PAGE  
10
ועדת הכספים

14.5.2007

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ו באייר התשס"ז (14 במאי 2007), שעה 10:00

סדר היום:
1. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דירקטוריון וועדותיו), התשס"ז-2007.

2. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הון עצמי מינימלי הנדרש ממבטח) (תיקון), התשס"ז-2007 

נכחו:
חברי הוועדה:

סטס מיסז'ניקוב 
- היו"ר

חיים אורון

מוחמד ברכה

דב חנין

שלי יחימוביץ

שי חרמש

יעקב ליצמן

סופה לנדבר

מרינה סולודקין

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

ליה שמטוב

מוזמנים:
ידין ענתבי 
- הממונה על שוק ההון, החיסון והביטוח, משרד האוצר

עו"ד נטע דורפמן-רביב – סגנית היועצת המשפטית, משרד האוצר

יוסף הלוי
- איגוד חברות הביטוח

ייעוץ משפטי:
שגית אפיק

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רשמת פרלמנטרית:


תמר פוליבוי

1. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דירקטוריון וועדותיו), התשס"ז-‏2007

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

בוקר טוב ושבוע טוב, אני פותח את הישיבה. אנחנו היום מצביעים על התקנות שכבר הוצגו לנו ביום שלישי, עם השינויים שמייד ידין והצוות שלו יציגו לפנינו, ואחר כך נעבור לסט שני של תקנות נוספות שעדיין לא הוצגו לנו, ואני  מקווה שהפעם הנוסח יהיה גם מתוקן וסופי ונוכל גם להצביע עליהן. 

נטע דורפמן:

בתקנה 2(4) הוספה המילה "בחשבון" - זו פשוט טעות בעברית. 

בתקנה 3, לאור הערה שעלתה בדיון הקודם, הוספנו את מקצוע הביקורת הפנימית כמקצוע אקדמי רלוונטי לכשירות של דירקטורים. 

ואז כן ניתן יהיה לכהן בגלל אופי הפעילות של שני הגופים המוסדיים. תוספות נוספות – לאור הערות משרד המשפטים, שיניו מעט את הנוסח בפסקאות 16 ו-17. 

הוספנו גם בתקנה (ז) שמדברת על השכלה וניסיון עסקי של, שלהנחת דעתו של המפקח מכשירים אדם לכהן כדירקטור, למרות שהוא לא עומד בתנאי ההשכלה והניסיון שנקבעו בתקנה, וזה כדי לאפשר גמישות. 

בתקנה 4(2) יש איסור למינוי לדירקטור מבטח מי שהוא עובד של המבטח. אנחנו גם רוצים לאסור מי שעובד גם בחברת בת של מבטח, כי לא סביר שדירקטור שהוא עובד בחברת בת יפקח על ההנהלה של חברת האם. לכן הוספנו את זה. 

בתקנה 4(3) הוספנו גם כהונה של חבר ועדת השקעות ככהונה שהיא בעייתית, והוספנו אפשרות המפקח לאשר שכהונה או עבודה "אינה מעוררת חשש לניגוד עניינים", ואז כן ניתן יהיה לכהן במקביל, אם באמת אין חשש לניגוד עניינים בגלל אופי הפעילות של שני הגופים המוסדיים. 

תוספות נוספות – לאור ההערות של משרד המשפטים, שינינו מעט את הנוסח בתקנה 8 בפסקאות (16) ו-(17). יש פה שינויים של נוסח ומחקנו את פסקה (17)(ו) שמדברת על התנהגות נאותה של נושאי משרה ועובדים, לאור הערת משרד המשפטים שביקש למחוק את הפסקה הזאת. הטענה היא שבכללים שנועדו להבטיח התנהגות נאותה לא ברור למה הכוונה. ביקשו מאתנו למחוק את הפסקה, כי לא ברור מה ההגדרה של התנהגות נאותה ומה המשמעות שלה. ביקשו זאת מאתנו, ולכן הסכמנו למחוק את הפסקה הזאת. כפי שאמרתי, בפסקה 8(17) יש כל מיני תיקוני ושינויי נוסח שביקש משרד המשפטים.  

