PAGE  
37
ועדת הכלכלה

23.07.2007

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
        פרוטוקול מס' 323 


מישיבת ועדת הכלכלה

מיום שני, ח' באב התשס"ז ( 23 ביולי 2007), שעה: 08:00

סדר היום:

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 37), התשס"ז-2007
נכחו:
חברי הוועדה:

גלעד ארדן – היו"ר

צבי הנדל

יצחק זיו

דוד טל

רונית תירוש

מוזמנים:
ד"ר אסף כהן – סמנכ"ל בכיר אגף כלכלה, משרד התקשורת

אבי אזוז – רכז בכיר אגף כלכלה ותקציב, משרד התקשורת

פיני יצחקי – יועץ תקשורת לשר, משרד התקשורת

עו"ד דינה עברי עומר – הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

עו"ד נוגה רובינשטיין – היועצת המשפטית, משרד התקשורת

זאב רז – סגן מנהל אגף הנדסה ורישוי, משרד התקשורת 

עו"ד דנה נויפלד – משרד המשפטים

אורן משה – משרד האוצר

אורי ישראלי – משרד האוצר

מרב בארי – המשנה לממונה הרשות להגבלים עסקיים

נעמה הניג – יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין

דורלי אלמגור – מנהלת הסדר השידורים לציבור

דוד קמיניץ – מנכ"ל הוט

עו"ד אורי גור אריה – יועץ משפטי, חברת הוט

איל נווה – יועץ בכיר למנכ"ל, חברת הוט

יוסי לובטון – סמנכ"ל שיווק הוט, חברת הוט

רון אילון – מנכ"ל חברת יס

מיכל רפאלי כדורי – סמנכ"לית רגולציה, חברת  יס

עו"ד רמי בן נתן – חברת יס

עו"ד עופר ויסוקר – יועץ משפטי, חברת יס

אביטל בן חמו – עוזרת יועץ משפטי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

עופר לוי – מנכ"ל בלוקבסטר

ענת שן צור – סמנכ"לית שיווק ופיתוח עסקי – בלוקבסטר

עו"ד צבי האוזר – בלוקבסטר

עו"ד רותם ידלין – בלוקבסטר

שרון פליישר יהודה – סמנכ"לית רגולציה, חברת בזק

עו"ד הדס פלד – סמנכ"ל ויועצת משפטית רשת נגה, חברת רשת

ענת קראוס – לובינג, איגוד מפיקי הקולנוע והטלוויזיה בישראל

עו"ד חיים רביה – איגוד האינטרנט הישראלי

עו"ד אביגדור דנן – היועץ המשפטי, הטלוויזיה החינוכית

ייעוץ משפטי:
אתי בנדלר


ניר ימין

מנהלת הוועדה:
לאה ורון

קצרנית:
אושרה עצידה


הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 37), התשס"ז-2007

היו"ר גלעד ארדן:


בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה, כשעל סדר היום הכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת חוק התקשורת בזק ושידורים (תיקון מס' 37), התשס"ז-2007.  


הצעת החוק הממשלתית בקריאה הראשונה במליאת הכנסת  ביום ה-21.5.2007, והיום כפי שאמרתי אנחנו עוסקים בהכנתה לקריאה שנייה ושלישית. מייד יציג את ההצעה ד"ר אסף כהן סמנכ"ל משרד התקשורת. אני רק רוצה לומר שאני שמתי את ההצעה הזאת על סדר היום,  היום ביום שני, שמונה בבוקר, מתוך מגמה לנסות ולסיים את הצעת חוק זו לפני יציאת הכנסת לפגרה. אני חושב שאני למדתי את החומר די לעומק, אני לא זקוק לנאומים ארוכים וחוצבי להבות בתמיכה בחוק הזה, אני תומך בחוק הזה. מי שמעוניין שהחוק הזה יעבור היום, והוא רוצה שהוא יעבור, שייקח את הדברים האלה בחשבון כיוון שהזמן שלנו כאן מוגבל, ויש עוד שני דיונים לאחר מכן. 


אני אמרתי שאני תומך בהצעת החוק, כיוון שאני חושב שבכל מה שקשור לתחרות בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית גם מבחינת היצע התכנים לציבור, גם מבחינת המחירים שהציבור משלם, והבעתי את דעתי כבר בדיון שיזמתי על המכרז על הטלוויזיה הטריסטרייאלית, השידורים הטריסטרייאלים הדיגיטאליים - אנחנו די מפגרים. ולכן, במסגרת תפקידי כאן אני מתכוון לנסות ולקדם את התחרות הזאת כמיטב יכולתי, וכך אני רואה גם את הצעת החוק שמונחת לפנינו, כמובן בכל המגבלות, ובכל השינויים שצריך להכניס בה כדי לוודא שמי שכבר חזק בתחומים אחרים,  לא יהיה חזק מידיי. אבל, על כך נדון בהמשך. 


מר כהן, בבקשה. 

אסף כהן:


אני רוצה להציג את זה די בקצרה. בשנים האחרונות מתפתחת פלטפורמת שידור נוספת מעבר לפלטפורמת השידור שאנחנו מכירים, מעבר לפלטפורמה של שידורי כבלים, ופלטפורמה של שידורי לווין, ופלטפורמה של שידורים באוויר. הפלטפורמה הזאת היא פלטפורמה בטכנולוגיית IP על גבי רשתות גישה רחבות סרט. למעשה, באותה דרך שבה אנחנו מקבלים שירותי אינטרנט מהיר היום הביתה, בשנים האחרונות ובוודאי בשנים הבאות תתפתח יותר ויותר האפשרות לקבל שידורי טלוויזיה מלאים על גבי אותה תשתית. 

אנחנו מציעים פה בשלב הראשון שירותי V.O.D – שידורים על-פי דרישה,  כי השלב הבא זה באמת שידורי טלוויזיה מלאים על גבי התשתית הזאת.  

בפתח דבריי אני רוצה להדגיש שאין הכוונה להסדרה בדרך של רישוי של שידורי אינטרנט. זאת אומרת, כל אותם אתרי אינטרנט שהיום אנשים צופים בהם ואינם עוברים תהליך של רישוי,  אין הכוונה בהזדמנות החגיגית הזאת להטיל עליהם חובת רישוי. זה מצוין גם בדברי ההסבר של החוק, וגם בתוספת שאנחנו מעוניינים להכניס להגדרה של שידורים לפי דרישה שתבהיר שמדובר בשידורים שניתנים באיכות מובטחת, וגם זה כדי לבדל את השידורים הללו משידורי אינטרנט. 

אחד הנושאים שמוזכרים בהצעת החוק הוא הנושא של מתן אפשרות לחברת יס, לשדר שידורי V.O.D. כיום הכבלים משדרים שידורי V.O.D באמצעות רשת השידורים שלהם. לחברת יס אין פתרון טכנולוגי לשדר V.O.D באמצעות הלוויין.  אנחנו במשרד התקשורת הקמנו צוות שכלל גם נציגים מאגף תקציבים, וגם נציגים ממועצת הכבלים. לאחר שימוע ארוך דנו בעניין והגענו למסקנה שתחליפים טכנולוגיים כאלה ואחרים אינם תחליף מספיק טוב לשידורי V.O.D, ולכן בהצעת החוק  הזאת מוצע לאפשר לחברת יס לשדר שידורי V.O.D על גבי רשת IP. אבל, נפתחת פה הדרך גם לגורמים אחרים נוספים לשדר גם ולהתחרות בתחום הזה של שידורי V.O.D. 

בנייר המדיניות שפרסם שר התקשורת בחודש מרץ נדון העניין הזה, ובין היתר נדון שם אופן הקשר של בזק לנושא ה-V.O.D. הוטלו שם הגבלות על בזק כאשר הרעיון בכללותו הוא שבאופן די דומה לקשר שיש בין בזק היום לבין ספקי האינטרנט, יהיה הקשר בין בזק לבין ספקי ה-V.O.D. זה מפורט בתוך נייר המדיניות, ואני לא חושב שצריך לנצל את הבוקר כדי להיכנס לזה, אלא אם כן יהיו שאלות. 

היו"ר גלעד ארדן:

אני רק רוצה לייעל את הדיון כי אני יודע חלק מהדברים שיעלו כאן, וכדאי שתתייחס אליהם כבר עכשיו. יש שאלה מבחינת המגבלה, שבזק יספקו את זה בתנאים שוויוניים לכולם.  למה לא הכנסתם את זה בחקיקה עצמה?  האם אתם תתנגדו שזה יהיה בחקיקה? 

אסף כהן:


אמרת חקיקה ונפנה את זה לעו"ד רובינשטיין. לגבי העניין עצמו, בנייר המדיניות בהחלט מוקדש לשוויוניות, ומופיע בצורה מאוד מאוד ברורה.  הרגולציה על חברת בזק נעשית בין היתר דרך רישוי ודרך ניירות מדיניות. אני לא משוכנע שצריך את זה דווקא בחקיקה ראשית, אבל עו"ד רובינשטיין יכולה להשיב. 

גלעד ארדן:

 השאלה היא, האם זה יכול להשתנות כתוצאה ממדיניות של שר אחר, או שזה נובע מחוק ההגבלים העסקיים כל עוד בזק היא מונופול בעצם אין בכלל שיקול דעת לשר התקשורת בעניין הזה?  כמו שאני אוהב להגיד - הפעם יש שר שאני מאוד סומך עליו. אבל, אם נניח יגיע שר פחות נאור שאני לא סומך עליו כל כך - - -

נוגה רובינשטיין:


סעיף 5 נותן את מרב הסמכויות לשר התקשורת להבטיח מעבר של גורמים שונים על גבי התשתית. המדיניות של המשרד באופן כללי, לא רק לגבי בזק, אלא גם לבעלי תשתיות אחרות נקבעת בניירות מדיניות וברישיונות. אני חוששת שאם אנחנו נקבע את התקדים כאן, זה ישליך גם על הסדרים אחרים כאשר היום הם לא נמצאים בחקיקה, והם עובדים כמו שצריך. ההסדר של ISP  - ספקי אינטרנט, עובד  כמו שצריך. 


אם אנחנו נכניס את ההסדר הזה לחקיקה, יש חשש שזה יפגע גם בהסדרים אחרים קיימים. זה גם מונע את היכולת של המשרד להתאים את עצמו להתפתחות התשתיות, להכנסה של שחקנים חדשים - באמת שכרנו יצא בהפסדנו  אם נוסיף את זה. 

היו"ר גלעד ארדן:


מנגד, יש חשש אחר שהמדיניות יכולה להשתנות, ובזק כן תוכל לתת תנאים לא שוויוניים. 

נוגה רובינשטיין:


אני חושבת שהמדיניות של המשרד עד היום הוכיחה את עצמה שהדבר הזה לא קרה עד היום. 

היו"ר גלעד ארדן:


אני שואל שאלה אחרת. נניח שהמדיניות עד עכשיו היתה בסדר, ומחר היא לא תהיה בסדר. האם על-פי חוק ההגבלים העסקיים בזק ממילא מנועה לשיטתכם מלתת תנאים כאלה לאחד, שהם טובים יותר מלאחר, לאו דווקא בעלות של המעבר. הרי אפשר לעשות את זה בכל מיני דרכים אחרות, לתת העדפה למישהו. 

נוגה רובינשטיין:


קודם כל, יש סעיפים ספציפיים - - -

היו"ר גלעד ארדן:


האם יש פה נציג של ההגבלים העסקיים? 

מרב בארי:


כן, ואני יכולה להתייחס. בזק מוכרזת כבעלת מונופול, בין היתר גם בתשתיות שלה, ובמספר דברים נוספים.  היא גם מוכרזת בתשתיות ה-ADSL שלה, ומתוקף זה היא באמת חייב לתת ל-ISP שעליהם הם מדברים פה שירות שוויוני מול השירות שמקבלת חברת הבת שלה בזק-בין-לאומי. 

יש קונסטלציות מסוימות שבהם קשה מאוד לאכוף את חובת השוויוניות כתוצאה מחוק ההגבלים העסקיים במידה ומדובר בחברה שעוסקת באותו תחום בתוך עצמה. כלומר, במידה ובזק עצמה תעביר שידורי תוכן על תשתית ה-IPTV, או כל תשתית אחרת, אז יש בעיה אכיפתית של לראות האם השירות שהיא נותנת לאחרים החוצה, שוויוני או לא. ולכן, כאן נכנס המקום של שר התקשורת בקביעת - - -

נוגה רובינשטיין:

בזק כרגע מנועה לפי החוק בעצמה לקבל את הרישיון, ולכן על הקושי הזה התגברנו בתוך החוק. 

מרב בארי:


ככל שההחזקות שלה בחברת הלוויין נמוכות יותר, וכרגע היא לא שולטת בחברת הלוויין, ואנחנו שללנו את השליטה שלה בחברת הלוויין, אז הקושי הזה הוא פחות גדול, אז יותר קל לאכוף את הרגולציה. 

היו"ר גלעד ארדן:


גם 49% זה לא מבוטל. 

מרב בארי:


נכון, אבל זה עדיין לא חברה אחודה ב-100% שיכולה לעשות העברות פנימיות בקלות יחסית. ככל שיש  את הדיפרנסאציה הזאת בין הלוויין לבין בזק, קל יותר לאכוף את הדברים. 

