך במדינה באיחוד האירופי; (4) לעניין מי שצירף לפי פסקה (3) מסמך מהמסמכים כאמור בסעיף 197(1) או (3) - הצהרת יצרן המזון על עמידת המזון בדרישות האסדרה של האיחוד האירופי; (2) אם המזון יוצר במדינה שאינה מדינה באיחוד האירופי - אחד מאלה לגבי המזון: (1) אישור סחר חופשי שנתן גורם מוסמך במדינה באיחוד האירופי; (2) אישור של גורם מוסמך במדינה באיחוד האירופי המעיד שהמזון מיועד לשיווק או שמותר לשווקו במדינה באיחוד האירופי; זאת אומרת, נתתם פה גם כן הקלה. גם אם זה לא יוצר באיחוד אירופי, אם מישהו מאיחוד אירופי יכול להגיד הם עובדים איתנו, אז מבחינתו זה גם. משהו, הערות? << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> כן, אבל זה לא יכול להתקיים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> למה? << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >> כי Presale certificate של האיחוד האירופי לא, מי שמנפיק Presale certificate לשכת המסחר פה יכולה להעיד, כי הם מנפיקים כזה מסמך, הוא עבור היצרן באותה מדינה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> יש לך את חלופה 2. בשביל זה יש לך את חלופה 2. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אז רק אני אגיד לעניין הזה, באמת בגלל זה יש את חלופה 2. ואני רק מבקש להוסיף גם חלופה 3, כתבתי את זה בהערות הראשוניות ששלחתי. חלופה 3 זה בעצם מסמך אחר שקבע שר הבריאות בצו. זאת אומרת שאם אנחנו נבין בעוד חודש, חודשיים, חצי שנה, שהחלופות האלה הן באמת לא מספיק טובות ושיש מסמך אחר שמקובל באירופה, שמשרד הבריאות מסכים, אז שהוא יוכל בצו לאפשר גם את המסמך הנוסף הזה בלי שהוא יצטרך לבוא הנה לכנסת לתיקון חקיקה. אז אנחנו מבקשים להוסיף סעיף 3 מסמך אחר שקבע שר הבריאות בצו. ועוד הערה, מחקתם בפסקה 3 את האפשרות של Presale ליצרן אירופי. ועל זה אני לא זוכר שדיברנו ואני לא יודע למה מחקתם את זה. זה חלופה, בין היתר ליבואן מקביל זה חשוב, שאולי אין לו קשר עם היצרן. למה למחוק את החלופה הזאת? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> בגלל ההקלה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אבל ההקלה היא, יש מישהו שלא מייצר באירופה, למה אני צריך להקשות על מי שמייצר באירופה? << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> לא, אבל מי שמייצר באירופה אנחנו מסתפקים במסמך הרבה יותר פשוט בחלופה השנייה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא הגענו בשום צורה למי שמייצר באירופה. למה להקשות על מי שמייצר באירופה? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> בגלל שיצרנו, סעיף 3 הוא חל על כולם. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> נכון. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> וסעיף 4 יש בו את אישור Presale. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אבל יצרן אירופי לא יכול להשתמש. אז אולי בואו נמחק את העניין הזה שזה רק למדינת חוץ. תחשבי על מישהו שמייצר באירופה ושאין לו את תעודת היצרן ויש לו את ה- Presale. למה לא לאפשר לו? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> איך יכול? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, מי שמייצר באירופה ב-4 הוא ייעזר, ב-3 הוא ייעזר ב- Presale. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אולי הוא יבואן מקביל? אני לא יודע. יכול להיות שיש. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> הוא יקבל את זה לפי פסקה 4. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני חושבת שאתה תבדוק את זה. זה ההערות שקיבלנו מכם ותיקנו את זה בהתאם להערות שלכם. עכשיו אתה רוצה שנחזיר. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אנחנו? אנחנו לא ביקשנו להוריד את ה- Presale, ממש לא. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> מי שמייצר אבל באירופה אמור להיות לו או רישיון יצרן אירופי, או רישיון GMP אירופי או? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> תעודה וטרינרית. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> נכון. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אני אסביר לך, רק רגע רז. הסיפור הוא שיש פה את אישור ייצור, אישור Presale היה אם היינו משאירים את זה גם בפסקה 3 זה היה נשאר גם בפסקה 3 וגם בפסקה 4. אז הוא יכול היה להסתפק רק באישור Presale. