פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים וחמש

הכנסת



2
ישיבת ועדה משותפת לוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
ולוועדה המיוחדת לענייני צעירים
08/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 17
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
פרוטוקול מס' 14
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
יום שלישי, י"ז באייר התשפ"ג (8 במאי 2023), שעה 10:01



סדר היום:
 << נושא >> ישיבה משותפת של הוועדה המיוחדת לענייני צעירים ושל הוועדה המיוחדת לחיזוק הנגב והגליל בנושא "מכינות אופק" << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר, יושב ראש הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
נעמה לזימי- יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
יוסף עטאונה
שרון ניר
נאור שירי

חברי הכנסת:
חילי טרופר 
אלון שוסטר


מוזמנים: 
	גל איובי
	–
	ממונה חינוך חברתי קהילתי תלמידים ונוער תוכנית אופק, משרד החינוך

	חגי גרוס
	–
	מנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

	מורן כהן
	–
	מנהלת תחום תקציב חינוך בלתי פורמלי, אגף תקציבים, משרד החינוך

	אלי מורגנשטרן
	–
	רכז חינוך אגף תקציבים, משרד האוצר

	סא"ל עדינה אבני
	–
	ראש ענף תכנון כוח אדם סדיר, משרד הביטחון

	אודי דרור
	–
	ראש החטיבה לגיוס למסלולים ייחודיים ותורניים, אגף ביטחון חברתי, משרד הביטחון

	אור ברחק
	–
	רמ"ד הסדרים באגף התקציבים, משרד הביטחון

	שמעון וייס
	–
	מנהל תחום בכיר צעירים, משרד הנגב, הגליל והחוסן החברתי

	דנה זקס
	–
	יו"ר פורום אופק, מנהלת יחידת הפעילות בישראל, הסוכנות היהודית

	ליאור יבין
	–
	בוגרת מכינה, הסוכנות היהודית 

	מיכל ברקאי ברודי
	–
	מכינת עלמה למנהיגות נשית

	יובל לינדן
	–
	סמנכ"ל עמותת דרך ארץ הבית של היהדות הישראלית

	שמעון (שמקו) אל עמי
	–
	הסוכנות היהודית המכינות מח"ר

	גלית בוקריס
	–
	מנהלת פרויקטים, מועצת מכינות אפק

	אופל מרדכי
	–
	בוגרת מכינות מעשה, מכינות אופק

	יקי ביטון
	–
	מנהל תוכניות הליבה, מרכז מעשה, מכינות אופק

	יוסי מלכה
	–
	מנכ"ל מועצת מכינות אופק

	אמיר סטרוגו
	–
	מנכ"ל עמותת אחריי, מכינות אופק

	אייל לוי
	–
	סמנכ"ל אחריי, מכינות אופק

	רפאל בן נעים
	–
	מנכ"ל עמותת שחר, עשייה ציונית, מכינות אופק

	ישי חדד
	–
	מנכ"ל עמותת הראל, מכינות אופק

	אבישי בן אהרון
	–
	מנכ"ל עמותת דרכים- תנועת החלוץ, מכינות אופק

	מיכה נוי
	–
	מרכז המחקר והמידע של הכנסת


	משתמשים באמצעים מקוונים:
	
	

	דניאל קיסנקו
	–
	בוגר מכינות אופק

	
	
	




מנהל/ת הוועדה:
אמל ביבאר- מנהלת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
דפנה סידס-כהן- מנהלת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים

רישום פרלמנטרי:
רינת בן מוחה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות


<< נושא >> ישיבה משותפת של הוועדה המיוחדת לענייני צעירים ושל הוועדה המיוחדת לחיזוק הנגב והגליל בנושא "מכינות אופק" << נושא >>  



 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

שלום בוקר טוב חברים חברות, תראו איזה אנשים מדהימים באו לפה היום. לכל מי שהיו בפקקים כמונו שעות ארוכות בכל זאת, אני שמחה באמת לפתוח הבוקר את הישיבה המיוחדת של מכינות אופק החצי שנתיות בכנסת ישראל, ואני בטח שמחה שהיא נעשית ביחד עם חברי, יושב ראש הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, חבר הכנסת מיכאל ביטון. אנחנו עושים הרבה שיתופי פעולה יחד גם בנושאים האלה, ואני מברכת על זה, אז תודה רבה גם על השותפות הזו, מיכאל, כמובן.

המכינות באמת זה אחד המפעלים החשובים המרשימים בחברה הישראלית, בטח בחינוך הלא פורמלי לקבוצות יותר בוגרות ומה שבאמת הן מאפשרות ומייצרות, ואני אספר שהמכינות החצי שנתיות, הפריפריאליות הן בהכרח נדבך מרכזי וחשוב בדבר הזה. אני אגיד אפילו ברמה האישית שכשאני שמעתי לראשונה מה זה מכינה קדם צבאי או שנת שירות הייתי כבר בבה"ד 1, גדלתי במגדל העמק ואז לא היה אפילו בכיוון ודווקא מהמקום הזה של יצירת שוויון ההזדמנויות והאפשרויות, אני עוד יותר חושבת שזה חשוב. כל החינוך הלא פורמלי, על כל הרצף שלו וגם במכינות. גם בשביל שוויון הזדמנויות ובשביל מיצוי הפוטנציאל המדהים של החברה שלנו, של ההון האנושי המדהים בה.

בשנה שעברה, גם בכספים הקואליציוניים דאגתי להעביר כסף למכינות אופק אפילו בלי ישיבה כזו או כל דבר כזה, באמת מתוך הבנה שתיקון בפריפריה עושים לא רק בנקודות הקצה, אלא גם בהעצמת החבר'ה הכי מובחרים ומדהימים ומימוש הפוטנציאל המדהים שלהם. ושיווין הזדמנויות, כמו שאמרתי, הוא על כל הרצף, ואני מניחה שמטעמים דומים גם חברי פה שותף לרעיון הזה, ואני אעביר את זכות הדיבור אליו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תודה נעמה. ברוכים הבאים לכולם. אולי צריך להגיד משהו כללי בבוקר הזה, אנחנו רואים נדיבות מאוד גדולה של הממשלה בהסכמים קואליציוניים. ואנחנו לא תמימים, כדי לקיים ממשלה עושים הסכמים קואליציוניים ומיליארדים עפים ימינה ושמאלה. מתי הבעיה? כשאתה לא רואה מיליארדים שעפים, לא ליוקר המחייה, ולא לחינוך, ולא לנוער בסיכון ולא לכפרי נוער, ולא להקטנת תשלום מההורים אלא הקטנת תשלום להורים במגזר מסוים. ואנחנו פה בדיון שהוא חלק מהבעיה. 

מכינות אופק זה דבר שהוא בקונצנזוס של מדינת ישראל. ההיסטוריה של מכינות זה דבר שהיה ממיין, אליטיסטי, התחיל בציונות הדתית, עבר למכינות חילוניות, אחרי זה משלבות של דתיים וחילונים ובסוף נוצרו מכינות אופק ונוצר, הרעיון שילד בסיכון או נערה בסיכון או ילד שלא קיבל הזדמנות, יקבל הזדמנות למכינה, ורואים את האפקט של מכינות אופק רואים מה זה עושה לבן אדם. 

הייתה לנו הזכות להקים מכינה, מכינה כמו אופק בירוחם ובסוף היא גם הצטרפה למסלול של מכינות אופק. ויש מספר גופים מדהימים שעושים את מכינות אופק, וגם בכלל הדרישה הזאת שנער בסיכון זכאי להיות במכינה ונער בסיכון זכאי להיות בשנת שירות, מה שעשו במרכז מעשה. 

זכות הייסוד הזאת, להיות חלק מהתנדבות והנהגה וחוויה של צמיחה, היא לא רק של נערים מבתים במצב טוב. פה אנחנו רואים פער בלתי נסבל בין התבססות התקציב של מכינות היסטוריות, של תקציב עצום ויציב וזה טוב שיש להם תקציב, לבסיס תקציבי של מכינות אופק שהוא 10 מיליון שקלים, ואז מגרדים מן היקב ומן הגורן בכל שנה, והכל מוטל בספק. וכך גם אני עסקתי בנושא גם במשרד עם כל מיני העברות של התחום הזה בין משרדים והפגיעה בתפקוד, וגם חוסר תקציבי, והבאנו לשם כסף וגם בקואליציוני הבאנו לשם כסף.

אנחנו רוצים להגיד לכם משהו, לדוברים, אתם אנשי חינוך ואני בטוח שאתם תסבירו לנו את התהליך הפדגוגי של מכינת אופק, הוא גם מופיע במצגת. אבל הישיבה הזאת לא מטילה ספק באימפקט של מכינות אופק, הישיבה הזו ממוקדת בלהבטיח את העתיד של מכינות אופק. אז כל מי שירצה להציג לנו משהו פדגוגי שיבין את ניצול הזמן של הישיבה הזאת. אנחנו נרצה לשמוע את משרדי הממשלה לפי מי שמחזיק בתקנה, ולפי מי שמממן, ובמקביל את ראשי מכינות אופק ויש פה גם נערים ונערות שיספרו לנו את הסיפור האישי כי הוא משמעותי, ואת כל זה אנחנו רוצים עם מסקנה שצריך להביא כסף למכינות אופק, אז אל תאבדו את הדיון למקומות אחרים. 

הנושא פה הוא שבועיים להבטיח את העתיד של מכינות אופק. גואטה ברוך הבא, תצטרף אלינו. נעמה תנהל את הדיון, מידי פעם אני ארשה לעצמי להתפרץ אז בבקשה נעמה.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

ביחד, ביחד. קודם כל חבר הכנסת יוסף עטאונה נשמח שתפתח, נהוג שח"כים פותחים.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

תודה רבה, אני דווקא רציתי להתייחס, נעמה, לתחילת דברייך לגבי החינוך הבלתי פורמלי, והעדיפות שלו והצורך במיוחד בפריפריה ובאשכולות סוציואקונומיים נמוכים. ולגבי הדיון עצמו, אני חושב שיש לפעמים עיוות וטשטוש של מושגים, של פריפריה גיאוגרפית וחברתית שתחת הכותרת והמושגים האלה, שאני מאוד מתחבר אליהם ובא משם ומייצג אנשים משם, וכל מיני תוכניות שקיימות בכל משרדי הממשלה, וסליחה על הבורות, אני מה שהבנתי מהדיון זה שאלו מכינות קדם צבאיות אופק שבעצם מציעות מכלל 20% מהאוכלוסייה במדינה זה גם החרדים בצד השני שלא נמצאים בתוך התוכניות. ולכן אני מדבר על עיקרון כשבאים לדבר על פריפריה צריך לקחת תוכניות ולחשוב על כל האוכלוסייה, ללא התניות שמראש מפלות לרעה אוכלוסייה שהיא בפריפריה של הפריפריה.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

קודם כל תודה יוסף, דברים חשובים. אני מניחה שגם הנושאים האלה יעלו פה היום בהקשר של חיים משותפים, ואיך באמת עושים את הדברים האלה גם יחד? ויש גם מגמות פה. נכון שיש פריפריה ויש לה ככה נדבכים שונים, וגם מי שמוזרים מחלק מהזירות הללו, צריך גם לגעת בזה ולטפל בזה, ולהתמודד גם עם השאלות האלה. ואני גם מתחברת לשאלה הגדולה יותר של החינוך הבלתי פורמלי שבעצם אמר פה חברי חבר הכנסת ביטון, שבכלל מורגש שהחינוך הלא פורמלי מותקף בתקציב הזה, ממש ככה, וצריך באמת לראות איך אנחנו עושים את התיקונים האלה על כל הרצף, ואנחנו נדון גם בזה, ונשמח גם במהלך הדיון להערות החשובות שלך.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

וגם אפשר להקים מכינות אם אתה רוצה, בקהילות הערביות.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

בדיוק, משותפות.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

יש לנו.


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אפשר להקים עוד. אפשר לרתום את חבר הכנסת אם הוא רוצה לעבוד בזה.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

וזה די מדהים כי זה באמת בסוף אנחנו פה לחיות ביחד.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אגב יש כל מיני רעיונות, אתה יודע. לא חייבים גם לעשות צבא, אפשר בסוף שירות לאומי, שירות אזרחי, שירות ישראלי, מה שאתה רוצה. אפשר ליזום את הדברים האלה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

כבר יש, מיכאל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ייזום עוד.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

כן, ואני אשמח שגם בדברים תתייחסו גם לנקודה הזו כי היא בהחלט חשובה. לצערי השר יצחק וסרלאוף, שר הנגב והגליל והחוסן החברתי היה צריך להיות כאן היום, הוא גם שותף, ככה נרתם לדיון הזה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כן, הוא התחייב לבוא אבל יש להם חרם על הכנסת, אני אמרתי לו שזה צריך להיות מחוץ לתחום, אבל זה יעלה לו, ההיעדרות הזאת, אנחנו נתפוס אותו.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

על זה אני סומכת על מיכאל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אנחנו נתפוס אותו על הדבר הזה, הוא יצטער שהוא לא בא היום.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

אני בטוחה. יוסי מלכה, מנכ"ל מועצת מכינות אופק. תודה יוסי שהגעת שבאת וגם יוזמת הדיון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל יש לו נציג פה לנגב גליל, יש מישהו?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

שמעון וייס אמור להגיע, אני אבדוק איתו.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

עדיין לא פה, בטח הוא בדרך. 


 << אורח >> יוסי מלכה: << אורח >>  

נגב גליל וחוסן חברתי לאומי, נכון?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

משמר לאומי, ביטחון לאומי, חוסן.

<< אורח >> יוסי מלכה: << אורח >>  

אני צריך לדבר בסלנג, כי אחרת אתה יודע.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תוסיף לאומי אתה בסדר.

<< אורח >> יוסי מלכה: << אורח >>  

טוב, בוקר טוב לכולם, גברתי יושבת ראש הוועדה המיוחדת לענייני צעירים, חברת הכנסת נעמה לזימי, אדוני יושב הראש הוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, חבר הכנסת מיכאל ביטון. אני רוצה לפתוח ולומר תודה על זימון הישיבה החשובה הזו בעיתוי מאוד מאוד חשוב, אלו ימים שהכנסת דנה בענייני תקציב המדינה, ואני מקווה שהתקציב הזה יכלול גם תקציב משמעותי לאחד המיזמים החברתיים, החשובים ביותר שיש היום להציע לצעירים וצעירות מהפריפריה הגיאוגרפית חברתית במדינת ישראל. 

רגע לפני שאני צולל למצגת אני חייב רגע לומר משהו בנימה אישית. אני נולדתי וגדלתי בקריית שמונה, והייתה לי גם הזכות הגדולה לנהל את אגף החינוך ולהכיר מקרוב את האתגרים של הפריפריה. ב-30 השנים האחרונות אני עוסק בניהול ארגונים אזרחיים חברתיים, ואני יכול לומר לכם בביטחון רב, ובלתי משוחד, שפרויקט אופק, מכינות אופק הם אחד הפרויקטים והמיזמים שמייצרים שוויון הזדמנויות אמיתי לצעירים ולצעירות מהפריפריה הגיאוגרפית החברתית. ונדמה לי שיש, מ-2013 כשהתקנה הזו במשרד החינוך, קיימת הסכמה רחבה של כל ממשלות ישראל שנתנו רוח גבית לתקנה, והכניסו בה את המשאבים ואת התקציבים, והמנהיגות במשרדים ביקשה מאיתנו לגדול ולקלוט והבינה מהר מאוד את האימפקט שיש למכינות על הצעירים הללו. 

צה"ל ומשרד הביטחון באופן עקבי, כל מנהלי האגף הבטחוני-חברתי, מפקד מיטב ואחרים לא פעם ולא פעמיים פנו אלינו בבקשה לקלוט צעירים וצעירות למכינות האלה מתוך ידיעה והבנה שהאימפקט על שירותם הצבאי, על היציאה לתפקידי פיקוד, על יציאה לתפקידים משמעותיים בשירות הצבאי שלהם, תפקידי לוחמה, היא לא פחות מאשר דרמטית. 

ראשי רשויות מקומיות, רוב המכינות שלנו נמצאות בפריפריה, אתם מוזמנים לשאול את ראש עיריית קריית שמונה מי עמד כחלוץ בימי הקורונה? מי עמד בטבריה במוקד ההתנדבות? ומי עמד בהתנדבות במוקדי החירום כשהדרום נכנס לתקופת חירום? ואולי הדבר החשוב והמרכזי ביותר זו העובדה שיש לנו בוגרים ובוגרות של מכינות אופק שכל אחד מהם הוא הוכחה נהדרת לתהליך המדהים שקורה כשאתה עובר מכינה בצורה כל כך טובה, מצמיחה. והצעירים האלה שברו ושוברים את תקרת הזכוכית והם מוכיחים בעצמם כמה היה חשוב לפתוח את המפעל הזה ועוד להרחיב אותו בעתיד. 

אני מקווה שמהוועדה הזו תצא קריאה ברורה לכל המשרדים האחראיים, ויש פה שותפות בין משרדים, להעמיד את התקציב בתקנה וגם לדאוג שבשנים הבאות לא נצטרך להיגרר לעוד ועוד דיונים חודשים ארוכים כל פעם מחדש, בחוסר ודאות לגבי היקף התקציב שנמצא בתקנה. עכשיו, ברשותכם, כמה מילים על המכינות עצמן, אולי נצפה בסרטון הקצר שייתן טעימה מהעולם הזה של הצעירים במכינות אופק.