היו"ר גלעד ארדן:

 האם ההמלצה שלך היא להסתפק במדיניות המשרד בעניין הזה? 

מרב בארי:


כרגע אנחנו לא צריכים לבדוק את הנושא לגופו,  ולראות אם בזק מפלה גורמים אחרים או לא מפלה גורמים אחרים. 

היו"ר גלעד ארדן:


כרגע לא, אבל לא חייבים לחכות לבעיה. 

נוגה רובינשטיין:


בזק לא תוכל להיות בעלת רישיון. מרב מצביעה על זה שאם בזק היתה בעצמה בעלת רישיון, אז קיים קושי אמיתי. אבל, כיוון שבזק לא יכולה להיות בעלת רישיון - - -

היו"ר גלעד ארדן:


כל עוד היא לא בעלת רישיון, אתם לא מוטרדים מהעניין שהיא תיתן למישהו שעובר על תשתית פס הרחב שלה תנאים יותר טובים מאחרים בצורה כזאת או אחרת? 
מרב בארי: 


אני לא אגיד שאנחנו לא מוטרדים מהעניין. אנחנו בהחלט חושבים שבזק תהיה מחויבת בעתיד, וצריך שהיא תהיה מחויבת בעתיד, ל-open access, ו-equal access, לתשתיות שלה כפי שהיא נותנת לחברה שהיא מחזיקה - חברת הלוויין. זה עדיין לא אומר שבשלב הזה ההתחלתי כבר צריכות במקביל לצאת הוראות כשהדבר הזה עדיין לא בר ביצוע. 

היו"ר גלעד ארדן:

מה זה הוא לא? בסוף הדיון פה אם נאשר את זה, וזה יבוא למליאת הכנסת, אז באותו הרגע הלוויין יכול לעבור על תשתית הפס הרחב של בזק, ולהפיץ שידורים על-פי דרישה, וכך גם תיאורטית אחרים. זה אמור להטריד אותך החל מעוד שבוע, או חודש, או חודשיים. אני שואל, האם בפרסום מדיניות השר בעניין די בכך מבחינתכם כדי לוודא שחברת בזק לא תיתן תנאים טובים יותר בצורה ישירה או עקיפה לחברת יס לעומת אחרים? 
נוגה רובינשטיין:

יש היום גם סמכות לשר התקשורת במידה ויש פגיעה בתחרות בתחום הבזק, להתערב. שר התקשורת כבר עשה את זה בעבר - זה סעיף 11ב. מעבר לזה, הדברים כבר היום מעוגנים ברישיון של חברת בזק. הם מעוגנים באופן שמבחינתנו הבטיח, וזה לאורך שנים, לאורך הרבה שרים שעברו את משרד התקשורת, בטח שישה שרים. המדיניות הזאת לא השתנתה, ולכן אנחנו לא רואים בעייתיות בחלק הזה. 

צבי האוזר:


לרבות התמחור? 

נוגה רובינשטיין:


לרבות התמחור. 

צבי האוזר:


זאת אומרת, אפשר להתערב גם בתמחור - עלות שולית, עלות יחסית. 

נוגה רובינשטיין:


כן. 

דינה עברי עומר:


ככל שיהיה בכך צורך. 

היו"ר גלעד ארדן:


הבנתי, אני מניח שעוד נשמע עמדות אחרות בעניין הזה. 


השאלה השנייה - אתם אומרים שזה כאילו פותח לתחרות את עניין התוכן על-פי דרישה. הטענה שהובעה בפניי, ואני מנסה להבין אותה, אין יתרון אמיתי לחברה אחרת שמציעה תכנים אלא אם כן היא הולכת ומפיקה תכנים מקוריים משלה - זה נכון. אבל לגבי תכנים כמו סרטים,  אין יתרון אמיתי או ממשי בזמן הפצת הסרטים האלה. איך תיווצר פה  תחרות אם הדבר היחיד שהם יכולים לתת זה בדיוק את אותו הדבר שהוט וחברת יס יוכלו לתת, פלוס אותו חבילה? למה שמישהו ילך וישלם דמי מנוי גם אם זה עשרים שקלים, כדי להזמין ממישהו אחר סרטים אם תיחשב על זה את עלויות המעבר שזה אותה עלות מעבר שישלמו הוט וחברת יס? איך תתפתח פה תחרות? 

אסף כהן:


יש לנו קצת בעיה להחליף את השיקולים של היזמים. 

היו"ר גלעד ארדן:


אל תחליף, רק אני אומר תיאורטית איך אתה חושב שהיא יכולה להתפתח? האם אתה מתבסס רק על יזמים שילכו ויפיקו תכנים מקוריים משלהם ויציעו אותם להזמנה? 

אסף כהן:


הרעיון הוא שכל אחד יוכל לקנות לעצמו את מרכולתו, ולנסות להציע אותה לציבור. שאלת התכנים המקוריים או הפקת המקומית - בוודאי אם מישהו יחשוב שזה יתרון בשבילו  אז הוא ישקיע בזה. השאלה האם לחייב את בעל אותו ערוץ בחובת הפקה מקורית היא שאלה שכרגע היא לא באה לידי ביטוי פה בהצעת החוק.  יש רעיונות לגבי העניין הזה, ויכול להיות שבהמשך הדיון נחזור לסוגיה הזאת. 

רונית תירוש:

האם לא כולם מחויבים בהפקות מקור? 

אסף כהן:


כבלים והלוויין כן, וערוץ 2 - - -

היו"ר גלעד ארדן:


כל מי שקיים כרגע מחויב,  מי שעוד לא קיים הוא עוד לא מחויב. לגבי זה אתם עדיין לא קבעתם  שמי ש - - -

נוגה רובינשטיין:


יש סמכות כללית של המועצה, יכול להיות שאפשר לחדד אותה. 

היו"ר גלעד ארדן:


הדיון פתוח, בבקשה. 

הדס פלד:


סעיף 4 להצעת החוק מונע מזכייני ערוץ 2 באופן גורף מלקבל רישיון לשידורים לפי דרישה. סעיף 4 מחיל את סעיף 6ח4 לחוק התקשורת. סעיף 6ח4 קובע מגבלות הבעלות הצולבת על בעל רישיון לשידורי כבלים. כלומר, משרד התקשורת מצא לנכון לעשות הקבלה בין סעיף בעלויות צולבות על בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, על העניין שלפנינו שהוא עניין של אספקת שידורים שהם שידורים  לפי דרישה, ואין בינו ובין בעל הרישיון לשידורי כבלים ולא כלום, כך אנו סבורים. 


למעשה, אין הצדקה עניינית למנוע מזכייני ערוץ 2 לקבל רישיון לזה. אנחנו סבורים שבסך הכול זו פגיעה בשוויון, זו פגיעה בחופש העיסוק שהיא בלתי מידתית.

רון אילון:


 - - -חופש העיסוק כמו פרסומות? 

הדס פלד:

 
אנחנו פשוט לא מוצאים הצדקה עניינית למנוע מאיתנו להיות שחקן בשידורים לפי דרישה. אנחנו משקיעים את מרב כוחותינו ביצירה המקורית, וההשקעות האלה אמורות לחזור אלינו גם באמצעות מדיות נוספות. המגבלה הזאת היא בלתי מידתית. 

היו"ר גלעד ארדן:


האם אתם לא מפיצים  את זה דרך סלולר, או כל מיני דברים אחרים, כל מיני סדרות שאתם עשיתם?  

הדס פלד:


לעיתים אנחנו מפיצים את זה גם באמצעות הסלולר, אבל אני חושבת שאנחנו יכולים להפיץ את זה בכל אמצעי. 

היו"ר גלעד ארדן:


האם אתם מקבלים משהו על  מה שמופץ ב-V.O.D, ועכשיו מה שיופץ עכשיו דרך הלוויין שזה סדרות שלכם? 

הדס פלד:


ודאי. 

היו"ר גלעד ארדן:

 אנחנו מכפילים לכם את ערוצי ההפצה של הסדרות שלכם. 

הדס פלד:


השאלה היא, מדוע אנחנו אמורים להיות תלויים בבעל רישיון אחר? מדוע אנחנו לא יכולים להיות בעצמנו ספקים של שירות כזה כשבעצם השירות הוא פתוח לתחרות לכולם? זה לא שיש פה איזושהי מגבלה - - -

היו"ר גלעד ארדן:


נראה לי שאני אענה בשם משרד התקשורת. יש איזושהי מערכת של איזונים במגבלות, חסרונות, יתרונות, שיש לכל אחד מהשחקנים, ואמר את זה מנכ"ל חברת הלוויין. אם תגידי לי פה שאתם בכלל בעד רפורמה כוללת שגם את החיסרון שיש לכבלים וללוויין והוא שהם לא יכולים למכור פרסום, אפשר לחשוב עליו מחדש ולהתחיל לפתוח אותו לדיון, ואולי לשנות את המגבלות שהמחוקק הטיל עליהם, אז יכול להיות שהטענה שלכם יכולה להישמע. אבל, אני לא חושב שעל הדרך עכשיו נעשה את המהפכה הזאת.  

הדס פלד:


אני חושבת שבכל מקום ובכל סוגיה,  להביא את סוגיית הפרסומות כשבעצם הכבלים והלוויין מתפרנסים יפה מדמי מנוי, ואני לא נכנסת להכנסות שלהם מדמי המנוי, אבל כרגע לכל גורם משדר יש  את אפיקי ההכנסה שלו, וכשאנחנו הלכנו למכרז והתחייבנו במה שהתחייבנו, אפיקי ההכנסה האלה נלקחו כמובן בחשבון. אני לא חושבת שנושא הפרסומות צריך להיות בכל דיון, כשזאת היתה בעצם המדיניות ועל בסיסה הלכנו למכרז, כשהכבלים והלוויין יש להם את מקור ההכנסה שלהם שהוא מקור נכבד. אנחנו מדברים פה על שירות שהוא פתוח לכול.  גם הכבלים והלוויין הם שחקנים מאוד משמעותיים, הם יהיו בו. היחידים שלא יוכלו להיות בו זה זכייני ערוץ 2 ו-10. 

נוגה רובינשטיין:


מעבר למה שאמרת ולמערכת האיזונים שנמצאת בשוק כולו שהיא כן רלוונטית לדעתנו, מה זה V.O.D? כשיש אפשרות לגורם לקבל רישיון ל-V.O.D, יכול להיות שהצופה בבית יראה רק V.O.D. כלומר, הוא יקבל את השירות הזה בלי לקבל טלוויזיה רב-ערוצית, ובלי לקבל מוצרי תוכן אחרים בטלוויזיה. 

היו"ר גלעד ארדן:


איך הוא יעשה את זה? 

נוגה רובינשטיין:


הוא מקבל רישיון, והוא מתחבר באופן ישיר עם הצרכן בבית, וכל מה שהצרכן רואה זה את מה שספק ה-V.O.D מספק לו. 

היו"ר גלעד ארדן:


האם במסגרת בחינת השימוע הציבורי והמדיניות, היה גם מי שעשה איזשהו סוג של תוכנית עסקית לראות האם בכלל יש היתכנות כלכלית לדבר כזה? הרי הם יצטרכו לשלם על המעבר של התשתיות לבזק. האם בכלל יש היתכנות כלכלית לדבר כזה שמישהו יהיה רק מחובר להזמנה של תכנים? 

נוגה רובינשטיין:


אנחנו יצרנו סוג של מדיניות כשראינו שגם דברים אחרים קיימים בעולם. היו אלינו פניות גם בנושא ה-V.O.D מצד גורמי תוכן עצמאיים. אנחנו מקווים שלדבר הזה תהיה היתכנות.  הרגולציה של הדבר הזה היא רגולציה קלה יותר. 

היו"ר גלעד ארדן:


אני מקווה שיהיה שלום וביטחון כבר הרבה שנים, אבל זה לא כל כך קורה. 

נוגה רובינשטיין:


התנאים שאנחנו מנסים לספק לאותם בעלי רישיונות עתידיים שאנחנו מקווים שיבואו, הם תנאים מקלים יותר מבחינת הרגולציה שלהם, זה רגולציה light. לכן, אנחנו תקווה שהתנאים שאנחנו יוצרים יאפשרו לגורמי תוכן חדשים להגיע, ולא לגורמי תוכן קיימים. אין לנו המון גורמי תוכן. 


מה זה V.O.D?  ה-V.O.D   זה   הצעה  שמציעה תכנים שונים, לא ערוצים שלמים, אבל תוכניות שלמות. ולכן, מבחינת תחליפיות חשוב מאוד שיהיו גורמים חדשים ונוספים, כאשר הכניסה של ערוץ 2 ו-10 בשליטה מלאה  היא בעייתית. 

היו"ר גלעד ארדן:


כפי ששמענו, המשרד מתנגד. 

הדס פלד:


אני מבקשת בכל זאת אם אפשר, לשקול את האפשרות להוריד את המניעה הגורפת שיש כרגע בחוק, ואחרי  חקיקה ראשית, ולאפשר לשר. אגב, עשו את זה בחוק התקשורת בחלק מהערוצים הייעודיים - לתת שיקול דעת לשר כשהוא קובע את המדיניות לתת את הרישיונות האלה, ולא לקבוע מניעה גורפת בחוק שאוסרת על שחקנים מסוימים, ורק עליהם. עם כל הכבוד למה שאומר משרד התקשורת, עדיין הוט ויס שהם שחקנים מאוד משמעותיים, הם יהיו בפנים, ובעצם המניעה היחידה היא על זכייני הערוץ השני כמו שהצעת החוק הזאת, ולא שמענו הסבר מניח את הדעת לזה עם כל הכבוד. 

