17
16
ועדת הכספים

7.5.2007

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ט באייר התשס"ז (7 במאי 2007), שעה 10:40

סדר היום:
הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 32)(מידע פנים ותרמית במכשירים פיננסיים נגזרים), התשס"ו-2005

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 28)(עיצום כספי), בתשס"ה-2005

נכחו:
חברי הוועדה:

סטס מיסז'ניקוב – היו"ר

חיים אורון

אבשלום וילן

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

יעקב ליצמן

ראובן ריבלין

מוזמנים:
משה טרי


- יו"ר הרשות לניירות ערך

עו"ד יעל אלמוג

- הרשות לניירות ערך

עו"ד שמשון אלבק 

- יועץ משפטי, הרשות לניירות ערך

עו"ד דניאל רימון

- הרשות לניירות ערך

עו"ד מרים אילני

- משרד המשפטים

רביד דקל


-  משרד המשפטים

שאול ברונפלד

- יו"ר הבורסה לניירות ערך

רונית הראל בן-זאב

- סמנכ"ל המחלקה הכלכלית, הבורסה לניירות ערך

כנרת רצון פינקובסקי 
- נציגת לשכת עורכי הדין

דניאל מולקנדוב

- לב התמר השקעות

עו"ד עינב רצון



גד סואן


- מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות

עו"ד נתי שילה

- יועמ"ש איגוד החברות הציבוריות

יועצת משפטית:


שגית אפיק

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רשמת פרלמנטרית:


יפה קרינצה

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 32)(מידע פנים ותרמית במכשירים פיננסיים נגזרים), התשס"ו-2005

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 28)(עיצום כספי), בתשס"ה-2005

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


בוקר טוב, אני פותח את הדיון בנושא הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 32)(מידע פנים ותרמית במכשירים פיננסיים נגזרים), התשס"ו-2005.

משה טרי:

מה שמונח לפניכם זה עוד חלק משכלול השוק וגיוון המוצרים. עד היום, אופציות על מניות לא היו מותרות בבורסה, ובעולם הדברים האלה קיימים כבר הרבה שנים. אותן המגבלות שקיימות במניות מחילים גם על האופציות, בעיקר בכל מה שקשור למידע פנים. אנחנו מדברים על אופציות על מניות – אופציה על מניית טבע, מניית בנק לאומי, IDB. אותם כללים שחלים על המניות יחולו גם כאן. זה דבר נחוץ מאוד לשוק והיה צריך להיות מזמן, כמובן שהוא כרוך בתיקוני חקיקה, שמונחים על שולחנכם.

יעקב ליצמן:

אם זה כל כך חשוב, למה לא הביאו את זה עד עכשיו, למרות שהממשלה החליטה על זה לפני שנה וחצי?

משה טרי:

אני לא רוצה להגיד את אשר על לבי לגבי התהליכים האלה. חבל לנצל את הדיון הזה. יש דברים שצועקים לשמיים ונתקעים כבר שנים וגורמים נזק גדול, אבל אני מרסן את עצמי לא לדבר. 

יעקב ליצמן:

אם יש סודות שאנחנו לא יודעים, לא אצביע. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


ראיתי את משה טרי לפחות כמה עשרות פעמים במשך השנה האחרונה. אני לא זוכר שהצגת לו מתישהו את השאלה הזאת. בוא נשמור על כללי משחק. 

יעקב ליצמן:

יש לי מה לענות על זה, אבל משה טרי אומר שיש דברים נסתרים ואני חושב שחברי הוועדה צריכים לדעת מהם. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

לגבי הסעיף הזה – בבקשה, אבל לא באופן כללי.  

שלי יחימוביץ:

מר טרי אומר שיש לו דברים חמורים להגיד לנו. בוא נבקש פגישה עם משה טרי ונשמע מפיו את אותם דברים חמורים. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


אני מקבל את מה שאת אומרת, אבל זה לא שייך לסעיף הזה.

משה טרי:

יש הרבה דברים שתקועים שנים.  

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


חבר-הכנסת ריבלין, בבקשה. 

ראובן ריבלין:

אתחיל עם תיקון 32, שהוא כל כך הגיוני. הוא מדבר על השוואת האופציות והנגזרים, כפי שנעשה הדבר בבורסת טוקיו, באוסטרליה, בארצות הברית. זה דבר הגיוני לחלוטין, אבל כנראה שהיה גוף בממשלה שהתנגד לזה. אני רוצה לדעת מה היו הנימוקים, למה הם לא רצו להשוות אותנו לנאורות במדינות העולם המתעסקות בבורסה? כשקראתי את הסעיף זה נראה לי דבר מובן מאליו. שאלתי מדוע לא עשו את זה קודם, וענו לי שזה מסתובב בממשלה כבר שנתיים. 

משה טרי:

אין שום גורם שמתנגד לדבר הזה. זאת ביורוקרטיה. 

סמדר אלחנני:

אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה שהסעיף הזה הופיע בחוק שחילק את מניות בל"ל לציבור האזרחים במדינת ישראל. זה היה בדיוק לפני שנתיים. צריך היה לעשות לזה פיצול.

אמנון כהן:

 אני רוצה לדעת מה היה עד עכשיו בנושא האופציות ומה אתה מבקש ממני. 

