PAGE  
33
ועדת הכספים 

23.10.2007


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"א בחשוון התשס"ח (23 באוקטובר 2007), שעה 11:00

סדר היום:
1. תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום), התשס"ח-



    2007 -הוראת מעבר.



2. שינויים בתקציב לשנת 2007.

נכחו:

חברי הוועדה:

סטס מיסז'ניקוב – היו"ר

חיים אורון

זאב אלקין

יצחק גלנטי

שי חרמש

יעקב ליצמן

סופה לנדבר

אלכס מילר

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

מוזמנים:

אסנת אופיר שדה, הרשות לניירות ערך

דורית גילת שלום, הרשות לניירות ערך

אודי אדירי

ליאת ניקריטין

נופיה בכר

שלמה ענתבי

ארז לוטן

דוד שטיינמץ

יובל יעקבי

רותם פלג

אריאל אבלין

ליאת מבורך

גבי רובז

ייעוץ משפטי:

מירב תורג'מן

ייעוץ כלכלי:

סמדר אלחנני

מנהל הוועדה:

טמיר כהן

רשמה וערכה:

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום), התשס"ח-2007

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


צהרים טובים. אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בנושא תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום), התשס"ח-2007.

דורית גילת-שלום:

מדובר בתקנות הסיווג שבאות להסדיר איך ייראה הגיליון הזה שאנחנו רואים כל יום בעיתון עם קרנות הנאמנות, מה יהיו הכותרות לפיהן ממוינות הקרנות ושיהיה בהן סדר. כדי שב-1 בינואר 2008 הגיליון הזה ייראה בהתאם לתקנות, אנחנו זקוקים לכך שכל מנהל קרן יגיש לנו תקופה קצרה לפני כן הודעה איך הוא מבקש לשבץ כל קרן שבניהולו, תחת איזו כותרת, ואת זה יעשה מנהל הקרן מהיום והלאה ולא העיתון לפי שיקול דעתו.


להוראת המעבר הזאת לא נקבע תאריך בדיון שהתקיים לפני שבוע ואנחנו מבקשים שהתאריך יהיה 17 בדצמבר 2007, זאת אומרת, שבועיים לפני שהתקנות נכנסות לתוקף והתאריך הזה מוסכם.

ראובן ריבלין:

מה תוקן לפני שבוע?

דורית גילת-שלום:

לא תוקן. זה נשאר ללא תאריך.

ראובן ריבלין:

נדמה לי שאת הישיבה ניהל אמנון כהן.

מירב תורג'מן:

תחילתן של כל התקנות האלה, כל 11 התקנות, הוא ב-1 בינואר 2008. כאן ספציפית לגבי הגשת דוח סיווג מבקשים שזה יהיה שבועיים קודם לכן, על מנת שיוכלו להתארגן לפני הפרסום. מבקשים שבהוראת המעבר לגבי הנושא הזה התאריך יהיה ה-17 בדצמבר 2007 במקום ה-1 בינואר 2008.

ראובן ריבלין:

שאלתי למה זה חזר אלינו. למה אז שאלנו שאלה לגבי התאריך? זה הגיוני לחלוטין שניתן שבועיים.

מירב תורג'מן:

זה לא עלה לדיון. הנושא הזה של הוראת המעבר לא נדון.

ראובן ריבלין:

בוורסיה אצלנו זה רי3ק.

מירב תורג'מן:

זה ריק. כאן מבקשים למלא ולכתוב ה-17 בדצמבר.

ראובן ריבלין:

אני לא רואה סיבה מדוע לא לאשר. יש איזושהי סיבה?

סמדר אלחנני:


ודאי שלא.

מירב תורג'מן:

גם מבחינתנו אין בעיה עם זה.

סמדר אלחנני:


זה יפורסם באתר הרשות?

מירב תורג'מן:

כן, על פי מה שכתוב בתקנות. הם כתבו את זה בתקנות.

ראובן ריבלין:

מה יקרה אם עכשיו אני אצביע נגד זה?

מירב תורג'מן:

זה יחול ב-1 בינואר ומבחינתם לא יהיה להם מספיק זמן, את השבועיים האלה, על מנת להכין את הדוחות לפני הפרסום. זאת המשמעות של אי האישור.

ראובן ריבלין:

מי מבקש את התקנות האלה?

דורית גילת-שלום:

אנחנו, הרשות.

ראובן ריבלין:

הרשות היא לא תחת שר אלא עובדת עצמאית.

דורית גילת-שלום:

נכון.

ראובן ריבלין:

אם כן, נאשר לכם את זה. אני רואה בזה הגיון רב.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


מי בעד אישור תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום), התשס"ח-2007 עם התיקון, הוספת התאריך 17 בדצמבר 2007?

ה צ ב ע ה

אושר פה אחד

מירב תורג'מן:

כמובן נוסיף את התאריך העברי.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


תודה רבה.

שינויים בתקציב לשנת 2007

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


אני פותח את ישיבת ועדת הכספים.

פנייה מספר 432-433 – רשות השידור


אני חייב לומר לכם שאני כאן בבעיה מסוימת כי אני כבר פניתי כמה פעמים ליושב-ראש ועדת הכלכלה על מנת שנקיים ישיבה משותפת שלנו ושל ועדת הכלכלה לגבי תקצוב רפורמה ברשות השידור. כאמור, כמה וכמה פעמים פניתי אבל הוא בינתיים לא כל כך נענה. כיוון שהוא חבר סיעתך, אולי אתה יכול לסייע בנושא הזה למרות שיש לי דיבור ישיר תמיד עם גלעד ארדן, אבל משום מה בקטע הזה הוא לא ממהר. משה גביש מאוד מבקש לקיים את הדיון הזה.

ראובן ריבלין:

הואיל והרשות הממלכתית היא דוקטרינארית לחלוטין, אני מציע להפריט אותה.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


אתה לא רוצה להעביר שלושה מיליוני שקלים.

ראובן ריבלין:

למה?

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


כדי להציל אותה בינתיים.

סמדר אלחנני:

הנחה לגמלאים באגרת רשות השידור היא במסגרת חוק אזרחים ותיקים והיא לא במסגרת הסכם קואליציוני. יכול להיות שמכרו לכם את זה בהסכם הקואליציוני.

ניסן סלומינסקי:

לא, אין לזה שום קשר.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


זה הסכם קואליציוני לא עם הגמלאים אלא זה הסכם קואליציוני אתנו.

סמדר אלחנני:

יש חוק אזרחים ותיקים שקצת פגעו בו, שקובע הנחות לפי גיל ולא יותר.  מהחוק נגרעו כל מיני דברים אבל יש הנחה לאזרחים ותיקים.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


את צודקת, אבל זאת לא הנחה ואני אסביר.

סמדר אלחנני:

לכן הממשלה חייבת לממן את זה במסגרת חוק אזרחים ותיקים.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


אני מסכים אתך אבל אני מנסה להסביר משהו. לא מדובר כאן בהנחות אלא מדובר בהסכם קואליציוני 2007 במסגרתו מפלגת ישראל ביתנו השיגה פטור מלא מאגרת רשות השידור לכל הגמלאים שמקבלים השלמת הכנסה. 

ראובן ריבלין:

והממשלה מעבירה אליה את התמורה.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


בוודאי.  זה בגין ההסכם הקואליציוני בסך של 64 מיליון שקלים. 

ראובן ריבלין:

אתה בטוח?

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


בוודאי. זה הסכם שלנו.

ראובן ריבלין:

לעזור לך אין לי בעיה, אבל יש לי בעיה לעזור לרשות השידור.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


אנחנו נקיים דיון בתקצוב רשות השידור.

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 432-433 – אושרה

ניסן סלומינסקי:

תדע שלפי הפירוט אתם מעבירים תמיכה במחירי המים.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


פנייה 511 – משרד התחבורה.

הכנסתי את הפנייה הזאת היום מאחר שחבר הכנסת ריבלין אמר לשר מופז שאנחנו נעביר כל דבר שקשור לתחבורה.


