PAGE  
17
ועדת הכספים

27.8.07


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום שני, י"ג באלול התשס"ז – 27 באוגוסט 2007 – בשעה 14:00

סדר היום:
1. תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)(הוראת שעה מס' 2), התשס"ז-2007 (פיצויים בגין התקופה של החודשים יוני ויולי 2007)

2. הסדר הפיצויים לנכי רדיפות הנאצים
3. שינויים בתקציב לשנת 2007

נכחו:
חברי הוועדה:

סטס מיסז'ניקוב – היו"ר

זאב אלקין – מ"מ היו"ר

קולט אביטל

אלחנן גלזר

שי חרמש

סופה לנדבר

אורית נוקד

ראובן ריבלין

מוזמנים:
יהודה נסרדישי, מנהל רשות המסים בישראל, משרד האוצר

משה ברסימנטוב, משרד האוצר

אבנר ורד, אחראי קרנות רשות לעסקים קטנים, משרד התמ"ת

רמי אריה, נציג ארמונות קזבלן בשדרות

אהוד פראוור, משרד ראש הממשלה

גל אלון, משרד ראש הממשלה

שי סומך, משרד המשפטים

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

גודון ודים

משה בוצר

מאיר בינג

ייעוץ כלכלי:

    סמדר אלחנני

ייעוץ משפטי:
שגית אפיק

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רשמת פרלמנטרית:
הדס צנוירט

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)(הוראת שעה

מס' 2), התשס"ז-2007 (פיצויים בגין התקופה של החודשים יוני ויולי 2007)

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

 שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.


שי ואני דיברנו על חוק ושדרות, כל חברי הוועדה וכל חברי הכנסת, ואנו ממשיכים להתעסק בשדרות כי לצערי הרבה לא השתנה שם, וקסאמים נופלים, אתייחס גם לעוטף עזה. התושבים בחרדה, מוסדות לימוד לא ממוגנים, שום דבר לא השתנה תחת השמש. אנו פה מקבלים תקנות ואני לא אומר את זה כדי לנגח את ראש רשות המיסוי. אנו מקבלים פה תקנות שאומרות: מה שאישרתם במאי זה כאילו היתה הטבה חריגה ומוצע בתקנות שהגיעו לוועדת הכספים להתייחס לשלושה ימי היעדרות, כלומר אנשים יקבלו פיצוי רק על שלושה ימים של היעדרות. אני לא חי שם. שי חרמש חי שם, אני לא מכיר את ההרגשה הזו שאדם צריך לקום בבוקר וללכת לעבודה תחת נפילת קסאמים. הייתי פעם בסיור בשדרות בלילה, עם ראש הממשלה, ובדרך חזרה היתה אזעקה ולא ידעתי מה לעשות. המשכתי לנסוע ולהתפלל. האנשים שם צריכים להחליט האם לצאת לעבודה, האם להישאר בבית, מה לעשות עם הילדים, וזו החלטה מאוד בעייתית.


לכן אני מנצל את הזכות שלי כיו"ר, אני מאוד לא מרוצה בלשון המעטה מהתקנות האלה. בטח גם אתם תתבטאו על כך, מכך שרק שלושה ימים של היעדרות במצב כזה שנופלים קסאמים כמעט כל יום, ואתמול נפל על גן ילדים ועל מכונית. הייתי רוצה לקרוא גם לראש רשות המסים לתקן את זה ברוח התקנות שאישרנו במאי.

יהודה נסרדישי:

שלום רב, ידידי חבר הכנסת שי חרמש חזר מחו"ל, דבר ראשון התקשר אליי, דבר שני – הוציא לי מכתב, אמר בו: המצב המיוחד שהוכרז ב-4 באוגוסט בוטל ובוא נעשה מעשה. הוא לא ידע שכבר עשיתי. ביקש שנאשר את התקנות ונצא לדרך, נשלם עוד חודשיים פיצויים. יש לי רגישות גם לראש השנה וגם ליום כיפור, וביקשתי מהיו"ר שיעלה על סדר היום, שנעביר את התקנות עוד לפני ראש השנה. עניין של שלושה ימים. בדקנו, ועוד לא היה עובד אחד – אולי יימצא רק אחד – 99% מהעובדים הגיעו לעבודה מלאה בחודשים האלה. אנו רוצים לאותת שפיצוי על שכר עבודה לפי התקנות המקוריות של מס רכוש זה לא אוטומטי. אנו רוצים לשדר: לכו לעבודה, וזה המסר היחיד. זה לא תקציב, זה לא כסף. לכן בתקנות הראשונות היה יומיים. מיוזמתי – דיברתי גם עם המנכ"ל וגם עם קובי הבר - אמרתי: נדמה לי שיהיו מעטים שייפלו ליומיים, אני רוצה שלושה ימים. כך הגענו לשלושה ימים. התקנות שלפניכם הן יישום מלא של התקנות שהבאנו מ-16 במאי עד 31 במאי ככתבן וכלשונן למעט המגבלה שהכנסנו של השלושה ימים. 


אני מבקש מכם לאשר את התקנות האלה, יש לנו עוד 11-12 יום עד ראש השנה, אני רוצה שיגישו תביעות. אני הולך מעסק לעסק, ומבקש שיגישו תביעות, אני רוצה לשלם. אני רוצה לגמור את המלאכה הזו בהקדם האפשרי.

ראובן ריבלין:

 הואיל ואינטל נשארה בירושלים קשה לי לתקוף את הממונה על רשות המסים. קשה לי להבין את הטיעון שלך, שכן אם אכן אין כמעט הבדל, מדוע שלא נשאיר את זה כפי שהיה? שהרי נדמה לי שהמצב לא נשתנה. נדמה לי שאין הבדל בין התקופה שבה קבענו את התקנות לפי גרסה א' לבין הרגע שבו אנו מתבקשים לאשר תקנות בגרסה שונה. אם היית אומר: אנו נמצאים בקושי תקציבי שמחייב אותי היום לצמצם, או חלילה נתקלנו במצב שבו אנשים ניצלו לרעה את התקנות הקודמות ואנו צריכים לסתום מעקפים שיכלו לאפשר לאזרחים לעשות שימוש לרעה בתקנות, אני מבין. היינו יכולים להתווכח אם אכן כך הדבר או לא, אבל נדמה לי שהייתי מציע לך, הואיל שרצונך הטוב ממשיך להיות רצון טוב, ומעשיך ראויים לשבח, וכל המערכת שאתה מופקד עליה פועלת לתפארת התושבים, וכולם גומרים את ההלל על הרשות, מדוע לשנות? גם לפי ההיגיון שלך אין צורך לשנות.

