פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



33
ועדת הכספים
30/04/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 106
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, ט' באייר התשפ"ג (30 באפריל 2023), שעה 13:47



סדר היום:
 << הצח >> פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור), למעט סעיפים 10-8 (התחדשות עירונית) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 << הצח >> 

פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור) – סעיפים 5(2) ו-7, שבח ריאלי – מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
יונתן מישרקי
חמד עמאר
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
אליהו רביבו
עאידה תומא סלימאן


מוזמנים: 
	מירי סביון
	–
	משנה למנהל רשות המיסים, משרד האוצר

	שי אהרונוביץ
	–
	סמנכ"ל בכיר מסמ"ק, רשות המיסים, משרד האוצר

	יניב כהן
	–
	מנהל תחום בכיר שומת מקרקעין, רשות המסים, משרד האוצר

	ישי פרלמן
	–
	עו"ד, עוזר משפטי ראשי, רשות המיסים, משרד האוצר

	רודין נפסון
	–
	עו"ד, עוזר משפטי ראשי, רשות המסים, משרד האוצר

	צחי דוד
	–
	מ"מ הממונה על התקציבים לענייני נדל"ן ושלטון מקומי, משרד האוצר

	יפתח עשהאל
	–
	רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

	ליהי קושנר גינוסר
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	שמרית גולדנברג
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	ג'ק בלנגה
	–
	יו"ר משותף ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל

	שי כהן
	–
	רו"ח, לשכת רואי החשבון בישראל

	יוסי אלישע
	–
	עו"ד, לשכת עורכי הדין

	איציק גורביץ
	–
	סמנכ"ל ומנהל אגף כ"א, כלכלה ומיסוי, התאחדות בוני הארץ







ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור), למעט סעיפים 10-8 (התחדשות עירונית) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612 << נושא >> 

פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור) – סעיפים 5(2) ו-7, שבח ריאלי – מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

סעיף 7. היועצת המשפטית אומרת שקודם תסביר ואחר כך תקריא. אני אומר שתתחיל להקריא ותסביר נושא-נושא אבל מי שצודקת, זאת תמיד היועצת המשפטית ולא אני. 

תסביר, אבל בקצרה.

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

זאת ההטבה המדוברת. מי שמוכר את הקרקע שלו, יוכל למכור אותה וליהנות מהטבה מאוד משמעותית במס השבח. אמרנו 47 אחוזים מהתקופה שלפני 2001 ואחר כך זה יורד ל-25 אחוזים. לתת לו הטבה של 25 אחוזים על כל התקופה בתנאי שהוא מממש את הבנייה בארבע השנים הקרובות. מי שיממש את ההטבה הזאת ארבע עד שמונה - מי זה יממש? ישלים בנייה. מי שישלים בנייה עוד שבע שנים לדוגמה כי הוא אומר הוא לא מספיק תוך ארבע שנים – עשינו מודל מדורג בין ארבע לשמונה שנים. עד ארבע שנים זה מלוא ההטבה, מארבע לשמונה שנים זה יורד באופן מדורג. בהקראה נראה בדיוק את האחוזים. זה אומר שאנחנו בעצם מתמרצים, ברגע שהחוק יעבור, אם יש למישהו קרקע פרטית למכור מהר את הקרקע שלו לקבלן שיממש אותה. אם הוא מממש אותה תוך ארבע שנים, הוא נהנה מההטבה ואם הוא מממש אותה תוך חמש שנים, הוא נהנה מחלק של ההטבה. עד שמונה שנים. זאת המטרה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מכירת הקרקע. לא הבנייה.

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

השלמת בנייה מארבע עד שמונה שנים.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

	למה פוגעים בהטבה שלו כאשר אין לו שליטה מתי הקבלן יבנה? 

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

לא בדיוק פוגעים. נותנים לו הטבה בתנאי שהקבלן שהוא מכר לו עומד בזה. אפשר לסגור את זה חוזית בין הקבלן לבין המוכר. אני מוכר עכשיו קרקע לקבלן ואפשר לסגור את זה חוזית. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אבל זה לא בידיים שלו. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני מבין שהמטרה של החוק היא שאנשים ימכרו את הקרקעות שלהם.

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

נכון.

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

כפי שנאמר קודם, יש לנו קרקעות פרטיות שמוחזקות על ידי יורשים, בעלים, לא משנה. יש להם מה שנקרא יום רכישה שקודם ל-7 בנובמבר 2001 אבל כן יום רכישה אחרי ה-1 באפריל 1961. זה אומר שיש להם אינטרס להמשיך ולהחזיק את הקרקע ולא למכור אותה כי ככל שהשנים עוברות, החלק שמחויב ב-25 אחוזי מס גדל והחלק בהתאמה של 47 אחוזים הולך וקטן. כדי למנוע את הנעילה הזאת, היות ואנחנו רוצים שיצאו קרקעות ותהיה בנייה – זה רק על קרקעות למגורים ולא למשרדים - - -

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

זה גם לבנייה פרטית?

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

יש כאן היקף יחידות מינימלי.

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

כן. יש היקף יחידות. 


 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

זה לבנייה רוויה מסיבית. לכל הפחות 15 יחידות על הקרקע.

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

אם אתה בונה בעצמך, זה לא רלוונטי. 

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

לפחות 15 יחידות דיור.

 << אורח >> שי כהן: << אורח >> 

למה לא להוריד את זה כמו בחקיקה הקודמת? 

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

זה הסיבוב השלישי של ההוראה הזאת. ההוראה הזאת הייתה פעם ראשונה ב-2011 ואחר כך ב-2015, משהו כזה.

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

והאריכו אותה.

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

 אנחנו שוב מביאים אותה כחלק מהרצון להוריד את מחירי הדיור.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

למה לא מאריכים את זה עד 31 בדצמבר 2030?

 << אורח >> שי כהן: << אורח >> 

זאת ההצעה שלנו. להאריך.

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

זה מנגנון אחר. 

 << אורח >> שי כהן: << אורח >> 

עדיין אפשר להקביל את המקל והגזר עד סוף 2030.

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

זה חל גם על מעבר ל-2030. זה חל שמונה שנים קדימה ולא רק שבע שנים קדימה.

 << אורח >> שי כהן: << אורח >> 

מתי אפשר להיכנס לזה? מתי אפשר למכור? אפשר להאריך את הוראת השעה עד דצמבר 2030.

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

את המכירה עצמה לא אבל ההשלמה.

 << אורח >> שי כהן: << אורח >> 

ההשלמה תהיה כמו שכתבת בחוק. 

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

אבל אז אני לא מתמרץ אף אחד. הפסדתי שמונה שנים. אני רוצה שמי שהוא בעל דירה, שלא יחכה שמונה שנים לתשואה. זאת המטרה. שימכור היום ולא יחכה לנכדים. ימכור היום כדי שמישהו יממש. זאת המטרה.

 << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> 

אני שוב אומר שלוחות הזמנים האלה הם לא רלוונטיים. בשום פנים ואופן הם לא רלוונטיים. 

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

שמונה שנים זה לא רלוונטי?

 << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> 

שמונה שנים, הוא מאבד את ההטבה לגמרי. המדרגה הראשונה היא ארבע והיא בעייתית מאוד.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא לקרוא קריאות ביניים. תגיד את עמדתך ונשמע גם את האחרים.

 << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> 

אני שוב אומר שלוחות הזמנים האלה הם לא רלוונטיים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

למה הם לא רלוונטיים? מדובר על שמונה שנים.


 << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> 

אגב, יש פסקי דין בנושא הזה. זה שמוכר את הקרקע לקבלן, עד מתי חל כל התהליך הזה? עד מתי הוא צריך להתחשבן? 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

לא הצלחתי להבין למה שמונה שנים זה פרק זמן לא מספיק.

 << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> 

אני אסביר משהו שאולי כבר דובר בו כי יש כאן בעיה מובנית בחקיקה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני תכף אשמע. למה שמונה שנים זה לא רלוונטי?

 << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> 

אם יש כאן דברים שסוכמו קודם, יכול להיות שזה ייתן פתרון. 


 << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> 

המשמעות היא פשוטה. אנחנו בעולם שבו כאשר עושים עסקה כזאת עם בעלים של קרקע, אנחנו צריכים לשחרר את הבעלים. לא יכול להיות שגם אם תהיה הסכמה חוזית, כפי שאת ציינת, כזו או אחרת ביניהם, עדיין אותו בעל קרקע קשור בחבל הטבור ליזם, תלוי בתוצאות של הפעילות שלו וכדומה.

לכן מה שאנחנו אמרנו זה פשוט. אחד, בואו נהפוך את הקערה. מי שיישא בנטל המס הנוסף יהיה היזם ולא הבעלים. הבעלים מוכר את הקרקע, יצא מהאירוע. הוא קיבל את ההטבה. יש תמריץ מלא לכל הטענות של ראשי הרשויות. מי שישב על קרקע, יהיה לו תמריץ למכור היום ויצא מכאן. היזמים יתחייבו למסגרת זמנים. במסגרת הזמנים הזאת שהם יתחייבו, אם נניח מס הרכישה, המדרגה הראשונה היא חמישה אחוזים, היא לא תהיה חמישה אחוזים אם הם לא עומדים בזמנים אלא היא תהיה שבעה אחוזים, שמונה אחוזים, תשעה אחוזים וכדומה. אפשר לדבר על המספרים אבל בעצם הפכנו את הקערה. יש תמריץ לגבי ארבע שנים. ברור לחלוטין שפרק זמן של ארבע שנים להוציא היתר, במיוחד מדובר על קרקע של מה שנקרא ריבוי יחידות, בטח שאי אפשר להוציא היתר ולהשלים בנייה תוך ארבע שנים, זה פרק זמן שאי אפשר לעמוד בו גם אם מתחילים היום בבוקר. 

לכן אני חושב שאנחנו כאן נעשה איזושהי התאמה, ככל שמקובל עליכם, ופרק הזמן, המדרגה הראשונה, נניח היא תהיה שש שנים ומכאן אנחנו עד עשר שנים שקבוע היום או שמונה שנים, אני כבר לא זוכר.

 << אורח >> שי כהן: << אורח >> 

שש, שתיים, שתיים. נשמע סביר. 

 << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> 

זה בעצם יפתור את הבעיה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני בטראומה מזה שכל פעם שרוצים להגדיל את היצע הדירות, מעלים את מס הרכישה. אני לא אוהב את זה. אני לא חושב שזה נכון. אני חושב שמן הראוי שאתם תשבו עוד פעם עם רשות המיסים למצוא פתרון אחר. 

 << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> 

אבל אין לך דרך להשית את זה על היזם.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

אפשר למצוא דרך.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

המציאות הזאת היא מציאות שלא הוכיחה את עצמה. 

 << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> 

לא. גם כך זה מושת עליו חוזית. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

זה לא הביא עוד דירות. 

 << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> 

לא, זה לא קשור למס הרכישה הכללי במשק. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא דיברתי על זה. דיברתי על מה שאתה מציע עכשיו. 

 << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> 

אדוני היושב ראש, היזם ממילא לוקח על עצמו את המס הזה, הבעיה שהייתה בחוק שהוא היה צריך באותו יום שהוא חותם ללכת להביא ערבות בנקאית על כל גובה המס, על בניין שהוא יבנה בעוד ארבע או חמש שנים. היום הוא היה צריך לעשות את זה. מה שאנחנו אומרים, אנחנו מקלים ובמקום שהוא יעשה את זה היום, הוא יצטרך לעשות את זה אם וכאשר במועד שהוא לא יעמוד בזה. זה משחרר תזרים אדיר לפרויקט, זה מקל על כולם, זה משחרר את המוכר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה העמדה שלכם?

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

אני רוצה להגיד שגם לשר היה מאוד חשוב שנשחרר את המוכרים. בדיונים שישבנו איתו, היה לו מאוד חשוב לשחרר את המוכרים. אנחנו הבאנו כמה פתרונות במישור הגבייה אבל אני מסכים שהרעיון שעלה כאן בשיחה שעשינו עם שלומית בחוץ, שיניב כהן זכר שעשינו את זה עם כבוד היושב ראש בנושא של מכירת דירות שמשמשות כמשרדים. שם הקונה היה צריך להתחייב שהוא ישתמש בדירה למגורים ואם הוא לא משתמש בדירה למגורים, הושת עליו עוד מס רכישה. זאת שיטה יותר טובה לשחרר את המוכר. אנחנו צריכים רק לדייק כמה מס הרכישה שיושת.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

מדובר בקנס. בוא נזכור שמדובר בקנס. במקום המס של המוכר.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

קודם הוא שילם גם את מס השבח.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

זה לא קנס. הוא קיבל הנחה לא מוצדקת. למה אתה קורא לזה קנס? 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

מי שקיבל את ההנחה, זה המוכר ולא הקונה. כאן מטילים את זה על הקונה. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אבל המוכר קיבל את זה. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

המוכר קיבל ועלה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אנחנו רוצים לתמרץ את המוכר למכור את הקרקע.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הבנתי. אמרתי את זה קודם. יש לכם הצעה אחרת?

 << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> 

אלה דברים שסוכמו וכרגע אני לא יכול לומר מה ההשלכות של הסיכום הזה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה זה סיכום? מה שלא יהיה כאן לא יהיה מסוכם. אני שואל אם יש לך הצעה אחרת. הם מורידים את זה מהמוכר ומעבירים את זה ליזם.

 << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> 

אני כרגע לא יכול לומר. לא למדתי מה ההשלכה מבחינת היזם במועד שזה עובר. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מטרת היזם היא לבנות את הבית. הוא קנה את הקרקע כדי לבנות ואנחנו רוצים לתמרץ אותו שיבנה כמה שיותר מהר. זה התפקיד שלנו.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

אנחנו נחשוב יחד עם רשות המיסים על רעיון אחר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בבקשה להקריא. את הנושא הזה לא סגרנו. נחשוב על פתרון.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

יש עוד נקודה. הנושא של 15 הדירות צריך לרדת. קרקע כולה באותה בעלות – גם צריך לרדת.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אמרו חמש דירות. לא 15 דירות.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

אני לא יודע. לדעתי לא צריך להיות מספר מוגבל ויכולים גם להיות שותפים. גם אם שלושה שותפים בקרקע, יכולים להיכנס להטבה. למה בן אדם אחד צריך להחזיק את כל הדירות? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

באמת למה? תסבירו.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

המספר הוא 15 או חמש?

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

15 דירות. המטרה שזאת תהיה בנייה יזמית. האמירה היא שהכוונה לעודד בנייה יזמית מסיבית. 

ל << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה 15 ולמה לא חמש?

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

כי חמש היא לא בנייה שהיא בנייה רוויה משמעותית. אנחנו רוצים בנייה רוויה משמעותית.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

בהוראת שעה הקודמת זה היה שמונה.

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

אנחנו באים כאן עם הטבה מאוד גדולה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לפעמים יש לכם טיעונים יותר משכנעים מאשר הטיעון הזה. אתם רוצים שתהיה בנייה מסיבית, זה מה שיש. מדובר על חמש. אנחנו גם רוצים שיהיו חמש דירות. למה לא חמש?

