פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת העבודה והרווחה
01/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 31
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, י' באייר התשפ"ג (01 במאי 2023), שעה 10:12



סדר היום:
פרק ה' (ביטוח לאומי) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 מ/1612 (למעט סעיפים 15(3) עד 15(5), 18 ו-20(ב) – בהכנה לקריאה שנייה ושלישית (מ/1612)
על סדר היום: סעיפים 15(6), (8) ו-(9), 16(2) ו-20(ג) (כפל קצבאות, דמי אבטלה כהכנסה לעניין גמלאות שונות

נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון
מאיר כהן
יבגני סובה
אפרת רייטן מרום


מוזמנים: 
	דניאל בלנגה
	–
	אגף תקציבים, משרד האוצר

	גליה ימין
	–
	לשכה משפטית, משרד האוצר

	הדיל יונס
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	יונתן פוקס
	–
	שירות התעסוקה

	לבנה עזרא
	–
	עו"ד, מנהלת אגף אזרח ותיק וסגנית ראש מינהל, המוסד לביטוח לאומי

	שרית דמרי-דבוש
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

	לילי דגן
	–
	מנהלת אגף הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי

	שירלי מירוז
	–
	נכות כללית, המוסד לביטוח לאומי

	שני דברייב
	–
	אגף אזרח ותיק, המוסד לביטוח לאומי

	מאירה בסוק
	–
	עו"ד, ארגון נעמת

	יקותיאל משי
	–
	עמותת 121

	עמיחי תמיר
	–
	יו"ר, ארגון הנכים זכויות נכים

	יהודה דורון
	–
	יו"ר, ארגון נכי הפוליו בישראל



ייעוץ משפטי: 
יעל סלנט

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. 
פרק ה' (ביטוח לאומי) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 מ/1612 (למעט סעיפים 15(3) עד 15(5), 18 ו-20(ב) – בהכנה לקריאה שנייה ושלישית (מ/1612)
על סדר היום: סעיפים 15(6), (8) ו-(9), 16(2) ו-20(ג) (כפל קצבאות, דמי אבטלה כהכנסה לעניין גמלאות שונות


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בוקר טוב, אנחנו דנים היום בישיבת ועדת העבודה והרווחה, י' באייר תשפ"ג, ה-1 במאי 2023, בפרק ה' (ביטוח לאומי) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 מ/1612 (למעט סעיפים 15(3) עד 15(5), 18 ו-20(ב) – בהכנה לקריאה שנייה ושלישית (מ/1612). על סדר היום: סעיפים 15(6), (8) ו-(9), 16(2) ו-20(ג) (כפל קצבאות, דמי אבטלה כהכנסה לעניין גמלאות שונות).

אנחנו נבקש מהאוצר להסביר לנו על מה אנחנו מדברים. 

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> 

דניאל בלנגה, אגף תקציבים. בעצם אנחנו באים פה לקבע את הוראת השעה שהתחילה בתקופת הקורונה והוארכה עוד פעם בתקציב הקודם של 2021–2022, שמהותה היא באמת הכרה בקצבת אבטלה כהכנסות מעבודה. בעצם עד הוראת השעה מי שהיה מקבל גמלת נכות או הבטחת הכנסה או גמלת אזרח ותיק, גמלת אבטלה הייתה נחשבת כגמלה אחרת והוא היה זכאי לגבוה מבין השתיים. מה שאנחנו עושים כרגע, שיש בו המון הגיון מקצועי גם, זה להכיר בדמי אבטלה כהכנסה מעבודה, לכן בעצם למשל בגמלת נכות שיש דיסריגרד מעבודה, אז הבן אדם ברוב המקרים יוכל לקבל גם את קצבת האבטלה וגם את קצבת הנכות ביחד. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

תציין את הסכומים.

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> 

הדיסריגרד כרגע עומד על 5,963 שקלים בקצבת הנכות. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

לא משתנה כלום?

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> 

למה? הוא עלה עכשיו ב-12.5% עם השכר הממוצע. זאת בעצם מהותה של הצעת החוק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה שגם הצופה בדיון יבין את מה שאתה מדבר בצורה כל כך מקצועית, ומאיר כהן יודע את זה בעל פה.

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> 

ניקח לדוגמה אדם נכה שיש לו קצבת אבטלה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

קודם כל יש לו קצבת נכה. 

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> 

יש לו קצבת נכות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אחר כך אנחנו רוצים שהוא ייצא לעבודה ולכן אנחנו עושים שההכנסה מעבודה לא תפגע בקצבת הנכות שלו, כדי שהוא ייצא לעבוד, עד סכום מסוים.

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> 

עד סכום מסוים, נכון. בעצם עד 5,963 שקלים הוא יכול לקבל הכנסות מעבודה והוא יקבל את קצבת הנכות במלואה. כל סכום שמעבר לסכום הזה, שנקרא דיסריגרד, בעצם תקוזז לו הגמלה באופן הדרגתי. יש שלוש דרגות: 0.30 אגורות, 0.40 אגורות ו-0.60 אגורות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה דיברנו כשהוא עובד.

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הסעיף שאנחנו מתעסקים בו זה כשהוא פוטר מהעבודה, נכון?

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ואז הוא הולך לקבל אבטלה. אם לא נכיר בזה כשכר עבודה, עלולים לקזז לו את קצבת הנכות מהאבטלה. 

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו רוצים עכשיו לתקן אופן שהוא כן יקבל את דמי האבטלה כדי שהוא יוכל לחזור לעבודה?