למה לא היה נציג משרד האוצר בוועדה ביום רביעי שעבר? אני רוצה להזכיר לך שאנחנו ועדת הכספים וכאן עובדים ואתם מחויבים להופיע כאן.

אודי אדירי:

אני באתי להציג את הפנייה הזאת של רשות השידור.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


את רשות השידור העברנו. אני מדבר על משרד התחבורה. אני הבנתי שרשות השידור זה במסגרת הסכם קואליציוני עם ישראל ביתנו.

אודי אדירי:

עם הגמלאים.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


אנחנו מדברים על ביטול אגרת רשות השידור?

אודי אדירי:

כן.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


זה שלנו.  מותר לסלוח לו שהוא לא יודע באיזה הסכם קואליציוני מדובר.

סמדר אלחנני:

אני יכולה להביא את ההסכמים הקואליציוניים.

ניסן סלומינסקי:

מישהו יבדוק את זה, אבל לא עכשיו.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


הזוכים הם הגמלאים ורשות השידור לא צריכה להיפגע מזה שאנחנו מקיימים הסכם קואליציוני.

ראובן ריבלין:

חוץ מזה אנחנו כבר הצבענו ואישרנו.  אני רוצה להודיע לחבריי באופוזיציה שלמרות שמדובר ברשות השידור, העברנו את הפנייה מאחר שמדובר בגמלאים.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


אנחנו מצביעים על פנייה 511.

אודי אדירי:

העברת 49 מיליון שקלים מהרזרבה למטרופולין תל-אביב לפרויקט הקו האדום.

סמדר אלחנני:

ההסכם עם מטרופולין תל-אביב נחתם, בנושא הרכבת הקלה – בניגוד למה שאני אמרתי – אישרו את כל המבנה התקציבי נגד דעתי, אבל בינתיים לתקציב 2007 הקציבו 280 מיליון שקלים שזאת צריכה להיות אבן הדרך הראשונה במה שקשור במטרופולין תל-אביב. האם האוצר מקבל ביצוע, כמה כבר ביצעו מהכסף הזה ולמה צריך להוסיף 49 מיליון שקלים? הרי אתם יודעים מראש כל מה שצריך למטרופולין תל-אביב, התכנונים, השינויים והב"צמים – בלתי צפוי מראש - כי גם לבצ"מ נתנו כסף.

אודי אדירי:

כאשר אנחנו תקצבנו בתחילת שנת 2007 את התקציב למטרופולין תל-אביב, תקצבנו כ-252 מיליון שקלים שמטרתם הייתה לתקצב את עבודות הסקטור הציבורי בלי שום קשר לזכיין. כל התקציב שם מיועד להעתקת תשתיות, לפינויים, להפקעות, מה שמבצע הסקטור הציבורי ולפי ההערכות שיש עכשיו הביצוע התקציבי שם יהיה מעל ל-95 אחוזים. מרגע שנחתם הסכם הזיכיון ולא ידענו מראש האם הסכם הזיכיון ייחתם ב-2007 או לא, מרגע שהוא נחתם מתחיל לפעול מנגנון אבני הדרך. לאחר שנחתם הסכם הזיכיון עברו ארבעה חודשים והזכיין ביצע את אבן הדרך הראשונה שכוללת את התכנון המוקדם של מערכות הרכבת ובגין זה מגיעים לו 49 מיליון שקלים. הדבר הזה לא היה ידוע בתחילת שנת 2007 כי לא היה ידוע מתי ייחתם הסכם הזיכיון ולכן זה תוקצב עכשיו. כמובן שבבסיס תקציב 2008, מרגע שנחתם הסכם הזיכיון ואנחנו יודעים מה התשלומים הצפויים בשנת 2008, את תמצאי את הסכומים האלה כבר בבסיס התקציב.

סמדר אלחנני:

אמר חבר הכנסת אורון שממילא הסקטור הפרטי עושה פה רק 10 אחוזים וכל היתר עושה הסקטור הציבורי, ואם זה כך, למה לקרוא לזה הפרטה?

אודי אדירי:

זאת לא הפרטה. חבר הכנסת אורון אמר דברים נכונים.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


אנחנו מצביעים על פנייה מספר  511.

ה צ ב ע ה

פנייה 511 – אושרה

פנייה מספר 527 – משרד התחבורה

קריאה:

למה אתם מורידים מתמיכה באוטובוסים?

אודי אדירי:

אנחנו לא מורידים. תוכנית תמיכה ישירה בתעריפים שאנחנו מוסיפים 25 מיליון שקלים, היא תוכנית שמממנת למעשה את תשלומי הסובסידיה והתמיכות לאזרחים, גם התמיכות לחברות התחבורה וגם התמיכה בהנחות. הביצוע השנה הוא ביצוע שגבוה בכלמעלה מ-80 מיליון שקלים מהתחזיות והוא נובע גם מהעלייה בנסועה בתחבורה הציבורית וזה בא לידי ביטוי בהנחות לזכאים ובעוד דברים נוספים.

ראובן ריבלין:

האם זה כולל את רכישת המכוניות המשוריינות של אגד?

אודי אדירי:

לא. 

ראובן ריבלין:

אני רוצה שהחברים ידעו שבחברון כן הבטיחו לנו שהדבר יסודר כי היום יש אנשים שגרים בחברון שהיא עדיין, כמו שירושלים היא עדיין, כמו שלהב היא עדיין וכמו שתל-אביב היא עדיין. אתמול שבעה הסכימו להעלות את נושא טייבה על סדר היום  אבל רק שלושה הסכימו להעלות את נושא ירושלים כי אנחנו הצבענו גם בעד טייבה. שלושה הצביעו שנושא ירושלים צריך להעלות על סדר היום על מנת להורידו מסדר היום.


בזמנו עלו שני נושאים שחברי הוועדה דיברו עליהם כאשר האחד הוא עוטף עזה שמאז שחיילי צה"ל עזבו את הרצועה עצמה ויצאו לחוצות, האוטובוסים לא עובדים כראוי ויש שם חסר. הדבר הועלה על ידי חברת הכנסת אורית נוקד וחבר הכנסת שי חרמש. אנחנו רוצים לדעת מה קורה בחברון.

אודי אדירי:

אני אתייחס לשני הנושאים ואומר לגבי הפנייה. לגבי הנושא של עוטף עזה, נושא שהעלתה חברת הכנסת אורית נוקד, למיטב ידיעתי וביררתי את זה הנושא נפתר בדיונים שערך משרד התחבורה וקווי האוטובוסים באזור תוגברו. למיטב ידיעתי הסוגיה הזאת נפתרה.


לגבי הסוגיה השנייה שהיא סוגיית חברון, היא עלתה לדיון גם אצל רענן דינור במשרד ראש-הממשלה.

ראובן ריבלין:

אנחנו נבקש מהוועדה להשהות את האישור הזה עד שיודיעו לנו שחברון בסדר.

אודי אדירי:

אני אתייחס לגבי הבעיה עם האוטובוסים באיו"ש. הפעלת אוטובוס באיו"ש מורכבת משלושה מרכיבים שהם אוטובוס, שזה תקציב משרד התחבורה – ואני אומר שוב שאין חוסר בתקציב משרד התחבורה לרכישת אוטובוסים והפנייה הזאת לא פוגעת ברכישת אוטובוסים – הרכיב השני הוא רכיב המיגון שבתקצוב פיקוד העורף ובו כרגע מצוי החסר התקציבי ועל כן לא מבוצעת רכישת אוטובוסים, והסעיף השלישי הוא התחזוקה השוטפת של האוטובוס וזה דווקא מבוצע מהסעיף שלו אנחנו מוסיפים כסף.  מה שמשרד התחבורה משלם לאגד, דן או כל מפעיל אחר זה עבור שני דברים, עבור רכישת האוטובוס והדבר השני זאת איזושהי פרמיה נוספת על תפעול אוטובוס ממוגן שהוא יקר יותר מתפעול אוטובוס רגיל, וזה דווקא מהסעיף התקציבי שלו אנחנו מוסיפים כסף.


