פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



142
ועדת הבריאות
07/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 36
מישיבת ועדת הבריאות
יום ראשון, ט"ז באייר התשפ"ג (07 במאי 2023), שעה 12:30



סדר היום:
 << הצח >> 1. פרק כ"א (חקלאות), רק סעיפים 88-87 (קביעת אורך חיי מדף בידי יצרן נאות וצמצום רגולציה לייבוא בשר) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 << הצח >>  
 << הצח >> 2. פרק ח' (יבוא מוצרי מזון) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 << הצח >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
אוריאל בוסו – היו"ר
ניסים ואטורי
טטיאנה מזרסקי
צבי ידידיה סוכות


חברי הכנסת:
משה אבוטבול
ששון גואטה
בועז ביסמוט
אלון שוסטר
יבגני סובה


מוזמנים: 
	משה בר סימן טוב
	-
	מנכ"ל משרד הבריאות

	ד"ר שרון אלרעי פרייס
	-
	ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

	ד"ר זיוה חממא
	-
	מנהלת המחלקה לניהול סיכונים, משרד הבריאות

	ד"ר עופר גולדשטיין
	-
	מנהל היחידה הווטרינרית, משרד הבריאות

	שרון גוטמן טרודלר
	-
	סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד הבריאות

	דנה נויפלד
	-
	עו"ד, יועצת משפטית, משרד הבריאות

	פנינה אורן שנידור
	-
	מנהלת שירות מזון ארצי, משרד הבריאות

	שי סומך
	-
	עו"ד, ממונה (ייעוץ וחקיקה), המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים

	קרן רוט
	-
	עו"ד, משרד המשפטים

	גל ברנס
	-
	רכז כלכלה ותעשייה, תיירות באגף תקציבים, משרד האוצר

	ד"ר ריבה בן עזרא
	-
	ר.ו.ר לפיקוח מוצרים מן החי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	ד"ר סרחיו דולב
	-
	סגן מנהל השירותים הוטרינריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	חגית איגרמן
	-
	עו"ד, מחלקה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	אפרת אביאני
	-
	עו"ד, יועצת משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	מוטי סטולוביץ
	-
	ס', רע"ן כלכלה, תאום פעולות הממשלה בשטחים, משרד הביטחון

	אביב חצבני
	-
	מנהל איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים

	אלי דויטש
	-
	סמנכ"ל "דג טעים"

	אילן גרוס
	-
	מנכ"ל "אדום אדום"

	ד"ר אדוארד טל
	-
	בקרה קבוצת אדום, יצרני ויבואני מזון

	חתאם דבאח
	-
	משנה למנכ"ל באסם דבאח, יצרני ויבואני מזון

	אור דהן
	-
	שדלן חתאם דבאח

	רז הילמן
	-
	סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

	עמיר עופר
	-
	עו"ד, מנהל ענף המזון, איגוד לשכות המסחר

	מוטי אלקבץ
	-
	מזכ"ל ארגון מגדלי העופות

	שמואל לויט
	-
	מנכ"ל המועצה לענף הלול

	עמיחי גלר
	-
	מנהל שולחן מגדלים, ארגון מגדלי הדגים

	מוטי שמקה
	-
	נציג איגוד מגדלי הבקר

	
	
	

	
	
	




ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:
מיכל דיבנר כרמל

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים; מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות




<< נושא >> פרק כ"א (חקלאות), רק סעיפים 88-87 (קביעת אורך חיי מדף בידי יצרן נאות וצמצום רגולציה לייבוא בשר) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612 << נושא >>  

<< נושא >> פרק ח' (יבוא מוצרי מזון) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

בוקר טוב וכמעט כמובן צהריים טובים ושבוע מבורך. היום יום ראשון, ט"ז באייר תשפ"ג, 7 במאי 2023. 1 ו-30 יום לעומר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות בנושא פרק ח' (יבוא מוצרי מזון) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023. 

2. פרק כ"א (חקלאות), רק סעיפים 88-87 (קביעת אורך חיי מדף בידי יצרן נאות וצמצום רגולציה לייבוא בשר) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023. 

הכנה לקריאה שנייה ושלישית ובהמשך, נראה, ככל שיתאפשר, נעשה הצבעות. 

אני מודה לחברי הוועדה כמובן שמשתתפים ונמצאים איתנו כאן בדיון. ממשיכים בקידום נושא ייבוא המזון ואורך חיי מדף כחלק מהצעת חוק התוכנית הכלכלית. אנחנו מקיימים היום ישיבה שלישית בנושא, בהמשך ליישום מדיניות הממשלה להסרת חסמי סחר בייבוא, הגברת התחרות וייעול תהליכי ההסדרה בתחום הייבוא והורדת יוקר המחיה. הסרת חסמי הייבוא הוא נושא דגל שהממשלה והקואליציה לקחו על עצמם לקדם ואני מאמין שבקרוב אזרחי ישראל ירגישו את הנושא הזה בכיסם. 

בימים האחרונים, מאז הישיבה האחרונה שהתקיימה בוועדה בנושא, בשבוע שעבר ישבנו גם אני, יחד עם שר החקלאות, השר אבי דיכטר, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, יחד עם הצוותים המקצועיים של המשרדים ועם הייעוץ המשפטי לוועדה, על מנת להגיד לנוסח מוסכם ומתואם עד כמה שניתן. השיח והתיאום נמשכו עד לרגע זה ממש, תחילת הישיבה. אני מברך את המעורבים על ההשקעה וההשתדלות. בחלק מהנושאים שהיו מחלוקות, ישנה לשמחתי סוג של הסכמות, בחלק עדיין לא. אנחנו עוד מעט נשמע את הפרטים המוסכמים וכן את ההערות שקיבלנו מהארגונים השונים שעליהם יש גם בקשות, עדכונים ושינויים. 

לאחר מכן נעבור, ככל שיתאפשר להצבעות. אני מודה לסגן שר החקלאות, ידידי חבר הכנסת משה אבוטבול, שמשתתף איתנו כאן בדיון. ומנכ"ל משרד הבריאות מר משה בר סימן טוב, שהגיע להשתתף, לכבד אותנו כאן בנוכחותם. אנחנו נשמע גם כן, ככל שנצטרך, את היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד נעה בן שבת. אני מוכרח לומר, עושה עבודת קודש מול שני המשרדים. לתמרן בין צד אחד לצד שני. זה גם דבר שבפני עצמו. 

תחילה אולי נשמע קודם כל את המכובדים שהגיעו לכאן מלמעלה. תציגו את הנושא ואחר כך ננסה לצלול לפרטים. אני אשתדל, אתם יודעים, החברים שמשתתפים כאן, אנחנו משתדלים לשמוע תמיד את כולם, עד כמה שניתן, משני הצדדים. אין משני הצדדים, כולנו מצד אחד בסופו של דבר. אני מזכיר, תמיד אנחנו כאן בוועדת הבריאות, שתפקידה גם לשמור על בריאות הציבור לצד הסרת חסמים ולכן יש כאן סוג של התנגשות. לא התנגשות, אבל אי אילו תיאומים. בעבר זה היה תיאומים של משרד הבריאות מול משרד הכלכלה, עכשיו זה משרד הבריאות ומשרד החקלאות. ובסוף אנחנו צריכים לסמוך את ידינו על כך שישנם אנשים שבריאות הציבור אל מול עיניהם ואנחנו בחלק של הסרת חסמים תמיד קראנו לזה סוג של ניהול סיכונים. עד כמה שניתן לעשות ניהול סיכונים מסוים כדי להקל רגולציה ולהפחית, הורדת חסמים. אבל שיהיה איזה רף מסוים, שלא, שבריאות הציבור לא תיפגע. סגן השר משה אבוטבול, בבקשה. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

כן, תודה רבה. אני רוצה בראשית דבריי להודות לך, יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת הרב אוריאל בוסו. הדבר החשוב הזה שאתה בעצם קורא לכל הצדדים, כדי לתכלל את הנושא וליצור סוג של איגום משאבים אנושי בעניין הזה, זה דבר שמאוד מאוד יועיל לכל הצדדים עצמם. 

אני שמח שאני כבר לפני מספר שבועות, בשיחות אישיות שהיו לי איתך וגם עם שר הפנים והבריאות וגם לשר שלנו איתך. אז העלינו את הנושא הזה. ואני גם בין שלל התפקידים שהשר במשרד החקלאות, אבי דיכטר, הטיל עליי, זה גם הנושא של מניעת הרגולטור, מניעת החסמים של בין המשרדים. הנושא של חסמים בין משרדי הממשלה לפעמים זה רעה חולה, שפשוט עם רבות השנים ומכוח האינרציה הדברים קיימים וגורמים עוול, עוול מאוד גדול. גם אם זה בתיק שלנו, למשל בתיק החקלאות, לאותם חקלאים שצריכים גם לקבל אישור מהבריאות, גם אישור ממשרד החקלאות ועוד כהנה וכהנה של כפילויות שחייבים לפתור אותם. זה דבר אחד. 

דבר שני, אנחנו למשל לגבי הסוגיה הזאת, שגם "העמסתי עליך" חומרים רבים, גם חומרי מקצוע, באותם דיונים שקיימנו אל תוך הלילה. ציינתי לך שלפעמים הכאב הוא מאוד מאוד גדול, כי לפעמים אנחנו קצת מנסים להיות יותר, אומרים צדקנות, "פרונקייט", כן? יותר מידי, להיות יותר מידי, יותר אפילו מאירופה או ממקומות אחרים, להחמיר על עצמנו. וזה דבר שהוא באמת לא ראוי ולא טוב. כי אנחנו גם ככה החקלאים יש להם את הקשיים שלהם, הבעיות במדינה קיימות. ולבוא להטיל עליהם דברים או משימות או חסמים מהסוג הזה, שגם באירופה לא קיימים, כפי שהוכחנו את זה ונוכל תמיד להוכיח את זה - אז זה בעצם גורם באמת לקשיים עוד יותר, קשיים אל תוך הקשיים.

לכן אני מאוד מאוד שמח שגם השר נפגש איתך באופן אישי, אדוני יושב ראש הוועדה, וגם היו לכם שיחות מקדימות. וגם עם ידידי, המנכ"ל היקר של משרד הבריאות, משה, שבעצם אנחנו כולנו חדורי דבר אחד: להסיר כל מיני דברים שגרמו לצער, גם לחקלאים, גם לכל ההתפתחות, הדינמיקה שרוצים כן לפתח את עולם החקלאות, לפתח את עולם הבריאות, הכל טוב ויפה. ואני רוצה רק, כמובן אתה תשמע יותר מאנשי המקצוע את הפרטים, תרדו לעומקים שתחליטו אתם. אבל דבר אחד בטוח, ופניתי גם כן לידידי מנכ"ל משרד הבריאות וחשוב לי שיושב ראש הוועדה יידע מהנושא הזה. הדברים זה לא כאן תם ולא נשלם, ישנם מספר סוגיות לא קטנות שאנחנו במשרד הבריאות בעצם מבקשים מאותם חקלאים או אותם אנשים דברים דומים, או דברים כפולים. זה חוזר על עצמו ולדעתי זה עוול שנעשה לאותם אנשים. לכן ביקשתי ממנו, וזה גם כן, כמובן שהעליתי את זה בישיבת השר אצלנו, יחד עם מנכ"ל המשרד שלנו אורן לביא, שאנחנו רוצים לקיים מפגשים, לא קשור לתקופת התקציב. מה שקורה, בתקופת התקציב כולם פתאום ממהרים להתכנס ולדבר. אני לא רוצה את זה רק בגלל התקציב. אני רוצה את זה לאורך כל השנה. לשבת על ממשקים יחד, לראות איפה יש לנו דברים מיותרים. בואו נעשה את זה יפה. בואו נועיל לעם ישראל, בואו נועיל לאותם אנשים. אין סתם עניין לתזז את אותם אנשים שמקבלים שירות עם כל מיני כפל של מסמכים. אני יודע שיש לנו מספר דוגמאות, אולי לפחות כ-10 כאלה, מכל מיני מחלקות. ואתן לך דוגמה יושב ראש יקר, הנושא הזה של וטרינריה. נושא של שחיטה, שזה גם נושא שגם קרוב לליבך, מטבע הדברים. דורשים כל מיני דברים ובקשות מאוד מאוד מכופלות לאלה שמפעילים משחטות בארץ ובחו"ל. גם אנחנו, גם משרד הבריאות. למה כל זה? בואו נחליט, מצידי שזה יהיה משרד הבריאות, קבלו את זה. אבל לא צריך את הכפילות הזאת. או תנו לנו להוביל, תלוי לפי הדברים. ואת זה נוכל לעשות, אדוני המנכ"ל, רק בישיבות צוות משותפות של אנשי המקצוע. כי בסופו של דבר, אנחנו מחויבים לציבור, לתת להם שירות. 

אני רוצה להודות לך, אדוני יושב הראש, אתה באמת מבין את העוצמה. אבל דבר אחד ברור, שאנחנו באמת באים רק מתוך מקום טוב של שיתופי פעולה הדדיים. אם אנחנו צודקים ובאמת זו דרישה מיותרת וזה, אנא בואו נעשה את זה פה אחד. ואם אנחנו לא צודקים, שכנעו אותנו. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

תודה. מנכ"ל משרד הבריאות, ברשותך, אם אתה רוצה לומר מספר משפטי פתיחה. משה בר סימן טוב, בבקשה. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

אני אולי גם אציג את הכיוון של ההסכמות שהגענו אליהם עם משרד החקלאות. 

נתחיל מזה, באמת, מה שנאמר קודם על ידי סגן השר. שאנחנו צריכים להשלים את העבודה של תיאום הפעילות של משרד הבריאות ומשרד החקלאות. המצב היום הוא רחוק מלהיות אופטימלי. אני חושב שהוא בסוף פוגע גם בעוסקים במזון, בתחומים המשותפים. וגם יתכן שגם בבריאות הציבור. בסוף אנחנו לא עושים את הדבר הנכון, לא כך ולא כך. וזה נובע מזה שאנחנו לא מחלקים בצורה נכונה את האחריות בינינו. ויש פה דרך שאנחנו צריכים ללכת. השיחות שהתקיימו בתקופה האחרונה, שגם אתה היית נוכח בהם, יו"ר הוועדה, ועל כך גם התודה שלנו, מאפשרות להיות אופטימיים בנושא. יש רצון באמת של כל הצדדים, אני מקווה, באמת להגיע בסוף לאיזה שהוא מתווה שיחלק את העבודה בין הצדדים, מבלי לפגוע באיכות התקינה שאותה אנחנו רוצים להבטיח לתושבי מדינת ישראל. ואנחנו רואים פה לאורך כל הדרך, אנחנו פנינו לאירופה. ואני אצטט את שר החקלאות שאמר אמירה מאוד מאוד חשובה, אולי טריוויאלית, אבל לא מובנת מאליה, שיש אירופה אחת. לא שתי "אירופות", לא שתי יבשות. ואנחנו צריכים לראות באמת שאנחנו מתיישרים עם הסטנדרט האירופי באופן מלא ולא לברור מתוך זה את מה שנוח. 

מכיוון שבסוף יש לוח זמנים דוחק, אז סיכמנו שאנחנו נמשיך את העבודה. ומה שנמצא בחוק עכשיו אנחנו לא נתייחס בסעיף 5 לעניין של המזהמים הביולוגיים. נשאיר את העבודה הזאת בחוץ, מחוץ לתכולת הוועדה, כמובן בהסכמה שלך, יושב הראש ושל הוועדה. כל העניין של המזהמים הביולוגיים אנחנו נדחה את הדיון, נשאיר את המצב כמו שהוא עכשיו. זה אומר שהקנסות המנהליים לא יחולו לעניין הזה. הצוות המקצועי והלשכה המשפטית שלנו יוכלו להסדיר את זה בצורה יותר נכונה. ואנחנו נמשיך את העבודה בינינו, בין המשרדים, ונביא אותה אליכם אחר כך. באמת יש את כל סנכרון העבודה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

אבל אם הורדתם את זה, אז אין הסכמות, אם זה ככה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

לא, הם מבחינתם רצו כרגע לבוא ולאשר את זה, כשאין הסכמות. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

ההסכמה היא לשמור את הסטטוס קוו. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

כי זה הנושא הכי חשוב. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

ההסכמה היא לשמור את הסטטוס קוו שיש היום. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

לא לקבוע רף מסוים של סלמונלה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

מה הסטטוס קוו נכון להיום?

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מה שקיים. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

סטטוס קוו יסבירו הצוותים המקצועיים. מה שהיה הוא מה שהיה עד היום. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

תכף יפרטו. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

תכף הם יפרטו. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אגב, גם כשאומרים 'להוציא', כבוד המנכ"ל, וזה אני, בנושאים אחרים אתם יודעים שאני, גם כשמדברים על תקנות של נושאים פרה רפואיים. כשאנחנו מדברים, אני יודע שיש נוהל כזה במשרדים, כיוון שזה ידחה ידחה, ועוד כמה זמן לבוא. יש כאלה שיש להם אינטרס, וזה בסדר. שזה יידחה. יכול להיות אפילו גם כן, אנחנו רוצים באמת לקבוע לוחות זמנים. כשאומרים נדחה, 3 חודשים, באים לפה, מגיעים להסכמות. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

מה שתגיד. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

נכון שאנחנו מבינים שבלוח זמנים של הסדרים זה יותר קשה. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

כל לוח זמנים שתקבע. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

בוודאי שמבחינתכם ודאי כמה שיותר. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

אני רוצה גם אבל להצטרף באמת לתודה לעו"ד נעה בן שבת. שבאמת, בוא נגיד אחרי שהיא תסיים איתנו אפשר לשלוח אותה לפתור סכסוכים יותר קשים במדינת ישראל. אולי את מד"א ואיחוד הצלה, מי יודע? אבל לאט לאט. דבר ראשון אנחנו נפתור את זה. אבל עכשיו אנחנו צריכים לנוע קדימה. חשוב, צריך להזכיר שהחוק הזה הוא התשתית לאכיפה לכל תחום המזון במדינת ישראל. וחשוב מאוד שתהיה אכיפה, אחרת באמת אין אפשרות להבטיח את בריאות הציבור. ואנחנו רוצים לבוא פה באמת לאכיפה מודרנית, שהיא מבוססת על קנסות מנהליים. וזהו, תודה על המעורבות שלכם. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

נקודה נוספת שהוא נגע בזה ואתה פחות כרגע. אמרת מבחינת להוציא או לא להוציא. ואני גם כן רוצה לומר לך משהו, סגן השר. יש מושג, כרגע, ודאי נכון לעכשיו, זה סוג של חתונה קתולית. אין מה לעשות. נרצה או לא נרצה, משרד הבריאות צריך את משרד החקלאות ומשרד החקלאות את משרד הבריאות.

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

אמרנו שאנחנו בהורות משותפת. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

אנחנו רוצים חתונה יהודית. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

בחלק הזה, נכון מה שאמרת, שצריך לקבוע בסוף, אני מאמין שיש 'סוג של', אבל צריך לקבוע צוות משותף לאורך כל השנה, שלא מחכה לבעיות ויושבים. אלא איך אומרים? כמו שיש למנכ"ל פ"א או פ"ע, איך שכל אחד מתרגם את זה עם השר, עם הממונה, עם האנשים. זה צריך להיות פגישה חודשית, שמעלים את כל הנושאים, שרואים שיש ממשק, בשביל שזה לא יתנגש בסוף ביבואן, במשווק, בצרכן או ביצרן. כי יש כאן באמת כפל רגולציות בדברים מסוימים. ולכן אני הבנתי שגם סעיף 190?

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

לא, סעיף 190 יישאר כמו שהוא. אנחנו לא ניגע עכשיו בסעיף 190. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אוקיי, אז גם ב-5 לא נוגעים. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

סעיף 190 כבר מסדיר עקרונות. לא, בסעיף 105 לעניין מזהמים ביולוגיים. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

סעיף 5, תכף אולי אני אתן, את רוצה אולי את תסבירי מה המשמעות? כן, תכף נשמע מעו"ד נעה בן שבת מה המשמעות אם כרגע סעיף 5 לא יהיה בליבת הדיון מבחינת החקיקה. ומה לגבי הנושא השני. שאר הדברים אנחנו פחות או יותר הגענו להסכמה. עו"ד נעה בן שבת, בבקשה. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

רק אשמח רק במילה, יו"ר הוועדה, אם אפשר יותר רגע מלמעלה. גל, אגף תקציבים. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מי, מי מדבר?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

פה, גל ברנס, אגף תקציבים. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אה, גל. תמיד אתם יושבים אחרי המחשב. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

זה המקום האחרון שנשאר בחדר. 

אני רוצה רגע להתייחס יותר מלמעלה לעניין הצעת החוק עצמה. יש פה הצעת חוק שהיא מאוד חשובה. היא קריטית, כמו שאמר יו"ר הוועדה בתחילת, בפתח דבריו, בהיבטי יוקר המחייה ובהיבטי יכולת משרד הבריאות ליישם את הרפורמה בייבוא. 

הנושא העיקרי שעלה פה בפתח הדברים בדיון הראשון זה עלה נושא הליסטריה והסלמונלה, שזה סעיף 5 המדובר. תכף נעה תסביר. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

מזהמים ביולוגיים. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

כן, מזהמים ביולוגיים. להבנתי יגיעו פה לפתרונות וזה נראה לי הנושא בליבת הדברים. ולבקשתך לזה שהדברים ימשיכו להיות מלובנים גם בהמשך, אז באמת הקימה הממשלה, בהחלטת ממשלה, ועדה יחד עם משרד הבריאות ויחד עם משרד החקלאות, האוצר ורשות הרגולציה, שמטרתה לעשות בדיוק את הדברים האלה. זה גם היה ההסכמות בממשלה. שכל הדברים שלא יצליחו ללבן בזמן הקצר של חוק ההסדרים הצוות הזה יתכנס ויביא המלצות במטרה בדיוק לפתור את אותן מחלוקות שיישארו, שהן כרגע לא בליבת החוק. ואני חושב שהמסר העיקרי מבחינתנו שהחוק הזה הוא חשוב לנו מאוד שהוא יעבור. יש בו הרבה הרבה רבדים מעבר לנושא של המחלוקת, שלהבנתנו העיקר בו נפתר. וזה מבחינתנו עיקרי הדברים. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אוקיי, תודה. עו"ד נעה בן שבת, בבקשה. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אולי נתחיל עם שני הדברים שצוינו כאן. מדובר פה על סעיף 190. זה סעיף שלא תוקן בהצעת החוק. הוא לא נכלל בהצעת החוק. אבל הבנו שהיו סיכומים בין המשרדים. דיברו, אנחנו הבנו אותם בצורה אחרת. אחרי זה התברר שמה שהפריע למשרד החקלאות הוא לגבי 4 חקיקות משנה, או אפילו לא כל כל חקיקת משנה. תקן ישראלי ועוד 3 חקיקות משנה. סך הכל אני חושבת שזה דברים שהם גם בסמכות השר, חלק מהם. תקן ישראלי הוא לא בסמכות השר. אז זה דברים שנראים לי שהם באמת ניתנים לפתרון, אבל גם לא היו בהצעת החוק. עכשיו, סעיף 5, כשאומרים סעיף 5 זה נשמע מכלול גדול. אבל נזכיר שבתוך סעיף 5 יש לנו כמה הוראות. דבר ראשון, יש החלפה של הגדרות, של מזהם ביולוגי, מזהם כימי - זה הגדרה אחת. אחרי זה, סעיף 5 שהיום הוא קובע איסור, יש לנו היום בסעיף 5 בפסקה (3) או פסקה (4), אחת מהן יש לגביה עיצומים כספיים ולגבי האחרת לא. אחת מהן עוסקת, זאת שלגביה אין עיצומים כספיים זה נוגעת למחולל מחלה. ושם יש הגדרה של גורם רעיל או מזיק, כשהוא מדבר על מזהמים כימיים, ביולוגיים, שאריות חומרי הדברה, מזהם אחר שבעיקר זה שאריות חומרי הדברה, שמפורטים באחת התוספות. יש שם את התוספת הראשונה. יש שם שלושה חלקים. ואם אני מבינה נכון, מדובר כרגע שלא יכללו את התוספת של המזהמים הביולוגיים, למרות שהיא תוספת יותר רחבה. לא מדובר שם רק על הסלמונלה ועל הליסטריה, אלא על עוד גורמים, עוד מחוללי מחלה ביולוגיים. והיא בכלל לא תכלול פירוט, כך אני מבינה את זה. 

עלה במהלך הדברים בשעה האחרונה, עלתה איזה שהיא הערה של משרד החקלאות לגבי איזה גורם כימי, שגם להם הם מתנגדים. אני חושבת שאם אנחנו כל פעם מעלים את הדברים, אנחנו מדברים על תוספת, היא נתונה לאישור, שינוי של השר. אני חושבת שבגלל זה לא להכניס את הפירוט של החומרים הכימיים והוסבר לנו, והוסבר כבר בדיון פה, שאותה תוספת מותאמת לחקיקה האירופית ואפילו מה שאנחנו קיבלנו בנוסח שלנו כבר יש עדכונים שנעשו בעקבות עדכונים אחרים שהגיעו לרשימות החומרים הכימיים - אני חושבת שזה יהיה אובדן גדול לא להכניס את הרשימות האלה של המזהמים רק בגלל איזה שהיא מחלוקת לגבי איזה שהוא חומר מסוים. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

כשאת אומרת 'אובדן גדול', למה את מתכוונת?

