פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



75
ועדת הכלכלה
04/05/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 89
מישיבת ועדת הכלכלה
יום חמישי, י"ג באייר התשפ"ג (04 במאי 2023), שעה 11:30

סדר היום:
 << הצח >> פרק ד' (גז טבעי), למעט סעיף 17(1) (בעניין הארכת תוקף רישיון נתג"ז) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 << הצח >>  

נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
אליהו ברוכי
אלון שוסטר

מוזמנים: 
	יונתן פלורסהיים
	–
	רכז אנרגיה באג"ת, משרד האוצר

	תהילה בורר אפטר
	–
	לשכה משפטית, משרד האוצר

	משה גראזי
	–
	מנהל רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה והתשתיות

	חיים מלמד
	–
	מנהל אגף בכיר הנדסה ותשתיות, משרד האנרגיה והתשתיות

	אהוד וגנר
	–
	מנהל אגף א' תכנון סטטוטורי, רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה והתשתיות

	נטע נוסבאום
	–
	ייעוץ משפטי, רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה והתשתיות

	צחי בן ציון
	–
	ייעוץ משפטי, רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה והתשתיות

	דרור לוינגר
	–
	ממונה בכיר ייעוץ משפטי, מינהל התכנון, משרד הפנים

	דוד שמש
	–
	מנהל תחום תשתיות הנדסיות, משרד הבריאות

	משה שפיצר
	–
	מנכ"ל נגב גז טבעי, המשרד להגנת הסביבה

	שגיב חנין
	–
	יועץ תכנון, נגב גז טבעי, המשרד להגנת הסביבה

	רחלי לאביאן
	–
	עו"ד, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

	ענת הדני
	–
	סגנית ליועמ"ש פורום ה-15, מרכז השלטון המקומי

	מאיה קרבטרי
	–
	פורום ה-15, מרכז השלטון המקומי

	אושרת שפי
	–
	עו"ד מטעם פורום ה-15

	נתנאל היימן
	–
	ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים

	מילכה כרמל
	–
	ראש תחום תכנון וקרקעות, מרכז השלטון האזורי

	גלעד שי
	–
	מנכ"ל מרימון גז טבעי צפון ורתם גז טבעי

	נעם ברימן
	–
	יועץ משפטי, חברות למתן שירותים להזרמת גז

	יהודה סיסו
	–
	יו"ר הפורום יושבי ראש תאגידי המים והביוב בישראל, ומנכ"ל מעיינות העמקים בע"מ

	
	
	


משתתפים באמצעים מקוונים:
	מיכל פילוסוף
	–
	מנהלת פרויקטים, מכון התקנים



ייעוץ משפטי: 
טל פוקס

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
רעות חביב, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות

<< נושא >> פרק ד' (גז טבעי), למעט סעיף 17(1) (בעניין הארכת תוקף רישיון נתג"ז) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612 << נושא >>


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני פותח את הישיבה בנושא, המשך דיון, בפרק ד' (גז טבעי), למעט סעיף 17(1) (בעניין הארכת תוקף רישיון נתג"ז) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023. קודם כל, סיימתם את כל הניסוחים שדיברנו עליהם?

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

כל מה שהגיע אלינו, חלק נמצא כבר בתוך הנוסח של הוועדה, וחלק, בעצם, יש בקשות לכמה נקודות נוספות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

הערבות היא בעצם עוד לא בטקסט.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

איזה ערבות? של הרשויות?

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל, דיברנו על זה.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה יש בעיות עם זה?

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

אין בעיות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני רוצה שיחזירו את המצב לקדמותו. זה מה שסיכמתי עם המרכב לשלטון המקומי, פלוס ערבות.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

יש לנו נוסח מחודש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

להתחיל בדברים החדשים, אז?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה דבר שאנחנו לא מוותרים על זה. אני לא קובע את סכום, אם צריך שיהיה כתוב ערבות סבירה, זאת אומרת, למה שצריך להחזיר את המצב. זה הכל. העיריות לא יגידו להם 100 מיליון שקל. אוקיי? 

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

אז אולי נתחיל בדברים שאנחנו מבקשים להוסיף על הנוסח?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

איפה הפיצוי למושבניקים?

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

זה ב-53 לחוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה קיים בחוק? בסדר. עכשיו, הייתה איזו פנייה של התעשיינים? של מי הייתה? שהכללים יאושרו בוועדה.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

הכללים של המשווקים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הם טוענים, כמו שיש בגז בישול. אותו נוסח. אני מבין שלזה אתם מתנגדים.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז בואו תסבירו למה אתם מתנגדים. אם הייתה פנייה, לפחות שתהיה לנו תשובה.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

אני רק אומר שאנחנו לא מכירים את הפנייה רק שמענו על זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

באופן כללי. אני אומר את זה באופן כללי. אני לא רוצה עכשיו. יש פה נציג של התעשיינים? אם יש, בסדר גמור. לא ידעתי שיש. תציג את הפנייה שלך. ולמה נזכרת בשנייה האחרונה, זה גם אני רוצה שתגיד לי.

 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>  

אני אנמק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כי אנחנו בתכלס סיימנו כבר את הכל.

 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>  

הפרק הבייתי הוא פחות בשבילנו. יותר עניין אותנו הפרק הקודם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא. אתם אומרים כמו בנושא הבייתי. 

 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>  

אני מנמק. תראה, בסוף יש לנו את הגפ"מ ואת הגז הבייתי, זה אותן חברות בסוף שעושות את העבודה הזאת. בחוק הגפ"מ, שהוא משק מורכב לא פחות, כן זה עובר באישור וועדת הכלכלה, חשבנו ליצור השוואה וגם ליצור עוד איזושהי עין ציבורית, שהחלטות המועצה יעברו גם לוועדה. היום מועצת הגז מורכבת ברובה מאנשי ממשלה, היא פחות שקופה ממקומות אחרים. אנחנו כן רוצים שזה יגיע גם לוועדה.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

זה לא נכון. 

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

זה ממש לא מדויק. מתוך חמישה חברים, שני נציגי ציבור. בואו נדייק את העובדות.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

אחוז נציגי הציבור בחשמל ובגז הרבה יותר גבוה. במים זה 2 מתוך 7.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, תנו לו רגע לסיים.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

ובגז ובחשמל זה 2 מתוך 5. אז רק נדייק את העובדות.

 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>  

אנחנו מסכימים שלמועצת הגז יש מומחיות בבטיחות, בתעריפים, בנושאים צרכניים המקום של הצרכנות זה הוועדה הזו. 

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

אפשר להתייחס?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה נראה לך שאנחנו יותר מומחים מהמומחים?

 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>  

בצרכנות? בצרכנות אתה מבין. אני ראיתי בשבוע האחרון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אנחנו יותר מומחים לעניין, הכללים האלה שנקבעים במועצה, מה זה? לעניין צרכנות?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

כן.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

רגע, רגע. בואו נדייק. יש פה איזה כמה ערבובים. בואו נעשה פה סדר. קודם כל, אני רוצה להביע את מורת רוחי מהעניין שלא יכול להיות שאנחנו מדברים איתכם, זו כבר הצעת חוק שנייה על אותו נושא שעלה, וזה עולה אחרי שלוש ישיבות, כשאנחנו מדברים איתכם ברמה של 24/7 ואתם מכניסים את זה שנייה לפני הישיבה. זה בעיני, לא לעניין. אבל בואו ניכנס לגופו של נושא. הדוגמא שהבאתם היא לא רלוונטית. כי הדוגמא שהבאתם היא בדיוק דוגמא של הגפ"מ, זה נושא שהשר יקבע. ולכן, זה מה שנקרא, באותם העולמות, כמו של תקנות. אבל, אנחנו מדברים על משהו אחרת אנחנו מדברים בעולמות של התשתית. אם זה במועצת החשמל, אם זה במועצת המים, ואם זה מועצת הגז, אלה מועצות שהן מועצות מקצועיות שמתמחות בתחומים, ושרוב אמות המידה שלהן, חלות בהן אלמנטים צרכניים, אבל רוב האלמנט הוא לא רק צרכני. הוא גם ביחסים בין המשווק לבין בעל רישיון. אלה דברים שדורשים מומחיות ומקצועיות.

 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>  

אתה מערבב.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

 שנייה, תן לי. והכי חשוב, הם דורשים גם את היכולת להגיב בזמן אמת לאירועים שמתרחשים. ולכן, זה לא קיים לא בחשמל, לא במים ולא בגז. כמו שאמר מנהל רשות הגז, דווקא במועצה שלנו, בהבדל ממוצע האחרת, אצלנו, שניים מתוך חמישה חברי מועצה, הם נציגי ציבור. ולכן, הדבר הזה הוא לא נכון, הוא לא מתאים. ואני שוב אומר, זה לא לעניין להעלות את זה בשנייה אחרונה, כשאנחנו לא מצליחים אפילו להתמודד - - -

 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>  

מה החשש?

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

רגע, שנייה. 

 << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >>  

זה יעשה את ההחלטות יותר מהירות, לפי דעתך? או יעכב החלטות?

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

לטובת הצרכנים.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

עכשיו, עוד דבר שצריך לדעת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, רגע. שנייה.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

אני רק רוצה להגיד עוד משהו אחד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, רבותי, רגע, עזוב רגע. קודם כל, אנחנו בחוק הכנסנו שהם צריכים לקבוע את אמות המידה שהן לגבי נושאים. זה מה שאנחנו יכולים בחוק. לבוא ולהגיד שכל דבר שהם יעשו מעכשיו והלאה, כולל תיקונים, כל דבר יבוא לאישורנו, זה, אנחנו יכולים לקבוע כללים באופן כללי. זה מה שנתנו להם אפשרות. אם אתם חושבים בעתיד שמשהו לא בסדר, אז יש תהליך של זה. אבל, אנחנו לא ניכנס במקומם. זה כמו רשות המים. הם קובעים כללים, אז מה? נראה לך שכל כלל בא לאישור וועדת הכלכלה?

 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>  

שם זה רשות עצמאית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ברור שלא.

 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>  

פה זה אגף במשרד האנרגיה. זה לא אותו דבר.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

לא. ממש לא. למה אתם לא מדייקים בעובדות?

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

אתה פשוט מטעה.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

זו רשות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני לא מקבל את זה. אני חושב שצריך לסמוך עליהם בעניין הזה. ואנחנו קבענו בחוק, נכון, באופן כללי את האפשרות לעשות כללים ובאיזה נושאים. וכמובן, שאם יש בעיה, תמיד וועדת הכלכלה יכולה לדון בזה, לאור פניות של גופים, ואני מאמין שהרשות שתיקח את זה בחשבון שאנחנו נבוא ונאמר. אז לכן, אני לא חושב שזה המקום לשנות את זה. קבענו כללים, עכשיו אתם רוצים שאנחנו גם נהיה בעלי הבית שלהם בעניין הזה? אלה כללים באופן כללי. הם צריכים ליישם את זה, לא אנחנו. אבל, אנחנו פה כביקורת על הממשלה. יש לנו זכות לבקר אותם ולדון בכל דבר שאנחנו רוצים, כולל בכללים האלה אם אתם תרגישו שנקבעו שם, אין איזון נכון שם. אז אנחנו פה. אבל, אני לא חושב שהם יגידו לנו לא, אם אנחנו נהיה צודקים ואתם תהיו צודקים. הם קשובים לעניין.

 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>  

זה מה שאתה עושה לגפ"מ, בכל מקרה.



 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

אגב, זו גם הייתה יוזמה של הרשות, של המשרד, להביא את הכללים האלה. זה אפילו לא בא מהשטח, מתוך אותו אינטרס בהגנה על הצרכן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אולי כדי שהם יהיו, אנחנו לא נכניס בחוק שאנחנו צריכים לאשר, אבל את הכללים הראשונים תביאו לדיון לפחות, לפני שאתם מאשרים באופן סופי, כדי שאנחנו נעיר לכם הערות. אבל, אתם קובעים. את הפעם הראשונה, מה שנקרא. לא את התיקונים, את הפעם הראשונה תביאו לנו.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

לא, אבל זו גם בעיה. כי זה דבר - - -

 << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >>  

שנייה, צחי, צחי. קודם כל, לגבי הרכב הוועדה, חשוב להגיד, יש חמישה אנשים בוועדה - נציג שר האוצר, נציג שר האנרגיה שני נציגי ציבור, וראש הרשות. זו וועדה יחסית מאוד מאזנת. כל ההחלטות שלה מתפרסמות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה זה נציגי ציבור? מי בוחר את נציגי הציבור?

 << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >>  

שר האוצר ושר האנרגיה.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

באישור הממשלה.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

כמו כל מועצה, באישור הממשלה.

 << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >>  

גם הנציגים מטעמם של - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. אני לא רואה בעיה. האמת שאני לא רואה בעיה. אבל, מה הבעיה שלכם שאת הכללים, עוד לא נקבעו כללים, נכון?

 << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >>  

שנייה. הכל מתפרסם בשימוע. קודם כל, מפרסמים טיוטה, מפרסים שימוע, מקבלים הערות ציבור. בדרך כלל התאחדות התעשיינים עונה. מקבלים הערות של עורכי דין שבדרך כלל מייצגים את החברות האלה, ארגוני סביבה והכל. מקבלים את ההערות, אחרי זה יש עוד דיון, ורק אז מתקבלת החלטה. זה הליך יחסית זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר גמור.

 << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >>  

מתפרסמים פרוטוקולים, מתפרם השימוע ומתפרסמות ההחלטות. יחסית שקוף. לגבי ההחלטות שמתקבלות שם – חלק מההחלטות נוגעות לצרכנות, חלק נוגעות לחברות החלוקה, וחלק נוגעות גם, לצורך העניין, לדברים אחרים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אני לא רוצה להתעסק בזה. אני אומר לכם את האמת.

 << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >>  

תשתית של גז עכשיו, לקבל - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל, מה הבעיה?

 << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >>  

אני חושב שזה יעכב מאוד קבלת החלטות. גם ככה אנחנו, בממשלה, לוקח זמן. הדברים לוקחים זמן. הם יודעים את זה. כל מי שיושב פה יודע שדברים לוקחים זמן. שימוע, והערות, וזה. לבוא עכשיו לוועדה, זה עוד הליך. יש פגרה, אין פגרה.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

יושב הראש, דיברנו על משרד הכלכלה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

חכה, חכה. תגידי את זה לפרוטוקול.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

אני רק אתייחס שבאמת דיברנו על המים והחשמל לפני כן, אז במים והחשמל מדובר באמות מידה שהן לא אמות מידה, כמובן, בכלל אמות מידה לא נהוג שהן יהיו באישור וועדה. באמת גם ציינתי שבחוק בגפ"מ, שם זה מנגנון אחר – לא מדובר באמות מידה, מדובר בתקנות שנקבעות על ידי השר בהתייעצות, ובאישור וועדה. אבל, זה באמת, אמנם חוק שהוא כן דומה והוא חוק חדש, ומצד שני, לא מדובר פה באותו מנגנון מכיוון שזה תקנות ולא אמות מידה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב, בסדר. אז בדיווח השנתי, תביאו לנו את זה. בסדר?

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

אנחנו נגיד מה הסטטוס.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. יש דבר אחד ששכחנו להתייחס אליו. זה עלה בנושא של בתי החולים וכו'. בנושא של מכון התקנים. שהתקנים האלה, וכל ההערות האלה גורמות לעיכובים מאוד רציניים. מה קורה עם זה? שכחתי להתייחס לזה.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

נגיד מה שהצעת ונתייחס. הצעת שנעשה דיון על חסמים נוספים, לרבות מכון התקנים, אבל אנחנו יכולים להתייחס עכשיו.

 << אורח >> חיים מלמד: << אורח >>  

אם אפשר, אני אתייחס. מהנדס ראשי, רשות אג"ת, חיים מלמד. כמעט כל התקנים, כל התקנים מבוססים על תקנים בין-לאומיים. הם עברו תהליך אימוץ. כי ברור שלפעמים תקן בין-לאומי מפנה לגופים שלא קיימים במדינת ישראל, והתאמות, למשל, לדרישות חשמל, אם אני לוקח תקן אמריקאי, אז המתח שונה מ-10 וולט וכן האלה וכן האלה. דברים כאלה ודרישות אחרות. אז התקנים עברו התאמה. כאשר בלב התקנים זה אותם התקנים הבין-לאומיים. זה מה שיש לי להגיד. עכשיו, כמובן - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל, הייתה, אני זוכר שהעלו את העניין הזה. 

 << אורח >> חיים מלמד: << אורח >>  

תמיד יש משהו. התקנים בסך הכל - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא, לא. אמרו ממש שזה עושה. מי העלה את זה? אתם העליתם את זה?

 << אורח >> דוד שמש: << אורח >>  

כן, אנחנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

או בתי החולים העלו את זה. אני כבר לא זוכר.

 << אורח >> חיים מלמד: << אורח >>  

אם יש במכון התקנים תהליך סדור מאוד, שפונים למכון התקנים ועושים גיליון תיקון, ככה זה נקרא. הוועדות עובדות באופן קבוע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא, עזוב. זה לא משהו כללי. ספציפית זה יוצר בעיה.

 << אורח >> חיים מלמד: << אורח >>  

ספציפית, דווקא ספציפית, זה גיליון - - -

 << אורח >> דוד שמש: << אורח >>  

לא, לא. אני רוצה, דוד שמש ממשרד הבריאות.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

רגע, רגע, אבל רק ברשותכם. גם הממשלה, משרד הבריאות, אנחנו לא פותחים פה דברים שלא עברו וועדת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא, עזוב רגע. 

 << אורח >> דוד שמש: << אורח >>  

זה רק לציין.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה אני פותח. 

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

לא, הכל בסדר, אני רק אומר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בזמנו, בדיון הראשון זה עלה.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

לא, לא, הכל טוב. אני רק אומר - - -

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

ביקשת לעשות דיון על זה. גם בדיון על יוקר המחייה ביקשת לאחד דיון. ורצית להביא את מכון התקנים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני רוצה רגע לראות אם פספסנו את זה במסגרת החוק, או לא. מה הייתה הטענה שלך?

 << אורח >> דוד שמש: << אורח >>  

בנושא הזה, מכיוון שמדובר על מוסדות רפואה ייחודיים מאוד. אם אני לוקח, למשל, את חוק החשמל, חוק החשמל הוא טוב לכלל האוכלוסייה. הוא לא טוב לבתי חולים. בשביל זה גם כן הכנסנו את תקנות החשמל לדברים הרפואיים. שזה ספציפי. אותו דבר גם בנושא הזה של המערכות, אם אנחנו מדברים על תקנים בין-לאומיים, לא כולם רלוונטיים. זאת אומרת, ספציפיים לבתי חולים. ולכן אנחנו צריכים ליישר את הקו, במיוחד למוסדות רפואיים. למשל, נושא של גזים רפואיים. למשל, נושא הזה של תקנות החשמל, קבוצת שימוש אחת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה הנציג של משרד הבריאות, נכון?