לגבי סוגיית חברון. קודם כל, אני אבדוק אם חל שינוי בשבועיים האחרונים. בפעם האחרונה שאני עודכנתי בדבר הזה נדרשו שני מיליון שקלים, 1.300 מיליון שקלים אושרו מתקציב משרד התחבורה ולגבי היתרה, 700 אלף שקלים, היו מגעים בין אגד לבין המועצה האזורית.

ניסן סלומינסקי:

אפשר לסכם שבמקום 25 יהיה 23?

אודי אדירי:

אני חוזר ואומר שהכסף שילך לאגד, ככל שיוחלט אם זה שני מיליון או מיליון ו-300, זה בדיוק מהסעיף שלו אנחנו מוסיפים את ה-25. התשלום לממוגנים הוא בתוך הסעיף הזה.

ניסן סלומינסקי:

אפשר לסכם את זה?

אודי אדירי:

אני יכול לומר לגבי ה-1.300 מיליון שמשרד התחבורה התחייב שהם יינתנו מתוך זה. לגבי השאלה אם יתרת ה-700 אלף נפתרה או עדיין הנושא בטיפול, אני יכול לתת תשובה לוועדה בפעם אחרת.

ניסן סלומינסקי:

הוא אומר שאם נאשר, זה יעבור.

אודי אדירי:

יועבר. 

ניסן סלומינסקי:

אתה יכול לומר למישהו שם שוועדת הכספים מבקשת שמתוך הסכום, במקום 1.300 מיליון שקלים ייקחו עוד 700 אלף ויפסיקו להתווכח ולדון ובינתיים אין אוטובוסים?

אודי אדירי:

בסדר. אני לא יכול להתחייב על זה בפני הוועדה אבל אני יכול להעלות את זה.

ראובן ריבלין:

קיבלנו מידע שהאוטובוס מגיע כל שלוש שעות.

יעקב ליצמן:

אין רכב ממוגן.

ראובן ריבלין:

קיבלנו את ההסבר ואנחנו מבקשים בהמשך למה שאמר חבר הכנסת ניסן סלומינסקי להפנות את תשומת לבך להערתו של חבר הכנסת ליצמן שאנחנו רשמנו בפנינו שעד האישור הבא אנחנו נקבל תשובה מלאה.

יעקב ליצמן:

הייתי רוצה לדעת כמה אוטובוסים ממוגנים נגד ירי כבר יש לנו?

ניסן סלומינסקי:

זה סוד צבאי.

יעקב ליצמן:

הבעיה היא שאין מספיק אוטובוסים.

אודי אדירי:

לא, הבעיה היא חד-משמעית שאין מספיק אוטובוסים ממוגנים. אין ויכוח שזאת הבעיה כי פתרון זמני הציעו.

יעקב ליצמן:

השאלה כמה אוטובוסים אתם מחייבים וכמה יש.

אודי אדירי:

הבעיה היא לא במחויבות ולא בחברות התחבורה אלא הבעיה היא בתקציב המיגון שניתן על ידי פיקוד העורף והוא פשוט נגמר.

ראובן ריבלין:

אל תשלח אותנו לפיקוד העורף. מי שאחראי בהתאם להסכם שלו עם המדינה על שירות אוניברסאלי זאת אגד. לשם כך היא מסובסדת. הקו לקריית ארבע הוא קו ברור והוא צריך להיות מופעל. האזרחים הישראלים שנמצאים שם צריכים לדעת את סדר חייהם ואי אפשר לשבש להם את סדר החיים בצורה קבועה ומתמדת. אתם תלכו לפיקוד העורף, תעשו מה שאתם רוצים, אבל אנחנו היום שמענו את הסבריך והוא באמת מהווה התקדמות.

ליאת ניקריטין:

במסגרת התוספת הגדולה שניתנה לפיקוד העורף, ניתן סכום למיגון האוטובוסים ביהודה ושומרון.

ניסן סלומינסקי:

זאת התחייבות.

ליאת ניקריטין:

זה חלק מהשימושים שפיקוד העורף אמר שהוא צריך להם את הכסף. אני לא זוכרת את המספרים המדויקים. בנוסף, באותו דיון שהתקיים אצל רענן די-נור, ראש פיקוד העורף דאז, הוא הציג איך עומדים לסגור את הפערים בתוכנית רב-שנתית.

ראובן ריבלין:

לא רב-שנתית. אני רוצה מחר בבוקר. רב-שנתית זה סיפורים נפלאים.

יעקב ליצמן:

שמענו אתמול משר התחבורה על תוכנית רב-שנתית.

ניסן סלומינסקי:

בואו נפריד. יש כאן שני נושאים נפרדים כאשר האחד הוא ה-2 מיליון לחברון שעל זה 1.300 מיליון נפתר מהכסף שאנחנו מאשרים ו-700 אלף, אודי יעביר את בקשתנו שיגמרו עם זה. הדבר השני הוא שלאיו"ש חסרים הרבה מאוד אוטובוסים והוא אומר שמשרד התחבורה מתקצב את סכום האוטובוסים  כהשלמה לפיקוד העורף. את אומרת שזה אושר בתוך ה-350 מיליון. בפעם הבאה תדווחי לנו איפה הביצוע.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


מי בעד פנייה 527?

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 527 – אושרה

סמדר אלחנני:

אתם דיברתם רק על המיגון ואני מדברת על הסובסידיה.

ראובן ריבלין:

אם היא תשכנע, נעשה רביזיה.

סמדר אלחנני:

זה סכום עצום. 1.6 מיליארד שקלים. יש הבדל בסבסוד בין החברות הגדולות לבין החברות שיצאו להפרטה. לחברות המופרטות אין סבסוד.

אודי אדירי:

יש סבסוד לחברות המופרטות.

סמדר אלחנני:

ניסחתם את זה בצורה שלא יכולתי להבין.

אודי אדירי:

מה השאלה?

סמדר אלחנני:

האם הסבסוד הוא ישיר לחברות המופרטות? איזה מנגנון עובד בחברות המופרטות לבין החברות הלא מופרטות?

אודי אדירי:

במהות אין הבדל בין החברות המופרטות לבין החברות הלא מופרטות. ההבדל בסך הכל הוא בהיקף הכספי ובגודל. כאשר אנחנו מוציאים מכרז להפעלת אשכול תחבורה ציבורית, יכול להיות שהמכרז הוא למשל הפעלת אשכול בית שמש, ואשכול בית שמש הוא אזור פריפריאלי עם אוכלוסייה דלילה ואנחנו רוצים שם תחבורה ציבורית טובה ומלאה. אנחנו מוציאים מכרז ואנחנו יודעים מראש שתוצאת המכרז מתנה מראש את מספר הקווים – ואגב, היא גבוהה ב-30 אחוזים ממספר הקווים שאגד הפעילה – וזה מגדיר מראש את המחיר שהוא נמוך ב-26 אחוזים מהמחיר שאגד הפעילה אבל מכרז כזה אני יודע שיש עליו סובסידיה. גובה הסובסידיה נקבע בהליך תחרותי אבל באשכול כזה יש סובסידיה שהיא הרבה יותר נמוכה מהסובסידיה שתהיה אם נפעיל את זה עם אגד. יכול להיות אשכול אחר שכאשר אני אוציא אותו לתחרות, הקווים בו הם קווים יותר רווחיים, למשל אשכול נתניה-תל-אביב, ואז אולי לא תהיה סובסידיה.

סמדר אלחנני:

ברגע שהוציאו להפרטה, אנחנו חוסכים סובסידיה.

אודי אדירי:

אמת.

סמדר אלחנני:

איפה אני רואה את זה כאן?

אודי אדירי:

את לא רואה את זה כאן מכיוון שהרפורמה שאנחנו מציעים אמורה להיות מיושמת החל משנה הבאה, ב-2009. התהליך הוא הדרגתי.