בסעיף (ה)(ג) בפסקה (10) הייתה טעות לגבי המועד לדיון והתדירות של הדיון של דירקטוריון. בפסקה (10) יש כניסה לתחומי פעילות חדשים, שסביר שתהיה לפני הכניסה לתחום הפעילות החדש, ולכן הוספנו את זה. גם לגבי התקנה הזאת הוספנו שנושא משרה זה גם חבר ועדת השקעות, כך שכל ההתייחסות לדיונים היא גם לגבי חבר ועדת השקעות ולא רק לגבי נושאי משרה אחרים, בגלל החשיבות של חברי ועדת השקעות בפעילות של גופים מוסדיים. 

שלי יחימוביץ:

הערתי לסעיף 9 בישיבה הקודמת, שמניעת ניגוד עניינים ענפי מאוד מעורפלת. זה הכל תלוי ברצונו הטוב. יבוא ויגיד "יש לי פה ניגוד עניינים" – לא ישב, ואם יבוא ויגיד "אין לי" - הוא יישב.  

נטע דורפמן:

למעשה אנחנו מטילים את האחריות על המבטח. אנחנו דורשים שהמבטח יערוך רשימה אחת לחצי שנה, שהוא מפרט את שמות הדירקטורים - - -

שלי יחימוביץ:

 למה שחבר דירקטוריון לא יגיש תצהיר לניגוד עניינים? זה נראה לי הרבה יותר משמעותי מאשר הדבר האמורפי הזה, ועניין ניגוד עניינים הוא קריטי. 

נטע דורפמן:

זה בנוסף, אבל אפשר להוסיף שכל דירקטור יגיש תצהיר לגבי היותו או אי היותו בעל ניגוד עניינים. הוא יגיש תצהיר שהוא חייב גם לעדכן אותו. בתצהיר תהיה התייחסות לכך שאם זה ישתנה, הוא חייב לעדכן את המבטח. 

שלי יחימוביץ:

 אתם מוסיפים את זה עכשיו?

נטע דורפמן:

 נוסיף את זה. 


בנושאים לדיון בתקנה 19(2) ועדת הביקורת צריכה לתת המלצה לגבי שכרו של רואה חשבון. הוספנו "לאחר שבחנה כי השכר הולם את היקף הביקורת הנדרש". 

בפסקה (4) נאמר "מתן המלצה לדירקטוריון בדבר שכרו של המבקר הפנימי". הרחבנו את זה ל"שכרם ואופן תגמולם של המבקר הפנימי...ושל עובדי מערך הביקורת", לא רק המבקר עצמו אלא גם העובדים. 

חיים אורון:
פה כתוב "ששכרו נמחק".

נטע דורפמן:
ופה "שכרם ואופן תגמולם", זה גם וגם, גם על העובדים שלו, לראות שבאמת השכר של העובדים גם הוא הולם ולא רק של המבקר עצמו בגלל החשיבות של העובדים.  


התיקונים הבאים הם תיקונים בסעיף התחילה. היו לנו פה טעויות בהפניות, מכיוון שההפניות התייחסו בטעות לאותיות, ושינינו את זה בנוסח עצמו למספרים. בטעות ההפניה לא הותאמה בהתאם, ועכשיו התאמנו אותה לסעיפים הנכונים, במקום 22(א) – 22(1), לפי המספור הנכון. הייתה טעות בתקנה 21, שאמרנו שהיא תיכנס לתוקף החל מתשעה חודשים. התקנה מקלה על הגוף המוסדי ומאפשרת לו להקים ועדה, אבל יש דרישות כשירות לאותה ועדה. הוועדות האלה היום קיימות, ולכן את הסוף של אותה תקנה שדורשת את תנאי כשירות נכניס רק עוד תשעה חודשים, כדי שלגופים המוסדיים תהיה אפשרות להתאים את תנאי הכשירות של חברי אותה ועדת המשנה לכשירות שנדרשת לפי התקנות.  

חיים אורון:

אני אצביע בעד, אבל אני אומר גם ליושב ראש הוועדה, שאני מבין שיש המלצות של ועדת גושן, שעוסקת בכל מגוון הנושאים האלה. לא במקרה בדיון הקודם העליתי כמה נושאים, שעל חלקם קיבלתי תשובות, לגבי חלקם אני בעצמי מתלבט ולגבי חלקם אני לא יודע מה לעשות, אבל לגבי כל הנושא של הדירקטוריונים, הדירקטורים, הדח"צים והדמ"צים הוא אני שואל האם אין מקום לקיים את הדיון בוועדה כדיון חצי אקדמי על דוח ועדת גושן. 