היו"ר גלעד ארדן:


התייחסת לשחקנם החדשים, אבל לא התייחסת לזה שהוט ויס כן. 

נוגה רובינשטיין:


הוט ויס יוכלו לשדר את זה, ועליהם יש מגבלה משמעותית לעומת ספקי תוכן עצמאיים חדשים שיבואו כמו נניח בלוקבסטר. 

היו"ר גלעד ארדן:


היא משווה את עצמה לא למה שאתם נותנים, ספקי תוכן.   V.O.D  יש להוט ויס, למה להם לא? 

נוגה רובינשטיין:

 כי, אצל הוט ויס זה סוג של מוצר משלים. כלומר, על הטלוויזיה הרב-ערוצית הם יספקו שירות V.O.D לגבי התכנים שמועברים על ידם. הם לא יוכלו לקבל רישיון V.O.D עצמאי. אם אתה מחר בבוקר לא תהיה מנוי של חברת הוט, אתה לא תוכל לקבל שירות V.O.D על-ידי חברת הוט, וזה מגבלה נוספת שאנחנו הטלנו על חברות הוט ויס על מנת לעודד כניסתם של ספקים עצמאיים. 

היו"ר גלעד ארדן:


רק להניח את דעתך, יש לי כוונה בהמשך דיוני הוועדה ככל שהכנסת הזאת תתקיים, לשים  על השולחן את כל הדברים ביחד, גם את עניין הפתיחה ההדרגתית, או לא הדרגתית, של הפרסום בכבלים והלוויין, גם מגבלות שיש עליכם, גם כל מיני נושאים נוספים. אני חושב שיש גם היום פתיחות במשרד התקשורת, אצל השר לפחות, לדבר על הדברים האלה. אני לא בטוח שאתם תתמכו בכל הדברים שיעלו על השולחן. 

הדס פלד:


בפתיחה לפרסומות בכבלים ובלוויין בוודאי לא נתמוך. 

היו"ר גלעד ארדן:


אבל במעבר מזיכיונות לרישיונות כן תתמכו. 

הדס פלד:


עם כל הכבוד, זה לא רלוונטי לדיון בסוגיה הזאת. 

היו"ר גלעד ארדן:


אני מסכים איתך, אבל זה גם לא רלוונטי עכשיו לנסות על גב התיקון הזה, להפוך סדרי עולם בתחום התקשורת שיפרו את האיזונים שאני לא יודע אם הם קיימים היום, אבל יש כרגע איזשהו - - - 

הדס פלד:


איזה איזון זה מפר? אנחנו משקיעים בתכנים מאות מיליוני שקלים בשנה לפי מחויבויות רגולאטוריות, אולי יותר מכל גורם אחר. מדוע אנחנו לא יכולים להיות שחקנים במגרש הזה? 

נוגה רובינשטיין:


יש לכם את הבמה שלכם, את הבמה הבלעדית שלכם. 

הדס פלד:


להיפך, זו פגיעה. 

היו"ר גלעד ארדן:


הדס, אני הבנתי את הטענה, אני לא תומך כרגע בטענה שלכם. יכול להיות שחברת הכנסת תירוש תומכת, נשמע אותה. 

רונית תירוש:

 אני מתנצלת שלא תשמע אותי, כי אני חייבת לצאת לוועדת החינוך ולתת את פרשת השבוע שלי.  

דנה נויפלד:


בהמשך לדבריה של נוגה - הסדרים לבעלויות צולבות זה לא  משהו נדיר, זה לא המצאה חדשה שמכניסים אותה אגב בתיקון הזה. זה קיים לאורך חוק התקשורת לגבי כל אחד המשדרים, זה לא מגבלה שממציאים אותה כרגע. המטרה היא באמת ליצור ריבוי של במות וכמה שיותר. זה לא מונע מזכייניות ערוץ 2 להפיץ  את התוכניות שלהם שלא במסגרת לא עצמאית, באמצעות השחקנים החדשים שייכנסו. זה רק מונע מהם שהם יחזיקו ביותר מבמה אחת, זה הכול. 

הדס פלד:


שימי לב שסעיף הבעלויות הספציפי הזה  חל רק על זכייניות ערוץ 2, וערוץ 10 משום מה. כלומר, עשו כאן סעיף בעלויות צולבת מיוחד לזכייניות ערוץ  2 ו-10.

נוגה רובינשטיין:


הדס, זה פשוט לא נכון מה שאת אומרת. 

הדס פלד:


נוגה, כל יתר השחקנים יכולים להיות בפנים. 

נוגה רובינשטיין:


זה פשוט לא נכון, תסתכלי על - - -, תסתכלי על המגבלות הישנות ביס.

הדס פלד:


על הוט ויס אין מגבלות כי משום שהן בפלטפורמות שלהן יכולות לספק את שירותי ה-V.O.D. אנחנו לא  - - -

נוגה רובינשטיין:


זאת אומרת, לכבלים אולי יש אפשרות לספק את ה-V.O.D של יס, ואולי לבזק יש את האפשרות לספק את ה-V.O.D  של הכבלים, ואף על-פי כן הם לא יוכלו לעשות את זה ברישיון נפרד. 

הדס פלד:


אתם בעצם מאלצים אותנו להיות תלויים בבעל רישיון אחר, כשבעצם אין לזה הצדקה עניינית. זה לא איזה במה שהיא מוגבלת, זו במה שהיא פתוחה לכולם. 

צבי האוזר:


אני מייצג את חברת בלוקבסטר, אחד מהגורמים שמוצפים כאן בכוונות טובות, והכוונה היא לאותם גורמים חדשים שאמורים לעלות על הפלטפורמה, או לקבל רישיון כזה. אני חייב להגיד שאכן הצעת החוק היא עתירת כוונות טובות מבחינת הפתיחה לתחרות ומתן אפשרות לשחקנים נוספים מעבר להוט ויס, להיות כאן. אבל כמו שהיא כיום, היא לא עומדת במטרה הזאת. זה קצת מזכיר לי את נושא הרישיון המיוחד שהיה בשורה גדולה של המשרד כנגד המיזוג של חברות הכבלים, ונכון להיום זה קבוצה ריקה. אף אחד לא קיבל רישיון מיוחד, או מי שקיבל נפל, בגלל טעויות קטנות של אותם סעיפים. 


אני אבקש מעופר לוי שהוא יושב-ראש בלוקבסטר להציג את הדברים, ואחר זה אני - - - 

היו"ר גלעד ארדן:


אתה לא השתתפת פה, אבל אני מאוד מתנגד למדיניות שפותח נציג אחד של גוף, ואז הוא מעביר את רשות הדיבור לנציג אחר. אין לי זמן לעניין הזה, ואני מציע שעופר יציג את הדברים. 

עופר לוי:


בלוקבסטר עוסקת בהשכרה של סרטים, ואני מניח שאתם מכירים את המודל. המודל נהיה פחות רלוונטי בעולם הדיגיטאלי, ועל מנת להמשיך לשרוד ולתת את השירות ברור היה לנו כבר לפני כמה שנים, שאנחנו צריכים לעבור לפלטפורמות דיגיטאליות.  


אנחנו בקשר עם משרד התקשורת מעל שנתיים בנושא, כדי למצוא את הדרך הנכונה לעשות את זה. החוק הזה הוא דרך להגיע לשם, אלא שחסר שם פאן מאוד משמעותי שבלעדיו אין שום סיכוי לגופים אחרים להיכנס לתחום, וזה הנושא של ה-must carry. כלומר, להציע שירותי V.O.D כשירות stand alone  זה חסר משמעות לחלוטין. אני מבין את הרצון הטוב של הצעת החוק, אבל זה הופך את זה לחסר משמעות. זה הופך את זה לחוק יס, שאולי יש בו מידה של צדק, אבל זה לא יתרום לאיזושהי תחרותיות נוספת בשוק התקשורת. 


המודל שאנחנו מציעים זה להחיל גם על שירות V.O.D, גם על ספק שירות V.O.D ב-must carry. זה ייצור שירות שלא קיים היום,  של חבילת ערוצים פתוחים, ערוצים חופשיים, בעלות מאוד נמוכה, פלוס שירותים של סרטים ותכנים נוספים שיינתנו לפי דרישה. זה יפתח את השוק לתחרות אמיתית. אני לא חושב שזה מוצר שקיים היום, זה מוצר שהוא לא קיים היום. הוא לא מתאים לכלל הציבור. זה שירות אולי יחסית נישתי, אבל הוא לא קיים היום. הוא נדרש מאוד היום, והוא הסיכוי היחיד לתחרות אמיתית בשוק ה-V.O.D, אחרת לא יהיה שום V.O.D אחר – זה בדוק. 


הצגת שאלה למשרד התקשורת האם נעשתה תוכנית עסקית, ואני יכול להבטיח שאנחנו עשינו לא מעט תוכניות עסקיות. 

היו"ר גלעד ארדן:


האם אתם הופעתם בשימוע בעניין הזה והצגתם את הטענה הזאת? 

עופר לוי:


הופענו בשימוע, והצגנו, וקיבלנו אוזן קשבת. אנחנו חושבים שהתיקון הזה שהוא לכאורה שולי, הוא דרמטי והוא יקבע האם תהיה תחרות או לא תהיה תחרות. 

צבי האוזר:


להחיל את 6כא. 

נוגה רובינשטיין:


למעשה, מה שמבקשים נציגי בלוקבסטר הוא להיות טלוויזיה רב-ערוצית בלי החובות והזכויות, למה? הם רוצים העברה של ערוצים ליניאריים פלוס הפצה של תכנים, וזה מודל שמתקרב יותר למודל של IPTV, שאנחנו לא דנים בו כרגע. זה נושאים שוועדת גרונאו דנה בהם, אנחנו נצטרך למצוא איזשהו פתרון כולל אפרופו כל האיזונים שדיברת עליהם. אנחנו כרגע לא עוסקים בזה, אנחנו עוסקים בתכנים לפי דרישה. מה שצביקה דיבר עליו זה העברה של ערוץ ליניארי שלם, זהו לא תוכן לפי דרישה - זה לא מודל שאנחנו מתעסקים איתו היום. אנחנו גם חושבים שזה לא יהיה נכון מבחינת השוק לתת רק את הזכויות לבעל רישיון של V.O.D, ולהותיר את מלוא החובות כולל הפקות מקור  מאוד נרחבות וחובות אחרות של מגוון ותכנים, לבעלי רישיונות כלליים לשידורים. 

היו"ר גלעד ארדן:


יש לי שאלה ואולי תחשבו עליה בהמשך הדיון. כרגע להכניס בוודאי את ה-must carry, זה לעשות מהפכה ענקית בתחום על חוק שכרגע המטרה שלו היא אחרת.  אני באמת מסכים עם עמדתם שלא בטוח שאחרי שנחשב את דמי המעבר, יש בכלל כדאיות כלכלית בלעשות את מה שאנחנו כאילו מצפים מהם. כמובן שהם טוענים את זה גם  כי הם מתמחים בלהביא סרטים מוכנים ולמכור. אולי אם הם היו חברה שעושה הפקות מקור והיו להם תכנים ייחודיים שלהם, יכול להיות שכן היה לזה. 


אבל אני שואל שאלה אחרת, אם נצליח שיצא המכרז הטריסטרייאלי דיגיטאלי,  ואם אזרחי מדינת ישראל כן יוכלו לקבל את 1, 2, ואם 10 ירצה אז גם 10, 99, 23, בחינם - במצב כזה, האם לא כדאי להשאיר את שיקול הדעת פה בחוק לשר התקשורת כן לאשר לאותם מפעילים שיעלו על התשתית של תוכן לפי דרישה, כן לספק כבר גם את העניין הזה כדי שאדם לא יצטרך לרכוש גם ממיר דיגיטאלי טריסטרייאלי, וגם אם הוא רוצה לא להיות כבלים ולוויין, אלא רק תוכן על-פי דרישה של בלוקבסטר, אז הוא עוד ממיר הוא יצטרך בבית. 

נוגה רובינשטיין:


אני חושבת שבעלויות שמדובר עליהן היום של טלוויזיה דיגיטאלית טריסטרייאלית, שיעלו לכל אדם בבית, בשביל זה עכשיו להפוך את כל המודל - זה נראה לא מתאים. לא מדובר בעלויות גבוהות. אדם יוכל להתחבר באמצעות ממיר אחד, או באמצעות ממיר שני, ולקבל את כל החבילה. אתה בעצם הופך את סוג השירות לשירות של IPTV. IPTV   עדיין לא על השולחן גם לא מבחינת החובות - - -

היו"ר גלעד ארדן:


אתם אומרים שהכוונה שלכם היא שאדם יוכל להיות כאילו רק אצלם. הכבלים והלוויין לא יוכלו להתחרות בהם, הם לא יוכלו למכור רק שירות V.O.D בלי החבילה. 