אם אני מבין את השאלה, את שואלת האם את אמורה לראות איזשהו חסכון בתקציב הסובסידיה בשנת 2008 או 2009 וכן הלאה. התהליך הוא הדרגתי והחסכון הוא הדרגתי. מתוקף הסכמי התחרות הקיימים עם אגד ו-דן שנחתמו בסוף שנות ה-90, הפיצוי שניתן לאגד ו-דן כיום, לפני שהעברנו את החוק החדש בחוק ההסדרים – אם וכאשר הוא יעבור – בגין הוצאת הקווים לתחרות הוא פיצוי גבוה יחסית. לכן בוודאי בשנים הראשונות לא תראי חסכון. צריך לזכור שכמו שאמר אתמול עמיר בדיון שאם אנחנו מוציאים אשכול לתחרות ובמקביל מעלים את רמת השירות ב-30 אחוזים ומורידים את התעריף ב-20 אחוזים, כמו שהבטיח נציג האוצר בדיון הקודם, את לא רואה חסכון. הכסף נשאר בתוך תקציב הסובסידיה ואין לנו כוונה להראות חסכון.

יעקב ליצמן:

האוצר הבטיח אתמול שהכסף הזה  יועבר למשרד התחבורה ועכשיו רואים שזה לא נכון.

אודי אדירי:

לא, הוא נשאר בתקציב הסובסידיה.

יעקב ליצמן:

לא זה מה שהוא אמר אתמול.

אודי אדירי:

זה מה שהוא אמר.

יעקב ליצמן:

אני מציע להוציא את הפרוטוקול. אני אומר אמת. אני שאלתי אותו מה עם הכסף הזה שבא מהחסכון של ההפרטה, והוא אמר שהם יעבירו אותו לתחבורה. אמרתי לו שהם לא יעבירו והוא אמר לי שאני טועה. אבל הנה ההוכחה שאני צדקתי, שהם לא מעבירים.

אודי אדירי:

בשנת 2008 תקציב התמיכות בתחבורה הוגדל בכ-300 מיליון שקלים לעומת שנת 2007 והסיבה להגדלה הזאת היא הרבה דברים אבל בין היתר עליית מחיר הסולר.

יעקב ליצמן:

אתמול הודיעו כאן שהכסף עובר לתחבורה. עוד כמה ימים יצא פרוטוקול ואני אשלח לכם אותו.

אודי אדירי:

אני אומר עוד פעם שזה לא יוצא החוצה. זאת המשמעות שהייתה.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


פנייה מספר 529.

נופיה בכר:

אין כאן שום דבר מהותי. אנחנו מעבירים את הסכום לפיקוח של שימור אנרגיה.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


מי בעד אישור פנייה 529?

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 529 – אושרה

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


פנייה מספר 535-536.

ניסן סלומינסקי:

בבקשה הזאת יש בעיה ואם אין מי שיסביר, נדון בה בישיבה אחרת.

יעקב ליצמן:

בידוק בלדרות אווירית. אני מציע לשקול עוד פעם.

ניסן סלומינסקי:

תראה מה כתוב כאן.

יעקב ליצמן:

ראיתי.

ניסן סלומינסקי:

תשלום לבתי המלון. תקצוב רכישת ציוד ביטחוני. איך מכניסים באותו סעיף שני דברים?

שלמה ענתבי:

מדובר במערכת סחר חוץ חדשה שאנחנו אמורים להפעיל. מערכת סחר חוץ משרתת את היבואנים, את היצואנים, את עמילי המכס, את מדינת ישראל. המערכת החדשה תעבוד בצורה אלקטרונית ללא מסמכים והיא תייעל את המערכת ותאפשר את גביית המכס בצורה הרבה יותר טובה עם ייעול וקיצור תהליכים. בשבוע שעבר אישרתם את הפיתוח של המערכת הזאת בסך 140 מיליון שקלים וכעת אנחנו מבקשים לאשר את התקציב השוטף. כלומר, כאשר יסתיים הפיתוח בשנת 2011, מתחילים לשלם 22 מיליון שקלים מדי שנה לחברת מל"מ שזכתה במכרז ואלה הם ה-220 מיליון שקלים.

10 מיליון שקלים הם לצורך בידוק ביטחוני בבלדרות. עד היום אין במדינת ישראל בידוק ביטחוני בבלדרות האווירית ומשנה הבאה בעזרת השם נתחיל את הבידוק הזה לפי דרישות כל גורמי הביטחון והחלטת הממשלה.

סמדר אלחנני:

החלק הזה לא צריך להיות חסוי?

שלמה ענתבי:
לא, זה לא חסוי.

סמדר אלחנני:

זה שאין בידוק ביטחוני בבלדרות אווירית?

שלמה ענתבי:

כולם יודעים את זה.

ניסן סלומינסקי:

תקרא את סעיף 3. 

זאב אלקין:

אני שואל על סעיף 2.

ניסן סלומינסקי:

קודם כל, איך אתם מערבבים שני נושאים שלא קשורים אחד לשני? אפילו בסעיף 3, שם אתם עושים את הפירוט, זה כך. באותו סעיף אתה כולל שני דברים.

שלמה ענתבי:

אתה צודק.

ניסן סלומינסקי:

כאן המלונות בצפון ובידוק ביטחוני. מה זה?

שלמה ענתבי:

אתה צודק. הנושא של בתי המלון וה-6 מיליון שקלים בתקנה 0520-0407, הוצאות קרן לפיצויים והשתתפות קרן הפיצויים, מדובר בספיחים של מלחמת לבנון השנייה כאשר ההוצאות כאן הם לשמאים.

יעקב ליצמן:

אתה מוריד את זה ממס רכוש?

שלמה ענתבי:

כן.

ראובן ריבלין:

אלה השמאים שהיו בצפון.

שלמה ענתבי:

השמאים שהיו בצפון וגם ההלנה של האזרחים בבתי מלון. יש לך כאן את הפירוט. 6 מיליון שקלים לקרן פיצויים עבור שמאים ובתי מלון.

זאב אלקין:

איפה זה בטבלה?

שלמה ענתבי:

בטבלה זאת תקנה מספר 0520-0407 ו-408. זאת העברה מהקרן לתפעול.

חיים אורון:

אתה בתוכנית והוא בתקנות. אתה ב-04 והוא קורא מספרים יותר מפורטים.

שלמה ענתבי:

נכון.

קריאה:

אנחנו מקבלים שישה מספרים ולו יש שמונה.

זאב אלקין:

זה בסדר, אבל איפה בתוך השישה שלי נמצאים ששת מיליוני השקלים האלה? אני לא מאמין שהסכום מסתתר באחזקת מבנים.

חיים אורון:

יש לך הוצאות שוטפות בסכום של  10 מיליון שקלים.

זאב אלקין:

זה חייב להתחיל מ-0520. 

שלמה ענתבי:

לא, ב-2004, פעילות במימון חיצוני.

זאב אלקין:

אבל שם יש הורדה ולא תוספת.

ראובן ריבלין:

בהסבר שאתם מסרתם בדף העיקרי, בדף הראשון, אתם מדברים עבור לינה של הפליטים של הצפון שעברו לדרום.

שלמה ענתבי:

אמרתי.

ראובן ריבלין:

אם כן, טועה חבר הכנסת אורון. זה לא לינת השמאים אלא ללינת הפליטים. אם אתם לא מבינים, אלה פליטים. בארץ שלנו היו פליטים.

קריאה:

עד סוף השנה שיקמו אותם.

ניסן סלומינסקי:

צריך פעם אחת להגיע אתם להסדר. כאן בסעיף 1.3 כותבים סכום של 17 מיליון ו-74 שקלים וכותבים לך בתי מלון, לינת תושבי הצפון ורכישת ציוד ביטחוני. יש לפעמים שממספרים את הסעיף אבל לא בסעיף אחד.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


אתה רוצה להפיל את זה.

ניסן סלומינסקי:

לא, אני לא רוצה להפיל את זה, אבל בוא נגיע אתם לאיזשהו הסדר. דבר כזה לא יכול להיות.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


נוציא מכתב מטעם הוועדה.

זאב אלקין:

שאלתי פעם אחת וענית לי בעניין אחר לגמרי. אני שאלתי לגבי 10 מיליון השקלים.

