PAGE  
25
ועדת הכספים 

24.9.2007

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ב בתשרי התשס"ח (24 בספטמבר 2007), שעה 10:00

סדר היום:  1.  סקירת השר לפיתוח הנגב והגליל על ביצוע תקציב משרדו לשנת 2007 


והמדיניות לשנת 2008. 


         2. שינויים בתקציב לשנת 2007. 

נכחו:
חברי הוועדה:

היו"ר סטס מיסז'ניקוב 

זאב אלקין

אלי אפללו

אבישי ברוורמן

מוחמד ברכה

יצחק גלנטי

אבשלום וילן

שלי יחימוביץ

יעקב ליצמן

סופה לנדבר

ראובן ריבלין

מוזמנים:
יעקב אדרי

- השר לפיתוח הנגב והגליל

מיכל ענבר

- יועצת השר לפיתוח הנגב והגליל

אייל אביטל

- המשרד לפיתוח הנגב והגליל

אריק מויאל

- המשרד לפיתוח הנגב והגליל

ד"ר ציפי אייזנמן
- מנהל אזור דרום, הסוכנות היהודית

דני ברייר

- מנהל אגף התיישבות ופיתוח כלכלי, הסוכנות היהודית

חזקיה ישראל
- התאחדות התעשיינים

מנהל הוועדה:  טמיר כהן

קצרנית:            סיגל גורדון 

סקירת השר לפיתוח הנגב והגליל על ביצוע תקציב משרדו לשנת 2007 והמדיניות לשנת 2008

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

אני פותח את הישיבה, הנושא על סדר היום: סקירת השר לפיתוח הנגב והגליל על ביצוע תקציב משרדו לשנת 2007 והמדיניות לשנת 2008. אנחנו מכבדים בברכה את השר יעקב אדרי, זאת הפעם השנייה שהוא מופיע אצלנו, גם כשר הקליטה. השר  בבקשה. 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

בוקר טוב לכולם, אני מודה לכם, אני רוצה לומר מספר דברים, לאחר מכן החבר'ה שלי יציגו את המצגת ואם יהיו שאלות, אשמח לענות. כפי שכולם יודעים, המשרד לפיתוח הנגב והגליל הוא חדש יחסית, זה נושא ששמעון פרס, נשיא המדינה, עסק בו ולאט לאט גיבש אותו. אנחנו בעיקר גורם מסייע, גורם דוחף, אנחנו מנסים להכפיל ולשלש את התקציבים על ידי כך שאנחנו נכנסים לביצוע עם משרדים נוספים ומשתדלים להגיע לתוצאות טובות. 


אני רוצה לומר, שאני בוחן באופן אישי את כל התקציב הראשוני של 2007 כי זה תקציב ראשוני של המשרד הזה. אני עושה את זה גם על ידי סיורים, אני מסייר רבות, בשבוע שעבר סיירתי בחלק גדול מעוטף עזה, הייתי בשדרות, הייתי בקיבוצים וסיימתי ביישובי חלוצה. 


אני מתכוון לשים דגש בשני נושאים ואני רואה בהם חשיבות גדולה מאוד, נושא הנגב ונושא עיר הבה"דים, שאני רואה בנושא הזה משמעות לאומית. אם נצליח להביא אלפי חיילים - עשרות בסיסים שיגיעו לשם, כמובן בתוכנית יחד עם משרד הביטחון, נבטים הוא הבסיס הראשון ששם החלה העבודה,  חלק התחיל וחלק בשלבי ביצוע. בסוף 2008 הבסיס כולו יעבור לשם ולאט לאט יעברו בסיסים נוספים. 


אנחנו נשים דגש בנושא תחבורה, אנחנו מנהלים משא ומתן עם שר התחבורה בנושא הנגב, קיצצו שם בתקציבים ואנחנו עושים כל מאמץ להחזיר תקציבים לכבישים ומסילות ברזל. מיותר לציין את משמעות העניין. כנ"ל בגליל, אפרט על כך כשאגיע לנושא הגליל. 

אלי אפללו:

זאת בדיחה. 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

לחבר הכנסת אפללו אני רוצה לומר, הצעת התקציב הראשונית היתה 0 לגליל ו-0 לנגב. במאבק משותף שחברי הכנסת תמכו בו – ואני מודה להם על כך – החזירו את כל התקציב לנגב, לפחות מה שהיה ב-2007, 150 מיליון שקלים הוחזרו עד השקל האחרון. 

אלי אפללו:

מה עם הגליל? 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

לגליל לא היה תקציב. 

אלי אפללו:

גם לנגב לא היה. 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

ב-2007 לנגב היו 150 מיליון שקלים. בהצעת התקציב 2008 לא היה כלום והחזרנו את כל התקציב. לגליל לא היה כלום, ממילא לא נתנו כלום. מה שאפשר הפעם האוצר, שנוכל להסיט תקציבים מהנגב לגליל. 

יעקב ליצמן:

האם תקציב 2006 נוצל כולו? 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

לא, אני צופה שגם ב-2007 לא ינוצל. 

יעקב ליצמן:

אם התקציב אכן לא נוצל עד הסוף, לא ב-2006 וגם לא ב-2007, כפי שאתה אומר, למה לא לקחת את התקציב שנשאר ולהעביר לרכבת?  הרי נשאר לך כסף גם ב-2006 וגם ב-2007. 

חיים אורון:

עשרות שקלים לעומת מיליארדים? 

יעקב ליצמן:

אני לא מדבר על עשרות שקלים, אבל אם נשארו עשרות מיליוני שקלים - - - 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

לא עשרות מיליוני שקלים. ב-2007 נשארו נדמה לי 14 מיליון שקלים. 

מיכל ענבר:

כולנו יודעים מה זה תקציב מחויב, ברגע שהתקציב מחויב ופרויקט מתחיל לפעול, לא תמיד אותו פרויקט - - - 

יעקב ליצמן:

את התקציב המחויב ב-2006 ניצלתם? 

מיכל ענבר:

כן, למעט מקרים שמייד אציין. 

חיים אורון:

חבר הכנסת ליצמן, הטעות הגדולה שלך, שהדיון על הגליל והנגב נגמר ב-14 מיליון שקל, הוא נופל  בפינה של הסיבוב בין האוניברסיטה לסורוקה. זאת הבעיה? הגליל והנגב תקועים במיליארדים, לא ב-14 מיליון שקלים. לפרס נתנו מתנות ועל זה רבים. 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

כמוכם, הייתי רוצה מאוד, שהתקציבים יהיו כפי שהתחייבה הממשלה, תקציבים של 17 מיליארד שקל לעשר שנים. לצערי הרב, צריך לתת יותר תקציבים ואני מקווה שבמהלך השנה אוכל להיות איש בשורות בעניין הזה. בינתיים, הצלחנו לפחות במאבק שהיה על תקציב 2007 ואותו תקציב יהיה גם ב-2008. 