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

מבחינת בריאות הציבור. אם אנחנו רוצים להגיע לחקיקה עדכנית, אם זאת המטרה, חקיקה עדכנית. ולהגיע למצב שבו יש אכיפה. הרי כל התיקון הזה או עיקרו של התיקון הזה הוא במתן האפשרות לאכיפה על ההוראות האלה. הוראות שנקבעו ב-2015 וההוראות האירופיות שנקבעו ב-2021, שזה משהו אחר, זה לא נוגע למוצרים של החקלאות. אבל בשני הדברים האלה אין עדיין מערכת עיצומים כספיים שעובדת. והפגיעה בסופו של דבר, אם אין מערכת, אם אין אכיפה, אז הפגיעה יכולה להיות פגיעה בבריאות הציבור. ואני רוצה להגיד, אנחנו כייעוץ משפטי, אנחנו הערנו על כך, כבר ב-2015 וגם במיוחד ב-2021 כשההוראות הגיעו בלי עיצומים כספיים. אנחנו חשבנו שזו תקלה להעביר כזו חקיקה בלי עיצומים כספיים. אז אני חושבת שצריך כאן לחתור כמה שיותר שהדברים שברור שהם אסורים, שהם יהיו, הם כן יכללו, הם כן יהיו מעודכנים. ושאר הדברים שצריכים תיאום בין המשרדים אני חושבת, יכול להיות שגם הוועדה יכולה לסייע, לקיים אחת לכמה זמן דיון המשך ולנסות לראות איפה הדברים עומדים ולנסות ליישב, באמת לצמצם את המחלוקות. אבל אני חושבת שללכת, להרחיב עוד יותר, זו תהיה תקלה מבחינת האפשרות לאכוף את ההוראות. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

בוא נגיד אנחנו הולכים גם במזהמים הביולוגיים אנחנו הולכים לפי אירופה. אבל מכיוון שיש לנו מחלוקת בנוגע לשיטות עבודה ודברים מהסוג הזה, אמרנו שנשאיר את זה למועד מאוחר יותר. 
אנחנו לא מסכימים, אנחנו לא מסכימים לוותר על הדבר הזה. אנחנו לפי הסטנדרט האירופי באופן מלא. ובאמת, לעם ישראל מגיע שיהיה אפשר לאכוף את הדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אוקיי. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אדוני, אם אפשר להתייחס, משרד החקלאות. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

משרד החקלאות. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

עו"ד חגית איגרמן, מחלקה משפטית, משרד החקלאות. 

אני אגיד, א', להבהרה, שסעיף 5 חל רק על חומרים גולמיים מן החי. רק על מוצרים כאלה. כי כל השאר יש את ההוראות המאומצות. אז זה לא שיש פה עוד מזון אחר שאנחנו מדברים, אלא רק באמת המזון שבאחריות משרד החקלאות. 

ההבנות שלנו, מה שאנחנו הבנו שההסכמות היו זה שסעיף 5 יישאר as is כולו וסעיף 190 לא יתוקן גם כן. עכשיו אומרים שלא, שרק חלק מסוים מסעיף 5 לא יתוקן. אני אזכיר גם שאנחנו צמצמנו את הבקשות שלנו לגבי סעיף 190 לגבי בשר טחון מאוד מאוד ספציפי. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

לא, 190 אל תדברי כרגע. כרגע אנחנו מדברים על זה. בואי, בואי נצמצם. זה תוספת שנוספה אחר כך. כרגע בואי תתמקדי לי בסעיף 5 שעליו אנחנו מדברים. שכרגע אומר מנכ"ל המשרד שמבחינתם זה באמת צעד מאוד מאוד גדול קדימה כרגע להפריד את זה. איפה כרגע, ברגע שאנחנו לא דנים על זה כרגע או מאשרים, משאירים את המצב as is בנושאים של החומרים מזהמים ביולוגיים. זה בסדר?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אני אומרת, אנחנו הבנו שאת כל הסעיף לא מתקנים. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

תסבירי למה זה חשוב. אם תוכלי להסביר למה חשוב לך מעבר לביולוגיים? יש לך מיקרופון, תסבירי למה זה כל כך חשוב, שיבינו. ברשותך, את או גב' אפרת היועצת המשפטית. מישהו כן צריך להסביר את הדברים. היו"ר צריך לשמוע. 

 << אורח >> ד"ר ריבה בן עזרא: << אורח >>  

שמי ד"ר ריבה בן עזרא, רופאה וטרינרית ראשית במשרד החקלאות. אני רוצה להסביר את השוני ממה שהיה היום. היום בחקיקה יש רשימה של מזהמים כימיים. אנחנו מבינים את זה. והיום כתוב שעוסק במזון לא ימכר ולא ישווק וכל מיני דברים כאלה. היום השינוי בסעיף 5 שזה הרשימה הזאת, מעבר למזהמים כימיים והמזהמים הביולוגיים, חל גם טור ג'. אוקיי? אז ברגע שזה המזון הוא כללי, משרד הבריאות דוגם את המוצרים שלהם וזה בסדר גמור. אבל ברגע שנכנסים לעניין של מזון גולמי, אנחנו חולקים. כי באירופה כך זה לא עובד. באירופה דוגמים קרוב לשחיטה, במשק, ולא בשיווק. את המזהמים הכימיים. וברגע שמשרד הבריאות עכשיו בסעיף 5 הכללי ולא בתוספת, כותבים שזה חל על טור ג', יש לנו בעיה. כי זה לא יכול להיות שעכשיו, כי עכשיו זה שונה. אז אנחנו רוצים לחרוג את טור ג' משתי הרשימות האלה: מזהמים ביולוגיים וכימיים. זה הבקשה שלנו. וזה מה שאנחנו הבנו שזה סוכם בין המשרדים. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

את מבקשת גם שאריות חומרי הדברה? רק שנבין את המצב? גם המזהמים הנוספים - - - במוצרים החקלאיים?

 << אורח >> ד"ר ריבה בן עזרא: << אורח >>  

שזה חל על טור ג', שלא יהיה כתוב שזה חל על טור ג', כי זה לא נכון. כי זה לא המקום וזה לא ככה באירופה איך שעושים את זה. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אז תסבירו. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

אם אפשר רק שאלה בהיבט הזה. היה הרי דיון ביום רביעי יחד עם נעה ונכתב נוסח שהפער היחידי בו היה פער של ביצים וביקשו התייחסות משרד הבריאות. משרד הבריאות אמר שהוא מוותר גם על הפער הזה. 

 << אורח >> ד"ר ריבה בן עזרא: << אורח >>  

אנחנו מוותרים ומוותרים ומוותרים. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

והוא נקרא והוסכם. 

 << אורח >> ד"ר ריבה בן עזרא: << אורח >>  

ואי אפשר, כל פעם אנחנו מוותרים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ממש הפוך. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

רגע. 

 << אורח >> ד"ר ריבה בן עזרא: << אורח >>  

ושוב זה לא מספיק. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

היה נוסח ומשרד החקלאות אמר שהוא מסכים לו, למעט הערה אחת שביקשו משרד הבריאות לתקן. משרד הבריאות אמר אני מוכן לתקן. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

המטרה נעה כל הזמן, המטרה השתנתה. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

זה היה באותו חדר. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

שנייה, ד"ר ריבה, סיימת? סיימתם? אוקיי. משרד הבריאות. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

שרון גוטמן מהלשכה המשפטית. 

קודם כל, המצב המשפטי היום שסעיף 5 חל גם על המזון הגולמי, מ-2015. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מבלי לתקן שום דבר. אם אני משאיר את זה ככה. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

מבלי שנתקן אותו, הוא חל גם על המזון הגולמי. הוא חל על מזון באשר הוא מזון. והמצב הוא שיש היום עיצום כספי על הרשימה הקיימת בו, שמונה גם סוגי מזהמים כימיים וגם שאריות חומרי הדברה. אז זה המצב המשפטי היום. זה אין פה מה להתווכח. זה כתוב וגם אמרה היועצת המשפטית של הוועדה. 

מה שאנחנו עשינו בסעיף 5 זה היה בדיון, בדיון שעבר, בחוק התוכנית הכלכלית הקודם. מאחר ואימצנו הוראות, היה צריך להבהיר שסעיף 5 נותר רק על מה שלא אומץ. בגלל שאתם ביקשתם להחריג לפני שנה וחצי את המזון הגולמי זה מה שנשאר שהוא חל עליו. ולא שינינו את המצב המשפטי. זה המצב המשפטי הקיים. 

 << אורח >> ד"ר ריבה בן עזרא: << אורח >>  

אנחנו לא חולקים על המשפטי. אנחנו חולקים על העניין של המקצועית. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

בסדר, אבל המקצועי נשאר באותו דבר. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

בוא נאמר שהבקשה של משרד החקלאות היא לשנות את הסטטוס קוו. אנחנו לא רוצים לשפר אותו, שהם לא ירעו אותו. אני חייב לומר, גם בסוף, באמת, אנחנו עושים פה משהו שהוא לא טוב לבריאות הציבור. אני חושב שהוא לא טוב גם לעוסקים במזון. כי בסוף העוסקים במזון צריכים ודאות וצריכים לדעת שאנחנו מיושרים לפי הסטנדרט של אירופה. אבל בהנחה באמת שהכוונות הטובות של כולנו יובילו אותנו לסיים מהם את העניין של המזהמים הביולוגיים, ניחא. אבל עכשיו לשנות את הסיפור של המזהמים הכימיים, מבחינתנו ממש לא. מה שקיים לפני שאנחנו מאשרים את החוק, יהיה מה שקיים אחרי שאנחנו מאשרים את החוק. אנחנו לא מחריגים עוד דברים מהעניין שם. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

לא, אין הכברה. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

וזה לא פתוח גם מצדכם לאותם שולחנות, דיונים שאנחנו?

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

אפשר לדון על הכל. אפשר לדון על הכל. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

או לשכנע או להשתכנע. אנחנו לא, השכל לא נמצא רק אצלנו. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

ההנחיה של ממשלת ישראל, תפיסת המדיניות של ממשלת ישראל היא אירופה. בסדר? אנחנו רוצים ליישר קו עם אירופה. מבחינתנו זה הדבר החשוב לעשות. גם זה, אגב, אי אפשר, אני גם אומר לכם, אי אפשר לקיים שתי מערכות רגולציה. בסוף אירופה זה לא איזה משהו שנמצא שם, זה לא עשרת הדיברות. הם משנים את זה, כל שנה יש יותר משינוי אחד. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

בחצי שנה יש שישה שינויים. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

בששת החודשים האחרונים היו שישה שינויים. זה אומר שינוי כל חודש. רק לתחזק מערכת רגולטורית שמיישרת קו עם אירופה זה עבודה מאוד מאוד קשה. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

היא אומרת לא, באירופה לא ככה, הרופאה אומרת שאתם מחמירים מאירופה. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

לא נכון, לא נכון. אבל היא עכשיו מבקשת לשנות, היא מבקשת לשנות את הסטטוס קוו. לא. 

 << אורח >> ד"ר סרחיו דולב: << אורח >>  

אני יכול להתייחס, יושב הראש?

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

כן. 

 << אורח >> ד"ר סרחיו דולב: << אורח >>  

ד"ר דולב, סגן מנהל שירותים וטרינריים.

מצטער להגיד שבצד אחד אומרים אירופה אירופה אירופה, ומה שקורה פה הוא החגיגה שהולכים להעביר - זה ממש לא אירופה. למשל הנושא של אכיפה. אם אנחנו מדברים על מזהמים כימיים במוצרים גולמיים, אנחנו יש לנו חקיקה מ-2000. בודקים כל המוצרים יותר מ-20,000 בדיקות בשנה, בסדר? מה שמשרד הבריאות רוצים לעשות עכשיו זה לעשות בדיקה על הבדיקה. כשאנחנו מדברים על סלמונלה 0, כמו שהיה, שרוצים לחרוג. אומרים אירופה אירופה ומגיע לישראל. אוקיי? מגיע לכל העולם. אבל העולם לא שם. אין 0 סלמונלה. כולם מבינים את זה. ואיפה בודקים? לא בסופר. בודקים במשק, בודקים במשחתות ומטפלים בזה שם. אותו דבר במזהמים הכימיים ואותו דבר במזהמים הביולוגיים. מכיוון שכשהמוצר כבר מגיע לסופר אין כבר הרבה מה לעשות. ביצים בודקים פעם ב-15 שבועות. אי אפשר לבדוק כל ביצה בכל משק. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

מסכים שמצב הביצים במדינת ישראל, מצב הביצים במדינת ישראל הוא רחוק מלהיות טוב. 

 << אורח >> ד"ר סרחיו דולב: << אורח >>  

לא נכון. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

למה, למה? לא נכון. למה זה ככה? מאיפה הבאת? מאיפה הנתונים? אם אתה נותן נתונים, בוא ניתן - - -

 << אורח >> ד"ר סרחיו דולב: << אורח >>  

ממה לא נכון. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

יסיים, יסיים משרד החקלאות. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

איך בודקים סלמונלה? למה, אתה בודק את זה בתוך הביצה כמו שבודקים בביצה? מה, אתה עובר עם מטוש, לוקח לי מאבק אם איזה עכבר השתין בצד אתה אומר יש סלמונלה? איך אתה בודק סלמונלה בביצים? מוטי, מזכיר ארגון, איך בודקים? אני טעיתי במה שאמרתי? 

 << אורח >> מוטי אלקבץ: << אורח >>  

לא. במטושים. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

במטושים שלוקחים אבק. למה מה, אתה בדקת את הביצה בכלל? בדקת אם הביצה יש בה סלמונלה?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

סליחה, אני רק אענה לך. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

לא, לא, אני רוצה שתקשיבו ליצרנים. אני רוצה שתקשיבו לאנשים שעוסקים בזה ביום יום. עם כל הכבוד למשרד הבריאות, הרי יש פה עניין. אני שומעת. אני מגיעה טאבולה ראסה, אבל אני שומעת שזה עוד הגבלה ועוד חסם ועוד חסם. זו ממשלה שנבחרה על כך שהיא תוריד ותשמור על בריאותם של הציבור. אבל לא צריך להגזים. באמת, שלא צריך להגזים. תנסו למצוא את הקו שיכול, זה נהנה וזה לא חסר. ויש פה מקרה, והוא צודק. אחד היצרנים, הוא צודק. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

שנייה, תכף נשמע אותו. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

דבאח מוכר, למשל, אוקיי? מוכר בשר. הוא אורז, מסדר, מביאים את זה לסופר. בסופר יש בעיה. הוא צריך לשלם עבור כל מה שקרה בדבאח? תבדקו אצל דבאח. מה אתם בודקים אצלו שהוא האורז? ושולח את זה? תקשיב, זה פשוט לא נורמלי. אנחנו במקום להתקדם אנחנו נסוגים אחורה. אז עם כל הכבוד לאירופה, אמרת את זה יפה. אמרת את זה מצוין. וזו מטרת העבודה שלנו. עם כל הכבוד לכל הפקידות. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אבל חברת הכנסת שטרית. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

עם כל הכבוד לכל הפקידות שמגיעה לכאן, זה בדיוק הנקודה שאנחנו נמצאים בה. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

ברור. מה שהם רוצים לעשות. לא יהיה ייצור מקומי, אנחנו נגמור את הייצור המקומי. לא יהיה ייצור מקומי. שתבינו, לא יהיה ייצור מקומי, לא מקומות עבודה. אתם תחסלו אותם. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אתה יודע מה אנחנו רוצים?

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

זה לא רק ביצים בייצור רק ישראלי, זה גם בביצים מייבוא. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

אי אפשר, איך הם יכולים לאכוף את זה בחו"ל? מה שהם רוצים נאכף בחו"ל. היה פה בחור ממשרד החוץ, שדיבר פעם שעברה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

הוא אמר שהכל בסדר. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

הוא אמר שזה לא בסדר. איך את יכולה לאכוף שיעשו את הבדיקות האלה באיזה בית מטבחיים או מפעל מזון בחו"ל?

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

אני מבקש שידברו בכבוד לאנשים שעושים את העבודה שלהם. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

ודאי, ואני אמרתי את זה. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

שומרים על בריאות הציבור ויודעים לעשות ניהול סיכונים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

משה, אנחנו מדברים אליהם בשיא הכבוד. רק שאני רוצה להגיד לך משהו. תקשיב, אני נתקלת בזה ביום יום, והאמן לי, אני באה, אני לא יומיים חברת כנסת, זו קדנציה חמישית שלי. וגם יש לי ניסיון במשרדים ממשלתיים. אתם לא חייבים להיות אלה שעושים עוד חסם ועוד חסם ועוד חסם. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

לא. זה האשמות. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

צריך למצוא את הפתרון. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

זה האשמות שווא. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

צריך למצוא את הפתרון. והאמן לי. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

זה האשמות שווא. זה האשמות שווא. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

אז אני אסביר לך משהו. התחושה בציבור וגם שלנו כחברי כנסת, שמשרד הבריאות, עם העוצמות הרבות שהוא יכול לסגור או לפתוח או לנעול או למחוק - משתמש בזה לפעמים גם באופן מוגזם. לכן אנחנו הגענו לכאן. אני עזבתי הכל. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

אני מציע לכם לבדוק. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

אז אני מציעה - - -

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

אני מציע לכם לבדוק את העובדות. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

אני נורא שמחתי כששמעתי שיש לכם ועדה משותפת עם משרד החקלאות. אבל אני חושבת שגם צריך לקחת בחשבון שאנשי המקצוע במשרד החקלאות לא באים לפגוע. הם באמת לא באים לפגוע, אני חושבת שהם באים לסייע. אז תקשיבו להם. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

חברת הכנסת שטרית, את יודעת שחלק מהנוכחות כאן שהן היו במשרד הבריאות הן היו גם במשרד החקלאות. הם מכירים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

בסדר. אז מה קורה? כשעובדים למשרד אחר?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

וההיפך. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

וכן ההיפך. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

כשעוברים למשרד אחר משתנים? 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

לא. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

לא. הם מתייחסים לרופאים במשרד החקלאות - - -

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אני מתכוון להגיד שאף אחד מהפקידים לא נמצא כאן חלילה או להכביד או הכל. אבל כל אחד בראייה המקצועית שהוא נמצא. ולכן אנחנו נמצאים, אנחנו מצמצמים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

אדוני יושב הראש, אני לא אמורה לשרת את המשרדים הממשלתיים, אני אמורה לשרת את הציבור. אני נבחרת ציבור. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

ועדיין. כולם, כולם משרתי ציבור. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

ולכן אני חושבת שאנחנו פה כדי לסייע. אני אשמח מאוד. ואני יודעת שאתה מסוגל לעשות את זה. ואני יודעת שאתה יודע לעשות את זה. למצוא פתרונות שזה נהנה וזה לא חסר. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אז אנחנו מצמצמים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

בסדר, אבל לא עוד להכביד. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

לא, אנחנו מצמצמים.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

לצמצם, בדיוק. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

רק יש, חלק מהדברים, מה שהוא אמר ומה שמסבירים, חלק מהדברים שכרגע קיימים ואתה רוצה להוריד אותם במסגרת חוק ההסדרים זה לא. זאת אומרת, יכול להיות שבמסגרת ההידברות יש עוד דברים שיצטמצמו ברגולציה. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

במסגרת ההידברות אפשר לדבר על הכל. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

חברים, אני חודש וחצי בהידברות. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

אין תנאים מוקדמים. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

בגלל זה אנחנו מאשרים בניגוד. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

אין תנאים מוקדמים. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

קטי, זה לא יהיה בבית הנשיא ההידברות הזאת. שם משהו אחר. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

וקטי, הרי מבחינת משרד הבריאות זה לא היה כרגע לא לאשר את זה או משהו. זה היה ללכת ולשבת בצורה כזאת. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

לכן אני רוצה לב פתוח ונפש חפצה. אני לא מאמינה שאני אומרת את זה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אם אנחנו כרגע לא נאשר זה לא דבר שמוציא משרד הבריאות. 

 << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >>  

אדוני יושב הראש, אני אשמח להגיב, אם אפשר. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מי?

 << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >>  

ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש חטיבת בריאות הציבור. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

זוכרים אותך רק לטובה. 

 << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >>  

תודה רבה. אני חייבת להגיד שהמהלך שעשה משרד הבריאות לפני שנה וחצי מטרתו הייתה להקל ולהפחית רגולציה ולשחרר. וזה היה המטרה של לעבור לאירופה. לפני שנה וחצי משרד החקלאות אמר את החלקים של הבשר הגולמי אל תעשו בזה שינויים, תשאירו את זה כמו קודם. ואנחנו נמצאים פה בלופים על לופים על לופים, של לנסות להסדיר את ההחרגה שהייתה לפני שנה וחצי. אם הכל היה עובר אירופה, לא היה שום, שום עודף נטל רגולטורי. כל המהלך של משרד הבריאות שהיה מהלך מוביל, פשוט מוביל ותקדימי במשרד. שעכשיו כל המדינה הולכת אחריו, כל הממשלה, לאמץ אירופה. ולהקל מול הצרכן ולהפחית את הרגולציה. 

אבל אנחנו נמצאים במצב שיש פה אזור שנמצא בעצם בתפר בין שני משרדים וקיבלנו את מה שמשרד החקלאות אמר לפני שנה וחצי והחרגנו את המוצרים האלה. אבל לא יכול להיות שבסוף אנחנו עוד נואשם בזה שאנחנו מעלים את הנטל הרגולטורי. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

לא, לא, בתהליך הבדיקה, שרון. תבדקו את נושא תהליך הבדיקה. לא אמר את זה סתם חבר הכנסת גואטה, שאתם, הבדיקה למשל את יודעת, עם המטפים. איך אמרתם את זה?

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

מטושים, מטושים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

מטושים. עוד פעם חזרנו למטושים. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

אנחנו לא בודקים. אנחנו לא נכנסים ללולים. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

זה בדיקה של משרד החקלאות. באזורים של המשחתות ושל הלולים עושה משרד החקלאות. באזורים של השווקים זה אחריות של משרד הבריאות לוודא שהאוכל שמגיע אלייך לצלחת ולכל אזרח אחר הוא לא מזוהם. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

איך אתם בודקים במפעלי המזון? סליחה. אני רוצה לדעת. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

שנייה רגע. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

איך בודקים בביצים במכוני מיון של הביצים. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

זה לא אנחנו, זה משרד החקלאות. אני רק אשמח להשלים. בסופו של דבר. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הבנתם איפה הבעיה?

 << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >>  

בסופו של דבר היה פה מהלך להקל על הרגולציה, להפחית את העומס, להפחית את יוקר המחיה שעשה משרד הבריאות לפני שנה וחצי. ועכשיו אנחנו מנסים ליישר בין משרד החקלאות למשרד הבריאות את הדבר הזה. וגם שר החקלאות בעצמו בישיבה שהייתה אמר בסוף אם משרד החקלאות עושה אירופה, אין שתי אירופות, יש אירופה אחת. בואו נתיישר כולנו לאירופה. וזה מה שאנחנו מנסים לעשות בתהליכים של דיונים איתם. 

מה שאנחנו אומרים כרגע, והמנכ"ל אמר את זה בצורה מאוד ברורה. ביקשו משרד החקלאות לעשות כל מיני שינויים, הסכמנו. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

לא, אבל שרון, תתייחסי למה שהוא אמר. 

 << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >>  

אבל המטרה כל הזמן זזה. בסוף מה שאנחנו אומרים זה בואו נשאיר - - -

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

לא, הוא אמר, הוא אמר. אני הצגתי את מה שהוא אמר. תתייחסי למה שהוא אמר לגבי השחיטה אצל דבאח. שוחטים את - - -

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

אנחנו לא בשחיטה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

אבל רגע, רגע. 

 << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >>  

לא יכולה להתייחס לזה כי אנחנו לא בשחיטה. 

 << אורח >> מוטי שמקה: << אורח >>  

אני אגיד לך, היא מתכוונת לבשר הגולמי. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

לא, לא, לבשר הגולמי אני מתכוונת. 

 << אורח >> מוטי שמקה: << אורח >>  

לא יכול להיות מצב שאני מפעל יצרני, שמקבל בשר לאחר שהוא עובר בדיקה של משרד החקלאות. אני מעבד אותו ומכין אותו ומשווק אותו ואחרי זה אתם תבדקו לי באיזה סופר איזה מוצר שלי ואני אצטרך לעשות ריקול לסחורה ולהחזיר את הכל. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

בוודאי שיכול להיות. 

