פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת החוץ והביטחון
20/02/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 19
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שני, כ"ט בשבט התשפ"ג (20 בפברואר 2023), שעה 11:00



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ב-2022 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
רם בן ברק – מ"מ היו"ר
גדי איזנקוט
ישראל אייכלר
אורנה ברביבאי
עמית הלוי
משה טור פז
מאיר כהן


מוזמנים: 
	גיל ברינגר
	–
	משנה למנכ"ל רשות האוכלוסין, משרד הפנים

	דרור גרנית
	–
	רפרנט ביטחון, משרד המשפטים

	ירון ארגז
	–
	מנהל אגף מחקר וסטטיסטיקה, משרד התיירות

	שרון רובינשטיין צמח
	–
	לשכה משפטית ביטחון לאומי, המשרד לביטחון פנים

	גלעד בהט
	–
	יועמ"ש, רמ"ד אח"מ וטכנולוגיות, המשרד לביטחון פנים

	שירה קרואני
	–
	יועמ"ש, קמ"ד טכנולוגיות ואח"מ, המשרד לביטחון פנים

	אמיר ליפשיץ
	–
	יועמ"ש אג"ת, המשרד לביטחון פנים

	רינת סיגל
	–
	קצינת מודיעין מ"י, המשרד לביטחון פנים

	סגלית ברקאי
	–
	לשכה משפטית, משרד התחבורה

	נרמין ברהום
	–
	עוזרת ראשית, משרד הבריאות

	יניב יוסף ארד
	–
	רע"ן לוטר ונושאים מיוחדים, מל"ל

	אנה ויטס
	–
	ממונה הערכת סיכונים, רשות המיסים

	דוד בן חיון
	–
	מנהל אגף בכיר ביטחון סחר חוץ, רשות המיסים

	אפרת פוקס
	–
	מנהלת קשרי ממשל, אל על

	ע.כ.
	–    
	ר' מכלול זרים, 570, שב"כ

	ק.ל.
	–
	יועמ"ש 870, שב"כ

	מ.י.
	–
	יועמ"ש חקיקה, שב"כ

	א.ג.
	–
	עו"ד, מוסד




מוזמנים באמצעים מקוונים:
	לירון הופפלד
	–
	המחלקה המשפטית, משרד המשפטים

	עידן דיין
	–
	עו"ד בלשכה המשפטית אל על

	עדי הירשקורן-קליין
	–
	ממונה על הגנת הפרטיות, אל על

	תהילה אלטשולר
	–
	המכון הישראלי לדמוקרטיה







ייעוץ משפטי: 
מירי פרנקל-שור
עידו בן יצחק
אילת לוי נחום

מנהל הוועדה:
אסף פרידמן

רישום פרלמנטרי:
איה לינצ'בסקי



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.










הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, 
התשפ"ב-2022


 
<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

בוקר טוב. אני פותח את הדיון על הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, החוק לאיסוף נתוני PNR של נוסעים שנכנסים לישראל. בתחילה החוק יוצג, אחרי זה נשמע התייחסות של הגורמים השונים, גם הממשלתיים וגם הארגונים השונים, נערוך דיון והחלטה.  

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

הצעת החוק שמובאת לפתחה של הוועדה היום זו הצעת חוק שעוסקת באיסוף מידע של נוסעים, כל אדם שנכנס ויוצא מישראל, ספציפית באמצעות טיסה. הצעת החוק מבקשת להקנות סמכות לרשויות, במיוחד לרשות המסים שתקים מרכז מיוחד לעניין הזה, להקנות לה סמכות לדרוש את המידע מחברות התעופה, זאת לצורך ניתוח המידע באופן שיאפשר להפיק ממנו תובנות מודיעיניות שיאפשרו לממש את תכליות החוק. תכליות החוק הן מאבק בטרור, מאבק בפשיעה חמורה, הגנה על בריאות הציבור בהקשרים של מחלות ומגיפות, ספציפית לאור ניסיון הקורונה הטרי לכולנו, אבטחת התעופה והגירה.   

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

אז למה רשות המסים?

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

אתחיל קודם בהצגת החוק, החוק הזה הוא תוצר של עבודת צוות בין משרדי של כל גופי הממשלה המעורבים שמיוצגים פה סביב השולחן והוא תוצר של עבודה בת כשנתיים. זה עולם תוכן בו איסוף המידע הזה נעשה במדינות רבות בעולם, בעשרות ממדינות העולם, לרבות מדינות מערביות ודמוקרטיות. אני מדגיש את הנקודה משום שעלו כל מיני טענות על זה שזה חריגה ישראלית, המצאה ישראלית, זה לא המצב. באופן יחסי אנחנו מיושרים פה לסטנדרט העולמי בכל מיני פרמטרים ונושאים, גם מבחינת תוכן המידע, שמירת המידע, עיבוד המידע וכדומה. לזה ניכנס כשנצלול לעומקם של הסעיפים. חשוב לי להגיד את זה עכשיו שבהקשר הזה אנחנו במסגרת רעיונית שקיימת בעולם וגם מחויבות בין לאומיות לעניין איסוף המידע.  

עולם התעופה האזרחית בעולם מוסדר באמנת שיקגו, מכוחה של אמנת שיקגו יש נספחים שונים שמסדירים פנים שונים של התעופה האזרחית ובתוך עולמות התעופה האזרחית יש ארגון שנקרא ICAO   שהוא ארגון התעופה הבין לאומית שכונס תחת כנפיו את רשויות התעופה האזרחיות ברחבי העולם, רתא"א שלנו והמקבילות שלה בעולם והוא מייצר סטנדרטים של תעופה אזרחית וגם בו מתבססת הדרישה לאסוף את המידע שאנחנו מבקשים להקנות סמכות לאסוף. במובן הזה אנחנו מתיישרים לתוך סטנדרט בין לאומי ובכלל אנחנו באיחור יחסית למדינות העולם מבחינת לוחות זמנים.

אמרתי שהצעת החוק הזו גובשה על ידי צוות בין משרדי שישבו בו כל נציגי הגופים הממשלתיים השונים ועלתה השאלה איפה נקים את המרכז הזה. במדינות שונות בעולם, המרכזים המקבילים ה-PIU, Passengers Information Units, שזה בעצם המרכז שאנחנו מבקשים להקים פה, מוקמים תחת מסגרות שונות. בחלק מהמקומות הם מוקמים תחת משרד הפנים ובחלק מהמקומות תחת משרד המשטרה, בכל מיני קונסטלציות, כל מדינה לפי הקונסטלציה שלה. אבל אפשר לומר שכל מדינה בדרך כלל שמה את זה תחת השחקן שהוא שומר הסף בכניסה לשערי המדינה, אחד מהם. 

יש מדינות, כמו ארצות הברית, שישנו שומר אחד בכניסה - Customs Immigration - יש מדינות כמו ישראל בהם יש שני שחקנים בכניסה, אחד המכס ואחד ההגירה. אנחנו בחרנו לשים את זה תחת מכס, בתוך המסגרת של רשות המסים והמכס ולא בהגירה מכל מיני סיבות של חלוקת תפקידים, משימות וסמכויות. בתהליך בו גיבשנו את הצעת החוק השאלה הזו עלתה יותר מפעם ובסופם של כמה סבבי דיונים הגענו למסקנה שמבחינה טכנית ומקצועית זה נכון יותר שישב ברשות המסים. 

אני רוצה להדגיש, כי השאלה צפה ועלתה גם אצלנו, שזה לא משהו חריג, יש עוד מדינות בעולם בהם היחידות האלה מוקמות תחת המכס, תחת שומר הסף בכניסה למדינה.  למשל בבריטניה זה תחת Home office שהוא ממלכה נרחבת עם הרבה פונקציות, גם מכס, גם שיטור וכדומה. המיקום של זה הוא תלוי מדינה ואצלנו, מבין שני שומרי הכניסה בשערי המדינה, בחרנו לשים תחת המכס מטעמים שנוכל להידרש להם בהמשך.

המידע שנאסף מתייחס לשתי רשומות שאנחנו מבקשים לאסוף. אחדד ואבהיר שחברות התעופה אינן מתבקשות לשמש סוכן איסוף מטעם המדינה. הנחת העבודה היא שחברות התעופה אוספות את המידע שהן אוספות לצרכיהן המסחריים והמידע שמבוקש מהם פה זה המידע שהן אוספות באופן רגיל, שוטף בסדר העבודה הרגיל שלהם. מה שהם אוספות ברגיל, את זה אנחנו מבקשים. אנחנו לא מבקשים שיאספו עבורנו מידע. אין כוונה או רצון שיהפכו להיות זרועות איסוף מטעם המדינה. גם בדבר הזה יש סטנדרט בין לאומי שאנחנו מיושרים אליו. יש אמירה של ICAO אותו ארגון תעופה בין לאומי שאומר את הדברים בצורה ברורה ולא חרגנו מזה. גם לעניין רשימת פרטי המידע אנחנו מיושרים לסטנדרט הבין לאומי.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

אנחנו מדברים רק על ה-PNR כרגע? או גם על ה-API?

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

ברשות אדוני אני אדרש לשני המושגים האלה כדי להסביר מהם. כאשר אדם מזמין טיסה, פעם הוא היה עושה את זה באמצעות סוכן נסיעות, היום זה נעשה באינטרנט, אבל זה היינו הך. הוא ממלא טופס הזמנה, אני מבקש לטוס ביום מסוים מנקודה אחת לנקודה אחרת. אני מבקש לשלם בכרטיס אשראי על הכרטיס ונותן את מספר הכרטיס. אני מבקש לשלוח לי את כרטיס הטיסה האלקטרוני לכתובת המייל. אני מבקש את החשבונית, תשלחו לכתובתי בבית ונותן את כתובתו הפיזית. אני מבקש לשבת ליד החלון, לקבל ארוחה כשרה, אולי אני מצהיר שאני נכה ונזקק לסיוע בעליה למטוס. הוא ממלא טופס הזמנה וזו רשומת ה-PNR, מידע שמצד אחד עשיר יותר ומגוון יותר בפרטיו, מאידך גיסא זה מידע לא מאומת והוא נתון לבחירתו של הפרט. כלומר הפרט יכול להחליט אם לשלם בכרטיס האשראי הזה או באחר. טלפון כזה או אחר.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

 האם לא מספיק לרשויות ההגירה, הביטחון או המכס, שיהיה רק את הפרטים היבשים בלי כרטיס האשראי, טלפון וכן הלאה?

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

אני רוצה ברשותך לעשות סדר בשני המושגים. הראשון כאמור זה טופס רשימת ההזמנה בה יש פרטים יותר עשירים, מאידך גיסא הם לא מאומתים ונתונים לבחירתו של הפרט איזה פרטים הוא מזין.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

הם מאומתים מפני שאם אתה נותן כרטיס אשראי שלא תואם את השם שאתה נותן אז הוא לא מתקבל. 

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

זה יכול להיות גם כרטיס האשראי של בן דוד שלי. 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

אז אתה צריך לתת את השם של הבן דוד, אחרת לא יאשרו לך את התשלום.

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

הבחירה היא לבחור מאיזה חשבון בנק ומאיזה כרטיס, זו בחירה של הפרט. בטופס ההזמנה הפרטים הם פחות ודאיים כי הם נתונים לבחירתו של הפרט. יש גם את נקודת הזמן, אדם יכול להזמין כרטיס כמה חודשים לפני הטיסה.  הרשומה השנייה היא רשומת ה-API, זו רשומה שכאשר אדם מתייצב לטיסה, פעם זו הייתה ההתייצבות הפיזית בלבד בשדה, היום בהרבה חברות כבר עושים צ'ק אין טלפוני שאפשר לעשות 24 שעות לפני הטיסה. שם אתה מכניס את הפרטים בדרכון, שאלה פרטים יותר מצומצמים מבחינת עושר הנתונים שבהם, אבל מאידך גיסא אלה פרטים המאומתים על ידי המדינה. 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

יש מישהו מהגורמים הממשלתיים שחושב אחרת ממה שהוצג כאן? מוסד? שב"כ? רשות האוכלוסין? מישהו שחושב אחרת כדי שלא נשמע את אותו דבר עוד ועוד. מן הסתם המכון לדמוקרטיה חושב אחרת, הם נמצאים כאן?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הם בהפגנה.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

זה יותר חשוב. 

 << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>   

תוכל לחדד שוב את ההבדלים? ה-API מאוד ברור, הפרטים לפי הדרכון. למשל הוזמנתי לבדיקה מידית בארצות הברית כי כתוב שנולדתי במרוקו. מה לגבי השני? מה הצורך בשני?

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

ה-PNR הוא רשומה בטופס ההזמנה. המידע עשיר יותר, מגוון יותר. אני בעצם מקבל על הפרט הנוסע מידע יותר עשיר, מקבל כרטיס אשראי, כתובת מייל, מספר טלפון, כתובת מגורים אם נתן כתובת למשלוח הקבלה. אני אומר שוב, יכול להיות שלחברת התעופה אין את זה. 

 << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>   

ב-1989, לפני איחודה של ברלין, בתקופת הדמדומים, הלכתי לברלין המזרחית עם קבוצת כדוריד. הרשו לנו להיכנס ושאלתי את המאמן שפגשתי אותו כעבר שנים גם בגרמניה המאוחדת, הוא אמר שבכל פעם שהם רצו לנסוע לחו"ל הם היו מתייצבים במשרד ומסבירים למה הם נוסעים, נותנים את כל הפרטים שלהם, מביאים את בני המשפחה שיספרו למה הם נוסעים ורק אז מאשרים להם. כלומר אין גבול. למה זה מבטיח לנו שבפעם הבאה רשות כזו או אחרת לא תקרא למי שרוצה לנסוע לחו"ל כדי שיסביר להם למה הוא נוסע לחו"ל. מה הצורך בדבר הזה? 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

מה הצורך? למה אתה צריך לדעת את פרטי כרטיס האשראי שלי כשהזמנתי טיסה? 

 << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>   

אני מבין למה מספר נעלים, אבל למה כרטיס אשראי?

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

מספר נעלים? דווקא מספר נעלים הוא לא חלק מהפרטים.

 << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>   

כי כרטיס אשראי הוא הדבר הכי פרוץ היום בעולם.

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

אין פה בקשה מהפרט - - - 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

זו לא בקשה מהפרט. לא מבקשים ממנו, הוא עושה הכול בהתנדבות. אבל אם אני מזמין עכשיו כרטיס, אני מצלצל לחברת התעופה, כמו שעשיתי לפני חצי שעה כי אני נוסע לפאריז בפגרה - - -

 << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>   

אתה מאוד אופטימי, איזו פגרה?

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

אחרי המלחמה. נתתי כרטיס אשראי, היא ביקשה ממני את שלושת הספרות מאחורה כדי לזהות, יש לה את תעודת הזהות שלי, בעצם מי שיש לו את הפרטים האלה, יכול מחר להזמין פיצה בשמי. יש לו הכול והוא יכול להזמין "בנטלי". 

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

לעניין כרטיס האשראי, כדרישה, מתוך התייחסות לנקודה הזו, אנחנו מבקשים רק את ארבע הספרות האחרונות של מספר כרטיס האשראי לא את מספר הכרטיס המלא. אם החשש שאדוני היושב-ראש מעלה הוא מפני החיוב - - - 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

חברת התעופה מעבירה לכם רק את ארבע הספרות האחרונות? 

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

תגיד את זה, זה חשוב.

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

התחלתי מרזולוציה מלמעלה, אחרי זה נצלול לפרטי הסעיפים וההוראות. בדבר הזה הלכנו על מידע מצמצם, אנחנו יודעים לשייך כרטיס לאדם, אבל לא את כל הכרטיס. אנחנו לא מחפשים את היכולת לייצר חיובים מחשבונו של אותו אדם, אלא לזהות קישור בין אמצעי תשלום לאדם. 

 << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>   

החשש הוא לא שאתה תקנה פיצה אלא שגורם רביעי, או איזושהי סוכנות ביון תדע לעלות דרך המספרים האלה לפרטים של רם בן ברק. 

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

יש בחוק חמש תכליות לאיסוף המידע, אנחנו בשיח ראשוני של הצגת הנושא.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

למה אתה צריך לדעת את זה? למה מדינת ישראל צריכה לדעת את הפרטים האלה, מעבר לשם ומי טס מאיפה ולאן?

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

התכליות של החוק קבועות בסעיף 12 והן: מאבק בטרור, מאבק בפשיעה חמורה, הגירה, בריאות והבטחת התעופה.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

נמצא פה מישהו משירות הביטחון הכללי? את יכולה להגיד למה אתם צריכים עוד פרטים?

