PAGE 12 ועדת הכספים 10.9.2007 הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שני פרוטוקול מס' מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ז באלול תשס"ז, 10.9.2007, שעה 14:00 סדר היום: 1. צו סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז-2007 2. הארכת תוקף הודעה בדבר אזור שדרות ועוטף עזה כיישוב ספר נכחו: חברי הוועדה: סטס מיסז'ניקוב – היו"ר זאב אלקין אלחנן גלזר אבשלום וילן יצחק וקנין שי חרמש שלי יחימוביץ ניסן סלומינסקי מוזמנים: בועז סופר - רשות המסים, משרד האוצר מיכל הנר-דויטש - לשכה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר מרב תורג'מן - עוזרת היועצת המשפטית אל"מ דדי שמחי - מפקד מחוז דרום, פיקוד העורף סא"ל קובי מלכה - ראש מחלקת תקציבים, פיקוד העורף אלון שוסטר - ראש מועצת שער הנגב, עוטף עזה מאיר יפרח - ראש מועצת שדות נגב אורי נעמתי - ראש מועצה אזורית אשכול אלי אהרון - סגן ראש מועצה אזורית אשכול משה מגלי - נציג מושב שדה ניצן טל מויאל - נציג ישובי צוחר, עוטף עזה ייעוץ כלכלי: סמדר אלחנני מזכירת הוועדה: רחל סמואל קצרנית פרלמנטרית: טלי רם 1. צו סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז-2007 היו"ר סטס מיסז'ניקוב: רבותי, אנחנו מתקדמים לנושא נוסף שלא היה על סדר-היום – אישור שבעת היישובים, במסגרת חוק סיוע לשדרות ועוטף עזה, של חבר הכנסת שי חרמש ושלי, ושל 79 חברי כנסת שחתומים עליו. אנחנו מברכים בברכת ברוכים הבאים את כל ראשי היישובים – גם כאלה שכבר נכללו במסגרת החוק, וגם כאלה שייכללו במסגרת החוק היום. אני מבקש להגיד שאני מאוד שמח שההיגיון גבר על חוסר ההיגיון, ובסופו של דבר היישובים האלה נכללו. אני נזכר עכשיו באותו יום אחרון של המושב - שבו גם חבר הכנסת שי חרמש וגם אנוכי איבדנו כמה שנים מהחיים שלנו על מנת שהחוק הזה בכלל יעבור. שלי יחימוביץ: אל תגזים. כמה שנים מהחיים... היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אני לא מנסה לעשות פה התחשבנויות, אבל אני מדבר על ההרגשה שלי. אנחנו איבדנו כמה שנים מהחיים שלנו כדי שהחוק הזה יעבור, על מנת שאפשר יהיה את שבעת היישובים האלה להדביק על משהו. טוב שיש על מה להדביק, טוב שיש חוק במדינת ישראל שנקרא סיוע לשדרות ועוטף עזה, על מנת שנוכל – בהיגיון רב ובאהבה רבה – להדביק גם את שבעת היישובים הללו. אני הצעתי כבר אז מעל בימת הכנסת, כשהצגתי את חוק שדרות: תנו הזדמנות להעביר את החוק, מייד אנחנו מתחילים גם בהכנסת היישובים האחרים. בסופו של דבר, לאחר תלאות, ההצעה הזאת התקבלה. אני מאוד שמח – גם בשביל חבר הכנסת שי חרמש, שנלחם כמו אריה עבור היישובים האלה ועבור החוק – ואני מברך אתכם. יצחק וקנין: שי, אנחנו נותנים לך את כל הקרדיט. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אין פה עניין של קרדיט. יש פה עניין של חברות. אנחנו כולנו תושבים של אותה מדינה, אנחנו כולנו מרכינים ראש ומוקירים את האיתנות של היישובים – גם שדרות וגם עוטף עזה, כולל שבעת היישובים האלה. כולנו באמת מתפעלים מהסובלנות שהם מגלים, בשבילנו זה הסמל, ואם זה המעט שיכולנו לעשות, כולל היום, אנחנו עושים זאת באהבה וכמובן שנמשיך בעתיד. אבשלום וילן: תצביע. ניסן סלומינסקי: אל"ף, אני משבח את כולם, ובעיקר את שניכם שדחפתם את העניין. בפעם הקודמת כאשר אושר החוק, התברר שנשמטו אותם שבעה ישובים, אתם אכן לקחתם על עצמכם, ואנחנו יצאנו מתוך הנחה שליישובים האלה יש עוצמה רבה כך שהם יוכלו יחד אתכם ללחוץ ולהיכנס, ואכן כך, הם נכנסו. מה שמתברר, שנשכח ישוב נוסף. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: סליחה, אני מבקש להפסיק אותך ולברך את האבא הטרי. (מחיאות כפיים) בועז סופר: כמה פעמים הצליחו להביך אותי בחיים שלי... היו"ר סטס מיסז'ניקוב: רק תראו, אנשי היישובים. לבועז סופר נולד עכשיו בן, והוא הגיע לכאן כדי להשתתף אתנו בהחלטה הזאת. ניסן סלומינסקי: אני חושב שיושב-ראש הוועדה צריך להגיד לו שמקובל שביום כזה חגיגי, התשובות שלו תמיד צריכות להיות כן. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אל תנסה אותו. ניסן סלומינסקי: אני כבר מנסה, אין ברירה. בכל אופן, יש בידינו נייר של החלטת הממשלה, אומנם לא לנושא הספציפי הזה אלא להחלטה לגבי הגדרה של ישובי עוטף עזה שנמצאים בתוך התשעה קילומטר. נשכחה רשימה של ישובים שההחלטה אומרת לצרף אותם. שבעת היישובים נמצאים פה ברשימה, ואלה שנשכחו גם אצלנו, בחוק הזה, הוכנסו עכשיו. נשארו שני ישובים – כאשר אני יכול לדבר בשם אחד מהם, ובשם השני יכול לדבר הנציג שנמצא כאן, מדובר על ניר משה. אני יכול לדבר בשם זרועה – ראש המועצה גם כן נמצא כאן – ואלה ישובים שנשכחו. אבשלום וילן: מה שמות היישובים? ניסן סלומינסקי: החלטת הממשלה לגבי התשעה קילומטר – הרשימה חופפת, פרט ליישובים זרועה וניר משה. אם זה לא יצורף – למי שנשאר מזרועה אין את הכוח הפוליטי שהיה לגופים האחרים ללחוץ על שר האוצר. לכן, אני מאוד מבקש – מאחר שהם נמצאים בתוך התשעה קילומטר - ואינני יודע מה אנחנו יכולים לעשות מבחינה חוקית. מה שאנחנו כן יכולים לעשות מבחינה חוקית הוא לבקש שיצורפו גם שני היישובים האלה. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: לבקש אנחנו יכולים. שלי יחימוביץ: קודם כול, ברכות לבועז, וצריך להזכיר שזוהי שמחה כפולה ומכופלת כי האמא היא שרון ממחלקת המחקר, ועם המטען הגנטי של רשות המסים וה-מ.מ.מ צריך לצאת רק משהו טוב. אז ברכות. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: את מרגישה שותפה. שלי יחימוביץ: כן, כן. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: גם אנחנו. שלי יחימוביץ: אני רוצה להגיד משהו קצר ותכליתי. קודם כול, העניין הזה נגרר המון זמן. זה חוק מעולה ואני מברכת את שניכם. אני מזכירה לכם שההשתלשלות ביום האחרון היתה כאשר חברת הכנסת אורית נוקד הגישה את ההסתייגות ואז הגה בועז את הרעיון היצירתי והמפשר שנוסיף את הארבעה, שבינתיים תפחו לשבעה. בועז סופר: לא, לא. אני לא אמרתי להוסיף ישובים. אמרתי לפי שיקולים ביטחוניים. שלי יחימוביץ: לפי שיקולים ביטחוניים, וכולנו הסכמנו על כך, ואכן הדבר הסתיים בכי טוב והנה לפנינו מונח המוצר המוגמר, בחתימתו של שר האוצר רוני בר-און, ויש שם שבעה ישובים. לא פעם עשינו את ההחלטה שלפעמים נדמתה אכזרית בעיני חלק ממי שישבו כאן בוועדת הכספים, ואמרנו: אם לא נקבל את ההחלטה עכשיו – כולם יינזקו, ומישהו אכן בהחלטה שאנחנו מקבלים מוצא את עצמו מחוץ לשמיכה הזאת, שהיא תמיד לעולם תהיה צרה מדי. לכן, אני מציעה להצביע עכשיו על שבעת היישובים, לא לפתוח את זה לדיון מחודש - אנחנו לא נגמור את זה לעולם - ולהשאיר בצריך עיון את זרועה ואת ניר משה, ודאי לא להתנות עכשיו את הכניסה של זרועה וניר משה בהצבעה שלנו. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אני איכשהו מרגיש פה deja vue. עכשיו בדיוק התחלפו היוצרות. יצחק וקנין: אני מבין מה שאתה אומר כי אני הייתי בין אלה שדחפו, והיתה גם ההסתייגות שלי – ומשכנו את זה ומשכנו במטרה להגיע לאיזושהי הסכמה. בסופו של דבר אישרנו את החוק, בלי שום התניה – הכנסנו סעיף שמאפשר לשר האוצר. אני מקבל את דעתה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ', לחלוטין – לא לעכב דבר, לאשר את שבעת היישובים, ולבדוק את הנושא. ההסדר הוא שמדובר פה על ישובים עד שמונה קילומטר – בין שבעה לשמונה קילומטר, וזרועה כבר חורג לעבר התשעה קילומטר. פה אני חושש מאוד שהאוצר יתנגד בגלל העניין של אזור התעשייה באשקלון. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: תודה. אם סיכמנו, אני מעביר את רשות הדיבור לאנשי רשות המסים. בועז סופר: אנחנו לא מתים על הפשרה הזאת, כי היא בעצם באה ואומרת: אנחנו חורגים מאותם שבעה קילומטר, ובמקרה הזה – עם כל הצניעות והאהבה – אני רוצה להגיד תודה לסטס ולשי חרמש שאמרו: היתה מילה ואנחנו לא זזים ממנה, גם אם אנחנו צריכים לשכב על הגדר. אנחנו בזמנו סברנו שעדיפה פשרה שאף אחד לא יהיה מרוצה. שקודם כול נאשר את החוק, גם אם מישהו מרגיש שיש לחצים. מצד שני, תהיה לנו איזו אפשרות לבוא ולומר: והיה ואכן קיימים שיקולים ביטחוניים... זה הכי קל להגיד: במקום שבעה – שמונה, במקום שבעה – שבעה וחצי, זה קל. במקרה זה העדפנו שמערכת הביטחון תדע – ותכף מיכל תחדד את זה – לזהות ולמקד את זה בדיוק ביישובים. הכי קל לי להוסיף את היישובים. תאמינו לי – הכי קל לי. להגיד: תודה. עד פה. הייתי מאוד יצירתי, ואני מבקש להגיד לפרוטוקול. חבר הכנסת וקנין ציין ואמר: לא היתה פה שום התניה. זה ששמנו בחקיקה – לא עשינו מעבר לכך. סמכנו על מילתכם שלכם, ואנחנו פה, כי מילה שלנו זה ברזל. אני אומר יותר מזה. אמרנו שתוך שבועיים היתה הנחיה מפורשת - אני רוצה שזה ייאמר. יצחק וקנין: אמת. בועז סופר: היתה הנחיה מפורשת של כוחות הביטחון לא להגיע לישיבה איתי. והיה והם היו מגיעים- זה היה מסתיים לפני שבועיים. היתה מעורבות פוליטית – ואני לא אומר כעת על חברי הכנסת שהיו מעורבים – פסולה, לכן זה התעכב. אז קודם כול, אנחנו פה. אמרתי זאת גם לחבר הכנסת אלקין בחוץ – ולא משנה כרגע מהם השמות – זה לא העניין. אני אומר: אנחנו באנו ושמרנו על מילתנו. במקרה הזה אני אומר בצורה הכי ברורה: אני לא אתן שום מילה שאני אבדוק את זרועה ואת ניר משה. אני לא אבדוק, אני לא אתן מילה. לא תצאו מפה עם מילה שעוד שבועיים אני אחזור. יצחק וקנין: לא אמרנו את זה. שלי יחימוביץ: לא ביקשנו. בועז סופר: כמעט שהוכחתי שאני עומד במילתי הראשונה, אני גם אוכיח שאני עומד במילתי השנייה. מיכל הנר-דויטש: מונח לפניכם צו, כשגֶדֶר הסמכות נקבע על-ידכם בחוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה). החוק, בתחולה המקורית שלו, מדבר על תושבי ישובים המעסיקים ביישובים שבתיהם נמצאים עד שבעה קילומטר מגבול רצועת עזה. ההסמכה של שר האוצר היא הסמכה מאוד תחומה, מהותית. היא אומרת: "רשאי להוסיף ישובים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, שמתקיימים