 << אורח >> מוטי שמקה: << אורח >>  

זה מה שקורה. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

כי המוצר עבר שינוי לאורך החיים שלו. יכול להיות שהמוצר היה בסדר. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אדוני, אני רק רוצה לבוא. 

 << אורח >> מוטי שמקה: << אורח >>  

שנינו יודעים שסלמונלה ובקטריה 0. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

לא, לא, אתה התפרצת וגם לא יודעים את השם שלך. מי, איך קוראים לו?

 << אורח >> מוטי שמקה: << אורח >>  

שנייה, אני רק אשלים. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

לא, לא, לפני שתשלים. 

 << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >>  

אני רק אגיד שאני לא השלמתי, אז אני אשמח שאני אשלים. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

כן?

 << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >>  

אחרי כל הדיונים שהיו עם משרד החקלאות, שכל הזמן חייבים לומר ביושר, המטרה של משרד החקלאות זזה. אנחנו מסכימים, מסכימים ומשרד החקלאות ממשיך להזיז את המטרה, ולכן לא מצליחים להגיע להסכמה. אנחנו אמרנו בואו נחזיר לסטטוס קוו. לסטטוס קוו ונלך לדיונים בינינו. כמו שהמנכ"ל אמר, הכל פתוח, הכל על השולחן, על הכל אפשר לדבר. אבל כרגע צריך להעביר חוק הסדרים. אז בואו נעשה את המינימום. לא נשנה את סעיף 5, לא נשנה את סעיף 190. מה שצריך כדי להעביר את מה שצריך. ונמשיך לדבר. אז אי אפשר עכשיו להחזיר אחורה ולהגיד רגע, בואו נפתח גם דברים שהם לא בסטטוס קוו. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

זה בדיוק המוטו שאני רוצה שהוועדה הזאת תוביל. יש עוד בעיות ויש עוד שאלות ואי אילו הסכמות. ולא הכל כרגע, איך אומרים? גן עדן. אבל יש הבדל בין תוספות שהייתה מטרה שלכאורה בעיני משרד החקלאות או חקלאים נוטה להכביד לבין מה שאנחנו כרגע מניחים בצד. ואני, ודרך אגב, כל הסכמה שתגיע בסוף זה גם יגיע לכאן בסוף לדיון בוועדה ולאישור. 

 << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >>  

עכשיו לגבי שאלתך. כשיש מזהמים ביולוגיים, מזהמים ביולוגיים יכולים ללכת ולהתרבות, הם חיידקים, ללכת ולהתרבות כשעושים עיבודים, כששומרים את הבשר בצורה לא תקינה. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

יכול להיות שבמפעל קרה משהו. 

 << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >>  

במפעל, בתנאי האחסון. ולכן בהחלט יש היגיון גם לבדוק בשיווק. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

יש לנו מקרה של זיהום של עובד שמה לעשות? זה חברה שהיה עליה ריקול מאוד מאוד גדול. לא בשר, לא בתחום הבשר, בסדר? העובד הלך לשירותים, לא שטף ידיים כמו שצריך. שינה שם משהו באחד מהצינורות, קיבלנו סלמונלה במוצר שצורכים אותו. 

 << אורח >> מוטי שמקה: << אורח >>  

בסדר, זה מזהמים כימיים, לא ביולוגיים. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

לא, ביולוגיים. סלמונלה. סלמונלה. הוא הלך לשירותים. 

 << אורח >> מוטי שמקה: << אורח >>  

לא, מזהמים כימיים, לא ביולוגיים. 

 << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >>  

ומזהמים כימיים לא יורדים. 

 << אורח >> מוטי שמקה: << אורח >>  

מה שמונע מהמזהמים הביולוגיים זה הטיפול תרמי בבשר. ואני לא ראיתי מישהו שאוכל בשר חי במדינה. אם הוא אוכל בשר חי אז יש לו בעיה כנראה. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

באמת? אני אקח אותך פה למסעדה ליד. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מה השם שלך?

 << אורח >> מוטי שמקה: << אורח >>  

מוטי שמקה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מוטי שמקה. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

כל המבורגר מדיום רייר הוא בשר נא. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

רגע, גם לשם הגילוי הנאות, מה תפקידך? מה אתה עושה?

 << אורח >> מוטי שמקה: << אורח >>  

אני יושב ראש העמותה של מפעלי הבשר הקטנים והבינוניים בארץ. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אוקיי. אחרי שדיברו כרגע, בואו נתמקד. באמת, לא נעלה כרגע את כל החולות ותכף נשמע גם את מר אלקבץ שהוא ממועצת הלול ואת מי, והתאחדות התעשיינים ועוד נקודות. אבל כרגע, ברגע שדיברו על הסעיף זה שהוא בנושאים שהיו בליבת המחלוקת שהם כרגע יזוזו לצד ויחזרו אחר כך בהסכמה. יש איזה משהו שאתם רוצים להעיר כרגע? 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

אני רוצה רק להגיד דבר אחד לשרון. שרון, את זוכרת תקופת הקורונה, היינו פה בבלבלה ענקית. גם אתה משה. ומי שהציל את המדינה זה דווקא החקלאים המקומיים. לולא התוצרת שלהם ולולא היכולת שלהם לבוא ולעזור בימים הקשים ביותר - הכל הרי היה סגור. אני זוכרת שטיפלתי בתבלינים. כל המחסנים שלנו היו מלאים בסחורה ולא ידעו מה לעשות עם זה ואפילו חלק גדול מזה נזרק. אבל בגדול, אם לא היה לנו, אם לא היו לנו חקלאים שהיו שומרים באמת ובתמים ומביאים את התוצרת שלהם בתקופה הזו - אני חושבת רק על זה אני שמתי לעצמי מטרה להילחם עבורם בכל דרך אפשרית ולסייע להם. כי יש להם כל כך הרבה בעיות. כל כך הרבה בעיות. שלאו דווקא קשורות רק למשרד הבריאות. עוד הרבה מאוד בעיות. שאנחנו חייבים לעמוד לרשותם ולסייע להם. 

 << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >>  

קודם כל, אנחנו עומדים תמיד לרשות האנשים שמייצרים במדינת ישראל והכחול לבן, תמיד עומדים לצידם. אנחנו לא נגד החקלאים. אני חושבת שדווקא המהלך של להחריג את המוצר מן החי שנעשה לפני שנה וחצי עשה את, היה טעות. פשוט היה טעות. אם הכל היה אימוץ אירופה, ברור, מוסדר, שקוף. גם לחקלאים הייתה ודאות. היה ברור באיזה סטנדרטים מודדים אותם. היה הרבה יותר קל. אז כל המהלך הזה לא נועד נגד החקלאים. אנחנו מאוד בעד חקלאות ובכלל ייצור מקומי ומפעלים מקומיים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

שנהיה פתוחים. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אני רוצה להוסיף רגע, ברשותך.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

שם לפרוטוקול. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

פנינה אורן שנידור, מנהלת שירות המזון הארצי. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

ובוגרת משרד החקלאות. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

כן, אמרתי את זה. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

וגילוי נאות, גם בת להורים חקלאים. 

אבל אני רק באה ואומרת שהדבר, בעצם אנחנו לומדים היום שאירופה בהרבה מקרים היא הרבה יותר טולרנטית מאצלנו. ולכן עצם האימוץ, עם פסילת האימוץ זה בעיה. ודבר נוסף שאנחנו גם באים ואומרים, הסטטוס קוו זה משהו שנכפה עלינו. וגם נתנו, גם לאירופה אפשר להגיע, לא צריך להגיע בבת אחת. ואפשר לעשות את זה במדרג. אבל פה צריך רצון טוב. ואני מקווה שבעזרת הצוות נגיע ונעשה את זה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

חברת הכנסת, כן מזרסקי. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

רציתי לבקש הבהרה. כדי שאבין יותר טוב. אני מבינה שאנחנו מדברים על חקלאים מקומיים, מה שלפני השיווק, לפני הסופרים בודקים, הבדיקה והאכיפה בידי משרד החקלאות ומה שהגיע לשיווק עובר לפיקוח ואכיפה של משרד הבריאות. מה קורה בייבוא? 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

יבוא זה מתחלק, בעצם גם כאן זה דוגמה, ברשותכם, שאני אבוא ואגיד שגם כאן משרד הבריאות בא והבין שיש כפל רגולציה בייבוא של בשר גולמי. ואנחנו מראש ויתרנו על הסמכויות שלנו, על מנת שכל הייבוא של בשר גולמי ייעשה על ידי משרד החקלאות ולא על ידינו. אז אדוני, כבר השר. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

גם בשר מצונן וארוז. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

חוץ מדגים, הדגים נשאר במשרד הבריאות. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

שנייה, רגע, חכה. בסדר, אתה לא צריך לתקן אותי. ונכון, דגים היה ונשאר ותמיד יהיה, זה המומחיות של משרד הבריאות. 

לגבי ייבוא של ביצים, זה בסמכותו של משרד החקלאות והוא מפקח על ייבוא ביצים. ודרך אגב, בייבוא ביצים משרד החקלאות כן בודק. על אף שהתנאי זה לולים שעושים ניטור לסלמונלה. בכניסה לארץ כן בודק סלמונלה בביצים. 

 << אורח >> ד"ר ריבה בן עזרא: << אורח >>  

מה פתאום, זה לא נכון. זה לא נכון. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

יש לכם נוהל. 

 << אורח >> ד"ר ריבה בן עזרא: << אורח >>  

אנחנו לא בודקים ביצים לסלמונלה. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

יש פה בלבול. לא סתם ביקשתי הבהרה. 

 << אורח >> ד"ר ריבה בן עזרא: << אורח >>  

זה לא נכון. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אנחנו ראינו את הנהלים שלכם, אבל אולי אנחנו יש לנו בלבול. אז גם את זה נתקן בצוות. אם הנהלים היו מפורסמים אז לא היה לנו בלבול בזה. 

וכל המוצרים המעובדים, גב', חברת הכנסת, כל המוצרים המעובדים ודגים גולמיים הייבוא בפיקוח של משרד הבריאות. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

מה נופל בין הכיסאות?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

כפי שהסברתי, היום שום דבר לא נופל. היום, נכון, נופל בין הכיסאות הבשר הגולמי. אבל אחרי שהתיקון הזה יעבור אז בעצם - - -

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

מה, מה שנאמר קודם, שוב, אנחנו, לא יכול לבוא בטענה לאף אחד. אבל כשעבר החוק במקור, הוא היה צריך לעבור עם עוד שני דברים שנקבו פה. אחד זה באמת להחיל את ההוראות המחייבות של אירופה על כל שרשרת הייצור, מהגולמי ועד הצלחת. והדבר השני זה אכיפה. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

להחריג את הליסטריה והסלמונלה מאירופה. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

לא משנה. כמו אירופה לעשות את הכל. גם לגולמי וגם למוגמר ומעובד ומוגמר.

והדבר השני, זה שהיה צריך עוד באותו מועד לקבוע את הוראות האכיפה המינהלית. לא יכול להיות שאנחנו שנה וחצי כבר פועלים בלי אכיפה מינהלית. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

אז מי קובע את נהלי האכיפה המינהלית?

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

עכשיו אתם, פה. זה החוק שפה. זה החוק שפה. גם באירופה, אנחנו לא רוצים ללכת לעבירות פליליות כלפי אנשים. אלא כמו שמקובל, אגב, לא רק באירופה, גם בארצות הברית, כל מדינה מתוקנת מודרנית. כללי אכיפה הם באמצעות קנסות מינהליים. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

סליחה, אני רוצה רק להבהיר שני דברים נוספים: הייבוא והייצור המקומי של בשר ושל דגים ושל ביצים ושל חלב גולמי, עליהם חלות אותן הוראות כמו על הייצור המקומי. זאת אומרת, זה לא שהסטנדרט, הסטנדרט הוא אחיד. הסטנדרט הוא סעיף 5. זה המצב היום וזה לא שזה שונה בין הייבוא לבין האחרים. מוצרים אחרים שמיובאים, שחל עליהם הדין האירופי, אז גם בייצור וגם בייבוא חל עליהם אותו דין. זה היה העיקרון שמאוד היה חשוב ב-2021 והוא נשמר. זאת אומרת, הדין הוא אותו דין. עכשיו השאלה היא אכיפה וגם השאלה מה ייחשב פה. אם אתם רוצים לדבר על המוצרים, המזהמים הביולוגיים. הזכרתם שזה לא ייכנס עכשיו, לא יפורט עכשיו, כדי לשמור את זה להמשך הדיונים, אז זה כרגע לא יפורט. אולי זה יישאר אפילו בהגדרה מחו"ל מחלה. אני לא יודעת בהגדרה הקודמת עם ההוראות הקודמות שהיו לזה, סעיף 5 פסקה (4). עם כל ההסברים הקודמים. העבירה הפלילית כפי שהייתה. הכל יחזור לקדמותו מבחינה זו. אבל בשאר הדברים, חשוב להבין, אין הבדל בין המקומי לבין ייבוא. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

טוב, כבוד יושב הראש. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

סגן השר, בבקשה. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

טוב, חברים יקרים, בואו, אנחנו, אני לא חושב שאנחנו נמשיך הלאה לטעון ככה הם אמרו ככה והם אמרו ככה. אני בסופו של יום דווקא רואה פה מן צעד כזה של עידוד ומעודד. השיחה שהייתה לי, שיחה די ארוכה, עם מנכ"ל משרד הבריאות. ושגם הוא מבין, כמו שאנחנו מבינים בצורה מאוד מאוד ברורה, אני וצוות המקצוע שלנו, כולל המנכ"ל שלנו אורן לביא, שאי אפשר להותיר סוגיות פתוחות כל פעם. ואומרים כשיש ספר תקציב או משהו, חרב האיום, פתאום מתכנסים ומנסים להגיע לכל מיני הסכמות. ככה זה נראה כשאנחנו באים עם ים של זמן. 

אנחנו חייבים להבין, יש לנו עכשיו שנתיים שקט. אם מעבירים את ספר התקציב, הוא ספר דו שנתי. אין שום סיבה בעולם שגם אם אנחנו נגיע להבנה ותובנה שאנחנו מורידים רק את הסעיף האחד מתוך סעיף 5 ואנחנו לא ניגש לנושאים של הכימיים. כי אתם טוענים בעקשנות שאכן באירופה זה כן קיים, אנחנו אומרים ככה, זה יאמר ככה. אנחנו לא יכולים לאכול את כל העוגה ושהיא תישאר שלמה. אז גם בהתייעצות עם היועצת המשפטית שלנו. וזה אנחנו כמשרד הבריאות. כמובן, כל אחד יכול לבוא ולהגיד את עמדתו. אנחנו לא באים לחסום פיות. אבל ההסכם, חייבים לבוא ולומר, שבעיקרו דיבר יותר על הסעיף הראשון. כן? פחות על הכימי, יותר על הביולוגי. אנחנו מבינים את זה. ולדעתי ליבת ההסכמה הייתה בגלל שהוכחנו מעל הכל שבאירופה זה לא קיים. האכיפה הזאת. הוכחנו את זה גם במסמכים. 


 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח > > 

לא. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

אבל אוקיי. אתה אומר שבגלל שהייתם נדיבים. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

נשאיר את זה לצוות. נשאיר את זה לצוות. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

אני לא יודע מה. אני חושב שאנחנו שלחנו גם מסמכים מקצועיים, אבל חבל. על זה יש כן הסכמה לגבי הנושא של הסעיף הזה. אז בוא נישאר בזה. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

של הביולוגיים אדוני אתה מתכוון?

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

הביולוגיים, כן. יש הסכמה והייתה הסכמה בין השר לבין השרים בעצם. גם דיבר עם שר הפנים והבריאות, מר ארבל היקר, שגם עושה עבודת קודש. וגם הייתה שיחה של יושב ראש הוועדה. על זה כן סוכם בנושא הזה להוריד את זה ולאחר מכן להמשיך להתנהל. 

לגבי הכימי, היות שאתם בעצם מתעקשים בנושא, אני לא הולך פה עכשיו בגלל זה להפר את הכל. אבל צריך לדעת שסוד ההצלחה יהיה כדי שלא יגלו כל פעם עוד מחלוקות, לאפשר לנו, ואני אומר את זה שאני בא לפה עם מנדט מסוים. כי אני מוניתי על ידי השר שלי, אבי דיכטר, לטפל בכל החסמים ובכל הבירוקרטיה הזאת שקיימת, בפרט בין המשרדים הללו שעכשיו יושבים פה. הבריאות והחקלאות. ששם יש לנו הרבה ממשקים שסתם גורמים כאב ראש, עוול, וצער לחקלאים או אצלכם לאנשים אחרים. 

אני מאוד מאוד מבקש, אדוני המנכ"ל, תרים את זה. לא לרגע האחרון שנחכה. אני מבקש. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

היו"ר נתן לנו שלושה חודשים. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

נתנו דד ליין. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

בדיוק. אבל לעבוד על כל הדברים. כל דבר שיש בעיה אנחנו שם כדי לפתור את זה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מה שלא נפתר הרבה זמן ייפתר. הוכחנו את זה. אמנם גם כן אם זה לא בצמצום של זמן. ברשותך, ואחר כך אני רוצה לעבור קצת. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >>  

אז רק להשלים את הדברים של סגן השר. אדוני, צריך להבין. אפרת אביאני, היועצת המשפטית של משרד החקלאות. 

משרד החקלאות מיישם סטנדרט אירופי כבר שנים בלי חקיקה מהסוג הזה. המפעל מפקח על מפעלים לייצור שמייצאים באירופה. עומד במבדקים של האיחוד האירופי. זאת אומרת, אירופה של החיים, המעשי, זה מה שקורה מכוח הפיקוח של משרד החקלאות. אז משרד החקלאות יודע מה זה אירופה. וכשאומר ד"ר סרחיו דולב שמה שעושים פה זה לא אירופה, הוא עושה את זה מניסיון. כי הוא עובד מול הווטרינרים ברשויות האירופיות והוא מקבל מהם אישורים. הוא עומד בסטנדרט האירופי הכי מחמיר. ולכן צריך להקשיב לזה. 

עכשיו, הדבר השני שהיה חשוב לנו זה באמת הסוגיה של כפל הפיקוח במפעלים, שהיא סוגיה כואבת. ואני רוצה, אדוני, אני לא יודעת אם אתה יודע, אבל אנחנו ב-2021 ישבנו בדיוק בסיטואציה הזאת בוועדת הכלכלה, אצל חבר הכנסת ביטון. ואמרנו ועלו בדיוק הסוגיות האלה, כשביקשנו להחריג את הגולמי. והבטחנו שיהיו ועדות וידונו ונפתור. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

יש ממשלה חדשה. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >>  

בסדר. ואגב, ישבנו. זה לא שבזבזנו את הזמן. ישבנו ולא הגענו להבנות. ולכן בסוף יש לנו אחריות כלפי הציבור של העוסקים שבאים לפה לייצר, אין פה עניין של בריאות הציבור. אף אחד לא מסכן את בריאות הציבור. בסוף יש פה אירוע של הכבדה רגולטורית, שאנחנו מייצרים חקיקה כשאנחנו מודעים להכבדה הרגולטורית. ויש לנו אחריות גם לפתור אותה וכמה שיותר מהר. ולא בדיוני צוותים, אלא כמה שיותר מהר. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אני לוקח את זה עליי. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >>  

ולכן לפחות בהבנה שלי, מהסיכום של השר. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

כוועדה. אם זה לא יסתיים אנחנו נקבל החלטה כוועדה. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >>  

זה צריך להיות חלק מהמהלך של עכשיו לפתור את זה. לא לגשת לעוד דיונים. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

לא, אז אני אומר. את יודעת, התחברתי דווקא מקודם מה שאמרה קודם חברת הכנסת שטרית. היא אמרה דווקא הקורונה הוכיחה לגבי החקלאות והחקלאים. אני הייתי מוסיף ודווקא הקורונה הוכיחה את מעמדו ואת חיוניותו של משרד הבריאות גם. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >>  

ברור. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אז אנחנו צריכים תמיד לזכור גם את זה, למה זה חשוב לנו. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

את זה אי אפשר לקחת מד"ר שרון. כולנו עושים לה ככה. היא השתדלה ועשתה את העבודה הכי טוב בעולם. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

עו"ד אביאני, אני בהחלט מבין את הנקודה. מבין גם כן את הבעייתיות. גם משרד הבריאות מבין. אני נותן להם זמן להידברות. ככל שלא יהיה, אני אכנס לתמונה ואקבל החלטות כוועדה. את יודעת, זה נושא שנחשפתי אליו לאחרונה. ולו בלוח זמנים כל כך צפוף של חוק ההסדרים, מה שאנחנו מחויבים אנחנו עושים ומה שלא, לא דעתנו נוחה לעשות את זה בצורה כזאת. לכן זו נקודה שצריך להישאר. 

אני, ברשותכם, רוצה לעשות סבב לא ארוך, אבל ככה. שלומי אלקבץ, מוטי אלקבץ, מנכ"ל התאחדות מגדלי העופות. 

 << אורח >> מוטי אלקבץ: << אורח >>  

אני קודם כל רוצה לפתוח ולהתייחס לרמיזה של מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב, לגבי תוצאות הסלמונלה בלולי ההטלה במדינת ישראל. אז אומר לך שאנחנו מבצעים בדיוק על פי הבדיקה שנעשית באירופה. כך אנחנו פועלים מזה מספר שנים. והתוצאות במדינת ישראל בלולי ההטלה במדינת ישראל, בניגוד לאמירות לא אחריות שהיו, של כל מיני גורמים שרצו לפגוע בייצור של הענף הזה במדינת ישראל - התוצאות בישראל דומות מאוד לאירופה. ובמקרים מסוימים אפילו טובות יותר. 

סעיף 5 שמתייחס בעצם, מחמיר יותר מאירופה, היה מחסל כאן מיידית את כל הפעולות שמשרד החקלאות פועל היום כדי לקדם איזה שהיא רפורמה שתוביל אותנו בסוף גם למתן מענה לתנאים של צער בעלי חיים. מעבר ללולים נטולי כלובים. וזה היה מחסל בכלל את כל הפעולה הזאת, כי אני לא חושב שיש איזה חקלאי במדינת ישראל, מגדל הטלה היום, שהיה פועל ומשקיע מכשפו במעבר ללולים חדשים כשהאיום היה סלמונלה 0 זה בלתי אפשרי. 

וביחס למה שפנינה אומרת: אז אני ארגיע אותך סרחיו שזהבי גדל בהפועל תל אביב. אבל כשהוא עבר למכבי, אז בדרבי הוא כל הזמן מנסה לנצח. ופנינה, אני לא חושב שבנמלים בודקים סלמונלה. אני יודע שבודקים עובש. זו הבדיקה היחידה ומסתמכים על התוצאות של לולי המקור באירופה. זה מה שהשירותים הווטרינריים, שהם לא החברים הטובים שלנו, אבל זה מה שהם עושים. בודקים את לולי המקור ותחנות המיון. וכדאי היה להשתמש בנתונים יותר מדויקים כשבאים, בטח בדיון כזה מקצועי, לנסות ולשפר. אז יש גבול. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

כן. תודה רבה. תראה, תמיד יש מכאן ומכאן גם כן להבדיל, כן? לא משווה. גם במוסכים שיש אכיפה יש משרד התחבורה אומר אתה מכביד עלינו. כל דבר. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

אבל אדוני יושב הראש, אתה יודע, בכלל מגדלי העופות והביצים, זה פשוט לא נורמלי. פשוט כל שני וחמישי יש גזרה אחרת. אני זוכרת גם הרצפה שחייבו אתכם לבטון. זה פשוט לא יאומן. כל פעם צצים. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

לא אנחנו, לא אנחנו. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

זה אותם גורמים בדיוק שפועלים כדי לחסל את הענף הזה בישראל. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

זה כנראה רוצים לחסל את הענף. אין לי מילה אחרת .

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

זה אותו גורם. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אחרי ששמענו לגבי הסעיף הזה ולגבי הנקודות שהם היו בליבת המחלוקת שהם כרגע לא יאושרו, ידונו. מבחינתכם?

 << אורח >> מוטי אלקבץ: << אורח >>  

בנוגע לענף ההטלה, כן. אני בהחלט כן. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

תודה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

ארגון מגדלי הדבש. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

דגים כנראה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

עמיחי גלר, ארגון מגדלי הדגים. 

 << אורח >> עמיחי גלר: << אורח >>  

לא דבש. הלוואי והייתי דבש. 

תראו, באיזה משפט שפנינה אמרה 'אבל אנחנו אחראים על הדגים, לא משרד החקלאות'.

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

בייבוא. 

 << אורח >> עמיחי גלר: << אורח >>  

אני יודע. אז אני אומר דבר מאוד פשוט. אמרתי את זה בכל הדיונים הקודמים, אם אתם זוכרים את מה שאמרתי. אני לא מוכן שמגדלי הדגים בארץ ייפגעו כתוצאה ממשהו שנעשה בחו"ל. ואנחנו כן נפגענו בשנים עברו, אני לא רוצה שזה יחזור. 