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

חמש דירות זה באמת מספר נמוך. הסתכלנו במקומות קודמים שם המספר היה שמונה – גם ראינו את זה כמספר נמוך והגדלנו כי בסוף זה הגיע לא לבנייה היזמית אליה כיוונו, שאותה אנחנו רוצים.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אבל יש מקומות שלא יכולים ליישם את זה. אני אתן לך דוגמה במגזר הערבי. אחוזי בנייה, לא יכולים לאפשר ל-15 יחידות דיור. 

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

יכולים. חמש יחידות דיור לדונם אבל אנחנו לא מדברים כאן רק על דונם. יכול להיות ששטח המגרש הוא יותר מדונם ואז זה מאפשר. המגרש לא מתוחם בדונם.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אחוזי הבנייה במגזר הערבי הם פחות מאשר במגזר היהודי. אתה כאן בעצם חוסם את המגזר הערבי. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

אני חושב ש-10 זה נכון כי אתה צריך להסתכל גם על מספר הקומות.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

צריך לרדת לאחת ואני אסביר. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

לאחת? זה מוגזם.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

אני אסביר. החוק הזה הוא חוק שמשלים את הסעיף הקודם שדיברנו עליו. הסעיף הקודם בא לבטל את ההטבה הלינארית. הרבה אנשים לא יוכלו לבנות את הדירות של עצמם ויצטרכו למכור את הקרקע. אם יצטרכו למכור את הקרקע, אין סיבה שהם ישלמו 50 אחוזים על מרכיב הלינארי או 47 אחוזים. צריך לתת להם את ה-25 אחוזים, גם אם זאת דירה אחת. בן אדם לא צריך לבנות, הוא רוצה למכור את הקרקע ויש לו אפשרות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

זה הסעיף הקודם.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

אבל זה הסעיף המשלים שלו. 

 << אורח >> ליהי קושנר גינוסר: << אורח >> 

משרד המשפטים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרבה זמן לא היה כאן משרד המשפטים.

 << אורח >> ליהי קושנר גינוסר: << אורח >> 

אני כאן כל הזמן. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא ידעתי. מתי שאת רוצה, תבקשי רשות דיבור ואני אתן לך ולא חשובה דעתי בעניין.

 << אורח >> ליהי קושנר גינוסר: << אורח >> 

ההצעה שעלתה כאן ביחס לאפשרות להשית על היזם מס רכישה גבוה יותר במידה שהוא לא יעמוד בזמנים, זה בעצם עשוי להפוך את המס לסוג של סנקציה. לכן אני צריכה לבחון אם משפטית אין בכך איזשהו קושי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה את מציעה?

 << אורח >> ליהי קושנר גינוסר: << אורח >> 

אני מציעה לאמץ את ההצעה שלי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אם את מציעה רק לא לעשות את זה, אז לא יעשו כלום.

 << אורח >> ליהי קושנר גינוסר: << אורח >> 

אני צריכה לבחון את זה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני אגיד לך. אני מקבל את משרד המשפטים שהם היועצים המשפטיים. אני מקבל אותם כאנשים שאומרים מה לא אבל הם אומרים מה כן. להגיד מה לא, גם אני יודע. בשביל זה אני לא צריך את משרד המשפטים.

 << אורח >> ליהי קושנר גינוסר: << אורח >> 

אנחנו נחשוב גם על ההצעה. זה עלה כרגע ולא הספקתי לבחון את זה. 

 << אורח >> שי כהן: << אורח >> 

בחוק החריגו מכירה לקרוב. אני לא רואה כל סיבה אם עומדים בתנאים ובזמנים להחריג קרוב. אם אני מוכר את זה למישהו שהוא קרוב או חברה שאחד הבעלים קרוב, אני לא רואה שום סיבה להחריג כי אם בונים, מה זה משנה מי בונה?

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

אנחנו לרוב לא נותנים הטבות כדי למנוע כל מיני תכנוני מס. 

 << אורח >> שי כהן: << אורח >> 

איזה תכנון מס יכול להיות? אם אתה בונה, זו מטרת החוק. מה זה משנה לך מי בנה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה. אנחנו עשינו את הנושא של קרוב כשהייתה התוכנית הגדולה שלא רצינו שאנשים יעשו כאילו ובעצם זה לא. במקרה הזה, מה מפריע? הרי אנחנו רוצים שיבנו ואז מה זה משנה אם הוא קרוב? אתם כנראה העתקתם את זה.

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

נעשה על זה בחינה.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

לי יש מגרש ואני רוצה שיבנו שם, אז אני מוצא קרוב שיבנה יותר טוב. רק שיבוא לבנות. אין לי קרובים ואין לי מגרש, אבל זה בסדר. 

 << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> 

במענה למה שאמרה נציגת משרד המשפטים. את יכולה לבדוק גם בחוק עידוד השקעות הון היום, בבניין להשכרה, וגם בחקיקות קודמות. הדרך הזאת להגדיל את מס הרכישה קיימת כבר היום בחקיקה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זה נכון אבל מצד שני בדיונים הקודמים שהיו בתקציב הקודם גם אני העליתי את אותה הערה. יש פה משהו שצריך באמת לחשוב עליו עד הסוף כי המשמעות היא באמת עונש.

 << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> 

אבל העונש הזה קיים היום. אתם צריכים להבין. הרי הדייר שמוכר תלוי ביזם. היזם לוקח על עצמו את ההפרש. הוא נותן לו ערבות בנקאית. זאת אומרת, היזם הולך לשלם את זה בכל מקרה. כל העניין כאן הוא שאף דייר לא מוכן לקחת את זה על עצמו. הוא אומר שאני עכשיו צריך להתקשר איתך שמונה שנים קדימה? למה שאני אחתום? לכן בהוראות הקודמות כמעט לא היו פרויקטים כאלה. 

הערה נוספת אחרונה אדוני. אני רוצה להצטרף למה שאמר ג'ק. אין ספק, צריך להיות מה שנקרא ריבוי בעלים. ראיתי שיש חברות משפחתיות, חברות בית, שותפויות. אם הרעיון הוא רק לתמרץ בנייה, מה זה משנה מי סוג הבעלים? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אנחנו מדברים כאן על משהו אחר מהתוכנית הכללית. אני מקבל את היעד הזה. היעד הוא בסדר. אתם רוצים שיבנו ושיהיו דירות. ההגבלה של ה-15 היא לא במקום ו-קרוב הוא לא במקום כי אלה לא המקרים שיש הטבות. אתם חששתם, ואנחנו קיבלנו את זה, ש-קרוב הוא המצאה, זה כאילו אבל זה לא נכון. כאן לא מפריע לי שזה יהיה קרוב אבל שיבנה כי אם הוא לא יבנה, בין אם הוא קרוב או לא, יש כאן את הסנקציות. לכן אני מציע שעד שנצביע על זה, גם לגבי ה-15, תרדו מהמספר הזה ותקבעו מספר יותר ריאלי.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

יותר מאפשר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

כן. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

גם מאפשר לאוכלוסייה הערבית.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בסדר. אני יכול להגיד שמונה אבל אם אני אגיד שמונה - - -


 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

למה צריך מספר? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תחשבו על זה ותנו מספר. אנחנו נצטרך להצביע על זה. תורידו את העניין של קרוב. אני חושב שהטענה שהועלתה היא נכונה. מה אתם רוצים להרוויח בזה, שהוא לא יבנה בניין?

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

שהוא לא יבנה באמצעות האחיין שלו?


 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

איזה קומבינה יכולים לעשות אם הוא יזם והוא קונה?