צבי האוזר:


נוגה, מי יקנה רק V.O.D? לבוא ולהגיד שטלוויזיה רב-ערוצית זה חמישה ערוצים?  היום גובים מהציבור בין 200 ל-300 שקלים עבור טלוויזיה רב-ערוצית. אנחנו מציעים טלוויזיה רב- ערוצית, אנחנו מדברים -  אותם חמישה ערוצים שהציבור ממילא משלם עליהם, שיתאפשר לו לקלוט, ואל תשימו חסמים מלאכותיים על הציבור לקלוט את אותם שידורים שהוא ממילא כבר שילם עליהם. 


לבוא ולהגיד שהאבחנה היא בין ערוצים ליניאריים לערוצים לפי דרישה, זו האבחנה הטכנית והבלתי רלוונטית לכאן. התשלום על הרב-ערוצי הוא בעבור אותם 150 ערוצים שהערוצים מציעים, ובשבילם הם גם משקיעים את הכסף: שידורי ספורט, ערוצי סרטים וכד'. אותם ערוצים שממילא חופשיים באוויר, הציבור זכאי לקבל אותם בכל פלטפורמה אפשרית. 


אתם פה מטעים את הציבור. אם רוצים אך ורק להסדיר את הבעיה של ה-V.O.D של יס, הצעת החוק הזאת מסדירה את זה. אף גורם אחר לא ייכנס לכאן, כי אף אחד בארץ לא יציע למישהו אך ורק שירותי V.O.D. כלומר, אדם ישב עם הטלוויזיה, יהיה מנותק מערוץ 1, מנותק מערוץ 2, ומנותק מערוץ הכנסת, ויראה ב-V.O.D – זה לא קיים. אני חושב שהאבחנה היותר רלוונטית - הייתי כאקס המועצה לשידורי כבלים. אני חושב שזו זריית חול בעיניים לבוא ולהגיד שמישהו יתחרה אך ורק V.O.D. 


אתם יכולים להחליט החלטה כזאת שלצד חבילות הכבלים והלוויין הקיימות היום, תוצע במדינת ישראל חבילה שאומרת אך ורק ערוצים פתוחים, פלוס V.O.D. החבילה הזאת תוצע על-ידי בלוקבסטר או גורמים כמותם, ומייד לדעתי תוצע על-ידי יס והוט. אתם פה יכולים להחליט האם כאן תהיה התחרות במדינת ישראל – זאת אומרת, לצד חבילה רב-ערוצית ב-200- 300 שקל תהיה חבילה של 50 שקל, או של 30 שקל של שירותי אנטנה פלוס V.O.D, או שלא יהיה קיים כזה דבר. 


בהצעה הזאת לא תהיה תחרות, נקודה. יהיה ליס V.O.D כמוצר משלים כמו שאמרת, ויהיה להוט. אבל, אף אחד לא יציע מוצר שאי אפשר לקלוט בו את ערוץ 1 וערוץ 2. הציבור  - זה חבילה שהיא איננה רלוונטית בשבילו, וזה יהיה על הנייר. 


אני אפנה אותך שוב לנושא של רישוי מיוחד. המשרד עשה רישיון 
מיוחד, דיבר גבוהה גבוהה לגבי הפוטנציאל של זה - אפס. זה מה שאתם עושים כאן. 

היו"ר גלעד ארדן:


צביקה, יכול להיות שיש צדק בחלק מהדברים שאתה אומר לגבי הכניסה של גורמים חדשים. עדיין, ואני חוזר על מה שאמרתי לך אתמול בערב כששוחחנו, לבוא עכשיו ולנסות לתקן את כל המצב - אל"ף, לא בטוח שנצליח לעשות את זה. בי"ת, זה יעכב לחצי מיליון משפחות של מנויי יס את הרכיב הזה שאתה מעביר אותו ככה. 

צבי האוזר:


זה פתרון ליס – לפחות נקרא לזה פתרון ליס. 

נוגה רובינשטיין:


אתם יכולים לרכוש תכנים ולשלם על זה. למעשה, מה הם רוצים? הם רוצים לקבל את ערוץ 2, 10 ו-1 בחינם. 

צבי האוזר:


כמו שהכבלים ויס. 

היו"ר גלעד ארדן:


הוא מוכן לנהל איתם משא ומתן על העניין הזה. 

נוגה רובינשטיין:


שירכוש תכנים כמו שהוט היום רוכשת תכנים. 

היו"ר גלעד ארדן:


זה לא יעלה כאן להצבעה. אני אומר שוב, במסגרת הרפורמה שוועדת הכלכלה מתכוונת לנסות ולקיים בתקשורת המסחרית והתקשורת של הטלוויזיה הרב-ערוצית, גם הנושא הזה יעלה לדיון. יש לי על זה גם הסכמה עם שר התקשורת. זה לא הזמן, וזה לא המקום כרגע, שמה שלא הצלחתם לעשות בשימוע נבוא עכשיו ונעכב את חקיקת החוק - אני לא חושב שזה נכון. 

דוד קמיניץ:


מאחורי הדיון הזה יש שתי שאלות עקרוניות שלא שמים אותן על השולחן, ומתעלמים מהן. השאלה הראשונה - יש פה דיון בדלת האחורית במקום לתקוף את נושא ה-IPTV לעומק, ואת כל המשמעות של ה-IPTV. יש פה  חצי IPTV שיכתיב,  או עלול להכתיב בעתיד על כל עולם ה-IPTV. 

אני גם מופתע מהעיתוי של הדיון, כי יש ועדת גרונאו שאחד הדברים העיקריים שהיא שמה באג'נדה שלה זה לטפל ב-IPTV, ומעלים את זה היום. 


הנושא העקרוני השני זה הפיכת חברת הלוויין לחברת כבלים.  אנחנו בעצם מאפשרים כעת לחברת הלוויין לא להתבסס אך ורק על תשתית הלוויין, אלא להתבסס גם על תשתית כבלים. אני שואל את עצמי, מתוך דאגה  באמת לאותם 500 לקוחות - אם חברת הלוויין לא היתה בבעלות של חברת בזק, אז גם היינו יושבים היום ודנים לכפות על בזק לפתוח את התשתית לטובת יס? 


לכן, החוק הוא חוק יס, ושאף אחד לא יקרא לזה שזה פתיחת עולם ה-V.O.D לשחקנים נוספים - זה ממש לא שם. 


יש פה היתממות לטעון שלא תהיה אפליה במערכת היחסים בזק - יס.  הרי גם הממונה וגם משרד התקשורת ידע את כמות התלונות שאנחנו הגשנו בשנה האחרונה על האפליה הטובה של יס על-ידי בזק. האם זה ייעצר? זה לא יקרה שוב?  מצאו את כל  השיטות ואת כל הדרכים ליצור את האפליה הזאת, ואיך לאפשר את זה. 


צריך להביא בחשבון עוד דבר. בכובע אחר  שר התקשורת, וגם הממונה צועקים שצריך תחרות בעולם הטלפונייה הפנים-ארצית, ואנחנו השחקן שמנסה להתחרות במונופול.  המשמעות של ההחלטה הזאת היא שהסיכוי שלנו להמשיך ולהתפתח בעולם הטלפונייה הוא מאוד מאוד קטן. 

היו"ר גלעד ארדן:


למה? 

דוד קמיניץ:


כי צריך להביא בחשבון שברגע שכל לקוח של יס ירצה V.O.D, הוא צריך קו ADSL. ברגע שהוא צריך קו ADSL אין לו שום עניין לקנות ממני אינטרנט – זה דבר ראשון.  


זה לא מסתיים פה, מכיוון שהרי בזק לא מוכרת את קו האינטרנט כקו שקוף, אלא היא מוכרת אותו גם עם טלפונייה. אתה קונה את ה-ADSL גם ליס, אבל באותו רגע אתה מחויב להיות גם לקוח של בזק בטלפוניה, ולכן בוא נקרא לילד בשמו. אם תתקבל החלטה זאת אומרת, לא רוצים  את הוט, או לא רוצים כל שחקן אחר בתחרות הטלפונייה הפנים ארצית. 

אתי בנדלר:

האם אתה מוכן להסביר שוב? 

דוד קמיניץ:


בשביל לקבל את קו ADSL את חייבת להזמין קו טלפון. אם את רוצה  שירות V.O.D  של יס, את מזמינה קו ADSL. בשביל להזמין קו ADSL, את מזמינה קו טלפון. ברגע שהזמנת קו טלפון אין לך עניין להחזיק כבר קו של הוט, ולכן בוא נקרא לילד בשמו. שלא נשב פה בעוד חצי שנה, ומישהו יגיד : למה הוט לא מתחרה בבזק, למה הוט עושה תוצאות לא טובות בתחום הטלפונייה? לפני שלוקחים החלטה שיבינו את המשמעות של ההחלטה. 


לבסוף, הרי כשחברת יס קיבלה רישיון לוויין היא ידעה את היתרונות והחסרונות של הלוויין. האם לנו אין חסרונות? יש לנו חסרונות. סוף שבוע זה 100 אלף לקוחות בגליל לא ראו טלוויזיה רב ערוצית כי מישהו דאג לחבל בכבל שלנו, ושבת שלמה לא ראו, אז אני מתלונן? אז אני בא ואומר:  רבותי, בשם הצרכנות למה לא דואגים ללקוחות שלנו, וכן הלאה? 


אם לוקחים החלטה, וגם זה בסדר, שחברת הלוויין הופכת להיות חברת כבלים, אני מבקש באותה נשימה שיאפשרו לי לחבר לפחות לטלוויזיה הרב-ערוצית בלוויין, למה להפלות אותי לרעה? למה לתת להם פתרון, להפוך אותם מחברת לוויין לחברת כבלים? תנו לי לחבר לא לטלפונייה, רק לטלוויזיה רב ערוצית? תאפשרו לי לחבר לקוחות גם ללוויין? 

היו"ר גלעד ארדן:


לכמה אנשים אתם לא מגיעים עם הכבלים בארץ? 

דוד קמיניץ:


זה לא רק למי שאנחנו לא מגיעים. יש בעיות קשות מאוד בתשתית. כל אזור תל-אביב אני משתמש בתשתית של בזק שגובה ממני מחירים מופקעים עם תחזוקה מאוד מאוד ירודה מסיבות היסטוריות. בואו תאפשרו לי לאפשר לכל לקוחות תל-אביב לספק שירות טוב. תחסוך ממני את כל תקלות התשתית שאני סובל ממנה כתוצאה מחבלה בתשתית, לא כתוצאה מזה שהתשתית לא טובה. אם מערכת היחסים היא סימטרית, שתהיה סימטרית עד הסוף. 

היו"ר גלעד ארדן:

תתייחסו גם לטענה שוועדת גרונאו דנה בזה עכשיו. 

אסף כהן:


אני אתייחס. למעשה, מנכ"ל הוט שם פה את הבעיה שאנחנו תקועים איתה כבר מספר שנים, שיש פה חברה שהיא מונופול בטלוויזיה הרב-ערוצית, שמתמודדת מול חברה שהאימא שלה היא המונופול בתחום הטלפונייה, והדברים משפיעים אחד על השני, וכל פעם אנחנו צריכים ליצור את המערכת שמנסה לאזן ולבלום וכו'. 


בסך הכול, בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית,  על חברת יס יש מגבלות בגלל הקשר שלה עם קבוצת בזק. מגבלות מוצדקות לטעמי, אבל יש מגבלות וצריך לשים את זה על השולחן. אם אנחנו מדברים עכשיו על טלפונייה אז חברת יס מנועה מלספק טלפונייה של בזק, היא מנועה מלספק שירותי Voice of - - -,  כאשר חברת הוט מספקת את זה. 

דוד קמיניץ:


אסף, אני רק מזכיר לך שלפני חודשיים התלוננו במשרד על זה שחברת יס לא רק מוכרת טלפונייה של בזק, אלא מכרה יותר זול ממה שאתה קונה בבזק. 

אסף כהן:


עד כמה שידוע לנו יס לא מוכרת טלפונייה.  אני חושב שלטענות של הוט אין פה על מה להסתמך. 

היו"ר גלעד ארדן:


ומה עם הטענה שעכשיו ועדת גרונאו יושבת בדיוק על הנושאים הללו? 

אסף כהן:


אם רוצים לדחות את כניסת יס ל-V.O.D, אפשר לחכות לרגולצייה שתבוא על IPTV אחרי ועדת גרונאו, ואחרי עוד כמה דיונים אחר כך וכו'. אין טעם לחכות, צריך להתקדם עכשיו.  ה-  IPTV   הוא   נושא  מספיק סבוך, ואני מניח שנדון בו גם בוועדה הזאת בהמשך. 

היו"ר גלעד ארדן:


אבל, ועדת גרונאו היתה מודעת לכך שאתם יצאתם עם השימוע לציבור. 

אסף כהן:


ודאי. 

היו"ר גלעד ארדן:


כמה זמן כבר קיימת ועדת גרונאו? 

אסף כהן:


היא עובדת מספר חודשים. היא סיימה עכשיו לשמוע את כל הגורמים. 

קריאה:

אסף, לא נתת פה תשובה לנושא Naked ADSL, שתקוע במשרד למעלה משלוש שנים. 

אסף כהן:


נושא Naked ADSL  - ADSL נטו, הכוונה היא לקחת ADSL בלי קו טלפון.  אנחנו עומדים לצאת בקרוב בשימוע אל מול חברת בזק בעניין הזה, כדי כן לאפשר לאנשים לבחור את ה-ADSL בלי טלפון. 

