פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הכספים 08/05/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 130 מישיבת ועדת הכספים יום שני, י"ז באייר התשפ"ג (08 במאי 2023), שעה 12:00 סדר היום: << הצח >> 1. פרק כ' (רשויות מקומיות), 78, 79 מתוכו רק: 1, 2, 5, 6(א) עד (ג), 7, 25-23 (בעניין כספי הקרן להרחבת ההשקעה בתושב, הקצאתם ומקורות הקרן) ו-80-84 מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 << הצח >> << הצח >> 2. פרק כ' (רשויות מקומיות), רק הסעיפים הבאים שבסעיף 79: 4-1, 6(ד) עד (ח), 22-8, 26-24 (בעניין הקמת הקרן ומועצת הקרן להרחבת ההשקעה בתושב) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי חמד עמאר שרן מרים השכל אליהו רביבו חוה אתי עטייה אימאן ח'טיב יאסין עאידה תומא סלימאן אלון שוסטר מיכאל מרדכי ביטון ולדימיר בליאק מיכל שיר סגמן אלי דלל אורית פרקש הכהן חברי הכנסת: נאור שירי יפעת שאשא ביטון מתן כהנא יסמין פרידמן מוזמנים: דודי קופל – משנה ליועץ המשפטי, משרד האוצר רותם ברמלי – רכז שלטון מקומי באג"ת, משרד האוצר ידידיה גרינוולד – רפרנט פנים באג"ת, משרד האוצר שקד כסלו – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר אביגיל פלג – מתמחה בלשכה המשפטית, משרד האוצר גליה כהן – מנהלת תחום בקרה תקצוב ופיתוח, משרד הפנים שחר פרלמוטר – עורך דין בלשכה המשפטית, משרד הפנים הדס סוחובולסקי – סטודנט, משרד הפנים אורית מלמד – ממונה מיסוי מוניציפאלי, משרד הפנים נעמה רוט – עו"ד, משרד המשפטים יוסף פולסקי – עו"ד, המוסד לביטוח לאומי איתן אטיה – מנכ"ל פורום ה-15 מתנאל רנד – שדלן, פורום ה- 15 ערן פרידלר – מנהל אגף תקציבים, עיריית תל אביב-יפו משה גילצר – גזבר העיר, עיריית תל אביב-יפו שמואל זינגר – עוזר ליועמ"ש, עיריית תל אביב-יפו חני גולדשטיין – גזברית העירייה, עיריית פתח תקווה רוביק דנילוביץ' – ראש העיר, עיריית באר שבע ליאור דיעי – גזבר העיר, עיריית באר שבע פנינה שלזינגר – מנהלת מח' חינוך ברמת ישי, מרכז השלטון המקומי אלי שבירו – ראש עיריית אריאל, מרכז השלטון המקומי עומר שאול – דוברת מועצת גני תקוה, מרכז השלטון המקומי דני קקון – עוזר רוה"ע אור יהודה, מרכז השלטון המקומי איתן פיטגרו – ראש מועצת שוהם, מרכז השלטון המקומי מירה סלומון – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי אושרת נגר – דוברת מועצת בנימינה גבעת עדה, מרכז השלטון המקומי ניצן מחנאי גרמן – מנכ"לית מועצת בנימינה גבעת עדה, מרכז השלטון המקומי ואיל מוגרבי – ראש מועצת עין קניה, מרכז השלטון המקומי רועי לוי – ראש עיריית נשר, מרכז השלטון המקומי סיון כליף – ראש מטה יו"ר מש"מ, מרכז השלטון המקומי אורטל חיים – עוזרת רוה"ע נשר, מרכז השלטון המקומי מוטי חטיאל – ראש מועצת ראש פינה, מרכז השלטון המקומי איתי ויסברג – ראש המועצה בנימינה גבעת עדה, מרכז השלטון המקומי לירון דורון לוי – משנה למנכ"ל מש"מ, מרכז השלטון המקומי גבי גאון – ראש מועצת מזכרת בתיה, מרכז השלטון המקומי הלרן בשן – עוזרת ראש מועצת גני תקוה, מרכז השלטון המקומי עופר בן אליעזר – ראש מועצת רמת ישי, מרכז השלטון המקומי אדיר אלדורי – עיריית נשר, מרכז השלטון המקומי יהודה אלבוים – ראש מועצת בית אריה-עופרים, מרכז השלטון המקומי ליזי דלריצ'ה – ראש מועצת גני תקוה, מרכז השלטון המקומי ידידיה לאו – רכז המגזר החרדי, מרכז השלטון המקומי אור שטרנברג – עורך דין במערך החקיקה, רשות לניירות ערך עמיחי דרורי – מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני, מרכז השלטון המקומי חיים ביבס – ראש עיריית מודיעין מכבים רעות ויו"ר מרכז השלטון המקומי דנה דקו מדנס – מנהלת המחי המוניציפלית, מרכז השלטון המקומי דולב תורגמן – שדלן, מרכז השלטון האזורי מבשרת נבו – שדלן, מרכז השלטון האזורי שי חג'ג' – יו"ר מרכז השלטון האזורי, מרכז השלטון האזורי איציק אשכנזי – מנכ"ל, מרכז השלטון האזורי תמיר עידאן – ראש מ.א שדות הנגב, מרכז השלטון האזורי הדסה אלמוג – כלכלנית, מרכז השלטון האזורי שי רייכנר – ראש מ.א נחל שורק, מרכז השלטון האזורי עידן גרינבאום – ראש מ.א עמק הירדן, מרכז השלטון האזורי משה ליבר – ראש מ.א חבל יבנה, מרכז השלטון האזורי אייל שלזינגר – חושב ראש הלשכה, לשכת היועצים הפנסיוניים בישראל אבי גרובר – ראש העיר, עיריית רמת השרון אניס מיסה עדס – נציגה הארגונים החברתיים, מוזמנים שונים גלית שניידרמן מימרן – גזברית העירייה, עיריית רמת גן ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: סיגל גורדון רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פרק כ' (רשויות מקומיות), 78, 79 מתוכו רק: 1, 2, 5, 6(א) עד (ג), 7, 25-23 (בעניין כספי הקרן להרחבת ההשקעה בתושב, הקצאתם ומקורות הקרן) ו-80-84 מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מחדש את הישיבה, אנחנו דנים עכשיו בנושא קרן הארנונה. הבאתם נתונים? הייתם אמורים להביא נתונים. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> אתמול הוועדה ביקשה מאיתנו להביא את הנתונים לגבי היתרי הבנייה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני ביקשתי עוד משהו. ביקשתי שייתנו לנו נתונים על סמך נתוני העבר, כמה כל עיר - שיהיה לנו מודל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם אמרו שהחלוקה תהיה לפי 2018. ביקשנו נתונים לגבי 2018, 2019, 2020, 2021, כמה היתרים היו לכל יישוב וכמה כל יישוב אמור לקבל לפי הנתונים האלה? אני מקווה שהנתונים האלה מוכנים כי הנתונים האלה היו אמורים לעזור לחוקק את החוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא כל כך מתערב בתקוות שלך. איך אתה מקווה שזה מוכן? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> האוצר כל כך רציניים, מביאים הצעת חוק כזאת לכנסת, הוא יודע מי יושב-ראש ועדת הכספים, בוודא שלא יביא הצעת חוק לא מוכנה. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> חבר הכנסת גפני, אולי נכון יותר לקיים את הדיון באולם נגב או ירושלים, כי יש לא מעט ראשי רשויות שמעוניינים להגיע. יש פה אנשים מכובדים שמגיעים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה החדר המכובד ביותר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול את מרכז הקואליציה, האם יש הסכמות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לדעת, האם הבאתם נתונים? << דובר >> צחי דויד: << דובר >> בהמשך לבקשה שלך מאתמול, ישבנו עם הנציגים המקצועיים של השלטון המקומי, בסוף, בסיס הנתונים שגם אנחנו וגם הם משתמשים הוא זהה. יש בינינו הבדל בשלושה פרמטרים מרכזיים שבגללם השלטון המקומי טוען - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שקט, אי אפשר לנהל ככה ישיבה. << דובר >> צחי דויד: << דובר >> יש הבדל בשלושה פרמטרים מרכזיים שבגינם השלטון המקומי טוען שהקרן גובה ביתר. לגבי שיעור הגידול בארנונה עתידית, יש בינינו פער של 0.4%. אנחנו הנחו 3.6%, השלטון המקומי הניח 4%. שוב, זה צפי ויכולים להיות פערים בנושא הזה. השלטון המקומי בנה את המודל שלו לפי 52,000 היתרים בממוצע, אנחנו היום עומדים על 77, אנחנו לקחנו בחשבון הרבה יותר. ופרמטר שלישי, אנחנו גם נרמלנו צמיחה ברשות מקומית מסוימת, בארנונה העסקית שלה, ביחס לממוצע הארצי הרב שנתי, מה שמונע חריגות מ-3.6% או 4%, אצלן אין את המניעה הזאת. ולכן השלטון המקומי רואה שהקרן גובה סכום הרבה יותר גבוה ממה שאנחנו רואים. האמירה שלנו מול זה, זה נידון