אני רוצה להגיד בגלוי, מעבר לעניין האקדמי שיש לי בנושא, שיש לי יסוד סביר להניח שהרבה מאוד כוחות במשק היום רוצים לשחוק את החלטת הוועדה הזאת. אני מציע שהוועדה שלנו תהיה גורם – ואני אומר את זה מאוד בזהירות, כי אני לא מכיר אותה  – שבגדול ייתן גיבוי. לכן אני מנצל את ההזדמנות שנזמין את גושן, שהופיע פה בזמנו הרבה מאוד בנושא כבעל עניין, אבל עכשיו הוא יופיע בכובע האקדמי שלו. מי מינה אותו? אתם או רשות ניירות ערך?

ידין ענתבי:

טרי. 

חיים אורון:

אני יודע שמשה טרי עוסק בנושא ואפילו עשה פעולות מאוד חשובות בתקופה האחרונה בנושאים הללו שזכו לכותרות, וכל הכבוד לו על כך, אבל אני לא בטוח שזה פותר את העניין. 

שגית אפיק:

חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הוספנו בתקנה 3 כשרות דירקטור בפסקה (3). יש שם כבר הצהרות בכתב אחרות: "הוא הצהיר בכתב, בנוסח שהורה עליו המפקח, כי מתקיימים בו התנאים הנדרשים בתקנה זו ובתקנה 4" "ולגבי היותו בעל זיקה לתאגיד בענף משנה כאמור בתקנה 9", שזו התקנה של ניגוד העניינים, וההמשך "וכי הוא בעל הכשרה מתאימה לכהן במבטח, בשים לב לאופי פעילותו של המבטח והיקפה; הצהרה כאמור תישמר במשרדו הרשום של המבטח". 

נטע דורפמן:

בהצהרה אנחנו נכתוב שהוא מתחייב להודיע למבטח על כל שינוי. למעשה, בכל דבר שקשור לתנאי הכשירות הוא חייב לעדכן, לא רק בזה. 

חיים אורון:

דירקטור לא חייב להצהיר על ניגוד עניינים?

קריאה:

 לא בכתב. 

סמדר אלחנני:

מה עם השאלונים האלה שצריך למלא?

יעקב ליצמן:

דירקטור ממלא שאלון, וחייב להופיע בו גם הסעיף הזה של ניגודי אינטרסים. 

נטע דורפמן:

אנחנו מדברים על תאגידים פרטיים, לא חברה ממשלתית. שם אין שאלונים. 

יעקב ליצמן:

למה לא? 

נטע דורפמן:

 אלה גופים פרטיים. בתקנות האלה את תנאי הכשירות. אנחנו דורשים פה הצהרה, ואנחנו גם נוציא את הנוסח של ההצהרה. הוא צריך להצהיר שמתקיימים בו תנאי הכשירות, ואצלנו ספציפית גם לגבי ניגוד העניינים הענפי. כמובן שכאשר נכתוב הצהרה כזאת, נכניס בה שהוא מתחייב להודיע למבטח על כל שינוי, כמו בכל תנאי כשירות. 

ראובן ריבלין:

 בסעיף 3(ז), האם כאשר אתם אומרים "בעל השכלה" לעומת "בעל השכלה אקדמית", אתם מתכוונים לבעל השכלה של החיים?

שגית אפיק:

השכלה של החיים זה בסעיף (ו). 

נטע דורפמן:

בתנאי ההשכלה כתבנו רשימה סגורה של תארים אקדמיים.  

חיים אורון:

 בוגר ישיבה. 

יעקב ליצמן:

 בכל מקום אתה מגיע לישיבות. 

חיים אורון:

 אני בעד, מה קרה? אם הוא מתאים, למה לא? אני נגד הופעת בוגר ישיבה בתור מקצוע, אבל אם מדובר באדם שהיה ראש ישיבה, ניהל עסק גדול וגייס כספים?

יעקב ליצמן:

 והיה יושב ראש ועדת הכספים. 