משה טרי:

יש שני סוגי אופציות בשוק; יש מה שנסחר היום, כתבי אופציה, ויש אופציות טהורות שמוכרות בעולם, שאותן לא יכולנו להוציא בגלל המגבלות האלה, בעיקר של מידע פנים. זה חייב תיקון חקיקה, שמונח בפניכם, מהרגע שזה יאושר אפשר יהיה להנפיק ואותן מגבלות שחלות על מניות יחולו גם על האופציות.

סמדר אלחנני:

מתי זה מתחיל?

שגית אפיק:


עם הפרסום ברשומות. אין לזה תחילה מיוחדת.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


אני מבקש מהיועצת המשפטית להסביר לנו מה ההבדל בין הנוסח המקורי לבין הנוסח המוצע. 

שגית אפיק:


"חוק ניירות ערך (תיקון מס' 33)(מידע פנים ותרמית במכשירים פיננסיים נגזרים), התשס"ז-2007.


תיקון סעיף 52א 1. חוק ניירות ערך התשכ"ח-1968 (להלן – חוק העיקרי), בסעיף 52א – (1) אחרי ההגדרה "חברה" יבוא: "ניירות ערך" – כהגדרתם בסעיף 52; "נכס בסיס" – הנכס נושא ההתחייבות בנייר ערך; (2) בהגדרה "מידע פנים", בסופה יבוא "או במחיר נייר ערך אחר, אשר נייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו"."


זה סעיף של הסדרות, שמוסיף הסדרה של נכס בסיס. 

דניאל רימון:


עד היום, כיוון שלא הייתה הגדרה מיוחדת, ההגדרה הרלוונטית הייתה ההגדרה המופיעה בסעיף 1. כיוון שכבר פסקה הפסיקה שאופציות אינן נכללות בגדר נייר ערך, ספק אם נכנס שם חוזה עתידי, יש סיטואציות שונות לנגזרים, אופציה למניה הבודדת – שעדיין אין אבל אולי תהיה בעתיד – רצינו להבטיח שנייר ערך לצורך הפרק הזה יהיה בהגדרה רחבה. באופן זה אנחנו גם משווים את ההגדרה לזו הקיימת בסעיף 54, שנוגע לעבירת התרמית ובסעיף הקודם, שנוגע לפרק של הגמול. בהתאמה גם עשינו תיקון והגדרנו נכס בסעיף, כיוון שעכשיו אנחנו מדברים על ניירות ערך, שבשפה הפופולרית הם נגזרים, הם נגזרים מנכס בסיס. כמובן שלא לכל נייר ערך יש נכס בסיס – למניה אין כזה – אבל אם זה נייר שיש לו נכס בסיס, אנחנו צריכים להגדיר מהו. הגדרה דומה יש בסעיף 68 לחוק השקעות משותפות בנאמנות. 

יעקב ליצמן:

 היות שמישהו אמר כאן שעיכבתי את נושא ניירות הערך, אני רוצה להגיד: אל"ף, שזה נכון, עיכבתי את זה לתקופה מסוימת. בי"ת, אם אתה רוצה שאסביר למה עיכבתי אני מוכן לעשות את זה – אני לא חושב שמישהו ישמח שאגיד למה. גימ"ל, לא עיכבתי שנה וחצי, עיכבתי חודשיים. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


תודה. שגית, תמשיכי לקרוא, בבקשה. 

שגית אפיק:


"תיקון סעיף 52ב 2. בסעיף 52ב לחוק העיקרי – 

(1) בסעיף קטן (א) – (א) בפסקה (1), אחרי "בבורסה" יבוא "או העושה עסקה בנייר ערך אחר אשר נייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו, והכל"; (ב) בפסקה (2), אחרי "של חברה" יבוא "או על נייר ערך אחר אשר נייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו".
(2) בסעיף קטן (ב) בפסקה (1)(ב), אחרי "מתייחס אליה" יבוא "או בנייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו".
דניאל רימון:

הסעיף המרכזי הוא זה שקראת עכשיו, והוא אומר שבהנחה שלאיש פנים בתאגיד – למשל מנכ"ל של חברה – עושה עסקה בהסתמך על מידע פנימי שלו, שהציבור עדיין לא שותף לו, פועל בנייר ערך שבידו. למשל, הוא יודע שחברה שלו מנהלת משא ומתן כדי להיכנס לשוק הרומני, הציבור עוד לא שותף להחלטה הזאת, עוד לא התקבלה החלטת דירקטוריון, הוא רץ וקונה. יש לו מידע העודף, שפוגם בהגינות השוק, שפוגם בתמחור הנכון של השוק, שבעזרתו הוא מבצע עסקה. זה רלוונטי גם כאשר הוא לא מחזיק את המניה של התאגיד אבל הוא מחזיק חוזה עתידי, איזושהי התחייבות של שני הצדדים לרכוש נכס פיננסי במועד עתידי, שמסתמך על אותה מניה של אותה חברה, שהוא מכיר מבפנים, ההיגיון נותר בעינו. 

אמנון כהן:

 מה יקרה לאותו אדם שגילו שהיה לו מידע קודם והוא השתמש בו?

