PAGE  
20
ועדת הכספים

31.10.07


הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום רביעי, י"ט במרחשון התשס"ח – 31 באוקטובר 2007 – בשעה 09:00

סדר היום:
1. סקירת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה על ביצוע תקציב משרדו לשנת 2007 והמדיניות לשנת 2008


2. שינויים בתקציב לשנת 2007

נכחו:
חברי הוועדה:

אמנון כהן – מ"מ היו"ר

חיים אורון

יצחק בן-ישראל

אבישי ברוורמן

אבשלום וילן

יצחק וקנין

שלי יחימוביץ'

שי חרמש

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

מוזמנים:
דודו שטיינמץ, מנהל תחום תקציבים, משרד התמ"ת

גבריאל מימון, מנכ"ל משרד התמ"ת

אבי פלדמן, לשכה משפטית, משרד התמ"ת

תמים עבדאלחלים, משרד האוצר

רובי גינל, התאחדות התעשיינים

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

עמי דואק, סמנכ"ל כספים, חברות הי טק ותקשורת

תמי גרוס, עמותת סנגור קהילתי

יובל יעקובי

אנואר חילף

ליאת טיקריטין

ייעוץ כלכלי:
סמדר אלחנני 
מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רשמת פרלמנטרית:
הדס צנוירט

1. סקירת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה על ביצוע תקציב משרדו לשנת 2007 והמדיניות לשנת 2008
היו"ר אמנון כהן:

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.


ביקשני יושב ראש הוועדה הקבוע, מכובדי סטס מיסז'ניקוב, שאחליף אותו – הוא מתעכב. אנו מקדמים בברכה את מנכ"ל המשרד ומברכים את השר, יושב ראש התנועה, על ההצלחה בבחירות אתמול בביתר. אני מברך אותו גם כיושב ראש ועדה, גם כיושב ראש סיעה שלנו. לכן כנראה יש העיכוב של השר. 


הייתי אתמול בגני התערוכה, היו שם כשבעים מדינות שבאו לעשות עסקים עם מדינת ישראל בנושא המים, ונחשפתי מקרוב וראיתי את הפעילות הענפה של סחר החוץ שלכם. אני מברך את הפעילות החשובה הזו. אני חושב שאתם צריכים להגדיל את הנספחים הכלכליים במדינות, שיביאו לכאן גם משקיעים, גם בנושא הייצוא של מדינת ישראל. יש לנו מה למכור בהון האנושי ובפטנטים שיש לנו. אדוני המנכ"ל, בבקשה, נא הצג את הנתונים. 

גבריאל מימון:

תודה רבה על רשות הדיבור. נתבקשנו להציג נתונים על פעילות המשרד בשנת 2007, מצד אחד על ביצוע במספר יחידות של המשרד ולהציג את יעדי העל של המשרד ואת יעדי המשנה של כל יעד על. נתנו לכל אחד מהחברים חוברת של המצגת, ובה פירטנו את המידע כדי שתהיה אפשרות נוחה יותר לעקוב אחר המצגת.


יעדי משרד התמ"ת הם שלושה או ארבעה. הסדר שלהם חשוב, אנו לאט לאט משנים את הסדר. הייתי מתחיל אותו מנקודת מבטו של השר בצמצום העוני והפערים החברתיים בחברה הישראלית, לאחר מכן האצת הצמיחה לדירוג ישראל ולמשקים המובילים בעולם במונחי תוצר וחיזוק הנגב והגליל כיעד לאומי של מדינת ישראל.


אתן סקירה קטנה על מבנה המשרד ועל כלי הביצוע של המשרד. המשרד עוסק בשני תחומים ראשיים, צד הפיתוח וההשקעות, צד התעשיינים, המעסיקים והצד של המועסקים. בצד התומכים במגזר העסקי יש לנו המדען הראשי, את מרכז ההשקעות, את המינהל לסחר חוץ, מינהל לסחר פנים על המבנה שלו עם החונכויות העסקיות, את מינהל אזורי הפיתוח כגורמים פנימיים במשרד. הכלים לעידוד תעסוקה במשרד כוללים את האגף להכשרה מקצועית, מעונות היום, אכיפת חוקי עבודה, תוכנית אורות בתעסוקה והיחידה לעובדים זרים, וגורמי ביצוע מתמחים כוללים מספר גורמים חוץ ממשלתיים, אך חלקם סטטוטוריים – מכון הייצוא, הרשות לעסקים קטנים, שירות התעסוקה, מכון התקנים, הרשות להסמכת מעבדות ובקרוב גם הרשות לסחר הוגן. 


אתייחס לכלים שאמורים לתמוך בצמיחה ובשיפור הדירוג של מדינת ישראל בקרב המשקים המפותחים בעולם, ואתחיל בהשקעות במחקר ופיתוח. ההשקעות במו"פ זה אחד מכלי הצמיחה היותר משמעותיים בדרך לעידוד הצמיחה במדינת ישראל. אלא מה, שלצערי הרב האופוריה שבה אנו נמצאים כתוצאה מהנתונים היפים של הצמיחה של המשק הישראלי בשלוש השנים האחרונות נותנת רוח גבית למקבלי ההחלטות באוצר שאולי צריך לשנות קצת את הקצאת המשאבים ולצמצם את הכספים שמושקעים במענקי מו"פ.

ניסן סלומינסקי:

 לכם אין מה לומר על זה? אתם מבינים שזה הגורם, אז איך זה יכול להיות?

גבריאל מימון:

בתקציב 2008 מתוכננת תוספת של 161 מיליון ₪ בתקציב המדען הראשי. אך מצד שני הפלאטים, ההתחייבויות משנים קודמות, יוצרות קיזוז בתקציב כך שהתוצאה נטו תהיה תוספת של כ-40 מיליון ₪ לתקציב המדען הראשי – סכום שהוא לדעתנו דל ונמוך משמעותית ממה שהשקענו בשנים קודמות, ודי אם נבין שהשקעות במו"פ הן לא מסוג ההשקעות שנותנות פירותיהן באותה שנה או בשנה הסמוכה לה, אלא בדרך כלל יש תהליכים שמצמיחים את הפירות בטווח ארוך יותר, תלוי בתחום המו"פ, אם זה תחום התוכנה או התקשורת אפשר לראות את הפירות בטווח זמן מצומצם יותר, אבל אם זה ביו טכנולוגיה, צריך להמתין לפעמים עשר שנים ויותר כדי לראות את פירות ההשקעה.

אבשלום וילן:

תקציב המדען ממומש במלואו?

גבריאל מימון:

תקציב המדען ממומש במלואו. אנו טוענים שאנו יכולים לממש קצת יותר. מבחינת תשואה על ההשקעה, אני לא יודע אם יש מדידה אובייקטיבית, אך כולנו מסכימים לדעתי ששיעור התשואה המאוד משמעותי של השקעה במו"פ הוא ראוי ומצדיק הסטת תקציבים להשקעה הזו. רק לסבר את האוזן, בשנת 2000 תקציב המו"פ היה סדר גודל של מיליארד ו-800 אלף ₪, בשנת 2007 הוא עמד על- -

ראובן ריבלין:

 אתם נותנים סדר עדיפויות בביצוע בלי להתייחס לתקציב שמיועד להם? אני רואה שיש לכם כ-25% כלים לעידוד הצמיחה, אבל זה לא בא לידי ביטוי באותה רמה בתקציב. 

גבריאל מימון:

אם השאלה היא מספר הכלים לעומת נפח התקציבים, אז כמובן שתקציב המדען הראשי מבחינת המשרד יש לו נפח של יותר מ-25% מתקציב המשרד, אבל בראייה של הצרכים של מדינת ישראל וצורכי העתיד של מדינת ישראל והתשואה להשקעה והצמיחה שזה יכול ליצור בעתיד, לדעתנו ראוי להשקיע יותר וניתן למצוא את המקורות, כי זה סדרי עדיפויות. תמיד יישאר הוויכוח, האם את השקל השולי, כדאי לצמצם את החוב הלאומי של מדינת ישראל, יחס חוב תוצר אמור להסתיים ב-2007, נדמה לי, ב-82%, או להשקיע אותו שקל שולי בתקציב המדען הראשי כדי לעודד עוד תוכנית של מו"פ שתניב תשואה גבוהה, אבל בטווח שהוא מעבר- -

ניסן סלומינסקי:

 לא בימיו של השר המכהן.

גבריאל מימון:

יש יעד למדינה. אם המדינה שואפת להצטרף למדינות ה-OECD, ושם יחס חוב-תוצר ממוצע הוא קרוב ל-60%, אז יש לנו יעד להגיע אליו. אבל עם כל הרצון הטוב שלנו יש צרכים בדרך שמאטים את קצב השגת היעד. המגמה היא מאוד חיובית בצמצום היחס חוב-תוצר, ובימים כאלה שיש צורך להמשיך ולשמור על רמת השקעה סבירה במו"פ, השקעה שיודעים בוודאות שהתשואה עליה גבוהה מאוד, לדעתי כדאי וצריך לאתר את התקציבים הרלוונטיים ולהשקיע אותם במו"פ.