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

בנוסף למסלול של מס הרכישה, אפשר לתת אופציה ליזם לבחור בין שתי החלופות, בין חלופה של מס מדויק שהופטר המוכר ממנו לבין מס הרכישה הנוסף לפי בחירתו כי יכול להיות שהמס הנוסף הוא מאוד סמלי נמוך. 


 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

לא. אנחנו רוצים שתהיה איזושהי קורלציה ביניהם.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

מה הבעיה לקחת את המס המדויק?

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

שתהיה לו סיבה. זה בדיוק הפוך. זה פועל הפוך.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

שי, הוא ישלם את המס של המוכר.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אבל אם זה לא מספיק שווה לו, הוא לא יבנה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בסדר. העלית את העניין הזה. אני מבקש להקריא עכשיו את החוק. 

 << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 

	7.	חוק מיסוי מקרקעין – הוראת שעה.

(1) על אף האמור בפסקה (1)(א) - זה בעצם שיעורי המס הרגילים - של סעיף 48א(ב1) לחוק מיסוי מקרקעין כנוסחו בסעיף 5(2)(א) לחוק זה - - -

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

למה צריך להחיל א זה כנוסחו בסעיף 5(2)(א) לחוק זה, שזאת בעצם המשמעות של החישוב הלינארי עליו דיברנו קודם, בדיון הקודם?


 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

סעיף (ב1) הוא סעיף של כל שיעורי המס הכלליים. אנחנו הולכים לתקן את הסעיף הזה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

נכון. לכן אני אומרת למה צריך להגיד כנוסחו בסעיף 5(2)(א)?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אם אלה הניסוחים הכלליים, בסדר. למה צריך את זה?

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

במקום שיעור המס הרגיל יש את שיעור המס המיוחד. אנחנו מפנים לסעיף שבשיעור המס הרגיל. הסעיף שבשיעור המס הרגיל משונה בסעיף 5. לכן מפנים לשם. 

 << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 

במכירת זכות במקרקעין שתוכנית הבנייה שחלה לגביה מתירה בנייה על הקרקע של 15 דירות לפחות - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא יישאר 15 דירות. יהיה מספר אחר שאתם תגידו ושאנחנו נסכים.

 << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 

המיועדות לשמש למגורים בידי יחיד שהקרקע כולה הייתה בבעלותו - - -

 << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> 

גם יחיד שבבעלותו. תתקן.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

אמרנו שלא "כולה". 

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

לגבי מה שאתם אומרים על שותפים וכולי. נתנו את זה בזמנו. הייתה הוראת שעה ראשונה ומשם התגלגלנו עם כל ההוראות החדשות. קבענו בפרשנות שגם אם יש משותפים מספר בעלים וביחד יש להם את הקרקע למספר היחידות שיוחלט כאן בוועדה, אנחנו מחילים את ההוראה.

 << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> 

מה הבעיה לכתוב בלי המילה "כולה"?

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

תוריד את המילה "כולה". 

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

נבדוק גם את זה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רגע, עוד לפני כן. בידי יחיד. יחיד, יש הגדרה בסעיף 64(א) לפקודת מס הכנסה שאומרת לרבות חברה משפחתית כמשמעותה ולרבות שותפות שחל לגביה סעיף 63 לפקודה.


 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

 צריך להוסיף חברת בית.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מה עם חברת בית?

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

חברת בית, למיטב ידיעתי היא לא רלוונטית כאן. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

למה לא?

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

זה מבנה. לא קרקע.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

לא. יש גם חברות בית שמחזיקות קרקעות. 

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

תהרוס ותבנה?

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

לא, לא תהרוס ותבנה. חברות בית יכולות להחזיק קרקע ויש להן זמן לבנות. 

 << אורח >> שי כהן: << אורח >> 

 חמש שנים.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

אז יכולות לממש.


 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

יש בנייה עם שינוי תב"ע למגורים. הבנייה הייתה מסחר. יכולות להיות הרבה סיטואציות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

יש לי הרגשה שישבתם והכנתם את חוק ההסדרים הזה ולקחתם את מה שדיברנו בפעמים קודמות והדברים לא רלוונטיים לעניין הזה. אתם מכניסים דברים שנראים לנו משונים והם צודקים בטענות שלהם. הרי כאן היעד הוא משהו אחר לגמרי. למה צריך להגביל? אנחנו רוצים שימכור ויבנה.

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

זאת המטרה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אז למה צריך את ההגבלות? תורידו את ההגבלות האלה. לפי דעתי לקחתם את זה מחקיקה קיימת.

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

לא. הנושא של יחיד הוא לא הגבלה. זה פשוט רלוונטי רק ל - - -

 << אורח >> שי כהן: << אורח >> 

אם זה רלוונטי, אז רק יחיד ייכנס. לא צריך לרשום.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תורידו את מה שמהווה הגבלה שפוגעת ביעד.

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

אלה הערות שנצטרך לחזור אליהן עם תשובה.

 << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 

בתקופה שמיום התחילה - - -

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

יום התחילה, הכוונה ל-1 בינואר 2024.

 << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 

כן. לפי ההגדרה שכתובה ב-48(א), בראשית הסעיף. 

עד יום כ"ה בסיוון התשפ"ז (30 ביוני 2027) - - -

גם את זה תרצו לשנות -2030?


 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

לא. זה לא קשור. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לא מאריכים את זה ל-2030?

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

לא.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

למה לא? מה ההבדל?


 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

זו הטבה שונה. כאן אנחנו נותנים שמונה שנים קדימה. מראש אנחנו נותנים שמונה שנים. כאן זה הרבה יותר ארוך. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כי הוא אמר 2030.

 << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 

טעות עם החוק הקודם. התבלבלתי.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

נעשה את זה 31 בדצמבר 2027. לא אמצע שנה. 

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

נבדוק גם את זה. 

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

חצי שנה זה גם זמן משמעותי שנדרש. בסוף אנחנו רוצים לתמרץ בנייה מהירה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אפשר לעשות את זה בסוף שנה. אל תתעקשו. בסדר. זה נותן גם הרגשה יותר טובה גם לאלה שעוסקים בזה. אפשר לכתוב סוף שנה. הם מסכימים. תמשיך.

 << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 

(בסעיף זה – התקופה הקובעת), יהיה היחיד חייב במס על החלק המוטב של השבח הריאלי עד יום התחילה, בשיעור הקבוע בסעיף 48א(ב)(1) לחוק האמור.
	
 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

כל הפרק הזה יוחלף. מכאן ועד סוף העמוד זה יוחלף כך שחבל לקרוא אותו. 

 << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 

לא. נכון לקרוא את ההצעה.

לעניין זה, "החלק המוטב של השבח הריאלי עד יום התחילה" – 

(1) אם הסתיימה בנייתן על הקרקע של כל הדירות המיועדות לשמש למגורים, המותרות לבנייה לפי תוכנית הבנייה שחלה לגבי הזכות במקרקעין במועד סיום הבנייה, עד תום 48 חודשים - מיום המכירה – 100 אחוזים מהשבח הריאלי עד יום התחילה.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

אבל 48 חודשים, יתוקן. 

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

נקריא עכשיו את הנוסח ונבחן אחר כך את הטענות.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

תהיה אפשרות להוציא היתר ולבנות בניין בארבע שנים?

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אין מציאות כזאת.

 << אורח >> שי כהן: << אורח >> 

בהוראת השעה הקודמת עשו את זה. אז היו 42 חודשים.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

מעל 50 אחוזים נפל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

כרגע מופיע 48 חודשים שזה ארבע שנים. אתם בדקים את העניין הזה לגבי שש שנים?