סמדר אלחנני:

 זאת קבוצה מאוד גדולה, יש לנו חמישה כאלה. 

ראובן ריבלין:

להערכתי, השכלה בישיבה היא השכלה. לעומת זאת, כשאומרים "בעל השכלה" באופן גורף זה השכלה מן החיים. אני מכיר אנשים מעולים שניהלו מערכות שלמות, שכל השכלתם הייתה של השכלה של האוניברסיטה של החיים. לא הייתה  להם שום השכלה פורמלית, ובכל זאת הם היו אינטלקטואלים. סעיף (ז) פותח את הפתח פעם ראשונה. נתתי כדוגמה את ירון לונדון בזמנו, כאשר מינו אותו להיות אחראי על תוכניות ברשות השידור או דן שילון. מעולם לא הייתה להם אז השכלה פורמלית, אבל היה להם ותק. השאלה שלי היא האם הם מקבלים פעם ראשונה גושפנקה. 

חיים אורון:

לא פעם ראשונה. מופיע סעיף צ'רה בחוק הדירקטוריונים שחוקקתי. אני חוקקתי את מה שכתוב בסעיף (ו). דן מרידור אמר שזה סעיף אורון, ואני אמרתי שזה צ'רה. 

ראובן ריבלין:

סעיף (ו) היה, אבל נדמה לי שסעיף (ז) לא היה. (ז) אומר: אתה נותן פרשנות להשכלה שהיא לא אקדמית, למשל השכלה רבנית בעיני רבים היא השכלה לכל דבר. 

חיים אורון:

 תקרא את סעיף (ו). 

נטע דורפמן:

בסעיף (ז) אנחנו מדברים על השכלה ועל ניסיון עסקי. השכלה פה לא באה בנפרד מהניסיון העסקי. אני רוצה להסב את תשומת לבכם שבתקנה (א) יש פה רשימה סגורה של תארים אקדמיים.

ראובן ריבלין:

 הדגש הוא על ניסיון עסקי?

נטע דורפמן:

 השכלה וניסיון עסקי, שניהם. 

שגית אפיק:

הם לא התכוונו להשכלה מהחיים. 

נטע דורפמן:

 השכלה מהחיים זה ניסיון עסקי, לא דרשנו תואר אקדמי כמו שדרשנו ב-(א), אבל זאת צריכה להיות איזושהי השכלה שיש לה בסיס, לאו דווקא בתארים שרשמנו בתקנת משנה (א), אבל זה בא ביחד עם ניסיון עסקי, וזה לא בא בנפרד. 

חיים אורון:

 אני העליתי בישיבה הקודמת שאלה. אנחנו מדברים פה על תאגידים פיננסיים. בתאגידים הפיננסיים יש שאלה שעלתה גם בתקשורת בתקופה האחרונה אודות התפקיד של נציג התאגיד הפיננסי באסיפת בעלי מניות, שהוא מייצג את הכסף של הציבור. מצפים ממנו, במקום בוזגלו או כהן מחדרה, להיות בעל המקצוע. האם זה מופיע פה באיזושהי צורה?

ידין ענתבי:

לא, זה לא רלוונטי בכלל לתקנות האלה. נשלח לך את זה בדוח של הוועדה. זו ועדה שמטפלת רק בנושא הזה של מעורבות של הגופים המוסדיים בחברות הציבוריות בהן הם משקיעים. אמרתי לך גם בפעם הקודמת, שאנחנו נגיע פחות או יותר בעוד חצי שנה לכנסת, כי אנחנו עדיין בשלבים של טיוטות. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד אישור תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דירקטוריון וועדותיו), התשס"ז-2007? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דירקטוריון וועדותיו), התשס"ז-2007 נתקבלו.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

התקנות אושרו. 

2. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הון עצמי מינימלי הנדרש ממבטח) (תיקון), התשס"ז-2007

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

אנחנו עוברים לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הון עצמי מינימלי הנדרש ממבטח) (תיקון), התשס"ז-2007. 

ידין ענתבי:

זה נושא פחות מעניין מהנושא הקודם, ובטח פחות מעניין מתוכנית ויסקונסין. 