 << אורח >> חיים מלמד: << אורח >>  

אדוני, אני יכול לענות?

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

חיים, תן לי שנייה. שוב, זה העניין, זה לא קשור. רגע, אני רוצה לטייב את האירוע. זה לא קשור לנושא שלפנינו ברמה של התוכניות. זה לגיטימי לפתוח את זה בדיון המסודר של כל החסמים. זה לא קשור לנושא הזה שלפנינו. אין לזה שום קשר. גם חברות החלוקה יגידו. אין לזה שום קשר למה שאנחנו הולכים לדבר עכשיו. עכשיו, אין ספק שיש המון דברים שצריך לפתור בגז.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא. לא המון. לא המון.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

יש עוד דברים. סליחה, אני חוזר בי, יש עוד דברים שצריך לפתור בגז. ואני מקווה שלא ירחק היום, אנחנו נבוא לוועדה עם עוד תיקוני חקיקה שאנחנו רוצים לעשות, שלא אגב ההסדרים. יש לנו הרבה חקיקה בצנרת, יש הרבה דברים שצריך לסדר. אבל, זה לא קשור לנושא הזה.

 << אורח >> דוד שמש: << אורח >>  

נכון, זה לא קשור לפה. משה, אם אפשר ברשותך, תקיים דיון, נקדם את הדברים האלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שנייה, רגע. מכון התקנים בזום? בוא נשמע.

 << אורח >> חיים מלמד: << אורח >>  

זה יותר, אנחנו נקיים הדרכה. כי יש הרבה גופים שעדיין לא רגילים לעבוד עם גז טבעי. שעדיין לא רגילים לעבוד עם גז טבעי, ולא יודעים להבין מה כתוב בתקן. כי התקן אימץ דברים נכונים מהניסיון הבין-לאומי. העניין, הדרכה, אנחנו נעשה את זה כמו שאתה הצעת.

 << אורח >> דוד שמש: << אורח >>  

בשמחה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, מה מכון התקנים רוצה לומר?

 << אורח >> מיכל פילוסוף: << אורח >>  

שלום, אני מיכל פילוסוף ממכון התקנים. קודם כל, אני רוצה להתייחס לשני דברים. דבר ראשון, מכון התקנים כמכון התקנים, אין לו צד ועניין בתכנים המקצועיים של התקן. כל מה שנכתב זה בוועדות תקינה ציבוריות, שבאים ויושבים כל הגורמים הרלוונטיים במשק שרלוונטי לתקן, והם אלה שקובעים את התוכן המקצועי שכתוב בתקן. גם כשיש מחלוקות בין חברי הוועדה, יש הצבעות, וכל ההחלטות מתקבלות בקונצנזוס. כלומר, מכון התקנים עצמו, אין לו שום, מבחינת כתיבת התקן, מבחינת הליך כתיבת התקן, אין לו צד, ואין לו עניין להשפיע על התוכן הזה. כן, אנחנו רק נותנים את התשתית מבחינת כתיבת התקן, מבחינת השפה של התקן, ולא מבחינת התכנים המקצועיים. זה אחד. שתיים, בדיון הקודם - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אבל רגע. התקן הקיים, עזבי עכשיו שאתם, הוא בעייתי מבחינת בתי החולים או לא?

 << אורח >> מיכל פילוסוף: << אורח >>  

התקן עצמו מאמץ, כמו שחיים מלמד הסביר קודם, הוא מאמץ תקינה מקובלת בכל העולם. התקן של מפעלי, של ה-6464 שחל על מפעלים ומתקני תעשייה, הוא מאמץ שני מסלולים – מסלול אירופי ומסלול אמריקני. ככה שמבחינת ציוד, גם ציוד שמיובא מאירופה יכול להיבדק, גם ציוד שמיובא מארצות הברית יכול להיבדק. זאת אומרת, התקן לא אמור להוות חסם. כל הדרישות הן דרישות שנכתבו לפי רוח הדברים של התקנים המקובלים בעולם. אם היו דרישות נוספות, הן דרישות שהן, מבחינת בטיחות, דרישות שהן גם כן היו בוועדות. משרד האנרגיה ישב בוועדות, רשות הגז הטבעי ישבו בוועדות, ישבו נציגים של התעשייה, ישבו נציגים של מעבדות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב, זה לא תשובה, לצערי הרב. אבל, מה שאני מציע, הרי לא נכניס את זה לחוק. מה שאני מציע, קודם כל, אני קיבלתי הסכמה מהוועדה השנייה, להעביר את החוק הזה של הרישיון אלינו, אז זה יעבור אלינו ואז אנחנו, במועד שנדון בזה, אני מבקש שתיכנסו לעניין של בתי החולים עם מכון התקנים. ובדיון שנעשה, אני מקווה שכבר תהיה לנו תשובה. כי לא יכול להיות שיהיו בעיות בהתחברות לבתי החולים. זה לא הגיוני.

 << אורח >> דוד שמש: << אורח >>  

נכון. רק בחצי סוגריים על הדבר. בתי חולים משתמשים בכמה סוגי גז. לדוגמא, זה נקרא מערכת דואלית, או טריאלית, למשל, יש להם את הסולר או את הגפ"מ. יחד להביא את הגז הטבעי, יחד עם הסולר - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. אבל מכון התקנים מודע לכל הדברים האלה?

 << אורח >> דוד שמש: << אורח >>  

הוא מודע אבל הוא לא נותן לזה פתרון. יש דברים, עניין של בטיחות שהיא הדגישה את זה. וזה לא הולך ביחד. ולכן, לזה צריך לתת את הדעת.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

אני שוב אומר, היה טוב אם היינו מדברים לפני, ולא דקה לפני הדיון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, זה לא משנה. אתם מתייחסים כאילו זהו.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

לא, לא, אבל היינו יכולים לבוא יותר ערוכים.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

לא, לדבר לפני או לדבר אחרי. יש בעיה, צרכן, אחד הצרכנים הגדולים מאוד, לגז, גם מבחינת איכות הסביבה וגם מבחינת בפועל, זה בתי החולים. אז תתייחסו לזה. מה משנה מה כן אמרתם או לא אמרתם. מה זה משנה.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

אין בעיה. אנחנו נקיים איתם דיון במכון התקנים לקראת הדיון הבא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה הנושא שאתם צריכים לטפל בו יחד איתם, מול מכון התקנים.

 << אורח >> דוד שמש: << אורח >>  

אני יודע, הוא העלה את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז אני לא אומר לכם עכשיו. אני זוכר שזה עלה, זה לא קשור לחוק, לא נתייחס לזה בחוק. אבל, לדיון הבא, כבר תבואו מוכנים עם העניין הזה. זה הכל. מה אמרנו. אז לא דיברו לפני, כן דיברו לפני, מה זה משנה. מה רצית לומר?

 << אורח >> משה שפיצר: << אורח >>  

שמי משה שפיצר, מנכ"ל נגב גז טבעי. היישום של התקן שדובר עליו עכשיו, מכיוון שהוא חל על רוחב כל העירייה, אני מעיד באופן אישי מתוך ניסיון וידע, שהתהליך הוא ארוך, מסובך, ולא פשוט בכלל. וצריך לדון בתקנים האלה במועד שייקבע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר.

 << אורח >> משה שפיצר: << אורח >>  

כי זה לגמרי לא פשוט.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני מבקש שתיכנסו לזה, בסדר?

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

אין בעיה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה הכל. אף אחד לא אמר שעכשיו אנחנו רוצים לתקן את החוק. אבל, זה נושא שאנחנו צריכים לטפל בו, זה הכל. זה לא פשוט. אי אפשר גם לתקן את זה בחוק. זה דבר שצריך לשבת ולהתייחס לתקנים תוך כדי הסכמה, ולראות איך עושים את זה. אוקיי, גבירתי היועצת המשפטית, אפשר להתקדם.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

אז אנחנו בעצם נתחיל להקריא את הנוסח. מדובר בנוסח שעלה לאתר הוועדה לקראת הדיון. נוסח לדיון בוועדת הכלכלה ביום 04.05.2023. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יש נוסח?

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

כמובן, הוא עלה לאתר הוועדה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

את מקריאה עכשיו את הכל?

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

אנחנו נקריא כדי שבעצם בפעם הבאה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא רק את התיקונים?

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

צריך לעשות עוד הקראה של כל השינויים שהיו בכל מקרה, ואז בישיבה הבאה, לא יהיה הסבר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. אוקיי. מי מקריא?

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

אז במהלך ההקראה נוסיף את הדברים, את הנקודות הספציפיות שהתשנו מאז שהנוסח הופץ לוועדה. להקריא את הסעיף כמו שהוא פורסם, ואז אנחנו נתייחס אם יש צורך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה הרבה עמודים. טוב.

 << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >>  

טוב.

	
	
	פרק ד': גז טבעי

	תיקון חוק משק הגז הטבעי
	17.
	בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002‏[footnoteRef:1] – [1:  ס"ח התשס"ב, עמ' 55; התשפ"ב, עמ' 161.] 


	
	
	(2)	אחרי סעיף 26 יבוא:

	
	
	"הגדרות לסעיפים 26א עד 26ח
	26א.
	בסעיף זה ובסעיפים 26ב עד 26ח –

	
	
	
	
	
	
	"אישור בהליך מהיר" – אישור שניתן לפי סעיפים 26ב עד 26ח;

	
	
	
	
	
	
	"בקשה" – בקשה לאישור בהליך מהיר בהתאם להוראות סעיף 26ג;

	
	
	
	
	
	
	"הגורם המאשר" – מהנדס הוועדה ואולם –

	
	
	
	
	
	
	
	(1)	לעניין מיתקן גז שאינו במרחב תכנון מקומי כאמור בסעיף 12 לחוק התכנון והבנייה – מתכנן המחוז;

	
	
	
	
	
	
	
	(2)	אם התקבלו הערות בעל מקרקעין כאמור בסעיף 26ד(ו) – רשות הרישוי המקומית;

	
	
	
	
	
	
	"מגבלות" – מגבלות בנייה, פיתוח ושימוש שיחולו על המקרקעין בשל הקמת מיתקן הגז, לפי צו בטיחות;

	
	
	
	
	
	
	"מהנדס הוועדה" – מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, כמשמעותו בסעיף 20 לחוק התכנון והבנייה, של הוועדה שבתחומה מוצע להקים את מיתקן הגז;

	
	
	
	
	
	
	"מיתקן נקודת המעבר" – מונה ומיתקן להפחתת לחץ כאמור בסעיף 37(ב);

	
	
	
	
	
	
	"מיתקן תשתית" – כל אחד מאלה, לרבות מיתקנים המשרתים אותם:

	
	
	
	
	
	
	
	(1)	דרכים ומסילות ברזל לסוגיהן;

	
	
	
	
	
	
	
	(2)	קווי תשתית ובכלל זה קווי חשמל, קווי גז פחמימני מעובה, קווים שמובילים כימיקלים ודלק לסוגיהם או חומרים מסוכנים;

	
	
	
	
	
	
	
	(3)	קווי תקשורת;

	
	
	
	
	
	
	
	(4)	קווי מים, קווי ביוב וקווי ניקוז;

	
	
	
	
	
	
	"מתכנן המחוז" – כמשמעותו בסעיף 8(א) לחוק התכנון והבנייה, של המחוז שבתחומו מוצע להקים את מיתקן הגז;

	
	
	
	
	
	
	"רשות רישוי מקומית" – כמשמעותה בסעיף 30 לחוק התכנון והבנייה;

	
	
	
	
	
	
	"תחום הבקשה" – השטח אשר בהתאם לבקשה, כולל את כל אלה:

	
	
	
	
	
	
	
	(1)	השטח שבו יוקם מיתקן הגז;

	
	
	
	
	
	
	
	(2)	שטח שנדרש לשם הקמת מיתקן הגז והשטח שבו יחולו מגבלות בשל הקמת מיתקן הגז, והכול בהתאם לבקשה לאישור בהליך מהיר.



	
	
	סמכות לאישור בהליך מהיר של מיתקן גז ברשת חלוקה
	26ב.
	על אף הוראות סעיפים 25 עד 26, הגורם המאשר מוסמך לאשר את מיקומו של מיתקן גז שהוא חלק מרשת חלוקה, באישור בהליך מהיר, אם מתקיימים לגבי מיתקן הגז כל אלה:

	
	
	
	
	
	
	(1)	מיתקן הגז נועד לחבר בין רשת חלוקה שניתנו לגביה האישורים הנדרשים לפי פרק זה או שהוקמה בהתאם לתכנית לפי חוק התכנון והבנייה, לבין צרכן;

	
	
	
	
	
	
	(2)	במיתקן הגז יוזרם גז בלחץ שלא יעלה על 7 בר (bar);

	
	
	
	
	
	
	(3)	מיתקן הגז יוקם בשטח הצרכן או בקרקע שייעודה הוא אחד או יותר מבין אלה:
(א)	קרקע שייעודה דרך; 
(ב)	קרקע שייעודה שטח ציבורי פתוח, אם מתקיים לגביה אחד מאלה:
(1)	מותרת בקרקע הקמת קו תשתית תת-קרקעי בהתאם לתוכנית מפורטת או תוכנית מיתאר מקומית הכוללת הוראות של תוכנית מפורטת, שאושרה לפי חוק התכנון והבנייה;
(2)	שטחו הרצוף של השטח הציבורי הפתוח עולה על 10 דונם.



 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

אפשר להעיר?

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

רק תן לה לסיים את הסעיף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה יש להעיר? זה בניגוד לסיכום?

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

רק תן לה לסיים את הסעיף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא. אנחנו לא עושים דיון עכשיו הכל מאפס. 

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

רק שייתן לה לסיים את הסעיף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אם יש לך משהו לגבי הניסוח.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

לא מאפס, אבל יש שניים-שלושה דברים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא, לא. אין דיון יותר. אין. נגמר. אנחנו לא פותחים את הכל עוד פעם. מה פתאום. ככה אנחנו לא נגמור את זה בחיים. אם יש לך משהו לגבי הנוסח, שלא תואם את מה שדובר.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

יש שני דברים בנוסח.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

רק אם אפשר, בסוף, בסדר? כי אנחנו צריכים לסיים את הסעיף עד סופו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אנחנו צריכים לקרוא את זה.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

בסדר?

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

פשוט רק, ברשותכם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אמרתי לך. לא עכשיו. אנחנו צריכים לקרוא את הכל.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

תנו לנו רק לסיים את הסעיף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל לא פותחים דברים. נגמר.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

לא לפתוח דברים, אבל חבל שעל שני ניסוחים, השימושיות והיכולת ליישם את ההליך החשוב שעשו פה, זה ייפול. חבל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

על מה ישבתם כמה שעות ביום זה?

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

בסדר. אני חושב שכולם עשו מאמץ מאוד מאוד גדול.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

תנו לנו, רק לרצף, לסיים את הסעיף. תנו רק לסיים את הסעיף, שנייה אחת.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

נטע, את יכולה להקריא בבקשה מסעיף (ב), בעצם. קרקע שייעודה שטח ציבורי פתוח. שלא נפספס שום דבר.

 << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >>  

כן.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

תודה.

 << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >>  

	
	
	
	
	
	
	(3)	מיתקן הגז יוקם בשטח הצרכן או בקרקע שייעודה הוא אחד או יותר מבין אלה:
(ב)	קרקע שייעודה שטח ציבורי פתוח, אם מתקיים לגביה אחד מאלה:
(1)	מותרת בקרקע הקמת קו תשתית תת-קרקעי בהתאם לתוכנית מפורטת או תוכנית מיתאר מקומית הכוללת הוראות של תוכנית מפורטת, שאושרה לפי חוק התכנון והבנייה;
(2)	שטחו הרצוף של השטח הציבורי הפתוח עולה על 10 דונם.
(ג)	קרקע שייעודה מיתקנים הנדסיים;
(ד)	קרקע שייעודה שטח חקלאי.

	
	
	
	
	
	
	(4)	מגבלות שיחולו בשל הקמת מיתקן הגז, שלא בשטח הצרכן, יחולו רק בקרקע או בשטח כאמור בפסקה (3);

	
	
	
	
	
	
	(5)	מיתקן הגז שיוקם שלא בשטח הצרכן יהיה תת־קרקעי בלבד, למעט החלק העילי של שוחה לברז ניתוק;

	
	
	
	
	
	
	(6)	אורכו של מיתקן הגז שיאושר לא יעלה על 10,000 מטרים. 

	
	
	
	
	
	
	לעניין פסקה זו, "אורכו של מיתקן הגז" – אורך תשתית מיתקן הגז הגדול ביותר הנמדד החל מנקודת ההתחברות לרשת החלוקה כאמור בפסקה (1), שהיא רשת חלוקה שהאישור לגביה ניתן שלא באישור בהליך מהיר, ועד מיתקן נקודת מעבר שהוא חלק ממיתקן הגז שלגביו מתבקש האישור בהליך מהיר, בתוספת מרחקי מגבלות החלות בשל המיתקנים כאמור.



 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

אני חושב שיש הסכמה בנושא של השצ"פ, שזה לא יהיה מינימום 10 דונם.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

עכשיו תעירו מה שאתם רוצים, רק בבקשה אל תקטעו אותנו באמצע. שלא יהיה מצב, אני רוצה שתבינו, שבסוף נשכח להקריא משהו. זה יכול להיות תקלה חמורה.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

שאלתי אם אפשר להעיר.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

אני רק מבקש, אם רוצים, רק תתנו לסיים סעיף. כי אם אנחנו נפספס פה משהו אנחנו נצטרך לחזור פה מהתחלה.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

ברור. ברור. מתנצל.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

עכשיו תעירו מה שאתם רוצים.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

אז אני חושב שהייתה פה גם הסכמה על הניסוח, שהשצ"פ לא יהיה מוגבל ל-10 דונם. שצ"פ בכל גודל. יש מקומות שאתה עובר, והשצ"פ הוא פחות מ-10 דונם.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

לא, אבל מאחר שיש הוראה שאפשר גם בכל שצ"פ אם יש הוראות שמתירות בו העברת תשתית תת-קרקעית, אנחנו חושבים שזה מספק וזה נותן מענה גם לרוב השצ"פים. עד כל השצ"פים, יש בהם הוראה שאפשר להעביר בהם תשתית. ואם אין להם הוראה כזאת, אז לא טוב להעביר תשתית. ולכן, זה נותן מענה, שיש שם בעצם - - -

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

יש היגיון ב-10 דונם?

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

זה לא משנה. מה שמשנה, אם כבר היה היגיון, היה היגיון להוריד את מגבלת הדונמים ולהשאיר את המגבלה שיש תוכנית שמאשרת תשתית תת-קרקעית.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

צודק. זה בדיוק מה שאנחנו מבקשים. 