שי חרמש:

מודה ולא אבוש, התנגדתי לפיצוי ימי עבודה, ואני היחיד שגר שם. לצד העובדה שרשות המסים פעלה מעל ומעבר, גם יהודה, גם הצוות וגם אנשי השטח, והם מגיעים ראשונים כשנופל קסאם. הם עובדים תחת אש בתנאים קשים. אמירה על פיצוי ימי עבודה משדרת – יש לכם פטור, שבו בבית. אנו רוצים לשדר תעשייה כרגיל, עסקים כרגיל, פעילות כלכלית כרגיל. הרעיון של הפיצוי העקיף לעסקים היה להגיד להם: תשאירו את החנויות פתוחות. לשמחתי, התברר שהפיצוי היה שולי, כמעט לא רלוונטי, ובאמירה הערכית אני אומר: אל תיתנו אפילו יום אחד, אין סיבה. זה לא מתקפה כמו במלחמה.


מה שמדאיג אותי, לאשר את ההצעה ככתבה וכלשונה – אל"ף, כי חודשיים עברו, תנו לאנשים להגיש את התביעות ולקבל את הכסף. אגב, הכסף מגיע ב-14 יום. אנו צריכים להיקרא לדבר אחר אחרי החגים, סטס – לשאול מה עושים הלאה, כי המצב המיוחד בעורף נגמר ב-4 באוגוסט. פיקוד העורף הודיע שהמצב נגמר. מאותו רגע פטורה רשות המסים מהנוהג שהפעילו אותו בהצלחה רבה עד הרגע הזה.


אני מציע – נאשר את זה כרגע, זה מתאים ועובד, מי שעובד לפי חוקי מדינת ישראל ועובד בלבן ולא בשחור – זה לא כולם בשדרות – מקבל את מה שמגיע לו. ובואו אחרי החגים נקיים דיון, איך מטפלים בפעילות העסקית בשדרות ובעוטף עזה כי ההסדר הזה נגמר.

אורית נוקד:

 צריך לאשר את התקנות כפי שהיו במתכונת הקודמת, אני לא מקנאת באף אחד שעובד שם, שישן שם, אם הוא בכלל יכול לישון. אנו ועדת הכספים, לא ועדת החינוך.

חזקיה ישראל:

היו אתמול והיום שיחות בנושא הזה עם שרגא ברוש, והבנו שיביאו תקנות אחרות ולא את השלושה ימים האלה. אנו מבקשים שיביאו את התקנות כפי שסוכם עם קובי הבר – קיבלנו תחושה שיביאו תקנות אחרות שיבטאו פיצוי מלא בנושא הזה ולא השלושה ימים או היומיים שהיה לפני כן.


דבר שני, לגבי חודש מאי קיימת בעיה, שזה 90 יום. יש לנו פניות ממפעלים שונים, שפרק הזמן לא מספיק לתקופה של ה-90 יום ואנו מבקשים להאריך את התקופה הזו, מאחר שמדובר בפיצוי עקיף יש צורך בהוכחות ודברים כאלה. אנו מבקשים שרשות המסים תסכים להאריך את פרק הזמן, נופלים על שדרות קסאמים לצערנו, ולכן אנו מבקשים שהרשות תסכים להאריך את פרק הזמן.

רמי אריה:

אני בא כוח העותרים בבג"ץ של שדרות. חילקתי פה את החלטת הבג"ץ מ-30.7. ההחלטה מדברת בשם עצמה. אצטט את נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש שאמרה כבר בדיון הקודם שהתקנות מהוות לעג לרש. הבג"ץ שעומד כרגע עם ההחלטה מורה לשר האוצר תוך 30 יום מיום הבג"ץ, כלומר עד אתמול שר האוצר היה אמור למנות ועדה שתקבע מנגנון מיוחד לפיצוי לתושבי שדרות. מה שנקבע בתקנות לא מספק שום מנגנון של ממש. הבאתי דוח של פיקוד העורף של הקסאמים והראיתי שנפלו עשרה קסאמים ב-16 במאי, היום שהתחילו התקנות, ונפלו גם עשרה קסאמים ב-15 במאי, גם יום קודם, ונפלו עשרות קסמאים גם באוקטובר 2006 ונפלו עשרות ומאות קסאמים גם בשנים 2005 ו-2004 ו-2003. מאז שהתחיל המצב הביטחוני הקשה הזה ב-2001 מדינת ישראל כולה עברה מפאזה של מיתון קשה לפאזה של צמיחה כלכלית בצורה מואצת, ואנו חוגגים את הצמיחה הכלכלית, שכל המדינה נהנית ממנה מלבד ישוב אחד במיוחד שקוראים לו שדרות. 

אם ניקח בחשבון לא כמו שנאמר בתקנות – בסיס שנה קודמת, שגם בשנה קודמת נפלו קסאמים, אלא ניקח בחשבון בסיס של הפעילות הענפית בשנת 2000-2001 וניקח בחשבון מנגנון פיצוי ראוי שיבטא את שיעור הצמיחה הסביר וההגיוני בחמש-שש השנים האחרונות של תוספת של 30%, אפשר יהיה להגיע למנגנון פיצוי ראוי. צריך להבחין בין שכירים לבעלי עסקים. שכיר שלא יוצא לעבודה לא מקבל משכורת. בעל עסק שלא יוצא לעבודה, לא רק שהוא לא מקבל רווחים, יש לו הוצאות שהוא צריך לעמוד בהן – הוא פתח את ה-1 בחודש עם תשלום דמי שכירות וארנונה וכל ההוצאות האחרות שיש לו. הפיצוי ממס רכוש לפי חוק מס רכוש אמור היה לתת מענה לכך שיש לו הוצאות כבעל עסק. האנשים האלה שקועים בחובות בבנקים, בחשבונות מוגבלים, הם לא יודעים את נפשם. העותרת שאני מייצג, אולמי יסמין, זה אולם שמחות, ב-29 ביולי היה לה אירוע סוף סוף. באירוע הזה של החינה היו מוזמנים כ-120 איש. אנשים הגיעו לאירוע, ובאותו ערב נפלו שמונה קסאמים, האירוע פוזר ולמחרת בבוקר היא החזירה את הכסף לבעלת האירוע, כלומר יש אולם שמחות שמושבת לחלוטין. 