(הקרנת סרטון)

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז אפשר ללכת. אז קדימה, אולי ניתן למשרדי הממשלה להגיד תמונת מצב?

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

כן אחרי יוסי אנחנו נעבור למשרדי הממשלה.


 << אורח >> יוסי מלכה: << אורח >>  

(הצגת מצגת)

אז אולי אני רק אגע במספרים, בנתונים. חבר הכנסת ביטון דיבר על אוכלוסיית היעד. צריך לזכור לפני 10 שנים, למצוא צעיר או צעירה בני העדה האתיופית במכינה קדם צבאית היה אירוע נדיר, מה שנקרא, נס רפואי. אני חושב שמה שעשו מכינות אופק זה פתחו את העולם הזה בערי הפיתוח והיום הולכים גם למכינות שנתיות, גם לחצי שנתיות וגם לשנת שירות. המספרים כפי שאתם רואים, הלכו וגדלו עם השנים, ובשנה הבאה אנחנו אמורים לפתוח גם שלוש מכינות נוספות, חדשות, ולהגיע ל-1,750 צעירים וצעירות שייקחו חלק ב-40 או 41 מכינות בשנה הבאה. בהחלט מספר מרשים.

אני לא אגע בעולמות התוכן, נגע בהם אולי יותר מאוחר אם יהיה זמן. נתוני מיצוי בשיבוץ חניכי מכינות בצה"ל, מחקר שעשה צה"ל ומשרד הביטחון מלמד יותר מכל על האימפקט הדרמטי, לא פחות מכך דרמטי, שלמרות תנאי הכניסה הבעייתיים ברמת הקב"א ברמת המוטיבציה, יותר ויותר צעירים מהמכינות הולכים לתפקידי לוחמה גברים ונשים, לתפקידי פיקוד זוטר ולתפקידי קצונה גם בהשוואה לשנות הי"ג האחרות שיש במערכת.

נאמר משהו בקצרה על התקציב כדי שהמשרדים יוכלו להתייחס. בשנה שעברה, 2022 אני אומר באופן עקבי, התקציב גדל, זה לא שהייתה שנה שהתקציב קטן. חולקו 47 מיליון שקלים מתוך התקנה. החלוקה הייתה בסיס תקנה של 10 מיליון, משרד החינוך הוסיף עוד 8 מיליון, בסך הכל 18 מיליון. 5 מיליון שקלים משרד האוצר, 5 מיליון שקלים משרד הביטחון ועוד 19 מיליון שקלים כספים קואליציוניים. 

צריך להבין, השיטה שבה נסמכים בכל שנה על כספים קואליציוניים היא שיטה מאוד בעייתית, היא לא מאפשרת תכנון לטווח ארוך. אתה לא יודע איך אתה מתחיל, אתה לא יודע איך אתה מסיים ומתי אתה מסיים עד הרגע האחרון, התקצוב של הארגונים הוא תמיד בסוף שנת פעילות, מאוד מאוד בעייתי ולכן אני מבקש מחברי הוועדה, מיושבי הראש, לדון בשני דברים חשובים. 

אחד, בקריאה שלנו לפתור אחת ולתמיד את התקנה ולהעמיד בבסיס של 47 מיליון השקלים הקבועים כאשר אחוז הגידול ייקבע בהסכמה בינינו לבין משרדי הממשלה הרלוונטיים. אנחנו משתפים פעולה עם משרדי הממשלה, יש הבנה, יש ראייה משותפת של הדברים, המשרדים מבינים את החשיבות, אין שום סיבה שבעולם שלא נגיע להסכמה. והדבר השני שהוא הדבר החשוב ביותר, זה להפסיק את חוסר הוודאות שאנחנו שרויים בו, ולהבטיח ב-2023 את התקציב שהיה ב-2022 קרי 47 מיליון שקלים וחצי.

אתם יכולים לראות רק את הפריסה שלנו, מצפון מקרית שמונה ועד ניצנה בדרום בפריפריה הגיאוגרפית-חברתית בישראל. תפקיד יוצא דופן של המכינות גם במיקום שלהם וגם בטיפול או בעובדה שהם עובדים עם צעירים וצעירות מהפריפריה הגיאוגרפית-חברתית ועושים עבודה נהדרת. תודה.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

תודה רבה יוסי. רגע לפני שנעבור למשרדי הממשלה, אני כן רוצה לתת את רשות הדיבור לאבישי בן אהרון מנכ"ל תנועת החלוץ. גם גילוי נאות אתה האיש שחשף בפניי את מפעל המכינות החצי שנתיות, גם הכלליות ובהחלט אני גם מודה לך על זה. ואספר אנקדוטה קטנה, ביום הזיכרון האחרון אירחתי אחות שכולה, והגיעו אליי גם ממכינת רבין וגם ממכינת גל, וזה היה מדהים לראות את הבגרות וההתייחסות וההבנה של גודל האחריות. אני חושבת שבסוף המכינה גם מייצרת אזרחים עם אחריות והבנה של הקולקטיב הישראלי, והשותפות הזו שהיא מחייבת אותנו. אז אני באמת כל פעם מחדש מתרגשת מזה גם מלפני כמה שבועות. תודה. אבישי בבקשה.

 << אורח >> אבישי בן אהרון: << אורח >>  

תודה על זכות הדיבור. אני גדלתי בקיבוץ, אצלנו 97% מבוגרי י"ב הלכו לשנת שירות. אני הייתי חריג, הלכתי למכינת רבין, עשיתי מהפיכה. ובמוכן הזה אני יכול להגיד שמכינות אופק שינו את הסוציולוגיה של עולם הי"ג בישראל, חד משמעית. 

אני רואה את הנוער שמגיע, זו תרבות אחרת של שנת שירות, חתכים סוציולוגיים שונים לחלוטין. אנחנו שנים היינו בעולם המכינות השנתיות, למה לא באים אלינו מהפריפריה? אני יכול היום להיות מאוד ביקורתי כלפי עצמנו מה לא ראינו אז. אבל הפתיחה הזו, הסטרטאפ המדהים הזה ויש פה חלק מהמייסדים, של קיצור המכינה, פתיחה שלה לתוך מחזור הגיוס הנוכחי ומאמץ אדיר, תקנה שלמה שכל מטרתה היא שגופים כמונו שנוח להם שכל השמנה והסלתה של החברה הישראלית רוצה לעמוד בתור ולהיכנס.

אבל אנחנו צריכים להתאמץ וללכת לבתי ספר ולהביא נוער שלא מגיע למקומות האלה. כי אחרת אנחנו לא נקבל את המימון, זה תמריץ אדיר, זה צעד אדיר של המדינה ושל כל המשרדים פה שתומכים בדבר הזה ובמאמצים השונים. זה דבר שלחשוב שמדינת ישראל, שאני מאמין שזה קונצנזוס אדיר, כלומר נוער, פריפריה לפיקוד, לקצונה, השלמת פערים, מוביליות חברתית, רק דברים טובים אני יכול להגיד על מפעל כזה. להיות בחוויה שאנחנו צריכים כל הזמן להתעקש על התקציב.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

לעשייה חברתית.

 << אורח >> אבישי בן אהרון: << אורח >>  

כן לעשייה חברתית. זה שאנחנו כל הזמן צריכים להתעקש.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבישי, אתה מרשה לי להוסיף משפט לתוך הדברים שלך. הרבה פעמים אנחנו מדברים ככה, יש משהו אליטיסטי, בוא ננסה להביא לתוכו גם נוער בסיכון. זה מה שניסינו לעשות עם המכינות. אחרי זה המשפט נהיה הפוך, בואו נעשה לנוער בסיכון משהו אחר משל עצמו. אני חושב שיש פה נדבך שלא מבינים אותו במכינות אופק שהוא רמה אחת גבוהה יותר. הנדבך אומר אופק מותאמת למי שהיה בסיכון אבל מגיעים אליו גם נוער לא בסיכון.

 << אורח >> אבישי בן אהרון: << אורח >>  

בדיוק.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

והם מגיעים לא כי הם עשו טובה למישהו, כי הם יקבלו יותר שם. כי החוויה של להיות נער לא בסיכון באופק, פותחת את החברה הישראלית בפניך ואת היכולת שלך לתקשר עם כל העולמות, ולאתגר את עצמך מאיפה באתי ומאיפה אחרים באו? וראינו את הילדים האלה. לכן אנחנו לא רק מציירים את הסיפור הזה כמו לתת הזדמנות לנוער בסיכון, אנחנו נותנים הזדמנות לנוער לא בסיכון במכינות אופק, זה הסלוגן שלנו. אתה מבין?

 << אורח >> אבישי בן אהרון: << אורח >>  

יפה. זה נהדר שיושבי ראש הוועדה מבינים את הנושא לא פחות טוב מאשר המנהלים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כן אבל אין להם כסף בכיס מה זה עוזר?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אם אפשר לתקן, מיכאל ביטון בוודאי יסכים וגם נעמה לזימי שנוער פריפריה הוא ממש לא נוער בסיכון. הוא נוער מצטיין, נוער מלא מוטיבציה, מלא יכולות, מלא כוחות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כן, את מבינה שאנחנו מסכימים איתך.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

והוא אפילו מגיע לכנסת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל האמת היא שאני נער בסיכון. על כל פרמטר הייתי נער בסיכון ולא היו הזדמנויות כאלה בשבילי, אז הצבא איפס אותי, אבל הנערות הייתה מסוכנת, באמת, עבורי, נעמה הייתה ילדה טובה תמיד.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

הנערות הייתה מסוכנת גם בשבילי, אני אישה, עוד יותר סיכונים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אתם רוצים שאני אצטרף לסיכון?

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

נאור שירי חבר הכנסת, היית כל כך קשוב.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

נאור שירי הוא ילד בסיכון בכנסת. בבקשה אתה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אני חושב שכל מה שאני אוסיף ייגרע. תסיים, היית באמצע.

 << אורח >> אבישי בן אהרון: << אורח >>  

מיכאל השלים אותי מצוין.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

יש לו נטייה להשלים משפט, מה שנקרא.

 << אורח >> אבישי בן אהרון: << אורח >>  

אני סיימתי.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

אוקיי אז אני רוצה באמת שכולם ידברו, ואנחנו יכולים פה להיסחף, אני אעשה פינג-פונג משרדי ממשלה והדוברים. אז נעבור עכשיו למשרד האוצר, רכז ביטחון באגף תקציבים אריאל הבר, ורפרנטית חינוך באגף תקציבים, הדר פוקס.

 << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >>  

יש קצת שינוי בנוכחים. אלי מורגנשטרן רכז חינוך, אני מייצג את אגף תקציבים באוצר. יש פה, כפי שהוצג, תקציב שבשנה שעברה היה מורכב בחלקו הגדול מתקציב קואליציוני שהשנה טרם סוכם להקצות אותו. מבחינת הבסיס של התקנה, יש את ה-10 מיליון שקלים שהיו בשנת 2022, יש תוספות של אוצר וביטחון, 5 מיליון כל אחד.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

בבסיס תקנה?

 << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >>  

הבסיס היה 10 מיליון, בסדר?

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

ויהיה?

 << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >>  

אנחנו הוספנו את ה-5 מיליון שהאוצר היה נותן בכל שנה, שמנו כבר השנה בבסיס, וחוץ מזה יש לנו פה עוד תוספת שמביאה אותנו ל-16.5, תוספת של משרד החינוך שגם הכנסתם לבסיס, נכון? כן. 

 << אורח >> מורן כהן: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

רגע מורן לפני שעוברים אליך. אוצר, קודם כל זה מצב נדיר שהאוצר שם כסף משל עצמו, אז אני רוצה לברך אתכם על זה, אבל אני רוצה לשאול למה לא יותר? ואני אגיד לך למה, כי האוצר הרבה פעמים עוסק ב-return of investment, בהון אנושי שבסוף הופך להיות יצרני, משכיל, מתפרנס. אוצר מבין את הדבר הזה של השקעה בהון אנושי שחוזרת לכלכלה. 

למה לא להוסיף עוד 5 מיליון? למה לא להוסיף בביטחון עוד 5 מיליון? בואו נייצר עוגנים בשני המשרדים האלה, של 10 ו-10, ואם משרד החינוך שיוסיף ואז כבר מתקרבים לאיזה משהו יציב ועל זה אנחנו נביא קואליציוני. אני מאתגר אותך, אני אומר לך תחזור לאוצר ולשר האוצר ותהפכו את זה ל-10 מיליון כי אתם מבינים את החשיבות. זה לא דבר שאתם לא מבינים את החשיבות שלו. זה נדיר שאתם בכלל מסמנים כסף בעצמכם מראש ממה שאתם יכולים לעשות.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

רגע, אני רוצה להוסיף משהו למיכאל על אגף התקציבים של הביטחון. אמר מיכאל בצדק זה גם חלק, מבסוף, לייצר אזרחים יותר יצרניים ויותר נכונים לכלכלה בחברה. זה לא רק ההיבט החברתי. בטח למשרד הביטחון שיש אינטרס בעתודת קצונה ומנהיגות צבאית, וכל מה שבאמת אנחנו גם יודעים שהוא בנסיגה, יש אינטרס כפול ומכופל באמת להשקיע למי שבאמת מחנכים לשירות משמעותי שגם בסופו של דבר, זאת העתודה ההמשכית של הצבא. אז יש פה אינטרס באמת לאיגום המשאבים הזה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כן.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

גם המונח של הכלכלה העתידית וגם אפילו מהבסיס של יצירת העתודה הצבאית. אז אם אפשר, תתייחסו לזה ככה כל אחד בתורו.

 << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >>  

אנחנו, את התקציב שהיינו שמים בשנים קודמות, שמנו באיזושהי מסגרת איזשהו סיכום לפני כמה שנים, על חלוקה בין המשרדים, על מצ'ינג בין המשרדים של 15 מיליון שקלים, הכנסנו אותו לבסיס במקום לשים אותו בדיעבד בשביל באמת מאמץ לייצר מודעות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מה הכוונה 15? תפרק את ה-15, למה?

 << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >>  

היה סיכום לפני מספר שנים, 15 מיליון שקלים, 5 אוצר, 5 חינוך, ו-5 ביטחון. משרד החינוך שם - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

החינוך יוסיף 5 ל-10 שלו?

 << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >>  

בדיוק, החינוך כבר הוסיף את ה-5 שלו בשנת 2019.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כשאומרים חינוך 10 זה כולל אותם 5 שאתה מדבר עליהם?

 << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >>  

עכשיו הבסיס הוא - - - 

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר > 

הוא אמר שהם הוסיפו 1.5 מיליון בשנה הזאת.

 << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >>  

כן, כי צריך, רגע אני רוצה לעשות את זה מסודר. היו במקור 7 מיליון שקלים בבסיס של התקציב הזה, בשנת 2018 היו 7 מיליון שקלים. אחר כך ב-2019 בא משרד החינוך ושם את ה-5 מיליון שהיה אמור לשים בדיעבד, והכניס אותו בבסיס התקציב. עכשיו, עם השנים, כמו הרבה מאוד תקציבים אחרים, התקציב הזה נשחק בגלל הפחתות רוחביות וזה הגיע להסדר.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

בגלל קיצוצים רוחביים? 

 << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >>  

כן.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

צריך להגיד את זה כמו שזה. גם כמו שהיה לפני כמה שבועות, ויהיה עוד מעט עוד אחד כזה.

 << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >>  

כן, זאת המדיניות של הממשלה. אחרי השחיקה הזו הגענו למצב של 10 מיליון שקלים בשנת 2022, על זה הוספנו עוד 5 מיליון שקלים של האוצר ועוד סכום שמעשה יוצא 3 מיליון שאחרי הפלטים נשארו 1.5 נכון? אם אני מנסה להיות הכי מדויק.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

אחרי ה-flat. כשאנחנו אומרים מה זה קיצוץ רוחבי זה בדיוק בסוף פוגע גם בנוער בפריפריה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תגיד, ב-2022 יכול להיות שזה הגיע ל-60 מיליון, או מה? או שזו טעות המספר שיש לי פה?

 << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >>  

לא, בסה"כ ב-2022 מבחינת התקצוב היה 49 מיליון פלוס מינוס, והיו העברה של עודפים של כ-8 מיליון שקלים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

עוד 10 מיליון כמעט.

 << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >>  

והשנה גם תהיה העבר השל עודפים בערך באותו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל זה יפה מאוד, ב-2022 יעמדו לרשותם כ-60 מיליון שקלים.


 << אורח >> יוסי מלכה: << אורח >>  

סליחה, זה עודפים מחויבים, הם לא מחולקים - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

רגע, למה יוסי? שניה. אם האוצר רוצה למצוא לך עודפים אל תגיד לא.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

כי הוא לא יכול לממש אותם מיכאל, בגלל זה גם יוסי ציין במצגת שלו את ה-50 מילון ולא 60.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל עכשיו אני שואל על 2022, אם אני רואה מספר של נתונים ה-ממ"מ.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

המספר שלכם הוא פלוס 10 מיליון עודפים שהם לא ממומשים?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

שמתם ב-2022 כרגע 59.330 מיליון.


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אנחנו כתבנו מספרים שמופיעים בפיסקלי דיגיטלי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז מה זה? למה יש את המספר הזה?