לגבי הנושא של ההשקעות, עוד נתון – מה קורה לשיעור המימון הממשלתי מתוך סך ההוצאה למו"פ בתעשייה הישראלית.

ניסן סלומינסקי:

 למה זה נגמר ב-2004?

גבריאל מימון:

כי לא נעים לנו להציג את הנתונים. נדמה לי שנכון ל-2007 אנו בסדר גודל של שיעור ההשקעה הממשלתית מסך הכל ההשקעה במו"פ במשק, שיעור של קרוב ל-4%. 

שי חרמש:

 כדי שהשיעור יירד, גם המונה יכול לעלות.

גבריאל מימון:

התמיכה הממשלתית מצטמצמת, גם כי המונה פוחת וגם כי המכנה גדל, אז שיעור הירידה תלוי בשינויים של שני המרכיבים.

שי חרמש:

 הגידול בעוגה הוא דרמטי.

חיים אורון:

זה פחות ממה שמופיע פה למעשה כי אתם כוללים בתוך זה את ההכנסות מתמלוגים, וכאשר היו שיעורים גבוהים, התמלוגים גבוהים, וכאשר עכשיו יש שיעורים נמוכים, בעוד חמש שנים התמלוגים יהיו נמוכים, והירידה היא עוד יותר גדולה ממה שכתוב פה.

גבריאל מימון:

אני מסכים. זה יפה שהתעשייה מגדילה השקעותיה במו"פ. באופן מרשים ב-2007 ההשקעה במו"פ במשק הסתכמה כמדומני בסדר גודל של 24-25 מיליארד ₪, 4.7% תוצר, שזה בהחלט נתון משמעותי, אך אנו חושבים שמה שיצר את המוטיבציה לתעשייה להצטרף להשקעה היתה הנבטת הזריעה של המדען הראשי בשנים קודמות, ולדעתי יש להמשיך אותה אם בדעתנו לעודד את התעשייה להמשיך ולהגדיל את תקציביה המושקעים במו"פ.


כלי הביצוע הבא בהתייחסות להשגת יעדי הצמיחה הוא מרכז ההשקעות. אני מניח שחברי הוועדה מודעים למצוקה שבה נמצא המשרד בהיקף התקציב במרכז ההשקעות במסלול המענקים. די בשקף כדי להציג נתון שמבחינתנו מאוד מדאיג, לראות כיצד סכומי המענקים המושקעים בתעשייה, ומדובר בעיקר בתעשייה בפריפריה, מצטמצמים בצורה משמעותית, כך שהיקפם מסכום של כ-1.3 מיליארד ₪ ב-97', ב-2007 הסכום הוא כ-95 מיליון ₪. 

ראובן ריבלין:

 הוא משועבד.

שי חרמש:

 זה כולל המלחמה בצפון?

גבריאל מימון:

המלחמה בצפון יצרה תוספת של עוד 50 מיליון ₪. ניצלנו את כל התקציב ב-2007. היינו רוצים לאשר- -

חיים אורון:

לדעתי יש לכם חובות כבר של השקעות שבוצעו, יותר גבוהות מהתקציב.

גבריאל מימון:

לדעתי, לא.

אבשלום וילן:

 אין התחייבות של פשרה עם ראש הממשלה- -

גבריאל מימון:

יש צוות שהוקם בראשותו של קובי הבר וצוות בראשותי. אנו כרגע עוסקים בדיון. מכיוון שתחולת החוק פגה ב-31.12.07, אנו צריכים להחליט כיצד ממשיכים את יישום החוק, מה התקציבים שיוקצו גם למסלול מענקים, גם למסלול תעסוקה, ובוחנים את האפשרויות, האם ניתן גם לשפר את השימושים במסלול ההטבות במס שהוא מסלול שבסך הכל עובד בסדר אבל ניתן לשפרו, והתוכניות שבהן לא כל כך רואים מימושים- -

אבשלום וילן:

 אני מכיר את כל הרפורמות. בפריפריה מקומות מסוימים, רק הטבות במס לא יעבדו, לכן פה הבעיה, ואם לא תתעקשו להגדיל את זה ב-200-300 מיליון לפחות, אתם תגרמו לנזק כלכלי אדיר.

שי חרמש:

 אני חוזר מרענן דינור אתמול. רענן דינור החזיר אותי לשנות ה-50 אתמול. הוא הסביר לי שהסיוע היום צריך ללכת לתעסוקה, לסבסוד עובדים. הוא בא אליי עם הסיפור של טרה. טרה יורדת לנוע"ם, ב-25 מיליון דולר אתה מקים מחלבה ענקית עם 400 עובדים. תראה מה הם עושים – הם רוצים היום 50 מיליון דולר, שלא יהיה עובדים. אמרתי: נהדר, הוא אומר: מי יעבוד בנתיבות?

גבריאל מימון:

אני מסכים לחלוטין עם מה שאמרו שי חרמש ואבשלום וילן. אני אומר כתושב פריפריה, אני גר בבאר שבע, וגדלתי בנתיבות, והיום כל התעשייה בנתיבות היא מפעלים מאושרים לשעבר. חלק ניכר מהתעשייה בפריפריה לא היתה מגיעה לשם אילולא התמריצים של המענקים או השתתפות בסיכון על ידי מדינת ישראל. 

ראובן ריבלין:

 הרי מרכז השקעות ריק מכסף. נדמה לי שהשנה הקופה תימצא אפילו במצב שלילי, אבל האם הדרך שניתן לתת פתרון בצורת הקלות במס של משרד האוצר ורשות המסים היא זו שצריכה לתת את התמריץ למפעלים היא לא דבר שהוא כלי רציני ביותר למרכז השקעות במקום? אם למרכז השקעות תהיה יכולת להשפיע ברמה הזו של- -

יצחק וקנין:

 אני הייתי נותן פטור ממס לכל מפעל חדש שמוקם.

שי חרמש:

 סבסוד עובדים זה הליכה לשנות ה-50.

גבריאל מימון:

יש היום העדפה בולטת לפריפריה בתחום מסלול ההטבות במסים. זה עדיין לא מספיק כדי לעודד את התעשייה לנוע לפריפריה. יותר מזה, ביקשתי נתונים מרשות המסים, לדעת מה קורה בשנתיים האחרונות במימוש התוכניות של ההטבות במיסוי. אם תבקשו גם אתם, אני בטוח שתגלו יותר מ-95% מניצול מסלול ההטבות במיסוי הוא במרכז הארץ. 


המסלול הנוסף במרכז ההשקעות הוא מסלול התעסוקה, שלדעתנו הוכח כמסלול נכון, אנו עובדים בשיתוף פעולה מוצלח עם האוצר כדי לכוון את התקציב לאוכלוסייה שבה שיעור ההשתתפות הוא נמוך, קרי אוכלוסיית המיעוטים, אוכלוסיית החרדים. המקצה התחרותי האחרון שהיה, היה מאוד מוצלח ויש יצירת מספר מקומות גדול של מקומות עבודה חדשים גם לבני מיעוטים, גם לחרדים וגם לאוכלוסייה הכללית בתחום השירותים בעיקר. אנו עוקבים אחר המסלול הזה מקרוב ומקווים לראות שתהליך ההעסקה מתמשך גם אחרי שתסתיים תקופת ההטבות. 


לגבי הגדלת הייצוא, יש מספר תוכניות במשרד שמטרתן להגדיל את הייצוא ואת היקף הסחר של מדינת ישראל. יש במינהל סחר פנים גם את קרן המאגדים, גם את מכון הייצוא שמתוקצב על ידי המשרד ותומך בכל מה שקשור בייעוץ, ליווי של יצואנים וסיוע להם. יש כל מערך הנספחים המסחריים שלנו, 35 במספר, שעושים עבודה מדהימה. מי שנכח אתמול בתערוכה בגני התערוכה יוכל לראות כאלף משתתפים, קרוב ל-50 משלחות ממדינות העולם, כולם פרי עבודתם של הנספחים המסחריים מאמריקה הדרומית דרך אסיה ויבשות אחרות, כולם הגיעו לראות את היתרון היחסי שיש לפירמות ישראליות בתחום טכנולוגיית המים, ואת הפירות של התערוכה ואת הקשר המסחרי שייווצר כתוצאה ממנה ניתן יהיה לראות כבר בימים הקרובים. כבר אתמול בביקור שלי שם קיבלתי מספר נתונים מחברות על עסקאות שנרקמות כבר בתהליך הביקור ואני מקווה שתוצר התערוכה הזו יהיה משמעותי. 