בנושא עיר הבה"דים אמרתי, אני רואה בזה תהליך שמאיץ את כל המשרדים, כולל תחבורה – ומתקיימים דיונים בין משרד התחבורה, משרד הביטחון יחד אתנו, חייבים למצוא פתרון גם לרכבת וגם לכבישים, זה המפתח לכל התפתחות הנגב וזה גם המפתח להעברת עיר הבה"דים. 


אני רוצה לספר לכם על תוכנית שאנחנו שותפים לה, אנחנו יושבים עם משרד הביטחון על מנת לעודד כמה שיותר אנשי קבע לגור ביישובים בנגב. בתוכנית משותפת של משרד הביטחון ושלנו נעודד אותם על ידי השתתפות בשכר דירה לאנשי קבע שירדו ליישובים מסוימים בלבד. כמובן שיש יישובים מסוימים שלא נקציב להם שקל, היישובים המבוססים, זה יפעל על פי טבלה מסודרת.  

ראובן ריבלין:

באר שבע לעומת ירוחם? 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

נכון, כן במפורש. יש מקומות שלא נקציב להם שקל. 

ראובן ריבלין:

בעיני הציבור יש כאלה שרואים את באר שבע חלשה. 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

יש לנו את מצפה, ערד ועוד. יש לנו תוכנית כאשר זה הולך מהקשה לקל, זאת אומרת, יישובים שזקוקים הכי הרבה יקבלו מענק שכירות גבוה ביותר, ואלה שלא זקוקים לזה זה יגיע עד 0, כלומר לא תהיה השתתפות. 


בתפיסת העולם שלי אני מסייע לכל היישובים שנמצאים בסמוך לגבול ו"חוטפים" יום יום, אני חושב שבנושא הזה צריך לעודד אותם. בשבוע שעבר הייתי בניר-עם, בכרמים, צריך לסייע להם ואני עושה זאת בחפץ לב, כולל דחיפת תוכניות, אישור תוכניות שתקועות. הצוות שלנו משתדל להיות גורם מסייע. 

שלי יחימוביץ:

אדוני השר, אתה יכול להסביר לנו מדוע הביצוע נמוך כל כך? 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

היו תוכניות חדשות ולקח זמן עד שהמערכות מתאימות עצמן לתוכניות, כך אני מזהה זאת. אני החלטתי, היכן שלא יהיה ניצול, אני מוריד. למשל, משרד החינוך, התקציב הגדול של משרד החינוך, לא היה ניצול. 

יצחק גלנטי:

זה לא קשור להליכים בירוקרטים? 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

בגלל בעיות בירוקרטיות.  החברה למתנ"סים, השבוע סיכמנו דרך עבודה, יש לה כסף והיא צריכה להחליט היכן לפעול. 


אני רוצה לומר דבר אחד, היכן שלא יהיה ניצול, אני פשוט מבטל את התקציבים ומעביר אותם ליעדים חשובים מאוד בנגב. רבותיי, יש הרבה מאוד יעדים. הודעתי לכל המשרדים, היכן שלא יהיה ניצול, נגלח את זה ונעביר לתוכניות חשובות אחרות. 

שלי יחימוביץ:

יש לך שליטה על ההעברות? 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

בהחלט. 

שלי יחימוביץ:

אתה מחליט לאן אתה מעביר את הלא מנוצלים? 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

בהחלט, פשוט מודיע להם על ביטול. 

חיים אורון:

האם הבעיה העיקרית היא בגלל שאתה בעצם מביא רק אחוז קטן מהכסף ורוב הכסף בא ממשרדים אחרים? 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

להפך, יש מקומות שאנחנו עם רוב הכסף. 

חיים אורון:

בסדר, אבל החיבור עם כל המשרדים  - - - 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

הכול נעשה בהסכמה, בצורה מסודרת, אז אם לא מבצעים נעביר למקומות אחרים, יש מספיק משרדי ממשלה שמוכנים ללכת אתנו בשותפות. 

שלי יחימוביץ:

היום למשל יש העברה לתמ"ת - - - 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

תכף תראו טבלאות מסודרות. 

שלי יחימוביץ:

תראה לנו את ההעברות? 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

כן. מיכל ענבר תציג לכם מצגת עם כל הפרטים, היא תצביע גם על ההעברות שלנו למשרדים השונים. 

מיכל ענבר:

כפי שהשר  הזכיר, המשרד הוא משרד חדש, הוא מופקד על הנגב והגליל, בהקשר זה הוקמה ועדת שרים לפיתוח הנגב והגליל, שכמובן ההחלטות מקבלות תוקף החלטות ממשלה. ועדת השרים, הבאנו החלטות רבות לוועדה הזאת, נדבר על כך בהמשך. 


דבר שני, למשרד הוכפפו הרשות לפיתוח הנגב והרשות לפיתוח הגליל, אלה שתי רשויות שקודם לכן היו תחת משרד התשתיות, ובלי לפגוע, בכל זאת זה לא משרד שעיקרו הוא טיפול בנגב ובגליל. שתי הרשויות האלה יושבות, האחת בנגב, בבאר-שבע, הרשות לפיתוח הגליל בעכו, מחוברות כמובן לרשויות. התפקיד שלהן, להיות גורם ביצוע של המשרד. 


המשרד רואה עצמו אחראי לתוכנית הלאומית לפיתוח הנגב. כמובן שאחד התפקידים שלנו בימים אלה, לתכנן ולהביא לוועדת השרים או לממשלה תוכנית לפיתוח הגליל, להביא משקיעים ותורמים מהעולם היהודי בארץ ובעולם. 


כמו כן, ייזום וקידום פרויקטים הקשורים לתעסוקה, חינוך והתיישבות. 


בהמשך לדברי השר, דיברו כאן על יתרות ואי ניצול, המשרד שלנו עובד אך ורק דרך משרדים אחרים. זאת אומרת, שזה משרד מטה ולא משרד ביצועי. אנחנו לא יכולים להחליף את משרד השיכון בראייה הלאומית של הנגב והגליל, אנחנו גם לא צריכים. אנחנו צריכים לעבוד בשיתוף פעולה עם משרד השיכון ולהעלות על סדר היום את הנגב והגליל. אותו הדבר עם משרד החינוך, אותו הדבר עם משרד התמ"ת. בעצם, עם התקציב שלנו אנחנו באים לאותם משרדים ואומרים, בואו תקדמו דברים בנגב ובגליל, אנחנו נמנף את הכסף, נשתתף ובעצם הפרויקטים משותפים.  לכן, לא פעם ולא פעמיים אנחנו מוצאים את עצמנו מתקצבים פעילויות ורודפים אחר אותם משרדים על מנת לדאוג לזה שהתקציב יבוצע כמה שיותר מהר. 


חבר הכנסת ליצמן, אני חייבת לומר לך, אחת היתרות של 2006 זה תקציב של 4 מיליון שקלים לישיבה תיכונית במצפה רמון, אף אחד לא הצליח להעביר אליהם. מדובר בישיבה אקולוגית שמביאה כ-100 עובדים למקום, מביאה תלמידים מכל הארץ. המשרד שלנו התעקש ולקח זאת על עצמו יחד עם קרן רש"י. לצערי, הרשות  לא עוזרת לנו לקדם את הפרויקט שם ואנחנו מתעקשים לשמור על התקציב הזה. 