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

אגף תקציבים של החינוך? כן.

 << אורח >> מורן כהן: << אורח >>  

מורן כהן אגף תקציבים משרד החינוך. אני אומר שהתעסקנו בזה לא מעט בתקנה הספציפית הזאת במסגרת דיוני התקציב ל-2023-2024. אני בתפקיד הזה שלוש שנים מלווה את התקנה הזו באופן מאוד מאוד צמוד. אז יוסי בעצם מקודם פירט את המשאבים שהגיעו לתקנה והוא דייק, פשוט היו עוד 1.5 מיליון שבתקנה, אתם פשוט לא רואים את זה, זה בדיוק העניין של הקיצוצים. אנחנו תקצבנו את התקנה בסך הכל בכמעט 49 מיליון.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

הוא הציג את זה יוסי.

 << אורח >> מורן כהן: << אורח >>  

כן הוא אמר 47 אבל זה עוד 2 מיליון כמעט שהוא החסיר, הוא פשוט לא יכל לקבל את זה בגלל
- - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז מה זה ה-59 שמופיע בפיסקלי דיגיטלי?

 << אורח >> מורן כהן: << אורח >>  

אני לא יודע, אני מניח שזה עודפים מחויבים, זה לא נכון להסתכל על זה בצורה הזו כי הם לא - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז זה לא זמין לביצוע?

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

בדיוק.

 << אורח >> מורן כהן: << אורח >>  

ממש לא. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז מה שבאמת היה לביצוע 50 מיליון, 49 מיליון.

 << אורח >> מורן כהן: << אורח >>  

49 מיליון כשמתוכם בעצם היו זמינים לביצוע זה 47.5 שזה מה שיוסי הציג.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז אני שואל אתכם האוצר, תוכנית חינוכית שבכל שנה מעל 50% ממנה מוטל בספק. זה דבר נורמלי? תוכנית חינוכית שהאוצר חתם עליה שהיא כנראה איכותית וטובה והוא נותן לה קצת מעצמו. האם המציאות הזאת נורמלית? למה אתם לא פועלים לעגן תקנה מוסכמת, גם אם יהיו לה מספר מקורות מימון של משרדי ממשלה? ולא נביא 40 מיליון ומשם נביא קואליציוני, אבל למה אנחנו בכל שנה יורדים ל-10-20 וחוזרים בחזרה?

 << אורח >> מורן כהן: << אורח >>  

אז זו בדיוק הנקודה שהתעסקנו בה, וזה באמת בעיה להתנהל בצורה הזו. אנחנו במסגרת הסיכום המשולש שאלי דיבר, בעצם עם משרד הביטחון, אוצר וחינוך. כבר ב-2019 משרד החינוך הכניס לבסיס 5 מיליון בשביל כן לייצר את הוודאות הזאתי. משרד האוצר במסגרת מבנה התקציב הכניס לראשונה את ה-5 מיליון בחלקו, אתם תראו את זה במסגרת דיוני התקציב כשיאושר התקציב. זאת אומרת, אנחנו נראה שם בפעם הראשונה גם שהאוצר שם את היד בכיס ושם את זה בבסיס בשביל לייצר את הוודאות הזו, אני חייב לציין.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

האם יש דיונים משולבים בהקשר של גידול? אנחנו הרי לא מסתכלים רק על הטייס האוטומטי או על מצב נתון. אנחנו רוצים להסתכל על הגדלת מכינות האופק, וככל שיהיה יותר בסיס מדעי תקציבי, הם יוכלו לתכנן את הגידול שלהם כדי להרחיב את זה. אנחנו בעצם פוגעים בגידול של מפעל שאנחנו מאמינים בו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אגב, אחוז הילדים משנתון שמקבל את ההזדמנות הזו, הוא עדיין לא מספיק גבוה, והצבא, יש לו עדות, שתכף הוא ידבר, שכל ילד כזה בא פצצת אנרגיה ומוטיבציה ורוצה לשנות את השירות שלו.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

למה אתה הולך רחוק? זה מייצר מצב שבו המיון הוא מיון על מיון. בעצם אוכלוסייה שאנחנו רוצים פחות למיין אותה ויותר לאפשר לה הזדמנות ואפשרות, אנחנו מייצרים מנגנוני מיון וסינון בגלל העדר תקציב וגידול תקציבי טבעי של הגדלת המקום. אז זה עוד יותר לדעתי, במידה מסוימת, בדיוק במי שדיברת, אוכלוסיות, בטח אוכלוסיות בסיכון, ובטח נוער פריפריאלי, אנחנו מייצרים לו מנגנון סינון פיקטיבי בגלל היעדר תקצוב.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תמשיך תמשיך.

 << אורח >> מורן כהן: << אורח >>  

אני רוצה רגע לסיים ובאמת להשלים את דבריי כדי לתת את התמונה המלאה מבחינת התקציב. במסגרת דיוני התקציב כפי שציינתי, האוצר שם את היד בכיס, ותקצב בבסיס, בהשוואה למשרד הביטחון שנמנע מזה למרות שפנינו מספר פעמים למשרד הביטחון כבר שנה מראש, עוד בדיוני תקציב 2022, התקציב שלהם נסגר. ובמסגרת דיוני תקציב 2023 ביקשנו שישימו את התקציב בבסיס, בדיוק בשביל הדבר הזה, שתהיה את הוודאות הזו, אך הם נמנעו מזה. פנינו מספר פעמים, במיילים, בטלפונים, ונענינו בסירוב. 

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

מי סירבו?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

סירוב למה?

 << אורח >> מורן כהן: << אורח >>  

משרד הביטחון סירבו, סירוב להכניס את התקציב לבסיס התקציב של משרד החינוך בשביל לייצר את הוודאות. הם רצו להמשיך לתקצב את זה במהלך השנה. עכשיו, במהלך השנה אנחנו יודעים שבעצם אי אפשר להקצות את התקציב בצורה מלאה, אי אפשר לתכנן בצורה אופטימלית. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

זה מופיע בתקציב, מה שמכונה, 16? של משרד הביטחון? התקציב האזרחי, נכון? זה ב-15 או ב-16?

 << אורח >> אור ברחק: << אורח >>  

אורי אגף תקציבים. 15.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ב-15 זה 100% ביצוע?

<< אורח >> אור ברחק: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

נו אז למה לא לדאוג שזה יהיה שם?

<< אורח >> אור ברחק: << אורח >>  

הנושא באמת נמצא בבחינה עכשיו, גם בדיוני התקציב. כל שנה קודם כל משרד הביטחון גם בהתאם לסיכום המשולש מעמיד מדי שנה את ה-5 מיליון שקלים שלו, בצורה כמעט מיידית ברגע הבקשה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תדע לך שהשר גלנט מבין היבטים חברתיים ופערים, זה אני יכול להגיד לך בתפקידו כשר שיכון, ואם תציגו לו את הצורך הזה להגדיל קצת ולעגן את זה ב-15 הוא ילך על זה. אנחנו גם נפנה אליו כוועדה, אנחנו נעגן את זה בסיכום של הפגישה הזו. איזה מכתבים יצאו מהוועדה.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

אפילו מתקציבי הרזרבה הוודאיים אפשר לעשות משהו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא, זה בשבילו כלום והוא מכיר את זה. אין יותר מגלנט להכיר את זה, סגן רמטכ"ל, הוא יודע בדיוק מה זה עשה לילדים. 

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

הוא יודע גם איזה - - - עתודת קצונה יש פה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ובמשרד השיכון הוא חידש הקצאות חברתיות גדולות, אפילו בחינוך. משרד השיכון הוא מצא כסף לחינוך.

 << אורח >> מורן כהן: << אורח >>  

אני בעצם רוצה להגיד שהפער התקציבי בעצם בין שנה קודמת לשנה הנוכחית, על אף זה שהאוצר שם את הכסף בכיס, ועל אף זה שמשרד הביטחון אני מניח, שבמהלך השנה יעמוד בסיכום שלו וישים את ה-5 מיליון, עדיין יהיה פער של בערך 27 מיליון. הפער הזה נובע משני חלקים. משרד החינוך בשנה שעבר תקצב ב-8 מיליון מעבר ל-5 מיליון שהוא התחייב, בסדר? ראינו את זה פה. והפער הנוסף של ה-20 מיליון זה בעצם מהקואליציוני. 

אנחנו יודעים שהקואליציוני זה תקציב שבעצם מגדיל את הפעילות באופן משמעותי. היחס לבסיס התקנה היה בעצם עצום, ולכן נראה עכשיו שיש בור גדול בתקציב ביחס לשנה קודמת, אבל זה חלק מהדברים שאנחנו נשמח שהוועדה תקדם במסגרת דיוני התקציב על תקציבים פוליטיים, כדי באמת לשמר את גובה התקנה. ככל שיהיה שיתוף פעולה עם משרדים נוספים אנחנו בוודאי נשמח.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

התשובה שלך מאוד חלקית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לדעתי זה פתיר בחתיכות קטנות ובנדיבות של כל המשרדים לשאת בנטל של הדבר הזה.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

אני חושבת שבסופו של דבר זאת לא צורה שנה אחרי שנה. אבל אנחנו עוד נחזור אליך, עוד יהיה פה פינג-פונג. אני כן רוצה לתת לחבר הכנסת חילי טרופר, בכל זאת גם שרד התרבות לשעבר וגם מי שבאמת ייסד את התרבות הזו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

בוגר מכינה, מייסד מכינות.

 << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

קודם כל אני רוצה להתנצל כי זה לא מנומס, באתי ואני הולך אבל זה בגלל שאני בדיונים והצבעות בוועדת בריאות, אז אני מצביע שם על ביטוחי הבריאות שלכם. בכל מקרה, אבל זה היה לי נורא חשוב לצאת רגע, כי באמת זה מפעל מדהים אז גם מיכאל ונעמה סחטין על העלאת המודעות. 

גם בשני התקציבים הקודמים טיפלתי על זה בליל תקציב, גם סטרוגו דיבר איתי וכל זה, וככה להעביר עוד כמה מיליוני שקלים לדבר הנכון, אבל זה באמת לא רציני שככה יעבוד, בכלל מפעל המכינות לא צריך להיות תלוי בכל שנה. העובדה שיש כל כך הרבה ילדים שהיו רוצים ללכת למפעל המדהים הזה ואין מספיק תקנים, כי זו אגב מגבלה תקציבית. אני מול הצבא פתרתי בר את העניין של תקנים. עשור היה מוכן לתת תקנים, זה לא בעיה של תקנים זו בעיה של הכסף מי יממן את התקנים, חגי בטח מכיר את זה, ולכן פעם הטענה הייתה הצבא לא יכול לוותר על כל כך הרבה אנשים באותה שכבת גיל, אבל כשאתה עושה את זה ל-5 שנים קדימה בכל שנה עוד קצת, זה פתיר. 

בתוך עולם המכינות, העובדה שמכינות אופק, שזה בעיניי פרויקט שיש לו משמעות כפולה ומכופלת כי הוא מיועד לחבורה שהרבה פעמים זה קרש הקפיצה שלהם לחיים, זה החבל שהחברה שולחת להם ומשם הם יכולים לעוף קדימה, גם שם יש מגבלה כזו, ועוד פעם, אנחנו פה במעין חסדים, ראינו שאפשר למצוא כסף כשרוצים, זה עניין של סדרי עדיפויות.

אז מפה אני כמובן בעיקר באתי לתת לכם גב, איפה שתרצו אותי אני חייל של העניין הזה. המשימה של הלחץ בשבועות החשובים האלה להביא את הכסף וגם כדי לעבוד שזה גם לא יגדל בבת אחת מ-10 מיליון ל-50 מיליון בבסיס, אפשר באיזשהו קצב מסוים להגדיל את הבסיס ופחות נזדקק לחסדים בכל שנה מחדש. במילה אחרונה, תודה לכם, לכל מי שעוסק בזה ביום יום. שוב סליחה, אני חוזר להצבעות, אבל ליבי איתכם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תודה, תביא לנו מהכספים הקואליציוניים שעומדים לרשותך. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

רגע, איזה כספים קואליציוניים? אתה רוצה לספר לנו משהו?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אני מכיר אתכם נאור. אני רוצה להגיד לכם שהפתרון לאירוע הזה הוא פלוס 5 כפול 4. נדיבות של פלוס 5. חינוך פלוס 5, ביטחון פלוס 5, אוצר פלוס 5, נגב גליל פלוס 5-10. זה הפתרון שאנחנו רוצים. כל אחד ייקח 5. לא יזרוק על אף משרד את הבעיה. זה דבר אפשרי, ואז זה 20 מיליון מול ה-20 זה 40, בקואליציוני נמצא עוד אנשים טובים שירצו לשים שם. אנחנו רוצים שתכוונו לפלוס 5. ארבעה משרדי ממשלה, מינימום תוספת של 5 מיליון, זה לא כסף גדול זה לא מפחיד, זה לא מערער שורת תקציב, זו מטרה נעלה הדיון הערכי פה הוא לא קשה. יש return of investment לצבא, ולהון האנושי ולכלכלה. ולכן אני אומר, יותר קל לבוא בנדיבות ולחפש את הפלוס 5. 

מי שיכול כבר בשעתיים האלה להודיע שהוא נותן 5, תבוא עליו הברכה. מי שלא, אנחנו נחפש את ה-5 מיליון. אנחנו נפנה לכולם וזאת תהיה המשימה של הוועדה הזאת. לא לספר סיפורים של בעיות גדולות, אנחנו הופכים את זה ל-4 בעיות קטנות, תוספת של 5 מיליון שקלים מכל משרד ממשלתי. בואו נמשיך.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

נכון, אני אפילו מוסיפה לבדוק גם המשרד לשוויון חברתי, אולי גם הוא יכול לעשות משהו

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

צריך. בוגר מכינה, הוא גם צריך לתת כמה שקלים, אנחנו נכניס אותו לחשבון.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

אני אמשיך עם השאר, אני רק רוצה להגיד לאוצר פה ולכל אנשי אגף תקציבים. בשנה שעברה הייתי חדשה בכנסת אמרתי נדמה לי שהאוצר מעסיק אותנו כל הזמן בסוגיות האלו, החינוך הלא פורמלי בעיקר, בכל מיני סוגיות שבכל פעם לא נכנסות לבסיס תקציב, כי זה מייצר את כל האנרגיות שלנו על הדברים האלה ולאו דווקא לדברים אחרים. 

אני לא חושבת שטעיתי, גם אם יש פה הרבה כוונות טובות. אני רוצה להגיד בסוף זה לא המלחמות של הח"כים מולכם ואיפה אנחנו מסתכלים ונלחמים. בסוף אתם פוגעים פה בגידול של שירותים טובים וחיוניים באוכלוסיות שאנחנו אמורים ואמורות לראות אותם. הסיפור של כספים קואליציוניים כמכסים כל הזמן ברגע האחרון, וזה מה שקורה, אנחנו יוצאים עם הלשון בחוץ, וכל הזמן מתחננים, מתחננים, לפעמים לא עוסקים לא בפנסיות שלנו, ולא בשירותי בריאות שלנו, ולכן בדברים הרבה יותר חשובים שצריך לעסוק בהם ממש בתקציב, כי אנחנו כל הזמן עסוקים במה שמעמיסים עלינו בזמן שלא עושים את הדברים המאוד מתבקשים, זה פוגע בכולנו. 