שלמה ענתבי:

אחזקת מבנים.

זאב אלקין:

זה הופיע באחזקת המבנים.

שלמה ענתבי:

מכיוון שלכל רשות המסים יש כמעט 100 מבנים ברחבי המדינה, בגלל הפריסה הרחבה, כדי לתת שירות טוב לאזרחים, נוצר מחסור בקטע של האחזקה ולכן זאת תוספת לאחזקת המבנים.

סמדר אלחנני:

שאלה לגבי ההוצאה המותנית בהכנסה. אני מבינה שזה מקרן מס רכוש. קרן מס רכוש, במאמר מוסגר, המדינה במשך כ-15 שנים לא מילאה את הימ"חים שלה וקרן מס רכוש הוא הימ"ח האוצרי, אבל לא מילאו אותו. זה אותו דבר כמו בימ"חים אחרים. הקימו את קרן מס רכוש מעודפי המסים שהיו בשנה שעברה. בדרך כלל כאשר אתה קורא הוצאה מותנית בהכנסה, זאת אומרת שזה מישהו שמשתתף בשכר לימוד ובפעילות ממשלתית ההכנסה הזאת נקראת הוצאה מותנית בהכנסה. אני מציעה שהעברה מקרן אוצרית לתקציב המדינה, זה נכון תקציבית כי זאת לא הוצאה תקציבית אלא זאת הוצאה מהקרן, צריכה להיות מוגדרת אחרת כי אתה חושב מי משלם עבור זה. את זה לקחתם מהקרן ובקרן לפי הבנתי, לפי מה שאתם אמרתם, יש מספיק כסף ולא צריך לדאוג, אבל זה סיווג אחר לגמרי מאשר הוצאה מותנית בהכנסה.

חיים אורון:

במס רכוש יש כסף?

סמדר אלחנני:

בקרן נאמנות, הם אמרו שכן. הם הקימו אותה אחרי המלחמה.

חיים אורון:

במס רכוש יש כסף?

יעקב ליצמן:

לא.

שלמה ענתבי:

לא. הייתה איזו בעיה רישומית במשך השנים אבל הוסיפו במהלך המלחמה.

חיים אורון:

אני יודע שבתקציב הצפון רוקנו את מס רכוש. אז מאיפה צברו כל כך הרבה כסף?

יעקב ליצמן:

גם עכשיו אין כסף.

שלמה ענתבי:

גם הכסף שאנחנו מבקשים הוא למלא קודם את הקרן. לפי החוק של הקרן, הוצאות התפעול הולכות מתקציב רשות המסים.

חיים אורון:

מאיפה נכנס עכשיו כסף למס רכוש?

יעקב ליצמן:

מהמסים.

שלמה ענתבי:

כרגע זה מתמלא.

קריאה:

מס רכישה ומכירה.

חיים אורון:

מה הסכום לשנה?

סמדר אלחנני:

בערך 300 מיליון שקלים לשנה.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


מי בעד אישור פנייה 535-536?

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 535-536 – אושרה

פנייה מספר 541 - גז טבעי.

אין נציג.

פנייה מספר 549 – משרד הפנים.

ארז לוטן:


מדובר בהעברה פנימית, שחרור לרזרבה שיש במשרד לשני נושאים, האחד לרכישת דרכונים, והשני לטיפול בפרוייקטים מיוחדים שזה אומר שוהים בלתי חוקיים והקמת צוות לטיפול בפליטים שעוברים מגבול מצרים, דהיינו, האפריקאים.

ניסן סלומינסקי:

אתם מתחילים לעבוד על הדרכונים החדשים עליהם דיבר השר?

ארז לוטן:


עדיין לא. עדיין הישנים.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


מי בעד אישור פנייה מספר 549?

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 549 – אושרה

פנייה מספר 550 – תחבורה, מע"צ.

אודי אדירי:

הפנייה התקציבית נועדה להעביר 130 מיליון שקלים במזומן מרזרבת משרד התחבורה למע"צ. זה לא מלווה בהרשאה להתחייב. קצב הביצוע של מע"צ בתוכנית העבודה הוא גבוה והמטרה לא לעצור את קצב העבודה אלא לאפשר להם התקדמות מהירה. לצורך כך מועברים 130 מיליון שקלים. בשבוע הקרוב תגיע פנייה נוספת שדיבר עליה סגן הממונה על התקציבים בדיון אתמול כדי להעביר סכום נוסף. יש שם ביצוע יפה, אחוזי ביצוע גבוהים ורוצים לתת להם לעבוד.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


מי בעד אישור פנייה 550?

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 550 – אושרה

ראובן ריבלין:

מה הסיפור עם הרכבת הקלה בירושלים? 

אודי אדירי:

שדרות הרצל הוא המקום הראשון בו התחיל לעבוד הזכיין התעוררו בעיות באיכות של העבודה ולכן פירקו שם מתקנים ובנו אותם מחדש. העבודות החדשות שמבוצעות כרגע בשדרות הרצל, למיטב ידיעתי האיכות שלהם גבוהה ולא יהיה צורך לפרק אותן.

ראובן ריבלין:

למה הם מקבלים 100 מיליון שקלים פיצוי?

אודי אדירי:

כרגע הם לא מקבלים 100 מיליון שקלים.

יעקב ליצמן:

הם יקבלו.

קריאה:

הוא גם עשה עבודה גרועה וגם הוא מקבל 100 מיליון שקלים?

ניסן סלומינסקי:

מי זה הזכיין?

אודי אדירי:

קבוצת סיטי פאסט.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


בואו נפסיק לדון בדברים שלא על סדר היום.

ראובן ריבלין:

נותנים למע"צ 130 מיליון שקלים וכאן יש רכבת קלה בירושלים שמבצעים אותה והורסים את חיי השגרה בעיר.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


יכולת לשאול את השאלות האלה אתמול, עת היה כאן הגורם המוסמך ביותר.

פנייה מספר 553-554.

דוד שטיינמץ:

מדובר כאן בשינויים פנימיים בתוך תקציב משרד התעשייה, בעיקר בנושא הכשרה מקצועית או הסטה של כספים למרכזי הכשרה ממשלתיים מקורסים רגילים. 

שי חרמש:

מה ההבדל? זה קשור לסגירת שלושה מרכזים?

דוד שטיינמץ:

לא. שם יש גירעון וכאן אנחנו מתגברים את מרכזי ההכשרה. בלי שום קשר, למרכזי ההכשרה הממשלתיים יש גירעון בתקציב. כאן בלי שום קשר לכך שעומדים לסגור בשנה הבאה שלושה מרכזים, יש להם גירעון בתקציב ותגברנו את הסעיף הזה ב-2.5 מיליון שקלים.

יעקב ליצמן:

האם אני יכול לקבל רשימה על 15 מיליון שקלים מבנים שישמשו?

דוד שטיינמץ:

הכל זה למגזר החרדי.

יעקב ליצמן:

בסדר. אני רוצה רשימה. האם אני יכול לקבל רשימה מי קיבל? 15 מיליון שקלים מעונות יום.

יובל יעקבי:

יש מחסור בהיצע של מעונות יום במגזר החרדי, מעונות יום לנשים עובדות, ילדים בגילאי אפס עד שלוש. בגלל מחסור בהיצע, מחסור במבנים, משרד התעשייה יוצא בתוכנית של מבנים יבילים שישמשו למעונות יום אלה.

יעקב ליצמן:

עכשיו אני רוצה רשימה. אני אצביע בעד, אבל אני מבקש לקבל רשימה של מעונות היום.

ניסן סלומינסקי:

השאלה כאן היא בשתי רמות. קודם כל, האם עשו בדיקה שבמגזרים אחרים אין חוסר במעונות לגילאים האלה או שמראש החליטו לתת למגזר שיש בו חוסר אבל יכול להיות שיש גם מגזרים נוספים שיש בהם חוסר?


בתוך המגזר הזה, האם עשו בדיקה על כל הגוונים של המגזר?

יעקב ליצמן:

אל תקלקל. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


נרשם בפרוטוקול שאנחנו מבקשים את רשימת המעונות.

