פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 10 ועדת הכספים 08/05/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 133 מישיבת ועדת הכספים יום שני, י"ז באייר התשפ"ג (08 במאי 2023), שעה 15:40 סדר היום: פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור), למעט סעיפים 10-8 (התחדשות עירונית) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 (מ/1612) הערה: סעיפים 5(1) דירות מעטפת – דיון והצבעות << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל אימאן ח'טיב יאסין יונתן מישרקי חנוך דב מלביצקי משה סולומון חוה אתי עטייה חמד עמאר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן אליהו רביבו עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: צבי ידידיה סוכות יפעת שאשא ביטון מוזמנים: אסף וקסלר – רכז שיכון, אגף תקציבים, משרד האוצר ישי פרלמן – רשות המיסים, משרד האוצר רואי זרנצנסקי – מנהל תחום בכיר, מיסוי מקרקעין, רשות המיסים, משרד האוצר שגית אפק – עו"ד, יועצת משפטית של הכנסת יוסי אלישע – עו"ד, לשכת עורכי הדין שלמה אייזק – נשיא לשכת סוכני הביטוח ייעוץ משפטי: שלומית ארליך תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור), למעט סעיפים 10-8 (התחדשות עירונית) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 (מ/1612) הערה: סעיפים 5(1) דירות מעטפת – דיון והצבעות << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דירות מעטפת, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בדירות מעטפת לא היה לנו שאלות? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> היה לנו. אני אגיד עכשיו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לקבל הסבר על השינויים שהיו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ביקשתי ממנה שתציג בגלל שזה הוקרא כבר ונדון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, אבל מה שהבנתי עכשיו, שיש שינויים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בכבוד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לגבי הנושא של דירות המעטפת התקיים דיון בוועדה. במהלך הדיון עלתה הנקודה לגבי הדרך שבה צריך להגדיר את דירות המעטפת. סוכם שייעשה איזשהו ניסיון למצוא נוסח חלופי שלא יכלול שלד כדירת מעטפת. זו הייתה הערה שהועלתה במקור על ידי לשכת עורכי הדין. רשות המיסים הציעה להכניס איזשהו תיקון שנוגע לטיח הקירות. אני לא בטוחה שיש לה באמת משמעות מבחינת השלד, וחשבנו שנכון יהיה להביא את זה לדיון בפני הוועדה כדי לקבל החלטה האם נכון להגדיר כך, אז צריך שהוא יציג. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> המטרה שלנו בדירת מעטפת שיהיה ברור שהקבלן מחויב להשלמת כל עבודות הבנייה של הבניין. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הכוונה כל עבודות הבנייה? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> כל עבודות הבנייה החיצוניות, השטחים המשותפים, לסיים את כל הבנייה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כולל השטחים המשותפים? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> כולל השטחים המשותפים למעט עבודות הפנים של הדירה. הדבר היחידי שהוא משאיר לדייר, זאת אומרת שהבניין כבר מחובר לתשתיות והכול, והוא נותן לדייר את הדירה ברמה שישלים רק את עבודות הפנים של הדירה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עד כמה זה נתון לפרשנות? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אני חושב שעכשיו בהעברה הזאת זה אמור להיות מקרה שהוא די ברור. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אין "אמור להיות די ברור". כל מה שאמור להיות די ברור יכול להיות גם מאוד מאוד פתוח. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> בגלל זה באנו להבהיר את זה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אז צריכים לכתוב את זה ולהבהיר את זה שלא יישארו אי הבנות. הגישה הזאת בעייתית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה אתה מציע, איזה נוסח? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני מציע שכל מה שמקריאים ונתון לפרשנות, נדון בו, נבין ונקבל הבהרה למה הם מתכוונים, נוודא שזה מעוגן ומקבל ביטוי ועל זה נצביע. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא הבנתי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לדעתך זה נתון לפרשנות עכשיו? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כשהוא יקריא לנו אנחנו נבין. הוא אמר "יכול להיות". המילה "יכול להיות" מלחיצה אותי. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אנחנו סבורים שהנוסח עכשיו הוא מבהיר את הדבר הזה, ולנו אין כל צל של ספק ביחס לדבר הזה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בשביל זה יש לנו פה ייעוץ משפטי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הנוסח מבהיר את זה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הנוסח היום מתייחס לדירת מעטפת כדירת מעטפת המיועדת לשמש למגורים, לרבות דירה שבניית קירותיה החיצוניים טרם הסתיימה, אם יש עימה התחייבות מצד המוכרים לסיים את בנייתה כדירת מעטפת, אבל כשמדובר בדירת מעטפת בהגדרה שלה, פה זה רק בהסכם להתקשרות. כשמדובר בהגדרת דירת מעטפת הכוונה היא לדירה בבניין המיועד לשמש למגורים, שבנייתה טרם הסתיימה, שאין עימה התחייבות מצד המוכר לסיים את הבנייה, ובלבד שהסתיימה בנייתם של הקירות החיצוניים של הדירה. תסבירו בדיוק למה התכוונתם. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אני אומר שוב, הנושא של דירת מעטפת, הבאנו אותו לפתח הוועדה בגלל שנוצר מצב שבדירות שהן דירות של משקיעים ודירות יוקרה מבקשים - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אל תגיד דירות משקיעים. אל תתייחסו רק לדירות יוקרה. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> לא, אמרתי איפה אנחנו נפגשים, איפה נפגשנו. שם נתקלנו עם זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה חל על כל הדירות. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> גם מי שהוא קונה דירה יחידה - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> גם יחידה וגם לא משקיע וגם לא יוקרה. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> בדירה יחידה אין לך אינטרס כבן אדם פרטי לבקש את הדבר הזה מכיוון שהמסלול של הדירה היחידה הוא מיטיב איתך מבחינת מס. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> היום הוא מיטיב איתך. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אנחנו רוצים את המצב שבו קבלן בבניין שהוא בונה לצורכי מגורים, והוא בונה דירות מגורים, גם אם הוא מסיים את כל העבודות החיצוניות של הבניין כולל השטחים המשותפים ומוסר את הנכס לאדם הפרטי, את הדירה ברמה שלא נעשו בה עבודות הפנים זה ייחשב כדירת מגורים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה כרגע המצב. זה הנוסח שעומד כרגע בפני הוועדה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אליהו, מה אתה אומר? מניח את דעתך? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כן, מדבר בעד עצמו. זה לא נתון לפרשנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יוסי אלישע. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> שני דברים, אחד, ההגדרה עכשיו היא נותרה כפי שהייתה בדיון הראשון, אמורפית לחלוטין. לצורך העניין, בניין שעומד רק עם הקירות החיצוניים זה דירת מעטפת על אף שנדרש להשלים 70% מעלות הבנייה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה לא בנוי לפי העלות. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> לא בנוי לפי עלות. לפי אחוזי סיום. אני גם חושב שלא נכון אולי להכניס את זה, כי זה קשה. הרי לא יבואו עם חוות דעת מהנדס כל פעם בשביל להגיד באיזה שלב של הבניין אנחנו נמצאים. מה שכן, בבניינים כאלה קיימת הפרדה בין טופס 4 לבניין עצמו לבין טופס 4 פר פרטני של דירה. כשהבניין מסתיים יש טופס 4 לבניין. הוא לא ייתן לך את הדירה אם אתה תסכן לו את טופס 4 ליתר הדיירים. זה לא יקרה, לכן אפשר או להגביל את טופס 4 או מה שדיברנו, שזו תהיה רק בבנייה רוויה, שאז ברור שלא נקנה את זה באוויר, ושזה יהיה רק ברכישה מקבלן. יכול להיות שזה לבד יביא את זה למצב שבעצם נדבר על דירות שהן גמורות כמעט לגמרי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רשות המיסים? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> מוכר דירה שהוא גם מבצע את הבנייה זה קבלן. אנחנו לא ניכנס להגדרה מה זה קבלן. מי שבונה דירות ומוסר אותן תוך שהוא מתחייב להשלים את הבנייה זה קבלן. זה חל בדירות שקבלן מוסר אותן ומתחייב לסיים את הבנייה, וכמובן שגם מי שרכש את זה ככה ומוכר את זה הלאה, זאת אומרת לפני שהושלמה הבנייה מוכר את זה הלאה לדייר אחר, אז כמובן שהוא מסב את כל ההתחייבויות מהקבלן וגם זה רכישה מקבלן. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אבל יש פה התעלמות ממצב שהדירה כבר במצב הזה. הגענו כבר למצב של המעטפת, עכשיו הוא מוכר. אין שום התחייבות. זה מצב as is. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אם הוא הגיע למצב של מעטפת, זה דירה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אז אתה כן רוצה מס רכישה במקרה הזה, נכון? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> זה מובהר בסעיף. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אתה כן צריך להגדיר שזה קבלן כי הוא לא מתחייב לשום דבר אחר, ואתה כן צריך להגדיר שזה בבניין שיש בו לפחות ארבע יחידות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> סליחה מר יוסי אלישע, הוא הבהיר מה הוא קבלן. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> לא, הוא לא הבהיר מה הוא קבלן. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הוא אמר שקבלן או מי שקנה מקבלן ומכר אותה באותה מצב לצורך העניין. לזה התכוונת, נכון? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> קבלן זה מי שבונה בניין ומוכר דירות. גם מי שקנה מקבלן ומוכר הלאה לרוכש הבא, גם הוא רוכש מקבלן. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ישי פרלמן, רשות המיסים. אנחנו מדברים עכשיו בעצם על מאפיינים של הדירה שהיא מספיק קרובה לדירת מגורים כדי שאנחנו נראה בזה דירת מעטפת, והיא עומדת בתכליות של הסיבה למס רכישה. אנחנו לא מתכוונים פה לשלד ואנחנו לא מתכוונים פה לבניין שהוא לא גמור. אנחנו מתכוונים פה לדירת מעטפת. כל מי שבתחום הזה יודע מה זה דירת מעטפת, ובהגדרה אנחנו הבהרנו שזה בבניין שהוא בניין בנוי שהדירה עצמה, הקירות החיצוניים שלה בנויים. אנחנו חושבים שזה ממש מספק וזה ברור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, אי אפשר להגיד שזה ברור. יכול להיות שההבהרה שלכם לפרוטוקול היא מנסה להבהיר את הדברים, אבל אי אפשר להגיד שזה ברור. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> דרך אגב, אנחנו מדברים על סעיף של הגדרת דירת מגורים, שאנחנו מוסיפים להגדרה של דירת מגורים דירת מעטפת, וההתחייבות לסיום בנייה זה באותו נושא של קבלן, של רוכש מקבלן. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אדוני היושב-ראש, יש נקודה אחת. אם אני קניתי קרקע, אדם פרטי, נתקעתי באמצע הבנייה, רוצה למכור לך את הדירה. עכשיו תחשוב שפתאום יש לך תמריץ לקנות ממני, כי אם תקנה מהשכן שלי אז אתה - - - << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אבל אתה לא מחויב להשלים את הבנייה, אז אין את הכניסה לסעיף. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אמרתי שאין התחייבות לסיים את הבנייה כשאתה מגיע לקבלן במצב שהדירה כבר במצב המעטפת שלה. אני לא צריך להשלים שום דבר, היא כבר במצב הזה, לכן אני לא רוצה שניפול ונכליל בתוך המכלול הזה גם אנשים פרטיים שנתקעו ורוצים למכור. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> קודם כל אנחנו לא מדברים על בית פרטי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יוסי, זה בדיוק כמו שאדם מוכר דירה. אני לא מבין מה הבעיה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> ממש לא. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הדוגמה שניתנה היא לא רלוונטית כי אנחנו מדברים על דירה בתוך מתחם - - - << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> בתוך בניין מגורים ולא לצורך העניין בבנה ביתך. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בבנייה הרוויה, בהגדרה זה קבלן. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> איפה יש פה הגדרה של בנייה רוויה? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> רשום בבניין. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> בניין המיועד למגורים זה גם דירה אחת, נכון? כמה דירות צריכות להיות בבניין על מנת שהוא ייקרא בניין? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> דבר נוסף שדובר עליו בעצם זה ההבחנה שיש בין מס שבח. במקום אחד אתם רואים דירת מעטפת בצורה מסוימת, ולעניין חיקוק אחר לא. חבר הכנסת אזולאי, זה היה הנושא שאתה העלית בדיון הקודם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> של המגורים, שזה סותר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> זה דרך אגב קיים לכל אורך המיסוי מקרקעין. זה משהו שחוזר על עצמו כמעט בכל מצב. הם מסווגים לפי מה שנוח להם, שאפשר לגבות כמה שיותר. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> לא, לא, זה לא נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כרגע אמרת שזה נכון - - - << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> שנכון שזה הולך לאורך כל החוק, שיש הבדל בין מס רכישה למס שבח. כשאדם קונה דירה הוא משלם מס רכישה גם אם הדירה לא בנויה. הוא משלם מס רכישה של דירת מגורים גם כשיש התחייבות קבלן להשלים את הבנייה וכיום יש קרקע. הפטור למס שבח צריכה להיות דירת מגורים מזכה שכבר צריך להיות שימוש למגורים או שהיא יכולה כבר לשמש למגורים. גם יש עוד הבדל שזה למשל צריך להשתמש 18 חודש בדירה, שלא קיים במס רכישה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> היא יכולה להיות ריקה גם, זה לא קשור. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אז יש הבדלים. המחוקק כן בחר את ההטבה במס שבח למי שהרוויח מהדירה. מי שלא מרוויח מהדירה גם ככה לא משלם מס. מס רכישה זה מס עקיף, מס שבח זה ישיר. לא הרוויח מהדירה? הוא לא משלם כלום. הרוויח מהדירה והוא צריך לשלם? המחוקק הגביל את הפטור לדירה יחידה שהיא דירת מגורים מזכה ושימשה למגורים 18 חודש. לפתוח את זה עכשיו בגלל שאנחנו באים לתקן איזשהו עיוות במס רכישה עם הדירות מעטפת, זה לא נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא נכון - - - << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> ינון, בזה זה נכון. כדאי אולי מתישהו להעלות את כל הנושא הזה ואולי לייצר איזושהי השוואה אם זה נכון לעשות, אבל מה שהם עושים פה כרגע, אנחנו לא מרעים את המצב של האזרח. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> ההתנגדות שלהם נבעה מזה שהם אמרו, תבחינו, ואנחנו נתנו פה את הדוגמה לאדם שבעצם מוכר את הבניין, מוכר את הקרקע ואני רוצה לבקש בדיוק כמו שלקונה ממני יש חיוב כדירת מעטפת, ואני אדם פרטי מוכר לו. למה שאני לא אקבל פטור? זה בדיוק אותו דבר. או מישהו שקנה דירת מעטפת ונתקע איתה, לא השלים את הבנייה. נתקע איתה, שילם מס רכישה כדירה 18 חודשים, ימכור, אומרים לו, לא, עכשיו אתה כבר לא קנית דירה, אחרי ששילם מס רכישה. מה הם אמרו? הם אמרו לך, תקשיב, אנחנו לא מחפשים את האנשים הפרטיים, אנחנו רוצים קבלנים, ובגלל זה דובר על קבלן. אז עכשיו חוזרים שוב פעם לאנשים הפרטיים. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> למה שמישהו שלא קיבל בכלל דירת מגורים, מוכר את הבנייה? << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> נתקע, אין לו כסף להשלים אותה. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אין בעיה. אם הוא נתקע, הוא לא ימכור ברווח. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> מה זה משנה? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> זה משנה ועוד איך. זה בדיוק מה שמשנה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> גם אם מכר ברווח, אין לו כסף להשלים. הוא צריך למכור בשביל שיהיה לו כסף. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> יוסי, מי שתקוע ולא הרוויח לא ימכור ברווח, אז אין לו גם ככה מיסוי. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> למה לא ימכור ברווח? איך זה בכלל קשור? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> יוסי, את מי אתה מייצג? << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> לשכת עורכי הדין. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אוקיי, ומה בעצם הטענה? << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> יש פה מצב שבן אדם ירכוש משהו שהוא לא דירה היום בדין. אומרים לו, לא, בשבילך זאת תהיה דירה. אמרנו, גם בשביל המוכר שזאת תהיה דירה, מפני שאם מדובר באדם פרטי, אז מגיע לו פטור. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אתה מתמרץ פה אנשים לעשות עסקאות על הדברים האלה וזה בדיוק מה שלא רוצים. רוצים שהבן אדם יגמור לבנות, ואתה מתמרץ פה לעשות עסקאות - - - << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> להיפך. אני לא מכיר תמרוץ היום לעסקאות כאלה. אף אחד לא מתומרץ למכור דירה באמצע הדרך. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> ברוך לי לחלוטין גם למה לשכת עורכי הדין רוצה לעשות את זה, אבל זה לא נכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מצד שני יש כאן איזה אי סימטריה, כי מתחילים להטיל משהו, כדירה לצורך אחד, ומהצד השני של העסקה זה לא דירה. הוא מעלה כאן נקודה משפטית. חנוך, אתה עורך דין. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני מסביר לך שלכל אורך חוק מיסוי מקרקעין יש את האי סימטריה הזו וזה אי סימטריה שהיא בכוונה והיא נמצאת שנים. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> לא, זה לא נכון. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אל תגיד לי שזה לא נכון. זה חד משמעית כן נכון. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> הדירה עם התחייבות להשלים בנייה ולכן זה לא נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, אנחנו מיצינו את הדיון בעניין הזה ואני מעביר את ההצבעה על החוק למחר בעזרת השם. כל הנושאים שלא דנו עליהם היום עוברים למחר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> נקבל סדר-יום למחר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סדר-יום מסודר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> באיזה שעה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מ-22:00 עד חצות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה עד חצות? אחרי חצות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין הגבלת זמן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא נצביע על קרן הארנונה בלי נתונים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו רוצים להיות במליאה. חשוב לנו להיות במליאה. << אורח >> שלמה אייזק: << אורח >> אדוני היושב-ראש, יורשה לי שנייה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << אורח >> שלמה אייזק: << אורח >> שלמה אייזק, נשיא לשכת סוכני הביטוח. אני מוחה בתוקף על העובדה שהתנהל משא ומתן בין חברות הביטוח, בתי ההשקעות והאוצר ואנחנו היינו מחוץ לסידור הזה. אני חושב שזה פגום. זה פוגע בתהליך וזה לא תקין. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> צודק. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה לא תקין בכלל. איך זה קרה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> צודק במאה אחוז. כך צריך להיות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> צודק, אבל מה עושים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מאחל לכל מי שנוסע למירון נסיעה טובה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, יש תגובה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:55. << סיום >>