הצורה הזו, ואני אומרת יש פה גם צורה מכוונת מיכאל, הצורה הזו היא פוגעת בכולנו, ויודעים מה? היא חוזרת בדלת האחורית לכל אחד ואחת מאיתנו כשאתם הופכים את החכים לאלה שמכרכרים אחרי כספים קואליציוניים, ואחרי להתחנן על דברים מובנים מאליהם שזה גרושים. זה באמת בעיניי, אחת הבעיות הגדולות ביותר בממשק שלי מול כל אנשי אגף תקציבים פעם אחר פעם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אני רוצה, נעמה, קצת להתייחס לסיטואציה הזאת שונה. אני הראשון שיודע להיאבק באוצר על עצימת עין ממשברים חברתיים. ואנחנו יודעים לבקר את האוצר, אני מרגיש שבאירוע הזה, האוצר איתנו. האוצר איתנו, הוא מביא מעצמו והוא פתר בעיות בעבר, ועובדתית התקציב גדל לאורך השנים. זה לא איזו מוטיבציה להקטין פרויקט או להעלים אותו או לשחוק אותו ככה שהוא ילך וידעך עד היעלמות. לא, אני מסכים איתך, אבל אני אומר שאנחנו צריכים את האוצר באירוע הזה integrator.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל מה זה האוצר? סליחה שניה, מה זה?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

האוצר זה אלוקים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

בסדר, אלוקים חיים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כאילו, אנחנו לא יודעים מי זה, אבל יש מישהו כזה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

בסדר, הגוף שהוא כמו האוויר בחדר, אתה אומר, אנחנו לא רואים אותו אבל הוא קיים ובזכותו כולנו פה, זה האוצר?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

משהו כזה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אנחנו פונים לנציגי האוצר מכובדים, מכובדי, אני חושב שכולם מהנהנים בהסכמה על כל מילה שיוצאת מהפה אבל הבעיה שהם לא הגורמים שמכתיבים את המדיניות.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

לא נאור, זה לא בדיוק ככה. הבעיה היא שכשהם מגישים תקציב, ובסוף כולנו תחת לחצי זמן של תקציב שזה זמן נתון, אין מה לעשות. תקציב מוגש חודש וחצי-חודשיים, הממשלה הזאתי בכלל ישנה על האף אז הוא מוגש אחרי יותר מאוחר.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

היא לא ישנה על האף, היו לה דברים יותר מהותיים.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

כן, בגלל סיבות אחרות, אבל אז אנחנו רואים מה הם לא שמו בבסיס תקציב, ומתחילה המלחמה. האם אתה צריך יותר לעסוק ברפורמות בחוק ההסדרים? או לעסוק בזה שעוד פעם שכחו בסיס תקציב XYZ? אז אני אומרת לך, זאת שיטה ברורה, בשנה שעברה ראינו את זה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אני חושב שזו לא השיטה, ואני חושב שבסוף, ואני חושב שתסכימו איתי, שאם יש מישהו במשרדי הממשלה, וברוך ה' יש מספיק שרים ושרות - -

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

רשות הצעירים?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

רגע, תמשיך.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

- - בכל, אני חושב אולי 5-6 משרדים שיכולים לתרום לדבר, וגם את המשרדים האלה חילקו בשתיים והכפילו בשש. אם היה שר או שרה שבאים ואומרים שזה חשוב לו, מהותי לו, אז אני מניח או רוצה להניח, שהאוצר או נציגיו שיושבים פה היו שמים את זה. או בבסיס התקציב, או מאגמים את המשאבים או you name it.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

הצדק איתך, התקנה הזאת יושבת במשרד החינוך, נכון? זאת אומרת המנהיג של התקנה הזאת צריך להיות שר החינוך. ושר החינוך יואב קיש אוהב את מכינות אופק, זה אני יודע מידיעה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

עכשיו אנחנו עובדים ופונים להביא כספים קואליציונים, אנחנו משמרים וממחזרים את הבעיה. 
כמו שאמרת לחילי, נביא קואליציוני.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא זה היה הומור.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

ברור שהיה הומור, אבל אנחנו ממחזרים את הבעיה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

קודם הבסיס.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

למה לא לעגן את זה בסעיף ? איך יכולה מכינה להתנהל ש-50% מהתקציב שלה הוא באוויר. איך מתכננים תקציב כזה. באוצר, אני מניח שבניתם יותר תקציבים מאיתנו? איך מתכננים 50% תקציב שהוא לא מבוסס?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אני רוצה למקד את הדיון כאן ועכשיו על מכינות אופק כבעיה נקודתית ואני רוצה לפתור. ואני יודע שיש רצון טוב באוצר, ואני יודע שיש רצון טוב בחינוך. את הרצון הטוב אני רוצה להפוך ל-5 מיליון שקלים מכל משרד. ולייצר פה יציבות. על זה נביא קואליציוני, זה יהיה בונוס . נייצר חבילה של 40 מיליון, עכשיו זה 20 מיליון. 

אנחנו רוצים להפוך את זה ל-40 מיליון יסודי, בסיס ממשרדים עם התחייבויות. על זה אני אומר לך שיהיה אפשר להביא עוד 10 מיליון קואליציוני, אבל אנחנו צריכים את הבסיס. הדיון פה הוא על הבסיס. מי עכשיו? כל משרדי הממשלה הציגו? הצבא גם ומשרד הביטחון. אודי דרור גם חשוב שיציג.


 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

אנחנו נעשה פינג פונג כמו שאמרתי, ולכן אני עוברת רגע לדנה זקס, מנהלת דרום הצפון הסוכנות היהודית.

 << אורח >> דנה זקס: << אורח >>  

אני מוותרת על זכות הדיבור, כי אני חושבת שאתם מבינים מצוין. חשוב לי שתשמעו את החניכים המקסימים שהגיעו מרחוק, זה הכי חשוב, ואני רואה שיש לאלי משהו להגיד וזה בטח משהו טוב, אז אני רוצה שהוא יגיד.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

אז אנחנו נתחיל עם אופל מרדכי, חניכה, תציגי גם מאיפה. שלולם אופל ותודה שבאת אלינו.

 << אורח >> אופל מרדכי: << אורח >>  

תודה, שלום לכולם, אז למי שלא מכיר, אני אופל מרדכי אני בת 25, אני בוגרת מכינות מעשה של מרכז מעשה, מכינה חצי שנתית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

איפה היית? באיזה מקום?

 << אורח >> אופל מרדכי: << אורח >>  

אני הייתי בטבריה, גדלתי והתחנכתי בקריית שמונה, שירתי בצבא כלוחמת במשמר הגבול וכיום אני סטודנטית לחינוך במדיניות ציבורית בתוכנית של הצוערים לשלטון המקומי.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

בהצלחה רבה.

 << אורח >> אופל מרדכי: << אורח >>  

תודה. אני חושבת שהמפעל הזה של המכינות הוא חשוב ודיברנו על זה רבות פה בדיון. אני אגיד שהיום אני מדברת בתור בוגרת ומאחוריי יש אלפי בוגרים מהפריפריה החברתית והמדינית של מדינת ישראל שזקוקים לתוכניות האלה כדי לקדם את עצמם. המכינה היא הבית שלהם, אם זה מבחינת קידום לצבא, לאקדמיה ולחיים עצמם. אני אגיד שבזכות המכינה אני איפה שאני נמצאת היום. 

אני למדתי בתוכנית הצוערים שהתקציב הוא כלי מדיניות, ואם אנחנו מדברים על מדיניות חשוב שמשרדי הממשלה ישימו בראש ובראשונה את הנערים והנערות מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית של מדינת ישראל. הצעירים שגדלים בקרית שמונה, בירוחם, בבאר שבע, אנחנו ההון האנושי הטוב של מדינת ישראל, וחשוב שאתם תשימו דגש על הדבר הזה. ואני שמחה. ושמחה שיש אנשים פה שמתעסקים פה ביום יום שלהם, היום אני כבר לא שם, אבל המכינה היא הבית שלי ושל אלפי נערים ונערות במדינת ישראל, וחשוב שבאמת תשימו דגש על הדבר הזה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

נהדרת.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

ממש, תודה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

וואו.

 << אורח >> יקי ביטון: << אורח >>  

צריך רק להגיד, היא לא רק עשתה מכינה, היא חזרה להדריך במכינה, והיא חזרה לקריית שמונה היום להוביל את השינוי בעיר שלה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

יפה.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

מהממת.

 << אורח >> יקי ביטון: << אורח >>  

לא פחות חשוב.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

זה מאוד חשוב לחזור הביתה.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

האמת זו נקודה אחת החשובות, הסיפור של אנשים שחוזרים הביתה אל הקהילה, בונים בה, יוצרים בה, מתקנים בה, זה בדיוק הדבר.

 << אורח >> אופל מרדכי: << אורח >>  

אני חושבת שזה בדיוק הנושא, כי המכינות האלה מחברות אותך למקום. היום אנחנו מדברים על הגירה שלילית מהפריפריה, של צעירים, כי אין תעסוקה ואין שירותי רפואה, ולהיפך, המכינות האלה נותנות מקום למנהיגות המקומית, לחיבור למקום. אני אגיד שקרית שמונה היום היא הלב שלי, הלב שלי מבחינה חברתית, מבחינה מדינית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מדהימה את.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

את מרגשת אותי אופל.

 << אורח >> אופל מרדכי: << אורח >>  

וכמוני יש עוד אלפי בוגרים. וזה כואב לי ברמה האישית לשמוע שעוד פעם מדברים על תקציב. ובסוף מה זה תקציב? זה אנשים. כשאתם מתכננים תקציב תחשבו על אנשים, תחשבו על הנערים שבאמת צריכים את זה, שמגיעים ממקומות מוחלשים אנחנו באמת צריכים את זה.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

ולפעמים זה גם באמת כלום, כמו שאתם רואים פה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

את יודעת, אנחנו קראנו לזה פעם, למושגים האלה, אופל, קראנו עוצמה פנימית ועוצמה חיצונית. הרבה פעמים זורקים על עיירות פיתוח שהזכרת המון כסף ועמותות ואפילו מתנדבים מבחוץ שזה לפעמים טוב והרבה פעמים זה לא יוצא טוב. 

מתי מקום צומח? כשיש בו עוצמה פנימית, כשבני המקום לוקחים אחריות ומתאהבים מחדש במקום שלהם, ויודעים שיש בו קשיים אבל הם מחוללי השינוי, ולשמוע אותך היום זה פשוט נחת רוח ותהיו גאים מייסדי מכינות אופק לדורותיהם, התהיו גאים שזה הדור שגידלתם. ותודה רבה על הדברים שלך.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

ממש ממש תודה. יש הרבה מה להגיד אבל אני אתן לאחרים לדבר, כי גם אנחנו צריכים לראות אתכם, יוצאי הפריפריות ולא רק לצפות שתחזרו ותעשו בלי שנותנים גם את הכלים ואת המענים ואת המשאבים. אני רוצה לעבור, אני עושה פינג-פונג כמו שאמרתי, אז אני עוברת רגע כן למשרד הביטחון, אני אשמח להתייחסות על מה שהיה ולראות מה כן, בבקשה.

 << אורח >> אודי דרור: << אורח >>  

רגע צה"ל יציג את הנתונים אפרופו, ב - - - של השירות הצבאי.

 << אורח >> עדינה אבני: << אורח >>  
 
שלום לכולם, עדינה אבני אני ראש ענף תכנון כוח אדם סדיר באכ"א.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

שלום תודה שבאת אלינו.

 << אורח >> עדינה אבני: << אורח >>  

תודה לכם. אז קודם כל אנחנו כמובן רואים חשיבות בשילוב ובייצוג של הפריפריה והאוכלוסיות הייחודיות, ואין ספק שמכינות אופק הן אחת מהפלטפורמות לשילוב באוכלוסייה, וריגשת גם אותי אני חייבת להגיד, אז תודה לך.

צריך להגיד שבשנים האחרונות יש עליה בהיקף המכסות, בעצם, שניתנות לבוגרי מכינות אופק לשילוב אצלנו בצה"ל, אנחנו כמובן מברכים על זה, והנתונים שעוד רגע אני אגע בנתונים המרכזיים מראים שהמכינות מביאות להגברת המוטיבציה, לשירות משמעותי. גם גברים וגם נשים, לחוסן ולשרידות בשירות. וכמובן שמבחינתנו היינו רוצים להמשיך ולראות יותר ויותר בוגרים משולבים בתפקידים בצה"ל. 

אני אגע בנתונים מרכזיים שאני מניחה שיעניינו כאן את כולם. אז הנתון הראשון הוא ששיעור הגברים שמתגייסים ללחימה בקרב בוגרי אופק הוא גבוה בהשוואה לכלל צה"ל, ודומה למכינות השנתיות, שזה נתון יפה. כשאנחנו מסתכלים על הנשים אז אפילו שם הנתון גבוה יותר, הנשים שמתגייסות ללחימה בקרב בוגרות אופק הוא גבוה בהשוואה לכלל צה"ל, וגם גבוה יותר מהמכינות השנתיות. 

תפקידים משמעותיים, אז נשים בקרב הבוגרות של מכינות אופק, הנתנון הוא גבוה יותר ובהשוואה לכלל צה"ל ודומה למכינות השנתיות. פיקוד זוטר, קורסי מפקדים, אז גם גברים וגם נשים בהשוואה לכלל צה"ל בייצוג הנתון גבוה יותר. קורס קצינים, אז גברים דומה לכלל צה"ל, בעצם ייצוג דומה, ובהשוואה בעצם לנשים, אז שם זה אפילו גבוה יותר, יותר נשים יוצאות לקק"צ שאנחנו משווים אותם לכלל צה"ל. והנתון האחרון זה נשר, בסוף גם גברים וגם נשים בוגרי אופק שורדים יותר, זאת אומרת הנשר הוא נמוך יותר בהשוואה לכלל צה"ל. ואני חושבת שהנתונים מדברים בעד עצמם, ואנחנו כמובן מברכים והיינו רוצים לראות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כמה צה"ל, כמה משרד הביטחון שם על מכינות רגילות? כמה כסף? אודי? אז את אומרת התוצאות כל כך טובות אבל נשארנו 5 מיליון שקלים? אגב בין הצבא לבין הביטחון זה תמיד נשמע כאילו משרד הביטחון זה הכספומט, אבל כשלצבא חשוב משהו הוא גם יודע למצוא בעצמו כמה שקלים, או ללחוץ לפחות, שיהיו את השקלים. אז הצבא נהנה מהפירות של מכינות אופק, הוא צריך להפעיל לחץ בעצמו כדי שהתקציב של הביטחון למכינות אופק יהיה לפחות כמו מכינות רגילות. לפחות. כי את מתארת פה החזר על השקעה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

מיכאל, שם זה עשרות מיליונים רבות אתה יודע.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא, אני יודע מה אני אומר, הייתי במשרד הזה. ותמיד כשאין כסף אז הולכים משרד הביטחון, אבל כשהצבא רוצה להשקיע במשהו הוא משקיע. ואני רוצה שהוא לפחות יבין שיש פה תפקיד פה, להשקיע בזה, או ללחוץ שהשוואת התקציב תהיה למכינות אופק.


 << אורח >> יוסי מלכה: << אורח >>  

ושם אין חוסר וודאות, שם יש וודאות. שם יש חוק ברור מה התקציב פר קפיטה, אתה יכול לתכנן, אתה יכול לגדול, אתה יכול להתנהל. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

בשביל השנים של הפיילוט היה ספק על אופק, למה חצי שנה ואיך זה יהיה ואם זה טוב? יאללה נגמר, זה לא פיילוט, זו מציאות. אז בואו נעגן מציאות ואחריות לעיגון היא לא רק של משרד הביטחון, היא של צה"ל בעצמו. זה מה שאנחנו קוראים פה, עדינה, את לא כל כך עדינה, את לא רגישה, את חזקה, אבל אנחנו מבקשים ממך לחזור על הדבר הזה.

 << אורח >> עדינה אבני: << אורח >>  

אני אחזור.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

שיהיה מתאם בין הסקירה המדהימה שהצגת, ולהגיד ליניב עשור לאלוף, ולודמני ולכולם, קיבלנו פה פירות בוא נביא כסף. מאיפה? אני לא יודע, אבל בוא נביא כסף. אודי דרור בבקשה.

 << אורח >> אודי דרור: << אורח >>  

קודם כל אני אענה לשאלתך, אז תקציב המדינה עומד בשנה הבאה, שנת התקציב הנוכחית, על 130 מיליון שקלים לכל המכינות. אני אפתח ואגיד שקודם כל כולנו מוקירים את התרומה האדירה של מכינות אופק, אין על זה שאלה. ובעצם כל תוכניות אופק הוקמו בעצם במשרד הביטחון עוד לפני שהייתה תקנה. דנה, עוד כשהייתה בסוכנות היהודית בתפקיד הקודם שלה, ואוריאל בעמותת שחר, ורק אחרי שלוש שנים המדינה התחילה לתקצב. 

אני לא רוצה להיכנס לעניינים תקציביים, מיכאל, בשביל זה יש לנו פה את אגף תקציבים, אני לא מוסמך אני גם לא איש בשורה בנושא הזה, אבל חשוב לי להגיד שהמספר שנקבע, 47 מיליון, אני לא יודע מה הנוסחה שצריך 47 מיליון כן או לא. אז אני לא יודע, אף פעם לא ישבנו על זה צריך להגיד.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ואם תהיה נוסחה? אז יהיה 47? נעשה נוסחה, אבל מי שדורש נוסחה שיתחייב שיש נוסחה הוא ישלם.

 << אורח >> דנה זקס: << אורח >>  

מיכאל בוא נגיד שיש לנו חצי מהחניכים של השנתיות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

נו אז חצי כסף.

 << אורח >> דנה זקס: << אורח >>  

חציי כסף של 130, זה 65 מיליון, זה לא 47.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

זה הגיוני גם. ופנימייה לנוער בסיכון בישראל עולה 100,000 שקלים בשנה לילד. לא מטפלים בסיכון הזה בעלויות.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

למה אנחנו גם הולכים סחור סחור. סליחה. צבא העם. מה משמעות צבא העם? אם לא בדיוק במקומות האלו. אני זוכרת עוד ויכוחים כשאני הייתי בצבא, לא ויכוחים, דיונים פילוסופיים, על למה לצבא העם בישראל צריך להיות חיל חינוך? מה המשמעות? וזה דיון פילוסופי נכון. אבל זה בדיוק המקומות בהם יש את המשמעות. 

אם אנחנו נפקיר את אותם מנגנונים תומכים, אנחנו חוטאים לחזון שאנחנו יצרנו ובנינו, והחזון הזה הוא חזון מתפתח, ונכנסים אליו עוד רבדים ועוד מקומות שצריך להשקיע בהם, אבל כשאנחנו מסתכלים על זה בחור של הגרוש שבכלל לא גרוש, אז זה באמת מביך לצערי, ואני גם אומרת, עצוב לי לראות את זה, כי אלו המקומות שהכי ברור לי, שמחברים אותנו למושג הבאמת מאוד גדול הזה, יש בו אולי קצת פאתוס, אבל הוא גם באמת חשוב וממשי וגדול. צבא העם. ואיפה אנחנו מתכתבים עם המושג הזה וגם מפתחים ומרימים אותו קדימה?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תראו, יש לי ועדה שעוסקת באמ"ן לנגב, ועוסקת בעוד דברים. ותאמינו לי התמונה היא לא קלה בהשתתפות של סוציואקונומי נמוך באמ"ן. והתמונה ההפוכה לא קלה. סוציואקונומי נמוך הולך יותר ויותר ללחימה וגבוה פחות ופחות. אז מישהו המציא פה כלי מדהים והוא צריך להיות מקרטע? מישהו המציא פה מנוע מדהים שפתר בעיה לחברה הישראלית, לא פחות מזה. 