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> 

לא, זה פשוט כדי להמשיך את מצבו ככל האפשר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא להרע את מצבו מזה שהוא פוטר.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

לא לקזז בעצם את קצבת הנכות שלו מדמי האבטלה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז על זה אנחנו דנים עכשיו. 

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עכשיו כל צופה יודע על מה אנחנו מדברים. עכשיו ניתן לחברי הכנסת לדבר. 

היושבת-ראש לשעבר. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

תודה רבה אדוני היושב-ראש. אני מוכרחה רקע קצר ואז גם את חוות דעתך בעניין. שנה שעברה ביטלנו למעשה קיזוז נוסף שהיה, כי ראינו שמדובר בקיזוזים שאיך אמר כרגע נציג האוצר, דניאל, הם לא הגיוניים. הם לא מקצועיים גם נכון. הם לא יקרים, מה שנקרא. העלות שלהם היא לא כזאת גדולה ושתכביד פה על תקציב המדינה, אבל מעבר לכך שתי ההוראות האלה, אחת זה זו שהיום היא באה ואומרת, אני מקזזת או המדינה מקזזת את דמי האבטלה של אותו נכה בגלל שהוא מקבל קצבת נכות, הרי זה אבסורד. קיזוז נוסף שהצלחנו לבטל שנה שעברה היה מאותה שכונה. דמי אבטלה למי שרוצה לעשות הכשרה מקצועית, קיזזו לו גם. אמרו, אתה מובטל, אתה רוצה לעשות הכשרה מקצועית כדי אחר כך לצאת ממעגל האבטלה ולהצליח בחיים? נקזז לך גם. נלחמנו בזה, ביטלנו את זה. אותו דבר התחלנו לעשות בעניין הזה. 

שני הקיזוזים האלה שבעיניי הם ללא חמלה ואינם רואים את האוכלוסיות החלשות, לצערי התקבעו בשנת 2002–2003 אם אני לא טועה, באותה כהונה של שר האוצר נתניהו שאז העביר הרבה מאוד גזירות על אוכלוסיות חלשות, וחשבתי שזה הנכון להתחיל לתקן אותם. הביטול שאנחנו מדברים עליו עכשיו הוא ביטול מבורך, הוא חשוב. הוא גם באמת לא יקר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה היה כשאנחנו היינו באופוזיציה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

נכון, והייתם בעד, אגב. פשוט מה שקרה זה שהכנסת התפזרה. כבר קיבלנו את ההסכמה מהאוצר. אז היה אלי בינג האחראי על הרווחה. זה היה אמור להיכנס לתקציב של שנה שעברה. הכנסת התפזרה וזה נשאר באוויר. 

ראשית, אני מברכת כמובן על העניין. שני דברים מהותיים, אחד אישי ופוליטי והשני מהותי לחוק. איך שהתחילה הכהונה הזו הגשתי מחדש את הצעת החוק הזו כדי לזרז את העניינים. זה הגיע לוועדת השרים לפני כחודש ואמרו לי, אנחנו נדון בזה בעוד ארבעה שבועות כשזה יגיע באמת, ונצמיד את זה להצעה הממשלתית. הנה הפלא ופלא, אתמול זה עלה לוועדת השרים וועדת השרים החליטה על התנגדות לחוק שלי למרות שזה זה, זה החוק, מסיבות פוליטיות נטו גרידא לא לתת קרדיט לחברת כנסת מהאופוזיציה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ממש כפי שקורה 20 שנה כשאני פה בכנסת. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

לא. אצלנו שנה שעברה אני יודעת שפה הצמדנו, והנה יש לנו כאן עדות, הרבה מאוד חוקים של האופוזיציה שהוצמדו. הרי אני לא מעכבת את החקיקה. זו אותה הצעת חוק. אנחנו מעלים את זה השבוע.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אוקיי, בסדר, אני רק מציין שהדבר הזה שמסיבות פוליטיות דוחים חוקים, כל חבר כנסת מרגיש פה כל שנותיו. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

זה לא אומר שזה טוב. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא אמרתי שזה טוב, אני רק מציין את זה כעובדה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

אין בעיה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את עושה את זה כאילו זה קרה מאז המהפכה. לא.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

אני לא מציגה את זה כאילו זה קרה מאז המהפכה. ממש לא. אם זה מובן ככה, אני ממש אומרת, לא, לא, עזבו, זה לא מעניין. אני מציינת כאן עובדה שהיא קשורה לדברים עובדתיים ונתונים גרידא.

משרד האוצר, אם אני מבינה נכון, לא מתנגד להצמדה הזאת. להיפך. דיברתי אתמול עם היועץ של שר האוצר. הוא אמר, תגידי בדיון שאנחנו לא מתנגדים לזה, לכן אני פונה אליך כי אני הולכת להעלות את זה ביום רביעי אצלנו במליאה. מי שמתנגד לזה, חברי הכנסת שהתנגדו לזה מהקואליציה, באמת זה אבסורד מארץ האבסורדים. לא ככה אני נהגתי כלפי אופוזיציה כשאני הייתי בקואליציה. אני חושבת שמדובר כאן על דברים של טעם, דברים באמת אמיתיים. לבוא להיות עסקן פוליטי קטנוני זה דבר מזעזע.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

טוב, עד כאן הקטע הפוליטי. נחזור לעניין המקצועי.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

אני פונה גם אליך בעניין הזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה אני שייך? אני יכול להחליט בזה?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

לא, רק לא להצביע נגד ביום רביעי. ביום רביעי זה יעלה. לשיקול דעתך, אדוני היו"ר. 