אבשלום וילן:
כל נציגות מסחרית בחו"ל נבדקת כל שנה, היקף עסקאות מול- -

גבריאל מימון:

אני יכול להתייחס לתקופה שאני נמצא. כשהגעתי היתה בעיה של קושי במדידת התפוקה ובמעקב אחר עבודתו של הנספח המסחרי, למרות שהיתה תוכנית עבודה. אני הוריתי למנהל מינהל סחר חוץ מיד להכניס תוכנת CRM , אני רוצה להתייחס ללקוח כאל לקוח עסקי שאני עוקב אחריו, מודד את ההתייחסות אליו, והייתי רוצה גם לעשות משוב, מה קרה אחרי שיצרתי לו את ההזדמנות העסקית במדינת יעד הייצוא. 


פרויקט דגל נוסף של המשרד שהשבוע עולה לאור זה פרויקט 200 פי 2 – פרויקט ממוקד פריפריה. התוכנית מתוקצבת ב-81 מיליון ₪ ובנויה על כך שאנו מאתרים 200 יצואנים קטנים רק מהפריפריה, יצואן קטן מוגדר כיצואן שמייצא בהיקף של בין 100 אלף דולר ל-2 מיליון דולר בשנה, והמטרה שאחרי באמצעות שתי חברות מנהלות חיצוניות שייבחרו במכרז, שיש להם הידע המקצועי והכישורים בתחומים האלה, אנו נאתר את 200 הפירמות, נלווה אותן בכלי הביצוע של המשרד בהיקף של עד 800 אלף ₪ ליצואן.

שלי יחימוביץ:

 איפה התקציב של זה?

גבריאל מימון:

אצלנו, תוקצב במלואו, ישוריין השבוע.

שלי יחימוביץ:

 כמה ב-2008?

גבריאל מימון:

התוכנית היא לשנתיים וחצי, בין 24 ל-30 חודש, והיעד הוא הכפלת הייצוא של היצואן הקטן, והרציונל- -

שלי יחימוביץ:

81 מיליון ₪, זה תוספת לתקציב המשרד?

גבריאל מימון:

חלק ניכר מהסכום זה תוספת תקציבית שקיבלנו מהאוצר, שמכיר בצורך לעודד את הייצוא בפריפריה, בעיקר בפירמות הקטנות, ולעודד יצירת מקומות תעסוקה איכותיים. אני מעריך שמקום תעסוקה שנוצר אצל יצואן הוא מקום תעסוקה איכותי. אני מעריך שהתוכנית תאפשר ליצואנים קטנים לשלב בפעילות שלהם כלים ניהוליים ואחרים שיעודדו ויעזרו להם להגדיל את היקף הייצוא.


דיברתי על נושא טכנולוגיית המים. למדינת ישראל יש יתרון יחסי עצום בכל מה שקשור בפיתוח טכנולוגיית מים. זה בא לידי ביטוי בתערוכה, והיעד שהצבנו לעצמנו הוא עד 2010 להכפיל את הייצוא בתחום טכנולוגיית המים. נכון להיום הייצוא בתחום זה עומד על 1.1 מיליארד דולר. היעד שלנו, להגיע ל-2 מיליארד דולר ב-2010.

אבשלום וילן:

 היתה ישיבת ממשלה מיוחדת על הנושא הזה. כמה אתם משקיעים בזה?

גבריאל מימון:

התוכנית הממשלתית היא תוכנית של 120 מיליון ₪ שמשלבת שמונה משרדי ממשלה. אני עומד בראש ועדת ההיגוי. ועדת ההיגוי מטפלת מרובד המחקרים הבסיסיים, היישומיים דרך ההשקעות בפירמות, ואנו מעריכים שהתוכנית הזו תציף את היתרון היחסי שיש לפירמות ישראליות ותיצור דחיפה החוצה של הטכנולוגיות הללו לייצור.

אבשלום וילן:

 כל אחד יודע היום שבעשרים השנה הבאות הולך להיות מחסור עולמי אדיר במים, והיתרון היחסי של הטכנולוגיות הישראליות הוא כל כך גדול, היתה ישיבת ממשלה מיוחדת, דובר על 700 מיליון. אתה אומר שזה ירד ל-120 מיליון, השאלה היא אם 120 מיליון מספיק כדי לתת לזה דחיפה אדירה למעלה.

גבריאל מימון:

כיוון שהאוצר שותף לוועדה הזו, ואנו מעריכים שנעקוב אחר המדידה של ההצלחה בהשגת היעד, נוכל לבחון האם ניתן להגדיל, ואני מניח שסדרי העדיפויות הם בתקציב המדינה.


פיתוח אזורי תעסוקה, מינהל אזורי הפיתוח משקיע באזורי תעשייה ומפתח אותם. בשנת 2007 האצנו פעילות בשיווק קרקעות בהיקף של 1,100 דונם ויצרנו מכשיר חדש שלא היה במשרד התמ"ת, שמאפשר לרשויות המקומיות לבצע את הפיתוח בעצמן ולא באמצעות החברות המנהלות של משרד התמ"ת. אני מעריך שחברות כלכליות של רשויות מקומיות, יש להם היכולת לבצע תהליך קצר ומהיר יותר מזה שיש למדינה ולכן דאגתי שיוכן נוהל שיאפשר העברת תקציב לרשויות המקומיות בהרשאה תקציבית כדי לאפשר להם לבצע באופן עצמאי את הפיתוח. 

שי חרמש:

 אתם עדיין מממנים מינהלות משותפות?

גבריאל מימון:

אנו מתגברים את תקצוב המינהלות המשותפות שקלטו רשויות ממגזר המיעוטים בלבד. אין לנו תקציב לתקצב מינהלות קיימות. היעד היה שאחרי תקופה מסוימת המינהלות יוכלו להחזיק עצמן. לצערי זה לא מוכח בשטח. אנו שוקלים מחדש האם ניתן לשריין תקציב באמצעות קריטריונים כאלה ואחרים כדי לסייע למקומות שזקוקים לסיוע.


בשנת 2007 שינינו את מחירי הקרקעות, כולל מרכיב הפיתוח באזורי תעשייה שבהם יש אדמה זמינה לשיווק. הצעד הזה הוכיח את עצמו. רק בשבוע שעבר קיבלתי טלפון מראש העיר של קריית שמונה, שאמר לי שמרגע שהוזלנו את התעריפים נמכרו כבר 50 דונם לאנשים מקומיים שיש בדעתם להקים תעשייה באזור. אני מקווה שזה יוכיח עצמו ויגדיל את האטרקטיביות של ההשקעה בתעשייה באזורים הללו.


במגזר המיעוטים אנו עוסקים בהקמת מספר אזורי תעשייה. יש לכם רשימה מסוימת של רשויות שבהן אנו פועלים כדי לפתח את אזורי התעשייה.


נושא של צמצום העוני והפערים החברתיים – אדלג על מאפייני העוני. מגזרי המיעוטים והחרדים סובלים משיעור גבוה באוכלוסייה שמוגדרים כעניים. מבחינתנו הכלים כדי לסייע להם לצאת ממעגל העוני הם הגדלת ההשתתפות בכוח העבודה וצמצום האבטלה, מסלול תעסוקה אמור לתמוך בזה. אנו רואים שמסלול תעסוקה יצר מקומות תעסוקה במגזר החרדי בכמות יפה בתעשיות שעוסקות בתחום השירותים, ואני מעריך שאם נמשיך להשקיע באמצעי זה, גם נוכל להגדיל את מספר מקומות התעסוקה הנוצרים. גם במגזר המיעוטים המקצה התחרותי האחרון יגרום לניצול כל התקציב שהיה מיועד למגזר המיעוטים. עשינו עבודה קשה כדי לשכנע להשתתף במקצה. אני חושב שהצלחנו, והמקצה האחרון מלמד שכל התקציב שיועד ליצירת מקומות תעסוקה במגזר המיעוטים, אני מעריך שינוצל.


אחד הכלים שאמורים לסייע בהשתלבות בעבודה זה הכשרה מקצועית, ואני רוצה לדבר על שלושה רבדים; רובד ההנדסאים, ובעניין זה כרגע אנו נמצאים בתוכנית שמטרתה ליצור שינוי בהתנהלות התקציב במסלול ההנדסאים. המטרה שלנו למקד את השימוש בתקציב למקצועות לבה שהתעשייה צורכת אותם כדי שיהיה קשר ישיר יותר בין ההכשרה לבין השילוב בתעסוקה. יש היום לא מעט מקצועות בתחום ההנדסאים שבסופו של דבר לא כל כך מוצאים עבודה. אנו חושבים על רעיון של סבסוד דיפרנציאלי, אנו היום מסבסדים את שכר הלימוד במכללות בתחום ההנדסאים, ויכול להיות שנגיע למסקנה שסבסוד דיפרנציאלי שיכוון לסוג מקצועות שהתעשייה דורשת אותם יותר, יעודד השתלבות באותם מקצועות.


יש לנו בעיה בהכשרה מקצועית למבוגרים. תקציב שהיה לפני כ-5-6 שנים בהיקף של 500-600 מיליון ש"ח- -

אבישי ברוורמן:

 מה זה הגדרה של מבוגר?