אני מציג פה מפה של התקנות שאושרו על ידיכם במאי, ה-9 ק"מ סביב רצועת עזה. הישובים שמסומנים בצהוב הם ישובי ספר ללא שום מגבלות, לפי חוק מס רכוש, הם יכולים לקבל פיצוי בכל מקרה של אירוע – גם פיצוי ישיר וגם פיצוי עקיף. ספרתי כמה ישובים כאלה יש, זו מפה שגם הגשנו לבג"ץ. 38 ישובים רשומים כישובי ספר. משום מה הישוב היחיד הבולט בכל האזור הזה שלא רשום כישוב ספר בלי מגבלת זמן של התחלה ושל סוף של 31 לאוגוסט זה שדרות. איך ייתכן כדבר הזה? במקום שיקבעו ששדרות הוא ישוב ספר שחלות עליו כל התקנות הרגילות, חוק מס רכוש בצורה הרגילה, יגיש חישוב של ההוצאות ושל הרווחים, עד השבת המצב לקדמותו, דווקא שדרות מקופחת מבין כולם.

יהודה נסרדישי:

לגבי האולמות שדיברת, הבעיה יותר חמורה היתה, כאשר עמדנו במגבלות של שבועיים. כעת הולכים להאריך את תוקפן של התקנות בחודשיים, אז זה כבר חודשיים ושבועיים, ואפשר לעשות ביקורת לצורכי מס יותר מעמיקה בתקופה ארוכה יותר.


העניין של השלושה ימים, חשבתי שאנו כאוצר צריכים לשדר את זה, אך אני רוצה שזה מרגיז גם את היו"ר, אני יורד מהשלושה ימים. 


לגבי חודש מאי, היום או מחר התוקף של הגשת הבקשות שלא הוגשו פג תוקפן. נשקול להאריך לתקופה נוספת את הגשת הבקשות. אני אישית קצת מאוכזב. סך הכל הוגשו 200 תביעות של פוטנציאל מ-1,700, 153 תביעות כבר טופלו ונותרו 47. לדעתי המנגנון שהקמנו וההשקעה שלנו, אחוז התביעות המוגשות הוא נמוך, ואני קורא – כל מי שזכאי, שיגיש תביעות, נשקול את חודש מאי לתקופה נוספת ויוני ויולי לפני הימים הנוראים. 

ראובן ריבלין:

 למה הם לא מגישים?

יהודה נסרדישי:

לא יודע. אישית יום ששי אחד הסתובבתי עם ח"כ שי חרמש עסק-עסק וביקשתי שיגישו.

שי חרמש:

חלק מהכלכלה בשדרות עוברת ליד הספרים.  

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

 אנו חוזרים לתקנות של מאי גם לגבי חודשים יוני ויולי. כיוון שההודעה הוגדרה עד 4 באוגוסט נבקש מיהודה לחשב את ארבעת הימים האלה גם במניין הימים לצורך הפיצויים. 

יהודה נסרדישי:


אתם רוצים 4 באוגוסט? שיהיה.


בחוזה בהוראת הביצוע שהוצאנו בחודש מאי אמרנו: תוך 14 יום נשלם מקדמה בגובה של 75% עד כ-2 מיליון ₪. מאחר שהתקנות הולכות לעוד חודשיים, ואשקול בחיוב לתת אורכה גם לחודש מאי, יכול להיות שאקבל מבול של תביעות ודרישות שלא אוכל לעמוד בהן, לכן המגבלה של ה-14 יום מקדמה של 75% – אני לא יכול לעמוד בה. 

זאב אלקין:

בזמנו הצפי היה שכל העסקים יפנו. גם אם יהיה מבול עכשיו, מה המשמעות של המבול?

יהודה נסרדישי:

אל תגבילו אותי. כשבאנו בחודש מאי היה פוטנציאל של 1,700. עכשיו יש לי פוטנציאל של 1,700 כפול שלוש. לא אעמוד בלחץ הזה.

ראובן ריבלין:

 אין לנו בעיה. 

שגית אפיק:

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תביאו לחקיקה לוועדה?

יהודה נסרדישי:

הבוקר דיברתי עם היועצת המשפטית של משרד האוצר. הם יכינו הכל, וזה יבוא לוועדה.

שגית אפיק:

זו חקיקה ראשית.


לאור מה שעלה בבג"ץ ובישיבת המעקב כאן שהתחייבתם להקים ועדה לבחון נוסחת פיצויים אחרת- -

יהודה נסרדישי:

לא נוסחת פיצויים אחרת אלא להגדיר ישובי ספר – אני מודה, שדרות שהיא לא כישוב ספר וסביבתה כן, זו בעיה. אישית פניתי לשר האוצר במכתב וגם שמות מועמדים ממשרד האוצר ומרשות המסים שיישבו על המדוכה, יבדקו מחדש גם על פי הנחיית בג"ץ וגם של היועץ המשפטי את כל הנושא של ישובי ספר. לכן תוקם הוועדה, ובא לציון גואל, ונעשה סדר בעניין הזה. 

אבנר ורד:

אני מתפלא שאתם לא שמים לב לעובדה שמתוך 1,700 עסקים רק 200 ניגשו לקבל את הפיצוי. ניתן פיצוי רק ל-153 עסקים בסכום של מיליון ו-175 אלף, זה אומר כ-7,800 פר עסק. למה התמונה היא כזו? מאחר שצורת הפיצוי לא עונה על הצרכים של הרבה מאוד עסקים בשדרות. בשדרות בעצם עסקים רשמו. עסק שעשה 200 אלף – אני בתהליכי בדיקה של ממצאים בשטח. ב-2001, 2002 ו-2003 פחות או יותר ההכנסות שוות. ב-2004 יש ירידה של 30%, ב-2005 עוד 15%, כלומר ב-2005 קיבל לעומת 2003 רק 50% תפוקה. 

ראובן ריבלין:

 הסטטיסטיקה היא רק לגבי אלה שדיווחו. 

אבנר ורד:

לא. אני עושה את הסיור שלי בשטח ומקבל נתונים מאנשים, מרואי החשבון שלהם. אם הפדיון היה בשנת 2003 לאותו עסק 200 אלף ₪ זה אומר שהוא עושה- -

ראובן ריבלין:

 אז 139 עסקים שדיווחו ביקשו את הפיצוי. עכשיו אתה אומר: ה-100% של העסקים האחרים לא דיווחו. אתה לא יכול לבקש פיצוי באחוזים ממה שלא דיווחת.

אבנר ורד:

לא. הם לוקחים את ההשוואה של שנת 2007 ל-2006 או במקרה הטוב ל-2005, ואני אומר שב-2006 הוא כבר היה במינוס וב-2005 הוא היה במינוס 50%. התושבים אמרו: פיצוי כזה אנו לא רוצים.