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

לא, אבל במקרה שיש שצ"פ, שגודלו עולה על 10 דונם, ואין בו הוראה מאפשרת בו העברת תשתית תת-קרקעית, עדיין לפי ההליך הזה אתה תוכל. אחרת לא הייתה יכול. הוראה שמדברת על שצ"פים קטנים מ-10 דונם, סך הכל מדברת על זה שלפי תוכנית מפורטת שחלה בשטח, שייעדה את השטח הזה לשצ"פ ככל הנראה, מותרת העברת תשתית תת-קרקעית בשצ"פ. ואז אתה כיכול, גם אם זה פחות מ-10 דונם. זה, לטעמנו, נותן מענה מספק לשצ"פ.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

רק לחדד, כדי שלא נתבלבל. יש פה בעצם שתי אופציות. אם, זה אחד מאלה, אם אתה נכנס לקטע של אחד מיודעי הדרך שקבועים פה, א אין הגבלה על הדונמים. ויש עוד תופסת שגם אם זה לא נמצא פה, אז אם זה מעל 10 דונם, זה בעצם מרחיב. אם אתה רוצה שנוריד את החלק של 10 דונם, אני חושב שזה יהיה לרעתכם ולא לטובתכם, כי זה יצמצם את הייעודים.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

נכון. לא, להוריד רק את זה.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

ואת זה אנחנו לא רוצים.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

נכון.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

אבל, אם זה מה שאתם מבקשים, בסדר. אני חושב שזה לא כדאי.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

לא, לא. מה פתאום.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

אז אנחנו מציעים שלא לגעת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב, אנחנו נקבל את מינהל התכנון ואת מה שהוא אמר.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

אין כאן חסם מהותי שלא מאפשר להעביר בשצ"פים. מרבית השצ"פים בתוכניות מתירים העברת תשתית תת-קרקעית מתחת לשצ"פים. אם התוכנית לא רוצה להעביר, סימן שהייתה כאן איזושהי רגישות. מאחר שאנחנו בהליך מהיר, נכון יהיה להתבסס על תוכנית שחלה וקבעה את השטח לשצ"פ. אם קובעים לנכון שלא תעבור 10 דונם - - -

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

דרור, אם קובעים, למשל, הרשות שמה גינה של חצי דונם, היא לא שמה שם תוכנית שאפשר לעשות צנרות, זה לא אומר שאי אפשר להעביר שם צנרת.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

לא, היא כותבת הוראה גנרית, שההוראה הגנרית בשצ"פים, שתותר העברת תשתית תת-קרקעית.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

העניין הוא, שאם בתוך המהלך של המקטע, אנחנו, יש גינה קטנה, שצ"פ קטן, ששם אין הוראות. והוא קטן מ-10 דונם. הוא קטן. למעשה, אנחנו צריכים עכשיו לעשות מעקב של הדבר הזה.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

או תוכנית עבודה, בהליך הרגיל.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

או תוכנית עבודה, בגלל המקטע של עשרה מטר בתוך שצ"פ.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

אז אם השצ"פ הוא באמת קטן, יכול מאוד להיות שבאמת התשתית התת-קרקעית היא בעייתית, ולכן גם התוכנית המפורטת לא קבעה שאפשר להעביר שם. ההוראות הגנריות שבשצ"פים מתירים העברת תשתית תת-קרקעית שאין בה - - - 

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

כן, אבל פה מבקשים אולי, אולי, פה מבקשים במפורש שמותר הקמת תשתית, קו תשתית. יש שצ"פ עם גינות. אגב, אין בעיה לנהל את הגינה ולשבת בגינה כשמתחת יש, כמובן, צינור. זה יכול לעשות בעיה במהלך של הצינור. למעשה, צריך לעשות מעקף

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

אז לכן אמרנו שבשצ"פים הקטנים, בעינינו ההוראה היא הוראה נכונה. אם יש תוכנית מפורטת שמתירה שם העברת תשתית, אז מותר העברת תשתית. שצ"פים הם דבר רגיש.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ברוב המקרים מותר.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

דווקא אם השצ"פ הוא מאוד קטן, וצריך, לא יודע, לנטוע בו עצים, והוא מאוד קטן, אז אתה מייצר מגבלות. אז אם לא התירו בו העברת תשתית, מה שבדרך כלל מתירים, אז לא נכון בהליך הזה להעביר בו את התשתית. אם השצ"פ הוא שצ"פ שהוא גם ככה מאוד גדול, מעל 10 דונם, אז ימצאו את המקום הנכון. ולכן, זה כתוב ככה.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

אולי אפשר לתת שיקול דעת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, אבל רוב הגינות הן קטנות, הן לא גדולות.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

בדיוק. שוב, אין כאן חסם. אין כאן חסם.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

זה מה שהוא אומר, הרוב הן קטנות והרוב מותרות. אז אם הרוב קטנות והרוב מותרות, אז למה להכניס את המגבלה הזאת. זו השאלה.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ברוב הגינות מותר.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

אני אומר, אם הגינה היא קטנה, ויש תוכנית מפורטת שייעדה את השטח לשצ"פ, התוכנית המפורטת הזאת קובעת הוראות של מה מותר ומה אסור בשצ"פ. ברוב רובם של המקרים שאני מכיר, התירו העברת תשתית תת-קרקעית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רבותיי, יכול להיות זה מעכב אתכם במשהו, אבל, אני חייב לקבל פה את ההמלצה של רשות התכנון. כן, בבקשה. לא הבנתי, אנחנו לא מתחילים את הכל מאפס. מה התפקיד שלך?

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

אולי, כבוד יושב הראש, אולי הצעת ייעול? 

 << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>  

אני אחראית על תכנון וקרקעת במרכז השלטון האזורי, ואני יושבת פה עם השלטון המקומי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא הייתם עד עכשיו, לא דיברתם עד עכשיו. איך הגעתם פתאום?

 << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>  

אנחנו שותפים ביחד לאותן עמדות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

את מהמועצות האזוריות?

 << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב, מה את רוצה להגיד?

 << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>  

השאלה לעניין אורכו של מתקן גז, ההגבלה היא עשרה ק"מ אורך.



 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

רגע, אולי נסיים את השצ"פים, כבוד יושב הראש. יש לי הצעה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

קיבלת את ההמלצה של רשות התכנון.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

יש לי הצעה, אני חושב שהם יסכימו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

נו, אז תגיד.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

אולי לקבוע חלופה נוספת לגינות קטנות. גינות קטנות. פחות מחצי דונם, פחות מדונם, שלא נצטרך לעשות מעקף. הרי, זה לא חכם.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אם הן כל כך קטנות, אז מה הבעיה לעשות מעקף, או בהליך הרגיל.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

לפעמים אי אפשר.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

בגלל זה יש הליך רגיל. זה לא שאוסרים עליכם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, בסדר, אבל הליך רגיל נמשך המון זמן.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

כביש מצד אחד ובית מצד שני, אז אתה לא יכול לעבור. אתה חייב לעבור בגינה. קרה לנו.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

תקטינו לדונם או משהו.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

לתת חלופה נוספת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב, בסדר. מה אתם אומרים? מה התשובה?

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

אני חושב שיש מענה, גם השצ"פ, הגינה הקטנה או לא קטנה, זה לא כל כך שמנה. כי ברגע שיש תוכנית מפורטת, הייעוד הזה נכנס בתוכנית. זה לא שהגינה התפספסה ולא נתנו לגביה את הדעת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, כשאין תוכנית.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

לא, תמיד יש. השצ"פ הוא קרקע שיועדה בתוכנית מפורטת לשצ"פ. אם אין תוכנית מפורטת, אז אי אפשר לעשות כלום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הבנתי. טוב, תתקדמו. מה רצית להגיד?

 << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>  

השם שלי זה מילכה כרמל, מרכז השלטון האזורי. רציתי לשאול ההגבלה של האורך בהליך הזה הוא עשרה ק"מ ממתקן מעבר אחד לשני. השאלה היא, ברגע שאתה מגיע למתקן מעבר, האם שוב אפשר ברישוי מהיר את המקטע הבא וחוזר חלילה?

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

הנקודה היא לא מתקן מעבר או לא. אלא הנקודה היא נמדד, בעצם, ממקום שיש לך תוכנית ושהיא לא ההליך המהיר הזה. זאת אורמת, אנחנו, וזה כתוב במפורש אם תקראו, או שאני אקריא את זה עוד פעם – " לעניין פסקה זו, "אורכו של מיתקן הגז" – אורך תשתית מיתקן הגז הגדול ביותר הנמדד החל מנקודת ההתחברות לרשת החלוקה כאמור בפסקה (1), שהיא רשת חלוקה שהאישור לגביה ניתן שלא באישור בהליך מהיר, ועד מיתקן נקודת מעבר שהוא חלק ממיתקן הגז שלגביו מתבקש האישור בהליך מהיר, בתוספת מרחקי מגבלות החלות בשל המיתקנים כאמור. ". בעינינו זה מדויק וזה ברור, ולא ברורה לי השאלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר? קיבלה את התשובה. עכשיו, בואו נמשיך לקרוא.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

אנחנו ב-26ב1.

 << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >>  

	
	
	תנאי מקדים להגשת בקשה
	26ב1.
	(א)	הגשת בקשה לאישור בהליך מהיר מותנית בכך שבעל רישיון חלוקה פנה לכל בעלי מיתקני התשתית בתחום הבקשה, 15 ימים לפחות לפני הגשת הבקשה, בבקשה לקבל מהם מידע בדבר מיתקני התשתית שבתחום הבקשה והתייחסות אליה (בסעיף קטן זה – הפנייה); הפנייה תישלח באופן דיגיטלי ובהתאם להוראות פרט (1) לתוספת השנייה. 

	
	
	
	
	
	
	(ב)	לא קיבל בעל רישיון החלוקה את המידע או את ההתייחסות לבקשה בתקופה האמורה בסעיף קטן (א), רשאי הוא להגיש את הבקשה.

	
	
	בקשה לאישור בהליך מהיר
	26ג.
	(א)	בקשה לאישור בהליך מהיר תוגש בידי בעל רישיון חלוקה (בסעיפים 26ד עד 26ה – המבקש) למהנדס הוועדה, ולעניין מיתקן גז שאינו במרחב תכנון מקומי כאמור בסעיף 12 לחוק התכנון והבנייה – למתכנן המחוז, ותכלול את המידע והמסמכים המנויים בתוספת הראשונה. 

	
	
	
	
	
	
	(ב)(1)	על בקשה לאישור בהליך מהיר יחתום בעל רישיון החלוקה שמגיש את הבקשה. 

	
	
	
	
	
	
	(2)	בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), כל מסמך ממסמכי הבקשה או נספחיה יהיו חתומים בידי מי שערך אותם.

	
	
	הגשת הערות לבקשה
	26ד.
	
(א)	בעל מיתקן תשתית ובעלי מקרקעין שבתחום הבקשה רשאים להגיש הערות לבקשה למהנדס הוועדה או למתכנן המחוז שאליו הוגשה הבקשה, לפי העניין; הערות לבקשה לפי סעיף זה יוגשו בתוך 15 ימים מיום מסירת ההודעה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב); קיבלו מהנדס הוועדה או מתכנן המחוז, לפי העניין, הערות לבקשה, ישלח העתק מההערות למבקש.

	
	
	
	
	
	
	(ב)	בסמוך לאחר הגשת הבקשה, יודיע המבקש לכל בעלי מיתקני התשתית ובעלי המקרקעין שבתחום הבקשה על הגשת הבקשה; הודעה לבעל מיתקן תשתית תישלח באופן דיגיטלי ובהתאם להוראות פרט (2) בתוספת השנייה, והודעה לבעל מקרקעין לפי סעיף קטן (ג) תימסר או תישלח לבעל המקרקעין בהתאם להוראות פרט (2) בתוספת השנייה.

	
	
	
	
	
	
	(ג)	לא קיבל מהנדס הוועדה או מתכנן המחוז, שאליו הוגשה הבקשה, את הערותיו של בעל מיתקן תשתית או בעל מקרקעין לבקשה במהלך התקופה שנקבעה לכך, יראו את בעל מיתקן התשתית או בעל המקרקעין כאילו הסכים לבקשה לאישור בהליך מהיר, והמהנדס או המתכנן כאמור, יחליט בבקשה כגורם מאשר, כאמור בסעיף 26ה; הוגשו למהנדס או למתכנן כאמור הערותיו של בעל מיתקן תשתית, יחליט בבקשה כאמור בסעיף 26ה; הוגשו למהנדס או המתכנן כאמור את הערותיו של בעל מקרקעין במהלך התקופה שנקבעה לכך, יעביר את ההערות שהתקבלו לרשות הרישוי המקומית לצורך החלטתה בבקשה כגורם מאשר, כאמור בסעיף 26ה.



 << אורח >> יהודה סיסו: << אורח >>  

אפשר להבין מה זה הגשת בקשה דיגיטלית? מה המשמעות? איך זה מגיע? יהודה סיסו, מנכ"ל התאגיד מעיינות העמקים, ויו"ר הפורום. 

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

באופן דיגיטלי, יש, קודם כל, באופן דיגיטלי יכול להיות בהרבה אופנים.

 << אורח >> יהודה סיסו: << אורח >>  

זה בדיוק העניין.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

הכוונה היא שזה לא מוגש בנייר. זה יכול להיות מוגש בדואר אלקטרוני או באיזושהי מערכת מקוונת כזאת או אחרת, כשיש סעיף סמכות למנהל מינהל התכנון, לקבוע כללים לעניין האופן הדיגיטלי של הגשת הבקשה. כלומר, אם זה יהיה במייל, אם זה יהיה במערכת כזו או אחרת. מה בדיוק, איך זה יהיה.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

זה יפורסם באתר.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

כן, ההנחיות האלה יפורסמו באתר של מינהל התכנון.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

הן יהיו, כמובן, שקופות לציבור.

 << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>  

אז לעניין הזה, יש לנו באמת שאלה. מילכה, מרכז השלטון האזורי. אני נוקטת בשאלה קונקרטית. יש אגודה חקלאית שבתחומה יעבור קו באורך של עשרה ק"מ. איך היא תדע בפועל שהקו עובר דרכה, ובאיזו התוויה. זה לא מספיק לשלוח במייל.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

הבקשה תוגש במייל. הבקשה, כמובן, בהתאם להוראות שמפורטות בסעיף של הגשת הבקשה – 26ג, על הנספחים שלה.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

לא, אבל האגודה החקלאית היא לא הגורם המאשר. האגודה החקלאית היא במעמד של בעל קרקע. לא, אבל שנייה. הכל כתוב בסעיפים. אני מרגיש שמתחילים עוד פעם את הסעיפים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה תמיד במתח בעניין, הם רוצים לשמוע הסבר אז תן להם הסבר. מה הבעיה?

 << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>  

בעיקר, לדעתי, למינהל התכנון, שהוא יודע.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

את שואלת כבעלת קרקע?

 << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>  

כן.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

יש בעצם חובת הודעה, לפי 26ד, לבעל קרקע.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

חובת הודעה לבעל קרקע היא לא הודעה דיגיטלית, היא חובת הודעה לבעל קרקע. אפשר לשלוח לו דיגיטלית אם יש את הכתובת שלו ויודעים לאן לשלוח.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

יש הוראות בתוספת שנייה לגבי זה. אם קראת את התוספת, את תראי שזה הכל מפורט שם בעצם.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

המשלוח לבעל קרקע מפורט

 << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>  

שלא ייווצר מצב שהוא יופתע יום אחד, והוא לא ידע.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

הפירוט בתוספת הוא לשביעת רצונך או שיש משהו שם שמפריע לך?

 << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>  

אני לא מכירה את הפרטים של התוספת.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

אז תציצי בה ותראי שיש דרך, כל העניין של ההודעה לבעל מקרקעין, הוא בעצם עבר מהחוק עצמו לתוספת והוא נמצא שם בצורה מפורטת. 26ה.

 << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >>  


	
	
	החלטה בבקשה לאישור בהליך מהיר
	26ה.
	(א)	הגורם המאשר יחליט אם לאשר בקשה לאישור בהליך מהיר, לאשר אותה בתנאים בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) או לדחותה, בתוך 30 ימים מתום התקופה להעברת ההערות בהתאם להוראות סעיף 26ד; הגורם המאשר ישלח עותק של ההחלטה למגיש הבקשה, לרשות הגז הטבעי ולבעל מיתקן תשתית שמסר מידע או התייחסות בהתאם להוראות סעיף 26ב1 או לבעל מיתקן תשתית או בעל מקרקעין שהגישו הערות לבקשה בהתאם להוראות סעיף 26ד, בתוך 3 ימים מיום קבלתה.

	
	
	
	
	
	
	(ב)	הגורם המאשר לא יקבע תנאים או דרישות כלשהם בהחלטתו, ובכלל זה קבלת אישור או תיאום, הסכמה או התייעצות עם גורם כלשהו, אלא בעניינים אלה:
(1) קביעת תנאים לעניין אופן ביצוע העבודה המבוקשת או לעניין החזרת השטח לקדמותו בתחום ביצוע העבודה לאחר סיום העבודה;
(1)	מילויים וחפירות;
(2)	גידור לצרכי בטיחות במהלך ביצוע העבודות;
(3)	שמירה על עצים וצמחים שבתחום הבקשה;
(4)	נקיטת אמצעי בטיחות להגנת הציבור; 
(5)	מניעת הפרעה לציבור במהלך העבודה ובכלל (6)	זה לתנועת כלי רכב והולכי רגל בדרך ציבורית;
(7)	תנאים לפינוי פסולת בנין במהלך העבודה ובסיומה ;
(8)	מניעת פגיעה במערכות תאורה, מים, ביוב, ניקוז ומתקני הרשות המקומית; 
(9)	השבת השטח לקדמותו בתחום ביצוע העבודה לאחר סיום העבודה;
(10) דרישה לנוכחות נציג הרשות המקומית או מי מטעמה במהלך ביצוע העבודות לצורך פיקוח על התקיימות התנאים כאמור בסעיף קטן זה.

	
	
	
	
	
	
	(ג)	החלטת הגורם המאשר כאמור בסעיף קטן (א) תונחה על פי שיקולים תכנוניים ומהתוכניות החלות לפי חוק התכנון והבנייה ובשים לב להערות בעל המקרקעין ופוטנציאל הפגיעה בתשתית אחרת שעלול לגרום לפגיעה סביבתית חמורה ביותר ובלתי הפיכה, ועל פי אלה בלבד; הגורם המאשר לא ידרוש מהמבקש מסמכים, פרטים וצרופות נוספים, מעבר למפורט בסעיפים 26ג ו־26ד.

	
	
	
	
	
	
	(ד)	לא התקבלה החלטת הגורם המאשר בתוך 5 ימים מתום התקופה שנקבעה בסעיף קטן (א) לקבלת החלטה על ידי הגורם המאשר, יראו את הבקשה לאישור בהליך מהיר כאילו אושרה.



 << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>  

האם זה חמישה ימי עבודה?

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

חמישה ימים. 

 << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>  

ואם יש חג?

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

זה חמישה ימים, עדיין.

 << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >>  

יש לו שלושים ימים ועוד חמישה ימים. לפי הסעיף.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

יש לנו בעצם, אנחנו מבקשים לתקן שני דברים בנוסח שהיה בפני הוועדה. אחד הוא בעצם תיקון של סעיף קטן (ב). יש לנו נוסח חלופי מוצע לסעיף קטן (ב), שבו הוטמעו מספר שינויים, לרבות השינויים שהתבקשו על ידי יושב ראש הוועדה לעניין ערבות להחזרת השטח לקדמותו, ועוד מספר דיוקים, אז אם אפשר שתקריאו אותו, ואחר כך, אם צריך, אפשר יהיה להסביר מה השתנה מהותית. אפשר להקריא את כל הסעיף פשוט.

 << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >>  

בסדר גמור.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

בעצם, במקום סעיף קטן (ב), אנחנו מבקשים שייכנס הנוסח המוצע הבא.

 << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >>  

כן. אז סעיף קטן (ב)(1) –

	
	
	
	
	
	
	(1) הגורם המאשר לא ייקבע בהחלטתו תנאים אלא בעניינים הנוגעים לאופן ביצוע העבודה המבוקשת, או לעניין החזרת השטח לקדמותו, בתחום ביצוע העבודה לאחר סיום העבודה. תנאים כאמור ייקבעו באחד או יותר מנושאים אלה בלבד:
(א)	מילויים וחפירות ;
(ב)	גידור לצרכי בטיחות במהלך ביצוע העבודות;
(ג)	שמירה על עצים, צמחים וחי שבתחום הבקשה;
(ד)	בבקשה שבתומה נכלל קרקע בייעוד שטח ציבורי פתוח, מניעת פגיעה משמעותית בסביבה ; 
(ה)	נקיטת אמצעי בטיחות להגנת הציבור; 
(ו)	מניעת הפרעה לציבור במהלך העבודה ובכלל זה לתנועת כלי רכב והולכי רגל בדרך ציבורית ;
(ז)	תנאים לפינוי פסולת בניין במהלך העבודה או בסיומה ;
(ח)	מניעת פגיעה במתקן תשתית או במתקני הרשות המקומית ;
(ט)	השבת השטח לקדמותו בתחום ביצוע העבודה, לאחר סיום העבודה, ובכלל זה קביעת ערבות סבירה בנסיבות העניין לצורך כך ;
(י)	דרישה לנוכחות נציג הרשות המקומית או מי מטעמה במהלך ביצוע העבודות, לצורך פיקוח על התקיימות התנאים כאמור בסעיף קטן זה.
(2) נוסף על האמור בפסקה (1), לא ייקבע הגורם המאשר תנאי לפיו נדרש תיאום או התייעצות עם בעל מתקן תשתית שאינו הרשות המקומית או את אישורו.



רק להבהיר, לגבי הרישא של הסעיף בנוסח הוצע, בעצם אנחנו רצינו לחדד שניתן לקבוע את התנאים רק בשני נושאים. האחד זה אופן ביצוע העבודות והשני זה החזרת המצב לקדמותו. כשהרשימה שהוספנו מפרטת את סוגי התנאים בעניינים האלה, שכפופה לשני הנושאים האלה. אני רק אסיים להגיד את המהות של השינויים. בפרט (ג) הוספנו גם התייחסות לחי – "שמירה על עצים, צמחים וחי". הוספנו את סעיף (ד) לגבי ייעוד קרקע של שטח ציבורי פתוח, שבו יש אפשרות לקבוע תנאים גם לגבי מניעת פגיעה משמעותית בסביבה. סעיף (ח), שמדבר על מניעת פגיעה במתקן תשתית או מתקן רשות מקומית. וכמובן, כמו שאמרה טל, הנושא של הערבות. וסעיף קטן (2) שהוא בעצם קובע באופן ברור, שהגורם המאשר לא יוכל בעצם לדרוש תיאום עם גוף תשתית.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

גלעד שי, מנכ"ל מרימון ורותם גז טבעי. הערה אחת שלי יש, זה על הנושא של השמירה על עצים, צמחייה וחי, אם הבנו נכון את הקריאה של הנוסח. תראו, הסעיף הזה הוא מאוד מאוד חשוב. זה סעיף מאוד חשוב בתוך התהליך הזה. דיברנו ודנו עליו המון. כי פה בעצם החשש שלנו שאותה רשות מקומית תעלה דרישות, שנקרא לזה, יקשו אם לא יסנדלו, בעצם את האפשרות להקים את התשתית בשטחה. עכשיו, מה זה שמירה על עצים וצמחים? בואו תראו, גם הרשות המקומית, כשהיא מקימה צינור כיבוי אש, או מקימה תשתית, אז ברור שחלק מהשיחים יורדים. אם הייתם מדברים איתי על עצים שיש להם איזה ערך סביבתי מיוחד. חלק מהצמחייה, במקרים האלה, או שמורידים אותה, או שמעתיקים אותה, או שקצת גוזמים אותה. בכל תשתית, כולל שהרשות המקומית עובדת, היא מורידה. אין דרך להשאיר את הצמחייה, כולל כל מיני שיחים, באותו מצב. זה לא סעיף סביר. אני לא מכיר דבר כזה בסעיפים מהסוג הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא. רגע. רגע. בדרך כלל, כשנותנים היתר ויש עצים, שיחים באמת לא נתקלתי אף פעם בשום בקשה להיתר, אבל נותנים הוראות לעניין העצים. מה לעשות איתם.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

עצים וחי – בסדר. צמחים, את זה לא ראיתי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא. באמת אני גם לא ראיתי לגבי שיחים. אם זה פרח מוגן, כן.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

בסדר. פרח מוגן זה בסדר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל, אין שיחים מוגנים. אני לא ראיתי.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

צמחים זה ניסוח לא.

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

אני אשמח להסביר את העניין. נראה לי שיש אי הבנה, וחבל, כי ישבנו על זה אתמול וסיכמנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תסבירי לנו.

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

אני אחזור על ההסבר. לא מדובר כאן על שלב תכנוני, מדובר על אופן ביצוע העבודה. אנחנו, למשל, יכולים להגיד, תשימו יריעה על שיח שלא התכוונתם להוריד, אוקיי? זה לא חלק מהתוכן של העבודה, זה חלק ממהלך העבודה. העבודות עלולות לפגוע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רק לעניין החזרת המצב לקדמותו.

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

לא אותו דבר. במהלך העבודה יש איזה פרח מוגן, אז ישימו עליו יריעה, כדי שלא יפגעו בו. אלה תנאים כדי לשמור על הצומח והחי בזמן העבודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין בעיה, אבל לגבי שיחים, מה הבעיה?

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

אם יש פרח מוגן, פרחים מוגנים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

פרח מוגן אין ויכוח.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

פרח מוגן בסדר.

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

זה הכל. לא מדובר על המצב הסופי או על השלב הסופי בכלל, וכתוב את זה בנוסח במפורש.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

מקובל עלינו עצים בוגרים, פרחים מוגנים, וחי. 

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

אנחנו מבקשים שלא לשנות את הסיכומים.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

לא, סליחה, סליחה. זה לא סוכם. היה על זה ויכוח גדול אוד וזה לא סוכם. אל תגידו דברים שלא היו. אנחנו סובלים מחלק, לא כולם, אבל מאותם ראשי רשויות שלא רוצים גז, הם מוצאים כל דרך לא לעשות את זה.

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

אבל, אתה מפרש את הסעיף הזה לא נכון מבחינה משפטית. זה לא מה שאנחנו מתכוונים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. כתוב במפורש אופן ביצוע העבודה.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

או החזרת השטח לקדמותו.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

ברור, אז הוא יגיד לגבי אופן ביצוע העבודה, אל תורידו צמחים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז נראה לך שמה? מהנדס הרשות ייתן לכם סתם הערות?

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

אנחנו נתקלנו בדברים שעל גבול הזויים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא יודע, לא חושב שכל מהנדס מועצה נתן לכם דברים כאלה.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

יש לי שאלת הבהרה פה לדרור ולחברים. האם יש לו זכות ערר גם על קביעת התנאים?

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

כן. בפירוש כן.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

או רק על החלטת הגורם המאשר.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

בפירוש כן.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

זאת אומרת, זכות הערר - - - 

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

לא זכות ערר, זכות להעברת הבקשה.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

זכות העברת הבקשה היא גם לגבי קביעת תנאים.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

רק לחדד, לא המילה "ערר", רגע, לפרוטוקול. לא "ערר".

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

העברת הבקשה לפי 26ו היא גם על דחייה וגם על קביעת תנאים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב. ההערה הזאת היא לא במקום, נו, עזוב. מה רצית להגיד?

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

עורך דין שגיב חנין, מייצג את פורום חברות החלוקה. יש כאן דבר שהוא בלתי אפשרי. נותנים פה סמכות למהנדס, לגורם המאשר, להתנות את ביצוע העבודות באישור של הוועדה המקומית, באישור של הרשות המקומית, באישור של העירייה. למה אנחנו צריכים את כל הדבר הזה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

נו, ומה רצית? אתה בתוך שטח המועצה. יש לך גנים, יש לך דברים. אתה לא נמצא עכשיו בירח, תעשה מה שאתה רוצה. איזו מן דרישה זו? תגיד לי. מה אתה מבקש? שמה? שהרשות המקומית לא יכולים להגיד לך כלום?

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

אנחנו לא צריכים את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רק בגלל שאתה מחבר גז.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

כבר היום, אנחנו לא יודעים לעבוד, כששולחים אותנו לקבל אישור מהעירייה להיכנס ולעבוד. לא יודעים לעבוד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה רצית? מה אתה רוצה? אני לא מבין. תגיד לי מה אתה חושב, שחברה כלכלית שעושה משהו, והיא חלק מהעירייה, היא לא מבקשת אישורים? מה זה השטויות האלה?

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

העירייה יכולה להתייחס לבקשה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב, לא.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

המהנדס יקבע את התנאים ברמה התכנונית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אמרתי, לא מתחילים דיונים מחדש.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

לא. זה לא הוסכם זה במהות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע. זה שאתה הגעת לי עכשיו.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

לא, אנחנו דיברנו על זה.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

תוך כמה צריכים להגיב, העירייה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא הולכים להתחיל את הכל מאפס. ודאי שלרשות המקומית יש מה להגיד. אנחנו, אבל אנחנו, לאור מה שקרה עד עכשיו, מונעים מהם כל מיני תהליכים שהיו, כל מיני דברים שהיו. אנחנו צמצמנו את זה לדברים מיוחדים. אני חשוב שזה בסדר גמור. אי אפשר לבוא ולהגיד לרשות המקומית לא לזוז בגלל שצריך לחבר חיבור גז.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

אדוני, יש כאן סמכות, אם אדוני רואה את הנוסח.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הסמכות של הרשויות לא צריכה להיפגע, אנחנו צמצמנו אותה לעניינים מסוימים. זה הכל. תמשיכו לקרוא.

 << אורח >> נעם ברימן: << אורח >>  

אדוני יושב הראש, ברשותך. נעם ברימן, גם מחברות החלוקה. אני מבקש להבהיר משהו באופן יותר חד. המטרה של התהליך הזה, שכולם פה מקדמים, היא למצוא תהליך יעיל יותר, ושחברות החלוקה יעבירו תשתיות גם בתחומי הרשויות המקומיות. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שהתהליך הזה הוא לא אטרקטיבי בהשוואה לתהליכים הקיימים, ולהיתקע עם התהליכים הקיימים. אם בתהליכים הקיימים, חלק מהדרישות לא קיימות, ערבות, דברים אחרים, נושא זה שאנחנו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב.

 << אורח >> נעם ברימן: << אורח >>  

או מבחינת לוחות זמנים, אם אנחנו נתקעים באותם לוחות זמנים, יכול להיות שצריך את האישור - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אבל איך אתה יכול? תגיד לי, ברצינות אבל עכשיו. אתה מדבר ברצינות. איך אתה יכול להגיד שאתה באותם לוחות זמנים. חבר'ה, רבותיי, מספיק כבר עם זה.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

אני רוצה רגע - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז אתה רוצה שאני אבטל את החוק?

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

אדוני יושב הראש, לא, אני רוצה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי, אז בואו נבטל את החוק.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

אני רוצה להגיד הערה אחת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אתה מתחיל לשכנע אותי. לא צריך חוק. לא צריך חוק.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

אדוני יושב הראש אני רוצה הערה אחת רק רגע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי, הצעת החלטה – אנחנו מבטלים את החוק. בסדר? לא צריך את החוק. בואו נוריד את זה. אם זה לא עוזר לכם, אז לא צריך. אז מספיק כבר עם זה. די. 

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

אדוני, אני רוצה רק רגע להסביר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אל תסביר לי.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

אדוני, אנחנו ישבנו אתמול יום שלם, יושבים על החוק הזה עד הלילה. בסיכום איתכם, גם השלטון המקומי התפשר. אתם רוצים לפתוח? כולם יפתחו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מספיק כבר.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

אתם פשוט עושים טעות.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

אני רוצה לומר משפט אחרון.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

לא לפתוח, רגע, שנייה, רק בבקשה. לא לפתוח הסכמות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא קשור להסכמות. זה לא קשור להסכמות. אתם עכשיו עושים הכל מהתחלה, שהחוק הזה הולך לטובתם בהרבה מאוד נושאים. ולבוא ולהגיד שמהנדס הרשות וראש הרשות והוועדה של הרשות, הם לא יהיו קיימים בשום דבר, זה לא דבר שהוא מקובל. עם כל הכבוד, אתם לא קניתם את הרשות ואתם צריכים להעביר איזשהו צינור. מספיק כבר עם העניין הזה. תמשיכו לקרוא, בבקשה.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

רגע, אדוני, יש לנו עוד - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא צריך לענות.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

יש לנו עוד הסתייגות לגבי הערבות. אבל, אני רוצה לומר - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז כשנגיע לערבות.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

הערבות עכשיו.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא, הגענו. הגענו לערבות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי, מה אתה רוצה לגבי הערבות?

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

ערבות סבירה בנסיבות העניין, זה פתוח מידי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אמרנו ערבות סבירה. מה אתה רוצה?

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

לסכם סכום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא. אי אפשר לסכם כי זה תלוי בעבודה, תלוי במצב. אי אפשר מראש לסכם.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

גם קבלן שמגיש בקשה להיתר, מגיש ערבות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא, זה משהו אחר. זה בערבות מכרז.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

לא, לא. לא מכרז, גם בבנייה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בדרך כלל, הוועדה המקומית, לא, לוועדה המקומית יש סמכות לקבוע ערבויות.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

לעשות משהו קבוע, תגדיר את זה, דוד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אי אפשר לקבוע סכום.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

אולי אפשר להגיד כפי שהיא דורשת מגורמים אחרים בשטחה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא. רבותיי, יש לכם זכות ללכת, אם הם הביאו לכם תנאי לא סביר, יש לכם זכות - - -

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

בסדר, נכון, אז אנחנו ננסה להימנע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תראה, הרשות, אי אפשר לקבוע מראש. עכשיו, סתם דוגמא, אתם עוברים באיזו גינה, אני לא יודע, אולי בגינה הזאת יש עבודות שצריך לעשות. היא לא יכולה לבוא ולהגיד לכם, הערבות נקבעת על סמך זה שבמקום הכביש אתה תעשה לי אבנים משולבות, במקום הכביש. לא. מה שהיה הוא שיהיה. אתם מצלמים את הכל, יש הערכות. בסופו של עניין, ראשי ערים לא מטומטמים. הם ייתנו לכם מה שצריך. אני לא חושב שמישהו, זה לא ראש עיר גם, זה מהנדס עיר קובע את זה. זה הכל. אתם כל הזמן בלח. מאשדוד. מה? טוב. חבר'ה, אתם רוצים שאני ב-13:00 אסיים? ואם אנחנו לא נסיים, אנחנו נקבע לאחר כך. אז מה יצא מזה? בואו נגמור את זה. אל תעירו סתם הערות, שעכשיו אנחנו שומטים את הקרקע מעל כל העניין. 

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

יש לנו עוד, בעצם, תיקון קטן לעניין סעיף קטן (ג). 26ה(ג). בעצם אנחנו, את רוצה להסביר? כן.

 << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >>  

אוקיי, בסעיף קטן (ג), אנחנו מציעים למחוק את המילים "ביותר" ו"בלתי הפיכה". בעצם פוטנציאל פגיעה בתשתית שעלול לגרום לפגיעה סביבתית חמורה ולהוריד את ההמשך של פגיעה סביבתית חמורה ביותר ובלתי הפיכה. בעצם, חלק מההסכמות שהגענו אליהן, ולאור העובדה שחידדנו את הנושא הסביבתי בתנאים שבסעיף קטן (ב).

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

אז אפשר בעצם להמשיך.

 << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >>  

אני אמשיך. 

	
	
	 דיון בבקשה ברשות הרישוי או בוועדה
	26ו.
	(א)	החליט הגורם המאשר לדחות את הבקשה או לאשר את הבקשה בתנאים, רשאי המבקש להעביר את הבקשה לאישור רשות הרישוי, ולעניין זה הרכבה לא יכלול את מהנדס הוועדה, או לאישור הוועדה, כמשמעותה בסעיף 25א(א) (להלן – הוועדה), אם הגורם המאשר הוא מתכנן המחוז.

	
	
	
	
	
	
	(ב)	המבקש יעביר את הבקשה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו החלטת הגורם המאשר; על המבקש לפרט את הנימוקים להעברת הבקשה, ולצרף אליה את כלל המסמכים שהוגשו בעניינה לגורם המאשר, ובכלל זאת המסמכים לפי סעיפים 26ג ו26ד, וכן את החלטת הגורם המאשר. 

	
	
	
	
	
	
	(ג)	העביר המבקש את הבקשה בהתאם לסעיף קטן (א), ימסור על כך הודעה לגורם המאשר באופן דיגיטלי, בצירוף הנימוקים להעברתה, והגורם המאשר יהיה רשאי להעביר את עמדתו, באופן דיגיטלי, בתוך 7 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה.

	
	
	
	
	
	
	(ד)	רשות הרישוי או הוועדה, לפי העניין, יחליטו אם לאשר את הבקשה, לאשרה בתנאים כאמור בסעיף 26ה, או לדחותה בתוך 30 ימים מיום שהועברה עמדת הגורם המאשר כאמור בסעיף קטן (ג), או בתוך 30 ימים מיום שחלף המועד להעברת עמדתו כאמור, לפי המוקדם; רשות הרישוי או הוועדה, לפי העניין, יישלחו את ההחלטה למבקש, לגורם המאשר, לרשות הגז הטבעי ולוועדה המקומית שתחום הבקשה נמצא בתחומה.

	
	
	
	
	
	
	(ה)	לעניין החלטה בבקשה לפי סעיף זה, סמכויות הגורם המאשר יהיו נתונות לרשות הרישוי או לוועדה, לפי העניין, ויחולו על ההחלטה הוראות סעיף 26ה(ב) ו-(ג).

	
	
	
	
	
	
	(ו)	מנהל הרשות או עובד הרשות שמינה לעניין זה, יוזמן לדיון בבקשה לפי סעיף זה, ויהיה רשאי להביע את עמדת הרשות בנוגע לבקשה.