בהם אותם שיקולים ביטחוניים" – אותם שיקולים ביטחוניים – "שמתקיימים ביישובי השבעה קילומטר." לאור העובדה שהמומחיות שלנו היא איננה מומחיות ביטחונית, פנינו למערכת הביטחון. מונח לפניכם גם המכתב של אלוף פיקוד העורף, יצחק גרשון: נבחנו ההשפעות הנגזרות מהאיום הנוכחי על כל היישובים הנמצאים בגזרת טווח הירי הפוטנציאלי. נמצא כי בשלב זה ההשפעה המרבית הינה על שבעת היישובים, וזאת הרשימה שקיבלנו. שר האוצר בחן את המלצת פיקוד העורף, וחתם על המכתב לוועדת הכספים. כדי שהתמונה בפניכם תהיה שלמה, הייתי מאוד רוצה שיוצגו בפניכם גם השיקולים הביטחוניים שהנחו את פיקוד העורף לתחום את שבעת היישובים הללו כיישובים שבהם מתקיימים אותם שיקולים ביטחוניים שמתקיימים ביישובי שבעת הקילומטר. אל"מ דדי שמחי: שלום. שמי דדי, אני מפקד מחוז דרום של פיקוד העורף. המסמך מדבר על כך שבשלב זה, אלה היישובים. השיקולים הם אל"ף, נתוני הירי בשנתיים האחרונות; כיווני הירי. לדוגמה: דורות זה בכיוון הירי של בית חנון שדרות, ואם פוגעים ארוך זה מגיע לדורות. אזור חדש זה אזור צוחר, שהפלסטינים הבינו שיש להם שם נקודת תורפה והתחילו לירות אליו. הנקודה השלישית היא איכות המטרות – רלוונטית לצוחר. צוחר הוא גוש מקובץ של מטרות ולכן עדיף להם לירות, כך הם מפספסים פחות קסאמים לכיוון המטרות האלה. יש פה גם מגבלה של סיכולי הירי, כלומר היכולת שלנו לסכל את הירי לעבר חלק מהיישובים. לכן, אלה היישובים שמצאנו לנכון בשלב זה לזהות כמושפעים בצורה הכי רבה מהירי. מרב תורג'מן: אני מבקשת להגיד לגבי התחולה, שההטבות יינתנו בהתאם לתחילת החוק של סיוע לשדרות, בהתאמה מלאה, החל מ-2007, סעיף 6. מיכל הנר-דויטש: ואם שר האוצר יאריך את התוקף בסעיף 11 – זה יחול אוטומטית. ניסן סלומינסקי: אל"ף, אני באמת משתאה מהידע העמוק של חברי הכנסת, שעוד לפני שנעשתה הבחינה הביטחונית המדוקדקת, הם ידעו להצביע בדיוק על שבעת היישובים שאכן נמצא בסוף שהם עונים על הבדיקה. זה ממש מדהים משום שחברי הכנסת ביקשו זאת עוד לפני שנעשתה הבדיקה הביטחונית. יצחק וקנין: אנחנו כיוונו לדעת גדולים. שלי יחימוביץ: אגב, בהסתייגות של חברת הכנסת אורית נוקד היו רק ארבעה ישובים. קיבלנו תוספת של שלושה ישובים. ניסן סלומינסקי: אני שאלתי לפני כן האם בתוך הטווח של התשעה קילומטר יש הרבה מאוד ישובים, או שנשאר ישוב אחד או שניים – שהם אולי לא עונים במאה אחוז עכשיו, מחר יכול להיות שהם יענו. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: ובטווח של עשרה? אבשלום וילן: ניסן, על זה נאמר: נסתרות דרכי השם. ניסן סלומינסקי: יש כאן הגדרה של הממשלה לגבי עוטף עזה, לגבי התשעה קילומטר ועל הנושא הזה – ובאמת כל היישובים שנשכחו... היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אבל מדוע אתה מדבר על תשעה? מדוע אתה לא מדבר על עשרה, אחד-עשר? ניסן סלומינסקי: כי זוהי החלטת הממשלה, אני קורא את החלטת הממשלה. אבשלום וילן: הצבא הפעיל את השיקולים הביטחוניים, לא הממשלה. מיכל הנר-דויטש: החלטת הממשלה – אנחנו אפילו לא יודעים למה היא קשורה. ניסן סלומינסקי: היישובים שנשכחו שם ברשימה, פה בדיוק נשכחו אותם ישובים. שם היתה תוספת, ופה הוסיפו, רק פחות שני ישובים. גם פה כתוב: נשכח, ומוסיפים את זה בהחלטת ממשלה. אני מבקש – ואני לא אצביע נגד משום שאינני רוצה לעכב – ואני פונה אליכם. נשארו שני ישובים בסך הכול שהם בתוך הטווח. אין יותר ישובים, לא מדובר כאן על תוספת שיוסיפו. אני חושב שיהיה מאוד מכובד אם גם הם יוּספו. תפנו אולי שוב למי שצריך – לפיקוד העורף. נותרו שני ישובים בתוך התשעה קילומטר. הוסיפו אותם גם לעוטף בהחלטת הממשלה. תוסיפו אותם גם פה. מסכנות המשפחות הללו בזרועה. אם אתם לא תעשו את זה – לא יהיה להם שום כוח שיוכל לעשות זאת. זה רק אתם. אין להם גוף גדול – כמו הקיבוצים או המושבים – שעומד מאחוריהם. תכניסו אותם. מחר ייפול שם קסאם... מיכל הנר-דויטש: אני מבקשת למחות. זה לא קשור לגוף גדול. אני חוזרת ואומרת: ההסמכה שלנו היתה הסמכה... ניסן סלומינסקי: כולנו הרי יודעים איך העסק עובד. מיכל הנר-דויטש: אבל זה בדיוק מה שבועז אמר בהתחלה – שככה הדברים לא עבדו פה. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אני מוכן שהוועדה הזאת תפנה לשר האוצר – לא לבועז סופר – ושהוא יפנה לשר הביטחון, וביחד – כפי שהם בנו את המסמך הזה – שהם ימצאו לנכון להכניס את שני היישובים האלה. אם ימצאו לנכון – יכניסו, אבל למה אנחנו מגלגלים זאת על פקיד האוצר, שהוא צריך להיות האיש הרע, אני לא מבין. ניסן סלומינסקי: אני לא מדבר עליו. אבשלום וילן: שמעת את נציג פיקוד העורף? הוא אמר: נכון לעכשיו, זה המצב. אינני יודע מה יהיה מחר. מיכל הנר-דויטש: זאת רק הוראת שעה ל- 2007. ניסן סלומינסקי: אני רק מבקש שאתה וחבר הכנסת שי חרמש – כמו שפעלתם פה, תנו עוד push. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אנחנו נפנה לשר האוצר בבקשה, יחד עם שר הביטחון, לשקול להכניס את שני היישובים האלה בתוך החוק. אבשלום וילן: כפוף לשיקולי הביטחון. בועז סופר: ברשותכם, אני חייב להוסיף. אני לא כל כך אוהב את הרמיזות, חבר הכנסת סלומינסקי. ניסן סלומינסקי: איזה רמיזות? בועז סופר: הרמיזות על כך שאין להם כוח ויש להם כוח. אנחנו - חזקה עלינו ... ניסן סלומינסקי: אנחנו חברי כנסת, אנחנו יודעים מה הכוח שלנו. בועז סופר: אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים. ניסן סלומינסקי: אני מדבר עלינו. בועז סופר: שים לב לניואנסים – שאין מאחורי היישובים האלה גב מספיק חזק. אני מבקש לומר את הדבר הבא: אנחנו ביקשנו והתדיינו ארוכות עם אנשי מערכת הביטחון. לא עשינו להם חיים קלים יותר מדי, הקשינו עליהם לפעמים, אפילו קיבלתי צעקות מכמה שרים – לא נורא, אני אחיה – אבל הסיטואציה היא שבעצם הם אמרו בשלב הזה: בהתאם לשיקולים הביטחוניים. קרי, אין מצב שאני, בתור גורם מקצועי, כשישאל אותי שר האוצר – הרי הוא ישאל אותי בסוף – שאני אגיד לו: כן, תכניס כי פנה מאן דהוא, מכובד ככל שיהיה. זה לא יקרה. מה נאמר במכתב? שבשלב הזה, קרי, רק והיה ותהיינה התפתחויות ביטחוניות שונות – רק אז תהיה עילה להכניס. במצב הזה, חזקה על אל"מ דדי שעשה את כל שביכולתו כדי לבדוק. ולכן, זה צריך להיות על השולחן, בבירור. אני אומר לכם – אני לא רואה טעם לפנייה. ניסן סלומינסקי: ההגדרה הביטחונית היא מאוד רחבה. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: חברים, אני מעלה להצבעה קביעת ישובים נוספים: דורות, ברור-חיל, מבקיעים, צוחר, אוהד, תלמי אליהו, שדה ניצן, בתוך המסגרת של צו סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי, עם כל המשתמע מכך. מי בעד? מי נגד? ה צ ב ע ה בעד – פה אחד היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אושר פה אחד. אלון שוסטר: בשם ראשי המועצות וראשי היישובים, אני רוצה להוריד את הכובע בפניכם. קודם כול, חברי הכנסת סטס מיסז'ניקוב ושי חרמש, שהובילו את המהלך הזה חודשים ארוכים וסחפו את כל חברי הכנסת, וגם לאחר שכולם תומכים, כמה זה מסובך וכמה זה קשה. אנחנו זוכרים את החוק – בהתחלה היה צורך לעשות ויתורים. אנחנו מבינים, המהלכים האלה הם חשובים ביותר, ובשטח התושבים שלנו יודעים מאוד להעריך זאת. גם אנשי האוצר שהיו חלק מהעניין – ואני מבין ואני יודע להעריך את ההסכמים ואת ההבנות שהיו מלכתחילה. אתם חלק מהעניין. לא פשוט לתת לתושבים שלנו את התחושה שבירושלים ובתל-אביב מבינים אותם, וההחלטות הללו הן החלטות חשובות ביותר, ועל כך תודה גדולה. אבשלום וילן: אלון, עם כל הכבוד לנו המחוקקים וליושבים כאן – הכל בסדר, אבל אתם ושי ומי שיושב שבע שנים תחת קסאמים... קריאות: נכון. אלון שוסטר: משפט קצר. יצא כרגע שר השיכון – הוא לא אחראי, אולי הוא אחראי על הביצוע – אבל יש נושא אחד גדול ששי חרמש הטיל בו את כל כובד משקלו הפוליטי, והובטח לו, ולנו הובטח אישית על-ידי ראש הממשלה, בנוכחות המנכ"ל שלו, ואנחנו מרגישים שעושים מאתנו צחוק, ולא מתכוונים למגן את שדרות, לא את גבים ואת כל שאר היישובים שחוטפים יומם ולילה. אנחנו ממש מבקשים את עזרתכם. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: תודה. 2. הארכת תוקף הודעה בדבר אזור שדרות ועוטף עזה כיישוב ספר מיכל הנר-דויטש: הנושא השני שמונח בפניכם הוא כלהלן: ב-31 באוגוסט 2007 הסתיים תוקף ההכרזה בדבר אזור שדרות ועוטף עזה כיישוב ספר. אם אתם זוכרים, הכרזה של מקום כיישוב ספר מזכה את אותו מקום בפיצויים בגין נזק עקיף, לפי תקנות מס רכוש הרגילות – לא התקנות שאישרתם לפני שבועיים – משנת 1973, שמקנות את הזכות לפיצוי. ההכרזה הזאת פקעה ב-31 באוגוסט. לאור העובדה ששר האוצר הקים ועדה – במסגרת התחייבות של הממשלה גם לבית-הדין הגבוה לצדק – בעניין בכלל כל רשימת ישובי הספר: מה צריך להיות בפנים, מה לא צריך להיות בפנים, מהם השיקולים שצריכים להנחות בקביעת ישוב ספר – אנחנו מבקשים הארכת תוקף של ההודעה עד 29 בפברואר 2008, כאשר הוועדה אמורה לסיים את עבודתה בסוף השנה, והעיבוד של המלצותיה, הגשתן לשר האוצר ועיבודן לחקיקה – אנחנו מאמינים שייארך עוד חודשיים. לכן, אנחנו מבקשים עד ה-29 בפברואר 2008 הארכה של האזור כיישוב ספר. בועז סופר: אם מישהו זוכר, חבר הכנסת אלקין פחד שנבוא בין החגים – אז הצלחנו. שי חרמש: הערה טכנית קצרה. זה נראה ממש ציני, כי מתוך 48 ישובים, 47 הם ישובי ספר מקדמת דנא ולעולם ועד. כל הבעיה היתה ששדרות נשמטה מהרשימה. בועז סופר: יש שם עוד כמה ישובים. חייבים לעשות סדר. שי חרמש: נאשר את זה, אבל זה מצחיק. מרב תורג'מן: לגבי התקנות לחודש אוגוסט – האם מתכוונים להביא? קריאה: - - - מרב תורג'מן: אתם עשיתם את זה במקביל, עד ה-4 באוגוסט. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: רבותי, מי בעד הארכת תוקף ההודעה על ישובים כיישובי ספר? מי נגד? ה צ ב ע ה בעד – פה אחד היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אושר. תודה רבה, הישיבה נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 14:25.