 << דובר >> מ.י.: << דובר >>   

אני יועצת משפטית בשירות הביטחון הכללי. אני אגיד שתמונת מודיעין למעשה נבנית מפרטי מידע ומדובר בפרטי מידע חיוניים כדי לאמת ולהזים חשד בהקשר של יעוד השירות ותפקידיו לסיכול טרור. בפורום הפתוח קשה לנו להיכנס לכל אחד מהנתונים ולהסביר למה הדבר הזה נדרש כי בסופו של דבר היריבים שלנו הם יריבים לומדים וככל שנסביר מדוע הדבר נדרש, כנראה ששיטות הפעולה ישתנו. ככל שהוועדה תבחר לסגור דלתיים, בהחלט נוכל להסביר ביחס לכל אחד מפרטי המידע. בכללי אפשר להגיד שכל אחד מהסעיפים או מפרטי המידע הנדרשים, נדרשים כדי לבנות את תמונת המודיעין ובסופו של דבר להזים או לאמת חשד.  

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

מה קורה באנגליה?

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

רציתי להגיד שהפירוט שציינו של רשימת הפריטים, פרטי המידע שאנחנו מבקשים מיושרים לסטנדרט הבין-לאומי. כאשר את הסטנדרט הבין-לאומי אתה יכול למצוא גם בחקיקה האמריקאית, גם בדירקטיבה האירופית שהיא מודל חקיקתית שמוטמע לתוך חוקיהם של כל המדינות חברות האיחוד.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

יוטלו עלינו מגבלות אם לא ניישר קו עם הסטנדרט הזה?

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

יהיה לנו הרבה יותר קשה לקבל ולאסוף מידע, כתבנו את זה בחקיקה, שאם וכאשר רוצים לעדכן את רשימת פרטי המידע, ניתן לעשות את העדכון הזה.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

שאלתי שאלה פשוטה, תענה בתשובה פשוטה. נגיד שאנחנו מחליטים לא לקבל את זה, האם זה פוגע ביחסים המודיעיניים שלנו? זה יקשה עלינו לקבל פטור מוויזה לארצות הברית אם לא נעשה את זה?

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

כן.

 << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >>   

אני משנה למנכ"ל רשות האוכלוסין, החוק הזה עומד כמובן בפני עצמו ולעצמו, כמו שדרור הסביר. בנוסף לכך, כחלק מהדרישות האמריקאיות ביחס לכניסת ישראל לתוכנית הפטור מוויזה אמריקאית לתיירים ואנשי עסקים ישראלים, אחת הדרישות וזו דרישה מנדטורית, על פי חוק אמריקאי, היא לאיסוף וניתוח, לא שיתוף מידע, איסוף וניתוח של מידעי API ו-PNR ישראל אוספת ומנתחת - - - 

 << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>   

תהיה מדויק, מה האמריקאים בקשו?

 << דובר_המשך >> גיל ברינגר: << דובר_המשך >>   

הדרישה האמריקאית היא לאיסוף וניתוח, לא שיתוף מידע, של מידע API ושל מידע PNR, הכול לפי הסטנדרטים הבין-לאומיים. ישראל כרגע, ברשות האוכלוסין כבר אוספת כסוג של פיילוט ובקרוב, עם השלמת החקיקה היום בכנסת אמורה לעבור החקיקה בקריאה שנייה ושלישית של חוק API, זה תיקון לחוק הכניסה לישראל, תיקון של סעיף 8.

רשות האוכלוסין תקבל את ההסמכה המלאה ובכך תעבור למשלב הפיילוט לשלב הקבע בכל מה שנוגע למידע API. במקביל ישראל צריכה לאסוף ולנתח מידע של PNR, זה כרגע לא קורה. החוק הזה הוא חוק שמסמיך אותנו לעשות את זה, ללא הדבר הזה לא נוכל לעמוד בדרישה האמריקאית. 

אני אוסיף עוד משפט, ישראל צריכה כבר בסוף אפריל לאסוף ולנתח מידע של PNR ביחס לטיסות ישירות בין ישראל לארצות הברית, היא חייבת לעמוד בתנאי הזה עד סוף אפריל. היא כמובן לא תוכל לעשות את זה אם היא לא תקבל את ההסמכה במסגרת החוק הזה. עד סוף ספטמבר, ישראל צריכה לאסוף 100% ממידע PNR, לאסוף ולנתח בכלל הטיסות שלה. לא בגלל זה אנחנו כאן, אבל גם בהקשר הזה ישראל מאוד תינזק אם החוק הזה לא יעבור.

 << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>   

מצטער, לא הבנתי איזה חוק עובר היום?

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

ה-PNR. 

 << דובר_המשך >> גיל ברינגר: << דובר_המשך >>   

במליאה עובר היום בשנייה ושלישית חוק ה-API, תיקון לחוק הכניסה לישראל. החוק שאנחנו נוגעים בו כרגע הוא חוק ה-PNR.

 << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>   

אם היום זה עובר, מה הקשר של זה ל-PNR.

 << דובר_המשך >> גיל ברינגר: << דובר_המשך >>   

משרד המשפטים יסביר את זה.  

 << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>   

אנחנו מבינים מהר אם מסבירים לנו לאט, אתם לא מסודרים. 

 << דובר_המשך >> גיל ברינגר: << דובר_המשך >>   

זה פשוט, החוק הזה, מעבר להקמת המרכז לנתוני תעופה ברשות המסים, הוא גם נותן את ההסמכה לאסוף ולנתח את הנתונים האלה. זאת אומרת, ללא החוק הזה, מבלי שנגע בהקשרים אחרים, החוק הזה הרבה יותר רחב - - - 

 << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>   

כלומר בסעיפי החוק של היום יש הסמכה להתחיל - - - 

 << דובר_המשך >> גיל ברינגר: << דובר_המשך >>   

בוודאי, יש את ההסמכה לחייב את העברת המידע. אילולא החוק הזה, אנחנו לא יכולים להתקדם.

 << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>   

מי יעשה את זה.

 << דובר_המשך >> גיל ברינגר: << דובר_המשך >>   

לגבי הפרטים, אני אבקש שמשרד המשפטים ירחיב. 

 << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>   

אני רוצה להבין, אזרח בריטי שנוסע לארצות הברית בלי ויזה, הוא נותן את ה-PNR?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כן.

 << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>   

הוא לא יכול לנסוע בלי זה?
  
 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

זה לא הוא נותן, חברת התעופה נותנת. 

 << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>   

כן, אבל ארצות הברית דורשת את זה, אז על מה יש להתווכח?

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

עשרות מדינות בעולם, לרבות המערביות והדמוקרטיות, בראשן ארצות הברית, בריטניה, מדינות האיחוד האירופי, אוסטרליה, ניו זילנד - - - 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

היו מקרים במדינות שאספו שמאגר המידע נפרץ?

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

לא שאנחנו יודעים. 

 << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >>   

ויש ניסיון כבר של 40 מדינות כאלה. 

 << אורח >> דוד בן חיון: << אורח >>   

אני יושב-ראש מנהלת ההקמה של המרכז, יש כמעט 90 מדינות שיש להם מרכזים כאלה, חלקם מרכזים שאוספים רק PNR, רק  APIכל מיני קונסטלציות כאלה ואחרות ורוב המדינות המתוקנות שיש להם מרכזים שאוספים הכול, האירוע הזה התחיל כבר לפני 20 שנה על ידי האמריקאים ולפני כ-15 שנה על ידי הבריטים והמדינות אוספות את המידע כי פשוט המידע הזה נאסף על ידי חברות התעופה במסגרת עיסוק חברת התעופה ממילא. 

המרכזים האלה מאוד מאובטחים, פיזית ואבטחת מידע. ביקרנו בכמה וכמה מהם. מי שהיה בוושינגטון, להיכנס ל-NTC, מאוד מאובטח, ככה גם בגרמניה ובבלגיה. כך שכל נושא דליפת מידע ואבטחת מידע הוא נושא שבהקמה של המרכז ניתן לו דגש עצום גם מבחינה תקציבית וגם מבחינת מידע. 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

ממה שאני מבין, המידע הזה קיים בחברות התעופה. הדבר היחידי שאנחנו עושים שאנחנו מעבירים אותנו גם אלינו. זה לא שאם הוא לא אצלנו הוא לא קיים. 

 << דובר_המשך >> דוד בן חיון: << דובר_המשך >>   

בדיוק. חברות התעופה אוספות את המידע הזה במסגרת עיסוקיהם. כי הרי אתה חייב למלא הזמנה כדי לטוס. אז זה ממילא קורה, ממילא זה נמצא בשרתים של חברת אל על, לופטהאנזה, KLM וכו', אני יכול להגיד שהמרכז שיקום יהיה מאובטח הרבה יותר מהשרתים של KLM. מהבחינה הזו אין חשש. 

 << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>   

כשיותר מידי אנשים נלהבים מהחוק הזה אני שואל שאלות. אי אפשר להגיד שאין ויכוח, יש ויכוח. אני שואל אם מסתתר משהו, הוויזות לארצות הברית, הכול בסדר, תתחילו לטפל. למשל המשטרה, אני רואה שמהנהנים בראשם ומסכימים, מה זה נותן לכם? למה אתם כמהים לחוק הזה?

 << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>   

קחו בחשבון שמלחמת הסייבר הבין לאומית רק התחילה. יבוא יום, אין לי ספק, עוד שנה שנתיים, שהם ייכנסו לכל המאגרים האלה מבלי שנדע את זה. 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

המאגרים קיימים ממילא.

 << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>   

אבל צריך לקחת את זה בחשבון.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

נתחיל בסבב של משתתפים, אני מבין שיש גם מי שמתנגד לחוק. 

 << אורח >> דוד בן חיון: << אורח >>   

צריך לזכור שכל האירוע הזה הוא אירוע בהנחיה של האו"ם, זה לא משהו שמדינת ישראל התעוררה, ההפך, מדינת ישראל התעוררה מאוחר. לאו"ם יש שלוש החלטות שבהתחלה מבקשות, אחר כך דורשות ואחר כך מנחות, להקים מרכזים כאלה על מנת להילחם בטרור, להילחם בפשיעה חמורה ועוד דברים. זה משהו שנעשה בכל העולם. 

 << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>   

אני מקשה, למה לא רשות האוכלוסין אחראית למאגר? למה רשות המסים? זו שאלה מעוררת עניין.

 << אורח >> יניב יוסף ארד: << אורח >>   

אני רמ"ח לוט"ר בנושאים מיוחדים במטה לביטחון לאומי. המטה לביטחון לאומי הוא יו"ר ועדת ההיגוי. כלל הסוגיות עלו בדיוני עבודת המטה אצלנו במל"ל. למעשה כלל הסוגיות ששאלת נשקלו והיתרון היחסי נמצא אצל המכס כיוון שהמכס מפעיל מרכז דומה בסוגיות אחרות. השרתים שלו כבר מאובטחים והוא בממשקים עם כלל הגורמים ולכן, לצורך של איגום משאבים, גם ניסיון וידע נצבר, הוחלט שהמכס, שהוא אחד משני גורמי הכניסה לישראל כפי שהציג משרד המשפטים, יש לו את היתרון היחסי. המדינה לא תצטרך להשקיע משאבים נוספים אלא תחזק את הקיים ותייצר מענה הוליסטי למידע.

 << קריאה >> מירי פרנקל-שור: << קריאה >>   

אתה יודע מה משונה באמירה הזו, שהמכס עסוק בסחורות ופה מדובר בנתונים של אנשים. אני לא מדברת כרגע על לוגיסטיקה אבל המקום הטבעי למאגר כזה הוא בהחלט ברשות האוכלוסין וצריך לשמוע מעבר ללוגיסטיקה הקיימת, מדוע המאגר הזה לא הוקם בצמוד לרשות האוכלוסין וצריך להתייחס לכך. אגב, זה שמל"ל שקל פה השאלה נפתחת כיוון שהכנסת היא בסופו של דבר - - - 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

אנחנו כמובן מכירים לחלוטין ולא מערערים על סמכותה של הכנסת.

 << קריאה >> מירי פרנקל-שור: << קריאה >>   

 - - - ולא לקחנו את הלוגיסטיקה שקיימת לקבל סחורות, שעם כל הכבוד לסחורות, יש הבדל כאשר - - - 

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

אני אשיב, אנחנו כמובן לא מפקפקים ולא מערערים על סמכותה של הכנסת להכריע. בעבודת המטה הממשלתית, כשישבנו מסביב לשולחן, השאלה צפה שבה ועלתה, מה האכסניה הארגונית הנכונה למרכז הזה. רשות האוכלוסין אמרה לאורך התהליך, תראו, אנחנו חושבים על הגירה, אנחנו חושבים על ההבחנה בין זרים לישראלים ואנחנו מחפשים את הזרים כדי לוודא שלא מהגרים לפה אנשים שאנחנו לא רוצים שיהגרו לפה. זה עמוד התווך של הקיום שלנו המקצועי.

לעומת זאת המכס הוא גוף שבין היתר עוסק בהברחות של אמל"ח, הברחות של סמים, הברחות של סחורות אסורות, הברחות של בעלי חיים שנושאים מחלות, הברחות של חומרים צמחיים שאולי מזיקים לסביבה. הם מחוברים ומקושרים בעולם התוכן שלהם גם לפעילות משטרתית שעוסקת מניעת פשיעה ועבריינות וגם לעולמות ביטחוניים שהשב"כ מעורב בהם. 
   
 << קריאה >> מירי פרנקל-שור: << קריאה >>   

יש שרשור והשרשור שאנחנו רואים לגבי מי השר הממונה על ביצוע חוק זה, זה שר האוצר. מה קשר של שר האוצר? ההחלטה לשים את זה במכס היא לא סתם החלטה, יש לה גם נפקויות. לכן השאלה אם זה יכול להיות במכס או ברשות המסים ועם השר לביטחון פנים. אבל גיל ברינגר צריך להתייחס לזה. 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

אני רוצה לשמוע מה רשות האוכלוסין אומרת על המיקום של זה, האם זה מקובל עליה ונראה לה סביר? דבר שני, אני מבין שנעשתה עבודת מטה מסודרת שקבעה שזה יהיה שם. הבנתי נכון? מה אומרת רשות האוכלוסין?

 << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >>   

קודם כל בשורה תחתונה זה מקובל עלינו. הדיון הזה התנהל מספר פעמים בשנים האחרונות בדרג מנכ"לים, גם לאחרונה נכנס אלינו אתמול מנכ"ל חדש שמו איל סיסו. הדיונים התקיימו גם אצל המנכ"ל הקודם תומר מוסקוביץ וגם אצל המנכ"ל שלפניו. תיארו פה את ההבחנות השונות ביחס לעבודה של רשות האוכלוסין וביחס לעבודה של רשות המסים. ההחלטה הייתה מקובלת פעמיים על מנכ"לי רשות האוכלוסין, שהמקום הנכון הוא לא ברשות האוכלוסין וההגירה אלא ברשות המסים ואנחנו לא מבקשים לפתוח את זה מחדש. 

 << קריאה >> מירי פרנקל-שור: << קריאה >>   

אז למה שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה ולא שר הפנים?

 << דובר_המשך >> גיל ברינגר: << דובר_המשך >>   

מכיוון שזה מכס. 

 << קריאה >> מירי פרנקל-שור: << קריאה >>   

אבל בכל זאת מדובר בפרטים של אנשים.

 << דובר_המשך >> גיל ברינגר: << דובר_המשך >>   

כיוון שזה פועל בתוך רשות המסים ובתוך המכס, אז בוודאי ששר האוצר הוא מי שאחראי.   

 << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>   

בקיצור, אתה רואה שהמנכ"לים שלך רצו להרחיק את זה מהם.

 << דובר_המשך >> גיל ברינגר: << דובר_המשך >>   

לא אמרתי דבר כזה. אני מחדד שלא. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

בסופו של יום התקבלה החלטה שהגוף הזה יקום בתוך מסגרת המכס בהיותו כפוף לרשות המסים. אחרי שזה נאמר, כן קבענו בתוך החקיקה ונראה את זה בהמשך בעניין ועדת ההיגוי, אבל גם בעניין מעורבות השרים במובן של חקיקת משנה, קבענו בכל סעיף וסעיף את הסדרי ההתייעצות וההסכמה הדרושים כדי להבטיח את המעורבות של השרים הרלוונטיים ולמעלה מכך, לא צריך להגיע עד דרג חקיקת המשנה והשרים, קבענו מנגנון פנימי שמעוגן בחקיקה כדי להבטיח את השולחן העגול ועוד נגיע לסעיף הזה, את השולחן העגול של שיח והתייעצות מקצועית של כל השחקנים שמבקשים לעשות שימוש במידע. 

 << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>   

זה שזה נמצא ברשות המסים כי שם המידע מאובטח והם אמונים על זה, זה בסדר, אבל האחריות המנהלית על האינפורמציה על אזרחי ישראל היוצאים והנכסים חייבת להיות במשרד הפנים כי אחרת זה עוד מנגנון גבייה של כסף. אם אנחנו עושים את זה בגלל שארצות הרית מתנה את האפשרות להיכנס בלי ויזה בתנאי הזה, אז אין לי על מה להתווכח. זה שזה צריך להיות שמור אצלכם כי יש אצלכם מנגנון שמור טוב, גם את זה אני רוצה. אבל האחריות המנהלית על נושא של אזרחים בארץ חייב להיות במשרד הפנים, לא במשטרה, לא בשב"כ ולא במכס. 