המלצתי לחברי הוועדה – אל תאשרו היום את ההצעה. תנו לאנשים הנכבדים עשרה ימים ושיביאו הצעה שתתאים להרבה עסקים בשדרות. 

זאב אלקין:

אדוני היושב ראש, בזמנו הנושא הזה עלה פה לדיון והבקשה שלנו היתה, ונדמה לי שקיבלת את זה, שהחישוב יהיה לפי אחת משלוש השנים – הגדול יותר. זו היתה ההחלטה. זה מה שנעשה?

יהודה נסרדישי:

אני לא מתנגד לזה. שיגישו לי תביעה על אובדן הכנסה, שיבנו אותה איך שהם רוצים.

אבנר ורד:

בנייר ההסבר של מס הכנסה מופיע: 2006, 2005. שמס הכנסה יודיע שניתן גם מ-2001, 2002 ו-2003. 

שגית אפיק:

סוכם שלוש שנים.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

אנו מצביעים על התקנות עם שינויים; אל"ף, הפיצוי עבור כל יום היעדרות, לא רק לשלושה ימי היעדרות, למשך יוני-יולי, כולל גם עד 4 באוגוסט, ובצמוד להצבעה שלנו אנו מצפים שרשות המסים תביא להמשך פיצויים עד 31 באוגוסט. 

רמי אריה:


אבל שיסכים כבודו, מנהל רשות המסים- -

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

אבל הם צריכים לעשות את הבדיקה.


מי בעד כל התקנות האלה עם השינויים? מי נגד? אושר פה אחד.

הסדר הפיצויים לנכי רדיפות הנאצים
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

אנו עוברים לנושא הבא. אני אישית הזדעזעתי מההסדר שקראנו עליו בתקשורת. כל השם הזה – המעגל הראשון, המעגל השני, כשתרגמו את זה לרוסית זה בכלל נשמע זוועה, ועוד ציפו ממני שאגיב, למה השמות האלה, כאילו שאני נתתי את השמות האלה. אני לא מבין איך עושים פה הבדל בין גורל אחד לשני, בין דם לדם, בין טרגדיה אחת לשנייה, למה 84 אלף אנשים פתאום נשארו במעגל השני בלי שום פתרון. העליתי את השאלות האלה בפני מנכ"ל משרד ראש הממשלה והוא נתן לי פתרון – בינתיים בעל פה. אם הפתרון הזה יתקיים הלכה למעשה, לדעתי זה פתרון מצוין. אם לא, תחשבו אתם. הוא אמר לי כך: אותם 84 אלף אנשים שנמצאים במעגל השני בשנת 2008 יקבלו משהו כמו 250-300 ₪ תוספת לקצבה כ"א כל חודש, מ-2009 זה יהיה 500 ₪ לכל חודש לאדם. זה מה שאמר לי מנכ"ל משרד ראש הממשלה בשיחה טלפונית. 

סופה לנדבר:

 זה הגדלת קצבת זקנה. אם זה בנוסף- -

סטס מיסז'ניקוב:

 יש גם גבול לתוספת על תוספת. לדעתי, אם הפתרון הזה כפי שהציג רענן דינור באמת יתקיים – זה טוב.

אהוד פראוור:

הכיוון שלנו בשאלה, אני מבין שההרכב כולו של מה שאנו מציעים מוכר. אחזור עליו בכמה מילים כי תוך עשרה ימים סיימנו משא ומתן שהיה הרבה יותר בצורה של דיאלוג עם מרכז הארגונים של ניצולי השואה, והסיכום שהגענו אליו מוסכם אתם. הוא גם מתייחס למעמדם, שזאת סוגיה שמזמן היה צריך להסדיר. מבחינתם זה ממצה את הדיון בנושאים שהועלו לרבות מתווה עבודת המשך. מה שאתם עוסקים ובצדק זה נושא אחד שהוסכם שפתרונו יבוא לידי ביטוי עד ערב ראש השנה.


אני לא יכול להתחייב כאן על סכומים, אך הרעיון ברור – שהדיון הציבורי הרחב והפעילות שנעשתה הציפו מצב של קבוצת אוכלוסיית הקשישים שמצבה קשה מבין קבוצות הקשישים בישראל וברור לכולנו שהמצב הזה לא יכול להימשך. זה היה בבסיס כל ההבנות של ראש הממשלה עם הארגונים. השאלה אם נפתור את העניין הזה דרך פתרון לבעייתם של כלל הקשישים העניים מקבלי הבטחת ההכנסה בישראל, הקבוצה הזו היא 40% מהציבור הזה, היא מהווה את השכיח בו. אם נצליח לעשות את זה דרך הדבר הזה כפתרון כולל לכל קבוצה, זה עדיף. אם לא נצליח למצוא פתרון כזה נטפל בקבוצה הזו באופן ייחודי. העבודה בעיצומה אז איני יכול לומר סכומים. 

לגבי שאר הדברים הושגו הסכמות, הם לא מחייבים המשך עבודה, סוכם שסל שירותים לניצולי שואה, סל שירותים פרטני ב-2008 יהיה של 100 מיליון ו-200 מיליון מ-2009 ואילך, שניצולי שואה שלא זכאים או נופלים בין הכיסאות יקבלו סכום של אלף ₪ כרגע ועוד כ-200 ₪ בשירותים עד שיסתבר מה המצב, אם המדינות - אם יקבלו מגרמניה או לא. בקבוצה הזו יש 8,000 איש. ההגדרה המדויקת היא של אנשים שכבר קיבלו תשלום חד פעמי מקרן גרמנית, ולא מקבלים תשלום מאחד המקורות הבאים: לא חוק הפיצויים הגרמני, לא קרן סעיף 2, לא חוק נכי רדיפות הנאצים. זה קבוצה של אנשים שהגיעו מאוחר לתוך הסיפור, במידה רבה בגין עלייה, אך לא רק. זה לא רק עולי שנות התשעים, זה דור קודם של עלייה שנופלים על סף הגבולות של קרן סעיף 2. מדובר ב-8,000 איש, והסיבה לכך היא תקופות קצרות של קיום גטו ממה שנקבע בחוק לגבי הפיצויים. הקבוצה הזו מושווית היום לקרן סעיף 2 בהדרגה בהנחה או שיושג הדבר מהגרמנים או שממשלת ישראל תמשיך לעשות את זה.