	
	תוקף האישור לפי סעיף 26ה
	26ו1.
	(א)	תוקפו של אישור בהליך מהיר הוא שלוש שנים מיום שניתן.

	
	
	
	
	
	(ב) לא הוחל בעבודה בתוך שנה מיום מתן האישור – בטל האישור, אך רשאי הגורם המאשר, לפי שיקול דעתו, ולפי בקשת המבקש, לחדשו.

	
	אישור או תיאום עם הרשות המקומית לשם קיום תנאי באישור 
	26ו2.
	קבע הגורם המאשר בהחלטתו תנאי ולפיו נדרש אישור או תיאום עם הרשות המקומית או מי מטעמה, תאגיד עירוני או תאגיד מים וביוב (בסעיף זה – הרשות המקומית), יחולו הוראות אלה:
(א)	פנה המבקש לרשות המקומית, תשיב הרשות המקומית לפניית המבקש בתוך 30 ימים ממועד שהתקבלה פניית המבקש;
(ב)	השיבה הרשות המקומית כי נדרשות השלמות מצד המבקש, תשיב הרשות המקומית למבקש בתוך 15 ימים מיום שהוגשו לה ההשלמות שנדרשו. 
(ג)	לא השיבה הרשות המקומית למבקש בהתאם למועד לפי סעיף קטן (א) או (ב), יראו כאילו קוים התנאי שנקבע בהחלטת הגורם המאשר.


עכשיו, רק לגבי זה, יש לנו עוד תיקון מוצע לסעיף הזה. ברישא, שמתייחסת לתנאי שיכול להידרש לתיאום עם הרשות המקומית או מי מטעמה, תאגיד עירוני או תאגיד מים וביוב, אנחנו מבקשים להוריד את המילים "תאגיד מים וביוב", ולשנות את הנוסח בהתאם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

באיזה סעיף?

 << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >>  

26ו2.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה הסעיף שאני ביקשתי?

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

26ו2, להוריד את המילים "תאגיד מים וביוב".

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הפוך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

על מה את מדברת? 

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

מאחר שאנחנו לא מאפשרים בסעיף הקודם של קבלת ההחלטה וקביעת התנאים, אנחנו לא מאפשרים לקבוע צורך באישור תיאום או היוועצות עם גורם שהוא לא הרשות המקומית. ולכן, גם כאן, זה סעיף שמדבר על הפרוצדורה של הרשות המקומית להתעסק עם אותם אישורים שנקבעו. ולכן, תאגיד המים הוא לא הרשות המקומית. תאגיד המים הוא תאגיד המים. אז מאחר שהוא בעל מתקן תשתית בפני עצמו, ואי אפשר לקבוע תנאי שצריך תיאום או היוועצות איתו לשלב הביצוע, אז לא צריך גם לכלול אותו כאן, בסעיף שמדבר על הפרוצדורה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

בעצם יש פה שני הסדרים משלימים, תקן אותי אם אני טועה. אחד נוגע בעצם לבעלי מתקני תשתיות שאמרנו, שהתיאומים נעשים איתם בשני שלבים. בשלב המקדמי לבקשה ולאחר הבקשה יש לו אפשרות להגיש הערות. ולכן, הוספנו את הסעיף שלפיו לאחר השלב הזה, אי אפשר לדרוש בצעם ממנו כתנאי לאישור הבקשה עוד תיאומים נוספים. ולכן, אנחנו מורידים אותו מפה, כי זה הסעיף שמסדיר את כל הנושא של איך יתבצעו התיאומים הנוספים, אם נדרשו, שכמובן, כפי שאמרתי, לא נכללים כאן אם לא ניתן לבקש מהם תיאומים נוספים.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

נכון, אני רק אומר שאין מניעה שחלק מהדברים שהמהנדס יכול לקבוע תנאים בהחלטה, הוא כן יכול לקבוע תנאים לעניין מניעת פגיעה בתשתית. כלומר, מה שתאגיד המים רצה להגיד, המהנדס יכול להכניס בהחלטה כתנאים, אבל הוא לא יכול לשלוח אותו לעוד פעם עוד אישור עם גופים אחרים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

כבוד יושב הראש, אנחנו מתאמים, אין בעיה. עושים הכל, מעבירים תוכניות מתוקנות, נפגשים עם מי שצריך, מעבירים את ההעברות. אבל, זה לא נגמר. והפרוצדורה הזו, הפינג-פונג מול הרשות המקומית, גם פה, אין לו סיום. בסופו של דבר, אחרי שאנחנו סיימנו את התיאום ההנדסי - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תגידי את זה.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

בעצם, ההליך שאתה מתאר, ויתקנו אותי הגורמים המקצועיים אם אני טועה – קיים גם היום. שבעצם נדרשים כל מיני תנאים, ואחר כך נדרשים תיאומים נוספים, ואז יש לכם הליכים של פינג-פונג עם כל מיני גורמים, לרבות הרשויות המקומיות. הסעיף הזה לא מבטל את הצורך בתהליכים עם הרשויות המקומיות, אבל הוא בא לסייע לכם בצורה הזאת, שהוא בעצם תוחם את הזמנים. זה אומר שאם פניתם, ורשות צריכה להגיב בזמן קצוב, ואם היא לא מגיבה, גם יש לכם איזושהי ברירת מחדל, שלפיה אתם יכולים להתקדם, ואתם לא צריכים לחכות לאישור שלהם.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

אבל טל, זה לא מסייע לתהליך. כלומר, הפינג-פונג נמשך ונמשך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה אתה רוצה? לא לפנות לרשות? אתה רוצה להיכנס לקרקע וזהו?

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

אני רוצה להכניס את אדוני רגע - - -

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

זה קוצב אותו בזמן וזה מה שאמרתי.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

להליך עצמו. אבל, המועדים לא מסיימים את ההליך. בסופו של דבר, הם אומרים, אתה תחכה, אתה תחכה שאנחנו נאשר לך שאתה סיימת לתאם. אתה תשב ואתה תחכה שאנחנו נאשר לך. אבל, אני כבר גמרתי את התיאום ההנדסי, אין לי מה להוסיף יותר, אבל אני צריך לשבת ולחכות. אני והקבלן שלי יושיבם ומחכים לנייר.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

איזה שטויות.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

זה לא שטויות, זה החיים. יושבים ומחכים לנייר.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

אני שוב אומר, אי אפשר להגיע להסכמות ואחרי זה לפתוח אותן בדיון. זה לא בסדר.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

זה לא מוסכם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

חבר'ה, מה אני יכול לעשות? יש בירוקרטיה במדינה, ואני לא יכול לבטל אותה בחוק.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

לא, מה זאת אומרת.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

אני הייתי רוצה להציע.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

אבל, זה מסיים את העניין.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

לא, זה רק נותן מועדים.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

לא, אבל זה אומר, אם עכשיו אתה, הוא נתן לך "ריג'קטים", תיקנת והגשת.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

כן.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

לא החזיר לך תשובה תוך 15 יום, הסתיים.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

החזיר תשובה.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

שמה?

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

החזיר תשובה. אנחנו בודקים, נחזור אליך.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

לא, הוא יכול לאשר או לא לאשר.

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

יש כאן מנגנון אישור שבשתיקה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה אתה רוצה? לא הבנתי. אתה רוצה לקבוע את הכללים?

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

לא, אני רוצה להציע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הבנתי, שהרשות תחתום - - -

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

אדוני, אני רוצה שיהיה לי כלי עבודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני לא מבין מה אתם רוצים.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

מה ההצעה הקונקרטית?

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

אני רוצה פה כלי עבודה. שאני סיימתי - - -

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

ההצעה הקונקרטית, לא הבעיה. מה ההצעה הקונקרטית?

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

כשאני מסיים את התיאום ההנדסי, ואני יודע מתי אני מסיים את התיאום ההנדסי, אני יכול להתקדם, אלא אם כן אמרו לי אחרת. אלא אם כן לא עצרו אותי. אני יודע מתי אני מסיים. האחריות היא שלי. אני לא אעשה משהו מבלי שתיאמתי עד הסוף. אני לא אעשה משהו.

 << אורח >> ענת הדני: << אורח >>  

רגע, אתה לא סומך על המהנדס, אבל עליך צריך לסמוך. מה זאת אומרת?

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

אני לא סומך על המהנדס של הרשות המקומית - - -

 << אורח >> ענת הדני: << אורח >>  

אבל עליך צריך לסמוך שאתה עשית את מה שצריך.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

אני לא סומך על הפוליטיקה.

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

יש כאן מנגנון של אישור שבשתיקה. שנייה, יש כאן מנגנון ייחודי של אישור שבשתיקה. קיבלתם מנגנון ייחודי. מה עוד רוצים? זה אישור שבשתיקה. אתה מתקדם ואתה יכול לעבוד. לא עונים? אתם מתקדם ועובד. אם אנחנו לא ענינו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב, רבותיי, תקשיב טוב למה שאני אומר לך. אתה פתאום באת, ואני כועס על החלוקה. ישבתם איתם על הכל, באתם עם עורך דין כדי שמה? שיתחיל את הכל מאפס? אתה לא קנית את הרשויות המקומיות. הסברתי לך. יש תמיד בירוקרטיה כזאת. גם להם יש זכות החלטה על מה שקורה בתחום העיר. ומספיק עם זה. זה הכל. מה העניין הזה? לא הבנתי. אתה לא מבין את הזה. מה אתה רוצה? אתה, בגלל שאתה צריך להכניס צינור גז, קנית את הרשות? קנית את מהנדס העיר? את ראש הרשו? בחייך, מספיק עם זה. איזה מן בקשות אלה, אני לא מבין את זה. יש גבול גם לבקשות, בחייכם. ברור, תעשו לכם פה , תחמו לכם את הזמן, אם המהנדס בא עם משהו לא נכון, תגידו ערר על זה. מה אתם רוצים? 

מה קורה שבאים, סתם בן אדם שבונה בית, והוועדה לא זה, הוא מגיש ערר. זה תהליך קיים. אתם לא יכולים להתחמק מהתהליך הזה. מה אתם רוצים? אני לא מבין את זה. מה? מה העניין הזה? עכשיו, בגלל שהולכים, יש בעיות בחיבורי הגז, אז באו ועשו חוק אחר כדי להקל עליכם, נכון, יכולות להיות עוד בעיות, אני לא אומר שלא. אולי בעוד שנה נשב לתיקון החוק על הבעיות החדשות. אבל, אתה לא יכול לבקש עכשיו שהרשות תיעלם מהמפה רק בגלל שאתה צריך לחבר איזה חיבור גז או להעביר צינור. מה? אתה היחיד שמעביר צינור במדינה הזאת? מה אתם רוצים? אני לא מבין את זה. לבוא ולהגיד, אני לא מאמין לרשות, הם יתנו לי סתם תשובות. אבל, זה חל על כל משרדי הממשלה. מה? אזרח פונה, יכולים לענות לו "בקשתך בטיפול", אז נכון, נענתה, אז יש תשובה. ברור שיש גם דברים כאלה. מה אתם רוצים? אני לא מבין.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

אפשר להמשיך להקריא?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא נספיק. 

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

נספיק. נספיק. אנחנו ממשיכים להקריא.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

בבקשה.

 << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >>  

	
	
	מפת עדות
	26ז. 
	עם סיום ביצוע העבודות לפי הבקשה לאישור בהליך מהיר, יגיש בעל רישיון החלוקה מפת עדות כפי שנקבע לפי סעיף 261(ד)(4) לחוק התכנון והבנייה לכל אלה: 

	
	
	
	
	
	
	
	(1)	למהנדס הוועדה, ובוועדה מקומית לפי סעיף 19 לחוק התכנון והבנייה, גם למהנדס הרשות המקומית שבתחומה הוקם מיתקן הגז;

	
	
	
	
	
	
	
	(2)	לרשות הארצית לכבאות והצלה;

	
	
	
	
	
	
	
	(3)	לרשות הגז הטבעי. 

	
	
	
	
	
	
	(ב)	על גבי מפת העדות יסומנו המגבלות שיחולו בשל מיקומו של מיתקן הגז כפי שבוצע.

	
	
	אופן הגשת בקשה והעברתה, ואופן מסירת הודעה או החלטה 
	26ז1.
	(א)	בקשה תוגש בכתב, באופן דיגיטלי, והעברת בקשה לפי הוראות סעיף 26ו תיעשה באופן דיגיטלי; הודעה או החלטה של גורם מאשר או גורם שהחליט בבקשה בהתאם להוראות סעיף 26ו יימסרו באופן דיגיטלי.

	
	
	
	
	
	
	(ב)	מנהל מינהל התכנון, בהסכמת מנהל רשות הגז הטבעי, רשאי, אם ראה צורך בכך, לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון הודעה בדבר האופן הדיגיטלי שבו יש להגיש בקשה, להעביר בקשה לפי הוראות סעיף 26ו או למסור הודעה והחלטה כאמור בסעיף קטן (א); פורסמו הנחיות בהתאם להוראות סעיף קטן זה, יוגשו או יימסרו המסמכים כאמור בהתאם להנחיות שפורסמו.

	
	
	טפסים
	26ח.
	מנהל מינהל התכנון, בהסכמת מנהל רשות הגז הטבעי, רשאי, אם ראה בכך צורך, לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון טפסים לעניין יישום סעיפים 26ב עד 26ח, הכוללים את פרטי המידע לפי סעיפים 26ב1, 26ג ו־26ד, ופרטים אלה בלבד; פורסמו טפסים בהתאם להוראות סעיף קטן זה, יוגשו המסמכים כאמור בהתאם לטפסים שפורסמו.";

	
	
	(2א)	בסעיף 28 לחוק משק הגז הטבעי, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: 

	
	
	"(ד1)	נפגעו על ידי אישור בקשה בהליך מהיר לפי סעיפים 26א עד 26ח, מקרקעין שמיתקן הגז נמצא בהם או מקרקעין הגובלים עמם, יחולו הוראות סעיף קטן (ב), בשינוי זה: במקום "יום תחילתה של התכנית" יבוא "יום אישור הבקשה בידי הגורם המאשר".";

	
	
	(3)	בסעיף 38, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

	
	
	
	"(ב1)	בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), המועצה רשאית לקבוע אמות מידה או הוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל משווק לצרכן ביתי לתת לצרכן, לרבות לגבי העניינים האלה:

	
	
	
	(1)	דרכי התקשרות עם הצרכן;

	
	
	
	(2)	האופן והתדירות של משלוח החשבונות;

	
	
	
	(3)	אופן גביית התשלומים בעבור העוסק בשיווק גז טבעי ובעבור בעלי רישיונות הולכה וחלוקה, לרבות גבייה בשיעורים וסדרי הגבייה והתשלום;

	
	
	
	(4)	שיעורי הריבית או הפרשי ההצמדה והריבית שישולמו על איחור בתשלומים;

	
	
	
	(5)	המקרים והתנאים שבהם רשאי העוסק בשיווק גז טבעי להפסיק או לצמצם את אספקת הגז לצרכן;

	
	
	
	(6)	אופן ותדירות מתן האפשרות לצרכן לעבור ממשווק למשווק;

	
	
	
	(7)	דרכי טיפול בפניות ובתלונות הצרכן לרבות כללים בדבר תיעוד ודיווח.

	
	
	
	(ב2) נוסף על האמור בסעיף 66, אמות מידה או הוראות שייקבעו בהתאם להוראות סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.

	
	
	
	(ב3)	לעניין סעיף קטן (ב1), "משווק לצרכן ביתי" – עוסק בשיווק, אף אם לא נקבעה לגביו חובת רישיון לפי סעיף 5, המשווק גז טבעי לאחד מהצרכנים האלה: 

	
	
	
	
	(1) צרכן הרוכש גז לשימוש ביתי;

	
	
	
	
	(2) צרכן הנמצא בשכונת מגורים שהצריכה המרבית במיתקני הגז המשמשים אותו אינה עולה על 16 מטרים מעוקבים של גז טבעי לשעה."

	
	
	(3א)	בסעיף 40 לחוק משק הגז הטבעי, אחרי "בעל רישיון" יבוא "או משווק לצרכן ביתי כהגדרתו בסעיף 38(ב3)". 

	
	
	(4)	בסעיף 49 לחוק משק הגז הטבעי, ברישה, במקום "בתכנית עבודה, או" יבוא "בתוכנית עבודה", אחרי "לפי סעיף 26" יבוא "או אושר מיקומו של מיתקן גז בהליך מהיר לפי סעיף 26ב" ובמקום "למקרקעין שבתחום התוכנית או המפרט" יבוא "למקרקעין שבתחום התוכנית, המפרט או תחום הבקשה";

	
	
	(4א)	אחרי סעיף 50 יבוא: 

	
	
	הודעה לבעל מיתקן תשתית
	50א.
	מבלי לגרוע מהוראות סעיף 50, לא ייכנס בעל רישיון למקרקעין בהם קיים מיתקן תשתית כהגדרתו בסעיף 26א בכוונה לעשות שימוש בסמכויות לפי סעיף 49, אלא לאחר שמסר לבעל מיתקן התשתית הודעה על הכוונה לעשות כן, ועל העיתוי המתוכנן לכך, וחלפו 15 ימים מיום מסירת ההודעה;

	
	
	
	
	(ב)	נציג מטעם בעל מיתקן התשתית כאמור בסעיף קטן (א) רשאי להיות נוכח במהלך ביצוע פעולות לפי סעיף 49. 

	
	
	
	
	(ג)	ביצוע פעולות לפי סעיף 49 לא יותנה באישור או הרשאה של בעל מיתקן תשתית כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם נקבע כאמור בתכנית שאושרה לפי חוק התכנון והבניה שהיא תכנית מפורטת או תכנית הכוללת הוראות של תכנית מפורטת, בתכנית עבודה, באישור רשות הרישוי לפי סעיף 26, בהחלטה לאישור בקשה בהליך מהיר לפי סעיף 26ה או מכוח סמכות מפורשת הנתונה לו לפי חיקוק. 



 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

פה יש לי איזה חידוד נוסח רק שאנחנו נרצה להתייחס אליו.

 << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >>  

כן.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

במקום "ומכוח סמכות מפורשת הנתונה לו לפי חיקוק" אנחנו רוצים להעביר את הנוסח ולכתוב "ומכוח סמכות מפורשת הנתונה לבעל מתקן תשתית לפי חיקוק". 

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

גם לנו יש הערה פה, אז מתי שיתאפשר, אני אשמח.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, כן. תגיד.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

אפשר להגיד? לפני נושא החיקוק - - -

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

אז תמשיכו להקריא, בבקשה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תקריאו רגע. תחזרו אחרי זה, אין בעיה. תמשיכי.