אם לאופק היו 200 מיליון שקלים עכשיו במקום 2,000 או 3,000 ילדים היינו עושים 12,000 ילדים. אם הוא היה חודר לחרדים, וחודר לערבים שהיו רוצים להיות חלק מהמלך של מדינת ישראל, יש פה מנוע מטורף. הוא צריך להתחנן על פירורים? זה האירוע שאנחנו נמצאים בו. צריך פה שידוד מערכות. צריך פה שרמטכ"ל ושר ביטחון ישבו ויגידו אופק זה גולת הכותרת שלנו, ומשרדי ממשלה אחרים יבואו. זה לא בושה לרווחה לשים פה 10 מיליון. זה לא בושה, יש כל כך הרבה משרדים שה-title חברה ופריפריה ופערים.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

שוויון חברתי, נגב גליל, חינוך, אוצר, ביטחון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אני מבקש לא לחשוב בקטן. אני מבקש השנה לפתור בעיה לתקציב דו שנתי. אבל האסטרטגיה היא שנפגוש פה פרויקט של 100 מיליון.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

בדיוק.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

שיכפיל את עצמו פי ארבע. שימשיך לצמוח. שבכל יישוב ושכונה יש מכינה כזאת, ועושים את זה בחצי שנה ובכלל לא פוגעים בשנתוני גיוס כי מתגייסים בפברואר. כל כך הרבה מרוויחים פה בזמן קצר, מרוכז.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

אודי סיימת?

 << אורח >> אודי דרור: << אורח >>  

לא. קודם כל רציתי, מיכאל כבר אמר, אחד לאופק נכון להיום אין מכסה להבדיל מהמכינות הקדם צבאיות בשנות השירות. בגלל שזה גיוס במסגרת השנתון. שתיים, מבחינת הגודל חשוב להגיד, המכינות לצורך העניין אנחנו מדברים על 4,350 חניכים בשנה א', זה לא חצי, זה בערך שליש.

 << אורח >> דנה זקס: << אורח >>  

יש שנה א' ואז הם מקבלים כסף גם לב' למי שמגיע מסוציואקונומי גבוה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אולי.

 << אורח >> אודי דרור: << אורח >>  

דנה, את יודעת מה? אבל פה, אני אגיד כי מיכאל היה שותף לזה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

הבן שלי מירוחם אז הוא לא כזה נער בסיכון כמוני, למרות שהוא היה קצת. אז הוא הולך גם למכינה של נופי פרת, גם לחצי שנה של תוכנית בוגרים, הבן אדם נוסע במרצדס. אנחנו רוצים שכל ילד יקבל.

 << אורח >> אודי דרור: << אורח >>  

אני רוצה להגיד עוד משהו שמיכאל היה שותף גם עוד במשרד

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

טוב זו דוגמה לא טובה, בוא נמשיך.

 << אורח >> אודי דרור: << אורח >>  

למעלה מ-25% בש"שינים ובמכינות הם גם נוער פריפריה, אתה זוכר את התהליך שהובלנו? אנחנו מחייבים. זאת אומרת שזה משהו שאנחנו רואים כיעד מרכזי בכל התוכניות. ואין ספק שתוכניות אופק מובילות, הנתונים מדברים בעד עצמם. אבל לפני שנתיים נחתמה הסדרה עם משרד החינוך, ומשרד הביטחון עומד במה שהוא התחייב שם, על ה-5 מיליון כן בבסיס לא בבסיס הוא מעביר את הכסף. הכסף עובר בצורה מסודרת על פי ההתחייבות. אני לא איש בשורה להגיד זה לא בסמכותי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כן אבל תשאיר אפשרות שאתם חוזרים הביתה לדיון ומנסים למצוא עוד 5 מיליון לשנים האלה ולחפש פתרונות ארוכי טווח. אני גם אבקש מגלנט לדון בדבר הזה בעצמו, עם כל הצרות שלו, זה בניין הכוח. אין יותר בניין הכוח מהאירוע הזה.


 << אורח >> דנה זקס: << אורח >>  

אני רוצה להגיד שאי אפשר להגיד כל הזמן שמכינות אופק, וגולת הכותרת, ואיזה שינוי, ילדים שהגיעו לפעמים עם צו מבית משפט, עם דפ"ר 20 כשהיה עוד דפ"ר, גולת הכותרת. ואז להגיד בסוף, דווקא לילדים האלה, המדינה מגרדת, יש 20 מיליון בבסיס, 130 מיליון למכינות שנתיות שאני בעדן, אני לא נגדן, אבל תשימו לב לפער. אנחנו גובים 500 שקלים שכר לימוד, הם גובים 1,500 שקלים לחודש שכר לימוד. ובסוף מה זה אומר? שדווקא אותו נוער מוחלש ואותו נוער שמשרד החינוך קבע שאנחנו צריכים יותר כוח אדם בגלל - - - שיש אנחנו בסוף מקבלים כלום. כלום.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

יש לי שאלה קשה אליך, תגידי. בפילנתרופיה מי מקבל יותר כסף? אופק או השנתיות?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

השנתיות.

 << אורח >> דנה זקס: << אורח >>  

אני לא יודעת לענות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא יודעת לענות. אני רוצה להגיד לך משהו אבל, דנה, אני שומע את הדברים שלך והם נכונים, אבל אני רוצה משהו אחד גם בשביל הצדק ההיסטורי. היו פה שנתיים בלי תקציב מדינה, ובאותן שנתיים גם העבירו את מכינות אופק ימינה, שמאלה, פתחו משרדים, התיישבות. הייתה בעיה של ביטחון, היה אסון צפית לא נתנו לטייל, לא היו תקנים. 

בשנתיים האלה משרד הביטחון היה עוגן של פתרונות לשמור על המציאות ולהגדיל אותה. הוא הביא כסף מעצמו אבל יותר ממה שהוא הביא מעצמו, פתרנו היבטים של בטיחות, של הדרכה, של פניה למשרדים האחרים, של תיאום עם ההתיישבות שרק קם. אז הביטחון, יש לו אחריות והוא פתר בעיות בעבר. עכשיו צריך לעגן את זה תקציבית, זה האירוע שאנחנו רוצים לעסוק בו. לעגן את העתיד של אופק תקציבית, זה האירוע.

 << אורח >> יוסי מלכה: << אורח >>  

הערה, אם אפשר, לעניין עיגון תקציבי. תראו, אנחנו יודעים שיש חוק מכינות והחוק שם מעגן את התקציב. אבל עשיתם מעשה דומה לא בחוק, בהסדרה מוסכמת, סידרתם את שנת השירות והגדלתם באופן דרמטי את בסיס התקציב של שנת השירות. הוא עומד לדעתי על משהו כמו 55 מיליון שקלים. 

גם המפעל הזה של שנת השירות היה מפעל מאוד מאוד בעייתי בתקצוב שלו, והממשלה ידעה להגיד, אוקיי פוס, בואו נעשה סדר, שמה בבסיס התקציב סכום משמעותי וקבעה כללי משחק של גידול. אין שום סיבה שהמפעל הזה של אופק, שפונה וממוקד בנוער פריפריה לא ייהנה מאותה יציבות שמתבקשת. אין שום סיבה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ולמה אתה לא דורש שיהיה חוק מכינות אופק? או שייכנסו לחוק הקיים, ומשרדי הממשלה יודעים ליזום חוק, חבר'ה. משרדי ממשלה, חקיקה ממשלתית היא רובה היחידה שמתקבלת. תשבו משרדי ממשלה בין משרדי, אודי אני מבקש את זה ממך, זה גם יופיע בסיכום של הוועדה, דיון בין משרדי על הכנסת מכינות אופק לחוק הקיים, או יצירת חוק עבורם. 

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

ונגיש גם. אני רק מוסיפה. אני חושבת שאנחנו אגב פה גם חבר הכנסת שירי, וניר ואפשר גם להגיש, ליזום חוק כזה במשותף ולדחוף. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

בוא נגיש, כן.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

כי לא פעם אנחנו הוא סוג של רגולטור שדוחף באמת קדימה, גם כשהממשלה צריכה לעשות את הדברים ולא עושה. אני אומרת, בואו נקדים המחוקקים את מה שלא נעשה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

סוכם, אנחנו נגיש חוק, אבל הממשלה צריכה להביא חוק - -

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

סוכם נגיש, אבל נשמח שזה יבוא מהממשלה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

- - ולמזג את החוקים הפרטי והממשלתי

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

ממש. אני אעבור לחברת הכנסת שרון ניר, תודה רבה שהגעת לכאן שרון יקרה. וכמובן שהרקע שלך הוא בהחלט בהיכרות.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

קודם כל בוקר טוב לכולם, עכשיו ה-mind שלי בתוך תקציב הביטחון. אני חברת תת ועדה שעוסקת בתקציב הביטחון עם ועדת התקציב, אבל הלב שלי לגמרי כאן וגם אספתי כרגע דברים מאוד חשובים ובאתי לכאן לדבר איתכם. אני קודם כל שמחה ששמעתי גם את עדינה וגם את אודי וגם אדוני וגברתי יושבי הראש. אני חושבת שהנושא הזה, הגיע הזמן לצעוד, לעלות כיתה. 

תראו, המכינות שנקראות מכינות אופק, זה לא אחר ממפעל חברתי, ציוני, לאומי , בטחוני. כי בכל הפרמטרים אנחנו רק מקבלים פה added value לחברה כולה. לוקחים אזרחים שמגיעים מהפריפריה ועושים להם באמת מוביליות למקום הכי טוב שיכול להיות. יושבת פה מיכל ברקאי שיצא לי לבקר במכינה שלה, לפני למעלה לדעתי מחמש שנים, מיכל. אבל הראשונה, והמכינה הייתה בראשית דרכה לדעתי, בשנה הראשונה שהקמת אותה פחות או יותר. והחוויה צרובה לי עד לרגע זה. המכינה הזו היא מכינה שמוביל למנהיגות נשית. עם בנות עם ברק בעיניים, שרק רצו, פנו אליי כיוהל"ם כתת אלוף בצבא וכל משאת נפשן הייתה לשרת את המדינה כלוחמות. הן פשוט ישבו והציקו לי מכל מקום, מכל המצוקות שלהן, מכל המכאובים שלהם ומכל בית הגידול שלהן איך הן מגיעות ותורמות כמה שיותר ויותר לביטחון ישראל. 

יש פה באמת תרומה שהיא מוכחת גם לאפקטיביות המבצעית של צה"ל, אני מאוד שמחה שאת דיברת על זה עדינה, כי זה ברור לחלוטין שהחבר'ה האלה, ברגע שהם מקבלים הם תורמים פי 10. יש פה משהו שמייצר באמת צמיחה לחברה הישראלית. באמת, גם אם נדבר על זה במונחים של צמיחה. 

אני חושבת, אדוני וגברתי יושבי הראש, התפקיד שלנו הוא באמת לקחת את זה צעד קדימה. זה תקנות, זה משהו שהוא לא מוסדר, בסדר, זה היה יחסית בחיתולים, עכשיו אם אנחנו נצא עם בשורה מהדיון הזה ונצעד קדימה ונבסס את זה, או בחוק, ומשרד הביטחון ייקח את זה כמפעל לכל דבר ועניין שתורם לאפקטיביות שלו, באמת זה גם ייתן מענה לפריפריה, ובאמת אני יושבת בוועדת חוץ וביטחון, שומעת את כל הגופים, ומבינה שעכשיו גם בתוך הצבא מבינים שצריך לקחת את הפוטנציאל ולמצות אותו בצורה הכי טובה. בפריפריה לתת מכינות לטכנולוגיה, למנהיגות, זה חייב להיכנס לתוך אותה מקשה, שאנחנו בסופו של יום לוקחים את הנוער המופלא הזה ונותנים לו מקפצה.

ולכן אני אומרת אם זה יבוא מהממשלה, זה יהיה הדבר הכי טוב. כמובן שאנחנו, בעניין הזה, הלב שלנו חונה במקום של המכינות האלה. בהזדמנות פה לכל החברים שלנו שיושבים פה ועושים עבודה מופלאה, אני רוצה להגיד לכם שמעבר לזה, זה משהו שבטוח מעשיר את הבסיס של אותו נוער, ואתם, בהקשר הזה עושים פה עבודה שהיא באמת לא אחרת מקודש קודשים. אני רוצה להגיד לכם את תודתי האישי, אני רוצה להגיד לכם שזה תורם משמעותית גם לנוער וגם לצבא.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

תודה רבה חברתי חברת הכנסת ניר. אני עוברת למיכל ברקאי ברודי, לשעבר מנכ"לית מכינת עלמה. תודה רבה יקרה שהגעת לכאן.

 << אורח >> מיכל ברקאי ברודי: << אורח >>  

קודם כל איזו תודה רבה. תת אלוף שרון ניר, תודה חברת הכנסת לזימי. אני רוצה לספר בקצרה שלפני עשר שנים לקחתי את כל החסכונות שלי, הסתכלתי ימינה ושמאלה, ואמרתי, אנשים כמוני, שגדלו בצפון תל אביב, יש להם גם ככה כל כך הרבה הזדמנויות, ואנחנו יכולים ללכת לעולם המכינות, לעולם שנות השירות ולקבל עוד מקפצה לחיים של משמעות ונתינה. למה אנשים שחיים בפריפריה לא מקבלים את המקפצה הזאת? דפקתי אז על הדלת של דנה זקס בסוכנות היהודית, הסוכנות לקחה את מכינת עלמה, והמכינה הפכה להיות מציאות. 

אני רוצה לספר לכם, לא את הסיפור שלי כי הוא לא מעניין, אלא על סיפור של שתי בוגרות שלנו, זוהר פרץ מירוחם, זוהר מירוחם הגיעה אלינו לפני שבע שנים למכינה, לא רצתה להתגייס, לא ידעה מה לעשות עם הנתונים שלה, בקושי סיימה את המכינה. עבדנו איתה יד ביד, בסופו של דבר התגייסה לשרת בעוקץ, היום שש שנים אחר כך היא חיילת מצטיינת, הייתה עכשיו מצטיינת יום העצמאות. כל החיים לפניה, משרתת בקבע שירות משמעותי, חייה חיים של משמעות. 

אני רוצה לספר לכם על אחת הבנות שלנו שהגיעה אלינו לאחר שאמא שלה עיוורת, בת העדה האתיופית, נאנסה, נכנסה להיריון לא רצוי, הילדה לא רצתה להגיע למכינה, לא היה לה איך לשלם את המכינה. אנחנו הוצאנו כסף מהכיס, מהתקציב של המכינה כדי לאפשר לילדה הזאת בכלל להגיע ולהיות חלק מהמהלך הזה. בסופו של דבר אחרי שליווינו אותה צעד צעד הלכה להיות לוחמת בצה"ל. היום, שוב חייה חיים משמעותיים, מתפרנסת, עוזרת לחלום חלומות ולחיות אותם. 

אני יכולה לספר פה סיפורים עד אמצע הלילה, של הבנות שלנו. אחת מהן הייתה אמורה להיות פה בדיון, גם ילדה שליווינו אותה בדיונים עד בית המשפט העליון לכדי להכניס את דוד שלה לכלא על מה שהוא עשה לה, היא לא יכולה להיות פה היום כי היא עומדת לסיים את לימודי המשפטים, היום היא בבית משפט, במקום להיות בתפקיד הקורבן של עבירת מין, היום היא בבית משפט, עשתה התמחות אצל שופט עליון. 

מכינות אופק משנות את המציאות של מדינת ישראל. שהממשלה הזאת לא תדבר איתנו על מוביליות חברתית ועל צדק חברתי כשאנשים, שגם ככה קיבלו כל כך הרבה הזדמנויות ממשיכים לקבל כסף, והילדים שלנו, שבסך הכל רוצים אזרחות משמעותית ועתיד משמעותי למדינת ישראל צריכים ללכת, ובפעם ה-1,000 בחיים שלהם לקבץ נדבות. אז תודה רבה חברת הכנסת לזימי, חבר הכנסת ביטון על העשייה שלכם. אנחנו פה כדי לוודא שנצליח.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תודה לך מיכל על כל מה שאת עשית ועוד תעשי למען המטרות הללו.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

ממש ממש. רגע לפני שאני אעבור לעוד משרדים, אני כן רוצה ללתת לליאור בוגרת מכינת הרדוף לדבר איתנו. רק שם משפחתך, סליחה שלא ציינתי אותו?

 << אורח >> ליאור יבין: << אורח >>  

שלום, אני ליאור יבין, אני בת 21. אני כרגע משרתת בשירות לאומי ואני בוגרת של המכינה בשער לאדם, זאת מכינה משותפת למנהיגות משותפת בחברה הישראלית. אני הייתי במחזור השלישי, זו מכינה די חדשה, ובעצם אני הגעתי למכינה זאת די בטעות, התגלגלתי, לא היו לי חברים שהלכו למכינות, לא אנשים במשפחה, לא כל כך ידעתי בכלל מה זו מכינה, והגעתי לשם רק בגלל שהם באו ובאמת גייסו בבית הספר, והרעיון של לחיות חיים משותפים, ללמוד ערבית, לקבל הזדמנויות מאוד קרץ לי והלכתי לשם. 