יעקב ליצמן:

זה  הרבה יותר מעניין ממה שאתה חושב – הון עצמי בביטוח. 

ידין ענתבי:

צד ההתחייבויות, הצד השמאלי של המאזן של חברת הביטוח או של כל חברה מורכב משני חלקים, מהתחייבויות ומהון עצמי. בחברת ביטוח ההתחייבויות הן מאוד חשובות, כי הן מייצגות את האקטואריה או את התשלומים העתידיים שחברת הביטוח מצפה לשלם בגין נזקים, בין אם אלה מקרים של אובדן כושרן עבודה, בין אם אלה תאונות דרכים, בין אם אלה תאונות רכוש ובין אם אלה שריפות של דירות וכולי. 

ההתחייבויות מייצגות את המספר, את ה-best estimate שהאקטואר ורואה החשבון בחברה יודעים להגיע אליהם בקשר להתחייבויות העתידיות של חברת הביטוח. ללא קשר לזה, בחברות ביטוח כמו בבנקים מחזיקים כרית של הון עצמי. ההון העצמי הזה זה הון עצמי די רחב. 

שלי יחימוביץ:

 מה זאת אומרת "ללא קשר לזה"?

ידין ענתבי:

ללא קשר לגובה ההתחייבויות. יש קשר, אבל אני מקצין קצת את התמונה ואומר שללא קשר לגובה ההתחייבויות הביטוחיות יש עוד כרית ביטחון. הטענה היא שמדובר באקטואריה, מדובר בסיכונים ארוכי טווח, מדובר בדברים שהם סטטיסטיים ולא ודאיים, מדובר בגופים שאנחנו שמרניים לגבי ההתנהגות שלהם, ולכן אנחנו אומרים: אם יש טעות בהתחייבויות האקטואריות, אנחנו רוצים עוד כרית ביטחון שתוכל לכסות את זה בנוסף. 

יעקב ליצמן:

בוא ניקח את הראל שהיא חברת ביטוח. ההון העצמי שלה נמחק בגלל המעילה. 

ידין ענתבי:

לא, כי המעילה הייתה בחברה שלא קשורה בכלל לחברת הביטוח. 

סמדר אלחנני:

 גם לחברת ביטוח יש ביטוח נגד מעילות. 

ידין ענתבי:

 המעילה בהראל הייתה בחברת אחות לחברת הביטוח. 

יעקב ליצמן:

לא משנה, אבל זו חברת הראל. 

ידין ענתבי:

 היא בכלל לא תחת הרגולציה הזאת. אנחנו לא נוגעים בה היום. התקנות לא רלוונטיות לגביה, כמו שהתקנות שהבאנו מקודם גם לא רלוונטיות אליה. 

יעקב ליצמן:

בגלל שזה על סדר-היום היום, בהראל נמחק ההון העצמי. נכון שיש לה ביטוח ונכון שאני גם לא צופה איזו בעיה לחברה, אבל מה שכן חשוב לי - ואני מודה שזה לא שייך להון עצמי כאן -  זה שלב של היעדר פיקוח - - - 

ידין ענתבי:

הראל השקעות לא מפוקחת בכלל על ידינו. גם אם זאת הייתה חברה של ניהול השקעות בבנקים, היא לא הייתה מפוקחת. 

יעקב ליצמן:

גם לבנק יש פיקוח על הבנקים, על אף שהוא פרטי. 

ידין ענתבי:

גם הבנק מפוקח, בדיוק כמו שחברת ביטוח מפוקחת. חברה אחות של הבנק לא בהכרח מפוקחת. 

יעקב ליצמן:

 הראל ביטוח כן מפוקח. 

ידין ענתבי:

אבל בית ההשקעות הספציפי הזה לא. 

שלי יחימוביץ:

 מה ההבדל? יכול להיות שחברה מפוקחת וחברה בת לא מפוקחת?

מרינה סולודקין:

זה נוח למישהו. צריך לחוקק חוק חדש. 

ידין ענתבי:

 חברה בת היא חברה אחות, שהפעילות שלה שונה לחלוטין. 

יעקב ליצמן:

האם האירוע האחרון בהראל לא מוכיח לך שצריך לפקח גם על חברה בת? אם חלילה וחס לא היה ביטוח על המעילה הזאת, הרי הכל היה הולך שם לטמיון. 

