פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 62 הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 02/05/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 8 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שלישי, י"א באייר התשפ"ג (02 במאי 2023), שעה 13:45 סדר היום: << נושא >> התאמה בין עובד זר בסיעוד למטופל ומענה במקרים שהמטפל התפטר או עזב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר חוה אתי עטייה חברי הכנסת: מירב כהן מוזמנים: ענבל משש – עו"ד, ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה שריי גבאי נוריאל – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה יריב שוריאן – יו''ר ארגון כ''א לתיווך עובדים זרים בענף הסיעוד, לשכות פרטיות לענף הסיעוד עינת קולמן – מאבק נגד נטישות וקומבינות העובדים הזרים אברהם יוסף סלומה – יו"ר אנש"ים-ארגון נכי שיתוק מוחין עדי יעקובי – עו"ס, מאבק נגד נטישות וקומבינות העובדים הזרים משה רוטמן – יו"ר מהל"ב-המטה הארגוני לחיים ברווחה וכבוד שירן לחיאני – מטופלת סיעודית ליאת שטיינברג – עו"ד, מייצגת את שירן לחיאני תומר ורשה – עו"ד, משרד עורך דין תומר ורשה רון אובוז – משרד עו"ד בורלא ושות' משה יועד כהן – שופט בדימוס, יו"ר העמותה לקידום זכויות הסיעודיים איתן בנימין – מייסד ומנהל השדולה הישראלית למען קשישים מאיה בנדס – עו"ד, יועצת משפטית, מטה המאבק הסיעודיים בישראל רמי סלהוב – המאבק בנטישה וקומבינת העובדים הזרים מיטל רוסו – עו"ד, עמותת קו לעובד ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: זיו אפללו – חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> התאמה בין עובד זר בסיעוד למטופל ומענה במקרים שהמטפל התפטר או עזב << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> צוהריים טובים, אנחנו מתחילים, ברוכים הבאים. אני מקדם בברכה את כל הנוכחים, מאחל לכולנו, עם פתיחת הדיון הראשון במושב כנס הקיץ, מאחל לנו שנהיה הישגיים שנצליח לקדם את המטרות שהצבנו לעצמנו, אנחנו מתכנסים היום כחלק מציר ההתקדמות הראשית של הוועדה שהוא לסייע למטופלים הסיעודיים ובני משפחותיהם ולצד זאת, לדאוג שהתנאים של העובדים יהיו נאותים, שתהיה שקיפות מלאה, כפי שהבהרתי, עם קינונה של הוועדה, שהגישה שלי שקודם כל, אנחנו רואים אל מול עיינינו את הזכאים לסיעוד ובני משפחותיהם. היום אנחנו נדון בהתאמת המטפל, המטופל ומניעת נטישות. אני מודה בכך לחברתי, חברת הכנסת אתי עטייה שזיהתה את הצורך לתעדף את הנושא ולהקדים, כי הנושא היה אמור לעלות לדיון בעוד מספר חודשים ואני סמוך ובטוח שנמשיך לשנס מותניים ולהרבות במפגשים שהם גם מחוץ לאולם הוועדה, אנחנו נטיב עם המטופלים ונקיים צדק, גם עם המטפלים, במידה ומעסיקים שלהם נוהגים בהם שלא בצדק. אני מקדם בברכה ומודה לחברתנו, מירב כהן על שהגיע, אני יודע באופן אישי שהנושא מאוד מאוד קרוב לליבה וחשוב לה ומגלה עניין. אנחנו נדבר היום על תהליך התאמת מטפל מטופל, כפי שאמרתי ועל עזיבת עובדים זרים את המטופלים. התאמת מטפל ומטופל היא סוג של זוגיות, יש צורך שהמטופל יבין, מי מגיע, איפה היה קודם, מהי ההכשרה שלו ושיש צורך שהמטפל יבין את סביבת ותנאי העבודה, את השכר, את המורכבות של הטיפול, היקף שעות העבודה וכל הדרישות ממנו, לצורך כך לאורך הדרך אני מבקש ליצור איזשהו מנגנון שהשקיפות תתחיל עוד כשהעובד שמגיע, יהיה בארץ מוצאו, לפני שהוא נתן את הסכמתו להגיע, בכך אנחנו נצמצם את הנעלמים וכשיצומצמו הנעלמים, אנחנו נשאף לצמצום פרק הזמן החופשי שהיום מוקנה לעובד, שעומד על 90 ימים, כדי למצוא עבודה אחרת. אני שמח לתת את רשות הדיבור לחברתנו אתי עטייה, לאחר מכן למירב. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש, על קיום הדיון החשוב. העליתי שתי סוגיות, סוגיה אחת, ראיון אישי של העובד הזר, המועמד לעבודה, המצב כיום מקבלים תיעוד באמצעות קלטת, לחברת ההשמה וזה מגיע למשפחת המטופל, אנחנו רוצים לבחון לקבל תיעוד תיק, עם כל ההיסטוריה של העובד, כגון, האם הוא עבר הכשרה מקצועית, מה עוד? יש כל מיני דברים נסתרים, האם הוא שוהה בחופשת מחלה, מה העבר שלו מבחינה פלילית, הוא עבר שימוע, אם הוא עבד אצל מעסיקים קודמים, מה הסיבה שלא ממשיכים איתו, סירבו להמשיך להעסיק אותו וסוגייה נוספת, מחסור בעובדים זרים חוקיים, אולי ברי השמה בענף הסיעוד, אולי בהמשך להסכמים הבילטרליים, לבחון מנגנון נוסף, להגדיל את מכסות הסיעוד לענף הסיעוד הביתי, אני אשמח מאוד לקבל התייחסות, תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בחפץ לב, אני בטוח שיותר מאוחר, גם תוכלי לבוא יותר לידי ביטוי, למען ההגינות אני אומר, שבמהלך חלק מאוד גדול מהדיונים הקודמים, רוב הנושאים שאת כרגע העלית, הועלו ודנו בהם וגם נמסרה סקירה מאוד מאוד רחבה, כמובן וכמובן שלגבי החלק הארי של השאלות שלך, שמדובר במדינות שאנחנו חתומים איתם על הסכם בילטרלי, זה כבר כל השאלות האלה מתייתרות, אבל אנחנו נצלול לזה יותר לעומק ולפני שניתן את רשות הדיבור לראש מנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, הגברת עורכת הדין, ענבל משש, אנחנו ניתן את רשות הדיבור לחברתנו, חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה וקודם כל, תודה רבה על קיום הדיון החשוב הזה, באמת נושא הסיעוד זה הנושא בעניי הכי כאוב והכי מורכב, אין דבר אחד שאתה פותר ופתרת את הבעיה, זה טלאי על טלאי על טלאי, שבסוף כל העיוות נובע מזה שזה לא בידי המדינה, אוקי, זה משהו שהופרט, אבל זה בריאות של אנשים, אז יש פה דיסוננס וכל העיוות נובע מזה, זה שורש הבעיה, אבל זה המצב הנתון ובהינתן המצב הנתון הזה, אני אתייחס להיבט שבו היום אתם ממקדים את הדיון. אז יש באמת, איך מתאימים בין היכולות והמיומנות של העובד, לבין הצרכים של החולה, זה היבט אחד, זה רמה גבוהה, אנחנו שואפים לבאמת, התאמה בין השניים, זה רמה גבוהה, הבסיס והבעיה שאנחנו נתקעים בה כבר עכשיו זה שאין בכלל אנשים ואז לוקחים כל בנאדם עם דופק, זו המציאות שבה אנחנו חיים ואני מסכימה שצריך לשאוף להתאמה. אני רגע הולכת בכלל לאיך מייצרים, בכלל שיהיה היצע, בעצם היום, אתי, בתחום הבייתי, אין בעיה של מכסה, זאת אומרת, כל בנאדם שרוצה להזמין לביתו עובד סיעודי והוא באמת, עומד באי.די.אל, הוא מוגדר כחולה סיעודי, אין בעיה הוא יקבל אישור, הבעיה היא שזה לוקח זמן, זה לוקח לפחות שלושה חודשים סדר גודל, עכשיו הצורך הוא דחוף, הבנאדם סיעודי, אין מי שיקלח אותו, אין מי שיאכיל אותו, אין מי שיחליף לו והעובד הזר, יבוא עוד שלושה חודשים, מה עושים בגפ הזה? אז במקרה הטוב, עובד זר שנמצא פה בארץ, סוחט אותך, כי הוא יודע שאתה חייב אותו דחוף, אתה צריך אותו עכשיו, אז הוא מעלה מחירים, זה המקרה הטוב, שאתה מצאת מישהו והוא מעלה לך מחירים, המקרה הרע זה שאתה גם לא מוצא מישהו שמעלה לך מחיר ואז בני המשפחה נמצאים בקריסה ואני מכירה הרבה מאוד מקרים של אנשים שפשוט עוזבים את העובדה שלהם והולכים לטפל בהורים שלהם, כי ההורים זה הכי חשוב ואז זה גם לא טוב, כי אז לא רק החולה הסיעודי במצוקה, כל בני משפחתו נכנסים למצוקה ועל הגפ הזה, צריך לגשר, זאת אומרת, אני מחדדת, מבחינת מכסות, בתאוריה, יגידו לך במשרדי הממשלה, אין בעיה בענף הביתי של מכסות, תגידו, אין בעיית היצע, יגידו לך את זה ואז אתה אומר, אבל איך יכול להיות שאין בעיית היצע, אם אני מקבל כל כך הרבה פניות ציבור של אנשים שאומרים שאין להם עובד זר. חלק מההסבר טמון בפער, בטווח זמנים, שלוקח מהרגע שאתה מבין שאתה חייב סיעודי, לרגע שאתה יכול לקבל עובד זר מחוץ לארץ. עכשיו, לפעמים זה, כי רק עכשיו הפכת להיות סיעודי, לפעמים העובד הזר עזב, בלי התראה, עזב אותך, אתה לבד. << דובר >> קריאה: << דובר >> נטש. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לפעמים זה, נטש, מסכימה, טרמינולוגיה חשובה, מקבלת את ההערה שלך, נטש. << דובר >> קריאה: << דובר >> עזב, זה בהסכמת הצדדים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לפעמים זה סתם חופשה, כי גם הוא בנאדם והוא צריך חופשה, בסדר, החיים מזמנים סיטואציות. עכשיו אני אסביר, מה בעיניי צריך להיות הפתרון, אני כשהייתי בממשלה, קידמנו הצעה כזו, תיכף נשמע איפה היא עומדת וכחברת כנסת, אני קידמת הצעת חוק, כי זה הכלי שעומד לרשותי. אני חושבת שהפתרון הוא הדבר הבא, הבעיה היום שמי שיכול להיות המעסיק של העובד הזר, זה רק החולה הסיעודי, כל עוד אין הזמנה על שמו של בנאדם, התהליך לא מתחיל, אני חושבת שצריך לייצר גוף, חברה, עמותה, שהוא מעסיק של עובדים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תאגיד ממשלתי, רשות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כן, כן, עכשיו, שנייה אני רק אסביר את הרציונל ואני אגיד גם מה עשינו, כי אנחנו עשינו וועדה בין-משרדית על הנושא הזה במאי שנה שעברה שהגישה את המסקנות כבר במאי. אני חושבת שצריך להיות גוף שהוא יש לו את האפשרות, להיות מעסיק של עובדים זרים, שהם עובדים זרים זמינים להחלפות, אם מישהו עכשיו תקוע אז הוא יכול להזמין את השירות הזה שהוא מקבל 'הד הוק', עובד זר שיבוא, עד אשר יבוא עובד זר קבוע מחו"ל, אולי העובד הזמני יהפוך לקבוע, יחליטו מה שיחליטו הצדדים, ברגע שיש לנו תאגיד כזה שהוא יכול לבוא לייצר לנו פתרונות מהירים, אז אנחנו מרגיעים את כל המערכת, זה דבר מאוד מאוד הגיוני, אנחנו בזמנו, השרה שקד הייתה שרת הפנים, אני הייתי השרה לשוויון חברתי, פניתי אליה ובאמת הקמנו צוות בין-משרדי, ברשותה של ענבל משש שעשתה עבודה מאוד יסודית ומקצועית והגיעה וזה באמת הוגש במאי, תתקני אותי, אם אני טועה ובעיניי זה פתרון, לא לכל הבעיות, אבל בהחלט יהווה הקלה משמעות בבעיית הזמינות של העובדים הזרים ואני הייתי רוצה, באמת, לצאת מהדיון היום, א', עם תשובה איפה זה עומד, כי כשממשלה נפלה זה כבר היה יחסית בשלבים מתקדמים ושנית, האם יש לנו איזה מושג על היקף התופעה? כמה אנשים זקוקים למטפל סיעודי ולא מקבלים, כי אין זמינות, כמה אנשים נטשו אותם, כמה אנשים נמצאים בהמתנה, כי לדעתי, היקפי התופעה הם מאוד מאוד גדולים. אז יש הרבה מאוד בעיות, אגב, כתבתי דוח שלם על הסוגיות השונות, זה חלק מזה, אני אשמח גם להעביר לך ואני חושבת שאם נתמקד בזה, זו בשורה, זו בשורה חשובה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לחלוטין, אני רק מעדכן אותך, לפני שהגברת משש תקבל את רשות הדיבור, אני אשמח שהיא תגיב לכן, לפני שאני אשאל את השאלות, שבאג'נדה שלי, נכון יהיה שהמדינה תקים תאגיד שהעובד מהיום הראשון יהיה מועסק על ידי התאגיד ולא רק במצב של תחלופה מהמלאי הקיים, כי הם נפלטו לשוק, אבל זה נושא שהוא רחב מאוד והוא עדיין נמצא בהתהוות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת בשוטף. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נכון. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, במקום חברות הסיעוד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נכון. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זו תפיסה אחרת, אני אומרת, לכל הפחות, לפחות שיהיה לי למקרה חירום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> היום עובד שנקלט אצל משפחה ומגלה בדרך כלל ברצותו למשפחה אחרת, הוא כבר מתחיל מסשן אחר, כי הוא כבר קיים, אבל אם הוויזה שלו, מתחילתה ועד סופה, מצויה אצל המעסיק שהוא אחד, שהוא אותו תאגיד - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר ככה הם לא ייעלמו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> א', אין להם לאן להיעלם, ב', כשהם מפסיקים את עבודתם, שלא בצדק, זאת אומרת, הם לא סיפרו להם משהו והם ראו משהו אחר, בסופו של יום, או שהם התעללו בהם, או שהתנהגו שלא על פי כבודם והם החליטו שהם לא עובדים, זאת אומרת, באותו רגע, שהם החליטו שהם לא עובדים, הם מבקשים את התיק והם מבקשים הסעה לשדה תעופה, כי הם חוזרים לבית שלהם על חשבונם, כשהם יבינו את זה, הסחטנות תיגמר, זו הגישה שלי. חלק מגופי התקשורת, לא אוהבים את זה ונהנים לחבוט בי, אבל אני לא משנה את ה- - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> למה? מה הטענה מנגד? מה הביקורת? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין סוף של טענות, דרך דה מרקר, דרך הארץ ופשוט - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל לגופו של עניין, מה הקושי? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לגישתם הם אומרים שהמדינה תהיה המעסיק הגדול ביותר במשק ותצטרך להתמודד עם עשרות אלפי עובדים כשהם לא באמת עובדים שלהם, יש עוד שיקול מיסוי, כי אם הם יהיו עובדי מדינה, העלות תהיה תלוית מע"מ ואני משוכנע שהמדינה תוכל להרשות לעצמה כדי לאפשר לסיעודיים ולבני משפחותיהם, להתמודד באופן מכובד עם האתגרים שבין כה וכה, החיים מזמנים להם, גם אם המדינה לא תכניס תוספת מע"מ בגין העסקה הזאת, זה משהו שהוא, אני חושב שמדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה, אחרי 75 שנים, להיות שירותית כלפי הזקוקים כשאין פה עסק, זה שירות נטו כדי לחיות ולהתמודד עם האתגרים בכבוד. אז הגברת משש, אנחנו נהנים להקשיב לסקירותיך והעדכונים שלך, מעת לעת, אני אשמח. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד בהזדמנות הזאת, כל מי שמתעסק בתחום הסיעוד, בפרטי ובציבורי, עושה עבודת קודש באמת, זה חיים של אנשים, זה לטפל מבוקר עד ערב באנשים שהחיים שלהם תלויים בזה וזה מאוד קשה, אבל חשוב, אז יישר כוח, באמת, גם לחברות הסיעוד, גם לעובדים שלה, לעמותות וזה שוחק מאוד. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> תודה רבה, קודם כל, אמת, אני רוצה לברך על החזרה לכנס הקיץ, שמחים לחזור. כך, כמה מילים לגבי ענף הסיעוד, היינו בלא מעט דיונים, אני יודעת שזה באמת, במוקד העשייה, גם בוועדה וזה מאוד מאוד חשוב, גם לאדוני היושב ראש וגם לחברות הכנסת שנוכחות כאן ואני מכירה כבר מספר שנים את העיסוק בתחום, באמת, הכה רגיש וכה מורכב וכה חשוב שהוא בסך הכול, ביומיום באמת, עניינם של הרבה משפחות במדינת ישראל שנמצאות במצוקה מאוד מאוד קשה. הם נדרשים באמת למענה טיפולי ולסיוע של עובד זר בפעולות הכי בסיסיות והכי פשוטות בחיי היומיום שלהם ואנחנו באמת, ברשות האוכלוסין וההגירה במנהל עובדים זרים, משתדלים כרגולטור של כל הנושא של הסדרת העסקת עובדים זרים, לעשות, לא מעט צעדים כדי לקדם ולשפר, אז חלק מהדברים שבאמת נאמרו פה, היה לנו את הצוות הבין-משרדי, אדוני שמע סקירה מלאה על עבודת הצוות, על המסקנות של הצוות, בעצם, העמדנו שם כמה חלופות והחלופה המיידית הייתה, כל אותה מעטפת תמיכה, היא מקודמת, נתנו לוחות זמנים במועד דיון הקודם. אנחנו מחויבים ללוחות הזמנים, עובדים על זה בלחץ. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> על התאגיד הזה, את מתכוונת? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> לא, היו שם שתי חלופות, החלופה הראשונה הייתה על המעטפת. אני רוצה להגיד שיש פה, באמת, תוכנית מאוד מאוד, אני אגיד, טובה לדעתי שתיתן מענה, עוד פעם, זה לא כלי אחד לבדו, זה שורה של צעדים שיתמכו אל כל התהליך הזה בצורה טובה. דבר אחד שיעלה זה כבר ביוני, ממש פרויקט שלם, אני יכולה להציג דמו לאדוני, אבל פרויקט שלם שיעלה באיי קמפוס שהוא תוכנית מודולרית של כל נושא העסקה, מתיאום הציפיות, מכל מה שנדרש ממעסיק כדי לעשות, באמת, את התהליך העסקה, כמה שיותר ברור, כמה שיותר מונגש, כמה שיותר קל, פשוט הוא לא, בואו, להעסיק עובד זר על ידי מטופל סיעודי, העסקה ישירה, זה לא דבר קל, זה משהו שבנינו אותו מודולרי, יש שם באמת, משהו מאוד מאוד מקיף, מימון של רשות האוכלוסין וההגירה, יחד עם ישראל דיגיטלית שעבדנו על זה, עם חברה שלקחנו. אני יכולה להראות לאדוני, משהו באמת, לדעתי, מאוד מאוד מרשים, במקביל זה כלים למעסיקים, הנושא הזה של האפליקציה, זאת אומרת, תוכנית שלמה שאנחנו - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם ערוכים עם איזושהי פרזנטציה להיום, גברתי? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> בנושא הזה, לא, זה צריך לעלות באיי קמפוס, לא התבקשתי ולכן לא הכנתי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> וזה יעלה ביוני וזה נעשה בשיתוף פעולה וזה משהו מאוד מאוד באמת, רציני, יפה, משמעותי שייתן כלים טובים למי שמתקשה, למי שנדרש עוד מידע וכו'. הדבר השני, אמרנו, זה הנושא הזה של האפליקציה, גם הוא מקודם, בימים אלו ממש עובדים על הנושא של האפיון בצורה מעמיקה, בזמנים מאוד מאוד קצרים, זה גם יעלה חינם, אין כסף, יהיה פתוח לכולם וייתן מענה לכל הנושא הזה של ההתנהלות. הרצון שלנו היה לשפר את תהליך העסקה, לתת כלים, להפחית נטל בירוקרטי וזה באמצעות הכלים האלו. יחד עם זאת, אנחנו יודעים שזה לא יפתור את כל הבעיות, יחד עם זאת ועם כל המצוקות שאנחנו שומעים יומיום, שעה-שעה, אנחנו מנסים לתת מענה, יחד עם התאגיד שרצינו להקים, גם בנושא מחליפים וגם בכלל, אנחנו בוחנים את הנושא הזה, אנחנו נקדם את השיח הבין-משרדי, מכיוון שזה לא תלוי רק בנו, זה תלוי ביתר משרדי הממשלה, אבל אנחנו בתוך האירוע הזה ומנסים לקדם גם מענה כזה. במקביל, הנושא הזה של העובדים הזרים שמגיעים באמצעות ההסכמים הבילטרליים, אתם יודעים ואני לא מסתירה את זה, יש פה כרגע קושי אל מול הפיליפינים שלא הצלחנו כרגע - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש אתגר שחונה אצלם ולא אצלנו, אני מציע לדייק את זה. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> תראה, יש שיח, זה קשור ליחסי החוץ עם הפיליפינים, אנחנו מחכים לתשובות, אנחנו יום יום על האירוע הזה, באמצעות כמובן, שגריר ישראל בפיליפינים, אני עם הצוות שלי נפגשתי עם שגריר הפיליפינים בישראל, הייתה פגישה מאוד חיובית, האמת שזה נתן לי הרבה אופטימיות, אני מקווה שאנחנו נצליח לראות את זה מתקדם וקורה. עלו פה כמה דברים, א', לגבי התאמה של המטפל-מטופל, גם בעולם הבילטרלי וגם בכלל, אז כפי שכולנו יודעים, יש פה איזשהו משולש העסקה, גם העובד, גם הלשכה הפרטית וגם המטופל הסיעודי ובעצם, משנת 2006 כשהממשלה החליטה לאמץ את הדוח של הצוות הבין-משרדי, היא דיברה על המענים שצריכים להינתן על ידי הלשכות הפרטיות ולשכות פרטיות הן בעצם, תחת הרגולציה של רשות האוכלוסין וההגירה והתפקיד שלהם זה הבאה, תיווך וטיפול בכל מה שקשור בנושא העובדים הזרים, אצל מטופלים סיעודיים, הם כמובן מקבלים כסף מהמטופל הסיעודי, אנחנו מכירים את ה-2000 ואת הסכום החודשי, בעד ההשמה והטיפול השוטף וגם מאז שעברו התקנות באוקטובר, נכנסו לתוקף, יותר נכון באוקטובר, הם רשאים לגבות, גם כסף מהעובדים לפי הסכום שנקבע בתקנות. אז חלק מהתפקידים של הלשכה הפרטית זה כל הנושא הזה של תיווך בעובדים, כמובן איתור המעסיקים, ביצוע ביקורי בית טרום-השמה אצל המטופל הסיעודי כדי לעמוד, בעצם, על המצב שלו, כדי לעשות את ההתאמות הנדרשות, בהתאמה של המטפל הסיעודי שיהיה מצ'ינג הכי טוב, הכי אפשרי, עוד פעם, זה בני אדם, לעיתים זה יכול להתאים בצורה מסוימת ואז יש פערים שמתגלעים, תוך כדי תהליך העסקה, אבל בגדול התפקיד של הלשכה היא לעשות את המצ'ינג הזה, בצורה הכי נכונה שתתאים לצרכים של המטופל הסיעודי, חלק יש להם שימוש במנוף, חלק כבדי משקל וחלק עם בעיות כאלו ואחרות וזה עולם תוכן מקצועי שלם ומלא וזה לא דומה לענף החקלאות למשל שאנחנו יכולים להגיד שאנחנו רוצים לקבל אותם, בין היתר, כן, כי יש עוד כללים, אבל בין היתר מאזורים חקלאיים למשל, פה יש מצ'ינג ממש של התאמה אחד על אחד של העובד הזר, לצרכים של המטופל הסיעודי, כי אין לעובדים הזרים זכות קנויה להגיע לכאן, אלא באמת לטפל במטופלים האלה שכל כך צריכים את העובדים האלו. לעיתים מתגלות מחלוקות, תוך כדי תהליך העסקה, אני מניחה שהלשכות יגידו את העבודה המקצועית שהם עושים, באמצעות העובדים הסוציאליים, גם בתהליך טרום השמה שמגיעים לבתים, אחר כך בהזמנה של העובד עבור צרכי המטופל, בהתאמה, אחר כך יש את הביקור הנוסף שהוא חודש אחרי ההשמה, שהם צריכים להגיע לבית, לראות שזה עובד בסך הכול, לראות אם יש פערים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותך, אני מבקש שתתארי לי בשני אופנים את תהליך התאמת העובד הזר למטופל ואם יש איזשהו אפיון שונה, בין עובד שמגיע מארץ המוצא שלו, לבין זה שכבר נמצא בארץ, אני אשמח שאת כבר נמצאת פה, אז תרחיבי, כי זו הייתה הבקשה הבאה שלי שהתכוונתי לבקש ממך. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> בסדר גמור, קודם כל, כמובן שיש מאגר הוא לא גדול, אבל יש מאגר קיים בארץ וככול שיש מאגר קיים בארץ ומטופל סיעודי שמוציא היתר, הוא יכול לעשות את זה באופן עצמאי ויכול לעשות את זה באמצעות הלשכה, צריך לפנות ללשכה הפרטית, הלשכה הפרטית צריכה לראות, אם יש מהמאגר הקיים בארץ, יש יתרונות, יש חסרונות, להזמין מחו"ל, או להזמין מהארץ ולכן הלשכה הפרטית אמורה, קודם כל, לראות אם יש מענה מתוך הארץ ולהציע לו את אותו עובד, כמובן בהתאמה לצרכים שלו והלשכה אמורה למלא דוח, העובד הסוציאלי של הלשכה, אמור למלא דוח טרום-השמה, בדוח טרום-השמה, הוא רושם את כל המאפיינים, את כל הדרישות, הוא רושם, למה דווקא עובד, את כל המאפיינים של הצרכים של המטופל, הכול כמובן מוסדר בנוהל עבודה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל לא של המטפל, במאגר הזה - - - << אורח >> ענבל משש: << אורח >> לא, הצורך הוא צורך של המטופל, כי הוא צריך לרשום איזה נכויות יש למטופל ומה הגובה שלו ומה המשקל שלו והאם הוא חי בבית, יש דוח טרום-השמה, אני יכולה להציג אותו - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל אני שואל, למה אין את אותו דוח, באותו מאגר שמפרט באמת, את הניסיון התעסוקתי של העובד, את פרק הזמן שהוא נמצא בארץ, כמה עובדים הוא כבר עבר, מה הסיבה שהוא עזב, אם הוא עזב, עוד כמה זמן יש לו ויזה, לדעת שיהיה עליו תיק עבודה נרחב יותר, לפחות, לפחות, לפחות, כמו זה שמגיע אליו מהמטופל הפוטנציאלי? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> הבנתי, אז ככה, אז אני אגיד, כל עובד זר חדש, לפני שהוא מגיע למדינת ישראל אז כמובן יש את התהליך ההזמנה שלו, בין אם זה באמצעות הבילטרלי ובין אם לא ותהליך ההזמנה שלו כשהוא לא בבילטרלי, הלשכה הפרטית צריכה לצרף, כמובן, את תעודת ההכשרה שלו, את כל המסמכים שנדרשים - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> והריאיון המוקלט? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> לא, הריאיון המוקלט זה בתהליך הבילטרלי, שלא בתהליך הבילטרלי, הלשכה הפרטית צריכה לעשות את הביו-דטה של העובד שהיא מזמינה, עם כל הפרטים הנדרשים, להעביר את זה אלינו כשהיא מזמינה את העובד, כולל צילומים של תעודות ההכשרה שלו, צריך להגיד שהעובדים האלה שלא בבילטרלי, מגיעים לקונסוליה, בסדר? יש מרכז בקונסוליה, הלשכה הפרטית אמורה, כשהיא הזרוע שלהם בחו"ל, אמורה לפנות לקונסוליה, הקונסוליה אמורה להזמין את העובד, אחרי שהיא מציגה את כל המסמכים, ממש האותנטיים, לא הצילומים שהם שלחו לנו, הקונסול אמור לעבור על כל המסמכים, לראות, כמובן, שיש בדיקות רפואיות, לראות שיש היעדר רישום פלילי, לראות שיש תעודת הכשרה, מעת לעת, הם גם מראיינים את העובדים ובודקים, יש הצהרות שהעובדים צריכים לחתום, יש זכותון שעובד צריך לקבל, סך הכול התפקיד של הקונסוליה זה לוודא את הדברים האלו ולשמש בעצם, הזרוע הארוכה שלנו בחו"ל, בבדיקות שהם צריכים לעשות לעובדים הזרים, טרם שהם מגיעים למדינת ישראל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל התהליך הזה, לא כולל איזושהי מערכת בקרה, סביב אותם מרכזים שמסמכים אותם ושדרכם הם לומדים. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> הקונסוליה במדינות המוצא אז היא עומדת בקשר ישיר איתנו, היא בודקת, אני לא, פעמים מסוימת, בסדר? הייתי שמחה שמשרד החוץ יהיה פה ויתייחס, אבל פעמים מסוימות, בוא נגיד ששמעתי מלא מעט קונסולים שהם הגיעו לאותם מקומות שיש בהם במרכזי ההכשרה מהם הם מקבלים תעודות, התרשמו מהמקומות, מהמצאות העובדים, או לא מהימצאות העובדים - - - << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> אני עורכת דין שריי גבאי נוריאל, אני יועצת משפטית של אגף הסיעוד, אז אנחנו כן, הדרישה שלנו, גם לפי נוהל היא שיהיה מדובר על הכשרות על ידי מוסד מוכר, על ידי הממשלה, זאת אומרת, זה לא יכול להיות סתם מוסד פרטי שאנחנו לא מכירים אותו, או משהו כזה, זה חייב להיות מוסד מאושר על ידי אותה ממשלה שממנה מגיע העובד הזר, אז בקונסוליה בין היתר, נבדק גם העניין הזה שהתעודה מאומתת ומאושרת על ידי הממשלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, תעודה מאומתת זה בסדר, אבל - - - << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> על ידי מוסד מוכר על ידי הממשלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו מבינים שהרבה פעמים מדובר בארץ מוצא שמושגי היסוד שלהם, מותאמים יותר לעולם השלישי, אנחנו מבינים שאם זה לא על פי הפרמטרים שאנחנו מורגלים אליהם ומצפים אליהם, אין באמת בקרה של אמת, כי הם יגיעו עם תעודה באמת רשמית, באמת אותו מוסד הוא מוכר על ידי אותה ממשלה, רק שהם לא בתנאים הבסיסיים שאנחנו דורשים ומצפים שאיתם יגיעו המטפלים לזכאינו. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> אז אני אגיד ככה, שני דברים, א', לפי נוהל לשכות שלנו, אנחנו באמת מביאים ממדינות שאנחנו יודעים שיש לנו איתם ניסיון, שההכשרה שם היא תקינה, זה דברים שנבדקו כבר, לצורך העניין, שמגיעים ממדינה שלא מוכרת, שההכשרה שם לא מוכרת לנו ואנחנו לא יודעים לומר שתעודות ההכשרה מאותם מוסדות שאושרו על ידי הממשלה הם מספיק איכותיות, אנחנו לא נאשר, אנחנו מסרבים. על זה אני אומר, שבהחלט, זה השינוי שמביאים איתם ההסכמים הבילטרליים, שההכשרות כבר הרבה יותר מפוקחות, הן מונחות על ידינו, בהחלט יש פער מסוים. אנחנו גם דיי סומכים על הלשכות הפרטיות שהן מה שנקרא, כרגע בהבאות הפרטיות, מבצעות עבודתם נאמנה ובודקים גם את העובד, יש להם היום יכולת בהבאה פרטית, לתשאל את העובד, לבדוק את ההכשרה שלו, אז אנחנו דיי סומכים על זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למי יש? << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> לאותן לשכות פרטיות. << דובר >> קריאה: << דובר >> להם יש יותר מסרטון, הם מקבלים מעבר לסרטון, כי הם כמו הלקוחות, מקבלים סרטון, איך הם בוחנים? הם לא מדברים עם המטפל עצמו. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> היו לשכות שטענו ואני נוטה להאמין להם שהם טסים לשם לראות את העובדים, ככה תיארו לי חלק מהלשכות, אבל בהחלט, באופן הבאה הפרטי, יש להם אפשרות הרבה יותר טובה לשוחח עם העובד, לשאול את השאלות שזה מחליף למעשה, את התהליך המבוקר עם ההכשרות שקורה היום במסגרת ההסכמים הבילטרליים. << אורח >> עינת קולמן: << אורח >> רק שנייה, באמת, בפועל היום, לעובדים הזרים, יש - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אמנם את לא ברשות דיבור, אבל לכל הפחות, תציגי את עצמך. << אורח >> עינת קולמן: << אורח >> אז נעים מאוד, אני עינת קולמן, עובדת סוציאלית, אני מובילה את האבק של המשפחות, נכים וקשישים, בנטישות והסחיטות של העובדים הזרים בסיעוד, אני עם רמי ועדי חלק מהקבוצה. עשינו הפגנה ב-18 בנובמבר, בנושא הזה ואנחנו הרבה פעמים בנושא. תראה, בפועל היום, באמת מה שהעלית זה, לעובדים הזרים יש המון מידע, כי הם מעבירים על כל מטופל, בקבוצות הווטסאפ, אם זה הודים אז בקבוצה של ההודים ואם זה פיליפינים, בקבוצה של פיליפינים, יש תמונות, יש מידע, לנו באמת, אין שום מידע, אנחנו צריכים איזשהו אתר, גם אם כשהם מגיעים לארץ, שבו ייכתב, מה הסיבה שהוא סיים את העבודה, כי באמת, אנחנו מקבלים אנשים שבסוף נוטשים, כלומר ההשמה, לא התבצעה טוב, כי אם היינו יודעים מראש שהוא שותה אלכוהול, אם היינו יודעים מראש שהוא נטש, כי הוא ביקש יותר כסף, אם היינו מבינים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני רוצה רגע, אני שואל אותך, חלק ממה שאת מדברת, אני מציג פה לאורך כל הדרך ואני באמת מבקש למצוא איזשהו מנגנון שאנחנו נבקר גם את תהליכי ההכשרה ונתעד אותם, באותם מרכזים שבהם הם מוכשרים, אבל אני שואל אותך, מי יכול לבדוק אם אותו עובד שמגיע הוא נוהג לשתות אלכוהול באופן לא מידתי. << אורח >> עינת קולמן: << אורח >> אז אוקי, שהם באים בחו"ל זה באמת בעיה, אבל שהם נמצאים בארץ, יש מידע שהפקידים יודעים ואפשר לעשות אתר - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה כבר נוגע לאותו תיק שאני מבקש לבנות לאותו עובד שנמצא במאגר, זה בסדר, זה חלק מאותו פסיפס שאני מבקש שאנחנו נדע באמת, להכיר את אותו עובד - - - << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> כולם נותנים, בסוף אלה שבאמת עושים את העבודה, כאילו, אנחנו לא מתפרצים, מנסים להתמודד, אני חושב שיש המון שכל במה שאנחנו עושים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תציג את עצמך בבקשה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> לי קוראים יריב ואני יושב ראש עמותת אחי עוז, עמותת אחי עוז זו עמותה שמאגדת, סדר גודל של חמישים וכמה לשכות פרטיות בסיעוד, מתוך 91, אני עצמי בעלים של לשכה פרטית שנקראת, לא משנה, נמצא, או עובד בתחום, קרוב ל-23 שנים. חשוב לי להביא לשולחן ופה לידיעת, גם המטופלים, שיטת ההתאמה של עובד זר היא לא שיטה מתמטית, לא אחד ועוד אחד זה שתיים - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אין דבר כזה, אין אפיון כזה בכלל היום - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> יש גם אינטרסים של התאגידים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שנייה, שניונת, תקשיבו, בואו תקשיבו, הסדר אצלי הוא כזה, כל מי שנמצא ברשות דיבור, יבטא את כל אשר על ליבו, לכל מי שיש השגות, יועיל לרשום אותם על דף, כמו שחבריי עושים את זה, אחרי כן, יקבל רשות דיבור ויחלוק ויבקש להציג ולאמת, מול עובדות ונתונים ידועים, אבל אף אחד לא קוטע את השני ברשות דיבור. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> תודה, שיטת ההתאמה של עובד זר בלשכות הפרטיות, בנויה על כמה פרמטרים, קודם כל זה תשאול ראשוני, פנייה ראשונית של מעסיק שפונה אלינו ואני יכול להגיד שלכל לשכה ולא משנה מה האזור הגאוגרפי ומה גודלה של הלשכה, יש עשרות פניות ביום, פניות חדשות, אני לא מדבר על פניות שחוזרות על עצמן, התשאול נעשה טלפוני, נעשה על סמך מסמכים רפואיים, ביקור של נציג לשכה בבית המטופל, עובד סוציאלי שמגיע, כאשר מחליטים, כן לגבש את העניין, לכלל השמה וכל זה אנחנו עושים מול המטופלים ובני המשפחות שלהם, זאת אומרת, בחלק מהמקרים, אנחנו מקבלים גיבוי מהמטופלים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה החלק הראשון של אפיון המטופל, המעסיק, בואו, אנחנו אחרי זה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> רגע, רגע, שנייה, אני מיד מגיע לשלב השני. לאחר שהחלטנו שאנחנו הולכים על השמה, כי לא לכל אחד מתאימה השמה של עובד זר, יש כאלה שרוצים ללא מגורים, יש כאלה שאין להם את התקציב, אנחנו כלשכה אמורים לבוא ולשקף למטופל, או לבני המשפחה, מה כרוך בהעסקת עובד זר, הרבה אנשים כאבכת חרב, נופל להם ביום מן הימים, דגל שחור, או דגל אדום מול עיניהם ואחד מבני המשפחה רואה את עצמו מברר על סיעודי, לא יודעים מה לפני ומה אחרי, אנחנו אמורים להדריך ולהכווין ואם אנחנו רואים שאין סיכוי להעסקה בגלל קושי כלכלי, אנחנו באים ומציפים את זה, לא רוצים להכניס אדם שגם כך בצרה, לצרה גדולה יותר. ברגע שהוחלט על השמה של עובד זר, מול הלשכה והמטופל, יש שתי אפשריות, אחת, אופציה של השמה מקומית, מה שרוב הלשכות עושות, אני יכול להעיד על עצמי, 75 אחוז מהעשייה שלי זה השמות מקומיות ו-או הבאה של עובד מחו"ל. לכל השמה יש - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עצור פה בבקשה, ברשותך, אבל תזכור איפה שעצרת, כי מאוד חשוב לי להמשיך. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> כתוב לי, זה בסדר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי, נפלא, 75 אחוז מאלה שאתה משלח ומקשר בינם לבין המטופלים הם המלאי הקיים. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> בהחלט. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה מהם מהמאגר שכבר עבד אצלך? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אני יכול להעיד, רק על עצמי לספר ידעתי, הלשכה שלי היא סדר גודל של 2,000 מטופלים, באופן קבוע, אני עומד על סדר גודל של אחוז וחצי מובטלים, סדר גודל של 30 מובטלים, כאשר 50 אחוז מתוכם, הם כבר בתהליך שאני מוצא להם עבודה אחרת, חלקם מנותקי קשר, משהו שאין לי מה לעשות אתו, סגרו את הטלפון, הלכו לעבוד בעבודות ניקיון, סיימו עבודה ועכשיו מישהו סדר להם - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סיימו, או נטשו? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> נטשו, נעלמו, לא, אי אפשר להשיג אותם, לא אני וכמובן גם לא האכיפה של רשות ההגירה וכל השאר - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אין אכיפה יש רק חוקים ש- << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> זאת אומרת מתוך 30 עובדים שיש לי כרגע במאגר שצפים והם בין עבודות, בין 15-20 הם ברי השמה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, זאת לא השאלה שלי, אני שואל, מבין ה-30 הפוטנציאלים שלך, לציוות, כמה מהם הם מהמאגר הקיים שלך? זאת אומרת שהם נפלטו, או סיימו עבודה מקרב מטופליך, לקוחותיך וכמה מהם הם מהמאגר הכולל שיכול להיות - - - << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> לא, 30 הם רק שלי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רק שלך. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> רק שלי, המאגר הכללי שמפרסמת יומיום רשות ההגירה והאוכלוסין, יש סדר גודל של 1,100-1,200 ומתוך זה, חלקם פריפריה, חלקם צפון, חלקם דרום, חלקם נשים, חלקם אוזבקיים, חלקם הודים, חלקם פיליפינים, זאת אומרת, נעשה את הפילוח ונראה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תאפיין לי בבקשה באחוזים, את ה-30 שנמצאים, מה שנקרא, על המדף, אצלך בלשכה, תאפיין לי כמה מהם פנויים לעבור למטופל חדש, כי הם סיימו העסקה? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> עקב פטירה, או מעבר לבית אבות? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן וכמה מהם פוטרו? אז שנייה, בוא ניקח קודם את החלק הזה, כמה אחוז? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> חמישים אחוז. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי, נשארנו עם 15. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> בחג הפסח, היה לנו מכה לצערי, של פטירות, עצומה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו עכשיו עם 15. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה מה-15 פוטרו וכמה עזבו ואם יש לך איזשהו רישום ודיווח שאתה מעביר הלאה, לגבי האפיון שלהם? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אוקי, אז אני יכול להגיד - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת שאלה ראשונה לעניין. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אוקי, אני כאחד שמעורב מאוד בחיי היומיום בלשכה שלי, אני חי בלשכה, בלשכה אני נמצא יותר מאשר בבית, מתוך ה-30 בממוצע, אמרנו 15 זה כאלה שאני כרגע דן, או עסוק בהשמה שלהם, ה-15 הנותרים, חמישה מהם מנותקי קשר, אני אומר זה מספר אמיתי ועוד חמישה וחמישה שאני יכול לחלק שהתפטרו וחמישה שפוטרו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי, אני אומר שמי שהתפטר, אנחנו לא יכולים לחשוד בו בפעם הראשונה, אבל אנחנו רוצים לדעת לנסות לאפיין מה דפוס ההתנהגות שלו, לדעת אם זה חוזר על עצמו, האם הטענה פה חוזרת גם שם ותחזור גם שם, אם הוא פוטר, למה הוא פוטר, האם אתה מנהל איזשהו מעקב ודיווח לרשות? האם אתה יוזם בעצמך הזמנה של קיצור השהות שלו פה והחזרתו באופן יזום לארץ מוצאו? אני מבקש לדעת את הנתונים האלה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> בהחלט, אצלי עוד פעם, רק על עצמי לספר ידעתי, אצלי יש בתוכנה שאני עובד איתה, דבר שנקרא, קשרי לקוחות, כל אירוע שקורה מול המטופל, או מהמטפל, מתועד אצלי במחשב, זאת אומרת תיכנס אצלי ללקוח איקס, ווי, זד, עובד עזב, כתוב לי גם למה הוא עזב, אם לדוגמא העובד שם מכתב התפטרות, המכתב הזה סרוק אצלי במערכת, אם העובד הזה בוטל, אז המכתב הזה, מצד המשפחה, סרוק אצלי במערכת, אז כן, יש אצלי מעקב, מה הסיבות, או להתפטרות, או לפיטורין. יש לי לדוגמא מעסיקים שאני לא חושב שהם ראויים להעסיק עובד זר, למה? הם מלינים את השכר של העובד, מתעללים בו, לא נותנים לו מספיק מזון, יש גם כאלה, אז אנחנו מעבירים דיווחים, זה נקרא דיווח - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני שואל, האם את אותו דיווח, אתה מעביר גם לגבי עובד שאתה חושד בו ששילוח שלו לבית חדש, מסכן, או מאמלל את המטופלים ואת בני משפחותיהם? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> חד משמעית כן ואני אתן דוגמא - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לכן אני שואל אותך, בחמש שנים האחרונות, בכמה מקרים מצאת את עצמך שקיצרת שיהות של מטפל והוא הוחזר לארצו באופן יזום מצדך? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> לי אין את הזכות לעשות את זה, רק לשריי וחברה מ- - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל כדי שזה ייקרה הוא צריך לדווח לכם ואז העובד הזה נגרע מה- - - << אורח >> ענבל משש: << אורח >> קודם כל, הלשכה הפרטית חייבת לדווח על כל השמה, על כל פיטורין, על כל התפטרות, גם על פטירת מעסיק, היא חייבת לדווח על כל תנועה של עובד, זה רשום במערכות, אנחנו מקבלים את הדיווחים מהם, הם דיגיטליים זה לא שהוא מתקשר ומודיע לנו על כל עובד. יש לנו נתונים גם על התפטרות, גם על פיטורין וכמובן גם נטישות. צריך לשים לב שיש גם תקנות הכניסה לישראל על ההגבלה שיש שם לגבי המעברים בין מטופלים סיעודיים בענף הסיעוד, יש את הנושא הזה שהוא לדעתי זה חלק אולי מהבעיות, כי כשעובד מפסיק עבודתו אז הם צריכים לדווח וכמובן, זה נרשם, אבל באמצעי בקרה יש שם בדיקת נסיבות סיום העסקתו של העובד הזר וכתוב שם, אם הוא הפסיק העובד הזר את עבודתו אצל שלושה מטופלים לפחות בתוך שנתיים ועלה חשש לניצול לרעה של הרישיון אז אנחנו צריכים לפעול לבירור הנושא, אלא שכשמתסכלים על הפסיק את עבודתו אז מצד אחד זה לא כולל פטירה וזה לגיטימי וזה בסדר, זה לא כולל מעבר לבית אבות וזה גם לגיטימי וזה בסדר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לכן ביקשתי לפצל את זה. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> וזה לא כולל מחמת פיטורין, זאת אומרת אם העובד התפטר אז הוא לא בתקנות האלה של המעברים של השלושה – << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא עושה הכול כדי שיפטרו אותו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הערה, בסדר, קודם כל ההערות שלך, אני חושבת שהם ממש חשובות, אבל בסוף, המצב הזה שבו אנשים לא ראויים ממשיכים להיות מועסקים הוא תולדה ישירה של חוסר היצע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא מקבל את זה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני לא אומרת שגם בעולם מושלם שיש היצע גדול, לא יכולות לקרות - - - << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אבל כרגע הוא אמר שרוב ההשמות הן ממאגר הקיים בארץ, אז זה לא עולה בקנה אחד, לא עם מחסור ולא עם - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל המאגר הקיים בארץ, אבל כשאת צריכה באופן דחוף - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> זה עדיין לא אומר שאין מחסור. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> את תיקחי מישהו גרוע, כי בארץ והוא זמין לך עכשיו וזה מה שקורה, אם היה לך באמת - - - << אורח >> ענבל משש: << אורח >> מה זה מישהו גרוע? מישהו גרוע ש- באיזה אופן הוא גרוע? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> יש לי אינסוף שיחות עם תאגידים וחברות, אני אומרת לך שביודעין מכניסים אנשים לא ראויים לבתים, כי אין חלופה. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> רגע, אני רוצה להגיד משהו, שנייה, שאל פה כבוד היו"ר - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה המצב. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> איך אנחנו בונים תיק עובד זר, איך המטופל נחשף לאותו תיק, אז אני רוצה לומר משהו, קודם כל החלק הארי מהתיק של העובד הזר, כלומר שאנחנו יודעים, אם היה אירועים חריגים, זה באמת תולדה של דיווחים, כי באמת, רשות האוכלוסין וזה הובהר פה מעל לכל במה שרשות האוכלוסין ולא בכדי, האצילה במירכאות את האחריות הזו של הדיווחים ובדיקת אירועים חריגים, כי באמת אין לנו אפשרות, אנחנו לא הגורמים המקצועיים, לאותם לשכות, אז באמת, אנחנו ניזונים ממה שהלשכות מעבירים לנו, זה רלוונטי לסיומי העסקה שגרתיים, אני יודעת שעובד זר נטש, או התפטר, או המעסיק שלו נפטר, אני יודעת את זה מהלשכות הפרטיות, במיידי אני מזינה את זה אצלי וזה משפיע, זה גלגל שלם ותיכף אני - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> רגע, חשוב לי להגיד משהו, סליחה, סליחה, אין סרט שמישהו עשה עבודה גרועה וגורש מהארץ, נדיר, בסדר? נדיר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל לשם אני מגיע, מירב, אבל לשם אני מגיע. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא יודעת מה מספרים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל בדיוק לשם אני מגיע, לכן אני מנסה לאפיין, אני ביקשתי לחלק מה-100 אחוז מהמאגר הפנוי, כמה בלתי תלוי? כלומר, מטופל נפטר, מטופל עבר לבית אבות, מטופל החלים, בסדר? החלים, נשארנו עם 50 אחוז, אני מבקש לדעת, מאותם אלה שהם לא מנותקי קשר, שתיכף אנחנו נצרך להתמודד עם זה, לדעת מדובר ב-75 אחוז מה-50 אחוז שהם לא מהסרייה הראשונה, זאת אומרת, לא נפטר המעסיק ולא עבר לבית אבות ולא החלים, הם מדווחים לרשות, אני מבין שלא מדובר באחד-שניים, כולנו יודעים את זה, לפיך אני מבקש לדעת, מצרפית, כמה עובדים ביוזמה שלכם, בעקבות הדיווחים של אותם לשכות, פשוט, גורשו מהארץ, כמה? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> רגע, רגע, יש לי את הנתון, שנייה אחת, קודם כל אנחנו פרסמנו בפברואר 23 וגם מפרסמים באתר פייסבוק של הרשות, אגב, אני אגיד שקיבלתי ביקורת שחושבים שהמדיניות שלנו מחמירה מידי, אבל בסדר, נשים את זה בצד, אנחנו - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו נגן עליכם. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> כל מקרה לגופו ואנחנו בהחלט, אני אומרת ואמרתי את זה, גם בפגישה אחרת שאנחנו מאמינים באפס סובלנות כלפי עובדים זרים שנהגו, בטח באלימות, שיש להם אי כשירות לטפל במטופלים הסיעודיים והתמודדנו לא מעט, כולל עתירה שהייתה עכשיו על מישהו שאנחנו לא אישרנו, ביטלנו את הרישיון שלו ולא אישרנו את העסקתו והמשפחה עתרה, למרות תיק שקיים במשטרה על אלימות ועתרה כדי שאנחנו נשבץ אותו אצל המטופל הסיעודי, אז גם זה יש, אבל אנחנו פרסמנו בפברואר 23 ודיברנו על שימועים שעשינו בשנה האחרונה, נערכו מעל 150 שימועים לעובדים זרים, לגביהם עלה החשד, לפיו הפרו את נהלי הרשות וניצלו לרעה את רישיון השהייה והעבודה שניתן להם, בין היתר, בעניינם נתנו הודעה מוקדמת כנדרש - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> בסיעוד? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אך ורק בסיעוד, אי רישום להעסקה חוקית, עובדים שהפסיקו את עבודתם, עובדים שעברו בין שלושה מעסיקים, בתוך פחות משנתיים, בחוסר ניסיון כנה ואמיתי, להתמיד בעבודתם אצל מטופלים סיעודיים, כתבנו את זה, 13 עובדים זרים, שללנו את הרישיונות שלהם, שלחנו 130 אזהרות חמורות, אנחנו כתבנו - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אני מבקש, בלי קריאות ביניים, פעם בורח, ניחא, חברי כנסת מותר להם. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> נתנו גם שם דוגמאות, יש לי את המסמך, הפצנו אותו. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> זה מופיע באתר? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם היא אומרת לך את זה וכנראה שזה גם מופיע באתר, היא אף פעם לא תמסור לנו נתון שגוי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> האנשים האלה גורשו? 150 איש גורשו? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, 13. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה רק שימוע, כלום, רק דיבורים, לא מעשים. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> מה זה דיבורים, לא מעשים? לא הבנתי. << דובר >> קריאה: << דובר >> העובדת הזרה שלי שהביא לי תאגיד, אחרי חודש עזבה אז הגשתי תלונה, גם על התאגיד שלא תרם ולא עזר ורק יום למחרת שהיא עזבה את אמא שלי, חולת אלצהיימר, מנהלת בית ספר, היא עזבה יום למחרת, הייתה אצל גברת ויקטוריה, כבר יום למחרת, הגשתי תלונה לרשות ההגירה והאוכלוסין והלחצתי אותם שייקראו לה לשימוע ומה בסוף? אני שואלת, אוקי, אז מה היה תוצאת השימוע? אז אומרים - - << אורח >> משה רוטמן: << אורח >> זאת הגנת הפרטיות. << דובר >> קריאה: << דובר >> בדיוק, אנחנו לא מספרים לך, ביום למחרת היא הייתה אצל מישהי אחרת, אחרי שהיא עזבה. << אורח >> משה רוטמן: << אורח >> הם לא עונים לפניות, אתם לא עונים, אני פניתי פעמיים אליכם - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חוק צנעת הפרט והגנת הפרטיות נעצר בחשיפה של נתונים חסויים, אבל אם התלונה נמצאה צודקת והחלטתם שנכון יהיה לקצר את השהות שלו כאן ולשלוח אותו, זכותם הלגיטימית לדעת. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> קודם כל, זה לא מדויק - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא רק לדעת, לקבל דיווח גם. << אורח >> משה רוטמן: << אורח >> אין מענים, אני הגשתי פעמיים. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> זה לא מדויק, משום שברמה, צריך להבין, אנחנו לא עוסקים כאן בדין פלילי, אנחנו עוסקים בדין מנהלי ולכן, בכל הקשור לחוק הגנת הפרטיות, אנחנו מחויבים להוראות שהן הרבה יותר, מה שנקרא, דרקוניות, אבל זה לא אומר, רגע - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ההוראות אומרות שאם התלונה נמצאה לא צודקת והחלטתם לשבץ אותו ברעננה, אתם לא צריכים לספר לאותה משפחה שהגישה תלונה ושטענה לנטישה שהוא נמצא ברעננה ברחוב כהן. << דובר >> קריאה: << דובר >> אני גיליתי את זה שהיא אצל גברת ויקטוריה לבד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שנייה, זה באמת גובל בעניין של צנעת הפרט ושמירה על פרטיות, אבל אם התלונה נמצאה צודקת, זכותו הלגיטימית לקבל על כך דיווח באופן יזום מצידכם, אבל אני חוזר עדיין למספרים, אתם אומרים גברתי שמתוך 150בירורים ושימועים שקיימתם, ביוזמה שלכם, בעקבות אותם עדכונים שאתם מקבלים מהלשכות, בקצה 13 הועזבו, ביטלתם את הרישיון והעליתם אותם על מטוס. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> רגע, קודם כל זה על 22 ואני רוצה להגיד שהשנה, שנייה, חשוב לי לדייק את הנתונים, השנה היו הרבה יותר, זה לא נתונים מעודכנים, אבל אני רוצה לומר עוד משהו. יש הרבה עובדים זרים כיום, בזמן הזה שנמצאים בחסימה, מדוע הם נמצאים בחסימה? זאת אומרת אנחנו לא מאשרים לשים אותם אצל אף מטופל, למשל, נפתחה נגדם תלונה במשטרה על משהו פלילי, המשטרה אומרת לי, את לא מרחיקה, עד אשר אני אברר את התלונה, אז כרגע הם חסומים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> המשטרה לא אומרת שאת לא מרחיקה, בואו נדייק. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> קודם כל, אני מבינה, בביצוע שאתה צריך לגרש מישהו זה כמובן כרוך בבירוקרטיה ומשפטיזציה וזה, זה תמיד ככה, אם היה לך היצע, השוק היה עושה את שלו, כי אני הייתי מביאה לאמא שלי את ההכי טוב, הייתי מראיינת אותם והולכת למעסיקים קודמים ומבקשת המלצות, כשאין לך חלופה אז אתה לוקח את מה שיש אז אני לא אומרת שמה שאתה אומר לא חשוב, זה חשוב, וכל מה שאתם עושים זה חשוב, אבל אי אפשר - - - << אורח >> ענבל משש: << אורח >> זה לא מדויק, כי ברגע שאנחנו מקבלים פנייה, עד שאנחנו לא מבררים, אנחנו לא מאשרים שיבוץ, לשכות פרטיות, נכון, או לא נכון? אנחנו מאשרים לכם שיבוץ, עד אשר אנחנו בודקים, ברגע שיש פנייה, אנחנו בודקים אותה, אי אפשר שבנאדם - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כשאין חלופות, אנשים מכניסים לביתם גם אנשים לא ראויים, כי אין להם ברירה, זו המציאות שבה הם חיים ואנחנו צריכים לעשות הכול ולכן - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש פה איזה דיסוננס, לא, לא, יש פה אי הבנה, את מדברת על מי שלא דווח לגביו, היא מדברת על מי שדווח לגביו, עצרו. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אי אפשר להכניס הביתה את מי שרוצים, בלי שנבדק, בלי שהלשכה הפרטית הייתה שם, בלי שהלשכה הפרטית בדקה מולנו, אם אפשר לצוות את העובד, אז לוקחים כל אחד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר'ה, זה קצת דו שיח של חירשים. אדוני, אני ממש מתנצל אדוני, אני מבין שאתה רוצה, בבקשה. << אורח >> אברהם יוסף סלומה: << אורח >> יש פער בין הדיווח והדיווחים לבין הלשכות הפרטיות, באמיתי, במציאות של עובדים זרים שמסתובבים חופשי, עוברים מיד ליד ואין דיווח בכלל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקי, אומר אדוני - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל אפשר בבקשה שרק ענבל תשיב על מה קורה עם הקמת אותו תאגיד שאמור לספק עובדים זמינים, באופן זמני? כי מה קורה עם אותו רעיון של הקמת תאגיד שככה אם מישהו נתקע, לפחות יש לו פתרון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ההגדרה לא נכונה של הקמת תאגיד. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> איך שתרצו, הקמת עמותה, הקמת חברה, הקמת גוף ממשלתי, לא אכפת לי מי הבעלים של זה ובלבד שיהיו עובדים זרים זמינים, למקרה חירום, מה קורה עם זה, מה הסטטוס של זה? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> התייחסתי, אמרתי שאנחנו בוחנים את הנושא, יחד עם משרדי הממשלה, יהיה רלוונטי, אם את מכירה שהיה ניסיון שלנו לקדם הצעת מחליטים – << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> וזה נתקע. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> וזה נתקע ולא אצלנו, אבל בסדר, אנחנו נמשיך. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> יש לזה משמעויות תקציביות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תקציבית? << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> גם וגם משפטיות, מבחינת דיני עבודה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תעדכני אותי בבקשה, היכן זה נתקע? ומי יכול לעזור לנו להניע את התהליך? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> בסדר, נתייחס בכתב, אם אתם רוצים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> א', אני לא כל כך מבינה, למה זה חייב להיות תקציבי, זה גם יכולה להיות חברה פרטית, פשוט לאשר את זה חוקי. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> היה שיח בין משרדי הממשלה הרלוונטיים, גם אתם בכובע הקודם שלך כשרה היית שותפה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> המשפחה שמזמינה עובד, משלמת לו כך וכך - - - << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> כן, אבל מירב, אבל אז זה יעלה הון למשפחה, בסוף זה יעלה הון למשפחה, יש לזה משמעויות כלכליות, צריך להבין, אדירות, אם המדינה, לא תתקצב את זה, בדרך כזו, או אחרת, זה ייפול על המשפחה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? למה? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כמה כסף זה? << דובר >> קריאה: << דובר >> אולי פשוט שתעשו שכר אחיד, יהיה שכר אחיד ולא יעלה ואז לא יהיה לחץ. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בדיוק, בדיוק, למה? למה זה אמור לעלות עוד כסף? פה אנחנו מתחילים את תהליך הסחטנות - - << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ממש כן, למה את אומר לי לא? פה אנחנו מתחילים את תהליך הסחטנות. << אורח >> עדי יעקובי: << אורח >> סליחה, ברשותכם, אני עדי, אני פעילה בארגון של המאבק נגד נטישת עובדים זרים וקומבינות ואני אמא לילד סיעודי. קודם כל, משתמשים פה הרבה במילה סיעודי, לא כל מי שיושב פה בחדר ומעסיק עובדים זרים הוא מוגדר כסיעודי, הוא סיעודי, אנחנו לא מוגדרים כסיעודיים וזה חלק מבעיה נוספת שזה בטיפול אחר. יש פה כל כך הרבה פער, בין הרצוי לבין המצוי, אתם מדברים פה וסטטיסטיקות ומספרים וזה נהדר והחברות השמה עושות בדיקות ועושות התאמות והיא יודעת, עד הרגע שהם עוברים בדלת וחותמים על חוזה ואז הם רואים מה קורה בחוץ,”now very very hard, I wont another 500 shekel every month, don’t won’t? I go, I go והם הולכים, זה מבחינתנו נטישה, מבחינת כולם זה התפטרות, אוקי? כי לא מקובל עליה השכר שנסגר איתה בהתחלה, פה מתחילה הסחטנות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לחלוטין. << אורח >> עדי יעקובי: << אורח >> ואז ברגע, דקה, ובאותם אנשים, סליחה, מחילה, אותם אנשים שלא מוגדרים כסיעודיים ומשתמשים בעובדים שהם 188, מה שנקרא, בהגדרה, אנחנו בעצם, לא יכולים להרשות לעצמנו, לעבוד מול חברות השמה, אפילו כמו שיש בביטוח לאומי שעובדים עם דנאל, מתב, להביא אפילו על בסיס יומי, כי אנחנו לא זכאים, אנחנו לא סיעודיים, אנחנו נעזרים בזולת, אנחנו לא סיעודיים, זה חלק מהבעיה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אני מתנצל, זה לא הדיון כרגע. << אורח >> עדי יעקובי: << אורח >> נכון, אבל, אתם כל הדיון אומרים נטישה של אדם סיעודי ואם אתם מדברים על נטישה של אדם סיעודי, תתנו זכות שווה לכל הסיעודיים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בואי, גברתי, תקשיבי - - - << אורח >> עדי יעקובי: << אורח >> כן, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבהיר לאורך כל הממשקים שלנו בשיח הזה, כל עזיבה של עובד שהיא עזיבה שלא בצדק, או התפטרות שלא בצדק ולא מוסכמת עם הלשכה שהיא המתווכת באמצע, זה בהגדרה, חייב להיות כנטישה, אוקי? אם לא שונו התנאים, אם לא הייתה הרעה, אם אין פגיעה בכבוד העובד, עובדת והכול נהיר וברור, בדיוק כפי שהוא ידע כשהוא יצא לארץ, כל עזיבה אחרת היא נטישה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אבל זה בניגוד לחוק, אדוני, כי עובד, בוא, הרי אנחנו עובדים לפי חוקי מדינת ישראל, לעובד יש חוק חופש העיסוק, מה לעשות ורשות ההגירה היא לא מעל החוק וגם חוק הפרטיות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, כן - - - << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> עובד ויש פה אבסורד, אני לא אומר שלא, עובד שהחליט שהעבודה לא מתאימה לו ועכשיו עלולות להיות לזה סיבות מוצדקות וסיבות לא מוצדקות - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, בוא נדבר על הלא מוצדקות. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> על הלא מוצדקות? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> זה בעיניי המתבונן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זאת אומרת? בוא תסביר לי. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> רגע, שנייה, שנייה, אני אסביר, עדיין, בלי קשר אם זה מוצדק, או לא מוצדק, כי את זה אפשר לבדוק גם אחרי, או תוך כדי, מותר לעובד לפי הפז"ם שלו בארץ, להודיע שהוא רוצה לעזוב באופן רשמי, כמו שלמעסיק מותר לפטר את העובד, יום אחרי הגעתו. << דובר >> קריאה: << דובר >> תוך מתן הודעה מוקדמת יריב. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> ברור. << דובר >> קריאה: << דובר >> מה שלא נעשה הרבה פעמים וגם זה נטישה. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> והיא מוגברת, היא מוגברת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני שואל שאלה, אני שאלתי שאלה, מה הפרמטר של מוצדקת, או לא? אני נותן לך דוגמא - - - << אורח >> ענבל משש: << אורח >> זה לא נכון. << דובר >> קריאה: << דובר >> את מסכימה איתי שחוק גובר על תקנות? וחוק הודעה מוקדמת הוא זה שקובע בסופו של דבר. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> לא מסכימה איתך וזה נבחן בבית משפט, את מטעה כשאת אומרת את זה. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> לא נכון, לא הבנתי את הטענה. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא משנה, כשיהיה לי זכות דיבור, אני אשמח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לעצור את זה כאן, בבקשה, מה שמך? << אורח >> משה רוטמן: << אורח >> שמי משה רוטמן, אני אבא שקול, אני אב לילד משותק, מונשם, אני מנכ"ל עמותת בית חם לילדי מונשמים ויו"ר ארגון מהל"ב. אני אספר את הצד השני, אחרי שכל הגופים הללו ושיבחו, אני אספר את המציאות העגומה שאנחנו נמצאים בה מ-2002. בוא נתחיל שאז היה משהו כמו 300 דולר דמי העסקה, שהיינו יכולים כולנו לעמוד בזה, היום לא מוכנים לעבוד לפי השכר שנקבע, לפי השכר של המשק, כמו שכל עובד ישראלי, למרות שפה לא עושים מילואים ולא משלמים מיסים, בית המשפט העליון קבע, המדינה לא נתנה לזה שיפוי, גם כעס גדול, אבל בוא נתעסק בעניינים הפשוטים. קודם כל אני הייתי בבית משפט עליון, היה עורך דין דוידוביץ'', ז"ל, חוק הנטישה, דין עובד שנטש, עד שלוש שנים, אני שואל היום את האנשים פה, מה קרה? איפה זה? זה לא תפס כלום אדוני. יתרה מזאת, אנחנו נספר לך על מקרים, שיושב במולדובה בנאדם, אנחנו מדברים איתו, מראיינים אותו, אנגלית שקספרית, כל כך נפעמנו, אנחנו מחפשים דובר אנגלית, אינטליגנט, מגיע מישהו שלא יודע מילה באנגלית, חצי בגובה וכאשתי תפסה אותו שהוא הלך לחפש עבודות אחרות, הוא רק עלה, הוא כבר היה מיודע, הביאה אותו למשטרת ההגירה לשיחה, הביאה אותו למשרדים של ההגירה בחיפה, 'מה נעשה אתו?' היא אמרה, 'תעשו מה שתעשו, תשימו אותו על מטוס, רימו אותנו', לא הוא כבר בארץ, שהוא יישאר, אז זאת הייתה הגישה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> האם מנהל עובדים זרים מכיר את ה-? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> לא מכירה, לא את הטענה הזאת, לא מכירה את הסיפור והסמכויות הרחקה הם של מנהל אכיפה וזרים, אנחנו יש לנו סמכות לבטל רישיון . << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה, אני רק שואל. << אורח >> משה רוטמן: << אורח >> מקרה יותר חמור, עובד ש- << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מתי זה קרה, אדוני? << אורח >> משה רוטמן: << אורח >> קרה לפני כמה שנים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה שנים? << אורח >> משה רוטמן: << אורח >> אני לא זוכר, אני עברתי קורונה, אבל הכול אצלה מעודכן, הם יודעים מי נכנס ומי יצא. עובד שהתעלל בבן שני, הבן שלי קוגניטיבית הוא גם מעל הממוצע, הוא באותו יום קיבל את מה שמגיע לו ויצא, דיווחנו עליו, אחרי שנתיים, או שלוש, מסוכנות אחרת, יש לי שלוש היתרים, אומרים לי, אתה יודע, היה לך עובד שעכשיו עזב את הארץ, קוראים לו טוסיטה, אמרנו, מה פתאום, אנחנו הודענו לסוכנות, גם בכתב וגם בעל פה והוא המשיך לעבוד אצל מישהו אחר על ההיתר שלנו - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> יש הרבה מקרים כאלה, הרבה. << אורח >> משה רוטמן: << אורח >> אדוני, לא עשו שום דבר לאותה סוכנות מפוארת, לא עשו שום דבר. עכשיו אני אגיד לך, הנושא של האזורים נכשל לחלוטין, אני גר במקום יוקרתי, אבל זה פריפריה, אני לא גר בתל אביב, אני גר ביוקנעם המושבה, לא רוצים לבוא לעבוד. עכשיו, הם באים, הם רואים את הווילה, הם לא יודעים שכסף לא יהיה שם, מעבר למה שמגיע להם, אז קודם כל, הם מתחילים בזה שהם רוצים יותר מ-2,000 שקל מעל, אוקי? עכשיו - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זאת אומרת יותר מ-2000 שקל? << דובר >> קריאה: << דובר >> מעל המינימום, הם דורשים 6,000-7000. << אורח >> משה רוטמן: << אורח >> איזה 6,000? אני משלם היום הרבה יותר, אני משלם יותר, כי אני מנסה לקיים חיים נורמטיביים ואנחנו במצוקה ואתם מדברים על הכשרה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה אתה משלם היום? << אורח >> משה רוטמן: << אורח >> אני משלם היום עובד זר? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. << אורח >> משה רוטמן: << אורח >> עולה לי עם כל מה שמגיע לו, 12,000 שקל לחודש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה זמן הוא עובד אצלך? << אורח >> משה רוטמן: << אורח >> בקורונה, היה לי עובד של תשע שנים ואחד שהוא היה יחסית שלוש שנים, עכשיו הם חמש שנים, הם רבו, כי לא היה להם מה לעשות, נתנו 86 אלף שקל לזה שהיה תשע שנים, שילחנו אותו לדרכו באהבה וזה שנשאר, עכשיו הוא עומד לעזוב, הוא לפני שבוע עשה מבחן אחרון בשגרירות הבריטית והוא הולך לעבוד בקנדה, כי שמה יש באמת קורסים והכשרות אמיתיות, לא כמו שמה, התעודות שלהם זה כמו שהם באים עם רישיון נהיגה, הם לא יודעים שום דבר, אני משלם למורה לנהיגה שיעלה וילמד אותם על הסבנה של הבן, אני לא יכול לסכן את הבן ויותר מזה, שהם באים, נותנים להם את האפשרות אחרי שהם עוזבים מישהו, או שהמעסיק נפטר, שלושה חודשים ואז 'הביג טיים, לעשות כסף', בין 300 הכי זול ל-450 מינימום ליום, מאיפה? מהקצבת נכון שלי, אדוני? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבקש, אדוני, הקשר של אותו עובד הוא באמצעות לשכה? << אורח >> משה רוטמן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבקש אחרי כן את הפרטים. << אורח >> משה רוטמן: << אורח >> אני אדאג להעביר לאדוני את כל מה שצריך, אין שום בעיה. תשמע, אנחנו הפכנו שוק בשר, יושב אדון נחמד מרוסיה, בתחנה מרכזית, עשה חברה של הקרן, אני אגב, דיווחתי לאיש יקר שהוא באמת עושה עבודתו נאמנה, משה נקש, אני יכול להראות לאדוני עשרים קבוצות, או יותר של רליוורים מכל אזורי הארץ, מכל התפוצות. אנחנו נעשינו שוק, שוק, פשוט אנחנו הנכים נהפכנו טרגט, הפכו אותנו למעסיקים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איפה בתחנה ה? << אורח >> משה רוטמן: << אורח >> יש דבר שנקרא הקרן, יושב בתחנה מרכזית, יש להם טלגרם, יש להם - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי זה הקרן? << אורח >> משה רוטמן: << אורח >> מישהו שמספסר ומספסר. << אורח >> משה רוטמן: << אורח >> יש גם איש הייטק מרמת ישי, שיש לו חברה שקוראים לה 'היי סבתא', אני אומר לכם, אני הגעתי לכל המקום כבר, נואש, עכשיו גורמים לנו להיות עבריינים. אדוני, לפני שבועיים, התחילו להקים קבוצות של הורים וסיעודיים, קבוצות של החלפת מטפלים ביניהם, כי כבר נמאס להם, הם כבר לא יכולים לעמוד, הם גם לא מוצאים. עכשיו, אני מתנצל, אי אפשר להחליף עובד בעובד, שיש לך נכה שהוא גם מונשם וגם יש לו סטומה וגם וגם וגם וגם, ההכשרה יכולה לקחת, בין שבועיים גם לחודשיים והרי לא ניתן את הדבר הכי יקר לנו, את ילדנו, בידי מי שאיננו מסוגל. << דובר >> קריאה: << דובר >> והם גם לא מוכנים תמיד ללמוד. << אורח >> משה רוטמן: << אורח >> הם לא מוכנים תמיד ללמוד, 'טו הרד פור מי', אני מפחד לעשות את העבודה, מקבלים והולכים, אנחנו נעשים גם סוג של מלון בין ההחלפות, שאין להם מקום, יותר זול לבוא לבדוק את העבודה כמה ימים - - - << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> ענבל, את מכירה את התופעה הזאת, של ההחלפות בין העובדים ומה שהוא ציין כאן, את ההחלפות? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אמרתי, כשמדובר מטבע הדברים שמדובר על עבודה של אחד על אחד, גם כשבודקים את הכשירות ואת התעודות ועושים ראיון לפני, לעיתים שהם מגיעים, מתגלעות פערים ומחלוקות בגלל הטיפול המאוד מאוד אינטימי, פיזי, בגלל מהות העבודה, לא תמיד זה מצליח, צריך לעשות מאמצים כדי שההתאמה הזאת תהייה הכי טובה שאפשר וכשבודקים נכון את המאפיינים, את הצרכים, או מעבירים את המידע באופן שקוף למטפלת שצפויה להגיע לטפל במטופל, זה כן, זה צריך להיות הכי טוב שאפשר. אנחנו רוצים לתמרץ את הלשכות, לעשות עבודה טובה במצ'ינג הזה, בסוף יושב מטופל סיעודי שצריך את העובד הזר, המתין לו, חיכה לעובד הזר נכנס לצורך טיפול במטופל, כן, יש דיווחים על התפטרות, יש דיווחים על פיטורין ויש דיווחים על נטישות. הנטישות הן במספרים מאוד מאוד מאוד נמוכים יחסית, זה דיווחים של הלשכות. חבר'ה, תראו, אתם לא מקבלים את הנתונים, אז אני לא יודעת למה אתם מגחכים. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, כי אנחנו חיים בעמנו. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אתם מגחכים, עובד בזמנו כשהיה קבילה של עובד זר למעסיק, אז הייתה קבילה של עובד זר למעסיק, בג"צ פסל את זה, אין קבילה של עובד זר למעסיק, יחד עם זאת, בהחלט, אנחנו לא חושבים שמטפל סיעודי, צריך לעשות ניסיון כנה ואמיתי לעבוד אצל המטופל שעל שמו הוא הגיע, כי אין לו זכות קנויה להיות פה, הוא צריך לעשות מאמץ לטפל במטופל, על פי הצרכים שהוא ידע אותם מראש, הוא לא צריך להגיע מופתע, הוא לא צריך להיות מופתע שגר עוד מישהו בבית המטופל, הוא לא צריך להיות מופתע שהוא כבד משקל וכו' וכו' וכו'. << אורח >> שירן לחיאני: << אורח >> אתם מדברים ומדברים על נטישה ועד שמצאתי מישהי שמוכנה לשאת בכל העול הזה ולעזור לי במה שצריך, אתם לא מאשרים, בגלל שהיא 17 שנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את יכולה בבקשה להרחיב גברתי? שירן. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> ועדה הומניטרית, זה החוק. << אורח >> שירן לחיאני: << אורח >> אבל יש יוצא מן הכלל, אני 12 פעמים ניסיתי וברחו אחרי מספר חודשים, עד שמצאתי מישהי שמתאימה לי ומישהי שעושה לי טוב, אתם לא רוצים להשאיר אותה ולמה? ולמה? מגיע לי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז מקרה הומניטרי הוא באמת מוחרג ואנחנו נקיים על זה דיון בנפרד ואנחנו נקדם בעזרת השם גם עיגון כדי שדברים כאלה - - - << אורח >> שירן לחיאני: << אורח >> רגע, רגע, אני רוצה להגיד עוד משהו אחד ממש חשוב. אני לא משחק של אף אחד ואם זה טוב לי, אני יודעת מה הכי טוב בשבילי, ברגע שאתם תשבו על הכיסא, אתם תדעו מה זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שירן, אני לחלוטין מבין את מה שאת אומרת ואני מקבל את מה שאת אומרת ואני כואב את כאבך ואני מתחייב בפנייך שהמצב לא יישאר כפי שהוא וכל הזכאים החמלתיים שנפגשים עם מקרים של באמת, צורך של הארכה שמסיבות הומניטריות, יקבל תעדוף עם מלא הרגש הנדרש, אני מתחייב בפנייך באופן אישי. << אורח >> ליאת שטיינברג: << אורח >> שמי עורכת דין ליאת שטיינברג, אני מייצגת את שירן ומלווה אותה במאבק הכי מוצדק שלה, כי אני חושבת שהקול שלה כאן שנשמע, ברגע שמסתכלים כאן ורואים את ההתאמה, בין עובד זר, בטיפול המטופל, זה בדיוק המקרה, כי כאן, כשמדברים על התאמה בלהביא עובדים חדשים, איזה קריטריונים יש ומה צריך כדי להתאים, כשיש מישהי שהיא כן מתאימה, שהיא כן עונה לצרכים, שהיא כן רוצה לעבוד, שהיא לא סוחטת כמו אותם מקרים שאמרו כאן וזה כואב הלב. אני אתן קצת רקע עליי, אני עשרים שנה בתחום הזה ואני אישית באתי מהמקום האישי הזה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני ממש מתנצל ואני מרגיש קצת, שמצד אחד אני נקרע בלב, זה באמת בוער בעורקיי, מצד שני, אנחנו מנהלים דיון שהוא חלק מהדיון המוזמן, זה גם קצת לא הוגן כלפי השאר, לחלוטין, לחלוטין, לחלוטין את צודקת שהנושא הזה מצדיק ניהול דיון שיישא את הכותרת, אבל אנחנו לא שם, אני מבין שאתם מגיעים כבר עם כאב ואתם רוצים לבטא את הכאב שלכם - - - << אורח >> עדי יעקובי: << אורח >> אף אחד לא מקשיב לנו, זה חשוב שתבינו, אף אחד לא מקשיב לנו אף פעם, הוועדות האלה שקורות כאן פעם באף פעם, שזה חשוב וברור - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה שמך? << אורח >> עדי יעקובי: << אורח >> שמי עדי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עדי, תקשיבי, את לא ברשות דיבור, תקשיבי – << אורח >> עדי יעקובי: << אורח >> כן, אני - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שניונת, תעצרי, תעצרי, כי פעם הבאה את מוצאת, בסדר? << אורח >> עדי יעקובי: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש גבול לחוצפה, לא יודע מה זה פעם באף פעם, ברגע הראשון שוועדת הכנסת ויושב ראש הכנסת החליטו על כינון הוועדה מיום ההשבעה, פרט לפגרה שאז רציתי להתחשב גם בשאר העובדים, כי אני עבדתי פה בפגרה, אין שבוע שלא מתקיים, בין דיון לשניים, לרבות סיורי חוץ, אז לי אל תספרי על פעם באף פעם, בסדר? אז אף פעם אל תספרי לי, פעם באף פעם ותדייקי ואת לא יכולה להגיד שלא שומעים אותכם, כי אתם לטוב ולמטיב ובמצטייני ההגעה, לפחות רמי והעובדת סוציאלית ואין דיון, אני חושב שאין דיון שהם לא לקחו בו חלק ואין דיון שלא קיבלו פה רשות דיבור, אז פה תעצרי את עיוות דברייך ואת לא ברשות דיבור. בבקשה. << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> כן, עורך דין תומר ורשה, בעל משרד שפועל רבות בעולם הסיעוד ואני שמח שאדוני מבין שסוגייה הומניטרית היא מהותית ומחייבת דיון נפרד. אני רק רוצה להניח כמה נתונים בעניין הזה, כי מדברים כאן על עשרות, או אפילו על אלף אנשים שנמצאים פה וזמינים, אז בוא אני אתן נתונים מיידיים. הסיבה לסחטנות, הסיבה לחוסר ההתאמה, הסיבה לחוסר הזמינות זה כי טוענים שלכאורה אין הצע, יש היום בישראל, זה נתונים של משרד הפנים, פער של 19 אלף בין בעלי היתרים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בסדר, זה לא הנתון שהמנהל מדווח עליו. << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> אדוני, זה מנתונים של משרד הפנים, אני מוכן להציג את זה, רק שנייה, ירשה לי להשלים. יש כרגע היום בישראל 19 אלף בעלי היתרים שאין להם מטופל, מול 13 אלף - - - << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> כן, אבל יכול להיות שזה מהיתרים לא ממומשים, אתה מטעה, אתה מטעה, תומר אתה עושה את זה גם בדיונים משפטיים, אתה מטעה. << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> אני יודע מה אני מדבר, יש 13 אלף מטפלים שעכשיו סיימו את ההעסקה שלהם, הם זמינים, הם מכירים מנטליות, הם מכירים שפה, הם יכולים לעבוד והם היו חוקיים עד הרגע, יש 6,000 עובדי סיעוד שהיום עובדים בפועל, אצל מטופלים, בלי שמשרד הפנים מאשר. עכשיו ב-2016 ו-2018, בא שר הפנים דרעי ואישר בבת-אחת אלפי בקשות, כי הוא אמר, יש מצוקה, אבל אז יצא תיקון שחסם את הדבר הזה ומה קרה מאז? משרד הפנים אמר, אני רוצה לחסום את האפשרות לשר לאשר, כי אני חושש מההשתקעות, הלכתי לראות את הנתונים, מאז 2018 מהתיקון הזה, משרד הפנים מדווח, זה מדוח נתוני זרים על עלייה של 23 אחוז במספר העובדים הלא חוקיים, גם בסיעוד וגם בכלל המשק. זה אומר שהחסימה הזאת שנעשתה, רק גרמה נזק. עכשיו, אתם מדברים על זה שאי אפשר להביא מהפיליפינים ואי אפשר להביא מפה ואי אפשר להביא משם, חבר'ה, הפתרון הוא כאן, יש פה אנשים שהרגע סיימו העסקה חוקית, מצאו אותם, לא רק יחידים, הרבה מאוד אלפים, יש 6,000 שכבר מצאו - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל לתאגידים יש מכסות והם רוצים לעשות ביזניס. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר'ה, לא זה נכון ולא זה נכון, אתם חייבים להבין שאנחנו כמחוקקים, מסתכלים על התמונה בספקטרום רחב יותר, בסדר? לא, שנייה, שניונת, זה קצת לזרות חול, אני ממש מתנצל אדוני, בבקשה, רק תדייק. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> כן, אתה לא מדייק בכלל. << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> אני מדייק מילה במילה, מנתונים שהוצאתי. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> לא, כי לבוא ולהגיד שזה עשה נזק, בזמן שמטופלים קשים אחרים, באים ואומרים שתיקון 32, הציל להם את החיים. << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> למה להפריע אבל? << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> זה לא נכון, כי אתה לא מכיר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תאפשרי לו רגע לסיים. << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> אדוני, אני רוצה לומר דבר פשוט, כבר היום, משרד הפנים יודע שהוא צריך לעשות עוד הוראת שעה שלישית במספר, כי עדיין היום, הוא נותן לכל העובדים, להמשיך לעבוד פה - - - << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> בגלל הקורונה. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> גם לא לכל העובדים. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> בגלל הקורונה, תדייק. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> גם לא לכל העובדים. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> רק אלה שבאו בתקופת הקורונה. << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> מצד שני, כרגע, בשתי הוראות שעה שהיו לאחרונה, הם פתרו רק חלק מהדברים, אז כמו ששר הפנים הקודם, נתן אישור גורף ואמר, אני מיישר קו, כל מי שכבר מצא, מצא מטפל קיים, לא צריך להביא מחו"ל, לא צריך לסחוט אותו הוא כבר מצא, תאשרו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אמרתי לך, אחרי סבלנות רבה, אדוני, שמדובר בזריית חול, אז אתה רק מחדד את ההבנה שלי, כי יש הבדל בין הנסיבות והתקופה היא שונה ואנחנו כמדינה חייבים להסתכל, כפי שאמרתי קודם, על התמונה בספקטרום רחב יותר, יש שיקולים ואילוצים רחבים יותר, אני משוכנע שאדוני המלומד מודע להם, לפחות לרובן - - - << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> לכולן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לכולן, יופי, וכשרוצים לתת סקירה, צריכים לתת אותה באופן מאוזן, גם אם הנתונים שאנחנו מוסרים, לא משרתים את האג'נדה שלנו ואת השאיפה שלנו, לכן - - - << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> אדוני, אני פה נותן את תמונת הנגד, למה שמשרד הפנים מדווח, כפי שגם המטופלים מדווחים פה, אלה נתונים מתוך דוח נתוני זרים של משרד הפנים, אני יכול לתת לאדוני אחד ואחד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שמה ? << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> גם על העלייה בכמות השב"חים, למרות התיקון חקיקה, גם על העובדה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה צריך תיקון, זה לא שייך, אבל אני לא אאפשר יצירת אנרכיה. << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> לא אנרכיה, להיפך - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת יצירת אנרכיה שמתגלגלת לפתחי - - << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> על חשבון המטופלים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז אני אומר לך, האנרכיה מתנקמת במשפחות המטופלים וזה שודד להם את הכיס וזה יוצר סחטנות, אמנם - - - << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> ההיפך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אל תגיד לי להיפך, אמנם זה נותן מענה עד הוק, אבל ללונג טיים זה יוצר מערכת סחטנית - - - << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> ממש לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בסדר. << אורח >> ליאת שטיינברג: << אורח >> אדוני, אני ברשותך יכולה רק לסיים, כי הגברת כאן נכנסה לדבריי ואחר כך זה עבר אליו, רק ברשותך אם אפשר - - - << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> מ-2018. << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> הכול מעכשיו. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> אבל תומר, כשאומרים נתון צריך להגיד אותו כפי - - - << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> שריי, הכול בסדר, הנתונים מדויקים מאוד. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> אתה מדבר על פער שנוצר בין היתר משום שיש מטופלים שלא ממשים את ההיתר. << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> לא, ממש לא. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> ולא קשור אם הם - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, חברים, אנחנו נצטרך ליצור למינציה שתציב באמת את נתוני האמת המדויקים ותנפה את מי שהוא זכאי, אבל לא מממש, כמה עובדים אדוני מעסיק? << אורח >> משה רוטמן: << אורח >> אני מעסיק עכשיו, אחד שעומד לעזוב, אני צריך שניים תמיד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, כרגע כמה אתה מעסיק? << אורח >> משה רוטמן: << אורח >> אחד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי, כמה היתרים יש לך ? << אורח >> משה רוטמן: << אורח >> שלוש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קיבלנו את התשובה, לא, אין בעיה, אתה זכאי לשניים ואם אתה זכאי לשלושה וגם תרצה להשיג זה גם בסדר, אני לא נכנס לך לשיקולים, אני רק אומר, אדוני, אני מבין אותך ומבין לליבך, אני רק אומר, כדי שידידי המלומד והבקיא, לא יוכל לומר ולפזר נתון כשאתה יושב לימינו ואומר שאתה מעסיק 33 אחוז מהמכסה הקיימת לך, שלא יספר לי שיש 13 אלף, שיספר כמה עובדים - - - << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> אלה נתונים שהוצגו, גם על ידי ענבל משש בדיון הראשון. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל תבדוק כמה מעסיקים יש להם שניים, או שלושה היתרים, אין הרבה. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אין הרבה כאלה. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> לא, אבל יש גם מעסיקים שיש להם היתר אחד ולא מממשים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נכון. טוב, חברים, תסיימי במשפט, מכיוון שזה לא נושא הדיון, אבל תסיימי במשפט, לאחר מכן אנחנו נעבור למר יועד הכהן. << אורח >> ליאת שטיינברג: << אורח >> החשיבות כאן להערכתי ולשמה אני הגעתי, זה הקשר בין המטופל לעובד וכאשר יש מטופלת כמו שירן שיש את העובדים שלה, אני מסכימה עם אדוני שלא צריך לתת לכולם להישאר פה, אבל אני לא יכולה לקבל את דבריה של הגברת משש והנציגות של רשות האוכלוסין שאומרים שלשר הפנים אין סמכות לאשר את זה, יש סמכות לאשר, צריך נכונות והוועדה שחברת הכנסת מירב ציינה כאן, הוועדה, או הגוף שיוקם הוא גוף מבורך ומתבקש, כי יש כאן עובדים שיש להם הכשרה ספציפית, כאלה שטיפלו באי.אל.אס, או בניוון שרירים ולא צריך לשלוח וידאו מבחוץ כדי לראות אם העובד הפיליפיני יתאים לאותה מטופלת, כי יש את זה כאן ולשר כן יש סמכות, כמובן שצריך ליצור מדיניות הגירה היא מבורכת, אבל צריך להפעיל שיקול דעת ובגלל זה אני פונה לוועדה הנכבדה הזו, תאפשרו לשר הפנים להפעיל את השיקול דעת ולצאת מהקיבוע שאין לו סמכות, יש לו סמכות, צריך נכונות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הקשבתי בקשב רב, אני מחלק את התייחסותי גברתי - - - << אורח >> שירן לחיאני: << אורח >> ואיך זה הגיוני שתוך עשר דקות, קיבלתי תשובה שלא מאשרים בגלל שהיא 17 שנה, אף אחד באמת לא בדק את זה ולא בירר באמת, עד כמה אני באמת, היא עושה לי טוב, למה לא לאשר אותה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אענה לגופו של מקרה ואני שב ומדגיש שאנחנו ננהל על זה דיון, לצד זה, אני מבקש שתבינו שלצד הרגישות הנדרשת ובאמת, פתיחת הראש והלב, תבינו שלמדינה יש ראייה קצת יותר רחבה, מאותו שיקול מאוד מאוד מצומצם ויכול להיות צודק שלכם, אבל המדינה צריכה להתייחס, מצד אחד בשכל בריא והיגיון בראייה מרחבית ולקחת בחשבון את כלל הנתונים הרחבים שאתם לא מכירים את כולם ורובם גם לא מעניינים אתכם ומצד שני עם רגש ובאופן חמלתי ואני אומר לך שככה בגדול, שעובד שנמצא פה 17 שנה וימשיך עוד כמה שנים שתבקשי אותו ותארכי ימים ושנים בעזרת השם, אנחנו עלולים לראות אותו פה משתקע ומקים חיים נוספים ומסתנן למדינה ואני עם המציאות הזאת, לא חי - - - << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> ולא עובד יותר בסיעוד, זו התוצאה הכי בעייתית. << אורח >> שירן לחיאני: << אורח >> אבל אם היא תחתום על חוזה שהיא לא משתקעת פה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה, אז אני אומר שהכול לגופו של עניין ולכן אני צריך ליצור מערכת של איזונים ובלמים ובגלל זה אנחנו כאן. אנחנו כרגע עוברים ליועד הכהן ולאחר מכן למר, מה שמך אדוני מהקרן? << אורח >> רון אובוז: << אורח >> לא מהקרן, עורך דין אובוז אני לא מנכ"ל של הקרן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה מייצג את הקרן? << אורח >> רון אובוז: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז למה כולם הצביעו עליך ואמרת שכן? << אורח >> רון אובוז: << אורח >> אני בעל מניות בקרן, אני לא מייצג אותה, אני עורך דין. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> אתה מציג את עצמך כמנכ"ל הקרן הישראלית. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> איפה? איפה מציג? << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> בהתכתבות ביננו, גם . << אורח >> רון אובוז: << אורח >> לא, אני לא. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> כן, בבקשה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה הצגת את עצמך כמנכ"ל? << אורח >> רון אובוז: << אורח >> לא, לא, אני לא מנכ"ל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה יכולה בבקשה להראות לי את ההתכתבות? << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> בוודאי. << דובר >> קריאה: << דובר >> אני יכול להראות תמונה של המנכ"ל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שניונת, תעצרו, תעצרו, נראה לי איש אמין, בינתיים מר הכהן. << אורח >> משה יועד כהן: << אורח >> כן, תודה על רשות הדיבור, אני רוצה להודות ליושב ראש, אני אציג את עצמי, שמי משה יועד הכהן, אני שופט בדימוס, אני בעצמי מטופל סיעודי וגם בן של מטופלת סיעודית ואני יושב ראש העמותה לקידום זכויות הסיעודיים בישראל. רציתי להודות קודם ליושב ראש על באמת הכניסה שלו לפרטי הפרטים והצלילה לנושא ואני חושב שעמדת העמותה היא בהחלט שההקמה של אותו תאגיד שיחליף את הסיעודיים כמעסיקים, זה באמת הפתרון הרצוי והמבורך, אבל עד שנגיע לשם, לדעתי, יש כמה צעדי ביניים שמתייחסים לתופעת הנטישה. האחד, הוא הנושא וצריכים לבחון את הסיבה לנטישה, זאת אומרת, שמענו אותו כאן מסביב לשולחן, גם היום, הרבה פעמים אנשים מגיעים לטפל במטופל סיעודי, ברמת קושי מסוימת שהם יודעים עליה וברגע שהם רואים את רמת הקושי, הם בורחים ובחסות האפשרות להתפטר ולעזוב, למרות שאני שופט, אני מצר על ההחלטה שניתנה בבג"ץ הקבילה, משום שאני חושב שהיא לא הביאה בחשבון את כל השיקולים, אלא התייחסה רק לזווית אחת של חופש העיסוק של המטפל, אבל חופש העיסוק נובע מזה שהוא הגיע לכאן לישראל, לא מדובר באזרח ישראלי שמדובר על חופש העיסוק שלו, אלא באדם שהגיע בכדי לטפל במטופל מסוים, בדרגת קושי מסוימת, אומרים לו אתה לא רוצה יותר, אפשר להתפטר ולחפש במקום אחר. אני חושב שהקושי הראשוני הוא בכך שאין הצמדה בין רמת התלות של המטופל ובין האשרה, דיברנו על זה גם בכנסת הקודמת. העניין הוא שצריכה להיות, ברגע שאדם מקבל אשרה, צריכים להגדיר סוגי תלות של מטופל ומטפל שנגיד הגיע לכאן למטופל בדרגת תלות גבוהה, לא יוכל לעבור למטופל בדרגת תלות נמוכה יותר. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> יש לנו הצעת תקנות כאלה על הפרק. << אורח >> משה יועד כהן: << אורח >> יפה, אז אני רוצה ש- שנייה, אני - - << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> אני אתייחס לתקנות האלה. << אורח >> משה יועד כהן: << אורח >> בבקשה, אם יש תקנות מוכנות והן שוב תקועות, הן תקועות במשרד המשפטים ועצרנו באישור משרד המשפטים - - - << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> לא, הן לא תקועות במשרד המשפטים. << אורח >> משה יועד כהן: << אורח >> אלא? << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> אני אתייחס. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותכם, תקשיבו, אני רוצה להקשיב לאדוני, אדוני יסיים את הסקירה המאוד מרתקת וגברתי תרשום לה את כל הדרוש התייחסות אני אקשיב בקשב רב אחרי זה, בבקשה. << אורח >> משה יועד כהן: << אורח >> הנקודה השנייה זה קביעת סולם שכר וזה לא עומד בניגוד לשום עיקרון משפטי, ברגע שייקבע שכר מקסימום שאפשר יהיה לשלם לעובד זר אז גם חלק מהתופעה הזאת של המלחמה על כיסאו של העובד הזר, תסתיים משום שיהיה סולם שכר, הוא יידע שהוא לא יכול לקבל פחות ולדעתי אפשר להגיע לזה בהסכם שנעשה אתו עוד לפני שהוא מגיע לארץ. דבר שלישי זה נושא הפריפריה, יש היום את תקנות הפריפריה, שבעצם נועדו להבטיח שמטפלים שהגיעו לפריפריה, לא יוכלו לעבור למקומות אחרים - - - << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> התקנות הגאוגרפיות. << אורח >> משה יועד כהן: << אורח >> התקנות הגאוגרפיות, אבל מה שקורה בפועל, שאם המטופל נפטר, או אם המטפל מפוטר, הוא יכול לעבור ל- - - << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, נפטר, או עבר לבית אבות, אין הגבלה גאוגרפית. << אורח >> משה יועד כהן: << אורח >> נכון, אין הגבלה גאוגרפית. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> התקנות החדשות מתקנות גם את זה. << אורח >> משה יועד כהן: << אורח >> אז יפה, אז אני אשמח לשמוע. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> אני אתייחס. << אורח >> משה יועד כהן: << אורח >> זה נקודה מאוד מהותית, נקודה נוספת שאנחנו לקחנו לנו לעצמנו, אני מצטער שענבל לא נמצאת כרגע, לקחנו לעצמנו וזה נושא הייצוג המשפטי של המטופלים הסיעודיים, שהוא שהיום ישנה בעיה קשה מאוד, משום שיש לנו את משרד העבודה ששומר על הזכויות, היחידה שמטפל בזכויות העובדים הזרים במשרד העבודה, כל הכבוד שהיא קיימת, אבל - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> שאנחנו משלמים. << אורח >> משה יועד כהן: << אורח >> זאת אומרת שהמדינה לקחה על עצמה, לטפל בזכויות המטפלים, בין שאר ה- << דובר >> קריאה: << דובר >> מה עם המטופלים? << אורח >> משה יועד כהן: << אורח >> ואין מקבילה שמטפלת במטופלים ויש כמובן, כל מיני עמותות וארגונים שלקחו על עצמם, במימון כזה, או אחר לייצג את המטפלים הזרים הסיעודיים ולעומת זאת, למטופלים, אין כתובת, אין מענה, ישנה כתובת אחת שאנחנו הגענו אליה שזה האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים והאגף הזה, יכול ורוצה ומעוניין, לטפל וכבר יש לו זרוע שמטפלת בזכויות הגיל השלישי והכשרות המשפטית, יש שם גרעין של עורכי דין שמוכנים ורוצים, גם עם גישה סוציאלית לטפל במטופלים הסיעודיים - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> זה הזום שהיה יום חמישי? << אורח >> משה יועד כהן: << אורח >> כן. << דובר >> קריאה: << דובר >> היינו ביחד. << אורח >> משה יועד כהן: << אורח >> נכון. עכשיו המכשול כאן, אדוני היושב ראש, אנחנו הגשנו הצעת חוק שגם הועברה לשר המשפטים, שבעצם תבטל את המבחן הכלכלי למטופלים סיעודיים בדרגת תלות גבוהה, מקבלי קצבת סיעוד, זה נושא אחד. נושא שני, זה ליווי נפגעי העבירה, מקרב המטופלים הסיעודיים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, אני מודה שהסקירה שלך מרתקת, הנושאים שבחרת בקפידה חשובים, כל אחד שלעצמו ויחד עם זאת, נכון יהיה שאולי אפילו, אנשי הצוות הלשכה שייצרו איתך קשר ונקדם, באמת, למידה של הכלל הנושאים הדרושים התייחסות ואת הדחיפה שלנו. עדיין התפרסנו קצת לנושאים שלא קשורים לעניין הקשר שבין המטופל למטפל, בגיוס, איתור וההשמה, בסדר? << אורח >> משה יועד כהן: << אורח >> אז אני רוצה להגיד, שתי ההתייחסויות שלי לתקנות, הן בהחלט רלוונטיות לגמרי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נכון, אבל עברת עוד נושאים. << אורח >> משה יועד כהן: << אורח >> לא, אז אני אומר, דיברתי על נושא השכר שזה גם רלוונטי ודיברתי על נושא הסיוע המשפטי שזה מאוד רלוונטי, כי ברגע שיש גב משפטי למטופל ולא רק לעובד הסיעודי, זה ישפיע מאוד על מערכת העסקה הקיימת, זה מאוד רלוונטי ואני אשמח לעוד, רציתי לפנות לוועדה לאדוני היושב ראש ולחברי הוועדה, שאני מאוד מבקש שהוועדה כוועדה, תתמוך בהצעת החוק הזה, שתקנה את הסיוע המשפטי לסיעודיים. << דובר >> קריאה: << דובר >> עלויות של שני מיליון ₪ בשנה סך הכול. << אורח >> משה יועד כהן: << אורח >> שזה באמת סכום מזערי לעומת ה- << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני בגישה חיובית לנושא. עורך דין רון אובוז, כן, שלום, נעים מאוד, תציג את עצמך בבקשה. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> עורך דין רון אובוז, שותף במשרד אובוז בורלא ושות', אני נמצא בוועדה כבר כמה שנים ואני מתעסק באופן אישי, בעיקר בנושא ההומניטרי, כעורך דין, אני כן בעל מניות בחברה שנקראת הקרן, החברה קיימת עשר שנים, לפני עשר שנים, אני הקמתי אותה, היום לא מנכ"ל שלה, יש מנכ"ל כבר מספר שנים לחברה הזאתי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה היית מנכ"ל שלה? << אורח >> רון אובוז: << אורח >> בעבר, כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז למה כשאני שואל אותך אם אתה מנכ"ל, לא אמרת, כגילוי נאות, היום לא, בעבר כן. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> זה היה מזמן, מאד מזמן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זה משנה? כולה עשר שנים, כמה זמן זה יכול להיות? << אורח >> רון אובוז: << אורח >> לפני שלוש שנים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> באמת, גילוי נאות זה דבר שהוא מאוד מאוד נדרש. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> ביולי 21 עדיין היית מנכ"ל, ממה שאני יודעת. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> את רוצה לשאול שאלות? << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> לא, אני פשוט אומרת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> האם ביולי 21 - - - << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> את גם נותנת שירותי ייעוץ בתשלום, גם לך יש אינטרס כלכלי. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> אדוני, מרבית עבודתי, אני ממש לא מתחרה ואדוני, את מרבית עבודתי, אני עושה בהתנדבות מלאה על חשבון ילדיי ומשפחתי וכאשר אני מייצגת בבית הדין לעבודה, יש גם תיקי ואני מבקשת ממך לא להגיד - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עצרו פה בבקשה, לי אין שום בעיה שמתחרה אחד, יגלה על מתחרה שמולו ויגלה את מה הוא אמר, לא מעניין אותי, אני רוצה למצוא את ה- << אורח >> רון אובוז: << אורח >> אין שום בעיה . << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין שום בעיה, אז בוא אני אשאל אותך שאלה, תספר לי בבקשה על הקרן? << אורח >> רון אובוז: << אורח >> הקרן הוקמה לפני עשר שנים, במטרה לגשר על הפער שהיה בנושא של הפנסיות של העובדים הזרים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה הסטטוס של הקרן, זו חברה? << אורח >> רון אובוז: << אורח >> זו חברה בע"מ. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי, שם מטעה קצת. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> לא, כתוב בכל מקום שהיא בע"מ, בכל מקום אדוני כתוב שהיא בע"מ, מפורסם מע"מ, אומרים שזה מע"מ, כתוב שזה חברה, לא מטעים אף אחד, זה קיים כבר הרבה מאד שנים. בעיקר השירותים שהחברה נותנת היום זה שירותים של חישוב זכויות בסיום יחסיי העסקה, מכיוון שיש פער מאוד מאוד גדול היום בנושא הזה, כשעובד זר מסיים את ההעסקה שלו והוא מבקש לדעת, מה הזכויות שמגיעות לו, אז הוא יכול לקבל חמש תשובות מעורך דין, מתאגיד, ממשרד העבודה וכל אחד נותן תשובה אחרת, כי יש באמת פערים בנושא הזה, אין, זה לא שחור ולבן, יש פסיקות של בתי משפט, יש פרשנויות וכל מקום נותן את התשובה ולכן המקום הזה בא כדי לתת פתרונות אובייקטיבים ואמינים בנושא הזה, זה בעיקר מה שהחברה הזאתי מתעסקת. אני באופן אישי לא מתעסק, אני לא עובד שמה, אני עורך דין, מתעסק בנושא ההומניטרי, אני מייצג כעורך דין בנושא ההומניטרי בעיקר בוועדות ההומניטריות בשביל ערערים - - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני למדתי שנכון יהיה לשאול אותך, ככה, באופן מאוד מאוד מכוון, אתה אמרת שרוב הפעילות של הקרן היא סיוע בסיום ההעסקה, ביצירת תחשיב, שיהיה באופן הוגן, מה החלק שהוא לא הרוב? תספר לי על כלל הפעילות של הקרן? << אורח >> רון אובוז: << אורח >> יש שמה שירותים של מתן ביטוח רפואי לעובדים זרים, יש שמה סיוע בבעיות של עובדים שיש להם בעיה עם הפיקדון שלהם, שחרור של הפיקדון, למשל עובד שצריך לעזוב באופן בהול, למדינתו, לפי החוק, הוא צריך תוך עשרה ימים, להגיש, אחרת לא משוחרר לו הפיקדון, התאגידים לא מסייעים לו, בזמן של יומיים שלושה שהוא צריך לעזוב פתאום, אז אנחנו נותנים לו את הסיוע הזה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איך? << אורח >> רון אובוז: << אורח >> פונים למחלקת פיקדונות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה אתה כחברה יודע לזרז תהליך יותר מהר, מתאגיד שהוא מסונכרן עם הגופים? << אורח >> רון אובוז: << אורח >> התאגיד לא עושה את זה, אני תמיד אומר לו אני צריך עשרה ימים קודם לפנות אליהם, תאגידים לא, לא היו תאגידים שמצליחים בזמן קצר - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת שאתה אומר שמה שאתה יודע לעדות ביומיים, גם הם יהיו יכולים לדעת מה לעשות ביומיים, רק הם - - - << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> רק הם לא יכולים לגבות על זה כסף, זה הכול, אנחנו לא יכולים לגבות כסף על דברים שלא קשורים בשכר, זה הכול, יש מספיק מטלות בלשכה הפרטית ואני מצטער שנותנים פה באמת, רשות דיבור על הנושא, שמי שמתעסק בליבה שלו זה הלשכות הפרטיות וקיבלנו רק חמש דקות מכל כיוון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אשמח לתת לך להשלים, אין שום בעיה, אני מנסה רגע ללמוד. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> בסדר, אם הייתי מדבר, היית מקבל פרספקטיבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אני לא רוצה שתספר לי על אחרים, אני רוצה שהוא יספר לי ובסקירה שהוא סוקר בפנינו, אתה גם שומע אותה, היא נוגעת אליך ולתחום ההתמחות שלכם ואני אשמח אחרי כן התייחסות שלך למה שהוא אומר. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> לא, אבל הוועדה עצמה התכנסה, לצורך עניין התאמת העובדים הזרים למטופלים, מה כרוך בעניין, מה העולם הזה והנטישות, אני חושב ופה אנחנו צריכים, אבל בסדר, אתה מנהל את הוועדה, לא אני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז ככה, תקשיב, כל מה שהוא זולג, ננסה בגבולות הטעם הטוב, כן לאפשר לו להתבטא, כי אנשים בכל זאת התאמצו, חלקם גם במאמץ מאוד מאוד רב, להגיע לכאן, אני רוצה לתת להם לבטא, תוך כדי זה, אני מקשיב פה לאדון שמדבר מדם ליבו והוא חושף אותי לחברה שנקראת הקרן ואני מנסה ללמוד עליה ואני מבין שיש קצת חוסר בהירות ואם אני אגיד לו, לא בגלל זה הגענו, נראה לי שקצת מחטיא את המטרה, כי בינתיים הסקירה שאני מקבל, היא על קשר שברובו, רוב רוב רובו, נוצר בין המטפל לחברה ושלב האחרון של השהות שלו פה ומצד שני, אם אבא של מטופל, מכיר את החברה הזאת והיה איתם בקשר, יכול להיות שיש משהו שהוא קצת מעבר לזה, אני מנסה ללמוד אותו, כי זה בין הייתר קשר של העסקה והקשר של בין מטפל למטופל, אוקי? בבקשה. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> אני רק רוצה לסיים, מה שהאדון הזה אמר הוא קצת היה נסער, אבל הוא בלבל בין שלוש חברות שונות, הוא דיבר על היי סבתא ועל עוד מישהו ועל - - - << אורח >> משה רוטמן: << אורח >> לא התבלבלתי, אמרתי היי סבתא והקרן, אמרתי שמסרסרים אותנו, אנחנו בשר - - << אורח >> רון אובוז: << אורח >> מה שיש לקרן הישראלית זה קבוצת טלגרם שיש בה מחפשי עבודה בסיעוד, זה הכול. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> שזה אסור. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> לא, לא. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> שזה אסור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הופה, הופה, הופה, הינה הייתה לי סבלנות והיא משלמת. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> שכשאלנו אותך - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הייתה לי סבלנות והיא משתלמת. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> שבפנינו אתה לא הודאת שזה ככה, שיש לך קבוצת טלגרם, אתה מנהל קבוצת תיווך. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> ממש לא, אדוני, זה לוח מודעות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, בוא, תעצור. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> אבל זה אסור, לפי נהלי רשות האוכלוסין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עצור, אתה בחור חריף, אתה בחור נבון, אתה יודע להסתכל במעבר, רמזתי לך כמה רמיזות, היית אמור להבין את עצמך, אמירת חצי אמת, גרועה יותר משקר. שאלתי אותך, אם אתה מנכ"ל, אמרת שלא ואז אמרתי לך, למען הגילוי הנאות, נכון היה שתגיד שהיית מנכ"ל ואז אמרת, זה היה מזמן ואמרתי, מקסימום זה יכול להיות עשר שנים, כי אתם קיימים עשר שנים בשוק ואז אמרת, זה היה שלוש שנים ואז מסתבר שלא מזמן ואז מסתבר שיולי 21, אתה עדיין מדווח מנכ"ל - - - << אורח >> רון אובוז: << אורח >> לא, זה לא נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> דיווחת, ראית התכתבות, למה אתה אומר לי לא? ראיתי התכתבות שאתה כתבת, תעצור, תעצור, אתה לא ברשות דיבור ואז אני אמרתי לך, תקשיב, דבר איתי בגילוי נאות, אני מבין בין השורות שאתה אומר לי, הרוב, זה אומר שיש עוד משהו, מה זה המשהו? מה זה המשהו הקטן? ואז אמרת, זה מתן סיוע לביטוח רפואי, זאת אומרת אני יודע למכור, גם ביטוח רפואי לאותו מטפל, אתה לא אומר לי, תעצור, יש לי עוד כובע שלמעשה הוא הכובע הראשי שלי בכלל - - - << אורח >> רון אובוז: << אורח >> ממש לא, אדוני, זה לא נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שואל אותך שאלה, אתה חברה שמתווכת - - << אורח >> רון אובוז: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בין דורשים לדרושים? << אורח >> רון אובוז: << אורח >> לא, לא. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> להשלמת התמונה, ככה מגיעים העובדים של ה-17 שנה, למטופלים שהיום הם לא יכולים להעסיק אותם ואז הוא, בכובע שלו כעורך דין, לוקח אותם לבית הדין לערערים. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> זה התמונה. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> זה ממש לא נכון, אדוני, יש פה מישהו מטעה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תקשיב, עורך דין רון אובוז- << אורח >> רון אובוז: << אורח >> אדוני זה לא נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תקשיב, אם זה נכון, או לא, אנחנו נבדוק, אני מתכוון להרים עליך מסך. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> בשמחה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואני לא הולך לעזוב, שמעת אותי? << אורח >> רון אובוז: << אורח >> אני אשמח להיפגש עם אדוני ולהראות לו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה לא צריך להיפגש איתי, עוד לא הגעת לזה, הייתה לך אפשרות, הייתי מזמין אותך בחפץ לב, כל מי שיושב פה ורצה להיפגש איתי, נעתרתי והצוות שלי, בוודאי עוד קודם, זרקתי לך חכה ועוד גלגל ועוד גלגל ורמזתי לך, אל תערבב אותי, אל תערבב אותי, אני לא נולדתי בכיסא השן. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> אני אסביר לך איפה הבעיה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה יודע בדיוק איפה הבעיה, אל תגזול לי זמן יקר ואת זמן הנוכחים פה, אתה יודע בדיוק איפה הבעיה. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> אני אשמח לשמוע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני שאלתי אותך, לא, אתה יודע מה, אני אפילו לא אומר לך, אני מתכוון לבדוק אותך, להכי עמוק שאתה רק יכול לתאר לעצמך ואז אני אדבר איתך, סיימת את רשות הדיבור עכשיו. הלאה, הבא בתור, בבקשה. << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> שמי בנימין איתן, אני מהשדולה הישראלית למען קשישים ועמותה לקידום זכויות הסיעודיים. אני רוצה להתכנס יותר לנושא שלשמו התכנסנו. אני רוצה לומר משהו לגבי הבחורה המדהימה הזאת, שירן, אני חושב שהנושא של המטפלים בהיבט הזה שהיא אמרה, 17 שנה בארץ, אותו מטפל, אם היה פה ארבע שנים, או שנתיים בארץ, הוא יכול להיות גהינום של משפחות, עכשיו אותם מטפלים שכבר 17 שנים בארץ והיכולת שלהם היחידה, להישאר פה בארץ זה על ידי שירות טוב שהם צריכים לתת, כי אחרת הם לא יהיו פה ואז כאשר יש מונחת החרב למעלה, אז הם כבר הופכים להיות עובדים טובים ואני הצעתי בעבר, ללכת ולמדרג את הנושא הזה של האשרות בארץ, כלומר לבוא ולעשות את זה, כמו שפעם היה שם קביעות ואז היה זמניות ואחר כך, קביעות, אז לקחת את הוויזה הזו שהם מקבלים, הם שנתיים בארץ בוויזה כמו שהיא ואחרי שנתיים, או שנתיים וחצי, או כל תקופה שאנחנו נקבע, הם עוברים ישר לוויזה הומניטרית, כלומר אחרי התקופה הזו, ברגע שהוא עוזב, הוא עוזב את הארץ, עכשיו אני מבטיח לך, 99 אחוז, כל אותם עובדים שעברו לוויזה הומניטרית, הם יהיו פרפקט וזאת זכות שלנו כמדינה, להגן על האזרחים שלנו, על הסבים וסבתות שלנו, זה דבר שהוא מתבקש. עכשיו הדבר הנוסף, הנושא הזה של התאגידים הוקם בהחלטת ממשלה בעבר, מאז שהוקם הגוף הזה, לא הוקמה איזושהי אמנת שירות של מה התאגיד הזה צריך לספק, אין שום אמנת שירות, אין שום אס, אל, איי, צריך לבוא ולהגיד לתאגידים, לנותני השירותים הללו, אתם צריכים, א', ב', ג', ד', לתת את השירות, ברמה הזאת והזאת, בצורה מדידה, ברגע שיהיה לי את האמנת שירות הזאת, אני אוכל גם לבוא ולהגיד להם, אתה לא עמדת ב-אס.אל.איי שלי, אתה תשלם פיצויים, אני אחלק לך את הערבות, צריך לדאוג שרמת השירות הזאת, תהיה מעוגנת בתוך אמנת שירות, אין שום אמנת שירות, הם עושים מה שהם רוצים. אני ממליץ לך אדוני, אני יודע שאתה בנאדם מאוד פדנט ומעמיק ואני רואה את זה בדיונים שלנו, מידי פעם, תרים טלפון באקראי לתאגיד, או חברת סיעוד, תגיד, אני רוצה לקבל מטפל, ככה תעשה, חמש, שש, שבע פעמים, בזמן שלך הפנוי שאין לך ואני מבטיח לך שאתה תגלה את כל האמת, אין שירות, אין אפיון, אצלי אני כבר מעסיק שבע שנים לאמא שלי, שתהיה בריאה, שתבדל לחיים ארוכים, מטפלת, כבר שבע שנים, אף פעם לא הגיעה אליי עובדת סוציאלית, לפני שהמטפלת הייתה בבית, אף פעם לא אפיינו את הצורך של אמא שלי למטפלת, אין דבר כזה, מה שמירב אמרה, יש מחסור כל כך עצום בעובדים, שאי אפשר לאפיין את התהליך הזה ולכן אמנת שירות זה הדבר המתבקש הראשוני, שהם ידעו מה הם צריכים לתת, באיזה רמה ובאיזה קריטריונים ובאיזה מטרות שאנחנו נמדוד אותם כל פעם מחדש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למען ההגינות אדוני, אני מבקש, אנחנו לא רוצים לחשוד בכשרים, אתה לא מתכוון בכוונה רעה לאדון שיושב לימינך ואתה מצביע ואנשים יכולים לטעות חלילה שאתה מתכוון - - - << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> לא, לא, לא, אם זה הובן ככה, אז אני מבקש להבהיר שזו לא הייתה הכוונה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> דבר נוסף, אני פניתי לפני כשלוש שנים בערך למשרד הבריאות ואני הצעתי להם הצעה מאוד פשוטה, בוא נעביר את ההכשרות לפה לארץ, אתם הגוף שאמון על בריאות הציבור, בוא נביא את המטפלים האלו שהחלטנו להביא אותם לארץ, אתם תארגנו איזושהי הכשרה בתוך מוסדות בתי החולים הציבוריים, במחלקות הגריאטריות, במחלקות השיקום, תקבעו תקופת הכשרה ואת הנושאים של ההכשרה, לאחר שבועיים, או שלוש שייקבע, אותו עובד יכנס לבית המטופל, היום הם מגיעים כמעט בלי שום יידע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואני אומר לך שלא רק שאני חושב שיש הרבה טעם בדבריך, זו אחת החלופות שאני מתכוון לבדוק לעומק, זה ינתק את הצורך ממערכת הסינון הראשונה, שהם עדיין בארץ מוצאם, שלא נתבלבל, אבל זו אחת החלופות שיושבות על הפרק, באופן מאוד מאוד רציני, כשנבנה בעזרת השם, את כל אותו מארג הנדרש לצורך הקמת תאגיד שייתן מענה, לרשותכם, סליחה - - - << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> הייתי רוצה להציע גם עוד דבר, לחייב עובדים זרים מטפלים , בביטוח אחריות מקצועית, כלומר שכל עובד זר שמגיע לארץ, יהיה לו ביטוח של אחריות מקצועית, זה גם ישפר את השירות, הם יהיו יותר אחראים, כי כל נזק שייגרם למטופל, או לבני המשפחה בבית, יהיה למטופל איזושהי זכות מוקנית, לגשת ולפנות - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בסופו של דבר, זה יתגלגל כחבות ישירה למשפחת המטופל - - << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> לא, אז אנחנו נדאג שזה יהיה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, לא, אי אפשר להתנתק מזה, אנחנו צריכים להסתכל, שוב פעם, קחו בחשבון שאווי אם חלילה, אני אהיה פחות מפוקס ואני אקבל איזושהי הצעה שתהיה קוסמת לי ואני לא אצא בזום אווט ואני אסתכל רגע על כל השיקולים המאוד מאוד רחבים, צריך להבין שזה טיפה צפוף וכשמבקשים להזיז משהו, ככול הנראה זה יפגע באיזשהו כיוון אחר וזה תמיד, לצערי, בדרך כלל, לפחות, לא תמיד, מתגלגל אל פתחם של המשפחות ואנחנו רוצים רק לחפש איך להקל עליהם. אנחנו עוברים לגברת מאיה בנדס, עורכת דין. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> עורכת דין, מאיה בנדס ממטה מאבק הסיעודיים, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקי, עכשיו למען הגילוי הנאות, כדי שנוכל להמשיך את התקשורת באופן נעים יותר. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> כמובן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבקש שתקיימי איזשהו גילוי נאות, את מחזיקה בשני כובעים, לא משנה מה החלק היחסי, תספרי לי על הפעילות לפרוטוקול בדיוק, על שני הכובעים. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> בשמחה רבה אדוני, קודם כל אני עורכת דין, אני עורכת דין כבר קרוב לעשר שנים במגזר הפרטי, יצאתי לעצמאות לפני כשנה, עד אז הייתי שכירה וכשלוש וחצי שנים, אני מתנהלת בהתנדבות מלאה, מול מטה המאבק הסיעודיים, בכל מה שקשור בליווי המטה, במענה בשאלות מקצועיות, מקצועיות, הן במטה, הן בשיחות טלפון פרטיות, מאות שעות בשבוע. מלווה גם תיקי פרו-בונו בבתי הדין לעבודה, כאשר אין למטופל יכולת להתמודד כלכלית עם התיקים ואני לא רוצה לעשות פה שיווק, כי פשוט אני פה בכובע המטה, לא בכובעי השני, אני פה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זה הכובע השני? << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> הסיוע המשפטי הוא רעיון נהדר, אני מקווה שהם רק יקבלו הכשרה מתאימה, לא רק בדיני עבודה, אלא גם בדיני עבודה בענף הסיעוד, אבל ברשותך אדוני, אני קודם כל - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני שואל, רק רגע, הכובע השני הוא זה שאת מספקת שירותים משפטיים. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> שירותים משפטיים, נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בתחום ה-? << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> בתחום דיני עבודה, מייצגת מהפן של הסיעודיים, אך ורק מעסיקים, לא עובדים, אני עורכת גם ייפוי כוח - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה אחוז הלקוחות שלך שהתחילו את הקשר אצלך, כמי שבאו לקבל את העזרה הוולונטרית שלך? << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> והמשיכו אחר כך לעזרה כלכלית? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> אולי עשרה אחוז, היתר זה משיווק עצמי שלא קשור בכלל, מעסיקים במגזר הפרטי, בתי עסק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי, כשמגיע אליך זקוק לסעד משפטי, חמלתי, וולונטרי, כמה זמן מאז ההיכרות, את מספרת לו שאת גם יודעת למכור שירותים – << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> קודם כל הוא פונה אליי בכובעי כעורכת דין, הוא בא אליי בראש ובראשונה, כי הוא צריך ייעוץ משפטי, או במיידי, או במתמשך ולרוב, זה לא מסתייע לתשלום שכר טרחה עבור אותו שירות שאני נותנת לאותו אדם שהגיע דרך מטה מאבק הסיעודיים. << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> את מבקשת ממנו להיכנס לפרטי? פנו אליי פשוט אנשים - - - << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> להיכנס לפרטי, לא - - << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> אליי פנו, יש לי תכתובות עם אנשים שאתם מכניסים אותם לפרטי - - - << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> לא - - << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> של הגנה בתשלום - - << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> ממש שקר וכזב. << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> יש מקרים גם ממש להעביר את זה בביט. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> שקר וכזב. << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> אז תתבעי אותי - - << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> יתכן. << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> תתבעי . << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> יתכן. << אורח >> רמי סלהוב: << אורח >> אני התקשרתי אליכם שיש תלוש משכורת ואמרת לי שזה עולה כסף. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> סליחה? << אורח >> רמי סלהוב: << אורח >> כן, 58 שקל. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> אני? דיברת איתי? רמי, דיברת איתי? << אורח >> רמי סלהוב: << אורח >> דיברתי עם השותפה שלך. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> סליחה? עם מי דפנה? << אורח >> רמי סלהוב: << אורח >> לא. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> אופירה? אופירה היא לא שותפה שלי, סליחה, אני מבקשת, אופירה הקימה יחד עם עוד, סליחה, לא, אני לא אקבל את זה, זה לשון הרע, אדוני, אני לא אקבל את זה, זה לשון הרע, אני מעולם, רמי, לא ביקשתי ממך שקל - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שניונת. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> אופירה היא אופירה היא לא אני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מר סלהוב, סליחה, אופירה היא לא עורכת דין. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> דיברת איתי עשרות פעמים רמי ומעולם לא ביקשתי ממך שום תשלום של שכר טרחה, עבור שום שיחה שניהלנו וסייעתי לך, לא מעט פעמים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רמי, רמי, אני לא רוצה להוציא אותך ואני קצר איתכם היום כבר. תקשיב טוב, אתה לא יכול להוציא דיבה של אנשים רעה, אתה לא יכול להחזיר רעה תחת טובה, אם הגברת הזאת סייעה לך ובתמורה - - << אורח >> רמי סלהוב: << אורח >> אני לא - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תעצור, תעצור, אם הגברת הזאת הייתה ממך בתקשורת כלשהי ולא ביקשה ממך אף פעם כסף, אל תגיד שהיא ביקשה כסף, אם השותפה שלה, אתה אומר שהיא ביקשה ממך כסף, קצת תמוה, כי היא לא עורכת דין אז היא לא יכולה לספק לך שירותים, כי היא עובדת בהתנדבות מהרגע הראשון עד סיום התהליך, אז בוא תהיה קוהרנטי, אל תספק לנו נתונים שאין להם אחיזה במציאות, אם יש לך נתונים אחרים שהם מוכחים, תדאג להגיש לי את זה, אני אגיש את זה לבדיקה, עכשיו אתה סיימת את רשות הדיבור, בבקשה גברתי. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אני יכול רק להיות מליץ יושר של הגברת, כי אנחנו גם בחלק מהמקרים מתממשקים כשאנשים על הקרשים, אז היא יודעת להפנות אותם אליי ואני יכול להגיד לכם, הלוואי וירבו כמו הגברת הזו שפה לימיני, עורכת דין, הלוואי וירבו - - - << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> עכשיו אני מודאג. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> הלוואי וירבו - - - << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> עכשיו אני מודאג. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> יש פה הרבה אינטריגות, אתה יכול להיות מודאג אדון בנימיני, אתה פוליטיקאי מהמעלה הראשונה, ידידי. << דובר >> קריאה: << דובר >> יריב, אני רוצה להתייחס לדברים שלשמם באתי היום ובאמת באמת חבל. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> גברת קולמן - - << אורח >> עינת קולמן: << אורח >> שאני אספר מה עשית לי? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אני שומר על כבודך בוועדה הזאת, גברת קולמן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גברת קולמן, את לא ברשות דיבור. << אורח >> עינת קולמן: << אורח >> אבל הוא תוקף אותי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את לא ברשות דיבור, הוא לא בא לתקוף אתכם, הוא בסך הכול רצה להיות מליץ יושר, כלפי גברת שהיא חלק ממטה מאבק, עושה רושם שהם באמת עושים עבודת קודש, שלמול עיניהם המשפחות של המטופלים והמטופלים עצמם, כל זמן שהיא מבהירה ושמה את זה על השולחן מראש, שהיא גם עורכת דין והיא אומרת שהממשק מתחיל אדרבא כשבונים אליה כעורכת דין והיא מהוונת את זה לסיוע וולונטרי ללא שכר ורק מה שלא מצליח כלא שכר, חוזר לסיבת ההיכרות הראשונה ואף אחד לא יודע לסתור את זה באופן מוכח, עדיף שידום, עדיף שידום. אנחנו לא עובדים פה עם תחושות, אלה דיני נפשות, זה לא רק דיני ממון, כשמישהו נתפס בקלקלתו, אנחנו נבדוק בכל עובי הקורה הנדרש, אבל מי שלא, אל תתירו את דמם. בבקשה, תתכנסי לסיום, גברתי. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> תודה אדוני, אני אגיד את הדברים שבאתי להגיד פה ואני אנסה להתעלם קצת מהעלהום שנעשה כאן ותודה לך גם על מה שאמרת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הכול בסדר. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> ברשותך, אני רוצה לקחת אותך אל שבעת מדורי הגהנום שעובר אדם שהוא הופך להיות סיעודי במדינת ישראל ואני אקח סיפור אישי, מקרה שהגיע אלינו גם למטה, סבא משה ובני משפחתו, נקלעו לבעיה רצינית, סבא משה נפל בביתו, הגיע לאשפוז ונאמר לבני משפחתו ולו גם, שהוא אינו יכול לשוב לביתו, ללא סיוע של 24 שעות ובאותו רגע, חרב עליהם עולמם ומבלי להסתכל על שאר הבירוקרטיה שאופפת אותם באותם רגעים, הם צריכים לדאוג להביא עובד זר עכשיו לסבא משה, כי לשהות בבית החולים, לא בריא לו וזה צריך לקרות כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא בריא לו, לא בריא לנפש שלו, צריך להכשיר את הבית באופן מותאם. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> לא בריא לאף אחד, ואז הם מגיעים למדור הגהנום הראשון, איתור עובד זר, הם מסתייעים בכל אחת מ-91 הלשכות, הם פונים לכל גורם אפשרי, לא לאחת, לא לשתיים, לעשר, לשתיים עשרה, הם פונים לשלל הגופים האחרים שקיימים בשוק, שיכולים לתווך את אותו עובד, הם פונים לעובדים סוציאליים, הם פונים לכל אחד אפשרי ואפילו, באופן אישי, הולכים לתחנה מרכזית ומחפשים, רק בכדי שסבא משה, יכול לחזור הבייתה. ואז הם מוצאים עובד ולא בוצעה התאמה ראשונית ולא בוצע אפיון ראשוני, אבל הם מצאו עובד, כי לשכה שהם יצרו איתה קשר, התקשרה ואמרה, יש לנו עובד בשבילכם, מצאנו, בלי שבוצע אפיון ראשוני ואותו עובד מגיע הביתה ואז, אולי אז, תגיעה עובדת סוציאלית ותבצע את אותו אפיון ראשוני, אבל זה מאוחר מידי, העובד בבית ואז נוצר תקל והעובד בא ואומר, לא לכך התכוונתי, לא לזה פיללתי, לא לזה ציפיתי, אני רוצה עבודה קלה יותר, סבא משה קשה לי וקם והולך ואז הם מגיעים למדור הגהנום השני שלהם, שהם לא יודעים מה לעשות באותו רגע ואז הלשכה הפרטית תנסה לאתר עובד זר חדש, אבל המשפחה אומרת, שמעתי שיש אפשרות להביא עובד מחו"ל, אז אומרים לה, אבל רגע, עשינו השמה של העובד הקודם, נכון שהוא עזב, נכון שהוא נטש, נכון שהוא לא נתן הודעה מוקדמת, אבל ההיתר שלכם תפוס עכשיו לשנה - - - << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> לא, זה לא נכון. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> זה כן נכון. << אורח >> משה רוטמן: << אורח >> שלושה חודשים. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> לא נכון. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> לא, זה רק - - << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> אני אקריא לך מהנוהל, שנייה, שנייה - - << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> אני יודעת מה הנוהל, אנחנו כתבנו את הנוהל. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> שנייה, אבל אני לא סיימתי, שנייה, שנייה, אתם כבולים לשנה, או שהוא מצא עבודה חדשה, אבל יש לו עכשיו שלושה חודשים להסתובב כמחליף, עד שהוא מצא עבודה חדשה, או שהוא עזב את הארץ לצמיתות, אבל עדיין, מבחינת הנוהל, שריי תקני אותי, הם כבולים לשנה, אלא אם יש נסיבות מיוחדות שבהם הם פונים דרך הלשכה, או באופן אישי אליכם ואתם מתירים את ההיתר. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> אבל לא, לא, לא, שמספרים משהו, צריכים לספר את כל התמונה, מעבר לזה שגם הדברים שציינת עכשיו, לא מדויקים, להגיד שיש וועדה שפועלת על בסיס יומיומי, שמשחררת את ההיתרים בו במקום. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> נכון. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> צריך לומר את זה. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> נכון, אבל מה הנוהל הקובע? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, תעצרי רגע בבקשה, מטפל נטש מטופל, קשה לו כבר ככה מספיק, הוא חסר אונים, הוא צריך לחכות עד שאותו מטפל יסיים את השלושה חודשים נופש שלו, בעבודה כלשהי ויסכים להשתבץ כדי שייפתח לו התקן מחדש, אלא אם כן הוא יפנה אליכם? למה מראש זאת לא ברירת מחדל? << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> להביא עובד חדש מחו"ל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תעצרו, למה מראש, ברירת המחדל היא לא כזאת, שאם לא הייתה סיבה מוצדקת לעזיבתו של העובד, באותו רגע נפתח לאותו מטופל, נפתחת לו האפשרות להזמין עובד במקומו? << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> אז אני אומר, קודם כל, ההוראה הזאתי, תכליתה היא למנוע מה שנקרא 'פליינג וויזה', למנוע את זה שמטופלים עושים הזמנות מחו"ל - - - << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> תופעה ששייכת לעבר, שריי ואתם חיים אחורה בזמן. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> יריב, אל תיכנס לי לדברים, היא לא שייכת לעבר - - - << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> בשביל זה אנשים מחפשים עובדים בנרות, בגלל שיש הרבה עובדים שיש להם וויזה. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> אני יכולה להשלים? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תאפשרו לה להשלים. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> אז קודם כל, תופעת ה'פליינג וויזה' לא שייכת לעבר ובין היתר, לוקחים בה חלק נכבד הלשכות הפרטיות, לא כולן, לא אתה, אבל היא קיימת והוראת נוהל הזאתי היא נועדה, מטרתה זה לגרום לכך שלא יהיו פה, בדיוק הטענה של עובדים מסתובבים, מטופלים משחררים עובד, בלי בקרה ומזמינים עובד אחר, לא הכול זה נטישות, לא הכול זה נטישות ולכן אנחנו יצרנו את ההוראה הזאתי שיש לה כמה איזונים, האיזון הראשון שאתה יכול לקחת באופן מידי עובד מהארץ ואומר פה חברי שיש לו עובדים - - - << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> זה עיקר העיסוק, בהחלט, זה לא אומר שיש אבל. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> רק רגע, באופן מידי עד לטיפול בשחרור, האיזון הנוסף של הדבר הזה זה שיש עוד איזון אחד, זה שאם העובד כבר סיים את מכסת השהייה המותרת, אז כמובן, הם משוחררים באופן מידי והאיזון האחרון והכי חשוב זה שיש וועדה, כמו שאמרתי פועלת על בסיס יומיומי, באופן מידי, הלשכה אם היא עושה את עבודתה נאמנה, אומרת לנו, חבר'ה, תשחררו לו היתר, אנחנו משחררים, אז מצד אחד, יש בקרה, שלא יהיה פה 'פליינג וויזה', מצד שני, אנחנו כן משחררים היתרים למטפלים סיעודיים והם יכולים ואני מקבלת אותם, באמת, לא מכירה הרבה מקרים שמטופל נתקע שההיתר שלו לא שוחרר - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שואל אותך שאלה, אבל למה לסרבל את זה? << דובר >> קריאה: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה לסרבל את זה? << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> אז אמרתי, הסרבול נובע - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מנסה להבין, לא, לא, שנייה, תסבירו לי בבקשה, למה לסרבל את זה? אם לא הייתה סיבה שבאמת הצדיקה את עזיבת העובד, סיבה זה אומר שהוא עשה את שלו, אבל המשפחה התנהגה באופן מחפיר, נתנה לו לגור בחדר ללא חלונות, אני לא יודע מה, אם לא הייתה סיבה שהצדיקה - - - << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> אבל איך אנחנו יודעים את זה? הם באים בוועדה, אומרים, תשמעו, וועדה אני אומרת, זה באמת, זה אפילו לא נראה כמו וועדה, זה משהו נורא מהיר, הוא צריך לבוא ולהגיד לי, תשמעי, זה לא ש- צריך להבין גם, גם בהקשר לדיון שניהלנו קודם, על שימועים, עובדים זרים נוטשים, לכל דבר יש שני גרסאות, כמובן שהנטייה הטבעית שלנו היא להאמין לקורבן ולהקשיב לו ולעזור לו, אבל אל תשכחו שכשאנחנו מביאים את אותו עובד אלינו, יש גרסה נוספת, לפעמים היא נכונה, לפעמים המטופל, לא נתן לו אוכל, המטופל התעלל בו, לפעמים לא, אבל הדבר הזה, צריך בקרה וגם שיש מטופלים סיעודיים - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> ואתם מאמתים את זה? אתם שומעים את הגרסה של העובד? << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> בוודאי, בוודאי, היום העובדים הזרים מגיעים אלינו, שוב פעם, בכל פעם שיש תלונה, גם על נטישה, מגיעים אלינו, לרוב פרונטלית, אנחנו משתדלים, אבל צריך להבין שזה כמויות, הרבה פעמים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני יכול להתחייב בפנייך שאחוז שמגיע אליך באופן יזום הוא מזערי. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> לא באופן יזום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כי חלק גדול מהעזיבות/נטישות, הן מתוכננות, מתוזמרות, הם יודעים לפני שהם עולים למטוס, הם יודעים באיזה שלב הם יעזבו ובדרך כלל גם לאן. << דובר >> קריאה: << דובר >> אכן כך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז אין להם אינטרס להגיע ולקבל מכם סעד, הם לא זקוקים, הם לא עזבו באמת בניקיון כפיים בדרך כלל, לכן אני שואל, מה הסיבה שכברירת מחדל, או שלכל הפחות, ברגע שמשפחה מודיעה ללשכה, העובד הזה לא ממשיך אצלי ולא ברצותי, לא ברצותי, באותו רגע, הלשכה אמורה לדווח לכם, אתם אמורים להפעיל איזשהו מנגנון, סימון כמה לשוניות, סיבת העזיבה לא הייתה מוצדקת, באותו רגע, אני פותחת לינק לאותה לשכה, אפשרות לצוות לו ולהזמין לו מישהו אחר ובינתיים למצוא גם מהמאגר, שלושה חודשים, תראו, אני לא יודע, אם יצא לכם לטפל - - - << אורח >> ענבל משש: << אורח >> מי אמר שלושה חודשים? שמה? << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> זה מה שאני אומרת - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תשעים יום. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> ממתינים לתשובה מאיתנו? << דובר >> קריאה: << דובר >> והעובד יכול להסתובב תשעים יום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, תשעים יום, מרגע שהעובד עזב, עד הרגע שזכאי המטופל לקבל הקצאה לעובד חדש, צריכים לחלוף, או תשעים יום, או שיבוץ שלו אצל מטופל אחר, או עזיבה שלו את הארץ. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> לא, אבל אני אמרתי שלא, יכולים לפנות - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> או לפנות אליכם. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> ואז הוא מספר לי שאותו עובד נטש אותו, כי פעמים רבות גם הלשכה מדווחת על זה כפיטורין, או התפטרות בכלל. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> קודם כל הוא יכול להעסיק באופן מידי עובד זר מהמאגר הקיים, זה הוא לא צריך אישור מאף אחד, הוא יכול להעסיק, יש עובדים זרים במאגר הקיים. << דובר >> קריאה: << דובר >> אין מספיק. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> הוא יכול להעסיק, זה אחד, שתיים, תראה, חשוב לבצע בקרה על התהליך הזה, בסדר? הרי אין מספר פעמים בלתי מוגבל להזמין עובד זר לאותו מטופל, יכול להיות שיש בעיה, יכול להיות שצריך, לא יודעת, להסתכל קצת יותר בבית ולראות, ככלל מגישים בקשה, מסבירים ואנחנו מאפשרים, בוחנים את זה ומאפשרים, התהליך הזה מאוד מאוד מאוד קצר. מצד אחד, אתם רוצים בקרה על העובדים, מצד שני אתם לא רוצים בקרה על העובדים, כי אם העובד לא טוב, אז מה אז אני עוד עובד ועוד עובד ועוד עובד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אסביר לך מה השאיפה שלי, מה החלום שלי, שעובד שהוא לא טוב, או שהוא פועל באופן מזימתי כדי לספסר באישור שלו, או בוויזה שלו והדברים צפים בשלוש דקות בדיקה, באותה שנייה הוא עולה על המטוס, בשנייה הראשונה שיש כרטיס לארץ מוצאו, מסיימים לו את וויזת העסקה, הוא עולה לארץ מוצאו, תביאו עובד אחר במקומו, כשהם יידעו את זה, אחוז הנטישות ירד בעשרות רבות של אחוזים. << דובר >> קריאה: << דובר >> אני אשמח לבוא לצלם את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר'ה זה פשוט, זה פשוט, עובדים יודעים לספר מה קורה, תראו - - - << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> אני רק רוצה לסיים אדוני, כי לא סיימתי, אני רוצה רק לגעת בנקודה האחרונה. מדור הגהנום הראשון, הרביעי, החמישי, השישי והשביעי הוא מאחר וכמו שיש ממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה, אין לאדם הסיעודי גורם תכליתי אחד - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אמר את זה האדון הקודם. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> נכון ואני מסכימה ומחזקת את דבריו, כי אני חושבת שזה הדבר הראשון שצריך לעשות, כי כשאדם סיעודי נופל למהמורה הראשונה, הוא צריך גורם אחד שיתכלל לו את כל המהלכים שאותם הוא צריך לעשות, החל מאותו רגע שהוא יושב עליו כובע המעסיק שהוא כובע כבד מאוד, חתיכת משקולת על ראשו, שלא אני כעורכת דין אקח ממנו כסף על מנת ללמד אותו איך לעשות את זה וגם לא בהתנדבות על חשבון ילדיי ובני משפחתי, אלא שיהיה גורם ממשלתי שיידע לתת לו את המענים האלה וזה כל כך חשוב וזה הדבר האחרון שרציתי להגיד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> באותה מידה שצריכה להיות אמנה, אמורה להיות אמנה, חוזה, חוזה העסקה של העובד, לפני שהוא עלה לארץ, אמור להיות אמנה, הסכם, כתובה, בסדר? << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> לחלוטין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זו זוגיות, יודע העובד שבמידה - - - << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אבל הוא חתום על חוזה, אף עובד לא יכול להיכנס בלי שהוא חותם על חוזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אותו חוזה שהוא חתום עליו, הרי ברור לנו שאם 13 הורחקו בשנת 2022, משהו עובד פה לא נכון. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> לא, קודם כל נעשו 150 שימועים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, כמה הורחקו? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> נעשו 150 שימועים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 13 הורחקו גברתי. << דובר >> קריאה: << דובר >> הם לא הורחקו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הם הורחקו. << דובר >> קריאה: << דובר >> הם צריכים להיות מורחקים, אני לא בטוח שהם עלו על מטוס. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 13 עלו על מטוס? << דובר >> קריאה: << דובר >> אין מדיניות כזאת, לא קיימת. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> חבר'ה, זה נראה כאילו עכשיו אתה תכתוב מכתב ואנחנו ניקח את העובד ונשים אותו מיד על מטוס. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, אני לא מדבר על זה, גברת משש - - - << אורח >> ענבל משש: << אורח >> צריך לבדוק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גברת משש, אני מדבר רק על ה-13, עזבו, אל תפריעו לי, היו 150, מה-150 מצאתם הצדקה לסיום העסקה של 13, זאת אומרת, השהות שלהם פה הפכה להיות לא חוקית, באותו רגע שקיבלתם את ההחלטה, מאותו רגע, כמה זמן עבר, עד שהם עלו על מטוס? והם יש חלק מהם שנשארו? שאלה פשוטה. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> כל הנושא הוא מורכב ובוא - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בואו, תקשיבו, ברור שזה מורכב - - - << אורח >> ענבל משש: << אורח >> כל הנושא הוא מאוד מורכב, ה-13 שנמצאו לא מתאימים, או לא כשירים להמשיך לעבוד בענף הסיעוד, מטעמים שונים, בסדר? אז - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> הורחקו, או לא הורחקו? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אמרתי, מניתי אותם, שהקראתי, מניתי אותם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, צמצמנו מעשרות אלפים, ל-150 שימועים, 1.1.2022-31.12.2022, 150, אתם הבנתם שנכון לבדוק את זה לעומק, באמצעותכם, באמצעות המנגנונים שלכם - - - << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אני אומרת שקיבלנו, כמובן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה, מתוך ה-150 - - << דובר >> קריאה: << דובר >> כמה עלו על המטוס? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סליחה, הכושר הוורבלי שלי לא כל כך מוצלח, אבל הוא יכול לשרוד שאלה אחת. צמצמנו את זה ל-150, גברתי, ה-150 יצא שעשרה אחוז מהם, הסתבר שהתלונות צודקות, עשרה אחוז - - - << אורח >> ענבל משש: << אורח >> לא, יכול להיות, אמרנו, קיבלו אזהרות, קיבלו זה, זה לא, יכול להיות שגם אחרים נמצאו, אבל יש מדרג, אתה מבין ש- - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הגענו למסקנה שכמעט עשרה אחוז מהם, לא יכולים להמשיך לעבוד בסיעוד במדינת ישראל, בסדר? בוא נפרק את זה למשהו פשוט. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נכון, משמע שאין להם מה לעשות פה. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> זה לא כולל את אותם אלו שהועברו מהמשטרה אלינו, יש גם כאלו, זה לא- << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא משנה, אני מבקש רגע לזקק, אנחנו יורדים מהאלפים ל-150, ה-150 ל-13, 13 באותו רגע, ככה, הם לא יכולים לעבוד פה בסיעוד – << אורח >> ענבל משש: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי שלא יכול לעבוד פה בסיעוד, אין לו מה לעשות פה. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> חד משמעית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי, אני מבקש לדעת, תוך כמה זמן, כל אחד מה-13 הועלה אחר כבוד, לארץ מוצאו, זה מה שאני מבקש לדעת - - << אורח >> ליאת שטיינברג: << אורח >> לא עלו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כל השאר אני מקבל, את יודעת שלא עלו? את יודעת שלא עלו? לא, לא, יש פה צוות מקצועי. << אורח >> ליאת שטיינברג: << אורח >> אני חוזרת בי למען הזהירות, בסדר, אני חוזרת לגבי אם לא עלו, אבל אדוני - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תהיי זהירה בלשונך. << אורח >> ליאת שטיינברג: << אורח >> אבל אדוני, אני רוצה להמשיך את דבריך, מצד אחד, להערכתי ה-13 האלה, עלו, או לא עלו, אבל זו טיפה בים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברים - - - << אורח >> ליאת שטיינברג: << אורח >> רק שנייה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כשאת עונה לי, את מפספסת התייחסות של ראש מנהל. << אורח >> ליאת שטיינברג: << אורח >> אני אומרת, להערכתי ואני נזהרת בדבריי - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא שאלתי את הערכתך, אם אין לך מספר - - - << אורח >> ליאת שטיינברג: << אורח >> אדוני, אני רק - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אומר לך מספר נעוץ, אל תספרי לי על זה בכלל, אני לא רוצה הערכות, אני לא רוצה שמועות, אני רוצה מספרים. << אורח >> ליאת שטיינברג: << אורח >> אני אשמח לקבל את המספר מראש המנהל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גברתי תספר לי תוך כמה זמן, כל אחד מה-13, עלה על מטוס לארץ מוצאו? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אז אני אגיד שא', בנוסף ל-13 הללו, יש עובדים זרים שהם נעצרים, כמובן, על ידי המשטרה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה לא נוגע ל-13. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> רגע, אני אתן לך תמונה רחבה יותר, שנעצרים על ידי המשטרה, מועברים מדלת אל דלת, ממשטרת ישראל לרשות האוכלוסין וההגירה ואלו ממש, מועברים, זה במקרה של אלימות, שיש מעצר של המשטרה ויש מעבר מדלת אל דלת, אלינו, הם עוברים למתקן גבעון שאתה מכיר ומורחקים מישראל, באופן מידי. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> זה בין 130? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> לא, לא, זה בנוסף, זה בנוסף. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי, אני רוצה לדעת על ה-13. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> לא דיברתי על אכיפה מנהלית שנעשתה באופן יזום, בעקבות פניות שקיבלנו ותלונות. אז לגבי ה-13 האלו, ברירת המחדל, עוד פעם, תלוי בחומרה, אם זה מעשה אלימות, כמו שאמרתי, מעבר מהמשטרה, אז הם מועברים מדלת אל דלת ומורחקים, מוצה להם צוו. למה הערות? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תקשיבו, אתם עושים את זה לא מכובד, אתם עושים את זה לא מכובד, אתם מיתרים את הסקירה שלה ואין לכם מושג, אני יודע ואני יודע שאני לא יודע את כל המסירות של הגברת משש ואנשי צוותה, מסביב לשעון, במלא מובן המילה, במלא מובן המילה, זה בסדר שיהיו לנו שאלות, זה בסדר שלא נראה עין בעין, בסופו של יום, אני הרגולטור, הוועדה הזאת, באה לפקח, לגיטימי, לגיטימי שיהיה מה לתקן ולגיטימי הגברת משש שאין לכם את כל התשובות כרגע וזה בסדר, אני לא מצפה, את יודעת כל כך הרבה שאני לא יודע כמה שנים אני אצטרך ללמוד את זה בשביל לדעת את מה שאת יודעת, אני לא מצפה שתדעי את הכול בעל פה ובראש. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> צמצמת מהר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז אני אומר פשוט, אני מבקש, הנה אני מארגן את הבקשה שלי, אני לא רוצה תשובה עכשיו, אבקש לקבל טבלה שמית של כל אחד מה-13, תאריך הדיווח, תאריך ביצוע השימוע, תאריך עזיבתו את הארץ ואם חלילה, מישהו מהם לא עזב את הארץ, אני רוצה לדעת, בסדר? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אין שום בעיה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> והנה אני אומר מראש, אני אומר מראש, חלילה, חלילה, אני אומר חלילה, אבל גם את החלילה, אני רוצה לדעת אם הוא קיים, בסדר? אוקי, אתי עטייה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אני רוצה ברשותך שתתייחסי לעניין התקנות, מתי הן יובאו לוועדה ולמליאת הכנסת לאישור? זה שאלה שהועלתה. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> כן, כן, אז אני אומר - - - << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> מתאימים את האשרה לתלות, נכון? << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> אז אני אסביר מה מהות התקנות ואיפה הן נולדו ואיפה זה עומד. ככה, תיקון 32 לחוק הכניסה, אותו תיקון של הוועדה ההומניטרית, בין היתר, אחד הדברים שהוא קבע זה שלצד ההגבלות הגאוגרפיות שגם קבועות באותו תיקון, ייקבעו גם הגבלות לגבי סוגי מטופלים. זה היה גם לזמן שלנו, גם לזמן של הוועדה בשעתו והמטרה באמת, הייתה, אם וועדה הומניטרית מטפלת - - - << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> איזו וועדה? וועדה מיוחדת? << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> שנייה, רגע, אז אני אסביר, אם וועדה הומניטרית מטפלת, שעד עכשיו דיברו בה, סעיף 3אב11 לחוק, מתייחס לעובדים שסיימו את תקופת העסקה המותרת, הייתה הבנה שצריך גם, מה שנקרא, לטפל, או לסדר את העובדים החוקיים, עד 63 חודשים, באופן לתמרץ אותם להתמיד, כי אני רוצה רגע לומר משהו, גם בהקשר לדיון הקודם, בלי להיכנס לוועדה ההומניטרית, שכל המהות של תיקון 32 ומי שחושב שבאנו לעשות עוול, זה בדיוק ההיפך, הוא לתמרץ, לעודד עובדים זרים, להצטוות כמה שיותר מהר למטופלים קשים ביותר, זה המהות של התיקון הזה ולכן צריך לחשוב טוב, מי שצועק פה, צריך לתקן, צריך לפרוץ את הגבולות, במי אנחנו פוגעים? אז באמת, עשינו משהו מאוד יפה בעיניי ואני חושב שגם הרבה מטופלים סיעודיים קשים, יסכימו עם תיקון 32, אבל אותו דבר היה נדרש, או התבקש לעשות, גם עם עובדים חוקיים עד 63, באמת, ליצור איזושהי הבחנה, בין מטופלים קשים, לבין מטופלים שהם קלים יותר, באופן שעובד מגיע לארץ, הוא יקבל באשרתו סימון, שיבוץ, לאן הוא הולך, למטופל מורכב, או מטופל פחות ויצטרך להתמיד רק אצלו, אז אנחנו עמלנו ובאמת, מהר מאוד, מאז תיקון 32, יצרנו נוסח, גיבשנו נוסח שבאמת נותן מענה לדבר הזה, חילקנו לקבוצות, הקבוצות הן קצת שונות אחד מ- - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הרחבנו ואנחנו נרחיב גם בעתיד, זה בתהליך. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> אז אני ממש אסיים בקצרה, במתי זה יובא. אז אנחנו באמת הנחנו את התיקון מזמן, הנחנו את התיקון, מה שקרה, הממשלות התפרקו, היה חילופי ממשלות, כל פעם זה עלה וירד ועלה וירד ובממשלה האחרונה, ממש לפני התפרקותה, אנחנו העברנו אפילו מכתבים לשרים שיאשרו לנו, שנסיים את חובת - - - << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> איזה שרים, זה שר המשפטים ושר הפנים? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אנחנו בישורת האחרונה, זה מה שחשוב שורה תחתונה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו נמצאים בישורת האחרונה, אנחנו בעוד שתי דקות נאלצים לסיים, בתפר של בין פתיחת המליאה לסיום הוועדה, אני חייב לרוץ לוועדת כספים, כי בסוף אנחנו גם צריכים תקציב, גברת רוסו מקבלת רשות דיבור ואני מסכם. << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> תודה, אוקי, אז אני מקו לעובד, עם עמותה שמסייעת לעובדי עבודה בסיעוד וגם עובדים אחרים. אני רוצה להגיד כמה דברים, דבר ראשון, בואו, נדבר רגע על ההגבלות שקיימות קיום על מעברים של עובדים, יש בערך חמש-שש הגבלות, ביניהן, הגבלות גאוגרפיות, הגבלות בשל שלוש פעמים בשנתיים מעבר בין מעסיקים, שלוש פעמים בשנתיים אי אפשר לעבור, לאחרונה הוכנס סעיף בנוהל העסקת עובד זר, הודעה מוקדמת, נוהל העסקת עובד זר שמתייחס לעובדה ש- ברגע שעובד מסרב שלוש פעמים לעבודה אז מזמנים אותו לשימוע, אנחנו רואים שכל - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו בעזרת השם נצמצם את זה, אל תדירי שינה מעינייך. << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> אנחנו רואים שכל המאמצים האלה, אבל לא באמת עוזרים, בואו נדבר על זה רגע, בואו נדבר על זה ששיטת המקל וכפיית עבודה על עובדים זה לא מה שעובד בסופו של דבר. יש לנו פה, אין כבילה, אוקי? אין כבילה חד-משמעית, אבל יש עוד ועוד מנגנונים שמנסים לעצור את המעברים של העובדים ועדיין, עובדים עוברים וזה נובע מכמה דברים ודבר ראשון, אני לא חושבת שהעמקנו פה מספיק, בתהליך הגיוס של העובד, אנחנו לא העמקנו פה מספיק בתהליך ההטמעה ודבר שני, בואו, מדובר פה בעובדים זרים שעובדים עם קשישים, עם אנשים בעלי מוגבלויות שצריכים להסתדר במקום חדש, המצב שקורה בפועל זה שדווקא המעסיקים הקשים שנמצאים במצבים באמת קשים, מקבלים עובדים לא מנוסים מחו"ל שאנחנו רואים שההסכם הבילטרלי הם עדיין תקועים ואנחנו לא קיבלנו פה יותר מידי הסבר לגבי איך עובד תהליך הגיוס, איך מעבר לדופק ולעובדה שיש לך תעודה שאתה מקבל שעשית הכשרה, מישהו בכלל מתייחס למה העובד הזה ומי העובד הזה, יכול להיות שפה ידידי יכול להגיד ובכל זאת, חשוב להגיד את זה, אנחנו צריכים לחשוב מחוץ לקופסא, על מה שהוא לא כפיית מגבלות על העובדים האלה, כשהם בסופו של דבר, עם כמה שהם כולם קוראים להם, שמעתי פה, סחטנים וגנבים, הם אלה שהמדינה מפקידה את הקשישים שלנו ואת בעלי המוגבלויות שלנו בידיהם, זאת אומרת שאנחנו גם צריכים להתייחס לעובדה שמדובר פה בבני אדם, בנשים שמגיעות לפה בגילאי הפוריות שלא יכולות לקיים משפחה ובוחרות לעשות את זה בשביל המשפחה שלהם, אף אחד לא אומר שלא ובכל זאת, אנחנו צריכים להתייחס לעובדה שיש להם הגבלות מאוד מאוד גדולות כבר כיום ומעבר למשפט העבודה ויושב פה, כבוד השופט בדימוס ובקביעת שכר מקסימום בסיטואציה שאין שכר מקסימום בשום מקום אחר בישראל. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> יש בשירות הציבורי. << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> בשירות הציבורי, בוא נדבר על הפריבילגיות בשירות הציבורי לעומת מהגרי עבודה בסיעוד. << דובר >> קריאה: << דובר >> מדובר פה על אנשים נכים, קשישים, אלה לא אנשים עשירים שיכולים לתת כסף אינסופי. << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> על אחת כמה וכמה . << דובר >> קריאה: << דובר >> יש פה אנשים חסרי ישע. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> לא חייבים להגיע לפה, מי שלא רוצה לא חייב להגיע, זה בחירה שלו ומי שמגיע לפה צריך לתת את התפוקות שלו. << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> סליחה אדוני, אני לא הפרעתי לך כשאתה דיברת. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> לא, את מנסה להכפיש פה 80 אלף מעסיקים - - - << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> לא, תעצור, אתה תעצור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוא נעצור פה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> את מכפישה פה 80 אלף – << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> אני לא מכפישה אף אחד, אתה מכפיש פה אנשים, בלי לשים לב מה אתה אומר, עם כל הכבוד, אני מדברת על זה ואף אחד פה לא מדבר על זה שאנחנו משתפים פעולה עם ארגונים של מטופלים סיעודיים ומעסיקים אחרים, אנחנו רואים את המעסיקים הסיעודיים, כל המתנדבות שלנו רואות את המעסיקים הסיעודיים, הרבה יותר מהרבה אנשים שיושבים פה, אנחנו מדברים איתם ונמצאים איתם בקשר רציף וגם בסיטואציות חיוביות, ההתערבות פה היא לא של, אני לא חושבת שהמעסיקים הסיעודיים צריכים לשאת את העוול של התשלומים האלה, אבל צריך קצת לפתוח את הראש ולחשוב, מה אנחנו עושים במדינה הזאת שאנחנו נסמכים, רק על עובדים עניים שמגיעים ממדינות עולם שלישי, שמשלמים 20 אלף דולר דמי תיווך כדי להיכנס לישראל - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יפה מאוד. << דובר >> קריאה: << דובר >> קשישים עניים ונכים עניים. << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> וזה הדבר היחיד שהמדינה נותנת למטופלים האלה אז על זה אנחנו צריכים לחשוב, לפני שעוד חושבים על עוד הגבלות ועוד הגבלות ועוד להעיף אותם מפה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לפני שאני מסכם, אני מבקש להודות על הקשב וההמתנה הממושכת ועל ההתחשבות של ידידי היקר אלכס, של נדב, של הגברת שושנה, שנרשמו לרשות דיבור, אבל מפאת קוצר הזמן והתלהטות הרוחות, לא הספקנו לאפשר לכולם לשמוע - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אז אולי שווה לכנס - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז אנחנו לא נפסול את זה, אכן, לא ליטשנו מספיק את שיטות הקליטה וההשמה ואנחנו תקווה שככול שאנחנו נקדם את ההסכמים הבילטרליים, אגב, הדיון הבא, בעזרת השם, יעסוק בהסכמים הבילטרליים, חלק מאוד מאוד גדול מהתהליכים, באופן טבעי, ישתנה ויותאם. קיבלנו סקירה על העדכונים של התקנות והתוכניות לעתיד, אלה שבפתח ושלב הרחוק יותר. שמענו את המצוקות של המשפחות, גברת רוסו סיכמה פה היטב, את אחת המחלות הכואבות של הספסור, של עשרות אלפי שקלים, זה סכום מטורף שבקצה, מגולגל למשפחות עצמן, שוב פעם וחוץ מהמספסרים, אין אף צד שנהנה מזה, לא המטפל, לא המטופל, לא משפחתו ונודע לנו היום על חברה שנקראת הקרן שהיא חברה מסחרית, למרות שהיא עם איזושהי קונוטציה של קרן, לאט לאט, אנחנו למדים להכיר את פועלה, אנחנו נרים מסך לגבי העיסוק והגילוי הנאות שהם מבצעים, או לא מבצעים, לאורך השנים, מול קהל הלקוחות שלהם. אנחנו נבקר אתכם גם כן, בעזרת השם. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> נשמח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בטוח, הקפה עליי, מה שנקרא ובדיונים הבאים, אנחנו נמשיך לבחון את החלופות הנדרשות כדי שמצד אחד, הנעלמים, לא יהיו בידיעת העובדים שאמורים להגיע, אנחנו נצמצם את סימני השאלה ואת הוואקום שהרבה פעמים הם רוצים ליצור, בחוסר הבהירות, לעניין מקום עבודתם, התכונות הנדרשות, המאמץ הנדרש, המיומנות המצופה ואזורי המחייה שלהם. אני הצעתי כבר בתחילת הדרך שיחתום אותו עובד, לפני שהוא מגיע לארץ, לא רק על אותו הסכם, אלא שהוא יודע שאלה הם התנאים והנה התמונה והנה הוידאו וכך נראה המטופל ומצהיר אותו עובד שבמידה וחרף כל מה שהוא יודע ובהנחה ולא הורעו תנאיו ולא קיבל עובד 200 קילו, כשסיפרו לו שהוא 60 קילו, יידע העובד שבמידה והוא מבקש, לעזוב את מקום העבודה זה ישירות לטרמינל, לא שלוש עבודות ולא תשעים ימים ולא עוד סיבוב ולא עוד מסחור, אני משוכנע שכשיידעו העובדים שאנחנו מצרים את צעדיהם ואנחנו לא מתכוונים חלילה, להרע להם ולא מתכוונים להסתיר מהם ולא מתכוונים לנצל אותם ולא מתכוונים לפגוע במעמדם ולא בזכותם ולא בבריאותם ולא בכבודם, אלא אנחנו בסך הכול רוצים ושואפים, ל- win-win situation << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> לא בכפייה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוודאי לא בכפייה, חד משמעית, מצד שני, גם אי אפשר להפוך כל דבר לכפייה, אני רוצה שהעובד ידע מראש, למי הוא מגיע ומה העבודה הנדרשת ומה השכר שהוא יקבל ומה צבע המצעים שהוא יישן עליהם ואיך נראה המטבח שהוא יבשל בו ויאכל בו והוא ידע את הכול, מרגע שאני עמדתי כמעסיק, בכל התנאים ובכל הגילוי שגיליתי לו ולא שיניתי כלום ולא הרעתי כלום והיחס שלי אליו היה הוגן וחרף כל זאת, הוא החליט למסחר את הוויזה, זה יכול להיות, אך ורק לכיוון טרמינל שלוש, אל תתבלבלי לרגע, לרגע. << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> מה זה למסחר? לעבור לעבודה אחרת, כי אתה לא מסתדר, כי הבנת שפיזית אתה לא מסוגל לעשות את זה, זה למסחר את הוויזה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חד משמעית, חד משמעית. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אם היית נותן לי, לשטוח לפניך את מהלך הגיוס, שאני בכל אופן, בחלקת האלוהים שלי, עושה וממליץ שגם אחרים יעשו, היית מקבל תסקיר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו נקיים את זה, גם אם נצטרך לקיים דיון נוסף, כשבנאדם יודע שהוא מגיע להיות עובד במטופל סיעוד ששוקל 80 קילו, הוא צריך לבדוק לפני כן, שאין לו פריצת דיסק. << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> אף אחד לא רוצה, גם המטופלים הסיעודיים לא צריכים את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לכל הנוכחים והמשתתפים. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:07. << סיום >>