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

נבדוק. אנחנו תומכים להשאיר את זה על ארבע שנים. מוכנים לבחון את זה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

100 אחוזים מהשטח הריאלי עד יום התחילה.

 << אורח >> שי כהן: << אורח >> 

ארבע שנים, זה לא ישים. 

<< אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

זה היה קיים.

 << אורח >> שי כהן: << אורח >> 

נכון אבל זה לא עבד. כמה נבנו? עשרה בניינים?

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

נבחן את זה.


 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

אנחנו חושבים שנכון להשאיר את זה ארבע ומוכנים לבחון את זה. 

 << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> 

אתם רוצים לשחרר דירות? אם רוצים לשחרר דירות, שחררו דירות. 

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

לכן הוספנו את ארבע השנים הנוספות. זה שמונה שנים. זה המון זמן.

 << אורח >> שי כהן: << אורח >> 

אחרי שמונה שנים אתה לא מקבל כלום. 

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

בשנה התשיעית אתה לא מקבל כלום.

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

אנחנו תכף נבחן את זה. נסגור היום את הנושא הזה.

 << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 

(2) אם הסתיימה בנייתן על הקרקע של כל הדירות המיועדות לשמש למגורים, המותרות לבנייה לפי תוכנית הבנייה שחלה לגבי הזכות במקרקעין במועד סיום הבנייה, בתקופה שמתום התקופה האמורה בפסקה (1) ועד תום 60 חודשים מיום המכירה – 80 אחוזים מהשבח הריאלי עד יום התחילה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

כאשר אנחנו מדברים על פסקה (1), כשכתוב 100 אחוזים מהשבח הריאלי, הכוונה בעצם ל-25 אחוזים שיעורי מס?

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

במקום שיעור מס השולי, משלמים 25 אחוזים. כמו שזה כתוב כרגע, אם מסיימים תוך ארבע שנים, על כל השבח הריאלי הזה שהוא עד יום התחילה, יהיו 25 אחוזים. אם סיימו עד 60 חודשים, במקום על ה-100 אחוזים יהיה 80 אחוזים וכן הלאה וכן הלאה לפי התקופה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בחמש שנים, שזה עד 60 חודשים, הכוונה היא ל-20 אחוזי מס. נכון?

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

80 אחוזים יקבלו את ההטבה. 80 מס שבח יקבל את ההטבה. כלומר, ישלם על החלק הזה 25 אחוזים במקום מס שולי. המנגנון אומר שעל חלק השבח הריאלי שעליו היית אמור לשלם מס שולי 47 אחוזים, אתה משלם 25 אחוזים. זאת ההטבה. אם סיימת תוך ארבע שנים, 25 במקום 47, נקודה. סיימת תוך חמש שנים – על 80 אחוזים מתוך זה תשלם 25 אחוזים. כלומר, זו הטבה שהולכת ונשחקת ככל שאתה מסיים את הבנייה בצורה איטית. עד שמונה שנים, אז ההטבה נשחקת לגמרי. זה המנגנון. לכן זה חוזר על עצמו כל פעם.

 << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 

תראי בראשית סעיף 7. מזכירים את ה-25 אחוזים. 

(3) אם הסתיימה בנייתן על הקרקע של כל הדירות המיועדות לשמש למגורים, המותרות לבנייה לפי תוכנית הבנייה שחלה לגבי הזכות במקרקעין במועד סיום הבנייה, בתקופה שמתום התקופה האמורה בפסקה (2) ועד תום 72 חודשים מיום המכירה - 70 אחוזים מהשבח הריאלי עד יום התחילה.

(4) אם הסתיימה בנייתן על הקרקע של כל הדירות המיועדות לשמש למגורים, המותרות לבנייה לפי תוכנית הבנייה שחלה לגבי הזכות במקרקעין במועד סיום הבנייה, בתקופה שמתום התקופה האמורה בפסקה (3) ועד תום 84 חודשים מיום המכירה – 60 אחוזים מהשבח הריאלי עד יום התחילה.

(5) אם הסתיימה בנייתן על הקרקע של כל הדירות המיועדות לשמש למגורים, המותרות לבנייה לפי תוכנית הבנייה שחלה לגבי הזכות במקרקעין במועד סיום הבנייה, בתקופה שמתום התקופה האמורה בפסקה (4) ועד תום 96 חודשים מיום המכירה – 50 אחוזים מהשבח הריאלי עד יום התחילה.

(6) אם לא התקיים האמור בפסקאות (1) עד (5) – 0 אחוז מהשבח הריאלי עד יום התחילה.

פסקה (ב) היא הסעיף שמדבר על קרובים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

למחוק.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זה בעצם לא יחול על מכירה שחל לגביה פטור מהמס.

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

אדוני היושב ראש, אנחנו כן נרצה לבחון את העניין של ה-קרוב. נשמח להקריא את הסעיף. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אלא אם כן תגיעו לכאן ותספרו לנו משהו שיש בו טעם ועומק. גם אתם לא יודעים להסביר לנו מה עומד מאחורי זה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אם הם יגיעו למסקנה שצריך להכניס קרוב, יקריאו את זה. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

הם לא יכולים להגיע למסקנה שהיא סתומה.

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

הסיבה היא תכנוני מס. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

הם צריכים להסביר מה הם רוצים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אנחנו סבורים ש-קרוב הוא סתם נכנס לכאן ועושה בעיה. אם אתם תתייעצו ביניכם ויהיה לכם טיעון נכון למה צריך לשים קרוב, אז נקריא את הסעיף. היום לא מקריאים אותו וזה לא נמצא בחוק. תתייעצו. אני חושב שלא צריך. כולנו חושבים שלא צריך.

 << אורח >> שי כהן: << אורח >> 

מאחר שהוראת השעה הזאת הייתה כבר פעמיים, מהניסיון בשוק – אין מצב שאפשר לעמוד בארבע שנים. היו מקרים, אחד מתוך ארבעה.


 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אתה נכנס למשהו שכרגע הוא נמצא בהקראה. עזוב. אנחנו מניחים שאתה רוצה להביא משהו שהוא מעבר למה שאנחנו מדברים עליו. אנחנו כרגע מדברים על השייכות של ה-קרוב ואנחנו אמרנו שאם אין להם משהו שהוא מבריק, שיורידו אותו לגמרי. אם יש להם משהו לספר, שיספרו לנו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הסעיף הזה נמחק.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

השאלה אם הוא נמחק עד הסוף.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

סיכמנו שמורידים את ה-קרוב אלא אם כן הם יקיימו איזושהי התייעצות והם יעלו על איזשהו טיעון שיניח את הדעת. כל עוד הם לא הגישו לנו אותו ככזה, הוא לא עולה להקראה.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

גם סוף הסעיף נמחק? שינוי יעוד מרכוש קבוע למלאי.

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

לא. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

הוא יקרא, יסביר ואז תתייחסו.

 << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 

(2) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מכירה שנעשתה בלא תמורה או בין קרובים - - -


 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זה ירד.

 << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 

יש סוף לסעיף שהוא לא רק על קרובים.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

אני אומר שנחריג את הקרובים. החרגנו רק את הקרובים. עכשיו תמשיך עם זה רגיל. 

 << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 

על מכירה שחל לגביה פטור מהמס, כולו או חלקו, או שיעור מס מופחת, לפי חוק מיסוי מקרקעין או לפי פקודת מס הכנסה או על מכירה שחלות לגביה הוראות סעיף 5(ב) לחוק מיסוי מקרקעין.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

עכשיו תסביר.