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

החוק הזה לא גורע דבר מסמכותו של שר הפנים לפי חוק הכניסה לישראל. 

 << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>   

אני רוצה שזה יהיה בסמכותו, לא בגלל שזה ממפלגה שלי, מצדי שזה יהיה ממפלגה אחרת. אבל שר הפנים הוא האחראי על העניינים של הנכנסים והיוצאים. אני לא רוצה שיהיו 20 גורמים שיהיו אחראים על האזרחות שלי. 

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

אז כאמור, החוק הזה לא גורע דבר מסמכויות שר הפנים לפי חוק הכניסה לישראל, שהוא השר האחראי ורשות האוכלוסין היא הרשות המנהלית המוסמכת על כניסה ויציאה מישראל.

 << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>   

על האינפורמציה עלי אני רוצה שמשרד הפנים יהיה אחראי. 

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

לעניין האינפורמציה, הייתה הערה פה - - - 

 << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>   

רשות המסים צריכה להיות אחראית בתחומים שלה, אבל יש אחריות של השר. מה שאלה היועצת המשפטית, איך שר האוצר שייך לעניין והיא צודקת. זה שייך לשר הפנים.

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

אני רוצה להתייחס לנקודה שציינת וחשוב שנעמוד עליה. הזכרת את החשש שאם יש עוד כלי או אמצעי לגבייה כי זה בידי רשות המסים והתשובה היא לא. היחידה הזו שתקום, תקום כיחידה עצמאית בתוך רשות המסים. נגיע בהמשך לנקודת העצמאות כשנרד לסעיפים. עיגנו פה באופן חריג בחקיקה הישראלית, את עצמאותו של המרכז הזה ורשות המסים היא אחד הלקוחות. זה שזה יושב אצלה מבחינה ארגונית לא אומר שיש לה - - - 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

גם משרד הפנים הוא לקוח של הדבר הזה.

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

נכון. העובדה שהיא מספקת לו את האכסניה לא הופכת אותו ללקוח מועדף, אלא היא לקוח כאחד הלקוחות של המרכז הזה. עיגנו את עצמאותה של  היחידה  בדיוק כדי להפיג את החשש שאדוני מעלה ולכן חשוב לי להתייחס לנקודה הזו. 

 << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>   

זו תהיה רשות עצמאית?

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

כן. זה כתוב. יחידה עצמאית - - - 

 << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>   

הייתי שר, יחידה עצמאית כפופה לשר. רשות עצמאית אינה כפופה לשר. אם זו יחידה עצמאית, אז כל ההסברים שאתם נותנים ונשמעים משכנעים, אבל אתם פשוט לא צודקים. אם זו יחידה, יחידה עצמאית או יחידת סמך, היא כפופה לשר. היו ויכוחים בכנסת של חודשים ושנים על אינפורמציה במאגרים שהיא אינפורמציה אישית. אתם ככה רוצים לסחוב את זה לאיך שאתם רוצים, אדון ביטחון מדבר על לוט"ר וכדומה, זה לא מרגש. תתנו הסבר למה זה לא במשרד הפנים והאם אפשר לשנות את זה ולהעביר את זה למשרד הפנים. אנחנו לא רוצים שזה ינוהל על ידי משרד האוצר, אנחנו רוצים שיתייחסו בכבוד רב לאינפורמציה שיש שם. זה צריך להיות במאגר שמור עם שר אחד שאחראי על זה. אם אתה אומר לי ששר האוצר לא אחראי על זה, אז זה לא תקין. זה הכול.

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

לא אמרתי דבר כזה.

 << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>   

אז מה אתם מתפתלים? תפסיקו עם זה. זה ממש מעליב הדבר הזה. אחד אומר ביטחון, עם ביטחון תסתמו את הפה, אין לכם מה להגיד, השני אומר משהו לא ברור ואתה, שואלים אותך ואתה עונה שזו רשות עצמאית, זו לא רשות עצמאית. כל המש אנחנו מבקשים מכם זה להגיד את הפרטים לאשורם. 

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

למען הסר ספק, כבודה של הכנסת מונח במקומה, אף אחד לא מערער על זה ולא חולק על זה, אם חלילה הצגנו משהו וזה גרם למחשבה כזו. 

 << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>   

רק עניין הסמכות. 

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

השבתי להערה שהעיר חבר הכנסת אייכלר, עיגנו באופן יחסית חרגי בחקיקה הישראלית, אבל בדיוק בגלל החששות האלה שחבר הכנסת אייכלר העלה בכדי להקדים ולתת להם מענה. עיגנו בסעיף 8 לחוק את עצמאותו של המרכז. עיגנו בסעיף 10 לחוק המתייחס לעובדי המרכז. הבהרנו שעובדי המרכז, כל זמן שהם במרכז, הם לא יעסקו בכל תפקיד אחר ברשות המסים. הם נעולים למרכז הזה כל זמן שהם שם. במובן הזה ביססנו את העצמאות של המרכז הזה במידה רבה וחריגה בחקיקה הישראלית. 

בהינתן האמור, יחד עם זאת, חשבנו שהיות ואנחנו מקימים פה יחידה חדשה ולא רצינו שתתחיל מאפס, חשבנו שכן נכון שהיא תקום בתוך מסגרתו הארגונית, בתוך אכסניה של גוף קיים, גוף גדול, מקצועי, שיש לו זיקות.

 << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>   

זה מוסכם, לא על זה מדובר. מדובר על הסמכות המיניסטריאלית, המדינתית, הפרלמנטרית, זה שייך למשרד הפנים. זה שהיחידה במום הזה, אמרתי בפירוש שגם אני הייתי רוצה שזה יהיה במקום שמור ולא במנהלה לא מאובטחת. אבל השר האחראי חייב להיות על היחידה הזו שר הפנים.  היועצת המשפטית מסכימה אתי? 

 << קריאה >> מירי פרנקל-שור: << קריאה >>   

יש שם מאגר רגיש מאוד במנהל האוכלוסין, זה כל אוצר המאגר הביומטרי שצריך להיות שמור מכל משמר. זה שהמאגר הזה צריך להיות שמור, אין חולק על כך.

 << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>   

ואת מסכימה ששר הפנים צריך להיות אחראי?

 << קריאה >> מירי פרנקל-שור: << קריאה >>   

בוודאי שזו עמדתי. מה שמוביל את כל האירוע זה הלוגיסטיקה שכבר קיימת במשרד האוצר וברשות המסים והלוגיסטיקה הנוכחית היא בעצם זו שמכתיבה אחר כך את התפיסה. זה דבר שהוא בעייתי. 

 << אורח >> דוד בן חיון: << אורח >>   

אני רוצה להגיד משהו מעט היסטורי. כל העבודה על המרכז התחילה לפני עשר שנים ולאורך השנים רצינו להקים מרכז אבחון לאומי למטען ורצינו להקים גם את המרכז הזה כי הסוגיה של נתוני PNR קיימת כבר 20 שנה בעולם. האירוע היה גדול מידי, לעשות שני מרכזים ביחד והקמנו את המרכז הלאומי לאבחון מטען. ב-2015 הייתה ועדת היגוי שחשבה איך ואיפה לעשות את המרכז הזה, במה הוא יעסוק ואיך הוא יעסוק והגיעה למסקנה שזה צריך להיות אכן במכס ברשות המסים. 

מה שאני חולק עליך זה בעניין המקצועי, מה שהמרכז הזה הולך לעשות זה לקבל דאטה, לעבד אותה ולבצע הערכת סיכונים עליה. זה בדיוק מה שאנחנו עושים במרכז אבחון למטען. אנחנו מקבלים דאטה ומבחינה עקרונית זה בדיוק אותו דבר כמו המרכז והמידע של הנוסעים. לכן אין הבדל מקצועי בעבודה ובעשייה בין שניהם. 

אגב, גם מאחורי מטענים עומדים אנשים. אדם ששולח חבילה בדואר מסין, זה בן אדם ששלח וצריך לעשות עליו הערכת סיכונים. לוקחים את מספר הטלפון שהוא נתן, את השם שלו, מוצא המטען וכו'. מבחינה מקצועית, הגוף שיודע לעשות את זה מקצועית ולא רק לוגיסטית הכי טוב כיום והוא לא גוף אכיפתי ביטחוני, לא משטרה, צה"ל שב"כ או מוסד – זה המכס. למכס יש גוף שיודע לבצע אנליזה, שיודע לבצע עבודה מקצועית הוא הוכיח את זה מ-2016 כשיש את המרכז לאבחון לאומי למטען.   

לרשות האוכלוסין אכן יש מאגר מאובטח, אבל רשות המסים עובדת בתפיסה מקצועית של טרגטים. שמים לה רשימה, שמים לה שם והיא מחפשת במאגרים שלה ומבצעת מה שהיא מבצעת, מעבירה למשטרה וכו'. פה מדובר על משהו אחר לגמרי.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

אני רוצה לשאול שאלה בעניין, עיקר העניין הביטחוני הוא לא בהכרח על אזרחים ישראלים אלא דווקא על זרים שנכנסים למדינה, האם כך?

 << דובר_המשך >> דוד בן חיון: << דובר_המשך >>   

יש גם אזרחים ישראלים שעוסקים בטרור.

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

תכליות המרכז הם גם פשיעה חמורה וגם טרור וגם תכליות של הגירה ובריאות. אני אתמקד רגע בתכלית הפשיעה החמורה. פשיעה חמורה יכולה להיעשות גם על ידי אזרחים ישראלים. כשנצלול בהמשך הדרך לעיבוד המילה ולשימושים שלה נוכל לחשוב על דוגמאות בהם אזרחים ישראלים גם יוצאים ונכנסים לישראל לצרכים ומטרות פנימיות.  

 << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >>   

 - - -  לגופי ביטחון לבקש ממאגרי המידע של חברות התעופה? 

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

לא, לכן המהות של החוק הזה. אם היינו רוצים לעשות אותו כמו שקיים בחקיקה האמריקאית, שם הוא מודל נבדל שאומר , אנחנו מקימים לרשויות המנהל סמכות לדרוש מחברות התעופה ופחות או יותר שם עוצרים. זה פחות או יותר מה שעושה החקיקה האמריקאית. היא אומרת, יש סמכות לדרוש מחברות התעופה, חברות התעופה יש להן את המידע ובערך שם עוצרת החקיקה האמריקאית. מה עושים עם המידע? איך מעבדים אותו? איך שומרים אותו? למי נותנים אותו? כל זה אינו בחקיקה. 

אנחנו לא הלכנו למודל הזה, הלכנו דווקא למודל הרבה יותר מפורט, הרבה יותר מלא ושקוף, שבעצם מתבסס על המודל האירופי, על הדירקטיבה האירופית. לכן הוצאנו תחת ידינו חקיקה הרבה יותר מפורטת שמובאת לאישורה של הוועדה. 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

איך זה יעבוד? כל המידע יהיה אצלך ואתה תעשה את החיתוכים, את האנליזות וכל מה שצריך למרכז. זה יכול להיות יום אחד למשרד הבריאות בגלל מגפה, זה יכול להיות למשטרה בגלל פשיעה וזה יכול להיות למישהו אחר. אתה תעשה את זה כי אתה נותן שירות לכלל הזרועות. 

 << אורח >> דוד בן חיון: << אורח >>   

בדיוק. 

 << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>   

אתה תעשה את זה כי מבקשים, למשל אם המטרה פונה - - - 

 << דובר_המשך >> דוד בן חיון: << דובר_המשך >>   

גם. יהיו אנשים במרכז שיעבדו ויטפלו, הם יהיו עובדי מרכז והם יטפלו במה שהשב"כ רוצה, מה שהמשטרה רוצה, מה שהמוסד רוצה, משרד הבריאות, גם משר התחבורה חבר/שותף במרכז הזה, כולם יעבדו יחד. יש יעילות ויש ערך מוסך לכך שהרבה גופים יושבים, אפילו פיזית, במקום אחד ועובדים יחד, משתפים רעיונות ומידע. זה נעשה היום במרכז ומגיעים לתוצאות.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

אני רוצה לשמוע את תהילה מהמכון לדמוקרטיה. 

 << אורח >> תהילה אלטשולר: << אורח >>   

שלום, אני מתנצלת בשמה של הקולגה שלי, ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ, מסתבר שעדיין יש תקלות אינטרנט בישראל אז היא יצאה מהזום ואני עליתי במקומה. אומר שני משפטי הקדמה, אנחנו, תוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה עוסקים הרבה מאוד בעולם של הגנת הפרטיות. מבחינתנו הצעת החוק הזו היא חלק מעולם של איסוף מידע מאוד אינטנסיבי והיעדר מנגנונים מספיקים להתמודד עם השאלות מי מפקח על המידע הזה, מה עושים אתו אחר כך, למי הוא עובר וכו'.   

הערת הפתיחה השנייה שלי היא שהצעת החוק הזו לא רעה. זו הצעת חוק שרואים שנעשתה עליה הרבה מאוד עבודה וזו הצעת חוק שראינו תיקונים בה מאז ההערות הקודמות שלנו וצריך לתת את כל הברכות למי שבאמת מאוד אכפת לו ועושה את העבודה הזו.

עדיין יש בעיות בהצעת החוק הזו ואני אדבר על ארבעה דברים: דבר ראשון, שמעתי שיש בעיה עם המיקום של הרשות או היחידה שאמורה לטפל בזה. רשות המסים זה לא המקום הנכון, זה היה צריך להיות בתוך משרד הפנים, זה היה צריך להיות בתוך רשות האוכלוסין ולכן הפיקוח על זה צריך להיות פיקוח מעולם משרד הפנים. יש להם יותר הבנה ברשומות מהסוג הזה ולכן אני לא יודעת למה התעקשות על רשות המסים וכדאי לשאול את זה שוב. 

דבר שני שנאמר עכשיו הוא לגבי העברת המידע מהרגע שהוא ניתן. יש פה הצגה נעימה, כולם ישבו ביחד, יעלו רעיונות ביחד, משרד התחבורה, השב"כ, המשטרה וכמה זה יהיה נעים שכולם יחטטו בתוך המידע האישי שלנו ביחד ויעלו רעיונות ביחד. זה לא עובד ככה. זה לא עובד כך מפני שהצעת החוק עצמה לא אומרת שישבו אנשי משטרה בתוך המקום הזה. היא מאפשרת להם לשים את המידע הזה בחצרות שלהם. כלומר לייצר עותק של המידע ולהעביר אותו לשימוש של המשטרה, של השב"כ.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

זה נכון? 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

זה נכון שיש שלוחות, נתייחס למודל השלוחות, יש פרק נפרד בחוק שהוקדש לשלוחות ויש הסדרים שונים שנקבעו בחוק ונצלול לזה בהמשך. 

 << דובר_המשך >> תהילה אלטשולר: << דובר_המשך >>   

אני אומרת שבהקשר של השלוחות יש פה אפשרות לגופים להעתיק את המידע, לשים אותו אצלם ואז הם לא כפופים לכל הסדרי הפרטיות היפים שיצרו בתוך החוק הזה. צריך להגיד את זה מהתחלה. זה לא שכולם ישבו במקום אחד, את הדאטה הזה אפשר יהיה להעביר לפי החוק. אני מחזירה אותכם לדיון שהיה אתמול בוועדת שרים לענייני חקיקה בהקשר של מערכות זיהוי פנים ואיזה שימושים יעשו בהם.  אלה סוגי דאטה שאפר היום לחלץ מהם עוד דאטה. צריך להתייחס אליהם מאוד בזהירות.

ההערה השלישית שרציתי להעביר וזה עלה פה קודם, למה אוספים את המידע הזה? מה רוצים לעשות אתו? טרור זה קל, כולנו בעד מלחמה בטרור, אבל מה לגבי אכיפת חוק על אזרחי ישראל? נאמר קודם שזה רק בשביל להתמודד עם עבירות חמורות. אז אני רוצה להגיד שבתחילת הדרך אלה לא היו רק עבירות חמורות, אלה היו עבירות מעולמות החי והצומח וכל מיני כאלה וטוב שצמצמו עכשיו בנוסח הקיים את רשימת העבירות. 

אבל עדיין לא צמצמו אותה, מדוע עבירות בעולם זכויות היוצרים צריכות להיות חלק מהעבירות האלה? למה עבירות של אי גילוי מידע ופרסום מידע מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד או הזק בזדון לנזק, זה דבר שצריך לכלול אותו ביכולת להעביר נתוני תעופה? צריך לייצר רשימת עבירות שקשורות בקשר הרבה יותר ישיר לדאטה הספציפית הזה, אחרת זה מידע פרטי שנאסף בכפיה ומסתבר שסתם ואין לזה הצדקה.