ליצרנים בארץ, עד היום, כשהם קובעים תיקוף, אז הם קובעים תיקוף. אבל מישהו ממשרד הבריאות בא לשוק, לא יודע איפה, ואומר התיקוף שלכם לא שווה כלום, כי הוא אחרי חמישה ימים. כלומר, לא יכול להיות מצב שהחוק הזה יפלה בין היצרנים בארץ. אנחנו לא כל כך הרבה יצרני הדגים. גרמתם לזה, כמו שאמרתי בעבר, שירדנו ב-30%-40%. אני מבקש שלא תהיה אפליה, נקודה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אין שינוי, אין שינוי כאן. 

 << אורח >> עמיחי גלר: << אורח >>  

המצב של אין שינוי הוא קצת אפליה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מולי לויט, מנכ"ל המועצה לענף הלול. 

 << אורח >> שמואל לויט: << אורח >>  

כן. צהריים טובים. אני לא רוצה לחזור על דבריי בישיבה הקודמת ולא על דברי מוטי. אני חושב שהפתרון הטוב ביותר עבורינו זה שתהיה הסכמה מוחלטת בכל הנושאים שבמחלוקת בין השירותים וטרינריים ומשרד הבריאות ואני מבין שאדוני מכוון לשם. 

אני רוצה רק להוסיף סעיף אחד שלא עלה עוד על סדר היום וזה קביעת תוקף חיי המוצר בידי היצרן. שהעמדה שלנו היא דומה למה שפנינה הצהירה בישיבה הקודמת, שהסטטוס של היום לא ישתנה, לא רוצים לפגוע לרעה. ואני מקווה שכך יהיה הסיכום. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

זה לא, זה מה שדנו זה על הנושא של ליסטריה וסלמונלה וכל המזהמים הביולוגיים. חיי מדף, גם על עמדת כל המשרדים, זה יהיה על היצרן. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אנחנו נקרא את זה בהמשך ונתאם את זה. אביב חצבני, התאחדות התעשיינים. נתתם לנו גם כן כאן נייר עמדה מסוימת. סעיפים. 

 << אורח >> אביב חצבני: << אורח >>  

כן אדוני. אז קודם כל, תודה רבה. אני אתחבר גם למה שאמרו פה חברי הכנסת לפני כן. אוקיי? יש פה מצד אחד אמנם אופטימיות שהמשרדים הסכימו. החשש שלנו שבסוף, בשורה התחתונה, הם לא יסכימו, כמו שכבר קרה בעבר. עכשיו, נאמר פה שיש לנו שנתיים בין חוק הסדרים אחד לאחר. אין לנו שנתיים, יש לנו עד ה-31 במרץ 2024. המועד האחרון בעצם של הוראות המעבר שאתה ביקשת שיתוקנו גם במסגרת חוק ההסדרים הנוכחי. זאת אומרת שיש לנו פה 10 חודשים. עכשיו, למרות שלוקחים כביכול מה שנקרא את התוספת של המזהמים הביולוגיים ושמים אותם בצד, אם המשרדים לא יסכימו ביניהם עד לאותו מועד, אוקיי? אנחנו ניתקל בעצם בבעיה גם בנושא של שאריות חומרי הדברה וכן הלאה. כי אנחנו לא יודעים אם להכניס תוצרת חקלאית טרייה שעומדת בדין ישראלי ולהוציא מהצד השני של מכונת הייצור שלנו, בייצור שלנו, שזה יעמוד בהוראות המאומצות. 

הבקשה שלנו אליך, אוקיי? שתקבע לוחות זמנים ברורים לאותו הצוות. כמובן שאנחנו נשמח להופיע בפני הצוות. אנחנו יודעים לעבוד בשיתוף פעולה עם שני המשרדים. אוקיי? וזה דבר שחשוב להגיד אותו. זאת אומרת, גם לפני הנוסחים השונים שעלו פה, אדוני יושב הראש, ידענו לדבר. בטח גם עם שירות המזון הארצי, גם עם משרד החקלאות מהבחינה הזו. זו הנקודה הראשונה. 

הנקודה השנייה של סעיף 190, לצורך העניין, שנשאר בחוץ. פה יש בעיה שהיא בעיה חמורה. כי אתם לוקחים פה בעצם מפעלי בשר שנמצאים אצלנו ואומרים להם שכרגע שכשהם עומדים בהנחיות של משרד הבריאות זה לא מספיק טוב בשביל ליהנות מאותן הקלות של קביעת אורך חיי מדף וכן הלאה. וזה סעיף שהיינו שמחים שכן יישאר בפנים. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

זה לא ההוראה. אורך חיי מדף נשאר. נשארת ההוראה של אורך חיי מדף. 

 << אורח >> אביב חצבני: << אורח >>  

זה רלוונטי לבשר טחון, ספציפית. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

בנושא של הבשר הטחון. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

קביעת אורך מדף חשבתי לכלל המוצרים תוך וידוא כי חלקה גוברת. דיברתם על אורך חיי המדף. 

 << אורח >> אביב חצבני: << אורח >>  

נכון. אני מדבר ספציפית בנושא הזה, ותיקנו אותי גם חבריי מאחורה, בנושא של הבשר הטחון שבעצם זה יישאר בחוץ, באופן ספציפי. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

וזה אחד הדברים שהצוות אמור לטפל בהם. נכון? 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אמרתי להם את זה. דיברנו על הכיוון. 

 << אורח >> אביב חצבני: << אורח >>  

אדוני, השאלה אם אפשר לקבוע לוחות זמנים ברורים לאותו צוות, כדי שיגיש את המסקנות שלו לפה ואתם תקבלו החלטות. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

3 חודשים, אני אמרתי לוועדה. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

דיברת על 10 חודשים. יש פה 3 חודשים. זה שליש מהזמן שדרשת. ואני, אנחנו נעמוד, בפרט יושב ראש הוועדה, שחשוב לו הנושא הזה, וגם המנכ"לים. כי באמת היינו רוצים שאתם מרוצים ושהוויכוחים יהיו על מזג האוויר ועל שער הדולר. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

כמובן כמו שאמרת, שלפני ה-31.3.24 שלא יהיה בסתירה רגולטורית בין דין ישראלי לאיחוד אירופי שאומץ, אנחנו ודאי נאמץ את זה לפני כן. 

מסביב לשולחן, עוד מישהו שרצה להתייחס? משהו שלא נאמר?

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

כן. ד"ר אדוארד טל, מייצג קבוצת אדום. אחד היבואנים של בשר ודגים. 

אני קצת מבולבל. גם בנושא של הוראות המאומצות, מזהמים ביולוגיים. האם זה אומר שאני עכשיו צריך לעדכן את כל הספקים שלי שבכל המוצרים, בכל הגולמי שאנחנו מייבאים, בשר ודגים, אסור שיהיה סלמונלה וליסטריה? אני לא מבין את זה. כי אם כן, אנחנו לא נוכל לייבא את המוצר הגולמי. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

מה שעשית היום תמשיך לעשות גם, לצערנו הרב, גם מחר. 

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

שאומר מה?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

מה עשית היום?

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

שלא אמרתי להם. לא עדכנתי אותם שבנתח גולמי בשר לא אמור להיות סלמונלה. אני לא אמרתי להם שבסלמון לא אמור להיות סלמונלה. כי גם היצרן לא התחייב שזה לא יהיה. הוא לא התחייב שזה מוכן לאכילה. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

בעצם מה שאתה מציע שאנחנו בכל זאת נחריג, נכניס את התוספת, את התוספת ונקבע ערכים. לנו אין התנגדות. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

לא נעשה את זה. בסדר. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אבל זה משרד החקלאות. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

נשאיר את זה להמשך העבודה בין המשרדים. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

היו כבר הסכמות לגבי הבשר. נשאר לגבי הביצים, ואתם לא הסכמתם ליישר קו עם אירופה ובגלל זה אנחנו בהסכמות. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

בסדר. אנחנו לא יודעים עכשיו לפצל את העסק הזה לבשר וביצים. נעשה את הכל, נשלים את הכל. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אם אנחנו רק נחריג את הביצים, אז אין לנו, נשאיר את הסטטוס קוו לעניין הביצים, אז נוכל לעשות את ההבהרה הזאת. סליחה שאני אומרת את זה. אבל לא. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

אני חושב שזה יכול לסבך אותנו טיפה פה. מתי? אנחנו צריכים להצביע היום. נכון?

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אני רוצה להגיע למצב כבר. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

אפשר לצאת להתייעצות?

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

כך סוגרים עניין בגוש דן?

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

יש עוד להקריא. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

יש עוד הרבה דברים. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

יש דברים שלא הקראנו. אבל זה בסדר, אנחנו לא מגיעים עוד דקה להצבעות. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אוקיי. אז נתחיל. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

ברשותך, עו"ד נעה בן שבת. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אוקיי. אז אנחנו נעבור על דברים שלא הקראנו בדיונים הקודמים. דברים חדשים שעלו בעקבות ההערות. אז דבר ראשון, אנחנו בעמוד 1, בפסקה (1), יש את ההגדרה "אישור ייצור נאות". הסיפה החל במילה "שניתן" תימחק. 

הסיפה הזאת מבהירה שאישור ייצור נאות ניתן לבעל רישיון ייצור. אבל אולי זה ברור מתוך הנוסח, אז נוריד את זה עכשיו. כי עלו גם אפשרויות שאולי בעתיד ישתנה גם סדר הדברים. אבל כרגע זה מה שנשאר. 

אני מבינה אבל שכולם יוצאים, אז אני לא יודעת מה לעשות אדוני. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

השאלה אם לא כדאי להמתין. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אני מקווה שכל משרד משאיר נציג מסוים. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

יגידו לא שמענו. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אז אני רציתי להקריא את סעיף, את עמוד 1, אבל אני אדלג על זה. אולי הם יגיעו להסכמות לגבי המזהם הביולוגי. כן חשוב לי שכל החברים שהיו ככה באמת, צוות העבודה כן ישמעו את מה שמדובר. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

איזה מהר הגעתם להסכמות? 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אז אנחנו נדלג. 

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

לא כדאי לגעת בזה בלו"ז. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אנחנו לא נכליל כרגע את ההגדרה "מזהם ביולוגי", לא נכליל אותו. לא נכלול הגדרה של "מזהם ביולוגי", אבל אנחנו נבטל את המחיקה של "מחולל מחלה". אז זאת אומרת אנחנו, סעיף קטן (ג) אנחנו לא נקרא אותו בסעיף (1). או כן נקרא. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

רגע, סליחה נעה. מזהם ביולוגי הוא כל ההוראות המאומצות, אנחנו צריכים אותו. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

להוראות המאומצות איפה הוא מופיע לך בהוראות המאומצות?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

כל ה-2073 אנחנו מדברים על מזהם ביולוגי. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

הבנתי. אז את רוצה לקרוא אותו, אבל את אומרת את לא תטילי, את לא תכלילי אותו בגורם רעיל או מזיק?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

נכון. לעניין המזון הגולמי. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

לעניין המזון הגולמי לא. אבל היא צריכה אותו לעניין? תבהירי. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אני צריכה אותו לעניין כל האימוץ של המזון, בעצם כל חקיקת 20(73) אנחנו מדברים על ביולוגי, מזהם ביולוגי, מזהם ביולוגי. וזה כל המזון שאנחנו מפקחים. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אוקיי. 

	
	
	(ג)
	אחרי ההגדרה "לשכת בריאות מחוזית" יבוא:

	
	
	
	""מזהם ביולוגי" - אחד מהמפורטים להלן, העלול להזיק לבריאות האדם:

	
	
	
	
	(1) מיקרואורגניזם, ובכלל זה חיידק, נגיף, שמר, עובש, אצה, פרוטוזואה טפילי (parasitic protozoa), או תועלת מיקרוסקופית טפילית (microscopic parasitic helminths), שלא הוסף באופן מכוון למזון;
(2) רעלן או תוצר של מיקרואורגניזם כאמור בפסקה (1);
(3) פריון (prion);



עכשיו, להשוואה תוכלו לראות בעמוד הבא, בעמוד 2, יש את ההגדרה הנוכחית של מחולל מחלה, שסך הכל אני מבינה שיש דימיון ביניהם, קצת שאלה מי הרעלן. יש פה הבהרה שזה לא הוסף באופן מכוון למזון. אבל זה אני מבינה לא היו מחלוקות לגבי זה כשלעצמו לפי הבנתי. 

	
	
	
	"מזהם כימי" - חומר שלא הוסף באופן מכוון למזון, העלול להימצא במזון בעקרבות השלבים של ייצורו, אריזתו, הובלתו או החזקתו או כתוצאה מזיהום סביבתי ועלול להזיק לבריאות האדם;";



אז אלה שתי ההגדרות. 

	
	
	(ו)
	ההגדרה "מחו"ל מחלה" - תימחק;



כי אמרנו שהמזהם הביולוגי מגיע בעקבותיה. 

עכשיו אנחנו בסעיף קטן (ט) קראנו בדיון הקודם, בדיונים הקודמים. קראנו את ההגדרה תוכנית בטיחות מזון. למעשה, כשעברנו שוב פעם על כל המופעים של הביטוי הזה בתוך החוק, ראינו שאין צורך בהגדרה כזאת. היא רק מסבכת אותנו עם הוראה והוראת שעה. אז אנחנו מציעים למחוק את סעיף קטן (ט) בעמוד 2. 

בסעיף (3) אנחנו מגיעים לנושא, יש את סעיף קטן (ו) בטל. הוא הסעיף שקבע שסמכות השר לא תחול לגבי נושאים, סמכות השר לגבי נושאים שמוסדרים בהוראות האירופאיות, היא תחול רק על מוצרים שלא חלים עליהם הדיון האירופי. ההוראות המאומצות. וסעיף קטן (ב) הוא סעיף שלא הוקרא ואנחנו גם נקריא אותו. 

	
	
	(ב)
	בסופו יבוא:

	
	
	
	
	"(ז) התקנת תקנות לפי סעיף זה, שעניינן אורך חיי מדף של מזון המיוצר על ידי יצרן מזון שהוא יצרן נאות כמשמעותו בסעיף 23 טעונה גם אישור של ועדת החריגים לפי הוראות סעיף 313א";



כאן אנחנו נכנסים לנושא אורך חיי מדף. הסבירו לנו בדיון הראשון שיש כוונה שאורך חיי מדף, ככל הניתן לגבי יצרנים שיש להם אישור ייצור נאות או שיש להם תוכנית בטיחות מזון ובקרה עצמית - שהם כבר יוכלו לקבוע בעצמם. ברירת המחדל תהיה שהם קובעים בעצמם את אורך חיי המדף של המזון. ולכן תקנות שמבקשות להחיל עליהם, החובה שלהם לקבוע בעצמם את אורך חיי המדף תחול, אלא אם כן יש להם תקנות מאוד ספציפיות להם או הוראות אירופיות מאומצות שקבעו א קביעת אורך חיי המדף. ולכן ככה הבנו מדברי ההסבר, ביקשו גם להבטיח שזה לא הופך להיות חסם. איזה שהוא חסם. והתקנות האלה לא הופכות להיות חסם. ולכן ביקשו שתקנות שמותקנות שעניינן אורך חיי המדף והן חלות על אותו יצרן נאות, הם יהיו באישור ועדת החריגים. גל, הסברתי נכון את הדברים?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

כן. בעצם הבאנו הסבר שהוא דומה לאירופה. שיצרן קובע את חיי מהדף לכלל המוצרים. ניתנה הסכמה לסטות מאירופה. וכמו כל מקום בחוק שיש בו הסכמה לסטות מאירופה, זה בהתייעצות עם ועדת החריגים. 

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

אפשר להבין מה המשמעות? זאת אומרת, כל התקנות האחרות ותקנים בהגבלת חיי מדף בטלות?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

הסעיף הזה גובר על כל התקנות והתקנים, למעט מקרים שבהם הם לא קבעו חיי מדף ואז גם מחר הם לא יקבעו חיי מדף. אם יש מוצרים פטורים, אז הם פטורים. 

 << אורח >> אביב חצבני: << אורח >>  

גל, כולל רישוי עסקים?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

זה מדבר על תקנות עתידיות, לא על התקנות הקיימות. 

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

אבל התקנות הקיימות מה קורה?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

תכף נגיע אליהם. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אנחנו תכף נגיע לתקנים הקיימים. ואם אתה שואל על מוצרי הבשר, אז להם יש הוראה נפרדת בפקודת מחלוקת בעלי חיים ונראה את זה בהמשך. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

לא, אבל איפה הסעיף? אם אפשר. רז הילמן, לשכת המסחר. איפה הסעיף שאומר שהיצרן קובע גם ביבוא? לא ראינו את הסעיף. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

נגיע לסעיף 23. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

23?

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אוקיי. ונראה אם כל המרכיבים שאתה רוצה נמצאים שם. בסדר? 

 << אורח >> אביב חצבני: << אורח >>  

סליחה, אבל נניח לצורך הדוגמה, זה כולל גם מה שנקרא תקן 1.1.8.8 של בשר? זאת אומרת, שברגע שהוא קובע את אורך חיי המדף אז בשר טחון אז הוא קובע גם שם אוטומטית?

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

בבשר יש לנו, בבשר יש הוראה שהיצרן, זו ההוראה שנגיע אליה. אם אתם רוצים עכשיו לדון, אפשר להסביר את זה. אתם רוצים להסביר?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

כן. אנחנו עוד לא הגענו לזה. אנחנו כרגע מדברים, הסעיף שנעה הקריאה עכשיו זה תקנות עתידיות. שבהנחה ששר הבריאות או שר החקלאות בעתיד ירצו להתקין תקנות שמגבילות את אורך חיי מדף בחו"ל וזה לא קיים באירופה נצטרך ללכת לוועדת חריגים. אוקיי? הסעיף הרלוונטי זה יהיה 23. 

 << אורח >> אביב חצבני: << אורח >>  

אין בעיה. אז אני אתייחס שם, אין בעיה. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אבל אם זה מטריד. אולי אתם רוצים להסביר באופן כללי את כל ההסדר הזה של חיי מדף. 

 << אורח >> אביב חצבני: << אורח >>  

נעה, זה בסדר. נגיע לסעיף ונתייחס, הכל בסדר. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

בסעיף קטן, אנחנו בעמוד 3, מדובר על תיקון של סעיף 3(א) ויש לנו קצת תיקונים בנוסח, למרות שרובו הוקרא. 

	
	
	(א) בסעיף קטן (ג), במקום "השר" יבוא "מנהל שירות המזון" ובסופו יבוא "מנהל שירות המזון ימסור ליועץ המשפטי לממשלה העתק מההודעה, אלא אם כן מדובר בצו המחיל שינוי שינוי (Annex) להוראות המאומצות בלבד (בסעיף זה - שינוי בנספח)";



המונח "תוספת" כשמדובר באותן הוראות מאומצות, שינינו אותו ל-"נספח". יותר מכך, אנחנו אומרים מוסר את העתק ההודעה ליועץ המשפטי לממשלה. בלי לכוון אותו דווקא לעניין מסוים. הוא יבחן את כל העניינים שהוא צריך לבחון. זאת ההוראה. 

	
	
	(א1)
	בסעיף קטן (ד) - 

	
	
	
	(1)
	בפסקה (3), פסקת משנה (ב) - תימחק;

	
	
	
	(2)
	אחרי פסקה (3) יבוא:

	
	
	
	
	"(4) בלי לגרוע מהוראות פרק ז', ניתן צו לפי סעיף קטן זה, אפשר יהיה להמשיך לשווק מזון שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני כניסת העדכון לתוקף לפי ההוראות המאומצות כנוסחן לפני העדכון - עד תום חיי המדף של המזון, אלא אם כן נקבע בצו כאמור אחרת, ולעניין זה יראו את יום מתן תעודת השחרור מתחנת ההסדר כמועד יבוא המזון;";



זאת אותה הוראת מעבר שהיא הוראה קבועה. והביטוי שלנו, בגלל שהייתה איזה אי הבנה בנושא הזה, אז רציתי להבהיר שלפני כניסת העדכון לתוקף הכוונה לעדכון בישראל. גם לפני, מה שיובא לפני כניסת העדכון לתוקף אפשר יהיה להמשיך לשווק או להמשיך לעשות בו שימוש עד תום חיי המדף, אלא אם כן הצו קובע אחרת באופן מפורש לגבי איזה שהוא מוצר. 

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>  

שי סומך, משרד המשפטים. 

אנחנו מדברים על יום, בקשה לתעודת שחרור, לא יום מתן תעודת השחרור. כמו שעשינו בצו הקודם. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

כן, סליחה, זה טעות. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

יום הבקשה?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

הגשת הבקשה למתן תעודת שחרור. 

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>  

כן. כמו שעשינו בתיקון של הצו. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אבל אני חושבת שהעקתי את הנוסח הזה מאיזה שהוא מקום אחר. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

כן, כי אחר כך תיקנו את זה ליום הגשת הבקשה. בצו האחרון שעשינו. 

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>  

נותן יותר ודאות ליבואנים. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

מיום הגשת הבקשה למתן תעודת שחרור?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

כן. כי לצערנו הרב לא תמיד יש ודאות מתי המשלוח משתחרר. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אוקיי.

	
	
	(א2)
	אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

	
	
	
	"(ד1) לעניין שינוי כאמור בסעיף קטן (ג) שהוא שינוי בנספח בלבד, יחולו הוראות סעיף קטן (ד) בשינויים אלה:



והייתה שאלה של איגוד לשכות המסחר מה קורה כשהשינוי כולל גם שינוי בנספח וגם שינוי בסעיף עצמו. וזה אחד הדברים שנדונו לקראת הישיבה הזאת. ואנחנו, בעצם אני חושבת שמה שעלה מתוך השיח של הצוות זה שמאוד קשה לעשות את ההבחנה, כי גם הדין באירופה מדבר עשה את אותו תיקון ביחד. הוא לא הפריד בין התיקונים האלה, לא הפריד בין העדכונים. ולכן ההוראות המקלות שמפורטות כאן הן חלות רק כשיש באמת תיקון שהוא רק בשינוי עצמו. ואז הוא באמת במסלול היותר מהיר, מסלול ירוק. 
אז אנחנו אמרנו שהצו יינתן או בידי השר או המנהל הכללי והוא ייקבע בתוך 60 ימים. והשר אבל יכול אחרי המועד הזה גם כן לתת את הצו. 

עכשיו יש לנו נושא שעלה בקשר לפסקה (3). אנחנו אמרנו ש-"לא יראו עוסק במזון כמי שהפר את ההוראות המאומצות רק משום שפעל לפי שינוי בנספח בלבד". זאת אומרת השינוי כבר בתוקף, נמצא באירופה, נעשה באירופה אבל עדיין לא אומץ בישראל. "לפני תחילתו של צו לפי סעיף קטן זה להחלת העדכון לשינוי כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

	
	
	
	

	
	
	
	

	
	
	
	
	(3) לא יראו עוסק במזון כמי שהפר את ההוראות המאומצות רק משום שפעל לפי שינוי בנספח בלבד, לפני תחילתו של צו לפי סעיף קטן זה להחלת העדכון לשינוי כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

	
	
	
	
	
	(א) פעולתו נעשתה לאחר פרסום לציבור לפי סעיף קטן (ג) או תחילת השינוי בדין האירופי, לפי המאוחר. 



זאת אומרת, לא לפני ששני הדברים האלה קורים. 

	
	
	
	
	
	(ב) בפרסום לציבור כאמור בסעיף קטן (ג) נמסרה הכוונה להחיל את העדכון או להחילו בהחרגות או בהגבלות שיאפשרו את הפעולה. 



זאת אומרת אמרו לנו לא להגיד מה לא נכלל בפרסום. אלא כשאתם מפרסמים לציבור, משרד בריאות, אתם מפרסמים לבריאות, אתם צריכים כבר או אפילו מנהל לשירות המזון, אני כבר אומרת לך פנינה, אתם צריכים להודיע אם יש לכם כוונה להחריג את העדכון. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

להחריג או לא. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

עכשיו עולה השאלה מה קורה אם אתם לא הייתה לכם כוונה כזאת, אבל בעקבות הערות הציבור אתם כבר צריכים לפנות לוועדת החריגים. ואז השאלה איך הציבור יכול לעקוב. כי התנאי השלישי היה שוועדת החריגים, כך זה נוסח בפעם הקודמת. ועדת החריגים לא המליצה לא להחיל את השינוי. אבל בעצם עלתה שאלה בנוסחות שאלה איך הם יודעים שבאמת ועדת החריגים לא המליצה? איך הם ידעו שוועדת החריגים טרם החליטה שלא להמליץ להחיל את העדכון. ולכן צריך לוודא שיש לנו מנגנון של פרסום של החלטות ועדת החריגים. זה דבר שהוא כרגע לא נמצא. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

יש לדעתי נוהל כבר של ועדת החריגים. אני אוודא, שמפרסמים את הכל. גם כל החלטה שהייתה עד היום פורסמה. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אבל אני חושבת שאם אנחנו מכניסים את ההוראה כאן, יכול להיות שאנחנו צריכים בסעיף 313א גם לכלול ממש הוראה שהחלטתה של הוועדה מתפרסמת. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

אולי לשנות את הנוסח ל-"טרם פורסמה הודעה של הוועדה על כוונתה".