תקציב המשרד לשנת 2007 עמד על 235 מיליון שקלים, מתוכם 45 מיליון שקלים תקציב פעולות לפיתוח הנגב והגליל. מדובר בעצם בתקציב פרויקטים, כמו שאמרתי, אתו אנחנו פונים לכל משרד, מכינים החלטות ממשלה משותפות, מכינים פרויקטים משותפים לנגב ולגליל, שוב, כדי לא ליצור כפילות. 

ראובן ריבלין:

משרד רגולאטור מקבל יותר מ-45 מיליון שקלים. משרד של רגולציה, שלא צריך שום דבר, הוא רק רגולאטור,  לשר התקשורת יש 56 מיליון שקלים. 

מיכל ענבר:

אנחנו בעד. 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

אנחנו צריכים את עזרתכם בעניין הזה. 

מיכל ענבר:

תקציב נוסף הוא תקציב של 150 מיליון שקלים, שזה תקציב התוכנית לפיתוח הנגב. זה דווקא חשוב למי שנמצא כאן, בזמנו התקבלה החלטה על 17 מיליארד שקלים, בגלל המלחמה בצפון סוכם, ששנת 2007, התקציב שהתקבל הוא רק 150 מיליון, השנה הצלחנו לשמר את התקציב הזה. 

חיים אורון:

תורידו את הסיפור של המלחמה בצפון. 

מיכל ענבר:

אני מספרת לכם מה משרד האוצר אמר. 

חיים אורון:

הסיפור של 17 מיליארד היה רמאות מההתחלה. תפסיקו לספר סיפורים. אם 17 מיליארד הופכים ל-150, אז אף אחד לא התכוון ברצינות ל-17 מיליארד. 

מיכל ענבר:

זה בדיוק מה שאני אומרת. התקציב של 150 מיליון לפיתוח הנגב מחולק באותה צורה מול המשרדים השונים, כלומר, כאשר יש פרויקטים בתחום החינוך ואז יש פעילות בתחום משרד החינוך.  יש פרויקטים בתחום התמ"ת, למשל, יחד עם משרד התמ"ת בנינו מסלול תעסוקה לנשים. למשל, בנינו יחד עם משרד התעסוקה חממות תעשייתיות בנגב. זאת פעילות חשובה מאוד. בתוך ההחלטה יש 40 מיליון שקלים לפארק המדע בבאר שבע. 


30 מיליון שקלים הוא תקציב נוסף, תקציב שהתקבל דרך תוכנית חיזוק חיפה והצפון, זה תקציב שממוקד לפרויקטים בצפון. התקציב הזה  יחד עם הרשות  לפיתוח הגליל הלך לפרויקטים שקשורים לתחום התעסוקה, בעיקר במגזר הלא יהודי. 


כל פרויקט חשוב אזורי, אנחנו מצטרפים אליו דרך המשרד, אין סיבה שתהיה כפילות ולנו יהיו גורמים שיעסקו בחינוך, יש את משרד החינוך וחבל לייצר כפילות. 


צריך להעלות על סדר היום את הנגב והגליל בכל משרד. 


הקריטריונים שלנו לתקצוב פרויקטים, כמובן הזיקה ליעדי המשרדים, זמינות פרויקט, אנחנו לא מצטרפים לפרויקטים שהם לא מיידים, בודקים את זה מול המשרדים השונים, כמובן אם יש לו השפעה אזורית, בעיקר בתחום התעסוקה, החינוך ובינוי ושיכון. וכמובן השתתפות של משרדים נוספים. הרעיון הוא, שעם התקציב הקטן שלנו אנחנו בכל זאת מנסים למנף. בשנת 2007 הגענו לפרויקטים בסדר גודל של 450 מיליון שקלים. עם התקציב הקטן שלנו הצטרפנו לפרויקטים רבים. 


מדדי ההצלחה הם כמובן יצירת שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה אחרים כי אז אנחנו מעלים את התקציב על סדר היום, מעלים את התקציבים שמושקעים בנגב ובגליל, שלצערי לא קורים במשרדים באופן אוטומטי. לכן יש חשיבות למשרד הזה. 


אני אתן דוגמאות לכמה פעולות שעושה המשרד. למשל, במשרד יש One stop shop. זה לא משהו שיש לו היבט תקציבי, אבל בעצם כל יזם שמגיע למשרד שלנו מקבל אצלנו שרשרת אספקה לגבי כל הדברים שהוא יכול לקבל בממשלה. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

אני רוצה לשאול אותך לגבי One stop shop – זה לא יוצר איזה שהיא אשליה בקרב הפרויקטים ובקרב ראשי רשויות, למשל, אתם הכתובת האולטימטיבית ובעצם אתם לא הכתובת כי אין לכם תקצוב לכל הדברים האלה. 

מיכל ענבר:

אנחנו לא מחליפים אף אחד. כשאני מקיימת ישיבה כזאת, אני דואגת שיהיו גם נציגים ממשרדים אחרים. ראשית, אני מכוונת את האנשים למשרדים האחרים. הרעיון הוא בעצם, לקחת אותם יד ביד, יד ביד למינהל מקרקעי ישראל, למשרד הפנים וכו'. 

שלי יחימוביץ:

מה זה יד ביד, מישהו מלווה אותם? 

מיכל ענבר:

כן, המשרד שלנו מלווה אותם. 

שלי יחימוביץ:

ברמת המידע וההתמצאות? 

מיכל ענבר:

ברמת המידע וההתמצאות. שוב, הניסיון הוא להעלות על סדר היום. מאחר ואלה פרויקטים של קידום הנגב והגליל, אנחנו רואים חשיבות שלנו להתערב ולדחוף. 

יעקב ליצמן:

האם משרד התחבורה מתייעץ אתכם כשהוא מקציב לכבישים בגליל? 

מיכל ענבר:

התשובה היא כן. אנחנו בעצם רואים במשרד שלנו - - - 

אלי אפללו:

בביטול קווים מתייעצים אתכם? 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

אנחנו נלחמים לבטל את ביטול הקווים, עושים כל מאמץ בעניין הזה. 

מיכל ענבר:

לכל משרד יש כל כך הרבה דברים על סדר היום, אני לא חושבת שמשרד מטה יכול להרים כל אבן, אין אפשרות כזאת. 

אלי אפללו:

אבל זה הדבר העיקרי, זה לא אבן, זה 3 מיליארד שקל בגליל. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

אני אתן דוגמה פרקטית יותר מאשר ביטול קווי רכבות. מפעל שהוקם בתמנע, הוא צריך מענק ממשלתי של 50 מיליון דולר על מנת לא לברוח לירדן, מה אתם עושים בנושא הזה? 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

אני רוצה לומר לך, שאני בן הבודדים שביקרו במפעל, הייתי שם עם היזמים, ישבתי אתם יחד עם ראש עיריית אילת, ביקרתי בתמנע, הנושא הוא בשלבים ראשונים. כמובן מי שצריך לתת את התשובה בנושא מענקים הוא משרד המסחר והתעשייה. 