אני רוצה לדבר על המכינה שיצרה בעצם מין מיקרוקוסמוס כזה בחברה שלנו שבה באמת יכולתי לחוות פעם ראשונה בחיים מה זה לחיות בשותפות. אם זה לישון ביחד, לאכול ביחד, להתקלח ביחד. זה לא אני חוזרת הביתה, זה ממש חצי שנה אינטנסיבית של לחיות ולהכיר וללמוד את השפה ואת התרבות, ולהתמודד עם כל האתגרים, בעצם, שנובעים מכך. 

בנוסף, אני רוצה לספר על ההזדמנויות שבעצם החברים שלי קיבלו במכינה. היינו חצי יהודים וחצי ערבים, הערבים אף אחד מהם לא היה לו חוק גיוס חובה, כולם התנדבו לצבא, וכולם הלכו לתפקידים קרביים. יש לנו בצנחנים, במג"ב. היה לנו את הבדואי הראשון שהגיע לשלב המיונים של סיירת מטכ"ל. ובנוסף גם בנות בדואיות שהתגייסו. אחת החברות שלי, אסיל, בחורה מאוד מיוחדת, עשתה שנתיים של שירות לאומי בבית חולים, אחר כך הגיעה למכינה בשביל לשפר את העברית ולהתכונן לצבא, וכרגע היא כבר שנה שניה במשטרה צבאית ומתכננת להמשיך גם לקריירה שם.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

מדהים. תודה לך ליאור. 

 << אורח >> ליאור יבין: << אורח >>  

תודה.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

ממשיכה בפינג-פונג ואני עוברת למשרד הנגב והגליל והחוסן החברתי, שמעון וייס מנהל תחום בכיר צעירים שזה אמור לעבור למשרד נגב גליל. תודה שהגת לכאן שמעון, אנחנו נראה לי כבר נתראה בהרבה דיונים משותפים. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

מה אמור לעבור?

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

זה היה בשוויון חברתי וזה עובר לנגב גליל.

 << אורח >> שמעון וייס: << אורח >>  

אז רשות הצעירים עברה בהחלטת ממשלה למשרד הנגב והגליל, זה עדיין בתהליך קליטה. אני אגיד, כמו שכולם הזכירו פה, ברור שאנחנו כולנו רואים את הפלטפורמה של מכינת אופק כמשהו חשוב ומשמעותי מאוד. מבחינת קידום הצעירים, ובפרט שרוב המכינות בכלל נמצאות בנגב והגליל. כרגע זה הובא לידי השר והמנכ"ל לקראת התקציב הבא לבחון את זה, כמובן שצריכים להגיד את ההחלטה. נגיד את ההחלטה המקצועית, אנחנו אומרים שאנחנו לא חושבים שאנחנו צריכים להיות קופה קטנה של משרד החינוך, זאת אומרת צריך להסתכל על זה טיפה יותר גדול ולא בכל פעם להכניס ולבזבז את התקציב, ולא כל פעם ללקט מכל מיני משרדים. אבל כמובן, אם ההחלטה תהיה - - -

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אבל דווקא עכשיו יש לכם קופה גדולה, תוכלו לתת אותה קצת לדברים חשובים.

 << אורח >> שמעון וייס: << אורח >>  

אני אומר ברור שאם ההחלטה תהיה, כמובן שאנחנו נהיה שם, ואנחנו נרצה להיות באמת מעורבים לקדם את המטרות שלנו של המשרד.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אני רוצה להכביד עליך קצת. קודם כל אני דיברתי עם שר הנגב והגליל במהלך הדיון כאן, והוא היה צריך להיות בעצמו אבל עם העניינים הפוליטיים אז הם לא באים לכנסת. אמרתי לו שזה יעלה לו, ההיעדרות הזאת. 

אני רוצה להגיד לך שאתם צריכים להסתכל על האירוע של מכינות אופק, לא כקופה קטנה, כמי שיכולים לדחוף את זה קדימה גם בחקיקה, וגם לבסס את העתיד של המיזם הזה. ואם אתה תלך ותבדוק איפה ממוקמות מכינות אופק? ומי מגיע למכינות אופק ומאיזה בתים? זה נופל בול על המטרות של נגב גליל. לא רק במובן של מתן הזדמנות לצעירים שזה התחום שאתה עוסק בו, אלא לחזק את היישובים האלה. כשאופל אומרת אני חוזרת הביתה לקריית שמונה, אין הרבה תוכניות שגורמות לצעירים לחזור הביתה. 

מה שהשר לפיתוח הנגב והגליל צריך זה שבני המקום חוזרים הביתה. משם אתם צריכים לתקוף את זה. ואתם צריכים להפוך להיות, אם אני הייתי השר והיה לי עכשיו את המאות מיליונים, הייתי שם על זה 30-40 מיליון שקלים, ומביא חוק ומעודד בכל הדיונים במכינות הגעה הביתה ובניית קהילות צעירים וקהילות בוגרות של קהילות אופק בכל היישובים. 

זה דיון שאני הולך לעשות עם השר. הפרויקט הזה יעלה לו כסף, הוא לא יצא מפה בחינם. אבל אני לא רוצה שהוא ייתן כי אני לחצתי עליו על 5 מיליון או 10 מיליון, אני רוצה שתבינו שיש לכם הזדמנות לקחת פרויקט שאין לו אבא עד הסוף, ולהיות האבא. וזה התפקיד של נגב גליל. הרי אתם לא תהיו פה לבד, משרדי ממשלה ימשיכו לתת את חלקם, אתם לא מחליפים כסף של משרד אחר. אבל אתם תהיו מעגני מציאות לדורות, של פרויקט דגל בחברה הישראלית, שמשפיע על הנגב והגליל מיידית. זה מה שאנחנו רוצים שתיקח מהפגישה הזאת. אני את השיחה הזאת אעשה עם השר, אבל חושב שגם אנשי המקצוע צריכים להכין לו נייר עמדה, לפגוש את ראשי המכינות, להבין איך זה מחזק קהילה. 

אתה יודע, ב-2006 מלחמת לבנון מלכה הוא בן קריית שמונה, בגליל עליון 90% מהתושבים נשארו ביישוב. בקרית שמונה מעל חצי יצאו מהיישוב. מילא עזבו, אבל היה קשה למצוא את בני המקום שייקחו מנהיגות וינהלו את העיר. חלק מאנשי המקצוע נעלמו. חוסן קהילתי וחוסן בטחוני וחוסן לאומי זה שיש מי שיתנדב בשעת חירום, והקבוצה הזאת היא הערובה לשעת חירום, מה שסיפר יוסי כשאתה מחפש מי יתנדב, מי ילך לקשישים, מי יביא תרופות בקורונה, מי יטפל באנשים שהם לבד בבית כשיש טילים ויבקר אותם? זה רק הצעירים האלה. 

מכל הסיבות הללו אתם צריכים לא להרגיש שאתם באים פה לקופה קטנה, אתם באים לעגן מציאות של פרויקט דגל בחברה הישראלית, שמשפיע על הנגב והגליל. את המסר הזה אני רוצה שתיקח כאיש מקצוע, תכינו נייר עמדה לשר. את העבודה מול השר אני אעשה ביחד עם נעמה והאחרים.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

תודה רק שמעון, משהו קטן להוסיף כי הסיפור של גאווה מקומית הוא סוגיה מאוד כאובה בחברה הישראלית. כשהייתי חברת מועצת העיר חיפה דיברתי על זה הרבה. כי גם בעיר מטרופולינית כמו חיפה יש הגירה שלילית מאוד קשה בטח של צעירים, שלא רואים בעצמם חלק. על אחת כמה וכמה בפריפריה. גאווה מקומית זה עניין שצריך לחזק. אני כמובן חושבת שזה לא רק עניין לצעירים כמו אופל, שאת מלאה בגאווה מקומית, אלא גם למדינה שצריכה לזכור שצריך לייצר גם עוגנים ותשתיות ופרנסה ועוד דברים, כי לא תמיד אפשר להישאר במקום כשאין איך להתפרנס, אז אני אף פעם לא מפילה את זה רק על הפרט, אבל בהכרח צריך גם לזכור לחזק את אותן קהילות, את אותם אנשים. 

אבל אני אגיד לך משהו שמעון, אתם חדשים, זה קורה לא מעט שתקציב הוא ממש אצל, ככה, מי שרק נכנסו לתפקיד, ואז התקציב עובר ועד שאתם לומדים את התפקיד אתם מגלים שפספסתם כמה דברים בדרך, שומעת את זה תמיד. עבר תקציב ולא שמנו לב, והיינו חדשים, עכשיו נדע לפעם הבאה. תשמע, לפעמים הדבר הנכון הוא ללמוד ממה שקורה פה, להסתכל עליהם, לא עלינו, עליהם, אפילו תחליף איתם טלפונים, תדבר איתם. זה הזמן שלכם לעשות מעשה, אחרת עד התקציב הבא זה לא יקרה לבסיס תקציב, וזמן הלמידה שלכם, אי אפשר תמיד להתגלח על אנשים אחרים, זה לא יכול לקרות. צריך לדעת שלפעמים צריך לקבל החלטות, ולזהות דברים טובים ונכונים גם אם לא מכירים ולא יודעים. לתפקיד ללמוד במזורז, לדבר פה עם כל האנשים המדהימים האלה שעושים פה מעשה שהוא שליחות לכל דבר ועניין ומהר לפעול, כי אחרי שיעבור תקציב אתם תגידו וואלה לא ידענו, עכשיו אחרי שהכרנו את זה איזה מדהים זה, וואי נהיה איתכם בקשר, נדבר. ברור לי לגמרי מה יקרה בעוד כמה חודשים. 

חבל. חבל כי זה חיים של אנשים וזאת הזדמנות מדהימה, ואתה יודע משהו? אני בטוחה שכשתכירו את זה לעומק תרצו לתקצב את זה בבסיס תקציב בעשרות מיליונים. קח את מה שאמר פה חברי ביטון, תתחילו בבסיס תקציב מורחב יותר, בכמה מיליונים, תעשו מעשה, תלמדו תגדילו עוד, אבל אם כל משרד פה יעשה מעשה, פשוט זה מה שצריך לקרות פה. בבקשה, אני אתן לך להמשיך לדבר, קח את הדיון הזה כמשהו שאתה מגיע ואומר לבסיס התקציב אני מוסיף X מיליונים נוספים גם אם זה לא 10 או 20, להוסיף את זה, לא להגיד לא ידענו אנחנו עוד לומדים, אנחנו חדשים. זה לא יכול להיות תירוץ מול הדבר הזה פה. אני בכוונה אומרת את זה כי אני מכירה את הרוטינה של כניסה חדשה למשרדים. תודה אני אתן לך להמשיך.

 << אורח >> שמעון וייס: << אורח >>  

אני אגיד שלא שאנחנו כרגע לומדים את זה, זה פשוט נמצא אצל המנכ"ל והשר ואנחנו מחכים לראות לאיפה הם לוקחים את זה.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

תודה רבה, שמעון. מנהל מינהל חברה ונוער, חגי גרוס. תודה רבה חגי שהגעת אלינו.

 << אורח >> חגי גרוס: << אורח >>  

תודה לכם. כל היושבים מולי הם לא רק אנשים שאנחנו מלווים כבר מספר שנים, הם אנשים שנכנסו לנו ללב, ואנחנו תומכים בזה מ- day one. אני גם רוצה להגיד בנימה האישית שהבן שלי לפני שנה סיים מסלול בפלס"ר גבעתי. הוא שאל אותי מה לעשות? הייטק? אמרתי לו אבנר, אני מכיר את הנשמה שלך והמלצתי לו שיהיה מדריך במכינת אופק והוא באמת סיים, ועכשיו הוא בטיול התאווררות בחו"ל וכשדיברתי איתו ביום שישי הוא בקמבודיה, אמרתי לו אבנר אתה מאריך את הטיול? הוא אמר לי מה פתאום, ב-18.6 אני חייבת להתחיל הכנת צוות לשנה השנייה. אז ככה שאני גם מושקע בדבר הזה אישית ולא בכדי. 

אין לי מה להרחיב מעבר למה שנאמר פה, אבל אני רוצה להגיד שהסיפור של שנת י"ג זה סיפור שהוא אמור להיות סיפור משותף לכלל משרדי הממשלה. אם עד גיל 18 יש חוק חינוך חובה שזו אחריות שלמה של משרד החינוך, ראינו שבשנת י"ג יש פה שותפים שזה משרד הביטחון, משרד האוצר, הזכרתם רווחה, נגב גליל. וההצעה הפשוטה שלי, אם כל משרד ישים מה שמשרד החינוך שם בכל שנה ומתאמץ ומגרד, אז פתרנו את הבעיה. כי כמו שאמרתי, השותפות פה היא שותפות אסטרטגית, אתם ציינתם את זה, האנשים פה נמצאים.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

אבל התקנה היא של משרד החינוך אגב. אתם לוקחים את האחריות?

 << אורח >> חגי גרוס: << אורח >>  

אני אומר התקנה היא של משרד החינוך. האחריות היא עלינו ואני רוצה רק להוסיף, ומיכאל חבר הכנסת ביטון דיבר מקודם על העזרה של משרד הביטחון, הוא הכיר את זה מקרוב, אבל מי שלמשל, לוקח אחריות על ההכשרות לטיולים ועל חדר המצב ועוד כל מיני דברים נלווים זה משרד החינוך. אז באמת משרד החינוך מוביל בתקציבים, והבקשה שלנו שבאמת השותפים שלנו, אפילו לא ישוו, אפילו אם כל שותף ייתן חצי ממה שמשרד החינוך נותן, אני חושב שפתרנו את הבעיה. אני יודע שהשר והמנכ"ל, כמו שמורן אמר, עושים את כל המאמצים לאגם עוד משאבים - -

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

כרגע אנחנו רואים שבכספים הקואליציוניים בכלל לא מופיע מכינות אופק. רק להגיד לא מופיע כרגע בכלל.

 << אורח >> חגי גרוס: << אורח >>  

- - וגם ללחוץ על הכספים הקואליציוניים. אז שוב נעשית עבודה, אמר לי אתמול המנכ"ל בשם השר, נעשית עבודה גם שלהם בכנסת, לאגם עוד או לנסות לקלוט כספים קואליציוניים בנושא הזה, ואני אומר, אם כל משרדי הממשלה השותפים, דיברתם על זה שמדובר פה על תוכנית אסטרטגית של המדינה לא רק של משרד החינוך, ביטחון, רווחה, כלכלה, נגב גליל, ישמו חצי ממה שמשרד החינוך שם - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כמה אתה שם על מכינות רגילות?

 << אורח >> חגי גרוס: << אורח >>  

אני לא שם כלום.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

זה היה אצלך.

 << אורח >> חגי גרוס: << אורח >>  

כשזה היה אצלי זו הייתה חלוקה שווה שווה. מתוקף חוק. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל כמה?

 << אורח >> חגי גרוס: << אורח >>  

ואנחנו המלצנו מספר פעמים למכינות אופק, ואני חושב שהם הבינו, וגם אתם מניתם את זה, ברגע שזה יהיה חוק, הנושא הזה ייפתר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כן אבל זה לא מספיק שתסביר לנו שמשרדי הממשלה האחרים צריכים להוסיף. משרד החינוך צריך להוסיף, ואתה יכול להוסיף, התקציב שלך הוא השני בגודלו בממשלה.

 << אורח >> חגי גרוס: << אורח >>  

אז משרד החינוך מוביל בתקציבים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ואתם יכולים להוסיף ואנחנו דורשים מכם.

<< אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >>  

הראשון, רגע.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

הראשון בגודלו, נכון, לפני משרד הביטחון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אחרי תוספות או לפני?


 << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >>  

לפני התוספות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ואחרי התוספות?

<< אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >>  

הוא עוד יותר ראשון. הוא ראשון פעמיים בגודלו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

הוא ראשון? יפה. אנחנו מצפים ששר החינוך יואב קיש ישים כסף על מכינות אופק, נוסף. בלי כחל וסרק, ואחרי זה יביא משרדי ממשלה נוספים, ולא יסביר לנו שהם אשמים.

 << אורח >> חגי גרוס: << אורח >>  

אז המשרד שם.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

המשרד לא שם.

<< אורח >> חגי גרוס: << אורח >>  

המשרד שם מעל הבסיס הוא שם. מורן ציין את זה.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

מיליון וחצי.

 << אורח >> מורן כהן: << אורח >>  

8 מיליון שקלים מעבר ל-5 מיליון שקלים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז כמה זה יוצא?

 << אורח >> מורן כהן: << אורח >>  

זה מה שהגדיל את התקציב ב-2022. שמנו את זה במהלך השנה ולא בבסיס.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כמה ב-2023 אנחנו שואלים?

 << אורח >> מורן כהן: << אורח >>  

בבסיס המתוכנן הוא 16 מיליון, זאת אומרת בגלל הגידול.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

16 חינוך?