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אבל אולי גם שהוועדה תדע לפרסם. כי אחרת יכולה להיות תקלה. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

נעה, אבל אני רוצה רגע לבוא ולהתחיל ולומר. עצם הפנייה לוועדת חריגים המשמעות היא שעוסק במזון לא יכול לייצר לפי הדין. כי אנחנו הרמנו דגל. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אז אולי את אומרת שאם הייתה פנייה, ברגע שהייתה פנייה לוועדת חריגים זה כבר דגל שעוצר. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

עוצר את הכניסה לתוקף. הרי אנחנו, אם זיהינו שיש תקלה, שיש איזה שהיא סכנה, אם ידענו על זה מראש או מיד אחדי פרסום או קבלת הערות הציבור אז אנחנו צריך להרים דגל. ואחרי שוועדת חריגים תקבל את ההחלטה שלנו או לא, תפרסם את זה. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אז אולי אנחנו צריכים גם, אז בתוך התהליך הזה אנחנו צריכים גם לכלול איזה שהוא פרסום לציבור שאתם החלטתם להרים דגל. אם לא כתבתם את זה בפרסום הראשוני לציבור. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אנחנו נפרסם את זה באתר האינטרנט. וגם ההחלטות, אנחנו ושירות המזון, היה לנו כרגע דיון ועדה אחד או שניים. אנחנו עד היום עשינו את זה דרך אתר האינטרנט. זאת אומרת, במקביל לפרסום שלהם פרסמנו את זה באתר האינטרנט של משרד הבריאות. 

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>  

מה שאפשר להציע שב-(ב) אפשר להגיד "לפרסום לציבור לרבות בפרסום לציבור כאמור בסעיף קטן (ג)". 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אני רוצה להגיד שיהיה לנו עוד איזה מועד שאם הוועדה, אם השר בעצם החליט לפי סעיף קטן (ה) לפנות לוועדת החריגים, הוא צריך לפרסם על זה הודעה. כדי שהציבור ידע. ואני אני אוכל פה להגיד שהשר לא פנה לוועדת חריגים שלא מאפשרת. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

נעה, החשש הוא ממקרה שבו משרד הבריאות לא חשב שכדאי לחרוג מאירופה ואז הוא השתכנע בעקבות הערות הציבור שכדאי לחרוג מאירופה. ואז הוא פנה לוועדת חריגים?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

כן, כן. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

יכול להיות, זה אולי נשמע לא הגיוני, אבל יכול להיות. אתה רואה שיש גם גורמים מקצועיים גם בממשלה עצמה, שיכולים לחשוב אחרת על מה שקורה באירופה או איך הדברים נראים. אז אדוני, מה שאנחנו נעשה, אנחנו נכניס גם איזה שהיא הוראה שבעת הפרסום לוועדת החריגים השר יפרסם את הדבר הזה. וכאן נגיד שהשר, בפרסום הזה לא נאמר שהוא פנה, לא היה פרסום כזה. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

אם אפשר, זאת אומרת להסמיך אותנו, להסמיך אותך לחשוב קצת על הסעיף הזה. יכול להיות שיש כאן איזה שהיא מורכבות. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אפשר לקבל החלטה שיהיה פרסום רק. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>   

בדיוק. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אני אסביר את הנושא. יש לנו פה גורמים שמאפשרים להם כבר היום, ברגע שיש עדכון באירופה, להתחיל ולעשות, השינוי שם נכנס לתוקף והיה פרסום לציבור כבר בישראל, שאמר שישראל שוקלת לעדכן את השינוי הזה. באותו רגע אפשר לעשות, כבר לפעול לפי אירופה וזה לא ייחשב כהפרה. והמקרה הזה היו שני חריגים אם בפרסום לציבור נאמר שמתכוונים להחריג את זה. ואמרנו שיכול להיות מקרה שבעקבות הפרסום לציבור עלתה חשיבה מחדש, נעשתה חשיבה מחדש ויש כוונה לפנות לוועדת החריגים. אמרנו שאולי צריך להסדיר פה. גם עכשיו אנחנו לא יכולים לנסח את זה ברגע זה, להסדיר שתהיה איזה שהיא חובת פרסום על הפנייה לוועדת חריגים. ולהגיד שאם כבר הייתה פנייה כזאת לוועדת חריגים, אז אי אפשר יהיה להמשיך לעשות את אותו, להמשיך או לעשות את אותה פעולה. כי אז כבר יודעים שיש דגל אדום ויש אזהרה מפני המשך הפעילות לפי אירוע. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אולי המועד הנכון הוא מועד ההחלטה של ועדת החריגים, ולא כשהיא רק מקבלת פנייה לשקול את זה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מה השם?

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

רז הילמן, לשכת המסחר. 

אני אומר, היה ומראש הכוונה של משרד הבריאות הייתה שלא תהיה החרגה ואחרי ששמעו את הערות הציבור הם חושבים אולי בכל זאת ומתייעצים עם ועדת חריגים. אז אני מציע במקרה כזה, כדי לא לבלבל את השוק לכאן, לכאן, לכאן, להמתין שתתקבל החלטה בוועדת חריגים. וכשזאת התקבלה, אם היא אומרת שיש שוני מול אירופה - מאותו מועד זה יהיה אסור ולא קודם. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

זה מה שכתוב. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

הפנייה לוועדת חריגים זו החלטה, אם השתכנענו שצריך לפנות לוועדת חריגים, משמע אנחנו חושבים שצריך, שזה לא נכון לאמץ as is ולכן צריך, אנחנו עומדים על כך שזה לא יחול. זה חלק מהמנגנון שיש. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

ועדת חריגים טרם החליטה שלא להמליץ להחיל את הדיון כולו או חלקו. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אז בעצם מה שאת אומרת שזה צריך להיות משרד הבריאות טרם פנה לוועדת חריגים בבקשה ש-, ובתנאי שמשרד הבריאות פרסם הודעה על כך באופן כזה וכזה בעצם. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אנחנו לא נכתוב את זה כמו שאמרת. אבל אנחנו ביקשנו סמכות מהוועדה לנסח את זה ואולי בסעיף של הפנייה, סעיף קטן (ה) לדבר על פרסום לציבור. וכאן להגיד שאם היה פרסום כזה לציבור אז אי אפשר יהיה להמשיך. 

 << אורח >> אביב חצבני: << אורח >>  

נעה, הדרישה הזאת הגיונית סך הכל, מהבחינה הזאת. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

עכשיו, תיקון נוסף שהוא תיקון נוסחי, יכול להיות אדוני שנגלה עוד כאלה דברים, אבל לדעתי הם לא מהותיים. למשל בסעיף קטן (ט) של סעיף (3א) מדברים על התייעצות שיש עם משרד החקלאות לגבי מוצרים מן החי. ושם מפנים לסעיף קטן (ד) צו שנתן השר לפי סעיף קטן (ד). אז צריך גם להגיד במקרים שהצו ניתן על ידי המנהל הכללי. אז אנחנו נתייחס גם לצווים האלה. כמובן אותן הוראות חלות גם על צווים שניתנו על ידי המנהל הכללי. אז אנחנו נעשה גם את התיקון הזה וכרגע לא נקריא אותו, אבל נציין את זה. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

על סעיף (5) את אמורה להגיע אליו עוד מעט?

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

כן. אנחנו כרגע בסעיף (3א) עדיין. בעמוד 4. בסעיף קטן (י) יש סעיף שמופיע כאן בנוסח, הוא שונה מהנוסח המקורי שהיה. וחשוב לי כן להתייחס אליו. סעיף קטן (י) אומר שבמקרה של הוראות מאומצות הן גוברות על תקנות לפי חוק זה. והייתה פה עוד הופה. "תקנות וצווים שרואים אותם לפי סעיף 325" כאילו התכוונו לפי סעיף חוק זה. אנחנו חשבנו שצריך אולי להזכיר גם עוד את נושאי חקיקה שמחוק רישוי עסקים, צווים לפי חוק רישוי עסקים. ולהבהיר שיש, שההוראה הזאת גוברת. אבל למעשה, בסופו של דבר, משרד הבריאות בדק את ההוראות שקבועות שם ואמר שאין שם, אין סתירה בהוראות האלה ולכן אנחנו כדי לא לעשות גם תיקון עדיף בחוק רישוי עסקים ולהסתבך עם הנושא הזה, אז לא נמצא כרגע בסעיף (י). אז חשוב היה לי להבהיר את זה לוועדה. 

עכשיו נגיע לסעיף (יב3) 3(א)(יב). הוא מחליף את סעיף הוראה שהייתה היום בסעיף (3)(ו).

	
	
	
	(יב) סמכות השר לפי סעיפי חוק זה, המפורטים בטור ד' לתוספת השנייה א', להתקין תקנות בעניינים שלגביהם הוחלו ההוראות המפורטות בטור א' לאותה תוספת תהיה נתונה לו רק לגבי מזון מסוג שהוחרג בטור ג' לאותה תוספת או נושאים שהוחרגו בטור ב' לאותה תוספת.";



אתם תרצו אולי להסביר את ההוראה הזאת?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

היה סעיף דומה בחוק ההסדרים הקודם, בסעיף (3)(ו) אני חושבת. וזה בא להחליף אותו. זה פשוט אומר כמו שבמקרה של סתירה, ההוראות המאומצות גוברות, כמו במקרה של אימוץ, השר לא יוכל להתקין תקנות באותם עניינים שבו הוא החליט לאמץ. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אדוני, לא היה ברור לנו מדוע השר, שהוא זה שגם יתקן, תהיה לו סמכות לתקן את התוספות, מה האפשרות שלו להגביל את עצמו בעצם בסעיפים נוספים, כשהוא יכול בעצם לעשות את אותה פעולה בהחלטה שהוא לא מתקין תקנות. אבל כיוון שבסופו של דבר מנגנוני האישור עם ההתייעצויות וההסכמות והאישורים הם יכולים להיות שונים בשינוי של התוספת לבין התקנת התקנות בכל סעיף שיכול להיכנס לכאן, אז אנחנו, אז הסעיף כפי שהוא, סעיף קטן (יב). וכעת הגענו לסעיף (5). 

	
	(4)
	בסעיף 5 - 

	
	
	(א)
	בסעיף קטן (א) - 

	
	
	
	(1)
	במקום פסקה (3) יבוא:

	
	
	
	
	"(3) יש במזון גורם רעיל או מזיק, אלא אם כן הדבר הותר בתקנות או בתקנים רשמיים לפי חוק התקנים החלים על מזון, לרבות חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון, ובמידה שהותרה כאמור; ואולם, לעניין גורם רעיל או מזיק שלגביו חלות ההוראות המפורטות בטור א' לתוספת השנייה א' - תחול הוראת פסקה זו רק על מזון מסוג שהוחרג בתחולת אותן הוראות בטור ג' לאותה תוספת או על נושאים שהוחרגו מתחולתן בטור ב' לתוספת האמורה;";

	
	
	
	(2)
	פסקה (4) - תימחק;

	
	
	(ב)
	בסעיף קטן (ב), במקום הרישה עד המילה "נמכר" יבוא "עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון";

	
	
	(ג)
	סעיף קטן (ג) - בטל;

	
	
	(ד)
	בסופו יבוא:

	
	
	
	"(ד) בסעיף זה, "גורם רעיל או מזיק" - אחד מאלה:

	
	
	
	
	(1) מזהם כימי מסוג כמפורט בחלק א' לתוספת הראשונה;

	
	
	
	
	(2) מזהם ביולוגי;

	
	
	
	
	(3) גורם רעיל או מזיק מסוג אחר, כמפורט בחלק ג' לתוספת הראשונה.";



זה הסעיף. אתם רוצים אולי להתייחס?

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מי רוצה להתייחס?

 << אורח >> אביב חצבני: << אורח >>  

עלתה שאלה לגבי המזהם הביולוגי. מה שאמרתם בעצם שזה לא התוספת טאק, טאק, טאק, כי בעצם זה הסעיף שירד. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

נכון. אנחנו נגיע לסעיף העיצומים ושם נתייחס בהתאם. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

למה?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

לעניין שאי אפשר להטיל עיצום על מזהם ביולוגי. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אוקיי. אז אנחנו נגיע. 

 << אורח >> אביב חצבני: << אורח >>  

רגע, אז סעיף (5), ההסכמות, הוא נשאר כמו שהוא בנוסח?

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

לא, סעיף (5) לא נשאר כמו שהוא בנוסח, כי ההגדרה מזהם ביולוגי יורדת בסיפה. מזהם ביולוגי הוא לא מסוג כמפורט בחלק ב' לתוספת הראשונה. ולכן ממילא אתה צריך במזהם הביולוגי, כשאתה חוזר להגדרה אתה צריך להוכיח שהוא עלול להזיק לבריאות האדם ושהוא דווקא אחד משלושת אלה. אין לך איזה שהיא הוראה שעוברת את כל המשוכות האלה. 

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

זאת אומרת שזה לא ירד. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

לא, אז אנחנו נעבור עכשיו לתוספת. התוספת אומרת על מה זה חל ועל מה לא. 

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

אם יורשה לי לרגע. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אבל שנייה אחת בבקשה. אני רק אקרא, בעמוד 22, תוספת ראשונה.

	
	(43)
	במקום התוספת הראשונה יבוא:

	
	
	
	
	"תוספת ראשונה
	

	
	
	
	
	(סעיף 5(ב1))
	

	
	
	
	
	סוגי גורמים רעילים או מזיקים
	

	
	
	
	
	חלק א': מזהמים כימיים
	

	
	
	1.
	ניטראטים.

	
	
	2.
	רעלנים.

	
	
	3.
	מתכות.

	
	
	4.
	MCPD-3 ונגזרותיה.

	
	
	5.
	דיוקסינים.

	
	
	6.
	פוליכלורינטייד ביפנולים (PCBs).

	
	
	7.
	פחמימנים ארומטיים רב טבעתיים (PAHs).

	
	
	8.
	פרכלורט.

	
	
	9.
	מלמין והאנלוגים שלו.

	
	
	10.
	פרפלואורואלקילים (Perfluoroalkyl substances)

	
	
	11. 
	רדיוניקלידים.



חלק ב' יורד. אנחנו לא נכנסים לחלק ב' כולו. וחלק ג', הוא יהיה עכשיו חלק ב', כי לא יהיה לנו חלק ג'. 

	
	
	
	
	חלק ב': גורמים רעילים או מזיקים מסוגים אחרים
	

	
	
	1.
	שאריות חומרי הדברה.

	
	
	2.
	שאריות תרופות.

	
	
	3.
	תמרוקים.




 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

בסעיף 5(ד)(3) כמפורט בתוספת ב'. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אוקיי, תודה. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

רק כדאי להבהיר לכל השאלות ברקע, זה אומר שהתקנות הקיימות היום שמזהירות מזהמים בבשר גולמי, קרי תקן 1.8.8 בשר טחון מטובל, לא מטובל. תקנות גירום. כל הדברים האלה. הם אלו שקובעות את המזהמים הביולוגיים לגביהם. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

שזה גם המצב היום?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

זה המצב היום. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

גם היום הם קובעים את המזהמים הביולוגיים?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

זה הסטטוס קוו שנשאר. 

 << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >>  

רק שווה גם להגיד את הנתונים מבחינת תחלואה. יש לנו פי 2 תחלואה מסלמונלה לעומת אירופה. בסדר? מבחינת מספרים. אז כן זה סוגיה שהיא משמעותית לבריאות הציבור. צריך יהיה לטפל בה. אנחנו כרגע משאירים אותה עד לוועדה. 

 << אורח >> ד"ר סרחיו דולב: << אורח >>  

את לא יודעת אם זה מטחינה או מדגני בוקר. 

 << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >>  

כן, אבל אנחנו כן יודעים מסטריאוטיפים שיש השוואה בין, לפחות 50% מגיעים מבשר חי ומוצריו. אז אנחנו כן יודעים. ובאירופה, אם אתם רוצים את המספרים המדויקים, בישראל יש לנו 32 מקרים ל-100,000. באירופה יש 14.2 מקרים ל-100,000. זאת אומרת אנחנו בתחלואה עודפת לעומת אירופה. אז אם היינו מאמצים אירופה כמו שצריך, מההתחלה, בלי החרגות, היה אולי יותר טוב. 

 << אורח >> ד"ר סרחיו דולב: << אורח >>  

איזה מדינות באירופה? זה הממוצע של אירופה. 

 << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >>  

זה הסתכלות של אירופה. 

 << אורח >> ד"ר סרחיו דולב: << אורח >>  

גם שבדיה וגם פינלנד. 

 << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >>  

כל אירופה. יש פה מספרים.

 << אורח >> ד"ר סרחיו דולב: << אורח >>  

תעשי את החישוב במדינות שאותו אקלים בישראל. 

 << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >>  

בוא נודה רק שיש פה בעיה אמיתית של בריאות הציבור עם מזהמים ביולוגיים שצריך לפתור אותה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

טוב. כרגע בכל מקרה אנחנו ממשיכים. הלאה. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

זה סעיף (4). בסעיף (6) יש פה תיקון בסעיף (6)(4) הסיפה החל במילים "ובכלל זה" תימחק. המילים האלה אומרות, מדובר על מוצר שמדבר על, אם פתחנו מוצר ונמצא במזון או התווסף לו לאריזתו חומר רעיל או מזיק, דבר אחר שלא צריך להימצא בו או מזהם. והיה כתוב בסיפה "ובכלל זה מזהם ביולוגי או כימי". בגלל שאנחנו הולכים עכשיו עם המזהם הביולוגי וכימי, שקודם, בנוסח הקודם דובר עליו באופן כללי וכרגע יש לו ממש הגדרות ספציפיות. אז אנחנו מורידים את הסיפה הזאת. 

בסעיף 12(ג) יש לנו, אני רק רוצה להבהיר משהו שעשינו פה. הוספנו לפה את סעיפים (א1) ו-(א2) שהם גם מתקנים את סעיף 12(ג). הם עברו לפה מההוראות שהיו בחוק התוכנית הכלכלית. חשבנו שאולי יהיה קל יותר לקרוא את כל ההוראות ולהבין מתי ההוראות האלה חלות. ההוראה של סעיף קטן (א1) ו-(א2) הן יחולו מ-2026. וגם למעשה גם הרישה, גם סעיף קטן (ג) הראשון, שאם ניתן לכך אישור ממנהל המזון, גם זה יחול ב-2026. נכון? זה אני רוצה לוודא אתכם. כל סעיף 12(ג) יחול מ-2026. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

נכון. והייתה גם הוראת מעבר איך קוראים את זה בתקופת הביניים. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אוקיי. אז בפניכם יש את שלושת התיקונים: (א1), (א2) ו-(א3). ובפסקה (4) גם כן זה דברים שקראנו אותם. חלק היו, כמו שאמרתי, בתיקון במקום אחר בחוק הזה. והם כולם מ-2026. 

	
	(5א)
	בסעיף 15(א)(1), במקום "בתקנות לפי" יבוא "לפי"; 




סעיף 15 מדבר על כך שיצרן או יבואן יסמן את המזון או את אריזתו בהתאם לחיקוקים אלה. ובין השאר כתוב הוראות לעניין סימון שנקבעו בתקנות לפי חוק זה. ואתם הצעתם להגיד "לפי חוק זה" לא רק בתקנות. את רוצה להסביר את התיקון?

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

כן. בגלל שבסעיף 23ב כרגע אנחנו מתקנים וקובעים הוראה לעניין חיי מדף בידי יצרן שנקבע בחוק הראשי, אנחנו רוצים שסעיף 15 יכלול גם התייחסות לאמור בגוף החוק. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

סעיף 22. בסעיף 22 הייתה בקשה בדיון הקודם, פנינה אורן, מנהלת שירות המזון, ביקשה שמזון חדש ייחשב כבר עכשיו לעניין אישור ייצור נאות, יחל כבר עכשיו. אז הדבר הזה נעשה באופן שבסעיף 22:

	
	(6)
	בסעיף 22 - 

	
	
	(א)
	בסעיף קטן (א), אחרי "מזון" יבוא "חדש או מזון אחר";



והדבר הזה ייכנס לתוקף באופן מיידי. 

והתיקון בסעיף קטן (ב) הוא תיקון שבעצם כבר היה בצורה כזו או אחרת. הוא רק תיקון נוסחי. 

אני רוצה להגיד גם, ואנחנו נגיע לזה בהמשך, סעיף 22 מוצע ב-2026 למחוק אותו לחלוטין. כי ההוראות שלו כבר יעברו אז לסעיף 41. 

סעיף 23 הוא סעיף שלא הוקרא. הוא הסעיף העיקרי של אורך חיי מדף. 

	
	(6א)
	בסעיף 23 -

	
	
	(א)
	בכותרת השוליים, בסופה יבוא "וקביעת אורך חיי מדף"; 

	
	
	(ב)
	בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "בסעיף קטן זה "יצרן מזון" - למעט יצרן שבידו אישור ייצור נאות לפי סעיף 41(א) ויצרן שבידו אישור הגשת התחייבות ליישום תוכנית בטיחות מזון ובקרה עצמית לפי סעיף 41(ב) (בחוק זה יצרן נאות)";

	
	
	(ג)
	אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

	
	
	
	"(ב1) נקבעו בתקנות לפי סעיף 3(ז) הוראות לעניין אורך חיי מדף שהוחלו במפורש על יצרן נאות או נקבעה הוראה מאומצת לפי סעיף 3א לעניין אורך חיי מדף - יסמן יצרן נאות את המזון שייצר בהתאם לתקנות או להוראה המאומצת כאמור, לפי העניין; לא נקבעו תקנות או הוראה כאמור - יקבע יצרן נאות את אורך חיי המדף של המזון שייצר ויסמן אותו, אלא אם כן חקיקת המזון פוטרת מחובת סימון כאמור.";



אז אני רוצה להבהיר שהסעיף הזה הוא נכנס עכשיו לתוקף, אבל יש הוראת שעה שאנחנו נקרא אותה עכשיו שמתאימה לגבי המצב עד שיש לנו את אותה התחייבות עצמית. אולי תסבירו את כל הסעיף הזה. זה סעיף מאוד מרכזי בנושא של חיי מדף. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אוקיי. בעצם אנחנו כאן באנו לתקן מצב קיים. עד היום חקיקת המזון קבעה שיצרן מזון קובע את חקיקת המזון לגבי כלל המזון. ואולם, במקרים ספציפיים שהמחוקק מצא לנכון ישנן רגולציות ישנות שבעצם הגבילו את אורך חיי המדף של מספר מוצרים. ואנחנו בעצם חלק מהעניין של אימוץ אירופה וקביעה שבעצם כל יצרן מזון באשר הוא יחויב לנהל מערכת בקרת איכות עצמית אנחנו באים ואומרים שבעצם יצרן שמיישם תוכנית בטיחות עצמית או שיש בידו את המדרג הגבוה של אישור ייצור נאות בתנאי שירות של GMP יוכל בעצמו לקבוע את חיי המדף. על אף מה שאומרת החקיקה. 

אז כמובן אנחנו מבקשים שבמצב הזה תהיה דחיית תחילה לגבי כלל העסקים בארץ שעדיין אין להם תוכנית בטיחות עצמית. לשם כך להם ניתנה הוראת מעבר שתהיה ישימה לגביהם ב-2026, באוגוסט 2026. אבל מי שיש בידו היום זה אומר מפעלי ייצור של בשר, בעלי אישור ייצור נאות - יוכלו ליישם את זה כבר מיום התחילה. 

ולגבי השאלה שלך, רז, לגבי יבואנים: אז אנחנו גם באים ואומרים יבואנים שמייבאים מזון ויצרן בחו"ל קובע את חיי המדף, חיי המדף האלה יהיו תקפים לארץ, ובלבד שהיבואן כאן יתקף, יחזיק ויוודא שהמוצר מאוחסן לפי תנאי היצרן, מופשר לפי הוראות היצרן. ויש בידו את כל המערכת שיכולה להבטיח את השמירה על התנאים האלה. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

רק איפה זה כתוב בחוק מה שאת אומרת? אני לא רואה בחוק שאומרים שזה על יבוא. זה נראה שזה סעיף שמתייחס רק לייצור מקומי. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

זה חל על יצרן. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אבל איפה כתוב יבואן? שגם יבואן יכול שהמזון שמיובא על ידו?

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

מה זאת אומרת? היבואן, אתה רוצה שהוא יסמן? היצרן בחו"ל צריך לסמן. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

היצרן בחו"ל מסמן. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

היצרן בחו"ל צריך לסמן. אבל כל הסעיף הזה, לפי מה שאני מבין אותו, כל התיקון הזה מתייחס ליצרן מקומי, לא ליצרן בחו"ל. 