דוד קמיניץ:


כן, אבל שוכחים להגיד שאנחנו מהיום הראשון מספקים אינטרנט ולא מתנים בפני לקוח לקחת גם טלוויזיה רב-ערוצית, או לקחת גם טלפונייה. שים לב למה אומר אסף -  שהם יתחילו תהליך של שימוע. או,קיי, יתחילו תהליך של שימוע. אני מאחל לך מכל הלב שתהיה יושב-ראש הוועדה כשתהליך של השימוע יסתיים. 

היו"ר גלעד ארדן:


בינואר השנה  התחיל השימוע על עניין ה-V.O.D, והנה אנחנו ביולי כבר עם הכנה לשנייה ושלישית, למה אתה אומר כך? 

דוד קמיניץ:


הנה יש פה נציגת בזק - שהיא תגיד שהיא תומכת ב- Naked ADSL, ונהיה מאוד - - -

היו"ר גלעד ארדן:


האם תמכתם בלתתV.O.D   ללווין?  מה זה רלוונטי אם בעל האינטרס תומך או לא תומך.

דוד קמיניץ:


אנחנו לא התנגדנו, התנגדנו רק לביטול ההפרדה המבני ויצירת אפליה.  אף פעם לא אמרנו שהלוויין לא צריך להיות לו V.O.D. תמיד  אמרנו שאנחנו נגד ביטול ההפרדה המבנית בבזק. 

מרב בארי:


אני חייבת להגיד שנכון להיום, למעשה לכבלים אין תחרות שווה בנושא הטלוויזיה הרב-ערוצית, והמצב נכון להיום הוא שלכבלים רגולאטורית מבחינת הפרדות מבניות, ניתנים דברים שלא ניתנים ללוויין. הלוויין ממתין הרבה מאוד זמן לאפשרות לתת מוצר קצת טוב יותר לצרכנים שלו ממה שהוא נותן עד היום. אנחנו לא באים ואומרים ללוויין: אתה יכול לתת טלפוניה יחד עם הטלוויזיה הרב-ערוצית כי חברת האם שלך היא מונופול, ויש את ההפרדות האלה. זה דברים שלמרות שיוצרים ללוויין עצמו נחיתות מסוימת, עדיין בהסתכלות הכוללת זה לא נכון לתת לו כרגע את האפשרות לתת את הטלוויזיה הרב ערוצית עם הטלפוניה.


עדיין ב-V.O.D לא בזק מונופול, ולא הלוויין מונופול. בטלוויזיה רב-ערוצית לא בזק מונופול ולא הלוויין מונופול. ולכן, אין סיבה למנוע מהלוויין לתת מוצר טוב יותר לצרכנים שלו איפה שהוא לא יכול לקשור את זה למוצר מונופוליסטי. צריך לוודא שבעתיד בזק תיתן את המוצר הזה בתנאים שוויוניים גם לאחרים. וכמובן שכשתהיה הפלטפורמה של IPTV, נהיה חייבים לוודא שיש גישה שווה וגישה פתוחה למתחרים של הלוויין ושל הכבלים לתשתית החיונית הזאת. אבל נכון להיום, אין שום סיבה לעכב את ההחלטה. 

אורי גור אריה:


אבל מרב, בדיוק הסוגיה  של Naked ADSL, תגרום לכך שהזכיין יתקשר למוצר המונופוליסטי שזה הטלפון של בזק. 

מרב בארי:


ולכן יש כיום מספיק בלמים והגנות על הכבלים בהתפתחות של הטלפוניה. 

אורי גור אריה:


מה זה בלמים? ברגע שמישהו ירצה לקבל - לקוח של יס ירצה לקבל את ה-V.O.D, הוא יהיה באותו רגע גם לקוח של בזק באינטרנט וגם בטלפוניה. 

מרב בארי:


והיום כשלקוח לוקח את הטלוויזיה הרב-ערוצית שאתם עדיין מונופול, אז יהיה בה, כי אתם מעל 50% מהשירות, אתם יכולים להציע לו מוצר טריפל פליי, שהיום השחקן האחר לא מסוגל בגלל כל מיני מגבלות רגולאטוריות מוצדקות שקיימות עליו, והיום לכן המגבלות האלה לא קיימות. 

דוד קמיניץ:


ההבדל הוא שכשאני מוכר טלוויזיה רב ערוצית, אני לא כופה על הלקוח לקחת גם V.O.D, גם טלפוניה,  וגם אינטרנט ממני. 

היו"ר גלעד ארדן:


דוד, על זה אמר משרד התקשורת שהוא יוצא. אני מבקש שתצאו בזמן הקרוב לשימוע הזה של ה-ADSL העירום. בינתיים, אני לא חושב שאנחנו נעצור את החוק בגלל העניין הזה. אמרת את העניין הזה, הוא נשמע.  אני אעמוד על כך שהשימוע הזה יצא בטווח זמנים הקרוב ביותר. 

רון אילון:


אני כמובן מברך על הצעת החוק הזאת, אבל אני בכל זאת רוצה להתייחס לשתיים-שלוש נקודות קצרות לנושאים שונים.  הנושא הראשון הוא יכולת יס להעביר V.O.D, ואות וידאו על תשתיות הכבלים. צודק ידידי מר קמיניץ. כדי שלא יהיה מצב שלקוח של יס יהיה חייב לקחת את הטלפון ואת האינטרנט של בזק, שיפתח את הרשת שלו. ואז יוכל הלקוח לקחת טלוויזיה של יס, עם תשתית טלפון ואינטרנט של כבלים.  אם הולכים לתחרות של תשתיות פתוחות, לפחות לגבי בזק כך זה נאמר במדיניות המשרד,  צריך לפתוח תשתיות עד הסוף. 


יש בישראל שתי תשתיות קוויות. האחת יודעת להעביר וידיאו בצורה מצוינת באופן מוכח. תחרות נאותה גם של בלוקבסטר, וגם של יס, זה פשוט לפתוח את התשתיות האלה כולן. יש שני כבישים במדינה הזאת, בואו נפתח אותם כך שיסעו עליהם כמה שיותר מכוניות. יש שני כבישים במדינת ישראל והם צריכים להיפתח, ואז יוכלו הכבלים למכור טלפון למי שהם רוצים בלי קשר לטלוויזיה, הם יוכלו למכור אינטרנט למי שהם רוצים בלי קשר לטלוויזיה. 

היו"ר גלעד ארדן:


אגב, זה שהכביש של בזק עדיין לא יכול להכיל את זה, זה לא בעיה של הכבלים. בזק יכולה אם היא רוצה, להיערך לעתיד ולשדרג את התשתיות שלה. 

רון אילון:


לא אמרתי שזה בעיה של הכבלים. רק שמנתחים את  שוק התקשורת באמת מבינים שהחסם הוא בתשתית, הוא לא בשום מקום אחר.  בסך הכול, בתחרות הפרועה ביותר שתיווצר כאן יהיו כאן כנראה שני כבישים, לא יהיו עשרה. ששניהם ייפתחו לכולם, מה יש? 

היו"ר גלעד ארדן:


נציגת בזק, האם את רוצה לומר משהו על התשתית שלכם? לא - - -

רון אילון:


אני רוצה לומר מילה אחרונה על העיתוי. על העיתוי הזה נאמר מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. אנחנו שלוש שנים - - - 

היו"ר גלעד ארדן:


אם תדבר עוד הרבה זה יהיה עוד יותר מאוחר מאשר לעולם לא, כנראה. 

רון אילון:


אז אני אסיים כאן. 

היו"ר גלעד ארדן:


רציתי לדעת האם התשתית של בזק מוכנה כרגע להובלת שידורי צפייה? 

נוגה רובינשטיין:


למיטב ידיעתנו, לא. נמצא כאן  מר זאב רז, והוא יוכל להתייחס לזה. 

היו"ר גלעד ארדן:


קיימתם שימוע, אתם בטח יודעים. 

זאב רז:


אנחנו שומעים כל הזמן ברקע  על הרשת החדשה שהיא צריכה להיות המוביל של כל היכולת הזאת של לעשות אופרציה, לתת יכולת גישה שווה לכל בעלי התוכן שירצו לעלות על הרשת הזאת. בלי קיום הרשת הזאת, היא תהיה רשת מנוונת ואי אפשר יהיה לעשות. כלומר, היא לא תוכל לתת את מה שהחוק רוצה לתת. אם כולם ירצו להעלות על אותו כביש אגרה אז בעצם לא יוכלו לעשות את זה.  כדי לעשות את זה,  בזק צריכה לעשות את ההשקעות הנדרשות. 

היו"ר גלעד ארדן:


נניח שכרגע רק הלוויין רוצה, האם כרגע בזק יכולה לספק את זה? 

 זאב רז:


כן. 

היו"ר גלעד ארדן:


בלי להשקיע כרגע בתשתית? 

 זאב  רז:


המילה לספק את זה היא שאלה. כלומר, כמות המשתמשים, המנויים, שיוכלו לקבל את השירות, הוא מוגבל.  כלומר, הם יכולים בתשתית הקיימת שלהם עם שידרוגים יחסית קטנים כדי לספק. 

היו"ר גלעד ארדן:

מה זה קטנים?  תעריך קטנים בכסף. 

זאב רז:


אני לא נכנס למספרים. המספרים שהציגו לנו בזק בזמנו זה שהם יכולים לתת משהו כמו ל-60 אלף מנויים בזמן יחסית  - - -

היו"ר גלעד ארדן:


רון, תצאו למכרז וה-60 אלף מנויים שיציעו הכי הרבה כסף,  יקבלו ראשונים. 

רון אילון:


אנחנו נצא למכרז מי יספק לנו את התשתית- תחרות בתחום התשתית. 

היו"ר גלעד ארדן:


מר קמיניץ, אולי אתה תציע להם תשתית בתמורה לדמי מעבר  - - -

דוד קמיניץ:


אני למדתי מגיל 52 להערות ציניות,  לא לענות. 

היו"ר גלעד ארדן:


הן לא ציניות, באמת. בזק אומרים שהם לא ישקיעו את מה שצריך בשדרוג התשתית, ואולי אתם תואילו למכור להם. 

דוד קמיניץ:


נורא מעניין אותי  מה רון היה אומר בתפקידו הקודם, קודם כל לגבי הסוגיה הזאת. 

דוד טל:

 הוא היה אומר לך: מה שלא רואים מכאן לא רואים משם. 

דוד קמיניץ:


אבל יותר מעניין, אם במקרה חס וחלילה יס לא היתה חברת בת של בזק - אז מה היתה עמדת בזק פה היום?  זה בדיוק משלים את העניין, האם פה יש איזשהו תהליך של ביטול - - -

היו"ר גלעד ארדן:

אחד היתרונות שיש לשוק הפרטי זה שאנחנו למדים אחר כך ממנו לא להתייחס ברצינות לבכירי האוצר גם כשהם אומרים את העמדה כשהם עוד באוצר, כי אנחנו יודעים מה יקרה כשהם יעברו לצד השני. 

דרור ניסן:


לנו יש אינטרס מיידי שחברת יס תקבל V.O.D, וכמה שיותר מהר. זה נותן נפח יצירה ונפח פרנסה  יותר גדול ליוצרים בארץ, גם כך מעט מאוד כותבים חיים מכתיבה. זה פשוט יכול להכפיל את השוק. 

היו"ר גלעד ארדן:


אני אוסיף ואומר שגם איגוד המפיקים שלח נייר עמדה, והם גם תומכים כמובן בהרחבת שוק ה-V.O.D. 

דרור ניסן:


אנחנו גם העברנו לך מסמך. 

היו"ר גלעד ארדן:


הם מבקשים אם אפשר לעגן בחקיקה את המחויבות הקיימת היום לגבי תוספת השקעה ביצירה המקורית אם יכנסו - למרות שאני כרגע לא יודע אם ייכנסו - אבל, אם יכנסו ספקי תוכן חדשים שאותה חובה תחול עליהם, או שנאפשר למועצה איזשהו שיקול דעת בנושא הזה. אני הייתי ממליץ שכן יכנס הסעיף הזה, ואז נמנע בכלל שייכנסו ספקים. 

שרון פליישר יהודה:


ישנן כמה הערות. הערה ראשונה היא לסעיף 4 לחוק. 

היו"ר גלעד ארדן:


אני הייתי מציע שעו"ד רובינשטיין תתחיל להקריא את החוק, ונצביע סעיף סעיף. כשנגיע לסעיף 4 אתם תעירו. 

שרון פליישר יהודה:


זה סעיף שדובר עליו כבר, זה סעיף שעוסק בנושא הבעלויות הצולבות. למעשה, לפי הסעיף הקיים והתיקון שקיים בו, מלבד זה שבזק עצמה - החברה מנועה מלהיות ספקית V.O.D, וזו סוגיה נפרדת שבזק בעקבותיה תחליט אם בכלל להשקיע בתשתית הזאת או לא כשהיא מנועה מלהשתמש בה, אבל כל החברות הבנות בקבוצת בזק, פרט לחברת יס, מנועות גם הן, ואני לא חושבת שזאת היתה כוונה המחוקק אפילו,  שחברה כמו וואלה - - - 

היו"ר גלעד ארדן:


פה כרגע יושב המחוקק, איך את יודעת מה היתה כוונתו? 

