פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 8 ועדת הכספים 08/05/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 131 מישיבת ועדת הכספים יום שני, י"ז באייר התשפ"ג (08 במאי 2023), שעה 14:00 סדר היום: << הצח >> פרק ט' (תיווך בביטוח ובחיסכון פנסיוני), למעט סעיף 36 (בעניין איסור על סירוב בלתי סביר להתקשרות) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ולדימיר בליאק שרן מרים השכל אלי דלל ינון אזולאי אחמד טיבי חוה אתי עטייה אורית פרקש הכהן מיכל שיר סגמן מוזמנים: לידור אדם – מנהל מח' ביטוח חיים בשוק ההון, משרד האוצר מיכאל בן דהן – רפרנט פיננסים באגף תקציבים, משרד האוצר אייל בן ישעיה – עו"ד בלשכה המשפטית, רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון, משרד האוצר אביגיל ונקרט – רכזת פיננסיים באג"ת, משרד האוצר ברוך לוברט – יועץ משפטי לרשות שוק ההון, משרד האוצר בתיה מור ספקטורוביץ' – מחלקת ביטוח כללי רשות שוק ההון, משרד האוצר אוהד מעודי – מנהל צוות ביטוחי רכוש אגף שוק ההון, משרד האוצר שני סולטן – עו"ד לשכה משפטית רשות שוק ההון, משרד האוצר דור פישר – עו"ד בלשכה משפטית, רשות שוק ההון הביטוח והחסכון, משרד האוצר אביגיל פלג – מתמחה בלשכה המשפטית, משרד האוצר דודי קופל – משנה ליועץ המשפטי, משרד האוצר ליאור זהר – חיסכון פנסיוני, אגף שוק ההון, משרד האוצר עפרי אשל – רפרנטית פיננסים, משרד האוצר נמרוד ספיר – מנכ"ל, איגוד בתי השקעות איתן אלון – לוביסט, איגוד בתי השקעות טיבי רבינוביץ – מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים בישראל גלי כספרי – מנהלת המחקר, איגוד הבנקים בישראל עינת יוסוב – עו"ד, איגוד הבנקים בישראל רון שטיין – אחראי רגולציה, בנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ רחלי בינדמן – מנהלת תקשורת וקשרי רגולציה, הבנק הדיגיטלי הראשון דולב תורגמן – שדלן, הבנק הדיגיטלי הראשון אור דהן – שדלן, הבנק הדיגיטלי הראשון שחר בן דוב – שדלן, הבנק הדיגיטלי הראשון יניב גל – יועץ משפטי, לשכת היועצים הפנסיוניים בישראל אייל שלזינגר – חושב ראש הלשכה, לשכת היועצים הפנסיוניים בישראל שלמה אייזיק – נשיא לשכת סוכני הביטוח, לשכת סוכני הביטוח פיאד טמיש – יועמ"ש הלשכה, לשכת סוכני הביטוח אוריאל טרבלסי – חבר לשכה, לשכת סוכני הביטוח יניב מאיר – יועץ מקצועי ללשכה, לשכת סוכני הביטוח עאדל מחאג'נה – חבר לשכה, לשכת סוכני הביטוח עאטף עדוי – חבר לשכה, לשכת סוכני הביטוח זיו אלי – מחלקת קשרי ממשל, פורום קהלת מיכאל שראל – ראש פורום קהלת לכלכלה, פורום קהלת רועי מימרן – יו"ר, פורום החוסכים לפנסיה בישראל גיא רוטקוב ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: סיגל גורדון רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פרק ט' (תיווך בביטוח ובחיסכון פנסיוני), למעט סעיף 36 (בעניין איסור על סירוב בלתי סביר להתקשרות) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מחדש את הישיבה, פרק ט' (תיווך בביטוח ובחיסכון פנסיוני). התחלנו לדון בחוק, נחזור על מה שדיברנו. מי מעלה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נגיד איפה עצרנו בפעם הקודמת, הכנסנו כמה תיקונים בנוסח, תיכף נעבור עליהם, אבל עלתה שאלה עקרונית, גיא, אתה רוצה להציג שאלה שהעלית? אל << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אלי, רצית להגיד משפט. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אנחנו מדברים על חוק שיטיב עם האזרחים שלנו, אנחנו רוצים יותר תחרות. מצד שני, ברגע שאנחנו מקשים על סוכני הביטוח, אנחנו יוצרים את המונופול של חברות הביטוח. אנחנו צריכים לאפשר יותר סוכני ביטוח, יותר יועצים פנסיוניים שהם לא קשורים לבנקים ולא קשורים לחברות הביטוח, קרי, היועצים הפנסיוניים העצמאיים. צריך לתת להם את היכולות, ואותו הדבר גם לסוכני הביטוח. לכן אני חושב שצריך שיהיה דו שיח, אדוני היו"ר, אתה תמיד דוגל בהידברות בין האוצר לבין נציגי הסוכנים פה. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, גיא. << דובר >> גיא רוטקוב: << דובר >> את מתכוונת לעניין של הסמכות? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא לעניין הסמכות, רק האם להכניס פה את העניין של הבנקים? << דובר >> גיא רוטקוב: << דובר >> מצוין. אמרנו בפעם הקודמת ואומר שוב, כבוד היושב-ראש, בוועדה הזאת בשנת 2006 נקבע שבנק שנותן שירות, ייקח מקסימום 0.25%. אז התשלום היו 4%-5% לחברות הביטוח בפנסיה. היום נוצר מצב אנומלי. המצב האנומלי, שהכספים בפנסיה ירדו בצורה משמעותית והיום הממוצע הוא בערך 0.16-0.20% אבל קרן ברירת מחדל נותנת 0.22%, כך שלא יכול להיות, שאחרי ישיבה קצרה בבנק של ייעוץ והחתמה, הבנק יתחיל לקחת 0.25%. אני חושב שההכנסה של הבנקים בהקשר הזה, זאת פגיעה בתחרות, זאת פגיעה קשה מאוד באיזון ואני חושב שזה דבר לא נכון. אין לנו שום בעיה עם היועצים העצמאיים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להרחיב בנקודה של 0.25%? על מנת שנבין. << דובר >> גיא רוטקוב: << דובר >> כן. כשיועץ עצמאי ניגש לתת עצה במה לבחור, הוא לוקח סכום של כסף מהלקוח, הוא קובע סכום מראש ולוקח אותו מהלקוח. הלקוח מרגיש ואולי גם לפעמים מקבל, עצה טובה ביותר שלא קשורה לשום דבר. אמרתי גם בפעם הקודמת, אני חושב שגם הסוכנים נותנים עצה טובה ביותר, אני לא מזלזל בנושא הזה. אבל זאת עצה שהיא מנותקת לחלוטין מאיזשהו אינטרס כספי. כשהבנק משמש יועץ פנסיוני, הבנק יושב עם לקוח ומחתים אותו על דף ייעוץ פנסיוני, הוא אומר לו, אני אתן לך חינם, ממנו הוא לא לוקח כסף, אבל הוא כן לוקח מחברת הביטוח. ב-2016 נקבע פה, שהסכום יהיה עד 0.25%, מהר מאוד כולם התקבעו על 0.25%, יש להם כוח במשא ומתן. ברגע שהם החתימו אותו, גם אם הם אמרו לו, תקשיב אדוני, אל תזוז, יש לך פנסיה מעולה, הכי טובה בעולם, תישאר בה, הם לוקחים 0.25% מאיתנו וכשלוקחים 0.25% מאיתנו, ברוב המקרים אנחנו מפסידים כסף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה? << דובר >> גיא רוטקוב: << דובר >> כי אני גובה ממנו 0.22%, 0.15%, 0.16% - זה מה שאני גובה מהלקוח. עם זאת אני רוצה לומר משהו, יכול להיות ייעוץ טוב בבנק, כלומר, אני לא רוצה לשלול מהם, אבל אני רוצה שלא יחייבו אותי כי ברגע שמחייבים אותי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עמדתך לגבי החוק הזה? << דובר_המשך >> גיא רוטקוב: << דובר_המשך >> אמרתי, אנחנו תומכים בו אילולא יחייבו אותנו לעבוד עם הבנק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, הבעיה שלך עם הכדאיות של העסקה? << דובר >> גיא רוטקוב: << דובר >> לגמרי, עם הכדאיות של העסקה, עם הכדאיות של העסקה הכוללת. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אנחנו שמענו את ההערה הזאת בדיון הקודם, הנוסח שאנחנו רצינו להציע לוועדה - בהתאם להנחיות של שלומית אני גם יכולה להציע אותו – אנחנו חושבים שהוא פותר את הבעיה הזאת. כפי שגיא אמר, 0.25% זו עמלה מקסימלית. הגוף המוסדי רשאי להתקשר עם כל אחד מהיועצים, בין היתר, עם הבנקים, על סכום נמוך יותר והוא יכול גם להבחין בין מוצרים. זאת אומרת, על פנסיה אפשר בסכום מסוים ועל גמל אפשר בסכום אחר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל החוק מדבר על התקרה. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> החוק הזה לא עוסק בתקרה, החוק הזה בעצם עוסק - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא על זה. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> נכון, חוק אחר מאפשר לקבוע בתקנות עמלה מקסימלית. החוק הזה בעצם אומר, שאם הגוף המוסדי מסרב להתקשר עם יועץ פנסיוני, בהנחה שמדובר בסירוב בלתי סביר, הוא עובר על החוק. לכן ההצעה שלנו כאן במקרה הזה, כדי לענות על הטענה הזאת, היא להבחין בין מוצרים. זאת אומרת, לחדד את האפשרות שקיימת כבר היום לגופים מוסדיים, להבחין בין העמלה שהם משלמים על מוצרים שונים ליועץ הפנסיוני, ולקבוע שהסירוב בלתי סביר יהיה ביחס למוצר מסוים. ולכן, אם לגוף המוסדי אין כדאיות מוסדית בלהתקשר על עמלה בגובה 0.25% ביחס לקרן פנסיה, הוא לא חייב, אין שום חובה עליו להתקשר בסכום הזה. אם הוא בחר להתקשר עם יועץ אחד בסכום הזה, מן הסתם, כנראה שיש כדאיות כלכלית בנושא הזה ולכן החוק יקבע, שעם כל היועצים האחרים הוא גם יצטרך - זאת מהות החוק. מהות החוק היא לאפשר לכל היועצים לחזק את כוחם ולאפשר לכולם להתקשר עם הגופים המוסדיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. גיא, זה בסדר? << דובר >> גיא רוטקוב: << דובר >> זה לא בסדר, אדוני, כיוון שההצעה הזאת בעצם יכולה לגרום לסיטואציה שבה ביום אחד יפסיקו את כל ההתקשרויות עם הבנקים. כיוון שמה שהיא אומרת, שאם אתה קשור עם בנק אחד ב-.0.25%, אתה צריך להיות עם כולם. אז התוצאה חלילה יכולה להיות - - - << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> גיא, אני רוצה לתקן אותך, לא עם בנק, עם יועץ. << דובר >> גיא רוטקוב: << דובר >> אני מדבר על בנק כיועץ. על כן התוצאה חלילה יכולה להיות, שבפנסיה יפרו את כל ההסכמים עם הבנקים. זו תוצאה לא רצויה. לכן אני חושב, שאם את מסכימה עם הרציונל, אם אנחנו נכתוב, שאני לא מחויב להתקשר עם בנק מטעמים של כדאיות כלכלית – לזה את מסכימה - מבחינתי זה יכול לעבור. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> לצערי, ההצעה הזאת לא מקובלת עלינו כי היא סותרת בעצם את כל מהות החוק. מהות החוק אומרת, שאם התקשרת עם גורם אחד בתנאים מסוימים, אז אתה חייב להתקשר עם כל היתר באותם תנאים, אלא אם כן יש לך טעם סביר לא להתקשר איתם. << דובר_המשך >> גיא רוטקוב: << דובר_המשך >> אני מבין אבל אני חושב שהחוק הזה לא נכון. את רוצה שאני אסכים לו, אני מסכים ושתכתבי, שכדאיות כלכלית אני לא יכול להתקשר איתו. << דובר_המשך >> אביגיל ונקרט: << דובר_המשך >> אין מקום לאפשר בחקיקה, שאתה תבחר אם יש לך כדאיות כלכלית משום שזה יכניס נימוקים לא עניינים ובהחלט יפגע בלקוחות. כל המטרה של החוק הזה היא להגן על הלקוחות, שאם לקוח בחר לקבל של ייעוץ פנסיוני מגורם מסוים, בין אם הוא בנק ובין אם הוא לא בנק, הוא יוכל לקבל את השירות הזה, ולא הגוף המוסדי יכריע האם הוא יוכל לעשות את זה או לא. << דובר >> גיא רוטקוב: << דובר >> אני מבין. בעצם מה שאת אומרת, את נותנת כאן עדיפות ליועצים שהם בנקים מאוד מאוד גדולים מול חברות ביטוח חלשות. זאת התוצאה. << דובר_המשך >> אביגיל ונקרט: << דובר_המשך >> יש פה הטעיה. אין שום הבחנה בחקיקה הזאת בין בנק לבין יועץ שהוא לא בנק. << דובר_המשך >> גיא רוטקוב: << דובר_המשך >> אני מבין, אבל אם את רוצה שאני אתקשר עם בנק קטן ומתחיל כמו "וואן זירו" שנמצא פה, אז אם התקשרתי איתו, אני חייב להתקשר גם עם בנק מאוד מאוד גדול. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> החוק הזה נועד להגן על הלקוחות, בין אם הם לקוחות של בנק גדול או בנק קטן או יועץ רגיל. << דובר_המשך >> גיא רוטקוב: << דובר_המשך >> אבל התוצאה של ההגנה שלך תהיה חלילה, שהלקוחות ייפגעו, כי אז לא יחתמו איתם על הסכמים וזה יכול לקרות. אני מקווה שזה לא ייקרה אבל זה יכול לקרות. << דובר_המשך >> אביגיל ונקרט: << דובר_המשך >> אין שום מניעה לחתום, לא עם בנק ולא עם גוף אחר, בסכום נמוך יותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנו, תודה. << אורח >> רחלי בינדמן: << אורח >> אני רחלי בינדמן מוואן זירו, הבנק הדיגיטאלי החדש. החקיקה הזאת היא דרמטית עבורנו כיוון שאנחנו בתחילת הדרך. כל הבנקים הם בנקים ותיקים, הם כבר התקשרו עם חברות הביטוח, אנחנו טרם התקשרנו עם כל חברות הביטוח. אם חברה בוחרת לא להתקשר איתי, מה שיותר חמור מזה, אם היא תתקשר איתי ואחר כך אני אתן לה דירוג לא טוב והיא תחליט שהיא מבטלת את ההתקשרות איתי, כל האלמנט האובייקטיבי ייפגע ולכן החקיקה הזאת היא קריטית, שלא יהיה סירוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולכן, מה עמדתך? אני לא פותח דיון רחב. << דובר_המשך >> רחלי בינדמן: << דובר_המשך >> יש לנו פתרון. אנחנו מתחייבים למוסדי שהוא לא יפסיד בהתקשרות. אנחנו לא גובים את ה-0.25%, אנחנו גובים עמלה נמוכה מ-0.25% ואנחנו באים ואומרים, אם אתה תתקשר איתי בפנסיה ואתה תפסיד, אתה לא תתקשר איתי. אני מתחייבת בפניך, שאני אגבה עמלה כזאת שאתה לא תצא במינוס ואז אין שום סיבה שלא להתקשר. << דובר >> גיא רוטקוב: << דובר >> אני מוכן לזה עכשיו. אם כתוב, שמטעמי כדאיות כלכלית אני לא מתקשה, אז אין שום בעיה. << אורח >> רחלי בינדמן: << אורח >> לא מטעמי כדאיות כלכליות. יכול להיות שלא תרוויח אבל אתה לא תפסיד. << דובר >> גיא רוטקוב: << דובר >> אני מוכן גם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך זה יכול לבוא לידי ביטוי בנוסח? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> באופן כללי, טעמי כדאיות כלכלית נמצאים פה, אבל הגוף המוסדי לא יכול לבחור האם יועץ אחד הוא כן כדאיות כלכלית או לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגידי מה את אומרת על ההצעה הזאת. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אני לא בטוחה שהבנתי איך ההצעה הזאת נוגעת לנוסח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז תגידי שלא הבנת. << דובר_המשך >> אביגיל ונקרט: << דובר_המשך >> אשמח אם תוכלי לחדד. באופן כללי, כדאיות כלכלית היא טעם סביר לא להתקשר. אבל לא בבחירה, אי אפשר לבחור בין יועץ אחד לאחר. אם ההתקשרות היא לא כדאית כלכלית ביחס לכל הגופים אז אין בעיה, החוק הזה לא מחייב את הגוף המוסדי להתקשר עם יועץ במצב שלא כדאי לו כלכלית. אבל בהנחה שהוא התקשר עם יועץ אחד - - - << דובר >> גיא רוטקוב: << דובר >> את מביאה את עצמך לטענה אבסורדית. את אומרת, אני מוכנה שלא תתקשר אם זה לא כלכלי, לכולם. היא אומרת נכון, אני מוכנה שתתקשר בלי שתפסיד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה את מציעה לעשות? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> ההצעה שלנו לדעתנו, פותרת את הבעיה הזאת משום שהיא מבחינה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא לא פותרת. הם אומרים לך שהיא לא פותרת. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> הטענה שעולה פה בעצם סותרת את מהות החוק. הטענה שהעלה גיא רוטקוב, היא סותרת את מהות החוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז נפגע עכשיו בכולם? << דובר_המשך >> אביגיל ונקרט: << דובר_המשך >> להפך, אנחנו מאפשרים לגופים המוסדיים להתקשר בסכום נמוך יותר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ומה בקשר להתייחסות למה שאמרה נציגת וואן זירו? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אין שום בעיה, הם יכולים לעשות את זה בסיכום ביניהם. אני לא יודעת איך זה נוגע לחקיקה, מה התיקון המוצע? << דובר >> גיא רוטקוב: << דובר >> מה שהיא מציעה, שאפשר יהיה לסרב אם החוזה הוא הפסדי. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> כאמור, זה סירוב סביר לסרב אם החוזה הוא הפסדי, בכל הגופים, לא בבחירה בגוף אחד. בחירה בגוף אחד מעקרת את החוק הזה מתוכן. כל המטרה של החוק הזה היא לחזק את כל היועצים הפנסיוניים. אי אפשר, זה טעם לא ענייני שהגוף המוסדי יבחר האם יועץ אחד שמוכר את המוצרים שלו או לא מוכר את המוצרים שלו הוא כדאי לו. זה מעקר את כל החוק הזה מתוכן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אם יהיה כתוב, שאם זה גורם להפסדים, הם לא חייבים להתקשר. זה בסדר? << דובר_המשך >> אביגיל ונקרט: << דובר_המשך >> אני לא חושבת שיש צורך בזה. כבר הנוסח של הסירוב - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל את אומרת שזה בסדר, למה אי אפשר לכתוב את זה? לפי דעתי אין בעיה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> באיזה אופן זה מעקר את החוק? << אורח >> דודי קופל: << אורח >> מה קורה אם הגוף המוסדי, מטעמיו, מחליט להתקשר עם יועץ מסוים בחוזה הפסדי. ואז בא גוף אחר ואומר, אני גם רוצה, יועץ אחר. אומרים לו, אתה לא. למה? יש לנו טעמים נסתרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין טעמים נסתרים, כתוב, רק עם גורם הפסדי. << אורח >> דודי קופל: << אורח >> זה בדיוק העניין. הגוף המוסדי רשאי להתקשר בהסכם הפסדי עם כלל היועצים, זה בסדר גמור, רשאי גם שלא להתקשר, זה גם בסדר. אבל לא יכול להיות שעם יועץ מסוים הוא יגיד, מטעמים ששמורים עמי אני מתקשר בהסכם הפסדי ועם האחר לא. << דובר_המשך >> גיא רוטקוב: << דובר_המשך >> הטענה האבסורדית של הטענה שלכם היא, יכול להיות מצב שלא יהיו בכלל הסכמים. זאת התוצאה האבסורדית. ואם אתם מגיעים לתוצאה האבסורדית, תתגבשו קצת. ההצעה שהציעה חברתי היא הצעה נכונה. << אורח >> רחלי בינדמן: << אורח >> אבל גיא, אני מסכימה פה עם הטיעון, שאם תתקשר עם אחד הבנקים בהתקשרות הפסדית, אני אצפה ממך שגם גם איתי. זאת אומרת, אתה לא יכול להחליט שעם חלק מהבנקים אתה כן מתקשר בהתקשרות הפסדית ועם חלק לא. תגיד, אני לא מתקשר אף פעם. << דובר >> גיא רוטקוב: << דובר >> אני רוצה שלא להתקשר אף פעם בהפסדי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה מקובל עליך, גיא? << דובר >> גיא רוטקוב: << דובר >> עלי מקובל הנוסח שאומר, סירוב סביר זה סירוב כאשר זה הפסדי, מקובל עליי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שוב, הפסדי כלפי כולם. << דובר_המשך >> גיא רוטקוב: << דובר_המשך >> לגבי כולם זאת בעיה אמיתית. מה היא אומרת לגבי כולם? היא אומרת, אני רוצה שאתה עכשיו תבטל את ההסכמים עם כל הבנקים, תבוא לכל הבנקים ותגיד, אני לא עושה איתכם הסכם, עכשיו בואו לשולחן ותעשה קרטל. עכשיו תגיד להם 0.25% זה גבוה, אני רוצה שבפנסיה תתנו 0.001, אני אעשה משא ומתן עם בנקים שיגידו לי לא. ואז האנשים לא יקבלו ייעוץ כי זאת תהיה התוצאה. כי ההבדל בין התיאוריות לבין עולם המעשה הוא בדיוק ההבדל שאני מציג אותו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה קורה עם ההסכמים שקיימים היום? איך זה חל לגבי הסכמים שכבר קיימים היום? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> לגבי ההסכמים שכבר קיימים היום, קודם כל, אחד התיקונים שאתם ביקשתם שנעשה נוגע לביטול של ההסכמים. זאת הוראה אחת. לגבי הסכם נוסף שיבקש מעתה ואילך יועץ בתנאים - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עזבי ביטול הסכם. אני שואלת מה קורה לגבי הסכמים שקיימים היום. << אורח >> דודי קופל: << אורח >> ההוראה שאנחנו מבקשים לקבוע, לא נוגעת להסכמים הקיימים בכלל. היא נוגעת להסכמים עתידיים. אם יש הסכם קיים ועכשיו יועץ יבוא ויגיד, תנו לי גם הסכם כזה, אז הוא יהיה זכאי לקבל גם הסכם כזה. אנחנו לא מתערבים בהסכמים. << דובר >> גיא רוטקוב: << דובר >> הכי טוב, הכי רע? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא נכון. ההסכם הזה שנחתם איתו, נחתם איתו לפני מספר שנים, נחתם איתו בצורה כזאת בגלל שאז היה משהו אחר. זה לא נכון. אני מבין את הרצון שלך לאפשר – אבל יש לו הסכם שאם הוא רוצה להפר אותו, הוא לא יכול. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אם הם פועלים לפי הסכם כזה, הוא כנראה בסדר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל איזה הסכמים, אביגיל? אם יש הסכם אחד והסכם שני, ששניהם שונים אבל אתם לא מחילים את זה אחורה, הכוונה היא להחיל את זה קדימה על הסכמים עתידיים, מה נקודת ההשוואה כשהוא בוחר להתקשר או לא יכול לסרב סירוב - - - << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> הסעיף אומר: סירב להתקשר עם יועץ פנסיוני בהסכם לביצוע עסקה עם תנאים דומים, עניין שיעור תנאי ועמלת הפקה - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסדר, יש לך כמה סוגים של הסכמים והתנאים ביניהם לא דומים. אז מה, הוא יכול כלפי כל אחד? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, זה שהם לא דומים, זה רק מראה שיש תחרות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> השאלה היא, האם אפשר להתכנס לפתרון אחר שאומר, הרי ממילא זה לא חל על ההסכמים הקיימים. השאלה שוב, גיא, אם אנחנו קובעים הוראה שמתייחסת להסכם הפסדי אבל ביחס לכולם. שוב, אתה לוקח בחשבון שיש לך כבר הסכמים שבהם התקשרת, מסוגים שונים. האם זה לא פותר את הבעיה? << דובר >> גיא רוטקוב: << דובר >> הסכם שקיים לי, גם אם הוא הפסדי, אני ממשיך אותו, אני לא אפתח אותו. אני רוצה שאם יבוא אליי גוף גדול וחזק ושהגוף הגדול - - - << אורח >> רחלי בינדמן: << אורח >> למה אתה לא פותח אותו? << דובר >> גיא רוטקוב: << דובר >> שהם יורידו את הסכום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גיא, תודה. אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בקצרה, מכובדי היושב-ראש, אני לא מתאר לעצמי שהצעת החוק הזאת תעבור כאשר אנחנו משאירים את סוכני הביטוח מחוץ לחוק. החוק, באופן שוויוני, צריך לטפל בבעיה קשה שנמצאת בשוק לגבי סוכני ביטוח וסירובים, ואני מבקש ממך באופן אישי, לא להעביר את החוק הזה בלי סוכני ביטוח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני עושה הפסקה עם הסעיף הזה, אני רוצה שתנסו להגיע לנוסח מוסכם ואני עובר לסעיף הבא. תנסו להגיע לנוסח מוסכם מאחר ואני אחזיר את זה להצבעה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:43. << סיום >>