הערה רביעית, זה מה אפשר לעשות עם המידע הזה? מה זה עיבוד ממוכן? מה זה עיבוד על ידי מכונה? אנחנו, אנשי הפרטיות, ככה זה גם בחוק הגנת הפרטיות, שואלים באמת את השאלה איך מגדירים עיבוד. מה שקרה בהצעת החוק הזו ובמובן הזה המנסחים עשו טוב אבל זה לא מתיישב עם שאר דיני הפרטיות שלנו. ההגדרה של עיבוד לא מוגדרת בחוק הגנת הפרטיות, אי אפשר לעשות עיבוד ממוכן ולא להסביר מה התכליות, מה באמת אפשר יהיה לעשות. לא מה זה עיבוד ממוכן, אלא איזה תכליות אתה רוצה להשיג באמצעות העיבוד הזה. כל הדברים האלה אל נמצאים בהצעת החוק הזו.

	בסיכום, אני רוצה להגיד שזו הצעת חוק שרואים שיש מאחוריה מחשבה וכל הברכות על זה. אבל יש עוד הרבה דברים שצריך לחדד לפני שיוצרים מפעל אדיר, שאגב, לא היה קיים בעבר, זה לא שבאמת אוספים  באופן כל כך אינטנסיבי את כל נתוני הנוסעים. הפנו להסדר האמריקאי, הפנו להסדר האירופי, אפילו המטרות של האיסוף של המידע בחוק הזה יותר רחבות גם מההסדר של שיקגו וגם מההסדרים האירופים. אז אנחנו לא צריכים להיות אלה שאוספים הכי הרבה מידע, להיות החצר האחורית של איסוף מידע בעולם, תודה.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

תודה.

 << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >>   

עסקנו בשנה וחצי האחרונות בנושא דיוור דיגיטלי. הייתה עבודה ממש מקיפה ועבר חוק שמעביר את היכולת לשלוח דואר לאזרחים במדינת ישראל באופן מדורג באופן דיגיטלי, מיילים וכו'. שעות על גבי שעות בוועדת חוקה נשרפו על אבטחת המידע באמצעות מערך הדיגיטל הלאומי על כל ההיקשים וההקשרים. שאלתי אם מערך הדיגיטל הלאומי יהיה חלק מהעבודה שלכם ואני מבינה שלא?

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

מערך הסייבר. 

 << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

לא סייבר, אני מדברת על מערך הדיגיטל הלאומי שבמסגרת חלוקת פירוק המשרדים הוא בינתיים נשאר במשרד הכלכלה. אני חושבת שחייבים ללמוד מה עשינו בתהליך הזה. עבר חוק בממשלת ישראל. לבדוק מה עשינו, מה היו החסמים, היו המון סוגיות סביב רשות ההגירה, משרד הפנים וכו'. ללמוד מה היו התובנות שעלו דרך ועדת חוקה ואיפה היו העוגנים וצוותי הבקרה לוודא שאנחנו עושים את הדרים נכון. לא יקרה כלום אם תסכלו על זה.      

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

אין כמובן שום התנגדות ללמוד מכל התנסות קודמת. אציין כמדומני שאת מתייחסת לפרק שהוכנס בתוך חוק הגנת הפרטיות בעניין דיוור ישיר.

 << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >>   

לא רק, בכלל. אני מציעה שתוודא את זה. 

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

אני לא בטוח למה את מתייחסת אבל אומר שהחוק שלנו, לא מדבר על אינטראקציה ישירה בין הפרט שבתחילת השרשרת לבין הממשלה שמקבלת את המידע בסוף השרשרת. מדובר פה על התווך שבין הפרט שמעביר את המידע לחברת התעופה אגב הזמנת הכרטיס לחברת התעופה והממשלה מקבלת את המידע מחברת התעופה. מערכת היחסים שהחוק הזה מסדיר היא לא בין פרט לממשלה אלא בין חברה לממשלה.

 << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >>   

אבל היא נוגעת למידע של הפרט, אי אפשר להתעלם מזה, הוא בסוף בקצה הרצף.

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

לכן הכנסנו סעיף המחייב את חברת התעופה ליידע את הפרט בנוסח ספציפי שהמידע שלו עובר וזה גם חריג יחסית בחקיקה. 

 << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >>   

  השאלה מי אחראי, של מי המידע והשאלה אם זה שעדכנת את הפרט מספיק מבחינת החוק במדינה דמוקרטית. האם העבודה שהפרט יכול להגיד שאינו רוצה להעביר את המידע נלקחת בחשבון? כמו שבדיוור הדיגיטלי היא כן נלקחה בחשבון. 

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

בהקשר הזה התיישרנו לתוך הסטנדרטים של חוק הגנת הפרטיות בסטנדרט הישראלי שלו. ד"ר אלטשולר העירה במסמך שהם כתבו שהסנדרט הישראלי של חוק הגנת הפרטיות לא מאפשר דרישת מחיקה. לא אפשרנו בהצעה הזו אפשרות שהפרט ידרוש את מחיקת המידע כי זה לא מה שקובע הדין הישראלי, בשונה מהדין האירופי. אבל הוא כן מאפשר לפרט לבקש לדעת איזה מידע יש לרשות.

 << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >>   

אני מדברת על זכות פרט מקדמית יותר ממחיקה, מזה שמידע מסוים שהוא נותן במקום מסוים לא יעבור. מי שולט במידע?

 << אורח >> דוד בן חיון: << אורח >>   

כשהבן אדם מזמין כרטיס בחברת התעופה יש הצהרה שאומרת לו - - - 

 << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >>   

מתי בפעם האחרונה כשהחתימו אותך על נייר עם מלא אותיות קטנות, כשהצהרת לקחת בחשבון שהמידע שאתה מעביר יכולה לעבור למקומות אחרים?

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

התשובה הקצרה היא לא.

 << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >>   

כבוד היושב-ראש, כדאי שתיקח את זה בחשבון.

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

החוק הזה, כמו כל החיקוקים המקבילים לו ברחבי העולם אומר, את המידע שאנחנו קובעים פה בהסדר שחברות התעופה אוספות לצרכיהם המסחריים, הן תעברנה לרשויות המדינה. זה נכון בהצעה שלנו וזה נכון בכל שאר מדינות העולם והפרט, אין לו אפשרות להגיד אני לא רוצה שהמידע עלי יועבר. חוק הגנת הפרטיות הישראלי לא מקנה את הזכות הזו, באירופה יש לפרט זכות לבקש מחיקה של מידע שקיים עליו. הזכות הזו קיימת ברחבי המשפט האירופי באופן הרבה יותר נרחב בהקשר של החוקים האלה, לדירקטיבה האירופית ולהטמעה שלה לחוקי המדינות השונות.

 << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >>   

אנחנו בעיצומה של מהפכה טכנולוגית שרצה הרבה יותר מהר משאלות של אתיקה, שליטה בפרטים של מי המידע וכו'. אני לא שולטת בפרטים, לא מספיק העמקתי בה אבל אני רק מעלה חשש חושבת שנכון לקחת אותו בחשבון. האם הקדמה הטכנולוגית הזו, שיש בה יתרונות אדירים, כולל בוודאי לזהות מישהו שרוצה לפגע בנו ולשים עליו את היד בזמן, אתי לא צריך להתווכח על זה. אבל היא מבטיחה את זכויות הפרט במובן הזה של זה שיש לי את המידע ואני מדינה, זה לא אומר שיש יכולת לעשות בו שימוש מבלי שהפרט יש לו משקל כנגד. זה שהשתמשת בחוק להגנת הפרטיות, בעיני הוא לא הסבר משום שאם החוק להגנת הפרטיות נמצא במקום מסוים, יכול להיות הוא צריך לעשות את קפיצת הדרך הטכנולוגית הזו למקום אחר בהיבט של זכויות אדם במדינה דמוקרטית, כל עוד אנחנו דמוקרטיה. עוד דקה זה יכול להיות לא רלוונטי, לא יתקיים דיון כזה. 

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

אני מרשה לעצמי להשיב על הערה שהשמיעה ד"ר אלטשולר על סוגיית הגדרת מושג העיבוד. חוק הגנת הפרטיות הישראלי, במסגרת ההצעה הזו לא התיימרנו לגעת בו במובן של לשנות אותו, לתקן אותו, להרחיב את הוראותיו או לקצץ בהן, לקחנו אותו כמו שהוא. זה אומר שאם אין בחוק הגנת הפרטיות מה שיש ב-GBPR, הזכות לפרט לדרוש מחיקת מידע, אנחנו לא כוננו, לא בחוק הגנת הפרטיות באופן רחב ולא בחוק שלנו, תכף אסייג מה כן עשינו.

הדיון על עיבוד מידע, זה שאין את זה בחוק הגנת הפרטיות, הגדרה והמשגה של רעיון עיבוד המידע, אנחנו לא התיימרנו לייצר הגדרה כוללנית נרחבת למושג עיבוד המידע באשר קיים מידע בעולם, אלא ניסינו להיות ממוקדים לצרכים של החקיקה שלנו, זה חלק מהמגבלות כשאתה מייצר משהו מסוים ולא הסדר רחב כמו חוק הגנת הפרטיות. 

אני כן אגיד שכוננו פה הסדרים שמגנה על פרטיות, שאבנו מתוך הסדרים עתידיים של הצעות חוק ממשלתיות שמבקשות לתקן את חוק הגנת הפרטיות וטרם עוגנו בחוק הגנת הפרטיות. אז דברים מסוימים הכנסתנו, מתוך מחשבה שלכל הפחות אולי לזה, בפן ספציפי מסוים - - - 

 << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >>   

אני חושבת שלנו צריכה להיות נקודת התייחסות אחרת.       

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

אני מבקש לשמוע את לירון מהרשות להגנת הפרטיות.

 << אורח >> לירון הופפלד: << אורח >>   

אני רוצה להצטרף לדברים של דרור ולומר שאכן יש מגבלות מסוימות הסדרים הכוללניים שאפשר להכניס, עצם זה שמדובר בחוק ספציפי ולא בטיפול מטיב לחוק הגנת הפרטיות. נאמר שתיקון לחוק בהגנת הפרטיות נדון בכנסת הקודמת ובמסגרתו גם הייתה אמורה להיות מעודכנת הגדרה של עיבוד. אבל כאן בהצעת החוק הזו יש התייחסות לעיבוד ממוכן בסעיף 1 סעיף ההגדרות. יש גם, כמו שציין דרור, התייחסות לזכות לעיון במידע שכן קיימת היום בחוק הגנת הפרטיות.

מעבר לתיקון 14, שזה התיקון הבא שאנחנו מקווים מאוד שיוכל לחזור לדיונים ולעבור בכנסת הנוכחית, עדכון שנדרש מאוד בהסדרי הגנת הפרטיות בהיבטים של עדכון הגדרות הרחבת סמכויות בנושאים רבים שלא ניכנס להם כאן. בנוסף לו, בימים אלה אנחנו בשלבי סיום של כתיבת תזכיר התיקון הבא לחוק הגנת הפרטיות. תיעוד על פי חוק שנועד לעסוק באופן מקיף בין היתר בנושא של זכויות נושאי מידע ומתייחס בצורה מקיפה גם לזכויות מחיקה וזכויות התנגדות לעיבוד ודברים כאלה. כאשר גם התיקון הבא על החוק יעבור, אז הם יחולו בהגבלות ובשינויים הנדרשים ביחס לעיבוד מידע בכלל שיתבצע בישראל. 

ביחס לחוק הספציפי כאן, החוק הזה כולל הסדרי פרטיות משמעותיים מאוד ואנחנו נצלול ביחד לכל ההסדרים האלה במסגרת הדיונים שיתקיימו כאן בוועדה, בין היתר החוק מקים ממונה להגנת הפרטיות שימונה בהתייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות ויונחה על ידי הרשות להגנת הפרטיות בהיבטים רבים. 

יש גם קביעה של תקופות מחיקה של המידע, גם לגבי המידע שימצא בשלוחות של הגופים הביטחוניים יש הסדרים שקובעים כיצד מידע יוכל לעבור מהשלוחה, מהעתק המאגר שלה גופים הביטחוניים למאגרים של אותם גופים. לא מדובר בהעברה אוטומטית על כל המידע שעוקפת את כל ההדרים שבחוק. הסדרי הגנת הפרטיות שנקבעו בחוק, הוגשו יחד עם הרשות להגנת הפרטיות, אנחנו חושבים שהם הסדרים טובים ואנחנו סומכים את ידינו את הצעת החוק.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

תודה. הייעוץ המשפטי של חברת אל על בבקשה.

 << אורח >> עידן דיין: << אורח >>   

      תודה אדוני היושב-ראש, שמי עידן דיין מהלשכה המשפטית ונמצאת אתי עורכת הדין עדי קליין הממונה על הפרטיות בחברה. בפתח הדברים אציין שהזימון לישיבת הוועדה התקבל אצלנו לפני מספר ימים, העברנו הבוקר לחברי הוועדה נייר עמדה ראשוני בלתי ממצה שעומד על מספר נקודות ממעוף הציפור שלדעתנו מן הראוי שהוועדה תיתן עליהם את הדעת. 

אני אבקש לנצל את זכות הדיבור כדי לחדד שלוש נקודות עיקריות קצרות מהזווית של חברת התעופה. אני מבין שאל על היא חברת התעופה היחידה שמשתתפת בדיון, אין נציגות לחברות תעופה אחרות. 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

לפני כן, אני רוצה לשאול שאלה, כשאתם מוציאים טיסה לפאריז, אתם מעבירים את כל פרטי ה-PNR לרשויות בפאריז על פי חוק?

 << דובר_המשך >> עידן דיין: << דובר_המשך >>   

לא. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

בוודאי שכן. 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

מן הסתם כן לפי מה שאנחנו מבינים.

 << דובר_המשך >> עידן דיין: << דובר_המשך >>   

 - - - 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

זה מה שהחוק מחייב, כל טיסה שנכנסת לפאריז, להעביר את פרטי ה-PNR ככה אני מבין, שאנחנו עושים בעצם את מה שנהוג בעולם. 

 << דובר_המשך >> עידן דיין: << דובר_המשך >>   

אנחנו פועלים כמובן לפי דרישות רגולטוריות של רשויות שונות בעולם, לרבות בארצות הברית וכמו שציינת בפאריז. אני לא יודע להגיד לך כרגע, למיטב ידיעתי באופן קבוע אנחנו לא מעבירים את כל המידע אלא לפי דרישה. אם מתקבלת דרישה אנחנו מעבירים, כרגע אני לא יודע להגיד בצורה מדויקת את הפרטים שאנחנו מעבירים, אבל כן יש רגולציות שונות ברחבי העולם שאנחנו פועלים לפיהם. 

הנקודה הראשונה שרציתי לחדד זו הנקודה של עיקרון השוויון. הצעת החוק חלה לכאורה על כל חברות התעופה שמפעילות טיסות אל ישראל וממנה בהתאם לסעיף ההגדרות שבמונח "מוביל נוסעים". אבל אם מסתכלים על סעיף 2 לחוק, שזה הסעיף שמסמיך את ראש המרכז לדרוש מחברת תעופה להקים את הממשק האלקטרוני ולמסור נתונים בפועל, אנחנו רואים שהסעיף מעניק לראש המרכז שיקול דעת רחב ובלתי מוגבל בשאלה איך, כיצד וכלפי מי  להפעיל את הסמכות.

בנסיבות האלה אנחנו רואים חשש שהסמכות שמוענקת לראש המרכז עשויה להיות מופעלת באופן לא שוויוני כלפי חברות התעופה או במילים אחרות יש חשש שהסמכות הזו תופעל ביתר קלות דווקא כלפי חברות תעופה ישראליות ובראשן אל על. אני אומר את זה בין היתר על רקע דברי חקיקה אחרים שקיימים, חקיקות צרכניות, גם חוק שירותי תעופה שלמרות שהם חלים מבחינה משפטית על כל חברות התעופה, בפועל האכיפה שלהם נעשית ביתר שאת כלפי חברות התעופה הישראליות. 

לכן אנחנו חושבים שצריך להגדיר בחוק שראש המרכז צריך להפעיל את הסמכות שמוקנית לו באופן שוויוני ולהבטיח קריטריונים ומנגנון - - - 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

הבנתי, מה אתה אומר על זה?

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

בתשובה שלי אתייחס לטווח המיידי ולטווח הארוך. בטווח הארוך ללא ספק הכוונה והיעד הם להחיל את החובה למסירת מידע על כלל חברות התעופה. בטווח של תקופת ההקמה של המרכז ועד שיתחיל לפעול אנחנו לוקחים בחשבון שחיבור של חברת תעופה יכול להיות אירוע מורכב ואשר על כן יכול להימשך פרקי זמן היות ויש כמדומני כ-120 ומשהו חברות שטסות אל ישראל וממנה. כנראה שלא נצליח את כל ה-120.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

אתה מתחיל עם הישראליות?

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

נתחיל לפי שיקולים מקצועיים של מודיעין, באיזה ערוצים בעבר גילינו פעילויות עבר פליליות, של היקף הנסיעות, של מספר טיסות שיוצאות ונכנסות, של היקף הנוסעים בכל טיסה. שיקולים מקצועיים כאלה, תבחר הרשות באיזה סדר היא מחברת.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

יש לך יעד תוך כמה זמן החברות יהיו?