שגית אפיק:


הוא יכול לקבל קנס של 200 מיליון שקלים או מאסר של חמש שנים. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


תודה. נעבור לסעיף 3. 

שגית אפיק:


"תיקון סעיף 52ה 3. בסעיף 52ה לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא: (א) קנה איש פנים מרכזי בחברה ניירות ערך של החברה שבה הוא משמש איש פנים מרכזי או ניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם, תוך שלושה חודשים מיום שבו מכר ניירות ערך כאמור, או מכר ניירות ערך כאלה תוך שלושה חודשים מיום שבו קנה ניירות ערך כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי עשה שימוש במידע פנים, אלא אם יוכיח כי לא היה בידו מידע פנים בעת המכירה או הקניה, או שבנסיבות העניין סביר שלא היה בידו מידע פנים אותה עת."

דניאל רימון:

הסעיף הזה הוא סעיף חזקה, שאומר שאם נעשו עסקאות בטווח של שלושה חודשים יש כיפוף נטל הראיה, ומי שמואשם צריך להוכיח שהוא לא עשה את זה - - - 

אמנון כהן:

 ממתי מרשיע אותו, מרגע שמגלים את הדבר או מרגע שהוא מואשם סופית בבית המשפט?

משה טרי:

בית המשפט מרשיע, לא אני. 

דניאל רימון:

הסעיף הזה מרחיב את ההגנה הקיימת היום גם על נגזרים. 

שגית אפיק:


סעיף 4. "תיקון סעיף 52ז. בסעיף 52ז לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א)(5), אחרי "מידע פנים" יבוא "או בקשר לניירות ערך אחרים אשר ניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם"; (2) בסעיף קטן (ב), אחרי "ניירות הערך שלו" יבוא "או נייר ערך אחר אשר נייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו". 

דניאל רימון:

כאן זו בדיוק תמונת המראה. אלה סעיפי הגנה, חזקות לטובת הנאשם. עשינו התאמה לכל החזקות. 

שגית אפיק:

"תיקון סעיף 54. בסעיף 54 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב) בסעיף זה, "ניירות ערך – כהגדרתם בסעיף 52."

כנרת רצון פיקובסקי:

אני רוצה לוודא שמבינה את הנוסח המדויק. הכוונה אופציות על המניה, לא לאופציות על המעו"ף או אופציות על היורו או אופציות על הדולר. רוצה לוודא שהתיקון לא מתייחס להם. הניסוח לא ברור.

ראובן ריבלין:

האם ההגדרה "נכס" על פי סעיף 52 כוללת גם את האופציות גם על מטבע זר?

דניאל רימון:

מדובר על כל נגזר שיש לו נייר ערך, שהוא נכס בסיס שלו. לעתים נכס הבסיס יכול להיות נייר ערך בודד; למשל, אופציה על "טבע"; עדיין אין כזאת בארץ אבל יש בקשה, והבורסה מתכוונת לכתוב כאלה. אחת הסיבות שבעטיין הרשות לא נעתרה לבקשה הזאת עד עכשיו היא כי חששנו ממניפולציות. יחד עם זאת, לא סגרנו בפנינו את הדלת, שלפעמים נכס הבסיס יהיה יותר מנייר ערך אחד. למשל, אם מדובר על תעודת סל מניות הבנקים, והמניה של בנק לאומי יכולה להיות 40% מהמשקל במדד הזה, מי שהוא מנכ"ל בבנק לאומי ויעשה עסקה באופציה או תעודת סל על מדד הבנקים, יכול להיות שבית המשפט יכריע שזה נכס בסיס. 

ראובן ריבלין:

 קומודיטיס נכלל בעניין הזה? אופציות לעתיד יכולות להשתנות כתוצאה מההגדרה פה?

משה טרי:

בקומודיטיס אין מידע פנים. 

שמשון אלבק:

העבירה על מידע פנים מתייחסת למידע מחברה, ולכן אין קשר בין זה לבין קומודיטיס ובין זה למטבעות. זה כתוב בהגדרת העבירה. פה אנחנו משנים את הגדרת נייר הערך לצורך העבירה. 

כנרת רצון פיקובסקי:


אם זה ברור, אני מקבלת. בקריאה זה לא היה ברור. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

מי בעד הצעת חוק ניירות ערך, תיקון מס' 33, כפי שהוקרא על ידי הוועדה?

בעד – פה אחד

נגד - אין

אושר

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


תודה, הצעת החוק אושרה לקריאה שניה ושלישית. 

עינב רצון:

אני למה לא הובא לעיון הוועדה נייר העמדה המלא של הרשות לניירות ערך, שמדבר על מקרה כמו של הרמטכ"ל ביום שבו פרצה המלחמה, שהיה שימוש במידע עדיף של המדינה כולה, ולא של חברה פרטית, וזאת לא עבירה על החוק. כשזה קורה בחברה פרטית, שיכולה להיות זניחה, זאת עבירה על החוק, אבל אם יש מידע על המדינה, במיוחד ברמה אסטרטגית, כמו של הרמטכ"ל, זה לא נכנס לתוך החוק. 

משה טרי:

זה לא קשור למה שיש כאן. הנושא של מידע עדיף מטופל אצלנו במישור אחר, שהוא יגיע לכאן בבוא העת.  