ניסן סלומינסקי:

אני מבקש לקבל תשובות על השאלות שלי. האם בדקו את המגזרים הנוספים? אני אתן לך דוגמה לשאלה. נניח במודיעין, אני עכשיו נמצא בדו-שיח עם ראש העיר, ושם יש חוסר אדיר במגזר שלנו שבאמת נכנס לשם בגדול ואין לו מעונות יום. מצד שני באה אליו קבוצה אחרת שאומרת שיש לה ארבעה או חמישה מעונות יום שהיא לא יודעת מה לעשות אתם ומבקשת אישור. זה אומר שהילדים שלנו יצטרכו ללכת למעונות שם.

קריאה:

של החרדים.

ניסן סלומינסקי:

כן, כי להם יש ואין לנו מה לעשות עם המעונות, אבל אצלנו יש צורך ואין לנו פתרון.

ראובן ריבלין:

אנחנו לא בשיטה של גם לי וגם לך לא יהיה. קודם כל, כאשר נותנים, זה מצוין אלא שאני רוצה לדעת אם יש מעון אחד שמדברים שם אידיש.

יובל יעקבי:

בשנת 2005 הממשלה החליטה על תוספת של 150 מיליון שקלים שחלק גדול ממנו הוא לצורך המטרה שנקראת הגדלת ההיצע של מעונות יום. המשרד עובד בכיוון הזה בהרבה כיוונים שחלק מהם הוא שיתוף פעולה עם רשויות מקומיות, חלק מזה הוא שיתוף פעולה עם המגזר השלישי ועם כל המגזרים. נשאר שם כסף פנוי בתקציב שמשרד התעשייה בתוכנית מיוחדת ביקש מאתנו להקצות 15 מיליון שקלים למבנים יבילים ואנחנו אישרנו זאת. קודם כל הם ביקשו את התקציב של 15 מיליון שקלים למבנים יבילים ואחרי כן הם יראו איפה חסר.

ניסן סלומינסקי:

מה?

יובל יעקבי:

כן.

ניסן סלומינסקי:

אתה כבר הגדרת מגזר חרדי. אולי חסר במגזר הדתי לאומי? איך אתה מראש נותן ואתה אומר שאפילו עוד לא בדקת?

יובל יעקבי:

אני לא אומר שעוד לא בדקתי אלא אני אומר שעוד אין רשימה. עוד אין רשימה ספציפית של ישובים שם יהיו מעונות היום.

ניסן סלומינסקי:

אז איך בדקת? תסביר לי מה זה נקרא לבדוק?

יעקב ליצמן:

אני אתמוך בזה.

שי חרמש:

אני מציע להקים תת-ועדה של חיים אורון ושלי, כי אנחנו לא בעלי עניין.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


אני רוצה לקבל תשובה לשאלתו של חבר הכנסת חרמש. אתם הולכים לסגור בחוק ההסדרים שלושה מרכזי הכשרה. אני כבר לא שואל למה אתם עומדים לסגור אותם כי הדיון הוא לא אתכם, אבל למה אתם מתקצבים אותם עכשיו אם אתם עומדים לסגור אותם?

דוד שטיינמץ:

זה נושא אחר. יש מעונות יום ומרכזי הכשרה.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


מעונות יום גמרנו. נקבל רשימה. אני שואל עכשיו לגבי מרכזי ההכשרה. אני לא שואל למה סוגרים אלא אני שואל למה מתקצבים.

דוד שטיינמץ:

התקצוב של מרכזי ההכשרה הוא בעבור קורסים שמתקיימים עד לסוף שנה זאת בכל מרכזי ההכשרה. התקציב של מרכזי ההכשרה בבסיס הוא תקציב גירעוני ואנחנו מוסיפים כל שנה והתוספת הזאת היא לפעילות השוטפת במהלך שנת 2007. אם סוגרים במהלך 2008, אתה רוצה שנתחיל לקצץ משנת 2007? זה התקציב שחסר למרכזי ההכשרה עד לסיום השנה הזאת.

ראובן ריבלין:

זאת תשובה שלמה ומלאה.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


יש עוד שאלות לגבי מעונות יום?

זאב אלקין:

אני רוצה לקבל מהם תשובות יותר ברורות.

יעקב ליצמן:

אני רוצה לקבל את הרשימות.

דוד שטיינמץ:

מעונות יום, זה אחד התקציבים שאני מכיר את זה, ואני תקציבן הרבה זמן, שהוא תקציב שבבסיס כל פעם שחסר כסף, משרד האוצר מכסה. בשנה שעברה הוא הוסיף לנו 45 מיליון שקלים.

זאב אלקין:

למעונות מגיל אפס עד שלוש?

דוד שטיינמץ:

למעונות מגיל אפס עד שלוש. כל אימא שרוצה להכניס את הילד שלה למעון ויש מקום במעון, אנחנו מחויבים לתקצב את הסבסוד שהוא מקבל.

ניסן סלומינסקי:

אני אומר לך שלנו במודיעין אין מעונות ואומרים לנו שלהם יש ולכן תשלחו את הילדים לשם.

דוד שטיינמץ:

יש איזו פרוגרמה מסוימת שאומרת איפה לבנות ואיפה לא לבנות. אנחנו זיהינו במגזר מסוים שיש שם בעיות הרבה יותר אקוטיות.

ניסן סלומינסקי:

הוא אומר שאין לו רשימה. 

שי חרמש:

אין לי צל של מושג מי מקבל.

דוד שטיינמץ:

קודם כל, זה לטובת האימהות. ה-15 מיליון שקלים האלה שכרגע השגנו, אי אפשר היה לצבוע את הכל. זה שחסר עוד כסף לדברים האלה, זה ידוע.

ניסן סלומינסקי:

למה אתה נותן למגזר אחד ולא לשני?

דוד שטיינמץ:

אני לא אומר שאנחנו נותנים למגזר אחד. במגזר החרדי יש בעיות הרבה יותר אקוטיות.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


מי בעד אישור פנייה מספר 553-554?

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 553-554 – אושרה

ניסן סלומינסקי:

אני מבקש רביזיה. אתה תעשה עכשיו או תמתין יום?

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


לשם מה לך?

ניסן סלומינסקי:

אני רוצה שלפחות ירגיש שיש לחץ ושגם אחרים רוצים. לא יכול להיות שבגלל שיש שר כזה, זה נגמר כך.

זאב אלקין:

אני מבקש רביזיה.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


יש רביזיה, אבל אני לא מצביע עליה עכשיו.

פנייה מספר  555 – משרד התעשייה.

דוד שטיינמץ:

גם כאן מדובר בשינויים פנימיים. עודפים שיש לנו סעיפים מסוימים אנחנו ממירים אותם לסעיף הראשי של מענקי הפיתוח.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


מי בעד אישור פנייה מספ5 555?

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 555 – אושרה

פנייה מספר 558-559.

רותם פלג:


מדובר בחלק מהסיוע הממשלתי לקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר משנת 2003 בסך 80 מיליון שקלים. 

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


מה זה הסכמים קואליציוניים? עם מי?

רותם פלג:

בעצם המקורות גם מתקציבי שכר עודפים ומתקציבי גמלאות של פנסיה תקציבית.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


שאלתי עם מי ההסכמים הקואליציוניים בסך 300 מיליון שקלים.

רותם פלג:

תקצוב של שכר מינימום שבעצם במקדם המשרדים כבר יודעים לספוג את השכר בגלל שהייתה לנו טעות במקדם.

ניסן סלומינסקי:

אני אסביר למה הכוונה. בשנה שעברה הם היו בטוחים שכמו כל שנה הם יעשו הסכמים קואליציוניים. אם אתם זוכרים, בגלל יורם מרציאנו לא נעשו הסכמים קואליציוניים אבל משריינים כמיליארד או סכום מסוים אחר להסכמים קואליציוניים. כך אני מניח. בגלל יורם מרציאנו לא עשו זאת ועכשיו הם מתחילים לשחרר את הכספים.