בנושא רכבות וכבישים, אם היה לי את התקציב, הייתי נותן סדר עדיפויות נכון. 

אבשלום וילן:

האם כבוד השר יודע על מה הצביע בממשלה בסעיף מענקים,  במשרד המסחר והתעשייה יש כרגע סכום נמוך מאוד – 0. 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

יש להם תקציב שאולי מוגדר אחרת, של 50 מיליון - - - 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

One stop shop, זה בדיוק מדגים, המפעל ייתן תעסוקה ל-150 איש או שיברח לירדן. מה עושה המשרד בעניין בשיתוף פעולה עם משרדים אחרים?

מיכל ענבר:

אני בטוחה שהשר  מוכן להילחם לטובת הנושא של חוק עידוד השקעות. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

השר צריך להפעיל גם אותנו בעניין הזה. 

ראובן ריבלין:

לפני שהמשרד הזה יקרום עור וגידים, צריך מרכז השקעות לנגב ולגליל, שהכסף בידי השר והוא יכול לבוא ולקבוע. ברגע שאתם אומרים, לך למרכז השקעות, עד שאתם הגעתם אליו, הוא כבר פיזר את כל הכסף ל-15 שנה. 

מיכל ענבר:

אתה צודק. 


אתן כמה דוגמאות לפעילות המשרד. זה קשה לטפל בדברים ענקיים עם תקציב קטן, לכן אנחנו מתמקדים בהמון דברים קטנים, שהם קטנים כגדולים, שהם בעלי השפעה. למשל, נושא של אזורי תעשייה משותפים יחד עם משרד התמ"ת. למשרד התמ"ת יש תקציב לאזורי תעשיה משותפים, בא המשרד ואמר, קחו את התקציב שלנו, ביחד נמנף את זה לסכום גדול יותר ונעודד אזורי תעשייה קיימים להכניס רשויות מהמגזר הלא יהודי. כך יהיו אזורים גדולים ולא אזורי תעשייה קטנים בכל מקום בגליל. 

חיים אורון:

זאת החלטה שקיימת כבר עשר שנים. 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

אבל היא לא מבוצעת. 

חיים אורון:

גם לא מבוצעת עכשיו. 

מיכל ענבר:

צר לי אבל היא כן מבוצעת. הפרויקט הראשון והחשוב שעשינו והיום אנחנו מתחילים בשני פרויקטים נוספים, זה אזור תעשייה בר-לב. המשרד תקצב 5 מיליון שקלים, כמובן לתכנון השטחים העתידיים, לא לשום דבר אחר. משרד התמ"ת נתן רק 1.5 מיליון שקלים לתכנון וביחד יש פה את  אלשגור שנכנסה לבר-לב, היא שותפה ב-10%. אני חושבת שזה דבר גדול וננסה לעשות עוד כאלה. 


פרויקט יפה נוסף הוא נושא של מו"פ חקלאי. יש תוכנית מו"פ חקלאי, מי שמכיר, בשנים האחרונות משרד האוצר קיצץ את התקציבים למחקר ופיתוח חקלאי. מאחר ויש לא מעט חקלאים בפריפריה, ראינו בזה חשיבות. יש תוכנית תלת שנתית של 5 מיליון שקלים של המשרד מול תקציבים של משרד החקלאות וקרן קיימת לעידוד המחקר והפיתוח בפריפריה. זה כמובן פרויקטים שמביאים בסופו של דבר לייצוא גדול יותר, לפיתוח ירקות, פירות, צמחים וכו'. 


בנושא התיישבות ותשתיות, המשרד עשה דברים רבים יפים, אני מוכרחה לומר, על אפם וחמתם של פקידי האוצר. כל החלטה שהבאנו לוועדת שרים, הם פשוט איימו עלינו בערר. הלכנו על סבסוד עלויות פיתוח בכל מיני מקומות כמו מצפה רמון, ירוחם, שהרבה מאוד זמן לא שיווקו שם מגרשים. לשמחתי הרבה אני יכולה לומר, שהמגרשים כבר שווקו ובמשרד השיכון כבר מדברים אתנו על שלב בי"ת. 

אבשלום וילן:

זה במסגרת משרדכם, לא במסגרת משרד השיכון? 

מיכל ענבר:

אנחנו נכנסים יחד עם משרד השיכון בהגדלה של סבסוד עלויות. למשרד השיכון יש חוקים ברורים מאוד לעלויות פיתוח, משתתפים עד 56 אלף שקלים. זה לא מספיק במצפה רמון כאשר לפעמים עלויות פיתוח מגיעות ל-270 אלף שקלים. 

אבשלום וילן:

כשרצו לבנות בשטחים מימנו 100%. 

ראובן ריבלין:

ולא היה שר לענייני שטחים. לכן ביהודה ושומרון יש 200 אלף יהודים. אם היה שר, לא היה יהודי אחד. 

אבשלום וילן:

ולכן, 80 מתוכם נצטרך להחזיר. 

ראובן ריבלין:

זה עניין אחר. 

מיכל ענבר:

דוגמה יפה נוספת לפרויקט בהתיישבות היא שכונת צבא קבע בעכו, גם כנגד כל הסיכויים. ההחלטה שדיברה על סבסוד עלויות פיתוח לאנשי צבא קבע בעכו. הפרויקט הזה היה תקוע כמה שנים, לשמחתנו גם העברנו את זה לממשלה, התנינו זאת במאה מתיישבים, הגיעו מאה, הצבא כבר פונה אלינו לשלב בי"ת. כמובן ששלב בי"ת יהיה עם סבסוד נמוך יותר. זאת אומרת, אנחנו משבחים את הקרקע בנגב ובגליל וזה הדבר החשוב, פעם אחת לעודד אנשים לבוא, כשזה יהיה אטרקטיבי אז גם נוכל לשווק את זה במחירים טובים יותר וכל מדינת ישראל תרוויח, כולל משרד האוצר. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

מה לגבי תוכניות 2008? 

מיכל ענבר:

תקציב המשרד לשנת 2008 הוא 186 מיליון שקלים. 142 מיליון שקלים בתוכנית לפיתוח הנגב - - - 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

שזה קיצוץ של כמה אחוזים? 

מיכל ענבר:

מ230 מיליון שקלים ל-186 מיליון שקלים. 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

זה FLAT שנעשה לכל המשרדים. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

לדעתי, ה-FLAT אצלך הוא הגבוה ביותר. 

מיכל ענבר:

כ-15%. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

15% זה ה-FLAT  הכי גבוה. 

מיכל ענבר:

142 מיליון שקלים היא תוכנית לפיתוח הנגב. 15 מיליון שקלים שזה תקציב המשך לתוכנית חיזוק חיפה והצפון, תקציב שנמצא בהחלטת ממשלה.  22 מיליון שקלים זה תקציב הבסיס של המשרד ועוד 7 מיליון שקלים, תקציב חד פעמי לשנת 2008. 