סוכם להרחיב הטבות נלוות של מקבלים בדרך פיצוי אחת בדרך פיצוי שנייה, סוכם לטפל במיצוי זכויות, כי מצאנו שאנשים לא יודעים מה מגיע להם, סיכמנו שיתקיימו שני מנגנונים של מיצוי זכויות - אחד כללי ואחד מול הלשכה לשיקום נכים ושיחוזקו הארגונים שמטפלים- - 

ראובן ריבלין:

 מה מטרת הדיון?

זאב אלקין:


הנושא הזה נידון באופן קבוע בוועדת הכספים. יש הסדר שהוא חידוש גדול מאוד בתחום, שהממשלה הגיעה עם מרכז הארגונים. זה המקום הטבעי ביותר בכנסת לקיים את הדיון הזה.

סופה לנדבר:

 אני רוצה שתגדירו לי מי יקבל תוספת עכשיו של כסף? 

קולט אביטל:

 הדביקו להם שם חדש – הם כבר לא ניצולים.

אהוד פראוור:

מה שיש היום בישראל זה מחלוקת לא פשוטה על השאלה שנידונה פה. אותנו מעניין לפתור את בעייתה המעשית של הקבוצה הזו. 

זאב אלקין:

הקבוצה שמלפני שבועיים קוראים להם פליטים.

סופה לנדבר:

הם לא פליטים.

זאב אלקין:

אקרא את הסעיף מההסכם, שאליו הגיעו, ולגבי המעגל השני מופיעה הפסקה הבאה – אני קורא אותה מההודעה לעיתונות: באשר לסיוע שיינתן לקבוצת פליטי שואה מהמעגל השני, אשר לא קיבלה עד היום קצבה חודשית מממשלת גרמניה וממשלת ישראל, אמר ראש הממשלה כי לבחון טיפול בקבוצה זו במסגרת טיפול כולל באוכלוסיית הקשישים העניים, כלומר מלשון ההודעה הזו לא משתמע שמתנהל איזשהו משא ומתן על הקבוצה הזו כקבוצה ייחודית, אלא משתמע מזה שהאוכלוסייה הזו תחכה לפתרון הכללי של פרופ' טרכטנברג.

סופה לנדבר:

 היא לא תחכה כי נילחם בכל הדרכים.

ראובן ריבלין:

 האם הוועדה קבעה כבר מתי מקבלים את הכסף? הטלפון שלי כתוב בספר הטלפונים ואלי מטלפנים כל הזמן. אני לא רוצה ליצור אשליה שדיון זה מביא לפתרון. מה שאמר ראש הממשלה אמרה קולט מעל במת הכנסת וזה הדהים אותי כי לא ידעתי שזה כך. היום ברור כשמש שלאוכלוסייה של פליטים או אלה שמוגדרים פליטים לא מתייחס ההסכם של ראש הממשלה עם הארגונים. כשיש אנשים זקנים רעבים הם יידונו על ידי האוצר ברמה ובמעמד שלהם כאנשים זקנים שאין להם מה לאכול בלי קשר להיותם ניצולי שואה. זו ראייה יפה של הממשלה לגבי אותם חסרי ישע שלא יכולים להחזיק עצמם כקשישים, אך אין לזה שום קשר עם נושא השואה. לכן שלא נקיים פה דיון בכותרת שבה מדובר על ניצולי השואה כשאנו מדברים על קשישים.

זאב אלקין:

 אנו מקיימים פה דיון על הסדר שאליו הגיעה הממשלה. 

קולט אביטל:

 מבחינתי ההגדרה הזו של פליטים או של ניצולי שואה לייט לא קיימת. ניצול שואה הוא ניצול שואה הוא ניצול שואה.

זאב אלקין:

לפי הגדרות שהומלצו גם על ידי ועדת הרצוג-איצקוביץ' בהגדרות הרחבות.

אני מפנה שאלה, האם באמת למרות שמשתמע אחרת מההודעה לעיתונות מתקיימת עבודת צוות בימים אלה לגבי האוכלוסייה של הגל השני מעבר להיותם אוכלוסייה של קשישים עניים אלא דווקא בהיותם חלק מקבוצה של ניצולי שואה, האם מתקיים משא ומתן כזה, ועד כמה שתוכלו תעדכנו אותנו.


שאלה שנייה, מה קרה ולמה השתנתה הגישה של ועדת שרים, של משרד ראש הממשלה בין סיכום ראשון בנושא של ניצולי שואה לסיכום שני? עד כמה שאני זוכר את הסיכום הראשון, לצדה של הביקורת שהיתה שם על סכום של 80 ₪ לחודש בערך, בסיכום הראשון נאמר במפורש ומשרד ראש הממשלה התגאה בכך שההגדרה היא רחבה ככל האפשר וכוללת בתוכה את המעגל השני. מה גרם למשרד ראש הממשלה לקבל החלטה שזרקה החוצה את המעגל השני תוך חודש, כאשר ההחלטה הקודמת היתה תוצאה של עבודה ממושכת בעקבות ועדת הרצוג-איצקוביץ', בעקבות דיונים שהתקיימו – מה גילו במשרד ראש הממשלה שגרם להם להוציא אותם 80 אלף ₪ החוצה?

אהוד פראוור:

אני לא מרגיש ש-80 אלף איש יצאו החוצה. כשבא ראש הממשלה ואומר: עד ראש הממשלה אני אמצא לאנשים האלה פתרון- -

זאב אלקין:

לא בהיותם ניצולי שואה.

אהוד פראוור:

בהיותם האנשים האלה, אומר ראש הממשלה: נפתור את בעייתה של הקבוצה הזו. אם נצליח למצוא פתרון רחב לכלל הקשישים העניים בישראל שיספק אותנו, זה יהיה הפתרון. 

זאב אלקין:

אבל המשמעות של הפתרון הזה היא שאתם לא מכירים באנשים האלה כניצולי שואה. נציג משרד האוצר מהנהן בראשו.

אהוד פראוור:

אם יימצא פתרון כזה, מה טוב בעינינו. זה יהיה נכון יותר. אם לא- - 

זאב אלקין:

מה זה פתרון?

אהוד פראוור:

אני יודע שמנסים ליצור מתווה תקציבי נכון לפתרון הבעיה בהיקף הרחב. לא נצליח, נרגיש שהפתרון הזה לא ישים כרגע – לכן לקחנו שלושה שבועות, אנו נגיע למצב שמתמקדת בקבוצת האוכלוסייה הזו. אנו אומרים: חלק צריך למצוא פתרונו במסגרת הישראלית הרחבה, והיה ולא יהיה הדבר כן, הפתרון יימצא לקבוצה כקבוצה ייחודית.