שלי יחימוביץ:

אתה חושב שגם חברות שעוסקות בניהול תיקים צריכות להיות מפוקחות?

ידין ענתבי:

הן מפוקחות ברמה כזאת או אחרת - - -

שלי יחימוביץ:

 אתה חושב שצריך לשנות פה את החקיקה?

ידין ענתבי:

אני לא יודע להגיד, אני לא חושב. 

יעקב ליצמן:

אין הבדל, אם הוא מסכן את חברת הביטוח. נניח שלחברה בת של הראל לא היה ביטוח על המעילה הזאת, אז החברה הייתה יורדת לטמיון. זאת אומרת שגם על זה צריך פיקוח. 

ידין ענתבי:

 החברה הייתה יורדת לטמיון, ובמקרה הספציפי הזה לא היה נגרם שום נזק לאדם הבודד, כי במקרה הספציפי הזה המעילה  כנראה השפיעה רק בבעלי המניות. במקרה הקיצוני והגרוע ביותר, זה היה פוגע בבעלי המניות. 

יעקב ליצמן:

ואם הוא היה מועל בעוד 30 מיליון שקל? 

ידין ענתבי:

אני לא יודע מה להגיד לך. בכל מקרה, אם נחזור לתקנות של היום, היום אנחנו מתאימים את הדיווח הכספי של חברות הביטוח לתקינה החשבונאית הבינלאומית, כפי שפורסמה לפני כשנה וחצי. כל ענף ביטוח הותאם לתקינה  הזאת. יש סיווג שונה של העתודה לסיכונים מיוחדים. מעבירים אותה מצד ההתחייבויות לצד ההון העצמי, וזאת בדיוק המטרה של התקנות האלה. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

חברי הכנסת, האם מישהו רוצה להתבטא לפני שאנחנו נותנים לסמדר לומר את דבריה ואחר כך לקרוא את התקנות?

יעקב ליצמן:

 לא צריך לקרוא. 

סמדר אלחנני:

אני רק רוצה להזכיר לחברי הוועדה, שבחוק ההסדרים האחרון תיקנתם את המצב של חברות הביטוח. אישרתם את הפטור ממס בשביל העברה מעתודה להון עצמי. זה מה שאז עשו בוועדה, וזה היה בחקיקה ראשית כשאישרו להם את הפטור. עכשיו זה מתלבש על זה והתקנות האלה מתלבשות על זה שהן קובעות מה הוא אותו הון עצמי נדרש. אז אמרתם שיש להם מספיק. זאת אומרת שאין פה בעיה של העברת עתודות, נכון ידין?

ידין ענתבי:

לא, רק רישום מצד אחד לצד שני. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

מה השינוי?

שגית אפיק:

לעניין התחילה, מופיעה אצלכם בתקנה 3 תחילה רטרואקטיבית ל-31 במרץ 2007. אנחנו המלצנו שהתחילה תהיה באחד ביוני, והאוצר מבקש שהתחילה תהיה ביום הפרסום של התקנות. זאת הכרעה של הוועדה. אני חושבת שנכון יותר אחד ביוני, כי זה תאריך שכולם יידעו אותו. 

סמדר אלחנני:

יום הפרסום זה דבר אמורפי. 

יוסף הלוי:

זה הוא שינוי טכני, שחייבת להיות בו התאמה בין החוק שציינה פה סמדר לבין מה שרוצים לעשות בתקנות, וצריך לעשות את זה לפי התאריך שבו אנחנו מפרסמים את הדוחות הכספיים, כי אחרת הדוחות הכספיים לא ייצגו את מה שרוצים לייצג. הרטרואקטיביות היא במקומה פה. 

שגית אפיק:

התחילה תהיה מיום פרסום התקנות. זה שונה ממה שמופיע בפניכם, אבל זה בהסכמה. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

מי בעד אישור תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הון עצמי מינימלי הנדרש ממבטח) (תיקון), התשס"ז-2007? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – כולם

נגד – אין

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הון עצמי מינימלי הנדרש ממבטח) (תיקון), התשס"ז-2007 נתקבלו. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

התקנות אושרו. תודה רבה. 

הישיבה הסתיימה בשעה 11:00.