הרעיון הוא, להמשיך עם התקציב הלא גדול הזה, למנף פעילות עם משרדים אחרים. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

יש לי רעיון ואני רוצה לחלוק אותו אתכם, אנחנו מזמינים נציגי משרדי ממשלה, לדעתי, אנחנו צריכים לקרוא לנציגי ממשלה אחרים. אתם כל הזמן מדברים על מינוף תקציבי עם משרדי ממשלה אחרים, האם הם יודעים על המינוף הזה? האם יש להם כסף צבוע לנגב והגליל? על פי סדרי העדיפויות של הממשלה, אלה האזורים שצריכים לקבל עדיפות לאומית, אבל זה לא בא לידי ביטוי בתקציב שלכם, ברור שזה לא יבוא לידי ביטוי בתקציב של 22 מיליון שקלים בבסיס תקציב, זה צחוק. השאלה, כאשר אנחנו מאשרים תקציבים של משרדי הממשלה השונים, האם אנחנו יכולים לומר, שאנחנו רוצים לראות כסף "מסומן" במשרד התמ"ת, בחינוך וכו' לנגב והגליל. 

ראובן ריבלין:

אתה יכול להתנות כל מה שאתה רוצה. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

אני מעלה את הרציונאל הזה. 

אלי אפללו:

אדוני היושב ראש, יש החלטת ממשלה בעניין דוח הגליל שניתן בשנת 2005, בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה בזמנו, אילן כהן, הדוח מגדיר הגדרות, מה צריך לקבל הגליל, מה צריך לקבל הנגב.  נלחמתי יחד עם המנכ"ל, שיבדקו את הדוח הזה. 

חיים אורון:

חבר הכנסת אפללו, יש ארכיונים של דוחות, לא דוח אחד, יש ארכיונים של דוחות על הגליל והנגב. השר אדרי, עם כל ההערכה, אתה שותף לדיון אבל אתה לא הכתובת לטענה שלי. אני חושב שהמשרד לפיתוח הנגב והגליל משמש לממשלה בתור מסך של אי עשייה ולא מסך של עשייה. הוא נוצר מסיביות פוליטיות מסוימות. בשביל להביא 140 מיליון שקלים לכל מיני פרויקטים  - אני בעד כולם, גם אם היו 280 שקלים – היום בעיתון למשל התפרסמה הודעה של משרד הבריאות, איך מפוזרים רופאים בארץ: בגליל ובנגב חצי מאשר במרכז הארץ.  מכתב של הממונה על היחידה למחלקות זיהומיות ילדים באוניברסיטת באר-שבע, חסרים 40 תקנים לחיסונים בנגב. מה אני מנסה לומר – חבר הכנסת ריבלין אמר בקריאת ביניים, כאשר הקימו את יש"ע, לא היה שר לענייני יש"ע. 

ראובן ריבלין:

לא הסכמנו. 

חיים אורון:

נכון, כי הממשלה הבינה, שבשביל להקים את יש"ע, כל המשרדים מזרימים לשם כסף. איך אני יודע את המספרים? כשעסקנו בפינוי גוש קטיף, ראינו את המספרים מלמטה, ראינו את כל מה שהשקיעו שם. את זה, לאורך שנים, לא עשו, לא בגליל ולא בנגב. זה לא משתנה. 


ישבתי אתמול במינהלת הבדואים בנגב, אתם לא נוגעים בזה - - - 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

יש לנו תוכניות בעניין. 

חיים אורון:

אדוני השר, המנדט הבריטי הסתיים. אני רוצה לדעת, מה המדיניות של ממשלת ישראל בנושא הגליל והנגב. זה בדואים, זה עיר הבה"דים, זה רמת חובב, זה חוק עידוד השקעות הון. אתה אומר, אני מקים את השיכונים בניר-עם, כל הכבוד לשיכונים בניר-עם. אומר לי איש משרד השיכון לפני שעה, תקציבי השיכון, גם באשראי וגם במענקים בשנה הבאה מקוצצים באופן דרמטי. זה ישפיע פי מאה יותר מאשר 14 מיליון – אתה לא הכתובת לכעס שלי אבל אני רואה את זה בכל מקום. 


עמרם מצנע חוגג אצל רפי רשף על 50 יחידות דיור שגדלו אצלו, כמה נתתם ליחידה? 

מיכל ענבר:

50 אלף שקלים. 

חיים אורון:

50 אלף שקלים, אני אגיד את זה בדולרים, 12.5 אלף דולר. אם ב-12.5 אלף דולר אפשר להביא מתיישב לירוחם, תביאו 2 מיליון דולר. אז מצנע חוגג, שהשכונה בכניסה לירוחם התמלאה. שנים אמרתי, תביאו הלוואת מקום גדולה יותר, יבואו לשם אנשים. 

יעקב ליצמן:

קיצצו את זה. 

חיים אורון:

השנה מקצצים עוד. זה ישפיע פי 100 מ-140 מיליון שקלים שלכם. 


מחקר חקלאי בערבה, הייתי שר החקלאות, התחננו לאוצר בשביל להביא עוד 5 מיליון שקלים למו"פ בערבה או למו"פ בחבל אשכול. תביאו 5 מיליון שקלים ממשרד החקלאות, אני מתחייב לכם, הם ייתנו את זה לאותו מקום שאתם נותנים. 


למה הכעס הוא גדול כל כך בנגב? כי שמעון  פרס מכר סיפור של 17 מיליארד. עשה פסטיבל ומישהו נעלב שלא הגעתי. אמרתי, אני לא בא עד שאני לא רואה את התקציב הזה מופיע בספר התקציב. 


הבעיה המרכזית, שבמשך שנים ארוכות – אחרי  תקופת בן-גוריון – אין החלטת מדיניות אמיתית, שהפריפריה היא חשובה. 


אני אומר לכם, אני אצביע בעד כל סכום, אתה רוצה עוד 100 מיליון, יהיה עוד 100 מיליון, השאלה הבסיסית היא, שהמדיניות של הממשלה בנושא הזה היא הרבה דיבורים ולא מעשים. 

אבשלום וילן:

האם כתוצאה מהדיון הזה ועדת הכספים תגיע למסקנה שהמשרד מיותר? כפי שיוסי ביילין כאשר  היה שר הכלכלה הוא  הודיע, אני מבטל וסגרו את המשרד. האם אפשר להמליץ לממשלה, לסגור את המשרד ולהעביר את הכסף לפרויקט אחר? 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

אתה רוצה שנפטר את השר בשידור ישיר? 

אבשלום וילן:

לא, הרי כולם יודעים, המשרד הזה הוקם למען שמעון פרס, הכול הצגה. 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

אגב, יש יתרון בזה שאני גם שר הקליטה, חיברתי בין שני המשרדים בכמה נושאים. 

אלי אפללו:

אדוני השר, ראשית, אני רוצה לברך אותך, אני חושב שאתה ראוי למלא כל תפקיד, לצערי, קיבלת משהו ריק מכל תוכן. 