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

הוא מתייחס לייצור. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אנחנו בפרק ב' של הייצור המקומי, של הסדרת הייצור. ונראה שזה סעיף שמתייחס רק ליצרן בארץ. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אבל בסעיף 15 שתיקנו היבואן צריך לסמן לפי הוראות החוק. אם הוראת החוק היא שהיצרן הוא זה שמסמן. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

איפה כתוב בחוק שהיצרן שלא בארץ מסמן?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אין לך הגבלה בסעיף 15. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

החובה של היבואן היא לסמן על פי החוק. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

לפי מה שקבע היצרן. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מה השוני פה? אפשר להמשיך?

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

לא. אבל כשיש בתקנת משנה מגבלה אתם לא כתבתם. כאן ליצרן המקומי רשמתם על אף האמור בתקנת משנה, אתה היצרן יכול לקבוע. ליבואן לא כתבתם את זה. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אבל היבואן לא קובע את חיי המדף.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

לא, למזון מיובא. לא התכוונתי שהיבואן קובע. לגבי מזון מיובא אין את אותה הוראה שאומרת שבמזון מיבוא, על אף האמור בתקנות משנה בלה, בלה, בלה, אם היצרן מנהל מערכת אבטחת איכות וכו' אז הוא קובע. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

תראה, לגבי היבואן אנחנו יכולים לבוא, בעצם הייתה פרשנות שאמרה שההנחיות שהוצאו ב-2017 למעשה הן לא תקפות. וזה כך פועל משרד החקלאות ונותן חיי מדף בניגוד להנחיות האלה. או בעצם הפעיל את זה עוד לפני שאנחנו עשינו את זה. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

לא הבנתי מה את אומרת. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

מה שאתה מבקש זה לקבוע הוראה בחוק שיבואן חייב לסמן את חיי המדף כפי שקבע יצרן המזון. זה מה שאתה אומר. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

לא. שעל אף האמור בחקיקת משנה שאומרת אחרת. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

לא, לא צריך "על אף". גם פה לא עשינו "על אף".

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

על הייצור המקומי כתבתם "על אף האמור".

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

אבל לא צריך. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

למה לא צריך?

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

כי פה, אני לא יודעת מה החקיקה בחו"ל. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

לא, על אף החקיקה בארץ. החקיקה בארץ אומרת שדגים חיי המדף שלהם זה ככה וככה, בשר ככה וככה. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

צריך, מה שאתה אומר כאן שמה שחסר לך זה נורמה שהיבואן חייב לקבוע, לא יכול לקבוע את חיי המדף, אלא הוא מוגבל לחיי המדף של היצרן. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

חסרה לי ההצהרה שעל אף האמור בחקיקה. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

לא צריך "על אף".

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

לא צריך "על אף".

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אז איך היום אני לא יכול לעשות את זה? איך היום היבואן לא יכול שהיצרן שלו יקבע את חיי המדף?

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

מה שחסר לו זה אמירה שהיבואן מחויב בסימון של חיי המדף כפי שקבע אותם יצרן המזון. זה מה שחסר לו. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

לא, חסר לי שזה יגיד "על אף האמור".

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

אבל רז, היום בכל מוצר שהוא לא המוצרים שאנחנו מדברים עליהם עכשיו כבר היום זה נקבע ככה. אז מה חדש?

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

הבעיה שלי עם המוצרים שאנחנו מדברים עליהם עכשיו. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

למה? אבל עכשיו תיקנו, היה סעיף של 23, זה היה סעיף של הכל. של הייצור, של הייצור המקומי. 

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

רז, הבעיה היא אחרת. שנכון, גם היום יצרן בחו"ל לדגים הוא זה שקובע. אבל איפה אנחנו נתקעים? כשהשאלה הזאת מגיע למשרדו של משרד הבריאות והוא לא מאשר את מה שהיצרן בחו"ל קבע. אותו דבר גם על בשר ואותו דבר גם על דגים. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

יש נוסח ויש מהות. המהות היא שיצרן בחו"ל קובע ועובדים לפי מה שהוא קבע או היצרן בארץ ועובדים לפי מה שהוא קבע. זה המהות. אז אם יש בעיה בנוסח. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

הבעיה עם הנוסח. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

אז רק להבין, סעיף 23 זה הסעיף שדן בכל תוקף חיי מדף והוא כבר היום פועל לגבי כל דבר לכל החלב והביסלי והבמבה ולא יודע מה. הכל כבר מוסדר שם והכל עובד היום. אז מה שונה? כי כל מה שאנחנו אומרים ב-23 זה לא רק עליו. 

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

השונה שכשזה מגיע למשרד הבריאות והוא עוצר. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

אבל זה מה שמתקנים פה. 

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

לא. אבל גם היום היצרן בחו"ל לגבי דגים. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

לא נכון. 

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

זה כן נכון. גם היום יצרן, יש קווים מנחים. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

אבל המטרה בתיקון הזה זה לבטל את הקווים המנחים. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

נכון. אבל לא תיקנו את זה לייבוא. 

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

קווים מנחים גם היום הם כבר לא תקפים. תעזבו, גם היום הם לא תקפים. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אבל מה הבעיה? אנחנו באים ואומרים, נמצא פה המנהל היחידה הוטרינרית. ברגע שאנחנו נעשה את ההסדרה הזאת - זה מה שיהיה. ההסדרה תיכנס לתוקף. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

לא, פנינה. את מה שכתבתם "על אף האמור" בייצור מקומי לא כתבתם בייבוא. זה כל מה שאני אומר, זה נוסח. אני מסכים איתך שבמהות זה מה שצריך להיות. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

נבדוק את הנוסח. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

זה לא עולה מתוך זה שהוא עומד בחקיקת המזון? הוא צריך לעמוד בחקיקת המזון. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

צריך להיאמר לדעתי בצורה מפורשת גם ביחס לייבוא מזון, שעל אף האמור בחקיקת משנה שמתייחסת לקביעת תוקף - מה שקובע לעניין התוקף זה התוקף שנתן יצרן המזון. 

 << אורח >> אביב חצבני: << אורח >>  

רק סייג אחד רז. אתה צריך בעצם לוודא רק שזה עובד פה בתנאי אקלים ישראלי ולא נניח בתנאי אקלים של פולין, מאחר שהיא מדינה יותר קרה. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

זה אחריות, אני חושב שבמהות אין פה מחלוקת. ואולי נסדיר את זה אחר כך עם רז ונעה ונחדד אם צריך. 

 << אורח >> אביב חצבני: << אורח >>  

פנינה, רק שאלה אחת רק גם לסדר. אמרת שמי שיש לו היום GMP בעצם יוכל להחיל את זה באופן מיידי. בסדר? פשוט אני מתייחס להערה שיש פה שזה יחול החל מה-1.8.26, נושא של יצור נאות. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

זה נכנס לתוקף מיידי. אבל יש הוראת שעה, זה באמת ההערה פה שהיא לא מדויקת. כיוון שיש הוראת שעה שהיא רק מתקנת פה נוסחים. היא לא מהותית.

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אבל נעה, אנחנו רק ביקשנו 3 חודשים. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אבל אני רוצה לדעת מה במהות. כי אני רוצה להבין מה ההסכמה פה. כי מה שאתם אומרים, מה שאני מבינה שרז, אתה מבקש, זה שגם אם המזון המיובא, אם המזון המיובא, היצרן קבע את תוקף חיי המדף, אז זה גם במוצר, אתה מדבר על מוצר שלא חלות עליו ההוראות המאומצות. נכון?

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

לא קשור להוראות מאומצות. אני מדבר על מוצר שיש לגביו תקנה שאומרת שחיי המדף שלו זה X. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

זה כן קשור להוראות המאומצות. כי אני מבינה שיש הבדל בין המוצרים. כי בהוראות, אני הבנתי שכל הנושא של קביעת חיי מדף זה התאמה לאירופה. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

זה במזון גולמי התאמה לאירופה. זה בעצם במזון הגולמי זה המקום היחידי שאנחנו הגבלנו חיי מדף. זה ויש את מפעלי הסעדה. תוקף של מפעלי הסעדה. זה היה המקום היחיד. ולכן אם מדברים כאן על הוראות, על בעיית נוסח, אנחנו נתקן. במהות אנחנו מסכימים. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

מסכימים שמה? אולי נגיד רק לוועדה. שהוועדה לפחות תדע מה ההסכמה המהותית. שאחר כך, אנחנו לא נחליט עליה, בסדר?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

כן. ההסכמה המהותית היא שיצרן קובע את חיי המדף. ויבואן כאן בארץ יצטרך בעצם שני דברים לעשות: להקפיד על הוראות האחסון, הובלה, שקבע יצרן המזון בחו"ל. וגם כמובן לתקף את זה בארץ, שהתנאים כאן בארץ מתאימים לחיי המדף שקבע היצרן בחו"ל. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אז זה לא נראה לי משהו של נוסח בלבד. כי הנושא של לאחסן ולהוביל לפי הוראות היצרן זה כבר ממילא יש לנו. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אבל היצרן כאן בארץ, אנחנו מדברים בעיקר על יבואנים של בשר או על דגים. ובעצם הם חלק מהחובות שחלות עליהם בהיותם מפעלים בפיקוח וטרינרי. אז גם הם צריכים ליישם תוכנית מערכת תוכנית בטיחות עצמית. 

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

היבואן צריך מערכת פיקוח? לא הבנתי. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

יבואן בבית קירור. 

 << אורח >> עמיר עופר: << אורח >>  

נעה, מה שבעצם רז קודם אמר "על אף האמור", יש פשוט באמת דברי חקיקה כמו למשל צו הפיקוח על מצרכים ושירותים, סימון תאריך על מוצרי בשר ומוצרי דגים. יש את צו הפיקוח על מצרכים ושירותי בשר טחון. לצורך העניין, תקנות בריאות הציבור, מזון דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם. צריך פשוט לבחון את דברי החקיקה הקיימים ולראות אם החקיקה עכשיו שמנסים להעביר - - -

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

לא, מה שצריך זה סעיף שאומר על אף האמור באותם דברי חקיקה, גם בייבוא היצרן קובע את תוקף המוצר. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

זאת אומרת אנחנו מדברים על ייבוא של אותם מוצרים שאנחנו התייחסנו. לגבי, בפקודת מחלות בעלי חיים נגיע עוד מעט לסעיף, יש לנו הוראה לגבי היצרנים המקומיים. שאומרת שהם קובעים את אורך חיי המדף, שזו דווקא הוראה קצרה וברורה. ואתה אומר היבואנים של מוצרי המזון האלה, הבשר, המוצרים הגולמיים דווקא, אלו היו הדוגמאות שלך, אתה רוצה שהם יצטרכו, אבל אומרת פנינה אנחנו רוצים בכל זאת איזה תהליך של בקרה. איזה שיקול דעת שהיבואן יפעיל בנושא הזה. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אז בואי רגע נפריד בין הדבר הבסיסי. הדבר הבסיסי שזה קודם כל יחול על יבוא. שגם בייבוא כל התקנות המיושנות האלה לא יחולו ויצרן המזון יקבע את התוקף של המזון. זה הבסיס. אחרי זה מה הכללים ואיזה בטוחות פנינה רוצה? בסדר. בואו נתחיל עם זה, זה הבסיס. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

זה מאוד משמעותי. אתם רוצים לבדוק את זה, פנינה, ולחזור אלינו?

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

זה מה שדיברו מקודם לגבי בשר טחון?

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

טוב. אז אנחנו נחזור אחר כך על הנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

בטח משרד הבריאות מכיר את זה. בעודנו כאן, הכותרת בערוצים "חשד להרעלת מזון במסעדת יוקרה בתל אביב".

 << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>  

נמנענו מלהזכיר את זה. לא רצינו לרכוב על הרעלת המזון. 

 << אורח >> עמיר עופר: << אורח >>  

אדוני, יש לי שאלה, התייחסות. סליחה, גם לגבי הייצור המקומי וגם לגבי הייבוא. עמיר עופר, לשכת המסחר. מה בעצם, אני אשמח שמשרד הבריאות ייתן את הדעת גם מה קורה בעצם לגבי מוצרים קיימים היום על המדפים. אם לצורך העניין יש לי בשר, בשר גולמי, קפוא, שמותר נגיד שנה. תוקף חיי מדף היום זה שנה. ולאחר תיקון החקיקה יהיה מותר לפי הוראות יצרן שנתיים. האם יהיה מותר לשווק אותם?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אין רטרואקטיביות. אין רטרואקטיביות אם זה מה שאתה שואל. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

אני מניחה שנצטרך הוראת מעבר לכל הסעיפים בחוק, ממילא. זאת אומרת, משהו שחל על מוצרים שבשיווק. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

למה בעצם לא לאפשר את זה?

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

אבל רק שנייה. מה שאני רוצה לחדד פה לגבי המוצרים המיובאים, שדיברת עליהם, רז, שלהבנתי זה רק דגים. כי אין, לא ידוע לי שיש ייבוא של בשר טחון או ייבוא של בשר מגורם, שלגביו יש הגבלה בחקיקה היום בתקנות הקיימות. או מה שמדובר על קייטרינג, שבטח לא רלוונטי לייבוא. בלי קשר, התיקון שעשינו בסעיף 23 התייחס אך ורק ליצרנים. אכן לא הייתה כוונה פה להתייחס למוצרים מיובאים. ולכן כל מה שמדובר עליו כאן זו הרחבה. כל מה שאתה מבקש פה זה הרחבה, זה לא היה על השולחן. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

שמעת את נציג משרד האוצר, שמבחינתו מובן מאליו שזה חל גם על יבוא. אז היה פה כנראה פער בתקשורת. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

בסדר. אנחנו צריכים לתת את הדעת על הייבוא. אנחנו עוסקים בייבוא של דגים. כל שאר הדברים זה באחריות משרד החקלאות. כי אנחנו מעבירים אליהם את כל הייבוא של הבשר. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

לא, העניין הוא עניין עקרוני. העניין הוא סעיף שאומר בדיוק כמו בייצור המקומי "על אף האמור בתקנת משנה שמתייחסת לחיי מדף - מי שקובע את חיי המדף זה היצרן של המזון".

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

בסדר. זה תוכנית בטיחות מזון עצמית. 

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

למי? ליבואן תוכנית בטיחות מזון?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

כן. 

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

אז אין בעיה, תנו לו גם מסלול אירופי, ואז נתמודד עם זה. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

תחזור. טוב, אז אתם תבדקו את העניין הזה גם עם משרד החקלאות. 

אז אנחנו עוברים לסעיף 28. 

 << אורח >> אביב חצבני: << אורח >>  

נעה, רק עוד דבר אחד, פשוט לא השלמתי את השאלה שלי. אביב, מאיגוד המזון. פנינה, דיברנו על מי שיש לו GMP מצד אחד, אם הדיוק פה בנושא הזה. השאלה מי שיש לו היתר הפעלה ממשרד החקלאות, אם זה יותר מאוחר בהוראת שעה או שזה גם בסעיף הזה?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

היתר הפעלה תשאל את משרד החקלאות. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

זה בפקודה. יש תיקון לפקודת מחלות בעלי חיים. נגיע לזה בהמשך. 

 << אורח >> אביב חצבני: << אורח >>  

בסדר גמור. רציתי לוודא רק. 



 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אנחנו בסעיף 28. בסעיף 28(א) אנחנו עשינו תיקון נוסחי. דובר על תשלום אגרה במועד הגשת הבקשה. אבל כיוון שחלק מהסעיף, סעיף קטן (ו) בו משליך גם על אגרות ההובלה, ואנחנו לא רוצים שתהיה אי הבנה, אנחנו נמחק את המחיקה של סעיף קטן (ב) ואנחנו נגיד שבסעיף קטן (ו) ומה שקראנו וכתבנו בסעיף קטן (א) אחרי "בצירוף המסמכים הנדרשים להחלטה" יבוא "ושולמה האגרה המפורטת בתוספת העשירית בעד הגשת הבקשה";

התיקון הבא הוא בסעיף 31. גם בסעיף 31 אנחנו רוצים לעשות פה את התיקון והוא יחול עכשיו. והוראת השעה תחול רק לגבי הנוסח. 

	
	(9)
	בסעיף 31(א), במקום "או היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים" יבוא "או אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי סעיף 41(ב)";



זה אותו אישור שניתן למי שמתחייב להפעיל תוכנית מזון. תכף נגיע להוראות המהותיות לגביו. 

סעיף 39 הוא מחליף את סעיף, את התיקון שהיה מוצע בהתחלה בסעיף 34. ונקרא אותו. 

	
	(10)
	בסעיף 39 -

	
	
	(א)
	בסעיף קטן (ב), במקום "מנהל שירות המזון רשאי לפרסם" יבוא "נותן רישיון ייצור יפרסם", במקום "החלטה על ביטול" יבוא "הודעה על החלטה לבטל" ובסופו יבוא "או לסרב לחדשו; תוקף הפרסום יהיה כל עוד לא ניתן רישיון ייצור חדש, אך לא יותר מארבע שנים.";



אנחנו בדיון קודם דובר על כך שיהיה פרסום לביטול או להתלייה של רישיון ייצור. וזה גם משליך על רישיון אחסנה ורישיון הובלה ועוד הוראות. אז דובר אז על ביטול ארבע שנים. וכרגע מה שמוצע הוא שזה יהיה רק כל עוד לא ניתן רישיון ייצור חדש. ובכל מקרה לא יותר מארבע שנים. זה הגבלת זמן. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

הגיוני. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

	
	
	(ב)
	אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

	
	
	
	
	"(ג) החליט נותן רישיון ייצור על התליית רישיון ייצור או על הגבלתו לפי סעיפים 34, 36 או 38, רשאי הוא לפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט, לתקופה שלא תעלה על תקופת תוקף ההתלייה או ההגבלה, לפי העניין.";



התלייה היא כלי הרבה יותר גמיש. הרבה יותר נועד למטרות אחרות. והאפשרות לפרסום שלו היא רק כאשר ההתלייה בתוקף. 

בסעיף 10ב יש תיקונים לסעיף 41. סעיף 41 כפי שהוא ייכנס לתוקף עכשיו, אבל בשנת 2026 יהיו בו תיקונים כפי שהם בתיקון לחוק התוכנית הכלכלית. 

	
	(10ב)
	בסעיף 41 יבוא -

	
	
	(א)
	בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילים "ורשאי הוא לקבוע" יבוא "ורשאי הוא לקבוע תנאים למתן אישור כאמור";



אנחנו מדברים על אישור ייצור נאות. 

	
	
	(ב)
	סעיף קטן (ב) - בטל;

	
	
	(ג)
	בסעיף קטן (ג), במקום "ובעל היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים" יבוא "ובעלי היתר לסימון בסמל ייצור נאות, ויעדכן ברשימה זו החלטות בעניין ביטול, אישור או היתר כאמור, סירוב לחדשו או החלטה על התלייתו";



מדובר פה על פרסום של רשימה של בעלי היתרים. היום מדובר על בעלי אישורים וגם בעלי היתרים. המנגנון של היתרים יתבטל ב-2026, אבל באותה רשימה יהיה גם עדכון של סירוב לחדש את האישור ייצור נאות או החלטה על התלייתו או ביטול שלו כמובן. 

אנחנו נעבור הלאה. בסעיף 42 יש תיקון קטן בסעיף קטן (ב1)

	
	
	
	
	(ב1)
	לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יצורפו כל אלה:

	
	
	
	
	
	(1) העתק של רישיון העסק של מפעל הייצור, אם רישיון כאמור נדרש לפי חוק רישוי עסקים;



זאת אומרת, גם פה לא תמיד יידרש רישיון לפי חוק רישוי עסקים. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

17א, סעיף 56 אחרי פסקה (2). הוספת גם כן ב-16(5). 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

כן, חלק מהדברים אנחנו כבר קראנו ולכן אני לא אתעכב. אנחנו אבל לא הקראנו את סעיף 17א, הוא חלק מהתיקון של חיי מדף. והוא נוגע לכפל פיקוח. 

	
	
	(17א)
	בסעיף 56, אחרי פסקה (2) יבוא:

	
	
	
	"(3) בשר בהמות גולמי ובשר עוף גולמי שלא עברו עיבוד כהגדרתו בסעיף 9.";



סעיף 56 קובע על איזה הוראות, על איזה סוגי מזון לא יחולו הוראות אותו פרק הייבוא בכלל, שקבוע איך מקבלים רישיון ייבוא, איך נרשמים, סליחה. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

שמבחין בין הגולמי, כל הדברים. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

פרק ד' לא יחול עליהם. המשמעות היא שפרק ד' לא יחול עליהם. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

פרק ד' לא יחול. זה חל על בשר בהמות. מדובר על בשר גולמי של בהמות ובשר עוף גולמי. וההגדרה בסעיף, טוב, בעצם ההגדרות כבר לא חשובות, כי אנחנו מדברים על העיבוד בסעיף 9. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

שזה מתוך הסכמה. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

כן. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

וזה, למיטב הבנתי, משרד החקלאות ביקש כניסה מיידית. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>  

כן. תראי, אף אחד לא רוצה לעצור את התהליך. אנחנו כולנו שותפים שהמסחר, חיי המסחר חייבים לעבוד. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

לא, לא, ברור שאני אעבוד, אבל ביקשתם שזה יעבור מיידית אליכם. 

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >>  

אוקיי. בסעיף 7ד(א) אנחנו קראנו את התיקונים ברשימת המסמכים ועלתה פה בקשה לאפשר גם אישור סחר חופשי. אז אנחנו אומרים:

	
	
	
	(א)
	במקום פסקה (3) יבוא:

	
	
	
	
	"(3) אחד או יותר מהמסמכים המפורטים בפסקאות (1), (3) או (5) שבסעיף 97, או אישור סחר חופשי שנתן גורם המוסמך לתת אישור כאמור במדינה באיחוד האירופי";



רז, זה היה לבקשתכם התיקון הזה. זה התיקון. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

לשכות המסחר. שלא תגידו שלא מקשיבים לכם. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

בעקבות שינוי רשימת המסמכים, אז עולה השאלה אם אנחנו צריכים לתקן שני סעיפים אחרים בחוק: סעיף 116(3)(א) שמפנה למסמכים של 79א. אני אמצא אותו. 116. סליחה אדוני, לא הספקנו לסגור את כל השאלות. עכשיו אנחנו בודקים את זה. סעיף 116 הוא מדבר על תקנות מסוימות שטעונות אישור שר, בהתייעצות עם שר הכלכלה ועוד תנאים. וכתוב שם, ב-116(3)(א) מדובר על מסמכים שעל יבואן לצרף להצהרה בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי לפי סעיף 79ד(4) המעידים על שיווק המזון במדינה ממדינות האיחוד האירופי.

האם יש שינוי בדבר הזה לאור השינוי של המסמכים בפסקה (4)? אם אין אז התקנות האלה יישארו כמו שהם. והשני זה 256(26)(ג)(1). 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

זה מפנה ל-79(4). 

 << אורח >> דנה נויפלד: << אורח >>  

נכון. לא, לא, נכון. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

שינינו את 79(4). 

 << אורח >> דנה נויפלד: << אורח >>  

נעה, שימי לב בבקשה, מדובר שם בסעיפים בין (א) ל-(ג) ואין (ג) בתיקונים. זה (א) ו-(ב) אם אני לא טועה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז רגע, את אומרת ב-27(ג)(1). 

 << אורח >> דנה נויפלד: << אורח >>  

27(ג)(1), נכון, בסיפה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כן. אז צריך לעשות שם תיקון?

 << אורח >> דנה נויפלד: << אורח >>  

79ד, נכון? בנוסח זה 79ד(3), נכון? ו-(4) מ-(א) עד (ג). ולפי הנוסח מ-(א) עד (ב).

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז אני שואלת מהותית איזה סעיפים אתם צריכים? איזה סעיפים הם סעיפים שבהם יש התחייבות? אנחנו הרי מדברים על מייבא מזון שמסר פרטים לא נכונים באחד מאלה. אנחנו אפילו 79ד(3) שזה נשאר פחות או יותר אותו דבר, עם שינוי לגבי הגורם המוסמך. ו-(4)(א) עד (ג) השתנה לנו. 

 << אורח >> דנה נויפלד: << אורח >>  

(א) עד (ב). 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כל (4). תיקון 256, (ב)27(ג)(1). אוקיי. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

נעה, רק בעמוד 12, סעיף (ב) יש לך, יש טעות כתיב. "אם המזון יוצר במדינה". 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מה זה אומר בסוף?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

מה זה אומר? אנחנו התאמנו, כיוון שהתאמנו את רשימת המסמכים, הייתה פה הקלה ברשימת המסמכים, תוך הפרדה אם המוצר יוצר, המוצר המיובא יוצר באירופה או במדינה שהיא לא באירופה. אז גם, אנחנו מדברים 256, גם העבירה הפלילית שקבועה שם על מסירת פרטים לא נכונים במסמכים, פשוט מתאימים את המספור של רשימת המסמכים. חשבתי שאולי חלק מהמסמכים לא יהיו רלוונטיים. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

לא, אז מה שאני רוצה לבוא ולומר, מבחינתנו ההפרה צריכה להיות על הכל. עצם זה שהוא מגיש התחייבות ומגיש מסמכים לא תקינים - מספיק אחד לא תקין זה אי עמידה בהתחייבות. בסדר? אבל 79ד כולל. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כל המסמכים שמוגשים שם. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אוקיי, הלאה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

עכשיו, סעיף 27, בעמוד 13, רק יש לנו שני עניינים. לדעתי סעיף 96, בסעיף קטן (ד). אני אקרא את זה למען הזהירות, כי מופיע לי שכתוב חדש. 