שרון פליישר יהודה:


חברה כמו וואלה שהמתחרות שלה יוכלו להיות ספקיות V.O.D, לא תוכל לספק V.O.D בגלל הקשר שיש לה לקבוצת בזק. לפחות מהסעיפים כרגע כמו שהם עולים, וואלה תהיה מנועה מלהיות ספקית V.O.D, ואני חושבת שזה - - -

אביטל בן חמו:


אני אומר את דבריי בקצרה כי הדס אמרה את עיקרי הדברים, אבל באמת בשם כל הזכייניות אנחנו חושבים ש- - -

נוגה רובינשטיין:


לא שמענו את עמדתם לאורך כל התהליך, וזה קצת מפתיע לשמוע אותם. 

אביטל בן חמו:


העמדה שלנו לא משפיעה. יש פה פתיחה של שוק עם כל הגורמים המסחריים חוץ משלושה גורמים. אנחנו לא חושבים שזה נכון,  בלי קשר להכנסות שלהם. אפשר לדבר המון על ההוצאות שלהם, ויש גם הוצאות. אנחנו רק מבקשים באמת - אפשר שעקרונית זה יהיה עמדת המשרד והשר - להוריד את זה מחקיקה ראשית. לקבוע את זה או בתקנות. 

היו"ר גלעד ארדן:


את מה להוריד מחקיקה ראשית? 

אביטל בן חמו:


להוריד פה את המילים: "שידורים לפי דרישה", בסעיף 6ח4א, ואז זה יפתור לנו את הבעיה הזאת. אם יש עוד דברים שעוד צריך לדון עליהם ולבדוק אותם, אז יעשו את זה יותר מאוחר. 

היו"ר גלעד ארדן:


מה המשמעות של הורדה של הדבר הזה? 
נוגה רובינשטיין:


שערוץ 2 יוכל. היא  למעשה ממשיכה  את דבריה של עו"ד הדס פלד. 

שרון פליישר יהודה:


אני כן אשמח לשמוע התייחסות לסוגיה שאני העלאתי. סוגיה נוספת עלתה פה בקצרה -  מדברים פה הרבה על פתיחת התשתית של בזק לספקי V.O.D אחרים - לדוגמא, בלוקבסטר - כשהתשתית הזאת בכלל לא קיימת בכל השיחה הזאת, היא וירטואלית. לעומת זאת, יש כבר תשתית קיימת של חברות הכבלים שהיתה יכולה להיפתח, וחברה כמו בלוקבסטר היתה יכולה לעשות בה שימוש, ומשום מה הנושא הזה בכלל לא עולה פה על סדר הדיון. כלומר, לפתוח את תשתית הכבלים כך שחברה כמו בלוקבסטר תוכל מחר בבוקר לתת שירותי V.O.D. משום מה מדברים אך ורק על תשתית בזק שאפילו לא קיימת. 

היו"ר גלעד ארדן:


את מציעה שנרד מכל עניין הלוויין, ונדון רק באיזה תנאים אפשר יהיה להעלות על התשתית של הכבלים? 

שרון פליישר יהודה:


אני מציעה שבנוסף לדרישה לפתוח את תשתית חברת בזק, תשתית הפס הרחב, תיפתח תשתית - - -

היו"ר גלעד ארדן:


בנוסף. האם זה עלה בשימוע הציבורי הזה? 

נוגה רובינשטיין:


כן, התייחסנו לזה בנייר המדיניות שלנו. 

היו"ר גלעד ארדן:


אם זה עלה, לא נתחיל פה מחדש  היום את כל העניין שוב.  עו"ד רובינשטיין, האם את רוצה להתייחס לטענה שלה לגבי וואלה - שוואלה לא תוכל להיות ספקית תוכן לפי דרישה? 

נוגה רובינשטיין:


וואלה מוחזקת על-ידי חברת בזק בין-לאומי. למעשה, יש שליטה לפי הגדרות חוק התקשורת בחברת וואלה על-ידי בזק. אנחנו לא חושבים שחברת בזק או חברת בת שלה, למעט חברת הלוויין שהשירות העיקרי שלה הוא מתן שידורי טלוויזיה רב-ערוצית, יהיו ספק תוכן או פלטפורמה משל עצמם אצל ציבור הצרכנים. אנחנו רוצים להרחיב את מגוון השחקנים בתחום התוכן וזה מעבר לסוגיית היותה של בזק מונופול בתחומה. אם ההחזקה של בזק תרד מ-24% בוואלה, הם יוכלו כמובן להיות בעלי רישיונות ל-V.O.D. 


עו"ד דינה עברי עומר תקריא את הצעת החוק. 

דינה עברי עומר:



( קוראת את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון מס' 37), התשס"ז-2007 – סעיף 1.)   למעשה, פה בהגדרה של "רישיונות לשידורי כבלים" אנחנו מוסיפים את הסוג הנוסף הזה של רישיונות לשידורים לפי דרישה – רישיונות ל-V.O.D. 

היו"ר גלעד ארדן:


האם יש הערות? תודה. מי בעד סעיף 1? הסעיף אושר. אנחנו עוברים לסעיף 2. 

דינה עברי עומר:


( קוראת את סעיף 2(1). ) למעשה, פה במסגרת שידורי הכבלים שמשודרים בידי הוט בעלת הרישיון הכללי לשידורי כבלים, אנחנו מבהירים שהיא תוכל לשדר גם שידורי V.O.D במסגרת הרישיון שלה. 


( קוראת את סעיף 2(2),(3).)  בפיסקה (3) ההתאמה מתחייבת מהוספת סוג נוסף של רישיון. 


(קוראת את סעיף 2(4).) פה על מנת להבהיר שאכן אין כוונה להסדיר את שידורי האינטרנט כפי שהציג ד"ר אסף כהן, אנחנו רוצים להכניס איזשהו תיקון קטן ולהבהיר את הנוסח. במקום להגיד: "והניתנים בטיב שירות מקובל", לומר: הניתנים באיכות מובטחת ובטיב שירות מקובל. 

היו"ר גלעד ארדן:


אני רוצה להבין את המשמעות של זה. 

דינה עברי עומר:


הכוונה של ההוראה הזאת - על מנת להבחין לפחות בעת הנוכחית בין שידורי V.O.D  שמסופקים באמצעות מה שנקרא רשת מנוהלת, לבין שידורים המסופקים על גבי רשת האינטרנט, נכון להיום אחד הפרמטרים המבחינים ביותר זה הנושא של האיכות המובטחת. ספק שירות ה-V.O.D יוכל ברשת המנוהלת שלו להציע לך שידורים בטיב שירות כזה, ובאיכות מובטחת, בשונה מרשת האינטרנט ששם זה best effort, נכון להיום כי זה הפרמטר הקיים. 

צבי האוזר:

 
השאלה אם זה בתוך ה-backbone האינטרנטי, או לא בתוך  ה-backbone האינטרנטי, כשטיב האיכות משתפרת כל חודש. את תחוקקי כאן, ובעוד שנה אנחנו נתעורר. 

דינה עברי עומר:


ועדיין זה לא אותו הדבר. עדיין זו האבחנה הרלוונטית לעת הזאת - זה מה שיש לנו כרגע. 

צבי האוזר:


העת הזאת בתחום הזה זה שנים עשר חודש, ולא יתקנו פה את החוק כל שנה. 

אתי בנדלר:

הם אומרים שאם הם יוסיפו את המילים "באיכות מובטחת ובטיב שירות מקובל", זה יהווה אינדיקציה למיטבי עניין - זה לא דבר שהקורא התמים יוכל להבין מעצם קריאת החוק - שזה מה שמבחין בין רשת האינטרנט  ל - - -


זו בדיוק ההערה שלי להגדרה. למעשה, המחוקק מחוקק כאן הגדרה שהיישום שלה אפשרי אפילו לא בחקיקת משנה, אלא הוראות מינהל של המנהל הכללי, שאנחנו לא יודעים מהם, ובהתאם להוראות האלה אנחנו נדע מה זה שידורים לפי דרישה. אני תמהה אם זה טכניקה חקיקתית רצויה. 


דינה עברי עומר:


מדובר בנושא שהוא בעיקרו טכני. ההנחיות וההוראות שיקבע המנהל הכללי של משרד התקשורת יהיו לגבי טיב השירות  - - -

אתי בנדלר:

 תני לו הסמכה לא בעצם ההגדרה. 

היו"ר גלעד ארדן:


תוסיפי פה הסמכה. 

חיים רביה:


למה לא לומר במפורש: למעט שידורים ברשת האינטרנט? 

צבי האוזר:


בדיוק, בשדרת האינטרנט. למה לקבוע את זה לפי טיב ה- - -

נוגה רובינשטיין:


לא, אנחנו לא יודעים להגדיר את המונח אינטרנט, אלא יש לנו מונח - - -

דינה עברי עומר:

הפרוטוקול הוא פרוטוקול אינטרנט. 

היו"ר גלעד ארדן:


אם אתם יודעים לצנזר אותו, אתם לא יודעים להגדיר אותו? נו, באמת. 

נוגה רובינשטיין:


מכיוון שמחר הכבלים ישדרו על גבי תשתית IP, אז הטענה שתהיה מחר היא שגם זה שידורים פתוחים באינטרנט. אנחנו מדברים על מערכת שהיא סגורה עם קריטריונים טכניים מאוד ברורים של המנכ"ל. 

היו"ר גלעד ארדן:


האם אי אפשר במקום הביטוי הזה,  לתת לו הסמכה לקבוע בעניין הזה מה זה שידורים? 

נוגה רובינשטיין:


לא לשידורים. אני דווקא רוצה להותיר אותו בחלק הטכני. אנחנו יכולים לפצל את זה מסעיף ההגדרה. 

אתי בנדלר:

ודאי. מה שניתן לעשות זה לכתוב: הניתנים באיכות המובטחת ובטיב שירות מקובל לשידורים בשיטה הספרתית, נקודה. ובסעיף אחר להסמיך את המנהל הכללי לקבוע הוראות לעניין האיכות המובטחת וטיב השירות המקובל. 

היו"ר גלעד ארדן:


בסדר. 

דוד טל:

 נוגה, האם שידורים לפי דרישה זה תמיד V.O.D? 

דינה עברי עומר:


כן, זו ההגדרה. 

דוד טל:

 או שיש איזה גזרה יותר רחבה של דרישות אחרות? 
נוגה רובינשטיין:


לא, אנחנו מסדירים רק את הגזרה המצומצמת הזאת.  

דוד טל:

 אז בכל מקום שכתוב שידורים לפי דרישה אפשר לכתוב V.O.D, ושלום על ישראל? 

נוגה רובינשטיין:


אנחנו לא רוצים להשתמש במונחים לועזיים בחקיקה. 

דנה נויפלד:


גברתי היועצת המשפטית של הוועדה, גם לנו היה חשש בעניין הזה. אנחנו רצינו וביקשנו ממשרד התקשורת, ולכן משרד התקשורת הבהיר גם בדברי ההסבר לחוק וגם כאן לפרוטוקול, ולכן אני אומרת את זה שוב, ואחזור על זה שוב, המטרה היא לא להסדיר תכנים שמועברים באתרים פתוחים באינטרנט. מבחינה טכנית היה לנו קושי להגדיר ולמצוא הגדרה אחרת שתעלה בקנה אחד עם ההתפתחות הטכנולוגית, ומצד שני תמנע הסדרה של מה שאנחנו לא רוצים שיוסדר. ולכן אני אגיד את זה לפרוטוקול, ואני מוכנה להגיד את זה פעם בחצי שעה, כדי להסיר כל ספק. זה לא נועד להסדיר תכנים ב- - -

היו"ר גלעד ארדן:

אני רוצה להצביע על סעיף 2, ישנה רק השאלה האם אתם - - -

דינה עברי עומר:


מקובלים עלינו התיקונים. 

היו"ר גלעד ארדן:

אתי, תציגי את התיקון. 

אתי בנדלר:

בהגדרה "שידורים לפי דרישה" אכן יתווספו המילים: באיכות מובטחת, ותהיה נקודה אחרי המילים: "בשיטה הספרתית". ובסעיף  אחר שאנחנו נמצא את המיקום המתאים שלו, יוסמך המנהל הכללי לקבוע הוראות לעניין האיכות המובטחת והשירות המקובל לשידורים בשפה הספרתית לעניין ההגדרה שידורים לפי דרישה. 

היו"ר גלעד ארדן:

 או,קיי. מי בעד סעיף 2? תודה, הסעיף אושר. אנחנו עוברים לסעיף  3. 

נעמה הניג:


אנחנו רוצים להוסיף בסעיף 6ה1 -  יש לנו נוסח. זה סעיף בנושא הפקות מקומיות על בעל רישיון לשידורים לפי דרישה. 

היו"ר גלעד ארדן:


הם רוצים להוסיף את מה שהצגנו קודם, שספקים חדשים של תוכן על-פי דרישה שיקבלו פה את הרישיון החדש הזה שהוגדר - תהיה סמכות למועצה להטיל עליהם חובות בעניין הפקות המקור.  האם זה מה שרציתם? 

ענת קראוס:


אנחנו רוצים שיאמצו את אותו הסכם שיש עם הוט. 

היו"ר גלעד ארדן:


אני לא חושב שזה נכון. 

נוגה רובינשטיין:


לא, זה אי אפשר. 