באותו דיון, היושב-ראש, שאתה ביקשת לייצר, אנחנו לא רוצים שיצטברו כספים בקרן. אנחנו רוצים שהקרן, מה שיש לה, אם זה מרווח תפעולי, כדי להחליק בין שנים, מאוד מינורי. הקרן תגבה רק מה שהיא משלמת באותה שנה, לא אמורים להצטבר בקרן כספים. אנחנו לא רוצים להלאים כספים. כמו שאמרנו, השלטון המקומי שולט בקרן הזאת. היה והשלטון המקומי צודק ונגבים הרבה יותר כספים, צריכה ליפול פה החלטה מה דינם, אם רוצים שהם יוחזרו, ברובם או בחלקם, שלא תהיה סמכות לקרן להשתמש בהם כי מיד היא תחזיר אותם למי ששילם, בהתאם לחלקו היחסי בתשלום. למשרד האוצר אין בעיה עם האמירה הזאת. אנחנו לא מבקשים שייצברו כספים בקרן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרשימה של הרשויות שעליהן דובר, מי משלם, מי מקבל? << דובר_המשך >> צחי דויד: << דובר_המשך >> לגבי רשימת הרשויות - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ביקשתי את זה לפני שני דיונים. << דובר >> צחי דויד: << דובר >> מבחינתנו, ברגע שההבדלים בין הפרמטרים ידועים, הנחת העבודה של כמה כל רשות משלמת או מקבלת כמובן, היא רק תולדה של הצבת נתונים ומה שנקרא, אם הפערים ידועים אז גם הפערים בתוצאה ידועים. אנחנו, כמו שאמר השר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין לכם את הנתונים האלה? << דובר_המשך >> צחי דויד: << דובר_המשך >> בוודאי שיש לנו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז למה לא לתת לנו אותם? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא קיבלנו אותם. << דובר >> צחי דויד: << דובר >> אנחנו בדעה, שהדיון צריך להתנהל ברמה העקרונית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו בדעה שאנחנו רוצים לקבל נתונים. גם לנו יש דעה. << דובר >> צחי דויד: << דובר >> אני אתחיל מהסוף. היושב-ראש ביקש שנגיע להסכמות. בסופו של דבר, על בסיס ההסכמות, אם ירצו שמשרד האוצר יציג את הנתונים, אם על סמך ההסכמות על המודל, על הפרמטרים שלו ועל הנתונים הכלכליים שעומדים מאחוריו, ירצו ששני הצדדים יציגו את התוצאות, אין בעיה, נעשה את זה ביחד עם השלטון המקומי או שנעשה את זה אנחנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, בינתיים אין נתונים. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> איך זה יכול להיות שמגיעים בלי נתונים? << דובר_המשך >> צחי דויד: << דובר_המשך >> משפט אחרון. היות וביקשת שנשב להסכמות, אם תעמדו על זה שנציג את הפרשנות שלנו פר רשות, אחרי שנגיע להסכמות, נעשה את זה. אנחנו חושבים שנכון שהדיון על ההסכמות יתקיים בצורה עקרונית ולא פר רשות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פסקה ד'. << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> אפשר לשאול שאלה? אם אנחנו מבקשים נתונים – עזבי אנחנו, אבל אם חברי כנסת מבקשים נתונים, מבקשים שקיפות, לקבל ברמה של רשות, מה היא מפסידה, מה היא מרוויחה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגיד, אתה רוצה לעזור לי? הרי את זה ביקשתי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו ביקשנו את זה לפני שני דיונים, עד עכשיו לא קיבלנו את הנתונים. חברי הכנסת ביקשו את הנתונים האלה אבל לא קיבלנו אותם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע איך אפשר להתקדם ככה, מילא לזלזל בחברי הכנסת, בראשי ערים, אבל בך? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש לוחות זמנים לקבלת הנתונים? << דובר >> צחי דויד: << דובר >> יחליט היושב-ראש מתי נציג אותם פה. אני בדעה שהיושב-ראש - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביבו, אפשר את המילה שלך בנושא? מבקשים נתונים זה על הקרח? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם כל הכבוד, אתה רוצה לדבר עם רביבו, אסדר לך את החדר שלי, תדברו ביניכם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אשמח. האם ייתכן שחברי כנסת מבקשים נתונים והאוצר מחליט שרק היו"ר קובע? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לגבי הנתונים, אני אדבר, אדבר עם חיים ביבס, אדבר עם אנשי שר האוצר וגם איתכם. אנחנו נדבר על עניין הנתונים. אי אפשר להמשיך את הדיאלוג. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> נאור, חברי היקר, אני רוצה לומר לך, נדיר שהיושב-ראש משתמש בסמכותו ומרחיק חברים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה שהוא ירחיק? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כי אם אתם מנסים לפוצץ ישיבה ולהפריע לדיון - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי, יש לכם חשד שאני מנסה לפוצץ ישיבה? ביקשו נתונים, אני חושב שאפשר - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לחדש לך, שזה תנאי בסיסי שדרשתי, את כל הנתונים שעל הבסיס שלהם נבנה המודל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הייתכן שלא סופרים אותך? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מילא שלא סופרים אותי, לזה אני רגיל. אבל התנאי הבסיסי שאתה הצבת לקראת הדיון הוא נתונים ולא הביאו את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> די, מספיק, שאני לא אוציא אותך. אני לא נוהג להוציא. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בישיבה האחרונה עצרנו בסעיף 5ג, בעצם דיברנו על סעיף 5ג ואנחנו ב-5ד. סעיף קטן (ד). << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> (ד) "העברת המענקים לרשויות המקומיות לפי סעיף זה תיעשה עד יום 1 בדצמבר בכל שנה". הסעיף הזה קובע את מועד העברת המענקים לרשויות המקומיות. הוא בעצם נגזר מהמועד שבו הרשויות המקומיות מפרישות את הכספים לקרן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מהו המועד? << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> זה יהיה בסעיף הבא. בגדול, המועד של הפרשת הכספים לקרן נקבע בין 15 באוקטובר ל-15 בנובמבר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> והקצאת הכספים באיזה מועדים? << דובר_המשך >> שקד כסלו: << דובר_המשך >> אז אני אומרת, הקצאת הכספים זה בדיוק הסעיף הזה, היא נעשית עד ליום 1 בדצמבר. כמובן שאם ייכנסו הכספים לקרן יותר מוקדם וניתן יהיה להקצות את המענקים לפני, אין מניעה לעשות את זה לפני. זה המועד האחרון להקצאת המענקים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ה-1 בדצמבר? << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> כן, ה-1 בדצמבר. אם איזה שהיא רשות תעביר במועד מאוחר יותר כספים לקרן עוד באותה שנה, אפשר יהיה לחלק גם אותם, ככל שבאותה שנה חולקו מענקים מותאמים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע, את יכולה להסביר את זה? << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואם לא מחלקים אותם בכלל, מה קורה? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הבנתי, אפשר להסביר את זה שוב? << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> אני אסביר. בדיון הקודם על מצב שבו אין מספיק כספים בקרן ולכן מחולקים מענקים מותאמים, כשאנחנו מפחיתים ביחס לכספים שנותרו בקרן, מפחיתים קודם כל מהמענקים החדשים, ואז אם יש הכרח, גם מהמענקים החוזרים. אנחנו אומרים, במצב שבו זה נעשה ואחר כך איזה שהיא רשות העבירה עוד כספים לקרן, עוד באותה שנה, כמובן שגם הם יחולקו לרשויות המקומיות. שוב, באופן יחסי למנגנון של המענקים המותאמים. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואם לא מחולקים בזמן? כלומר, יצא, קרו מקרים שפתאום לא עברו תקציבים בזמן, נדמה לי שזה היה ממש בחודש שעבר, העניין הזה של העלאת שכר, שהרשויות המקומיות היו צריכות להעלות את השכר ולא הגיע כסף מהאוצר. יש איזה שהיא סנקציה? << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> המועד להעברת המענקים קבוע בחוק. אם אין מספיק כספים בקרן - - - << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז האם האוצר ייתן ערובה ויוציא כספים מהכיס? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> דיברנו על זה בפעם שעברה, הם אמרו, הכנסנו את זה לתוך החוק. נכון, אדוני היושב-ראש, אם לא יהיה מספיק כסף, הכנסנו לתוך החוק, שהמדינה תכניס את היד לכיס. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> יש מנגנון שמתייחס למענקים מותאמים, למצב שבו אין די כספים בקרן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הכנסנו את זה בחוק. את לא מדברת על התיקון. התיקון שהכנסנו, אם הקרן לא תספיק, המדינה תכניס את היד לכיס ותיתן את הכסף. את אמרת, שיש החלטת ממשלה, היושב-ראש אמר, לא מספיק, צריך להכניס את זה בתוך החוק והכנסנו את זה בתוך החוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> דובר על זה שאוצר המדינה ישפה את הקרן. אם אנחנו נכנסים לתוך המנגנון שבו - - - << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> לשאלת הייעוץ המשפטי לוועדה, מה ייקרה במצב שבו יש עודף כספים בקרן ואז רשות מקומית מעבירה עוד באותה שנה כספים נוספים - כפי שהסברנו בדיון הקודם, כרגע כל העודף משמש ככרית ביטחון לתשלום המענקים בשנים הבאות. ולכן אין לשרים סמכות להשתמש ביתרה - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסדר, אבל התייחסתי למצב שכן רוצים לעשות שימוש למימון פעילויות נוספות, ואז מה? << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> אני שוב אומרת, לפי הנוסח כרגע, אין אפשרות. לשרים אין סמכות. מועצת הקרן פוצלה ולכן כל הסכום צריך - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא עונה דבר פשוט, היא אומרת שמי שצריך לעשות את זה, זה מועצת הקרן ואנחנו לא דנים על זה מכיוון שזה פוצל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז למה לא לדון בזה במקביל? אם מועצת הקרן פוצלה, צריך לדון בזה במקביל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה לא היית פה בדיונים הקודמים ואנחנו קיבלנו החלטה, שאת החלק הזה אנחנו מפצלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז זו החלטה לא מקצועית וזה פוגע בתהליך החקיקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> החלטה מקצועית מאוד. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מקצועית, אני לא מסכים איתך. זה פוגע בתהליך החקיקה. אנחנו לא יכולים להגיע לחקיקה מיטבית עם הפיצול הזה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני מבקש ממך כרגע הבהרה. צחי, אני הצעתי הצעה, שכספים שנותרו בקרן יקוזזו לחיוב הבא. אני קודם כל שואל לגבי הסעיף שכרגע היא מקריאה, בהנחה שהצדדים הגיעו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל באנו כדי להשמיע את קולנו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה לא מבטל. << אורח >> רועי לוי: << אורח >> לא יכול להיות שאתם הורסים את הרשויות המקומיות. מה אתה מדבר איתם בכלל על הדברים האלה? אתה מייצג אותנו בכנסת, איך אתה עושה דבר כזה? איך אפשר בכלל לדבר על - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני מציע לך להירגע. << אורח >> רועי לוי: << אורח >> איך אפשר להירגע? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני מציע לך להירגע כי אתה לא רוצה לראות אותי נגדכם. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> רביבו, אתה פוגע בחינוך של הילדים שלהם. מה זה להירגע? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> מותר לו להביע את החשש שלו. אתה מקצץ לו מהחינוך, מותר לו להביע את דעתו. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לך פה ראשי רשויות מבאר שבע ומשוהם ומאור יהודה ומכל הארץ. אתה הולך לפגוע בחינוך בעיר שלהם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה חלק מהמדיניות להשמדת השלטון המקומי במדינת ישראל, מה לא ברור בזה? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אני מציע לך להירגע, מה זה הדבר הזה, מאיפה הדיבור הזה הגיע לכנסת? מדיניות של בריונים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חברים, אני מבקש מכם, גם נציגי האוצר, תאפשרו למיכל שיר וחבריה באופוזיציה לתת את ההצגה היומית לפני שהם הולכים. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> תגיד, אתה לא מתבייש להגיד את זה? אתה לא מתבייש? אתה לא מכבד את עצמך. << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> רביבו, אתמול ישבנו בחדר, כשיצאנו מהחדר, ואתה היית בו, סוכם שהאוצר מביא נתונים - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני עדיין לא ויתרתי על הדרישה הזאת. אם הוא לא היה קופץ לחינם, לא הייתם מתרגמים הפוך את מה שאני אומר. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> רביבו, אתה ליצן, ביקשת להביא נתונים ולא הביאו לך. אתה כמו חותמת גומי, אתה אומר שאנחנו באים לעשות הצגה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שרן, אני קורא לך לסדר, מספיק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסך הכול ביקשנו נתונים, מה ביקשנו, מספרים. אנחנו ועדת כספים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> יש לך עוד שתיים שלוש דקות להצגות שלך. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תקשיב, אתה חתיכת ליצן. ביקשת מהם נתונים והם לא באו עם נתונים. אתה לא יותר מחותמת גומי, זה מה שאתה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שרן, אני קורא אותך לסדר. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אנשים שלך, מהפריפריה, מכל הערים בארץ, אומרים לך, תעצור, אתה הורס את החינוך של הילדים שלנו. ומה אתה, צוחק להם בפנים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> את יודעת לשדר איזשהו דף מסרים מתחדש? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שרן, אני קורא לך לסדר פעם שלישית. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אותי זה קצת משעמם. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אז עכשיו ראשי הרשויות משעממים אותך כמו שאזרחי ישראל משעממים את הבוס שלך. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> גפני, זה לא רציני. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שיידעו אזרחי ישראל שאתם משעממים. הנה, ראשי רשויות מהקואליציה. משעממים אותם, הם משתעממים. הורסים את הרשויות בישראל. אתה לא יותר מאשר חותמת גומי. אומרים לך תעצור, אתה הורס את החינוך של הילדים שלנו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתה יודעת לשדר דף מסרים מתחדש? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> הערה לנוסח. בהתייחס לסעיף קטן (ד) שהוקרא, כאשר מדובר על העברת מענקים מקרן שעדיין לא הוקמה, לא ברור איך הדבר הזה אמור להתבצע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה נאמר, זה פוצל. אנחנו נדון על זה, זה נמצא על שולחן הוועדה, נחזור לעניין הזה כשזה יידון. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 5. (ה) "סכום המענק כאמור בסעיף קטן (א)(2) יתעדכן מדי שנה, משנת 2025, לפי שיעור העדכון, וזאת לעניין מענקים חדשים בלבד". הכוונה היא, שהחל משנת 2025, כל מענק חדש יתעדכן בשנה הראשונה שבה הוא ניתן, לפי שיעורי עדכון שהגדרנו בסעיף ההגדרות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מהם שיעורי העדכון, אתה יכולה להזכיר? << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> שיעור העדכון משתנה משנה לשנה, הוא קבוע בחוק ההסדרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא יודע את זה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי יודע? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יודע. אתה לא יודע שהעדכון משתנה כל שנה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני שואל. מותר לי לשאול שאלה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשאל אותי. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה שיעור העדכון, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משתנה כל שנה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> יש לנו הערה לסעיף. הערה לסעיף ה שהוקרא, אנחנו סבורים שאין מקום לעדכן את המענקים לפי שיעור העדכון, זאת מאחר ששיעור בעדכון, שהוא הטייס האוטומטי של הארנונה, כשמדובר בארנונה, נועד לגלם את הערך הריאלי, בעקבות העובדה שיש לרשויות המקומיות הרבה מאוד העסקה של כוח אדם. לכן הטייס האוטומטי נקבע, 50% מדד המחירים לצרכן ו-50% - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אתם מתנגדים לזה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כאן במענקים אנחנו לא רואים לזה הצדקה. לדעתנו זה צריך להיות הצמדה למדד הכללי בלבד. לא צריך לעדכן את זה בשיעור העדכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע, זה 50% מדד ו-50% מדד השכר במגזר הציבורי, זה הסיפור? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הערתך נרשמה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם לזה אני מתנגד. << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> אדוני היושב-ראש, הדיון הוא לא על זה. למה בכלל צריך לשלם להם על טייס אוטומטי? נוצר מצב, שהם באים, הם כופים עליך עלייה בשכר שאתה מממן אותה. כופים עליך את כל הדברים והם רוצים לקחת עבור הדברים האלה. אתה יודע, זה האבסורד הכי גדול. זה אבסורד על הטייס האוטומטי. מילא על הגידול במטרים שמדברים, אפשר להתווכח. אבל טייס אוטומטי? זה הרצחת וגם ירשת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפילו אם לא תגדיל במטר אחד, אתה יכול להגיע למצב שאתה משלם 5 מיליון שקל. << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> זה לא יעזור, זה לא ייגמר פה, זה ייגמר בבג"ץ אם לא יהיו נתונים על השולחן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו קוראים את הסעיפים לשם הקריאה או קוראים עם התייחסות? שאלה לסדרי הדיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קוראים סתם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זאת ההרגשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מאפשר להעיר למי שרוצה להעיר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ההערות עם סדר? ראשי רשויות ידברו, יעירו הערות? אני רק שואל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עונה לך. קודם כל, מה שאמרתי בתור בדיחה, אני רוצה להגיד לפרוטוקול, הדיון הוא דיון וכל אחד שאני נותן לו רשות, יכול להעיר. אפשר להעיר. נתתי בשתי ישיבות לראשי הרשויות שהיו כאן, לכל אחד שביקש לדבר, הייתה פה התייחסות שלהם בשתי ישיבות ארוכות. אנחנו דנים על החלק הזה שלא פוצל ולכן הדיון עכשיו הוא לגופו של עניין בהקראה של החוק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אין דיון, יש הקראה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, דיון על כל סעיף. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז איפה החלק הדיוני? אני שומע, הקראה, הערות ביניים, מתי יהיה הדיון? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עכשיו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו הדיון? אחלה. למי זכות הדיבור הראשונה. << אורח >> רוביק דנילוביץ': << אורח >> אדוני היושב-ראש, באתי מבאר שבע הרחוקה, מהנגב, אודה לך מאוד אם תאפשר לי. << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> אני מציע שישמעו גם את ראש עיריית אור יהודה ואת גני תקווה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אאפשר לליאת שוחט ולרוביק דנילוביץ', אתם רשומים. << אורח >> אלי שבירו: << אורח >> גם אני אשמח – אריאל – הגעתי מרחוק, אשמח להגיד כמה מילים. ראש העיר של אריאל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> סעיף 6 - הקצאת כספי הקרן משנת 2029: (1) "החל משנת 2029 יחולו על הקצאת כספי הקרן ההוראות כמפורט להלן: (1) על מענקים חוזרים שניתנו לפי סעיף 5, ימשיכו לחול הוראות אותו סעיף; (2) על כספי הקרן שלא ישמשו למענקים חוזרים יחולו הכללים שקבעה מועצת הקרן לפי סעיף קטן (ב), ואולם בשנה שלגיה לא נקבעו כללים כאמור, ימשיכו לחול הוראות סעיף 5 על הקצאת כלל כספי הקרן". אני אגיד מראש, שכל הסעיף הזה אינו רלוונטי מעת שפיצלנו את מועצת הקרן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה נראה לכם הגיוני? << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> הוא לא פוצל אבל למעשה הוא לא רלוונטי מעת שפיצלנו את מועצת הקרן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הסעיף לא פוצל. הוא לא רלוונטי במהות שלו אבל הוא לא פוצל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הסעיף הזה לא פוצל ואני מבקש שתסבירי אותו. טוב שאת אומרת שהוא לא רלוונטי כל עוד שאנחנו לא דנים בחלק השני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל למה בחרתם 2029? << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> ככלל, כשהייתה מועצת הקרן בתוך הצעת החוק, רצינו לאפשר לה החל משנת 2029 לשנות את כללי ההקצאה, כפי שהקראנו בדיון הקודם. כלומר, לבחור כללי הקצאה אחרים שיענו למטרת הקרן בהסכמה רחבה - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כמו למשל, מה חשבתם? << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> בגדול, כתבנו את אמות המידה לשינוי הכללים בהצעת החוק. זה יכול לשמש לפעילויות, למשל לפעילויות פיתוח שתומכות את שוק הדיור ואת הגדלת היצע הדיור וצמצום הפערים בין הרשויות המקומיות וכל הצעה אחרת שעומדת באמות המידה האלה. חשוב לציין, ששינוי הכללים, וכמו שהסברנו גם בדיון אתמול, מותנה בהסכמה של 70% מהרשויות המקומיות בישראל, שמאכלסות 70% מהתושבים. זה אומר, שבעצם יהיה אפשר לשנות את הכללים רק אם השלטון המקומי יהיה בהסכמה מאוד רחבה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה בכלל לאפשר לשנות את הכללים כשאתם יודעים מה מטרת החוק? << דובר_המשך >> רותם ברמלי: << דובר_המשך >> אני אגיד לכם מה הרציונל שגיבשנו בחוק. זה בניגוד לטענה על הלאמה, זה כספי השלטון המקומי והוא צריך להחליט מה הוא עושם איתם. אפשר להכווין את אמות המידה ואת השיקולים שלו בחוק, אבל בעצם זה כספי השלטון המקומי, זה כספי הארנונה שלו ורצינו לאפשר לו לשנות את הכללים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כמו