הדבר המהותי שהוא השוני, וגם נדמה לי שראיתי את זה בנוסח של הוועדה שהופץ לנו, כי זה באמת ההבדל בין הנוסח שלי לבין הנוסח שהגיע לכאן לדיון. הוא מדבר על מחיקה של סעיף שאני הוספתי, ובו למעשה כתבתי ש"סעיפים 195, 238 ו-320 כנוסחם בסעיף 1 לחוק זה יחולו על גמלת אזרח ותיק, גמלת שארים, קצבת נכות ודמי אבטלה המגיעים לפי החוק העיקרי בעד התקופה שמיום התחילה ואילך, אולם לא תופחת זכאותו של מבוטח לגמלה בשל הוראות הסעיפים האמורים בנוסחם בחוק זה."

 זה אני כתבתי בחוק שאתם פה מביאים לדיון. למעשה הוצאתם קבוצה של נכים יחידנים שאין להם ילדים, הם ללא בת זוג, ואתם כן לפי הנוסח הזה מפלים אותם לרעה וכן מקזזים להם את הגמלאות עם דמי האבטלה. אם אינני טועה, זאת אחת ההערות שרשומות כאן, ואתם תגידו לי אתם, המנהלת והיועצת המשפטית - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היועצת המשפטית כבר הוסיפה את זה, את יכולה להיות רגועה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

יש על מי לסמוך. תודה רבה ליועצת המשפטית, למנהלת ולאדוני היו"ר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

חברת הכנסת דבי ביטון.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

תודה רבה אדוני באמת על דיון מאוד מאוד חשוב. חברתי, חברת הכנסת רייטן פרסה באמת את העובדות שמצוינות ומובאות לכאן. אין ספק שזה תיקון של עוולה כשמדובר באנשים שמקבלים גמלאות, כי לרוב אנחנו יודעים בדיוק מי נזקק לגמלאות האלה, קל וחומר כשמדובר בגמלת נכות שבעצם הכספים נועדו על מנת לסייע להם לנכותם, לתרופות, להתניידות וכדומה. זה מבורך, אבל עם זאת הייתי בהחלט מצפה שגם התקרה תיבחן מחדש, כי זה שזה עומד היום על תקרה של 5,400 שקלים או 5,900 שקלים, בסוף יוקר המחייה, המציאות בארץ הרבה יותר מורכבת ולכן להערכתי זה יפה שלא נוגעים. עם זאת, צריך להעלות את התקרה על מנת לתת לאזרחים ודווקא למוחלשים להרים מעט את רמת חייהם ובאמת לא להזדקק בסוף לפרוטות נוספות מאחרים. תודה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתם תרשמו ותשיבו, אבל כשתשיבו, תעשו גם השוואה, כי מה שאומרת חברת הכנסת ביטון, יש לזה הרבה הקבלות שאפשר להקביל כל מיני דברים כשעושים דיסריגרד , וכל מיני מספרים, וצריך לראות מה ההיגיון שבכל מספר. 

חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

שלום לכולם, אני לא אוסיף על הדברים של חברותיי. כשאתם באים, אנשי האוצר, ומדברים על משהו, ומנסה לחלוב מכם יושב-ראש הוועדה, אומר, הצופים לא מבינים. אתם צריכים לבוא לכאן ולעשות שיעורי בית, לבוא עם טבלה ולבוא עם הסבר ברור, אם מרוויחים ככה, כמה מנכים, ואם מרוויחים ככה, כמה מנכים בכדי שהציבור יבין את זה. אני חושב שאתם התרגלתם לקצת פינוק, של לבוא לתוך ועדה כזאת, יושבים איזה עשרה חברי כנסת קצת מנומנמים ואתם זורקים כל מיני, ואתה אומר לי עלה ב-12%, אז לוועדה כזאת שמדברת על תקציב של קצבאות, שזה מאות אלפי אנשים אם לא מיליונים, אתם צריכים לבוא הרבה יותר מסודרים. אדוני, סליחה שאני מתערב לך. זאת התחושה שלי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש לנו יועצת משפטית בשם יעל. יש לה את זה פה והיא כבר תגיד לך את המספרים שביקשת. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

צריכים להכין את זה כחומר. זה חשוב מאוד. תודה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה רוצה לשמוע?

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

כן, ודאי. תודה רבה אדוני.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היועצת המשפטית, יעל סלנט. 

צדקת, האזרח צריך לדעת במה מדובר. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

דבר ראשון התיקון הזה כמו שנאמר לא רלוונטי רק לקצבת נכות, הוא רלוונטי גם לזקנה ושארים לגבי אלמן. הוא רלוונטי גם להבטת הכנסה ולמזונות. בעצם התיקון אומר שההכנסה מדמי אבטלה היא תיחשב כהכנסת עבודה ולא כהכנסה שאיננה מעבודה. הכנסה מעבודה, הדיסריגרד שלה הוא מעוגן בלוח ח/1. חלק ההכנסה שעד סכום של כ-5,950 שקלים כמו שאמר דניאל, לא מנוכה בכלל מהקצבה.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

בוא נבהיר את זה. אני מקבל קצבה, אני יכול לעבוד ולהשתכר 5,900 שקלים ואני אקבל את כל הקצבה. אין קיזוז. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה יחיד. כמה זה לזוג?

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

הדיסריגרד?

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כן. 

 << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

לאזרח ותיק זה 8,719, שקלים לא בנכות. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אבל דיסריגרד זה פחות או יותר אותו דיסריגרד, לא?


 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

בנכות אנחנו מתייחסים לכל בן אדם - - - 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כקצבה יותר גבוהה.

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> 

לא, לכל בן אדם בנפרד. 

 << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

באופן עצמאי. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אז זוג אף פעם לא כפול, שאם יש נניח זוג נכים שרוצים לעבוד, אז זה לא - - - . זה כאילו 0.8 פחות או יותר.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

בנכות זה כל אחד בפני עצמו. במשק בית, תסבירו את זה. 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

עו"ד שרית דמרי מהלשכה המשפטית בביטוח לאומי. בנכות כללית כל אחד זכאי מכוח עצמו ולכן כל אחד נבחן בנפרד. בת הזוג של הנכה או בן הזוג של הנכה, ההכנסה שלהם תהיה רלוונטית לעניין של הזכאות לתוספת בעד בן הזוג. זה כן יהיה רלוונטי וכן זה ישפיע על התוספת בעד בן הזוג בלבד. תוספת ילדים זה בנפרד, זה מבחנים אחרים.

אני רק אתן דוגמה כדי לסבר את האוזן. נקודת היציאה, כלומר הסכום המקסימלי שנכה יחיד בלי ילדים יכול להרוויח ועדיין יהיה זכאי לנכות כללית זה כ-14,340 שקלים. בזוג עם שני ילדים הוא יכול להרוויח עד כ-20,000 שקלים ועדיין יהיה זכאי לגמלת נכות כללית. זה נקודות הקצה שעדיין אפשר לקבל זכאות לגמלת נכות כללית. 

יושבת איתנו גם מנהלת תחום אזרח ותיק. אפשר גם לדבר על נקודות יציאה באזרח ותיק שרלוונטיות לתיקון הזה, ויש לנו גם בהבטחת הכנסה. אם תירצו, נוכל להיכנס ולהתייחס. 

 << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

לבנה עזרא, מנהלת אגף אזרח ותיק וסגן ראש מינהל. חשוב מאוד גם להדגיש את הכמויות של האנשים לצד כל גמלה. אם אנחנו מדברים על אזרח ותיק, אני אקריא את הנתונים, באזרח ותיק יש לנו 2,029 איש שעשויים ליהנות מהדבר הזה. בהבטחת הכנסה 534. בנכות כמו שצוין, 1,013 ובמזונות 216. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה 216? 

 << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

216 מקרים במזונות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בכל הארץ?

 << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

בכל הארץ.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

כן, זה מעט מאוד. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

שייהנו מהתיקון.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

ברור, שעכשיו התיקון חל לגביו.

 << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

נכון להיום, כמובן. בסך הכול הכללי מדובר על 3,800 איש שעשויים ליהנות מזה, וזה באמת אוכלוסייה שמאוד נוגעת לליבנו ולכן חשוב לנו התיקון הזה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

מה ההתייחסות לרווקים בלי ילדים, נכות? 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

זה אותו דבר.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

זה על אותו משקל?

 << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

זה אותו משקל. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

על זה דיברנו כרגע. זה התיקון. 

 << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

העובדה שההכנסה הוגדלה והגיעה ל-8,700 שקלים, בשילוב המדד, עדכון של המדד, אזרחים ותיקים שעובדים ומקבלים את האבטלה כי הם לא יכולים לעבוד, אז באמת זה צורך שהוא מאוד נדרש. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יעל, היועצת המשפטית, תסבירי את הנקודה הזאת של היחידים.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

אנחנו ניסינו לבדוק דבר ראשון למה בנוסחים של כל הוראות השעה הקודמות היה את המשפט שאמר שלא תופחת זכאותו של מבוטח לגמלה בשל ההוראות של הסעיפים שאנחנו מתקנים בחוק הביטוח הלאומי, והוסבר לנו שבגדול זה תיקון מיטיב. הוא יכול לא להיטיב עם קבוצה של כ-250 אנשים לפי מה שאני מבינה מהמוסד לביטוח לאומי, של נכים שאין להם לא בת זוג ולא ילד, ולכן במצב שבו דמי האבטלה נחשבו כהכנסה שאינה מעבודה, בעצם לא קיזזו להם בכלל כי אין להם תוספת תלויים, ועכשיו כשזה נחשב כהכנסה מעבודה, אגב, לכל אורך התיקון הזה זה נחשב כהכנסה מעבודה מבחינה רעיונית, עכשיו כן יקזזו להם לפי המדרגות של הדיסריגרד, כלומר עד 6,000 שקל לא יקזזו בכלל, בין כ-6,000 שקלים ל-8,000 שקלים, 30% מהקצבה, בין 8,000 שקלים ל-11,000 שקלים, 40% מהקצבה, מה שמעל 11,000 שקלים כ-60% מהקצבה. זה לא שיקזזו להם שקל מול שקל, אבל תהיה את האפשרות לקזז להם אם ההכנסה שלהם היא גבוהה. בכל הוראות השעה הקודמות, בעצם מאז לדעתי שהחוק נחקק ב-2020 כהוראת שעה ראשונה ביחס לקורונה, ההוראה הזאת כן שמרה עליהם. אם אני מבינה נכון, זאת קבוצה שאם החוק יישאר כמו שהוא ולא יוסף התיקון הזה, לא יקזזו להם לפני התיקון הזה, ועכשיו כן יקזזו להם. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

למה זה הוצא החוצה? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

העניין הזה יתוקן בעזרת השם, אבל אני רוצה לשאול שאלה אחרת. למה רק עד שני ילדים? מה חטא הילד השלישי? למה הוא לא יהיה זכאי? מי קבע את זה?