	
	
	(26)
	בסעיף 96 - 

	
	
	
	(א) בסעיף קטן (ד), אחרי "או מזון" יבוא "המיובא";

	
	
	
	(ב) בסעיף קטן (ה), בהגדרה "בדיקה" במקום "42(ב)" יבוא "42(ב1)(2)";



למרות שנראה לי שזה כבר היה והוקרא. 

בסעיף (27)(ב) ו-(27)(ג) שלפניכם, יש התייחסות לסעיף 126 ו-127. זה בהמשך לדיון שהיה בדיון הקודם. שהמשווק אמור לקבל מזון שמנוי בתוספת האחת עשרה מיצרן שהוא יצרן בעל אישור ייצור נאות תקף. אם זה מזון מהתוספת האחת עשרה. ולפי הבקשה באמת של איגוד לשכות המסחר גם הייתה שמנגנון הדחיפה של האישורים הוא גם יפעל כאן. אז בסעיף 127 מציעים לומר:

	
	
	(27ג)
	בסעיף 127 - 

	
	
	
	(א)
	בסעיף קטן (א) -

	
	
	
	
	(1) ברישה, במקום "של היצרן" יבוא "של יצרן, של אישור הייצור הנאות שלו";

	
	
	
	
	(2) בפסקה (2), במקום "רישיונות ייצור" יבוא "רישיונות ייצור, אישור ייצור נאות";

	
	
	
	(ב)
	בסעיף קטן (ב), ברישה, במקום "רישיון" יבוא "רישיון, אישור";




זה בעצם מאפשר את הדחיפה. אבל המספרים יהיו מספרי הרישיון יצרן. והם יקפיצו את אותו אישור ייצור נאות. זאת אומרת, אין מספר נפרד לדבר הזה. 

עכשיו אנחנו מגיעים לסעיף 141. בסעיף זה דובר על הפטור מאגרה שניתנת למי שמייבא מזון מהאזור. מביא מזון מהאזור צריך להגיד. וכאן הייתה בקשה של יושב הראש לקבל הבהרות בנושא. 

 << אורח >> מוטי סטולוביץ: << אורח >>  

שלום לכולם, קוראים לי מוטי. אני מתאום פעולות הממשלה בשטחים, ענף כלכלה. אז קודם כל, לפי הסכם הביניים, פרוטוקול פריז ייבוא או הבאת מזון מהאזור. כלומר, - - - זה לא מוגדר כייבוא, זה מוגדר כשיווק. וכל שינוי שאנחנו רוצים לעשות בהגדרה מחייב שינוי של ההסכם הבין לאומי שזה הסכם פריז. 

שאלה נוספת שנשאלה, למה אפשר להשהות את המוצרים במעברים. אז המעברים בין ישראל ושטחי איו"ש ורצועת עזה הם אינם נמלי ייבוא. אין בהם שטחי אחסון. ולאור העובדה הזאת גם סיכמנו עם מינהל המזון שההשהייה תהיה במחסני היבואנים. במידה ויוחלט כי אנחנו רוצים להקים מחסנים אלו, שזה תהליך משמעותי של גם תפיסת שטחים נוספים וגם כמובן תקצוב של הקמת המחסנים האלו. זה נפרד. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

כן, אוקיי. יש למישה שאלה?

 << אורח >> עמיר עופר: << אורח >>  

לא. רק התייחסות אדוני. אני רק אזכיר לאדוני שבדיון הקודם ביקשת מהאוצר לתת את הדעת על הבקשה שלנו לפטור כולל מאגרות. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אז לגבי פטור הוא לא ידע להסביר לך. הוא יודע להסביר למה במקרה של מהשטחים, בגלל שזה לא נקרא ייבוא. 

 << אורח >> עמיר עופר: << אורח >>  

הבנתי. אבל בכל מקרה, גם ביקשת לקבל נתונים כלליים, אדוני. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

נכון, ביקשתי מהאוצר. 

 << אורח >> עמיר עופר: << אורח >>  

זהו. אני רואה שהוא לא נמצא כאן. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אבל הוא ענה לגבי נושא השטחים. הוא אומר שזה לא מוגדר כייבוא. קיבלתי. ביקשתי, נכון, נתונים לגבי הנושא הכללי של האגרות. תודה רבה לך. איזה עמוד את?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז למעשה אנחנו בעמוד 14.

	
	
	(29)
	בסעיף 141 - 

	
	
	
	(א)
	בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (3) יבוא:

	
	
	
	
	"(4) לא תחול חובת תשלום אגרה לפי סעיף 64(א)(3) כפי שהוחל בסעיף 143, ולפי סעיפים 78 ו-84(ג);

	
	
	
	
	(5) ערובה לפי סעיף 147(ב)(3) תבוא במקום ערובה לקיום דרישות או לעמידה בתנאים לפי סעיף 93.";

	
	
	
	(ב)
	בסעיף קטן (ג), אחרי "יבואן רשום" יבוא "כהגדרתו בסעיף 115(ה).";



דיברנו על זה שלא תהיה פה דלת מסתובבת. 

יש פה עוד תיקונים, שלדעתי הם יותר תיקוני נוסח, אז אני לא אתעכב עליהם. אנחנו בעמוד 15, סעיף 31(א). 

	
	
	(31א)
	סעיף 172(א), במקום "מזהם ביולוגי או כימי" יבוא "מזהם"



זה די דומה להוראה שהייתה לנו בסעיף (6) בה דובר על מזהם כימי או ביולוגי, שעכשיו בעצם המונחים האלה ניתנים במשמעות אולי קצת אחרת. לפחות מזהם הכימי כבר מפנה, בעצם הוא לא מפנה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

סעיף (5) מפנה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז יש צורך בתיקון הזה?

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

לדעתנו לא. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז להשאיר את זה במונחים הקודמים?

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

נכון. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

גם בסעיף (6) לדעתכם?

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

לדעתנו כן. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז נבטל את התיקון בסעיף (6) אם זה כבר לא משמעותי מבחינת ההבהרה. אוקיי. וגם מה שכאן הוא בסעיף (6). 

שנייה אדוני, רק אני ארשום את זה, כדי שלא נשכח. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

לא מפספסת כלום. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כדי שלא נפספס. אוקיי. עכשיו יש לנו את סעיף (33). אדוני, אני חושבת שאולי בדיון הקודם לא היה כל כך ברור מה אנחנו עושים בפסקה (33) שמבטלת את סימן משנה א' בסימן ב'. אנחנו רוצים להסביר. כי גם ההוראה הזאת נכנסת לתוקף ב-2026. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

השר זה שר החקלאות. כאילו, הסעיף 190 האמור. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

זה עדיין לא סעיף 190. אנחנו ב-(33) הרגיל. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אה, (33) הרגיל. סימן משנה א' בטל. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

בעצם עד 2026 אנחנו ממשיכים במצב הרגיל שיש בעצם למפעלים, מפעלי הבשר. תוכלי להסביר את זה בבקשה?

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

כן. כבר ממרץ 2020 מפעלי הבשר ברגע שפרק ח' נכנס לתוקף, מפעלי הבשר חייבים בתוכנית בטיחות מזון לפחות, אם לא אישור ייצור נאות. מאחר ובאוגוסט 2026 כל מפעלי המזון מחויבים באותו סטנדרט של או אישור ייצור נאות או תוכנית בטיחות מזון, למעשה מתייתר סעיף 178, כי הבשר נכנס בתוך כלל מפעלי המזון. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אוקיי. סעיף 190 היה אחד מסעיפי המחלוקת, גם הוא יורד. 

 << אורח >> אביב חצבני: << אורח >>  

נעה, רק פה אנחנו נעצור לרגע. זו שאלה ששאלתי קודם לכן, בנושא של קביעת אורך חיי מדף מהבחינה הזאת. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

נדלג רגע לסעיף, רק רגע. נדלג רגע לסעיף בהמשך. רק רגע, אני אמצא אותו. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

כרגע אנחנו על הסדר, את לא רוצה לקרוא אותו? אולי נעשה איזה "פוש" קטן? נמצא פה חתאם דבאח, שהוא הגיע מהצפון. מר דבאח, הגעת מהצפון הרחוק, לא תגיד כלום? אנחנו מחכים עדיין לסטייקים, אבל זה בדיון החמישי. 

 << אורח >> חתאם דבאח: << אורח >>  

מקווה שאני אגיע אדוני. תודה אדוני. 

האמת, אין לי מה להוסיף מעבר למה שאמרתי בדיון הקודם. אני רק, כמובן אנחנו מברכים על המשך ההידברות במשרד החקלאות ומשרד הבריאות. ומאחלים ומייחלים שהם יגיעו להסכמות שתכליתן יהיו הפחתת הנטל הרגולטורי. 

רק רציתי להזכיר שבדיון הקודם עלה נושא הזה של הוספת עוד נקודת בידוק. אני לא שמעתי נגיד, אני מבקש כאן הבהרה. האם נגיד תהיה יוזמה כזו של הוספת נקודת בידוק נוספת מעבר לבידוק שיהיה באולמות הייצור?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

זאת אומרת, אתה אומר שביציאה מהמפעל, אז דיברת על נקודה ביציאה מהמפעל כביכול. נכון?

 << אורח >> חתאם דבאח: << אורח >>  

כן, דובר אז בתחילת הדרך, כך לפחות הבנתי, שיתכן והם יוסיפו נקודת בידוק בנקודות השיווק. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אדוני, או שאנחנו לא הסברנו טוב. אין לנו כוונה. 

 << אורח >> חתאם דבאח: << אורח >>  

בסדר. אז רציתי רק את ההבהרה הזאת. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

תגיד לי, שאלה. אני רוצה לשאול אותך, להתייעץ. כי אני שמעתי לגבי, עלה פה, פחות זה לדעתך, אבל אמרו אחרים. בשר טחון מצונן, לא קפוא ורוצים לעשות טרי. זאת אומרת, אם יהיה איזה משהו שבפיקוח או במדדים יאפשרו, זה יאפשר יותר שיווק? יקל, יוזיל, מה, מה אתה יודע להגיד על זה?

 << אורח >> חתאם דבאח: << אורח >>  

אנחנו לא עוסקים בבשר מצונן. לא טחון ולא אחר. אנחנו עוסקים רק בבשר בייצוא מקומי. אנחנו דוגלים, תומכים כאילו ודוגלים בתוצרת הארץ, כחול לבן. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אבל גם בכחול לבן, גם בכחול לבן, אם תהיה לך אפשרות לטחון אצלך בשר ולשווק בשר. 

 << אורח >> חתאם דבאח: << אורח >>  

כן, זה אנחנו עושים, כן. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

זאת אומרת, אבל יש קריטריונים שמגבילים אותך בשיווק בשר טרי?

 << אורח >> חתאם דבאח: << אורח >>  

לא. רק את העניין הזה של חיי מדף, מה שנאמר עכשיו כאילו שבסופו של דבר היצרן ייקבע את זה. אז אנחנו בעד.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אוקיי, טוב. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אדוני, אפשר רק להבהיר לגבי הבשר הטחון? הקריטריונים הם קבועים. מה שאנחנו הסברנו זה לא לשנות את הקריטריונים, אלא מי רשאי לתת את האישור. היום גם במפעלים שמשרד החקלאות בפנים, אז לעניין בשר טחון מצונן נדרש אישור של משרד הבריאות. רק על זה דובר, לא על התנאים. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אוקיי. 

 << אורח >> אילן גרוס: << אורח >>  

אם אפשר רק מילה אחת לחברי מדבאח. בשר, אילן מתנובה, מאדום אדום. 

צריך להגיד שבשר טחון מצונן אי אפשר לעשות היום ארוז במדינת ישראל. זה נוכל לעשות את זה רק בתנאי ששני המשרדים יגיעו להבנות איך ניתן לעבוד תחת גוף אחד שאפשר לעשות. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

סליחה, לא שמעתי. 

 << אורח >> אילן גרוס: << אורח >>  

אילן מ-"אדום אדום", תנובה. נשאלה לפני זה השאלה האם ניתן לייצר היום בשר טחון מצונן. והתשובה לא כל כך, לדעתי לא כל כך הייתה ברורה. אז אני, התשובה היא לא, אי אפשר לעשות את זה. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אחרי הטיפול שאתה תוכל לעשות, חיי מדף?

 << אורח >> אילן גרוס: << אורח >>  

לא קשור לחיי מדף. בכלל תנאים לייצר. עצם האישור לייצר. 

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

כי בזמנו ד"ר ינון המציא מושג חדש שנקרא GMP מורחב. ועל פי ה-GMP המורחב הזה והתנאים שלא ניתן. זאת אומרת, יש הנחיות איך אפשר לייצר בשר בקר. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

לא, אבל זה לא על הדיון עכשיו. אנחנו צריכים לתקן, ויהיה בעבודת צוות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

סליחה, אני רציתי לשאול. חגית, את יכולה לחזור בבקשה עוד פעם על מה שאמרת קודם?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

לגבי הבשר טחון?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כן, אתם אמרתם איזה שהיא אמירה ממש עכשיו. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

היא אמרה שמבחינת הקריטריונים והכל אותו דבר. לגבי הסמכות. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אנחנו אומרים שהיום בעצם גם מפעל שהוא בעל היתר הפעלה שנמצא בפיקוח של משרד הבריאות, אם הוא רוצה לשווק בשר טחון שהוא מצונן הוא צריך לפנות למשרד הבריאות לקבל אישור מיוחד ספציפית לאירוע הזה. זה מה שניסינו בעצם בתיקון של 190. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

בגלל שיש תקנות מסוימות שדורשות אישור. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

שדורשות אישור, כן. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז אדוני, אתה רוצה שנדלג לעמוד 33?

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

שנייה. גיל ברנס חזר, גל. שאלנו קודם לגבי האגרות שמבקשים בייבוא. פעם שעברה בדיון ביקשנו לדעת מספרים. מה מדובר?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

אז קודם כל אני מתנצל שלא הייתי. אני פשוט בשתי ועדות במקביל, גם פה וגם בכלכלה. 

לגבי האגרות, אז נעשתה בדיקה על ידי משרד הבריאות, שהעלות השנתית שלהם היא כ-60 מיליון ש"ח. ולגבי האגרות במעברים שנשאלה הוועדה, אז אין לנו יכולת להוציא כזה נתון. אולי משרד החקלאות יודע, כי הם מפקחים במעברים, אבל אני לא מכיר. 

 << אורח >> עמיר עופר: << אורח >>  

שוב אדוני, השאלה מה אתה עושה עם הנתונים האלה. אם הוועדה יכולה לקבוע פטור מאגרות, כמובן בהתייעצות עם האוצר.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

60 מיליון ש"ח?

 << אורח >> עמיר עופר: << אורח >>  

או לכל הפחות ליבואנים שנרשמים כיבואן נאות. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

נתנו לי צ'ק כולה על 250 מיליון. איך אני? הכל יתחסל. 

 << אורח >> עמיר עופר: << אורח >>  

כרגע אנחנו לא יודעים כמה יבואנים נאותים. יש פוטנציאל להירשם כיבואן נאות. אבל ברגע שתבטל את האגרות, לכל הפחות ליבואנים שנרשמים כיבואנים, זה יתן תמריץ. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אדוני, אני רוצה רגע להתייחס לעניין של היבואן הנאות. אני מוכרחה לבוא ולומר: היבואן הנאות יש לו מעבר לזה שהוא זוכה להקלה משמעותית בשחרור בצורה חופשית, הוא גם זוכה להקלות באגרות. אגרה של, אגרה של 384 היא אגרה, היא יכולה להיות לכל החיים, בשונה מאגרה למזון רגיש שזה 384 לשנה. ודבר שני, אגרת השחרור היא בעצם לא משנה איזה מוצרים יש, איזה סוגי קטגוריות יש במשלוח - זו אגרה אחת של 384, בניגוד לייבוא של מזון רגיש. אז זה בהחלט, אם אנחנו מדברים על לעודד את היבואנים להיות יבואנים נאותים באמצעות הביטול אגרות, יש גם היום, ההיבט הזה של האגרות הוא מאוד בא לקראת היבואנים הנאותים. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

ועדיין, זו תוספת עלות. מדברים על יוקר המחיה, מדברים על מזון, אפשר להקל פה. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אני לא דיברתי על תוספת. אתם דיברתם לעודד את המסלול של היבואן הנאות בעזרת הקלות באגרות. אז רק רציתי להבהיר שגם היום יש הקלות משמעותיות בנושא הזה. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אז אפשר לעודד עוד, זה מה שאני אומר. אפשר לעודד עוד. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

לא, זה לפתחו של גל. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

בסדר. במיוחד, אגב גל, אם מדברים על זה, אז לעוסקים הקטנים העלות השולית היא גבוהה יותר. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

כמה שהיא גבוהה, היא זניחה ביחס לעלות משלוח. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אוקיי. תודה, הלאה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אוקיי. אנחנו הגענו עכשיו לסעיף 256 שהוא סעיף הוראות הפליליות. והנושא הזה אנחנו עוד לא הקראנו אותו בכלל. 

	
	
	(31)
	בסעיף 164 - 

	
	
	
	(א)
	בסעיף קטן (א)(12ב), אחרי "יבואן" יבוא "המייבא מזון";

	
	
	
	(ב)
	בסעיף קטן (ב) -

	
	
	
	
	(1)
	בפסקה (2), במקום "עד (4)" יבוא "עד (3)";



כאן אנחנו בעצם מתאימים את ההוראה הפלילית בסעיף (5) היו לנו קודם שתי פסקאות וכרגע יש לנו פסקה אחת. אנחנו פשוט מפנים לכל הפסקה כולה. זה פסקה שעסקה קודם, הבחינה בין המזהמים הכימיים ושראיות חומרי הדברה לבין מחולל מחלה. 

	
	
	
	
	(2)
	במקום פסקה (16) יבוא:

	
	
	
	
	
	"(16) בעל רישיון ייצור המייצר מזון שאינו מנוי בתוספת האחת עשרה בלי שיש בידיו אישור ייצור נאות או אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית מזון בבקרה עצמית בניגוד להוראות סעיף 41(א);";



זה המצב שיהיה לנו ב-2026, שכל יצרן שיש לו בעל רישיון ייצור יצטרך או להיות עם אישור ייצור נאות או להגיש התחייבות בדבר יישום תוכנית מזון בבקרה עצמית. והוא גם יקבל על זה אישור. אז אם הוא עושה, ממשיך לייצר, בעל רישיון ייצור ממשיך לייצר את המזון הזה, מזון שלא מנוי בתוספת האחת עשרה זו תהיה עבירה. 

	
	
	
	
	
	"(16א) מייצר מזון שהוא מזון המנוי בתוספת האחת עשרה, בלי שיש בידיו אישור ייצור נאות בניגוד להוראות סעיף 41(א1);



היום יש כזאת הפרה, אבל היא קבועה בסעיף (22) ואנחנו מעדכנים אותה בהתאם לניסוח החדש של סעיף 41.

	
	
	
	
	(3)
	בפסקה (17), במקום "מייצר" יבוא "בעל אישור ייצור נאות שמייצר" ובמקום "סעיף 22(ב)" יבוא "סעיף 41(א2)(1)";



כאן העבירה היא שיש לו אישור ייצור נאות והוא מייצר לא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות. 

	
	
	
	
	(4)
	אחרי פסקה (17) יבוא:

	
	
	
	
	
	"(17א) מי שבידיו אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית ומייצר מזון שלא בהתאם לתוכנית כאמור, בניגוד להוראות סעיף 41(א2)(2);";



זאת המקבילה. הוא קיבל את האישור על סמך התחייבות שלו והוא לא פועל על פיה. 

	
	
	
	
	(5)
	בפסקה (18), במקום "מסמן" יבוא "יצרן מזון שאינו יצרן נאות כמשמעותו בסעיף 23(ב) שמסמן";



ההוראה הזאת התייחסה למי שמסמן שלא בהתאם לתקנות. הכוונה מסמן את חיי המדף של המוצר. וכאן אנחנו אומרים אם הוא יצרן שאינו יצרן נאות הוא צריך לסמן בהתאם לתקנות. ואם אין תקנות כאלה, אין הוראות שהן חלות עליו אז הוא מסמן, קובע ומסמן. אז ההפרה הזאת, העבירה הזאת היא תמה. 

	
	
	
	
	(6)
	אחרי פסקה (18) יבוא:

	
	
	
	
	
	"(18א) יצרן נאות כמשמעותו בסעיף 23(ב) שמסמן אורך חיי מדף בניגוד להוראה מאומצת לפי סעיף 3 לעניין אורך חיי מדף או בניגוד לתקנות לפי חוק זה לעניין אורך חיי מדף, שהוחלו במפורש על יצרן נאות, או שמייצר מזון בלי שקבע וסימן את אורך חיי המדף של המזון, והכול בניגוד להוראות סעיף 23(ב1);



כאן אנחנו מדברים על אותו יצרן נאות. הוא או שהגיש אישור ייצור נאות או שהוא פועל לפי התחייבות לתוכנית בקרה עצמית. והוא או שהוא, שחלה עליו הוראה מאומצת לפי סעיף 3(ז) או שיש לו תקנות ספציפיות. אמרנו שזה תקנות מכאן ואילך שיחייבו לגביו והן הוחלו במפורש על יצרן נאות. או שהוא לא חלות כאלה תקנות או הוראה מאומצת והוא מייצר מזון בלי שקבע וסימן את אורך חיי המדף. וזאת עבירה פלילית. 

היה פה סעיף בפרק כ"א שעסק בנושא של בעל היתר הפעלה שלא מסמן את אורך חיי המדף. אבל מכיוון שההוראה הזאת הועברה לפקודת מחלות בעלי חיים אז גם ההוראה הזאת, אז בעצם הפעולות, אם יש פעולות, אנחנו תכף נגיע לסעיף ונראה האם יש שם הוראה פלילית או יש שם איזה שהם עיצומים כספיים. בוודאי אין שם, אבל נגיע לשם. 

 << אורח >> קרן רוט: << אורח >>  

כל הפקודה פלילית. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כל הפקודה פלילית, אז זה כל ההוראות יהיו מופללות. 

	
	
	
	
	(7)
	בסעיף (21), במקום "בסמל תנאי ייצור נאותים" יבוא "בסמל ייצור נאות" והמילים "ובלי היתר" - יימחקו;



תהיה לנו אחרי זה הוראת שעה. זה חל כבר עכשיו, אבל תהיה הוראת שעה שתתגבר על זה עד 2026 לגבי ההיתר לאישור, לסמן באישור ייצור נאות. לסמן בסמל אישור ייצור נאות. 

	
	
	
	
	(8)
	בפסקה (23), במקום "שייצורו טעון אישור ייצור נאות" יבוא "שנקבע בתוספת האחת עשרה";

	
	
	
	
	(9)
	פסקה (49) - תימחק;



וזה גם יחול, פסקה (49), המחיקה שלה, היא מ-2026. 

עמוד 14, לדעתי אנחנו הסברנו את זה פעם שעברה, שהיבואן הרשום הוא כהגדרתו בסעיף 115(ה) כדי להוציא את היבואן שמייבא רק לאזור ולא לאפשר הכנסת מוצרים בדלת מסתובבת. 

אז אנחנו בסעיף 260. בהגדרה "הסכום הבסיסי". כיום סעיף 260 מדבר על גובה העיצום הכספי והוא מתייחס, רגע, נגיע לשם. והוא קובע את הסכום הבסיסי לגבי יחיד. הוא אומר בעל רישיון ייצור, בעל תעודת יבואן רשום או משווק. והוא קובע לו את סכום העיצום של 8,000 שקלים. וכאן ההצעה היא להחליף את ההגדרה. 

	
	
	(34א)
	בסעיף 260, בהגדרה "הסכום הבסיסי", בפסקה (1), במקום "בעל רישיון ייצור בעל תעודת יבואן רשום או משווק" יבוא "עוסק במזון";



עכשיו, ההיפוך הזה, אתם רוצים להסביר למה ביקשתם את ההוראה הזאת? למה גיליתם שהיא נדרשת?

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

כן, כי יש בסעיף 262 יש שתי הוראות של מי שמייצר בלי, עיצום כספי על מי שמייצר בלי שיש לו רישיון ייצור ומי שמייבא בלי שיש לו, בלי שהוא יבואן רשום. ולכן גם אם הוא עוסק מורשה, בעצם ההגדרה הזאת קובעת שאין לגביו עיצום כספי. וזה יוצר איזה משהו לא סביר. ולכן אנחנו רוצים להסתפק בהגדרה הכללית של עוסק במזון. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אז אנחנו נבקש להוסיף "למעט בעל היתר הפעלה ויבואן לפי הפקודה".

