פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 95 ועדת הכלכלה 23/04/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 71 מישיבת ועדת הכלכלה יום ראשון, ב' באייר התשפ"ג (23 באפריל 2023), שעה 18:25 סדר היום: << הצח >> פרק ד' (גז טבעי), למעט סעיף 17(1) (בעניין הארכת תוקף רישיון נתג"ז) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 << הצח >> הערות: דיון בסעיפים 17(3)(5) שיווק גז טבעי במקטע הביתי דיון בסעיפים 17(2)(4)(6)(7) הליך מהיר לאישור מתקן גז טבעי נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר אליהו ברוכי סימון מושיאשוילי מוזמנים: יונתן פלורסהיים - רכז אנרגיה באגף תקציבים, משרד האוצר תהילה בורר - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר נטע נוסבאום - יועצת משפטית, משרד האנרגיה והתשתיות חיים מלמד - מנהל אגף הנדסה, משרד האנרגיה והתשתיות משה גראזי - מנהל רשות הגז, משרד האנרגיה והתשתיות צחי בר ציון - יועץ משפטי, משרד האנרגיה והתשתיות נטע שפירא - עו"ד, משרד המשפטים דרור לוינגר - ממונה בכיר ייעוץ משפטי, מינהל התכנון דוד שמש - מהנדס, מנהל תחום תשתיות הנדסיות, משרד הבריאות עמיחי דרורי - מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני, מרכז השלטון המקומי מאיה קרבטרי - מרכז השלטון המקומי ופורום ה-15 מירה סולומון - מרכז השלטון המקומי חן שפירא - סמנכ"ל רתם, חברות למתן שירותים להזרמת גז גלעד שי - עו"ד, מנכ"ל מרימון גז טבעי צפון ורתם גז טבעי, חברות למתן שירותים להזרמת גז משה שפיצר - מנכ"ל חברת נגב גז, חברות למתן שירותים להזרמת גז נעם ברימן - יועץ משפטי, מרימון גז טבעי צפון בע"מ, חברות לחמתן שירותים להזרמת גז אמיר פוסטר - מנכ"ל איגוד הגז הטבעי משתתפים באמצעים מקוונים: ברק פלד - עו"ד בחברת שברון, חברות הפועלות בתחום חיפושי נפט וגז טבעי ייעוץ משפטי: טל פוקס מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: מיטל פורמוזה – חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות << נושא >> פרק ד' (גז טבעי), למעט סעיף 17(1) (בעניין הארכת תוקף רישיון נתג"ז) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני פותח את הישיבה. הנושא פרק ד' (גז טבעי), למעט סעיף 17(1) (בעניין הארכת תוקף רישיון נתג"ז) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023. טוב, איפה זה? כל זה? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כן, זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה כבר עם תיקונים אני רואה. יפה מאוד. כל זה? מה, זה ארוך. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כן, זה יותר ארוך מהקודם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, אתם רוצים להציג את זה? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> כן. אני, כמו שאמרו פה, זה באמת נוסח ארוך, אז אני אציג בקצרה. יונתן פלורסהיים, רכז אנרגיה באגף תקציבים. אנחנו מביאים עכשיו שני תיקוני חקיקה עיקריים. אחד שנוגע לרשת החלוקה של גז טבעי, הקלות רגולטוריות. עוד שנייה אני אפרט. השני נוגע לקביעת אמות מידה למשווקים למגזר הפרטי בגז טבעי. לגבי התיקון הראשון, כולם מכירים את משק הגז הטבעי. רובו משמש לייצור חשמל. אבל גם הוא משמש מפעלים ותעשייה וצרכנים גדולים לטובת שימושים אחרים. אנחנו מדברים על בעצם הפחתת רגולציה שתאפשר לזרז את פריסת, יש את החלוקה של גז טבעי. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> מתי הגז הזה יגיע לאיו"ש? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> מתי גז טבעי יגיע לאיו"ש? שאלה טובה. אנחנו כרגע מתקשים להביא אותו לירושלים. << דובר >> קריאה: << דובר >> שיגיע לחיפה קודם. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כן. ראית שעיריית חיפה עושה בעיות. ראית את זה כבר. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> אז התהליך הזה בעצם הוא תהליך מקוצר שמדבר על הקלות רגולטוריות של מתקנים בלחץ נמוך של עד, של 7 בר ו-4 בר, במרחק של עד 3 ק"מ או עד 1.5 ק"מ אם יש חלוקה קיימת או מאושרת סטטוטורית. המטרה של זה באמת לייעל תהליכים, לקצר את הבירוקרטיה. אנחנו מאמינים שהבאנו הסדר מאוזן, שעוד מעט אני חושב שבהקראה נוכל ללמוד עליו יותר. לגבי המשווקים, שיווק לצרכנים פרטיים: כיום אין חובה לקבל רישיון כדי לספק לצרכנים פרטיים גז טבעי. נכון שזה לא שוק מאוד גדול, אנחנו רוצים לתקן איזה לקונה, כדי שרשות הגז תוכל לקבוע אמות מידה שנוגעות לצרכנות פרטית. משהו שאמור להיטיב עם הצרכנים של גז טבעי במגזר הפרטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. חברי הכנסת, רוצים להגיד משהו? יש? אין. אוקיי. היום לא יהיו החלטות, כי זה פגרה, אני לא יכול לקבל שום, אני לא יכול לעשות שום הצבעה. אז אנחנו נתחיל את הדיון ונסיים אותו בישיבות אחרות. מה? הכל אתה רוצה לקרוא? טוב, בסדר. בואו נתחיל. מישהו פה רוצה להגיש משהו? כן, אתם רוצים להגיש משהו? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> כן, רק מילה קצרה. זה בעצם תיקון שעשינו יחד עם החברים, מנהל התכנון, משרד המשפטים, האוצר. גם משרד רוה"מ ליווה את התהליך וגם היינו בקשר עם החברות. כך שמבחינתנו, יש פה את החברות, מבחינתנו התיקון בשל לקידום. אני מדבר על חיבור צרכנים שסמוכים לרשת. לגבי המקטע של השיווק כמעט ולא קיבלנו הערות. גם שם אני מרגיש שאנחנו בשלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. אני רוצה לומר שאנחנו עשינו כבר ישיבה בנושא הזה. במסגרת ההתייחסות שלנו ליוקר המחיה וכל מה שמסביב. כך שאנחנו לא נשמע את הכל מההתחלה. אוקיי? אנחנו נתקדם מאותו מקום שסיימנו את הישיבה הקודמת. כששאלתי אם מישהו רוצה לדבר לא, לא רצית לדבר. לא, אנחנו שמענו אתכם בישיבה הקודמת. אתה מהחברות, נכון? << דובר >> קריאה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואתה? אז ניתן לכם אחר כך. בואו נתחיל קצת, נתקדם ואז נדבר. כי שמענו את הבעיות. אמרתי, לא נתחיל את הכל מאפס. מי קורא? בבקשה, תתחילי. את זה קיבלתם את התיקונים האלה? אוקיי, בבקשה. כן. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> תיקון חוק משק הגז הטבעי 17. בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2022. 1. בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: בעצם הסעיף הראשון נמחק, מאחר שהוא פוצל. אז אנחנו נמשיך הלאה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את זה סיכמו איתך? זה הפיצול? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> הפיצול זה בוועדות הכנסת. כל התיקונים האחרים מסוכמים ועלו לאתר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. כן? << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> (2) אחרי סעיף 26 יבוא: "הגדרות לסעיפים 26א עד 26ח 26א. בסעיף זה ובסעיפים 26ב עד 26ח – "אישור בהליך מהיר" – אישור שניתן לפי סעיפים 26ב עד 26ח; "בקשה" - בקשה לאישור בהליך מהיר בהתאם להוראות סעיף 26ג; "הגורם המאשר" – מהנדס הוועדה ואולם – (1) לעניין מיתקן גז שאינו במרחב תכנון מקומי כאמור בסעיף 12 לחוק התכנון והבנייה – מתכנן המחוז; (2) אם התקבלו הערות בעל מקרקעין כאמור בסעיף 26ד(ו) – רשות הרישוי המקומית; "מגבלות" – מגבלות בנייה, פיתוח ושימוש שיחולו על המקרקעין בשל הקמת מיתקן הגז; "מהנדס הוועדה" – מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, כמשמעותו בסעיף 20 לחוק התכנון והבנייה, של הוועדה שבתחומה מוצע להקים את מיתקן הגז; "מיתקן נקודת המעבר" – מונה ומיתקן להפחתת לחץ כאמור בסעיף 37(ב); "מיתקן תשתית" – כל אחד מאלה, לרבות מיתקנים המשרתים אותם: (1) דרכים ומסילות ברזל לסוגיהן; (2) קווי תשתית ובכלל זה קווי חשמל, קווי גז פחמימני מעובה, קווים שמובילים כימיקלים ודלק לסוגיהם או חומרים מסוכנים; (3) קווי תקשורת; (4) קווי מים, קווי ביוב וקווי ניקוז; "מתכנן המחוז" – כמשמעותו בסעיף 8(א) לחוק התכנון והבנייה, של המחוז שבתחומו מוצע להקים את מיתקן הגז; << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, סיימת את הסעיף הזה? << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> לא, נשאר לי עוד כמה הגדרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אה, אוקיי, סליחה. טעות שלי. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> "רשות רישוי מקומית" – כמשמעותה בסעיף 30 לחוק התכנון והבנייה; "תחום הבקשה" – השטח אשר בהתאם לבקשה כולל את כל אלה: (1) השטח שבו יוקם מתקן הגז. (2) שטח שנדרש לשם הקמת מיתקן הגז והשטח שבו יחולו מגבלות בשל הקמת מתגן הגז, והכל בהתאם לבקשה לאישור בהליך מהיר. אלה בעצם ההגדרות שהגדרנו לצורך הסעיף. לצורך ההליך המסוים הזה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> נטע, אני רק רוצה להוסיף משהו קטן. בעצם הנוסח שהובא בפני הוועדה והתפרסם מראש באתר, הוא נוסח שהוא תוצר של עבודה משותפת והסכמות בין הממשלה לבין הייעוץ המשפטי של הכנסת. ובעקבות הערות שלנו. יש הערות מסוימות נוספות שנעיר גם במהלך הדיון, בזמן ההקראה עצמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה, יש פה איזה שינוי לחוק הקיים, משהו? ההגדרות? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> רוצים להסביר בעצם למה משמשות ההגדרות? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> ההגדרות הן בעצם חלק בלתי נפרד מכל הסעיפים וכל הרעיון של החוק שאנחנו מדברים עליו. אני חושב שרצוי להמשיך עם הסעיפים האחרים ואז גם ההגדרות משתלבות בפנים. << אורח >> נעם ברימן: << אורח >> אנחנו ביקשנו, עו"ד נעם ברימן מטעם חברות החלוקה. אנחנו ביקשנו בהגדרה שנו בהגדרה של מגבלות להוסיף בסיפה להגדרה לפי צו הבטיחות לגז טבעי. כי יש בעצם מקום שממנו נגזרות המגבלות, שהוא צו בטיחות או התקן הרלוונטי. אבל שלא יהיה מגבלות, שיהיה ברור מאיפה נגזרות המגבלות. << דובר >> קריאה: << דובר >> לפי הצווים הרלוונטיים. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אתם רוצים להתייחס להערה? << דובר >> קריאה: << דובר >> כן, בסעיף 4. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, נו? מישהו יש לו הערה? << דובר >> דובר: << דובר >> כמה שניות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה, כמה שניות. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אני אגיד לך איפה ההתלבטות שלנו. אנחנו חוששים שברגע שאתה רושם משהו משהו מסוים, יכול להיות שאתה קצת מצמצם את זה נגיד מדברים אחרים שאולי לא רשמת. היינו רוצים לבדוק את זה טיפה ולא להגיד את זה במהירות, כי אנחנו מפחדים ממה שנקרא - - - שאולי זה הסעיף הזה. יכול להיות שהתוספת הזאת תצמצם דברים אחרים שכרגע לא עולים לנו לראש ואנחנו קצת מפחדים. תמיד יש את החשש שאתה מרחיב במשהו יכול להיות איזה שהוא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי, זאת לא הישיבה האחרונה. אם אתם חושבים שיש איזה משהו שאתם רוצים להעיר ולא חשבתם על זה עכשיו, למרות שזה היה בפניכם, תדברו עם היועצת המשפטית שלנו והיא תבדוק את זה. בסדר? כן? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> אנחנו רוצים להעיר על הסעיף הזה כולו, באיזה שלב להעיר עליו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסעיף, על ההגדרות? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> על ההסדר המוצע. לא על ההגדרות, על עצם ההסדר המוצע וכמובן שההגדרות זה חלק מזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי בהתחלה אם מישהו רוצה להתייחס, לא התייחסתם. מה, מי את? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> סליחה, מאיה קרבטרי, מרכז השלטון המקומי ופורום ה-15. אנחנו רוצים לדבר על המנגנון המוצע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם, מה יש לכם נגד זה? אני לא מבין. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> אנחנו בעיקרון תומכים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה קשור למרכז שלטון מקומי באמת? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> אנחנו מסדירים את מה שקורה בשטחנו ודואגים לתנאים נאותים ולבטיחות בהיבטי תכנון ובנייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו דואגים ליוקר המחיה. עם כל הכבוד לרשויות המקומיות. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> נוכל להביע את דעתנו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש להם, גם אצלנו יש תושבים שקונים במכולת. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> נכון. ולכן - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא רק הכל זה הרשות המקומית. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> לא שמעתם את דעתנו. אין לכם מושג מה דעתנו עדיין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה, באופן כללי. לפני שאת מתחילה, אני כבר אומר לך. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> דעתי לא משנה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רשויות מקומיות כבודן במקומן מונח, אבל הן לא חזות הכל במדינת ישראל. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> לא אמרתי כך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> אמרתי שיש לנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי זה מתחיל לעצבן אותי כבר הסיפור הזה של הרשויות המקומיות. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> אני אף פעם לא עמדתי בוועדה הזאת בנוכחותך עדיין, אז אני לא יודעת על מה אתה מדבר. אני לא - - - עדיין. באתי לומר שאנחנו תומכים בפתרון לקונות בחיבור גז, במיוחד במקרים שבהם יש כמה עשרות מטרים - - -, כאשר יש לנו מפעל בצד השני של הכביש וכו'. רוצים לפתור את הבעיה הזאת, הרשויות המקומיות מאוד תומכות בזה. אנחנו לא חושבים שמנגנון של הליך מהיר צריך ויכול להחליף את הליך הסידור במקרה של קביעת תוואי. אם מדברים באיזה קילומטר וחצי בתוך שטח בנוי עירוני - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתם עושים עם ביוב ומים? לא עושים את זה מהר? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> יש הליך סדור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אה. גם פה יהיה הליך סדור. עושים תיקון לחוק. מה שזה קשור אליכם, לעירייה, אין בעיה לעשות את זה מהר. פתאום אין שום בעיה, הכל צ'יק צ'ק זורם. אז גם זה עושים את החוק כדי שיהיה הליך סדור. והעיריות לא יכולות להתנגד. זה הכל. מספיק כבר עם זה. אנחנו כבר 14 שנה מתעסקים בחיבורים האלה. בינתיים מה יצא מזה? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> צר לי שאתה מכתיב לי את דעתי. זו לא הדעה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אני, זו דעתך כנראה, מה אני יכול לעשות? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> צר לי, אני מבקשת למחוק. אני מבקשת לפרוטוקול לציין שהדעה שהבעת אינה הדעה שהבענו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> אני מבקשת. עמדתנו היא אחרת. ומה שהבענו שאנחנו חושבים שזה נכון, לשבת על המדוכה, הבנו שכולם ישבו בלעדינו. לשבת על המדוכה ולקבוע באילו מקרים זה כן נכון, באילו מקרים זה לא נכון. נשמח לשתף פעולה בנושא הזה. וחושבים יש תרומה לידע המקומי שרוצה לקדם את הנושאים האלה, גם אם זה לא בדיוק המתווה שהוצע כרגע, למתווה קצת יותר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לך תיקונים לגבי מה שכתוב בהערות? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> את הנוסח קיבלנו לפני כמה דקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז בסדר, אז יש לך, אז בישיבה הבאה. מתי קיבלתם את זה? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> את הנוסח המתוקן קיבלנו ממש לפני כמה דקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. כמה דקות? אין בעיה. לישיבה הבאה תדאגי מול היועצת המשפטית - - - << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> רגע, רק לדייק. הנוסח - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש לכם הערות לגבי הניסוחים אני אקבל את זה. לגבי המהות לא. לא אקבל את זה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> רגע, רק לדייק לגבי מה שנאמר. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> הפרוטוקול אצלנו היה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> הנוסח היה באתר הוועדה כבר מיום רביעי נדמה לי, אם אני לא טועה. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> הכחול, הכחול היה אצלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה. אני מקבל את זה ששתי דקות. אני לא בא, אני לא אומר לה משהו. היא אומרת שהיא ראתה את זה בשתי דקות. אבל עדיין יש לנו זמן לקבל את ההערות שלך, אין שום בעיה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> לא, אבל רגע. אנחנו גם נשמח לשמוע את ההערות משום שהתיקונים פה הם ממש קטנים. אז זה לא סותר את זה שתביאו את ההערות היום. אנחנו לא רוצים שאחרי זה תהיה עוד ישיבה מיותרת. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> כמובן אנחנו נעיר הערות. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> לא, אז תעירו עכשיו. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> אבל הערנו את הערותינו. ואנחנו סברנו, חשבנו שנרצה לשבת על זה ביחד. אבל סברנו, אנחנו סוברים שבמקרה שמדובר במרחק קטן, זה נכון. ובמקרה שמדובר במרחק מאוד גדול בתוך שטח עירוני בנוי ההסדר המוצע אינו מוצדק. האם זה יהיה בדיוק 20 מטרים, 50 מטרים, 100 מטרים? אנחנו לא סגורים על זה. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> הנוסח שדיבר על המרחקים, סליחה, שנייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אין הרבה תיקונים מול הנוסח שהיה בחוק ההסדרים והוא פורסם מזמן. לגבי הסעיף הזה - - - << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> - - - שעליו הממשלתית היא מפורסמת כבר הרבה זמן ולא קיבלנו מכם ההערות לנושא הזה. לא לגבי המרחק ולא לגבי שום דבר. למיטב ידיעתי. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> מותר לנו - - - << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> מותר הכל. אבל רק אני אגיד - - - << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> אולי נתייחס לגוף ההערות ולא רק, אני מנסה להבין את הדיון המוזר הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי הדיון הזה זה המשך לדיון הקודם. אם נראה לך שאני אעשה דיונים בוועדה ואחר כך שיבוא לי חוק ההסדרים אני אתחיל את הכל מאפס, זה לא יקרה. שמענו גם את בית חולים רמב"ם שעכשיו רוצה להתייחס. אנחנו לא נתחיל את הכל מאפס. והיו פה נציגים של מרכז שלטון מקומי בדיון הקודם, אם אני לא טועה. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> כן, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היה. אז מה עכשיו? עכשיו אנחנו נעצור את הכל ונשבע 4 שעות לשמוע את האנשים? << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז זה לא מה שיקרה. זהו, גמרתי. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> כי המידע שהוצג בפעם הקודמת לא היה נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גמרתי. גמרתי עם זה. גמרתי עם זה. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> הוא לא היה נכון, חד וחלק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. אז זה גם לא הדיון האחרון גם, יהיה המשך לדיון הזה. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> בסדר. אבל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל לא אשמע את הכל עוד פעם. אם נראה לכם שאני אין לי מה לעשות בחיים ולשמוע את הכל שוב ושוב ושוב, רק כדי שכל אחד יירשם בפרוטוקול, אז יש לכם טעות. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אבל קל להשמיץ את הרשויות המקומיות כאשר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרשות, הרשויות המקומיות מה שמתאים להם מתאים להם. אני אומר לך - - - << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> הם אישרו את התוואי גם ברמב"ם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה? << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> גם ברמב"ם הם אישרו את התוואי. לאחר מכן - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נכון. ברמב"ם הם עשו בעיות. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> החברה באה ושינתה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עשו בעיות עם התוואי של הנמל. אנחנו, שמעתי מה שהיה בישיבה הקודמת. << אורח >> דוד שמש: << אורח >> כבוד יושב הראש, יש כאן להעמיד דברים על דיוקם. מדבר שמש דוד, ממשרד הבריאות. אני מבקש להגיד את הדברים בצורה נחרצת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו? << אורח >> דוד שמש: << אורח >> מעלה השחרור זה מרחק של 2 ק"מ מרמב"ם וזה יושב שם למעלה מ-5 שנים. כל פעם העירייה שמה את כל, את כל הבלימות על מנת לא לתת להם. רק רגע הם הסכימו להעביר את זה דרך הנמל וגם בתלייה עילית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם באופן שאי אפשר לעשות אותו. << אורח >> דוד שמש: << אורח >> למה החברה תסכים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הכל בסדר. << אורח >> דוד שמש: << אורח >> נא להעמיד את הדברים על דיוקם. בנושא הזה חד וחלק זה אחריות של העירייה לתת את האישור. להגיע לרמב"ם בצורה ישירה. מרחק של 2 ק"מ בלבד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אולי יעשו את זה דרך הרקיע יעשו את הדבר הזה. לא? << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אם רוצים לעשות דיון פרטני על רמב"ם נזמין לכאן את עיריית חיפה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא רוצה להזמין שום דבר. זה, עם כל הכבוד, יש חוק, נלך לפי החוק. אני לא התפקיד שלי זה לא לפתור בעיות עם העיריות. כן, מי עוד? מי לא דיבר פעם שעברה ורוצה לדבר עכשיו? מי שדיבר, דיבר. לא נתחיל את הכל מאפס. בסדר, תמשיכי לקרוא. אני יש לי פתרון בעיריות, הכל בסדר, אל תדאגי. אני רוצה להכניס את, את תאגידי המים שהם יהיו, שהם יוכלו להיות קבלני משנה לעניין של החיבורים בתוך הערים. הם יודעים לסדר את זה מול העירייה. הם יודעים לסדר את זה מול חברת החשמל, מול בזק, כי הם טומנים צינורות בקרקע כל הזמן. אוקיי? זה הכל. ואנחנו נעשה תיקון עקיף לחוק בעניין הזה. כדי שבתוך הרשויות המקומיות, במיוחד הגדולות, ששם אזורי התעשייה הגדולים, הם יוכלו להגיש הצעות כקבלן משנה לעשות את העבודה. זה גם טוב לעיריות, טוב לתאגידי המים, טוב לנושא של החיבור גז שיהיה מהיר והעיריות פחות יעשו בעיות. אבל זה אנחנו אחר כך נדבר על זה איך אנחנו מכניסים את זה כתיקון עקיף. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אולי חברות כלכליות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, חברה כלכלית זה לא אותו דבר. חברה כלכלית יותר מתמחה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> ביזמות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. היא מתמחה בפיתוח של אזורי מגורים, לא בהטמנות. רוב העבודה של הטמנות כאלה וצינורות עושים דווקא - - - בעיר ולא החברה הכלכלית. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אם אדוני אומר שהרשויות המקומיות תוקעות את העניינים בואו ניתן לחברות הכלכליות ואולי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני גם את זה מוכן. אני מוכן שחברות, תן לי רגע, או כלכלי או, יותר נוח לי עם חברות, תאגידי מים, כי הם עושים את העבודה הזאת בפועל. הן מטמינות את הצינורות לאורך כל, לאורך כל העיר ויודעות לעשות את זה. אני מוכן לתת לשתיהן, אין לי בעיה. העיקר שהנושא בתוך הערים לא ייתקל בכל מיני התנגדויות בגלל שפותחים לו את הכביש, פותחים לו את הזה ובסופו של דבר לא עושים כלום. בגלל שראש העיר מתנגד לזה. עכשיו, כשמדובר במשהו שלו, כמו תאגיד מים או חברה כלכלית הכל זורם. למה זה צריך להיות ככה? אני לא מבין את זה. חשמל אין לו ברירה, בזק אין לו ברירה. אבל גם שם יש תמיד בעיות, אבל לא ברמה שיש עם המתקנים, עם חיבור של צנרת גז. מה אתם חושבים? שהמדינה תשב ותחכה שראשי הערים יחליטו להסכים לעשות משהו? אז יש לכם טעות, עם כל הכבוד. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> חבל שאדוני לא ראה את כל התכתובות שלנו לוועדה הזו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני ראיתי ברמב"ם, זה מספיק לי, תאמין לי. ברמב"ם ראיתי ואני רואה גם שברוב המקומות אין חיבורים. אז אנחנו משתדלים עכשיו להביא איזה מתווה שיאפשר לעשות את זה הרבה יותר טוב ויותר מהר. מה, אנחנו עושים את זה בשבילנו? אנחנו רוצים את החיבורים כי זה חשוב למדינת ישראל. חשוב לצרכן, חשוב לבתי חולים, חשוב לכולם. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אין ספק, אין ספק - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני בכלל מתפלא בכלל שהגעתם, אני אומר לכם את האמת. מה זה צד שלכם בכלל בעניין הזה? << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אין ספק שעושים את זה למען הצרכנים. אבל גם הרשות המקומית לא עושה את זה, לא אומרת את אמירותיה המקצועיות רק בהתאם לאיזה דעות מופרכות שלה. הם, הרשויות המקומיות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. אני בטוח שאתם פרפקט, הכל אצלכם טוב. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> לא. אבל אני לא אומר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יודע. נו, באמת. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> שהצד השני גם הוא פרפקט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה? טוב, אז אנחנו לא בבחירות עכשיו. אתה לא צריך להגן על הרשויות המקומיות. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אולי נזמין את עיריית חיפה לדיון הבא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי קורא? אין בעיה. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> נמשיך? << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> אפשר בבקשה להגיד משפט? סליחה, אני מנכ"ל נגב גז. אני רוצה להגיד מילה אחת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה? << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> אני מנכ"ל נגב גז, אני רוצה להגיד מילה אחת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היית בישיבה הקודמת? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דבר. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> פריסת קווים באזור הנגב, בתוך היישובים, אוקיי? מותנית ספציפית ברצונו הטוב של ראש העיר ושל העירייה. באופקים חיברנו את כל אזורי התעשייה, את כל המפעלים. סליחה, כבוד ראש העיר יוסי דנינו, את כל, את כל השכונות החדשות. באשדוד כבר הגשנו תכנית פעמיים. אוקיי? מ-2014 אנחנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, ברור לי שהעיריות עושות בעיות. תגיד את זה פה, הנה הנציגים שלהם. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> אי אפשר בכלל לקדם, אין עם מי לדבר אפילו. כשמהנדס העיר כבר אישר, כל הגופים בעיר, כל הגופים כבר חתמו. עכשיו זה עובר למנכ"ל העיר, כי מהנדס העיר מפחד לחתום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה הוא מפחד לחתום? << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> לא יודע. אין לי מושג. זה לא בשום פרוטוקול, זה לא לפי שום חוק, הוא פשוט מסרב לחתום. ובזה נגמר הסיפור. עכשיו יש שם מפעלים שצורכים במרכז העיר מזות ולא גז טבעי, שזה הרבה יותר נוח. ללא שום נימוק שניתן לתקוף אותו באיזה שהיא צורה. זה פשוט הזוי ההתנהלות של השלטון המקומי. זה אישי לחלוטין. פעם ככה ופעם ככה, בלי להבין למה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> וצריך להסדיר את זה בחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן אני רוצה להעביר את זה לחברות הכלכליות ולתאגידי המים רציתי, יותר טוב מהחברה הכלכלית. כשהם בתוך העיר הם יעשו לך את העבודה. יגישו לך הצעה, מתאים, יעשו. זה הכל. ואז תראה שהכל זורם פיקס. כן, הכי טוב תאגיד המים. אבל רוצים אותם? לא משנה. כן? << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> סמכות לאישור בהליך מהיר של מיתקן גז ברשת חלוקה 26ב. על אף הוראות סעיפים 25 עד 26, הגורם המאשר מוסמך לאשר את מיקומו של מיתקן גז שהוא חלק מרשת חלוקה, באישור בהליך מהיר, אם מתקיימים לגבי מיתקן הגז כל אלה: (1) מיתקן הגז נועד לחבר בין רשת חלוקה שניתנו לגביה האישורים הנדרשים לפי פרק זה או לפי חוק התכנון והבנייה, לבין צרכן; (2) במיתקן הגז יוזרם גז בלחץ שלא יעלה על 7 בר (bar); (3) מיתקן הגז יוקם בשטח הצרכן או בקרקע שייעודה הוא אחד או יותר מבין אלה: (א) קרקע שייעודה דרך; (ב) קרקע שייעודה שטח ציבורי פתוח, אם מתקיים לגביה אחד מאלה: (1) מותרת בקרקע הקמת קו תשתית תת-קרקעי בהתאם לתכנית מפורטת או תכנית מתאר מקומית הכוללת הוראות של תכנית מפורטת, שאושרה לפי חוק התכנון והבנייה; (2) שטחו הרצוף של השטח הציבורי הפתוח עולה על 10 דונם; (ג) אם מתקן הגז הוא בלחץ שלא יעלה על 4 בר (bar) - גם קרקע המיועדת למתקנים הנדסיים או קרקע בייעוד שטח חקלאי; (4) מגבלות שיחולו בשל הקמת מיתקן הגז, שלא בשטח הצרכן, יחולו רק בקרקע או בשטח כאמור בפסקה (3); (5) מיתקן הגז שיוקם שלא בשטח הצרכן יהיה תת־קרקעי בלבד, למעט החלק העילי של שוחה לברז ניתוק; (6) אורכו של מיתקן הגז שיאושר לא יעלה על 1,500 מטרים, ואם התקיימו שני התנאים שלהלן – על 3,000 מטרים: (א) מיתקן הגז הוא בלחץ שלא יעלה על 4 בר (bar); (ב) בקרקע שבה יוקם מיתקן הגז ואינה שטח הצרכן, מותרת הקמת קו תשתית תת־קרקעי בהתאם לתוכנית מפורטת או תוכנית מיתאר מקומית הכוללת הוראות של תוכנית מפורטת, שאושרה לפי חוק התכנון והבנייה; לעניין פסקה זו, "אורכו של מיתקן הגז" – אורך תשתית מיתקן הגז הגדול ביותר הנמדד החל מנקודת ההתחברות לרשת החלוקה כאמור בפסקה (1), שהיא רשת חלוקה שהאישור לגביה ניתן שלא באישור בהליך מהיר, ועד מיתקן נקודת מעבר שהוא חלק ממיתקן הגז שלגביו מתבקש האישור בהליך מהיר, בתוספת מרחקי מגבלות החלות בשל המיתקנים כאמור. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> רגע נטע. אתם יכולים להסביר רק בכמה מילים את הסעיף? << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> כן. בעצם סעיף 26ב זה הסעיף שמפרט את המקרים שנכנסים לגדרי ההליך שלנו. ההליך החדש שהכנסנו לחוק. שזה הליך של אישור בהליך מהיר. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> אפשר להעיר בנושא הזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, כן. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> שמי גלעד שי, אני מנכ"ל חברת מרימון גז טבעי ורתם גז טבעי, צפון וירושלים. אם אנחנו מבקשים להשמיט את ההבחנה הזאת בין קווים שנמצאים בלחץ של 7 בר לקווים בלחץ של 4 בר. אנחנו לא מוצאים הרבה היגיון בהבחנה הזאת. רוב המערכת שלנו מתוכננת בלחץ של 5.5 או 7 בר. זה לחץ שמאפשר הזרמת כמויות יותר גדולות ליותר צרכנים. ההבחנה הישנה שהייתה בעבר בין 4 ל-7 לא רלוונטית לטעמי להליך הסטטוטורי. היא רלוונטית להליך אולי של המפרט ההנדסי ולמפרט ההנדסי יש הליך נפרד, זה לא קשור לבטיחות. אנחנו מאוד מבקשים שתשמיטו את ההבחנה הזאת בין 4 ל-7 בר. זה מאוד מאוד יעזור. זה יהיה פשוט רלוונטי להרבה יותר צרכנים. זה רלוונטי, ברגע שזה 4 בר, זה רלוונטי למעט מאוד צרכנים. מעט מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, מה אתם אומרים? מי יכול לענות? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> דרור לוינגר, מהלשכה המשפטית במינהל התכנון. למעשה צריך להבין שההליך שמוצע כאן הוא הליך, הוא הליך די מהפכני וקצת חסר תקדים. הוא מדבר על בעצם, שוב, הליך שהממשלה תומכת בו. אבל הוא נעשה בכל זאת בזהירות ובצעדים מדודים, משום שמדובר בעצם על הנחת תשתית, רצועת תשתית משמעותית של חומר שהוא לא, כן? בניגוד למים או לביוב, שאם יש איזה שהיא תקלה או איזה שהיא בעיה בקו, אז הנזק הוא נזק שלא עולה לכדי חיי אדם. הנזק בגז טבעי יכול להיות נזק מאוד משמעותי. בהתאמה לכך, גם רצועת הבטיחות ברצועה של 4 בר, רצועת הבטיחות היא משהו כמו 3 מטר מכל, זאת אומרת מגבלות הבנייה הם 3 מטר מכל צד של הקו. ב-7 בר יכולה להגיע גם ל-10 מטר מכל צד של הקו. כלומר, לוקחים רצועה משמעותית של 20 מטרים והיא מייצרת מגבלות משמעותיות במקרקעין. אנחנו כאן בהליך שהוא אפילו לא הליך תכנוני, הוא הליך רישויי וגם בתוך ההליך הרישויי הוא דומה להליך רישוי מאוד מקוצר, בסמכות מהנדס. הוא לא מפורסם להתנגדויות, הוא לא מפורסם לציבור. הוא הליך מאוד מאוד טכני במהותו. ובהליך מאוד טכני אנחנו ראינו לנכון ללכת עקב בצד אגודל ובעצם לאפשר, כדי לא לפגוע בבעלי הקניין. שוב, יש כאן סיטואציה של 3 ק"מ קו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה 3 מטרים מכל צד? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> קו הגז עובר בנקודה מסוימת, 3 מטרים מכל צד יש מגבלות בנייה. עכשיו, אם אנחנו מדברים, אם אנחנו מדברים על קרקע ציבורית אז מהנדס הוועדה יתמודד. כלומר, הוא מקבל הצעה, הוא בודק את הבקשה. ולכן לגבי דרכים, לגבי שצ"פים ולגבי כמובן שטח הצרכן, אין מגבלות. זה 7 בר ויכול להיות גם בעצם 3 ק"מ. אבל כשמדובר כאן על מעבר בקרקע פרטית, של בעל קניין פרטי, שזה בעצם מתקנים הנדסיים וקרקע חקלאית, שאנחנו מתירים להעביר שם את התשתית. אבל שם אנחנו מגבילים ל-4 בר וללחץ נמוך מאוד, כדי שהמגבלות שהרצועה תטיל יהיו מינימליות. ולכן, שוב, מאחר שאנחנו בהליך מאוד חריג, על סדר גודל, כן? זה אפילו, היתר ניתן על מגרש, על מגרש בודד. פה אנחנו מדברים על רצועה שיכולה להיות 3 ק"מ בתוך מרקם בנוי, בתוך מרקם צפוף, על הרבה ייעודי קרקע, עם מגבלות בטיחותיות. זה הליך משמעותי. מי שבוחר בהליך המשמעותי הזה הרעיון כאן היה באמת לחבר את הקצוות של המגרשים שלא חוברו ולא להעביר תשתית שלמה. ולכן בחרנו להיצמד למגבלות שגם קיימות היום. היום למעשה תמ"א 1 מאפשרת העברת תשתית של עד 4 בר. כלומר, ההליך הוא הליך הרישוי. ומעבר לזה, אנחנו בהליך שבמהותו הוא הליך תכנון ולכן ייצרנו את המגבלות האלה. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> קודם כל, סליחה, אם אפשר להתייחס. קודם כל, למה אתה אומר שזה לא מפורסם להתנגדויות? למה אתה אומר שזה לא מפורסם? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> זה רק התנגדות של בעל הקרקע. בעלי הקרקע האחרים, שוב, אם אתה מוצא אותו או לא מוצא אותו. זה לא הליך פומבי. זה לא הליך תכנוני רגיל, פומבי, שיש פרסום בעיתון, פרסום להתנגדויות של הציבור. אתה עושה כאן הליך שהוא אפילו לא הליך רישוי. הוא הליך חצי רישויי. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> קודם כל - - - << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> ולכן אנחנו רצינו להגביל ככל הניתן. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> הפרסום בעיתון זה לא הבעיה. אגב, זה שרשמתי פה הודעות לבעלי מקרקעין זה הרבה יותר גרוע מפרסום אחד בעיתון, שזה היה הרבה יותר נוח לנו. דבר שני, אנחנו לא ביקשנו לשנות שום דבר במגבלות. מגבלות של 4 בר, 7 בר, מה שיחול יחול. יש גם כוונה לתקן ולהוריד את המגבלות האלה בעתיד. ההליך פה לצייר אותו כאילו זה הליך מקוצר, פרטיזני, בואו, ההליך פה הוא הליך של היתר בנייה. הליך עם פרסום, הליך עם הודעות. הליך עם אין ספור מסמכים. זה לא, עכשיו, אם רוצים לעשות משהו שהוא לא רלוונטי, בסדר גמור. אתם רוצים לעשות משהו שלא יעזור לנו בכלום ולא יהיה רלוונטי וזו לא הבעיה היחידה בהליך הזה, בסדר גמור. מה, אין לי, אין לי הרבה מה להגיד, חבל. אבל אם רוצים לעשות משהו שכן יתרום וכן יעשה משהו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אתה שומע, אי אפשר לתת לך בגלל הבעייתיות של הגז. אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> אין הבדל, אין הבדל בסכנה של הגז. בוא, ההבדל בין 4 ל-7 ל-11. << דובר >> קריאה: << דובר >> זאת אומרת שאם אפשר, לפי התקן כן, ואם אי אפשר לפי התקן אז לא. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> להיפך, ב-7 בר יש מגבלות הרבה יותר חמורות. אתם צריכים להיות יותר רגועים. עובי הצנרת הוא, עובי דפן יותר גדול. המגבלות שמחייבים אותנו במרחקים יותר גדולים. אתם צריכים להיות יותר רגועים ב-7 בר מאשר ב-4 בר. למה אתם - - - << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> אנחנו לא, אנחנו לא, לא שאנחנו לא רגועים בהיבט הבטיחותי. אני אומר שבסוף, בסוף צריך להתאים את המאפיינים של ההליך לתוצאה שמושגת בו. ההליך הזה מבקש בעצם לעקוף את כל הליכי התכנון הרגילים והמקובלים בתשתית שבסופו של דבר תופסת רצועה משמעותית. זה לא רק העברת הקו. זה הקו, פלוס מגבלות הבטיחות, על קרקע שיכולה להיות בשטח עצום, בשטח, אורך של 3 ק"מ עם רוחב של 20 מטר רצועה. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> מה ההבדל בין 4 ל-7? מנה ההבדל בין 4 ל-7? תסביר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, אני לא מתמצא בעניינים הנדסיים. מה העמדה של הרשויות בעניין הזה? חשבתם על זה? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> זה מה שניסינו לומר, אבל לא היה מה לומר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, אני מדבר על הנושא הזה. לא עמדה כללית. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> זה בדיוק מה שדיברנו עליו. שההליך הזה אינו מתאים לדברים משמעותיים. אבל כאמור, מי אנחנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה לא מתאים? מה יש בו משמעותי? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> אנחנו חושבים שהליך שהוא רישויי בעיקרו, אפילו חוסה מרישויי, ואינו תכנוני, שלא לוקח בחשבון את הציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה, לעשות תב"ע על כל דבר אתם רוצים? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> לא. הצענו. אבל אמרנו, ניסיתי לחזור על זה כמה פעמים, הרגשתי שלא מאפשרים לי לדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מתמצאים קצת בתב"עות, אני אומר לך. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> אני גם קצת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם כל דבר נעשה תב"ע - - - << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> אבל זה לא מה שאמרנו. נכון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה אמרתם? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> אמרנו שאנחנו חושבים שצריך להתאים את גודל התהליך ורוחב התהליך לגודל הפרויקט - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. סך הכל שאלתי מה העמדה שלכם לגבי ההטמנה. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> העמדה שלנו היא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו פותחים לי את הכל מאפס. טוב. רבותיי - - - << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> אני מבינה שלא רוצים לשמוע אותנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הרשויות לא מוכנות לעשות חיבור. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> זה לא מה שאמרנו, כבוד יושב הראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז שיגידו שהם לא מוכנים. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> אני מבקשת להפסיק להכניס לי מילים לפה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אתם שמים תנאים. אתם שמים כל מיני תנאים שבגללם לא יהיה. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> אני מבקשת להפסיק להכניס לי מילים לפה. אני ממש מבקשת להפסיק להכניס לי מילים. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> אדוני יושב הראש. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> יש לנו עמדה ואנחנו מנסים להסביר אותה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מוכנים לענות לי לשאלה? או עזבו עכשיו את העמדה הכללית. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> אני עניתי לשאלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אני אומר, יש לכם עמדה לגבי העניין הזה? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> כפי שאני רציתי לענות ולא כפי שאתה רצית לענות על השאלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, בסדר, עזוב. הלאה. לא צריך. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> זוהי עמדתנו ולא עמדתך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, סלחו לי ששאלתי אתכם שאלה. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> אני חושב שחשוב, סליחה כבוד יושב הראש. הדאגה של השלטון המקומי או אני לא יודע, של, של מנהל התכנון. יש פה הליך, מי שקורא אותו טוב, שכולל, מאוד סדור ומאוד מפורט שכולל את כל המסמכים הרלוונטיים, את כל ההודעות הרלוונטיות, את כל הזהירות הנדרשת. ואני חושב שיש פה הזדמנות. שוב, אם רוצים לעזור, יש פה הזדמנות לעשות משהו שכן מועיל. כמעט כל המערכת שלנו מתוכננת ב-7 בר. זה תכנית האב. זה מה שעבדנו עם רשות הגז. זה השכל של מערכת הגז. עכשיו רוצים להגביל את זה ל-4 בר שיכול לעזור אולי בצרכן אחד שניים? למה? לא יודעים להסביר אפילו למה? מגבלות. מה מגבלות? המגבלות - - - << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> לא, רגע. אבל צריך לומר, המגבלה ל-4 בר היא לעניין קרקע חקלאית ומתקנים הנדסיים. לעניין שצ"פים, דרכים וכמובן קרקע של הצרכן - - - << אורח >> גלעד שי: << אורח >> בסדר. אז מה הבעיה עם 7 בר בקרקע חקלאית? בוא תסביר מה הבעיה עם 7 בר בקרקע חקלאית? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> אני אומר, הבעיה היא שאנחנו כאן בהליך, שוב, בוא נתחיל מתוך, נתחיל מזה שאנחנו, המסלול שאנחנו הצענו בתחילת הדרך, כשדובר, היה על 4 בר. 4 בר, משום שאנחנו נצמדים לעולם התכנוני המוכר. שבו קו גז בלחץ נמוך מאוד יכול להיות בהליך רישוי. וקו גז שאינו בלחץ נמוך מאוד מצריך הליך תכנוני. לוקחים קרקע, ובאיזה שהוא מקום מייצרים בה מגבלות. משנים את ייעודה. זה הליך ציבורי שצריך לעבור בהליך תכנוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לוקח המון זמן. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> זה ברירת המחדל. עכשיו אנחנו באים ואומרים אוקיי, אנחנו מבינים שאת החיבור של אותו מפעל שלא חובר, הגענו לאיזה, פתח אזור התעסוקה. ועכשיו צריך לחבר מפעלים ולעבור באיזה שהם קווים קטנים. זה היה ברור לנו. ולכן אמרנו מרחקים קצרים, לחצים נמוכים, ייעודי קרקע שמתאימים והם לא מייצרים קשיים מבחינה ציבורית. אז הסכמנו - - - << אורח >> גלעד שי: << אורח >> למה 4 בר ולא 2 בר? למה 7 ולא 11? אתם לא יודעים להסביר, נכון? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> לא, אני יודע. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> אתם מתעסקים בענייני בטיחות ואתם לא - - - << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> המתכונת החקיקתית נכון להיום מייצרת הבחנה בין לחץ נמוך מאוד לבין לחץ - - - << אורח >> גלעד שי: << אורח >> אבל ההבחנה הזאת על בסיס מה היא? << אורח >> נעם ברימן: << אורח >> זה לא, אין שום אחיזה בטיחותית במה שאתה אומר. סליחה שאני אומר. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> אני לא אומר בטיחותית. << אורח >> נעם ברימן: << אורח >> אני בעסק הזה כבר - - - << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> אני לא אומר שהמתכונת היא, אני לא אומר שזה רק בטיחותית. אבל עצם רוחב רצועת המגבלות. בסדר? רוחב רצועת מגבלות של 3 מטר מכל צד ו-10 מטר מכל צד היא משמעותית מבחינת תפיסת השטח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. ישיבה הבאה זה, רגע. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> מה? אין תכנית מאושרת. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> להיפך, יש יותר מגבלה, יש יותר זהירות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל אם אתה צריך 10 מטר - - - << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> אבל זה בסדר, אבל הוא לא יכול. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> אני עושה את זה. אני עושה את זה. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> אבל הפגיעה - - - << אורח >> גלעד שי: << אורח >> אבל אם יש שטח חקלאי, שטח הוא אומר, בשטח חקלאי הוא מרשה 4 בר ולא 7 בר. מישהו יכול להסביר את ההיגיון הזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל זה משפיע גם בשטח חקלאי על התכניות מתאר שאתה רוצה לשנות ייעוד. זה משפיע. כי אם אתה צריך יותר מידי מטרים בצדדים, אז זה בעיה. << אורח >> חן שפירא: << אורח >> אבל אדוני יושב הראש. אני חושב שצריך להבין את הקונטקסט. אנחנו קצת מאבדים, לעשות זום אאוט. המטרה של כל זה בעצם סך הכל באים לפה אנשים עם רצון טוב, רוצים לקדם לעזור לחברות החלוקה. זה כאילו זה. אנחנו מציפים פה קשיים שמבחינתנו מביאים אותנו למצב שהתיקונים עוזרים מאוד בשוליים. ואנחנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא שוליים, זה כל העניין. יש הבדל, כמה אתה צריך ב-7? אתה צריך 10 מטר מכל צד? נו, זה המון 10 מטר. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> הצעת תיקון התקן החדשה של הגז מדברת על 5, היא מדברת על 5 מטרים. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> למען הסדר, התחלנו במאות מטרים, גלעד. אז כאילו רק להיות הוגנים. כי התסקיר המקורי שעבדנו אתכם עליו - - - << אורח >> גלעד שי: << אורח >> אני מעדיף, משה, אני מעדיף מאות מטרים ו-7 בר מאשר 3 ק"מ לרוחב. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> בטיחותית, דרור אמר, הוא אמר את הסיבות מבחינה תכנונית. בטיחותית גם אנחנו אמרנו שאין בעיה. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא איש סטטוטוריקה, הוא לא איש בטיחות. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> העניין הבטיחותי פחות מטריד אותי. דרך אגב, אם באמת מגבלת הבטיחות הייתה 5 מטרים מכל צד, אז ברור שהאימפקט התכנוני שההליך הזה מייצר היא הייתה קטנה הרבה יותר. אם אתה אומר אני מוכן להסתפק ב-200 מטר בהחלט יכול להיות שהגדלת הלחץ היא רלוונטית. אני, מה שמטריד אותנו זה לבוא ולקחת, זה בעצם תפיסת השטח שההליך הזה מייצר. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> אתה, אני יכול להציע, דרור, אני יכול להציע הצעת פשרה? אתה מוכן להסכים לכמה מאות מטרים ב-7 בר? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> אני מוכן שאנחנו נדבר על זה וננסה למצוא. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> בוא, לפחות זה יעזור בחיבורים קצרים של 7 בר. אנחנו נתקעים במצבעים אבסורדיים. צריך להבין, יש לנו למשל צרכן. אנחנו מסיימים פרויקט עכשיו לחיבור גבעת שאול בירושלים. יש צרכן שנקרא מצות יהודה. כן? אנחנו מחברים את מאפיית ברמן. יש צרכן לא רחוק ממנו, כמה מאות מטרים, שנקרא מצות יהודה. תכנית העבודה המקורית מגיעה עד 5 מטרים מרחק ממנו. יש לנו 5 מטרים. ל- 5 מטר אנחנו צריכים לעשות תכנית עבודה שלוקחת שנה וחצי בשביל 5 מטר? << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> למה אתה לא עובר בדרך? << אורח >> גלעד שי: << אורח >> באיזה דרך? << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> מה ייעוד הקרקע שאתה צריך? << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> אתה יכול לעבור בייעוד דרך אליו, את ה-5 מטר. זה אתה יכול ב-7 בר לפי המתווה. למה? יש לך שטח חקלאי שם בין המפעלים? << אורח >> גלעד שי: << אורח >> יש בעיה אחרת שיש פטור בסעיף 261(ד) של חוק התכנון והבנייה, שהיה אמור לאפשר לנו שכשיש תכנית מפורטת אחרת להניח גם צינור גז. זה דבר שהיה פותר לנו המון בעיות בתוך העיר. אבל אנחנו לא מצליחים ליישם את הבעיה הזאת. זה סעיף שאנחנו מאוד רוצים. אם רוצים, אגב, לעשות באמת שינוי חשוב במסגרת תיקון החקיקה הזה, להערכתנו זה סעיף מאוד חשוב לדבר עליו. זה במקרה שיש דרך ואני יכול. אבל יועצים משפטיים, למשל הייעוץ המשפטי של עיריית ירושלים סירב לפרשנות הזאת של 261(ד). << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> אבל זה נושא אחר. דיברת על ייעודי קרקע. בתוך העיר, בתוך אזור תעשייה. איך זה קשור לשטח חקלאי? הרי אתה יכול 1.5 ק"מ - - - << אורח >> גלעד שי: << אורח >> יש מתקנים - - - << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> לא, לא קשור. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> אנחנו מדברים על זה שאם הוא יפתור לי את הבעיה של כמה מטרים ב-7 בר זה יפתור את הבעיה. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> אבל יש לך 1.5 ק"מ ב-7 בר. השאלה זה ייעודי הקרקע. נכון? << אורח >> גלעד שי: << אורח >> אז יש גם מתקנים הנדסיים וגם, וגם שטח חקלאי. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> שטח חקלאי בתוך אזור תעשייה בירושלים? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אני באמת חושב שההצעה נותנת יותר ממה שביקשת. כי כבר היום אנחנו נותנים ב-7 בר עד 1.5 ק"מ. אז אני מרגיש שאתם פוגעים בעצמכם. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> יש שני הבדלים ב-4, בין 4 בר, נטע שפירא ממשרד המשפטים, רק לא הצגתי. יש שני הבדלים בין ה-4 בר ל-7 בר. אחד זה האורך, זה 4 בר, בהתחלה דיברנו על 1.5 ק"מ, אבל לאור הקריאות ה-4 בר הוארך ל-3. אז יש 1.5 ק"מ ו-3 ק"מ. ויש את סוגיית ייעודי הקרקע. אז השאלה אם - - - << אורח >> גלעד שי: << אורח >> זאת אומרת אתה אומר שב-1.5 ק"מ בכל ייעודי הקרקע אפשר ב-7? << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> לא בכל. אז 4 בר בייעודי הקרקע אתה יכול גם עם מתקנים הנדסיים וגם חקלאיים, מה שאי אפשר ב-7 בר. אבל שצ"פ ודרך אתה יכול 1.5 ק"מ 7 בר. אז השאלה איפה זה - - - << אורח >> גלעד שי: << אורח >> ב-1.5 ק"מ שיהיה גם שטח חקלאי ומתקנים הנדסיים. ייעודי הקרקע האלה, למה לא? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> איך זה יפגע לך במצות יהודה, לא הבנתי. מצות יהודה אתה יכול לחבר לפי התיקון חקיקה הזה? כן? << אורח >> גלעד שי: << אורח >> כן. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> אז תביא דוגמה כאילו שהיא - - - << אורח >> גלעד שי: << אורח >> בסדר, יש לנו הרבה. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> הנה, זה נותן לך פתרון. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> בוא נשאל את זה ככה. כמה צרכנים אתם חושבים שאפשר כן דרך התיקון הזה, כמו שהוא. וכמה זה, כמה צרכנים זה יוסיף אם נשפר? << אורח >> גלעד שי: << אורח >> תראה, היום בירושלים אנחנו, כדי שהדבר הזה יהיה אפקטיבי צריכים את הפתרון של 261(ד) שבאמת יהיה כמות של צרכנים. כרגע יש לי צרכן אחד בחיפה שזה גדות, שאתם מכירים, שהתיקון הזה יכול לעזור לגביו. הוא היחידי שחתום. תראה, אנחנו סיימנו כמעט את כל הצרכנים. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> לא, אני מדבר על כלל חברות החלוקה. אני מדבר, אתם כאילו מייצגים זה. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> אצלנו זה יכול לעזור לעשרות רבות. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> ההבדל בין ה-4 ל-7? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> רגע, אני רק רוצה לחדד את השאלה. בכלל חברות החלוקה, כמה צרכנים בגז, בטווח זה ההסדר הזה מאפשר וכמה התיקון שאתם מציעים, כמה מוסיף? אנחנו רוצים להבין אם זה בכלל שווה את המאמץ. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> כל אחד עם אזור אחר בארץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, לא בדקתם איך זה משפיע? << אורח >> משה גראזי: << אורח >> אנחנו לפי הבדיקות שעשינו ערב התיקון של החקיקה, כן. דיברו איתנו על עשרות רבות, שיכול להגיע 90 צרכנים. שיכולים להיכנס לתוך ההליך. שההליך המקורי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בתיקון הזה. << אורח >> משה גראזי: << אורח >> לא. עוד בתיקון הקודם. בתיקון שהיה שהוא דיבר על מאות מטרים ולא עד, בין 1.5 ק"מ ל-3 ק"מ. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> בתסקיר הראשון. זה התסקיר השני. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> - - - מפרץ חיפה שבנתיים - - - << אורח >> משה גראזי: << אורח >> בסדר, מפרץ חיפה יתחבר. בסדר. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> החוק הזה מקדם אצלנו עשרות. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> כפי שהוא עכשיו. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> כן. ועדיין, כפי שאנחנו גם דיברנו קודם לכן, יש כמובן - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בתנאי שהעיריות ישתפו פעולה. אם לא ישתפו פעולה גם החוק הזה לא יתפוס. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> כבודו, לגבי שיתוף פעולה, אנחנו בסוף נצטרך שיניים לכל הדבר הזה. כי ההתנהלות היא בסוף אישית לחלוטין. אחד מסכים, אחד לא מסכים. לא קשור לחוקים, לא קשור לכלום. זה פשוט מערב פרוע. בלי להסביר למה. לזה אנחנו נגיע בשלב הבא ואני חושב שאנחנו נצטרך להכניס לזה גם שיניים. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> היו"ר, אני מציע אולי שנמשיך. אנחנו נשב איתם ונראה דוגמאות פרטניות ואולי נמצא איזה שהוא פתרון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נמשיך לקרוא. << אורח >> חן שפירא: << אורח >> יש פה עוד נקודה בהקשר של הסעיפים שהוקראו כרגע שאנחנו כן רוצים לחדד. בעצם יש, ההתייחסות פה היא למרחק מתכניות מאושרות של, תכניות מאושרות. חלק מהנושא זה תכניות שמכוחן נולד סעיף 261(ד) שמאפשר פטור מחובת היתר לתשתיות באופן כללי. הסעיף הזה נועד גם לתשתיות גז טבעי בעיקרון. רק מה הבעיה? הבעיה היא שכיום בנוסח הקיים של תכניות, כי הן תכניות שתוכננו לפני שמישהו חשב על גז. רשום הרבה פעמים תשתיות תת קרקעיות או שכתוב חשמל או כתוב מים או ביוב, אבל לא כתוב גז טבעי. בא יועץ משפטי שנתקל בזה בוועדה מקומית ואומר אין פטור מהיתר במצבים האלה. אנחנו את הנושא הזה צריך לפתור אותו פעמיים: פעם אחת אנחנו רוצים לוודא שבכל מקום שיש תשתיות גם אם לא רשום גז טבעי יראו את זה כאילו אושר גז טבעי. כי אחרת אנחנו, יש לנו בעיה עם סעיף שנועד בשביל להניח תשתיות גז טבעי. זה בעיה אחת. הבעיה השנייה שבאה לידי ביטוי ב-26(ב) בסוף שלו: "לעניין פסקה זה אורכו של מתקן גז מודדים את מתקן הגז החל מנקודת ההתחברות לרשת החלוקה, שהיא רשת החלוקה שהאישור לגביה ניתן אישור שלא בהליך מהיר". עכשיו, יש מקומות שאנחנו כבר כן יכולים להניח לפי 261(ד). ואז זה לא רשת חלוקה שלא בהליך מהיר, אבל זה לא ניתן לגביה אישור. יבוא מישהו חכם ויגיד, ויגיד במצב הזה שאין לנו זה. אז אנחנו רוצים להגיד שבכל מקום שהוא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, מינהל התכנון. כל הדברים האלה שמפרשים את זה ככה וככה, אתם יכולים לפתור לנו את זה בחוק הזה? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> אנחנו, לא. אנחנו, הנושא של 261 - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תוציאו הנחיות, משהו. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> רגע. הנושא של, לא, לא, זה לא כל כך כמו שזה מוצג כאן. הנושא של 261(ד) דובר, דובר לא מעט. 261(ד) בעצם מה, מה המנגנון שם מציע? המנגנון שם אומר אם באה תכנית מפורטת אמיתית. זאת אומרת תכנית שתכננה את התשתית. תכנית שתכננה את התשתית והיא מסומנת בה, אם זה מתוכנן לפי תכנית יש פטור מהיתר. אותו, רק לגופים ציבוריים. גם חברות החלוקה נחשבות. אם יש תכנית אמיתית שתכננה את התשתית אז אפשר לקבל פטור מהיתר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הוא אומר לך שכל אחד, כל מהנדס עיר מפחד - - - << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> רגע. אבל מלוא הסיטואציה כאן היא שתכניות, אותן תכניות מפורטות שחל לגביהן 261(ד) הן תוכננו ללא התייחסות לגז. כי לא היה גז ואף אחד לא תכנן גז והתכנית הזאת לא נגעה בגז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז צריך איזה סעיף שמתייחס לזה. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> לא, אבל אז, אבל אז, זאת אומרת כל הרעיון הוא להגיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הבעיה? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> אם באמת תכננו אז לא צריך את - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא תכננו. לא, תכננו, אבל לא התייחסו לגז. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> אז לא תכננו את הגז, אז התכנית לא כוללת - - - << אורח >> משה גראזי: << אורח >> אדוני, אני אתן - - - << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> התכנית כוללת אמירה, התכנית - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה הם צריכים לעשות? הכל להתחיל מאפס? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> לא. הם עושים תכנית עבודה לרשת חלוקה. וברגע שהם עושים תכנית עבודה לרשת חלוקה הם מקבלים פטור לפי 261(ד) והם פטורים מהיתר. << אורח >> משה גראזי: << אורח >> אדוני, אני רוצה לתת דוגמה פרקטית. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> רגע, רגע. עכשיו, לו תהיה תכנית מפורטת, אילו יש תכנית - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה שאנחנו מבקשים, תוציאו הנחיות לכל הרשויות, לכל הוועדות בניין עיר. << אורח >> משה גראזי: << אורח >> אדוני, אני רוצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכל מהנדסי העיר איך מתייחסים לעניין הזה. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> ההתייחסות היא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תוציאו הנחיות. בשביל מה יש מינהל התכנון? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> לא, אבל אנחנו לא חושבים שהפרשנות היא פרשנות נכונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תוציאו הנחיות מסודרות. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> אבל לטעמנו זה לא פרשנות נכונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל לא משנה, אבל זו הפרשנות. תראו חבר'ה, אתם, זה שאתם אומרים לא הפרשנות, אבל בא מהנדס העיר, לא משנה איפה, ומחליט שזו הפרשנות שלו. אתם צריכים להוציא הנחיות כדי להסדיר את הדבר הזה. זה הכול, מה הבעיה? אתה יודע למה ההנחיות האלה חשובות? כי הם יכולים לגשת לוועדת ערר ולקבל היתר דרך הוועדה המחוזית. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> לא, אבל שוב, בסוף יש שם תכנית מפורטת שבא מהנדס ועדה ואומר אני קורא את הוראות התכנית. ומבחינתי, זאת אומרת, ברור שאם מהנדס יבוא ויגיד התכנית לא כוללת התייחסות לגז, אני לא יכול לתת פה 261(ד) לגז, אין על זה כמעט מחלוקת. אם יבוא מהנדס שרוצה לשתף פעולה והוא מאוד יצירתי והוא קורא את הוראות התכנית - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה הוא צריך לעשות? המהנדס לא רוצה. הוא אומר זה לא כולל. מה הוא צריך לעשות? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> מה אפשר לעשות? כדי להעביר תשתיות גז צריך לתכנן אותן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, להתחיל את הכול מאפס? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> ודאי, צריך לתכנן אותם. צריך תכנית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז דרור, אז בשביל מה אנחנו צריכים את החוק הזה? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> לא, החוק הזה נותן את המענה. החוק הזה נותן את המענה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נותן, אבל איפה - - - << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> לאותם חיבורים, מרשת החלוקה שאושרה או שקיימת ועד המפעלים. זו המטרה. העברה של תשתית שלמה בתוך עיר או בתוך אזור, מכוח תכנית מפורטת שאושרו בה תשתיות אחרות. ועכשיו על זה מלבישים את הגז, מבחינתנו זה פרשנות - - - << אורח >> משה גראזי: << אורח >> אבל למה אתם מעלים את זה עכשיו? עכשיו יש תיקון שקשור למשהו אחר ואתם עכשיו, ככה, כי אתם לא תצאו ראש. אני לא מצליח להבין. אוקיי, בבקשה. << אורח >> חן שפירא: << אורח >> העלינו שתי נקודות. אנחנו בעצם באים למקום שבו אנחנו מנסים לפתור בעיות, חסמים שקשורים בדיוק לסעיפים האלה. שהסעיפים האלה נועדו לפתור אותם. אני במצב, יש פה שתי נקודות שהעליתי. דרור ענה על נקודה אחת, עוד מעט אני מניח שהוא יענה על השנייה. אבל בואו נישאר בנקודה הראשונה. אנחנו פה בתכנית קרובה, פה ברחוב בנק ישראל. ממה פה בשכונה. תכנית - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, בוא. << אורח >> חן שפירא: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, רגע, רגע. << אורח >> חן שפירא: << אורח >> אדוני, אני אסביר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע. עם כל הכבוד, לא נתקדם לשום מקום. אני מבקש, כל השאלות האלה שעולות, כל הבעיות האלה שבפועל עשו לכם בעיות בעיריות מסוימות תכינו את זה למסמך, תציגו את זה למינהל התכנון. ותשבו איתם, נראה אם אפשר לפתור את הבעיה. בסדר? לא נשב עכשיו פרט פרט ונתחיל, לא נסיים את זה בחיים. אבל זה לא ישיבה אחרונה, אז לכן אין שום בעיה. בסדר? תכינו ביחד, תשבו, תכינו נייר. זה מקובל עליך? שיציגו לך איפה הבעיות ואיפה יש בעיה בכל מקום ודוגמאות לבעיות האלה ותראה אם אתה יכול לפתור את זה. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> אנחנו נכונים לבוא ולנסות לדבר, למצוא פתרון שהוא סביר והוא נותן מענה לאולי משהו שכרגע לא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> אנחנו לא פוסלים את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, מי ממשיך לקרוא? << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> תנאי מקדים להגשת הבקשה 26ב1. (1) הגשת בקשה לאישור בהליך מהיר מותנית בכך שבעל רישיון חלוקה פנה לכל בעלי מתקני התשתית בתחום הבקשה, 15 ימים לפחות לפני הגשת הבקשה, בבקשה לקבל מהם מידע בדבר מתקני התשתית שבתחום הבקשה ובהתייחסות אליה (בסעיף קטן זה - הפנייה); הפנייה תיעשה באופן דיגיטלי ותכלול: (1) הודעה לכל אחד מבעלי מתקני התשתית בתחום הבקשה כי באפשרותו למסור לבעל רישיון החלוקה את המידע וההתייחסות כאמור בתוך 15 ימים מיום שנמסרה לו הפנייה; (2) את מסמכי הבקשה כאמור בסעיפים 1 ו-2 לתוספת הראשונה. (ב) לא קיבל המבקש את המידע או את ההתייחסות לבקשה בתקופה האמורה כאמור בסעיף קטן (א)(1), יגיש את הבקשה כאמור בסעיף 26ג בצירוף העתק הפנייה לבעל מתקן התשתית. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> זה בעצם סעיף שמדבר על תיאום, תיאום תשתיות, פנייה לכל בעלי מתקני התשתית, כדי לתאם איתם את התשתיות הקיימות בקרקע לפני שבעצם מגישים את הבקשה לגורם המאשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני רק רוצה לציין שבעצם הסעיף הזה הוא לא סעיף חדש. הוא פשוט פוצל - - - << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> נכון. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> - - - מסעיף 26(ד) שהיה, שריכז בעצם גם את הפנייה המקדמית לבעל התשתיות וגם את הפנייה לאחר הגשת הבקשה. וחשבנו שזה יותר נכון שזה יהיה בסדר כרונולוגי ולכן בעקבות ההערה שלנו זה פוצל לסעיף נפרד, אבל היה קיים בסעיף מקורי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> והכנסתם אותו, עכשיו הכנסתם אותו. זה הכול באדום. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> הוא היה בסעיף, כל החלק הזה היה בסעיף 26(ד) ופשוט הזזנו אותו במקום. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> הכוונה היא שבהצעת החוק, הסעיף היה, הוא פשוט הוזז למקום אחר ופוצל. זה כל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יופי. יש למישהו הערה? לא. אז תמשיכי לקרוא. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> בקשה לאישור בהליך מהיר 26ג. (1) בקשה לאישור בהליך מהיר תוגש בידי בעל רישיון חלוקה (בסעיפים 26ד עד 26ה – המבקש) למהנדס הוועדה, ולעניין מיתקן גז שאינו במרחב תכנון מקומי כאמור בסעיף 12 לחוק התכנון והבנייה – למתכנן המחוז, ותכלול את המידע והמסמכים המנויים בתוספת הראשונה. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> בעצם כל החלק שעכשיו מחוק זה חלק שעבר לתוספת, שמפרט את המסמכים שחייבים, ומה בדיוק צריך לכלול התשריט שכולל הצרופות של הבקשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. תקראי את זה אחר כך? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> גם זה לבקשת הייעוץ המשפטי של הוועדה, שביקש מאתנו לעשות את זה והסכמנו. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> גם, גם פה הזזנו בעצם את כל הפרטים היותר טכניים, שחשבנו ש-א' יהיה יותר קל ככה לקרוא את החוק בצורה רציפה ולהבין את המשמעויות שלו. ובנוסף, לאפשר איזה שהיא גמישות, לתקן את הדברים המאוד טכניים האלה בצורה יותר קלה מאשר לחזור לוועדה בעצם לגבי העניינים האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, תמשיכי לקרוא. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> (ב)(1) על בקשה לאישור בהליך מהיר יחתום בעל רישיון החלוקה שמגיש את הבקשה. (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), כל מסמך ממסמכי הבקשה או נספחיה יהיו חתומים בידי מי שערך אותם. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> סעיף 26ג בעצם מסביר לנו איך להגיש את הבקשה, כמו שאמרנו, עם כל הפרטים בתוספת. סעיף 26ד - קבלת הערות לאחר ההגשה. בעצם החלק המחוק זה חלק שהקראנו קודם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל מחקנו את זה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> זה הועבר, זה מה שנאמר מקודם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את צריכה לעבור לעמוד 9 עכשיו. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> נכון. אני בעמוד 9. (א) בסמוך לאחר הגשת הבקשה, יודיע המבקש לכל בעלי מתקני התשתית ובעלי המקרקעין שבתחום הבקשה על הגשת הבקשה, ויצרף להודעה את הבקשה שהגיש בהתאם להוראות סעיף 26ג והמידע והמסמכים המפורטים בתוספת הראשונה; בהודעה כאמור יציין המבקש כי באפשרות בעל מתקן התשתית או בעל המקרקעין לשלוח את הערותיו לבקשה למהנדס הוועדה או למתכנן המחוז, שאליו הוגשה הבקשה, לפי העניין, עם העתק למבקש בתוך 15 ימים, ובנוסף, כי יראו את בעל מתקן התשתית או בעל המקרקעין שלא הגישו הערות כאמור כאילו הסכימו לבקשה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ו); הערות לבקשה לפי סעיף זה יוגשו בתוך 15 ימים מיום מסירת ההודעה על ידי המבקש. (ב) הודעה לבעל מקרקעין לפי סעיף קטן (ג) תימסר או תישלח לבעל המקרקעין לפי הנחיות המפורטות בתוספת השנייה. זה צריך להיות א'. ובעצם ההוראות אלה גם כן יעברו לתוספת השנייה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> גם פה, בעקבות הערה שלנו שהעדפנו את הפרטים היותר טכניים שיהיו, יפוצלו לתוספת ולא יהיו פה בלב החוק. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> (ג) לא קיבל מהנדס הוועדה או מתכנן המחוז שאליו הוגשה הבקשה, את הערותיו של בעל מתקן תשתית או בעל מקרקעין לבקשה, במהלך התקופה שנקבעה לכך, יראו את בעל מתקן התשתית או בעל המקרקעין כאילו הסכים לבקשה לאישור בהליך מהיר, והמהנדס או המתכנן כאמור, יחליט בבקשה כגורם מאשר, כאמור בסעיף 26ה; הוגשו למהנדס או למתכנן כאמור הערותיו של בעל מתקן תשתית, יחליט בבקשה כאמור בסעיף 26ה; הוגשו למהנדס או למתכנן כאמור את הערותיו של בעל מקרקעין במהלך התקופה שנקבע לכך, יעביר את ההערות שהתקבלו לרשות הרישוי המקומית לצורך החלטתה בבקשה כגורם מאשר, כאמור בסעיף 26ה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם מישהו יש לו הערה בדרך, שיבוא ויגיד. כן, תמשיכי לקרוא. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> אני רק אגיד, בעצם בסעיף הזה אנחנו מאפשרים, אחרי הגשת הבקשה פנייה נוספת לבעלי מתקני התשתית וגם פנייה לבעלי המקרקעין שבתחום הבקשה. ויש להם אפשרות תוך 15 ימים למסור את הערותיהם. אנחנו נוסיף גם סעיף שיסדיר את האפשרות, שיבהיר בצורה ברורה שיש אפשרות עקרונית להגיש הערות ויחדד את הנקודה הזאת. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זה בעקבות בעצם הערה שלנו, שאמרנו שחסר פה פשוט ההסדר העקרוני שמאפשר להגיש הערות לתכנית על ידי בעלי מקרקעין ועל ידי בעל מתקן תשתית. אני יכולה להקריא נוסח מוצע בעצם שכבר הוסכם עליו לסעיף העקרוני. בעל מתקן תשתית ובעל מקרקעין שבתחום הבקשה רשאים להגיש הערות לבקשה למהנדס הוועדה או למתכנן המחוז שאליו הוגשה הבקשה לפי העניין. הערות לבקשה לפי סעיף זה יוגשו בתוך 15 ימים מיום מסירת ההודעה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) על ידי המבקש. קיבלו מהנדס הוועדה ומתכנן המחוז, לפי העניין, הערות לבקשה, ישלחו העתק מההערות למבקש. ובנוסף, אנחנו חושבים שצריך לדייק בהתאם את הכותרת של הסעיף ולקרוא לו משהו בסגנון הערות, הגשת הערות לבקשה, עם איזה שהוא תיקון נוסח כפי שנחליט. ולתקן את סעיף קטן (ב) בהתאם. צריך למחוק את הסיפה שלו שמתייחסת למניין הימים של הגשת ההערות, כיוון שהתייחסנו לזה כבר במסגרת הסעיף המוצע, העקרוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, מוסכם? אוקיי, תמשיכי. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> רק הערה נוספת לסעיף הזה. בעצם האופן משלוח, אופן משלוח ההודעה שנמצא בסעיף קטן (ב) הנוכחי מתייחס רק להודעה לבעל מקרקעין. וחשבנו שיש מקום להוסיף את אופן משלוח ההודעה לבעלי תשתית. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> כן. זה גם אנחנו נדייק. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> מה? << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> נדייק את זה בנוסח. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> מצוין. אז נציע בעצם לקראת הדיון הבא. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> עלינו זה מוסכם, כמו שדיברנו. << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו, סליחה. אופן משלוח ההודעה לבעל מתקן התשתית, אמרנו, דיברנו שאולי נעשה שכפי שייקבע יש שם מערכות דיגיטליות של תיאום תשתיות. ואנחנו לא רוצים להתייחס. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אין בעיה. כרגע אין פשוט שום התייחסות לזה. אז רק אפשר לחשוב על אופן משלוח ההודעה. << דובר >> קריאה: << דובר >> כרגע כתוב באופן דיגיטלי. באופן דיגיטלי - - - << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זה כתוב בסעיף 26(ב)(1) רק לעניין הפנייה המקדימה. << דובר >> קריאה: << דובר >> נכון. אז אפשר להעביר את אותו נוסח, לצורך העניין, גם להודעה הזאת. לא נרצה פירוט נרחב מזה כדי לא לצמצם. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לא, אני לא מדברת על פירוט. פשוט כרגע אין התייחסות בכלל. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> ברשותכם, אנחנו ביקשנו בהערות שלנו שלא יהיה משלוח פרטני של הודעות. אלא כמו בסעיף 25 לחוק משק הגז הטבעי, יהיה פרסום. פשוט. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> על מה אתה מדבר? על בעל מקרקעין או מתקן תשתית? << אורח >> גלעד שי: << אורח >> פרסום לפי, לא יודע, יש לך פה את מספרי הסעיף. << אורח >> חן שפירא: << אורח >> בעלי מקרקעין לצורך העניין. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> רגע, תחזור עוד פעם, שנייה רגע. אני לא בטוח שהבנתי. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> אנחנו רוצים פרסום כמו בסעיף 25. לא משלוח הודעות. צריך להבין, אנחנו מתמודדים עם הדברים האלה בשטח. כשאתה בא לרשות מקרקעי ישראל ומתחיל לברר מי בעל המקרקעין, אחרי שהוא מקבל תשובה, אולי אחרי כמה חודשים מי רשימת בעלי המקרקעין אתה מגלה גם מלא כתובות לא נכונות. למה לא לעשות, בתכנית העבודה שאתם מחמירים אתם קובעים שאפשר לעשות פרסום. פה אתם דורשים משהו יותר גרוע? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> תחזור עוד פעם על זה. << אורח >> חן שפירא: << אורח >> אנחנו מעדיפים פרסום במקום מסירת הודעה. התהליך של מסירת הודעה הוא תהליך ארוך, הוא כרוך באיתורים מורכבים. לא תמיד זה טריוויאלי הנושא הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תמיד עושים את שניהם, גם פרסום וגם מסירת הודעה. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> לא, בתכנית עבודה, דווקא בתכנית עבודה פרסום וזהו. סעיף 25 שזה הסעיף המחמיר לגישתם, אומר רק פרסום. למה אתם מחמירים פה על משהו שב-25 - - - << אורח >> תהילה בורר: << אורח >> אבל איך אתה יכול לדעת שכולם ידעו מזה? זאת אומרת - - - << אורח >> גלעד שי: << אורח >> מה? << אורח >> תהילה בורר: << אורח >> איך אתה יכול לדעת שהפרסום הגיע לכולם? << אורח >> גלעד שי: << אורח >> יש פרסום, יש הצבת - - - << אורח >> חן שפירא: << אורח >> איך אני יודע בתכנית או בכל הליך אחר של פרסום? << אורח >> גלעד שי: << אורח >> יש הצבת הודעות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, מה העיריות אומרות על זה? יש לכם איזה התייחסות? << אורח >> גלעד שי: << אורח >> שלט קטן עם מודעה. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> רגע, אני אומר, בתכנית עבודה לרשת חלוקה מדובר על עשרות קילומטרים, על עשרות קילומטרים של תשתית. כמו בתכנית, כמו בתכנית של תכנון ובנייה. ואנחנו עושים כאן הבחנה רגע, אנלוגיה בין הליך תכנון מול הליך רישוי. בהליך תכנון, תכנית גדולה, לא שולחים הודעות אישיות. מפרסמים הודעות בשלטים, בעיתון, ברשומות. זה הליך תכנוני. הליך רישוי שולחים הודעות אישיות. תכנית קטנה של עד 3,000 מטרים, שולחים הודעות אישיות והפקדה. וגם בהליך רישוי כזה, כשמדובר על בעל קרקע אחד או שניים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא עושים את השניים ביחד? עודים גם פרסום וגם זה. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> בהקלות עושים גם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בהקלות. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> - - - גם עושים פרסום בעיתון בהקלות וגם עושים הודעות אישיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז זה לא כמו הקלה, כי אתה נותן להם פה, נותן להם קרדיט גדול מידי. תן להם לפחות - - - << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> מאחר שפרסומים בעיתון אנחנו לא חושבים שזה איזה הליך מוצלח מאוד לאתר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, גם זה וגם זה. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> אז אנחנו לא חשבנו שהליך, בוא נגיד שאם אני מוסר הודעה אישית, בסוף - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. מה העמדה של הרשויות? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> - - - על ההליכים שאנחנו מדברים זה לא הרבה בעלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לכם עמדה? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> מצטרפים למינהל התכנון. לא, אין לנו עמדה בנושא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, יפה. מה שמינהל התכנון אומר, רבותיי. בסדר? תמשיכי לקרוא בבקשה. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> החלטה בבקשה לאישור בהליך מהיר 26ה. (א) הגורם המאשר יחליט אם לאשר בקשה לאישור בהליך מהיר או לדחותה, בתוך 20 ימים מתום התקופה להעברת ההערות בהתאם להוראות סעיף 26ד; הגורם המאשר לא יקבע תנאים לאישור הבקשה, למעט לעניין אופן ביצוע העבודה המבוקשת ולעניין החזרת השטח לקדמותו בתחום ביצוע העבודה לאחר סיום העבודות; הגורם המאשר ישלח עותק של ההחלטה למגיש הבקשה ולרשות הגז הטבעי בתוך 3 ימים מיום קבלתה. (ב) החלטת הגורם המאשר כאמור בסעיף קטן (א) תונחה על פי שיקולים תכנוניים ומהתוכניות החלות לפי חוק התכנון והבנייה ובשים לב להערות בעל המקרקעין ופוטנציאל הפגיעה בתשתית אחרת שעלול לגרום לפגיעה סביבתית חמורה ביותר ובלתי הפיכה, ועל פי אלה בלבד; הגורם המאשר לא ידרוש מהמבקש מסמכים, פרטים וצרופות נוספים, מעבר למפורט בסעיפים 26ג ו־26ד. (ג) לא התקבלה החלטת הגורם המאשר בתוך 5 ימים מתום התקופה שנקבעה בסעיף קטן (א) לקבלת ההחלטה על ידי הגורם המאשר, יראו את הבקשה לאישור בהליך מהיר כאילו אושרה. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> בעצם הסעיף הזה מסדיר את אופן קבלת ההחלטה. את הסמכויות שיש לגורם המאשר ואת מגבלות הסמכות שלו. וקובע שתוך, יש לו 20 יום לקבל את ההחלטה ו-5 ימים נוספים שאחריהם יראו את הבקשה כאילו אושרה. לגבי הסעיף הבא, הסעיף שעסק בערר, אנחנו רוצים לעשות, אנחנו מציעים לתקן את הסעיף. אנחנו נביא את הנוסח לקראת הישיבה הבאה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה סעיף? << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> 26ו. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> רק דקה. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> אתם רוצים להסביר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אין בעיה, שיביאו את זה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> קודם כל מקריאים אבל ואז. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> סליחה. מתנצלת. ערר על החלטה בבקשה לאישור בהליך מהיר 26ו. (א) החליט הגורם המאשר לדחות את הבקשה לאישור בהליך מהיר, או לאשר את הבקשה בתנאים, רשאי מגיש הבקשה לאישור בהליך מהיר לערור על החלטה כאמור, בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו. << דובר >> קריאה: << דובר >> רגע, אתם אומרים שאתם משאירים את הסעיף הזה? << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> רגע, אני חרגתי מהסדר. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> היא תקריא רגע. אבל רק במשפט. אנחנו משאירים את אותו מנגנון, רק אנחנו מחליפים את זה עם מנגנון של הערר להעברת בקשה לעוד, נקרא לזה עוד גורם שיכול, נקרא לזה לבחון את הבקשה. אבל את זה, למען הסדר הטוב רגע נקריא ואז נסביר את זה. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> השינוי הוא טרמינולוגי. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> כן. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> קצת טרמינולוגי. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> שנייה, בואו נסיים להקריא את הסעיף ואז אפשר יהיה להסביר את השינוי המבוקש. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> (ב) הערר יוגש לרשות הרישוי, ולעניין זה הרכבה לא יכלול את מהנדס הוועדה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא? דרך אגב. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> כי הוא - - - << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> כי הוא הגורם שהיה בהליך הקודם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, נו, מה זה משנה? אבל הוא יש לו מה להגיד פה. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> אז אני אמשיך לקרוא. (ב) - - - ואם הגורם המאשר הוא מתכנן המחוז - לוועדת המשנה לתוכניות עבודה כמשמעותה בסעיף 119ז לחוק התכנון והבניה, להלן "הגורם המוסמך לדון בערר". (ג) מגיש הערר יעביר העתק מהערר לגורם המאשר, והגורם המאשר יהיה רשאי להשיב לערר בתוך 7 ימים מיום שהועבר לידיו הערר. (ד) החלטה בערר תינתן בתוך 30 ימים מיום שהוגשה תשובת הגורם המאשר לערר, כאמור בסעיף קטן (ג), או מיום שחלף המועד להגשת התשובה כאמור, לפי המוקדם, ותישלח למגיש הערר, לגורם המאשר, לרשות הגז הטבעי ולוועדה המקומית שתחום הבקשה נמצא בתחומה. (ה) קיבל את הערר הגורם המוסמך לדון בערר, יאשר את הבקשה בהתאם להחלטה בערר. (ו) בערר לפי סעיף קטן זה, מנהל הרשות או עובד הרשות שמינה לעניין זה, יוזמן לדיון בערר ויהיה רשאי להביע את עמדת הרשות בנוגע לערר. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> הכוונה המקורית שלנו בעצם לא הייתה לייצר פה איזה שהוא ערר שהמוקד שלו הוא משפטי, אלא לייצר איזה שהיא בחינה נוספת, כמו שיש בסעיף 25(א). דרור, אתה רוצה להרחיב? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> כן, אני אומר. הנוסח, הנוסח שהממשלה הציעה בתחילה כלל את המינוחים "ערר", אבל "ערר" הקונוטציה שלו היא משפטית. מוסדות התכנון שעוסקים בעררים הם מוסדות תכנון שעומד בראשם משפטן. ואנחנו כאן לא רצינו בסוף שההליך הזה ייהפך להיות איזה שהוא הליך משפטי של טיעונים משפטיים והכרעה בערר משפטי עם החלטה משפטית וכו'. אלא לשמור על המהות התכנונית. אז אם רשות הרישוי לא נתנה, היא נתנה החלטת דחייה עוברים לרשות הרישוי המחוזית. רשות הרישוי המחוזית היא מוסד תכנון. אנחנו בעצם לא רוצים לקרוא לזה ערר, אלא רוצים לקרוא לזה העברת הבקשה לרשות הרישוי המחוזית. שתבדוק את הבקשה מחדש. כמובן צריך לטעון בפניה, נותנים אפשרות למהנדס הוועדה שדחה את הבקשה לטעון את טענותיו, אבל ההחלטה היא החלטה תכנונית במהותה. ואני חושב שזה ייטיב עם כל הצדדים. << דובר >> קריאה: << דובר >> ולכן אנחנו גם חושבים שהמהנדס לא צריך להיות חבר הוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי, בסדר. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בעצם זה דומה לסעיף 25 - - - << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> כן, נכון. זה בעצם דומה למנגנון שקיים היום במצב שתכנית עבודה לרשת חלוקה, שאם לא מקבלים החלטה במועד, לא מקבלים החלטת דחייה, אז אפשר להעביר את התכנית לוועדת משנה לעררים של המועצה הארצית. הוועדה ייעודית שעוסקת בתכניות עבודה ולא ועדת משנה לעררים רגילה שבראשה עומד משפטן. << דובר >> קריאה: << דובר >> הכוונה היא למנגנון שכבר קיים היום. אמנם משהו אחר, אבל אנחנו מעתיקים את אותו קונספט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנו. << דובר >> קריאה: << דובר >> מה קובעת היום? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, לא, זה מנגנון אחר, זה בעולם אחר. אבל באותה תפיסה שאומרת שאתה מעביר לעוד מוסד תכנוני. זה הכוונה. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> כיום הרכבה הוא חברים מבין חברי, ועדת המשנה שיושבת כוועדת משנה של המועצה הארצית לתכניות עבודה הרכבה הוא חמישה חברים מבין חברי המועצה הארצית. כאן אנחנו מדברים על אם החליט המהנדס, ילך לרשות רישוי גז המחוזית, הרגילה, שעוסקת במתקנים. ואם רשות רישוי גז החליטה, כי זה היה בשטח גלילי, אז ילך לאותה ועדה שעוסקת היום בתכניות עבודה. זה שומר על ההיררכיה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אנחנו בעצם נגבש סעיף מוצע חלופי ונעביר את הנוסח שלו לוועדה לפני הדיון הבא. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> ברוח העקרונות שדיברנו. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כמובן. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> מפת עדות 26ז. עם סיום ביצוע העבודות לפי הבקשה לאישור בהליך מהיר, יגיש בעל רישיון החלוקה מפת עדות כפי שנקבע לפי סעיף 261(ד)(4) לחוק התכנון והבנייה לכל אלה: (1) למהנדס הוועדה, ובוועדה מקומית לפי סעיף 19 לחוק התכנון והבנייה, גם למהנדס הרשות המקומית שבתחומה הוקם מיתקן הגז; (2) לרשות הארצית לכבאות והצלה; (3) לרשות הגז הטבעי. (ב) על גבי מפת העדות יסומנו המגבלות שיחולו בשל מיקומו של מיתקן הגז כפי שבוצע. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> גם פה, התיקונים שבוצעו בנוסח שבפני הוועדה הם תיקונים נוסחיים בעקבות הערות של הייעוץ המשפטי לוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע, ביקש אותנו בזום ברק פלד, משברון. לגבי הנושא של סעיף הערר. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> סליחה, מי זה? סליחה, לא שמענו, מי זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לסעיף הקודם פשוט. << אורח >> ברק פלד: << אורח >> שומעים אותי עכשיו? שומעים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, שומעים. << אורח >> ברק פלד: << אורח >> אנחנו, אנחנו אין לנו בעיה עם הסעיף, רק אנחנו חושבים שצריך להכניס לסעיף הערר גם את היכולת של חברת תשתית להביע את, לעשות שימוש בסעיף עצמו. כי כרגע זה נראה שהוא נתון רק לחברות החלוקה בלבד וחברות תשתית אם יש להן איזה שהן הערות לא יכולות לעשות בו שימוש. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אנחנו לא מסכימים. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> צחי, אתה רוצה להסביר למה? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> משום שאנחנו מדברים, כל הקונספט הוא, כמו שהסברנו, זה הליך מהיר. זה הליך שנועד להתחיל את האירוע. אם המוסד התכנוני מצא לנכון אנחנו לא חושבים שיש היגיון לאפשר. וכמו שאמרנו, זה לא ערר. אנחנו שוב אומרים, בגלל זה גם תיקנו את המינוח. התפיסה היא לא עררית, אלא כמו שנאמר פה, רישויית. דרור הסביר את זה אפילו הרבה יותר טוב ממה שאני מסביר את זה עכשיו. ולכן אנחנו לא חושבים שצריך לייצר פה עוד איזה שהוא מנגנון מיותר. אנחנו מזכירים שכל המטרה פה היא לקצר תהליכים, היא לחבר כמה שיותר את מי שכבר נמצא בסמוך לרשת מוקמת ומתוכננת. ולכן באיזונים האלה, לטעמנו, זה הדבר הנכון. ולכן זה מה שהצענו. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> אני רוצה להוסיף - - - << אורח >> ברק פלד: << אורח >> אבל אם זה יפגע בתשתיות שלנו או צמודות לתשתיות שלנו, ויש הערות שלנו שמתעלמים מהן לגמרי. אז לפחות שיהיה לנו את האפשרות להביע אותן בצורה מסודרת גם מעבר לאותו דיון. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> רק לעניין הזה אני, אם תוכלו לאשר אם מה שאני אומרת זה נכון. בעצם ההערות שחברות, שבעלי התשתיות מעבירים - - - << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> סליחה, לא שמעתי. עוד פעם? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> הם מועברים גם הם בעצם במסגרת הבקשה. נכון? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> לא, רק צריך לומר שגם היום במסלול תכנית עבודה לרשת חלוקה אין זכות ערר על אישור תכנית עבודה לרשת חלוקה ועל דחיית התנגדות או הערות שהעביר בעל תשתית או כל גוף אחר במהלך ההליך. אין שום סיבה להכניס זכות ערר בהליך הזה, כשהיא לא קיימת בהליך של תכנית עבודה לרשת חלוקה. << אורח >> ברק פלד: << אורח >> אבל אם אתם נותנים אותם לחברות החלוקה ובטח - - - שיכולות להיות תשתיות מהותיות כמו שלנו, לפחות אם מישהו מתעלם מההערות שלנו ומתעלם מהפגיעה שיכולה להיות, לפחות שיקשיבו למה, מעבר לאותו גורם. שנוכל להעלות את זה כדי שמישהו יקשיב. יכול להגיד אוקיי, יש משהו בטענות שלהם. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> שוב, להבנתי ההערות כן עוברות גם - - - << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> כל המסמכים שהועברו, שוב, צריך אבל להבין. אם המהנדס אישר, הרי הערה בדרך כלל, זאת אומרת טענה של בעל תשתית כזה או אחר תהיה ככל הנראה לא אם התכנית נדחתה, אלא אם התכנית אושרה. מצב שהתכנית אושרה אין זכות ערר ולא מגיעים, לא מגיעים לגוף נוסף כדי לקבל החלטה. מי שיש לו טענה כנגד מוסד התכנון שקיבל את ההחלטה, הפתרון שלו הוא עתירה מנהלית. גם היום על תכנית עבודה אין אפשרות להגיע לערכאת ערר. << אורח >> ברק פלד: << אורח >> הפתרון הוא כרגע רק לחברות התשתית עצמן, שאם יש להן הערה שלהן שלא מתקבלת, אז להן יש את המסלול הזה. אבל חברות התשתית, זה אני מדבר על חברות החלוקה. חברות התשתית אין להן את המסלול הזה, זה מיועד רק לחברות החלוקה בלבד. בטח שהמשמעותיות האלה והקווים נוגעים אחד בשני. והם נמצאים בסמיכות ויש להם השפעה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> שוב, כמו שאמרנו, המטרה פה לקצר תהליכים. אנחנו חושבים שזה האיזון הנכון. צריך גם לזכור שלחברות תשתיות יש פה שני שלבים בתוך השלב הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתנו, נתנו תשובה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> להגיד הערות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבקשה לא מתקבלת, אני מאוד מצטער. בואו תמשיכו להקריא. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> אופן הגשת בקשה וערר 26ז1. (א) בקשה וערר לפי סעיף 26ו יוגשו בכתב, באופן דיגיטלי; הודעה או החלטה של גורם מאשר או גורם שהחליט בערר בהתאם להוראות סעיף 26ו(ב) יימסרו באופן דיגיטלי. (ב) מנהל מינהל התכנון, בהסכמת מנהל רשות הגז הטבעי, רשאי, אם ראה צורך בכך, לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון הודעה בדבר האופן הדיגיטלי שבו יש להגיש בקשה וערר כאמור בסעיף קטן (א) ולמסור הודעה והחלטה; פורסמו הנחיות בהתאם להוראות סעיף קטן זה, יוגשו או יימסרו המסמכים כאמור בהתאם להנחיות שפורסמו. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אנחנו ביקשנו גם את הסעיף הזה להוסיף כי חשבנו שצריך להיות בעצם סעיף שמסדיר את אופן הגשת הבקשה. רק אני מעירה פה שהכותרת היא "אופן הגשת בקשה וערר". ובעצם זה מגדר את, קובע את הקווים הכלליים של איך הבקשה תוגש ומאפשר לקבוע הוראות נוספות בעניין הזה ולהוסיף להוראות שנקבעו בחוק על בסיס מה שנקבע. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> וגם בסעיף הזה, כמו בסעיפים אחרים, אנחנו נעשה את ההתאמות הנדרשות מזה ששינינו מערר לבקשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, תמשיכו לשבת, אין בעיה. הלאה. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> טפסים 26ח. מנהל מינהל התכנון, בהסכמת מנהל רשות הגז הטבעי, רשאי, אם ראה בכך צורך, לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון טפסים הכוללים את פרטי המידע לפי סעיפים 26ג ו־26ד, ופרטים אלה בלבד, טופס להגשת בקשה לאישור בהליך מהיר; פורסמו טפסים בהתאם להוראות סעיף קטן זה, יוגשו המסמכים כאמור בהתאם לטפסים שפורסמו."; << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> טל, את רצית. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> יש פה שתי הערות שלנו. אחת זה בעצם שאלה עקרונית למשרד המשפטים, לנטע. אנחנו רוצים להבין לפי הנוסח של הסעיף שבעצם מתייחס לפרסום טפסים הכוללים את פרטי המידע לפי סעיפים 26(ג) ו-26(ד) ופרטים אלה בלבד. אנחנו רצינו לשאול האם הוא בעצם מבחינתכם מאפשר די גמישות למנהלים לקבוע טפסים שהם ממצים ונוחים ואיזה שהיא גמישות לשנות אותם לאורך הזמן. להוסיף פרטים של המבקש שנדרשים וכדומה. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> נטע שפירא ממשרד המשפטים. התשובה היא שהניסוח המצומצם נועד כדי לענות גם על שאלת הסמכות. מה בעצם הוסמך מנהל מינהל התכנון לקבוע. והחשש הוא שבאמצעות קביעת טפסים אתה לפעמים מוסיף טפסים, לפעמים מוסיף צרופות, דברים שבעצם לא היה סמכות מראש לקבוע אותם כחלק מהליך שמגישים. לכן הנוסח הוא מצומצם. אם מדובר בשינויים טכניים, בסוף צריך גם תעודת זהות וגם ח"פ, אז זה כנראה במסגרת שיקול הדעת הסביר של מנהל מינהל התכנון. הוא יוכל להוסיף ולשנות. אין לי אומדן בגמישות מ-1 עד 10 איפה הדבר הזה, אבל זאת הכוונה. הכוונה היא לצמצם שלא תהיה אפשרות להוסיף דרישות נוספות במסגרת קביעת הטפסים. כך שפעולתו של מנהל מינהל התכנון תהיה בהתאם לסמכות שנתונה לו בחוק. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> מלבד כמו שאמר נטע, דברים אלמנטריים שהם בסיסיים לתוך העניין. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כמו פרטי המבקש וכדומה. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> נכון. פרטים טכניים. אפשר להוסיף בחקיקה "המנהל יוכל להוסיף ולשנות פרטים טכניים", אבל זה נראה לנו מיותר בנסיבות. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בסדר גמור. הדבר השני, פשוט בנוסח שהעברנו נפל, נפלה איזה שהיא טעות לגבי הנוסח שהוסכם. מה שאנחנו מציעים בעצם שהסעיף הסמכה יהיה טיפה יותר רחב ויתייחס לזה שבעצם הטפסים יוכלו להיות טפסים להגשת, רגע. הסמכות בעצם היא תהיה לקביעת טפסים ליישום סעיפים 26(ב) עד 26(ח). שבעצם מאפשר לו לקבוע כל טופס שהוא מוצא לנכון כדי ליישם את זה. ובהתאם להוריד את המשפט "לרבות טופס להגשת בקשה לאישור בהליך מהיר" שמבחינתנו מתייתר ברגע שהסמכות מתרחבת לכל טופס שרלוונטי לטובת יישום ההליך. אנחנו, בגלל שאנחנו בעצם כרגע נמצאים במעבר, אנחנו קודם נתייחס לעוד תיקון שנדרש בסעיף 28 לחוק. ובעצם אחר כך נעבור לתוספת להשלים את ההקראה של הסעיפים שנוגעים להליך המהיר ונחזור לאמות המידה. לגבי הצורך בתיקון 28, אתם רוצים שאנחנו, שאני אסביר? אתם רוצים אתם להסביר? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> סעיף 28 בחוק נוגע לאפשרות של מי שנפגע מתכנית עבודה לרשת חלוקה לתבוע בעצם פיצויים בתמורה לפגיעה, כנגד הפגיעה. ואנחנו סבורים שנכון יהיה להחיל את אותו מנגנון שקבוע שם גם על אישור של בקשה בהליך מהיר. אין שום סיבה שמי שנפגע מהליך מהסוג הזה לא יקבל פיצוי ומי שנפגע מתכנית עבודה לרשת חלוקה כן יהיה זכאי לפיצוי. ולכן בעצם התיקון המוצע כאן הוא להחיל את סעיף 28 גם במסלול הזה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אז בעצם אין כרגע בהצעת החוק, היא לא כוללת כרגע תיקון של סעיף 28. ובעקבות מה שדרור אמר אנחנו מציעים להוסיף להצעת החוק סעיף, לסעיף 28, אחרי סעיף 28(ד), סעיף בנוסח, כמובן בכפוף לתיקוני נוסח שאולי יידרשו, את סעיף ד(1) "נפגעו על ידי אישור בקשה בהליך מהיר לפי סעיפים 26(א) עד 26(ח) מקרקעין שמתקן הגז נמצא בהם או מקרקעין הגובלים עמם, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בשינוי זה. במקום יום תחילתה של התכנית יבוא "יום אישור הבקשה בידי הגורם המאשר". בהתאם יש לתקן תיקון עקיף לחוק התכנון והבנייה, שבעצם בסעיף 12(ז) פסקה 3 נקבעות הסמכויות של? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> של ועדת ערר לפיצויים ולהטלי השבחה שהיא, היא ועדת הערר שדנה בפיצויים לעניין סעיף 28 ולכן נכון שהיא תדון גם בפיצויים לעניין ההליך. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אז בעצם אנחנו מבקשים לעשות את שני התיקונים האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז זה השינוי שאתם צריכים. << אורח >> חן שפירא: << אורח >> אנחנו פה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> סליחה רגע. מי יפצה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> העירייה. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> חברת החלוקה. חברת החלוקה מפצה. אבל הפורום שדן - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> העיריות מפצות. זה הטל השבחה. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> - - - בערר על פיצויים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם גובים הטל השבחה? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> - - - זה ועדת ערר לפיצויים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הטל השבחה, תגידי לי, הם יכולים לגבות בדברים האלה? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> לא. הטל השבחה לא, זה לא נחשב תכנית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. ככה היינו - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אם הם היו יכולים לגבות היה כבר תכניות בלי סוף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רואה איך הם מתעוררים לחיים הרשויות? << אורח >> חן שפירא: << אורח >> רגע, אנחנו רק נצטרך לראות פשוט את הנוסח, כי זה נוסח שעוד לא ראינו. ויש פה, יכולות להיות פה השלכות גם לנושא של החרגה של שטחי צרכן, שנקבל בוודאי פיצויים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי ישלם, מי ישלם את הפיצוי? מי משלם את הפיצוי? << דובר >> קריאה: << דובר >> חברות החלוקה. << אורח >> חן שפירא: << אורח >> זה יש פה השתת פיצוי ועוד לא - - - לראות את הסעיף לפני, עוד לא הספקנו לקרוא אותו. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בסדר גמור. אנחנו בעצם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה סעיף רציני - - - << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> רגע, רק ברשותכם להוסיף מילה. גם אם זה היה תכנית - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז למה - - - לא היו בהצעת החוק שלכם? מה, חיכיתם לכנסת בעניין הזה? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> רגע. רק כדי לדייק. אם היינו עושים הרי תכנית רגילה, אז היה ברור שחברת החלוקה, לפי חוק של גז טבעי הייתה צריכה לפצות. לפי אותו היגיון, אז כן צריך לייצר פה את הליך הפיצויים. אבל בסדר, נראה נוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה נראה? הבאתם חוק שאתם צריכים להעביר טרומית בגלל חוק ההסדרים. אז מתי אתם רוצים לראות? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בעצם לפני הדיון הבא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם צריכים לגמור את זה מהר מאוד. << אורח >> חן שפירא: << אורח >> אפשר גם להחריג את זה מחוק ההסדרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא נחריג הכול מחוק ההסדרים. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> הנוסח הוקרא, כן? החוק הוא קיים, הוא קיים והם יגיבו לנוסח הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דווקא את הפיצוי אתה רוצה להחריג? כדי שהוא יהיה - - - << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> לא, לא אמרתי להחריג, אמרתי נראה להם את הנוסח. הנוסח זה הנוסח שהייעוץ המשפטי הקריא. כמובן צריך לראות אותו בכתב כדי להתייחס אליו בצורה מסודרת. אבל זה עלה תוך כדי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם תראו את זה, ודאי שאתם תראו. מה נראה לכם, שיעבירו את זה בלי שתראו את זה? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> שני דברים. אני אתייחס למה שנטע אמר עכשיו. זה באמת משהו שעלה תוך כדי הדיונים שלנו, שבעצם יש פה איזה שהוא משהו שהוא חסר. כיוון שהנוסח של 28 הקיים מתייחס לתכניות וכרגע אנחנו מדברים על משהו שהוא אינו תכנית. אנחנו לא עושים פה שום שינוי מהותי בסעיף 28, אלא מוסיפים את האפשרות לפיצוי כמובן אם מישהו נפגע מאותו אישור של בקשה. אנחנו נעביר בעצם את התיקון המוצע הזה במסגרת הנוסח שיועבר לוועדה לקראת הדיון הבא. << אורח >> חן שפירא: << אורח >> באותה הזדמנות, כבר אם אתם מטפלים בסעיף 28, אנחנו מזכירים שב-28 יש 5 שנים, בעוד שב-197 יש 3 שנים. אז אולי כבר אפשר לסדר את ה-3 שנים על הדרך. ולסדר כבר, אם נוגעים בסעיף 28 בהקשרים האלה של פיצויים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה גם התעוררת לחיים אני מבין. << אורח >> חן שפירא: << אורח >> אם נוגעים בסעיף של פיצויים, אז לפחות ניישר את זה עם הסעיפים המתאימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אולי נריץ אותך, נריץ אותך לראשות העיר. באיזה עיר אתה? << אורח >> חן שפירא: << אורח >> אחר כך נסתבך עם השלטון המקומי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משהו, אתה רוצה להעיר משהו? זהו? אתם לא רוצים להגיב? טוב. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אנחנו נעבור להקראה של בעצם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, שנייה, לפני התוספת. הגענו לתוספת? יופי. עכשיו אני רוצה לשאול, איפה כל הדברים שדיברנו עליהם? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> רגע, רק בשביל - - - יש פה עדיין עוד סעיפים, אבל שאנחנו מדלגים עליהם, כי הם מסיימים את התוספת ואז עוברים לזה. זה לא סיימנו. התוספת, עוד פעם, כמו שאמרנו קודם, הם לבקשת הייעוץ המשפטי של הוועדה. אבל עדיין יש פה עוד כמה סעיפים שהם נושא אחר ואנחנו נסיים את התוספת ונחזור אליהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה סעיפים? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אז בעצם אנחנו מדלגים עכשיו על כמה סעיפים בהצעת החוק ואנחנו בעצם מגיעים לפסקה 6 לתיקון של סעיף 105. נכון? בעצם כל מה שדילגנו עליו קשור לאמות המידה ועליו נחזור כחטיבה אחת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז קודם כל, אני רוצה שיכניסו סעיף שמתייחס לכך שבתוך רשויות מקומיות, תאגידי מים, או רוצים חברות, תאגידים אחרים אין לי בעיה, יוכלו להגיש הצעות. צריך לתקן את חוק תאגידי מים בתיקון עדיף. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> הנושא הזה לא היה בעצם במסגרת הצעת החוק ואנחנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. יש הרבה נושאים שלא היו, את רוצה למנות אותם? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> - - - אנחנו נצטרך פשוט לבחון אותו. זה משהו שלא היה בפנינו מראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. גם יתר הסעיפים לא היו. זה לא רק שהממשלה רוצה, זה גם מה שאנחנו רוצים. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> רק לדייק, לפני שאנחנו עוברים לתוספת, סליחה, אנחנו צריכים גם את סעיף 49, כי זה אותו, זה חלק מאותו תהליך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה אחד. שתיים, מה קורה עם העניין הזה שאם אדם, אם מפעל מתחבר והוא רוצה לחזור בו, דיברנו על זה, מה קורה עם זה? איפה זה מופיע בסעיפים? << אורח >> משה גראזי: << אורח >> זה לא בתיקון חקיקה, זה בהחלטה של המועצה לעניין הטק - - - מה שדיברנו עליו בדיון האחרון, עדכנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, איזה עוד סעיפים היה שדיברנו עליהם? << אורח >> משה גראזי: << אורח >> נתג"ז בחלוקה שדיברנו. מוסדות ציבור גם דיברנו בדיון האחרון, איו"ש התייחסנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מכניס לנו את זה פה לחוק או זה בהחלטות? << אורח >> משה גראזי: << אורח >> לא, מול מוסדות ציבור, גם משרד הבריאות וגם הצבא, הצגנו את ההתקדמות שהייתה ופנינו שוב - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, רבותיי, אתם לא מבינים אותי טוב. << אורח >> משה גראזי: << אורח >> אז תסביר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנושאים האלה ייכנסו לחקיקה או בצורה אחרת. הדבר הזה יזוז. לא יכול להיות שבתי חולים לא יהיו חלק מהעניין בגלל תקציב. אין מצב כזה, תשכחו מזה. אז החוק הזה לא עובר בחוק ההסדרים. הנה אני אומר לכם, תחליטו, אתם רוצים שזה יעבור? << אורח >> משה גראזי: << אורח >> אז יש תקציב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם תלכו בדיוק כמו שאני אומר. אנחנו לא עובדים בממשלה, אנחנו עובדים בשביל הממשלה, אבל גם אתם עובדים בשביל הכנסת. ואנחנו עובדים ביחד בשביל הציבור. הנושא הזה ייפתר. לא יכול להיות שבתי החולים לא יהיו מחוברים בגלל, לא יודע, בגלל איזה שהיא בעיה של כסף. זה לא יכול להיות דבר כזה. << אורח >> משה גראזי: << אורח >> אז לגבי בתי החולים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם כל הכבוד לכם. << אורח >> משה גראזי: << אורח >> לגבי בתי החולים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בתי החולים עושים את השימוש הכי גדול בסולר. וזועמים הכי הרבה. הם הראשונים שצריכים לעבור לגז. מה זה הסיפור הזה? לא הבנתי. אל תמרחו אותי. אני רוצה את העניין הזה בתוך החוק. אם צריך תקציב, תציעו פה על התקציב. מי זה משרד הבריאות? יש פה מישהו ממשרד הבריאות? יופי. אתה, אני רוצה שבתי החולים יתחברו מהר ותגידו לי, תנו לי מועד שהם מתחברים. לא בעוד 4 שנים. << אורח >> דוד שמש: << אורח >> את הסוגיה אתה העלית, תקציב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אז תפתרו את הבעיה של התקציב. הנה, משרד האוצר פה. אם לא, החוק הזה לא עובר. תשכחו מזה. תעבירו את זה מצידי לוועדה אחרת. אני לא מוכן לעשות סתם חוק פריילוף, שבסופו של דבר הוא לא נותן שום דבר. עזוב, זה לא אצלי. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> אנחנו נציג לך את הפתרון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תציגו פתרון. זה, מה? אני מדבר אתכם סתם? אנחנו עושים ישיבות, מדברים ואחר כך אתם עושים מה שאתם רוצים? מה העניין הזה, אני לא מבין. << אורח >> משה גראזי: << אורח >> הצגנו את זה בדיון האחרון, שזה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הצגתם, אבל צריך למצוא פתרון. << אורח >> משה גראזי: << אורח >> אז אני אגיד, זה בסיכום התקציבי שיש לנו עם אגף תקציבים. יש תקציב להסבת מפעלים, שבתי חולים יכולים להשתתף. ולא מתקציב משרד הבריאות. כדאי לציין את זה. << אורח >> דוד שמש: << אורח >> כן, אבל זה חדש. << אורח >> משה גראזי: << אורח >> מה זה חדש? אתם לא חתמתם. << אורח >> דוד שמש: << אורח >> שמשרד בריאות, שבית חולים, מה? שבית חולים - - - << אורח >> משה גראזי: << אורח >> כן. << אורח >> דוד שמש: << אורח >> א', הייתה סוגיה - - - << אורח >> משה גראזי: << אורח >> יש 4 מחוברים, 8 שחתמו לאחרונה ואחרי פניות חוזרות ונשנות אליכם. << אורח >> דוד שמש: << אורח >> משה, ברשותך. כשאנחנו, כשנותנים הכללה נותנים כולל בתי חולים ממשלתיים, שאת זה אתם מחריגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה העלית את זה אז? << אורח >> דוד שמש: << אורח >> אתם נותנים רק לבתי חולים כמו למשל לעמק, כמו שאתם יודעים לקפלן, לבתי חולים, או לבית חולים שהוא לא ממשלתי. הסוגיה שלנו זה בבתי חולים ממשלתיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה חייב להיפתר. מה זה הדבר הזה? 14 שנה בתי חולים לא מחוברים? אני לא מבין את זה. אני לא מבין את העניין הזה, בחייכם. זה גם לא נעים להגיד את זה, שהממשלה לא מחברת את המתקנים שלה. מה זה? בחייכם. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> יו"ר הוועדה, אם אפשר רק לגבי תאגידי המים. זה נושא שאנחנו לא מכירים. אני גם לא מכיר את החוקים שחלים על תאגידי המים, על המגבלות שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה הנציג של מי? << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> משרד המשפטים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אה, יפה מאוד. אז בוא אני אסביר לך. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> זה פשוט צריך בחינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. אני אמרתי שאני עכשיו מעביר את זה? אני רק אמרתי תתייחסו לזה בחוק, זה הכל. דיברתי על זה עם האוצר, האוצר לא נגד זה, כי הוא מבין את, נכון? אני לא אומר משהו לא נכון. הוא מבין את המשמעות של העניין. כי איפה הבעיה? הבעיה שלוקח זמן, זה מהדיון שהיה. היה פה דיון. לוקח זמן לחברות מתוך העיר להתחיל להתעדכן, להביא אישורים של חברת החשמל, אישורים של זה, אישורים של זה. כי זה העברת תשתית תת קרקעית. ולכן הכי טוב זה לקחת מישהו שחי את זה בתוך העיר. שגם עושה את העבודה הזאת בלי קשר וגם מסוגל לעשות את זה מהר. ולכן אמרנו ניתן, תאגידי מים עושים את זה גם ככה, בנושא של צנרת מים וצנרת ביוב, באופן קבוע, הם פותחים את הקרקע כל הזמן, יודעים להתיישר מול העירייה. פשוט אנחנו רואים את הבעיה שתהיה קיימת בסופו של דבר. יבוא ראש עיר יגיד לך תעצור, אל תפתח את הכביש הזה וכן תפתח את הכביש הזה. והדברים האלה קורים. ובינינו, אם ראש עיר לא רוצה, אז אין כלום. הוא לא, הוא עושה בעיות. העובדים לא עובדים. אתה תיתן לו זה. אנחנו רוצים לפתור את הבעיה בתוך הערים, בחיבור הסופי של הערים הגדולות. בערים הקטנות אין בעיה, כי בקושי יש מפעלים שם. אתה מבין? אז כל הדברים האלה אנחנו רוצים עוד, עוד מישהו שיהיה קבלן ביצוע. הוא לא בא במקום החברות. הם רוצים עבודה, מגישים להם הצעה. עכשיו, תאגיד מים לא יכול לבצע את זה, כי זה לא בתחום העיסוקים שלו לפי חוק, לפי חוק תאגידי מים. אז אנחנו צריכים לעשות תיקון, תיקון בחוק הזה מאפשר להם להגיש את ההצעה. זה רק אופציה, זה לא דבר שמחויב לעשות אותו. אם הדירקטוריון לא ירצה ולגבי חברות תאגידים עירוניים כמו חברה כלכלית, גם היא, אני חושב שלה אין בעיה חוקית. נכון? החברה הכלכלית, לעשות את העבודה הזאת. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה פה שיתופי פעולה - - - << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> אני באמת לא יודע, אני מודה, יכול להיות, אגב, שזה רעיון מצוין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, תבדוק את זה. תבדוק את זה. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> פשוט יש פה שני דברים שרציתי לומר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עדכנתי גם את משרד האנרגיה וגם את משרד האוצר. באמת, את משרד המשפטים לא עדכנתי. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> לא, זה בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל רגע, אני מעריך שאתה יכול לבדוק את זה. אין בעיה. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> רק שני דברים שחשוב לומר: א', אני באמת לא מכיר. אני מבין קצת יותר טוב בגז ופחות בתאגידי מים. והדבר השני, בהיבט תהליך החקיקה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, זה תאגיד מים, זה תאגיד תשתית. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> אני מבין, אני מבין. הדבר השני רק שצריך לומר, אני לא, בגלל שאנחנו לא מספיק מכירים את זה, אנחנו לא יודעים מה ההיקף של הדבר הזה. ולצורך העניין - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה היקף? << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> מה המשמעות. אם אתה משנה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משמעות. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> - - - אם זה צ'ופצ'יק קטן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרי זה קבלן - - - << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> אם זה שינוי שעלה תוך כדי הנוסח. זה בסדר, אבל אם זה בעצם תיקון שהוא עומד בפני עצמו והוא משמעותי ביחס לפעילות תאגידי המים אני לא מכיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הוא לא משמעותי. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> אז צריך להפיץ תסקיר וקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה, כמה - - - << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> לכן אני לא מכיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אני אומר לך. בוא, אני קצת מתמצא בזה. כמה חיבורים, כמה עבודות יעשה תאגיד מים בנושא הזה של תשתיות גז? מעט מאוד. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> הלוואי, הלוואי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא משפיע על, זה לא משפיע. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> - - - בוא נישא תפילה שמאות. הלוואי ויתחברו מאות צרכנים. אין לי בעיה שיעשה הכל. אני רק אומר שבמסגרת הבחינה צריך לבחון את שני הדברים: גם לגופם של תאגידי המים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. אתה תבחן ואנחנו נכניס את זה לסעיף. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> והדבר השני זה את התקינות בסוף של תהליך החקיקה. שנעשה את זה כמובן בשיתוף פעולה ביחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני חושב שאתה לא צריך להתנגד לזה, באמת. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> אני לא אמרתי שאני מתנגד, חס ושלום. אמרתי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נבחן את זה, אני לא אומר לך שלא. אנחנו כן רוצים להכניס את זה לתוך החוק, כתיקון עקיף לגבי העניין הזה. כי זה מאפשר לבצע את העבודות. תסביר לי אתה כמה שנים אנחנו מנסים להתחבר? 14 שנה. תסביר לי אתה איפה היה משרד המשפטים עד עכשיו בנושא הזה? למה היה צריך לחץ כדי לפתור חלק מהבעיות? למה? אז אנחנו מעלים את העניין, את הסוגיה. אנחנו גם מעלים חלק מהפתרונות. אנחנו גם יש לנו מה להגיד, עם כל הכבוד למשרד המשפטים ולמשרד האוצר ולמשרד האנרגיה. גם לחברי הכנסת יש מה להגיד. ובעניין הזה, אנחנו רק עוזרים לכם, תאמין לי. אני לא צריך גז, אין לי מפעל ואין לי שום דבר. אבל תכלס אם אנחנו רוצים להוריד את יוקר המחייה ואת ההוצאות של המפעלים, שזה משפיע באופן ישיר על המוצר הסופי, אז הגיע הזמן שנזוז לכיוונים נכונים. זה הכל. מה? לא יכול להיות, לא, אני יודע שגם הם אשמים בחלק מהדברים. גם החברות. אבל אני לא באתי עכשיו להתעסק עם החברות. אז אני אומר, אין בזה שום דבר. זה תיקון מסוים בתוך חוק ההסדרים שמתייחס לעניין הזה. מה, מה לא בסדר? זה בדיוק שייך לחוק. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> חס ושלום. לא אמרנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אתה יכול להכניס סעיף עכשיו, לעשות לי מיליון - - - << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> לא, לא אמרתי לא בסדר, רק חס ושלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. אתם מכניסים לי פה מיליון סעיפים אדומים, זה בסדר. למה? כי אתם החלטתם? << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> אז אמרתי, רוב התיקונים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אני אומר - - - << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> רוב התיקונים הם נוסחיים, אגב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז גם זה קשור לחוק. רק אם זה טופס מותר לי לתקן. אבל אם אני רוצה שתוך עיר מסוימת חברת תשתית של העיר, שמכירה את כל הגורמים, שיודעת לעשות את העבודה, שזה התפקיד שלה מבחינת תשתית אנחנו נאפשר לה לעשות את זה? מה הבעיה פה? אני לא מבין. אין התנגדות, נדמה לי גם של העיריות. אז מה בדיוק הבעיה? לא משרד האנרגיה, לא האוצר. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> לא אביע עמדה נגד הדבר הזה. יכול להיות דבר נפלא. אני לא אמרתי שאני - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מצוין, מצוין, מצוין. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> אמרתי מה נבחן, זה הכל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז יש לך כמה ימים, תחשוב על זה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> רק חשוב לי לציין שמשפט המשפטים עזר לנו המון בהצעת החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאה אחוז. אני לא נגד משרד המשפטים. הכל בסדר. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> מאוד מאוד מהפכנית ומיוחדת. ובאמת, בלי עזרתם לא היינו עד הלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נכון. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אז זה חשוב מאוד להיאמר. הם עזרו לנו מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אנחנו לא בטיול בר מצווה. עזוב. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> לא, אבל זה יכול להשתמע פה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא תוקף את משרד המשפטים. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> יכל להשתמע פה שמשרד המשפטים הוא לא זה, ולי זה היה חשוב להגיד את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא אומר את זה. אני אומר, משרד המשפטים עושה הרבה עבודה ואני, זוכה להערכה רבה. אבל תכלס, אתה מסכים איתי שצריך לגמור את העניין הזה של 14 שנה? << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> אני בעד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי אחרת לא היינו יושבים פה. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> אני חושב שאנחנו באמת שותפים מ-day one עוד לפני שנה וחצי, לאירוע הזה, איתם ביחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. בסדר. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני גם רוצה להוסיף בעניין הזה אם אפשר. זה באמת משהו שגם אנחנו נדרשנו אליו קודם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? אני דיברתי על זה עם איתי. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זה עוד לא נבחן בעצם לעומק לפני, לפני הישיבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אין בעיה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לגבי הוספת נושאים שלא נכללו בהצעת החוק, צריך לבדוק באמת מה הקשר שיש להם בנושא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, מה זה קשר? הם הולכים לעשות עבודות בנושא של גז. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בסדר. צריך לבחון את הקשר שלהם בנושא, כדי שלא יוכלו להגיד בעצם שנפל איזה שהוא פגם בהליך החקיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אין בעיה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> וגם אנחנו מבקשים לבחון את העניין הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תבחנו, תבחנו, כולם בסדר. רק אני אומר לכם, החוק לא יהיה אם לא נכניס את הסעיפים האלה. אז אני גם בוחן. גם אני בוחן אתכם. אני אומר לכם חד וחלק, אנחנו נסגור את כל הפינות בחוק הזה וכל מה שאנחנו מדברים קשור לחוק. לא רק הטפסים מה מגישים בבקשה. זה אני ראיתי אתם מתעסקים בזה כל הזמן. קראתם לי פה איזה 17 עמודים על הטופס. ועוד יש לי גם את התוספות. אז הגיע הזמן לסיים את העניין הזה, מספיק כבר עם זה. עכשיו רגע, לא סיימתי אתכם. חכו. מה קורה אם הם לא עושים את העבודה? בנתיים הם חלק, חלק הם לא אשמים, אבל חלק גם הם. אתם יודעים, יש להם זמן לכל דבר. כמו למשל, מתי אתם מחויבים לכנס? רק כשכבר יש, שכבר יש אישור, נכון? היתר. אז הזמן מתחיל לפעול. נכון? אז גם לכם יש עניין לעשות את זה לאט לאט כדי לא לעשות את החיבור בסופו של דבר איפה שזה לא משתלם לכם. אז מה יקרה, מה קורה אם הם לא עומדים בזה? אני גם אתכם רוצה לנער. << אורח >> דוד שמש: << אורח >> יש להם ערבות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ועכשיו תגיד לי זה לא כתוב בחוק. נכון? משרד המשפטים. אנחנו רוצים במפורש שחלק מהעבודות תהיה לנו אופציה, לממשלה, לעשות את זה על ידי גורם אחר. << אורח >> משה גראזי: << אורח >> זה ברישיון, זה לא בחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך? << אורח >> משה גראזי: << אורח >> זה ברישיון ולא בחוק והמועד הוא לא מקבלת ההיתר, זה מיום - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה ברישיון? << אורח >> משה גראזי: << אורח >> ברישיון שניתן להם על ידי שר האנרגיה. והמועד החיבור הוא לא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה, אבל צריך להבהיר את הדברים. לא רוצה שמחר בבוקר הוא יבוא בעוד חודש, יגיד לא אמרתם לי את זה בחקיקה. << אורח >> משה גראזי: << אורח >> אז אני מבהיר. המועד לא מתחיל לרוץ מיום קבלת ההיתר אלא מהרגע שהוא חתם עם הלקוח, עם הצרכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אז הוא מעכב את החתימה. חבר'ה, אני לא אומר לכם, זה דבר טבעי. כל אחד מחכה שיראה שהוא מרוויח ואז הוא עושה את זה. אין בעיה. אבל זה דברים צריכים להתקדם. אם אתם מפסידים, זה לא משתלם לכם, תבואו תגידו את זה לממשלה 'לא משתלם לנו, לא מתאים לנו'. גם זה בסדר. אבל אם אתם מסוגלים לבצע את העבודה, אז הממשלה תהיה לה עוד אופציה. לא יודע, להכניס חברה ממשלתית או משהו כזה לעניין הזה. זה צריך בחוק או ברישיון? << אורח >> משה גראזי: << אורח >> זה בחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בחוק. << אורח >> משה גראזי: << אורח >> זה קיים בחוק, אבל יש תיקון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אני מבקש עד הדיון הבא, אותו דבר. תכניסו את העניין הזה גם כן. ומשרד המשפטים - - - << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> ההתייחסות היא בדיוק אותו דבר. שאנחנו מכירים את הנושא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אוקיי. אין בעיה, אין בעיה. תשקלו - - - << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> זה צריך להיבחן, אני אומר גם ברמת חוק ההסדרים. בסוף, בחוק ההסדרים, צריך לקחת בחשבון - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק זה חוק ההסדרים ולא הטפסים. הטפסים זה לא חוק ההסדרים, תאמין לי. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> אני אומר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היה צריך לכתוב סעיף אחד. אני לא רוצה להתלונן. סעיף אחד שאומר הטופסולוגיה בתקנה ונגמר הסיפור. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> אני חושב שדווקא בטפסים זה מה שעשינו, העברנו את הכל לתוספת, כדי שאפשר יהיה לטפל בזה אחר כך בצורה יותר יעילה. אני אומר שגם כאן - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז גם את זה אני מבקש שתבדקו את זה. את העניין הזה גם. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> זה נבחן יחד עם שאר התיקונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היה עוד נושא? בסדר, משרד המשפטים, אין שום בעיה. רגע, עוד נושא אנחנו דיברנו בישיבות? היה עוד משהו? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא זכור לי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם נזכור עד הישיבה הבאה, אולי תסתכלי. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> יש את זה בנייר ששלחנו, העברנו התייחסות לכל הנקודות, אז אפשר להסתכל, אין לי אותו פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו צריכים, אל תיעלבו, החברות. א', אני רוצה שתרוויחו, אני לא רוצה שתפסידו. זה קודם כל, שיהיה ברור. אנחנו צריכים לסיים את העניין הזה של החיבורים. הממשלה תדחף קצת מהצד שלה, תיתן קצת תקציב אם צריך. משרד התיכנון אתם אומרים נכנס לתמונה, מה שהוא לא עשה קודם. אתם תתנו יותר "פייט" בעבודה, ואנחנו נגמור, והרשויות יעזרו בנושא הזה ונגמור את העניין של החיבורים. כן? << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> ברשותך אדוני יושב הראש. אני רק אגיד משפט אחד על הדברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיד מה שאתה רוצה. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> החוק הזה בא לפתור דבר מסוים. אני חושב ואני מבקש שלאחר שזה יעבור יהיו פה דיונים מקיפים על כל הבעיות שבמשק הגז הטבעי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לי בעיה. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> ויש הרבה מאוד. אנחנו בכלל לא מודעים ולא דיברנו פה. אני חושב שאדוני - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלא קשור לחיבור? << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> לא באופן, כן, אבל, אבל יש פה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא אמרת? אולי היינו גומרים את כל הבעיות. למה רק שעוד חודש אנחנו נדון בזה עוד פעם? << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> יש משהו שנקרא הקצאה היתרי חפירה. כל החקיקה מאושרת ויש לך כבר תוואי וחברות התשתית למיניהן, אישרו לך את זה הנדסית ואמרו לך הכל בסדר. באה מחלקה אחרת באותו גוף תשתית ואומרת רגע אחד, זה שהוא, מישהו אחר בחברה אישר זה לא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל חפירה זה קל מאוד להוציא. אין פה סיפור. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> שנתיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאיפה אתה מוציא שנתיים? << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> אני, שנתיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה פתאום שנתיים? היתר חפירה זה קל מאוד להוציא. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> אדוני יושב הראש - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנה, העיריות פה, תגידי לו. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> אדוני יושב הראש, שנתיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שנתיים לוקח להוציא היתר חפירה? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> אצלנו זה אחד ההיתרים שקל להוציא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יפה. שמעת? << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> שנתיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אולי, אני לא יודע, אולי מועצה אזורית או משהו. אני לא יודע מה הסיפור. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> לא, לא. אתה מדבר על רשויות מקומיות. לא רק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו? << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> מול חברות ממשלתיות אחרות, בעלי תשתית, שנתיים. שנתיים. אוקיי? וזה חייב פתרון. חייב פתרון מיידי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגידו לי, זה באמת עלה בישיבה הקודמת. למה אתם לא מחייבים בחוק הזה תאריך יעד שבו הם צריכים לתת תשובה? חברת חשמל, חברת בזק, כל החברות האחרות. למה זה תלוי בהם? מתי שהם נותנים, נותנים. מתי שלא נותנים, לא נותנים. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> בהליך המהיר שהוצג היום? יש לוחות זמנים קצרצרים. מה, זה 15 ימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, התשובות שלהם. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל לא להיתרי חפירה. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> היתר חפירה זה הליך שהוא לא, יגיד מינהל התכנון, זה לא מוסדר בחוק, בטח לא בחוק הזה. זה מה שהוא אומר שזו המצאה, הכוונה המצאה חדשנית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, היתר חפירה יש לך גם כשאתה בונה בניין, אתה מקבל היתר חפירה לחניונים ולכל מה - - - << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> אז זה לא מוסדר אצלנו בחוק. בחקיקת - - - זה לא מוסדר בכלל. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> מה שהיו"ר מתכוון זה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע, לאט-לאט נברר את זה. חכה. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> מה שאתה מתכוון - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבאנו את מינהל התכנון ומשרד המשפטים. אתה יודע מה זה להביא אותם לישיבה? ביחד. אחד-אחד אפשר. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> נבוא תמיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, יחד זה קשה. יחד קשה. כל אחד לבד אפשרי. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> אדוני יושב הראש, ב-2015, בחוק ההסדרים, הדבר הזה עלה. עשו תכנית עבודה ואיתרו את מה שנקרא היתר בנייה, באותו תהליך. ודנו בעסק הזה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אמרתי לכם, אתם, לא, אבל אני אמרתי לכם, אתם תיקחו נייר, שימו למינהל התכנון, משרד המשפטים את כל הדוגמאות שאתם מדברים עליהם, על מנת שיסתכלו ויבחנו את זה. כי יש דברים שהם יכולים לפתור, דרך אגב, על ידי, על ידי מתן הנחיות. שולחים מכתב לכל מי שצריך והם צ'יק צ'ק הם צריכים לעשות מה שהם אומרים להם. זה הכל. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> הם טוענים שהמושג היתר חפירה לא, הוא לא בחוק. אז אין לנו, זה הסיפור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש, אם יש מושג שדורש היתר חפירה אז יש היתר חפירה. מה, מה זה הוא לא בחוק? אז מה אם הוא לא בחוק. הוא בנוהל, הוא בנוהג. כל מיני דברים. מה זה? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> לא, רגע. מה שאתה דיברת עליו הוא חלק מהליך של היתר הבנייה שבאמת לעיתים מפצלים ונותנים היתרי חפירה ודיפון כשלב ראשון לפני היתר הבנייה. הם מדברים על משהו אחר. על איזה שהוא, איזה שהיא, באמת משהו שלא מוסדר, לא מוסדר בעולם התכנון והבנייה. יכול להיות מוסדר בחוקי עזר עירוניים, יכול להיות מוסדר בזה שהעירייה יש לה נוהל כבעל קרקע שפרוצדורה שהיא מחוץ לעולם של היתרי הבנייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שמך? עורכת דין, נכון? לא? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> עדיין לא. מאיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאיה, מה התפקיד שלך? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> מתכננת ערים שמבינה בתב"עות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> מתכננת ערים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אה, יופי. אז מה קורה בעיר? יש היתרי חפירה או אין היתרי חפירה? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> קודם כל, יש כמה סוגים של היתרי חפירה. עלה כאן סוגי מול חברות תשתית, שלמען הסר ספק, יובהר שזה לא קשור אלינו ולא, לא מעוכב על ידינו. כאמור, מה שדרור, מה שחברינו, עו"ד לוינגר אמר, זה מה שנכון. זה לא מוסדר כאמור - - - סטטוטורית לעבודתנו. זה חלק מחלק מההליכים. אבל יש לנו עורכת דין, בדיוק מתיישבת, מירה סולומון, שתרצי אולי להבהיר את זה משפטית? מירה? << אורח >> גלעד שי: << אורח >> אפשר להסביר את המציאות? כאילו אנחנו. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> ביקשתי שתשיב בשמי. אם תוכל, חברתי מירה סולומון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מדברים על עיריות, רשויות. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> בוא, בוא נסביר שנייה מה קורה. מה שקורה, אתה מקבל בסוף התהליך הזה של הליך רישוי מהיר או הליך רישוי, אתה מקבל היתר בנייה. בסדר? בהיתר הבנייה מה קורה? עיריית חיפה או כל עירייה אחרת, היא רושמת לך רשימת תנאים. לפני שאתה מתחיל בביצוע עבודה, תקבל אישור מתאגיד המים, ביוב וזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה בהיתר, לא בדבר כזה. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> בזה בדיוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בהיתר אתה מקבל רשימת תנאים. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> בהיתר בנייה, נכון. רשימת תנאים לקבלת היתרי חפירה. ואז אתה מתחיל להסתבך. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> זה לא היתר, זה חצי היתר, כמו שהצהירו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הליך מאוד, דרך אגב, היתר החפירה הזה. אתה מקבל החלטה מהירה. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> שנתיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, שנתיים לא נשמע לי הגיוני. רבותיי, אם זה המצב אז כל החוק הזה לא שווה כלום. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> זה מה שאנחנו מנסים להגיד עליו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מבין את זה. מה שמך, ממנהל התכנון? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> דרור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מבין שאם זה המצב בפועל, אז כל החוק הזה לא שווה. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> אני מבין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מקצר פה ופותח פתח בצד השני. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> לא, לא, אני מבין את זה לחלוטין. לכן גם כתבנו, כתוב כאן שאי אפשר לקבוע, אי אפשר לקבוע תנאים בתוך האישור הזה שנותנים, אי אפשר לקבוע תנאים. עכשיו, אנחנו לא יודעים, שוב, אפשר אולי לקבוע הוראה כזו או אחרת בחוק. אנחנו לא יודעים, בסוף, בסוף יש כאן איזה קרקע עירונית, בהנחה שאנחנו מדברים על קרקע עירונית, שזה השצ"פים והדרכים וכו'. ככל הנראה כניסה לקרקע עירונית וביצוע עבודה כדי שאותו בעלים לא יסתכן בקבלת צו מניעה - - - אז הוא צריך לעשות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן אני רוצה, משרד המשפטים, לכן אני רוצה גוף עירוני שהוא יטפל בתוך העיר בנושאים האלה. כי הוא יכול להביא את כל האישורים בעירייה ככה, מהר. אתה מבין? זה כל העניין. היום הוא לא יכול לעשות את זה. אבל ברגע שיהיה לו היתר בחוק, אז הוא יעשה את זה. אתה מבין? שים לב כמה אתה חוסך בעניין הזה. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> אני מבין היטב ושוב, אין לי שום התנגדות למתווה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, אני אומר את זה גם ליועצת שלי. לכן זה כן קשור לחוק. זה חלק מהחוק הזה. כמו שאתם מוסיפים סעיף כזה, אפשר להוסיף גם סעיף כזה. אין בזה שום סתירה לזה. מה שהיה לי בישיבה הקודמת, לגבי תחנת רידינג, זה באמת לא נמצא בתוספת שמעמיסים, אם בכלל נעמיס אותה. אבל זה ברור שזה חלק מהחוק, אין על זה ויכוח בכלל. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> אבל זה חלק מחוק אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> חוק תאגידי מים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אתה עושה תיקון לחוק תאגידי מים, במסגרת החוק הזה. אבל הוא מתייחס לעבודות שקשורות לחוק הזה. מה זאת אומרת? זה תיקון עקיף. מותר לעשות תיקון עקיף בכל הצעת חוק. מה זאת אומרת? << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> מותר הכל. גם שוב, לא אמרנו שלא נבחן. אני אומר רק שבסוף יש פה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אז אני רק מוסיף לך טיעון. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> - - - איזה שהוא אוונט שהוא משמעותי, שהליך החקיקה פה לא יתקיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, הטיעון, עכשיו מאוחר, לא נסיים את זה. אני מציע שתבדקו את העניין הזה. מי יכול לבדוק את זה אצלכם? << אורח >> משה גראזי: << אורח >> לגבי תאגידי מים וביוב? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. זה כבר שכנעתי אותו. אני מדבר על דברים אחרים. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> צריך גם לשכנע אותם שהם ירצו לעבוד איתנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנושא הזה של היתר החפירה, של היתר חפירה. מישהו צריך לבדוק את זה ולהתייחס. אולי צריך להתייחס לזה בחוק. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> אם השלטון המקומי יוכל לומר, יוכל לומר מכוח מה היתרי החפירה האלה נדרשים אז אנחנו נהיה יותר חכמים. אנחנו לא מכירים את הפרוצדורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי יכול לתת לנו תשובה? את תתני להם תשובה לעניין הזה? << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> בהחלט. אנחנו נבדוק את העניין ונעביר תשובה מסודרת. בהחלט אבל יכול להיות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לנו הרבה זמן. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> ברור לנו. אנחנו מכירים את לוח הזמנים של חוק ההסדרים. בהחלט יכול להיות מצב שאנחנו דורשים טיובים במסגרת היותנו בעלי הקרקע. אנחנו נברר את הנקודה הזאת לעומק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אז אתם תתנו מסמך. במסמך שדיברנו, תנו גם לה. מבחינת שלטון מקומי. הבעיות שנוצרות. והיא תבדוק ואז ניתן תשובה בישיבה הבאה. ואם יש שינוי נוסח שצריך תוספת לחוק, אז שייתן לך אותו. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> גם רשויות מקומיות וגם בעלי תשתית. כלומר, כמו רכבת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה חלק מהעניין. הם צריכים לתת תשובה. התשובות, מה שהם צריכים, אם יש דבר כזה, צריכים לכתוב בחוק את הזמן שהם צריכים לתת תשובה. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> רק צריך לומר שהתיקון - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא הם יכולים כמה זמן שהם, לפעמים חברת החשמל חצי שנה לוקח לה לתת תשובה. ובזק גם. אז מה, יתנו לה חצי שנה? << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> אבל יושב הראש, ההערה הזאת, רק אני אומר, היא נשמעה גם בהליכים המוקדמים, לפני שכשנה. ובעקבות ההערה הזאת הוספנו משפט להליך, אני לא זוכר אם זה בעקבות או זה היה כבר קודם. שהגורם המאשר לא יקבע תנאים לאישור הבקשה, למעט לעניין אופן ביצוע העבודה המבוקשת ולעניין החזרת השטח לקדמותו. זה נועד לענות בדיוק על זה. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> מה זה, מה זה אופן ביצוע העבודה המבוקשת? << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> אופן ביצוע העבודה המבוקשת, האם אתה בא מצד ימין או מצד שמאל. כמה זמן אתה פותח את הקרקע, באיזה עומק. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> האם אתה חופר מטרים מסוימים. לא נשמע בכלל שזה נוגד פרקטיקה נוהגת של היתרי חפירה, סליחה, הנוסח שאתם מדברים עליו. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> זה מה שהיא אומרת. אז צריך אולי לחדד את הנוסח. אבל זאת הכוונה. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> לא. אבל בהחלט אפשר היה לכלול בהוראת החוק שבמסגרת התנאים לא ניתן יהיה לדרוש אישור או הסכמה או התייעצות עם גורם אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכניס, תכניס את זה, אין לי בעיה. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> יפה מאוד, זה טוב. זה טוב מאוד. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> קיבלת אישור. כל התיאומים נעשים במסגרת האישור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למרות שזה בעייתי, תדע לך. אם, אם רשות רישוי חושבת שהיא צריכה לשים תנאי, בלי זה היא לא יכולה לחתום על ההיתר אין לך בעיה. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> אין בעיה, תיתן את התנאי. היא תאמר שכשאתה רוצה לעבוד, תביא, שפקח מטעמי יהיה איתך. שתעבוד בין 8:00 ל-16:00, שלא תחסום את הכביש. אבל היא לא תוכל להגיד לך לך תתאם עם 10 גורמים לפני שאתה זה. אתה רוצה עכשיו אני אתן לך את התנאים, אבל לא תהיה מחויב בתיאומים. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> תזכרו שפנינו לכל הגורמים האלה. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> זה מה שמפריע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אני אומר לך, תן לעירייה, היא תעשה את זה טוב מאוד. תאמין לי. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> את זה אנחנו מקבלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. להמשיך לקרוא. תקראי מהר, ככה נלך הביתה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זהו. אנחנו עוברים רגע לפסקה 4. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אנחנו מדלגים על פסקה 3, אנחנו נחזור אליה בהמשך. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> אנחנו עוברים לסעיף 4, שהוא יותר רלוונטי לתחום של ההליך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, תקריאו מה שאתם רוצים. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> להליך המהיר. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> (4) בסעיף 49 לחוק משק הגז הטבעי, ברישה, במקום "בתכנית עבודה, או" יבוא "בתוכנית עבודה", אחרי "לפי סעיף 26" יבוא "או אושר מיקומו של מיתקן גז בהליך מהיר לפי סעיף 26ב" ובמקום "למקרקעין שבתחום התוכנית או המפרט" יבוא "למקרקעין שבתחום התוכנית, המפרט או תחום הבקשה"; << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> אני רק אסביר על זה בשתי מילים. יש לנו סעיף 49 וסעיף 50 בחוק שלנו. שמסדירים את הכניסה למקרקעין. צריך לשלוח איזה שהיא הודעה לבעל המקרקעין לפני כניסה לביצוע עבודות. ובמסגרת הסעיף הזה מציינים את ההליכים הקיימים שנתנו את האישור הסטטוטורי. ולכן אנחנו מוסיפים פה גם את ההליך החדש שהוספנו לחוק שלנו. בנוסף לתכנית עבודה ולהליך הקיים מכוח סעיף 26. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> ונעבור לסעיף 6, שהוא גם רלוונטי פה. אנחנו מקריאים עכשיו גם את סעיף 6, שהוא גם חלק מאותה חבילה. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> (6) בסעיף 105 לחוק משק הגז הטבעי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי, בצו, לשנות את התוספות הראשונה והשנייה, ואולם שינוי התקן כאמור בפרט 2(ב) לתוספת הראשונה אינו טעון הסכמת שר הפנים."; << אורח >> טל פוקס: << אורח >> את רוצה להסביר, נטע, במה מדובר? << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> כן. בעצם אפשרנו אפשרות לשנות את הפרטים שהעברנו לתוספת, שזה הפרטים של אופן הגשת הבקשה על כל הצרופות שצריכות להיות לה. והמנגנון של הפנייה לבעלי המקרקעין, שאותם העברנו לתוספת. החריג לעניין הזה, יש פה, בעצם התוספת יכולה להיות, מי שרשאי לשנות אותה זה השר שלנו, שר האנרגיה והתשתיות בהסכמת שר הפנים, בצו. אבל יש נושא ספציפי של התקן שמוזכר באחד הפרטים, שאותו יוכל לשנות שר האנרגיה ואין צורך בהסכמת שר הפנים לעניין הזה. זה עניין מקצועי. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> ורק מה שאמרנו מקודם, בעצם כל הנושא של התוספת היה לבקשת הייעוץ המשפטי של הוועדה ובתיאום איתה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כן. אנחנו בעצם ביקשנו להעביר את הפרטים היותר טכניים לתוספת, כדי שתהיה יותר גמישות לתקן אותם אם יהיה צורך. זה הסעיף הסמכה שמאפשר את התיקונים האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. עוד משהו או סיימנו? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> נקריא את התוספת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> התוספות, זהו? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> לא, יש את התוספת. ואז יש עוד שני סעיפים שדילגנו עליהם שזה נושא אחר ואנחנו תכף נחזור אליהם. אחרי התוספת יש לנו עוד שני סעיפים שדילגנו עליהם, שזה הנושא של אמות המידה. אבל כשנגיע לשם נסביר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> רגע, נקריא את התוספת? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקריא, תקריא, נסיים את זה. כן. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> תוספת ראשונה, סעיף 26ג(א). << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> רגע, רק לפני זה: (7) אחרי סעיף 106 לחוק משק הגז הטבעי יבוא: << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> מקריאה: (7) אחרי סעיף 106 לחוק משק הגז הטבעי יבוא: "תוספת ראשונה (סעיף 26ג(א)) מידע ומסמכים שיש לכלול בבקשה לאישור בהליך מהיר (1) תשריט בקנה מידה של 1:500, שייערך על גבי מפת מדידה שנערכה ונחתמה בידי מודד בעל רישיון לפי פקודת המדידות‏, והמעודכנת לשנה שלפני מועד הגשת הבקשה, שבו סומנו על גבי המפה כל אלה, באופן שמאפשר קריאה של כל אחד מהם בנפרד או יחד עם האחרים: 1. רצועת השטח המיועדת להנחת צינור גז תת־קרקעי שהוא חלק מרשת החלוקה, המתווה של הרצועה ורוחבה, ופירוט המגבלות שיחולו עליה; 1. מיקום מיתקני נקודת המעבר; 1. ייעודי הקרקע והגבלות הנוגעות לשימושי הקרקע, בהתאם לכל התוכניות המאושרות לפי חוק התכנון והבנייה החלות בתחום הבקשה; 1. כל מיתקני התשתית וכל מיתקני הגז הנמצאים בתחום הבקשה, לרבות מיתקנים כאמור שטרם הוקמו אך אושרו בתוכנית לפי חוק התכנון והבנייה, והמגבלות החלות בשלהם; 1. שטח לעבודות זמניות הנלוות לעבודות הקמת מיתקן הגז לפי הבקשה לאישור בהליך מהיר, אם המגיש מבקש לכלול באישור הוראות לעניין שטח כאמור, לרבות שטח לעירום עפר, שטח אחסנה ודרך גישה זמנית אליו; 1. אזור נטול מקורות הצתה סביב מיתקנים הכוללים נישוב, אם נדרש; לעניין זה, "מקורות הצתה" ו"נישוב" – כהגדרתם בתקנות לפי סעיף 25(טו); (2) נספח בינוי ותיאום תשתיות, חתום בידי מתכנן מיתקן הגז, אשר יתייחס, בין השאר, לנושאים אלה: 1. תנוחה של מיתקן הגז המתוכנן על גבי מפת המדידה כאמור בפרט 1 לתוספת, לרבות סימון מיקום מיתקני תשתית קיימים ומתוכננים; 1. פירוט התכנון המוצע של מיתקן הגז, לרבות הלחצים המתוכננים, עומק ההטמנה וחציות עיליות ותת־קרקעיות של מיתקני תשתית אחרים, והכול בהתייחס גם לתיאור פני שטח, למיתקני תשתית שכנים ומיתקני גז שכנים, תת־קרקעיים ועיליים, למבנים, וכן לקווי בניין בהתאם לתקן ישראלי ת"י 5664, חלק 3‏; 1. פרטי תכנון נקודתיים נדרשים, ובכלל זה פרטי החציה והשילוט; 1. שטח לעבודות זמניות, אם נדרש, כאמור בפרט 1(ה) לתוספת; (3) מפרט שאושר לפי סעיף 24, למיתקן הגז שלגביו מבוקש האישור בהליך מהיר; (4) המידע או ההתייחסות שהעבירו בעלי מיתקני התשתית, בהתאם לסעיף 26ד(א), אם הועברו. תוספת שנייה (סעיף 26ד(ב)) הודעה לבעל מקרקעין במסגרת הליך לפי סעיפים 26א-26ח (1) הודעה לבעל מקרקעין לפי סעיף 26ד(ג) תימסר או תישלח לבעל המקרקעין לפי מענו הידוע, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, או אל כתובת דואר אלקטרוני שמסר לו בעל המקרקעין לצורך משלוח הודעה לפי סעיף קטן זה; המבקש יצרף לבקשה את אישור המסירה כאמור או ראיה אחרת המעידה על קיום הוראת סעיף קטן זה; (2) לא ידוע למבקש מענו של בעל המקרקעין כאמור ולא הצליח להשיגו במאמץ סביר – 1. יצהיר, בתצהיר חתום ומאומת, כי מענו של בעל המקרקעין אינו ידוע לו וכי עשה מאמץ סביר להשיגו; 1. יפרסם הודעה על גבי שלט במקום בולט בסמיכות לחלקת בעל המקרקעין וכן באתר האינטרנט של המבקש; בהודעה כאמור יפורטו עיקרי הבקשה לאישור בהליך מהיר, תחום הבקשה, דרכי העיון בבקשה ובכללן אפשרות קבלת הבקשה באופן דיגיטלי, וכן האפשרות של בעל המקרקעין בתחום הבקשה לשלוח את הערותיו לבקשה למהנדס הוועדה או למתכנן המחוז, שאליו הוגשה הבקשה, לפי העניין, עם העתק למבקש, בתוך 21 ימים ממועד הפרסום. 1. פרסם המבקש פרסום כאמור בפרט משנה (ב), יעביר למהנדס הוועדה או למתכנן המחוז, שאליו הוגשה הבקשה, אסמכתא לפרסום וכן את התצהיר כאמור בפרט משנה (א).". תחילה לעניין תיקון חוק משק הגז הטבעי 17א. תחילתם של סעיפים 26א עד 26ח לחוק משק הגז הטבעי, כנוסחם בסעיף 17 לחוק זה, ביום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023). תוספת שנייה (סעיף 26ד(ב)) הודעה לבעל מקרקעין במסגרת הליך לפי סעיפים 26א-26ח << אורח >> גלעד שי: << אורח >> רגע, אפשר להעיר על התוספת הראשונה? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אוקיי, אז אנחנו עוצרים. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> שאלה אחת. למה, למה מפרט הנדסי זה תנאי לאישור ההיתר? למה זה לא תנאי לתחילת ביצוע? מה רלוונטי המפרט הנדסי בשלב הזה? למה, למה אי אפשר לעבוד במקביל וחייבים לעבוד בטור ולעכב את העבודות חודשים? << אורח >> חן שפירא: << אורח >> אנחנו כבר הערנו את ההערה הזאת ביחס - - - סעיף 25ב לחוק וביחס לתכנית עבודה. אנחנו רוצים לייצר כמה שיותר עבודה במקביל. גם בהקשר הזה וגם בהקשר של - - - << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אנחנו חושבים שבהקשר הזה, אחד, להכין מפרט ל-1.5 ק"מ, 3 ק"מ, ולאשר אותו זה לא תהליך ארוך. ולדעתנו ברמה הפרקטית לתועלת חברות החלוקה, זו עמדתנו, שככל שיהיה אישור מפרט של הרשות יהיה יותר קל להשיג את האישור של, של המועצה, של מהנדס המועצה. זו דעתנו. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> אנחנו מוותרים על התועלת. אנחנו לא צריכים את זה, באמת. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> זה מה שאנחנו חושבים. אנחנו שמענו. אנחנו שמענו את ההערות האלה. זאת לא הערה, זאת הערה שאתם עקביים בה. אנחנו, גם בתסקיר חוק הערתם אותה. אנחנו עדיין חושבים, שקלנו אותה ואנחנו עדיין חושבים שלאור הייחודיות של ההליך, מה שהוסבר בכל הישיבה הזאת ולאור הראשוניות של ההליך ולאור גם כדי לייצר איזה שהוא, נקרא לזה גם להקל גם על המהנדסים וגם לאור הראשוניות של ההליך, אנחנו חושבים שכן חשוב שהמפרט יהיה לפני. והדבר הכי חשוב, זה שלדעתנו כשהמפרט הוא כמו שצריך אז זה לא, אין פה באמת עיכוב. ולמה אין פה באמת עיכוב? כי צריך לדעת, גם אם תעבוד פה במקביל, הרי כל ההליך הזה שאנחנו מדברים פה הוא הליך שבזמנים מאוד מאוד קצובים. אז כל ההליך הזה הוא תקופה מאוד קצרה. אם זה מה שיעכב אתכם בגלל המפרט, אז כנראה הבעיה היא לא בהליך, אלא במפרט או בהכנה שלכם של המפרט. ולכן, עם כל הכבוד, אנחנו חושבים שבאיזון של הדברים, וכמו שנאמר פה, כמו שאמרתם, גם השלטון המקומי לא הכי אוהב את ההליך הזה. אנחנו עדיין חושבים שלאור הדבר הזה לא נכון לוותר על המגבלה הזאת. זו מגבלה אחת יותר מידי שלא נכון לוותר עליה. זו דעתנו. ובטח ובטח כי זה לא באמת יעכב. אם תהיו, תעבדו כמו שצריך זה לא אמור לעכב. << אורח >> חן שפירא: << אורח >> ביחס ל-25ב? << אורח >> גלעד שי: << אורח >> זה לא הסבר, אגב, למה יש היגיון מאחורי מה שכתבתם. זה רק הסבר, לא יודע. למה אתם לא רוצים לשנות? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אתה יכול לא לאהוב את התשובה, זה בסדר. אבל זו עמדתנו, זה מה שאנחנו חושבים. בחנו ואנחנו לא - - - << אורח >> גלעד שי: << אורח >> ובסוף יוצא שהתהליך הזה לא תורם כלום. לפחות שיתרום משהו, שייתן איזה, זה, זה ייגע במקרים מאוד מאוד בודדים במערכת שלנו. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> מה הקשר בין זה לבין המפרט? << אורח >> גלעד שי: << אורח >> שאנחנו מחפשים שיהיה - - - כלשהו באירוע הזה. עושים אירוע, מתכנסים כל כך הרבה אנשים, שיהיה תרומה במשהו. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> שנייה, שנייה. בוא נכבד את ההליך. עם כל הכבוד לאמירות, בוא נדבר עניינית. אנחנו באמת לא חושבים שעוד העניין של המפרט זה מה שימנע מכם להיעזר בהליך הזה. אתה יודע מה? אם בגלל שלא קיצרו לך את החודש הזה על המפרט לא הלכת על ההליך הזה, כנראה שיש פה בעיה אחרת. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> קודם כל, זה לא חודש. זה יכול לקצר ב-3-4 חודשים. במקום שההליך - - - << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> הליך הזה? ההליך הזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא כל דבר זה כמה חודשים. אתה מתנהג כאילו כל דבר הוא כמה חודשים. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> ההליך הזה? ההליך הזה הוא הליך מאוד קצר. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> מפרט, מפרט הנדסי? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> לא, זה לא קשור למפרט ההנדסי. זה קשור לפה. הרי מה שאתה מקצר זה רק את ההליך הזה. אנחנו לא נוותר, לא, אני רוצה שיהיה ברור. לא נוותר על הדרישה שאתה לא יכול להיעזר, נקרא לזה לממש את ההחלטה, בלי המפרט. זה לא יקרה. עכשיו, זה לא יקרה. לכן המקבילות שיש כאן למפרט ולפה היא רק בהליך הזה, שהוא הליך מאוד מצומצם. ואתה יודע מה? אם החודש-חודש וחצי הזה, זה מה שבגללו אתה לא מקים את, את העניין - - - << אורח >> גלעד שי: << אורח >> לא אמרתי חודש-חודש וחצי. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> לא, אני מדבר על ההליך. כי כל המקבילות, אם נוותר פה על המקבילות, אז כל העניין, אם במקום ללכת בטור נלך במקביל, אז כל מה שאנחנו נסכים לוותר לך זה רק את התהליך הזה. אנחנו לא נסכים, אני רוצה שיהיה ברור, שאתה תוכל להיכנס לשטח בלי מפרט. זה לא יקרה. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> צחי, בפרקטיקה, הפרקטיקה שאנחנו חיים אותה - - - << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> ולכן, אני מצטער, אנחנו לא מסכימים. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> אני מבין. אני מנסה לשכנע אתכם, להסביר לכם מה אנחנו עוברים. כי אנחנו מכירים את הפרקטיקה, אתם מכירים את התיאוריה. בפרקטיקה הרבה פעמים אתה מתחיל הליך רישוי ואז פתאום יש הערות. יוצא שהכנת מפרט הנדסי ואתה פתאום מתקן אותו, את כולו מההתחלה. הדבר הזה לפעמים קורה הלוך וחזור. וזה לא חודש-חודש וחצי. זה דוחה את ההליך, יכול לדחות את ההליך גם חצי שנה ויותר. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> ואותו דבר גם יכול לקרות הפוך. שאתה קודם כל תעשה את זה ואחרי זה בגלל זה תצטרך לעשות את המפרט עוד פעם. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> לא, לא נכון. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> ההליך הנכון הוא, זה פועל לשני הכיוונים. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> צחי, אני - - - << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> שנייה רגע ברשותך. אנחנו שקלנו את ההערה הזאת. זאת לא הערה שאתם מעלים פעם ראשונה. אנחנו שמענו אותה, אנחנו שומעים אותה כבר המון המון זמן. שקלנו והאזנו וזו דעתנו. << אורח >> נעם ברימן: << אורח >> אבל צחי, לא הגיע הזמן לשנות את הדיסקט קצת? כאילו, אם זה כל פעם עולה וכל פעם הרשת לא מתקדמת, אז צריך לשנות את זה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אני חושב, עם כל הכבוד לאמירה שנאמרה פה עכשיו, שנאמרה בציניות. << אורח >> נעם ברימן: << אורח >> לא בציניות. לא, לא, ממש לא. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אני רוצה להגיד, שנייה רגע, ברשותך. << אורח >> נעם ברימן: << אורח >> כי הם יודעים מה טוב להם. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> רגע, רגע, ברשותך. << אורח >> נעם ברימן: << אורח >> לא אתה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> ברשותך, תן לי לענות. אני חושב שכל ההליך הזה מראה שאנחנו מאוד משנים את הדיסקט. זה הליך מאוד פורץ דרך. זה הליך שלא היה לנו קל לעשות אותו. ואם לא הייתה התגייסות של כל משרדי הממשלה לעשות את הדבר הזה, שנייה, עם כל הכבוד, אם לא הייתה התגייסות של כל משרדי הממשלה לעשות את הדבר הזה - לא היינו מגיעים לפה. לכן, רגע, לזרוק דברים לחלל האוויר סתם זה מאוד קל. ההליך הזה הוא לא הליך פשוט. אתה רואה פה את ההתנגדויות שיש פה והן לא פשוטות. זה הליך לא קל. זה הליך שיש בו לא מעט דברים שצריך לאזן אותם. ואני מצטער, אחריותנו היא לבחון את מה שאנחנו חושבים. אתם יכולים לחשוב אחרת, זה לגיטימי. הוועדה גם יכולה להחליט - - - << אורח >> נעם ברימן: << אורח >> לא הבנתי לגופו של עניין למה לא לעבוד במקביל? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> רגע, שנייה, שנייה. הוועדה יכולה גם להחליט אחרת. אבל לבוא ולהגיד שאנחנו לא מסכימים על משהו זה לא שינוי דיסקט, כשאנחנו מביאים כזה הליך פורץ דרך? סליחה, הערה לא במקומה. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> אנחנו יודעים שעבדתם מאוד קשה על ההליך הזה בשיתוף פעולה. עבדתם, הכל בסדר. אנחנו באותו צד פה. אנחנו סך הכל שנינו מנסים לגרום לדבר הזה לקרות יותר מהר. ההערה הזאת היא לא סתם הערה חוזרת, כי אנחנו פוגשים אותה כל הזמן. ההליך הנכון הוא שקודם כל מאשרים את המיקום של המתקן, בהליך רישוי. ואז אנחנו מכינים מפרט הנדסי על פי מה שאושר, שלם ומוכן. זה ההליך הנכון. לא מצליח להבין. בסדר, אני לא. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> אני רוצה להסביר. חיים מלמד, אני מהנדס ראשי של רשות הגז. הרי מה זה במקביל? לא בונים בניין קומה ראשונה וקומה עשירית בו זמנית ובמקביל. לא ניתן. הרי אם אין לך מפרט הנדסי ואתה קיבלת, ואתה קיבלת מקרקעין ואחר כך התברר לך שאין שם היתכנות, אתה תחזור לאותה בקשה בסיבוב שני ותבזבז זמן וכסף. הרי מפרט הנדסי זה כמו קומה ראשונה של בניין. זה תהליך נכון, מקובל בכל העולם. ואני לא מבין מה זה לבנות במקביל את הבניין הזה. סליחה. והיו לנו גם תקדימים שחברה קיבלה זכויות קרקע להקמת פרויקט והרשות לא הסכימה בשלב ב' למפרט. ואתם יודעים מה אני מדבר, כל אחד נתקל בזה. וכדאי למנוע את המצבים האלה. זה הכל. << אורח >> גלעד שי: << אורח >> אנחנו לא בונים כלום לפני שיש אישור מפרט הנדסי שלם. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> ולכן זה שאנחנו לא מוותרים על הקיצור של ההליך הוא לא, מה שאתם מבקשים בטור ומקביל, הוא לא באמת קיצור כזה דרסטי. כי כל ההליך הזה אמור להיות הליך מאוד קצר. ולכן המפרט תעשו אותו כמו שצריך ולא תהיה בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, אפשר להמשיך? אחרי שהבהרנו את העניין? << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> אדוני, דבר אחד שלא מופיע בשום מקום וכל הזמן משתמשים במילה תשתית, תשתית, תשתית. זה שלא מוגדר כתשתית בשום מקום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זאת אומרת? << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> אפילו לא בהגדרות. זה פשוט לא מוגדר כתשתית. וזה מפריע ואנשים לא מתייחסים לזה ברצינות. אוקיי? וזה כאילו משהו של חברה, של איזה גוף פרטי. וזה כאילו אנחנו פה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ובהגדרות זה לא מופיע? << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> תיכנסו להגדרות של הדבר הזה ותראו כמה זה מפריע. זה לא מוגדר כתשתית. ותכניסו את המילה תשתית לתוך ההגדרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסיפור הזה. כאילו, הצנרת. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> מה? אני מצטער, אבל לא הבנתי את ההערה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אתה יכול לחזור על ההערה בבקשה? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אני לא הבנתי את ההערה, אני מתנצל. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> אם תיכנסו, מתקן גז זה מתקן המשמש לקליטה, הולכה וכל מיני כאלה דברים. אוקיי? בסעיף חלוקה ואספקה. אוקיי? הוא לא מוגדר בשום מקום - - - << אורח >> טל פוקס: << אורח >> באיזה סעיף? << דובר >> קריאה: << דובר >> הגדרות, סעיף ההגדרות. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> בהגדרות. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> של הפרק הזה? << דובר >> קריאה: << דובר >> של חוק - - - << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אוקיי. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> המושג 'תשתית' ביחס לגז טבעי, ועוד יותר תשתית לאומית, סליחה, כי זה המצב האמיתי, לא מוגדר בשום מקום. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> לא, זה לא קשור לחוק הזה. זה קשור לחוקים אחרים. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> יש הגדרה של מתקן תשתית בתוך הפרק. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> אני לא יודע אם אפשר או אי אפשר במסגרת הזאת לתקן את - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל יש הגדרה כזאת. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> הוא לא כולל גז טבעי. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בגלל שלא צריך לעשות תיאום של גז, כאילו, אנחנו מתאמים עם חברות אחרות. תקנו אותי אם אני טועה. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> מכיוון שזה לא מוגדר תשתית אנחנו סוג ב'. או שהדברים יהיו ברורים. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אם אני מבין, מה שחברות החלוקה מנסות להגיד, זה לא במסגרת החוק הזה. אני רק אגיד בקול, כדי לראות אם הבנתי, כי לקח לי גם שנייה, אז בוא נראה אם הבנתי. אתם מנסים להגיד שאתם רוצים שיגדירו את תחום החלוקה כתשתית לאומית. אם זאת הכוונה, זה לא המקום בהגדרה הזאת ובחוק הזה. או בחוקים אחרים. אפשר לדבר על זה, אבל זה לא בחלק הזה. אבל אני לא בטוחה שהבנתי את השאלה. אז רק תגיד לי אם הבנתי. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> אם תסתכל על חקיקה של הארנונה ושל כל הדברים האלה, אתה תגלה, אתה תגלה שהכל מוגדר כתשתית חוץ מגז. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אוקיי. אז זה לא בחקיקה הזאת. אני הבנתי נכון. התיקונים שאתה מבקש הם לא בחקיקה הזאת. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> אני פשוט מבקש שיגדירו את הגז הטבעי כתשתית ואם אפשר תשתית לאומית, לכל עניין ודבר. כי כרגע הדבר הזה לא מוגדר ככה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אבל זה עכשיו הכנסת לנו דבר מאוד גדול. לקרוא לזה תשתית לאומית. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> מערכת ההולכה בחוק אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - - מאסדה ליבשה. לא לחיבור לאיזה מפעל. זה לא תשתית לאומית. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> יש לנו 500 קילומטר באדמה וזה תשתית לאומית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, זה לא תשתית לאומית, עזוב. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> זה ועדת הפנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה תשתית, כן, אבל לא תשתית לאומית. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> אז אפילו תשתית. אפילו תשתית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז היא אומרת זה הוגדר מתקן הנדסי, מה אתה רוצה? << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> לא, ממש לא. ממש לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך זה מוגדר? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> שוב, ההגדרה של תשתיות פה מתייחסת לגורמי התשתית שצריך לעשות איתם תיאום לטובת בעצם קיום ההליך. בבקשה תדייקו אותי אם יש פה, אין פה, הגז הטבעי אינו מוגדר פה כתשתית. כי בעצם לא צריך לתאם את הגז הטבעי עם הגז הטבעי, מול התשתיות האחרות. נכון? << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> כן, לצורך הסעיף זה. אני לא בטוחה שזאת הכוונה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> שוב, ככל שאני הבנתי, הם מתכוונים להחיל את זה שתהיה מה שנקרא תשתית לאומית. אבל זה לא במסגרת החוק הזה ולכן זה לא רלוונטי לתיקון הזה. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> זה נכון. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> זה קשור לדברים אחרים. עוד פעם, ככל שהבנתי. אני לא בטוח שהבנתי. << אורח >> משה שפיצר: << אורח >> אמרתי שלהערכתי אנחנו נצטרך לדון הרבה מאוד בחוקים ובהערות שעלו פה עכשיו. אולי לא במסגרת החוק הזה, אבל בוודאי במסגרת הוועדה הזאת. כי הדברים כרגע סוגרים פינה מסוימת, אבל ממש ממש לא את כל הבעיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> שנמשיך לקריאת התוספת השנייה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, יאללה, בואו נסיים עם זה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> נטע, את התוספת השנייה. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> תוספת שנייה (סעיף 26ד(ב)) הודעה לבעל מקרקעין במסגרת הליך לפי סעיפים 26א-26ח (1) הודעה לבעל מקרקעין לפי סעיף 26ד(ג) תימסר או תישלח לבעל המקרקעין לפי מענו הידוע, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, או אל כתובת דואר אלקטרוני שמסר לו בעל המקרקעין לצורך משלוח הודעה לפי סעיף קטן זה; המבקש יצרף לבקשה את אישור המסירה כאמור או ראיה אחרת המעידה על קיום הוראת סעיף קטן זה; (2) לא ידוע למבקש מענו של בעל המקרקעין כאמור ולא הצליח להשיגו במאמץ סביר – (1) יצהיר, בתצהיר חתום ומאומת, כי מענו של בעל המקרקעין אינו ידוע לו וכי עשה מאמץ סביר להשיגו; (2) יפרסם הודעה על גבי שלט במקום בולט בסמיכות לחלקת בעל המקרקעין וכן באתר האינטרנט של המבקש; בהודעה כאמור יפורטו עיקרי הבקשה לאישור בהליך מהיר, תחום הבקשה, דרכי העיון בבקשה ובכללן אפשרות קבלת הבקשה באופן דיגיטלי, וכן האפשרות של בעל המקרקעין בתחום הבקשה לשלוח את הערותיו לבקשה למהנדס הוועדה או למתכנן המחוז, שאליו הוגשה הבקשה, לפי העניין, עם העתק למבקש, בתוך 21 ימים ממועד הפרסום. (3) פרסם המבקש פרסום כאמור בפרט משנה (ב), יעביר למהנדס הוועדה או למתכנן המחוז, שאליו הוגשה הבקשה, אסמכתא לפרסום וכן את התצהיר כאמור בפרט משנה (א).". << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> בעצם העברנו לפה את ההוראות שעוסקות במנגנון של הודעה לבעל מקרקעין כאשר המען שלו לא ידוע ויש איזה שהיא בעיה לאתר אותו. ועשינו פה גם מעט שינויים, לבקשת הייעוץ המשפטי של הוועדה. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> במסגרת איך לפרסם וכדומה. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> כן. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אנחנו חשבנו שבעצם פרסום בעיתונים יומיים כרגע כפרסום בלעדי הוא פרסום שהוא לרוב האוכלוסייה לא רלוונטי. ולכן בעצם הרחבנו את הפרסומים לפרסומים שאם מישהו מחפש הוא יוכל בעצם ביתר קלות למצוא אותם. וזה פשר התיקון בעצם שאנחנו רואים מהנוסח שהיה בתוך הסעיף לנוסח שמופיע היום בתוספת. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> רגע. ועכשיו נקריא את סעיף התחילה. << אורח >> חן שפירא: << אורח >> רגע, אפשר הערה? יש לי פה שאלה שקשורה להודעה הזאת וקשורה להודעה שהקראתם לגבי סעיף, לתיקון שהצעתם לסעיף 49. קודם נאמר פה שמדובר בתהליך שנועד להיות מהיר וקצר ואין חפיפות זמן ומקבילויות. יש לנו פה הודעה כזאת עם לוחות זמנים נגזרים ממנה ומיד אחרי זה הודעה לפי סעיף 49. האם לא, אי אפשר לייתר את ההודעה לפי סעיף 49 במקרה של התהליך הזה? יש פה, זה כאילו פעמיים תוך זמן אפסי, אבל זה, זה עוד 15 יום ועוד 20 יום פעמיים שלוש. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> רגע, אני אתייחס. << אורח >> חן שפירא: << אורח >> אם 26ד אולי יכול להיות שהוא יהיה תחליף ל-49. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> ההודעה שאנחנו מדברים עליה במסגרת סעיף 26ד היא נועדה לאפשר לבעל המקרקעין להגיב למסמכי הבקשה ולפני שהגורם המאשר עובר עליה, כדי בעצם לאפשר לו להתייחס לראות הערות של בעל המקרקעין. << אורח >> חן שפירא: << אורח >> בדיוק. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> לפני שהתשתית מאושרת. << אורח >> חן שפירא: << אורח >> אני מסכים. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> בסעיף 49 אנחנו בעצם מדברים על מצב אחר, של כניסה למקרקעין עצמם. בעצם איזה שהיא התראה לפני שנכנסים לבצע את העבודות. << אורח >> חן שפירא: << אורח >> אבל כל התהליך פה, ואנחנו מבינים שבעצם יש פה, נוצר, רצינו לעשות פה תהליך מהיר, שמקצר קצת לוחות זמנים וכל המטרה היא בעצם יידוע בעל המקרקעין שהולכים להיכנס לו למקרקעין. וזה חשוב. אין שום ויכוח על זה. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> במקרה, לפי סעיף 26ד המטרה היא לא רק יידוע. המטרה היא לקבל את ההתייחסות שלו. << אורח >> חן שפירא: << אורח >> קל וחומר. קל וחומר. ולכן אני אומר, אם יש לנו פעם אחת ואז מיד אחר כך עוד פעם, השאלה אם אי אפשר להגיד שבמקרה של הודעה, תהליך לפי 26ד הוא ייחשב גם לצורך ההודעה לפי 49. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אין ספק שאנחנו מנסים לקצר פה תהליכים. אבל יש לנו הרגשה שזה קצת יותר מידי. כאילו, המשמעות, אם נקבל את הבקשה שלכם, המשמעות היא בעצם שיוכלו להיכנס לתוך השטח של מישהו, בלי שהוא בכלל יודע שנכנסים. יכול להיות שהוא צריך להיערך לזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> למה? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> רגע, שנייה. תן לי רגע רק לענות. ומה שכמובן הוועדה תחליט זה מה שיהיה, אבל רק שנייה אני אסביר. זה עקרונות אחרים וזה תכליות שונות. יש בחוק משק הגז הטבעי לגבי כל הליך שאתה עושה, בין אם הוא הליך רישויי ובין אם הליך תכנוני, בסופו של התהליך לפני שאתה נכנס לקרקע אתה צריך להודיע לבעל המקרקעין. לטעמנו, אותו הליך כללי אמור להישאר גם כאן. אחרת המשמעות היא שאתה יכול ביום בהיר אחד פתאום להיכנס לשטח של מישהו. ויכול להיות שהוא צריך לעשות הכנות לעניינים האלה, להיערך לזה. זה לא נראה לנו נכון. גם ככה ההליך הזה הוא לא כזה הליך ארוך. שנייה, אפשר להתווכח אם לא צריך את ההליך הזה או לא - זה כבר ויכוח אחר. אבל בטח לא אגב הדבר הזה. לטעמנו, אגב, דווקא במקרה של הליך מהיר, שבו כמו שנאמר פה בהרחבה, שזה יותר בהליך המעין רישויי ולא התכנוני, דווקא פה למנוע מבעל מקרקעין לדעת שאתה נכנס לו לשטח נראה לנו צעד מוגזם ואנחנו חושבים שזה לא סביר. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> יש לך גם אישור בשתיקה. האישור שהתקבל יכול להיות שקרה איזה שהוא משהו שהוא יצטרך בירור, שבעצם הוא לא יודע. ואז, ואז יום אחד יופיעו לו בבית. << אורח >> חן שפירא: << אורח >> אל תשכחו שהוועדה פה עשתה ולצורך העניין מבחינתה, ואנחנו מבינים את הלוגיקה, מאמץ מסודר להגיד איך בדיוק יתבצע תהליך יידוע לפי סעיף, לפי הסעיף הזה, באופן שיאפשר. אם לא הצלחתי להגיע לבעל המקרקעין לפי זה אני גם לא אגיע אליו לפי סעיף 49. זאת אומרת, זה התהליך היותר מחמיר, ובצדק אני מוכן לקבל את ההיגיון שלו. אבל אז באמת בואו תייתרו את זה. למה אני צריך פעמיים? << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> אתה רוצה שבפעם הראשונה שיודיעו לו בכלל על התכנית, ואולי היא לא תאושר, אולי היא תדחה, והוא צריך כאילו להיערך? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> ועדיין, אחרי שהתכנית אושרה הוא צריך להיערך לזה. לא, אנחנו מבחינתנו, אני אומר את זה פה. אני חושב, אנחנו חשבנו על הנושא הזה. אנחנו חושבים שזה לא נכון לוותר על התהליך הזה. זה תהליך אחר. זה תהליך, עם כל הכבוד, שבעל מקרקעין כן צריך לדעת לפני שאתה נכנס אליו לשטח. << אורח >> חן שפירא: << אורח >> מסכים, חד וחלק. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> זאת התחושה שלנו. כמובן הוועדה סבורה, יכולה להחליט מה שהיא רוצה, אבל זו דעתנו המקצועית. << אורח >> חן שפירא: << אורח >> לא, אין מחלוקת על חובת היידוע. לעשות את היידוע. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> זו דעתנו המקצועית. << אורח >> חן שפירא: << אורח >> חד וחלק, אני מסכים. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> שבסופו של דבר לפני שנכנסים למישהו לשטח את המינימום של ההודעה צריך לתת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, בואו נמשיך. תקריאי. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> את סעיף התחילה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סעיף התחולה. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> תחילה לעניין תיקון חוק משק הגז הטבעי 17א. תחילתם של סעיפים 26א עד 26ח לחוק משק הגז הטבעי, כנוסחם בסעיף 17 לחוק זה, ביום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023). << דובר >> קריאה: << דובר >> זה בעצם שלושה חודשים לאחר. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> רק להגיד כאן מילה, כמה מילים. זה לבקשת הייעוץ המשפטי של הוועדה, בחנו שלא תהיה, בעצם ככל שאתה לא נותן סעיף תחילה, אז הכניסה היא תחילה מיידית, יחד עם שאר סעיפי חוק ההסדרים. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> ב-1 ביוני בעצם 2023. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> נכון. ולבקשת הייעוץ המשפטי של הוועדה אנחנו בחנו, כל נציגי הממשלה, והגענו למסקנה שכן כדאי לתת סעיף תחילה של שלושה חודשים מאוחר מכן. זה נראה לנו הזמן הסביר והנכון לאפשר את כל המערכות להיכנס לפעולה. אנחנו חושבים שזה מספיק. אנחנו לא רוצים להאריך יותר מזה. זה נראה לנו, גם זה, יש משרדי ממשלה שחושבים שאפילו זה קצת יותר מידי. אז אנחנו חושבים שבאיזון הנכון זה המספיק. << דובר >> קריאה: << דובר >> בזמן הזה אפשר להכין הרבה תכניות והרבה מפרטים. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> שאלה רק לעניין הזה, הגורמים המאתרים יהיו מוכנים לקבל בקשות ולטפל בהם בתוך שלושה חודשים בעצם מיום התחילה? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אנחנו מקווים שכן. אבל כמו שאמרתי, בסופו של יום אין גבול. גם אפשר לצורך העניין היה להגיד גם עוד חצי שנה ועוד שנה ועוד שנתיים. בסופו של יום צריך לזכור שההליך הזה, בסופו של יום, הוא נועד לשחרר איזה שהוא, נקרא לזה, פקק כזה של צרכנים, שחברות החלוקה ידעו לפרט יותר טוב מאתנו, שמאוד סמוכים לרשת קיימת ומתוכננת. וכל הרעיון הוא באמת לשחרר את הפקק הזה. ולכן אנחנו לא מוצאים לאפשר איזה שהיא תחילה אין סופית. וגם יש איזה שהוא כלל שהוא ידוע שכל משימה לוקחת את הזמן שמקצים לה. אנחנו חושבים ששלושה חודשים זה דבר סביר. מקווים מאוד שזה יצליח. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני רק רוצה להסביר למה אני מחדדת את השאלה הזאת. בעצם לאור העובדה שאם בקשות יוגשו ולא תתקבל לגביהן החלטה, אז הן יכולות להיות מאושרות אוטומטית. אז יש משמעות מיוחדת פה לתחילה בתוך שלושה חודשים. זה אומר שבעצם בקשות שיגיעו יצטרכו להיות מטופלות בזמן הזה, כדי שלא יאושרו אוטומטית. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> יוכלו גם להידחות, לצערנו, במקרה כזה. ולצורך העניין יהיה לזה את ההשלכה של זה. אבל עדיין, אנחנו לא היינו רוצים לדחות את הכניסה לתוקף. אנחנו חושבים, כמו שאמרנו, בהתחלה כשאנחנו הגשנו את ההצעה היא הייתה בעצם כניסה מיידית עם שאר סעיפי חוק ההסדרים. אחר שקילה של כל האיזונים חשבנו שלושה חודשים. עוד פעם, כל תאריך, כל, כמו שראינו גם עם חברות החלוקה, כל פעם כשאתה קובע איזה שהוא מדד מסוים, אם זה לחץ, אם זה מרחק, אם זה זמן - כל אחד רוצה יותר או פחות. זו העמדה שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלושה חודשים, בסדר. אז בשביל מה? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אנחנו יכולים לעבור לאמות המידה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, תעברו, כן. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> מישהו רוצה להסביר ככה בכמה מילים בעצם את החלק הזה של התיקון? << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> הסברנו בהתחלה. << אורח >> משה גראזי: << אורח >> מאחר שיש, שהגז הטבעי מגיע גם למגזר הביתי, אז בעצם אנחנו לאסדר את כל המקטע של השיווק, שהוא מקטע שהוא לא ניתן בו רישיון. יש אפשרות לפי החוק לתת רישיון למשווק. אנחנו לטובת פישוט הרגולציה חשבנו שלא נכון להוציא רישיונות ולפתוח את השוק. ועם זאת, אנחנו חושבים שיש חשיבות גבוהה מאוד לשמור על הצרכנים הביתיים ומבקשים להקנות למועצה לקבוע אמות מידה למשווקים. זה בעצם הצעת התיקון שאנחנו מביאים פה לוועדה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> רק לדייק, זאת אומרת, יש היום לפי סעיף 5 לחוק של גז טבעי אפשר לקבוע חובת רישיון. השר, בהסכמת שר אוצר, באישור ועדת כלכלה, יכול לקבוע חובת רישיון. ואז אם הוא היה קובע חובת רישיון לתחום הזה, אז אוטומטית היה חל סעיף 38 הרגיל, כלומר כל נושא אמות המידה הרגילות גם על משווקים כבעלי רישיון. אנחנו חשבנו שלא נכון להחיל רגולציה מיותרת ולקבוע חובת רישיון רק לצורך הדבר הזה ולכן אנחנו מבקשים את התיקון הזה, שיאפשר להחיל על משווקים ספציפיים בתחום הזה שאנחנו תכף נפרט אותו, עליהם שהמועצה תוכל לקבוע אמות מידה גם אם לא נקבע חובת רישיון. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> אפשר להקריא? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> רק עוד מילה. ולכן בהתאם, בגלל שמדובר ברישיון שיווק מאוד מאוד ספציפי, אז כאן נתנו איזה שהוא פירוט יותר רחב של, נקרא לזה של הנושאים שבהם אמות המידה יכולות, יכולים להיות יותר רחב, סליחה. פירוט יותר רחב שלמעשה סוג של קצת מצמצם. זה לא מדויק, כי עדיין יש כאלה רבות. אבל עדיין יש פה רשימה הרבה יותר מפורטת מאמות המידה הרגילות, בגלל שמדובר על משהו מאוד מאוד ספציפי בלי חובת רישיון. ואין בזה מבחינתנו בכדי לפגוע מהרשימה של אמות המידה הרגילות. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בעצם רק למסגר אותנו, אנחנו חוזרים בחזרה לדון בסעיף 17 לחוק. ואנחנו מתחילים בפסקה 3. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> (3) בסעיף 38, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), המועצה רשאית לקבוע אמות מידה או הוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל משווק לצרכן ביתי לתת לצרכן, לרבות לגבי העניינים האלה: (1) דרכי התקשרות עם הצרכן; (2) האופן והתדירות של משלוח החשבונות; (3) אופן גביית התשלומים בעבור העוסק בשיווק גז טבעי ובעבור בעלי רישיונות הולכה וחלוקה, לרבות גבייה בשיעורים וסדרי הגבייה והתשלום; (4) שיעורי הריבית או הפרשי ההצמדה והריבית שישולמו על איחור בתשלומים; (5) המקרים והתנאים שבהם רשאי העוסק בשיווק גז טבעי להפסיק או לצמצם את אספקת הגז לצרכן; (6) אופן ותדירות מתן האפשרות לצרכן לעבור ממשווק למשווק; (7) דרכי טיפול בפניות ובתלונות הצרכן לרבות כללים בדבר תיעוד ודיווח. (ב2) נוסף על האמור בסעיף 66, אמות מידה או הוראות שייקבעו בהתאם להוראות אלה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות. (ב3) לעניין סעיף קטן (ב1), "משווק לצרכן ביתי" – עוסק בשיווק, אף אם לא נקבעה לגביו חובת רישיון לפי סעיף 5, המשווק גז טבעי לאחד מהצרכנים האלה: (1) צרכן הרוכש גז לשימוש ביתי; (2) צרכן הנמצא בשכונת מגורים שהצריכה המרבית במיתקני הגז המשמשים אותו אינה עולה על 16 מטרים מעוקבים של גז טבעי לשעה." << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אתם רוצים שאני אסביר את התיקונים שעשינו פה בעקבות ההערות שלנו? בעצם, יש פה שני תיקונים משמעותיים שנכנסו לנוסח שהם אחד מהותי ואחד נוסחי, בעקבות ההערות של הייעוץ המשפטי לוועדה. התיקון המהותי הוא שבעצם בסעיף, לפי סעיף 66 לחוק, החובה היא לפרסם כפי שתקבע הרשות ובנוסף ברשומות. אנחנו ביקשנו שיופיע במפורש שבעצם אמות המידה האלה שקובעת המועצה יפורסמו גם באתר האינטרנט של הרשות. אני אציין שבעצם הן הלכה למעשה מפורסמות גם היום. אתם רוצים להסביר לנו איך בעצם יהיה הפרסום הזה של אמות המידה, לפי סעיף 38? << אורח >> משה גראזי: << אורח >> כן, אנחנו, אין שום בעיה. גם הדיון שקיימנו איתך, טל, נפרסם את זה באינטרנט. זה יהיה בצורה שהיא נגישה וברורה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בעצם יהיה ניתן להבחין בין אמות המידה לשאר החלטות המועצה. << אורח >> משה גראזי: << אורח >> סליחה טל, את יכולה לחזור? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בעצם אפשר יהיה להבחין בין החלטות המועצה האחרות לבין אמות המידה שבעצם מחייבות לעניין הזה? << אורח >> משה גראזי: << אורח >> אני לא חושב שצריך הבחנה, כי זה די ברור. כלומר, קל למצוא את ההחלטות של המועצה. יש מועצות, יש החלטות אחרות שקשורות לאמות מידה. אני לא חושב שיש הבדל בין זה לקביעת תעריפים מבחינת החשיבות. אז כך שממילא אנחנו מפרסמים את זה גם באינטרנט. גם אנחנו מפיצים את זה בניוזלטר שיש לנו וגם מפרסמים את זה כמקובל. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בסדר, ההבחנה שלנו לעניין הזה, זה בעקבות שיחה שניהלנו בעניין עם משרד המשפטים, לאור המעמד המיוחד של אמות המידה, שבעצם הוא מעמד שהוא דומה לחקיקת משנה ולכן חל עליו. בעצם חל ומחייב את הגורמים שבעצם זה נקבע לגביו. ולכן כן מבחינתנו חשוב אופן הפרסום של זה. אז אני מדגישה את זה, זאת הסיבה. לעניין התיקון השני, שבעצם הוא תיקון נוסחי. הוא תיקון שמפריד את ההגדרה וקובע הגדרה חדשה של משווק לצרכן ביתי לעניין הסעיף הזה. כדי בעצם להבהיר, אין פה שינוי מהותי. להבהיר על מי התיקון הזה, בעצם לגבי מי אמות המידה האלה חלות. ובעצם את אותם תנאים שנקבעו ברישה של הסעיף העברנו לסעיף קטן (ב)(3). אז זה מבחינת ההערות שלנו. אני אשמח אם תוכלו להסביר רק למה הוחלט שהסעיף הקטן, סעיף קטן (ב)(1) שחל פה לגבי המשווקים לצרכן ביתי הוחלט לא להחיל אותו לגבי אותם משווקים אם ייקבע לגביהם, בעצם אם תיקבע לגביהם חובת רישיון לפי סעיף 5. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> רגע, זה לא מה שנאמר. אלא מה שקיים כרגע זה בעצם שיש את האפשרות. מה שקורה זה בעצם תקנה, אני חוזר עוד פעם. סעיף 5 לחוק משק הגז הטבעי מאפשר בעצם לשר, בהסכמת שר האוצר, ובאישור ועדת הכלכלה, לקבוע חובת רישיון. וכשהוא קובע את זה, נדמה לי זה סעיף קטן (ג) אם אני לא טועה באותו סעיף. ובעצם יש שם אמירה שבמקרה כזה יחולו הוראות החוק הזה למעט סעיפים מסוימים שמפורטים שם, אלא אם נקבע אחרת באותן תקנות. ולכן אנחנו רוצים להשאיר את הגמישות, שבעצם אם וכאשר, כרגע אין בכוונה כזאת. אבל אם וכאשר כן תוכל, יוחלט להחיל חובת רישיון כזה, אז יבחרו האם להחיל את המנגנון הזה או את המנגנון על שאר הכללים של בעלי הרישיונות הרגילים. כי גם יכול להיות שכשתיקבע חובת רישיון כזה היא תחול על כל המשווקים לסוגיהם, כי יש עוד הרבה סוגים חוץ ממה שיש כאן, או לא. ולכן רצינו להשאיר את אותה גמישות שהחוק השאיר מלכתחילה. לכן אמרנו הסעיף הזה הוא חל כרגע, כל עוד שאתה לא מחיל את חובת הרישיון. ואם תחיל אותה, אז ייקבע בהתאם למה שייקבע באותן תקנות. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> הערה נוספת שלנו בעצם נוגעת לסעיף שלא מתוקן פה בתיקון. זה סעיף 40 לחוק, שהנושא שלו הוא בירור תלונות הציבור. הסעיף כיום בעצם מסמיך את המנהל לברר את תלונות הציבור בדבר פעילותו של בעל רישיון שיש בהן ממש. השאלה שלנו בעניין הזה אם מבחינתכם יש התנגדות להוסיף את האפשרות שהוא יבחן בעצם לפי הסעיף, מעבר לאפשרות המנהלית שלו לברר תלונות, גם את התלונות לגבי פעילות של מי שאינו בעל רישיון. כי כפי שבעצם אנחנו דיברנו עכשיו יש לנו משווקים שהם אינם בעלי רישיון, בהתאם להוראות סעיף 5 בחוק. << אורח >> משה גראזי: << אורח >> אין בעיה מבחינתנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימנו? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> יש לנו עוד סעיף. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> יש עוד סעיף. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> פסקה 5. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> רגע, אבל רק לפני זה אני רק רוצה להגיד משהו. בעצם, בעצם מה שקורה כאן, בעצם אנחנו מחילים את זה על סוגי המשווקים לאחד מהצרכנים האלה שנקבעו פה. שזה או צרכן הרוכש גז לשימוש ביתי או צרכן שנמצא בשכונת מגורים שהצריכה המירבית במתקני הגז המשמשים אותו אינה עולה על 16 מטרים מעוקבים של גז טבעי. עכשיו בואו נעבור לסעיף הבא שהוא בעצם המשלים. שבעצם התפקיד של הסעיף הבא הוא בעצם לאפשר, שבעצם אם משווק לא פועל לפי אמות המידה שקבעה המועצה אז בעצם תהיה אפשרות של להחיל עליו עיצום כספי, אחרת זאת תהיה אות מתה. המועצה תקבע ואף אחד לא יתייחס לזה. ולכן בואו נקריא את הסעיף. << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >> (5) בסעיף 77(א) לחוק משק הגז הטבעי, ברישה, אחרי "בעל רישיון" יבוא "או משווק לצרכן ביתי"; (1) בסעיף קטן (א), ברישה, אחרי "בעל רישיון" יבוא "או משווק לצרכן ביתי" ואחרי פסקה (17) יבוא: "(18) פעל בניגוד לאמות המידה או להוראות שקבעה המועצה, בעניינים המנויים בסעיף 38(ב1)."; (3) בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא "ו"משווק לצרכן ביתי" – כהגדרתו בסעיף 38(ב3)"; << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> גם כאן אני רק אגיד שעשינו פה שינויים לבקשת הייעוץ המשפטי של הוועדה וזה השינויים בעצם שרואים. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> רק אני אבהיר שבעצם השינוי הוא חידוד לגבי אילו אמות מידה יכול לחול, ניתן להחיל עיצום כספי. על אלו הפרות ניתן להחיל עיצום כספי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימנו לקרוא את הכל? יש מישהו שלא דיבר היום ורוצה להגיד משהו? << אורח >> דוד שמש: << אורח >> רק הערה סמנטית או אפילו עם א'. אם אפשר לקבל את הטיוטה לפני הבאה לוועדה הבאה. כדי שיהיה לנו זמן לפחות לעיין בזה, לא כמו שהיה בצפיפות כרגע. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> זה ככה יהיה לוח הזמנים. אתם קיבלתם, וואו, המון זמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה חוק הסדרים. חוק הסדרים זה הכל מהיר. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> יום רביעי. זה נחשב המון זמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה חשבת? אנחנו עד 11.5 צריכים לסיים את הכל. << אורח >> דוד שמש: << אורח >> אם זה ככה, אז אני חוזר בי. רק לדאוג אולי שזה יגיע בזמן. אז זה בסדר. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> נכפה עלינו. << אורח >> דוד שמש: << אורח >> מודים לכם. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כדאי לעקוב אחרי אתר הוועדה, מפורסמים שם נוסחים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאה אחוז, תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:48. << סיום >>