 << אורח >> נטע נוסבאום: << אורח >>  

	
	
	(5)	בסעיף 77(א) לחוק משק הגז הטבעי, ברישה, אחרי "בעל רישיון" יבוא "או משווק לצרכן ביתי";

	
	
	
	(1)	בסעיף קטן (א), ברישה, אחרי "בעל רישיון" יבוא "או משווק לצרכן ביתי", בפסקה (10) במקום "סעיף 38" יבוא "סעיף 38(א) ו-(ב)" ואחרי פסקה (17) יבוא:

	
	
	
	"(18) פעל בניגוד לאמות המידה או להוראות שקבעה המועצה, בעניינים המנויים בסעיף 38(ב1).";

	
	
	
	(3)	בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא "ו"משווק לצרכן ביתי" – כהגדרתו בסעיף 38(ב3)";

	
	
	(6)	בסעיף 105 לחוק משק הגז הטבעי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

	 
	
	
	"(ב)	 השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי, בצו, לשנות את התוספות הראשונה והשנייה, ואולם שינוי התקן כאמור בפרט 2(ב) לתוספת הראשונה אינו טעון הסכמת שר הפנים.";

	
	
	(7)	אחרי סעיף 106 לחוק משק הגז הטבעי יבוא:

	
	
	"תוספת ראשונה

	
	
	(סעיף 26ג(א))

	
	
	מידע ומסמכים שיש לכלול בבקשה לאישור בהליך מהיר 

	
	
	(1)	תשריט בקנה מידה של 1:500, שייערך על גבי מפת מדידה שנערכה ונחתמה בידי מודד בעל רישיון לפי פקודת המדידות‏[footnoteRef:2], והמעודכנת לשנה שלפני מועד הגשת הבקשה, שבו סומנו על גבי המפה כל אלה, באופן שמאפשר קריאה של כל אחד מהם בנפרד או יחד עם האחרים: [2:  חוקי א"י, כרך ב', עמ' 1308.] 


	
	
	
	1. רצועת השטח המיועדת להנחת צינור גז תת־קרקעי שהוא חלק מרשת החלוקה, המתווה של הרצועה ורוחבה, ופירוט המגבלות שיחולו עליה;

	
	
	
	1. מיקום מיתקני נקודת המעבר;

	
	
	
	1. ייעודי הקרקע והגבלות הנוגעות לשימושי הקרקע, בהתאם לכל התוכניות המאושרות לפי חוק התכנון והבנייה החלות בתחום הבקשה;

	
	
	
	1. כל מיתקני התשתית וכל מיתקני הגז הנמצאים בתחום הבקשה, לרבות מיתקנים כאמור שטרם הוקמו אך אושרו בתוכנית לפי חוק התכנון והבנייה, והמגבלות החלות בשלהם;

	
	
	
	1. שטח לעבודות זמניות הנלוות לעבודות הקמת מיתקן הגז לפי הבקשה לאישור בהליך מהיר, אם המגיש מבקש לכלול באישור הוראות לעניין שטח כאמור, לרבות שטח לעירום עפר, שטח אחסנה ודרך גישה זמנית אליו;

	
	
	
	1. אזור נטול מקורות הצתה סביב מיתקנים הכוללים נישוב, אם נדרש; לעניין זה, "מקורות הצתה" ו"נישוב" – כהגדרתם בתקנות לפי סעיף 25(טו);

	
	
	(2)	נספח בינוי ותיאום תשתיות, חתום בידי מתכנן מיתקן הגז, אשר יתייחס, בין השאר, לנושאים אלה:

	
	
	
	1. תנוחה של מיתקן הגז המתוכנן על גבי מפת המדידה כאמור בפרט 1 לתוספת, לרבות סימון מיקום מיתקני תשתית קיימים ומתוכננים;

	
	
	
	1. פירוט התכנון המוצע של מיתקן הגז, לרבות הלחצים המתוכננים, עומק ההטמנה וחציות עיליות ותת־קרקעיות של מיתקני תשתית אחרים, והכול בהתייחס גם לתיאור פני שטח, למיתקני תשתית שכנים ומיתקני גז שכנים, תת־קרקעיים ועיליים, למבנים, וכן לקווי בניין בהתאם לתקן ישראלי ת"י 5664, חלק 3‏[footnoteRef:3]; [3:  י"פ התשס"ח, עמ' 2360.] 


	
	
	
	1. פרטי תכנון נקודתיים נדרשים, ובכלל זה פרטי החציה והשילוט;

	
	
	
	1. שטח לעבודות זמניות, אם נדרש, כאמור בפרט 1(ה) לתוספת;

	
	
	(3)	מפרט שאושר לפי סעיף 24, למיתקן הגז שלגביו מבוקש האישור בהליך מהיר;

	
	
	(4)	המידע או ההתייחסות שהעבירו בעלי מיתקני תשתית, בהתאם לסעיף 26ב1, אם הועברו, או העתק הפנייה לבעל מיתקן התשתית, אם לא קיבל בעל רישיון החלוקה מידע או התייחסות כאמור. 

	
	
	תוספת שנייה

	
	
	(סעיפים 26ב1 ו-26ד(ב))

	
	
	הודעות לבעל מיתקן תשתית ולבעל מקרקעין במסגרת הליך מהיר

	
	(1)
	בפנייה לבעל מיתקן תשתית לפי הוראות סעיף 26ב1, יציין בעל רישיון החלוקה כי באפשרות בעל תשתית למסור לו את המידע בדבר מיתקן תשתית שבתחום הבקשה ואת התייחסותו לבקשה בתוך 15 ימים מיום שנמסרה לו הפנייה; בעל רישיון חלוקה יצרף לפנייתו כאמור תשריט בהתאם להוראות פרט (1)(א) לתוספת הראשונה ובנוסף, את תיאור המיתקן המבוקש, ובכלל זה מאפייני הצינור ולחץ הצינור המבוקש.

	
	(2)
	(א)	בהודעה לבעל מיתקן תשתית לפי הוראות סעיף 26ד(ב), יציין המבקש כי באפשרות בעל מיתקן תשתית או בעל המקרקעין להגיש את הערותיו לבקשה למהנדס הוועדה או למתכנן המחוז שאליו הוגשה הבקשה, לפי העניין, עם העתק למבקש, בתוך 15 ימים מהיום שנמסרה לו ההודעה, ובנוסף, כי יראו בעל מיתקן תשתית או בעל מקרקעין שלא הגישו הערות כאמור כאילו הסכימו לבקשה, בהתאם להוראות סעיף 26ד(ג); המבקש יצרף להודעתו כאמור את הבקשה, ובכלל זאת את מסמכי הבקשה המנויים בפרטים (1) ו-(2) לתוספת הראשונה.

	
	
	(ב)(1)	הודעה לבעל מקרקעין לפי סעיף 26ד(ב) תימסר או תישלח לבעל המקרקעין לפי מענו הידוע, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, או אל כתובת דואר אלקטרוני שמסר לו בעל המקרקעין לצורך משלוח הודעה לפי סעיף קטן זה; המבקש יצרף לבקשה את אישור המסירה כאמור או ראיה אחרת המעידה על קיום הוראת סעיף קטן זה; 
(2)	לא ידוע למבקש מענו של בעל המקרקעין כאמור ולא הצליח להשיגו במאמץ סביר –

	
	
	
	1. יצהיר, בתצהיר חתום ומאומת, כי מענו של בעל המקרקעין אינו ידוע לו וכי עשה מאמץ סביר להשיגו;

	
	
	
	1. יפרסם הודעה על גבי שלט במקום בולט בסמיכות לחלקת בעל המקרקעין וכן באתר האינטרנט של המבקש; בהודעה כאמור יפורטו עיקרי הבקשה לאישור בהליך מהיר, תחום הבקשה, דרכי העיון בבקשה ובכללן אפשרות קבלת הבקשה באופן דיגיטלי, וכן האפשרות של בעל המקרקעין בתחום הבקשה לשלוח את הערותיו לבקשה למהנדס הוועדה או למתכנן המחוז, שאליו הוגשה הבקשה, לפי העניין, עם העתק למבקש, בתוך 21 ימים ממועד הפרסום.

	
	
	
	1. פרסם המבקש פרסום כאמור בפרט משנה (ב), יעביר למהנדס הוועדה או למתכנן המחוז שאליו הוגשה הבקשה, אסמכתא לפרסום וכן את התצהיר כאמור בפרט משנה (א).".



עכשיו, יש לנו פה תיקונים. 

	תיקון חוק התכנון והבניה 
	17א. 
	בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 –

	
	
	(1)	בסעיף 12ז(3), במקום "לפי סעיפים 28(ב), (ג) ו-(ד)" יבוא "לפי סעיפים 28(ב), (ג), (ד) ו-(ד1)";

	
	
	(2)	בסעיף 261(ד)(2), במקום "או תכנית עבודה שאושרה לפי סעיפים 25 או 25א לחוק משק הגז הטבעי" יבוא "תכנית עבודה שאושרה לפי סעיפים 25 או 25א לחוק משק הגז הטבעי או בקשה שאושרה בהליך מהיר לפי סעיפים 26ב עד 26ח לחוק משק הגז הטבעי.

	הוראת שעה – תיקון חוק תאגידי מים וביוב
	17א1.
	החל מיום תחילתו של חוק זה ועד יום ז' בסיוון התשפ"ח (1 ביוני 2028) יקראו את סעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, כך שבהגדרה "פעילות נוספת", בסופה יבוא:

	
	
	"(7) ביצוע עבודות להקמת תשתית גז טבעי עבור בעל רישיון לחלוקת גז טבעי, לפי חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002."

	תחילה לעניין תיקון חוק משק הגז הטבעי 
	17ב. 
	תחילתם של סעיפים 26א עד 26ח לחוק משק הגז הטבעי, כנוסחם בסעיף 17 לחוק זה, ביום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023).



<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>  

אוקיי, תודה רבה. עכשיו נשמע הערות. בבקשה.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

תודה, אדוני. שתי הערות. לגבי תיקון ל-50א סעיף קטן (ג). לאחר שכבר עברנו את הרשות המקומית, ותיאמנו וקיבלנו אישור וכו' וכו, כשאנחנו מגיעים לשלב של ביצוע עבודות, אז לפחות שם שנוכל לעבוד מבלי לתאם מחדש ולחכות לאישורים נוספים. ולכן, הבקשה שלנו, אדוני, היא לאחר התיבה "בעל מיתקן תשתית כאמור בסעיף קטן (א)", להוסיף או רשות מקומית. כלומר, לצרף גם את הרשות המקומית יחד עם בעל מתקן תשתית.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>  

זה סעיף שפה נמצא?

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

כן, אדוני. סעיף קטן (ג). 50א(ג).

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

כלומר, כמו שלא צריך לתאם עוד פעם עם בעל מתקן תשתית, גם מול הרשות המקומית, שעברנו מולה את כל התהליך, גם מולה לא צריך לתאם אישור.

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

הרשות המקומית היא בעלת הקרקע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

איפה אנחנו? סיימנו? לא, רגע, רגע, שנייה רגע. מה קורה על חברות כלכליות, אמרתי לכם, זה שכתוב בחוק, אמרתם שהם יכולים להגיש בקשות, זה לא אומר כלום, כי זה משרד הפנים לא יגיד להם, זה לא בתחום העיסוקים שלכם. לפי התקנון או אני לא יודע מה. צריך שזה יהיה כתוב גם כן. שגם חברות, חוץ מתאגידי מים, גם חברות כלכליות עירוניות, יוכלו לבצע דברים כאלה. 

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

יש מישהו מהרשויות המקומיות שיכול להסביר למה זה כן נכלל בפקודה?

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

לומדים את זה. שנייה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אלא אם כן מרכז השלטון המקומי מסכים, כי זה ביקש ממני ביבס.

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

אנחנו שנייה בודקים את ההצעה החדשה לגמרי.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

לא, אני, למיטב הבנתי, ואני רק אענה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אתם לא משרד הפנים. עם כל הכבוד. זה לא עוזר "למיטב הבנתי".

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

מה שאני אומר זה שהנושא הזה עלה בדיונים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יבוא הממונה על המחוז, מנכ"ל משרד הפנים, אני לא יודע מה, היועץ המשפטי של משרד הפנים ויגיד לכם שזה לא לפי התקנון. התקנון אומר שאתם צריכים לעבוד בתחום הרשות המקומית בעניינים שקשורים ללא יודע מה, לדברים שכתובים בתקנון.

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

אדוני שואל על החברות הכלכליות או - - -

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

על חברות כלכליות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא תאגידי מים. חברות כלכליות.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

נראה לי שיש פה איזו אי הבנה. רגע, בואו נעשה סדר, שנייה.

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

בעניין החברות הכלכליות - - -

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

מה שיושב הראש שואל זה האם צריך לעשות תיקון מפורש שיגיד שגם החברות הכלכליות יכולות. אז פה דנו.

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

אז להבנתנו, אין צורך בתיקון מפורש לעניין זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר.

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

ובפקודת העיריות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אם אתם, המרכז לשלטון האזורי מסכים, אז לי גם אין בעיה.

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

זו עמדתנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כי יושב הראש שלכם ביקש ממני את זה. אבל, אם יש פתרון חוקי, אז אני לא צריך להכניס את זה.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

בעצם, המצב, מאיה, מה שאתם אומרים זה שהמצב החוקי הקיים מאפשר את הפעילות של החברות הכלכליות בהקמת רשת חלוקה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן. עכשיו סיימנו - - -

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

אין מניעה חוקית.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

בדיוק. הכוונה היא שהוא לא מונע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מינהל התכנון. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

שנייה, רק כדי להבין את הסוגייה, אני מתנצלת, חברה כלכלית - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, אתם יכולים, רבותיי. מבחינתי, אם אתם תראו, תבדקו את זה עם היועצת המשפטית שלנו, שאתם צריכים לעשות איזשהו תיקון, אתם תשבו על הנוסח ותעשו את זה. אני לא צריך להיות בזה. תבדקו את עצמכם, בסדר?

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

אנחנו נבדוק. אנחנו נבדוק ונחזור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה דבר ראשון. לא יודע מה כתוב בתקנונים וזה. אני חושב שההערה שלהם לעניין השצ"פים הקטנים, יש לה איזשהו היגיון. תשקול את זה עוד פעם. כי אם באמת מדובר בשצ"פ ממש קטן, וצריכים להתחיל לעשות עיקופים רק בגלל שבחוק לא מאפשרים להם את זה, אז יש בעיה. 

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

אדוני, ברוב השצ"פים יש כבר אפשרות להעביר תשתית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

איפה שאין. איפה שאין אנחנו מדברים.

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

איפה שאין זה כי יש סיבה מיוחדת. יש מקום רגיש, ואפשר להגיש בקשה בהליך רגיל, זה מקרה חריג.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא תהיה סיבה מיוחדת. אולי נכתבו איזה משהו שקשור לזה במובן הזה.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

אפשר לבדוק, זאת אומרת, אני יכול לחשוב על הצעה שצריך לבחון אותה, שלעניין שצ"פים נוריד את אותה מגבלה, אבל תהיה סמכות בהחלטה שהמהנדס, אם יש חשש לפגיעה בתפקוד השצ"פ, יהיה שיקול להגיד לו שהוא לא יעבור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה כן. זאת אומרת, עדיין יהיה אפשרי, אלא אם כן המהנדס אוסר. זה נראה לי.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

לא, לא, רגע, רגע. אני לא. שנייה. עוד פעם, אני לא בטוח שאני הבנתי. רגע, שנייה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה זה מפריע לך? זה באמת לא צריך להפריע לרשות הגז. אתה, גם כן יש לך עניין של חברות הגז.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

לא, לא. אני לא רוצה - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

או שאני טועה.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

שצ"פ קטן הוא יוכל לדחות את כל - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

לעניין, אם הבקשה - - -

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

רגע, רגע, שנייה, אני רוצה להבין את זה.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

אם הבקשה היא בתחום שצ"פ, כן? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הוא יגיד להם, אני בשצ"פ, אני לא מאשר לכם וזהו, נגמר הסיפור.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

זהו, אבל שיהיה ברור - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

פה אין להם זכות ערעור.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

ששיקול הדעת הוא רק על השצ"פ ולא על כל התוכנית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רק על השצ"פ.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

זה מה שלי חשוב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, גם אין להם זכות ערעור.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

לא בגלל שצ"פ של, רגע, רגע, אני רוצה רגע, אני לא רוצה שיהיה מצב שבגלל שצ"פ כלשהו, הוא יוכל להעיף את כל התוכנית החוצה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

לא, אז רגע, אני רוצה להבין מה אומרים פה.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

מה זה להעיף את כל התוכנית? מגיעה אליו, הוא מקבל בקשה, הבקשה הזאת עוברת - - -

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

אם לא, אז אני מעדיף את הנוסח כמו שהוא.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

לא, אבל זה לא יעבוד כך.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

שנייה. אני רוצה להבין.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

כן. המשמעות היא כזאת – הוא מקבל בקשה, הבקשה יש בה מעבר בשצ"פ. עכשיו, נניח שהשצ"פ יהיה פחות מעשרה דונם, ואין הוראה בתוכנית שאומרת שאפשר להעביר תשתית תת-קרקעית. אנחנו נאפשר לאשר את הבקשה בשצ"פ הזה. אבל, למהנדס תהיה סמכות בהחלטה לעניין השצ"פים, אם אין חשש של פגיעה בתשתיות. 

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

עוד פעם, רק לשצ"פ.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

רגע, ואז אין פגיעה בתפקוד השצ"פ. אבל, ברור שהמהנדס, התשובה של המהנדס תהיה אחת משתיים. או שהוא יגיד שהוא לא מסכים בשצ"פ הזה והוא דוחה את הבקשה. וזה בסדר, זכותו לדחות. או שהוא יגיד, אתה יכול לתקן. תקן, תעקוף את השצ"פ.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

השאלה אם אי אפשר להגיד משהו אחר.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

ועל זה לא ניתן לערור.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

לא, ודאי שניתן.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

רגע, רגע, שנייה, רק ברשותכם. השאלה אם אי אפשר להגיד משהו אחר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, צריך להיות כתוב שאין ערר על זה. 

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

לא, רגע, רגע, רגע. שנייה.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

יש ערר על דחיית בקשה.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

שנייה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא דחיית בקשה, בשצ"פ.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

המשמעות היא דחיית בקשה.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

רגע, אנחנו בורחים שנייה. אני רוצה רגע להציע משהו ותגידו אם זה מקובל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה ההצעה?

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

השאלה אם אפשר לאפשר למהנדס, או לגורם, מה זה שזה לא יהיה, לאשר גם בשצ"פ שלא יעלה על זה לשיקול דעתו. בלי קשר לכל הבקשה.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

כן, כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, אין בעיה. 