היו"ר יעקב ליצמן:


נכון שזה לא קשור, אבל היא אומרת שבאותה הזדמנות שאתה מטפל בחברה טפל גם בזה. 

משה טרי:

זה מטופל. לא מערבבים בין הדברים. 

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 28)(עיצום כספי), בתשס"ה-2005

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


אנחנו עוברים לסעיף 6, הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 28)(עיצום כספי), התשס"ה-2005.

משה טרי:

הסמכויות שיש היום לרשות לניירות ערך הן סמכויות פליליות, שהן כלי כבד, יקר ומורכב. המטרה שלנו היא לעשות את העבודה בצורה יותר יעילה ונכונה. יש כאן מספר כלים, שאנחנו רוצים שיהיו לנו על מנת לפשט את העבודה, כדי שתהליכי האכיפה יהיו יעילים ונכונים. יש כאן מתן תרופה מהירה וזולה לכל מיני הפרות, שהיום הן הפרות שהסנקציה בגינן היא פלילית.

היו"ר יעקב ליצמן:

יש לכם כופר, כמו שיש במס הכנסה, למשל?

משה טרי:

אין כופר, אבל יש זכות לערער. במקרה שלפנינו אין, בנושאים אחרים שיבואו לכאן – יש. 

שמשון אלבק:

כרגע אין כופר. לא כל העבירות וההפרות ראויות לטיפול של משפט פלילי. אנחנו הולכים עם הזרם בכל הדברים; זה מוכר בעולם ומקובל, שיוצרים כלי נוסף, שהוא כלי אכיפתי. הוא סנקציה אבל הוא איננו פלילי. 

אמנון כהן:
להפוך את הקנס לאוטומטי. 

שמשון אלבק:

הוא לא קנס אוטומטי. יש ועדה של הרשות שתדון אם אכן הייתה הפרה, אבל אם הייתה הפרה יש קנס בצידה. אם מישהו אחר בדיווח ביום אחד לא נגיש נגדו כתב אישום, אלא נבחן אם הוא הפר את החוק, ואם הוא הפר את החוק יקבל קנס בהתאם לגודל החברה, ליכולות התשלום שלו. 

אמנון כהן:

 יש לו אפשרות לערער?

שמשון אלבק:

כן.

משה טרי:

אם הגענו למסקנה שהאיחור היה מטעמים כאלה – זה סיפור אחר, אבל יש מקרים שתהיה ראויה גם חקירה פלילית. 

אמנון כהן:

 תהיו כמו בית משפט? תשבו, תבדקו אם החברה - - -

משה טרי:

יש זכות לערער בבית משפט.

שגית אפיק:


זה קיים היום הרבה. 

שמשון אלבק:

זה לא בית משפט, אין לו סמכויות שיפוטיות. מדובר בהפרות שהן בעיקרן טכניות, שהיכולת לברר את העובדות קלה. לכן הרשות, כגוף מקצועי, שמבין הכי טוב בתחום הזה, תוכל לקבל החלטות באופן סביר. כמובן שזה ייעל מאוד את האכיפה וישפר אותה וייצר שוק יותר טוב, בגלל האופן שבו נפעל. מצד שני, כשיגיעו להפרות ועבירות שמצריכות טיפול פלילי ילכו לטיפול פלילי.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

האם יש פה חברות חיתום? 

אמנון כהן:

 יש למישהו מה להגיד? כי זאת תקנה - - - 

משה טרי:

התקנות האלה באות במקום חקירה פלילית, איזו התנגדות יכולה להיות? 

אמנון כהן:

 זה להפוך גוף למעין שיפוטי. 

משה טרי:

הדברים האלה קיימים היום בחוק הקרנות ובחוק הייעוץ. זה הוכח ככלי מאוד יעיל. לקחנו את אותו מודל. 

דניאל מולקנדוב:

האם הענישה הזו כוללת השעיה של שחקן?

שמשון אלבק:

לא, אין סנקציה של השעיה.

דניאל מולקנדוב:

כשנותנים לגוף רגולטורי יותר מדי כוח בידיים, כולל כמעט להיות בית משפט, זה לא טוב. קראנו בעיתונים על חוקר מהרשות לניירות ערך שחקר חברה בורסאית והפך להיות המנכ"ל שלה. הוא פטר אותה בקנס זניח של 1.2 מיליון שקלים. עכשיו הוא גם נחקר - - - 

משה טרי:

מה אתה מערבב דברים? אתה זורק כאן - - - 

דניאל מולקנדוב:

אם יש יותר מדי כוח בידיים, מגיע מצב שאותו אדם צריך אחר כך, במשך שנתיים-שלוש, לטהר את שמו, כי מחליטים החלטות גם בעניינים שקשורים לפרנסה שלו, מטילים עליו קנסות כספיים, לפני שבית משפט נתן את דעתו. 

היו"ר יעקב ליצמן:

במקומך לא הייתי מעיר את זה, כי אני חושב שהם לא צודקים בזה שאין להם סנקציה כזאת. אני לא רואה בזה פסול, כי הדרך פתוחה בפניך לפנות לבית המשפט. 