גבריאל מימון:

מעל 21. 

שלי יחימוביץ:

 אתה מתכוון למכונים להכשרה מקצועית?

גבריאל מימון:

המכונים להכשרה מקצועית הם בתי הספר שאמורים להכשיר את אותם מוכשרים בהכשרה למבוגרים, ולצערי הרב הסגירה או המיזוג שלהם מתרחש רק כי אין תקציב מספיק כדי לעודד יותר מוכשרים. לא יכול להיות שתקציב הכשרה מקצועית למבוגרים יעמוד על 11 מיליון ₪, ו-30 מיליון ₪ יתוקצבו בסעיף שנקרא הכשרה מקצועית לתחליפי עובדים זרים. מי שיסקור את השימוש בשנת 2007 יגיע למסקנה שהוא השאיר רזרבה של האוצר לכל מיני פעולות בסגירת חורים תקציביים שהיו להם. 

אבשלום וילן:

 אתה מכיר עוד מדינה אחת ב-OECD שלא משקיעה את המינימום הזה שהיה פה וקיצצו בהכשרה מקצועית ובשינויים?

גבריאל מימון:

אני מסכים לחלוטין ולדעתי חובה ואני מקווה שהוועדה כאן- -

ראובן ריבלין:

כדי לעזור לך לשנות, תגיד לנו בבקשה, מה הפער בין יעדי התקציב שלך לבין הכסף שמוקצב לך בתקציב?

שלי יחימוביץ:

 מישהו שאל את עמדתכם המקצועית לפני שסגרו?

גבריאל מימון:

השימוש בסעיפי חוק ההסדרים כחוק שאמור ליצור רפורמות, זה התשתית שבאמצעותה אמורים להיסגר.

שלי יחימוביץ:

 עשינו על זה דיון בוועדת הכספים וישב כאן הנציג של האוצר שאמר שיש תוכניות יפהפיות במקום המכונים. שאלנו אותם אילו תוכניות, והוא לא ידע לענות לנו.

גבריאל מימון:

יש תוכנית שמתוקצבת ב-2008 לשיתוף פעולה עם התאחדות התעשיינים להכשרה מקצועית. 

שלי יחימוביץ:

האם היא מתוקצבת?

גבריאל מימון:

כן, בהיקף של 40 מיליון ₪ להכשרה מקצועית של 1,500 מוכשרים לתעשייה בשנה. זה פילוט שאנו רוצים לנסות ליצור את ההקבלה בין הביקוש להיצע. המדינה נותנת 40 מיליון – 20 תוספתי ו-20 מתקציב המשרד.

היו"ר אמנון כהן:

 יש ארגון של מסעדות אתניות, והם פנו, שיש החלטת ממשלה לא להביא עוד עובדים זרים במקצועות מסוימים, והמדיניות של המשרד היתה להכשיר עובדים ישראליים שילמדו את האומנות הזו. 

גבריאל מימון:

הכשרה מקצועית למבוגרים כוללת גם את ההכשרה המקצועית בתחום המלונאות של בית ספר תדמור וסניר ובתי ספר אחרים שלצערי צמצמנו להם בצורה משמעותית את התקציב בפתיחת קורסים חדשים, כשיש ביקוש גדול, שיעור ההשמה בין הלומדים בבתי הספר למלונאות הוא סדר גודל של 90% מהמוכשרים, מועסקים בסופו של דבר, והמקור שעומד לרשותנו בשנת 2007, לצערי, סך הכל 11 מיליון, ומתוכו לטובת מסלול המלונאות היה אולי 4 מיליון ₪. ישבתי עם התאחדות בתי המלון ולצערי אין לנו מענה לביקושים שלהם, לצד זה שיחד אתם החלטנו לצמצם 550 עובדים זרים שהיו בתעסוקה במלונאות באמצעות תמריצים לסבסוד תשומת העבודה של קליטת ישראלים, אך אנו צריכים לתת להם מענה בתחום ההכשרה ולצערי אין לנו.

שלי יחימוביץ:

 ה-40 מיליון שדיברת עליהם מקבילים ל-40 מיליון שלכאורה נחסכים מסגירת שלושת המכונים?

גבריאל מימון:

לא, החיסכון משלושת המכונים הוא הרבה יותר מצומצם.

שלי יחימוביץ:

 יש תוכנית עבודה מול התאחדות התעשיינים?

גבריאל מימון:

יש תוכנית עבודה, יש תקציב, כרגע אנו עסוקים בבניית התשתית המשפטית לקשר בין המשרד להתאחדות התעשיינים. זה יהיה ב-2008.

שלי יחימוביץ:

 אתם מרוצים מהשידוך הזה?

גבריאל מימון:

אני תומך בשיתוף פעולה בין המשרד לבין התאחדות התעשיינים, אך אני מאמין שבסופו של דבר התאחדות התעשיינים תצטרך ללכת למרכזי ההכשרה הללו, להשתמש בתשתיות של אותם מרכזי הכשרה. אין היום בתי ספר עם תשתית להכשרה לתעשייה כפי שיש במרכזי ההכשרה הממשלתיים.

ניסן סלומינסקי:

 אז למה אתם סוגרים אותם?

גבריאל מימון:

הרעיון הוא כביכול של חוסר הצלחה של אותם מכונים.

ניסן סלומינסקי:

 אז תחליף הנהלה, לא סוגרים.

גבריאל מימון:

אנו כרגע עובדים על תוכנית לשילוב מיעוטים בתעסוקה. פתחתי לאחרונה שלוש כיתות במכללה הטכנולוגית באר שבע להנדסאים מהמגזר הבדואי במספר מגמות, כשהיעד שלנו לבחון את האפשרות שהם אחרי תקופת הכשרה של הנדסאים משולבים בתעשייה. נכון לעכשיו, בביקור שערכתי שם לפני חודש, הסטודנטים מרוצים ואני מאוד מקווה שגם כאן נקבל תקציבים מתוגברים יותר כדי לשלב יותר אוכלוסייה מהמגזר הבדואים בכיתות הכשרה, גם כהנדסאים וגם במקצועות נוספים.


אחד הכלים הנוספים שתומכים בתעסוקה ובשילוב בעבודה זה מעונות יום. היתה תוכנית ה-150 מיליון ₪, אנו עסוקים במימושה. בשנת 2007 פתחנו כ-100 משפחתונים חדשים, בחרנו כבר את הזכיינים גם למגזר המיעוטים, גם למגזר החרדי, גם למגזר הכללי, ואנו מעריכים שעד סוף 2008 נפתח את כל המסגרות של המשפחתונים כך שבאמצעותם נעודד שילוב של הורים בעבודה.


תוכנית צהרונים מיועדת לסייע להורים להשתלב בעבודה על ידי יצירת מסגרות לילדים בני 4 עד 11. גם כאן זיהינו חסם בדרך לשילוב הורים בתעסוקה. יש לנו תוכנית לשילוב 12 אלף ילד. יצאנו כבר עם המכרז, קיבלנו כבר אלפי פניות מצהרונים ואני מאוד מקווה שבחודש הקרוב נמיין וכבר נרשום את הילדים הראשונים לצהרונים לשנה הנוכחית. אנו אפשרנו לכל מסגרת, בין אם היא פרטית, בין אם היא ציבורית על ידי רשות מקומית, ובלבד שתעמוד באמות מידה של בטיחות ושל התאמה להחזקת הילדים.

ניסן סלומינסקי:

 זה לא בהכרח מבטיח שההורים של הילדים האלה יוצאים לעבודה כתוצאה מזה.

גבריאל מימון:

זה מיועד להורים או שרוצים לצאת למעגל העבודה או שעובדים. 

ניסן סלומינסקי:

 זה אחד התנאים?

גבריאל מימון:


זה אמור לחזק הורים שעובדים כבר כדי לתמוך בהם או לעודד נשים, גברים לצאת לעבודה.


אחד הכלים החשובים שהיתה שם הצלחה גדולה לשר בסיוע חברים בוועדת הכספים זה נושא אכיפה והסדרה. כאן התחוללה מהפכה בזה שהאוצר הגיע לתובנה שאנו חייבים לתקצב הן בכסף והן בתקנים את היחידה הזו כדי לאפשר לה למלא משימותיה בצורה יעילה יותר. הגדילו לנו את התקינה ביחידה הזו ב-47 תקנים חדשים ובעוד קליטה של 69 סטודנטים. נכון לעכשיו קלטנו כ-40 עובדים חדשים ועוד 35, אנו מרוצים מהסטודנטים. עשינו מספר מבצעים כדי לאכוף הן את חוקי העבודה והן את חוקי המגן – מבצע חיים בכבוד, מבצע העסקת בני נוער – רצינו לוודא שנותנים את כל התנאים לבני הנוער ושלא מעסיקים בני נוער בתנאים נחותים, ועשינו בשיתוף עם נציגת משרד ראש הממשלה מבצע לבחינת העמידה בדרישות למניעת הטרדה מינית. 