 << אורח >> דוד בן חיון: << אורח >>   

דצמבר 2024. 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

בדצמבר 2024 כל 124 החברות יהיו מחוברות אליכם?

 << דובר_המשך >> דוד בן חיון: << דובר_המשך >>   

איך אומרים? בעזרת השם. 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

מה הדבר השני?

 << אורח >> עידן דיין: << אורח >>   

הנקודה השנייה בהנחת המוצא שעומדת ביסוד הצעת החוק, שמענו את הנציג של משרד המשפטים מדבר עליה, כל הצעת החוק יוצאת מנקודת מוצא שהמידע שמפורט בתוספת הראשונה לגבי נתוני ה-PNR זה בעצם נתונים שנמצאים במערכות של חברת התעופה, במחשבים שלה, שקיימים אצלה במהלך העסקים הרגיל. זה נכון באופן חלקי וחשוב לחדד את זה, בפועל, בעולם התעופה, הנתונים האלה לא נשמרים במחשבים של חברת התעופה אלא יש ספק חיצוני שחברת התעופה מתקשרת אתו, הוא זה שמספק לה את שירותי ה - - - לרבות מערכת ניהול ההזמנות והנתונים של הנוסעים בהזמנה. 

בעניינה של אל על, הספק החיצוני זו חברת אמדאוס, חברה ספרדית בין לאומית שמספקת שירותים להרבה חברות תעופה בכל רחבי העולם. המשמעות של זה, שכדי לקיים את החובות שמוטלות עלינו מכוח החוק אנחנו תלויים ולמעשה גם שאר חברות התעופה, תלויות לגמרי בצד שלישי שאתו אנחנו קשורים. נכון שהוא אמור לסור למרותנו, אבל כמו שאנחנו יודעים, בעולם האמיתי יכולות להיות הרבה סיבות שיהיה לו כשל בהעברת המידע וכתוצאה מזה אנחנו נהיה בחשיפה משפטית.

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

השלב הראשון הוא השלב של הדרישה והשלב השני הוא שלב האכיפה במקרה של הפרה. בשלב הדרישה, הדרישה מופנית לחברת התעופה ומבחינתנו זה שאל על או לופטהנזה או אייר פראנס או כחברה אחרת עובדת באמצעות ספקים שמספקים לה שירותים, אנחנו דורשים ממנה, היא תפעיל את הספקים שלה לספק - - - 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

האם אל על תהיה חשופה לתביעה שלכם במידה והם  יבקשו ולא יקבלו את זה מאמדאוס?

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

זה שלב האכיפה. לשלב ההפרה, היה ותימצא הפרה, זאת אומרת שנבוא לאל על ונגיד לה שעל טיסה מסוימת היא לא העבירה מידע, אנחנו בונים מנגנון של עיצומים כספיים שאפשר יהיה להטיל עליה. בתוך פרק העיצומים יש חובת שימוע ויש להם את האפשרות להתייחס ולא יוטל עליהם עיצומים באופן טכני, אלא יש שיקול דעת. הנקודה השנייה והחשובה יותר בהקשר הזה, בסעיף 6, אנחנו בונים מנגנון בו מאפשרים סוג של התרעה, שאומרים לחברת אל על בטיסה זו וזו לא העברתם לנו את המידע, לא העברתם אותו בזמן או לא העברתם אותו בשלימותו או בפורמט הנכון, אנא תקנו דרככם קדימה. 

הנחת העבודה היא שהעבודה השוטפת עם חברות התעופה אמורה להיעשות באופן שהן משתפות אתנו פעולה, אבל יש כלי אכיפה, היה וחברת תעופה תימצא מפרה את החובות שאנחנו מבקשים להטיל עליה פה, אז צריך שיהיה גם כלי אכיפה. 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

אומר לך היועץ המשפטי של אל על שהוא רוצה, אבל אם חברת אמדאוס שהוא עובד אתה תחליט מסיבותיה היא לא להעביר פרטים של חברה מסוימת, תטילו את העונש על אל על? הרי לא יהיה בית משפט עליון ולא יהיה מול מי להתלונן עוד מעט. 

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

מבלי להתייחס לבית המשפט העליון אני אגיד שקבענו ביקורת שיפוטית לבתי המשפט לעניינים מנהליים על העיצומים שיוטלו, אז הביקורת השיפוטית מעוגנת פה. לגופה של השאלה, החובה היא חובה של אל על. זה שיא פועלת בניהול המידע שלה, בניהול ההזמנות שלה באמצעות ספקים חיצוניים זה בביזנס הפנימי שלה, אנחנו לא מבקשים להתערב לה.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

נציג אל על, האם בהסכם ביניכם לבין אמדאוס יש חובה לאמדאוס להעביר לכם את כל הפרטים שאתם מבקשים מהם? 

 << אורח >> עידן דיין: << אורח >>   

ברמה העקרונית אין בעיה.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

אוקיי, אז תתבעו את אמדאוס. 

 << דובר_המשך >> עידן דיין: << דובר_המשך >>   

אבל לדעתנו צריכה להיות הוראה ברורה בחוק שפוטרת את חברת התעופה מאחריות במידה והאשמה באי העברת המידע לא קשורה במעשה - - - 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

במידה ויהיה מקרה כזה, שלא סביר שיהיה, אבל במידה ויהיה מקרה כזה אז מן הסתם נתקן את זה. 

 << אורח >> דוד בן חיון: << אורח >>   

צריך לזכור שחברת אמדאוס עובדת עם מינימום לארץ 40 חברות תעופה. הם מכירים את זה, הם יודעים את זה, הם מעבירים את זה בעולם. זו לא חברה של חמישה שקלים אלא חברה של כמה עשרות מיליארדי דולרים. חברה גדולה מאוד, הם יודעים מה לעשות, הם יודעים על מה מדובר. הם גם משתפי פעולה.  

 << אורח >> עידן דיין: << אורח >>   

הכול טוב ויפה אבל - - - 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

הכול טוב ויפה, במידה ויהיה אירוע משפטי כזה, שלא נראה סביר, כי הם מחויבים להעביר לך את הפרטים, יש לך הסכם אתם ובהסכם הם מחויבים להעביר לך את הפרטים, אם לא יעבירו, תתבע אותם.

 << אורח >> עדי הירשקורן-קליין: << אורח >>   

הפרטים שמבוקשים הם בפורמט מסוים. הפעילות דרך חברת אמדאוס וגם בהתאם לרגולציות השונות בעולם נעשית בצורה סטנדרטית ובצורה טכנית סטנדרטית באמצעות כלים מקובלים. הדרישות לא בהכרח תואמים את האופן בה הפעילות הזו מתבצעת ובאופן בו העסקים האלה יודעים לבצע אותה ויודעים לשמור את הנתונים. לפי העדכונים שהם מבקשים פה אני בטוחה שצריך לשנות את זה, אז לא בטוח שיש היתכנות טכנית לעשות את זה, במיוחד שמבקשים סוגי מידע מסוימים בפרקי זמן מסוימים והיכולת לעמוד בדרישות האלה. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

התשובה שלנו היא מה שהדגשתי כבר בפתח הדברים, שנגיע לזה בהמשך הדרך בסעיפים הפרטניים אבל במפורש אנחנו ערים שזו מטריה בין לאומית, שיש סטנדרטים בין לאומיים שמתכוונים לעשות בחקיקת המשנה התיישרות לסטנדרטים הבין לאומיים ככל הניתן וכל חריגה מהם תיעשה בשום שכל ובשיקול דעת ובבהירות רבה אם בכלל. בהתאם לזה תנוח דעתם של נציגי אל על, גם בדבר הזה אנחנו מתכוונים לפעול בהתאם לסטנדרט הבין לאומי. 

 << אורח >> דוד בן חיון: << אורח >>   

הם מעבירים את זה בפורמט מקצועי טכנולוגי מסוים בכל העולם, ככה המרכז יעבוד גם פה, לא נמצא להם תקשורת חדשה. זה ידוע, יש פורמטים מוסדרים בעולם, גם אמדאוס מכירים את זה. 

 << אורח >> עידן דיין: << אורח >>   

הערה אחרונה, אני רוצה לדבר על החשיפה המשפטית שעשויה לקום לחברות התעופה הישראליות כתוצאה מיישום הוראות החוק. זה נשמע תמוה אבל ככל שנפעל בהתאם לחוק זה עלול לחשוף את חברת אל על ואת חברות התעופה הישראליות האחרות לתביעות של נוסעים בפני טריבונלים משפטיים זרים או רשויות רגולטוריות במדינות אחרות כתוצאה מדברי חקיקה אחרים.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

מאחר והפרוטוקול הזה של ההעברה קיים בהרבה מדינות, אנחנו די אחרונים בעניין הזה, האם אתם מכירים מקרה שנתבעו חברות תעופה על ידי אזרחים שהעבירו את זה לבריטים, לאמריקאים או לאיטלקים?

 << אורח >> עדי הירשקורן-קליין: << אורח >>   

אלה סוגיות משפטיות מורכבות שצריך להעמיק בהם, אבל צריך להבין - - - 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

שאלתי אם אתם מכירים מקרה כזה?   

 << דובר_המשך >> עדי הירשקורן-קליין: << דובר_המשך >>   

המעמד של חוק במדינת ישראל לא שווה ערך למעמד של חוק באיחוד האירופי  בנוגע לחיסוי שזה נותן לחברות התעופה. אנחנו מדברים על אזרחים ישראלים אבל יש גם נוסעים שהם אזרחים זרים. החוק פה, כמו שציינו, מאוד מותאם לסטנדרטים הישראלים ולא בטוח שהוא מכוסה מבחינת הסטנדרטים האירופים.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

אז אני שואל האם אתם מכירים מקרה בעולם שחברת תעופה נתבעה על ידי אזרח בגלל שהעבירה את הפרטים שלו לרשויות. אתם מכירים מקרה כזה? יש מקרה כזה בעולם?

 << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >>   

או שמחתימים אותו והוא לא יכול לתבוע. 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

יש או אין?

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

יש חקיקה אירופית שמחייבת את חברות התעופה הנוחתות במדינות אירופה וממריאות ממנה להעביר את אותו מידע. משכך, כבסיס, לא יכולה להיות פגיעה בפרטיות אם אני מחויב בחוק להעביר את המידע. כמו שאמרנו, אנחנו מתיישרים לפי הדירקטיבה האירופית וחרגנו ממנה בנקודות מסוימות, אנחנו לא אומרים שלא ונגיע בהמשך הדרך למקומות שחרגנו. 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

עד מתי אתה חושב שאנחנו נמצאים פה שאתה אומר לי "בהמשך הדרך" כל הזמן? 
  
 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

לעניין החשש שמעלים נציגי אל על, האמירה הבסיסית היא שברגע החקיקה ברחבי העולם מחייבת את חברות התעופה להעביר את המידע - - - 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

אז מן הסתם אי אפשר לתבוע אותם. 

 << אורח >> דוד בן חיון: << אורח >>   

במרכזים שביקרנו, אחוז הפניות של הציבור כדי לברר מידע הוא בודדים בשנה. אני לא מכיר תביעות אבל אולי יש. 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

עוד מישהו רוצה להתבטא בנושא לפני שנצלול לחוק? אם כך, נתחיל לקרוא את החוק.

 << דובר >> אילת לוי נחום: << דובר >>   

"הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ב–2022
	
	
	פרק א': הגדרות



1. הגדרות.
                     בחוק זה –
	
	
	"הערכה" – עיבוד ממוכן של המידע שבמאגר נתוני הנוסעים באחת מהדרכים האלה, לצורך מימוש אחת או יותר מהמטרות המנויות בסעיף 12(א):

	
	
	
	(1)	הפעלת כלל חיפוש שהוגדר מראש;

	
	
	
	(2)	יצירת כלל חיפוש חדש או עדכון כלל חיפוש קיים;

	
	
	
	(3)	השוואה למידע ממאגר מידע אחר לצורך אחת מהמטרות המנויות בסעיף 12(א);

	
	
	"חוק הגנת הפרטיות" – חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981‏;

	
	
	"חוק הכניסה לישראל" – חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952‏;

	
	
	"כלל חיפוש" – הוראה ממוחשבת, על בסיס מידע עובדתי או מומחיות מקצועית של המרכז, של רשות מוסמכת או של רשות מורשית, לחיפוש מגמות, דפוסים או מאפיינים של הנוסעים אל ישראל או ממנה, שיש חשש כי הם מקימים סיכון לגבי אחת מהמטרות המנויות בסעיף 12(א);

	
	
	"מאגר מידע" – כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות;

	
	
	"מאגר נתוני הנוסעים" – מאגר נתוני הנוסעים ונתוני הצוות שהוקם לפי סעיף 7(ב);

	
	
	"מוביל נוסעים" – מפעיל כלי טיס לשם הובלת נוסעים וכבודתם, בתמורה, אל ישראל או ממנה;

	
	
	"מורשה גישה" – כמשמעותו בסעיף 25, ולרבות מורשה גישה מושאל כמשמעותו בסעיף 13(ג)(2);

	
	
	"המרכז" – המרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים שהוקם לפי סעיף 7(א);

	
	
	"נוסע" – אדם הנוחת או העתיד לנחות בישראל, או הממריא או העתיד להמריא ממנה, ולמעט אנשי הצוות;

	
	
	"נתוני הצוות" – פרטי המידע המפורטים בחלקים א' ו־ב' בתוספת הראשונה, לגבי אנשי הצוות של טיסה מסוימת שמפעיל מוביל נוסעים אל ישראל או ממנה;

	
	
	"נתוני הנוסעים" – פרטי המידע המפורטים בתוספת הראשונה, לרבות תיעוד שינויים שנערכו בפרטי המידע האמורים, שאוסף מוביל הנוסעים במערכת לניהול הזמנות, במערכת לבקרת נוסעים או במערכת דומה, כחלק ממהלך עסקיו הרגיל, לגבי כל אחד מהנוסעים, לצורך ניהול ועיבוד הזמנות נסיעה בטיסה מסוימת שהוא מפעיל אל ישראל או ממנה;

	
	
	"הצוות" – כל אדם הממלא תפקיד בכלי טיס של מוביל נוסעים, הנוחת או העתיד לנחות בישראל או הממריא או העתיד להמריא ממנה;

	
	
	"ראש המרכז" – כמשמעותו בסעיף 10(ג);

	
	
	"רשות זרה" – רשות במדינה זרה או גוף בין־לאומי, מהסוגים המפורטים בתוספת השנייה;

	
	
	"רשות מוסמכת" – כל אחת מהרשויות שלהלן:

	
	
	
	(1)	שירות הביטחון הכללי;

	
	
	
	(2)	המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;

	
	
	
	(3)	משטרת ישראל;

	
	
	"רשות מורשית" – רשות מרשויות המדינה, המפורטת בתוספת השלישית;

	
	
	"רשם מאגרי המידע" – רשם כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות;

	
	
	"שאילתה" – עיבוד ממוכן של המידע שבמאגר נתוני הנוסעים על סמך מידע קודם שבידי רשות מוסמכת או רשות מורשית, אגב מקרה מסוים, בהתאם לסמכויותיה לפי דין, לצורך מימוש אחת או יותר מהמטרות המנויות בסעיף 12(א);

	
	
	"שלוחה" – כמשמעותה בסעיף 22(א);

	
	
	"השר" – שר האוצר.

	
	
	פרק ב': חובת מסירת נתוני הנוסעים ונתוני הצוות



2. חובת מסירת נתוני הנוסעים ונתוני הצוות.

	
	2	
	(א)	ראש המרכז רשאי לדרוש ממוביל נוסעים, בכתב, למסור למרכז את נתוני הנוסעים ונתוני הצוות לגבי הטיסות שהוא מפעיל אל ישראל או ממנה; נדרש מוביל נוסעים למסור מידע כאמור, יקים, בתוך 30 ימים ממועד קבלת הדרישה או במועד מאוחר יותר אם ננקב בדרישה, ממשק אלקטרוני קבוע בין מערכת ניהול ההזמנות, מערכת בקרת הנוסעים או מערכת דומה המשמשת לאותם צרכים, שהוא משתמש בהן, לבין מערכות המחשוב במאגר נתוני הנוסעים, לצורך מסירת נתוני הנוסעים ונתוני הצוות במועדים ובאופן המפורטים בסעיף 3 או לפיו.

	
	
	(ב)	הופעלה טיסה אל ישראל או ממנה כטיסה בשיתוף בין שני מובילי נוסעים או יותר (code–sharing), תחול החובה למסירת נתוני הנוסעים ונתוני הצוות כאמור בסעיף זה, לגבי כלל הנוסעים ואנשי הצוות שעל כלי הטיס, על מוביל הנוסעים המבצע את הטיסה בפועל.

	
	
	(ג)	התעורר צורך כי כלי טיס שלא יועד לנחות בישראל, ינחת בישראל באופן בלתי צפוי, ימסור מוביל הנוסעים את נתוני הנוסעים ונתוני הצוות אל המרכז, בסמוך ככל האפשר להיוודע דבר נחיתתו המיועדת בישראל.