דניאל מולקנדוב:

אני חושב שכדאי שתהיה ועדה חיצונית ציבורית, שתקבע אם אדם עבר איזושהי עבירה. 

שמשון אלבק:

הרשות היא הגורם. מליאת הרשות זה לא עובדי הרשות. חברי המליאה של הרשות הם אנשים שנבחרים. 

דניאל מולקנדוב:

באיזה רוב חברי המליאה - - -?

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


אדוני, קודם כל, אתה צועק. בי"ת, אם זה הופך להיות אישי אז לא כאן. העלית נקודה, נתנו לך תשובה?

דניאל מולקנדוב:

לא, יש לי עוד שאלה. חברי המליאה, שיקבעו, מה הרוב שלהם? האם ראש הרשות ואחד מחברי המליאה החיצונית הם רוב מספיק? בפועל, יכול להיות שעמדת הרשות תהיה אחת ועמדת המליאה תהיה שונה, אבל מספיקים שני אנשים. זאת אומרת, ראש הרשות הוא זה שמחליט בסופו של דבר. אם לא יהיו לפחות שלושה אנשים בוועדה הזאת - - - 

היו"ר יעקב ליצמן:

אתה יודע שכדי לאשר את החוק הזה מספיק רוב של אדם אחד. 

דניאל מולקנדוב:

כפי שאמרתי, חברי המליאה ממונים על ידי שר האוצר, ורובם הגדול לא עובדי מדינה. כולם אנשים רציניים, שדנים בענייני המליאה כמו דירקטוריון. אופן העבודה של הרשות הוא שהיא קובעת ועדות. בוועדות ניתן לקבל החלטות ברוב. המשמעות של הדבר הזה הוא שוועדה של הרשות דנה בשלושה, ורוב זה שניים מתוך השלושה. 

דניאל רימון:

בנוסח שעבר קריאה ראשונה היה כתוב "יושב ראש הרשות" בלבד, כמו גם המפקח על הביטוח, המפקח על הבנקים וקופות הגמל, שזה אדם בודד. היושב ראש מצא לנכון להרחיב. 

שגית אפיק:


אני קוראת את נוסח החוק המתוקן, שהועבר אליכם על ידי הרשות. 

גד סואן:

אני רוצה להעיר כמה הערות כלליות לפני כן. החוק הזה נדון כבר כמה שנים, מתגלגל במסדרונות הרשות. בפעם הראשונה זה היה דוח מאוד רחב, ספר שקיבלנו, קראנו וישבנו עם אנשי הרשות עליו. זה עבר גלגולים שונים ונוסחים שונים, קיבלו חלק מהערותינו – וודאי גם של גופים אחרים – ושינו את הדברים. הנוסח האחרון הגיע לידינו ביום חמישי, אחרי שהזמינו אותנו לישיבת הוועדה כאן. עברנו עליו והערנו כמה הערות לאנשי הרשות, ואני רוצה לדבר על שני נושאים חשובים. 

ככלל, עיצום כספי הוא דבר ראוי. בניגוד לדברי מר מולקנדוב, אנחנו חושבים שזה טוב, זה מפשט את הדברים ולא כל דבר צריך להיות פלילי, יש מקום גם לדבר אזרחי. אבל - כמו שהוצע בפעם הראשונה כשהגיע התזכיר המפורט שעליו מתבססת כל הצעת החוק הזאת - אנחנו חושבים שצריך לפרסם מראש תקנות או הנחיות שמצביעות על הנסיבות, על המקרים והשיקולים על פיהם תבחר הרשות אם ללכת בנתיב אזרחי או בנתיב פלילי. זה מופיע במפורש בספר עב הכרס של הרשות, אבל פה זה לא בא לידי ביטוי. אנחנו חושבים זה ראוי, שהציבור ידע איך להתנהג, שהחברות הציבוריות ידעו מראש איך להתנהג. זה היה כדבר מרכזי בחוברת הראשונה שהביאה הרשות. 

דבר נוסף, יש אפשרות שיטילו על חברה עיצום כספי, שהיא משלמת אותו, ואחר כך – מסיבה כזו או אחרת או הצטברו דברים שהרשות לא ידעה קודם לכן - מחליטים לתבוע את החברה בהליך פלילי, ומחזירים את הכסף. מה שביקשנו לקבוע - או בחוק או בהודעה שתהיה כאן - שעצם תשלום העיצום הכספי על ידי חברה אינו מהווה הודאה או ראיה במשפט הפלילי. 

אלה הדברים העיקריים. יש עוד כמה הערות פחות חשובות, למשל שהעלו את הסכומים בצורה ניכרת, אבל לזה אני לא רוצה להתייחס.

נתי שילה:

בנוסף למה שאמר גד, אני מבין שהנוסח שהובא לשולחן שונה מהנוסח שהיה בפנינו ביום חמישי-שישי. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

הבנתי שזה פורסם באתר האינטרנט של הרשות. 