חבר הכנסת אורון דיבר על הנגב, אני רוצה לדבר דווקא על הגליל. העברנו תקציב לרכבת ישראל, 24 מיליארד ועוד 4 מיליארד שקלים, כאשר הציגו כאן את החשיבות של הרכבת לפריפריה, הגליל והנגב, שהיא תגרום לשגשוג כלכלי.  ומה בוטל בתקציב?  רכבת העמק ורכבת הגליל. את המסלולים במרכז הארץ לא מבטלים.  בשנה שעברה נלחמתי והצלחתי לגייס תקציב של 300 מיליון שקלים כדי להמשיך את התוכניות. אבל מה עשו? לא ניצלו את התקציב של 300 מיליון שקלים, והשנה בתקציב "בולעים" את זה למקום אחר. 


אני מצהיר כאן, שאם התקציב של הרכבת לא יחזור חזרה לתקציב ויהיה בביצוע מיידי, אני אצביע נגד. 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

הדבר בידכם. 

אלי אפללו:

חבר הכנסת חיים אורון דיבר על הפערים הגדולים שיש לנו בבתי החולים בגליל ובנגב. אני מציע שאנשי הגליל יעברו לגור במרכז הארץ על מנת לקבל שירותי רפואה הולמים. לצערי אני מדבר מניסיון,  אם הייתי מקבל  בגליל את האירוע שעברתי, לא הייתי יושב היום כאן אתכם. "למזלי" קיבלתי אותו במרכז הארץ ולכן היום אני כאן. אני לא מדבר על מחלקות שחסרות בבתי חולים וגורמים לאנשים הגרים בקריית שמונה להגיע לבית חולים אחד במרחק שעות נסיעה. אני לא יודע במה המשרד שלך צריך לעסוק אם לא בדברים העיקריים הללו. בינתיים, לא נעשה דבר בעניין. 


אני רוצה לדבר על מסלול התעסוקה. נמצא בפניי הסכם חתום על ידי ראש הממשלה, שר האוצר, שר התמ"ת, הסכם  בעניין חוק עידוד השקעות הון שבא בעקבות עתירה שלי לבג"ץ ואז קיבלו את "מסלול התעסוקה" בסך של 450 מיליון שקלים. 

יעקב ליצמן:

זה מבוצע? 

אלי אפללו:

מבצעים אותו. יושב כאן נציג התעשיינים, הוא יכול להעיד על כך. 

חזקיה ישראל:

זה נכון. 

אלי אפללו:

אדוני, היום יש דרישה ל-2 מיליארד שקלים במסלול המענקים, שדורשים להקים מפעלים בפריפריה, שזה רק 25%, כלומר, 75% נוספים משקיעים התעשיינים. זה פותר מיידית 20 אלף מקומות תעסוקה.  המדינה לא עושה כלום בעניין, איפה סדר העדיפות, איפה נמצאת הפריפריה בסדר עדיפות לאומית? כלום. 


תקציב המשרד, 140 מיליון, זאת בושה וחרפה. 


בזמנו ביקשתי מאילן כהן, שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לעשות דוח תקציבים הראויים לגליל.  בשנת 2003-2004, 4.2 מיליארד שקלים שהיו צריכים לעבור לגליל,  לא הועברו מהמשרדים הממשלתיים. זאת החלטה שקיבלה הממשלה והתקציב המוגדר לא עובר. 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

ועדת הכספים צריכה לפקח ולוודא, שאכן התקציבים מועברים. אני בהחלט מסכים אתך. 

אלי אפללו:

גם הממשלה צריכה לעשות זאת ואתה יושב בממשלה. 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

הממשלה לא עושה, אתם צריכים להיות השוט בעניין הזה. 

אלי אפללו:

אתה השר שמייצג היום את הגליל והנגב, אתה צריך לדרוש ביצוע. 140 מיליון שקלים תקציב זה אפילו לא קישוט. אני מדבר על  4.2 מיליארד שקלים שהיו צריכים לעבור על פי החלטות ממשלה. אני לא מדבר על להוסיף, אני מדבר על דבר שהוחלט עליו ולא בוצע. 


אדוני השר, זאת אחיזת עיניים, אומרים לנו, נותנים סדר עדיפות והדבר ריק מכל תוכן. 

אבישי ברוורמן:

ראשית, אני מברך את השר יעקב אדרי, יעקב בא מן העשייה והוכיח את עצמו באור-עקיבא, וזאת הסיבה שהוא נכנס למישור הלאומי. 


לגופו של עניין, הבעיה היא לא של השר יעקב אדרי, הבעיה היא ממשלת ישראל וצורת התפקוד שלה. המשרד לענייני הנגב והגליל הוקם עבור השר פרס מכיוון שחשבו שיהיה מינוף גבוה מאוד, אולי גם כספים בינלאומיים. 


זה 16 שנה שאני השקעתי בנגב, היתה לי הזכות לעסוק בעשייה, אנחנו הקמנו בנגב תשתית, שאם הממשלה היתה בעלת יכולת ביצוע, היום היינו נמצאים במקום לגמרי אחר בנגב והגליל.  בלי תעסוקה, גם איכותית וגם מסורתית, גם אם נצליח לפתח תחבורה – בנגב יחסית התקדמנו לגבי רכבת העמק בגליל –  רוב האנשים בלי תעסוקה או תעסוקה איכותית לא יהיו שם. אנשים שבאים להתיישב שם מסתכלים על ערך הקרקע, על התעסוקה שלהם ועל הדברים שהם מקבלים. 


כשאני וחבריי עשינו את הביטוח הגדול באוניברסיטה, בעצם הקמנו את התשתית לתעסוקה איכותית בסביבה. חבריי מימנו את תחנת הרכבת והגשר, על זה נאבקתי עם המנהל לקבל 600 דונם.  היתה התנגדות טוטאלית של שרי הממשלה. 


עיר הבה"דים, אם היא תוקם, זה תהליך ארוך.  בזמן נשיאותי, כאשר הצעתי למנכ"ל משרד הביטחון הנוכחי, פנחס בוכריס, שעבר לשוק הפרטי, הצעתי להקים את פארק ההיי-טק, הוא שקל והלך לשוק הפרטי. לפני כשבוע נפגשתי אתו. מה שהוא מבין, שהפרויקט המיידי יש לו סיכוי להתממש בשנתיים-שלוש הקרובות בצורה מיידית, בוכריס מסכים אתי לחלוטין, אפשר בתוך 600 דונם האלה להעביר את ממר"ם. כל הקצונה הבכירה הסכימה לכך. יש הסכמה לגבי האזור, אבל זה לא ייקרה אם נחתוך את כל קווי הבירוקרטיה. גם הצעירים המבריקים שיסכימו לעבור לשם – בשבילם השוק פתוח בכל מקום בעולם – צריך להקים להם תעסוקה איכותית שתהיה להם, שכונות יוקרה. זה לא פרויקט של משרד הנגב והגליל. 


בעבר אמרתי, אם ישראל היתה מנוהלת והיה לה מושל לגליל ומושל לנגב עם סמכויות ביצוע, כמו מדינות בארצות הברית, אפשר להקים את הדברים האלה.   ההחלטה תהיה במשרד הביטחון ובמשרד האוצר, לחתוך את כל הבירוקרטיה בדברים האלה. 