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זה היה המצב. זה היה המצב עד עכשיו בחוק. למה להקשות? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> עד עכשיו? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> כן. זה היה המצב עד עכשיו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> איפה ההקלה, פנינה? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> עד עכשיו זה היה אישור Presale של גורם במדינה באיחוד האירופי. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> כן. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> עכשיו אתה מאפשר Presale בכל מדינה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, אז אני אומר, אבל למישהו מהאיחוד האירופי יספיק לו Presale. זה מה שהיה קודם. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> שנייה רגע. רז, אנחנו לא באנו פה להחמיר, אלא באנו להקל. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> נכון. אבל בסוף החמרתם עם האירופי. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> והדרישה הייתה, רגע שנייה. והדרישה הייתה לבקשתכם. אתם אמרתם שיש לכם בעיה בנושא של אישור. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> נכון. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לי אין בעיה שיהיה לכם. כי גם פעם קודמת יכולת עם אישור סחר חופשי על אותו עניין. אבל אני הבנתי מכם, ואני מציעה שאתה תבדוק את עצמך שוב, שאמרתם שאין לכם בנמצא את האישור הזה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא. ליצרן אירופי בטח שיש. הבעיה היא ליצרן לא אירופי. למה לקחת ליצרן אירופי את האפשרות הזאת? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אז אין לנו בעיה להחזיר את אישור סחר חופשי ל-3. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> למה אז ל-3? אבל 3 יאפשר לך לאדם שהוא לא מהאיחוד האירופי. 3 חל לך גם על מי שהוא לא מייצר, לא מיוצר באיחוד האירופי. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, אבל אנחנו צריכים להוסיף לאישור סחר חופשי, אנחנו נצטרך, רק אישור סחר חופשי אנחנו נוכל להכניס לסעיף 3 אישור סחר חופשי לא כהגדרתו. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> רק לגבי יצרן. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> רגע, שנייה. לא כהגדרתו, אלא אישור סחר חופשי ממדינה מהאיחוד האירופי. ואז ככה אנחנו נגביל את אישור הסחר החופשי הזה רק למצב - - - << אורח >> רז הילמן: << אורח >> יצרן שמייצר באירופה. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> אתם טענתם שמי שלא מייצר באירופה לא יכול. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אתם טענת שאין לכם את זה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> שוב, בואו נפריד בין יצרן באיחוד האירופי ליצרן לא. אני לא רוצה שעכשיו תתקעי עוד פעם את כל מי שהוא לא מאיחוד האירופי. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, זה לא עניין של לתקוע. למה אתה מדבר, התיקון הזה היה לבקשתכם. אתה פעם ראשונה שמעלה את זה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> פנינה, אני מרגיש שאנחנו לא מדברים על אותו דבר. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, אני חושבת שמה שנציע, נציע כך: לא נמחק את אישור סחר חופשי, אבל נתנה אותו שהוא אישור סחר חופשי ממדינה מהאיחוד האירופי. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> נכון. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אם הוא יצרן מהאיחוד האירופי אין לו בעיה. ואם הוא לא יצרן מהאיחוד האירופי אז הוא פשוט יצטרך למצוא חלופה אחרת. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> חלופה אחרת. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כי לא יהיה לו אישור כזה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> בסדר. זה מקובל עליך? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז יש לו חלופות אחרות. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני רוצה לוודא שאנחנו מדברים על אותו דבר. הכוונה היא שאם הוא לא יצרן באיחוד האירופי הוא יוכל להשתמש בפיקוח שיש על המפעל שלו, נגיד בארצות הברית, מרשות בארצות הברית. ובאחת מהחלופות של סעיף 4. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל רשום את זה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> רשום את זה. כן. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, כי עכשיו הולכים לתקן את הנוסח. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אבל אמרת את זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל זה מופיע. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> זה מופיע. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא. מה שמופיע כרגע זה שאי אפשר Presale באיחוד האירופי. אני רוצה שכשתוסיפו את ה-Presale זה לא יפגע במי שלא מהאיחוד האירופי. זה מה שאני רוצה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> זה לא יפגע. יש לו כמה חלופות. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אם זה מוגן אז יופי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> וגם היום יש לו כמה חלופות וזה פשוט יהיה חלופה שלא תהיה רלוונטית לגביו. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אבל זה לא, בדיוק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם המזון יוצר במדינה שאינה מדינה באיחוד האירופי, אחד מאלה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, לא. עכשיו הולכים לתקן את א'. במקום 1 ו-2. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> את פסקה 3. אז אנחנו נחזיר, בפסקה 3 נחזיר את האישור סחר חופשי, אבל עם תנאי. בעוד שקודם מחקנו את הסיפה "ואולם" שדרש שזה יהיה במדינה מהאיחוד האירופי, נשאיר את הסיפה הזאת רק לגבי האישור סחר חופשי. בסדר? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> למי שבוחר בחלופה של אישור סחר חופשי. לא לכולם. רק למי שבחר. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> בסדר, זו חלופה. יש כמה חלופות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טוב. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> עכשיו רגע, לגבי הבקשה שהציג קודם רז. לגבי אישור, מסמך אחר שקבע השר בצו. אולי צריך, זה מקובל עליכם עם הצו? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אני באופן, אין בעיה, אין לי התנגדות להוסיף את הסמכות הזאת לשר. נגיד בצו, בתקנות. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> בדקתי עם משרד האוצר, גל אמר גם שאין לו התנגדות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> ועדיין אתם רוצים? << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> זה קצת מייתר את פסקה 5, לא? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, פסקה 5 זה עוד מסמך מעבר. זה לא במקום. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> אני לא הבנתי מה זה גורם מוסמך במדינה. אם יש מדינה שאינה מדינה באיחוד האירופי, מה הכוונה לגבי גורם מוסמך במדינה? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז בסדר, אז יקבע השר בצו. אז אדוני, מחליטים שיהיה כתוב "מסמך אחר שקבע השר בצו". << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> מסמך, זה יכול להיות מכס, זה יכול תעודה וטרינרית. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> כן. אבל אם נגיד אני שוויץ, שהוא לא באיחוד. אוקיי? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אז את מדינה מחוץ לאירופה. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> נכון. ואני רוצה למכור בצרפת. לא מספיק לי שיש לי תעודת מכירה שמכרתי למישהו בצרפת? אני צריכה אישור של משהו שהוא רגולטורי? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> אם יש לך תעודת מכירה מרשות מוסמכת מאירופה אז זה סבבה. ואם לא, אז לא. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> תעודת מכירה אבל זה לא גורם מוסמך במדינה. << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> נכון, זה לא. אז זה הבעיה. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> אז האם אפשר להוסיף משהו? << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >> לא, הוספנו את זה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> בסדר. אבל בגלל זה טוב שאנחנו מוסיפים את - - - שאם נמצא מסמך אחר בעתיד נוכל להוסיף. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> יש לנו עוד הרבה מאוד דברים. אבל אני חושבת שמיצינו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע, אבל שנייה, סיימנו את הסעיף הזה? 37? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, אין לנו פרק שלם. יש לנו, סליחה אדוני, מאוד חשוב. הדיון ביום חמישי מאוד מאוד חשוב. אני מצטערת, מאוד חשוב, כי אנחנו חייבים הרבה דברים שלא היו סגורים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אין בעיה, במקום יום חמישי, שישי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אפשר לעשות. אפשר לעשות רביעי את הדברים. רביעי בבוקר. אבל אם לא סגרנו, מה הטעם? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שנייה. סיימת את 37? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> קראנו את סעיף 79ד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 79ד סיימת? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> סיימנו, כן. אדוני, נשארו לנו כמה דברים פתוחים. הנושא של חיי מדף, חלק מההוראות של, שהם קשורים בין השאר לבעיות עם חקלאות. יש לנו את הנושא של המזהמים והגורמים הרעילים או מזיקים שנשארו פתוחים. יש לנו עוד, עוד מעט דברים שנשארו. הוראות, תאריכים. אז הם לאורך החקיקה, אבל באמת אני חושבת שהייתה פה התקדמות. אתם רוצים להמשיך? יש לנו את הנושא של הפרסום של המועדים של הרשימות. אבל אני לא יודעת עד כמה, עד מתי. אנחנו בסעיף 39 אם אתם רוצים להתייחס. לנושא של מועדי פרסום או שנחזור לזה בדיון הבא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טוב, אנחנו נסיים את הדיון. אני רוצה להודות קודם כל לעו"ד נעה בן שבת. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כל הצוות המשפטי שלכם. באמת, אפשר לומר מהטובים והמשובחים שהכנסת כאן נתנה לנו לוועדה כיועצת משפטית. שולטת ונותנת לנו מרגוע. שום פרט לא נעלם מול עיניה, את וכל הצוות שלך. מנהלת הוועדה וכמובן ראש המטה כאן שעושה עבודה. אני רוצה לומר לכם גם כן אתם, גם התאחדות התעשיינים וגם כן איגוד לשכות המסחר ועוד הגופים שהיו. למרות ההערות, אם אנחנו מסכימים או לא מסכימים, אתם מאירים לנו נקודות, מאירים ומעירים, נקודות שהן נותנות לנו מבט - - - וזה מסייע לכולם. חשוב ההידברות בין הצדדים, גם אם לא, לא על הכל בסוף יש הסכמה לגמרי. אחד מקבל כאן, אחד מקבל כאן. וכמובן לפנינה וכל הצוות, משרד הבריאות ומשרד המשפטים ומשרד האוצר שהיה וכבר התעייף והלך. יהיו לנו עוד דיונים. אנחנו נתכנס בדיון הבא שאני מקווה שכבר יהיו הסכמות, לגמור את הנקודות עם משרד החקלאות והבנות. אני אשמח, הוא לא נמצא כאן משרד האוצר. אני אשמח לקבל, אפרופו מקודם דיברנו באחד הסעיפים בנושא האגרות. מה שמגיע משטחים והמנפ"ש ביקש כך וכך. ובסוף אזרח ישראלי ישלם אגרות שיוצר סוג שמבחינתי ודאי סוג של אפליה לא נכונה. למרות הרצון לחזק והמשך המסחר, אם מדובר לא בהרבה. יותר זה קשור לאוצר. אני אשמח אם לפחות שזה יהיה גם חלק מההמלצות. על כמה כסף מדובר, 10, 12, 15 מיליון או 30 מיליון ש"ח בשנה? מה המשמעות אם סחורות שייכנסו לא ייכנסו. כי נקרא לזה ככה: ליבואנים הגדולים ולמשווקים הגדולים זה אולי פחות רלוונטי. אבל אלה הקטנים שרוצים להיכנס לתחרות על כל דבר זה עוד 300 שקלים, עוד 500, 800, זה, זה בסוף יוצא סכום. וכשאנחנו רוצים להוזיל ביוקר המחיה צריך לעשות כמה וכמה פעולות בהורדת החסמים. אז זה לא אומר שברגע שהורדנו את האגרות באותו רגע המוצרים יוזלו, אבל זה עוד משהו שיגרום לעוד יבואנים להיכנס ולעוד משווקים. והתחרות תגבר ואז אלו תהליכים שנעשים, צריך לדעת על מה מדובר. אני אשמח אם יהיה לנו מספרים קצת על מה מדובר באגרות האלה שעליהן כל כך האוצר מתעקש שזה יישאר כחלק. פחות קשור לבריאות לדעתי, אבל זה קשור לאוצר. מילא אם הכסף היה הולך לבריאות. מילא אם הכסף היה הולך לבריאות אז היינו יותר מבינים ונלחמים על זה. אבל זה לא, גם כן לא שולל ולא מתיר. אבל כשאנחנו מדברים על הסרת חסמים ופישוט הדברים אלו אחד מהנקודות. תודה רבה לכולם. הדיון הסתיים. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:30. << סיום >>