נתי שילה:

אולי אתמול. ביום חמישי זה לא היה באתר. אני מבין שאחד השינויים שכתוב בנוסח האחרון של יום חמישי היה שתחילתו של חוק במעמד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 52יח (ג). הסעיף הזה מדבר על כך ששר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי בתקנות לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך בקבוע בחוק זה ובשיעורים שיקבע. התקנות האלה לא הובאו, וכפי שכבר הבנו, מחקו את עניין התחולה. זאת אומרת, התחולה לא תלויה בתקנות האלה שתהיינה. אני מבין שהכוונה היא להפעיל את החוק בלי שהתקנות מונחות על השולחן. לכן, כל זמן שאין תקנות, הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי הנמוך מהעיצום הכספים הקבוע בפרק זה, אלא לפי הוראות התקנות שאינן. 

אנחנו מבקשים להשאיר על כנו את עניין התחולה. כמו שהחוק הזה חיכה כמה שנים, יחכה עוד חודשיים-שלושה, יביאו את התקנות ונראה את התמונה בכללותה. 

משה טרי:

יש לנו סמכות לפטור בכלל מהקנס. אז תדייק. 

מרים אלוני:

זה הכל או לא כלום.

נתי שילה:

בסדר. 

משה טרי:

אז תציין את זה. 

גד סואן:

אתה יכול לפטור לגמרי, אבל אתה לא יכול לתת לו הנחה. 

נתי שילה:

בסעיף 52יח כתוב שעיצום כספי ישולם על פי דרישה בכתב מאת הרשות תוך 30 ימים מיום מסירת הדרישה. דרך אגב, בסעיף המקביל בקרנות הנאמנות מדובר על קבלת הדרישה. השאלה היא מה המשמעות של מסירה; האם זו מסירה בכתב? מסירה ביד? מסירה בעל פה? העניין הזה לא ברור. אולי צריך לשנות את זה ולכתוב מיום קבלתה של הדרישה. 

מרים אלוני:

זה משנה ביום? אין לנו מעקב על הקבלה. 

נתי שילה:

זה עניין טכני, אבל חשוב שיידעו. 

בסעיף 52כב (א) מתייחס למקרה שבו היה קודם עיצום כספי ואחר כך החליטו לבטל אותו וללכת להליך הפלילי. במקרה זה כתוב: אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש כתב אישום בשל הפרה לפי חוק זה, אם הוא סבור כי הנסיבות זאת מטעמים שיירשמו. אנחנו מבקשים להבהיר מי זה התובע. כל הזמן מדברים על הרשות, שאחראית להפעלת העניין. מי הישות של התובע? הוא צריך לכתוב את הנסיבות מטעמים שיירשמו - איפה זה ירשם? אלה הדברים, בנוסף למה שאמר גד. 

שמשון אלבק:


לגבי השאלה של כללים, מתי ילך לפלילי ומתי לאכיפה מנהלית. צריך לזכור שהחוק הזה נועד להקל; במקום ללכת לאכיפה פלילית הולכים לאכיפה מנהלית. לאף אחד אין זכות שיפעילו לטובתו אכיפה מנהלית, כאשר הפרקליטות החליטה להגיש נגדו כתב אישום פלילי. אף אחד לא יכול לבוא לבית המשפט הפלילי ולהגיד: יש אפשרות להטיל קנס אזרחי, אני מבקש שיחילו עלי את כללי הקנס האזרחי. שיקול הדעת נשאר בידי התביעה והרשות, ולכן השאלה - - - 

גד סואן:

זה בסדר, אבל מה הקריטריונים?

שמשון אלבק:

הקריטריונים לאכיפה הזאת הם קריטריונים שייקבעו בצבירה של ניסיון, במהלך שנים. לא נקבע היום קריטריונים ונגביל את עצמנו לפעול בהליך אזרחי כאשר צריך פלילי או הפוך. 

יש פה הרבה מאוד שיקולי מדיניות. אם יהיו אירועים שיצריכו טיפול יותר דקדקני, ונבצע יותר ביקורות בתחום מסוים, נפעיל לגבי אותו תחום את אותן סנקציות מנהליות. מכיוון שהיום אנחנו עדיין לא נמצאים במצב שאנחנו יכולים לקבוע כללים כאלה, ובוודאי שלא לפרסם אותם, אנחנו מבקשים להפעיל את הכלים האלה במשך שנה, שנתיים, שלוש ואז נוכל לשקול אם צריך לפרסם כללים כאלה. בדקתי בהרבה מאוד מדינות בעולם, כללים כאלה לא מפורסמים, וזה ברור למה, כדי לא לאפשר למישהו שמפעילים נגדו הליך פלילי לטעון שמגיע לו קנס כספיץ

לגבי שאלת התשלום, בשום מקום בחקיקה הישראלית לא כתוב שהתשלום יהווה ראיה או לא יהווה ראיה לכך שהאדם הודה כאילו ביצע את ההפרה הזאת, ואם הרשות תחליט להעביר את התיק שלו להליך פלילי זה יהווה הודאה, לכן אי אפשר להכניס את זה פה. התשלום כשלעצמו לא יהווה ראיה. 

משה טרי:

לפני שהולכים לבית משפט, אנחנו מביאים את זה לידיעתו, נותנים לו את זכות השימוע. 

דניאל רימון:

מוציאים הודעה, אחרי ההודעה יש לו זכות להישמע ורק אחרת הוא מקבל דרישה. 