להביא כסף גדול מחו"ל לשם כך, לא תהיה בעיה. הממשלה נכשלה טוטאלית בגלל המחסומים הבירוקראטיים שלה.


אחינו הבדואים מתרבים ב-4.8% וזה גידול האוכלוסייה הגדול בעולם, כל 13-14 שנה הם מכפילים את עצמם. תהליך הנוכחי של ממשלת ישראל לא יפתור את הבעיות האלה. לכן הבעיה האמיתית היא, חיתוך הבירוקרטיה ומיקוד כספים. 


נקודה לגבי הכספים, שאפתח אותה בדיון על התקציב. כבר שנים רבות שיש עודף תקציבי, אנחנו  לקראת סיום שבע שנים כאלה. אין לי שום ספק, שהשפל בדלא-ניידא בארצות הברית ובאירופה יביא בשנה הבאה לשפל מסוים בישראל. ואז, כשיהיה השפל יגידו, אין תקציבים.  תהיה הסכמה של שר האוצר ונגיד בנק ישראל להגדיל הוצאות ל-2.7-3% כעשר הגירעון התקציבי שואף לאפס.  בזבזנו הזדמנויות בשלוש השנים האחרונות.  אין שום משמעות למשרד הנגב והגליל לגבי פריצות הדרך שאנחנו מדברים. לפריצות הדרך האלה יש שתי משמעויות, חיתוך בירוקראטי אדיר ותקציבים משמעותיים ואז אפשר להניף מהעולם תקציבי עתק כי אנשים בחוץ מדברים אתי, אומרים לי, תראו לנו שאתם עושים את הדברים נכוחה ואז אנחנו נבוא עם המיליארדים. 

ראובן ריבלין:

השר הנכבד הוא איש מעשים, עם תעודות ותוצאות. אני רוצה לפתוח בסיפור, כששמיר עלה והקים את הממשלה הראשונה ב-1988, לא ממשלת רוטציה, באנו אליו תלמידי זאב ז'בוטינסקי ואמרנו לו, תבטל את התפקיד של השר לענייני ערבים. אם הערבים הם אזרחי ישראל, כל שר בממשלת ישראל צריך לטפל בהם. אמר לי ראש הממשלה, איזה תפקיד אתן לאולמרט אם לא יהיה התפקיד הזה? מכאן התחילה המכשלה.  


זה בהחלט משרד של חזון ותנופה מחשבתית, שאם אתה רוצה להיות סמל מדינה, תמשיך להחזיק בו. 


כאשר מדובר בנגב ובגליל, שהם שני חבלי ארץ שמהווים 80% משטחה של מדינת ישראל, צריך שסדר העדיפויות של ממשלת ישראל יהיה הנגב והגליל. כאשר הממשלה תחליט שאלה סדרי העדיפויות, יוותר הצורך במשרד חשוב, שהוא חשוב בעיניי רק משום שאתה השר. אתה איש רב פעלים, איש עשייה. 


אדוני היושב ראש, בעוד מספר דקות נתבקש לאשר העברות תקציביות. ההעברות התקציביות, אני לא יודע אם השר יודע, אבל הן נלקחות ממשרדו ומועברות - - - 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

לקריית שמונה? 

ראובן ריבלין:

אתה אפילו לא יודע. 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

אני יודע. 

ראובן ריבלין:

משרד ראש הממשלה מבקש להעביר מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל 2.4 מיליון  ולהעביר למשרד השיכון.  כאשר יעבירו את הכסף הזה למשרד השיכון, הכסף אינו "צבוע" והוא יוכל לבקש מאתנו העברה תקציבית נוספת. 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

לא, זה לא נכון. 

ראובן ריבלין:

אני יודע שהוא לא יעשה את זה. אם המשרד הזה קיים, צריך שאותם פרויקטים צבועים בצבע, הפיקוח התקציבי והפיקוח - - - 

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

זה שלנו. 

ראובן ריבלין:

שמע, זה עובר למשרד השיכון וזה עובר למשרד הפנים וזה עובר למשרד הבריאות, נער הייתי וגם זקנתי על השולחנות האלה, ראיתי את כולם. אלה דברים שאנחנו בוחנים ומבינים, שכאשר מדברים על סדרי עדיפויות, מוטב בלי משרד מאשר עם משרד כי במשרד אתה משקיט את מצפונך כאילו אתה טיפלת בנגב ובגליל. 


כמובן נשתדל לעזור למשימות שעומדות בפניך. יחד עם זאת, אני אומר לך, אם לא היית מי שהקים עיר, היום קיסריה גאה שהיא מהחוויה הגדולה של אור-עקיבא. פעם אור-עקיבא היתה שכונה קטנה שהיתה משרתת את קיסריה, וזה ההבדל הגדול שאתה יצרת. 


לכן אני חושב שצריך להרהר בצורך קיומו של המשרד לצורך המטרות שלשמן הוא הוקם. 

יעקב ליצמן:

אני רואה את המשרד לפיתוח הגליל והנגב מבצע דברים שמשרדי הממשלה השונים לא מתקדמים בזה. על אף שהם יכולים, יש להם דברים גדולים יותר אז לא מתמקדים בדברים שבהם מתמקד המשרד לפיתוח הנגב והגליל. 


ניקח עיר כמו ערד, עיר שנמצאת בנגב, ערד מתרוקנת. אם הממשלה לא תעשה פעולה נועזת ומהירה בערד, ערד תהפוך לעיר בדואית.  אני אומר זאת על אף שיש לי שם קהילה גדולה ומצוינת. 


בנושא תיירות ניתן לעשות הרבה, יש את ים-המלח שקרוב לנגב, אבל עובדה שלא מעודדים את התיירות שם, גם משרד התיירות לא שם דגש בעניין. 


תקציב 2006 נגמר,  אני לא מדבר על התקציב של המשרד לפיתוח הנגב והגליל, אלא אני מבקש שכל תקציבי הממשלה יביאו לפנינו ויגידו לנו, כמה הוציאו ב-2006 עבור הנגב והגליל. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

זה מה ששאלתי קודם, האם אפשר לסמן כסף צבוע בכל משרד עבור הנגב והגליל. 

יעקב ליצמן:

אני מבקש לדעת מכל משרד, כמה כסף הוקצה ויצא עבור הנגב והגליל. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

אנחנו נדרוש את זה מהמשרדים. 

יעקב ליצמן:

לא צריך לדרוש, אפשר לבקש  את זה בממ"מ. 

חיים אורון:

שנים ביקשנו  לעשות את זה על ההתנחלויות. 

יעקב ליצמן:

זאת הטעות שלך, בשטחים החביאו את זה, בנגב ובגליל לא מחביאים, להפך. אפשר להגיע לזה בהחלט. 
חשוב לראות את זה עד לדיון הבא. 


אני מקווה שעוזרי השר רשמו לפניהם את ההצהרה הבומבסטית של חבר הכנסת אלי אפללו, שהתחייב לא לפגוע בתקציב, אני לא יכול להתחייב על אף שאני באופוזיציה, יש לי כלל, ייתנו – יקבלו. 