 << אורח >> מורן כהן: << אורח >>  

לא, סך הכל. התקנה הרי יושבת אצלנו. הגידול נבע, כמו שציינתי מקודם, כי משרד האוצר שם את התקציב שלו בבסיס. משרד החינוך בשנה שעברה תקצב במהלך השנה שעברה עוד 8 מיליון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל הוא לא תקצב השנה.

 << אורח >> מורן כהן: << אורח >>  

נכון, הוא לא תקצב השנה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל אנחנו רוצים השנה. הייתה פעם אחת ראש מועצה אזורית שער הנגב, אבל לא שוסטר, אחד אחר, שי חרמש. אז כשהיה מגייס כסף היו באים משרדי ממשלה והסוכנות אומרים לו תשמע, עשינו אצלך מעון עשינו זה, הוא אמר כן, זה כבר היה. מה הדבר החדש? מה שמו זה בסדר, מה חדש? שוסטר בבקשה.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

כן חברים רק דקה, אני צריך לקפוץ לעניינים אחרים. אנחנו עומדים פה, ואני רוצה להודות קודם כל לכם יושבי הראש של הוועדות ואתם שהגעתם ומשקיעים זמן בנושא, אולי מהטריוויאליים והקונצנזואליים ואנחנו מכבירים מילים כדי להסביר לעצמנו למה צריך לבצע את העניין הפשוט הזה, שהוא לא לתקן למשרד הביטחון. זה במסגרת שימוש איך נקרא לזה, שולי, לא שולי אבל בחקלאות זה נקרא מים שוליים. נכון? לא עולה לאף אחד כלום חוץ מהכסף שצריך להשקיע, כסף אדיר, בעל חשיבות.

אני מרגש את עצמי, אני מלהיב את עצמי, לא מצליח להבין למה אנחנו משקיעים את מאות המיליונים בלי בעיה, ואת המיליונים הבודדים האלה, העשרות הבודדים מאוד שיעשו מקפצה אנחנו לא מצליחים להזיז את עצמנו? אני לא רואה פה כנראה חברי קואליציה ששם בידם, בהזזת זרת מתקנים את האיוולת הזו. איוולת של כולנו, המשותפת. אני בא משנת שירות, חינכתי, הדרכתי בצבא בחיים.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

בינתיים גם בקואליציוניים אנחנו לא רואים ששמו שם.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

והקואליציוניים זה לצערי. אנחנו צריכים את זה בבסיס תקציב.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אתם צריכים לדעת ששוסטר בשנות ה-70-80 עשה שנת שירות משותפת לבני שדרות ושער הנגב. מי שחושב שהוא המציא את השילוב שילך ללמוד את התורה אצל שוסטר.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

ב-1975, לפני המפח הגדול הקמנו גרעין משותף לבני שדרות ושער הנגב, ושנת השירות היא מקום שבו אנחנו מעצבים, אני לעצמי יצרתי חברים לחיים ולהשקפת עולם, וזאת השקעה שאני מבין למה משרד החינוך אחרי כל ההשקעה הגדולה מוכן להשקיע את מה שהוא משקיע והוא צריך יותר. ואני מתפלל בדרכי שהוא יצליח. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

וגם כסגן השר במשרד פגשת את זה.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

והמשכתי אותך יושב ראש הוועדה, בניסיון לתקצב את המהלך הזה, אני רוצה להגיד מילה אחת שהיא לא פוליטית, היא סוציולוגית. החברים בחינוך הממלכתי דתי השכילו במשך השנים לאפשר כמעט לכל בן ובת שרוצים, אחרי שנות הלימוד, להשקיע עוד קצת ולחזק את עצמם במישורים גם התורניים וגם הערכיים, לעשות את זה. 

אנחנו נמצאים בתחרות גדולה, במחסור עצום של תקנים ושל כסף, ולא בשביל רצון של חבר'ה צעירים. וכל מה שאנחנו פה מהבית הזה, נוכל לעזור, בשביל אפשר את החוויה הנוספת האקסטרה הזאת, רגע לפני הפריצה למסלול החיים זה יהיה גדול. תודה לכם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אשריך תודה.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אנחנו נעים לקראת סיכום. יש מישהו שמאוד דחוף לו לדבר? בוא ניתן לעוד כמה, כל אחד שיהיה קצר ולעניין ונסכם.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

רפאל בן נעים.

 << אורח >> רפאל בן נעים: << אורח >>  

רפאל בן נעים מנכ"ל עמותת שחר. נראה לי דיברו כמעט על הכל, אני כן אהבתי את הכיוון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

איפה המכינות שלכם, ותספר על העמותה שלך משהו.

 << אורח >> רפאל בן נעים: << אורח >>  

אנחנו עמותת שחר, קמנו בעצם מה שאודי הזכיר בהתחלה, לפני שהייתה תקנה. יש לנו תשע מכינות, שתיים במקווה ישראל, אחת בניצן, חמש באזור מסביב לכנרת באזור אלרום, מלכיה, האון, תל קציר וחוקוק, ועוד אחת במבוא דותן, יש לנו השנה צפי ל-430 חניכים שלנו, כשבשנה שעברה היינו 330 ושנה לפני 240.

אני חייב להגיד, האירוע פה הוא באמת מורכב והסיבה שכולם מדברים על בסיס ולמה זה קריטי? אני יכול לתת את הצד שלנו. אמנם גדלנו בצורה קצת מטורפת, אני חייבת להגיד כל אופק וכנ"ל העמותה שלי, אבל אנחנו בסוף למשל אודי יודע כמה דחיות נתנו, משרד החינוך יודע כמה חניכים יהיו, ו-85-90 אחוזים מהתקציב שלנו תכלס ידוע כבר על מה אנחנו הולכים להוציא אותו, יש לנו אוכל ,לינה קצת שיעורים, אבל 47 זה תכלס כל קיצוץ. בחישוב שלי בראש זה קיצוץ של 12%, גם גדלנו ב-15% גם אינפלציה של 5%, התייעלנו הכל טוב לא נפגע בכלום הכל יהיה בסדר, הלוואי ונקבל יותר אבל זה לא הסיפור. 

העניין הוא שמאשרים לנו תוכנית, אנחנו צריכים להכין דוחות לעשות - - - כל הדברים האלה. אבל תכלס צריכים להגיד את האמת, אם חס וחלילה הבסיס שהוא בערך שליש מהתקציב האמיתי שלנו, לא הולך לגדול בצורה משמעותית, בסוף נצטרך להרים טלפונים לאנשים ולהגיד להם אי אפשר, כי כל אחד עולה לנו כסף, זו לא העלות השולית כבר. כל אחד עולה המון המון כסף וקצת לנוער בסיכון.

מאוד מאוד מורכב, הצמיחה שלנו הייתה למרות שבצד הממשלתי לצורך העניין, הייתה תמיד היענות מטורפת אבל לא בבסיס, אז הימרנו, נקרא לזה הימרנו על טוב הלב וזה היה מצוין, אבל זו לא תוכנית עבודה גם לנו וגם לכם לדעתי. פיילוט זה כבר לא. אז מי שיכול לפעול בהקשר של לבסס את התקציב הקיים את הפיילוט, את ה-1,700-2,000 חניכים שזה כבר ידוע, לבסס את התקציב הזה, זה כבר צד מקצועי וזו בקשה שלנו אליכם. ובצד הפוליטי כמובן מי שיכול לעזור כדי שהם יוכלו לעמוד בזה. 

אבל ברור לנו שבלי לייצב את הספינה הזאת אז זה בעצם להגיד למשהו שהוא כבר 11 שנים עם אלפי בוגרים וכולם יודעים שהוא מוצלח מכל הרמות. דרך אגב, יש פרויקטים שלא מצליחים, לנו, אודי יודע, הייתה לי מכינה שלא הצליחה סגרנו אותה, ארבע שנים לקח לנו לסגור פרויקט שלא הצליח, כי זה קשה לסגור משהו שלא מצליח. אבל יש פה תמימות דעים שהפרויקט הזה מוצלח והוא לא פיילוט הוא כבר לא פיילוט, יש פה גופים גדולים חזקים שהחליטו שהם מביאים את הכסף ומביאים תורמים לדבר הזה. 

אבל אנחנו כבר המון המון שנים נמצאים בנדיבות ובטוב הלב, ויש המון טוב הלב בצד של המדינה, המון טוב לב. אנחנו רוצים שטוב הלב הזה יהיה בשנה הזאת ובעזרת ה' גם שייקחו את זה שתי מדרגות למעלה וישימו את זה בבסיס. כי טוב הלב קיים כל הזמן, נראה לי שכל מי שנמצא פה יודע את זה, התקציב שלנו עולה, אנחנו מגדילים בכל שנה ב-15-20 אחוז, אין שום דבר שדומה לזה בלי בסיס. אבל הגענו כבר לנקודה הזאת, שכאילו, לי השיער הלבן הזה אני יכול להאשים, זה לא אבא שלי, אבל זה המכינות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אתה יודע אם היו כאן חניכים של מכינה, אז הייתי אומר מה שמיוחד בדברים שלך זה המנגינה, אתה נותן להם שיעור בחשיבה חיובית. איך חשיבה חיובית מניעה אנשים לפעול? לאו דווקא מלקות, אפשר גם להזיז בחשיבה חיובית.

 << אורח >> יוסי מלכה: << אורח >>  

משהו לגבי הטיימינג, אולי לא כולם מבינים את המשמעות. הארגונים שלחו למשרד הביטחון את רשימות המשתפים. המשתתפים דחו את גיוסם למרץ. אם אנחנו לא סוגרים את הפער התקציבי, המשמעות היא שללמעלה ממחצית המשתתפים אין מסגרת להגיע בספטמבר, למרות שהם דחו את גיוסם למרץ, זאת המשמעות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אסור שזה יקרה, ואנחנו לא ניתן לזה לקרות, חבר'ה, הדבר הזה או שהוא ייגמר בהסכמות או שיהיה פה מאבק. כן? אנחנו לא ניתן לאירוע הזה לחלוף, כולם צריכים להבין את זה.

 << אורח >> יוסי מלכה: << אורח >>  

השותפות הזאת שדיברת אדוני יושב הראש היא המפתח כדי להתגבר על האירוע הזה.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

בדיוק.

 << אורח >> יוסי מלכה: << אורח >>  

לטווח הקצר וגם לטווח הארוך.

 << אורח >> ישי חדד: << אורח >>  

אני אשמח גם להוסיף.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

בטח, ויש גם את דניאל שבזם ואז אנחנו רוצים לתת לחניך.

 << אורח >> ישי חדד: << אורח >>  

קוראים לי ישי חדד, אני הקמתי את מכינת הראל ביחד עם הסוכנות, היום אנחנו עצמאיים. אבל הקמנו את מכינת הראל, מכינה לדוברי רוסית. אנחנו היחידים שמתעסקים עם דוברי רוסית. השנה יש לנו ביקוש מטורף, אגב יצאנו עם בוגרי המכינה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

איפה היא מוקמת?

 << אורח >> ישי חדד: << אורח >>  

היא מוקמת בחוות הנוער.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

חוות הנוער הציוני? אני מנוע כי אמא של אשתי שם. אם אני מסתבך עם אמא של אשתי וואי עליי.

 << אורח >> ישי חדד: << אורח >>  

כן, ואנחנו פותחים גם מכינה נוספת שגם כן לצברים ולעולים חדשים, כי יש לא מעט עולים חדשים שמרגישים לא תמיד, לא רוצים עדיין להיות מוגדרים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל זה 100% עולים או שאתם רוצים גם לשלב?

 << אורח >> ישי חדד: << אורח >>  

עכשיו במכינה החדשה אנחנו משלבים. המכינה הזאת אנחנו ברוך ה' בלי עין הרע מפוצצים. יש, גם ראיתם פה את הבוגר והבוגרת שלנו שהכירו במכינה, שאחר כך הלכו להיות לוחמים, גם התחתנו, עשו גיור אגב, כמו שצריך. במקום לנסוע לקפריסין הם פה בארץ, לא היו צריכים את הדברים האלה, מרגישים בבית. יש לנו מצטיינת של נשיא המדינה מ-100 החבר'ה בכל שנה כמעט.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

יפה.

 << אורח >> ישי חדד: << אורח >>  

והשנה יש הרבה ביקוש גם של עליה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

העלייה גדלה אתה יודע.

 << אורח >> ישי חדד: << אורח >>  

כן, אנחנו השנה נחשפנו לכל העניין של מכינות. מה שקורה שמכינות שנתיות לא מצליחות להגיע לכולם ובעצם אין להן שום אינטרס ללכת לפריפריה, אפילו לבתי ספר פריפריאליים, כי בשביל מה להם? עומדים אצלם בתור, ובמקום 40 מיליון, מחילה, אנחנו כמובן, כולם עושים, משרד הביטחון תמך בנו ותמיד דואגים, אפשר להכפיל ולשלש את זה. אני פשוט צחקתי, אני עשר שנים עם דוברי רוסים, זה לא פשוט להביא אותם למכינות, אבל ישראלים רק מחכים להזדמנות הזאת. 

סתם אתמול אני עומד בסופר אצלנו בברכול, ועומדת בחורה בת 17 אני מתחיל לדבר איתה את הולכת למכינה? לא יודעת כן יודעת. היום היא קיבלה טלפון בשבוע הבא היא תגיע אלינו ליום פתוח. אלו חבר'ה מעולים, חבר'ה מדהימים, וכמו שאמרת מיכאל הם אלו שעושים את השירות המשמעותי מאוד. עם כל האהבה הגדולה ל-8200 ולכל היחידות הטובות, הם אלו שפשוט נמצאים, ואנחנו פשוט רואים את זה. המכינה משנה להם את השיבוץ. מלהיות, נניח אצלי דוברי הרוסית יש להם יחידות לדוברי רוסית, פתאום הופכים להיות קצינים, הופכים להיות לוחמים, וזה הפעילות של הדבר הזה, ואפשר להגדיל ולשלש.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תודה, תודה לך חדד.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

ממש מדהים. אחרון, אלא אם כן מישהו פה לא דיבר ורוצה לדבר. דניאל קיסנקו חניך, הוא בזום, חשוב לנו שנשמע אותו. שלום דניאל תודה שאתה איתנו.

 << אורח >> דניאל קיסנקו: << אורח >>  

אהלן, תודה רבה. מתנצל שאני לא הצלחתי להגיע, היו קצת עיכובים, תאונת דרכים בכניסה לכביש אחד.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תספר מאיפה אתה, איפה גדלת? ואז תתחיל.

 << אורח >> דניאל קיסנקו: << אורח >>  

אין בעיה. אז אני מאשקלון בן 22, גדלתי באשקלון, וחי באשקלון עדיין, עובד באשקלון בתור רכז חברתי בעמותה למתמודדי נפש. השתחררתי לפני כמה חודשים ובאמת המכינה הייתה משהו עבורי.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

באיזו מכינה היית?

 << אורח >> דניאל קיסנקו: << אורח >>  

הייתי במכינת רעות של החלוץ, בעצם הארגון של אבישי. בעצם המכינה באופן כללי הסבירה לי בעצם את כל הנושא הזה של חשיבות לגיוס לצבא. הגעתי, בעצם כשהייתי - - - אז לא הייתי כל כך מוכן ועם רצון גדול, בוא נגיד ככה, לשרת בצבא. וכשהגעתי למכינה, שבאמת התגלגלתי אליה במקרה לחלוטין, הבנתי באמת את החשיבות של הדבר הזה, פגשתי ציבורים שלא פגשתי, נסיעות אחרות, בין אם זה חבר'ה מתל אביב, חרדים לשעבר מירושלים, באמת מכל קצוות הקשת. 

עסקנו בהמון המון התנדבויות, יצאנו לטיולים, להכיר את הארץ, לאהוב את הארץ ולאהוב את האוכלוסייה שלה באמת על כל הגוונים. פגשנו ארגונים באמת משמאל מימין מכל הקשת הפוליטית, נחשפנו לדעות חדשות. הצלחתי לעצב גם את הזהות שלי בתור ישראלי ויהודי, בעצם כיוצא ברית המועצות שזה בעצם היה נושא שטיפה מורכב עבורי, וגם מהמקום של ילד ביישן ומופנם באמת הצלחתי לצאת החוצה מהמכינה באמת בתחושה טובה ובתחושה של רצון מקדם מציאות טובה יותר עבור אנשים שבעצם המציאות לא כל כך טובה איתם. ואני מאוד שמח על הזכות הזאת, באמת אני אמשיך ואתמוך בכל מה שאני יכול במפעל הזה של המכינות, בפרט מכינות אופק.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

תודה רבה דניאל, אתה מסכים. תודה רבה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

דניאל תחזור להדריך.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מה שנקרא, תחזיר למקום שבאת.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

עוד מישהו רוצה פה לדבר? אז בבקשה דקה שתיים.

 << אורח >> יקי ביטון: << אורח >>  

אני יקי ביטון, גם ביטון אבל מהקצה השני, מצפת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תספר על התפקיד שלך לפני.

 << אורח >> יקי ביטון: << אורח >>  

כן חשוב. אני מנהל את התוכניות ואת הפעילות במרכז מעשה. בעצמי ניהלתי מכינת אופק לצעירים בדואים ועוד מכינה למנהיגות מקומית. מכינות מעשה שאופל היא הבוגרת של המכינה הזאת. תראו, אנחנו נמצאים בדיון הזה כי בסוף מדינת ישראל יצרה פער אי שוויוני מובנה. אנחנו לא נמצאים פה סתם. בעם מכינת אופק באו לתת מענה לפער הזה, ובעצם לצמצום הבעיה המאוד גדולה הזאת שמי שיצר אותה בסוף זו מדינת ישראל בהחלטות כאלה ואחרות. 