גד סואן:

בעניין הזה נחה דעתנו. אם מכריזים פה שעצם התשלום לא מהווה הודאה - - - 

שמשון אלבק:

לגבי נושא התחולה של כללים להפחתה, דרשנו שיהיו כללים להפחתה כדי להשאיר שיקול דעת בידי הרשות – או הוועדה שתדון בעניין - להפחית במקרים מסוימים. לא בכל העיצומים הכספיים הדבר הזה קיים. שוב, זה כדי להקל, וכמו שאמר יושב-ראש הרשות, אפשר גם לא לתת בכלל. הדבר הזה מחייב הפעלת שיקול דעת. אני לא חושב שצריך לעכב את החוק הזה אפילו יום אחד נוסף בשביל לייצר את הכללים להפחתה, כי כרגע הכללים ברורים, יש עונש ברור ליד כל הפרה. 

יש תהליך שלם שבו מייצרים כללים להפחתה לצורך עיצומים כספיים של אגף שוק ההון. ראינו את הכללים האלה והם נראים לנו סבירים, ברגע ששם זה יעבור אני מניח שבמודיפיקציה כזו או אחרת נביא גם את הכללים שלנו, כי יש לנו אינטרס שלוועדה יהיו כלים יותר גמישים להטיל את העיצום הכספי.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

תודה רבה. שגית, תקראי את החוק, בבקשה. 

שגית אפיק:


אני קוראת החוק בנוסח המתוקן.

"1. הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 32 )(עיצום כספי), התשס"ז – 2007
הוספת פרק ח' 3.

1. בחוק ניירות ערך, התשכ"ח1968-  (להלן- החוק העיקרי), אחרי סעיף 52 יד יבוא:

"פרק ח' 3: עיצום כספי. (א) הרשות רשאית להטיל עיצום כספי על תאגיד מדווח, על תאגיד
שהוא חתם" – זה שינוי לעומת הכחול – "וכן על תאגיד שהציע את ניירות הערך שלו לציבור אף אם אינו תאגיד מדווח, שהפר הוראה מההוראות המנויות בתוספת החמישית, החלה עליו, או הוראה או דרישה שניתנו מכוח הוראה כאמור בסכום הקבוע בתוספת השישית, בהתאם לדרגה שבה התאגיד מסווג לפי התוספת האמורה (בפרק זה – הסכום הבסיסי לתאגיד).

(ב) בעל עניין או מי שחדל להיות בעל עניין, שחלה עליו חובת הודעה לפי הוראות סעיף 37 והפר את החובה האמורה, יהא חייב בעיצום כספי בסכום השווה לעשרים אחוזים מסכום העיצום הכספי הקבוע בחלק א' בתוספת השישית לתאגיד המסווג בדרגה א'. (בפרק זה- הסכום הבסיסי לבעל ענין).

(ג) דרגתו של תאגיד תיקבע, לעניין התוספת השישית, לפי ההון העצמי שלו בהתאם לדוחות הכספיים שהגיש לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בתשקיף שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, לפי המאוחר מביניהם. ואולם, לעניין תאגיד שהוא חתם, תקבע דרגתו לפי היקף ההתחייבויות החיתומיות שלו בשנה שהסתיימה במועד הדרישה לפי סעיף 52 יח בהתאם לדוח האחרון שהגיש לפי חוק זה, ואם לא נדרש להגיש דוח כאמור- תהיה דרגתו, דרגה א'.

הפרה חוזרת 52 טז. בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; בפרק זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה, דרישה או חובה כאמור בסעיף 52 טו(א) או (ב), שנעשתה בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה דרישה או חובה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

הפרה נמשכת 52 יז. בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה עיצום כספי לכל יום שבו נמשכת ההפרה, בשיעור כמפורט להלן: 1) ) לעניין הפרת הוראה מההוראות המנויות בחלק א' לתוספת החמישית או הוראה או דרישה שניתנו מכוח הוראה כאמור -ארבעה אחוזים מהסכום הבסיסי לתאגיד, ובלבד שסכום העיצום הכספי הכולל בשל ההפרה הנמשכת לא יעלה על פי עשרה מהסכום הבסיסי לתאגיד, ובהפרה חוזרת שהיא נמשכת על פי חמישה עשר מהסכום הבסיסי האמור;

(2) לעניין הפרת הוראה מההוראות המנויות בחלק ב' לתוספת החמישית או הוראה או דרישה שניתנה מכוח הוראה כאמור – שני אחוזים מהסכום הבסיסי לתאגיד, ובלבד שסכום העיצום הכספי הכולל בשל הפרה נמשכת לא יעלה על פי ארבעה מהסכום הבסיסי לתאגיד, ובהפרה חוזרת שהיא נמשכת – על פי שישה מהסכום הבסיסי כאמור;

(3) לענין הפרה כאמור בסעיף 52 טו(ב) - ארבעה אחוזים מהסכום הבסיסי לבעל ענין, ובלבד שסכום העיצום הכספי הכולל בשל הפרה נמשכת לא יעלה –(א) לגבי בעל ענין שהוא תאגיד מדווח- על פי עשרים מהסכום הבסיסי לבעל ענין, ובהפרה חוזרת שהיא נמשכת - על פי שלושים מהסכום הבסיסי האמור; (ב) לגבי בעל ענין שהוא יחיד או תאגיד שאינו תאגיד מדווח -על פי שבעה מהסכום הבסיסי לבעל ענין, ובהפרה חוזרת שהיא נמשכת -על פי עשרה מהסכום הבסיסי האמור. 