שלי יחימוביץ:

נכון שלמרות התוספת גם בתקציב וגם בתקינה יש צוואר בקבוק בלשכה המשפטית?

גבריאל מימון:

כן. יש צוואר בקבוק. שוחחתי עם סגן הנציב, קיבלתי שני תקנים נוספים ליועצים משפטיים - לא מספיק.

שלי יחימוביץ:

 מה אומרים לכם – לכו למיקור חוץ?

גבריאל מימון:

אני לא פוסל מיקור חוץ.

שלי יחימוביץ:

 זה מה שהאוצר אומר לכם?

גבריאל מימון:

לא. זה לא סוד שהאוצר מאוד מצמצם את האפשרות ליצור עובדים חדשים במגזר הציבורי. הבעיה זה צוואר הבקבוק בלשכה המשפטית. הלשכה המשפטית עם יכולת טיפול במספר תיקים מסוים. ברגע שמספר התיקים גדל כתוצאה מזה שכוח האדם באכיפה ובהסדרה גדל, נוצר צוואר בקבוק והעבודה קצת מתעכבת.  


לגבי הרשות לסחר הוגן, אחרי שסיימנו את כל המשאים ומתנים עם העובדים הוקמה ועדת האיתור, היה פרסום, בעוד שבוע מסתיים המועד להגשת המועמדויות ואני מאוד מקווה שבתהליך של חודש- -

ראובן ריבלין:

 מה זה  מבצע חיים בכבוד?

גבריאל מימון:

זה בעצם כל חוקי העבודה.


פיתוח הנגב והגליל, נושא שקרוב ללבם של לא מעט חברים בוועדה – אנו מרגישים שהמשרד יכול לעשות הרבה יותר לו היו לו אמצעים לטובת הנגב והגליל. כמעט בכל הפעולות שלי אני מכוון פריפריה. יחידה אצלי במשרד שלא מציגה לי בתוכנית העבודה שלה התייחסות לפריפריה, מבחינתי היכולת שלה לממש את התוכנית שלה היא מצומצמת.


אני מודה לפרופ' ברוורמן, הרעיון שלו מלפני שבע שנים על פארק ההי טק בבאר שבע, אחרי עבודה של שנה כמעט חילצנו את התקציב, הגדלנו את התקציב, ואני חייב לומר מילה טובה לחבריי באוצר, בתמיכה שלהם ובכוחות משותפים אישרנו את התקציבים ואני שמח לבשר – הדחפורים כבר עלו לשטח ואני מקווה שתוך שנה יסתיימו עבודות הפיתוח. כל התקציב משוריין – לא משוריין כהוצאה מותנית בהכנסה של הסיוע האמריקאי אלא כבר בכסף אמיתי שצבוע לטובת המטרה הזו בלבד. 


גם תוכנית 200 פי 2 מכוונת פריפריה, ואני מאוד מקווה שגם בהכשרה מקצועית נמקד תקציבים שיועדו לצפון ולדרום.


לגבי פארק נוע"ם, תוכנית שקיימת הרבה שנים על הנייר. כיו"ר ועדת ההיגוי אישרתי עשרה מפעלים שמעוניינים להעתיק את מיקומם לנוע"ם. יש מספר בעיות שאני מקווה שנפתור מול משרד האוצר בקרוב. היתה בעיה של מרכז טיהור השפכים. התגברתי עליה, ויחד עם ראש עיריית נתיבות הקמנו תקציב לטובת השגת היעד, תקצבתי את הפרויקט ב-4 מיליון ₪ נוספים והשבוע כבר אמור לצאת מכרז לבחירת זוכה בהקמת המט"ש שאליו יוזרמו גם שפכי אזור התעשייה.


יש לנו בעיה עם נושא ההטבות בארנונה שהובטחו למפעלים. שוחחתי עם קובי הבר ואני מקווה שבקרוב נקצה את התקציב שמיועד למימון הנושא הזה. אני מקווה שנתחיל לראות את המפעלים הראשונים מתחילים לבצע עבודות פיתוח בקרקע ומתחילים לעשות הכנות מקצועיות לקראת העתקה של מקום פעילותם.  


נושא נוסף שאושר בממשלה השבוע – מרכזי פרויקטים, זו תוכנית שאמורה לעודד השקעות בתוכניות מו"פ לחברות רב לאומיות שהיקף הפעילות שלהן מעל 2.5 מיליארד דולר בשנה. התקציב לזה עדיין לא סומן כסכום במסגרת תקציב המו"פ של ועדת המו"פ במדען הראשי. אין סכום בהחלטת ממשלה. זה פתיחת מסלול חדש כדי לעודד שיתופי פעולה בתחום המחקר והפיתוח בין חברות רב לאומיות לחברות בתחומי התעשייה המסורתית ו/או התעשייה המסורתית המעורבת. זה הונח על שולחני לפני חצי שנה, אמרתי שאם לא תהיה מחויבות של מרכז הפרויקטים הזה של החברה הרב לאומית להשקעה של לפחות 50% מהסכום בפריפריה ו/או בתעשייה מסורתית, לא נאשר את התוכנית. הצלחנו להשיג את זה, מרכזי הפרויקטים יחוייבו להשקיע לפחות 50% מההשקעות שלהם בתוכניות מו"פ או עם מוסדות אקדמיים בפריפריה ו/או עם חברות תעשייתיות בפריפריה כדי לעודד צמיחה. 

חיים אורון:

כמה אתם נותנים להם?

גבריאל מימון:

זה תלוי בבקשות. יש תקרה לסיוע, שהיא 40% מסכום ההוצאות הכולל של מרכז הפרויקטים ו/או 50% מסך כל ההוצאות בגין הפרויקטים, לפי הנמוך ביניהם. זה הנוסחה.

חיים אורון:

זה יתחרה על מו"פ אחר. 

גבריאל מימון:

זו הסיבה שאנו חושבים שגם המסלול הזה, שהוא חשוב, נכון, ואנו מעריכים שהוא ייצור אינזנטים לתעשיות הרכב להשקיע בארץ במחקר ופיתוח, אבל הוא בהחלט יהיה על חשבון השקעה במו"פ ותוכניות אחרות, לכן יש להגדיל את תקציב המו"פ.


השר הקים לפני ארבעה חודשים וחצי ועדה שמטרתה לבחון את התשתיות שיש לעשות כדי להעצים את תעשיות ההי טק בפריפריה ו/או עידוד החדשנות הטכנולוגית בתעשייה המסורתית. הוועדה נקראת ועדת מקוב, עמד בראשה ישראל מקוב, מנכ"ל טבע לשעבר, הוועדה הגישה המלצותיה לפני שבועיים, אני מקווה שהשר עד השבוע הבא יקבל החלטתו. אנו חושבים שאם נקבל את התקציבים שהוועדה סימנה ואת הכלים שהוועדה סימנה להשגת היעדים לעידוד הגירה חיובית של תעשיות הי טק לפריפריה כדי לעודד ולחולל מפנה דמוגרפי באוכלוסייה, האוכלוסייה בפריפריה מתבגרת- -

חיים אורון:

הוא גם מדבר על מיליארד ש"ח.

גבריאל מימון:

הוא מדבר על 2 מיליארד ₪ בפריסה לארבע שנים. זה תלוי בתוספת תקציב לכלים להשגת היעדים.

ראובן ריבלין:

 האם אתה מבקש ממני בתור המשרד להגיש הסתייגות לתקציב והאם אתה מבקש ממני להצביע בעד ההסתייגות הזו? השר הורה לך לבקש מאתנו 2 מיליארד ₪?

גבריאל מימון:

הוא הורה להציג את המצגת.


הצרכים של המשרד מוצגים לפניכם. במדען ראשי היינו רוצים תקציב של לפחות מיליארד ₪ נוסף. במרכז השקעות לפחות 500 מיליון, הכל כאן לפניכם.

היו"ר אמנון כהן:

 תודה רבה. נרשמו פה מספר חברי כנסת, ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת אורון, בבקשה.