זאב אלקין:

אתה אומר כך: אם חס וחלילה הרפורמה הכללית שמכין אותה פרופ' טרכטנברג לא תצא לפועל, ולא תהיה הטבה במצבם של כלל הקשישים העניים במדינת ישראל, אז נחזור לדיון בגורלה של הקבוצה הזו, ואז נגדיר אותה כקבוצה ייחודית, אבל אם הפתרון הזה ייצא לפועל, ופתרון הוא גם תוספת של 100 ₪ בחודש להשלמת הכנסה וגם תוספת של 300 ₪ היא פתרון כללי, אז יוצא מדבריך שלניצול שואה שהוא עני קשיש, ניצול שואה מהמעגל השני, אין שום הבדל בינו לבין כל עני קשיש אחר. משמעות העניין הזה, שלמעשה אין שום הכרה במעמד שלו כניצול שואה ואין שום הטבה כלכלית שהוא מקבל בעצם היותו ניצול שואה, כי לטעון את הטענה כי קשישים עניים יכולתם גם למעגל הראשון ולא העזתם לטעון את זה. 

ראובן ריבלין:

 עד היום היו לנו שתי קטגוריות – ניצולי שואה, שנקראו גם פליטים, והיו קשישים. במשך 60 שנות קיום המדינה ניצולי שואה לא היו בהכרח גם קשישים. היום אנו אומרים: יכול אדם להיות גם קשיש וגם ניצול שואה. אתם אמרתם: יש שלוש קטגוריות: ניצולי שואה, פליטי שואה שאין זכויותיהם כניצולי שואה, והקטגוריה השלישית היא של קשישים. אתם אומרים שאת אותם פליטי שואה, תטפלו במצוקתם כקשישים, ואם חלילה לא תיפתר בעייתם כקשישים, יחזרו לראות האם הם יכולים לקבל זכויות בתור קטגוריה נפרדת.

משה ברסימנטוב:

זה קבוצה של קשישים עניים שלא היתה מוגדרת עד היום כפליטי שואה. 

ראובן ריבלין:

 אני לא מתווכח כרגע על צדקת ההחלטה. ייתכן מאוד שאם הייתי ראש הממשלה והייתי שם על כפות המאזניים את סדרי העדיפויות התקציביות כאשר אני צריך לתת לניצולי השואה 400 מיליון ולכל המערכת מיליארד וחצי, ואני צריך לשקול האם לא לתת לאף אחד או לתת את הזהו, יכול להיות שהייתי שוקל כמו ראש הממשלה. היום יש שלוש קטגוריות שאדם יכול להשתייך לשלושתן.

משה ברסימנטוב:

לא. הוא יכול להיות ניצול שואה או פליט שואה.

קולט אביטל:

 אמרתי את מה שאמרתי מעל במת הכנסת, וניגש אליי השר, והניסוח של ההודעה לעיתונות היתה שאנשים שזכאים לקבל קצבת זקנה והשלמת הכנסת יקבלו 1,200 ₪. השאלה היא אם אנו מגיעים לגב של 3,400 או אפשר לעבור.

משה ברסימנטוב:

אפשר לעבור. 

קולט אביטל:

 ואז ההתייחסות היא כמו לקרן הגרמנית שאתם לא ממסים אותה.

משה ברסימנטוב:


כן.

שי סומך:

מבחינה משפטית אין לנו התנגדות להתייחס לקבוצה של פליטי השואה או איך שרוצים לקרוא להם בתור קבוצה ייחודית. ההבחנות בתוך רוסיה הן מאוד בעייתיות בין פליטים לבין היתר. יש אדם שברח כמה שעות לפני שהנאצים נכנסו והוא לכל הדעות פליט שואה. יש אדם ששנה לפני זה ברח מאוקראינה בלי שידע שהנאצים ייכנסו, ויכול להגיע גם לסיביר, ויכול להיות אדם שהיה במוסקבה והוא לא ניצול שואה והגיע למחנה עבודה בסיביר- -

זאב אלקין:

אם איני טועה, בזמנו התקיים דיון ארוך וממושך בוועדת הקליטה של הכנסת, בזמן הדיון בחוק של יורי שטרן, והוקם שם תת צוות של הוועדה יחד עם מומחים מיד ושם ויחד אתכם, והוטל על הצוות להכין הגדרה כללית שתהיה מקובלת על משרד המשפטים, מיהו ניצול שואה, שתכלול גם את הפליטים. למיטב זיכרוני עמדתם במשימה הזו מצוין, הצגתם בפני ועדת העלייה והקליטה את ההגדרה שהכנתם, היא היתה מקובלת גם עלינו כח"כים, היתה אמורה להיכלל בחוק של יורי שטרן למרות שהאנשים האלה לא היו אמורים לקבל הטבה כספית, ובשלבים האחרונים של הדיון הגיע משרד האוצר ואמר: יורי שטרן שוכב על ערש דווי. אתם רוצים שהחוק שלו יעבור? אז הפסקה הזו תצא, ואז לקחו את ההגדרה הזו שהיתה מקובלת עליך ועל משרד המשפטים והוצאתם אותה ברגע האחרון מהחוק.

שי סומך:

במשרד המשפטים אין לנו התנגדות לזה, אך יש גם היגיון רב במהלך כזה שאומר – אוכלוסיית העולים מרוסיה בשנתונים הרלוונטיים, קשה להפריד ביניהם כי כולם סבלו ממלחמת העולם השנייה, מי פחות ומי יותר, ויש אנשים שהם לא פליטי שואה שסבלו אולי יותר מפליטי השואה, העולים מרוסיה הם קבוצה מאוד מכובדת לצערנו בתוך הקשישים העניים, לכן אם יש פתרון לקשישים העניים שכולל גם את כל הקשישים מרוסיה שכולם סבלו גם ממלחמת העולם השנייה, הוא פתרון שיש בו היגיון רב. זה מה שבאתי לומר.

זאב אלקין:

בעמדה הזו המימד המוסרי שלה מבחינת אותו פליט שואה, המשמעות של זה היא שמדינת ישראל אינה מכירה בו כניצול שואה. תאר לעצמך אם היית מגיע ליוצא המחנות, והיית אומר לו: אתה חלק מקבוצת העניים הקשישים, אנו נטפל בבעיה שלך במסגרת הפתרון הכולל לעניים קשישים ולכן כמדינת ישראל לא תקבל שום קצבה כניצול שואה ולא נכיר בך כניצול שואה. כך אנשים מפרשים את ההחלטה הזו. יש כאן אמירה מדהימה, כי קליינס קונפרנס כן הכיר באנשים האלה כניצולי שואה, פליטים, והם קיבלו מענק חד פעמי אך כן קיבלו מענק והכרה, והמקום היחיד שלא מכיר בהם כניצולי שואה זה מדינת ישראל. איזה גילוי מאורות היה במשרד ראש הממשלה בחודש בין ההחלטה הראשונה לשנייה שגרם למשרד ראש הממשלה לרדת מההגדרה הרשמית שהציע ראש הממשלה בכבודו ובעצמו והיה מאוד גאה בה?