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

חוק הביטוח הלאומי קובע שזכאות בעד ילדים היא עד שני ילדים. זה רלוונטי גם בנכות כללית, גם בקצבת אזרח ותיק וגם בעולם של הבטחת הכנסה הזכאות היא עד שני ילדים. זה מבנה התא המשפחתי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

באיזה מדינה התא המשפחתי זה שני ילדים? אני מכיר משפחה יותר משני ילדים. 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

זה הוראות חוק הביטוח הלאומי מאז שאני מכירה אותם. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

מאז ומעולם. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אז זה המקום לשנות. 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

זה ההוראות. זה המספרים. יש השלכות תקציביות משמעותיות, שינויים בתוספות ילדים. אני כן אציין שבהבטחת הכנסה יש תוספת קטנה לתאי משפחה שיש להם שלושה וארבעה ילדים. זה לא בתוך חוק הבטחת הכנסה אלא בקצבת הילדים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

בשארים אין הגבלה של מספר ילדים.

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

בשארים אין הגבלה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

מה עם החיים האמיתיים, ההורים? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בחוק הזה אני רוצה להתמקד שתביאו לנו את הנתונים, כמה נכים יש שיש להם יותר משני ילדים, כמה ילדים כאלה יש וכמה זה יעלה. 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

אוקיי.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הכוונה שלך לא לגובה של דיסריגרד, הכוונה לקצבה עצמה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה קורה עם הילד הזה, כמה זה עולה לכל ילד וכמה זה יעלה למדינה. 

סובה, אתה עוד לא דיברת. זכות הדיבור. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

סמלי שדווקא היום ב-1 במאי, ביום הפועלים אנחנו מדברים על האפשרות שאנשים ייצאו לשוק העבודה, אז אני מברך. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

אהבתי את זה שדווקא ישראל ביתנו ולא מפלגת העבודה מעלה את ה-1 במאי. בהחלט אני מרגישה שותף לדרך הסוציאלית. כל הכבוד.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אפרת, את מתעסקת עם אחד שנולד בברית המועצות וב-1 במאי היה הולך עם הדגל בתור ילד בכיתה א', ב', ג' עד שברית המועצות התפרקה. א', אני זוכר, הייתי בן 11 כשהתפרקה ברית המועצות, אז זיכרון חזק אצלי בראש עם הדגלים ב-1 במאי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמי שיודע היסטוריה, סובה, 1 במאי נוצר בארצות הברית על ידי הפועלים, וברית המועצות אימצה את זה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

צודק. בגלל השביתה שהם עשו על השעות הנוספות שנתנו להם לעבוד בלי הגבלה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

העיר שבה נולדתי, היו שם שלוש עיירות יהודיות שאוחדו על ידי השלטון הסובייטי ב-1919 וקראו לעיר פייר ואמייז שזה 1 במאי, אז זה היה האיחוד. היו כאלה כמה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עוד אנקדוטה על 1 במאי. היה יהודי דתי, אפילו חרדי בתל אביב לפני 70 שנה, שהיה בא ב-1 במאי לבית הכנסת עם פטיש עץ ואומר, "היום זה חג", והיה דופק עם הפטיש על השולחן. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

בבקשה, כולנו סוציאליסטים בסוף. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני חושב שאנחנו צריכים בהחלט לעודד אנשים לצאת לשוק העבודה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

חייבים לציין ש-1 במאי היה אחד ההונאות הגדולות ביותר גם של רוסיה, גם של סטלין וגם של היטלר להשתמש במצוקת הפועלים כדי ליצור אווירה עוינת ודיקטטורה נוראה, כך שדברים יפים לפעמים יכולים להפוך לדיקטטורה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

לא היה שום דבר יפה ב-1 במאי. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני זוכר בתור ילד שזאת הייתה התרגשות. אני חייב להגיד לך, הייתה התרגשות. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

הייתי הרבה שנים בקיבוץ. חוץ מהתרגשות, כלום. הפועלים היו הכי דפוקים בעולם.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מאיר, אני בטוח שגם בשנות ה-50' וה-60' בארץ שחגגו את זה, גם הייתה פה התרגשות בקיבוצים ובמושבים. אנשים מאוד התרגשו כי הייתה תחושה שאנחנו - - - 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

בקיבוצים כן. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כי יש תרומה. זה שאתה עובד, יש תרומה למדינה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

האמירה של מאיר כהן שהוא היה שר הרווחה, ואין עוד אדם סוציאלי כמוהו, מאוד חשובה. מה אמרת, מאיר? 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

שה-1 במאי, כל הדברים הסוציאליים במדינות למשל, (אני למדתי סובייטולוגיה), לא הייתה שום הטבה. היה דיכוי גדול של הפועלים. היה דיכוי גדול של מעמד הפרולטריון. אי אפשר. סוציאליזם פשט את הרגל. נגמר. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני חושב שישראל היא עדיין יותר סוציאליסטית מאשר קפיטליסטית.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

גם כל חוק שעות ועבודה, אורה נמיר וכל השנים האלה שבאו וראו את הפועלים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא, הוא אומר שזה לא שייך ל-1 במאי.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא קשור ל-1 במאי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה קשור לעולם החסד של העם היהודי, שזה נושא אחר לגמרי. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

בוודאי.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

זה נכון, מסכימה איתך.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

סובה, תמשיך.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

עכשיו קיבלת שיעור איך אפשר להדליק פה את הדיון באזכור אחד. 

שאלה קטנה פה לאוצר. אמרת 0.30, 0.40 ו-0.60 אגורות. הסכום המקסימלי זה 14,000 שקלים ליחיד, אז לחדד את הנקודה הזאת, שאם בן אדם בכל זאת עובר את הסכום של 5,900 שקלים, עד איזה סכום מנכים לו 0.30 אגורות על כל שקל שהוא מרוויח? 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

עד 8,072 שקלים.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כלומר, על כל שקל שהוא מרוויח מעל, יורד לו 0.30 אגורות מהקצבה, נכון?