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

סעיף 5(ב) מדבר על שינוי יעוד. אותו בן אדם מחזיק בקרקע, לצורך העניין כרכוש קבוע, משנה אותה אחר כך למלאי. אין סיבה שאצל אותו בן אדם שלא עשה שום טרנזקציה עם הקרקע, כתוצאה מזה שעכשיו לצורך העניין תהיה לו קרקע שהוא יבנה עליה, פתאום תהיה לו עליה הטבת מס. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

הוא לא מכר אותה ליזם.

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

אין כאן מכירה ליזם. 

 << אורח >> שי כהן: << אורח >> 

זה לא שינוי יעוד. סליחה, אני חושב שהטרמינולוגיה כאן שגויה ומבלבלת. אני יודע שכאשר מקריאים לי שינוי יעוד, הקרקע הייתה חקלאית והיום - - -

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

לא, לא שינוי. 

 << אורח >> שי כהן: << אורח >> 

אז תגדיר. שינוי יעוד.

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

שינוי יעוד לא תכנוני. שינוי יעוד במונח החשבונאי.

 << אורח >> שי כהן: << אורח >> 

זאת אומרת שאתה מעלה אותו למלאי. אולי שינוי סטטוס. לא שינוי יעוד. 

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

אצלנו בחקיקה זה נקרא שינוי יעוד. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אתה יכול להסביר לי מה כתוב עכשיו בחוק?

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

הטבת המס הזאת ניתנת על אירוע מכירה. יש מכירה מהיחיד והוא מוכר את זה בדרך כלל ליזם. יש את אירוע המכירה שאותו יחיד מוכר ליזם ואז אנחנו נותנים את הטבת המס. בחוק יש עוד אירועים שהם מכירה גם אם אין את המכירה מצד א' לצד ב'. מכירה, אדם עם עצמו. זה המקרה הייחודי. שינוי יעוד, כך זה נקרא, מרכוש קבוע למלאי עסקי ועל הפעולה הזאת אנחנו לא חושבים שצריך את הטבת המס הזאת כי זה לא האירוע שאנחנו רצינו לתמרץ.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

היושב ראש, אני לחלוטין מקבל את זה.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

אין הבדל בין קרוב לבין אדם עם עצמו. 

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

לא. יש הבדל. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

 הבנו ש-קרוב כן נכנס לחוק. זאת אומרת, אם האבא מוכר לבן שלו או לחברה שלו, החוק חל. מה הבעיה שהוא יבנה בעצמו וימכור דירות? למה שהוא יפסיד את כל הפטור וההיסטוריה שלו? לא מבין. אתה אומר לו: לא, אני אקנוס אותך במס רכישה אבל אם אתה תבנה בעצמך את הדירות, את חמש הדירות ותמכור אותן, אני אבטל - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

שאלה ברורה. תשובה.

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

לכן באנו עם שתי הצעות. הצעד הראשון מדבר על מי ששומר לעצמו את הקרקע ואנחנו אומרים לו לבנות, יש לך כבר את ההטבה מובנית בחוק, נסגור אותה עוד מעט, או שתמכור ונפתח לך הטבה.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

לא נכון. אם פקיד שומה יבוא אליו - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה. תמשיך הלאה. הבנתי.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

אבל אם פקיד השומה יבוא אליו, יטיל עליו 50 אחוזים מס.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

היחיד הזה שמוכר לעצמו, הרי יש לו את הטבות המס בכל מקרה.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

לא. אם פקיד השומה בא אליו בסעיף 5(ב), מבטל לו את ההטבה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

שיבנה.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

לא. גם אם הוא בנה. פקיד השומה יבוא ויגיד לו שהוא מוכר דירות וזה מלאי, יבטל לו את ההטבה. זה מה שכתוב כאן.

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

בכמות גדולה שזה מאלי.

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

מה הוא עושה עם המלאי הזה? אם הוא לוקח עשר דירות, שומר אותן לעסקי, משכיר אותן, יש לו רק עידוד השקעות הון. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

לא. אם זה שומה, זה מבטל לו את כל ההטבה. 


 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

שינוי יעוד זה תכנון שאדם עושה עם עצמו. אנחנו באדם עושה עם עצמו מאוד נזהרים ולא ניתן את ההטבה הזאת.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

אין סיבה להטיל מס רכישה. מה שאתה אומר לו כרגע זה שיעביר לבן שלו ויקבל את ההטבה. 


 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

לכן אנחנו לא בטוחים שאנחנו בעד קרובים. אנחנו תכף נבדוק מה זה עושה מבחינתנו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני מבקש לדעת. אני מכרתי לעצמי, אבל אני בונה. אם אני לא בונה, אז אני לא בונה.

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

אם אני בונה, אני מקבל את ההטבה הראשונה.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

לא. תגיד שלא יחול סעיף 5(ב).

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אבל הוא אומר.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

לא, הוא לא אומר אדוני. הוא משאיר את זה לשיקול דעת פקיד שומה. 


 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

זה תמיד קיים לשיקול דעת פקיד שומה. 

 << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> 

אין כאן שיקול דעת פקיד שומה. ברגע שיש שינוי יעוד, הסעיף חל רק אם זה עובר למלאי עסקי. לכן בהכרח הטבה השנייה שאנחנו מדברים עליה לא חלה. זו ההטבה שהוא יכול לנצל. מה שכן, יתכן שאנחנו כאן מכוונים לקבוצה שהיא באמת מתי מעט.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני רוצה לדעת, תגידו לפרוטוקול, את המציאות הזאת. במקרה הזה שעליו אנחנו מדברים עכשיו, אם הוא בונה - אם הוא לא בונה, אז הוא לא בונה ואז יש בעיה - הוא מקבל את ההטבות שמקבלים כולם?

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

אנחנו מדברים על ההטבה הראשונה של מה שנקרא לינאריות. אם מדובר בכמות גדולה של דירות - - -

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

חמש דירות.

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

אני לא יודע אם חמש דירות. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

אותו מספר שיירשם כאן.

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

אם יש שם כמות גדולה של דירות שאותן הוא יתחיל למכור מיד, מאוד יכול להיות שיש כאן שינוי יעוד שהוא הפך את זה מרכוש קבוע למלאי. אז פקיד שומה יטפל בזה.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> 

אז הוא מבטל את ההטבה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני לא מבין. אם אותו בעל קרקע מחליט להיות היזם ולבנות, למה לא לקבל את ההטבה?

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

כי אז זה מלאי. זה מלאי.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

השאלה אם אתה רוצה לעודד בנייה או לא. 

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

אני רוצה שהמס האמיתי ישולם. עם כל הכבוד, אין סיבה למישהו שיש לו מלאי לוותר לו גם על המע"מ וגם על מס הכנסה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אתה לא מוכר את זה כבן אדם פרטי. למה אתה רוצה לקבל הטבה על דבר של בן אדם פרטי כשאתה כבר יזם מבצע? 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

תתווכח עם פקיד שומה שזה לא שינוי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

שי, אין לנו זמן לזה. הסעיף הזה נמחק. הוא יחזור אם תבואו עם טיעונים.

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

אני מבקש מהוועדה להשאיר את 5(ב). נושא של שינוי יעוד זה גם נושא שהיו הרבה תכנוני מס איתו. זה מאוד בעייתי. לדעתי אנחנו נצטרך למשוך את כל החקיקה הזאת עם שינוי הייעוד. אלה תכנוני מס. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אתה יכול להסביר לנו מה הבעיה?

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

מה יכול להיות תכנון מס?

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

שכמות גדולה, מישהו שהוא יותר יזם ייקח עכשיו קרקע, יש לו קרקע כבר כמה שנים, יהפוך אותה, יעשה עליה תוכניות וכולי, ועכשיו הוא יכול לבנות שם ולמכור 30 דירות. כעיקרון מבחינתנו זה מלאי עסקי והוא צריך לשלם מס הכנסה. הוא צריך לשלם מע"מ. אין סיבה לתת לו את ההטבה הזאת.