שי חרמש:

במקום לציין ניקיון כפיים, אתה תוקף את זה.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


אני רוצה להבין מי לא קיבל 300 מיליון שקלים ושותק.

רותם פלג:

אלה תקציבי שכר. אנחנו מעבירים שכר.

סמדר אלחנני:
בעניין הזה של הסדר קרנות הפנסיה אני רוצה להעיר. הייתה הרשאה להתחייב בשנת 2003 – אני לא זוכרת בדיוק מתי זה היה – בכמה מיליארדים להסדר קרנות הפנסיה כאשר בתוכה הייתה התחייבות של הממשלה לסבסד את קרנות הפנסיה בהסדר הזה להרבה שנים. אני לא מבינה איך יכול להיות גידול של 25 אחוזים בהתחייבות השנתית. גם כך זה 2 מיליארד שקופץ ל-2.5 מיליארד. זה הרבה מאוד כסף וזאת תוספת של 25 אחוזים. לא יכול להיות כי הרי בפועל ידוע.

שי חרמש:

תוחלת החיים גדלה.

סמדר אלחנני:

הוועדה תמיד מבקשת לדעת מה קרה כאן. אני אומרת שמן הראוי היה שאפשר יהיה, ואני ניסיתי וזה בלתי אפשרי. אני זוכרת את זה, אבל חוץ מזה אין דרך. חבר כנסת חדש שנבחר לאחר ההסכם הזה, לאחר שנחתמה ההרשאה להתחייב, מה הוא יודע? הוא לא יודע כלום והוא לא יכול ללחוץ על שום נתון, על כפתור שאומר שבתוכנית 1201, זאת הייתה ההרשאה להתחייב, זאת ההוצאה השנתית, כמה כבר ביצענו, כי הרי הרשאה להתחייב היא קשיחה, היא יותר מהוצאה תקציבית רגילה. לשנים הבאות אי אפשר לגעת בזה כך שבקלות כזאת להוסיף חצי מיליארד שקלים, זה לא פשוט אלא צריך לראות מאיפה זה בא.


לכן אני מציעה לחברי הוועדה שבדברים הגדולים האלה תהיה אפשרות לקבל בדף לוואי את ההיסטוריה של ההרשאה להתחייב וכמה זה מחייב את העתיד.

חיים אורון:

למה מדובר ב-500 מיליון?

רותם פלג:

בגלל שמדובר בכמה מיליארדים בכל הנושא של הגמלאות, גם אם יש סטייה מסוימת בין התחזית לביצוע בפועל, זה משפיע בסכומים מאוד גבוהים.  בפנסיה התקציבית היה לנו אומדן שונה, זאת אומרת, בפועל הביצוע הוא כלפי מטה ובפנסיה הצוברת הוא כלפי מעלה ואנחנו מעבירים בין שניהם.

ראובן ריבלין:

כאשר אנחנו מאשרים את ההעברה, האם אחר כך יכולים להעביר מהעברה אליה העברנו למקום אחר?

רותם פלג:

זה נשאר שם. אתם תראו אם ניקח את הכסף למקום אחר. אנחנו מייעדים אותו להסדר הזה.

ראובן ריבלין:

זה סגור שם.

רותם פלג:

זה סגור שם.

סמדר אלחנני:

מהגמלאות של עובדי המדינה הם הורידו 200, מהרזרבה הורידו 300 והם מוסיפים את זה כהחזר קרנות הפנסיה.

זאב אלקין:

ה-300 האלה באים לפי הסכם קואליציוני.

סמדר אלחנני:

אני לא מדברת על הסכמים קואליציוניים.

זאב אלקין:

זאת כמעט הקופה הפנויה היחידה של משרד האוצר, ואם אתה היום מאפס אותה, עד סוף השנה רק תבואו עם בקשות. פעם זה היה כמעט מיליארד כשזה הגיע אלינו.

סמדר אלחנני:

כבר מזמן אין רזרבה.

זאב אלקין:

זאת לא רזרבה. אני מדבר על הקופסא של הסכמים קואליציוניים שהייתה כמעט בגודל של מיליארד פעם ראשונה כשהם הגיעו לכאן, אבל הוציאו משם חטיבה אחת. עכשיו זה מטפס ל-86 וזה כמעט כלום. זה אומר שזאת יכולת הלחץ שלנו כוועדה על משרד האוצר.

סמדר אלחנני:

איך יכולה להיות סטייה באומדן בגובה של 25 אחוזים? בתנאי יציבות במשק, איך יכולה להיות סטייה כזאת?

זאב אלקין:

כבר שאלתי בפעם הקודמת כשהביאו את הסעיף הזה של הסכמים קואליציוניים. ביקשתי הסברים ממשרד האוצר בכמה הוא מתוקצב, איך הם מתכוונים לעשות את זה ומה קורה אבל לא קיבלנו תשובה ועכשיו אתה רואה שהסעיף הזה יורד ל-86 שזה כמעט כלום. אני חושב שלפני שמאשרים דבר כזה, צריכים לשמוע יותר.

רותם פלג:

יש מספר תקנות שמיועדות להסכמים קואליציוניים ישנים. לפי ההסכם שנחתם, זאת אומרת, ההסכם שקוף והוא מפורסם גם באתר של הכנסת. כמו שאמרנו קודם יש רק שכר וכיוון שזה רק במקדם, לצורך העניין עם אותו מקדם גבוה, שמכסה את כל הנושא של השכר, אז אין צורך להפשיר משם למשרדים.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


ההסבר של ניסן סלומינסקי היה הרבה יותר ממצה. בשנת 2007, אף אחד לא ביקש תוספת כספים, הצטבר שם 300 מיליון שקלים ועכשיו יש חלוקה.

זאב אלקין:

אם ההסבר של ניסן סלומינסקי הוא נכון וזה תוקצב, אנחנו כוועדה הצבענו כאן על איקס צרכים שונים במהלך השנה וזה בדיוק הזמן לבוא בדברים עם משרד האוצר לגבי הקופסה הזאת. אם אתה מאפס אותה היום, אז אין לך על מה לבוא בדברים עם האוצר.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


מה זה אתה מאפס אותה?

זאב אלקין:

מ-386 מוריד ל-86.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


אבל היו לך הסכמים קואליציוניים בשנת 2008 כך שתהיה לך קופסה נוספת.

זאב אלקין:

לא, זה כבר לא פה. זה משהו אחר לגמרי. זה מוריד את היכולת שלך כוועדה לבוא אל משרד האוצר עד סוף 2007.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


מה אתה מציע? לא לאשר את הסעיף הזה? לא ברור לי מה אתה מציע.


מי בעד אישור פנייה מספר 558-559? מי נגד? מי נמנע? 1.

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 559-558 – אושרה

פנייה מספר 560 – משרד התעשייה.

דוד שטיינמץ:

אלה שינויים פנימיים. בסעיף של הארנונה יש לנו גירעון והעברנו את זה מסעיף אחר.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


מי בעד אישור פנייה 560?

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 560 – אושרה

פנייה מספר 561-562 – מפעלי מים.

יובל יעקבי:

פה יש שני דברים כאשר אחד הוא תקצוב של מזומן והרשאה להתחייב לקיום מחקרים בתחום המים, והדבר השני הוא תקצוב של כוח אדם ושכר בהתאם להסכמים עם רשות המים.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


מי בעד אישור פנייה 562-561?

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 561-562 – אושרה

פנייה מספר 563 – שיכון, מינהל מקרקעי ישראל.

אריאל אבלין:

הפנייה נועדה לבצע שינויים פנימיים בתקציב מינהל מקרקעי ישראל בתוכניות המינהל, ניהול המקרקעין, הנחות בקרקע, תכנון ופיתוח.