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

לא, אבל זה לא מה שנאמר, איך שאני הבנתי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז ננסח את זה באופן הזה - - -

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

המהנדס לא יכול להגיד לך - - -

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

לא, אני לא רוצה שבגלל שצ"פ, הוא יוכל להגיד, כל הבקשה לא נכנסת בגדר התנאים לתוכנית. את זה אני לא רוצה. אני אומר, רגע, רגע, אני רוצה לחדד את מה שאני אומר. אני אומר שאם הגענו לשצ"פ שלא נכנס כרגע בנוסח הזה, אז הדבר הקטן הנוסף, שני אלה שיישארו כמו שהם, התנאים. השצ"פ שלא נמצא פה, המהנדס, יש לו שיקול דעת להכליל את זה ולא. הוא, לשיקול דעתו הבלעדי. אבל, הוא לא יכול להגיד שרק בגלל השצ"פ הוא לא יכול לדון בתוכנית.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

לא, מה זאת אומרת? זה כמו שתגיד שהוא מגיש תוכנית של עשרה ק"מ, ועשרה מטר ממנה עוברת בשטח למגורים. התשובה של המהנדס תהיה, אני דוחה את הבקשה. היא לא תהיה, אני מאשר את הבקשה ובלבד שתעשה כך וכך. כי הוא יכול, אסור לו. התנאים שלו שהוא יכול לקבוע זה רק לעניין אופן ביצוע העבודות. המשמעות היא דחיית הבקשה. או להגיד, במהלך 30 הימים, תגיש מתוקן לא במגורים, אז גם יהיה תגיש מתוקן לא בשצ"פ. זה ברור שהמשמעות היא דחיית הבקשה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב. בסדר.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

שלא יהיה מצב, שיגידו למהנדס - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, רגע.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

רגע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, בסדר. הבנו.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

שלא יגידו למהנדס, אתה לא יכול לדחות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הבנתי. אני מציע, רשות הגז, אני מציע, לדעתי, אפשר להגיע לנוסח מוסכם. תשבו על זה אחר כך, מה שתגיעו.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

אני רק אומר שאם לא הגענו לנוסח מוסכם, רק ברשותך, אז זה יהיה הנוסח. שלא יהיה מצב שרק בשביל נצטרך עוד פעם לפתוח את התהליך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא. זה הנוסח. זה הנוסח.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

אם אתם צריכים להציע נוסח עכשיו, אז תסבירו לי מה הנוסח, כי אני, לצערי, לא הבנתי. 

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

אני אתן לדרור, אבל אני רק אומר שלי חשוב, אם לא הגענו להסכמות, אנחנו חוזרים לנוסח הזה ולא חוזרים עוד פעם.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

אני אומר מה נראה לי, אני מציע רגע עקרון שננסה לנסח אותו כמה שיותר מדויק, ושבעיני הוא נותן מענה.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

איזה סעיף אנחנו מתקנים?

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

לעניין המעבר בייעוד שצ"פ.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

שזה בעצם 26ב(3)(ב).

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

אני, עוד פעם - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אחר כך. אחר כך.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

נבין אם אנחנו נקבע את זה כשיקול ב-26ה, שמדבר על השיקולים בהחלטה או שנדבר על זה בייעודים.

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

בייעודים.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

אם זה לא נמצא בייעודים, להבנתי, זה לא יכול, אי אפשר להגיש בקשה.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

לא, אז אני אומר, הכוונה היא כזאת, אחד משתיים - או שנקבע ברשימת הייעודים שטח ציבורי פתוח. ואז בשיקולי ההחלטה נקבע לעניין שטח ציבורי פתוח, חשש לפגיעה בתפקוד השצ"פ כשיקול שלגביו אפשר לקבל החלטה. או, שברשימת הייעודים נקבע שצ"פ ככל שהשתכנע המהנדס או לפי שיקול דעת המהנדס לעניין פגיעה בשצ"פ.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

כן, אבל בכל מקרה נדרש תיקון ב26ב להבנתי.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

ודאי. ודאי. לא, הרעיון כאן זה לפשט. כלומר, להוריד את העשרה דונם, להוריד את ההפניה לתוכנית אחרת, ופשוט להגיד שטח ציבורי פתוח, אם אין חשש לפגיעה.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

אנחנו מסכימים עם דרור לגבי, בעצם, שלוש אפשרויות לגבי ייעוד השצ"פ. שתי האפשרויות הראשונות שדיברנו עליהן מקודם, ואפשרות שלישית, לפי שיקול דעת.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

לא, לא, לא. זה לא מה שאמרתי. לא יהיו שלושה תנאים שונים ומשונים שהולכים לסבך את החקיקה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה אתה אוהב כל פעם לסבך את זה? הולכים לקראתך.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

שטח ציבורי פתוח, ובלבד שהמהנדס - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עכשיו שלוש אפשרויות.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

לא, ההשתכנע זה רק למה שהתווסף.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

לא, לא, לא. אנחנו לא נפצל עכשיו. זה מסבך וזה מסרבל, וזה יהיה קשה. אם רוצים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה רואה מה אתה עושה?

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

לא, לא, אז עזבו. אני רוצה להישאר עם מה שיש. אני לא רוצה לשנות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא, לא. עצור רגע. עצור שנייה.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

זה ברור שגם עכשיו יש לו שיקול דעת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עם כל הכבוד, יש עניין בטענה הזאת. אז תנסחו את זה בצורה כזו שנמצא פתרון לעניין הזה. זה הכל. בסדר? ואתה, אל תנפח את זה יותר.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

אנחנו לא מנפחים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הטענה נכונה במובן מסוים, רק צריך להגיע להסכמה עם מינהל התכנון ועם רשות הגז, ואל תנפחו לי את זה יותר ממה שזה צריך להיות. זה הכל.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

תודה אדוני, אפשר לחזור?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה עוד רצית? יש לי עוד ישיבה. מה רצית?

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

כן, כן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מקסימום נקבע ישיבה ל-14:30, אין בעיה. כן. אם יש בעיה עם זה, אז נקבע.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

50א(ג), בדיוק דרור רוצה כבר להשיב. ביקשנו, אחרי שגמרנו את כל התיאומים מול הרשות המקומית, קיבלנו תנאים, הבאנו אישורים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אולי אתה גם רוצה שהרשות תעשה לך את החיבור בעצמה, על חשבון הזה. בסדר.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

לא, לא. כשהגעתי כבר לבצע - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא יודע, אולי זה מה שאתם רוצים. אני יודע מה.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

אז כמו שאני לא צריך לעשות שוב תיאומים מול בעל תשתית, שלא נצטרך לעשות שוב תיאומים מול הרשות המקומית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין דבר כזה.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

ביקשנו. אדוני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין דבר. בעל תשתית, תקשיב, בעל תשתית, יש היגיון. כיוון שהוא יכול לעכב אותך עד מחר בגלל שהוא לא הביא לך בדיוק איפה התשתית עוברת. רשות מקומית, זה השטח שלה, ואתה כן תעשה איתה תיאומים גם אם אתה רוצה וגם אם אתה לא רוצה. אוקיי? ובזה נגמר הסיפור. לא יודע, כל הזמן אנחנו חוזרים לאותו טיעון, כאילו הם נהיו בעל הבית על השטח של הרשות. הם רק נכנסים לטה ומעבירים קו. זה הכל. מה? אז מה לא תיאומים? איזה תיאומים? התיאום היחיד כרגע שנותנים לכם פה, זה החזרת המצב לקדמותו כמו שצריך. אם צריך תיאום לזה אז תעשו את התיאום הזה. 

 << אורח >> משה שפיצר: << אורח >>  

שלא נבוא פעמיים מול הרשות המקומית. פעם אחת בלבד.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל אתם תבואו. כי אם יש בעיה - - -

 << אורח >> משה שפיצר: << אורח >>  

אחרי שפתרנו את הבעיות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז מה זה תיאומים? אתה תמיד צריך לדבר עם המהנדס, עם איש השטח שלהם. מה אתם רוצים? שלא ידברו איתכם?

 << אורח >> משה שפיצר: << אורח >>  

להיפך.

 << אורח >> נעם ברימן: << אורח >>  

אדוני יושב הראש, בוא נבין. היינו בתהליך מסודר של בקשה לאישור מהיר. שלחו אותנו לתיאומים עם רשות התמרור ועם כל הגופים בתוך הרשות המקומית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה לא תיאום. לא. אתה צריך להבין. עם הרשות המקומית, זה דבר שהוא נעשה תוך כדי, במסגרת העבודות הם רשאים לשלוח משיהו שיראה מה אתה עושה. הם רשאים כל מיני דברים.

 << אורח >> נעם ברימן: << אורח >>  

אדוני צודק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני לא רוצה להיכנס לזה. זה בלוח העבודה מול הרשות מול האנשים שלה. זה לא נקרא תיאום. זה נקרא עבודה ביחד.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

סליחה, זה לא הסעיף. הסעיף בא ואומר שאנחנו צריכים עכשיו לבקש עוד פעם אישור של הרשות המקומית.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מהתחלה.

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

זה לא הסעיף של התיאום. אנחנו מדברים על סעיף אחר. אנחנו מדברים על סעיף שאומר, שהם רוצים שכשאנחנו נכנסים לעבודה אחרי שקיבלנו את כל האישורים, שוב פעם יתנו את זה באישור של הרשות המקומית. על זה הסעיף מדבר.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

אתה יכול להסביר רק על איזה, איפה אתה רואה את האישור?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

על איזה סעיף אתה מדבר?

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

50א(ג) אומר ביצוע פעולות לפי סעיף 49 לא יותנה באישור או הרשאה של בעל מיתקן תשתית.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

נכון. אז איפה אתה רואה?

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

בסדר. או רשות מקומית. כבר קיבלנו אישור שלה.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

לא, אבל אתה אמרת לפני רגע שאנחנו קבענו פה חובת אישור נוספת של הרשות המקומית. תפנה אותי למקום המדויק, כי אני לא רואה את זה פה בסעיף רק.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

במסגרת אישור הבקשה, זה הוויכוח שהיה עכשיו, יכול המהנדס לדרוש אישור של הוועדה המקומית, אישור של הרשות המקומית. זה סיימנו. אושרה הבקשה.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

אוקיי, אבל אני שואלת, אתם אמרתם שבסעיף 50א(ג), אז רק אני רוצה להבהיר. אתם לא טוענים שהוספנו פה חובת אישור עם הרשות המקומית, כפי שאמרתם, אתם טוענים שלא בעצם כתבנו באופן מפורש - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

שלא צריך.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

שלא ניתן - - -

 << אורח >> גלעד שי: << אורח >>  

אפשרתם להתנות באישור נוסף. זה הניסוח המדויק.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

רגע, תנו לי לסיים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

איפה זה כתוב אבל?

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

סליחה. תנו לי לסיים, ואז. אני פשוט רוצה להבהיר כי מה שאמרתם, להבנתי, הוא לא מדויק. אתם אמרתם שנדרש אישור נוסף של הרשות המקומית לפי 50א(ג). לפי הבנתי את הסעיף, לא נדרש פה, בסעיף הזה לא נקבעת חובה של אישור נוסף מהרשות המקומית. נקבע בעצם שלא ניתן לדרוש מבעל מתקן תשתית תיאום נוסף, וזאת כיוון שיש לנו בעצם שתי אפשרויות לעשות תיאומים איתו, והתיאום צריך להיעשות עד לשלב של מתן האישור של הבקשה.

 << אורח >> נעם ברימן: << אורח >>  

ואנחנו לא רוצים שתהיה פרשנות בהסדר שלילי לגבי הרשות המקומית.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

ומה שאנחנו מבקשים - - -

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

אבל זה לא הסדר שלילי, זה פשוט לא נקבע לגבי הרשות, זה נקבע רק לעניין בעל תשתית.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

וזאת הבקשה שלנו – להוסיף גם את הרשות המקומית, כמו בעל תשתית.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

אז רק בבקשה לדייק ולא להגיד דברים שלא כתובים בסעיף.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

זה לא מה שנאמר, אבל לא משנה. זה לא מה שנאמר.

 << אורח >> ענת הדני: << אורח >>  

סליחה, אנחנו נשיב רגע, שנייה אחת. ענת הדני, מייצגת פה את פורום 15. מה שאם אני מבינה, שחברי מבקש לעשות, זה לבטל את ההודעה, כשאתה נכנס למקרקעין, לבטל את ההודעה מראש.

 << אורח >> נעם ברימן: << אורח >>  

לא לבטל את ההודעה.

 << אורח >> ענת הדני: << אורח >>  

מה זאת אומרת? סליחה רגע, אם אתה מבקש להכניס את הרשות המקומית יחד עם בעל מתקן ב-50א, אז זו המשמעות של זה.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

למה זו המשמעות של זה?

 << אורח >> ענת הדני: << אורח >>  

אז תסביר את המשמעות שאתה מבקש.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

יש פה נוסח.

 << אורח >> ענת הדני: << אורח >>  

לפי הסעיף.


 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

נוסח מאוד פשוט של (ג) - ביצוע פעולות לפי סעיף 49 לא יותנה באישור או הרשאה של בעל מיתקן תשתית. אנחנו מבקשים לא יותנה באישור והרשאה גם של הרשות המקומית. זה הכל. זה הכל. אלא אם כן, זה נקבע בתוכנית, בחיקוק.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל זה נקבע.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

את זה אנחנו לא גורעים.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא, לא. 

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

זה סופר חשוב.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

נטע, עוד תיקון נוסח. ב50א(ג) צריך להוסיף את 26ו, אחרי ה'. אחרי 26ה צריך להיות גם 26ו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב, בסדר. הרשות המקומית, בכל מקרה אתם צריכים לדבר איתה. נו, עזוב. אני לא יכול לסלק אותם מהעניין הזה. אין מצב. זה לא חברת החשמל, זה השטח בתחומה.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

לא, תראה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ויש לה מה להגיד. מה זה הדבר הזה. עכשיו, אני מציע דבר כזה. תראו, הרי, כל הפחדים שלהם לאור העבר, זה דבר שאני מבין אותו. גם הרשויות לא היו בסדר בהרבה מאוד עניינים, אין ספק. מה שאני מציע, זה החוק הזה הולך לקראת, לא לקראתכם, כי זה לקראת הציבור. הציבור צריך את זה. בצורה די הוגנת ודי טובה, ועם כל התיקונים עשינו לחוק ההסדרים, כפי שהוגש, אז זה טוב מאוד. ברור שזה לא מכסה את הכל, וברור שיהיו עוד בעיות. מה שאני מציע, זה שעוד שנה, עוד שנה מתחילת החוק, אנחנו נקיים עוד ישיבה, ואז תעלו אם יש עוד בעיות או בעיות במימוש של העניין הזה, ואנחנו, אם צריך, נתקן עוד פעם. אין שום בעיה. אנחנו באותו, יש לנו אינטרס משותף לקדם את העניין הזה. לכולנו. אוקיי? אתם, מבחינת העבודה שלכם, זו העבודה שקיבלתם ואתם מרוויחים על זה כסף, זה בסדר גמור מבחינתי. ואנחנו, מבחינת הציבור, נחבר גז למפעלים וכל מה שצריך, בסדר?

לא נוכל לפתור עכשיו את כל הפחדים שלכם. זה לא קיים. אנחנו סומכים שהרשות צריכה לפעול בצורה תקינה ולא לעשות לכם סתם בעיות. אבל, אי אפשר לבוא ולהגיד לרשות עכשיו לזוז הצידה. זה שטח שנמצא בתחומה. זה שטח שהיא אחראית עליו, ואין מה לעשות. אני לא יכול. גם חברות, תאגיד מים למשל, מה אתם חושבים? שהעירייה לא מסתכלת מה היא עושה? היא לא צריכה לקבל אישורים על כל מה שצריך? גם כאן, אבל הם יודעים להסתדר איתם. זה כל העניין. תלמדו להסתדר איתם גם. אם אתם לא, קשה לכם ברשות מסוימת, לכן הכנסתי את הסעיף שגם תאגיד מים שכבר קשור לעירייה, וזאת העבודה שלו לעשות תשתית, אתם לא חייבים לקחת אותם, דרך אגב. אתם יכולים לקחת איזו חברה שאתם רוצים. אבל, הרבה יותר קל, אם הצעת המחיר שהם נתנו היא הצעה מצוינת, הרבה יותר קל לקחת אותם. ולא חברה אחרת. הרי, אתם לא מבצעים בפועל, נכון? אתם נותנים לאחרים לבצע. אז זה הכל. 

 << אורח >> נעם ברימן: << אורח >>  

בהערה קטנה של נוסח בלבד, בסעיף 50א(ג), יש שם הפניה לתהליכי האישורים לפי סעיף 26ה. צריך להוסיף גם את 26ו, כי זה הליך האישור המהיר בשלב - - -

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

אתה יכול לחזור על זה, בבקשה? באיזה סעיף?

 << אורח >> נעם ברימן: << אורח >>  

סעיף 50א, סעיף קטן (ג). יש שם אישורים, הוספתם, יש שם אישורים לפי סעיף 26ה, וצריך להוסיף גם את 26ו, שזה הליך האישור בהעברה לבקשה נוספת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בוא נראה. עניין משפטי, בואו נראה.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

אנחנו נשנה את זה.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

אם אפשר להעיר לעניין, אני חושב שההערה שלהם לעניין 50א, יש בה טעם - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

איזה נושא?

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

הנושא של - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

האישור הנוסף של הרשות המקומית.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

החשש שלהם, שלאור ההתייחסות ב50א לבעל תשתית, יובן מזה שהרשות המקומית יכולה לקבל שם מעמד להכניס הערות בשלב ההודעה על הכניסה. אנחנו עשינו כאן הסדר, שבסך הכל מאפשר לרשות המקומית להכניס מה שהיא רוצה, תוך כדי תנועה, במהלך הבקשה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז אתה חושב, אז תתקן את זה. אם אתה חשוב, אז אין לי בעיה.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

לא, אני אומר, ברגע שהם קיבלו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מבחינתי, תקשיב, תקשיב, מבחינתי אתה לא בעל הבית, אבל אתה, מבחינת תכנון וכל ההליכים האלה, מבחינתי אתה המוביל. אם אתה חשוב שיש משהו בזה, תקן את זה. אין לי בעיה.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

יש פה סיטואציות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. מקובל.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

שמבחינת הרשויות המקומיות, הן לא קשורות לתכנון אלא יותר התנהלות מוניציפלית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יחד עם זה, יחד עם זה, אי אפשר לזרוק את הרשות לגמרי.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

לא, ברור. ממש לא. בסוף, בעל רישיון בא לאישור, והיה צ'אנס לרשות המקומית להיכנס, היא לא אמרה שום דבר, המהנדס לא קבע שום תנאי, אף אחד לא קבע שום דבר, ועכשיו כשהוא בא להיכנס והוא מרגיש שהוא סיים, פתאום - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז תתקנו את זה. מה? איזו עוד הערה? איזו עוד הערה? זהו? סיימנו? תשבו על הניסוח.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מתי אפשר לחזור, יושב הראש, עם שני התיקונים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

14:30.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

100%. בסדר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

היום נגמור את זה. היום נסיים את זה. מה עוד? איזו הערה עוד?

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

רק לעניין העברת הנוסח, אני - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זהו? נגמר? למה לא הבאתם אותו לדיונים הראשונים?