 << אורח >> שי כהן: << אורח >> 

עד מועד שינוי הייעוד. 


 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

עזבו את הטרמינולוגיה הזאת. זה באמת מלאי עסקי.

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

אין בעיה. אנחנו נמשוך את כל ההטבה. 


 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

שי, תעצור את זה רגע. אנחנו מגיבים באופן פרגמטי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תעברו לפסקה (ג). 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

תנו דוגמאות. תסבירו.


 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

על קרוב הם כבר הסכימו. זה כבר מאחורינו. קרוב - ירד, נגמר. ממשיכים עם זה כמו שהוא בלי ה-קרוב. תעצרו. כשבן אדם עושה השבחה של כמויות קרקע והוא הופך להיות יזם, הוא לא יכול ליהנות מזה כבן אדם פרטי. זה מלאי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תסבירו מה עוד יש בסעיף הזה. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

שי, בואו נתקדם. חבל, זה סתם לטחון מים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תסבירו מה כתוב בסעיף.


 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

הסעיף ששולל, אותו סעיף - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תקרא ותסביר. 

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מכירה שנעשתה בלא תמורה או בין קרובים, על מכירה שחל לגביה פטור מהמס, כולו או חלק, או שיעור מס מופחת - - -

אם יש מכירה שבלי קשר להוראת השעה הזאת היא מקבלת איזושהי הטבת מס, או פטור מלא או פטור חלקי או איזשהו שיעור מס מופחת – אין סיבה לתת, בנוסף, את הוראת השעה. לכן אנחנו מחריגים את המכירות שממילא יש להן הטבות מס כאלה או אחרות.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לא רק חוק מקרקעין אלא גם לפי פקודת מס הכנסה?

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

כן. לפי חוק מקרקעין.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מה למשל?

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

זה נוסח גורף, כולל, שמדבר על שאתה לא רוצה כפל הטבות. זאת המשמעות. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

על מה מדובר? תן דוגמה של מקרה אחד. נראה לי שזה הגיע ממקום אחר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רגע. מספיק. הבנו. תסביר.

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

אתה לא רוצה כפל הטבות מס. אני מנסה לתת בשלוף.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא בשלוף. אתם הכנתם את החוק הזה.

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

שוב, זו הוראת שעה שלדעתי היא מועברת כאן כבר פעם שלישית באיזשהו שינוי נוסף שבא לאפשר את ההוצאה לפועל שלה בזה שההטבה היא מדורגת ואז או שהצלחת – קיבלת, ואם לא הצלחת – לא קיבלת כלום. עשינו כאן הטבה מדורגת. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

עדיין ניסחתם סעיף. מה המשמעות שלו? תן דוגמאות.

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

יכול להיות למשל אם יש כאן דירה בנויה ואז ניתן להרוס ולבנות כאן מספר יחידות דיור ובמסגרת העסקה מנצלים איזושהי הטבת מס על הדירה הבנויה. כלומר, חלק פטור וחלק חייב. זאת סיטואציה שלא צריך בנוסף על החלק החייב לתת עוד הטבת מס כי כבר קיבלת הטבת מס על הדירה. עסקת קומבינציה. יש דירה, הורסים אותה ועל דירת המגורים מקבלים איזושהי הטבת מס. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בסדר. הלאה. 

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

אני מקריא את המשך הפסקה 

לפי חוק מיסוי מקרקעין או לפי פקודת מס הכנסה, או על מכירה שחלות לגביה הוראות סעיף 5(ב) לחוק מיסוי מקרקעין.

על זה כבר דיברנו כאן בהרחבה עם שינוי הייעוד.

 	לגבי הסוגייה של הקרובים, סימנו אותה כאן ונחזור אליהם עם נוסח.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

כרגע ירד הכול.

 << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 

(3) לעניין פסקאות (1) עד (6) להגדרה "החלק המוטב של השבח הריאלי עד יום התחילה" שבסעיף קטן (א), יראו בקבלת אישור להספקת חשמל, מים או חיבור של טלפון לבניין, לפי סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה, בסיום הבנייה.

זאת ההגדרה לסיום הבנייה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

טופס 4.

 << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 

טופס 4.


 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

נגדיר את זה כטופס 4.

 << אורח >> שי כהן: << אורח >> 

תשים גם שש שנים. 

 << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 

(4) במכירת זכות במקרקעין שתוכנית הבנייה שחלה לגביה מתירה בנייה על הקרקע של 15 דירות לפחות - - -


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

את המספר 15 אנחנו נשנה.

 << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 

נכון.

המיועדות לשמש למגורים, בידי יחיד, בתקופה הקובעת, שאינה מכירה כאמור סעיף קטן (ב), רשאי המוכר לבחור באחד מאלה:

(1) תשלום מס השבח לפי הוראות סעיף 48א(ב1) – לפי שיעורי המס בפקודה - לחוק מיסוי מקרקעין, ואם התקיים כאמור בפסקאות (1), (2), (3), (4) או (5) להגדרה "החלק המוטב של השבח הריאלי עד יום התחילה" שבסעיף קטן (א) – יהיה זכאי המוכר להחזר המס ששילם ביתר, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 103א לחוק מיסוי מקרקעין.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

תסביר.

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

אני אסביר. כרגע, כמו שזה מנוסח, עומדות בפני המוכר שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא לשלם את המס המלא ללא ההטבה, זה סעיף קטן (1), ובעתיד, בסיום הבנייה, התנאי התקיים והוא יהיה זכאי להטבה באופן מלא או חלקי, הוא יקבל בחזרה את ההחזר. 103א מדבר על ההחזר, ריבית והצמדה וכולי. 

חלופה שנייה היא לשלם רק את המס לפי ההטבה וכדי לקבל אישורי מיסים הוא נותן ערובה על ההפרש. כאשר הפרויקט מסתיים, עומד בכל ההוראות – אין כל בעיה והסיפור מסתיים. אם הוא לא עומד – הוא צריך לשלם את ההפרש.

 << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> 

אדוני, בדיוק על זה דיברנו. זה המצב שאני צריך לשלם את הכול וזה לא משנה אם נותנים ערבות בנקאית או שמים את הכסף. זה היינו הך. היום, ביום העסקה, במקום בעצם לחכות לשלב שבו יעמדו או לא יעמדו בתנאים. זה מה שהכשיל את כל העסקאות עד היום ולכן אנחנו בהוראת שעה שלישית על אותו נושא כאשר אף אחת מהקודמות לא צלחה. בדיוק מהסיבה הזאת. אין עסקה שלא ליוויתי שעל הנושא הזה נפלה העסקה כי אף יזם לא מוכן להעמיד ערבויות ואף מוכר לא מוכן להיות קשור שמונה שנים או שש שנים או ארבע שנים כאשר זה בכלל לא תלוי בו והוא אפילו לא שולט על האירוע הזה. 

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

כמו שנאמר קודם, עלתה הצעה של מס רכישה. יכול להיות שהיא לא רלוונטית מבחינה חוקית וכולי. מה שאנחנו הצענו בזמנו לשר - ואני אומר שוב שגם השר רוצה שנשחרר את המוכרים - זה שכהוראה שלנו תהיה הסכמה, היזם ירשום הערה על הקרקע. תמיד אפשר לתת ערבות בנקאית אבל אם היזם לא רוצה לתת ערבות בנקאית, תירשם הערה על הקרקע בעצם לטובת רשות המיסים. אחרי שהקרקע תועבר על שם היזם - - -

 << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> 

אבל החוק רובץ על הבעלים. לפי החוק, החוק רובץ על בעל הקרקע שכבר לא יודע מה אתה עושה בעוד שמונה שנים.

