פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים וחמש הכנסת 64 ועדת הפנים והגנת הסביבה 07/05/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 52 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום ראשון, ט"ז באייר התשפ"ג (07 במאי 2023), שעה 10:30 סדר היום: << הצח >> פרק כ"ב (תכנון ובנייה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 << הצח >> הכנה לקריאה שניה ושלישית. נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר יוראי להב הרצנו ארז מלול מוזמנים: יגאל גוטשל – רפרנט רמ"י באגף תקציבים, משרד האוצר אפרת נחלון – עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר מתן יגל – רכז רמ"י באגף תקציבים, משרד האוצר תום חביב – עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר שירה ברנד – סגנית יו"ר מטה התכנון הלאומי, משרד הפנים גלעד אלון – יועץ ליו"ר מטה התכנון, משרד הפנים נתן אלנתן – יו"ר מטה התכנון הלאומי, משרד הפנים בני ארביב – עו"ד, הלשכה המשפטית, מינהל התכנון, משרד הפנים שרית בן הרוש – עו"ד, הלשכה המשפטית, מינהל התכנון, משרד הפנים הלל קירשנבאום – ראש מטה מנכ"ל, מינהל התכנון תום פישר – עו"ד, רפרנט התחדשות עירונית ותכנון ובנייה, אשכול נדל"ן, משרד המשפטים רוסלאן עותמאן – משרד המשפטים אילן טייכמן – משרד הבינוי והשיכון מילכה כרמל – ראש אגף תכנון וקרקעות, מרכז השלטון האזורי אמיר קדרי – מרכז השלטון האזורי שלום זינגר – עו"ד, יועץ לתכנון ובניה, מרכז השלטון המקומי חיים פייגלין – סגן נשיא, ויו"ר אגף יזמות ובניה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ דנה פריד אשתאל – עו"ד, יועצת להתאחדות הקבלנים בוני הארץ יפעת טושי – עו"ד, התאחדות הקבלנים בוני הארץ רותם ידלין – ראשת מועצה אזורית גזר רונית ליברסאט – אגף תכנון, רמ"י דוד נסר סונינו – הפורום להתחדשות עירונית גידי מור – מנהל פרויקטים בבניה, הפורום להתחדשות עירונית ייעוץ משפטי: תומר רוזנר רעות בינג מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים. רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> פרק כ"ב (תכנון ובנייה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב לכולם על סדר היום פרק כ"ב (תכנון ובנייה) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612. הכנה לקריאה שניה ושלישית. אני אתן רק בתחילת הדיון לשתי דקות לראש מועצה אזורית גזר שבדרכה, מה שנקרא, לוועדת הכספים לדון בנושאים החשובים באמת, ארנונה וכו'. היא רצתה לומר משהו בעניין של הנוסח, ואנחנו מתחילים מיד להיכנס לדיון על הנוסח שאני מקווה שנמצא אצל כולכם. כן בבקשה. << אורח >> רותם ידלין: << אורח >> תודה אדוני יושב הראש, אני לא רק ראשת המועצה האזורית גזר, אני גם יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה, ואני רואה שוב ושוב שבדיונים בוועדה הזאת מכילים, איפה ואיפה בין ועדות מקומיות עירוניות ועדות מקומיות אזורית. במקרה הזה, שינוי שחל משבוע שעבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תראי, כשיש ילדים שונים, צריך להכיל כל דבר . << אורח >> רותם ידלין: << אורח >> אני מסכימה אדוני, אבל צריך להזכיר שבסופו של יום החלתם שם שינוי ייעוד למגורים רק על רשויות עירוניות, כשלמעלה, בקומה השלישית, כמו שאדוני ודאי יודע, הממשלה זועמת על השלטון המקומי בטיעון שהוא לא בונה מספיק למגורים. והנה, פה אפשרתם, נתתם מנגנון שמאפשר לנו לבנות למגורים, אבל החלתם אותו רק על רשויות עירוניות. ואני כאן כיו"ר הוועדה לתכנון ובניה מקומית לשאול מדוע? יש פה בעיה מקומית, אנחנו צריכים להיות חלק מהפתרון, אני אזכיר שאנחנו כפופים לתמ"א - - - עכשיו אני מבינה למה, אני מכירה את הטיעון של מנהל תכנון, שהכפר צריך להישאר כפר, אין מי יותר ממני שנלחמת על כך שהכפר יישאר כפר, אני וחבריי. ויחד עם זאת, אני אזכיר, אנחנו כפופים לתמ"א 35, אנחנו כפופים ללוח 2 שבימים אלו משתנה לתיקון 5, שבו הממשלה אומרת לנו בואו תבנו קצת יותר, אנחנו כפופים, אתם מכפיפים את זה בחוק, לתוכנית מתאר כוללנית שמאושרת במחוז, ולפעמים עולה גם לוועדות התכנון הארציות. זאת אומרת, אין לנו פה יכולת להתפרס, אין לנו פה יכולת להשתגע. אין לנו שום כוונה לבנות בצורה שתפר את הכפר. אנחנו כפופים לנהלים ממילא. אבל אם עכשיו יש קיבוץ שרוצה לשנות את מבני המשק שלו, לקחת ארנונה לעסקים ולהפוך אותה לארנונה למגורים בדיוק כמו שאתם מבקשים מאיתנו בקומה שלישית לעשות. אז למה למנוע את זה? על אחת כמה וכמה כשיש את הגבלה את האי אפשר לפרוץ קו כחול, אז אם אי אפשר לפרוץ קו כחול ממילא, ואני עומדת במגבלות לוח 2 שבקרוב יהפכו להיות תיקון 5 לתמ"א 35, ועומדת בתוכנית המתאר הכוללנית שלי, מדוע שלא יתאפשר גם לוועדה מקומית לתכנון ובניה במועצה אזורית להחיל את אותו תנאי? אנחנו פה בשבילך לעזור את מה שאתם רוצים. המגבלות קיימות גם כך. אנא אל תמשיכו להפריד בין ועדות תכנון עירוניות לוועדות תכנון של מועצות אזוריות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנושא הובהר. יש בזה הגיון, דיברנו גם בישיבות. אני קודם כל רוצה את התשובה של מנהל התכנון, אחר כך היועץ המשפטי. << אורח >> רותם ידלין: << אורח >> אני אשמח לשמוע. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> בוקר טוב, אנחנו מדברים למעשה על תב"עות נקודתיות שמקדמים בתוך הערים לשינויים כאלה ואחרים. בראייה במועצות האזוריות ביישובים הכפריים ההסתכלות צריכה להיות הסתכלות כוללת, ולא שיבוא פתאום איזה אחד ויחליט פתאום שהוא מגדיל לו וכו'. וכאשר מדובר על ראייה כוללת, הרי שיישוב מסוים שירצה לגדול אז זה צריך להיות בתוכנית כוללת של כל הישוב וזה צריך להגיע לוועדה המחוזית לבחינה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> ולא שבצורה נקודתית יבוא ופתאום מישהו יחליט להגדיל ולהכפיל את שטח הבניה באזור שלו. << אורח >> רותם ידלין: << אורח >> שוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שניה גברתי אני לא פותח דיון על זה. הוא לא סיים. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> זו הסיבה שבעיקרון אין שום סיבה להחיל על הוועדות המרחביות ועל האזור הכפרי, כי זה משהו אחר לגמרי. ושם צריכה להיות הסתכלות באמת. עכשיו מדברים על לוח 2 וכל הדברים האלה. ואז למעשה, ברגע שיוחלט לשנות ולהגדיל, יגישו תוכנית מסודרת על כל היישוב, על כל הקיבוץ או על כל המושב, ושיחליטו בכמה להגדיל אותה, וזו צריכה להיות הסתכלות כוללת ולא נקודתית. << אורח >> רותם ידלין: << אורח >> אנחנו לא מסתכלים על הגדלה אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, תגובה אחרונה ואנחנו ממשיכים. << אורח >> רותם ידלין: << אורח >> זה בדיוק חוסר ההבנה שאינו מחובר, סליחה, בסוף, ביום-יום, לשטח, בסדר? אנחנו לא מגדילים פה בכמויות, אנחנו ממילא כפופים ללוח 2. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גברתי רגע דקה, אני מכבד אותך וגם נתתי לך את רשות הדיבור לבקשתך, למרות שיכלתי להיכנס ישר לנוסח. << אורח >> רותם ידלין: << אורח >> ותודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מסביר שוב, אנחנו הסתכלנו בארגז הכלים על הדברים הבעייתיים. הסעיף הזה שאת מדברת עליו הוא סעיף שמדבר על תיקונים שיכולים לקרות רק במקומות שבהם יש כבר אחוזי בניה, וצריך תיקונים שמה שנקרא, תחת ההגדרה של תב"עות נקודתיות מאוד מאוד. לא מדובר כאן לא על תוכנית לשכונה ולא למתחם ולא דברים כאלה. << אורח >> רותם ידלין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וכל הרעיון כאן הוא בעצם, כי לפעמים בתך עיר, בתוך מקום צפוף יש לפעמים איזה בניין שהזכויות שלו לא נוצלו, והוא מהווה כרגע פצע אורבני במקום הזה ואפשר לסגור אותו. פה נתנו לרשות המקומית יותר say. ומה שאת אומרת זה תכנון ממבט הרבה יותר רחב, וזה לא שמנהל התכנון אמר לי את זה, יש דברים שאני יודע גם לבד מתפקידי גם הקודמים. עכשיו, יש סלים שאולי באמת צריך לחשוב שהם יותר תמריציים אצלכם מאשר במקומות אחרים. יכול להיות, לא הגענו לגמרי לדבר הזה, ולכן ההבחנה היא ברורה, שמענו את הדברים שלך, ובמהלך הדרך אנחנו. אבל זה הכיוון, אני חושב בתמימות דעים, של הוועדה בעניין הזה. אוקיי תודה רבה. שיהיה לך בהצלחה בוועדת כספים. << אורח >> רותם ידלין: << אורח >> אנחנו בסך הכל רוצים לתת לכם עוד כלים, ואחר כך נעלה לוועדת כספים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמענו, אנחנו אנשים אינטליגנטים, אנחנו מבינים. << אורח >> רותם ידלין: << אורח >> אין ספק, גם מנהל תכנון, הכל בסדר. רק בסוף גם אנחנו יש לנו, כראשי הוועדות לתכנון ובניה את האחריות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. את צריכה להיאבק על הדברים שלך זה נכון, בעניין הזה, לדעתי, המאבק פה הוא לא נכון. יכול להיות שצריך תיקונים אחרים. אני פתוח לדברים האלה, גם אחרי חוק ההסדרים יש פה חיים. << אורח >> רותם ידלין: << אורח >> ואנחנו נמשיך להעמיס על ועדות התכנון המחוזיות, שזה בין השאר, מה שאתם רוצים למנוע בדיון הזה. אנחנו מגיעים אליהם וסותמים להם את ה-capacity. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> גברתי אני מאוד אשמח לשבת איתך ולראות, למצוא פתרונות שמתאימים למועצות האזוריות ולמרחב הכפרי. ונשב על זה, אבל זה לא חלק מהפתרון הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה לכולם. כן, תומר בבקשה, היועץ המשפטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוקר טוב אדוני יושב הראש, חברי הוועדה, המוזמנים. אנחנו פרסמנו אמש נוסח שענייניו תיקונים בעקבות דיוני הוועדה, והבקשות של יושב ראש הוועדה לתיקונים. אנחנו נציג כרגע, אנחנו לא נקריא את כל הנוסח כרגע מחדש, אנחנו נעבור רק על אותם דברים שתיקנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לך? אתה מעדיף מודפס? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, זה בסדר גמור אני רק אנסה למצוא את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נתחיל, אנחנו לא נעבור רגע על התיקון הראשון, כי יש עוד שיח בנושא של התיקון הראשון של הסמכת הוועדות, אז אנחנו נדלג עליו כרגע, נחזור אליו בהמשך. נעבור לתיקון בפסקה 3, עמוד 1, פסקה 3. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להגיד את מספר העמוד? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התיקון מסביר את מה שדיברנו, ולהקריא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אגיד, פה זה לא שינוי, אלא בעקבות שיח שהתקיים, חשבנו להוסיף איזשהו תיקון לנושא של הגשת תוכנית על חובת יידוע של בעלי הקרקע, אבל לאחר מחשבה נוספת החלטנו שלא להציע את התיקון הזה. ולכן הנוסח הוא כפי שהיה כבר בפעם הקודמת אז אין בעצם שינוי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד לא הקריאו << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא כבר הוקרא << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, מישהו הרים יד אבל עוד לא הקראנו את התיקון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אין הקראה של התיקון כי אנחנו לא משנים שום דבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעצם מה שמופיע בצהוב בסעיף קטן (ב) נמחק, אנחנו לא צריכים אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התיקון נמחק לכן אנחנו לא מקריאים. << אורח >> תום פישר: << אורח >> תום פישר משרד המשפטים, רק התבקשתי לומר לפרוטוקול שאנחנו עדיין סבורים שיש קושי עם הפחתת הרוב באופן גורף, ואנחנו חושבים שיש יתרון בהצעה הממשלתית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן אבל אני הצעתי ליידע. << אורח >> תום פישר: << אורח >> נכון, אנחנו חושבים שהיידוע גורם לנטל בירוקרטי על שלב הגשת התוכנית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, חבר'ה תרצו תוכלו לא תרצו לא תוכלו. כן בבקשה? << אורח >> דוד נסר סונינו: << אורח >> דוד נסר סונינו, מהפורום להתחדשות עירונית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לעניין? << אורח >> דוד נסר סונינו: << אורח >> אני מדבר לגבי שליחת ההודעה. זאת אומרת אין פה פירוט אם זה מסירה אישית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ירדנו, ברגע שירדה ההודעה ירדה גם השליחה. הלאה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה יורד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו עוברים לסיכון השני, סמכויות הוועדות המקומיות. עמוד 2 פסקה 4. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אבל השינויים הם בעמוד שלוש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מתחיל בעמוד 2 אבל השינויים הם בעמוד 3. בסדר כולם? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בסדר אז אני אעבור על הדברים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תעברי על התיקונים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אוקיי, אז קודם כל, כפי שדובר כאן מקודם, הוספנו הגבלה על שינוי ייעוד רק לרשויות עירוניות, זאת אומרת לא במרחב הכפרי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שינוי ייעוד מתעסוקה ומסחר. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> מתעסוקה ומסחר למגורים יתאפשר רק בתחום רשות עירונית. הורדנו את האפשרות לשנות ייעוד ממלונאות למגורים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה זוכר שהיו פה מהמלונאות וביקשו להוריד? ירד? הלאה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> השינוי הבא ב 13(א) הוא רק עניין של נוסח, 13 ב', כאן הייתה הערה בדיון הקודם שלא ברור האם חמש השנים שצריכות לחלוף הן מיום תחילתה של התוכנית של המחוזית או התוכנית לפי 13 א'? אז הדגשנו והבהרנו שחמש השנים נספרות מיום תחילתה של התוכנית שאישרה הוועדה המחוזית. השינוי הבא הוא בעמוד 4 פסקת משנה א'. כאן אנחנו מדברים על מסלול של הריסה ובניה, שבו בדיונים הקודמים דיברנו על האפשרות להגדיל בשיעור של עד 100% מהשטח של הבניין הקיים. ועכשיו נוספה עוד חלופה, של אפשרות להוסיף, להגדיל בעצם את הבניה, בתוספת של 100% מהזכויות המאושרות בתוכנית, ככה שבעצם קיימות שתי חלופות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או או. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> או תוספת של 100% מהשטח של הבניין הקיים. או תוספת של 100% מהזכויות המאושרות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה? מה שבנוי? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> מה שבנוי בפועל ואותו הורסים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא בהיתר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא שהוא בהיתר, יכול להיות שהתוספת נובעת מהקלה כמותית או מהקלות אחרות, אפשר להסביר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה בהיתר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כדין, כדין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז למה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אסביר. אם נציג מנהל התכנון רוצה להסביר, אתם רוצם שאני אסביר? אתם רוצים שהוא יסביר? << אורח >> בני ארביב: << אורח >> מה זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה היה שלכם, תיקון שלכם. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> יש לא מעט מצבים שבהם שטחי הבניה הקיימים, כמובן כדין, הם יותר מאשר שטחי הבניה שאישרה הוועדה המחוזית. יש לזה מספר סיבות. יכול להיות שאישרו הקלה כמותית, יכול להיות שהיו תוספת ממ"דים, יכול להיות שהייתה תוכנית בסמכות ועדה מקומית. הסעיף מפנה לזכויות שאישרה, הוועדה המחוזית. יכול להיות שהיו הפקעות של חלק מהמגרש, ולכן המצב המאושר, שטחי הבניה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זהו, פה שכנעת אותי בהפקעות. זכרתי שאיפשהו, למה השארת את זה לסוף? << אורח >> בני ארביב: << אורח >> לפי נתונים שיש לנו כחמצית מהמקרים, אפילו יותר לפי מה שבדקנו מתמ"א 38, היקף שטחי הבניה הבנויים יותר מאשר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולכן השארנו את האופציה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן, מה שתיארת עכשיו מתאר בניה גדולה יותר מ-100% משטח הבניה. אז למה לא ניסוחית להשאיר רק את האופציה הזאת? << אורח >> בני ארביב: << אורח >> לא, אני רק אומר, אפשרנו כרגע שתי חלופות לפי הגדול מבין השניים. או תוספת של 100% מהמאושר, כי לעיתים יש מצבים, בהחלט יש מצבים שלא מומשו כל שטחי הבניה, ולכן המצב המאושר הוא יותר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> או או צריך להגיד את זה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לא אמרנו לפני הגודל, אמרנו או או. מן הסתם זה יהיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה, בסדר? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> באותו עניין הבהרנו שבכל מקרה גם אם מגדילים לפי חלופה אחת או חלופה שניה, לא ניתן יהיה להגדיל יותר מהשטח שנקבע כשטח מירבי, שעוד מעט נגיע להגדרה של מהו אותו שטח מירבי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שטח במטרים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כן, שטח במטרים לפי גודל רשות, עוד מעט נגיע. בפסקה 2 שמתייחסת לתוספת בניה, גם כאן יש הגבלה של אותו שטח מירבי, שנגיע אליו. ובמסלול האחרון פסקה 3 בעמוד 4 למטה ואני עוברת לעמוד 5, גם כאן יש הגבלה של שטח מירבי, שהוא שטח במטרים. סעיף קטן ב', כאן יש את ההגדרה של שטח מרבי, שההגדרה אומרת כך, אם מדובר ברשות מקומית שמספר התושבים שלה אינו עולה על 50,000, פחות מ-50,000 אז השטח המירבי שאפשר להגדיל זה 1,000 מטר. ואם מדובר ברשות מקומית שמספר התושבים שלה הוא בין 50,000-100,000 השטח המקסימלי הוא 2,000 מטר, אבל תוכנית שהייעוד שלה שונה, היא מוגבלת ל-1,200 מטר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בכל מקרה? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כן. עוד מעט אני אקריא את זה, כי זו הגדרה חדשה שהוספנו. והחלופה השלישית זה אם מדובר על רשות מקומית גדולה, מעל 100,000 אז השטח המקסימלי הוא 3,500 מטרים ואם מדובר על תוכנית שיש בה שינוי ייעוד, ההגבלה היא ל-1,200 מטר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לשינוי הייעוד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לשינוי הייעוד. כמובן שאפשר לערער. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו הערה חשובה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> יכול להיות שנצטרך לדייק כאן את הנוסח, אבל זו הכוונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, תסביר רגע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מתוכם עד 1,200 שינוי יעוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו רצינו להגביל את השינוי ייעוד בשביל שלא יעשו שינוי במקום, משהו שאינו מתאים למקום וכו', אז אנחנו בעצם על לפי הגדרה ראשונית שהוגש הזה, אבל ההגבלה היא יכולה להתחלק, זאת אומרת עד 1,200 זה יכול להיות בשינוי ייעוד החדש, והשאר כבניה למגורים הקיימים. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אבל מה קורה אם אין - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז זה שינוי יעוד, זה 1,200 בכל מקרה. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> השאלה היא בסיטואציה שבה יש לך מגרש שחלקו לתעסוקה וחלקו הוא למגורים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז שם אפשר בדיוק לעשות את זה. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אז רק למקרה הזה אני יכול 1,200 מטר מתוכו לשנות אותו, והשאר יהיה תוספת . << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תוספת למגורים, נכון או שאתה יכול לעשות את זה לשני מגרשים. אם יש לך מגרש לתעסוקה ולידו מגרש למגורים, אתה יכול לקחת מהמגרש - - - << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> באותו מגרש כאילו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לאחד את המגרשים, אתה עושה תוכנית על שני המגרשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי אם יש לכם הערה פה, משהו\ אז אפשר. אז עכשיו אולי תקריאי? רגע תוכנית להתחדשות עירוני. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> תוכנית להתחדשות עירונית, כאן יש הגדרה למה היא אותה תוכנית להתחדשות עירונית. טוב, אני אקריא רק את החלקים המסומנים. אני מתחילה בעמוד 4 למעלה. חוק התכנון והבניה תיקון חוק התכנון והבנייה 89. (4) (א) (1) (13ב) (א) (1) (א) הגדלה מעל פני הקרקע – בשיעור שלא יעלה על 100% משטח הבנייה כולל הקיים של המבנה מעל פני הקרקע או 100% מהשטח הכולל המותר לבניה במגרש לפני התוכנית שאישרה הוועדה המחוזית, ובלבד שההגדלה לפי פסקת משנה זו לא תעלה על השטח המירבי. פסקה 2 גם כאן התייחסנו לשיעור שלא יעלה השטח המירבי לפי הקטן, וגם בעמוד 5 למעלה בפסקת משנה א' הבהרנו שבשיעור שלא יעלה על השטח המירבי לפי הקטן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או בשיעור. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> או בשיעור שלא יעלה. (ב) בפסקה זו - (1) "שטח מירבי" – (1) לעניין רשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על 50,000 – 1,000 מ"ר. (2) לעניין רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 50,000 אך אינו עולה על 100,000 – 2,000 מ"ר ולעניין תוכנית הכוללת ששונה ייעודו לפי פסקה (13א) – 1,200 מ"ר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מתוך? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כאן אנחנו נחדד מתוך השטח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מתוך השטח האמור. אולי נשנה את הניסוח כדי להבהיר את זה, אבל העיקרון הוא בעצם שהתקרות הן 2,000 ו-3,500 בהתאמה. אם יש בתוך התוכנית שינוי ייעוד, בכל מקרה שינוי הייעוד לא יכול לעלות על 1,200. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מוגבל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מוגבל ל-1,200, כך שבעצם אפשר לעשות, למשל בתוכנית בוועדה בינונית, שינוי ייעוד של 1,200 ועוד 800 בהוספת שטחים שכבר קיימים למגורים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע את צריכה להקריא גם את ההמשך. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> (3) לעניין רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 100,000 – 3,500 מ"ר ולעניין תכנית הכוללת שטח ששונה ייעודו לפי פסקה (13א) – 1,200 מ"ר; גם כאן נוסיף מתוך השטח האמור. (2) "תוכנית להתחדשות עירונית" – תוכנית לפינוי ובינוי החלה על קרקע שעיקרה למגורים ושיש בה יחידות דיור בנויות, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים, לרבות לשימושים הנלווים למגורים. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> יש כבר הגדרה של תכנית פינוי בינוי, השאלה למה לא להיצמד אליה, או שאם יש הפרש ביניהם? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש הפרש ביניהם. שם מדובר על מינימום 70 יחידות דיור ופשוט אנחנו רוצים את החלקים הרלוונטיים מתוך ההגדרה הזו. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הוצאנו את החלקים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שאינם רלוונטיים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> השינוי הבא הוא בסעיף קטן ג', זה הסעיף של ה"כפל מבצעים" וכאן הורדנו את פסקה 16 כי בהמשך נקריא את ההתאמות שעשינו בפסקה 16, ופסקה 16 החדשה אחרי כל התיקונים היא לא תתייחס להגדלת שטח למגורים, אז בכל מקרה היא לא רלוונטית. אני ממשיכה, בעמוד 7 יש כאן רק שינוי נוסח, דיברנו עליו בפעם הקודמת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את לא רוצה להקריא אותו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא צריך. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לא צריך, זו רק הבהרה שזו לא תוכניית שאישרה הוועדה המחוזית אלא תוכנית לפי - - - זו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> במבנה קיים אמרנו שאי אפשר כמו בתמ"א. במבנה חדש אפשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה במבנה קיים גם בתמ"א אי אפשר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה במבנה קיים לא? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זה מה זה קשור? אותו הגיון. אתה רוצה להוסיף מבנה קיים, לא מוסיפים עכשיו במבנה קיים בצורה כזו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גן ילדים כן? מעון כן? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, זו ההחלטה שהייתה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> עמוד 8 למעלה הוספנו גם ביחס לתוכנית שמשנה ייעוד את הצורך בחוות דעת של תכנון מתחמי. פסקה 13 ו' בעצם הבהרנו שהנושא של הסדרת בניה שלא כדין במגבלות ובסייגים הוא רלוונטי רק למסלול של תוספת למבנה קיים. כי בעצם במסלולים האחרים, ממילא נהרסת הבניה שנבנתה שלא כדין. או נהרסת או שלא קיימת במגרש ריק. 13 ז' בעמוד 8 למטה. אמרנו כבר בדיון הקודם הוספנו סעיף שמתייחס לזה שהתנאי להפעלת הסמכויות החדשות הוא הפקדת תוכנית כוללת להתחדשות עירונית, או תוכנית כוללנית בתוך חמש שנים. עלתה כאן בקשה לאפשר לשר הפנים להאריך את המועד להפקדת אותה תוכנית או תוכנית כוללנית בשלוש שנים נוספות. הוספנו את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> צריך להקריא את זה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כן, אני מקריאה. תיקון חוק התכנון והבנייה 89. (4) (א) (1) (13ז) שר הפנים רשאי לדחות את המועד הקובע לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים אם מצא כי הדחייה נדרשת לשם השלמת הפעולות להגשת התוכנית הכוללת או התוכנית הכוללנית; החליט שר הפנים כאמור, תפורסם הודעה על כך ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הפנים";"; << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> זו החלטה פר ועדה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן כן. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> של הוועדה המקומית אני מוסיפה כאן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפשר להבהיר את זה יותר אם אתה רוצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תבהיר את זה יותר. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> להדגיש שמדובר שזה פר ועדה ולא באופן גורף לכולם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בעניין ועדה מקומית מסוימת, בסדר נוסיף. לעניין ועדה מקומית מסוימת. הערה טובה, אם זה יכול להשתמע באמת. זה יכול להשתמע אכן ולכן נבהיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז אנחנו מוסיפים פה לעניין ועדה מקומית מסוימת. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> עניין ועדה מקומית. וגם אנחנו מוסיפים את אתר האינטרנט של הוועדה המקומית. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> מבחינה טכנית צריך גם בעיתון אני חושב? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא לא צריך, ממש לא. היה צריך כבר לבטל את הדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הנה עוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> 13 ו' אני חוזרת רגע אחורה. מה שהתייחסתי להוספה למבנה קיים זו הפסקה שהוספתי, 13ב א' 2. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שזה אומר? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כבר עברתי על זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תסבירי לו. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה תוספת למבנה קיים., שההסדרה שלו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בישיבה הקודמת הוא לא היה בגלל היושב ראש. אנחנו חייבים לתקן את זה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> עמוד 8 למטה אני אקריא. זה השינוי שנעשה בפסקה 16 שדיברנו עליו. תיקון חוק התכנון והבנייה 89. (4) (א) (2) בפסקה (16) – (1) בפסקת משנה (א) – (1) בפסקת משנה (1), המלים "למגורים בבנייה רוויה ובמגרש המיועד לפי תכנית כאמור" – יימחקו, והסיפה החל במלים "בפסקה זו" – תימחק; (2) פסקת משנה (2) – תימחק; (2) בפסקת משנה (ב) – (1) המלים "או ניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש כאמור בסעיף 151(ב2)" – יימחקו; (2) במקום "יופחתו יבוא "יופחת"; (3) במקום "שטחי התוספות שאפשרו את ההקלות" יבוא "שטח התוספת שאפשרה את ההקלות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אבהיר מה המשמעות של הדבר הזה. זאת אומרת פסקה 16 שמאפשרת לוועדה מקומית להוסיף שטח של 20% או 500 מטר לפי הקטן, יחול רק במקרים שמנויים שם שאינם מגורים. זאת אומרת האפשרות למגורים, כיוון שאנחנו נותנים פה בתיקון החדש תוספת נדיבה למגורים, אז אין צורך בסמכות הקיימת שהיא מצומצמת מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין כפל מבצעים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, עכשיו 2 ד'. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אנחנו בפסקה 3 תיקון לפסקה 18. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי אני אסביר את זה, זו בקשת יושב ראש הוועדה לפני שנקריא אני רוצה להסביר, בקשת היושב ראש הייתה בעצם לאפשר, זה משהו שלא מופיע בהצעה הממשלתית אז תשימו לב לזה. כרגע לפי המצב החוקי הקיים ועדה מקומית רגילה יכולה להגדיל שטח מטרי של מגרשים שמיועדים לצרכי ציבור מסוימים שמפורטים בפסקה 3, שאלו הצרכים הנפוצים של חינוך, רווחה, מרפאות, גנים, בדברים האלה, אם תרצו נקריא לכם בדיוק לאילו צרכי ציבור מדובר. היא יכולה להגדיל את שטח המגרש אבל בתנאי שהיא מקטינה שטח אחר לצרכי ציבור, זאת אומרת היא לא יכולה להגדיל את סך השטחים לצרכי ציבור בתחומה. אתה יכול להוסיף מטרים, בתנאי שתוריד במגרש אחר. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> תומר אחרי זה אני אבהיר יותר כשתסיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה יכול עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תבהיר עכשיו. אני אגיד לך בגדול, המטרה שלי מבחינתי זה שגם אפשרות בצרכי ציבור לעשות את זה. מפה והלאה תתקשקשו. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> כן, אין ספק. אני אסביר את המצב החוקי היום ומה מבוקש כרגע. כפי שאמר היועץ המשפטי של הוועדה ,פסקה 3 מאפשרת הגדלת שטחים לצרכי ציבור והפרשנות מקדמת דנא של משרד הפנים, שהכוונה לשטח קרקעי ולא לזכויות בנייה. הדברים עולים במפורש מהוראות החוק. הן מפסקה 18, הן מפסקאות 5 ו-6 שבסעיף קטן א' 1, ולכן הוועדה המקומית רגילה יכולה להגדיל שטח קרקעי לצרכי ציבור, אבל שטחי הבניה הם בהתאם. אם זה באחוזים, אז באמת שטחי הבנייה יגדלו בהתאם, אם זה במטרים ניתנה איזשהו פרשנות של משרד המשפטים שזה גם גדל באופן יחסי, פרשנות חדשה. אבל בכל מקרה שטחי הבניה הם מוגבלים להיקף שטח המגרש באופן יחסי. זאת אומרת היה דונם, הוועדה המקומית הגדילה לשני דונם, אז שטחי הבניה אם זה באחוזים זה גדל, וגם אם זה במטרים יש פרשנות של משרד המשפטים שאפשר להגדיל באופן יחסי, אבל אי אפשר להגדיל יותר, וזה בשונה מוועדה מקומית עצמאית שיש לה סמכות נפרדת להוסיף שטחי בניה במגרשים חומים, לפי סעיף קטן א' 1, 6 ללא הגבלה. מה שכרגע מבוקש, מה שמבקש יושב ראש הוועדה זה בעניין הזה להשוות ועדה מקומית רגילה לוועדה עצמאית, כך שהסמכות להוסיף שטחי בניה תחול על כלל צרכי הציבור כפי שנימנו ונקבעו בפסקה 3, לרבות צווים ככל ששר הפנים מוסמך להוסיף לפי הפסקה האמורה, ולאו דווקא מתקני תשתית, קרי במגרשים חומים תהיה סמכות לוועדה המקומית להוסיף שטחי בניה. מה שחשוב להבהיר בעניין הזה שהסמכות להוסיף שטחי בניה היא אך ורק בהתאם לשימושים שקבעה הוועדה המחוזית. זאת אומרת, אין סמכות לוועדה מקומית, לא לשנות מייעוד ציבורי אחד לשני, ולא להוסיף צרכי ציבור חדשים . זאת אומרת מדובר במגרש as is כפי שאישרה הוועדה המחוזית, שאותו מגדילים או לא מגדילים אבל אין אפשרות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל לשר יש סמכות להרחיב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז שר יכול להרחיב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל הוא כבר הרחיב, הוא לא לקח בחשבון שזה - - - << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> יש דברים שהם בצו, יש כבר צו. יש צו שהרחיב את צרכי הציבור לעוד כמה נושאים אשר אותם אנחנו רוצים לכלול אותם או לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> דיברנו על כל צרכי הציבור. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> בצו יש דברים שכירים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמו למשל? << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> דיור בהישג יד להשכרה. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> לא, זה רק בוועדה מקומית עצמאית הסיפור של דיור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל החלת את אותו סעיף. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> לא, לא, הצו שמדובר בו כרגע הרחיב סוגים של דיור בהישג יד, מעונות סטודנטים ודיור מוגן רק בוועדה מקומית עצמאית. זה לא יחול על הפסקה שאנחנו מדברים עליה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בדיוק זה לא חל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הצו מלכתחילה לא צו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא לא חל מלכתחילה בדיוק, וזה מה שאני יודע גם. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> אוקיי רק חשוב להבהיר, זו סמכות להוסיף שטחי בניה, זה לא סמכות להוסיף שימושים נוספים לצרכי ציבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ולא לשנות את השימוש. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> ולא לשנות את התמהיל ולא כלום. זה פשוט להוסיף זכויות בניה לפי הייעודים והשימושים הקיימים שאותרו במגרש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק לשטחים הקיימים. בדיוק. אני אומר הסמכות הזו קיימת היום לגבי מתקני תשתית מקומיים ואנחנו מרחביים אותה לכל צרכי הציבור המנויים בפסקה 3. אז רק נקריא. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> רגע אני רוצה להבין. אם לדוגמה כתוב בתב"ע שהמגרש החום הזה השימושים שלו זה לפי סעיף 188 לחוק? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא, השימושים שוב פעם, שאפשר לטפל בהם זה רק השימושים המנויים בפסקה 3. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> שפסקה 3 מה זה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא מונה, בדיוק מהסיבות שאתה חושב עליהם. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> פסקה 3 היא יחסית מצומצמת יותר לעומת 188, בגלל שזה צרכי ציבור מקומיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז אנחנו נקריא את השינוי. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> (3) בפסקה (18) במקום "מתקני תשתית מקומיים" יבוא "צרכי ציבור" ובמקום "מתקני התשתית" יבוא "צרכי הציבור"; << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> התיקון הבא בפסקה 4 הוא תיקון של נוסח שמותר להקים, זה בעקבות שאלה שנשאלה. עמוד 10 למעלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תקראי את כל הפסקה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אוקיי אני אקריא. (4) (25) חלוקת מגרש המיועד לאזור מגורים בנחלה, עד שלושה מגרשים, ושינוי ייעוד של עד שניים מהם למגורים, ובלבד שהתקיימו שני אלה: (1) שטח כל מגרש שייעודו שונה למגורים לא יעלה על 500 מ"ר או על שליש משטח המגרש כפי שהיה טרם החלוקה לפי הנמוך מביניהם; (2) סך יחידות הדיור בכל מגרשים לאחר החלוקה לא יעלה על מספר יחידות הדיור שמותר להקים במגרש כפי שהיה טרם החלוקה; << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כלומר אנחנו לא מתייחסים למצב הקיים, אלא למצב התכנוני הקיים. << אורח >> אמיר קדרי: << אורח >> אני מבקש להעיר כאן הערה, אמיר קדרי מרכז השלטון האזורי. תודה קודם כל על התיקונים האלה, זה מאוד יעזור. אני מבין שיש גם מקומות שיש בהם, מה שנקרא, מגרש בייעוד משקי חקלאי, שהוא לאו דווקא מוגדר כנחלה. אם תוכלו לבדוק את זה ולהכליל גם את זה בפנים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עכשיו כבר לא נוכל לבדוק שום דבר. מה לעשות. << אורח >> אמיר קדרי: << אורח >> חבל, זה אותו תיקון בדיוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חבל אבל יכולתם להעיר את זה בזמן שהיה המקום הנכון, עכשיו זה כבר מאוחר מידי. << אורח >> אמיר קדרי: << אורח >> הנוסח המתוקן שלכם לא נדון כמיטב זכרוני. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הנוסח המתוקן לא מתייחס לעניין הזה << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפני דקה - - - << אורח >> אמיר קדרי: << אורח >> הנוסח המתוקן היה משניים לשלושה, וקיבלתם את זה שזה בנחלה, אז למה לא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד פעם, שמענו. << אורח >> אמיר קדרי: << אורח >> זה לא איזה עניין מהותי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמענו ונעצור פה. << אורח >> אמיר קדרי: << אורח >> תודה רבה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> עמוד 9 למטה ובהמשך עמוד 10 למעלה זה סמכות ועדה מקומית עצמאית. כאן הבהרנו שאותה סמכות שיש לוועדה מקומית רגילה, לפי הפסקאות החדשות, היא תהיה נתונה גם לוועדה מקומית עצמאית, כלומר, ההגבלה באחוזים של 100% או 50% לפי העניין, או 80. אבל יש שינוי אחד לגבי ועדה מקומית עצמאית שהיא מוגבלת מבחינת השטח המקסימלי ביחס לכל אחד מהמסלולים ל-5,000 מ"ר בלי המדרגות שעליהם דיברנו במסלולים הקודמים שמתייחסים לגודל רשות. כאן הוועדה המקומית העצמאית יכולה עד 5,000. אני רק אקריא. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> רעות סליחה, ואתם עדיין משאירים את המגבלה של שינוי ייעוד? זאת אומרת מקום שיש שינוי ייעוד יחול ? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לא, בוועדה מקומית עצמאית. אני אקריא את הסעיף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא פגענו במה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> שינינו את ההגדרה, אני אקריא את הסעיף. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> רעות סליחה שאני קוטע אותך, ההתייחסות שלנו תוך כדי או בסוף? כי אני לא רציתי להפריע. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לסעיפים הקודמים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על מה שדיבר בהתחלה על הסעיף הראשון? << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> לא, רציתי להגיד משהו על הסדרת עבירות בניה. אני פשוט חיכיתי לסוף לא רציתי להפריע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא לא, הקראנו. אנחנו נחזור אחורה, רגע בוא נפנה שכולם ידעו ע למה שאנחנו מדברים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> עמוד 8, 13 ו'. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז אני רק אחזור שניה לטובת הנוכחים על מה מדובר. לגבי עבירות בניה, בעצם המקרה שזה רלוונטי מה שנקרא שידוע בז'רגון כהכשרת עבירות בניה באמצעות תוכנית, בעצם הוא רלוונטי רק למסלול של תוספת לבניין קיים. זאת אומרת כשיש בניין קיים ורוצים להכשיר תוספת בניה שנעשתה שלא כדין במסגרת תוכנית. זה לא רלוונטי כאשר הורסים את הבניין או מדובר במגרש פנוי מן הסתם. ולכן ההבהרה כאן היא שההגבלות על מה שכרוך ב"הכשרת עבירות בניה" חלה רק במסלול של תוספת למבנה קיים. ועכשיו יש הערה למשרד המשפטים. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> מה שרציתי להגיד זה בעצם לחזור על הערה קודמת שלי. בדיונים הקודמים אני ביקשתי להחריג עבירות בניה שיש לגביהם צווים שיפוטיים או מנהליים, ואני חוזר על זה שוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פה זה לא רלוונטי. פה אנחנו מתייחסים לראות האם המטרה של כל הדבר הזה היא המטרה הלא ראויה, או המטרה היא ראויה, ואם יש בתוכה גם חלק מסוים שהוא לא ראוי, האם זה הורס לכולם את האפשרות לחיות חיים יותר טובים או לא, זה הכל, לכן זה לא רלוונטי בחלק הזה, איפה שהיה רלוונטי זה היה רלוונטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> צריך לשים לב כאן, זו שאלה של מדיניות. הנושא של הכשרה באמצעות תוכנית של עבירות בניה זו פרקטיקה מקובלת וידועה, והיא מקובלת גם לאחר שיש הליך משפטי, אוקיי? או שיש צווים או שיש צווים שיפוטיים וכו'. השאלה היחידה שצריך לשאול לעניינינו היא המקום שצריך להידון בהכשרה הזאת היא בוועדה המקומית או בוועדה המחוזית? אוקיי? מקובל אפילו שבית המשפט לפעמים שולח את הצדדים להכשיר את העבירות במסגרת תוכנית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל לא זאת מטרת החקיקה. החקיקה פה המטרה שלה לטפל זה במקומות נקודתיים בעיתיים שאו התב"ע פספסה משהו, או משהו שהוא פצע אורבני. אגב, פצע אורבני כזה גם יכול לגדל בתוכו גם עבירות בניה. כי כשיש משהו אנומלי אז לפעמים זה גורם, אחד הסיבות, כי הרי אם אנחנו נתחיל להסתכל, אני לא רוצה את הדיון הזה לעשות עכשיו, על הפסיכולוגיה האכיפתית, לפעמים כשאתה בא, מה שמתברר לך שבמקומות מסוימים - - - והחמרת מבחינת התכנון ובניה אז שם ייווצרו לך באופן יחסי יותר עבירות בניה תלוי לפי כל עיר לפי האכיפה שלה וכו'. פה זה בדיוק בנקודה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש פה נקודה נכונה שכן צריך לחשוב עליה, והיא נקודה של מה קורה כאשר הצווים והבקשות לזה נעשו על ידי הגורם הארצי. זאת אומרת שיש לנו צו הריסה שנתנה יחידת האכיפה, ועכשיו הוועדה המקומית רצה ומכשירה את העבירה. זו כבר יכולה להיות בעיה. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אפשר אולי תומר, להוסיף שבמקרים האלה צריך להתייעץ עם הרשות לאכיפה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אני אומר שאם יש הליך שיפוטי שמתנהל על ידי הרשות לאכיפה, אז אולי לא להסמיך את הוועדה המקומית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הליך היה קיים לפני חמש שנים שלא נגמר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם זה של רשות האכיפה הארצית. זאת השאלה. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> למה להבחין? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כי אם רשות אכיפה ארצית מצאה לנכון לפעול במקום אז אנחנו לא רוצים שהוועדה תפריע. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אתה עוקף אותם ומבטל מה שהם עושים. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אתה לא עוקף אותם אתה עושה משהו אחר. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> מתי רשות האכיפה הארצית נכנסת לפעולה? אנחנו מדברים הרי באזור עירוני. מתי היא נכנסת? היא נכנסת במקרים שבהם הוועדה המקומית לא פועלת. זאת אומרת הוועדה המקומית הייתה צריכה לפעול. זה לא מקרה של נגיד, באזור גלילי או דברים כאלה שאז הם נכנסים. אז מדובר למעשה פשוט - - - הסמכות שלה, זה לא שזה משהו באמת מהותי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, אם אנחנו ברשות עירונית זה פחות רלוונטי. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אבל אני רציתי דווקא בנושא הזה, כיוון שאני לא הייתי ביום שלישי, אני חושב ש-25% זה קצת גבוה מידי. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> זה לא ממש מדויק כי הרשות לאכיפה פועלת לא רק במקרים שהוועדה המקומית לא אוכפת, יש עבירות בניה שהן בהגדרה, לפי מדיניות האכיפה הן נאכפות על ידי הרשות לאכיפה. זו נגזרת של חומרת העבירה. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אבל גם אותה חומרת עבירה הייתה אמורה להיות נאכפת על ידי הוועדה המקומית. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> לא, אז שוב יש מקרים - - - << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אם הוועדה המקומית אוכפת אז אין בעיה. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> הם לא מחכים לאכיפה של הוועדה, זה אוטומטי. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> קח לדוגמה בתל אביב, בתל אביב הרשות האכיפה הארצית אף פעם לא פועלת. למה? כי הוועדה המקומית שם פועלת כמו שצריך. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> טוב תל אביב זו לא דוגמה. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אני בכוונה מביא את תל אביב כדוגמה לומר שזה לא שהיא אוכפת כשזה דברים חמורים והיא לא מחכה, אלא היא יודעת הוועדה המקומית פועלת. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> הלוואי שהינו במצב שרשות האכיפה לא צריכה לאכוף, אנחנו לא שם אבל. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> בסדר. אבל אני אומר ש-25% זה נראה הרבה מאוד. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> וגם ההערה השנייה שלי לגבי ה-25% אנחנו נבקש להוריד את זה ל-10%. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אם מדברים על מרפסות שנסגרו, דברים מהסוג הזה. אבל 25%, אתה יודע אתה מדבר על רבע בניין לא חוקי. זה המון. אתה יודע מה זה רבע בניין לא חוקי? 10% נראה סביר, זה מכסה את המרפסות ועוד קצת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נלך על 20%, אני לא רוצה שזה יהיה המניע. שוב, אין לי בעיה גם בקטע שאם יש שם משהו שמטופל על ידי רשות , זאת אומרת סימן שהיה שם משהו כזה, זה יהיה בידיעתה או בהיוועצות איתה, אין לי בעיה. במקרים כאלה. אני לא רוצה - - - אני מדבר כרגע על בניין שלם. כשאתה פותח חריגה פה חריגה שם זה יכול להגיע ליותר מ-10%. אני מקבל ש-25% זה, נלך על 20 ובוא לא נפתח. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> כן ואפשר להוסיף בהיוועצות עם רשות האכיפה. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> יכול להיות שצריך להגדיר את מהות העבירה. << אורח >> אפרת נחלון: << אורח >> או אפילו באישורה של רשות האכיפה. יש פה קצת יותר מידי הקלות. << אורח >> שירה ברנד: << אורח >> זה יכול להיות המון קומה שלמה בלי היתר, כי בנו קומה שלמה ללא היתר. << אורח >> אפרת נחלון: << אורח >> העמדה הממשלתית הייתה באמת בלי להגדיר עבירות בניה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אני לא אכפת לי שזה לא יהיה במשהו אחד, זאת אומרת אם יש חריגה אחת של תוספת קומה זה משהו אחר, ודאי שאותה אני לא רוצה להכשיר, אני מדבר עם הסך הכל שלהם. אבל אני לא יכול לרדת לפירוט של זה. 25 אני ארד, השאלה אם 20. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> גם 20% זה לדעתי סביר. << אורח >> אפרת נחלון: << אורח >> למה לבוא ולאפשר את כל הדבר הזה? העמדה הממשלתית הייתה מראש בלי לאשר עבירות בניה. הכנסת רוצה לבוא ולאשר, אנחנו רוצים שיהיה כמה שפחות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את רוצה לשמוע עכשיו את העמדה של היועץ המשפטי של הוועדה בכלל בעניין הזה ? << אורח >> אפרת נחלון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את מכירה את זה גם בנוסחים הקודמים גם כן, בהגדרות האלה. אבל אני אומר עוד פעם, בסדר אם אתם אומרים ש-15% זה נראה לכם סביר. << אורח >> דוד נסר סונינו: << אורח >> אני חושב שהבעיה היא בהגדרה של מהי העבירה פה. כי אם אתה נותן אחוזים ומצד שני סגירת מרפסות היה פועל יוצא של אי יכולת גדילת משפחות באזור שהפך להיות נוהל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זהו, על זה אני מדבר. << אורח >> דוד נסר סונינו: << אורח >> אז האם זה הרציונל או במקום שמישהו הוסיף קומה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הרציונל שלי שיש בניין שיש בו 12 משפחות, ושוב, בגלל שאנחנו מטפלים בדיוק בתב"עות נקודתיות במקומות שבהם משהו בתב"ע התפספס ולא עבד נכון, והרשות המקומית לא רצתה ללכת לוועדה המחוזית עם תב"ע פקקטה, אז זה נשאר ככה. עכשיו, כשמשאירים ככה אז ככה גדלים בעיות. לא אכפת לי ובלבד שהייתה עבירה אחת - - - אבל לא נוכל לרדת לרזולוציות האלה. לכן הלכתי על זה. המטרה של התוכנית פה היא לא להכשיר עבירות בניה, אני אגיד את זה 800 פעמים. המטרה היא לתקן פצעים אורבניים בתוך עיר בנויה, צפופה וכו'. שהמחוקק או הוועדות למיניהן בטעות לא הצליחו לתת את הפתרונות שלהם. ולכן אמרתי, אני מוכן לתת 20%, לא אכפת לי גם 15%. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> יש שיקול דעת עדיין, זה לא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוא נוסיף בין 15-20 ובשיקול דעת מהנדס הוועדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה בכל מקרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה ברור, אני יודע, והם מפעילים שיקול דעת והיו הם גם - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בהפעלת הסמכות היא בכל מקרה שיקול דעת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא אנהל על זה ויכוח. אני אומר עוד פעם, אני מציע 20, אם אתם אומרים 15 זה יהיה 15. << אורח >> גידי מור: << אורח >> ובלבד שאין הליכים כבר על הנושא הזה בחריגה ספציפית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי אדוני? << אורח >> גידי מור: << אורח >> הפורום להתחדשות עירונית גידי מור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כבר דיברנו על זה. << אורח >> גידי מור: << אורח >> בדיוק, אני מחזק את זה, שאם כבר יש איזשהם הליכים סימן שלא צריך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא צריך לחזק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> להיפך. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> נדמה לי שכל הסיפור הזה קצת יוצא מפרופורציות. יש כללים די ברורים בפסיקה מתי אפשר להכשיר עבירה, מתי אי אפשר להכשיר עבירה. אגב, אני אומר יותר מזה, יש כללים די ברורים בעניין הזה, המבחן המהותי כנראה הוא מבחן המגרש הריק, יש ניואנסים בפסיקה לעניין הזה אבל זה הסיפור. זאת אומרת ההנחה היא שאסור להכשיר עבירות בניה היא בדותה מוחלטת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא אני לא רוצה, סליחה. תן לי לנהל את הדיון בבקשה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני יכול להמשיך אדוני? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לכן אני חושב ש-20% זה באמת, אני חושב ש-25% נכון, זה לא שבאמת לנו אכפת לשבת בוועדות מקומיות כך או אחרת זה לא נורא משנה. אבל אני חושב ש-25% נכון. אבל אני רוצה לומר שיש במקומות בירושלים למשל, בגלל הבניה במדרונות ובהרים יש עבירות בניה גדולות. עכשיו מה קורה איתם? אף אחד לא הורס אותם גם אף אחד לא יהרוס אותם. תעזבו, להשאיר את הדברים האלה ככה ולשלוח את זה לוועדה המחוזית זה סתם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בכזה קלות ככה? יעשו במחוזית. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> הוועדה המחוזית תעשה מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עוד פעם אתה מעמיס ל המחוזית. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אנחנו בתיקון הזה מורידים 70% מהתיקים שנמצאים בוועדה המחוזית. אז לא ירדו 70%, ירדו 60%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר את דעתי, אני חושבת ש-20% זה ראוי ומאוזן. שוב, לא זאת המטרה של החקיקה, זה עוד כלי בתוך העניין עצמו. אני, עוד פעם, יכול להיות שצריך להיות 5-10 שנים ואתה כן היית בתפקיד הזה, כדי להבין שיש את המקומות שבהם צריך למצוא, לסגור את הפצעים האורבניים שקיימים, ועליהם ללכת לוועדה המחוזית אני לא מאחל לשום ראש עיר לעמוד ולהתחיל להתחנן על הדבר הזה בוועדה מחוזית. ולכן אני מציע 20, אם אתם מתעקשים על העמדה שלכם אז זה יהיה 15, אני אומר לך כאן תחליט עכשיו וזהו. או שאתה רוצה להחליט אחר כך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ניתן לך אחר כך תשובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אחר כך זה אומר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחר כך זה במהלך הדיון. << אורח >> אפרת נחלון: << אורח >> אדוני היו"ר, רק נבהיר שוב בכל מקרה, כשמדובר לפני כן על 100% מהקיים זה בכל מקרה יהיה מהקיים כדין, לא יהיו פה כפל מבצעים של גם להכשיר את העבירה וגם שהיא תיספר ותגדיל את ה-100%. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון אבל אנחנו לא כותבים את זה. זה ברור, מן הסתם. איך אפשר לפרש את זה אחרת? בוא נשמע. << אורח >> אפרת נחלון: << אורח >> כי אנחנו מדברים בסעיף על 100% מהקיים, ואז בסוף מדברים על הכשרה של דברים שנבנו שלא כדין והם גם קיימים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו לא כותבים את זה וגם לא כתבנו את זה בתמ"א. << אורח >> אפרת נחלון: << אורח >> אני מבינה שלא כותבים, תומר, כי זה יעשה בעיות פרשניות בסעיפים אחרים, אני כן רוצה שזה יהיה מובהר בפרוטוקול כדי שאם מישהו יפתח את הפרוטוקול אז הכל יהיה ברור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוודאי אנחנו הבהרנו את זה כבר בפעם הקודמת וגם הבוקר הבהרנו שהחוזים שנגזרים וגם המטרים, כל המדדים שמדובר בהם הם מדדים על בניה כדין, בוודאי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי רעות בבקשה הלאה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> טוב עמוד 10, אנחנו חוזרים לוועדה מקומית עצמאית, דיברנו על שינוי ואני מקריאה. אני מתחילה רגע בעמוד 9. (ב) בסעיף קטן (א1), במקום פסקה (1) יבוא: " (1) שינוי ייעוד והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה בהתאם לאמור בפסקאות (13א) עד (13ו) שבסעיף קטן (א) בשינוי זה: במקום ההגדרה "שטח מירבי" יבוא: "שטח מירבי" – שטח שאינו עולה על 5,000 מ"ר" עמוד 11 עשינו כאן תיקון שנועד להבהיר, אני אקריא אותו ואז אני אסביר. אני רק אגיד שעברנו לנושא חדש, לנושא של העברת תוכניות לוועדת המשנה של המועצה הארצית ובתוך זה הגדרנו תוכנית למגורים. אני חוזרת, עמוד 11 למעלה. (4) בסעיף קטן זה, "תכנית למגורים" תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר לבניית יחידות דיור בלא צורך באישורה של תכנית נוספת, למעט תכנית נוספת שהיא תכנית איחוד או חלוקה כמשמעה בסימן ז'.". שוב פעם, זה תיקון מבהיר. בעצם אמרנו שהבהרה אפשרית רק אם מדובר בתוכנית שאפשר להוציא מכוחה היתר, אז כאן חודד שאם נדרשת תוכנית איחוד וחלוקה עדיין התוכנית ההיא נחשבת כתוכנית שאפשר להוציא מתוכה היתר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. חבר'ה כל התיקונים האלה זה פרי עמלנו כאן בוועדה, מכל צדדי השולחן, רובם לפחות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> עמוד 12 פסקה 7, אנחנו בנושא חדש של רשות ערר. כאן בפסקה 2 הוספנו לבקשת הוועדה, הבננו את שיקול הדעת של יושב ראש ועדת הערר כשהוא מקבל החלטה האם לתת רשות לערור. אני מקריאה. (7) (2) יושב ראש ועדת הערר ייתן החלטתו בבקשת רשות לערור בתוך חמישה עשר ימים מיום שהוגשה לו והוא רשאי לדחות את הבקשה אם מצא שהיא אינה מגלה עילה, שהיא קנטרנית או טורדנית או שהיא אינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות או השלכה רחבה או מסיבה אחרת שלדעתו ראוי ונכון לדחותה; << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אדוני יושב הראש, קודם כל בנושא הקודם לגבי ה-15-20 אני אשאיר את זה לשיקול דעת יושב הראש להחליט בנושא הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> עכשיו בנושא הזה של ועדת ערר אנחנו מבקשים לחזור לנוסח הקודם שהיה, ולא לנוסח הזה. לא בצורה שלילית אלא בצורה חיובית, זאת אומרת לאפשר ליו"ר ועדת ערר להחליט באיזה מקרים הוא כן נותן, לא באיזה מקרים הוא לא . כמו הנוסח המקורי היה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא המקורי, הנוסח שהוצע על ידינו. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> מה שאנחנו הצענו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הנוסח הוא צר מידי פשוט. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> זה לא שהיה צר, הפכתם את זה ב-180 מעלות. כי הנוסח הקודם דיבר באיזה מקרים יו"ר ועדת ערר כן ייתן רשות ערעור. עכשיו אתה אומר, תסתכל איך זה מופיע ברשות הערעור של הוועדה המחוזית, זה צריך להיות על פי אותו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה בדיוק העניין שזה לא צריך להיות אותו. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> זה בדיוק העניין, זה צריך להיות אותו עיקרון, טיפה יותר להרחיב אותו אבל לא להפוך את זה ב-180 מעלות ולומר באיזה מקרים לא. תגיד באילו מקרים כן, לא באיזה מקרים לא. זה ממש הופך את זה מקצה לקצה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הנוסח שהממשלה העבירה מתייחס למקרים שיש בהם חשיבות ציבורית, רחבה, וזה בסוף מצמצם מאוד. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אין בעיה להרחיב את העילות, מקובל. אבל אתם למעשה לקחתם והפכתם את הנוסח מחיובי לשלילי. תגידו באיזה מקרים כן, אין בעיה, תרחיבו את המקרים החיובים שכן, אבל לא להביא את זה למצב שאתה אומר באיזה מקרים לא. זה מאוד מהותי בתפיסה. זאת אומרת שברירת המחדל היא כן. אבל ברגע שאני אומר שזה הפך להיות רשות ערעור ולא בזכות, אז זה אומר שברירת המחדל היא לא. רק צריך לומר באיזה מקרים כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא קשור, זה ממש לא נכון. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> זאת הכוונה. בוא, אני רוצה יותר לחדד את זה, בפרט שאל תשכחו שיש לנו גם ועדות מקומיות עצמאיות, עם תוכנית מתאר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אז גם במקרה כזה אתה בא ומאפשר, זאת אומרת זה למעשה כמו תוכנית מחוזית, אז כמו במחוזית רק אתה מגביל אותו, אז צריך גם פה להיות מוגבל ולא לאפשר את זה. אם היית מדבר איתי על ועדה מקומית רגילה אני מסכים שצריך לומר באילו מקרים לא. אבל אנחנו מדברים על ועדה מקומית עצמאית ועצמאית עם תוכנית מתאר, ולכן במקרים כאלה צריך לומר באיזה מקרים כן אפשר להגיש ערר, ולא באיזה מקרים לא. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> השאלה אם יש לכם רשימה של אותם מקרים, או הגדרה לאותם מקרים שהיא לא מה ששלחתם, שהוא כרגע - - - << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אז אפשר להרחיב אותה אני אומר, להרחיב את הרשימה. אפשר לנסח משהו. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> כרגע המילים בכלל שהיא קנטרנית או טורדנית או שהיא אינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות או השלכה רחבה, אלו מילים שבעצם מרוקנות מתוכן את כל - - - << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> רק במקרים של נאג'סים כאלה, משהו סדרתי. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> פרשנות. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> לא, או שמישהו מגיש איזשהו ערעור. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> מה, אתה לא יכול להגיש ערר אלא אם כן יש לך משמעות רחבה? ואם יש משמעות רק לתוכנית הזאת? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אבל זה מה שהוא רוצה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זו ההצעה שלנו. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> נתן, זה נותן לך סמכות רחבה מאוד, יו"ר ועדת ערר. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> כי הגישה אומרת, שכברירת מחדל אתה צריך לתת. אתה רק צריך לנמק למה לא לתת. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> זה לא אומר את זה, כי הוא מגדיר בדיוק את האילוץ. אגב צריך לשים לפני - - - , אבל באמת אין עם זה בעיה, זה נותן סמכות רחבה מאוד. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> הוא רשאי לדחות אם אינה מה זה אומר לדחות אם היא אינה, תגיד מה כן, מה אתה אומר מה לא. << אורח >> דוד נסר סונינו: << אורח >> דוד סונינו מהפורום להתחדשות עירונית. אני רוצה לחזור ולהעיר שתי הערות. אני רוצה להעיר לגבי סעיף 89 3 ב', שלמעשה אמרתם שהורדתם אותו. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לאיזה סעיף אתה מתייחס? << אורח >> דוד נסר סונינו: << אורח >> 89, 3 ב'. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה בעל עניין בקרקע. << אורח >> דוד נסר סונינו: << אורח >> זאת אומרת אני לא מבין למה להוריד את הסעיף הזה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הוא לא ירד לגמרי, רק החלק המוצהב ירד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על מה אדוני מדבר? על איזה נושא? << אורח >> דוד נסר סונינו: << אורח >> אני מדבר איתך על סעיף 89 ב' 3. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איזה נושא? << אורח >> דוד נסר סונינו: << אורח >> הנושא במקום בפסקה 1 במקום 75% יבוא 66%. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי, בעל עניין בקרקע. כבר עברנו את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, תעיר. << אורח >> דוד נסר סונינו: << אורח >> צריך ליידע את הדיירים לגבי השינוי הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הסעיף הזה לא מתייחס לבתים משותפים. << אורח >> דוד נסר סונינו: << אורח >> אוקיי. עכשיו לגבי סעיף 7, 1, אנחנו הדגשנו את זה גם בישיבה הקודמת שישנה זכות יסוד לאזרח להגיש את הערר. והם מכניסים פה סייגים, במילים אחרות, אנחנו עדיין נמצאים באותה סוגייה שיושב ראש ועדת ערר יכול להחליט לכן לקבל ,לא לקבל, בסייגים כאלה ואחרים. אבל לא שומעים את הערעור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מהות השינוי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מהות השינוי אבל אנחנו רק טייבנו את זה כמה שאפשר למיטב הבנתנו. << אורח >> דוד נסר סונינו: << אורח >> אפשר להציע דבר אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי, אתה התנגדת לשיני. << אורח >> דוד נסר סונינו: << אורח >> אפשר לשמוע את הצדדים, אם ישנה סוגיה טורדנית, קנטרנית או מערער סדרתי, אפשר להשית עליו הוצאות סבירות ברוב של 80% מהוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו לא נכנסים עכשיו לזה, לא נכנס לכלי נוסף שלא קיים לנו כרגע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא קיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא קיים אבל אל נתחיל לטפל בזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אמקד את הוויכוח. אנחנו ניסחנו את זה בצורה של מתי הוא יכול לדחות את הבקשה, ואגב ציינו גם מכל סיבה אחרת, לא רק את הסיבות האלה, אלא מנינו סיבות מסוימות והשארנו בידו את הסמכות מכל סיבה אחרת. ובקשת הממשלה היא בעצם להפוך את זה לחיובי, זאת אומרת להגיד מתי כן אני חושב שלהגיד מתי כן זה דווקא מצמצם את סמכותו של ועדת ערר. אבל תציעו מה שאתם מציעים. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> בני יש לך הצעה נכון? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה שהצעתם ההצעה היא צרה מידי. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> יש לבני הצעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בני, נו. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> אני מבין את הרגישות ודיברנו על זה באריכות בדיון הקודם אני רק חושב, מה שמטריד אותנו בהמשך לנוסח שהוצע על ידי היועץ המשפטי, זה הרישה והוא רשאי לדחות את הבקשה, לא משנה זה מובן מאליו שזה קצת עלול לצמצם. אני חושב שאם יהיה כתוב והוא ידון בבקשה בין השאר בשים לב להיותה מגלה עילה קנטרנית וזה, זה יותר מרוכך, זאת אומרת שלא שכל ההסדר הוא רשאי ובכלל לפי שיקול דעתו בכלל לא לדחות גם אם היא קנטרנית, זה לא בדיוק רשאי. אנחנו רוצים שהוא ישים לב לשיקולים האלה שפורטו, ואם הם מתקיימים אז הוא ידחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, מקובל. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> גם עליי מקובל, אם בני מציע אנחנו מקבלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב הלאה, הסעיף הבא רעות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בסדר אז אני רק אומרת שאנחנו נעשה את התיקו הזה בנוסח, שהוא ידון בבקשה בין השאר - - - << אורח >> בני ארביב: << אורח >> לא לא, הרשאי מפריע, שגם אם זה מתקיים אז הסמכות - - - היא חובה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> עמוד 13 פסקה 7 א' שמתייחסת לשיפורי מיגון, אני אקריא אותה עם התוספות שהתבקשו על ידי נציגי פיקוד העורף בדיון הקודם. (7א) בסעיף 151 – (1) בסעיף קטן (ג), אחרי "חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א – 1951" יבוא "או תוספת שטחי שירות לשם בניית חדר עם שיפורי מיגון בשטח כאמור, בהתאם להוראות הרשות המוסמכת כמשמעותה בחוק האמור, אם לא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה"; << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> לגבי הסעיף הזה, צריך להדגיש שאנחנו מדברים, זה צריך להיות ברור, על מקרים שבו אנחנו בונים חדר עם שיפור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> ולא במקרה שבו למעשה לוקחים חדר קיים והופכים אותו לשיפור מיגון ואז הם רוצים לשחרר שטח ואז לעשות כל מיני תרגילים של קבלת שטחים נוספים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן זה הוספת שטחי שירות, זה מה שכתוב. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> זאת אומרת שאנחנו מדברים רק במקרה שבו אנחנו מוסיפים בניה. צריך לחדד את הדבר הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. זה מהות הסעיף. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> צריך לחדד את זה ולהבין, כי אפשר גם להבין שבמקרה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן כן. << אורח >> שירה ברנד: << אורח >> זה לא הנוסח, כי מהנוסח אפשר להבין שאם יש לי חדר קיים שהוא חדר שינה לצורך העניין והפכנו אותו לחדר עם שיפור מיגון אז הוא כבר לא שטח עיקרי, הוא אוטומטי הופך להיות שטח שירות והשתחררו לנו לא יודעת כמה היה גודל החדר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם הבהירו את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ואז מה תעשי, כן? << אורח >> שירה ברנד: << אורח >> ואז בונים עוד חדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איך אפשר? זה עוד תוספת שטחי שירות. << אורח >> שירה ברנד: << אורח >> זה תוספת שטחי שירות כי שטחי השירות הגיע. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> כי אותו שטח שינה הפך במקום עיקרי לשירות ואז השתחררו לו שטחים עיקריים ואז הוא יכול לבנות עוד שטחים עיקריים בבניין. אלו דברים שנעשו, אלו דברים שנעשו בעבר. בתל אביב זה היה טריק בזמנו שעשו אותו הרבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוא נשמע רגע את בני. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> אני טיפה אסביר כי זה חשוב לנו לפחות ולו בשביל הפרוטוקול גם אם לא יהיה תיקון בנוסח. השאלה שתוארה כאן כעת עולה גם בממ"ד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> כי הסעיף הקיים מדבר בדיוק באותו הנוסח על ממ"ד, וגם עלתה השאלה שם, עמדת המדינה הייתה שוב כפי שאמר היועץ המשפטי של הוועדה, שהמילים תוספת מורים שהכוונה היא על ממ"ד חדש, אבל אם יש חדר קיים שהפכו אותו לממ"ד ועלתה הטענה שבגלל זה משתחררים שטחים עיקריים כי הממד הופך להיות שטח שירות או בכלל לא שטח בהתאם לסעיף, ואז הוא יכול להוסיף חדר נוסף כי כביכול החדר הפך לממ"ד והוא לא שטח. הנושאים האלה הגיעו לבתי משפט, עמדת המדינה לצערנו לא התקבלה בבית משפט מחוזי נקבע שיש צורך בהקלה, לעשות את ההמרה הזאת, שוב, פסק דין נוקשה מאוד בענייננו. המדינה לא ערערה לעליון מסיבות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר לא משנה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא משנים, בדיוק, אי אפשר עכשיו להגדיר, אם העמדה של המדינה לא התקבלה אז עכשיו נגניב את זה בדרך הזאת. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> כי העמדה של המדינה דיבר העל ממ"ד ממש, וממ"ד ממש אני עוד יכול להבין שבן אדם הפך את זה ממש לממ"ד אז בסדר, אבל כשאתה לוקח עכשיו חדש שינה קיים ואתה הופך אותו על ידי שיפור מיגון - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יושב כאן נציג פיקוד העורף בא ואומר שמבחינתו מיגון עדיף מאשר לא כלום, אז איך אנחנו קובעים? << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> וה בעיה. << אורח >> שירה ברנד: << אורח >> אפשר למגן, זה לא בעיה, אפשר למגן גם חדר קיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני לא ביקשתי לשנות שום דבר ולהתאים את זה למשהו אחר, באותה מדיניות שלהם - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אגב זה עדיין בשיקול דעת הוועדה המקומית, נכון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << אורח >> שירה ברנד: << אורח >> לא לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה לא? << אורח >> שירה ברנד: << אורח >> זו תוספת חדשה אתה צודק, אבל אם זה חדר קיים איזה שיקול דעת יש לה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא אבל את אומרת שישתמשו בתוספת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שיבואו לנצל את זה בתוספת הבאה, אז שם שיעצרו אותו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את יכולה להעביר את זה לפרוטוקול. << אורח >> שירה ברנד: << אורח >> הבעיה בזה זו רק הבוכהלטריה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא בוכלטריה, זה לא שום דבר. שאלה אחרת, מה לגבי הנושא של קווי בניין שחלים ? << אורח >> בני ארביב: << אורח >> הסיפור של קווי בניין גם בממ"ד מוסדר בתקנות סטייה ניכרת וגם בתקנות החדשות, זאת אומרת הסעיף הזה שמתקנים אותו עוסק רק בשטחי בניה. הסיפור של קווי בניין לא מוסדר בחוק. לממ"ד אפשר קו בניין אפס. שוב, אנחנו נבחן את הצורך לתקן את התקנות ולהשוות גם חדק מחוזק לממד בכל הנוגע לקווי בניין אפס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, זה היה גם בקודם ופיקוד העורף הסכימו על זה. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סליחה אדוני, אני יכולה להעלות את הסעיף של המיגוניות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה, תומר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין לנו זמן לזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אני מבקש לעצור עכשיו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם רוצים להעלות נושא חדש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין בעיה, אתה רוצה לעשות נושא חדש אנחנו נצטרך לעשות דיונים חדשים, אין בעיה, אין שום בעיה. הממשלה מבקשת לשנות את החוק, באמת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה שתביני איפה אנחנו נמצאים כרגע. אנחנו נמצאים כאן ואנחנו תכף בעזרת ה' מסיימים את זה. יש לנו ישיבה על תשתיות לאומיות, ויש לנו עוד כמה חוקי הסדרים על זה, ואנחנו עצבינו מתוחים וזמננו מתוח מאוד. אז בוא נאמר כרגע אנחנו ממשיכים את זה כמו שהוא. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> עמוד 14 פסקה 10 אננו עוברים לנושא של מורשה להיתר. כאן בסעיף קטן ד' עלתה הערה בדיון הקודם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סעיף 9 157 ב'? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הקראנו אותו בדיון הקודם ואין בו שינויים, זה אישור תחילת עבודות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו מקריאים רק את השינויים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> פסקה 10 שמתקנת את סעיף 158 מח' 2, אז בסעיף קטן ד' נאמר בדיון הקודם שהמונח מבנה פשוט הוא מונח שנעשה בו שימוש אחר ולכן צריך מצוא מונח אחר, ולכן עשינו כאן תיקון, הגדרנו את זה בצורה אחרת. אני מקריאה. (10) (ד) להקמת מבנה ציבור כהגדרתו בפסקת משנה (ג), שהוא מבנה ציבור שמורכבותו של תכן הבנייה לגביו פחותה כפי שייקבע שר הפנים בתקנות לעניין זה. בפסקה 11 דיברנו בדיונים הקודמים על שלב, נקרא לו שלב ההעברות, וכאן הייתה בקשה שבשלב הזה המהנדס יוכל לבקש רק את אותם מסמכים ששר הפנים, מסמכים או דברים אחרים, רק הדברים שייקבעו בתקנות שהוא יכול לבקש, כדי שזה לא ייפתח מאוד, ובעצם יהיה כמו בקשה להיתר. ולכן הוספנו כאן בפסקה 2 את הסמכות של שר הפנים לקבוע בתקנות, כשהכוונה כאן היא שבאמת שהוא יקבע את רשימת המסמכים שאפשר לדרוש בשלב הזה. בסוף הנוסח התייחסנו לזה שתקנות לפי הסעיף יותקנו עד ל-1 בינואר 2024 כדי שזה יהיה מוגדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסוף הנוסח. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בסוף הנוסח. אני מקריאה את הפסקה הזאת, התיקון שעשינו. עמוד 14 פסקה 11 למטה, בסעיף 158מט, אחרי סעיף קטן ב יבוא ג' אני לא מקריאה את כולו אלא רק את פסקה 2. (11) בסעיף 158מט, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (ג) (2) מבקש הבקשה למידע הגיש בקשה לקבלת הבהרות כאמור בסעיף קטן (ב) הכוללת בקשה להפעלת הסמכות בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לעניין זה, ולא קיבל מענה בתוך פרק הזמן הקבוע בתקנות; << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו רק רוצים להבהיר שבמסגרת הסמכות הכללית שנתונה לו שר הפנים יוכל, והוועדה ככה סברה שזה ראוי שכך ייעשה, שהוא יקבע בצורה מאוד ברורה רשימה סגורה של מסמכים שאפשר לבקש ממנו במסגרת זו. הממשלה מתבקשת לאשר זאת לפרוטוקול. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני אקריא אולי גם את סעיף התקנות הראשונות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. ממשלה? אתם רוצים עוד קצת להתייעץ לגבי זה? טוב תמשיכי הלאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תקנות ראשונות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> רגע, אני מקריאה את סעיף תקנות ראשונות. עמוד 24 פסקה 6. תיקון חוק התכנון והבנייה - תחילה 90. (6) תקנות ראשונות לפי סעיף 158מט ג', כנוסחו בסעיף 89(11) לחוק זה יותקנו עד ליום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024). עכשיו 11 א'. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> יש נושא שנשאר לנו פתוח ורצינו גם להכניס את זה במסגרת התקנות, מה קורה במקרה שבו הוועדה המקומית לא נתנה תיק מידע למורשה בהיתר? כמו שזה כרגע, אז אין מה לעשות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, יש מה לעשות. החוק אומר שאפשר להגיש את הבקשה בלי. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> רק אם הוא לא מורשה להיתר. למורשה להיתר אין את הסעיף הזה, אז צריך להסדיר את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אז או שנכניס את זה שיכול להגיש ככה, או שהשר יתקין תקנות במקרה שבו לא נתנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה אתה רוצה שיקרה במקרה הזה? מה זה להגיש ככה? לפי מה הוא יגיש? << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> לכן אני אומר שהדבר הנכון יהיה שהשר יתקין תקנות מה קורה במקרה שבו הוועדה המקומית לא נתנה תיק מידע? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה האפשרויות? בוא נשמע. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> לא יודע, צריך לחשוב על משהו. אבל אי אפשר להשאיר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא יכול להתקין שאפשר להסתפק אולי במידע חלקי, או חלק מהמידע, או שיסתפק במידע גנרי, אפשר לחשוב. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> זה משהו שצריכים לחשוב עליו, כי מצד אחר אי אפשר להשאיר את זה במצב שבו הוא לא קיבל תיק מידע והוא לא יכול לעשות כלום, כאילו לתת לוועדה המקומית דרך לתקוע את כל ההליך, מצד שני צריכים גם לחשוב ולכן אני אומר במסגרת התקנות השר יוכל להתקין תקנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, אם זה לא מכביד לי על העניין ונותן לו את האפשרות. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> בדיוק ההיפך, זה אמור להקל יותר. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> זה היה חלק מהותי מהמורשה להיתר, שזה יהיה כלי המידע להיתר שהוא יקבל. הוא לא יקבל מידע להיתר, שיגיש עתירה, יגיש ערר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה פתאום. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> נו באמת. אז מה? אז אתה רוצה שהוועדה המקומית. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> רבותי אתם לא יכולים עכשיו לשנות. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> שלום יכולים יכולים אחנו יכולים גם להגיד שזה יהיה אותו דבר כמו רגיל , אבל אנחנו לא אמורים שזה יהיה כמו מקרה רגיל. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> תגיד, כשאתה אומר יכולים, אני יודע שהכנסת יכולה ושאתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים. אבל היה הסדר שלם, זה לא נכשל ואתם היום באים לשנות אותו. תעשו מה שאתם רוצים. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> מה היה הסדר שלם? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> ההסדר הזה שזה יהיה בהתאם למידע להיתר שהוא יקבל. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> ואם הוועדה המקומית מחליטה כמו שאמרת שלום, שהיא תוקעת והיא לא נותנת תיק מידע? אז זהו? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אז היא תתקע. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> לא מה פתאום. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> היא תתקע באלף ואחת דרכים אחרות. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> בסדר, תחפש דרכים אחרות. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> כשהיא תתקע היא תתקע. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> שתחפש דרכים אחרות, אבל אני לא צריך לתת לה עכשיו את ההיתר. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אבל זה לא אתה צריך, כי זה מה שנעשה קודם. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> שלום, כי היום הנושא בבקשה להיתר רגילה מוסדר. ואם הוועדה המקומית לא נתנה מידע להיתר, יכול היזם, האדריכל יכול להגיש את הבקשה גם בלי זה. לכן אנחנו צריכים למצוא את ההסדר במקום הזה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> הארצית שלך תיתן מידע להיתר. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> יכול להיות, לא יודע. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> רשות הרישוי הארצית תיתן מידע להיתר. עזבו זה לא לעבוד ביחד. אתם עושים מעשה שהוא לא ייעשה. כי הנושא הזה נדון, כל הנושאים האלה של המורשה להיתר. זה שעברתם מוולונטריות לחובה, הבנתי. אבל עכשיו לשנות את כל ההסדרים הפנימיים, תעזבו אין טעם, אז אין טעם לדבר איתכם, כי מחר תבואו ותעשו עוד שינוי, אז תעשו מה שאתם רוצים. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> זה בדיוק ההיפך, אפילו יושב ראש הוועדה, וגם היועץ המשפטי הם הבינו שזה אותו הסדר שקיים כמו שקיים גם בהיתר רגיל, ואנחנו עדיין באים ואומרים ועדיין אומרים שזה לא כמו ההסדר הרגיל. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> זה לא ההסדר, ודיברנו על זה כבר בחוק בפעם קודמת, זה לא ההסדר הרגיל. זה ברור לגמרי שאם אין מידע להיתר אין מורשה להיתר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נשאיר את זה רגע פתוח, את הנקודה הזאת, עד שנגיע לחלק של המורשה להיתר בסוף, של התאריכים << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני מקריאה את 11א' ואז נסביר תיקון חוק התכנון והבנייה 89. (11א) בסעיף 158נא(ז), אחרי פסקה (7) יבוא: "(8) הוראות סעיפים 13א ו-14 לתוספת השלישית יחולו על שומת מוסד הרישוי המקומי; כאן, כשהתאמנו את ההסדר של החיובים במוסד רישוי ארצי, שנגיע אליו בהמשך, ראינו שהסעיף הזה לא הוחל גם ביחס למורשה להיתר וחשבנו שכן נכון להדגיש שגם ביחס למורשה להיתר ולהסדר החיובים שיש לגביו בנוגע להיטל השבחה, נכון להחיל את ההסדר של שמאי מכריע, ערעור, ערר, וכל מה שיש בתוספת השלישית בסעיפים האלה. כי לכאורה, כרגע, יכו להשתמע שההסדר הזה לא חל ביחס למורשה להיתר. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> יש לנו הערה אחת לא מאוד מהותית אבל משמע כרגע שרק הסעיפים האלה חלים, צריך לכתוב הוראות התוספת השלישית בשינויים המחייבים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> שיחולו כל הוראות התוספת השלישית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אומר אבל אנחנו משנים אותה פה. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> בשינויים הם מחייבים, מה שמשנים משנים, אבל משמע פה ששאר הסעיפים לא חלים, או שרק הסעיפים האלה חלים. חלוקת היטל? מהו מימוש? זה נשמע שזה לא חל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפשר להגיד שהתוספת השלישית ובכלל זה הוראות אלה, שיהיה ברור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן אנחנו עוברים לנושא של מוסד רישוי ארצי. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> מוסד רישוי ארצי עמוד 15. מהנדס מוסד רישוי ארצי, נראה לי שכבר עברנו על זה בדיון הקודם, בכל מקרה זאת ההגדרה, מהנדס מוסד רישוי ארצי, זה רק שינוי של המונח. בעמוד 16 סעיף 158סא ב' 1, כאן עדכנו את המועדים בהתאם למה שנאמר בדיון הקודם. כלומר, אם חלפו שמונה חודשים מהמועד שבו נקלטה הבקשה ברשות הרישוי המקומית, או 12 חודשים אם מדובר בבקשה הטעונה אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי טרם מתן ההיתר וטרם ניתנה ההחלטה על מתן ההיתר או טרם ניתנה ההחלטה שעניינה סירוב לבקשה להיתר, את כל היתר הקראנו. כאן בעצם מדברים על מצב שבו חלפו המועדים האלה ולא ניתנה ההחלטה ואז אפשר להגיש את הבקשה לאותו מוסד רישוי ארצי. עמוד 17, ייתכן שהשינויים האלה כבר נאמרו בדיון הקודם, הם בטוח נאמרו אבל יכול להיות שגם הקראנו. כאן הבהרנו שבמקרים שבהם נדרש מהנדס הוועדה המקומית להיות נוכח בדיון או להביע עמדתו, אז הסמכות הזו נתונה גם לנציגו. עמוד 18, סעיף קטן ו' זה רק עניינים של נוסח. כי בעצם יש שתי חלופות, אפשר להגיש בקשה להיתר למוסד רישוי ארצי ואפשר להעביר. אז כאן יש רק התאמה של המונחים. סעיף קטן ז' זה סעיף שמתייחס לאפשרות להגיש ערר על החלטה של רשות רישוי ארצית, מוסד רישוי ארצי. אני אקריא אותו. רשות רישוי ארצית ומוסד רישוי ארצי – מינוי, סמכויות והגשת בקשות 158ס (ז) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רשות רישוי ארצית בעניין היתר לפי פרק זה רשאי לערור לפני ועדת המשנה בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת המשנה תחליט בערר בתוך שלושים ימים מיום הגשתו; החלטת ועדת המשנה תבוא במקום החלטת רשות הרישוי הארצית. דיברנו על זה בדיון הקודם. סעיף קטן ח' שמתייחס לאפשרות לערור על החלטת ועדת משנה נמחק, כך שבעצם על החלטת ועדת משנה אין אפשרות ערר. אנחנו עוברים לסעיף 158סב, סעיף שמתייחס לתשלום חיובים. כאן נעשו שני שינויים, אני אבהיר את השינוי הראשון והשינוי השני נציגי הממשלה יסבירו. השינוי הראשון שנעשה זה ביחס לאגרות בניה, שהובהר כאן בנוסח שאגרות בניה הן לא בתוך ההסדר הספציפי הזה מכיוון שהן אינן משולמות לרשות הרישוי המקומי. אז אני מפנה את תשומת ליבכם לכך שבסעיף קטן א' התייחסנו לתשלום החיובים כהגדרתם בסעיף 145ד' 1, ובסעיפים הבאים ב', ו-ד'. תשלום חיובים למתן היתר 158סב(ב) מוסד רישוי ארצי יפנה למוסד הרישוי המקומי לקבלת פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (א), למעט אגרות בנייה. בהתאם להסבר שהסברתי, ובסעיף קטן ד' יש שינוי נוסף שקשור לזה. תשלום חיובים למתן היתר 158סב(ד) לא מסר מוסד הרישוי המקומי למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (ב) כשהכוונה היא כמובן ללא החיוב של אגרות בניה. לגבי ההסדר של ההיטל השבחה, אני אבקש מנציגי הממשלה להסביר את התיקון שעשיתם. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> כן, רק נסביר, זה הסדר הלקוח כפי שנאמר בדיון הקודם מההסדר שקיים לגבי היטל השבחה ברישוי עצמי. הייתה הסכמה שזה יהיה המסלול. בעצם רשות הרישוי הארצית לא תפרט את החיובים. ככל שהוועדה המקומית, רשות הרישוי המקומית לא תפרט את היטל ההשבחה, אז מבקש ההיתר ימציא שומה מטעמו, יפנה לשמאי מקרקעין, ימציא שומה מטעמו והוא ישלם אותה טרם מתן ההיתר על ידי רשות הרישוי הארצית, ולוועדה המקומית יש ששה חודשים להוציא שומה מטעמה, שבעצם תבטל את אותה שומה של מבקש ההיתר, ככל שהיא עשתה את זה בתוך ששה חודשים, אז זו השומה שמחייבת ויש הסדרים לגבי הצמדות וכו' כפי שנקבע ברישוי עצמי. אבל ככל שהיא לא מוציאה מטעמה בתוך ששה חודשים שומה אחרת, שומה חולקת, אז בעצם רואים את זה כאילו היא הסכימה לשומת מבקש ההיתר, ושומת מבקש ההיתר הופכת להיות שומה חלוטה. זה לגבי היטל השבחה. היטל השבחה למען הסר ספק כפי שגם במצבים דומים, אם ועדת ערר מוציאה היתר, או ועדה מחוזית, או הות"ל, כספי ההיטל, ככל שהם שולמו על ידי מבקש ההיתר בהתאם לשומה שלו, בהתאם לשומת הוועדה, יועברו לוועדה המקומית במלואם. זה ההסדר הרגיל. לגבי אגרות בניה, אגרות בניה ישולמו לקופת מוסד הרישוי הארצי, ולא יועברו לוועדה המקומית, כך ההסדר גם היום שהות"ל, שרשות הרישוי של הות"ל מוציאה היתרי בניה. זה בתמצית. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> אדוני אנחנו מבקשים רק לצמצם את הששה חודשים שלרשות המקומית יש זכות להגיש שומה נגדית למשהו סביר, חודשיים-שלושה כי אחרת אנחנו עוד פעם. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אתה מחזיר את זה, היה פה דיון. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> לא, אנחנו נתקע בטופס 4 בסוף, כי הזמן עובר וכל הסכסוך הזה התנהל לכיוון טופס 4. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> נו אתה מסיים בניה בתוך חצי שנה? << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> לא, אבל כל הסכסוך הזה. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> אתה יכול להפקיד ערבות, בכל מקרה יש לך את זה. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> אבל אני יכול לסיים בתוך שנה וחצי-שנתיים, והסכסוך הזה אם הוא יידחה לכיוון סוף הבניה, אז אנחנו לא נקבל טופס 4 בסוף, זה כל הסיפור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לגבי הנקודה, מכיוון שהנושא הזה נידון אז אני לא חושב שצריך להתייחס אליו שוב, אבל לגבי הנושא של החלת ההוראות, מכיוון שהדבר היחיד שאנחנו מדברים זה על מעמדה של שומת הוועדה המקומית, אני לא חושב שיש מקום לסעיפים אחרים, כי בסעיפים אחרים כבר יש התייחסויות שונות כמעט לכל הסעיפים. אוקיי? של התוספת השלישית, הצמדות, ערבויות, וכל הדברים האחרים, ואני חושב שצריך להסתפק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הבהרה לא נדרשת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הבהרה לגבי שאר התוספת לא נדרשת. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> טוב אז בהתאם להסבר של בני, השינוי שעשינו בנוסח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק רצתי להבין, זה כבר משהו שסוכם בוועד הקודמת? אני פשוט לא זוכר. כי אני לא פותח נושאים שכבר סוכמו. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> סוכם בוועדה הקודמת להיצמד למסלול של רישוי עצמי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי, טוב. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אז השינויים שעשינו בנוסח הם שבמקום בכל מקום שהיה כתוב פה מוסד רישוי עצמי ביחס להסדר לגבי היטל השבחה , אז שינינו את זה למבקש ההיתר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> עמוד 21, גם כאן הוספנו פסקה 8. תשלום חיובים למתן היתר 158סב(ד) (8) הוראות סעיפים 13א ו-14 לתוספת השלישית יחולו על שומת מוסד הרישוי המקומי; << אורח >> בני ארביב: << אורח >> זה צריך להיות שומת הוועדה המקומית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שומת הוועדה המקומית, נכון. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> שומת הוועדה המקומית. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אפשר רגע להתייחס לסוגייה נקודתית שקשורה לרשות רישוי ארצית? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תתייחס למה שאתה רוצה. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> לעניין רף יחידות הדיור בנוסח שהממשלה הגישה, דובר על מינימום 40 יחידות דיור. אחרי חשיבה משותפת של גורמי הממשלה, אנחנו רוצים להגדיל את הרף. כרגע אנחנו מדברים על 100 יחידות דיור עם סמכות לשר הפנים לשנות את הרף בהתאם להתקדמות התהליכים, ובהתאם לזה שיראו כמה capacity יש לאותה רשות רישוי ארצית, כמה היתרים מגיעים אליה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא,זה לא עובד ככה, עם כל הכבוד. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אז זה השינוי שאנחנו מבקשים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתם יכולים להגדיל אם אתם רוצים, אבל זה לעשות את כל המנגנון בסמכות שר הפנים זה לא מקובל. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אנחנו קובעים בחקיקה את המסגרת העקרונית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא לא, תגדירו את המסגרת עכשיו. זה סמכויות ועדות, לאפשר לשר הפנים ככה לשחק במספרים, לא. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> גם אם הכנסת קובעת את - - - ? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> מספר יחידות הדיור שמאפשר להעביר את הבקשה להיתר למוסד רישוי ארצי. כרגע זה 40 יחידות דיור והממשלה רוצה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לשנות אותו אפשר כמובן. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הממשלה רוצה לשנות. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> גורמי הממשלה יתייעצו על זה שוב ואנחנו נקבל החלטה ונעביר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הנושא הבא הוא נושא מנגנון ההכרזה של שר הפנים על משרד רישוי מקומי שאינו מתפקד כראוי. כאן בעצם הוועדה ביקשה איזשהו מנגנון שמערב את המנכ"לים של משרד הפנים, משרד האוצר ויושב ראש המועצה הארצית. בעצם אנחנו צריכים להקריא את כל הסעיף נכון? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז אנחנו נקריא את הסעיף. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אוקיי, 158סד עמוד 21. אני מקריאה בעצם את כל התהליך שמתחיל בסעיף 158סג'. הוראת שר הפנים בדבר הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון של רשות רישוי מקומית 158סג(א) נוכח שר הפנים, לפי המלצת המנהלים כאמור בסעיף 158סד כי רשות רישוי מקומית אינה ממלאת את תפקידה, באופן חריג, במתן היתרי בנייה, רשאי הוא להורות בצו על הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון שלה (בפרק זה – הכרזת שר הפנים); (ב) הכרזת שר הפנים תהיה לתקופה שיורה בצו, ושלא תעלה על 24 חודשים, ורשאי הוא לשוב ולהכריז כאמור לפי הוראות סעיף קטן (א). הכרזת המנהלים לעניין שר הפנים 158סד(א) עד ליום כ"ה בסיוון התשפ"ד (1 באוגוסט 2024). משהו כאן בתאריכים לא מסתדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמור להיות משהו באב-אלול. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כן, זהו זה לא מסתדר. בסדר, אז זה התאריך הלועזי, בסדר? 1 באוגוסט 2024. ועד תום כל שנתיים לאחר מכן, יערוך מנהל מינהל התכנון בדיקה של כלל מוסדות הרישוי המקומיים במילוי תפקידם במתן היתרים, לשם גיבוש המלצה לשר הפנים; מנהל מינהל התכנון יערוך בדיקה כאמור בעניין מוסד רישוי מקומי מסוים אף לפי בקשת המנהלים; מצא מנהל מינהל התכנון כי יש מקום להמליץ לשר הפנים לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 158סג יודיע על כך למנהלים ולרשות הרישוי המקומית הנוגעת בדבר. (ב) יושב ראש המועצה הארצית, המנהל הכללי של משרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון, (בפרק זה – "המנהלים") יעבירו לשר הפנים תוך 45 ימים מתום התקופה לביצוע הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א) המלצה בעניינה של רשות רישוי מקומית, לאחר שנתנו לרשות הרישוי המקומית הזדמנות לטעון את טענותיה; ההמלצה תתבסס, בין השאר, על נתונים אלה: (1) הימשכות הליכי הרישוי המוסד הרישוי המקומי, בשים לב לעיכובים שאינם בשליטת מוסד הרישוי המקומי או הרשות המקומית הרלוונטית; (1א) שימו לב שהנוסח המקורי נמחק והכנסנו כאן שיקול אחר. (1א) הבדיקה שערך מנהל מינהל התכנון כאמור בסעיף קטן (א); יכול להיות שנשנה את הסדר כאן. (2) שיעור ההחלטות של מוסד הרישוי המקומי שעניינן דחיית בקשה להיתר, שעליהן הוגשו עררים, מספר העררים שהוגשו ושיעור העררים שהתקבלו על ידי ועדת הערר; (3) בעניינו של מוסד רישוי מקומי שקיימת במרחב התכנון שלו רשות מקומית אשר בינה לבין משרד הבינוי והשיכון או רשות מקרקעי ישראל נחתם הסכם בדבר שיווק נרחב של קרקעות לבנייה למגורים, נתונים בעניין קיום מחויבויותיה של הרשות המקומית אשר נקבעו בהסכם כאמור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, הערות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי אני רק אגיד. מכיוון שזו הפעם הראשונה שאתם רואים בעצם את ההסדר כולו, שהוא הסדר יחסית שונה, אז אנחנו נשמע הערות להיתר הזה. << אורח >> שירה ברנד: << אורח >> תומר למה צריך פעמיים? עשינו כבר את צוות המנהלים אז למה צריך עוד פעם את משרד השיכון וזה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה רק בשיקולים, זה לא שצריך אותו. אין הערות? אז אפשר לעבור הלאה? << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> יש לי הערה לסעיף 3. בעניין השיקולים, בסיפה, נתונים בעניין מחויבויותיה של הרשות המקומית אשר נקבעו בהסכם כאמור, האם יש גם נתונים בעניין מחויבויותיהם של משרדי הממשלה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה הם יודעים מן הסתם. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> אבל צריך לשקול את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה טריקי. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> טוב זה נאמר לפרוטוקול? זהו? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לי יש הערה. בהסדר הקודם נאמר, בהסדר המקורי, שיהיו בדיקות רוחב כזה, שכל הרשויות המקומיות. הוספתם פה שיכול להיות בדיקה פרטנית לפי המלצת המנהלים. זה לדעתי מכשיר סחיטה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> זה מכשיר שלא צריך לעשות. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> מי יסחט את מי? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> מי יסחט את מי, המנהלים שירצו שהוועדה המקומית תתיישר לפי זה, יגידו אוקיי נעשה בדיקה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר אין בעיה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> תכניסו אותו. ההסדר היה הסדר רוחבי, שעושים כל שנה, תעשו כל שנה, יש לכם ממצאים אחרים. פתאום להכניס גם בדיקה פרטנית. זה כלי איום. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> מה זה בדיקה פרטנית? אחרי שמנהל התכנון בדק. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> יש אפשרות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מבקש ממנו לבדוק ספציפית. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> בסדר, יש לי מקרה מסוים שאני חושב שוועדה מקומית מסוימת אני חושב שיש לי איתה בעיה, אז אני יכול לבדוק. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לא, אבל הסיפור פה הוא שאתה מכניס - - - יש לך סמכויות אחריות כיום לבדוק כל מיני דברים, אתה היום מכניס פה, אתה רוצה לבדוק, זה מנגנון אחר. זה שינוי גישה לחלוטין. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> בסדר. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אוקיי, אתם עושים מה שאתם עושים, רק אני רוצה לומר לכם שמה שיש פה זה מנגנון סחיטה. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> זה לא המטרה אבל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תקריאי כן, בנושא התקנות לחישוב שטחים. בעצם הוספנו פה הסדר. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> עמוד 23 פסקה 17. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש לנו בעצם הסדר שהוא הסדר מעט ייחודי, בעקבות ההתנגדות של הממשלה למנגנון אישור, סוכם על מנגנון יידוע לפני ההתקנה שהוא מנגנון ייחודי אני חייב לומר. אנחנו נקריא אותו. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כאן חשוב להגיד שהיידוע הוא, הבהרנו, ויכול להיות שרק בנסחות טיפה הנוסח ישתנה, אבל במהות התקנות שצריכות להגיע ליידוע ועדת הפנים הן תקנות שהן בנוסח סופי ולא נוסח ראשוני שמפורסם לציבור. אני אקריא את כל הפסקה. 31א. (17) "(31א) תנאים והוראות לעניין שינוי כללי חישוב השטח הכולל המותר לבנייה בתוכניות מאושרות שקבעו את שטח הבנייה כאמור בחלוקה לשטח למטרות עיקריות ולמטרות שירות, ובלבד שההשפעה התכנונית של שינוי כללי החישוב תהיה מועטה; שר הפנים יביא תקנות לפי פסקה זו לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה לפחות 60 ימים לפני התקנתם בנוסח הסופי שבכוונתו להתקין." << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> יש הערות? << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> כן, העניין של 60 ימים עם הנוסח הסופי, זאת אומרת המשמעות של הדבר שאחרי שסיימנו הכל ויש לנו את הנוסח הסופי אז אנחנו מעבירים את זה לוועדה, ואז אנחנו צריכים 60 ימים לשבת ולחכות שיש לנו את הנוסח סגור וחתום. זה בעייתי. אז פשוט זה סתם בזבוז של זמן. אם לדוגמה הייתה אמירה שמייד אחרי החלטת המועצה הארצית, מיד להעביר לוועדת הפנים, שגם אז יש את הזמן של העבודה, של הדיוקים וההתאמות וכל הדברים האלה , אז בסדר, אז 60 ימים זה זמן שגם יש בו עבודה. אבל לסיים את כל העבודה שכבר יש לך נוסח שכבר מוכן לפרסום, ואז לעצור את הכל 60 ימים סתם לחכות באוויר זה סתם. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> טוב בוא נשאיר את זה פתוח שאחרי זה יושב הראש ייתן. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אני מוכן 60 ימים אם זה מיום החלטת המועצה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השאלה מה אתם עושים אחרי החלטת המועצה? << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אחרי זה מתחילים את הדיוקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מפרסמים להערות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אה, הערות הציבור זה אחרי? הייתה כאן כוונה דווקא לנוסח שהוא כבר יותר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי, מה אתם רוצים? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הכוונה כאן הייתה לנוסח שהוא לא הנוסח הראשוני שמופץ להערות הציבור שלאחריו יש לו תיקונים רבים במיוחד בנושא הזה. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> לא, זה לא נוסח ראשוני, הנוסח הראשוני הוא נוסח שמכינים אותו בהתחלה, והוא הולך לוועדת המשנה לחוקים ותקנות, שם מעבדים אותו ומביאים אותו והוא מגיע בנוסח הרבה יותר מוכן כבר למועצה הארצית, לאישור שלה. הנוסח הוא כמעט סופי רק חסר לו דיוקים אחרונים של נוסח. כשזה כבר מוכן וסופית כבר לפרסום אז אנחנו שולחים את זה להערות הציבור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו רוצים אחרי הערות ציבור, אחרי ששקלת. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> לכן אני אומר 30. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הערות ציבור אנחנו יכולים להסתכל באינטרנט. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> לכן אני אומר 30 יום אחרי זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. אנחנו - - - את הערות הציבור. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אין בעיה אז אני אומר 30 ימים אחרי. זה כבר סוף התהליך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ומה? << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> 30 ימים אחרי שיש לנו את הנוסח הסופי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפחות 30 ימים, היית רוצה לצמצם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אחרי שאתם גיבשתם את העמדה שלכם. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אין בעיה, 30 ימים אחרי שגיבשנו את העמדה שלנו ואת הנוסח הסופי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה אנחנו מדברים על 60, מי שלא מכיר כנסת זה יכול להיות פגרה ויכול להיות זה. יושב הראש יכול אבל לא תמיד במסגרת 30 יום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הוויכוח פה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם זה 30 ימים או 60 ימים. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> לא, זה יותר מזה. אני אמרתי אין לי בעיה של 60 ימים. אם 60 הימים יהיו מהחלטת המועצה הארצית אין לי בעיה, אבל לבוא ולהגיד שיש את זה, זה לא שלב מוקדם, זה שלב אחרון, השינויים אחרי זה הם כבר מאוד קטנים כבר, זה הכל מגובש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לכן שוקלים את הערות הציבור - - - << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> שוקלים, אתה יודע, לכן אני אומר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אסביר, הכוונה היא שיהיה נוסח סופי שהשר חושב שהוא הנוסח - - - << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> נכון ואז 30 ימים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 30 ימים בכנסת זה זמן קצר מידי. לא לפעמים זה הרבה מקרים. אין לכנסת זמן לטפל בעניין הזה, לוועדה, זה לא בשיקול של - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תן לי תשובה, אם אין לך תשובות אז אני מנסה לבד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השיקול הוא שיקול של זמן כנסת, וזה יכול להיות תקופה של פגרה, זה יכול להיות תקופה של חגים, זה יכול להיות תקופה שפשוט אם הוועדה תרצה להתכנס לא יהיה לה מספיק זמן, לכן אמרנו 60 ימים. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אפילו בפגרה אתה מכנס אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוויכוח הוא לא על הימים עכשיו, רגע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוויכוח על הימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו נשאר ויכוח הוא על הימים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר פשרה 45 ימים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפשר. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> 30 זה פשרה. בגרסה הסופית שזה כבר מוכן לחתימה של השר, להתחיל לחכות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השר צריך לתת הזדמנות. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אז זה מה שאני אומר. לכן 30 ימים אחרי שהנוסח הסופי מוכן לחתימה זה מספיק זמן, כי כבר מוכן לחתימה הנוסח. זה לא שאתה אומר אחרי שכבר עברת את המועצה הארצית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - - ממש מגובש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, אחרת אין טעם. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> לכן אני אומר, כבר השר צריך לחתום, אני אומר לו חכה עכשיו 60 ימים אל תחתום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, תן לכנסת הזדמנות. נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 30 ימי עבודה זה בסדר. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> לא ימי עבודה של הכנסת, ימי עבודה במשק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כהגדרתם בחוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ימי עבודה כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי 30 ימים כהגדרתם בחוק. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אוקי 30 ימי עבודה. אנחנו עוברים לסעיף 90, זה סעיף התחילה. יש לפני כן עוד משהו שניה רגע. עמוד 24 פסקה 3, זו פסקה שמתייחסת לתחילת ההסדר שנוגע לרשות ערר, וכאן אני רק מקריאה את הדברים שכבר הוקראו על ידי הממשלה בדיון קודם. הם ביקשו להוסיף, אני אקריא את כל הפסקה. תיקון חוק התכנון והבנייה - תחילה 90. (3) תחילתו של תיקון סעיף 112(א1) לחוק התכנון והבניה כנוסחו בסעיף 89(7) לחוק זה ביום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023), והוא יחול על החלטות שקיבלה ועדה מקומית עצמאית או עצמאית מיוחדת החל ממועד זה. פסקה 4 אני רגע שמה בצד. זה ההסדר שנוגע למורשה להיתר. ואני מקריאה את פסקה 5 שמתייחסת לתחילת ההסדר של רשות רישוי ארצית. כאן הממשלה ביקשה לשנות את תאריך התחילה אז אני מקריאה. (5) תחילתם של סעיפים 158ס – 158סד לחוק התכנון והבנייה כנוסחו בסעיף 89(15) לחוק זה ותיקון סעיף 152(א)(3)(2) לחוק התכנון והבנייה כנוסחו בסעיף 89(16) לחוק זה ביום כ"ה בסיוון התשפ"ד (1 ביולי 2024). << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רגע אבל אמרתם שהבדיקה תיעשה עד ה-1 באוגוסט, כלומר חודש הוא יעשה את הבדיקה? זה לוח הזמנים שאתם מדברים עליו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא יכול לעשות את הבדיקה לפני, זה לא מונע ממנו. הוא יכיר את החוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אמרתם שהוא יעשה בדיקה עד ה-1 באוגוסט 2024. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> מרגע שההסדר מתחיל צריך לתת לו זמן לעשות את הבדיקה. השאלה אם חודש זה זמן שהוא? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> הוא בפועל מכיר את החוק, הוא יוכל להתחיל את הבדיקה עוד קודם לכן. לא רואה בעיה בזה. בני? << אורח >> בני ארביב: << אורח >> יש הוראת תחילה מאוחרת, למיטב ידיעתי אפשר לפעול מכוח החוק גם לפני שהוא נכנס לתוקף, לכן אני לא בטוח שיש פה בעיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> טוב, אם אין בעיה אז אין בעיה. אז יש לנו בעצם שלושה נושאים שאנחנו צריכים לקבל תשובות מהממשלה לגביהם. זה הנושא של הסמכת ועדות בסעיף הראשון, שלא הקראנו אותו. יש לנו את הנושא של רשות ערר שאתם רוצים להציע נוסח, ויש את הנושא הזה שאנחנו צריכים לקבל עליו תשובות, כנראה שמתנהל משא ומתן אחר מחוץ לוועדה בנושא החלת ההסדר של מורשה להיתר. אנחנו נצטרך לקבל על זה תשובות, אז אני מציע שנעשה הפסקה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> רק רגע, יש עוד סעיף אחד בסוף הנוסח, בעמוד 26, זו הוראת מעבר. סעיף 91. זו הוראה שאומרת שגם אם ביחס לסמכות של ועדה מקומית שהורחבה בהצעת החוק הזו, ושם נקבע שהסמכות הזו לכאורה נשללת ממנה אם היא לא הגישה תוכנית כוללת או כוללנית עד לחמש שנים אחרי כניסתו לתוקף של החוק הזה. וכאן יש הוראת מעבר שאומרת שהיא תוכל להמשיך לדון בתוכניות שהוגשו גם אם נשללה לכאורה הסמכות, כי היא הפקידה תוכנית כוללת או כוללנית, תוכל להמשיך לדון בתוכניות שהוגשו כשעוד הייתה לה הסמכות. אז אני מקריאה. חוק התכנון והבנייה – הוראת מעבר 91. הוגשה לוועדה המחוזית, לפני יום תחילתו של חוק זה, תוכנית שעניינה כאמור בפסקאות (13א), (13ב), (13ג) ו-(26) לסעיף קטן (א) ובפסקה (1) לסעיף קטן (א1) של סעיף (62א) לחוק התכנון והבנייה כנוסחו בסעיף 89(4) לחוק זה, תהיה הסמכות לדון בתוכנית ולאשרה נתונה לוועדה המחוזית; הוגשה לוועדה המקומית תכנית לפי הפסקאות האמורות, והתקיים האמור בסעיף 62(א)(13ז) תמשיך ותהיה נתונה לוועדה המקומית הסמכות לגבי אותה תכנית-. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:11 ונתחדשה בשעה 12:57.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מחדש את הדיון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו צריכים להסביר, ואחר כך נקריא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסבר קצר, יאללה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן אנחנו חוזרים לסעיף הראשון שעליו דילגנו בחלק הקודם של הישיבה בעמוד 1, בנושא של הסמכת ועדות. למעשה כאן נעשו מספר שינויים בהצעה בעקבות הממצאים שהתגלו לוועדה לקראת הדיון בכל הנוגע לתהליך ההסמכה שמתרחש, ושקיים היום, שבו למעשה יש הסמכה מאוד מאוד מעטה באופן יחסי של ועדות, ובעצם הוועדה שלנו דרשה בעצם כל מיני שינויים שבעצם יזרזו את התהליך הזה ויביאו להסמכה יותר רבה של ועדות. בעצם השינויים שנעשו כאן מתייחסים לכך שבשלב ההסמכה הראשוני, הנוסח שבפניכם כרגע מעביר את הבדיקה של מערכת האכיפה של אותה ועדה, לשלב ההערכה, והוא מוריד אותו משלב ההסמכה הראשוני. לבקשת הממשלה, אתם תשמעו תכף בנוסח שרעות תקריא, שלבקשת הממשלה גם בשלב הראשון יבדקו נושאים אובייקטיבים מתוחמים גם בענייני אכיפה, שתכף נפרט אותם, ובאופן כזה התקווה היא שבעצם ההסמכה תזורז. כמובן שלשר הפנים תמיד יש סמכות אם מתברר שיש בעיית אכיפה קשה, לשלול את ההסמכה במהלך הדרך, וכמובן מה ששינינו זה שבשלב הערכת ההסמכה, כן תבדק באופן מעמיק מערכת האכיפה בעניין הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הרעיון הוא לתת צ'אנס לאותם ועדות ולבחון אותם תוך כדי , כדי שיהיה להם incentive ולא לעשות חסם ראשוני שעוצר את הכל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ונקודה נוספת היא שההסמכה תהיה לתקופה מינימלית או מזערית של שלוש שנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמו שהיום או לא? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, היום אין תקופה מינימלית, יש תקופה מקסימלית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אחרי שלוש שנים שר הפנים יכול שלא להאריך גם כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא יכול לא להאריך בכל מקרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה הבנתי אוקיי. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זו עוד תחנה. חוק התכנון והבנייה 89. (2) בסעיף 31א – (א) בסעיף קטן (א), המילים "ומערכת אכיפה של ההוראות" יימחקו; שימו לב, כאן אני מוסיפה משהו שלא מופיע אצלכם בנוסח. ובסופו יבוא "שר הפנים יסמיך ועדה כאמור אם נוכח כי בוועדה המקומית מכהן מהנדס ועדה תובע מוסמך ומנהל פיקוח כמשמעותו בסעיף 35א2ב לחוק העבירות המנהליות וכן לאחר שמצא כי הוועדה המקומית עדכנה את סקר עבירות הבניה בהתאם להוראות סעיף 254טז לחוק זה, וכי יש בכוונתה לבצע אכיפה בהתאם למדיניות אכיפה שתקבע". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא עדכנה את סקר אלא תעדכן את סקר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, עדכנה, יש מועדים בחוק. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני מדלגת על ב' כי זה סעיף שכבר הקראנו בדיונים הקודמים. (ג) בסעיף קטן (ו) אחרי "שר הפנים" יבוא "שלא תפחת משלוש שנים" ובסופו יבוא "לאחר שמצא, לעניין ועדה מקומית עצמאית, כי מיום הסמכתה היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת אכיפה של ההוראות לפי חוק זה."; (ד) בסעיף קטן (ז), אחרי "התנאים הנדרשים להסמכתה" יבוא "או להארכת הסמכתה" ובמקום "(ה)" יבוא "(ו)"; זה לעניין הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עניין הבא? << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> רק משפט לפרוטוקול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפרוטוקול כן. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> קודם כל לגבי תנאי הסף מוסכם, אין בעיה עם זה. אני רק רציתי להעיר לגבי תקופת ההסמכה המינימלית. אני עדיין חושב שלא נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ייכתב בפרוטוקול שהם עדיין מתנגדים לעניין הזה. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אני רק אגיד במשפט למה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אפשר להפנות, הפרוטוקול יכול להפנות למה שאמרת כבר. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> אני רק אוסיף בעניין הזה אדוני יושב הראש. תיתכן בעיה, בתקופת בחירות יש מניעה משפטית לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, להסמיך לתקופה כזו ארוכה, ואנחנו בדרך כלל נוהגים להסמיך לתקופות של חצי שנה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה מה? << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> כן נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע רגע רוסלאן. כן בני? << אורח >> בני ארביב: << אורח >> אני רוצה להגיד מה הבעיה. החוק כרגע לא מאפשר את זה לכאורה, החוק לא מאפשר פחות משלוש שנים. הנוסח כרגע שלא תפחת משלוש שנים אם זה יישאר, אז זו הוראה מפורשת בחוק שלא ניתן לבצע הסמכה לפחות משלוש שנים, ואז תעלה שאלה מה קורה בתקופת בחירות? שלפי הפרקטיקה שהייתה עד היום, הסמיכו לתקופות מאוד קצרות של כחצי שנה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> להסמיך בחצי שנה זה לעסוק בנדמה לי. << אורח >> שירה ברנד: << אורח >> בתקופת בחירות לכנסת, אני מזכירה לכם שהיינו פה בתקופות שלא היו בחירות, אז אין סמכות לשר להפעיל את סמכותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה קשור לבחירות לכנסת? << אורח >> שירה ברנד: << אורח >> כי השר מפעיל את סמכותו, והפרשנות המשפטית היא שבתקופת בחירות, מצמצים מאוד את סמכויות השרים, ולכן היו פה תקופות שכנסת אחרי כנסת התפזרה, ולכן בתקופות האלה לא הייתה לנו ברירה אלא להסמיך לתקופות קצרות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן אבל הסמכה לתקופה קצרה אין לה משמעות. << אורח >> שירה ברנד: << אורח >> יש לה משמעות כשהיא מאריכה הסמכה קיימת. לא הסמכנו לראשונה, הארכנו הסמכות שפג תוקפן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל אני מקווה שבהארכה לא יגידו שזה גובל בסמכויות, זה קצת מוזר. << אורח >> שירה ברנד: << אורח >> זו הפרשנות המשפטית היום של משרד המשפטים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה רוצה שאני אכתוב בחוק? אני לא מבין מה אתם רוצים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפרוטוקול. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> לא, תומר. זה חלק בלתי נפרד מכל ההנחיות לגבי קבלת החלטות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל מדובר פה על הארכה. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> לא, אני מתייחס להסמכה ראשונה. עכשיו יכולה להיות סיטואציה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אבל בתקופה ראשונה - - - לא להסמיך בתקופת בחירות. זה בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסמכה ראשונה לא, המשך הסמכה כן. שלום. זה צריך לבוא לידי ביטוי בנוסח? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בהארכה צריך להיות שהוא יכול פחות. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> לא זה לא צריך להיות בנוסח, אבל המשמעות תהיה שבתקופת בחירות לא יהיו הסמכות חדשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הארכה אפשר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, זה הגיוני. הארכה אפשר. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> הארכות אין בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב שגם אתה אמרת את זה, אני אמרתי את זה, הוא אמר את זה, הלאה. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אתה אומר אין בעיה, אבל אני אומר במציאות, גם הארכות אסור לחצי שנה. קח את נתיבות לדוגמה, הייתה לה הארכה של חצי שנה בגלל הבחירות רק עכשיו נתנו להם את ההארכה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז ההבהרה הזאת בפרוטוקול פותרת את הבעיה הזאת. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אבל ממילא אין הגבלה לתקופת ההסמכה כשאתה בא להאריך. אם אתה מאריך אתה יכול להאריך לשנה, אין בעיה, או לחצי שנה. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> לא, גם ההארכה היא לשלוש שנים. מה זאת אומרת? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, כרגע לא דיברנו על זה. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> שלושת השנים להבנתי, מתייחסים רק להסמכה ראשונה. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אז שלוש שנים זה רק לחדש? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הארכה זה שיקול דעת של שר הפנים. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> הארכה אין בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה, אוקיי. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> עמוד 8, הסדרה של בניה שלא כדין. כאן הוחלט לרדת ל-20%. תיקון חוק התכנון והבניה (4) (א) (1) (13ו) (3) שיעור החלק שנבנה שלא כדין במגרש עולה על 25% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית שחלה על המגרש בעת הבנייה שלא כדין". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה תיקון הבא. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> ערר ברשות, עמוד 12 אני מקריאה את הנוסח שהקראנו אותו אמנם לפני כן אבל אני מניחה שיהיה ברור. תיקון חוק התכנון והבניה (7) (א1) (2) (4) יושב ראש ועדת הערר ייתן החלטתו בבקשה רשות לערור בתוך חמישה עשר ימים מיום שהוגשה לו והוא ידון בבקשה בין השאר בשים לב לכך שהיא אינה מגלה עילה שהיא קנטרנית או טורדנית או שהיא אינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות או השלכה רחבה או מסיבה אחרת שלדעתו ראוי ונכון לדחותה; הורדנו את הסיפא. אוקיי. עמוד 14, דובר על כך שיש מצבים שבהם הרשות לא מעבירה תיק מידע והייתה מחשבה לאפשר לשר לקבוע בתקנות לעניין זה. מה שהוחלט זה שבמסגרת השיקולים שנשקלים בהכרזה על רשות לא מתפקדת, ייכנס גם השיקול הזה. אז אני מקריאה בעמוד 22 בסעיף של הכרזה של שר הפנים, אנחנו נוסיף שיקול נוסף בסעיף קטן ב' פסקה 4 חדשה. המלצת המנהלים לעניין הכרזת שר הפנים 158סד (ב) (4) אי מסירת מידע לפי סעיף 158מט למורשה להיתר במועד שנקבע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה אומר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרגע זה לא דיון, אנחנו מיידעים את הנוסח. מה שזה אומר זה אומר דבר אחד, אנחנו הכנסנו את זה כשיקול בתוך השיקולים של הוועדה המקומית. אם הם ישחקו בעניין, אם, חלילה, לא יקרה דבר כזה, אבל אם חלילה רשויות מקומיות לא יעבירו תיקי מידע במועד, או ישחקו עם העניין הזה, זה חלק מהעילות שעליהן אפשר יהיה לקחת מהם את הסמכות. הלאה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> עמוד 16, קפצנו מהמורשה להיתר. לבקשה הממשלה שינינו את תנאי הסף מ-40 יחידות דיור ל-80 יחידות דיור. בעמוד 21 זה ממש תיקון קטן, מקודם לא הקראתי את התאריך העברי, אז התאריך העברי הוא כ"ו בתמוז, 1 באוגוסט 2024. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> עכשיו יש שני סעיפים, אנחנו מתחילים בעמוד 24 פסקה 4, זה סעיף תחילה שמתייחס להסדר של ביטול הוולונטריות ביחס למורשה להיתר, אני מקריאה אותו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא שונה ממה שמופיע בפניכם. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הוא שונה ממה שמופיע וגם אחרי זה אני אגיד את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה בעקבות סיכום שנערך לפני הדיון, הוא שינה את ההסדר שמופיע בפניכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מבחינת התאריך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, את ההסדר ואת התאריך ולכן בעצם נקבע מועד אחיד שבו יחול המועד של הסדר החובה על כל הרשויות המקומיות והוא 1 בנובמבר 2024. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ובלי הדרגות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אז פסקה 4. תיקון חוק התכנון והבנייה – תחילה 90. (4) תחילתו של תיקון סעיף 158נו לחוק התכנון והבניה כנוסחו בסעיף 89,(14)(א) ו-(ב) לחוק זה. ביום אנחנו נבדוק בדיוק את התאריך העברי. 1 בנובמבר 2024 ל' בתשרי התשפ"ה. עכשיו אני רק אבהיר שסעיף 90 א' שקוראים לו חוק התכנון והבניה הוראת שעה, יורד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה להוסיף רגע לפרוטוקול שבמהלך השנה פלוס הזאת, משרד הפנים מחויב לבדוק מול רשויות מקומיות, במיוחד לחלשות לבינוניות, שהם ערוכים לזה, לראות, דיברו כל הדברים שנאמרו כאן, הדרכות וכל הדברים האלה, שינוצלו באותו זמן. זהו, זה מתחיל ונגמר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סעיף אחרון? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> סעיף אחרון זה סעיף דיווח בעמוד 25 פסקה 2. תיקון חוק התכנון והבנייה – הוראת שעה א90. (2) בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד שלוש שנים מיום תחילתו, לאחר סעיף 158נט לחוק התכנון והבניה יבוא: מעקב אחר יישום ודיווח 158נט 1. שר הפנים ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת עד 31 במרץ מדי שנה, על יישום הוראות פרק זה ובכלל זה על מספר המורשים להיתר, ומספר ההיתרים שניתנו לפי פרק זה בכלל מרחבי התכנון, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי תודה רבה. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> רק שאלה, האם נושא התאריך חל גם על הרישוי העצמי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על הרישוי העצמי. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> דהינו ב-1 בנובמבר 2024? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> אדוני דחה את זה בשנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אדוני לא דחה את זה בשנה, היו סיכומים אחרים שאני לא רוצה להגיד אותם כאן, של מגישי הזה הממשלה, שהיו סביב התאריך הזה, קצת פחות אבל סביב התאריך הזה. הורדתי את ההדרגה. זה אומר שהכל מתחיל ביחד. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> ואנחנו נמצאים במצב שתיק מידע למורשה להיתר, הסנקציה, אם הוא לא ניתן זה שיבטלו את ההסמכה של הוועדה, אז אולי אפשר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז הכנסנו את זה בצורה הזו. זה נוסח הוועדה. חברים, תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:12. << סיום >>