שי חרמש:

אני אעשה כאן תרגיל מלוכלך ואני מראש אומר את זה. מינהל מקרקעי ישראל משווק מגרשים לתושבי קו העימות בצפון. הייתה החלטה מספר 888 שנועדה לאפשר פיתוח תשתיות בישובים בקו העימות בצפון. תוקף ההחלטה הזאת פג ב-31 בדצמבר 2006 בגלל המלחמה כאשר אי אפשר לשווק. פנו למועצת המינהל ואמרו להם שרוצים הארכת התוקף והיועץ המשפטי לממשלת ישראל, מני מזוז, אישר הארכת התוקף בחצי שנה. מתוקף בירוקרטיה וברדק אצלכם העניין הזה אושר שבועיים לפני תום החגיגה ונשארו 14 ימים. אני פורס את המצב כרגע ואני אלך למלחמה גם נגד השר ואתה יכול להודיע לו שאני העליתי את העניין. מתוקף הליכים בירוקרטיים האישור של החצי שנה התעכב וכתוצאה מכך נוצרו בסך הכל 14 ימים. שר השיכון ענה לקו העימות לפני שבוע, כששאלו אותו למה הוא לא נותן את ה-5.5 חודשים הנוספים, תשובה מאוד נבונה: היה לכם שבועיים לשווק ולמה לא שיווקתם.


אני מציע לעצור כאן כל העברה למינהל מקרקעי ישראל עד ש-888 בהתאם להצעת היועץ המשפטי לממשלה יתמלא ב-5.5 חודשים נוספים. אין שום סיבה לתת לכם ולו אגורה אחת.

ניסן סלומינסקי:

כשאתה צודק, אנחנו מצטרפים.

אריאל אבלין:

הבנייה הזאת נועדה בין היתר לביצוע סביבת כבישי גישה במסגרת התיישבות בגוש לכיש.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


פנייה מספר 564.

אריאל אבלין:

הפנייה נועדה לתקצב מימוש אופציה לרכישת מבני קריית הממשלה בבאר-שבע ומכירתה ליזם, לצד שלישי.

ניסן סלומינסקי:
למה? את הרוכש ומוכר?

אריאל אבלין:

החסכון למדינה כתוצאה מהמלך הזה הוא חסכון של 30 מיליון שקלים.

ניסן סלומינסקי:

אתה רוכש ממישהו ומוכר את זה למישהו אחר?

אריאל אבלין:

למדינה יש הסכם מול היזם שבנה את קריית הממשלה בבאר-שבע שכעבור שש שנים יש אופציה למדינה לרכוש את המבנה מהיזם במחיר מסוים, מחיר של 200 מיליון שקלים. המדינה החליטה לממש את האופציה ולמכור את המבנה מיד לצד שלישי כאשר החסכון מהמהלך הזה הוא סכום של 30 מיליון שקלים. אחר כך ישלמו שכר דירה ליזם.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


מי בעד אישור פנייה 564?

ה  צ ב ע ה

פנייה מספר 564 – אושרה.

פנייה מספר 567-568 – שיכון.

ליאת ניקריטין:

הפנייה הזאת נועדה להעביר 2 מיליון שקלים לתקציב שיקום שכונות במשרד השיכון.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


מי בעד אישור פנייה מספר 567-568?

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 567-568 – אושרה

פנייה מספר 569-570 – משרד ראש-הממשלה.

ליאת מבורך:

העברה ממשרד ראש-הממשלה למשרד השיכון. מעבירים 7.25 מיליון שקלים כאשר 6 מיליון הולכים לקריית שמונה לאצטדיון הכדורגל והשאר למבני תרבות.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


מי בעד אישור פנייה 569-570?

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 569-570 – אושרה

פנייה מספר 573 – נשיא המדינה ולשכתו.

לשכת נשיא המדינה לשעבר, אפרים קציר.

מי בעד אישור פנייה מספר 573?

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 573 – אושרה.

פנייה מספר 574 – משפטים.

ניסן סלומינסקי:

הורידו את זה.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:

פנייה מספר 575-576 – משרד האוצר.

מי בעד אישור פנייה מספר 575-576?

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 575-576 – אושרה.

פנייה מספר 577-578 – משרד החוץ, שיפוץ נציגויות בחוץ לארץ.

מי בעד אישור פנייה מספר 577-578?

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 577-578 – אושרה.

פנייה מספר 579 – משרד החינוך.

זאב אלקין:

אני חושב שאני אתמוך בבקשה אבל אני רוצה שהם יסבירו מה זה כי לי יש השערה. מראש אני שואל אותך לפרוטוקול מתי פעם ראשונה הפנייה הזאת הונחה על שולחן ועדת הכספים ומתי זה עולה להצבעה.

ריקי ארמן:

מדובר בשינויים פנימיים בתקציב משרד החינוך שעיקרם התאמת התקציב לשם ביצוע מספר השתתפויות כאשר העיקרית בהן היא השתתפות של כ-3 מיליון שקלים במשרד הקליטה עבור פרוייקט לאומי של האתיופים. 

זאב אלקין:

מתי פעם ראשונה זה הונח על שולחן הוועדה להצבעה?

ריקי ארמן:

הפנייה הזאת?

זאב אלקין:

כן.

ריקי ארמן:

עכשיו.

זאב אלקין:

זה נרשם בפרוטוקול, כי השרה מודיעה בכל מקום ותחת כל עץ רענן שוועדת הכספים מעכבת את הפנייה.

ריקי ארמן:

יכול להיות שהיא התכוונה לפנייה אחרת.

זאב אלקין:

לא, היא התכוונה לפנייה הזאת. היא הודיעה לפקידי המשרד שבגלל ועדת הכספים זה לא מגיע אליהם. נרשם בפרוטוקול שזאת פעם ראשונה שהפנייה מגיעה אלינו.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


ב-28 באוגוסט שרת החינוך בוועדת החינוך הודיעה לכולם שאני מעכב לה 400 מיליון שקלים והיא לא יכולה לפתוח את שנת הלימודים. עד עכשיו לא הגיעה הפנייה הזאת.


מי בעד אישור פנייה מספר 579?

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 579 – אושרה.

פנייה מספר 584 – המשרד לביטחון פנים.


מי בעד אישור פנייה מספר 584?

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 584 – אושרה

אני רוצה לומר לשניכם שאתם ביקשתם ממני לא להצביע על עובדים זרים, ואם כן, לשם מה הבאתם אותו?

ניסן סלומינסקי:

אני לא יודע, אני לא הבאתי אותו. הוא בא.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


אי אפשר גם לבקש לא לעשות רביזיה היום וגם להביא אותו.

ניסן סלומינסקי:

אני לא הבאתי אותו.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


אין לי בעיה. אם הוא יענה להם תשובה טובה, הם יורידו עכשיו רביזיה.

ראובן ריבלין:

אם הוא בא, זה טוב.

גבי רובז:

האוצר תקצב אותנו בשנת 2007 ב-15 מיליוני שקלים לצורך בניית מעונות יום.

יעקב ליצמן:

האם הכסף הזה לתקציב המשרד או כסף נוסף? מאיפה הכסף התוספתי הזה? האם זה כסף קואליציוני או כסף רגיל?

גבי רובז:

כסף רגיל.

יעקב ליצמן:

האוצר היה טוב לב? מתי משרד התעשייה ביקש את הכסף הזה?

גבי רובז:

במסגרת הדיונים על התקציב האחרון.

יעקב ליצמן:

על 2007.

גבי רובז:

כן. על תקציב 2008 וקיבלנו על 2007.

ניסן סלומינסקי:

לצורך מה?

גבי רובז:

בניית מעונות יום במקומות שיש בהם מחסור. הקריטריונים הם קריטריונים שווים לכולם, לכל אוכלוסיית ישראל. מי שיעמוד בקריטריונים, ימצה את הכסף.

זאב אלקין:

מה הקריטריונים?

גבי רובז:

חתך סוציו-אקונומי, מספר ילדים.

זאב אלקין:

אתה יכול להעביר אותם בכתב?

גבי רובז:

כן. כמובן. מיד כאשר השר יאשר אותם.

ניסן סלומינסקי:

השר עוד לא אישר אותם?

גבי רובז:

אנחנו עוד לא יודעים מי יקבל.

קריאה:

ביום שני הוא יביא את הקריטריונים.

היו"ר סטס מיסז'ניקוב:


הישיבה נעולה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:35