דרישת העיצום הכספי ותשלומו 52 יח. (א) עיצום כספי לפי פרק זה ישולם על פי דרישה בכתב מאת הרשות, בתוך 30 ימים מיום מסירתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה הודעה למי שאליו נועדה הדרישה על הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את דברו;"- זה השימוע – "בהודעה כאמור יצוין כי בשל הפרה נמשכת יחויב המפר בעיצום כספי נוסף לפי הוראות סעיף 52 יז. 

(ב) הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי הנמוך מהעיצום הכספי הקבוע בפרק זה אלא לפי הוראות סעיף קטן (ג).


(ג) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע בתקנות מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע בחוק זה, ובשיעורים שיקבע". זה העיצום הכספי המופחת. שימו לב שאלה תקנות שהן לא באישור ועדת הכספים.

(ד) תאגיד מדווח שקיבל דרישה מהרשות לתשלום עיצום כספי 6 יפרסם בדו"ח מיידי כאמור בסעיף 36 (ג) את תאריך קבלת הדרישה, את מהות ההפרה שבשלה חוייב בתשלום העיצום הכספי ואת סכום העיצום הכספי.

(ה) אין בהגשת עתירה על דרישה לתשלום עיצום כספי כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
(ו) התקבלה העתירה על דרישה לתשלום עיצום כספי לאחר ששולם, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
עדכון עיצום כספי 52 יט. (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום הדרישה לתשלומו, ואם הוגשה עתירה ובית המשפט הדן בעתירה הורה על עיכוב תשלומו – לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
(ב) יושב ראש הרשות רשאי לעדכן את סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הנקובים בתוספת השישית, ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני יום העדכון לעומת המדד האחרון שפורסם לפני יום תחילתו של חוק ניירות ערך (תיקון מס' 32 (התשס"ז- 2007 כן רשאי יושב-ראש הרשות לעגל את הסכומים האמורים לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים .

(ג) יושב ראש הרשות יפרסם בהודעה ברשומות את הסכומים המעודכנים לפי הוראות סעיף זה. 
הפרשי הצמדה וריבית 52 כ. לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א - 1961 (בפרק זה - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
גביה 52 כא. עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול  פקודת המסים (גביה).

שמירת אחריות52 כב. (א) אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש כתב  אישום בשל הפרה לפי חוק זה אם הוא סבור כי הנסיבות מצדיקות זאת מטעמים שיירשמו.
(ב) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

שינוי התוספת החמישית והתוספת השישית 52 כג. שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת,  לשנות את התוספת החמישית והתוספת השישית, ובלבד שהסכומים המנויים בתוספת השישית לא יעלו על 450,000  שקלים חדשים, וביחס לחתמים- על 100,000 שקלים חדשים.

הוספת התוספת החמישית והתוספת השישית 2. אחרי התוספת הרביעית לחוק העיקרי יבוא:"

התוספת הרביעית והחמישית הן העבירות שמכוחן ישולמו הסכומים. אקריא את הסכומים, הם גבוהים יותר מהסכומים שפורסמו בכחול, גם לעניין ההון העצמי של התאגידים וגם לעניין סכום העיצום הכספי.

"תוספת שישית (סעיף 52 טו ((א) לתאגידים מדווחים ולתאגידים שאינם מדווחים שהציעו ניירות ערך שלהם לציבור- (באלפי שקלים חדשים) 

עד 35,000 א' 15,000
מ- 35,001 עד 70,000 ב' 30,000
מ- 70,001 עד 140,000 ג' 60,000
10

מ- 140,001 עד 280,000 ד' 120,000
מעל 280,001 סכום העיצום הכספי הוא 240,000 באלפי שקלים חדשים. 
(ב) לתאגידים שהם חתמים- היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה במועד הדרישה דרגה סכום העיצום הכספי (באלפי שקלים חדשים) 
עד 70,000 סכום העיצום הכספי הוא 5,000
מ- 70,001 עד 120,000 העיצום הכספי הוא 10,000
מ- 120,001 עד 200,000 העיצום הכספי הוא 20,000
מעל 200,001 העיצום הכספי הוא 40,000
3. בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס- 2000 ,  בתוספת הראשונה, בפרט 32" – זה הערעור בבית משפט לעניינים מנהליים –"אחרי פסקה ( 2), יבוא: תיקון עקיף לחוק בתי משפט מנהליים. החלטה של רשות ניירות ערך לפי סעיף 52 טו לחוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968- . 
4. תחילתו של חוק זה ביום י"ט בתשרי, התשס"ח ( 1 באוקטובר 2007)".

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

מי בעד הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 32)(עיצום כספי), בתשס"ה-2005?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

אושר

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


תודה רבה, התיקון אושר. 

חברי-הכנסת, מתוכנן לנו סיור בשדרות בשבוע הבא, ביום ה-17 בחודש. מאוד חשוב שתשתתפו.

תודה רבה לכולם, אני נועל את הישיבה. 

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.