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

וה-0.40 ו-0.60 אגורות, מתי? 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

ה-0.40 זה בין 8,072 שקלים ל-11,039 שקלים.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הכוונה שאם בן אדם היום שיש לו נכות והנכות שלו מאפשרת לצאת לשוק העבודה, הוא לא צריך לחשוש שהמשכורת שלו תהיה מעל 6,000 שקלים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

על זה אנחנו מדברים.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

שלא יהיה חשש. שבן אדם יידע שהוא לא הולך להיפגע לגמרי, אלא שהוא יכול להגיע לסכומים, כי יש מעסיקים שיגידו, אני לא רוצה להעסיק אותך בסכום כזה, אני רוצה לתת פה משרה מלאה, ובמשרה מלאה יש הרבה אנשים שגם עובדים בהייטק, עובדים במקומות שבהם השכר הממוצע הוא מתקרב לשכר ממוצא במשק ולכן אין סיבה להגביל אותו בסכומים האלה. מצד שני, בן אדם, צריך לעודד אותו עם כל הצרכים שיש לו, לכן זה חשוב להבהיר.

עוד שאלה נוספת שלא כל כך הבנתי, אולי גם תחדדו לי. כשיש למשל אישה שהיא נכה, היא מקבלת קצבה והיא כן עובדת או שהיא מובטלת, מה קורה עם ההכנסות של בעלה? הרי אם הבעל מגיע לשכר גבוה יחסית, אז איך מחשבים את זה לצורך הדיסריגרד הזה? האם ההכנסה של בעלה מחושב באותו ניכוי של הסכום של קצבת נכות?

 << אורח >> שירלי מירוז: << אורח >> 

יש לבן/בת הזוג גם כן מבחן הכנסות כדי לקבל תוספת בקצבת הנכות. אני לא מייחסת רק לאישה כי כרגע נתת דוגמה. זה היינו הך. אם בן או בת הזוג מרוויחים מעל 6,766 שקלים, אנחנו לא משלמים תוספת עבור בן/בת הזוג. 

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> 

אני רק אחדד. זה לא משפיע על הקצבה הבסיסית.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אז הקצבה היא רק בסיסית של 4,000 שקלים?

 << אורח >> שירלי מירוז: << אורח >> 

ואם יש ילדים. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כמה זה תוספת?

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

כל ילד זה עוד 1,048 שקלים עד שני ילדים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

השאלה אם קצבת הנכות היא מלאה או חלקית? 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

נכון, זה בהתאם - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אם יש זוג שבן או בת הזוג מגיע לשכר 6,700 שקלים ויש להם שני ילדים, בעצם זה מתווסף לשכר של בן הזוג, 1,048 שקלים לצורך דיסריגרד, נכון? זו הכוונה?

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> 

אני אנסה לחדד. נגיד יש לנו בני זוג, אחד מהם הוא נכה. הנכה, יש לו את הקצבה הבסיסית והדיסריגרד, כל המנגנון שדיברנו לא מושפע בכלל מההכנסה של בן הזוג שלו. רק מסתכלים על ההכנסה שלו. ההכנסה של בן הזוג תלויה רק בתוספת תלויים שהוא מקבל. בעיקרון אם הוא מקבל תוספת תלויים עבור בן הזוג, ברגע שבן הזוג עובר הכנסה של כ-7,000 שקלים, הוא כבר לא זכאי לתוספת התלויים.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

וילדים זה תוספת לגבול העליון, זה הכוונה, כלומר אם יש שני ילדים, אז זה יכול להגיע כמעט ל-8,700 שקלים פחות או יותר, אם אני מבין נכון. זה לא כסף שמשולם. זה ההגבלה בשביל שלא תיפגע הקצבה. 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

לא, זה כסף שמשולם. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כלומר 1,048 שקלים משולם לבן הזוג.

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

נכה עם שני ילדים בלי תוספת בעד בת הזוג, הוא יכול לקבל - - - 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אה, זה מתווסף ל-4,000 שקלים של הבסיסי. אוקיי, עכשיו אני הבנתי את זה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש עוד מישהו שרוצה להוסיף משהו? כן, בבקשה.

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> 

עו"ד מאירה בסוק מנעמת. אני רוצה להבין, אנחנו מדברים פה על 3,000 אנשים לכל הסיפור הזה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

3,800 אנשים לחודש.

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> 

אז למה הדיסריגרד כל כך נמוך?

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

הדיסריגרד משפיע על הרבה יותר אנשים. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

הכפל קצבאות.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

שמקבלים גם דמי אבטלה וגם - - - 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

מדובר על דמי אבטלה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה להבהיר, אם את לא הבנת, אז הרבה אנשים לא הבינו. לא מדובר פה על 3,800 נכים בארץ. מדובר פה בנכים שעבדו, פוטרו והם מקבלים אבטלה. זה הסיפור.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

לא רק נכים, גם זקנה ושארים - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

וגם זקנה ושארים. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

וגם דמי מזונות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שגם מקבלים אבטלה. על זה מדובר. 

עוד מישהו רוצה להוסיף משהו? 

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> 

מהרגע שמתחילים לחשב את זה שמורידים להם מהאבטלה, זה נמוך מידי, זאת אומרת אפשר להעלות את זה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

איך? לא הבנתי.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, להיפך, התיקון הוא בשביל לא להוריד להם מהאבטלה.