היו"ר גלעד ארדן:

זה יהיה שיקול דעת. האם אני אטיל עליהם מעכשיו את כל מה שהוט ויס, כאשר הם לא בעלי אותן יכולות? 

צבי האוזר:


אז שתהיה אותה סמכות למועצה לאשר גם שידורים חופשיים באוויר. הרי ממה נפשך? האם יכול להיות מצב שבו יוטלו חובות ולא יהיו אותן זכויות? או שאתם באמת רוצים לפתוח את זה לאחרים, או שבוא נסיר את זה מסדר היום ונגיד זה רק  - - -.   זה מצחיק. 

היו"ר גלעד ארדן:

קודם כל, זה טוב לצחוק. נעמה, תציגו בבקשה את התיקון.  צביקה, זה לא יעלה כל פעם. קיבלנו הכרעה בעניין הזה. זה לא ישתנה בדיון הזה. זה כרגע מה שיהיה. 

דורלי אלמגור:


בסעיף 6(ה)1 שעוסק בהפקות מקור, אנחנו מציעים להוסיף סעיף (א3) שאומר: המועצה רשאית להתנות מתן רישיון לשידורים לפי דרישה בחיובו של בעל רישיון לשידורים לפי דרישה - - -

אתי בנדלר:
אני מצטערת, חבל שלא העברתם את הנוסח בכתב. 

היו"ר גלעד ארדן:

 הניסוח הסופי יהיה אחרי הדיון. היא תגיד לפרוטוקול. 

אתי בנדלר:
היא תגיד לפרוטוקול, אבל כשאני לא רואה נוסח אני לא יכולה לדעת אם יש לי הערות משפטיות לגביו. אני חושבת שזה דבר מינימאלי שמתחייב. זה לא פעם ראשונה שנערך כאן דיון. 

לאה ורון:


הפרוטוקול לא יהיה מוכן לפני שהצעת החוק תונח על שולחן הכנסת. 

דורלי אלמגור:


הנוסח זהה לחלוטין לנוסח שיש על בעל רישיון מיוחד, למעט האחוז שהוא נמוך יותר.  אם כן הנוסח הוא: "המועצה רשאית להתנות מתן רישיון לשידורים לפי דרישה, בחיובו של בעל רישיון לשידורים לפי דרישה, להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 4% מהכנסותיו השנתיות מדמי מנוי, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני, אשר יוצעו על ידו לצפייה למנוייו." 

דוד קמיניץ:


למה 4% ולא 8%? 

נוגה רובינשטיין:

אנחנו רוצים ליצור רגולציה קלה יותר, ולעודד את כניסתם של מתחרים חדשים. 

היו"ר גלעד ארדן:


עד היום בכלל לא חשבתם על העניין הזה. עכשיו אנחנו מכניסים להם את זה, ואתה רוצה כמוכם אותו הדבר? 

אתי בנדלר:

 אני רוצה להבין, האם הוא יהיה רשאי להציע את זה במסגרת ערוץ ה- V.O.D שלו - זה יהיה חלק בלתי נפרד מהערוץ? 

דורלי אלמגור:


בהחלט. הוא יהיה חייב במאגר התכנים שלו להציע - - -

אתי בנדלר:

 תמורת תשלום נפרד?

דורלי אלמגור:


תמורת תשלום - - -

דוד קמיניץ:


אגב, אפשר להגדיל את  זה גם   ל-12, כך ניתן להם סיכוי יותר גדול. 

צבי האוזר:


אגב, זה לא עלה בתהליך השימוע. 

נוגה רובינשטיין:


הסיפור של הפקות מקור הוזכר בתהליך השימוע כסמכות של המועצה. עכשיו אנחנו רק תוחמים. 

היו"ר גלעד ארדן:


זה שיקול דעת. אם המועצה תשתכנע שבגלל הסעיף הזה לא יהיו מתחרים חדשים, אז היא תחליט  רוצה מתחרים חדשים או לא רוצה מתחרים חדשים. 

הדס פלד:


זה כל כך נכון מה שאמרת, זה כל כך נכון גם לבעלויות הצולבות. 

היו"ר גלעד ארדן:


במסגרת ברית-המועצות, אני מניח שהמועצה תהיה לה סמכות להחליט גם בעניינכם. 

אורי ישראלי:


הצעת החוק על כל הפרטים שלה  תואמה יחד איתנו לאורך כל הדרך, וגם יחד עם משרד המשפטים. הנושא הזה כמו שהוא עכשיו לא עלה בשום צורה שהיא לאורך כל הדרך. הנושא של הפקות מקור נדון בוועדת גרונאו בצורה מפורטת ויש כאן הרבה מאוד השלכות. לטעמנו זה לא נכון להכניס את זה כאן ברגע האחרון בלי שהדבר תואם לא איתנו, ולא עם גורמים אחרים. 

דוד טל:

 האם אתה רוצה להחזיר את זה לוועדת שרים לענייני חקיקה? 

אורי ישראלי:


זה לא מה שהצעתי כרגע.  החובה של הפקות מקור תקשה על גורמים חדשים להיכנס לתחום הזה. עד כמה שאני יודע, הדבר הזה לא נבחן בצורה מעמיקה, ולכן אני מציע לא להכניס אותו כרגע, ולאפשר לוועדת גרונאו, או בהמשך התהליך, לדון בנושא הזה. 

היו"ר גלעד ארדן:


מה משרד המשפטים אומר? 

דנה נויפלד:


אנחנו תומכים בתיקון כמו שהוצע. כל מה שהתיקון עושה, הוא נותן שיקול דעת, הוא מבהיר את שיקול הדעת שקיים גם היום למועצה. היא רגולאטורית, וזה תנאים של השוק,  ויילקחו בחשבון תנאי המתחרים, מי יוכל לעלות ומי לא, מה תהיה המשמעות. זה מבהיר את שיקול דעת שקיים היום ממילא. 

מרב בארי:


אנחנו לא ידענו  על ההצעה הזאת.  הניסיון מלמד אותנו שכאשר ניתנה סמכות למועצה אז היא קבעה כללים שלא איפשרו לקיים open access  על רשת הכבלים. היא מנעה כניסה של ערוצי סרטים, ילדים, וסרטים לרשת הכבלים על מנת להגן על הכבלים בעבר, ולא הסירה את המגבלה הזאת. ולכן, אני חושבת שצריכה להיות אבחנה - - -

היו"ר גלעד ארדן:


זאת אומרת, את אומרת שיותר משהיא הגנה על הציבור, היא הגנה על הכבלים והלוויין. 

מרב בארי:


נכון. יכול להיות שיש מקום להטיל את זה, אבל צריכה להיות בדיקה מעמיקה לגבי המגבלה הזאת בשביל לראות האם אנחנו לא נותנים כאן סמכות לחסום תחרות. 

היו"ר גלעד ארדן:


האם לשר התקשורת יש סמכות להתערב בהחלטה הזאת או לשנות אותה? 

נוגה רובינשטיין:


תכנים - לשר אין שיקול דעת. 

אתי בנדלר:

 אני רוצה בכל זאת שאלת הבהרה בהמשך לשאלת היושב ראש בעניין בעלויות צולבות בלבד,  אם אני זוכרת נכון ההוראות הראשיות או ההסדרים הראשוניים בעניין בעלויות צולבות נקבעו בחוק.  תתקנו אותי אם אני טועה, כי אני לא בטוחה - למועצות השונות יש סמכות לתת הוראות משלימות, אבל לא שההסדר הראשוני מלכתחילה נקבע על-ידי המועצה. 

הדס פלד:


לא בכל ההוראות. למשל, בחלק מהערוצים הייעודיים בהחלט השאירו את שיקול הדעת למועצה. חוק התקשורת - יש מה שאת אומרת, אבל יש גם בנושאים מסוימים התרת שיקול הדעת למועצה, בנושאים שהמחוקק לא מצא לנכון לקבוע סדר חקיקה גורף. זה מה שהצענו שיהיה גם פה. 

היו"ר גלעד ארדן:

אני מעלה את זה להצבעה. אני באופן עקרוני רוצה לומר שאני אתמוך בסעיף. אם מועצת הכבלים תתקשה באופן בלתי סביר, בכל מקרה כל הנושא הזה יידון מחדש במסגרת הכוונות שלי להעלות לדיון בוועדת הכלכלה, ואני לא אחזור על כל הדברים מחדש. אבל,  אני חושב שהמגמה שמשרד התקשורת ביטא וכך גם הוועדה, היא לעודד כניסת מתחרים חדשים, וגם לבחון את מה שהציג כאן עו"ד האוזר  בקשר ל-must carry, לאו דווקא עכשיו בהקשר הזה, אבל בהקשרים של השידורים הפתוחים לציבור. 


אני מעלה להצבעה את הנוסח שהוצג על-ידי מועצת הכבלים והלוויין, אני מעלה את זה בעצם כהצעה שלי. מי בעד? מי נגד? התוספת אושרה, תודה. 


אנחנו עוברים לסעיף 3. 

דינה עברי עומר:


( קוראת את סעיף 3(1). ) זה הסעיף שמסמיך את המועצה להעניק את סוגי הרישיונות השונים. 


( קוראת את סעיף 3(2). ) הסעיף הזה נועד למנוע מצב שבו גורם שמבקש רישיון לשידורים לפי דרישה, רישיון V.O.D, למעשה מציע חבילה של תכנים שהיא דומה במהותה למה שבעל רישיון כללי לשידורי כבלים מציע. במקרה כזה שבו הוא מציע חבילה שהיא דומה במהותה  לחבילה של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, בהיקפה ובשים גם לב למאפייני השידורים האחרים,  תוכל המועצה להגיד לו: הבקשה שלך לא מתאימה לרישיון V.O.D, אלא אתה צריך להגיש בקשה לרישיון כללי לשידורי כבלים. 

היו"ר גלעד ארדן:


האם יש הערות?

אתי בנדלר:

לי יש הערה לנוסח.  כלומר, יש כאן הוראה: תגיש בקשה לרישיון כללי לשידורים. היא יכולה לדחות את הבקשה שלו, מכוח מה היא יכולה לחייב? ואם הוא לא רוצה בקשה? שימשוך לגמרי את בקשתו.  לדעתי, היא יכולה לסרב לבקשה לרישיון. 

דינה עברי עומר:


היתה לנו התלבטות לגבי הנוסח. הוא כמובן לא מחויב להגיש בקשה אם הוא לא מעוניין. 

אתי בנדלר:

אבל, יש כאן הוראה: אני מורה לך. 

נוגה רובינשטיין:


לא, היא אומרת לצורך שידור, כי לצורך שידורם יש לקבל רישיון כללי לשידורי כבלים. האפשרות תהיה בפניו, ואם צריך איזושהי הבהרה לכך שהמבקש יהיה - - - שיקול דעת להגיש בקשה, מה שענינו ברור, אבל אם יש צורך בהבהרה אנחנו נעשה את זה. 

דינה עברי עומר:


אפשר לומר: תורה לו להגיש בקשה אם הוא מעוניין בכך. 

נוגה רובינשטיין:


כן, ככל שהוא מעוניין. 

היו"ר גלעד ארדן:


טוב, אני מעלה להצבעה את הסעיף שהפך עכשיו להיות סעיף 4. מי בעד?  מי נגד? הסעיף אושר. אנחנו עוברים לסעיף 5 שהיה סעיף 4. 

דינה עברי עומר:


( קוראת את סעיף 5(1),(2),(3). ) למעשה, זה סעיף הבעלויות הצולבות שמחיל את הסדרי הבעלות הצולבת גם ביחס לרישיון לשידורים לפי דרישה. 

היו"ר גלעד ארדן:


אתם מתנגדים לו? ידוע. 

הדס פלד.


בהחלט.

היו"ר גלעד ארדן:


האם ישנן עוד הערות? תודה, אני מעלה להצבעה את סעיף 5. מי בעד? מי נגד ? הסעיף אושר. אנחנו עוברים לסעיף 6, סעיף 5 הישן. 

דינה עברי עומר:


( קוראת את סעיף 6. ) סעיף 6כ1 למעשה מסדיר סוגיה שהיא לא קשורה לנושא פה, וזה נושא אישור ערוצים משותפים לכבלים. יש שם איזשהו ערוץ פרטני מה ייחשב ערוץ עצמיים, אנחנו רק מבהירים שערוצי  V.O.D, לא ייחשבו כערוצים עצמיים במסגרת רישיון לשידורים לפי דרישה. זה תיקון עקיף שמתחייב. 

היו"ר גלעד ארדן:


האם יש הערות? מי בעד? מי נגד? תודה, הסעיף אושר. 


אנחנו עוברים לסעיף האחרון סעיף 7, שהיה סעיף 6. 

דינה עברי עומר:


( קוראת את סעיף 7.) למעשה, זה הסעיף שמסדיר את האפשרות של השר בהתייעצות עם המועצה להתיר לחברת הלוויין לשדר שידורי V.O.D באמצעות תשתית רחבת פס. 

היו"ר גלעד ארדן:


אתם רציתם להציע פה תוספת. 

דוד קמיניץ:


כן, שיאפשרו לנו לאור זאת לאפשר לפחות טלוויזיה רב-ערוצית בשידור לווייני. 