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

נכון. 

 << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> 

הוא לא איתך. הוא לא מלווה את הבנייה.


 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

תירשם הערה על הקרקע שהיזם קונה, תירשם הערה לטובת רשות המיסים ואנחנו ניפרע על ההפרש מהקרקע. אפשרות שנייה, שיוטל על היזם עיקול צד ג'.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תמשיך בהקראה.

 << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 

(2) תשלום מס השבח לפי הוראות סעיף קטן (א) ומתן ערובה להנחת דעתו של המנהל בגובה יתרת מס השבח שהיה עליו לשלם לפי הוראות סעיף 48א(ב1) לחוק מיסוי מקרקעין.

בסעיף קטן (ה) אנחנו מבקשים לקבע את ה-25 אחוזים.

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

אנחנו נתקן שזה יהיה עד 25 אחוזים. נפנה לסעיף הרלוונטי.

 << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 

(5) במכירת זכות במקרקעין שחלות לגביה הוראות סעיף זה, יקראו את סעיף 48ב(ב)(1) לחוק מיסוי מקרקעין כך שבסופו יבוא "ובלבד ששיעור המס על החלק המוטב של השבח הריאלי עד יום התחילה, כהגדרתו בסעיף 7 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, לא יעלה על שיעור המס הקבוע בסעיף 48א(ב)(1)".

(6) לכל מונח בסעיף זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק מיסוי מקרקעין, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

(7) בסעיף זה - 

"היתר בנייה" – כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה.

"חוק התכנון והבניה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.

"יחיד" - לרבות חברה משפחתית כמשמעותה בסעיף 64א לפקודת מס הכנסה, ולרבות שותפות שחל לגביה סעיף 63 לפקודה האמורה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

חסר כאן חברת בית.

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

זה משהו שאנחנו בודקים וחוזרים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אתם חוזרים עם תשובה חיובית כי אחרת אתם לא מתכוונים ברצינות בחוק הזה. למה זה מפריע? תחזרו עם תשובה.

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

נבדוק את זה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אם תחזרו עם תשובה שלילית, אני אצביע נגד. אין סיבה, אלא אם כן באמת תגידו שיש סיבה רצינית.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

הרב גפני, על מה אתה מדבר? על משפחה.

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

על בית. משפחה נמצאת בפנים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

קודם עלה הנושא של קרוב. כאן אנחנו מעודדים את הבנייה. מה אכפת לי שהוא רוצה בניין למשפחה? אני רוצה בנייה. 

 << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 

"קרוב" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין, ואולם המונח "שליטה" בהגדרה האמורה יפורש כאמור בסעיף 19(4)(ב)(3) לחוק האמור.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

זה לא רלוונטי. אתם יכולים למחוק את זה. כבר הסכמנו שזה לא יהיה.

 << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 

"השבח הריאלי עד יום התחילה" – כהגדרתו בסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין.

"תוכנית בנייה" – תוכנית מפורטת כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, או תוכנית כמשמעותה באותו חוק, שתנאי להוצאת היתר מכוחה הוא אישור תוכנית איחוד וחלוקה כמשמעותה בסימן ז' לפרק ג' בחוק האמור.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

תסביר.

 << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 

הגדרת תוכנית בנייה. תוכנית בנייה ביום המכירה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מה זה אישור תוכנית איחוד וחלוקה כמשמעותה בסימן ז' לפרק ג' בחוק האמור? למה הכוונה? 

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

תוכנית בנייה, תוכנית שדנה עליה הוועדה המחוזית או ועדה מקומית, היא או תוכנית איחוד וחלוקה או תוכנית של תב"ע, תוכנית בניין עיר או תוכנית בוועדה מקומית.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה זה אישור תוכנית איחוד וחלוקה כמשמעותה בסימן ז' לפרק ג' בחוק האמור.

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

תוכנית בנייה זו תוכנית שאפשר להוציא מכוחה היתר בנייה. כל תוכנית שאושרה לבנייה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רבותיי, אני מבקש שתחזרו עם תשובות כמה שיותר מהר ואז נוכל להצביע לפי התשובות שתיתנו לנו. אם התשובות יהיו מספקות, נצביע בעד. אם הן יהיו לא טובות, נצביע נגד. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני רוצה לוודא שמה שאמר היושב ראש לגבי בנייה למשפחה נקלט.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה אתם אומרים? הוא מקבל את ההטבות אם זו בנייה למשפחה? 

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

לגבי קרוב, אמרנו שנעשה את הבחינה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

מותר לך למכור לקרוב והקרוב יבנה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא רק קרוב.

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

אם אתה בונה ולא מוכר, אין אירוע מס.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

שואל חבר הכנסת טיבי - אתם יכולים לענות כן או לא, לפחות להגיד משהו – אם הבנייה נעשתה למשפחה, האם הוא מקבל את ההטבות, כן או לא?

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

אנחנו מסבירים שאם בונה לעצמך, למשפחה, ולא מוכר אלא פשוט ממשיך להתגורר שם - - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

לא. אתה מוכר את זה לקרוב משפחה.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

נגיד שהוא מוכר את זה לבן דוד או לאח שלו או לבן שלו. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אז אין בעיה.

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >> 

זאת הסוגייה שביקשו מאיתנו לחזור עם תשובה בעניין ה-קרוב. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אם הם יחזרו עם תשובה שלילית, שנינו מצביעים נגד. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אגב, רק שתדע שפעם קרה שפינדרוס וטיבי הצביעו נגד בתקציב. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רבותיי, תחשבו. אני מבין את המגמה ואני מקווה שזה יהיה בסדר. 

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

עד איזו שעה הוועדה יושבת היום?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זה דיון ראשון. 

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

בסדר. זה ייסגר היום.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אנחנו עובדים עכשיו כל השבוע, חוץ משבת.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לפי ההצעה שלכם, בסופו של דבר, כמה זמן אתם נותנים לבן אדם מאז שהוא קנה את הקרקע עד שמתחילים לבנות עליה?

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

סך הכול. לבן אדם יש עד 2027 למכור את הדירה. זאת אומרת, ארבע שנים קדימה ואז עוד שמונה שנים להשלים את הבנייה. זה המקסימום. בעיניי זה הרבה מאוד זמן. זה הוארך בחצי שנה נוספת בעת ההקראה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

 אחרי 2027, לחדשים, לבאים אחר כך, גם אתה נותן להם שמונה שנים?

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

מי שלא מוכר בשבע השנים - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מי שקונה היום קרקע. כמה זמן אתה נותן לו?

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

מי שקונה היום קרקע, בכל מקרה הוא משלם 25 אחוזים, לא משנה מה. אנחנו מדברים על קרקעות היסטוריות. זאת הטבה למי שמחזיק קרקע הרבה שנים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

2001.

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

מ-1961.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בסדר. אני אומר לך הרב גפני, בעניין הזה אני חושב שזה המון זמן. יש הרבה קרקעות שאפשר לשחרר אותן. אם זה ירושה ויש ויכוחים על ירושה, תבוא ונדבר, אבל אם זה בשביל לעשות עוד כסף על זה – בעניין הזה יש לי מה לומר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

זה נכנס עכשיו לתוך מערכת והמערכת הזאת בעצם קובעת שצריך לבנות ולא להשאיר את הקרקעות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כן, אבל אם כבר יש להם תב"ע והכול מאושר, זה סתם זה לעשות עוד כסף ולהחזיק עוד קרקעות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בסדר. תודה רבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא, אלה שני סעיפים שנדון עליהם במשותף.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:40. << סיום >>