	
	
	(ד)	השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה, ובכלל זה להוסיף לפרטי המידע המפורטים בה או לגרוע מהם, ובלבד שלעניין הוספת פרטי מידע – יהיו פרטי המידע שיוספו כאלה הנאספים על ידי מוביל נוסעים במהלך העסקים הרגיל שלו, ובהתאם לקבוע באמנות בין־לאומיות או בתקינה בין־לאומית המונהגת על ידי ארגון התעופה הבין־לאומי (ICAO) כהגדרתו בחוק הטיס, התשע"א–2011‏; הוסף פרט מידע כאמור – יצוין בצו אם הוא פרט זיהוי מובהק כמשמעותו בסעיף 17(ב)(1).



3. מועד מסירת נתוני הנוסעים ונתוני הצוות ואופן מסירתם

	
	3	
	(א)	מוביל נוסעים ימסור את נתוני הנוסעים ונתוני הצוות, באמצעות תקשורת אלקטרונית מאובטחת, בכל אחד מהמועדים האלה:

	
	
	
	(1)	לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד ההמראה המיועד של הטיסה – את פרטי המידע המפורטים בחלקים ב' ו־ג' של התוספת הראשונה;


	
	
	
	(2)	עם התייצבות נוסע לטיסה (check–in) – את פרטי המידע המפורטים בחלקים א', ב' ו־ג' של התוספת הראשונה;

	
	
	
	(3)	בסמוך לאחר סגירת דלתות כלי הטיס לצורך המראתו, כך שלא ניתן עוד לעלות על כלי הטיס או לרדת ממנו – את פרטי המידע המפורטים בחלקים א', ב' ו־ג' של התוספת הראשונה".



<< אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

אם אפשר, בתחילת סעיף 3(ב) יש תיקון שאנחנו רוצים לדייק.

 << דובר >> אילת לוי נחום: << דובר >>   

	
	
	(ב)	"מוביל נוסעים שנודע לו על שינוי בפרטיו של מי מהנוסעים או אנשי הצוות לאחר שמסר את המידע כאמור בסעיף קטן (א), לרבות באשר לעצם נסיעתו של מי מהנוסעים או אנשי הצוות, או באשר לצירופו של נוסע או איש צוות – יעדכן את המרכז בדבר השינוי מייד עם גילוי השינוי, ובכל מקרה לפני הגעתו של כלי הטיס לישראל או יציאתו ממנה, לפי העניין".



 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

אנחנו רוצים להוסיף בתחילת הסעיף "מוביל נוסעים יעביר את המידע כאמור כאשר הוא שלם, מדויק ועדכני". כמובן שזה מחייב אותו לעדכני, מה שיש לו במאגרים, חזרנו ואמרנו מה שיש לו באותה עת. אין כוונה שחברת התעופה תאסוף מידע שהיא לא אוספת, מה שיש לו אצלו באותה עת. אנחנו מבקשים להוסיף את המשפט הזה בתחילת הסעיף. 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

המידע בכל מקרה מגיע לארץ לפני שהמטוס נוחת. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>   

לגבי סעיף 2, יש בסעיף קטן (ג) לגבי כלי טיס שלא יועד לנחות בישראל באופן בלתי צפוי. יש חברות תעופה שלא נוחתות בישראל באופן סדיר ולכן אין להם את ההתקשרות עם המאגר  שהוקם ויכול להיות מצב שבו היא תנחת באופן בלתי צפוי. איך היא אמורה לעמוד בדרישה הזו?

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

ראשית, ישראל היא מדינה שאין הרבה טיסות שטסות בשטחה שלא נוחתות בה. היא לא מדינה שעוברים מעליה, לא מתירה מאוד בקלות לחברות תעופה להטיס מטוסים מעל המרחב האווירי שלה אם אין כוונה שהם ינחתו פה. המעטות שיש, הן חברות שבדרך כלל גם נוחתות בישראל. לכן השאלה שאתה מעלה היא נכונה בעיקרה, אבל ברמת המעשה היא כנראה לא הרבה. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>   

יכול להיות מצב שטיסה שעוברת בשמי ים תיכון יש מקרה חירום רפואי והיא צריכה לנחות בנתב"ג.

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

יכולה להיות סיטואציית חירום כזו. במקרים חריגים כאלה נצטרך לייצר התמודדות פרטנית.

 << אורח >> אנה ויטס: << אורח >>   

שמי אנה ויטס, אני עובדת במכס יחד עם דוד בן חיון, במנהלת ההקמה. ננגיש בנוסף לחובת הדיווח עבור חברות קטנות או כאלה שלא הצליחו להתחבר בדיוק בתצורה שאנחנו דורשים למען הנוחות שלהן ננגיש גם פורטל שבו אד הוק, או לפי הצורך הן תוכלנה לשדר נתונים שיועברו באמצעות הפורטל הזה למרכז. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

הנחת העבודה תהיה שיהיה מיינסטרים רגיל של חברות שטסות ברגיל, אבל כן תהיה מחשבה או סיטואציה של חברות חריגות, או שהן מאוד קטנות, או שיש להן טיסות מאוד יחידות ובודדות, או אירועי חירום. יהיו כאלה ותוקם דרך נוספת להעביר להן מידע ונתונים שהיא יותר פרטנית וספציפית ולא הדיפולט הרגיל. זה יהיה כבר במישור הטכני. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>   

עניין נוסף זה לעניין התוספת הראשונה, התוספת הראשונה היא בעצם הפרטים שאותם נדרשים להעביר? השינוי צריך להיות באישור ועדה של הכנסת. בסעיף 2 (ד) יש סמכות לשר לשנות את התוספת הראשונה. התוספת הראשונה כוללת רשימה של הפרטים שאותם חברת התעופה צריכה להעביר, החל מהשם, דרך קוד הטעינה וכתובת הדואר האלקטרוני, שאגב זה שר האוצר צריך לקבוע, שזה שוב מעלה את השאלה. מעבר לזה, מאחר וכל התוספת, יש לה משמעות מבחינת פרטיות של אזרחים, אני חושב שנכון שהשינוי של התוספת יהיה באישור של ועדה, מה גם שכך נהוג כאשר מדובר בשינוי תוספת.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

למרות שיהיה כתוב כאן בדיוק את הפרמטרים שבגינו הוא יכול להשלים.

 << דובר_המשך >> עידו בן יצחק: << דובר_המשך >>   

ואם מחר ירצה שר האוצר להוסיף גם את חשבון הבנק של הנוסע?

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

"ובלבד שלעניין הוספת פרטי מידע יהיו פרטי המידע שיוספו כאלה הנאספים על ידי מוביל נוסעים במהלך העסקים הרגיל שלו בהתאם לקבוע לאמנות בין לאומיות או בתקינה בין לאומית".

 << דובר_המשך >> עידו בן יצחק: << דובר_המשך >>   

גם דבר בסיסי כמו "שם מלא" קבוע בחוק. גם זה דורש עכשיו את אישורה של הכנסת. כאשר משנים תוספת של חוק, שהוא חלק מהחוק, אלא שמבחינה טכנית הוא קצת בנוי אחרת, אנחנו לא אומרים לכם תבואו בשלוש קריאות כמוש נכון לעשות בחקיקה, אבל אנחנו כן אומרים שכאשר אתם רוצים לשנות את זה, או להוסיף דברים, תבואו לכנסת לאישור ועדה. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

אנחנו חושבים ששינוי התוספת לא אמור להיות דבר של יום-יום.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

על אחת כמה וכמה.

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

דברתי קודם על הסטנדרטים הבין לאומיים ועל ההתיישרות לסטנדרטים האלה, אפשר לראות את זה גם פה בסעיף הזה, עיגנו פה ומעגנים, כובלים את ידינו שלנו כדי להבטיח שהשינויים האלה יעשו בהתיישרות הסטנדרט הבין לאומי. היה ומחר, בעקבות לקחים מהקורונה, יהפוך להיות חלק מהסטנדרט הבין לאומי, שכל נוסע, בכל טיסה שהוא עולה בעולם צריך להביא אישור חיסון, הדוגמה לא קיימת היום אבל אפשר לדמיין שהיא תקרה. היה ויהיה סטנדרט בין לאומי רחב, נרצה להחיל אותו גם בארץ.

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>   

שהכנסת תחליט אם היא רוצה לעמוד בסטנדרט הבין לאומי או לא. 

 << קריאה >> מירי פרנקל-שור: << קריאה >>   

דווקא בשעת חירום, כאשר יש פגיעה בזכויות, צריכה להיות הכרה לרשות המבצעת. מעבר לזה, יש חקיקה נוספת, למשל כל נושא   - - -  שיש התייחסות לאמנות בין לאומיות, בכל זאת הנושאים באי לאישור הכנסת. זה שיש שינוי בסטנדרט בין לאומי, זה עדיין לא אומר שמדינת ישראל צריכה לאמץ אותו באופן אוטומטי. דבר שני, זו לא יכולה להיות החלטה בלעדית של הרשות המבצעת, בטח ובטח כאשר לא מדובר בזכויות וצריך להיות פיקוח על החלטת הרשות המבצעת.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

מאחר וחלק גדול מהוויכוח שנסוב בוועדה וגם נאמר על ידי מי שנאמר בזום היה עניין המיקום, איפה ממקמים את אותו מאגר ומי מנהל אותו. הייתה הבעה של אי נוחות, גם מצד היועצת המשפטית וגם חלק מחברי הכנסת על זה שזה במשרד האוצר ולא במשרד הפנים. לכן אני חושב שיש פה אמירה נכונה, שאם כבר אתה החלטת ואם כבר קבעת שזה פה, עכשיו אתה רוצה לעשות שינויים, שהשר יוכל לקבוע תקנות בעניין, אז מן הסתם שיבוא לוועדה פה.

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

אנחנו לא מתנגדים. 

 << אורח >> סגלית ברקאי: << אורח >>   

אני מהשלכה המשפטית במשרד התחבורה. אני רק רוצה להגיד שמבחינת העמדה שלנו כמשרד התחבורה, אני לא מתייחסת איפה זה יאושר ובאיזו מסגרת זה יאושר, אבל חשוב מבחינתנו לשמור על אחידות אל מול מה שכתוב בנספח אמנת שיקגו ובהסדרים שקבועים בעולם. אנחנו לא רוצים שתהיה הכבדה מיותרת על חברות התעופה ושכל המסגרת שנקבעת, נקבעת במנגנון הרגיל של הפעילות הרגילה של החברה. לכן אם נהוג בעולם לחייב לאסוף מידע מסוים, אז יש אפשרות להכניס אותו לתוך זה. זה גם בדיונים העתידיים שיהיו לתיקונים. 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

אנחנו נאשר את החוק הזה, אבל מאחר ואתם הכנסתם ש"השר ראשי" כי אם הייתם משאירים את זה על פי מה שקורה היום והיו שינוים בתוך הבין לאומי, אז זה היה חל גם עלינו. אבל מאחר וכתבתם "השר רשאי" ואנחנו יודעים שנותנים לשרים אישור לעשות אז הם נוהגים מידי פעם לעשות את זה, אז שיבוא לוועדה לאישור, הכול בסדר.


 << דובר >> אילת לוי נחום: << דובר >>       

	 
	
	(ד)	"השר, בהתייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים ושר הפנים, רשאי לקבוע תקנות לעניין אופן ביצועה של חובת מסירת המידע למרכז, לרבות איכות הנתונים, דרך הצגתם, האמצעים האלקטרוניים למסירת המידע, ואופן אבטחת המידע בעת מסירתו."


 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

שמענו קודם את הערותיהם של נציגי אל על שדברו על איך יועבר המידע והשבתי שאנחנו ערים כמובן לסטנדרטים הבין לאומיים, אז גם פה אני רוצה להגיד שסעיף (ד) הזה זו הכוונה. הכוונה שאם רוצים שהמידע צריך לעבור בפורמט מסוים, בצורה מסוימת של טבלה, כל הפרטים הטכניים והחשובים, המילה "טכנית" ממעיטה בחשיבות שלהם, זה ייקבע מכוחו של הסעיף הזה. 

 << דובר >> אילת לוי נחום: << דובר >>   


	4. "מינוי נציג.
	
	
	(א)	מוביל נוסעים ימנה נציג בישראל מטעמו, המורשה לפעול בשמו בהליכים משפטיים או מינהליים לפי חוק זה וכן לקבל בשמו ובעבורו כתבי בי־דין או הודעות ודרישות לפי חוק זה.



	
	
	(ב)	מוביל נוסעים יודיע לראש המרכז או למי שהסמיך לכך מקרב עובדי המרכז, על מינוי נציגו, על החלפת נציגו בנציג אחר או על כל שינוי בפרטי ההתקשרות עם נציגו".



	5. "חובת יידוע הנוסעים בדבר העברת מידע. 
	
	5	
	(א)	מוביל נוסעים ימסור לנוסעים, בעת רכישת כרטיס הטיסה, הודעה בכתב, בעברית ובאנגלית, בנוסח הקבוע בתוספת הרביעית; מוביל הנוסעים רשאי למסור את ההודעה האמורה, נוסף על הנוסח האמור, גם בשפה אחרת.

	
	
	(ב)	שר התחבורה והבטיחות בדרכים רשאי, בצו, לשנות את התוספת הרביעית.



	6. דרישת השלמת מידע ודרישת סידור מידע.
	
	6	
	(א)	ראה ראש המרכז או סגנו כי מוביל נוסעים הפר את חובתו למסור מידע לפי סעיף 2(א) או (ב), במועד אחד או יותר מן המועדים האמורים בסעיף 3(א) או (ג), רשאי הוא לדרוש, בכתב, ממוביל הנוסעים להמציא למרכז, במועד שיפורט בדרישה, את המידע הדרוש לגבי כל הנוסעים ואנשי הצוות שבטיסה מסוימת או לגבי אלה מהם שבעניינם לא נמסר המידע, והכול כפי שיפורט בדרישה (בחוק זה – דרישת השלמת מידע).

	
	
	(ב)	ראה ראש המרכז או סגנו כי מוביל נוסעים מסר את המידע שלא בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות לפי סעיף 3(ד), בלי שנתן טעם מספק לכך, רשאי ראש המרכז או סגנו לדרוש ממוביל הנוסעים, בכתב, למסור את המידע באופן שנדרש בתקנות כאמור (בחוק זה – דרישת סידור מידע)".









	
	
	





 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>   

				"פרק ג': המרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים

	7. הקמת המרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים ומאגר נתוני הנוסעים. 
	
	
	(א)	ברשות המסים בישראל (להלן – רשות המסים) יוקם המרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים.

	
	
	(ב)	המרכז יקים מאגר מידע של נתוני הנוסעים ונתוני הצוות וינהל אותו בהתאם להוראות חוק זה.



	8. עצמאות המרכז.
המרכז יהיה עצמאי בהפעלת סמכויותיו  לשם מילוי תפקידיו, בהתאם להוראות חוק זה". 

 << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >>   

לא הקראנו את 3 (ג)

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

נחזור להקריא את הסעיף.

 << דובר >> אילת לוי נחום: << דובר >>   

	
	(ג)	"היה לעובד המרכז חשש סביר, במקרה מסוים, לאפשרות של פגיעה באחת או יותר מהמטרות המנויות בסעיף 12(א), רשאי הוא לדרוש ממוביל נוסעים למסור את פרטי המידע המפורטים בתוספת הראשונה לגבי נוסע או איש צוות מסוים, במועדים נוספים על המועדים הקבועים בסעיף קטן (א); קיבל מוביל נוסעים דרישה כאמור, ימסור את המידע המבוקש למרכז בסמוך ככל האפשר למועד קבלת הדרישה".



 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>   

	
	9. "מקורות המידע של מאגר נתוני הנוסעים. 

	
	9	
	(א)	המרכז יקבל ממובילי נוסעים את נתוני הנוסעים ונתוני הצוות וישמרם במאגר נתוני הנוסעים.

(ב) 

	
	
	(	
	(1)	המרכז רשאי לקבל ולשמור במאגר נתוני הנוסעים מידע ממאגר מידע של רשות מוסמכת או של רשות מורשית (בחוק זה – מידע חיצוני), שיועבר למרכז, על פי שיקול דעתן, לצורך עיבודו, לטובת אחת או יותר מהמטרות המנויות בסעיף 12(א) בלבד.

	
	
	
	(2)	מידע חיצוני שהועבר למאגר נתוני הנוסעים כאמור בפסקה (1), יישמר בו באופן שלא יאפשר גישה אליו אלא למורשה גישה מושאל מטעם הרשות המוסמכת או הרשות המורשית שהעבירה את המידע החיצוני, ולעובדי המרכז שהורשו לכך על ידי הרשות המוסמכת או הרשות המורשית שהעבירה את המידע החיצוני.

	
	
	
	(3)	רשות מוסמכת או רשות מורשית המוסרת מידע חיצוני רשאית להתנות את מסירת המידע החיצוני במחיקתו במועד מסוים או בתנאים אחרים לפי דרישתה.

	
	
	
	(4)	הוראות פסקאות (2) ו-(3) לא יחולו על מידע חיצוני שהועבר למרכז מרשות האוכלוסין וההגירה והתקבל על ידה מכוח סמכויות לפי סעיף 8 לחוק הכניסה לישראל.