היו"ר גלעד ארדן:


דוד, זה לא התכוונתי, ואני אסביר. היתה פנייה של חברת הכבלים בשני נושאים. נושא אחד שאני חשבתי שהוא נכון, וזה לעגן את המחויבות של בזק לתת תנאים שוויוניים לכל מי שעובר על הפס הרחב שלהם, בחקיקה הראשית.  שתיים - ולזה אני לא הגבתי - זה מה שהעלה כרגע מנכ"ל הכבלים, שאם נותנים לבעלי הרישיון ללוויין להשתמש כבר בתשתית אחרת, אז גם הם רוצים אפשרות להשתמש בתשתית אחרת כדי לחבר או מנויים שלהם וכו'. אני רוצה את ההתייחסות שלכם לכל אחת מהנקודות, ומה ההשלכות מבחינתכם אם זה ייכנס בחקיקה. 

נוגה רובינשטיין:


לגבי הנקודה הראשונה - כפי שהסברנו כאן, אנחנו חושבים שלשר יש לא רק סמכויות אלא גם חובות מכוח סעיפים 5 ו-11 היום, לחייב גישה שוויונית, שקופה. אני חושבת שלפחות בעת הזאת במספר התשתיות שקיימות בישראל, תהיה החלטה לא סבירה לסטות מהמודלים שהמשרד בנה עד היום. למשל, במודל ה-ISP. אני חושבת שאם אנחנו נכניס הסדר כזה בחקיקה הוא עלול לפגוע בהסדרים שקיימים היום, ברישיונות שכן מבטיחים שקיפות ושוויוניות. 

היו"ר גלעד ארדן:


מה לא סביר? 

נוגה רובינשטיין:


לא סביר שהשר יקבע אחרת, ויסטה מהמודלים שנמצאים היום שמבטיחים שקיפות ושוויוניות במעבר על גבי התשתית של חברת בזק. 


אנחנו הרי לא עושים הסדרה שונה לחברת בזק ולחברת הוט. אם אנחנו נלך על סעיף בחקיקה, כמובן שהסעיף יתייחס גם לחברת בזק, וגם לחברת הוט. אם אנחנו נדרוש שדרוג בתשתית, אם אנחנו בכלל נוכל לעשות כזה דבר, נצטרך לדרוש זאת משתי החברות. ולכן, כמובן שעם הבקשה שלכם תבוא גם החובה ככל שנחיל אותה בתוך החקיקה. אני חושבת שהשר יהיה צריך להתאים את עצמו.  כמו שבנייר המדיניות הוא מתאים את עצמו, ורואה את התשתית של בזק בצורה שונה מהתשתית של הכבלים ככל שזה אכן רלוונטי לתקופת הזמן הזאת, הוא יעשה כך בהמשך. אבל, חובת השוויוניות והשקיפות תהיה מחויבת מבחינה משפטית. 

היו"ר גלעד ארדן:


דוד, מה שהיא אומרת הוא שזה גם יכול להיות חרב מתהפכת,  גם מבחינתכם.  כלומר, המדיניות המוצהרת של המשרד, ואומרים גם אנשי משרד המשפטים וגם הגורמים המשפטיים במשרד התקשורת, ששינוי של זה יהיה בלתי סביר. כלומר, לתת לבזק במצב שלה היום כמונופול תנאים לא שוויוניים, זו תהיה החלטה בלתי סבירה. 

דינה עברי עומר:


זה לא נעשה עד כה. זה סעיף שמופעל בשגרה.  כל פעם שניתן רישיון מיוחד יחד איתו יוצאת הוראה לפי סעיף 5 לחברת בזק. זה סעיף שאנחנו מפעילים אותו באופן תדיר כמעט מידי יום ביומו. 

היו"ר גלעד ארדן:


גם מבחינת הממונה על ההגבלים העסקיים, אתם תראו בזה מהלך בלתי סביר? כלומר, לתת לבזק לתת תנאים מועדפים לחברה שהיא מחזיקה בה?

מרב בארי:


כל עוד הם מונופול,  חל עליהם סעיף איסור אפליה בחוק. 

צבי האוזר:


מה לגבי תמחור יקר שהופך את המוצר לרלוונטי מבחינת יס, ולא רלוונטי לאחרים?  ראי כל הנושא של עלויות שוליות ועלות יחסית לערוצים מיוחדים. זה מה שהרס את הרישיון המיוחד, ואתם מתעלמים מזה - איזשהו רישיון שיצרתם פה, והוא רישיון מת בגלל הבעיות הקטנות האלה שאף אחד לא לוקח רישיון בגלל התמחור. 

מרב בארי:


ראשית, אנחנו לא מתעלמים מזה, ואני רק עכשיו התייחסתי להוראה של המועצה שהופכת את אותו רישיון מיוחד לרישיון חי פחות, או מת כמו שאתה קורא לו. שנית, באמת יש קושי למדוד אפליה בתמחור. אבל, עדיין יש פסיקה רבה בנושא הזה. יש תקדימים, ואתה מוזמן ללכת ולבדוק אותם, ולראות באמת מה מסגרת הסמכויות שלנו בהקשר הזה. 

צבי האוזר:


יש לי הצעה פרקטית - אולי להוסיף שיקול דעת לשר בסוף: ורשאי הוא להתנות תנאים, לרבות בשים לב לבעלויות חברת הלוויין וחברת התשתית על גביה יועברו השידורים.  זאת אומרת, לצד זה שהשר רשאי בהתייעצות המועצה לאחר ששקל את השיקולים, להתיר לבעל רישיון לשידורי לוויין לשדר שידורים לפי דרישה, להוסיף: ורשאי הוא להתנות תנאים. 

היו"ר גלעד ארדן:


נראה לי שזה בא ביחד, לא? 

אתי בנדלר:

 חוק הפרשנות מאוד ברור בעניין הזה. 

צבי האוזר:


בחוק התקשורת כשרצו להתייחס להתנאת תנאים, הוסיפו: ורשאי הוא להתנות תנאים. 

היו"ר גלעד ארדן:


לטובת ההיסטוריה אנחנו אומרים לתוך הפרוטוקול שזאת כוונתנו. 


צבי האוזר:


לא, ואני אומר ובשים לב לנושא הבעלויות. העובדה שבעל התשתית ובעל השירות - הבעלויות הן - - -

נוגה רובינשטיין:


בזה בדיוק עוסק סעיף 5. סעיף 5 כולו נוצר על מנת להסדיר את היכולת של השר לקבוע תנאים ועקרונות בצורה מאוד מפורטת, והשר עושה בזה שימוש. גם הסדרים נלווים. 


לגבי השאלה השנייה - התשתיות שלכם הן לא אותן תשתיות. אתם יודעים את זה, ולכן אתם באים בבקשות שונות גם מול המשרד לגבי פריסת התשתית שלכם בכל רחבי המדינה, כי מבחינתכם, הנחת התשתית של הכבלים אינה דומה להנחת התשתית של הלוויין. יש לכם מגבלות, ללווין יש למשל מגבלות אחרות - קושי בפריסת הצלחות. כל תשתית והבעייתיות שלה. אנחנו באנו לתיקון הזה לא בשביל לסייע לחברת יס, אנחנו באנו לתיקון הזה בשביל להבטיח שלמעלה מ-500 אלף בתי אב יקבלו את השירות הזה באופן תחרותי מול חברה שנותנת את השירות הזה קרוב לשנתיים בבלעדיות. 

דוד קמיניץ:


בואי תבטיחי את השירות גם למען מאות אלפי בתי אב שלהם יש פגיעה תמידית בתשתיות, והם לא מקבלים שירות רציף. האם להם לא מגיע לקבל שירות איכותי? האם  הם נחותים?  אני יכול לתת לך מיפוי איפה הבעיות. כל שבוע יש לי פגיעה בתשתיות. 

נוגה רובינשטיין:


אני לא מבינה, האם יש מאות אלפי בתי אב שכרגע לא מקבלים שירות?  

דוד קמיניץ:


שבאופן קבוע יש תקלות כתוצאה מחבלות. 

נוגה רובינשטיין:


יש תקלה נקודתית. גם כאשר ליס תקלה נקודתית משינויי מזג אוויר או משהו, אנחנו לא נותנים לה מזור. 

דוד קמיניץ:


המשמעות של ההחלטה היום היא שחברת יס היא כבר לא רק חברת לוויין, היא חברת כבלים. 

נוגה רובינשטיין:


במקטע מסוים לצורך השלמת שירות, ולקיום תחרות בשוק. 

דוד קמיניץ:


אז תני לי במקטע מסוים, איפה שיש - - -

נוגה רובינשטיין:


באיזה מקטע, לגבי ה-V.O.D?

מיכל רפאלי כדורי:


הם משדרים - - - במיקרוגל, לא שמעתי ש- - -

היו"ר גלעד ארדן:


אומר מר קמיניץ, ואני חושב שיש איזשהו היגיון בטענה. לעניין ה-V.O.D לתשתיות של יס יש חוסר יכולת,   ולכן אנחנו מאפשרים להם משהו שלא ניתן להם ברישיון המקורי.  יש מקומות שבהתחשב במצב הקיים היום של הכבלים, העלות אולי לחבר אותם לתשתית הכבלים היא כל כך גבוהה שהם לא מסוגלים לעשות את זה. אולי ביהודה ושומרון תתנו להם להציב צלחות. 

נוגה רובינשטיין:


לא רציתי להעלות את נושא ועדת החריגים. אבל, מכיוון שחברת הוט במקומות מסוימים קשה לה לפרוס את התשתית, היא רוצה לקבל פטור מהנחת תשתית. ולכן, היא פנתה למשרד בעניין הזה, ולכן זה קיים גם ברישיונות שלה. 

היו"ר גלעד ארדן:


במקום פטור תנו לה אפשרות לחבר עם צלחות. 

נוגה רובינשטיין:


אני רק אומרת לך שהמשרד מתגמש ביחס לכל תשתית לגבי הצרכים שלה באופן שהוא חושב שזה סביר. 

היו"ר גלעד ארדן:


על החריג, לא על הכלל. 

נוגה רובינשטיין:


מכיוון שהם נזקקים לאיזושהי החרגה בנושא פריסת תשתיות, המשרד מצא את האופן שבו הוא יכול לסייע להוט ככל שהדבר אפשרי וצריך, ונדרש, ויש עלויות וכו' וכו'. במקרה של יס הקושי נבע מקושי חקיקתי, ולכן אנחנו נדרשים לבוא לוועדת הכלכלה בשביל זה. 

היו"ר גלעד ארדן:


 זה חקיקתי גם לגביהם כי אם תתני להם היום לשדר לאזורים בארץ בטכנולוגיה של לווין הם יכולים לעשות את זה, לא? 

נוגה רובינשטיין:


בסיפור של ועדת החריגים מכיוון שסברנו שאין צורך בתיקון חקיקה, אנחנו פועלים גם בדרך של חקיקת משנה. בהקשר הזה, אלה לא נתונים שהובאו בפני המשרד, אלה לא בקשות שאני מכירה בפני המשרד מעבר לאמירות כלליות שכל פעם נאמרות בוועדת הכלכלה. יביאו את הנתונים, יפרסו בפנינו, ואם נחשוב שיש צורך בתיקון חקיקה מעבר להקלות השונות שחברת הוט קיבלה במהלך השנים האחרונות, אנחנו נבחן את זה. 

זאב רז:


אני אתן דוגמה נוספת. היו להם קשיים להעביר במקומות שונים בצפון נושא של קווים בקרקע קשה, ואישרנו להם עורקי מיקרוגל. כלומר, היו פתרונות שהמשרד אישר להם. 

היו"ר גלעד ארדן:


מר קמיניץ, אני לא חושב שזה צריך להיכנס פה בחוק הזה. אבל אני כן מוכן להגיד שאנחנו נירתם  אם כדי לתת פתרונות לקהלי יעד מסוימים שאתם מתקשים לספק להם שירות שאתם רוצים לספק. לעניין הזה,  once   פתחנו כל דבר לדיון, גם העניין הזה. 

דוד קמיניץ:


כל הדיון הוא הרי בשם הצרכנות, וצריך לזכור שיש מאות אלפי בתי אב שלא נהנים מתחרות כתוצאה מזה שאנחנו לא יכולים לפרוס שם תשתית. 

היו"ר גלעד ארדן:


מר קמיניץ, אני אומר לך מה שאמרתי לעו"ד האוזר. זה קצת לא פייר שכאשר יש בעיה, והיה שימוע ציבורי, והיה אחר כך שימוע של השר, השר הוציא מסמך מדיניות -  לבוא אל נבחרי הציבור ברגע האחרון בוועדה ולהעלות נושאים. יש לנו נכונות לסייע לכם בעניין הזה, ואני אומר את זה עוד הפעם ועוד הפעם לפרוטוקול, ואתה תראה את זה גם בעתיד ולא רק בהקשר הזה, אלא גם בהקשרים רחבים יותר. כרגע אני חושב שזה לא הוגן לצפות שאנחנו בגלל זה נתקע את כל הליך החקיקה, כי ההשלכות של זה מבחינת משרד התקשורת יהיו השלכות שיכולות לפגוע כרגע ביישום של החקיקה הזאת. 


האם ישנן עוד הערות? אני מעלה להצבעה את הסעיף האחרון, סעיף 7, בנוסח שהוקרא על-ידי משרד התקשורת. מי בעד? מי נגד?  תודה, הישיבה נעולה.  

הישיבה ננעלה בשעה 09:40.