קרן הניקיון, בדיוק. << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> לא, בדיוק הפוך כי מי שקובע פה זה השלטון המקומי ולא הממשלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא לגמרי. << דובר_המשך >> רותם ברמלי: << דובר_המשך >> זה מותנה ב-70% הסכמה ברשויות המקומיות ואי אפשר לקבל שום החלטה אחרת ללא ההסכמה הזאת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נכון, אבל במועצה יושבים גם - - - << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> המועצה מגישה הצעה לשלטון המקומי. בפועל, המועצה מגבשת הצעה, היא מביאה אותה להצבעה בתוך השלטון המקומי. אם השלטון המקומי לא מאשר את ההצעה של המועצה, היא לא מתקבלת, היא נופלת. לכן, מי שמחליט בפועל בקצה זה השלטון המקומי. << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> שקר שחוזרים עליו הרבה פעמים, עוד יחשבו שהוא אמת. שבעה נציגים, שלושה נציגי ממשלה, עוד שלושה נציגי רשויות מקומיות שהאוצר ממנה - - - << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה נציגי ממשלה? מה הקריטריונים? << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> אין קריטריונים. שלושה ראשי רשויות ממנה השר, שלושה נציגי ממשלה - - - << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> מי שבוחר את נציגי השלטון המקומי זה השלטון המקומי. זה בחירות בתוך השלטון המקומי. << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> תקרא את הסעיף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חיים, זה לא בסדר מה שאתה עושה. אתה יודע שהנושא הזה פוצל, אנחנו לא דנים עליו. הייתה שאלה לגבי 2029, אני רוצה תשובה. << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> בסוף המחשבה שלנו הייתה, לייצר איזה שהיא הוראות חוק יציבה לכמה שנים ולאחר מכן לאפשר את שינוי הכללים ולכן בחרנו ב-2029, זה יכול היה להיות גם 2030 באותה מידה. רצינו כמה שנים של יציבות ורק לאחר מכן אפשרנו את שינוי הכללים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה עם כספי הקרן שלא ישמשו למענקים חוזרים? זה המענקים החדשים והפעילויות הנוספות? << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> לא. כספי הקרן שלא ישלמו למענקים, חוזרים למעשה כל יתרת הכספים שתהיה, אחרי ששולמו כל המענקים ששולמו החל מ-2024 ועד 2029, הכוונה שהם ימשיכו להשתלם. הכספים שיישארו בקרן, ניתן יהיה לשנות את כללי ההקצאה לגביהם. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> יש סעיף בחוק שאומר, שאי אפשר לגעת בכסף עד שאין מנגנון ופיקוח? << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> למה? יכול להיות מצב, כמו בקרן הניקיון, שעושים קומבינה ומעבירים כסף למקומות אחרים. לא יכול להיות שמעבירים כסף למקומות אחרים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חיים, ידידי, זה בדיוק מה שהצבתי, רק כמה נציגים מהשלטון המקומי שהם עוברי אורח ולא היו איתנו בכל הדיונים, התפרצו כי הם לא יודעים מה עומד מאחורי השאלה שלי. אתה והנציגים שלך שהיו איתנו פה מסביב לשעון, יודעים מה עומד מאחורי מה ששאלתי. אני מציע הצעה לחבריי מהרשויות המקומיות שלא בקיאים בכל ההליכים שאנחנו עוברים ביממות האחרונות, שלא יקפצו לפני שהם יודעים מה עומד מאחורי השאלה שלי. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> (2) "החל משנת 2029 רשאית מועצת הקרן לקבוע בכללים הוראות שונות מן האמור בסעיף 5 לגבי הקצאת כספי הקרן שאינם מיועדים לתשלום מענקים חוזרים, שיחולו לתקופה שתיקבע בכללים, ובלבד שההוראות עולות בקנה אחד עם מטרות החוק (להלן – כללי ההקצאה)." << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תסבירי, זה סעיף משמעותי. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> זה בדיוק מה שהסברנו עכשיו, שלו הייתה מועצת קרן, יכולה הייתה להחליט לשנות את כללי ההקצאה שנקבעו וזאת ביחס ליתרת הכספים שלא משולמים לרשויות כמענקים חוזרים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה היחס בין סעיף קטן(א) לסעיף קטן(ב)? << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> סעיף קטן (ב) אומר, על יתרת הכספים שלא משולמים כמענקים חוזרים, כמו שמפורט בסעיף קטן (א), יכולה מועצת הקרן לקבל - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה אפשר ללכת רחוק? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כרגע, בתקווה שזה עולה בקנה אחד עם מטרות החוק. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> ככל שזה עולה בקנה אחד עם מטרות החוק ועומד בכל הפרוצדורה, בהסכמה רחבה של השלטון המקומי, אין בעיה לקבוע - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה קורה אם היא כבר שינתה? זאת אומרת, הוחלט לשנות את הכללים לשנה אחת, מה חל בשנה אחר כך? << דובר_המשך >> שקד כסלו: << דובר_המשך >> אם היא קיבלה החלטה לשנה אחת, כמו שאמרנו, היא קובעת את המועד של שינוי כללי ההקצאה בכללים שהיא קובעת, והיא לא מקבלת החלטה על השנה שאחרי, חוזרים לכללי ההקצאה הקודמים שקבועים בחוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לכללים שקבועים בחוק, לא לכללים שהיא קיבלה בשנה הקודמת. << דובר_המשך >> שקד כסלו: << דובר_המשך >> היא מקבלת החלטה על כללי הקצאה שונים למועד שהיא תקבע. אם היא מקבלת החלטה שאותם כללי הקצאה שונים חלים מעתה ואילך עד שהיא משנה את החלטתה, אלה הכללים שיחולו. אם היא מקבלת החלטה שכללי ההקצאה תקפים לשנה, חוזרים לכללים שקבועים בחוק, עד שהיא מקבלת החלטה נוספת. הכול תלוי במועצת הקרן. (3) "בקביעת כללי ההקצאה לפי סעיף קטן(ב), תשקול מועצת הקרן, בין השאר, את כל אמות המידה המנויות להלן, ורשאים השרים לקבוע אמות מידה נוספות שעל מועצת הקרן לשקול כאמור: (1) האפיון והסיווג של הרשות המקומית בהתאם למדד החברתי כלכלי; לעניין זה, "המדד החברתי-כלכלי" – אפיון ודירוג של רשויות מקומיות לפי הרמה החברתית כלכלית של האוכלוסייה בהן, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; (2) האיתנות הפיננסית של הרשות המקומית; (3) מספר יחידות הדיור שנוספו או שנבנו ברשות המקומית בשלוש השנים הקודמות וכן היחס שבין המספר האמור למספר הכולל של יחידות הדיור הקיימות בה". אלו למעשה כל מיני אמות מידה שמועצת הקרן צריכה לקחת בחשבון כשהיא משנה את כללי ההקצאה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מספר היחידות זה לפי ההיתרים? << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> ודאי. << אורח >> איתי ויסברג: << אורח >> למה שוב הסוציו? כמה אפשר לעוות? שמי איתי ויסברג, ראש מועצת גבעת עדה. למה כל הזמן רודפים אחרי הסוציו? למה התושבים שלי, שבמקרה משתכרים לא רע ומשלמים הכי הרבה מס הכנסה במדינה הזאת, צריכים ללכת לעיר השכנה, אור עקיבא, לשחק כדורגל כי אין כסף לרשות שלהם? למה הנושא של הסוציו? << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> אין מקום לסוציואקונומי בשיקולים כאלה. אני אסביר לגבי הסוציו ומה החשיבות שלו בעינינו. בסוף הסוציו משקף את העושר של האוכלוסייה באותה רשות. לגבי האיתנות הכלכלית של התושבים באותה רשות, בסוף האיתנות הכלכלית של התושבים באותה רשות מהווים אינדיקטור מאוד חזק לפוטנציאל הצמיחה של אותה רשות מקומית. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא עונה בצורה מעוותת. אין קשר לתעשיית הצמיחה אם אין להם מקורות הכנסה לארנונה עסקית - - - << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> זה לא עבד 70 שנה, למה שזה יעבוד פתאום? << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כל החוק הזה, אני יודעת למה אתם תומכים בו. הוא אמר בצורה פשוטה, התושבים שם עשירים אז אפשר יהיה לקחת מהם יותר. זה מה שהוא אומר. << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> בסוציו יש קורלציה מאוד גבוהה לפוטנציאל הצמיחה של אותה רשות מקומית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל לא שאלו על פוטנציאל הצמיחה. תבחנו כל רשות ולא את התושב. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> בתוך כל עיר יש לך שכונות עניות ויש לך שכונות עשירות. יש ערים מאוד עשירות עם אנשים שאין להם אוכל על השולחן, מה הקשר הפוטנציאל? עכשיו עוד יותר לא יהיה להם מה לאכול. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> פשוט מאוד לאוצר, במקום להכניס יד לכיס שלהם, הם מכניסים יד לכיס של התושב. << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> דוגמה לראש עיר בפריפריה חברתית, שלקחה מקום, הרימה אותה ועכשיו רוצים להרוג אותה. הנה, תשמע אותה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה חלק מהשמדת השלטון המקומי, זה האג'נדה המרכזית של הממשלה הזאת. או של האג'נדה של משרד האוצר בצדק חלוקתי - - - << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> פשוט ממשלה אוכלת אזרחיה. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> גפני, אתה חושב שהמצב הסוציואקונומי, המדרוג שלו משקף את האמת? אנחנו יודעים שלא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את מפריעה לראש העיר. << דובר >> ליאת שוחט: << דובר >> היה לי חשוב לבוא ולהציג את הדברים כי אור יהודה היא דוגמה לעיר שעשתה צעד מאוד גדול קדימה לעמוד בעצמאות כלכלית. אני חתמתי איתך, צחי דויד, כיושב-ראש רמ"י, מחוז תל-אביב, על הסכם גג שאומר, תבני יחידות דיור. בכיתם שצריך להוריד את יוקר המחייה, לעודד את יחידות הדיור במקביל לשיווק תעסוקה. ראש עיר מאוד אחראית שהביאה תוכנית כלכלית, שאמרה לכם כמה תעלה לי כל יחידת דיור, כמה עיריית אור יהודה משקיעה כגירעון – 7,500 שקלים על כל יחידת דיור - ומה יכול לכסות את זה בשטח תעסוקה. אחרי שעמדתי בחלק שלי בהסכם, העמדתי את יחידות הדיור, השכונות קיימות, ואתה בא עכשיו ואומר, את התעסוקה שאת אמורה לפתח, אני אקח לך 50% ממנה לטובת רשויות אחרות? זו הפרת הסכם ברוטאלית על ידי המדינה. יש פה רשויות שחתמו על הסכם גג, תוך הבטחה, שההכנסה מהתעסוקה תממן את כל היחידות הגרעוניות האלה. אחרי שעמדתי בהתחייבות שלי כרשות, האוצר מכניס יד לכיס. אני מבקשת דבר אחד, שקיפות: להראות איך אור יהודה ניזוקה בנתונים האלה של הרשות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מובן מאליו, תודה רבה. << אורח >> רוביק דנילוביץ': << אורח >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חבריי ראשי הרשויות, תודה על ההזדמנות. אדוני היושב-ראש מכיר אותי הרבה מאוד שנים, אני לא קואליציה ולא אופוזיציה, אני ראש עיר שיש בה מגוון רחב של אוכלוסיות, כולם מקבלים באופן שוויוני כי אני אוהב תושבים. אני בטוח שגם אתם אוהבים את אזרחי מדינת ישראל. אני אוהב את התושבים שלי ומשתדל לתת את הטוב ביותר ממה שיש. דיבר קודם ידידי, צחי דויד, על זה שדנים פה באופן עקרוני. אז אני רוצה לומר לכם, ניהול עיר זה לא באופן עקרוני, ניהול עיר זה באופן ממשי, יום יום, שעה שעה. רק דבר קטן אבל כואב בלב. אדוני היושב-ראש, אני מדבר מדם ליבי, יש איזה סוגיה עכשיו, אולי היא לא הדבר הכי גדול במדינת ישראל אבל היא כואבת, קוראים לה כנפיים של קרמבו. מה שעושה עכשיו המדינה, לא חשוב אם זה משרד ממשלתי כזה או אחר או ועדת כספים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כנפיים של קרמבו היה כאן פה בדיון הקודם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תיכף תשמע איך זה קשור לקרן הארנונה. << דובר_המשך >> רוביק דנילוביץ': << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני נותן לכם דוגמאות קונקרטיות. תנועות הנוער באות אלינו, אל ראשי הרשויות. אני יכול להגיד לילדים אוטיסטיים, אתם לא תצאו לחופשת קיץ? איך אני יכול לעשות את זה? אני אומר להם, לכו למדינת ישראל? אני לא יכול להגיד דבר כזה. זו דוגמה קטנה. אני לא חושב שמישהו רוצה לעשות משהו נגדנו, אבל אני חושב שזה שגוי, המהלך הזה שגוי. היום אני יכול, ממרומי ניסיוני, אני 25 שנים בשירות הציבורי המוניציפאלי, 10 שנים הייתי סגנו של יעקב טרנר, אני נכנס לשנתי ה-15 כראש עיר. קיבלתי את העיר ב-2008 כשכל קודמיי בתפקיד קיבלו מענקי איזון. מה זה קיבלו? רצו מענקי איזון. ואני כיליד העיר אמרתי, מענקי איזון זה הרעה החולה של העיר. אני לא רוצה מענקי איזון. ניגשתי לאודי ניסן, אחרי עופרת יצוקה, הייתי שלושה שבועות בתפקיד, אמרתי לו, אני לא רוצה יותר מענקי איזון. הוא הסתכל עליי כמו חייזר, ראש רשות שלא רוצה לקבל כסף מהמדינה? אמרתי לו, אני לא רוצה את ה-20-30 מיליון שקל השוטף, אני חושב שהמדינה צריכה להיכנס במיליארדים, בבאר שבע, בנגב, לבנות אותה כמטרופולין. אני אעשה את מה שאני צריך לעשות כראש רשות. העמקנו את ההכנסות, עשינו כמה שינויים דרמטיים, שינינו את המבנה הארגוני של העירייה, בנינו תוכנית אסטרטגית, והרבה אגב, יד ביד עם האוצר, חשוב לי לומר זאת. בנינו פארק היי-טק, העלינו את ההכנסות של העירייה. אבל עשינו את זה כי רצינו להיות עצמאיים לחלוטין. ואז קיבלנו את המתנה הגדולה, אחרי שהפכנו להיות רשות מאוזנת, עצמאית – כי אני מאמין, אם אתה לא רשות יזמית, חדשנית ושיתופית, אין לך זכות קיום – ואז באו והוציאו את המתנה הראשונה, קרן העולים. אמרתי להם, מה אתם עושים? אני בסך הכול סוציו 5, אנחנו עם הראש מעל המים, אנחנו משתדלים. אמרו לי, אל תדאג, בך זה לא יפגע. במה זה פגע? בעשרות מיליוני שקלים. לזכותם אני אומר, שעד היום הם מנסים לתקן את העיוות שאני פה התרעתי, מה אתם עושים? כי אצלנו הכול קשיח בתקציב שלנו: חשמל, מים, הסכמי שכר, הוראה. מה יש לנו כבר לתת? קצת לחינוך, כסף קטן. ואז באה המדינה ואומרת לי, אדוני ראש העיר, יש לך עתודות קרקע. והצוות שלי אמר לי, אתה מבין מה זה לשווק 20,000 יחידות דיור? 20,000 יחידות דיור זה להכניס את כפר סבא לבאר שבע. אלה הפרופורציות. אבל יש משבר דיור למדינה ואני חלק מהמדינה הזאת. אמרתי, אני נכנס תחת האלונקה, עם אנשי האוצר, עם אנשי השיכון. אבל לא ידעתי לאן אני נכנס כי כשאני בא לבקש גני ילדים, שר החינוך אומר לי, חתמת איתי על הסכם גג? לא, חתמת עם השיכון ועם האוצר, למה אתה בא אליי? ואני מוצא את עצמי באיזה פינג-פונג כזה הולך ממשרד למשרד, שהמדינה, אחרי שחתמתי, מפקירה אותי. אתם צריכים להבין, אנחנו רוצים תושבים, אנחנו אוהבים תושבים. אני לא קורא לתושבים אף פעם גרעוניים. אני אוהב שיש אצלי תושבים. אני רוצה עוד ועוד תושבים. זה לא פשוט לנהל עיר, במיוחד שהמדינה לאורך השנים מקצצת עוד בחינוך, משיטה עלינו עוד הסעות, הכול משיטים עלינו בסוף. מאיפה אתם רוצים שניתן לתושבים שלנו? פה אסכם, יש איזה סוגיה, המדינה רוצה להוביל רפורמה אמיתית? אני בעד רפורמות. אני לא נגד, אני לא אומר לא, אבל שבו איתנו, נשב ביחד, נבין מה אתם רוצים לעשות, נראה מה האיומים והסכנות, נראה מה האתגרים והסכנות, בוא נשב ביחד. באים ומנחיתים עלינו מכה. אני אומר לכם, באר-שבע לא תוכל לשרוד יותר. אני גם לא מסוג האנשים שמאיימים על המדינה בחזרה, אתם יותר חזקים מאיתנו. השלטון המקומי היה יכול לעשות משהו אם היינו באמת מלוכדים ומאוחדים. אבל שיח בינינו, אנחנו לא האויב שלכם, אנחנו השכפ"ץ שלכם, אנחנו נמצאים שם בשבילכם בקורונה, אנחנו נמצאים בשבילכם כשיש מתיחות ביטחונית. אנחנו זה אתם, התושבים שלנו זה האזרחים שלכם. אנא, אדוני היושב-ראש, אני מכיר אותך, את תבונתך וגם את ההשפעה הפוליטית שלך, אנא תורידו את זה מסדר-היום כי זה לא נכון. אנחנו נהיה מוכנים לשבת איתכם על כל דבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא שכנע אותי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נמשיך עם הקראת החוק. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> סעיף 7, מקורות הקרן – (7) (א) - - - << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> גפני, זה לא החלק שאמור להיות מפוצל החוצה? << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> סעיפים קטנים (ד)-(ח) לסעיף 6 פוצלו מהחוק ולכן אני עוברת לסעיף 7, מקורות הקרן. (7) "(א) עד יום 15 באוקטובר בכל שנה תפריש כל רשות מקומית לקרן שיעור מהגידול בארנונה שאינה ממגורים של השנה הקודמת, כמפורט להלן: (1) רשות מקומית שבה הארנונה שאינה ממגורים לנפש באותה שנה עלתה על 2,000 שקלים חדשים – שיעור של 49% מהגידול בארנונה שאינה ממגורים; (2) רשות מקומית שבה הארנונה שאינה ממגורים לנפש באותה שנה עלתה על 1,000 שקלים חדשים ולא עלתה על 2,000 שקלים חדשים – שיעור של 35% מהגידול בארנונה שאינה ממגורים; (3) רשות מקומית שבה הארנונה שאינה ממגורים לנפש באותה שנה עלתה על 500 שקלים חדשים ולא עלתה על 1,000 שקלים חדשים – שיעור של 20% מהגידול בארנונה שאינה ממגורים; (4) רשות מקומית שבה הארנונה שאינה ממגורים לנפש באותה שנה לא עלתה על 500 שקלים חדשים – שיעור של 10% מהגידול בארנונה שאינה ממגורים. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא יודעת איך שותקים, אני שומעת והבטן מתהפכת. סוף סוף האוצר לא צריך להוציא מהכיס, הוא פשוט צריך לקחת מכם. << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> מיכאל ביטון, סוציו 9, גני תקווה וקרית אונו, מקבלות כסף מהקרן, לפי הקרן. וירוחם ובית שאן משלמות לקרן כי הן מפתחות את ארז. אתה מבין את ההבחנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מה שאנחנו מבקשים, מספרים, תנו לנו מספרים. זו צריכה להיות דרישה משותפת, גם של הקואליציה וגם של האופוזיציה, תנו לנו מספרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני בעד. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> לפי ההצעה, אחוז מסוים מהגידול של כל רשות מקומית ביחס להכנסות שלה מארנונה, שאינה ממבנה מגורים, ביחס להכנסות שלה בשנת 2022, שהיא שנת הבסיס, היא תפריש לקרן. האחוז הזה נקבע ביחס משתנה, יש ארבע מדרגות, הוא נקבע ביחס לשיעור ההכנסות של הרשות מארנונה עסקית, לנפש. כלומר, זה חל במתווה יורד, כך שרשויות שהארנונה העסקית שלהם לנפש הארנונה שאינה ממבנה למגורים לנפש, היא הגבוהה ביותר, יפרישו הרבה. וכך במתווה יורד, עד לרשויות שיש להן את אחוז הארנונה העסקית לנפש הנמוך ביותר, והן יפרישו רק 10%. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה הבעיה להציג את הרשויות שנפגעות מזה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מישהו יכול לשנות את המדרגות או רק בתיקון חקיקה? << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> גפני, יש פה שאלות מקצועיות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> בואו נראה רשימה, בואו נבין במה מדובר, בואו נראה מי נפגע מזה. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם תראו שיש רשויות בדרום ובצפון. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. בוא ניקח רשימה של רשויות שנפגעות מזה ובואו נבחן את זה. כי מה שהם אומרים, הם לא אופוזיציה ולא קואליציה, הם מדברים מדם ליבם ומתוך חשש אמיתי. בואו ניקח את הרשימה, נעבור על זה כמו שצריך. לא חייבים להיות במרתון ששועט לעבר משהו, תנו את הנתונים ונעבור עליהם. אנחנו מבקשים לקבל רשימה של הרשויות שנפגעות, מבקשים מספרים, מה הבעיה? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה על הסעיף הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מאפשר. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא דיון? אנחנו לא יכולים לשאול שאלות? << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> אני שוב אומר, אנחנו לא נוגעים בהכנסות הקיימות של הרשויות המקומיות. הרעיון הוא לקחת רק מהגידול ביחס לשנת הבסיס. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> איך אפשר לקחת בלי להבין את המשמעויות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ואם היה גידול ואחרי זה היה קיטון, זה גם יורד? << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אומרים לכם, תפסיקו להשקיע. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> את החוק הזה צריך להוציא מן העולם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה אלי. כל הכבוד, אלי. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> יש כאן בעיה, שאין לנו פה נתונים. אתה יודע מה קורה עם זכרון יעקב? הם יחד עם ג'אסר א-זרקא ופרדיס וכו', הם צריכים לתרום להם פעמיים? לא הגיוני. אין נתונים, אנחנו צריכים נתונים. את החוק הזה צריך להוציא מחוק ההסדרים כרגע. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מה שאני מציע, להקפיא את כל הדיונים עד שנקבל את הנתונים. אתה מחוקק חוק בלי שום נתון שיכול לעזור לנו. אתם לא מביאים את הנתונים. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> חבר הכנסת חמד עמאר, זה לא רק הנתונים, זה מעוות מיסודו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מקיימים פה דיון שלישי בלי נתונים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מעוות, זה לא חוק, אבל אנחנו צריכים לפחות לקבל נתונים, שנצביע על משהו שאנחנו מבינים מה קורה כאן, מי נפגע, מי נהנה. אני לא מבין איך אתם מסכימים לזה. << אורח >> חני גולדשטיין: << אורח >> לגבי הנושא שהציגה נציגת האוצר, היא טוענת שמדובר אך ורק על התוספת. מי שלא תהיה לו תוספת של מטרים, לא ישלם. לא נכון, לא מדויק, מוטעה. גם אם לא אוסיף מטר אחד, נצטרך לשלם 49% תוספת על השקל הנוסף. הטענה שלהם לא נכונה, פשוט שקר. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> אני אבהיר, לא הייתה אמירה מצידי, שנדרשים מטרים נוספים כדי - - - << אורח >> חני גולדשטיין: << אורח >> אה, עכשיו הבנו. << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> אדוני היושב-ראש, בעולם התחתון גובים פחות אחוזים מאשר במדינת ישראל. << דובר_המשך >> חני גולדשטיין: << דובר_המשך >> זאת בושה, גם זה הוסתר. משקרים אותנו. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> לכן אנחנו מבקשים את המספרים, כי מסתירים נתונים. אנחנו רוצים לראות רשימות, אנחנו רוצים לראות מספרים. אגב, זו לא דרישה בשמיים. << דובר_המשך >> חני גולדשטיין: << דובר_המשך >> ומאיפה הגיעו ל-49% ו-35%? מאיפה הנתונים האלה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש להפסיק. << אורח >> רוביק דנילוביץ': << אורח >> איך אפשר לקיים דיון בלי נתונים? לא ברור. << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> איך יושבת יועצת משפטית ומסבירה שאפשר להעביר חוק בלי נתונים? זו בושה וחרפה. אצלנו ברשות, אנחנו מחויבים להציג לחברי המועצה כל נתון ונתון. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> שיגיע לפה שר האוצר ויתחיל לתת פה תשובות, זה מה שצריך. שר האוצר אמר שאתם מציצים, יו"ר הקואליציה בוועדת הכספים אמר שאתם משעממים. ככה מנהלים. << אורח >> רועי לוי: << אורח >> יש יועצת משפטית לוועדה? איך היא מאפשרת? איך אפשר לקיים ככה את הדיון? תעצרו את הדיון, תציגו נתונים, תזמינו אותנו עוד שלושה ימים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תמשיכי להקריא. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> (ב) "לא העבירה רשות מקומית לקרן בשנה מסוימת את ההפרשה שהיא חייבת בה לפי סעיף קטן(א), עד יום 15 בנובמבר באותה שנה, יחולו לגביה הוראות אלה: (1) תיווסף על סכו ההפרשה שהיא חייבת בה, ריבית פיגורים לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מהמועד האחרון לביצוע ההפרשה ועד למועד ביצועה בפועל; (2) היא לא תהיה זכאית להקצאות מהקרן לפי סעיפים 5 או 6 באותה שנה, עד למועד ביצוע ההפרשה בפועל, ככל שבוצעה באותה שנה; (3) החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות על קיזוז חובה הכספי הקצוב של הרשות המקומית לפי סעיף קטן זה, מכל תשלום ממשלתי שמשתלם לה שלא על פי חוק, והסכום שיקוזז יועבר לקרן. קיזוז כאמור לא ייעשה אלא לאחר שניתנה הודעה בכתב לרשות המקומית בדבר הכוונה לקזז את חובה והיא לא סילקה אותו בתוך 30 ימים". הסעיף הזה למעשה בא להתייחס, כאשר רשות מקומית לא מעבירה את ההפרשות שהיא מחויבות בהן לפי החוק, לקרן באותה שנה, הפעולות שניתן לנקוט כנגדה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואם המדינה לא מעבירה? אין סנקציות. זה לא יכול להיות חד סטרי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ברור שכן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא צריך להיות חד סטרי. מה הלאה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא צריך להיות – זה משהו אחר. הסנקציות הן תמיד חד סטריות. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> גפני, אני מבקשת להגיש הסתייגות ולהוסיף גם כן פיצוי מהאוצר, להוסיף אחוזים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כשאפשר יהיה להגיש הסתייגויות, תוכלי להגיש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה זה תשלומים ממשלתיים שמשתלמים לה שלא על פי חוק? איזה תשלומים למשל? << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> כל דבר שהוא לא לפי חוק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר לקצץ גם מהחינוך? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> הם יכולים לקחת הלכה למעשה אוכל משולחן של אנשים, אם הם רוצים. וזה מה שייקרה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא קיבלתי תשובה. אפילו מהחינוך, מכל דבר? << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> אם זה לא לפי חוק. מה שהוא לפי חוק, לא ניתן לקזז. למשל, הסעות תלמידים, כן אפשר, זה לא לפי חוק. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> אחר כך ישאלו, למה אין הסעות לחינוך המיוחד. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> זה דורש שביתה של הרשויות הדבר הזה, זה לא נורמלי. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה פשוט חולני. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> גפני, אתה בוועדה נלחמת על הסעות לחינוך מיוחד, בכנסת העשרים, הם יוכלו לקצץ בזה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> מענקי איזון, כן אפשר. << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> הראשונים שייפגעו זה החינוך המיוחד. הראשונים להיפגע זה חינוך מיוחד. לא ראית כנפיים של קרמבו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מ-2012 לא עדכנו את התעריפים של ההסעות? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> לא עדכנו. המצב על הפנים בהסעות תלמידים. עשיתי על זה דיון בשנה שעברה בוועדה לזכויות הילד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> המנגנון הזה הוא מנגנון אוטומטי, ברגע שאתם רוצים להפעיל סנקציות נגד הרשות, זה מנגנון שנעשה אוטומטי. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> ריבית הפיגורים חלה אוטומטית. הקיזוז של החשב הכללי - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הסיעה של שר האוצר היא היחידה בקואליציה שמעוניינת בדבר הזה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני הראשון שאמור להצטרף לרביבו ולהגיד, הנה, רוצים לקחת כסף מרשויות עשירות ולתת לרשויות חלשות כלכלית. אבל אעשה שקר בנפשי כי אם הממשלה רוצה לקחת, הייתה לוקחת בחינוך, כמו שהיא עושה בדתות, 70% עשירות משתתפות, 30% עניות משתתפות. הייתה לוקחת בחינוך, ברווחה, בדברים הקריטיים מעבירה לרשויות חלשות. מתי נזכרה הממשלה שהיא רוצה לקחת מהעשירות ולתת לחלשות? כשהיא רוצה לקדם בנייה. רק שזאת אותה ממשלה שעד לא מזמן נתנה מענקים לכל יחידת דיור של 30,000 שקלים, ופתאום מי שבונה מקבל מענק של 30,000 שקל על כל יחידת דיור חדשה. אותה ממשלה קבעה בתקנות של רמ"י, שעכשיו ייתנו רק 12,000 שקלים ליחידת דיור בבנייה חדשה. פתאום חסרים 18,000 שקלים. אז מאיפה יבוא הכסף? מרשויות מקומיות. כלומר, המדינה, שהיעד הלאומי שלה לבנות בתים, היא נתנה והוציאה כסף מהכיס לבנות בתים, לא ראינו איזה רפורמה בבינוי או בדיור בר השגה שהביאה הממשלה ושמה על זה כמה מיליארדים. לא רק שלא עשתה רפורמה לדיור בר השגה ולמימון בתים או קידום בתים, המעט שנתנה בעצמה, היא רוצה לקחת מרשויות מקומיות. זה בלוף. זה חוק שנולד בחטא. אתם רוצים לתת לרשויות שאין להן כסף? תתנו בחינוך, ברווחה, תחלקו הכול מחדש. אבל להחליף את הקופה שלכם שמימנה בינוי ב-30,000 ליחידה ברשויות מקומיות ועוד נגלה עיוותים שרשות עשירה בסוציואקונומי גבוה תקבל כי הארנונה שלה לא התקדמה מילימטר, יש את כפר ורדים, אין להם כסף, עוד יקבלו. ורשויות סוציו3-4, שבנו מפעל, ייקחו מהם כסף עכשיו כי הם גדלו. רביבו, אני איתך בחלוקת העושר וצדק חלוקתי, אבל זה לא צדק חלוקתי, זה בלוף של אוצר, להחליף כסף ממשלתי בכספי רשויות מקומיות. שזה דבר שאסור לתת לו לעשות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קופה של מקורבים, זה מה שזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מטפל בעניין של כנפיים של קרמבו. זה כנראה הולך לפתרון, אני לא בטוח. זה עלה בבוקר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> העלינו את זה הבוקר ואני חייב להגיד שאדוני היושב-ראש התגייס מיד ואני מאוד מקווה שזה ייפתר עוד היום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה להגיד לכם, תדעו שהקיצוץ התחיל ב-5 מיליון שקל כבר בקדנציה הקודמת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה כן נכון. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא נכון אבל אני לא טענתי שקיצצתם. אני טענתי, שעד עכשיו היו מחנות והשנה אין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עובד על זה שהקייטנות ייפתחו ולהביא לשם כסף, אני מקווה שאני אצליח. אני עושה הפסקה עד השעה 14:00. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:33. << סיום >>