חיים אורון:

שני דברים חיוביים היו הבוקר – הניצחון בביתר עלית והאופן שבו אתה מציג את העניין והאופן שבו אתם מתפקדים ברמה של המיקרו מבחינת המשרד. יש פה כמה פרויקטים חשובים, וטוב לקדם אותם – גם אכיפת חוקי עבודה, גם מעונות יום, גם הכשרה מקצועית, היינו ביום חמישי במינהלת הבדואים בנגב, ואני פה מתחיל ממה שאמרתי במינהלת הבדואים: כל הפעולות הללו לא שוות מה שרבע החלטה פה למשל על סגירת מרכז ההשקעות. 30 הנדסאים בדואים זה נורא חשוב. אבל ייבוש הגליל והנגב בהשקעות הוא פי מאה יותר משמעותי, וזה התפקיד שלנו כאן בדיון. אותו דבר גם הביצוע של ועדת מקוב. יש פה פער שאי אפשר לחיות אתו בין הדיבור, ואני לא רוצה לומר הקשקוש, על הפריפריה, ובין מה שעושים בפועל. ההי טק החזק לא צריך את המדען הראשי. מי צריך את המדען הראשי – מפעלים שהם לא מוטורולה וגם בהי טק, מפעלים בלאו טק שרוצים לקפוץ מדרגה ומפעלים במיד טק. אלה שראית אותם אתמול בתערוכה הם צריכים את הכלים הללו של המדינה, כי בלעדיהם יש להם שתי אפשרויות – או לשקוע, או להכניס פנימה שותף פיננסי, שברגע הראשון יעשה אקזיט, יחתוך את הכסף וישאיר אותם לבד. אתה רוצה שמות – אתן לך. השאלה אם זה מה שאתם רוצים שיקרה בארץ.


אומרים לי: לאוצר יש מחקרים, עכשיו יהיה איזה מכון בירושלים שעשה מחקרים שכל חוק עידוד השקעות הון היה פארש. עזוב אותי ממחקרים. בוא נתחיל לנסוע מיטבתה צפונה דרך רביבים, צאלים, דביר, וגם בבאר שבע, ותראה מפעלים שמייצאים, דרך בארי, מגן- -

גבריאל מימון:

ביקרתי השבוע במפעלים, כולם מאושרים.

חיים אורון:

מה קורה עכשיו – המדינה זזה הצדה, רמת הסיכון בהשקעות עולה, הסיכון של המשקיע הולך וגדל, יש לו שתי אפשרויות – או לחפש גל פיננסי, שיכול לברוח, אותו דבר בהשקעות. יש לך אזור תעשייה בצומת להבים ועכשיו יהיה לך אזור תעשייה בנוע"ם. מי הולך לשם? אם כל הבעיה היא להביא מוסכים מתוך רהט לאזור התעשייה בלהבים – זה טוב לעשות, אבל זה לא יהיה המנוף לצמיחה. 

הולכים ומעקרים כלים. אם צריך לתקן, שיתקנו, אבל למה הורסים? עכשיו גם מפטרים את העובדים, המינהלת לא קיימת, מרכז ההשקעות הולך ומתנוון. זה לא החלטה מקרית. זה מגמה שמישהו הכריע עליה באופן פוליטי וצריך לנסות להשפיע עליה באופן פוליטי אחר, גם בממד העקרוני שלה וגם בממד התקציבי שלה.
 ואתה לא הכתובת. אני לא ראיתי שאלי שם את זה כנושא של וטו כמו נושאים אחרים שהוא יודע לשים אותם כווטו, והוא לא אומר לראש הממשלה: בלי זה אני לא בממשלה.  


אמנון, אתה לא אשם כי אתה לא יו"ר הוועדה. בעבר בדיון על התמ"ת החדר הזה היה מפוצץ. ישב פה נשיא התאחדות התעשיינים, ישבו פה תעשיינים, נציגים, ואמרו: זה דיון מנורי, אף אחד לא צריך אותנו, אף אחד לא מאמין שמפה ייצא משהו, ובדיון הזה שאתה נותן שתי דקות לכל אחד לדבר – זה מה שייצא. אם תגיד לי שאתם אומרים: המדען הראשי בחוק עידוד השקעות הון מבחינתנו זה מאסט, לא מיליארד ו-600 אלא חצי מהסכום הזה, רבע מהסכום הזה, בלי זה אין תקציב, אז נבין על מה אנו מדברים. אם סתם אנו מספרים אחד לשני סיפורים ומפזרים ניירות, אז חבל על הדיונים האלה. אני אומר את זה כך כי גם הדיון במינהלת הבדואים ביום חמישי כל כך הדגים את הבעייתיות שאנו מדברים עליה. לכן נגלגל את זה ימינה ושמאלה- -

היו"ר אמנון כהן:

 כמו שהציע חבר הכנסת ריבלין, השר יגיד לנו באיזה תחום הוא רוצה שנגיש הסתייגות ואז נצביע עליה.

ראובן ריבלין:

 המנכ"ל הציג בפנינו בצורה מקצועית. הפתרונות הם פוליטיים כפי שהיטיב לומר זאת חבר הכנסת אורון. אני מציע להפסיק את הישיבה ולחכות עד שהשר יבוא, שנדון אתו בנושא הפוליטי. הפתרונות הם פוליטיים.

היו"ר אמנון כהן:

 ההצעה לא התקבלה, ממשיכים הלאה.

שלי יחימוביץ:

 אני חושבת שמשרד התמ"ת הוא הכי חשוב שיש ממשרדי הממשלה, והתפקוד שלכם הוא מצוין – אחד המשרדים היחידים שלמרות הקיצוצים אתם מפיקים את המקסימום. מה שקורה בתחום אכיפת חוקי עבודה זה חסר תקדים. כבר שנים שיש הידרדרות בליווי התחום הזה, ואתם הצעדתם את הפרויקט הזה קדימה – לא שאין עוד מה לעשות. אני גם אידיאולוגית מסכימה עם דרככם בכל תחומי המשרד וגם מבחינה ביצועית. 

מצד שני, אתה רואה איך דברים מתנהלים. מרס 2007 מתכנסת הממשלה, מתקבלת ברוח וצלצולים החלטה להעביר במשך שלוש שנים 67 מיליון ₪ לשנה לסבסוד משפחתונים כדי לעודד אמהות ליציאה לעבודה, מסיבת עיתונאים עם ראש הממשלה, עם הירשזון, ממשלה חברתית, אוגוסט 2007 מבטלים את ההחלטה הזו, ואין אזכור לזה בתקציב התמ"ת. המכונים להכשרה מקצועית – כנ"ל, יש החלטה, תקצוב, מסלול חדש לעידוד תעשיות לייצוא, ויש תחושה שמתעתעים בנו, ואין קשר בין המילים לביצוע. יש עוד הרבה דברים לדון בהם בתקציב עצמו, אבל צריך לעשות את זה יחד עם השר.


אני חושבת שבכל זאת לא הכל תקציבי, ויש בעיקר בתחום ההסדרה והאכיפה הרבה תחומים שאין להם עלות תקציבית, במיוחד שצריך לעסוק בהחלטות שצריכות להתקבל, והדוגמה הקלאסית היא הוועדה המשותפת לכם, להסתדרות, למעסיקים ולאוצר, שאמורה להוציא תחת ידה הסכמה גורפת לגבי חוקי עבודה. לרוב הדברים שם אין עלות. איפה זה עומד ולמה אחרי שנתיים של עבודה משותפת לא מצליחים להגיע להסכמות ומה המשקל שלכם בעניין? ועוד שאלה, מה הסיי שלכם בעניינים עקרוניים שנוגעים ליחסי עבודה ולחוקי עבודה? מישהו מתייעץ אתכם או זה מגיע כהנחתות?

שי חרמש:

 קודם כל, אני מצטרף לכל מה שנאמר פה, ואני חושב שנתקלים במשרד שמנוהל בפה ובלב אותו דבר בכל הגישה לנושא הפריפריה. גבי מכבס את הכביסה בבאר שבע, אז כשהוא מגיע לפה, הדברים אינם מן הפה אל החוץ. אפשר למתוח פה ביקורת כמה שרוצים, ולפעמים יש הרגשה שזו הכנסת הראשונה. אני חדש פה, אבל רובי ואחרים ותיקים פה אומרים: איך זה קרה? זה קרה בכנסות קודמות, שום דבר לא הומצא פה היום שלא היה לפני עשר שנים. 

חיים אורון:

לא, יש פה טבלאות. 

ראובן ריבלין:

 אל תזלזל.

שי חרמש:

 העובדה שהתל"ג גדל, שהסקטור העסקי גדל, שהשקעות הון ענקיות באות מחו"ל משחררות חלק מהתקציב הממשלתי לסקטור הפרטי. מו"פ פרטי זה לא מילה גסה. 


יש פה מאה דברים שאפשר לעסוק בהם. יש פה דבר אחד שאפשר לעשות בו מעשה - בסמכותנו הארכת תוקף חוק עידוד השקעות הון, מענקים. אפשר להביא את ההחלטות האלה לפה. אם נתמקד בדבר אחד ולא במאה, נדמה לי שהמפתח לפריפריה נוסע דרך החוק. האמירות של רענן דינור אתמול מאוד הדאיגו אותי. הוא ציטט את המחקרים שכולנו קראנו, אמר: אין בזה מנוף לפיתוח פריפריה וסיפר את הסיפור של טרה, וזה דוגמה שצריכה להדליק אור אדום פה, כי אם הולכים היום במקום לסייע למשקיעים לסייע ליצירת מפעלים עתירי עבודה, אנו חוזרים לבית שאן ולכיתן דימונה של שנות ה-50. לא אצביע אי אמון כי החלופה לממשלה אחרת היא פי כמה יותר גרועה. 