גל אלון:

צריך להבין שבמשך ששים שנה לא באנו הנה והמצאנו גלגל. העם היהודי וועדת התביעות כנציגת העם היהודי, ברבות השנים ההגדרה שהם דיברו עליה היתה: ניצול שואה זכאי לפיצויים. 

ראובן ריבלין:

 זה עניין של כסף, לא של הגדרות.

גל אלון:

שמעתי את ההבחנה בפעם הראשונה מהשר רפי איתן וגם מנוח פלוג שדיבר על שרידי שואה ופליטי שואה – לא ניצולים ופליטים, אלא שרידים ופליטים, וכולם יחד – ואני מקריא ציטוט של ראש הממשלה: אני לא מערער על המצוקות של אלה שברחו מהארצות שבהן היו הנאצים, הם ניצולים של הכיבוש הנאצי. עכשיו נשאלת השאלה, בתוך הקבוצה של רבע מיליון איש, יש אנשים שמקבלים קצבה חודשית ויש אנשים שקיבלו מענק חד פעמי. 

ראובן ריבלין:

 יש שתי דרגות משום שהתקציב מתעל אותנו להבחנה בין שתי דרגות. אין פה הבחנה של אנשים יותר טובים או פחות טובים, יש פה הבחנה בין אלה שהתייחסנו אליהם כל השנים- -

משה ברסימנטוב:

זה לא רק תקציבי. 

ראובן ריבלין:

 ייתכן שאם הייתי ראש ממשלה והיה על כף המאזניים הצורך לשלם 400 מיליון לאותם אנשים ולהשאיר עוד 800 מיליון מבלי שיש לי כסף, הייתי הולך בדרך שהלך בה ראש הממשלה. 

זאב אלקין:

חבר הכנסת ריבלין, היית צודק לולא ההחלטה היתה בנויה משני מעגלים, קרי היתה מתקבלת החלטה שניצול שואה שהוא יוצא מחנות וגטאות מקבל מענק גדול, וניצול שואה שהוא פליט שואה מקבל מענק קטן. אבל נכון להיום זו לא החלטה שהתקבלה בסיבוב השני. בסיבוב הראשון הם הוכרו כניצולי שואה, לכן בניסוח ההחלטה היום ניצולי שואה מהמעגל השני הם לא ניצולי שואה מבחינת ההחלטה של מדינת ישראל. 

על זה כל הצעקה שלנו בוועדה הזו, אני חושב שזו החלטה לא סבירה בעליל, אני חושב שלא הצלחתם להסביר לנו, מה השתנה תוך חודש ולמה ראש ממשלה שחודש וחצי בסיבוב הראשון של ההחלטה יצא לתקשורת והסביר והיה מאוד גאה בכך שפליטי שואה הם ניצולי שואה ויקבלו תמיכה מהמדינה, למה אחרי חודש של משא ומתן אתם מגנים על העמדה שהאנשים האלה נשארו בחוץ? האמירה שלכם שהדברים מקובלים על מרכז הארגונים היא אמירה שהייתי מציע לכם לא להיכנס לעובי הקורה ולא להשתמש בה יותר. אם תיקחו פרוטוקולים מהדיונים באותה ועדת קליטה, אותו מרכז ארגונים הציגו שם עמדה שדיברה על כך שפליטי שואה, המעגל השני, צריכים להיות מוכרים כניצולי שואה ולקבל תמיכה. איך בדיוק השתנתה העמדה של מרכז הארגונים ומה קרה שם ועד כמה שינוי העמדה הזה קשור לסעיף בהסכם עצמו שמדבר על גורלו של מרכז הארגונים – אני לא בטוח שאתם רוצים להיכנס לעובי הקורה שם. תסבירו דבר פשוט, מה גילה ראש הממשלה תוך חודש שהוא לא גילה תוך חצי שנה של עבודת הצוות?

משה ברסימנטוב:

במרחק של ששים שנה אנו לא יכולים להפריד בין סיפורים של אנשים, והיום כולם קשישים עניים- -

זאב אלקין:

וועדת התביעות יכולה להפריד?

משה ברסימנטוב:

ועדת התביעות זה לא מדינת ישראל. גם תשאל את ועדת התביעות, ההכרה בהם כניצולי שואה היתה לצורך מתן מענקים- -

זאב אלקין:


זה לא נכון.

משה ברסימנטוב:


זה נכון. היום למעלה מששים שנה אחרי סוף מלחמת העולם השנייה לא נכון לעשות הבחנות בין קבוצות שונות של קשישים עניים שהיו בברית המועצות ובאזורים אחרים בתקופת מלחמת העולם השנייה. יש קונצנזוס בקרב כל מי שעוסק בחקר השואה שיש הבדל בין מי שהיה בגטאות ובמחנות לבין מי שלא היה בגטאות ובמחנות. צריך לטפל בתוצאה ולא בסיבה, והתוצאה היא שיש קשישים עניים במדינת ישראל. גם כשראש הממשלה החליט בסיבוב הראשון לטפל לכאורה בקבוצה הזו, הוא הבין שאי אפשר לעשות את הטיפול באיזו הבחנה של מי היה כאן ומי היה שם, והוא הלך על חזקה שכל מי שהיה בתקופת מלחמת העולם השנייה באותה תקופה באחד מהאזורים האלה, חזקה עליו שהוא יהיה ניצול שואה או פליט שואה. ההגדרה הזו נובעת מהעובדה שהיום אנו לא יכולים לעשות את ההבחנות האלה. 

זאב אלקין:

אני מאוד שמח שאתה כנראה מכין את עצמך לקריירה במשרד המשפטים, אבל מה לעשות שנציגי משרד המשפטים עם נציגי יד ושם, שזה שתי הרשויות שהכי אמונות לפחות בעיניי על ההגדרות של מיהם ניצולי שואה, הצליחו תוך עבודה של חודש וחצי לגבש הגדרה יפה משפטית מתאימה, מיהו ניצול שואה, וכולם עמדו מאחוריה. 