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> 

בדיוק, אבל התיקון הוא קטן מידי. זה מה שאני מתכוונת.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

התיקון בהתאם, כאילו הם עובדים. כאילו את מתייחסת לאנשים שהם מובטלים כמו שהם עובדים, כמו בשוק.

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> 

בסדר, אבל אתה אומר, באיזשהו שלב שהם מרוויחים יותר כסף, אז מתחילים להוריד להם.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כן, אבל זה דיון שנוגע לכלל האנשים שהם נכים ועובדים. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

בעצם מתקנים פה עיקרון ועוול היסטורי שהסתכלו על דמי אבטלה כעל איזה גמלה. הרי זה לא הגיוני. באו ואמרו, אנשים היו נכים לפני כן כשהם עבדו, יהיו נכים אחרי זה, וכשהם מובטלים, דווקא אז לקזז להם זה חסר היגיון לחלוטין.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לגבי אנשים עובדים אני מבין שזה אותו עיקרון, נכון? זה לא משתנה. מה ששאלתי זה נוגע לאנשים נכים שהם עובדים. זה פחות או יותר הדיסריגרד. אגב, פה אמרו לי פוליטיקה אבל זה עלה בתקופת הממשלה הקודמת. יושב פה שר הרווחה לשעבר. זה כבר היסטוריה ולא פוליטיקה. העלינו את זה בממשלה הקודמת. דיסריגרד כן העלינו, גם לאנשים שהם אזרחים ותיקים, העלינו את זה לשכר כמעט 6,000 שקלים. זה היה סביב ה-4,000 שקלים.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

רציתי לשאול אם הם יכולים להוסיף לנו לדיון איך נוהגים במדינה אחרת? יש לכם דוגמה למשל? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לפני זה, שאלה שאני רוצה להבין. אולי תיתנו לנו יותר מספרים על מה מדובר. יעל, תפרטי להם מה שאנחנו רוצים.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

בעצם יש לכם איזשהו מאגר נתונים שאתם יודעים איך התיקון הזה משפיע. אמרת קודם, משפיע על כ-3,800 אנשים. כמה דמי אבטלה האנשים האלה מקבלים, וכמה מקוזז להם? איך זה עומד עם הדיסריגרדים בנכות? מה קורה בזקנה שבעצם מאפשרים לקבל עכשיו את שתי הקצבאות, מתקנים את סעיף 320(ח) ואומרים שאפשר יהיה לקבל את שתי הקצבאות יחד, אבל בעצם ההכנסה הזאת מדמי האבטלה תיחשב כהכנסת עבודה והיא כן תקוזז מהגמלה, אז כמה דמי אבטלה מקבלת האוכלוסייה הזאת ואיך זה מקוזז להם מהגמלה? אולי קצת נתונים מספריים שחברי הכנסת יוכלו להבין על מה אנחנו מדברים. 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

אני אסביר ואם נצטרך יותר נתונים מדויקים - - - 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

חבריה, עם כל הכבוד שאני רוכש לכם, ביטוח לאומי, אני מכיר אתכם. אתם הרבה יותר מקצועיים מאיך שאתם נראים כאן. אתם יודעים להביא טבלאות בלחיצת כפתור, לתת את זה לנו. זה חשוב מאוד. זה מקהה את הביקורת כי אתה רואה בדיוק את הסכומים ואתה רואה שיש כן איזה השתדלות. חבל.

 << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

נתון אחד שאולי כן יעניין אתכם, שיש תקרה לקבלת דמי אבטלה והתקרה עומדת על 11,870 שקלים אם אנחנו בדוגמה, אזרח ותיק, מאפשרים פה דיסריגרד של 8,719, ורק בהפרש בין ה-8,729 שקלים לתקרה של 11,870 שקלים מורידים 0.60 אגורות על כל שקל, אז עדיין יש פה מוטיבציה לקבל את זה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

ב-2023 היה אמור להעלות את זה. למה עצרתם את זה? את זה אני שואל. 

 << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

זה עלה בעוד 1,000 שקלים. זה קודם היה 1,000 שקלים פחות. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

אוקיי, אני חוזר בי. בסדר גמור. 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

אני רוצה להסביר לגבי התיקון של אזרח ותיק, כי הוא מאוד מאוד חשוב. זה רלוונטי לנשים. עד יוני 2020 אישה שהייתה מקבלת אזרח ותיק ועברה לדמי אבטלה, הייתה מקבלת את הגמלה הגבוהה מביניהם, או אזרח ותיק או דמי אבטלה. התיקון שאנחנו עושים כאן מאפשר לנשים, וזה רק רלוונטי לנשים כי נשים יכולות בין התקופה שהן יוצאות לגיל פרישה עד 67 לקבל דמי אבטלה. גברים, זה לא רלוונטי. זה תיקון כרגע שהוא מהותי רק לנשים, וכרגע זה מאפשר להן לקבל גם דמי אבטלה וגם אזרח ותיק.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

זה תיקון בגלל שרוצים להעלות את גיל הפרישה.

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

בדיוק. ביחס למישהי שהיא יחיד, כלומר שאין לה בן זוג, היא יכולה להשתכר עד 8,719 שקלים ועדיין לקבל אזרח ותיק מלא ואת דמי האבטלה שהיא זכאית. היא יכולה לקבל קצבת זקנה חלקית אם היא משתכרת בין 8,719 שקלים ל-12,688 שקלים.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

כמה זה, 1,200 שקלים?