	
	
	(ג)	המרכז רשאי לקבל ולשמור במאגר נתוני הנוסעים מידע שהתקבל מרשות זרה (בחוק זה – מידע זר), בין דרך כלל ובין במקרה מסוים".




 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

היינו רוצים להוסיף פה סעיף קטן (ד) שאני אסביר בקצרה מה מהותו. סעיף 9 נועד לתת מוטיבציה לגופים שרשאים להחזיק שלוחות  לעבוד בתוך מסגרת המרכז באמירה שאומרת, אתם נשארים הבעלים של המידע, זה מה שבעצם אומר סעיף קטן 9(ב). מתוך הניסוח הזה השתמע בסופו של יום שכאילו המרכז רשאי לקבל רק את רשימת המכולת הסגורה שיש ב-(א), (ב) ו-(ג). לכן כדי לא למנוע אפשרות שהוא יקבל מידע נוסף מלקוחות אחרים, להוסיף סעיף קטן (ד) שאומר:

"המרכז רשאי לקבל ולשמור מידע ממאגרי מידע אחרים שהוא מוסמך לקבל לפי כל דין ובלבד שהמידע רלוונטי לאחת או יותר מהמטרות המנויות בסעיף 12". 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

למה לא לחייב את הגופים להחזיק אנשים ולא לוותר על השלוחות האלה, שצריך להגיד שהן מטרידות מאד?  

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

את ההערה על השלוחות אני מציע לשמור כשנגיע לפרק השלוחות. הגופים יתנו את התייחסותם בהקשר הזה. 

 << דובר >> אילת לוי נחום: << דובר >>   

איזה מידע נוסף מקבל המרכז הזה מלבד המידע הזה? 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

לכן אנחנו אומרים מידע על פי דין, בעצם העברת מידע מרשויות אחרות לפי פרק ד של חוק הגנת הפרטיות.

 << אורח >> עידן דיין: << אורח >>   

לגבי סעיף 5, החובה ליידע את הנוסעים בעת רכישת הכרטיס, חלק גדול מהכרטיס לא נרכש ישירות דרך חברת הנסיעות אלא דרך סוכני נסיעות, אתרי אינטרנט, שאין לנו שליטה עליהם. לכן החובה מתייחסת לגבי חברת התעופה, שהיא מוכרת כרטיסים. אם צד שלישי או אתר אינטרנט שאין לי שליטה עליו מוכר כרטיסים שלנו, אני לא יכול ליידע את הנוסעים בעת רכישת הכרטיס. אני יכול לקבוע את זה בתקנון או משהו אחר, אבל החוק צריך לתת את הדעת עליו. אי אפשר לחייב אותנו לגבי כרטיסים שאנחנו לא מוכרים באופן ישיר. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

הנחת העבודה היא שאם יש סוכן במדינה זרה שמוכר כרטיסים של אל על אז יש איזושהי התקשרות אתו.

 << אורח >> עידן דיין: << אורח >>   

יש כל מיני אתרים שאין לנו שום שליטה עליהם, זה לא סוכן מורשה שלנו שמוכר כרטיסים. גם לגבי שאר הסוכנים, אני יכול אולי לשלוח להם הנחיה, אבל אני לא יכול לוודא שהם מיישמים את זה, בטח לא כל אתר אינטרנט קיקיוני שמוכר כרטיסי טיסה של אל על ומצוי בכל מיני מקומות בעולם, אין לי שליטה עליו. אי אפשר להטיל חובה על חברת התעופה שהיא לא יכולה ליישם אותה, צריך להכיר במציאות הזו. אפשר לחייב את חברת התעופה לקבוע בתקנון או בחוזה התובלה, באתר האינטרנט שלה, אבל אי אפשר להטיל חובה קטגורית כשאני לא מוכר את כל הכרטיסים באופן ישיר. זה פשוט לא ישים.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

למה סעיף 5(א) כל כך חשוב לכם?

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

אגב הדיון על פרטיות, סעיף 5(א) מכונן את הרעיון שמוביל נוסעים. נאמרה פה אמירה, יש את הנוסע שבתחילת הדרך שמזמין כרטיס, מוסר את המידע לצורך הזמנת הכרטיס, אנחנו רוצים שהוא ידע שהמידע עובר הלאה לרשויות המדינה. לכן מה שאומר הסעיף, שאנחנו מחייבים את חברת התעופה להגיד לנוסע, דע לך שהמידע שאתה מוסר לנו, אנחנו מחויבים על פי חוק להעביר לרשויות המדינה.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

בחברת יונייטד יש סעיף כזה שהם מחויבים?

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

בדין האמריקאי אנחנו לא יודעים, בדין האירופי יש הוראה דומה. 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

זאת אומרת כל מי שקונה בחברה אירופית כרטיס טיסה יש סעיף כזה שהוא חותם בסוף?

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

יש סעיף שמחייב אותם להגיד לנוסעים, בתוך האותיות הקטנות אומרת חברת התעופה לנוסעים להם שהם מחויבים על פי דין להעביר את המידע לרשויות המדינה. 
  
 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>   

איך אתה מתמודד עם הטענה לגבי הצדדים השלישיים שדרכם אנשים קונים?

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

כשאקספדיה מוכרת כרטיסים זה לא מוצר שהיא קונה ואחרי זה היא הולכת ועושה עם זה מה שהיא רוצה, זה שירות. היא בעצם מוכרת יחידת שירות שאל על יודעת לספק. לכן חייבת להיות התקשרות בין אל על לאקספדיה, אז תדרוש אל על מאקספדיה - - - 

 << אורח >> עידן דיין: << אורח >>   

סליחה שאני אומר, אבל זה לא עובד ככה. זה ממש לא עובד ככה. אין שום התקשרות כזו ואי אפשר להטיל עלינו חובה. אנחנו לא מתנגדים ליידע את הלקוחות שקונים מאתנו. יש לנו מוקד טלפוני שעובד ואתר אינטרנט שמוכר. אין לנו התנגדות לגבי מה שאנחנו עושים, ליידע את הנוסעים. אבל אי אפשר לחייב אותי לשלוט בכל מיני צדדים שלישיים. יש סוכנים מורשים, שגם מהם אני יכול אולי לבקש, אני לא יכול לאכוף את זה. יש אלפי סוכנים ובטח לא לגבי סוכנים שהם לא מורשים ואין לי התקשרות אתם ישירה. אני לא משלם להם עמלות. 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

אני מציע שתעשו כוכבית על סעיף 5(א) תראו מה קורה בעולם, איך מסתדרים עם זה, תדבר עם אל על וחברות אחרות ותבואו עם שיפור לקראת ההצבעה בקריאה  שנייה ושלישית. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>   

10. "עובדי מרכז

	
	1
	(א)	עובדי המרכז יהיו עובדי המדינה.

	
	
	(ב)	עובדי המרכז לא יועסקו בכל תפקיד אחר ברשות המסים מלבד תפקידם במרכז במשך כל תקופת העסקתם במרכז.

	
	
	(ג)	בביצוע תפקידיהם ובהפעלת סמכויותיהם לפי חוק זה, יפעלו עובדי המרכז על בסיס אמות מידה מקצועיות ובלתי תלויות, לפי הוראות מי שמונה לעמוד בראש המרכז (בחוק זה – ראש המרכז) ובפיקוחו".



 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

בנקודה הזאת חשוב לי להדגיש לאור הערות של חבר הכנסת אייכלר בשלב מוקדם יותר היום. דברתי על עצמאות המרכז, ראינו את סעיף 8 וגם בסעיף 10 אנחנו מכוננים את היחידה הזו כגוף שיש לו שיקול דעת מקצועי, עצמאי, מחויב לסטנדרטים.

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>   

11. "הממונה על הגנת הפרטיות במרכז.
	
	1	
	
(א)	ראש המרכז, בהתייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, ימנה אדם לתפקיד ממונה על הגנת הפרטיות במרכז (בחוק זה – הממונה על הגנת הפרטיות במרכז), בהתאם לתנאי כשירות והכשרה שיורה עליהם ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, בהתייעצות עם ראש המרכז.

	
	
	(ב)	לא תופסק כהונתו של הממונה על הגנת הפרטיות במרכז והוא לא יועבר מתפקידו אלא בהסכמת ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים.

	
	
	(ג)	הממונה על הגנת הפרטיות במרכז לא ימלא תפקיד נוסף ולא יעסוק בעיסוק נוסף, למעט תפקיד הממונה על פניות הציבור כאמור בסעיף 19(ה), העלולים להעמיד אותו בחשש לניגוד עניינים במילוי תפקידו.

	
	
	(ד)	המרכז יעמיד לרשות הממונה על הגנת הפרטיות במרכז אמצעים נאותים הדרושים למילוי תפקידו.

	
	
	(ה)	הממונה על הגנת הפרטיות במרכז יפקח על היישום במרכז של הוראות לפי חוק זה שתכליתן הגנת הפרטיות, והוראות לפי חוק הגנת הפרטיות, לרבות הוראות והנחיות רשם מאגרי המידע לפי החוק האמור (בסעיף קטן זה – הוראות הגנת הפרטיות), ויונחה מקצועית בידי רשם מאגרי המידע, ולשם כך יבצע, בין השאר, את כל אלה:

	
	
	
	(1)	יכין תוכנית עבודה שנתית שתובא לאישור ראש המרכז וראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, לפיקוח על קיום הוראות הגנת הפרטיות במרכז ולבירור הפרות של הוראה מהוראות הגנת הפרטיות (בסעיף קטן זה – תוכנית הפיקוח);

	
	
	
	(2)	יבדוק את נוהלי המרכז ומדיניותו בתחום הגנת הפרטיות והתאמתם להוראות חוק הגנת הפרטיות;

	
	
	
	(3)	יברר הפרות של הוראות הגנת הפרטיות במרכז, מיוזמתו או על פי תלונה;

	
	
	
	(4)	יקיים הכשרה והדרכה של עובדי המרכז בנושאים הנוגעים להוראות הגנת הפרטיות;

	
	
	
	(5)	בכפוף להוראות אבטחת המידע והמידור החלות על המרכז – ידווח לרשות להגנת הפרטיות, בלא דיחוי, על ממצאים של פעולות הפיקוח, הבדיקה והבירור שביצע;

	
	
	
	(6)	ידווח לראש המרכז על סיכונים וכשלים שאיתר בקשר להגנת הפרטיות במאגר נתוני הנוסעים, וימליץ על הפעולות שיש לנקוט בקשר לכך;

	
	
	
	(7)	יקיים בקרה על אופן תיקון ליקויים שהתגלו בממצאי הפיקוח והבירור;

	
	
	
	(8)	יגיש לראש המרכז ולרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים דין וחשבון שנתי על אופן ביצוע תוכנית הפיקוח ועל קיום הוראות הגנת הפרטיות במרכז".




 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

לעניין סעיף (ה) רישא, יש תקלת נוסח, התייחסנו לרשם מאגרי המידע גם בשורה אחת לפני אחרונה בסעיף וגם בשורה האחרונה וזה צריך להיות "הנחיות הרשות להגנת הפרטיות". נעיר בהקשר הזה שהיום, חוק הגנת הפרטיות מבחינה ניסוחית, האורגן שהוא מכונן, חוק הגנת הפרטיות, זה רשם מאגרי המידע ואכן השתמשנו בטרמינולוגיה הזאת, אבל הלכה למעשה היום הרשות להגנת הפרטיות היא כבר רשות שעומדת על שתי רגליה והיא רשות מלאה ושלמה. האירוע של רשות להגנת הפרטיות עוגן. לכן בהמשך תיקנו אבל פה פספסנו את זה בנוסח הפנימי אז אני מבקש בשתי הנקודות האלה להחליף את זה לרשות להגנת הפרטיות. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>   

חוץ מהדיווח לראש המרכז ולרשות להגנת הפרטיות יש פרסום פומבי של זה? 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

בסעיפים האחרונים יש דיווח לכנסת וקבענו את הרשות להגנת הפרטיות מקבילה להוראה שקיימת בדירקטיבה האירופית, רשות מפקחת לאומית שהיא בעצם חיצונית למרכז, במשרד המשפטים, אנחנו נותנים לה פה את הכוחות לעשות פיקוח ובקרה חיצונית ונגיע לזה בהמשך בסעיף 48. יש גם דיווח לכנסת בסעיף 49.

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>   

מעבר לממונה על הגנת הפרטיות, במרכז עצמו, אין בעצם פונקציה דומה בשלוחות שעוד לא הגענו אליהם. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

יש, נגיע לזה כשנגיע לפרק השלוחות. 

 << דובר >> אילת לוי נחום: << דובר >>   

"פרק ד': מאגר נתוני הנוסעים.

12. מטרות השימוש במידע שבמאגר נתוני הנוסעים. 
	
	
	(א)	המידע שבמאגר נתוני הנוסעים ייאסף וישמש למטרות אלה בלבד:

	
	
	
	(1)	זיהוי, מניעה, סיכול, חקירה או העמדה לדין בשל חברות בארגון טרור, פעילות טרור או עבירת טרור, לפי אחד מאלה:

	
	
	
	
	(א)	חוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016‏;

	
	
	
	
	(ב)	צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1651), התש"ע–2009‏;

	
	
	
	
	(ג)	תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945‏;

	
	
	
	(2)	אבטחת התעופה האזרחית אל ישראל וממנה, ובכלל זה הגנה על ביטחונם של הנוסעים אל ישראל וממנה מפני איומים ביטחוניים;

	
	
	
	(3)	זיהוי, מניעה, סיכול, חקירה או העמדה לדין בשל עבירות שעונשן מאסר שלוש שנים או יותר, המנויות בתוספת החמישית;

	
	
	
	(4)	מאבק בהגירה בלתי חוקית ושיפור ביקורת הגבולות בתחנות הכניסה לישראל, בהתאם לסמכויות הקבועות בחוק הכניסה לישראל;

	
	
	
	(5)	הגנה על בריאות הציבור, באמצעות זיהוי, מניעה או טיפול באפשרות התפרצותן או התפשטותן של מחלות אפידמיות, כמשמעותן בסעיף 20 או בתוספת ב' לפקודת בריאות העם, 1940‏, או מחלה זיהומית המקימה סיכון משמעותי לחיי אדם.

	
	
	(ב)	שר המשפטים רשאי, בצו, לשנות את התוספת החמישית, ובכלל זה להוסיף על העבירות הקבועות בה או לגרוע מהן, ובלבד שלעניין הוספת עבירה – יהיה עונשה מאסר שלוש שנים או יותר".



 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

כאן נכניס "רשאי ובאישור ועדת חוץ וביטחון"

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

אני רוצה להתייחס לסעיף הזה שהוא מאוד משמעותי ואני חושב ששווה להרחיב לגביו בין היתר לאור הערותיה של ד"ר אלטשולר. אני אתחיל מההערה הטכנית שלה למה היה צריך את אבטחת התעופה האזרחית כמטרה נפרדת ואשיב שלפחות בישראל, מה שנקבע מכוח החלטות ממשלה שעומדות בעינן, זה שאבטחת התעופה של חברות התעופה הישראליות, ההנחיה הביטחונית להן היא על ידי שירות הביטחון הכללי ואילו חברות התעופה הזרות שטסות אל ישראל וממנה מונחות מקצועית ביטחונית על ידי משרד התחבורה. מהטעם הזה, למען הסר ספק, כדי שלא ישתמע שאין סמכות, מנינו את שתי האופציות וקבענו שגם השירות וגם משרד התחבורה הן רשויות שזכאיות לקבל מידע מכוח החוק הזה. 

באופן עקרוני ההערה של ד"ר אלטשולר נכונה במובן הזה שהחשש של חטיפת מטוס ופעולת טרור באמצעות טיס נכונה גם אם המטוס הוא של אייר פראנס וגם אם של אל על אבל בגלל האבחנה הזו שקיימת בישראל בין ההנחיה של מנכ"ל משרד התחבורה ציינו את שני הדברים.

נקודה שנייה היא הנקודה על רשימת העבירות. ד"ר אלטשולר טענה שהעבירות שלנו הן בעצם רשימה ארוכה מידי, כוללנית מידי, רחבה מידי. אני אשיב בנקודה זאת, גם פה לא המצאנו דברים, אלא הלכנו די בצמידות לתוך הסטנדרט האירופי המחמיר מבין הסטנדרטים ואני מפנה את אדוני היושב-ראש לדירקטיבה האירופית וספציפית לנספח 2 בה, שמפרט את רשימת סוגי העבירות שהן נתפסות כפשיעה חמורה בדין האירופי. אני אגיד שתוך כדי עבודה עלה רשימה הופתעתי לגלות שהדין הישראלי יחסית מקל בכל מיני עבירות שבדין האירופי נתפסות כפשיעה חמורה, בישראל הן לא עולות לכדי עבירת פשע ועונשי המאסר עליהם נמוכים יחסית. 