אני חייב לומר לשר דבר נוסף, אני מוכן לעזור לו, אני שמח שהוא עזר לקבר רשב"י, בגישה של הכבישים. צריך לעשות משהו קבוע ולא תלאי בכל שנה.  


בנושא בית החולים שדובר כאן, בית החולים סורוקה ושירותי הרפואה - - -

השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

אני רוצה לומר, שתמיד השתדלתי לבצע את המוטל עליי בתפקידי, לא להתפרס ימינה ושמלאה. כשהייתי שר הבריאות לפני כשנה,  את כל תקציב הפיתוח הפניתי לדרום ולצפון. עד היום בונים בסורוקה זה בגלל שכל תקציב הפיתוח -  בהחלטה שלי, והיה על כך זעם רב – נתתי  לנהריה, עפולה, פוריה וזיו בצפון, ובדרום לסורוקה.  קבעתי סדר עדיפויות. 


במשרד הזה שאין לו הרבה תקציבים, אני מקווה שבעזרתכם נוכל להוסיף עבור כמה דברים חשובים, אני משתדל לעשות כמיטב יכולתי לעזור לנגב ולגליל. להצהיר סיסמאות בומבסטיות, זה לא אני. אני מאמין שאני והצוות שלי נעשה דברים חשובים, תנו לנו זמן, אני בסך הכול חודשיים בתפקיד. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

אנחנו מודים לשר אדרי, השר לפיתוח הנגב והגליל, שתהיה לך שנה טובה ובהצלחה. 

שינויים בתקציב לשנת 2007 

פנייה מס' 473:

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

אני רוצה לעבור לנושא הבא: שינויים בתקציב. פנייה ראשונה מספר 473, פיתוח תעשיה, תוספת של 4.5 מיליון שקלים, מי בעד ומי נגד. 

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

הפנייה אושרה. 

פנייה מס' 474-475:


פנייה מספר 474-475, משרד ראש הממשלה, קיצוץ של 300 אלף שקלים, מי בעד ומי נגד. 

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

פנייה 474-475 אושרה. 

פנייה מס' 509-510:

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

אנחנו עוברים לפנייה מספר 509-510 של משרד השיכון, מי בעד ומי נגד ירים את ידו. 

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

פנייה מספר 509-510 אושרה. 

פנייה מס' 513:
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

אנחנו עוברים לפנייה מספר 513, המשרד לקליטת עלייה, מי בעד ומי נגד, ירים את ידו. 

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

הפנייה אושרה. 

פנייה מספר 519-520:

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

אנחנו עוברים לפנייה מספר 519-520, רשות הטבע והגנים, מי בעד  ירים את ידו. 

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

פנייה מספר 519-520  אושרה. 

פנייה מס' 482-483:
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

אנחנו עוברים לפנייה מספר 482-483, מי בעד ירים את ידו. 

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

פנייה מספר 482-483 אושרה. 

פנייה מס' 501:

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

אנחנו עוברים לפנייה מספר 501, מי בעד, מי נגד, ירים את ידו. 

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

הפנייה אושרה. 

פנייה מס' 502:

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

אנחנו עוברים לפנייה מספר 502, המשרד לקליטת עלייה, יש פה תיקונים טכניים, מי בעד, מי נגד. 

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

הפנייה אושרה. 

פנייה מס' 503-504:

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

אנחנו עוברים לפנייה מספר 503-504, המוסד לביטוח לאומי, מי בעד ירים את ידו. 

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

הפנייה אושרה. 

פנייה מס' 505-506:

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

פנייה מספר 505-506, משרד החקלאות, מי בעד ירים את ידו. 

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

פנייה 505-506  אושרה. 

פנייה מס' 507:

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

אנחנו עוברים לפנייה מספר 507, משרד הרווחה. 

יאיר זילברשטיין:

טיפול חוץ ביתי במעונות זה הסידור של מפגרים במעונות על פי חוק, התקצוב הוא על פי הביצוע בפועל ולכן יש חסרים זה מאוצר המדינה. זאת התחשבנות סוף שנה. 

ראובן ריבלין:

אבל בסופו של דבר נשארים המפגרים מחוץ למעונות שלהם. 

יאיר זילברשטיין:

התקנה הזאת היא רק מעונות לפי חוק, כל מי שנכנס, מקבל את זה וההתחשבנות היא בסוף שנה. 

ראובן ריבלין:

אין אדם זכאי לפי החוק ולא קיבל? 

יאיר זילברשטיין:


לא במעונות למפגרים. 

שלי יחימוביץ:

מה זאת אומרת, יש עודפים בסעיף הזה? 

יאיר זילברשטיין:

זה לא עניין של עודפים, פשוט עושים התחשבנות סוף שנה ובסוף אוצר המדינה משפה את זה. לכן, אם אנחנו צריכים להעביר כסף, אנחנו מעבירים משם כי זה האחריות שלנו, אם יש לנו חוסר, אנחנו משלימים אותו בסוף השנה. 

שלי יחימוביץ:

ואין תת ביצוע בסעיף הזה? 

יאיר זילברשטיין:

לא. 

שלי יחימוביץ:

כל מי שהיה צריך קיבל במאה אחוז ביצוע? 

יאיר זילברשטיין:

הנתונים האחרונים שאני מכיר הם ממש לפי האחוזים השנתיים. בסוף יוני היה לנו 49.97% מהתקציב. 

ראובן ריבלין:

אתה מוריד מהשירות לאדם המפגר  אתה מוריד ונותן אבחון מפגרים וטיפול קהילתי? 

יאיר זילברשטיין:

לא, המקום היחיד שאנחנו מורידים פה זה טיפול חוץ ביתי במעונות בגלל שזה באותו - - - 

שלי יחימוביץ:

שירות לאדם המפגר? 

יאיר זילברשטיין:

זה תחום פעולה, זה חלק מזה. 

שלי יחימוביץ:

השירות לאדם המפגר זה חלק מטיפול חוץ ביתי במעונות? 

יאיר זילברשטיין:

זה לא חלק, ההפך. באותו תחום פעולה יש גם תוספת של 1,500, לכ׷ אתם רואים מינוס 1,600 ֓נטו. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

מי בעד אישור פנייה מספר 507, מי נגד. 

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

פנייה  מספר 507 אושרה. 

פנייה מס' 508:

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

אנחנו עוברים לפנייה מספר 508, משרד התעשייה והמסחר, תיקון טכני. מי בעד, מי נגד.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

הפנייה אושרה. 

פנייה מס' 512:

פנייה מספר 512, מי בעד, מי נגד. 

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

הפנייה אושרה. 

פנייה מס' 515-516:
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

פנייה מספר 515-516, מי בעד, מי נגד. 

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

הפנייה אושרה. 

פנייה מס' 517-518:

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

פנייה מספר 517-518, מי בעד, מי נגד. 

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

הפנייה אושרה. 

פנייה מס' 521:

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

פנייה אחרונה להיום, פנייה מספר 521, משרד ראש הממשלה, סיוע לעסקים, מי בעד, מי נגד. 

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

פנייה 521 אושרה. אני מודה לכולם, הישיבה נעולה. 

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.