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

חלקי זה 0.6. היא יכולה לבחור לא לקבל את הקצבה החלקית. זה כן נותן לה בעד התקופה שהיא לא מקבלת את הקצבה החלקית 5% לכל שנה. היא יכולה לבחור ולעשות את זה. אנחנו כן מאפשרים לה. אם יש לה בן זוג, גם אם בן הזוג מקבל בעצמו קצבת אזרח ותיק, היא יכולה כבר להשתכר עד 11,624 שקלים ועדיין לקבל קצבת אזרח ותיק מלאה. 

כמו שציינה כאן לבנה, הסכום המקסימלי לדמי אבטלה שהיא יכולה לקבל זה 11,870 שקלים, כלומר אישה, גם אם היא כמעט מגיעה למקסימום של דמי אבטלה ויש לה בן זוג, ברוב המקרים היא תקבל את מלוא קצבת אזרח ותיק ואת כל מלוא דמי האבטלה, וזה באמת מאוד מהותי ביחס לקבוצה הזאת. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אישה עד איזה גיל?

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

בין גיל הפרישה עד ל-70.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

שם יש השוואה עם הגברים, כי גבר אחרי 70 זה לא משנה כמה.

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

אני כן אדגיש, דמי אבטלה אפשר לקבל עד 67. גיל 70 זה הגיל המוחלט לאזרח ותיק שאז מהנקודה הזאת אין מבחני הכנסות וכולם זכאים.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לצורך קצבת זקנה. 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

כן, לקצבת אזרח ותיק. הנתונים שיש לנו, כמו שציינו, שיש כ-2,229 נשים. זה לחודש הזה, זה ממש פברואר 2023. זה קבוצת הנשים שמושפעות מהתיקון הזה לכן מבחינתנו התיקון הזה מאוד מאוד חשוב כי זה קבוצה שזה משפיע עליהם ישירות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

עוד שאלה קטנה. יש נשים שהן מקבלות את התגמול הזה בגיל הפרישה, שעשינו?

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

כן - - - 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

4,000 שקלים?

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

כן. 

 << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

חבר הכנסת מדבר על התיקון שהוכנס לאחרונה. מינואר 2022 אנחנו משלמים מענק מעבר בגין דחיית גיל הפרישה. אנחנו יוזמים את זה, שולחים מכתבים, שולחיםSMS ונשים מגישות את התביעות. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

נאמר שזה היה התנאי שלנו כאן כדי להעביר את הרפורמה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

סיימנו את הדיון. אני רוצה לאפשר לעוד אחד-שניים לדבר.

יקותיאל משי, בבקשה.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, יקותיאל משי מעמותת 121. אנחנו מקדמים את נושא כפל קצבאות כבר שלוש שנים. זאת החלטה היסטורית. אני מאוד מתרגש לשבת פה בוועדה, לראות שזה קורה לקריאה שנייה ושלישית. 

אני באתי בעצם לפה להגיד תודה. אני מקווה שתאשר לי להגיד תודה לכמה אנשים שהיו לאורך השנים האלו. זה בעצם התחיל עם השר ישראל כץ שפנינו אליו בזמנו וחשפנו אותו לבעיה, והוא החליט בהוראת שעה לאפשר לשנה שלמה לאנשים לקבל את כפל הקצבאות בקורונה. לאחר מכן כמובן שר הרווחה לשעבר מאיר כהן שנרתם לעניין, כמובן גם הביטוח הלאומי שאת תזכיר החוק, כל הצוות שם שעזר. מימין ומשמאל כולם נרתמו באמת. משרד האוצר, דניאל. כולם נרתמו להוביל. חברת הכנסת אפרת רייטן שהייתה יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה וקידמה את זה כמעט עד הסוף. בשנייה האחרונה קרה מה שקרה. 

אני רוצה באמת להודות לכל האנשים הללו שעושים פה משהו היסטורי, לאפשר כפל קצבאות לאנשים, אוכלוסיות חלשות, אלה שבאמת צריכים. זה חייב להגיע להחלטה שזה פשוט נכנס לספר החוקים לא בהוראת שעה אלא באופן קבוע. אנחנו מדברים על 3,600 איש. זה משתנה מחודש לחודש ומשנה לשנה. אני מקווה שזה יישאר במספר הזה ואני מודה לכל הנוכחים שעסקו בעניין הזה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

גם לך, יקותיאל, בכלל על העמותה 121. אתם עושים דברים פשוט מחממי לב. כל הכבוד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. דיברנו הרבה גם על הנכים. יש לנו פה את יהודה דורון ועמיחי תמיר. אתם רוצים לומר משהו? 

 << אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >> 

ברמת קצבאות כל כך נמוכה בעיקר של קצבת האזרח הוותיק ועוד יותר של קצבת אזרח ותיק עם השלמה לנכות, אני חושב שכפל קצבאות, למרות העלות המשמעותית זה משהו שחייב להיות חלק מהחוק, לאפשר להרבה מאוד אנשים מוחלשים לחיות בכבוד. תודה על זכות הדיבור.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יהודה, אתה רוצה לומר משהו? לא. 

תודה רבה, אני רוצה להודות לכם על הדיון הפורה.

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, רק נקודה אחת שלא עלתה. גליה ימין, לשכה משפטית, אוצר. רק להגיד שהוראת השעה בעצם הסתיימה בשנת 2022. מכוח סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת היא הוארכה בעצם עד ה-15 בפברואר 2023, ואנחנו מציעים להחיל את זה רטרואקטיבית כדי לשמור על רציפות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כל הכבוד. תודה רבה. אנחנו נסכם את הדיון בהזדמנות הבאה. אנחנו סיימנו את הדיון הזה. תודה רבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:52. << סיום >>