אבל קבענו שהדרישה, כדי שהפשיעה תהיה חמורה, היא עבירה שעונש המאסר עליה הוא שלוש שנים ומעלה. בגדול הלכנו על עבירת פשע, החריג היחיד על זה היא עבירת ההברחה, שהיא אינה עד פשע אלא עד שלוש שנים. חשבנו שעבירת ההברחה היא מאוד בסיסית לצורת העבודה ולפעילויות פליליות ובפרט בצורת העבודה של רשות המסים והמכס, היא ממש הבסיס של פעילות אכיפת החוק של רשות המכס. משכך היא החריג היחיד שזו לא עבירת פשע אלא עבירה שהיא שלוש שנים. 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

חוץ מזה הכול בסדר, לא הייתה הערה נוספת?

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

הייתה הערה של ד"ר אלטשולר בעניין רוחב העבירה שנפרשה ברשימת העבירות שלנו, אני אומר שאנחנו דווקא נצמדנו לדירקטיבה האירופית ולרשימת העבירות ששם. כמובן עם הפניה להוראות הדינים הישראלים בהקשר הזה. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>   

שאלה לגבי נושא הבריאות. יש מחלות אפידמיות כמשמעותן בסעיף 20 ואז יש או מחלה זיהומית המקימה סיכון משמעותי לחיי אדם. באיזו סיטואציות יש מחלות זיהומיות שמקימות סיכון משמעותיות הן לא מחלות אפידמיות? אני אבקש שמשרד הבריאות יתייחס לזה.

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>   

נרמין ברהום מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות, נציגים מקצועיים יגיעו בישיבות הבאות. הוספנו את הסיפא של הסעיף הזה כי אנחנו לא יכולים לחזות את האירוע הבא שיקרה וכמובן שמחלות זיהומיות ופנדמיות שיכללו בסעיף 20(ח) יאפשרו ל - - -  את הסמכות מהסעיף. 

 << דובר >> אילת לוי נחום: << דובר >>   

צריך להתייחס לנקודה הזו, שיש תכליות נוספות שנוספו בחקיקה שלא מופיעות בסטנדרטים האירופים, אז כדאי שתגידו על זה כמה מילים. 

 << קריאה >> מירי פרנקל-שור: << קריאה >>   

אני רק רוצה לומר שההערות שלנו כייעוץ משפטי לוועדה הן הצעות ראשוניות להצעת החוק שעברה בשבוע שעבר. מצד אחד אנחנו מודעים לבקשה להעביר את ההצעה עד סוף המושב אבל לוקח לנו זמן לבדוק את ההצעה וגם כאשר אנחנו מתקדמים בקריאה של הצעת החוק אנחנו מבקשים בדיון - - - 

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

אבל להצעת החוק הזו יש היבטים שאנחנו רוצים למהר בהם.

 << קריאה >> מירי פרנקל-שור: << קריאה >>   

אמרתי שאנחנו מודעים שיהיה אפשר להעביר את הצעת החוק עד סוף המושב, אבל בכל זאת ישבנו עם דרור ארוכות, נמשיך לשבת, אנחנו עדיין לומדים את ההצעה אבל במקרה ויהיו לנו הערות ויהיו לנו הערות, נחזור ונעלה אותם. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

אני מוכן להעמיד את עצמי לרשות הייעוץ המשפטי בכל עת. לעניין השאלה שהעלתה אילת, על המטרות הנרחבות יותר בחוק שלנו אל מול הדירקטיבה האירופית, זו נקודה חשובה ושווה להתייחס אליה. הדירקטיבה האירופית מתייחסת לשתי תכליות בלבד, מאבק בטרור ומאבק בשפיעה חמורה. אלה באמת תכליות היסוד המרכזיות ביותר לשימוש במידע. 

יחד עם זאת הסטנדרט האירופי הוא מחמיר יותר בסדרי גודל ממה שמקובל במקומות שונים בעולם ופה חשבנו שאנחנו צריכים לאפשר את השימוש במידע גם לתכליות הנוספות שמנינו. אחת מהן היא תכלית הבריאות, אני אתחיל ממנה כי הכי קל להגיד לגביה, כשהיינו בשיח עם אירופים בקיץ האחרון ושאלנו אותם מה הם עשו בתקופת הקורונה, הגרמנים אמרו שהם הכניסו את זה בהוראת שעה שאפשר להשתמש במידע גם לעניין בירורים בריאותיים, מי מגיע מאיזו מדינה אם היא אדומה, ירוקה וכדומה. 

בהקשר הזה אנחנו קובעים את זה כהוראה סטנדרטית, אבל כן סייגנו והתחברנו לתכלית הספציפית ועיגנו בסעיף 20 לפקודת בריאות העם כדי שיהיה ברור שהשימוש - - - 

 << קריאה >> מירי פרנקל-שור: << קריאה >>   

אבל זה  - - - מעניין להעביר את זה בהוראת שעה.     
    
 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

חשבנו שהיה וניקלע לתרחיש קורונה או מגפה אחרת, לא נכון שרק שכבר נהיה בעיצומו של האירוע אז נבוא לפה ונבקש חקיקה דחופה, לכן קבענו את זה כהוראה דחופה אבל הגבלנו אותה לתוך המסגרת של סעיף 20. 

 << קריאה >> מירי פרנקל-שור: << קריאה >>   

יש פה חריגה מהסטנדרט האירופי.

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

כן, אבל אני אומר שוב, גם באירופה וגם בעולם עשו שימוש בנתוני PNR בתקופת הקורונה כדי לברר אם נוסעים מגיעים ממדינות אדומות.

 << קריאה >> מירי פרנקל-שור: << קריאה >>   

כהוראת שעה ולא כקבע. 

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

אני מציג את הדברים כפי שאנחנו הבנו אותם. זה לעניין תכלית הבריאות. דיברתי על תכלית הבטחת התעופה, אמרתי שזה סוג של מקרה פרטי של טרור, בגללה קונסטלציה הארגונית הישראלית. זה מביא בסוף לתכלית החמישית שהיא תכלית ההגירה. אומר שתכלית הגירה אכן אינה מקובלת באירופה. יחד עם זאת שימוש בנתוני PNR לטובת ניהול ביקורת גבולות וניהול תכליות הגירה מקובל במדינות אחרות בעולם. האירופים פה מחמירים מאוד בהקשר הזה. 

מוקדם יותר של הדיון עלתה טענה שאומרת שכל עולם התוכן הזה, כל הפעילות הזו בכלל הייתה צריכה להיות ברשות האוכלוסין ולמה זה לא ברשות האוכלוסין, מסבירה שמאוד ברור שעולם התוכן הזה משיק לעולמות התוכן של רשות האוכלוסין. גם אם בסופו של יום החלטנו ללכת לרשות המכס כי חשבנו שהדגש יותר בהקשרי עבריינות, פשיעה מורה וטרור, כן אנחנו חושבים שזה רלוונטי לעולם ההגירה וזה חשוב שגם תכלית ההגירה תהיה תכלית שלטובתה ניתן יהיה לעשות שימוש במידע. לכן קבענו את זה תוך התכתבות עם ההסדר של אותו תיקון סעיף 8 שרץ במקביל לחקיקה הזו, של הכניסה לישראל. 

בניגוד לדבריה של ד"ר אלטשולר, במסמכים של ה-ICAO ארגון התעופה הבין לאומי כן מוזכרות כל חמש התכליות שמנינו פה בתוך רשימת התכליות שעבורן ניתן לעשות שימוש במידע. כן מצאנו ביסוס גם בסטנדרט הבין לאומי והתיישרנו לתוך זה. לא הרחבנו באופן מאוד קיצוני למקומות אחרים. 

 << דובר >> אילת לוי נחום: << דובר >>   

	13. "העברת מידע ממאגר נתוני הנוסעים. 

	
	
	(א)	מידע ממאגר נתוני הנוסעים לא יועבר אלא לפי הוראות חוק זה, לרשויות כמפורט להלן:

	
	
	
	(1)	לרשות מוסמכת – לפי הוראות סימן א' לפרק ה';

	
	
	
	(2)	לרשות מורשית – לפי הוראות סימן ב' לפרק ה';

	
	
	
	(3)	לרשות זרה – לפי הוראות סימן ג' לפרק ה'.

	
	
	(ב)	על אף האמור בסעיף קטן (א), לצורך מימוש המטרה המנויה בסעיף 12(א)(4), המרכז יעמיד לרשותה של רשות האוכלוסין וההגירה את פרטי המידע המפורטים בחלקים א' ו־ב' בתוספת הראשונה, מייד עם קבלתם ממוביל הנוסעים.

	
	
	(ג)	הרשאות הגישה למידע שבמאגר נתוני הנוסעים יהיו כמפורט להלן:

	
	
	
	(1)	לעובדי המרכז – לצורך מילוי תפקידם ובהתאם להרשאות שנתן ראש המרכז או מי שהסמיך לכך מקרב עובדי המרכז;

	
	
	
	(2)	לאחד מאלה, בהסכמת ראש המרכז (להלן – מורשי גישה מושאלים):

	
	
	
	
	(א)	מורשה גישה כמשמעותו בסעיף 25, שהוצב במרכז מטעם רשות מוסמכת;

	
	
	
	
	(ב)	נציג מוסמך כמשמעותו בסעיף 28, שהוצב במרכז מטעם רשות מורשית; מורשה גישה מושאל לפי פסקת משנה זו לא יועסק בכל תפקיד אחר ברשות המורשית מלבד תפקידו במרכז במשך כל תקופת הצבתו במרכז, ויראו אותו כעובד המרכז לעניין תפקידיו, סמכויותיו וכפיפותו לפי חוק זה;"



 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

אני רוצה להעיר לעניין סעיף קטן (ג)(2)(א) "מורשה גישה כמשמעותי בסעיף 25", במקום "שהוצב במרכז" אנחנו מבקשים שיבוא "בעת פעילותו במרכז יהיה מורשה גישה כאמור, כפוף להנחיות מנהלים של ראש המרכז". אני אסביר שבסעיף 25 כבר דיברנו על זה שהוא יהיה במרכז, מורשה גישה שיהיה במרכז, אבל פה אנחנו מחדדים שבעת פעילותו במרכז, יהיה מורשה גישה כאמור כפוף להנחיות מנהלים של ראש מרכז. נחזור על זה שוב כשניגע לפרק השלוחות. יש הרבה פרטים בהצעת החוק שנועדו לבסס את ההסדר והיחס בין השלוחות לבין המרכז. 

אני מתייחס פה שוב להערתה של ד"ר אלטשולר שדיבר על זה שהשלוחות קיצוניות מידי, אפשר לעשות בהם כל מיני דברים, לא חלים עליהם כל ההסדרים והם ישתוללו עם המידע. אני רוצה להפיס את דעתה של ד"ר אלטשולר ואת דעתו של היושב-ראש, שהגענו לאורך החוק לכל מיני הסדרים שמטרתם לוודא שהשלוחות לא פועלות באופן עצמאי לגמרי אלא הן שלוחות, זאת אומרת שהסדרים שחלים על המרכז חלים עליהם בשינויים מאוד מינוריים ומחמירים, למעשה יש שינוי אחד ומחמיר ביחס למרכז הראשי. נגיע לזה בהמשך הדרך כשנגיע לפרק של השלוחות. 

 << אורח >> גלעד בהט: << אורח >>   

לא אמורות להיות פה גם את ה - - -  למה שעבר בוועדת הפנים?

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

זה לא בסעיף הזה, נגיע לזה בהמשך. אני אשמח לחשוב אתכם אם יש לכם הצעה איך לעשות את ההתאמה. 

 << דובר >> אילת לוי נחום: << דובר >>   

	
	
	
	(3)	"לבעל מקצוע החיוני לפעילותו של המרכז, שאינו עובד המרכז ואשר לא ניתן למצוא לו תחליף מקרב עובדי המדינה, שראש המרכז או מי שהסמיך לכך מקרב עובדי המרכז נתן לו הרשאת גישה אישית, המוגבלת למטרה ולתקופה שייקבעו בהרשאה; הרשאה לפי פסקה זו תינתן באופן שיצמצם ככל הניתן את מספר המורשים מכוחה ואת היקף המידע הנגיש להם; ראש המרכז רשאי לקבוע הנחיות בעניין מתן הרשאות לפי פסקה זו.



14. אבטחת מידע
	
	
	לשם אבטחת המידע שבמאגר נתוני הנוסעים, יעשה המרכז שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המקנות רמה גבוהה של זמינות ואמינות, אשר מעניקות הגנה ברמה גבוהה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב או מפני העתקתו של חומר מחשב שלא כדין; בסעיף זה, "חומר מחשב", "מחשב" ו"תוכנה" – כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995‏."



 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>   

יש לי שתי הערות להעיר על הסעיף הזה. ראשית אני אבקש שיוסף אחרי המילים "שלא כדין" "והוא יופעל על פיה וראות שיקבע קצין מוסמך כמשמעותו בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים תשנ"ח-1998". עלתה השאלה בדיון המקדמי על אבטחת המידע, האם המידע יהיה גלוי ואולי יפרצו אותו ומלחמת הסייבר שבאה עלינו לרעה. אז אנחנו מבקשים להבהיר שנקבע פה סעיף שעניינו אבטחת מידע, שוב, זה לא קיים ברוב החקיקה הישראלית, זה סעיף יחסית נדיר. קבענו פה את החובה לייצר סטנדרט ואנחנו מבקשים גם לקבוע שיהיה קצין מוסמך לפי חוק הסדרת הביטחון – גופים ציבוריים והוא ייתן הנחיות בדבר הזה.

 << קריאה >> מירי פרנקל-שור: << קריאה >>   

אתה מפנה לחוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים כשבסוף החוק יש תוספות: לכל גוף מונחה יש קצין מוסמך. 

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

אני מפנה אותך לסעיף 52 בחוק שלנו, אנחנו עושים תיקון עקיף לחוק הסדרת הביטחון.

 << קריאה >> מירי פרנקל-שור: << קריאה >>   

למה צריך להוסיף קצין מוסמך? רשות המסים היא גוף מונחה, לא?  בתור גוף מונחה יש לה כבר קצין מוסמך.

 << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >>   

נכון, אבל בגלל שאנחנו עושים סעיף ספציפי על אבטחת המידע, רצינו לבסס שקצין מוסמך חל גם לעניין אבטחת המידע.  נקודה שניה, שאגב דרישה של רשות להגנת הפרטיות, מתוך האמירה על זה שהסעיף הזה הוא סעיף שיחסית מציב סטנדרט גבוה, הם בקשו לחדד את רשימת ההגנות. לבקשתם אנחנו מציעים להוסיף "אשר מעניקות הגנה ברמה גבוהה מפני חדירה, גישה לא מורשית, דליפה, שיבוש הפרעה או גרימת נזק למידע, או למחשב, או לחומר מחשב". אלה התוספות שביקשנו לסעיף בהקשר הזה. אנחנו מפרטים את סטנדרט האבטחתי הגבוה באופן מיוחד.

 << דובר >> אילת לוי נחום: << דובר >>   
	
15. "סודיות והגבלת העברת מידע.

	
		
	(א)	אדם שהגיע אליו מידע לפי חוק זה, לרבות מידע ממאגר נתוני הנוסעים, תוצאות של עיבוד המידע שבמאגר נתוני הנוסעים, מידע חיצוני וכן בקשה לעיבוד מידע – ישמור אותו בסוד, לא יעתיקו, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה.

	
	
	(ב)	אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות פקודות משטרת ישראל כהגדרתן בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971‏, לעניין החזקה, שמירה, העמדה לעיון או כל שימוש אחר, בחומר חקירה כמשמעותו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982‏, או בראיות המוגשות, במסגרת ההליך הפלילי, לבית משפט".



 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

האם יש הערות? אם כך, נפסיק את הדיון ונמשיך אותו בהזדמנות אחרת לפי מה שיקבע. אני רוצה להודות לכולם שבאתם, מדובר בחוק שחשוב שיעבור כדי שנהיה חלק מהעולם המערבי, שישמור על עצמו וגם ישרת דברים אחרים שאנחנו רוצים לקדם. הועלו כמה הערות שאני מבקש שתחשבו לפגישה הבאה: לגבי המיקום, השתכנעתי שנעשתה עבודת מטה מקיפה בעניין הזה למרות שנראה על פניו למה זה פה ולא פה, אבל זה בעיקר בגלל כותרות השמות של הגופים. מבחינת השתכנעתי שזה בסדר.

לגבי השלוחות, בסופו של דבר אני לא מבין למה אי אפשר לעבוד במרכז עצמו, למה להוציא את זה לשלוחות במחשבים חיצוניים. נאמרה הערה לגבי עיבוד ממוכן, אין עיבוד שהוא לא ממוכן היום, ברור שעושים את זה, אפשר להסיק מסקנות ממשהו שהוא לא ממוכן, אבל יש חשיבות גדולה מאוד, גם בעניינים הביטחוניים של מדינת ישראל ספציפית, לגבי מה נכנס ואיך. נמשיך לדון בזה בישיבה הבאה. תודה לכולם, ישיבה זו נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:20. << סיום >>