הצעירים והצעירות המופלאים האלו לא צריכים שאף אחד יעשה להם טובה, לא צריכים לשמוע את המריבה אם זו קופה קטנה של משרד החינוך או פירורים של משרד אחר. הם ההכי טובים שיש, ומגיע להם לא פחות מאף אחד אחר במדינת ישראל, מכל אחד שנמצא פה, מכל אחד במדינה שמקבל המון. לא יכול להיות שיש מסגרות ומקומות שמקבלים עשרות מיליונים ובסוף מה באות מכינות אופק לעשות? לחסוך כסף למדינה. כי בעוד כמה שנים כל המשרדים הנפלאים האלו יוציאו עשרות מיליונים כדי לתקן את הפערים שהם יצרו בעצמם. אז לא רק שמכינות אופק עושות את זה ומצמצמות את זה, הן גם מוציאות את הצעירים והצעירות הכי טובים שיש, הם גם החיילים הכי נאמנים של המדינה. 

מדינת ישראל באה ואמרה שיש בעיה ופער בגיוס של צעירים בדואים, הנה נמצא פה אודי דרור הוא יספר לכם, הקמנו מכינת אופק לצעירים בדואים. יש פער של הגירה? הנה ראיתם עדות חיה לצעירה, במכינות לוקאליות של מנהיגות מקומית, שבאה וחזרה למקום שלה, דרך אגב כמוה יש עוד 30 היום בקרית שמונה, שלומדים בתל חי שגרים בקרית שמונה ושפעילים שם חברתית. 

כל מה שמדינת ישראל ביקשה החברים והחברות הנפלאים שנמצאים פה עמדו דום. פעם אחת אנחנו מבקשים שאתם תעמדו דום בשבילנו, ומה זה בשבילנו? בשביל המדינה, בשביל הצעירים והצעירות האלו, ובמקום להחליט מי מעביר למי את האחריות, תיקחו אחריות ביחד, תעגנו את זה, ותנו לצעירים והצעירות האלו את מה שמגיע להם כי לא מגיע להם פחות מאף אחד אחר, הם הכי טובים שיש. אמרה פה נציגת הצבא וציינה פה את הנתונים וצריך לזכור, המכינות השנתיות קיימות, כמדומני, עוד מעט כבר כמעט 40 שנים. מכינות אופק בסך הכל 11 שנים, אני לא רוצה לתאר מה יקרה כשנגיע ל-40 שנים, מה יהיו הנתונים של המכינות הנפלאות האלה?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תודה יקי, איזה לוחם חברתי אתה. אני מבסוט עליך. כן, עוד? קצר ולעניין כולם, אנחנו רוצים לסכם.

 << אורח >> יובל לינדן: << אורח >>  

בקצרה, לי קוראים יובל לינדן, אני סמנכ"ל בינה, הבית של היהדות הישראלית, ואני גאה להיות ממקימי מכינת מסבח"ה. מסבחה זה חומוס, אבל חוץ מזה שזה חומוס - זה ראשי תיבות של 'מסע בחברה הישראלית'. זו מכינה נודדת שבכל חודש מתארחת בקהילה אחרת בישראל. הם עושים חודש שהם בצפת אצל יקי, אבל לא רק אצל יקי. להכרות עם החברה החרדית בישראל, והם מתארחים שם והם מגיעים לערד וירוחם להכיר את הפריפריה הגיאוגרפית החברתית, והם מגיעים לכפר עציון להכיר את הציונות הדתית, תל אביב, הם מסתובבים ברחבי הארץ להכיר אותם. 

אני שניה בקצרה כי דיברו פה ואני לא אחזור על דברים אחרים, אני כן אגיד שאני קצת הצד השני מרפאל, אני עד לכמות השערות הלבנות שנוספות לו בכל שנה, כבר שבע השנים שאני בסביבה ואני רואה את זה, ובאמת אני בכנות אומר פה אני בכל שנה תהיתי איך רפאל עושה את זה כי הוא עמותה שזה מה שהיא עושה, היא עושה מכינות אופק. ובכל זאת הוא בוחר בכל שנה לשים את עצמו ואת העמותה שלו בסיכון בחוסר ידיעה מוחלט.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ולהיות חיובי ועם הכרת הטוב.

 << אורח >> יובל לינדן: << אורח >>  

ולהיות חיובי, ואני מודה, לבושתי אני הרבה יותר זהיר. יש ביקוש עצום גם למסבח"ה ולמסעות כאלה כמו שיש לשאר המכינות, ואני לא פותח עוד מכינה בכל שנה, כי אני לא יכול לחשוף את הארגון שלי לסיכון הזה, וברגע שיינתן הביטחון הזה, מה שאתם חושבים שקרה באופק ב-11 השנים, זה יכול להתפוצץ בצורה חיובית כמשהו עצום. כי ברגע שאני אדע שיש לי את התקצוב, שוב פעם, אנחנו עובדים מאוד שלדי, אין פה בזבוזי כספים, על כל שקל שמושקע פה אנחנו באמת מוציאים ממנו את המקסימום בעבודה של החבר'ה, הם מובילים את הסדרות שלהם, הם עושים את זה, הם יודעים להסתפק במועט. 

ברגע שתתנו לנו את הבטחון הזה וכל הארגונים פה יוכלו לתכנן קדימה ולצמוח בצורה המוסכמת שנקבע בינינו, מה שקורה פה יכול להתפוצץ. אז באמת מהצד השני שם, הצד הזהיר שעדיין אני במשחק ואנחנו נמצאים ומפתחים את זה, אבל תתנו לנו את הביטחון הזה ואתם תראו את ההשפעה החברתית של זה באמת במכפלות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תודה רבה.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

תודה רבה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אנחנו צריכים לסכם, אתה הדובר האחרון, בבקשה.

 << אורח >> אמיר סטרוגו: << אורח >>  

אהלן, אמיר סטרוגו, מנכ"ל עמותת אחריי. אני רוצה להוסיף דבר אחד רק שלא היה נוכח פה כי אין פה ראשי רשויות. בשבועיים האחרונים ישבתי גם עם ראש עיריית דימונה וגם עם ראש עיריית יבנה, שניהם ביקשו ממני להקים מכינת אופק ברשות, מתוך פריזמה של פיתוח המנהיגות המקומית בתוך הישובים שלהם. הם גם מוכנים, אגב, להקצות משאבים. בסוף כל מכינה כזאת צריכה קומפלקס של דיור של מבנים וכו'. 

אין פה ראשי רשויות ולכן אני מרגיש צורך בסוף הדיון להכניס את הנדבך הזה. ראשי הרשויות בפריפריה מרגישים שהמפעל החינוכי הזה, יש לו ערך משמעותי בלתי רגיל, כקטר שמושך את בני הנוער והצעירים בתוך המקומות האלה למעלה, והם רוצים את המפעל הזה אצלם. הסיבה לזה שאני לצערי סירבתי לפחות בשנת הפעילות הנוכחית, זה בגלל שהסיכון הזה שנלקח פה. 

זאת אומרת, אנחנו כבר היום, סתם אני נותן לכם את הפריזמה של מנכ"ל לארגון חברתי, אנחנו יצאנו לשנת 2023 עם אי וודאות של כמעט 7 מיליון שקלים לטובת מכינות אופק שלנו, שלא נדבר על המשמעות התזרימית כי בגלל שזה לא נמצא בבסיס התקציב, אנחנו מקבלים את הכסף רק כמעט ב-2024, אז את כל התקציב הזה אנחנו צריכים לגשר עליו או לפילנתרופיה וכשהיא נגמרת לקחת הלוואות מהבנק ולשלם על זה עמלות. אז אני רק אומר את זה כדי שנבין שכל מי שיושב פה מסביב לשולחן, חוץ מהשקעה החינוכית הבלתי רגילה, יש פה השקעה כלכלית ונטל משמעותי על הארגונים ומפעל חינוכי שבעיניי אין עליו שאלה באמת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תודה סטרוגו, ואחריי בכלל, עשו המון דברים טובים.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

ממש. אני אהיה קצרה כדי שמיכאל יוכל להביא את כל הסיכום כמו שהיה. תראו, אין ספק, גם ממה שאנחנו שומעים כאן, שהסיפור פה הוא גם לפתור את זה עכשיו, בזמן הקרוב. הן על בסיס התקציב והן את הכספים הקואליציוניים. אבל בשנה הקרובה זה חייב להיות מחוקק, כדי שלא נגיע לדבר הזה יותר. ובין אם זה אומר שהממשלה תעשה את תפקידה, ובין אם זה אומר שהח"כים יעשו מעשה ויגישו חוק משותף ויתקנו. דבר, שאני חושבת, שהוא פשוט ייקח הרבה יותר זמן וחבל כי יש הרי הסכמה ותמימות דעים. 

חקיקה של הסדרת מכינות אופק פשוט תהיה עוגן שנוכל להתבסס עליו, יהיה ברור, ולא נצטרך להתחנן לתשומת הלב של מי שבונים את התקציב. ולפני שככה מיכאל ייתן את כל הדברים אני רק רוצה להגיד, 5 מיליון שקלים מתוך תקציב החינוך זה 0.006%, 5 מיליון שקלים מתוך תקציב משרד הביטחון זה 0.007% מהתקציב. 5 מיליון שקלים מתוך תקציב משרד האוצר זה 0.1%, 5 מיליון שקלים מתקציב משרד פיתוח הנגב והגליל זה 1.8%, 15 מיליון שקלים מהכספים הקואליציוניים זה 0.04%.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תודה. אז בואו נסכם ונהיה תכליתיים. ראשית, היה עונג צרוף להוביל את הוועדה המשותפת ביחד עם חברת הכנסת נעמה לזימי.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

אפשר במסקנות שיהיו עוד דיונים כאלה שנעשה ביחד?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כן. אולי נגיש איזו תוכנית בוקר או משהו.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

עם התה שהצוות שלך יכין, כל תוכנית בוקר אני לוקחת עכשיו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

הוועדה לענייני צעירים ביחד עם הוועדה שלי לחיזוק הנגב והגליל יזמו את הדיון הזה, ואנחנו מודים לחברי הכנסת שכן באו ולנאור שירי שהיה פה רוב הזמן, זה מעיד על רצינות. הוועדה המשותפת רואה במפעל אופק בשורה לחברה הישראלית, בשורה לצמצום פערים ושיווין הזדמנויות. בשורה לתיקון החברה הישראלית ולחיזוק החוסן הלאומי והחברתי כולל השירות בצה"ל והעוצמה של מדינת ישראל בהון האנושי שלה.

אנחנו רוצים להודות ליוזמים ולמייסדים של תוכניות אופק באשר הם, לעמותות השונות, להוגים, ללוחמים החברתיים, שדרשו את זכות היסוד של בן פריפריה ונער בסיכון ונערה בסיכון להיות חלק מחוויה מנהיגותית, לקבל את ההזדמנות למנהיגות. אנחנו מעריכים ומוקירים ואנחנו יודעים איזה ימים ולילות ואיזו הקרבה אישית נדרשת לייסד מכינה כזאת, לשמור על הילדים, להביא אותם לקו הסיום. אנחנו נרגשים ומצדיעים ממש, יש לנו דמעה בעיניים ממה שאת סיפרת, זה הפיל אותנו, שיש בוגרים כאלה בני הפריפריה שבאים לפה ואומרים בזכות מכינות אופק חזרנו הביתה ואנחנו לוקחים אחריות. הדבר הזה הוא דרמטי.

מכינות אופק חוגגות עשור, ביחד עם הגאווה על מה שהן חוגגות, עננה על הקיום שלהן. אין חולק על ההשפעה הטובה של מכינות אופק, גם משרד הביטחון, גם משרד החינוך, גם הצבא, מציגים ROI, return of investment מהטובות ביותר שיש. גם בהליכה לפיקוד, גם בהליכה ללחימה, גם במניעת נשירה וגם בהכנסה של נוער שהצבא ויתר עליו מחדש לגיוס ושדרוג התפקידים שלו. אנחנו מרגישים שמשרדי הממשלה אוהבים ומחויבים למכינות אופק וזה הזמן לייצב את המכינות. כרגע המצב זה שזה מעט מידי וספק מידי. 

לטווח הקצר אנחנו דורשים את הדברים הבאים, אנחנו דורשים מארבע משרדי ממשלה לעשות מעשה מהיר ולהביא 5 מיליון שקלים נוספים לתקציב. אנחנו דורשים ממשרד הביטחון, ממשרד החינוך, ממשרד האוצר, ומשרד נגב גליל להביא 5 מיליון שקלים נוספים מיידית לתקציב, ל-2023-2024, להבטיח את העתיד של התוכנית הזאת. אנחנו גם נפנה למשרד לשוויון חברתי, למשרד העלייה ולמשרד הרווחה, שכל אחד מהם יבוא ויסייע ב-5 מיליון שקלים לפרויקט הזה, כי הנושאים שהוא עוסק בהם קשורים באופן ובזיקה ישירה לעשייה של המשרדים הללו. כל המשרדים האלה, שבעת המשרדים, נגב גליל, אוצר, חינוך, ביטחון, שוויון חברתי, עלייה ורווחה, יקבלו מכתב מאיתנו יושבי ראש הוועדה, למעשה הזה של 5 מיליון להבטיח את העתיד. אנחנו מבקשים מכם אנשי המקצוע שהיו פה, לצאת אל המנכ"לים והשרים, לשקף את מה שהיה פה בדיון ולעשות את הלחץ שלכם, שיעמדו 5 מיליון שקלים נוספים מכל משרד לפרויקט הזה.

ברמה של הטווח הארוך אנחנו מבקשים ממשרד נגב גליל, דווקא הוא, לקיים דיון בין כל משרדי הממשלה, ולשקול לעשות את פרויקט אופק כפרויקט לאומי, עם השקעה משמעותית של נגב גליל כיסוד, ואליו כל משרדי הממשלה. התקנה נמצאת במשרד החינוך, משרד החינוך רואה בפרויקט הזה את פרויקט הדגל שלו, הוא צריך לעשות את זה. לא מענין אותנו אגו וטריטוריות, מעניין אותנו שפרויקט יבטיח את עתידו לדורות הבאים.

אנחנו דורשים מהממשלה להגיש הצעת חוק בין אם הצטרפות לחוק הקיים של מכינות קדם צבאיות ופתיחת פרק עבור מכינות אופק בתוכו, והסדרת התקציב השוטף היסודי שיעמוד לרשות היוזמה הזאת בשנים הבאות, או לחליפין חוק מיוחד למכינות אופק. אנחנו כחברי כנסת נגיש הצעת חוק למכינות אופק כהצעה פרטית. סיכויי ההתקבלות שלה לא גבוהים, אבל אנחנו נרצה למזג אותה ולצרף אותה להצעת חוק ממשלתית שסיכויי ההתקבלות בה גבוהים. 

אנחנו מבקשים מצה"ל לקיים דיון אסטרטגי בתוכו עד כמה יש פה ROI עבור צה"ל ואיך צה"ל הופך למנהיג שדוחף ומקדם את מכינות אופק כפי שצה"ל עשה במלגות שעשינו ללוחמים, שזה הפך פרויקט דגל של המדינה, כפי שצה"ל עשה בדאגה לחיילים בודדים כשהגדלנו את ההשקעות, כך צה"ל צריך להוביל את החשיבה האסטרטגית של המדינה על מכינות אופק, כי הוא המוטב הראשון, ושם קוצרים את הפירות הראשונים של הדבר הזה. 

אנחנו פונים לחברי כנסת מהקואליציה בעיקר, שיש להם 2, 3, 5 מיליון שקלים תקציבים קואליציוניים שהם יכולים לשים בהתייחסות לאוצר, למטרות חשובות וטובות כפי שאנחנו עשינו כשהיינו בקואליציה. לנייד את הכסף הזה למכינות אופק. אנחנו נפנה לחברי כנסת מהקואליציה שאנחנו מכירים ונבקש מהם לשים תקציבים קואליציוניים שם. 

אנחנו רוצים להגיע לחבילה של 45-50 מיליון שקלים תקציב פעילות, ואם יגיעו גם תקציבים קואליציוניים נוספים, אפשר גם לסמן אותם לשיפור התנאים, שיפור תשתיות, כדי לא לבנות על כסף כזה שהוא קואליציוני בכל שנה, לשדרוג תשתיות, או לפתיחת מקומות חדשים שבהם ההשקעה בתשתיות אין לה מענה כרגע בחשיבה הממשלתית. 

הוועדה המשותפת תקיים דיון מעקב לפני סגירת תקציב המדינה, ולפני שהוא מסיים את הדיון בכנסת, וזה אומר בסביבות שבועיים מהיום, כדי לראות מה משרדי הממשלה עשו, מכתבים למשרדי הממשלה יצאו בתוך שלושה ימים ואנחנו מבקשים מכם, אנשי המקצוע, להשיב לנו בתוך שבוע מיום שקיבלתם אותם, לאחר דיונים פנימיים במשרדים שלכם. אני מודה לכולם, אנחנו נועלים את הישיבה, תודה רבה.

 << דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים): << דובר >>  

תודה רבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:01. << סיום >>