אבישי ברוורמן:

לצערי, אנו לקראת תקופה שהאי שוויון כלפי הפריפריה ילך ויגדל, והבעיות הקרדינליות לא נפתרות פה, לצערי. 


לגבי הפארק, מה מבדיל בין ישראל לאירלנד, סינגפור, מדינות באירופה שעובדות יותר מהיר היום; הפלונטר הבירוקרטי הזה, שיש לך כל כך הרבה אנשים מוכשרים, מכוני מחקר, יושב לך פארק שבכל מקום בעולם יוקם תוך שנה, ולכן הדבר המרכזי בשבילי זה לחתוך את כבלי הבירוקרטיה ולהוביל דברים, ופה אנו תקועים. 


הדבר השני, אתם צריכים לעבוד עם משרד הביטחון, ישבתי עם ברוכיס, הוא רואה בזה עכשיו את נושא הדגל, יעביר את יחידות ממר"ם לתוך, אבל היחידות האחרות בחוץ, אבל פה אתם צריכים לבטל, ללכת עם ראש העיר, בלי ארנונות, לחתוך בירוקרטיה, ואז אנשים יבואו. אחרת הם לא יגיעו לשם. 


לגבי המים ואנרגיה חלופית, זה דבר אדיר של ישראל. לפני שנים הקמנו את מכון המים. זה תעשייה של מאות מיליוני דולרים. מטריד אותי שהמפעלים לא יוקמו בארץ, כי אני רואה מה שאני חושש שההמצאות האדירות האלה – אין עזרה בהקמת מפעלים, והחשש שלי, שמכל הידע במים ואנרגיה, מהטריליון דולר שהולך להיות מהתעשיות האלה, רובן לא יוקמו בארץ.


בפעם האחרונה אלי ישי ישב פה והתחנן לפנינו שאין הקצאה למדען הראשי, ולכן כל מה שהיה, הדגל של הממשלה היה שתעשיות ההי טק מעסיקים רק 7% מהאוכלוסייה, לכן הדרך היחידה השנייה היא לעבור ל-motech, תעשיות מסורתיות משדרגים אותן כדוגמת סטף. ישב פה אלי, על ידו שרגא ברוש, ואמרנו: אתה בא אלינו? הלא אתה סגן ראש ממשלה. אני חושש שגם בנושא המדען, אני כבר לא שומע את ההכרזות הגדולות לגבי תעשיית ה- motech, ובלי תעשיית motech , גם אם נצליח בהי טק, זה 7% מכוח העבודה במשק, והדבר הזה ירד מהפרק.

הדבר המרכזי שבפריפריה, יהודים וערבים אין להם את מקורות התעסוקה שזה הדבר המרכזי. כל אותם חיילים דרוזים שחוזרים, אין להם תעסוקה, גם ערבים וגם יהודים בפריפריה. ואם לא יחתכו בירוקרטיה ולא ייתנו הטבות, כל הצמיחה הזו תמשיך ולדעתי גם תיפגע עקב מחסור העסקים, עקב אי השקעה מתאימה, אבל בפריפריה אני חוזה שחורות. המשחק פה הוא פוליטי. אם על הדברים האלה לא יהיה המאבק הגדול, כמו שאמר רובי ידידי: או השר אומר: תנו לנו כמה הסתייגויות ונילחם ונלך אתו, כולל קואליציה, אבל אם הוא סוגר עם ראש הממשלה, אז מה שיש כאן זה רק הצגה.

ניסן סלומינסקי:

ראינו בשלושת הנושאים המרכזיים גם מבחינת יעדים של המשרד וגם מבחינתנו במו"פ מרכז השקעות והכשרת עובדים - יש קיצוצים גדולים מאוד, וזה לא התחום של המנכ"ל, במובן הזה שאם האוצר מכתיב תקציב שהוא הפוך מהיעדים, על זה צריך לשבת עם השר. אם השר רק אומר את הדברים כלפי הפרוטוקול ולא מוכן להילחם – תהיה הצבעה, אנו יודעים מה יקרה בסוף והתקציב יעבור. אם הוא חושב שזה כל כך קריטי באמת, כמו שאנו חושבים, והיה כזה דבר פה, והוועדה הפכה סדרי עולם פה, גם לגבי מו"פ, גם באכיפת חוקי עבודה. אם השר יהיה מוכן, כולל הצבעות פה בוועדה, להורות לאנשיו, ואז כן הוועדה תוכל לעמוד לצדו ולעשות שינויים גדולים, אבל זה תלוי בו ולכן חבל שהוא לא נמצא פה.


השר היה בארה"ב בשיחות כדי להצטרף ל-OECD. האם הוא ויתר שם בדרישות מסוימות, למשל בחוק הפטנטים?

יצחק בן-ישראל:

לגבי המו"פ, נכון שבהי טק יש 7% מכוח העבודה אבל זה משהו כמו 80% או 90% מהצמיחה.

חיים אורון:

הגזמת בנתון, אני חושב. 

יצחק בן-ישראל:

לא הגזמתי, אבל זה מזכיר לי שלפני כמה ימים שאלו אותי כמה הרוגים יהיו בתל אביב מפצצת אטום אם תהיה פצצת אטום, ועניתי שכ-30 אלף הרוגים, וחטפתי מכל המדינה תגובות, שאני מזלזל בפצצות אטום. אז יש כל מיני שיטות לגבי נתונים.


ביעדים של המשרד הדגשים במענקי המו"פ אמורים להיות במיקוד בתעשייה המסורתית, עדיפות לחברות מהפריפריה, כל הדברים שכולנו רוצים, וזה לא סותר אחד את השני. 

אני מסכים עם ההערות, שכל הדבר הזה בלי חינוך, מדע, אקדמיה, יגוועו מעצמם, אבל אם רוצים לראות בסוף את הפריפריה יותר דומה למרכז, אז זה אומר סוג אחר של השכלה, של סוגי עבודה, סוגי מפעלים שיש שם. 

אבשלום וילן:

 יש לי הצעת סיכום; המשרד דרש שלושה סעיפים עיקריים – המדען הראשי, מרכז ההשקעות והכשרה מקצועית. אם מדברים על הצטרפות ל-OECD, יש לי שאלות לצמרת המקצועית שבאוצר, כבר כמה מחקרים טוענים שדרך הסבסוד במס הכנסה, הטבות מס, פותרים את הבעיה. זה דבר שנתון לוויכוח. אבל אם כבר הולכים ל-OECD, ושאלתי אותם קודם ולא במקרה: בואו נבדוק בשלושים מדינות ה-OECD את שכר המורים ותבינו שאי אפשר להחזיק את המקל בשני קצוות. מי שלא משקיע בשכר מורים ולא מתגמל גם פריפריות, בסופו של דבר לא מגיע לתוצאות. למה אני אומר את זה? כי כלכלית, המדען הראשי ותקציבי המו"פ הם אחד הדברים המוצלחים ביותר כלכלית. אתם פעם אחר פעם מקצצים את זה. איזה היגיון כלכלי יש בזה?


סוכם בממשלה על 700 מיליון. איך זה ירד ככה? ראיתי תמונה הבוקר בעיתון, פואד יושב שם, סגרו עסקאות, אבל אמר חבר הכנסת ריבלין – על מה אנו מדברים? תעשיית המים, הפוטנציאל שלה הוא הרבה יותר גבוה. התעשיות יברחו לחו"ל, אנו נמכור ידע. אני לפני שנתיים ישבתי עם הבכירים הישראלים הכי גדולים בהי טק וכולם אמרו: לזה העולם הולך. ההי טק הבא של העולם זה תעשיית טכנולוגיית המים. ישראל בדבר הזה היא בפור של 20 שנה על פני האחרים. אם לא ננצל את זה, זה יברח.


אני מציע שניקח – ואני לא מדבר על סכום, אבל בלי תוספת משמעותית לסעיפים במשרד, לא נעביר את כל השאר, ואפשר להתעקש על זה. אפשר להתמודד עם הממשלה, ופה באמת אפשר להשפיע על עדיפויות. 

ראובן ריבלין:

 בתחילת הישיבה שאלה אותי חברת הכנסת יחימוביץ', אם השר יגיע. אמרתי לה: השר לא יגיע, כי אם אומרים: הוא יגיע, הוא יגיע. אבל אם אומרים: הוא יעשה מאמץ להגיע, הוא לא יגיע. ולמה לו להגיע לכאן - ההרצאה המקצועית של המשרד ניתנה בצורה רהוטה ומקצועית על ידי המנכ"ל, אבל אני רוצה לומר לחברי הוועדה ולמנכ"ל כדי שימסור זאת לשר, שלצערי הרב הדמיון בין סדרי העדיפויות התקציביות שניתנו על ידי הממשלה בספר התקציב דומות כמו הרצל וביאליק, שלשניהם היה זקן חוץ מביאליק... 