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

אני הייתי מאחורי הקלעים. אנחנו נשב עם דרור.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

לא, אני לא מדברת על זה. אני מדברת על הערת הנוסח ל-(ג) של אישור בקשה בהליך מהיר, שזה צריך להיות גם סעיף 26ה וגם סעיף 26ו, מבחינתי זה בסדר. זה יסתדר כי אנחנו נגדיר אישור בקשה בתיקוני הנוסח. אישור הבקשה יהיה לפי אחד משני הסעיפים. אני מסכימה עם זה.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מצוין. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי, אז אני יוצא להפסקה מהישיבה הזאת. חוזרים ב-14:30.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:18 ונתחדשה בשעה 15:28.) << הפסקה >>  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני פותח שוב את הישיבה בנושא של הגז. שלחנו אתכם לשבת על שניים-שלושה דברים, אני מבין שעשיתם עוד כמה תיקונים, אז אסור לשלוח אתכם, נראה לי. זה הסוף, נכון? אז קדימה. בואו נסיים את זה, ונוכל לשלוח את זה לכל חברי הכנסת ולכל הגופים. כן.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

אתם רוצים להתחיל מאיפה? 26ב? זה, כרונולוגית, הראשון.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

טוב, אז ככה. עלה איזשהו עניין של מה בעצם קורה בסיטואציה שבה מתקן מוקם בתחומן של כמה רשויות, כמה וועדות מקומיות. יוצא אחד עם הרשת ברשות אחת, יכול להיות באמצע רשות שרק עובר דרכה הצינור, וברשות השלישית נמצא הצרכן. אז ברור, כמו שבכל יתר ההליכים, כל מהנדס מאשר את הבקשה בתחומו. אבל עלתה בעיה שבגלל ההגדרה שמכניסה אותך לתוך התחולה של הסעיף הזה, יבינו שבתוך אותו תחום של בקשה, צריך להיות כלול גם רשת, גם הצרכן וגם כל המתקן. אז עשינו איזושהי הבהרה, שטלף הנוסח אצלך, לא אצלי, שבעצם מסדרת את הדבר הזה.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

בעצם אנחנו מדברים על 26ב, פסקה (1), בסופה יבוא, אני לא מקפידה פה על נוסח.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין בעיה.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

אנחנו נבקש לתקן את הנוסח, לדייק את הנוסח בהמשך. וזאת אם אחד החיבורים או יותר, אינו כלול בתחום הבקשה. אני אקריא את כל הפסקה, סתם כדי שזה יהיה רגע טיפה יותר ברור על מה אנחנו מדברים.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

רגע, רק לפני ההקראה, אני רוצה רגע להגיד. המטרה היא שזה יהיה ברור שאם זה עובר ביותר מרשות מקומית אחת, שלא יהיה מצב שאי אפשר יהיה להגיש את הבקשה.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

בהליך המהיר, בעצם.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

כן.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

26ב מדבר על התנאים, בעצם, שבהם ניתן להגיש בקשה בהליך הזה. התנאי הראשון הוא, ואני אקריא אותו בשלמותו ביחד עם התוספת שלנו – (1) מתקן הגז נועד לחבר בין רשת חלוקה שניתנו לגביה האישורים הנדרשים לפי פרק זה, או שהוקמה בהתאם לתוכנית לפי חוק התכנון והבניה לבין צרכן, וזאת אף אם אחד מהחיבורים או יותר אינו כלול בתחום הבקשה. זאת אומרת, אם יש חיבור שנמצא בתחום של רשות מקומית אחרת, והבקשה הוגשה אליו, אז עדיין נוכל להגיש את הבקשה בהליך המהיר, זה לא יוציא אותנו מהמסלול.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

נכון. כל עוד, כמובן, בעצם התכלית, אבל, בכל זאת שזה נועד לחבר בין רשת לבין צרכן, לא משהו אחר, אבל שכל אחד יכול לעשות מה שבתחומו.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

התכלית היא אותה תכלית, פשוט זה לא נמצא באותה בקשה ספציפית.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

בדיוק.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

עוד פעם, רק כדי לחדד עוד משהו, זה לאו דווקא חיבורים או לא, אלא גם הצנרת, אבל אנחנו נסדר את זה בנוסח. אבל, הכוונה היא בגלל שאנחנו מודדים פה מרחק מסוים, ושבסוף זה צריך להתחיל מנקודה מסוימת ולחבר צרכן קצה, מה שלא קיים בתוכניות אחרות, אז שלא יהיה מצב שזה לא מאפשר. זאת אומרת, זה לא רק החיבורים, זה יכול להיות גם הצנרת. אבל, עוד פעם אנחנו נטייב את זה בנוסח.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

לא, לא. בסדר. הכוונה היא - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין בעיה. תנסחו את זה אחר כך.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

את זה הבנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

העקרון מובן.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

נמשיך הלאה?

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן. נושא שני.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

אז, כרונולוגית, בנוסח, העניין היה תיקון הסעיף שמדבר על השטחים הציבוריים הפתוחים. מה שעלה בדיון. אז, למעשה, בסעיף 26 - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שנייה, על השצ"פים הקטנים האלה?

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

כן, כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

בסעיף 26ב, בפסקה (3), בעצם, מדבר על ייעודי הקרקע שבהם אפשר להקים את המתקן. בפסקה (3)(ב), מה שיישאר שם יהיה קרקע שייעודה שטח ציבורי פתוח. בלי כל התנאים שכתובים שם, אם מתקיים אחד מאלה מותרת הקמת תשתית או שטח של עשרה דונם. בעצם, ניתן יהיה להגיש את הבקשה בכל שצ"פ, בכל שטח ציבורי פתוח, ובעצם כאמירה משלימה לפתיחת התנאי הזה, אנחנו מוסיפים - - -

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

כלומר, רגע, רק לדייק, כלומר אנחנו מורידים את כל המגבלות שנשארו שם. השצ"פ יהיה רק שצ"פ בשלב הזה, ועכשיו אנחנו נוסיף לזה את מה שיגדיר דרור.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

אז בוא אני אתרגם את התיקון לחקיקתית. זה בעצם, בסעיף 26ב, בפסקה (3), בפסקת משנה (ב), נכון? מה שיישאר זה במקום ה"אמור בה" יבוא "קרקע שייעודה שטח ציבורי פתוח". בעצם זה מוריד את כל הפירוט.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

נכון. אנחנו מוחקים את כל ההמשך, ובמקום זה יבוא - - -

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

עכשיו, במקום זה, בעצם אנחנו מוסיפים בסעיף 26ה(ג), אני אקריא פשוט את כל הפסקה, ואני אומר איפה התוספת. "החלטת הגורם המאשר כאמור בסעיף קטן (א) תונחה על פי שיקולים תכנוניים ומהתוכניות החלות לפי חוק התכנון והבנייה ובשים לב להערות בעל המקרקעין ופוטנציאל הפגיעה..." עכשיו באה התוספת – "פוטנציאל הפגיעה בשטח ציבורי פתוח הכלול בתחום הבקשה, או פוטנציאל הפגישה בתשתית אחרת שעלול לגרום לפגיעה סביבתית חמורה ביותר ובלתי הפיכה, ועל פי אלה בלבד..." וכאן זה כבר ממשיך לנוסח הקודם. כלומר, אפשר להגיש בכל שטח ציבורי פתוח, וניתנת בעצם סמכות, שיקול הדעת של המהנדס אם לאשר או לא לאשר ואיך לאשר, אמור להיגזר גם מפוטנציאל הפגיעה באותו שטח ציבורי פתוח.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

זה בעצם משלים לתיקון שעשינו ב26ב, ואומר שאמנם שם לא יהיו תנאים של כניסה לתוכנית מבחינת הדרישות הנוספות לשטח ציבורי פתוח, אבל, בעצם, הנושא של השטח הציבורי הפתוח הוא הופך להיות אחד מהשיקולים המנויים בסעיף שנוגע לשיקולים להחלטה. נכון? כן? לא נראה לי שהם הקשיבו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתם לא עונים לה. 

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

רגע, הייתה שאלה שלא שמעתי?

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

כן, אני בעצם מסבירה ותאשרו שמה שהסברתי זו אכן הכוונה, כדי שנהיה סגורים על זה. בעצם במקביל לזה שבסעיף 26ב, בתנאי של השצ"פ, זה בעצם מאפשר כניסה של כל שצ"פ לתוכנית בלי תנאים נוספים, ירדו התנאים של העשרה דונם, וירד התנאי של התוכנית. כל שצ"פ יוכל להיכנס לתוכנית. ובעצם, בתיקון, כתיקון משלים לזה, עכשיו אנחנו מכניסים לסעיף שמדבר על שיקול הדעת של הגורם המאשר בקבלת ההחלטה, העניין של הפגיעה, פוטנציאל הפגיעה בשצ"פ בתחום הבקשה, נכנס כשיקול ברשימת השיקולים של הגורם המאשר בהחלטתו.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

נכון.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

אוקיי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עוד איזה תיקון?

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

עכשיו, היו לנו, בעצם איזשהם תיקונים מבהירים. כן, זה ב-26ה(ב), שמדבר על רשימת התנאים, יש שם תיקון מבהיר. הנוסח שמופיע בפניכם זה היה הגורם המאשר לא יקבע בהחלטתו תנאים, אלא לעניין וכו' וכו'. אנחנו רוצים שם להבהיר שזה בסיטואציה שבה הוא מאשר את הבקשה. והנוסח החדש יאמר אישר הגורם המאשר את הבקשה בתנאים לא יקבע בהחלטתו תנאים אלא לעניין אופן ביצוע העבודה וכו' וכו'. כלומר, שזה בא לידי ביטוי רק בסיטואציה של בקשה שמתאשרת, ולא על בקשה שנדחית. אבל, זה, אין כאן שינוי מהותי, זה באמת תיקון מבהיר.

 << אורח >> צחי בן ציון: << אורח >>  

רגע, אבל רק תקריא את התיקון.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

אני יכולה להקריא אם אתה רוצה. בעצם, בסעיף 26ה(ב)(1) זה לא הנוסח שהיה בפני הוועדה, זה בעצם הנוסח שאנחנו הקראנו היום יותר מוקדם. התחלנו בגורם המאשר לא יקבע בהחלטתו תנאים. אז בעצם אנחנו מוסיפים לפני, בתחילתה של הפסקה – "אישר הגורם המאשר את הבקשה בתנאים, לא יקבע בהחלטתו תנאים אלא בעניינים הנוגעים לאופן ביצוע העבודה וכו'. וכמו שדרור הסביר, מבחינתנו זה חידוד של הנוסח. המשמעות להבנתי, לא השתנתה. אנחנו בכל מקרה נוגעים לבקשה שאושרה בתנאים. מבחינתנו אין בעיה להוסיף את ההבהרה הזאת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

בהמשך לזה, עוד תיקון שגם לטעמנו הוא תיקון מבהיר שלא משנה שום דבר במהות. בפסקה (2), זאת אומרת 26ה(ב)(2). היה כתוב, בעצם מדבר על התנאים על זה שהייתה כאן מגבלה שבמסגרת התנאים, המהנדס, הגורם המאשר יקבע דרישה לתיאום או התייעצות עם בעל מתקן תשתית, שאינו הרשות המקומית, או אישורו. אז הנוסח אמר בנוסף לאמור בפסקה (1) לא יקבע גורם המאשר דרישה לתיאום או התייעצות. הנוסח שאנחנו מציעים יאמר קבע הגורם המאשר תנאים בהתאם להוראות בפסקה (1), לא יכללו התנאים כאמור דרישה לתיאום או היוועצות. זה לחלוטין תיקון טכני שבצעם בא להבהיר שהדרישה לתיאום או היוועצות היא מוגבלת רק לאותם תנאים שהוא גם ככה מוסמך לקבוע בבקשה, והוא לא יכול לקבוע את הדרישה לתיאום או היוועצות לגבי דברים אחרים. לטעמנו זה כך גם היה קודם, אבל זה תיקון שקצת עוזר בפרשנות.

אנחנו ממשיכים לעוד. בסעיף 26ו(2), שעוסק בפרוצדורה של אישור או תיאום עם הרשות המקומית, בנחה שקבעו, בעצם, הסעיף מדבר על זה שגורם מאשר קבע בהחלטת תנאי ולפיו נדרש אישור או תיאום עם הרשות המקומית או מי מטעמה או תאגיד עירוני, קבע הוראות לעניין הזמנים שיש לרשות להשיב לבקשה לתיאום כאמור.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

איזה סעיף רק, דרור?

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

26ו(2). עלה חשש שמגישים בקשה לאותו גוף, והגוף משיב תשובה בזמן, רק שהוא אומר בתשובה למשל, הבקשה בבדיקה. כן? ואז אי אפשר לומר שהוא לא השיב, אבל הוא לא השיב לגופו של עניין. אז אנחנו מציעים לחדד ולהוסיף, בכל אחת מפסקאות, מסעיפי המשנה, פנה המבקש לרשות המקומית, תשיב הרשות המקומית לפניית המבקש, לגופה של הפניה, בתוך 30 יום ממועד שהתקבלה פניית המבקש. זה אותו דבר בסעיף (ב) – השיבה הרשות המקומית כי נדרשות השלמות מצד המבקש, תשיב הרשות המקומית לבקש לגופה של הפניה בתוך 15 יום מיום שהוגשו ההשלמות. וגם בסעיף קטן (ג) – לא השיבה הרשות המקומית למבקש לגופה של הפניה בהתאם למועד האמור, במועד לפי סעיף קטן (א) או (ב), יראו כאילו קוים התנאי. זה נועד למנוע את החשש שישאירו תשובה שלא לגופו של עניין, ויתקעו את המבקש מלהתקדם. 

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

זו בעצם הדוגמא שנתתם אתם שיכולים לתת איזושהי תשובה של "הבקשה בבחינה" ולהבהיר שלא זו הכוונה, אלא תשובה מהותית.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

אני הייתי רוצה לומר לפרוטוקול, שלהבנתנו, על החלטה כזאת של רשות מקומית, יש זכות להגיש עתירה מנהלית לבית משפט לעניינים מנהליים. זאת להבנתנו. ואנחנו חיים עם ההבנה הזאת. שאם אנחנו מקבלים תשובה שלילית מהרשות המקומית, שהיא לא מאשרת, אז זה בעצם האפשרות היחידה שלנו, לעתור על ההחלטה הזאת בבית המשפט לעניינים מנהליים.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

על מה אתה מדבר עכשיו?

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

אני מדבר בדיוק על העניין הזה, שאם החליטה הרשות המקומית לא לאשר את הבקשה שלי.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

היא לא מוסמכת, בעצם - - -

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

זה תלוי מה התנאי.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

 אם נניח היה לאשר עם מחלקת ההנדסה שאין פגיעה בלא משנה, בגלל איזושהי תשתית חשמל עירונית או לא משנה מה, הוא מגיע למחלקת הנדסה והם אומרים אנחנו לא מאשרים. 

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

בעצם מונע ממך את האפשרות לממש את התנאי.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

כן.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

כן. אין, לא מתקדמים.

 << אורח >> שגיב חנין: << אורח >>  

להגיש ערר, אז אני חושב שיש גם סמכות להגיש עתירה מנהלית, וזאת הפרשנות שלנו. 

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

כן, זו החלטה של רשות מקומית. בעצם, התיקון האחרון, כפי שאני מבין, הוא בסעיף 50א. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז כל התיקונים שעשינו, אנחנו רוצים לבטל, להשאיר אותם כמו שהם? תגידי להם שחבל להם על הזמן. שאם הם יתעקשו יותר מידי, אז אני אעשה להם הפוך על הפוך. את מבינה? זה לא השר, זה בכלל הזה. זה הפקידות. כן.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

בסעיף 50א.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז למה צריך את זה בחוק ההסדרים? שיעשו את זה בחוק רגיל. כן. הבנת? כן.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

בסעיף 50א שמדבר על הודעה לבעל מתקן תשתית. בסעיף קטן (ג), למעשה יש שם תוספת של מילה אחת. הסעיף אומר ביצוע פעולות לפי סעיף 49, לא יותנה באישור או הרשאה של בעל מתקן תשתית כאמור בסעיף קטן (א). הנוסח שהיה קודם היה אלא אם נקבע כאמור בתוכנית. אנחנו רוצים לחדד ולומר – אלא אם נקבע תנאי כאמור בתוכנית. כדי שיהיה ברור שצירך להיקבע התנאי של האישור או ההרשאה בתוכנית. זה גם לטעמנו תיקון טכני, כי זו הייתה הכוונה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תמשיכו.

 << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>  

זהו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה קורה עם החברות הכלכליות? בדקתם או שנשאיר את זה איך שזה כתוב בהצעה?

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

אנחנו מתנצלים, פשוט היינו עד הרגע האחרון בסעיפים האלה, אז אנחנו לא הגענו לזה. אבל, אנחנו עדיין, אין שינוי בעמדתנו אבל נבדוק מחדש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אין. אני צריך לפרסם.

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

אז אנחנו, העמדה האחרונה שלנו היא, מבחינתנו היא בתוקף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שזה כלול? בסדר, אז תגידו את זה לביבס.

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

שזה כלול.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כלול. אוקיי. סיימנו? 

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

שאלתי אותם להבהרה, שהם יגידו שאין בעיה חוקית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מי יבהיר את זה? משרד הפנים צריך להבהיר את זה.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

לא, אני אומר. כששאלתי אתכם קודם אם בעצם מבחינתכם אין מניעה חוקית לעשות את הפעילות הזאת במסגרת החברות הכלכליות.

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

כך הבנו בבדיקה שביצענו לא היום - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני מנסה להבין, אם עכשיו יודיעו לנו מחר או ביום ראשון בבוקר שיש בעיה, אז אני צריך לשלוח עוד פעם את כל החוק, או רק את התיקון הזה?

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

נוסיף את התיקון, צריך יהיה לדבר רק עליו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. תבררו. אם ביום ראשון תודיעו לנו, אז אנחנו נראה מה עושים. בסדר? מה זה? אוקיי. 

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

בכל מקרה, אם תשלחו לנו התייחסות בכתב לגבי איך זה עובד, ומכוח מה.

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

אין בעיה, נעשה זאת. פשוט עכשיו לא הייתה לנו אפשרות עם כל הדיונים.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

לא, לא. בסדר. אני אומר, זה יעזור, כי זה פשוט יסגור את הפינה הזאת בצורה יותר מסודרת.

 << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>  

בסדר. אנחנו נבדוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הכי טוב שתוך שעה, עד שהיא תגמור לתקן, להעביר, תעבירו לה את התשובה.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

לא, אם בכל מקרה נצטרך תיקון נוסף, אז צריך לדבר על זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא צריך תיקון נוסף. אנחנו אומרים זאת הבעיה.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

לא, אם הם אומרים שאין בעיה, מבחינת מניעה חוקית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, אם אין בעיה. אני, אין לי בעיה. אם אין בעיה, אז בשביל מה מבלבלים לי את המוח על זה? אם אין בעיה. טוב. עוד משהו? יותר אני לא שולח אתכם לשבת, אז תגידו לי.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >>  

אז בעצם הקראנו. הדבר היחיד שיהיה צריך להקריא בפעם הבאה זה הסעיפים, להבנתי, הסעיפים שאנחנו תיקנו אחרי ההקראה של היום. זאת אומרת, רק הסעיפים שנגענו בהם בחלק הזה של הישיבה. ואז נתקדם משם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב, תודה רבה לכולם. אנחנו נצביע על זה בתחילת שבוע הבא או בשבוע הבא. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:47. << סיום >>