משה ברסימנטוב:

היו אנשים ביד ושם, במשרד המשפטים ובייעוץ המשפטי של הכנסת שמאוד שמחו שבנוסח הסופי של הצעת החוק של יורי שטרן ז"ל נחסך ממדינת ישראל הצורך להגדיר מיהו ניצול שואה ואחר כך שיבואו קבוצה של מאות אלפי קשישים ואנו נצטרך לקבוע מיהו ניצול שואה. 

זאב אלקין:

ממש מרתק שמשרד האוצר בא לעזור למשרד המשפטים.

אנו רוצים להגיע להחלטה ולהעמידה להצבעה. בתיאום עם היו"ר אני מציע שוועדת הכספים תכריז שלא מקובל עליה הסיכום בנושא הזה שהגיע אליו משרד ראש הממשלה כי הוא לא מתייחס לאוכלוסייה של המעגל השני של פליטי שואה כניצולי שואה ולכן ועדת הכספים קוראת למשרד ראש הממשלה ולכל הרשויות הרלוונטיות לגבש בזמן הקצר ביותר פתרון לניצולי שואה מהמעגל השני, שיכלול בין השאר הגדרתם כניצולי שואה ותמיכה מיוחדת שיקבלו כניצולי שואה ולהביא לנו את זה יחד עם החקיקה שתידרש במסגרת ההסכם שהושג.

ראובן ריבלין:

 אם אתה אומר שהם ניצולי שואה, באופן אוטומטי כל תגמול שנקבע לניצול - אני מוכן להצביע כקטגוריה נפרדת.

זאב אלקין:

אפשר לדבר על שתי קבוצות של ניצולי שואה: אפשר לדבר על ניצולי שואה יוצאי מחנות וגטאות ועל ניצולי שואה אחרים. זה היה הכיוון שאז הציע לנו משרד המשפטים ויד ושם. כולם נכללו כניצולי שואה. 

ראובן ריבלין:
· -

זאב אלקין:

להפריד לשתי קטגוריות בתוך ניצולי שואה.


אני מעמיד את הנוסח הזה של ההחלטה להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? תודה, הדיון תם אך לא נשלם.

שינויים בתקציב לשנת 2007

פנייה 406-407

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

 מי בעד? מי נגד? אושר.

פנייה 419-420

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

 מי בעד? מי נגד? אושר.

פנייה 444

משה ברסימנטוב:

זה תקצוב במשרד הרווחה של המלצות ועדת לרום – תעסוקה נתמכת לאנשים עם מוגבלויות ושינויים פנימיים לבקשת המשרד.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

 מי בעד? מי נגד? אושר.

פנייה 421

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

 מי בעד? מי נגד? אושר.

פנייה 426, 437

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

 מי בעד? מי נגד? אושר.

פנייה 428

משה בוצר:


זו בקשה שמתגלגלת כבר כמה זמן. היא נתקעה במשרד, היא נתקעה אצלנו ונתקעה פה ברביזיה. זה עובד למשרת כלכלן שצריך אותו במשרד ויש כבר מכרז.

ראובן ריבלין:

 זו משרת אמון?

משה בוצר:


לא. 

ראובן ריבלין:

יש לה תקן?

משה בוצר:


זה מה שאנו רוצים – תקן של עובד בן מיעוטים.

ראובן ריבלין:

זה מכרז?

משה בוצר:


זה מכרז פומבי. יש מכרז מוכן שמחכה לצאת.

ראובן ריבלין:

 עוד לא ראיתי בקשה תקציבית כזו. מה, זה שיא כוח אדם?

מאיר בינג:

יש מספר תקנים שמוסיפים למשרדים שזה נובע או מבני מיעוטים או ממע"צ, שהמשרדים מקבלים ואנחנו מוסיפים את התקן שלהם. 

ראובן ריבלין:

 היו בחירות פנימיות למפלגות?

משה בוצר:


זה התחיל הרבה קודם. היו אצלנו חילופי רפרנטים, זה התעכב, זה התעכב במשרד קצת.

ראובן ריבלין:

 אין לי בעיה לתת כדי לתקן עיוותים. אני בדרך כלל רואה שיש בשיא כוח אדם, מוסיפים לכל המערכת, לכל המשרדים משרות כדי לתקן עיוותים לגבי בני המיעוטים. פה מדובר באיש אחד שכבר קבעו מה שכרו וזה מתגלגל אצלנו מאוגוסט. הבקשה היא ממרס 2006. מה זה? הדבר הזה משונה.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

 למה היום?

משה בוצר:


אני יודע לומר מה קרה מאז שאני נמצא.

ראובן ריבלין:

 אני מציע להזמין את איש המשרד כדי שיפרט לנו את העניין.

משה בוצר:


יש עוד הרבה משרדים שעדיין לא השלימו את המכסה.

ראובן ריבלין:

 למה אתם לא מביאים הכל יחד? 

פנייה 439

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

 מי בעד? מי נגד? אושר.

פנייה 440

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

 מי בעד? מי נגד? אושר.

פנייה 431

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

 מי בעד? מי נגד? אושר.

פנייה 436

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

 מי בעד? מי נגד? אושר.

פנייה 443

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

 מי בעד? מי נגד? אושר.

פנייה 445

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

 לא הייתי רוצה להביא את זה להצבעה. יש פה קיצוץ תמוה מאוד, של כמעט מיליון ₪ מהמשרד לעניינים אסטרטגיים. 

מאיר בינג:

מה שמבוצע פה זה שני נושאים שאחד מהם אושרר בוועדת הכספים לפני כמה שבועות, הקיצוץ של ה-6%. הקיצוץ בוצע נקודתית במשרד ראש הממשלה, לא ביצעו אותו על כל היחידות וכרגע משלימים את זה על שאר היחידות ומשם לוקחים את זה. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

 אני רוצה להתייעץ לגבי קיצוץ של כמעט מיליון ₪ במשרד לעניינים אסטרטגיים. 

ראובן ריבלין:

 אני בטוח שלא עשו את זה בלי הסכמת השר. אני מציע, שאנו מאשרים כפוף לבירור עם השר.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

 לא, נביא את זה שוב.

פנייה 402-403

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

 מי בעד? מי נגד? אושר.

פנייה 447

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

 מי בעד? מי נגד? אושר.

פנייה 448

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

 מי בעד? מי נגד? אושר.

פנייה 449

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

 מי בעד? מי נגד? אושר.

פנייה 450

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

 מי בעד? מי נגד? אושר.

פנייה 451

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

 מי בעד? מי נגד? אושר.

פנייה 453-454

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

 מי בעד? מי נגד? אושר.

פנייה 455

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

 מי בעד? מי נגד? אושר.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:40.