אנו בוועדה הזו יכולים להשפיע בעניינים שהם מיקרו שבמיקרו, למשל השנה בהחלט יוזמה של חברת הכנסת יחימוביץ' וגם אחרים היתה לנושאים שנגעו בתקציבים של עד 20-30 מיליון ₪, והיינו קטליזטור לשכנוע הממשלה ובעיקר בכירי האוצר, כאשר ניסינו לשנות במסגרת התקציבית. כאשר אתם באים אלינו עם סכום של מיליארד ו-656 מיליון – ואני מבין שג'ומס נתן לכם הנחה של ששה מיליון, כי על זה אתם מוותרים לצורכי פשרה בלבד, כלומר אם יסכימו, אתם מוכנים לוותר על ששה - הדבר צריך לבוא לידי אמירה של השר עצמו, והשר יודע שלא יקבל את הדברים. 


אני רוצה לומר לך, המנכ"ל, שגם יש לי חשש כבד שאני צריך לבשר לך בשורה נוספת: גם התקציב העומד לרשותך הוא לא התקציב העומד לרשותך, שכן משרדך, שהוא משרד חשוב ביותר, והוא אמור גם לגשר על הפער החברתי שבגללו ממשלה אחרת נפלה, בגלל היווצרות הפער החברתי כתוצאה ממדיניות כלכלית, שהיתה אולי הכרח, ולכן גם התקציב שנמצא ברשותך עתיד להצטמצם בכ-8% במשך השנה. אני לא יודע איך נעזור לך, שנביא את הצמצומים האלה ממקומות אחרים, אבל כפי ההדגשים שאתם שמים והבשורה שיש בספר שהבאתם בפנינו – היא בשורה, איך אומר שר האוצר – התקציב הוא תקציב בשורה, ולא תקציב גזרה. הוא יכול להיות גזרה גדולה.


אני מציע שיבוא השר, יבקש לשנות את התקציב, ואשקול זאת, כדי לאפשר למשרד התמ"ת, שעומד גם בשורה הראשונה של המאבק בפער החברתי הנוצר במדינת ישראל, כדי שנחייב את הממשלה לתת לו עוד מיליארד ו-650 ולא 56 מיליון.

רובי גינל:

יש נושא של תקציב המו"פ. מעבר לתקציב עצמו יש הסכם מ-2005 להגדיל אותו ב-600 מיליון ₪. בסופו של דבר הוא גדל ב-240, ואמור לגדול בעוד 60 ב-2008, אבל בתמורה להגדלה הזו שהיא בעצם חצי מגודל ההסכם אמורים להיות מורעים תנאי התמלוגים לחברות שמקבלות היום מענקי הימור, כלומר אחוז התמלוגים שמשלם יגדל, ריבית הלייבור תעלה, ותיווצר תלות הדדית.


לגבי חוק עידוד השקעות הון, אנו יצאנו לראשונה ב-50 שנות קיומו של החוק, במחקר כלכלי של חברה רצינית, חברת תבור, שבדקה את עמידת החוק במטרותיו ומצאה שהחוק עמד בכל חמש מטרותיו. אנו מבקשים להביא את זה בפני הוועדה. 

עמי דואק:

לגבי המו"פ, אלביט נחשבת חברה לא קטנה בארץ, אבל יחסית למתחרים שלה היא לא גדולה, והיא בזכיות שלה כתוצאה מהשתתפות המדען הראשי בסיכונים, אנו רואים את המדען הראשי לא כאחד שנותן הלוואה אלא כאחד ששותף לנו, נוטל אתנו סיכונים - השינויים העלולים להיות בתקנות התמלוגים עלולות להרע את המצב הזה, וההשתתפות הזו מאפשרת לנו, אנו מחולקים - זה לא חברה אחת אלא הרבה פרויקטים. כל פרויקט הוא מרכז רווח, וכל פרויקט הוא לא חברה גדולה. כלומר קיצוץ השתתפות המדען יוצר למעשה חיסול של פרויקטים עתירי סיכון, כי הקטנים לא יקבלו.


לגבי מרכז השקעות, השילוב של מענקים בפריפריה עם התוכנית הנוכחית של הטבות במס הוא שילוב מנצח. בפעם שעברה חברי ועדת הכספים גרמו יחד עם משרד התמ"ת לשינוי בתקציב לטובה ולברכה, ולא לשכוח את התיקים שעברו את המסלולים, קיבלו אישור של הבנק ושל המינהל המקצועי של משרד התמ"ת, אבל לא באו לידי אישור רשמי של המינהלת. ועדת הכספים אמרה שהיא תיתן התייחסות בפעם הקודמת, אני מקווה שהיא תעשה זאת. 

גבריאל מימון:

אתייחס לנושאים מרכזיים שעלו כאן; הנושא של הסדרה ואכיפה זה אחד הנושאים החשובים והמרכזיים שלנו, אנו נקצה גם משאבים לסיים את איוש התקנים כדי להפעיל בתפוקה מלאה את היחידה, ואני מאוד מקווה שנסיים את איוש התקנים בשנת 2008.


לגבי מרכז השקעות הון, עמדתנו ברורה – אנו מעריכים שהחסם בדרך להשקעה בפריפריה הוא חוסר השתלבות הממשלה בסיכון שבהשקעה בפריפריה, וההתייחסות כאילו מסלול תעסוקה יפתור את הבעיה באמצעות יצירת מקומות תעסוקה, לדעתנו הוא לא נכון כי מסלול תעסוקה בעיקר היום משתלב בתעשיית השירותים ופחות בתעשייה המייצרת, ולכן יש צורך לעודד את התעשייה המייצרת באמצעות מענקים. 

שי חרמש:

 מתי הוועדה גומרת?

גבריאל מימון:

הדיון הראשון נתקע כתוצאה מסדר היום של הוועדה, אבל אחרי שהתגברנו על סדר היום של הוועדה אני מניח שעד סוף חודש נובמבר נסיים.


השר נסע לארה"ב לא בעניין של ה-OECD. עקרונית, אין ויתורים כתוצאה ממהלך ההצטרפות, שהוא בעיקר לאור עמידה של מדינת ישראל בפרמטרים שה-OECD דורש כתנאי מוקדם להצטרפות. גם בתחום הנושא של הקניין הרוחני נכון לעכשיו אין שום ויתור בנושא של הקניין הרוחני. לא אומר שלא בוחנים את כל הנושא הזה וההגנה על הקניין הרוחני. 

היו"ר אמנון כהן:

 אנו מבקשים להעביר לשר, אם יהיו לו נושאים שהוא ירצה את הסיוע של ועדת הכספים, אנו מבקשים שהוא יגיד לנו מה סדרי העדיפות שלו, שיחד אתו ניאבק ונביא לו תקציב נוסף. תודה רבה, אדוני המנכ"ל.

גבריאל מימון:

אני מבקש מהעוזר שלי לחלק לחברי הוועדה דוח ביצוע ברמת תוכנית.

שינויים בתקציב לשנת 2007

היו"ר אמנון כהן:

אנו ממשיכים בסדר היום, שינויים בתקציב.

פנייה 588

יובל יעקובי:

זה העברה פנימית בתוך משרד הקליטה מתחום של תעסוקה לתחום של השתתפות בפעולות רווחה וחינוך.

היו"ר אמנון כהן:

 מי בעד? מי נגד? אושר.

פנייה 590

אנואר חילף:


פנייה זו נועדה להעביר תמיכה לבית חולים יוספטל, שזה 262 אלף. לוקחים את זה מהתקנה של תמיכה במוסדות ציבור, יש שם תקנה ייעודית לבית החולים יוספטל.


שתיים, יש 334 אלף ש"ח, שזה מחלות קשות. לפי הערכות, כל שנה מעבירים מהכסף שמחולק בין הקופות לכסף שמחולק למחלות קשות לפי מספר החולים, ויש עוד 103 אלף ₪, שזה בגין הפרשי מדד. 

היו"ר אמנון כהן:

 מי בעד? מי נגד? אושר פה אחד.

פנייה 594-595

ראובן ריבלין:

מורידים את זה מכיתות לימוד שהבטיחו לתת.

ליאת טיקריטין:

אני אתייחס; בחלק של משרד החינוך פה אפשר לראות שתקציב ההרשאה להתחייב לא יורד, וזה התקציב הרלוונטי לבניית הכיתות. רק ההוצאה יורדת, וההרשאה להתחייב לא משתנה.

סמדר אלחנני:

ההוצאה השוטפת בתזרים מזומנים הוא תוצאה של הרשאה להתחייב משנים קודמות.

ליאת טיקריטין:

האוצר יעמוד בזה. 

היו"ר אמנון כהן: 


 מי בעד? מי נגד? אושר פה אחד.

פנייה 587

היו"ר אמנון כהן:

אין רפרנט, לא נצביע. 

חיים אורון:

תצביע. כביש טבריה, זה בסדר.

היו"ר אמנון כהן:

 מי בעד? מי נגד? אושר פה אחד.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.