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

אין לנו התנגדות מהותית, אבל העניין הוא ששוחחנו על זה עם משרד המשפטים. ואנחנו חושבים שדי ברור שיצרן הוא לא בעל היתר הפעלה. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אבל זה עוסק במזון, זה כבר לא היצרן כמו שהיה קודם. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

אבל יש הגדרה. יש הגדרה לעוסק במזון בסעיף (2) שהוא יצרן, יבואן או משווק. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

וזה מה שלא היה ברור, אם בית מטבחיים שמוכר את הסחורה שלו, האם הוא משווק או לא. כי הוא מוכר. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

אני חושבת שזה לא טוב למשרד החקלאות להוסיף את התיקון, משום שזה רק בתוך העוסק מורשה. אבל קטונתי. אני אומרת, ביבואן, הוא עוסק במזון. - - - שכאילו יש לו אישורים של משרד הבריאות ולא של משרד החקלאות. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

כן, אבל התיקון הזה הוא בתוך הגדרה של הסכום הבסיסי, לא לגבי תאגיד, אלא לגבי עוסק מורשה. והשאלה אם אתם רוצים לעשות את זה שם דווקא. פשוט אם רק פה תצמצמי, אז מה אומר יתר החוק? 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

לא, אבל יבואן בהגדרה שלו. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אנחנו מדברים על יבואן בעל תעודת רישום ייבוא. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

קודם זה היה רשום ועכשיו לא. זה מה שאנחנו שואלים, האם זה משנה את המצב?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אבל יבואן שחל עליו פרק ד'. אנחנו לא יכולים להטיל עיצום על יבואן שהוא לא תחת הפיקוח שלנו. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אוקיי, נרשם לפרוטוקול. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אבל הגדרה העיסוק במזון אומרת ייצוא, ייבוא או מכירה. היא לא אומרת דווקא. 

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>  

מייצור מוחרג. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אה, מההגדרה ייצור, אבל מהגדרה ייבוא. 

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>  

היא בוחרת פעילות חקלאית ושם יש חריגה של הפעילות למפעלים של משרד החקלאות. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

כן. אבל שוב, יש את הנושא של מכירה ויש את הנושא של הייבוא. השאלה אם זה ברור שזה לא, כאילו, ההרחבה הזאת עדיין משאירה אותם מחוץ. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

זה פותר לך את בעל היתר הפעלה. כי הוא לא מייצר, כמו שהסביר שי, בהגדרה. הוא לא נכלל בהגדרה ייצור. אבל מה עם יבואן. בעצם את ממשיכה לשאול מה עם יבואן?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

כן. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

זאת אומרת היבואן של הבשר הגולמי כן יכול להיות - - -

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

שאין לו אישור ייבוא היום. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אני לא חושבת שזה המקום הנכון לתקן. אני חושבת שאולי בהפרות צריך להבהיר. כי פה רק מדברים על מי, מה גובה הסכום. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

על הסכום הבסיסי, רק על עוסק מורשה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

וזה גם לא כל ההפרות, אם אני מבינה נכון. כי אני מבינה למשל שההוראות שנוגעות, הפרות שנוגעות נגיד למזהמים כימיים הם כן יחולו על הבשר הגולמי. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

מה שדובר זה שהרגולטור במפעל הוא זה שיפעיל את האכיפה גם. 

 << אורח >> קרן רוט: << אורח >>  

ההפרות ממילא הן בנויות על הוראות נורמטיביות. זאת אומרת, הוראה נורמטיבית שממילא לא חלה על הגורמים שלכם, ממילא גם ההפרה לא תחול על הגורמים הרלוונטיים. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

לא, אבל גם כאלה שלכאורה יכולות לחול, מה שדובר זה שהרגולטור במפעל הוא זה שיעשה גם אכיפה. 

 << אורח >> קרן רוט: << אורח >>  

שנייה, שנייה, בואו נעשה סדר בדברים. תראו, ההגדרה של הסכום הבסיסי זה לא מה שאמור לשנות עכשיו סדרי עולם. יש לנו הוראה נורמטיבית, שהיא כמו שקובעת על מי היא חלה ועל מי היא לא חלה. ויש לנו את ההפרה שמתלבשת על הוראה נורמטיבית. אם ההוראה הנורמטיבית עצמה חלה, לשיטתכם, על מי שמייבא בשר גולמי או על מי שמשווק בשר גולמי, אז אנחנו נמצאים בעולם של ההוראה הנורמטיבית. אנחנו לא נמצאים עכשיו בשאלה האם העיצום יחול או לא יחול. אנחנו לא נמצאים בעולם של מה יהיה הסכום הבסיסי שיחול על יחיד או לא יחיד. זה בכל מקרה לא במקום לתקן את הדבר הזה. השאלה בסופו של דבר האם ההוראה הנורמטיבית חלה על כל המשמעויות של הוראה נורמטיבית. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

לא. ואז השאלה מי אוכף גם אם יש הוראה נורמטיבית. 

 << אורח >> קרן רוט: << אורח >>  

אבל השאלה של אכיפה היא מאוד מאוד צרה. זה לא מה שמעניין, לא אמור לעניין את משרד החקלאות. בסופו של דבר מה שאמור לעניין את משרד החקלאות האם ההוראה הנורמטיבית במקור היא הוראה שחלה על הגורמים הרלוונטיים שמטריד אתכם שזה יחול עליהם. כי יש עוד הרבה מאוד השלכות אחרות של כל הוראה נורמטיבית, האם זה חל עכשיו על משווק ומייבא של בשר גולמי. הרבה מעבר לשאלה של הפרות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אוקיי. אז אנחנו נשארים בסעיף 260. אז אנחנו משאירים את זה כפי שהוא. נכון? ואם תגלו שאתם צריכים החרגה מאיזה שהיא הוראה כדי שלא יוטלו עיצומים כספיים אז תגידו. 

עכשיו, בסעיף 262 אנחנו הקראנו רק את פסקת משנה (1א). ואז נקריא את השאר. 

	
	
	
	(ב)
	בפסקה (4), במקום "מייצר מזון או מובילו" יבוא "מייצר או מוכר מזון" ואחרי "לחוק רישוי עסקים" יבוא "המנויות בתוספת השביעית א'";



אני יכולה לבקש ממך, קרן, להסביר את, זה קשור לתוספת השביעית א' שקראנו בפעם הקודמת. אנחנו ב-262 פסקה (4). 

 << אורח >> קרן רוט: << אורח >>  

אני רוצה רגע לראות את הנוסח המלא, שנייה. 

בעצם מדובר בסעיף, השינוי היחיד שעשינו בעצם זה שאנחנו כללנו גם מוכר מזון. אנחנו עשינו התאמה לסעיף הנורמטיבי עצמו של 5(ב). שהוא גם סעיף מקביל שמופיע בחוק רישוי עסקים. שבעצם אומר שצריך לעמוד, שגם מייצר ומוכר מזון, מוכר מזון כולל גם מי שמוביל, שזה כבר קיים היום, צריך לעמוד בתנאים שנקבעים בחוק רישוי עסקים. חשבנו שהמקום המתאים יותר שזה יחול זה יהיה בחוק המזון. מה שכן עשינו שבעצם תהיה התאמה בין חוק רישוי עסקים לבין חוק המזון. כך שכל תקנה שאנחנו רוצים להטיל עליה עיצומים היא תופיע בתוספת, כמו שגם נדרש בחוק רישוי עסקים. אני מזכירה שגם אי אפשר להטיל עיצום פעמיים. זאת אומרת שאם עכשיו מטילים עיצום דרך חוק המזון, אי אפשר יהיה גם להטיל את אותו עיצום גם דרך חוק רישוי עסקים על אותו דבר. ולכן הרעיון הוא שנלך לפי חוק המזון ולא לפי חוק רישוי עסקים ככלל. וממילא התקנות האלה חייבות, התקנות העיצומיות יפורטו בתוספת עצמה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אוקיי. ובכל מקרה, אי אפשר להטיל שני עיצומים על אותה. 

 << אורח >> קרן רוט: << אורח >>  

אי אפשר, זה קבוע בחוק. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

	
	
	
	(ב1)
	במקום פסקה (14) יבוא:

	
	
	
	
	"(14) או בעל רישיון ייצור המייצר מזון שאינו מנוי בתוספת האחת עשרה, בלי שיש בידיו אישור ייצור נאות או אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית מזון בבקרה עצמית בניגוד להוראות סעיף 41(א);";



זה מקביל להוראות שאנחנו קראנו כבר, אז אני לא אפרט. 

	
	
	
	
	(14א) מייצר מזון שהוא מזון המנוי בתוספת האחת עשרה, בלי שיש בידיו אישור ייצור נאות בניגוד להוראות סעיף 41(א1);"

	
	
	
	(ב2)
	בפסקה (15), במקום "מייצר" יבוא "בעל אישור ייצור נאות שמייצר" ובמקום "סעיף 22(ב)" יבוא "סעיף 41(א2)(1)";

	
	
	
	(ב)
	אחרי פסקה (15) יבוא:

	
	
	
	
	"(15א) מי שבידיו אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית ומייצר מזון שלא בהתאם לתוכנית כאמור, בניגוד להוראות סעיף 41(א2)(2);";

	
	
	
	
	(15ב) יצרן מזון שאינו יצרן נאות כמשמעותו בסעיף 23(ב) שמסמן אורך חיי מדף בניגוד לתקנות על פי חוק זה ומייצר מזון בלי שקבע וסימן את אורך חיי המדף של המזון בניגוד להוראות סעיף 23(ב);

	
	
	
	
	(15ג) יצרן נאות כמשמעותו בסעיף 23(ב) שמסמן אורך חיי מדף בניגוד להוראה מאומצת לפי סעיף 3א לעניין אורך חיי מדף בניגוד לתקנות לפי חוק זה לעניין אורך חיי מדף שהוחלו במפורש על יצרן נאות, או שמייצר מזון בלי שקבע וסימן את אורך חיי המדף של המזון, והכול בניגוד להוראות סעיף 23(ב1);";



רק נגיד שעד סעיף 15א שקראנו ההוראות, עד סעיף 15 בלי 14, 15 ו-15א הם יחולו ב-2026. 

	
	
	
	(ג)
	בפסקה (18), במקום "בסמל תנאי ייצור נאותים" יבוא "בסמל ייצור נאות" והמילים "ובלי היתר" - יימחקו;

	
	
	
	(ג1)
	בפסקה (20), במקום "שייצורו טעון אישור ייצור נאות" יבוא "שמנוי בתוספת האחת עשרה";

	
	
	
	(ד)
	פסקה (47) - תימחק;



גם זה מ-2026. דבר נוסף חשוב להבהיר לגבי העיצומים הכספיים. רצית להבהיר לגבי הנושא של עיצום כספי על מזון, על מזון גולמי. רצית להעיר על זה. עכשיו, ברגע שאנחנו מורידים את הנושא של המזהם הביולוגי. 

 << אורח >> קרן רוט: << אורח >>  

את רוצה לעשות תיקון? אבל אם, השאלה אם בסעיף 5(א3) אנחנו מחלקים את זה ל-(3) ול-(4). או שאנחנו משאירים את זה הכל תחת סעיף (3) ואז צריך לעשות הבהרה. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

פסקה (4) נמחקה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

לא, פסקה (4) נמחקה, אבל עכשיו כתוב, יש לנו ב-262(2) כתוב "מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד להוראות סעיף 5(א)(3)" כולו. למעט לעניין מזהם ביולוגי. אז צריך להוסיף את זה פה. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

רק בעיצום הכספי. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כן, זה גם נוגע רק לעיצום הכספי, ההוראה הפלילית נשארת כפי שהיא. אבל לגבי, את אומרת שבסעיף (6) את רוצה להציג את המגבלה?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

(6) לא נוגעים בזה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

בסעיף 262(3) יש הפרה אחרת, שמדברת על מזון ממש, מי שפותח את אריזת המזון או בוצע אותה. לא בתור הדגמה, אלא ממש מוצא מזון מקולקל. מייצר, מייבא או מוכר מזון שיש בו ליקוי, זה קיים היום, שיש לו ליקוי. שם מדובר על מידה שעלולה לגרום. זה לא סטייה מסטנדרט, אלא מידה מסוימת לגבי המזון הספציפי. מידה שעלולה לגרום בתקינות המזון או בטיחותו. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

שומרים על הסטטוס קוו. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

שם זה גם בניגוד לסעיף (6)(4) שקראנו אותו קודם, והוא מתייחס גם למזהמים. 

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

אם אפשר לשאול שאלת הבהרה. זאת אומרת, אם אנחנו מדברים במזון גולמי, מן החי, בשר ודגים - אי אפשר להטיל עיצום כספי, אבל אפשר לבדוק בשיווק ולפסול. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

ככל שתמצא שיש הרעלה, שיש סכנה לבריאות הציבור. 

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

לא, לא מדבר על הרעלה. פיקוח שוטף אפשר לגשת. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אם, יש הגדרה של מזהם ביולוגי שאומר שני דברים: שיש את מחולל מחלה ונגרם סיכון לבריאות הציבור. על המקרים האלה אתה מפעיל 164. כמו שקורה היום, כמו שקורה לכלל המזון. אתה לא תוכל להטיל עיצום - - -

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

למרות שהיצרן כתב בפירוש שיש לטגן, יש לצרוך אחרי טיגון?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

מה זאת אומרת? אז לא אמור להיות בעיה. אם היצרן, לא אמורה להיות בעיה. אם השאלה שלך אם שמשרד הבריאות לא יפקח על מזון בדרכי השיווק, על מזון גולמי, אז התשובה היא שהוא כן יפקח. 

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

לא, ברור שהוא יפקח. השאלה איך. האם משרד הבריאות יבדוק בדרכי שיווק את המזון הגולמי למזהמים ביולוגיים. למרות שהיצרן כתב יש לצרוך אחרי טיגון. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

בהבנתי, אם כתוב על האריזה שצריך לבשל אותו בישול יסודי, אז אין פה חשש לבריאות הציבור. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

וגם אני רוצה רק לבוא ולומר: למשרד הבריאות אין משאבים בלתי מוגבלים ללכת לפקח איפה שלא צריך לפקח. אנחנו בדרך כלל נדרשים להתערב בדרכי השיווק כשמדובר על מוצרים שהם לא תחת הפיקוח שלנו, שיש הרעלה. שיש חשד להרעלה, כשיש תלונה שמתקבלת. אז משרד הבריאות מתערב. 

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

תודה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

תיקון נוסחי. הוא לא נוסחי, אבל ב-277 בפסקה 38 בעמוד 19. היה כתוב בנוסח הקודם "לא יוטל עיצום כספי ולא יימסר כתב התחייבות ועירבון". אנחנו מורידים את ההתייחסות הזאת. אנחנו מבינים שיוטל עיצום כספי, זה כולל את כל הפעולות. זה רק אמירה כוללת לפעולות לפי הפרק. 

אז נעבור לסעיף 39א. עמוד 19. זה פסקה 39א, מתקנת את סעיף 313א. הרעיון הוא כאן, סעיף 313א מסדיר את ועדת החריגים. וכאן אנחנו מבהירים שגם הנושא של קביעת הוראות בידי השר לעניין אורך חיי מדף, כמו שאמרנו, תקנות שהותקנו מכאן ואילך שמחייבות את היצרן הנאות באורך חיי מדף הם יובאו לוועדת החריגים וזה מה שזה כתוב פה. 

	
	
	(39א)
	בסעיף 313א - 

	
	
	
	(א)
	בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (4) יבוא:

	
	
	
	
	"(5) קביעת הוראות בידי השר לעניין אורך חיי מדף לפי סעיף 3(ז) (בסעיף זה - הוראות אורך חיי מדף).";

	
	
	
	(ב)
	בסעיף קטן (ה), אחרי "יצורפו" יבוא "הוראות אורך חיי מדף שהשר מבקש לקבוע";

	
	
	
	(ג)
	בסעיף קטן (ט), אחרי "יצורפו" יבוא "הוראות אורך חיי מדף שהשר מבקש לקבוע"; 

	
	
	
	(ד)
	בסעיף קטן (י), אחרי "ההודעה לוועדת חריגים" יבוא "הוראות אורך חיי מדף שהשר מבקש לקבוע";

	
	
	
	(ה)
	בסעיף קטן (יד), אחרי "לקבוע, בצו" יבוא "הוראות אורך חיי המדף לפי סעיף 3(ז) או";

	
	
	
	(ז)
	בסעיף קטן (טו), (1), אחרי "לקבוע בצו" יבוא "את הוראות אורך חיי המדף לפי סעיף 3(ז) או";



עכשיו אנחנו נעבור לסעיף 40א. 

	
	
	(40א)
	אחרי סעיף 318 -

	
	
	דיווח לכנסת
	
	318א
	"(א) השר ידווח לוועדה, עד 31 בדצמבר בכל שנה, על כל אלה:

	
	
	
	
	
	
	(1) שינויים שחלו בהוראות המאומצות ובכלל זה נושא השינוי, מועד פרסומו ומועד תחילתו באיחוד האירופי;



 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

שר מה? שר הבריאות?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

שר הבריאות, כן. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

כבר הסתבכנו בין שר החקלאות לשר הבריאות. 


 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

	
	
	
	
	
	
	(2) עדכונים שהחילו שינויים בהוראות המאומצות באותה שנה, ובכלל זה מועד הפרסום לציבור, מספר ההערות שהתקבלו, מועד פרסום צו לעניין העדכון ומועד תחילתו של השינוי;

	
	
	
	
	
	
	(3) פניות לוועדת החריגים לעניין שינויים בהוראות המאומצות באותה שנה;

	
	
	
	
	
	(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר ידווח לוועדה לא יאוחר מ-31 בדצמבר בכל שנה, על שינוי בנספח כאמור בסעיף 3א(ד1) להוראות המאומצות באותה שנה שהתקיים לגביו אחר מאלה, ויפרט את הסיבות לאיחור במתן הצו ואת הצעדים שנקט למניעת הישנות איחורים כאמור:

	
	
	
	
	
	
	(1) השר נתן צו לעדכון השינוי לאחר שחלפו למעלה מ-60 ימים ממועד פרסום להערות הציבור כאמור בסעיף קטן (ג);

	
	
	
	
	
	
	(2) צו להחלת השינוי לא פורסם אף שחלפו למעלה מ-60 ימים ממועד פרסום להערות הציבור כאמור בסעיף קטן קטן (ג), אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

	
	
	
	
	
	
	
	(א) הוגשה בקשה לוועדת החריגים לפי סעיף 313א כאמור בסעיף 3א(ה);

	
	
	
	
	
	
	
	(ב) נמסרה לגבי השינוי הודעה לפי סעיף 3א(3)(א).";



היה לנו את סעיף 41, את פסקה 41, סעיף 319(ד). אני מזכירה שזה ההוראות בדבר ייחוס סגולות מזון. סליחה, ייחוס סגולות מרפא למזון. והשאלה הייתה עד מתי צריך להתקין את התקנות האלה. הן היו אמורות להיות כבר מותקנות לפני הרבה שנים. אבל כרגע אומר משרד הבריאות שזה לא בתוכנית העבודה המיידית, בדחיפות המיידית. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

לא, משרד הבריאות אומר שזה בדחיפות העבודה המיידית, אבל כרגע אין לו משאבים לטפל בעניין. בגלל שיש דחיפויות נוספות ועכשיו אנחנו נידרש הרבה משאבים אצלנו לקדם את הנושא של המחלוקות עם משרד החקלאות. ולכן אנחנו ביקשנו לדחות את זה בשנה. ל-31 בדצמבר 2024. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כמה את רוצה? 21?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

2024. 31 בדצמבר 2024. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

זאת אומרת, עוד שנה מעבר למועד הזה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

בשביל לדווח?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

לא לדווח. בשביל להביא את התקנות שנוגעות לייחוס סגולות מזון ובדיון הקודם איגוד לשכות המסחר אמר זה מפריע לנו, אנחנו מביאים מוצרים. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אם נעשה לפני, אם אירופה תגיע מהר אלינו, בשעה טובה ומוצלחת, נוכל לפני. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אם יהיו תקנים. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

בדיון הקודם הסברתי את הדחיפות והחשיבות של התקנות האלה. לא מדובר בתקנות שעכשיו הם צריכים להתקין. זה תקנות שמ-2015 כבר נגרר הטיפול בהן. אנחנו חוששים שזה ימשיך לקרות. אני רק אגיד שבדיון הקודם העלינו את הבעיות המאוד קשות של ענף תוספי התזונה שתקנות המסרים האלה מאוד חשובות לו. ובדיון גם ביקשנו שיינתנו הקלות לעולם תוספי התזונה. נפגשנו בנושא הזה גם עם מנכ"ל משרד הבריאות ועם המשנה ועם ראש שירותי בריאות הציבור שבוע שעבר. וביקשנו שינצלו את הפתיחה של החוק הזה כדי לייצר הקלות בין בדרך של להכניס את חלק מתוספי התזונה לעולם של היבואן הנאות במסלול האירופי ובין בדרך של להאריך את הזמן של אישורי ייבוא של תוספי תזונה לשמונה שנים. 

אז קודם כל, לפני שנדבר על הנושא של הארכת תוספי התזונה ושל המוצרים, נשמח לשמוע אם יש בשורות למשרד הבריאות בשני הנושאים החשובים האלה. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

לא בשלב הזה. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אז קודם כל, חבל. כי זה דברים שהיו יכולים להקל עליכם. והשירות שניתן היום לארגוני תוספי תזונה ממש בלתי נסבל. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

כדי לדעת, בעצם לבצע אימוץ או הסדרה של תחום תוספי התזונה אנחנו רוצים לבחון את המסלול של האימוץ. אבל המסלול הזה של האימוץ קודם כל צריך להתייצב. אנחנו צריכים להבין מה זה אומר מבחינתנו ההוראות המאומצות שכבר אימצנו.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

פרק של כמה זמן את יודעת לבחון את זה?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

כפי שאמרנו, אדוני, זה לא תלוי רק בנו. קיבלנו משאבים שכרגע הם על הנייר. וככל שהמשאבים האלה לא יגיעו לכדי מימוש, אז גם לצערי הרב אני לא יכולה להתחייב. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אז לכן ההצעה השנייה, של להאריך את אישורי הייבוא משש שנים לשמונה שנים. כשאתם לא מסוגלים לתת שירות גם במשך שנה ושנתיים. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אבל גם להאריך את האישורים בין שש לשמונה, חוץ לבקש את הזה, ואנחנו רואים שזה לא אפקטיבי. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

זה מאוד אפקטיבי. זה הציל גם את המצב שלכם וגם את המצב של היבואנים. אוי ואבוי אם לא הייתם מאריכים מארבע לשש. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אנחנו כרגע היום יודעים שצריכים, שצריכים לטפל בנושא של להסדיר את תחום תוספי התזונה. למיטב ידיעתי, רוב הדברים כרגע הם לא תקועים. לגבי הארכת תוקף זה מדובר על מוצרים חדשים או מדובר על מוצרים שעוברים הערכה חדשה בגלל, בנושא של תיקי בטיחות. זה צריך, אם היינו חושבים שלהאריך תוקף של אישור ייבוא היה פותר את הבעיה היינו מציעים את זה בעצמנו. אבל זה לא. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אבל בינתיים אנחנו נשארים בלי פתרונות בכלל ועכשיו גם מבקשים את המסרים לדחות. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אבל לתת פתרון שהוא לא ישים רק בשביל לתת את הפתרון?

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

זה לא נכון שזה לא ישים. זה היה מאוד מקל. דיברנו עם העוסקים וזה היה מאוד מקל עליהם אם היה אפשר להאריך את זה לשמונה שנים. מאוד. וזה פה, החוק פתוח, זה לא מסובך. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אז תראה לנו בבקשה, אדוני, נתונים איך זה באמת מקל. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

איך זה מקל? שלא צריך להגיש עוד פעם בקשה אליכם. לחכות שנה וחצי עד שיקבלו אישור. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אבל על איזה מספר אישורים מדובר? רוב הדברים שהם לא באים לפתחנו זה מוצרים חדשים או מוצרים שממילא, גם אם הם חדשים, נדרשים להשלמה, סליחה. גם אם הם קיימים, שנדרשים. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

זה לא נכון. כל אישור של מזון שנמכר בישראל כבר הרבה מאוד זמן, אחרי שש שנים צריך להגיש אליכם את הכל מההתחלה. אז במקום שזה יהיה אחרי שש שנים, שזה יהיה אחרי שמונה שנים. לפחות בתוספי תזונה, ששם המצוקה היא כל כך קשה ואתם לא מצליחים לתת להם שירות. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל השנתיים, זה עזר. בחוק ההסדרים הקודם שנתנו ארכה של שנתיים זה עזר.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

טוב. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אז אני רק אגיד שאני מתנגד כמובן להאריך את הנושא של המסרים. אני חושב שזה לא בסדר. ואם בכל זאת יוחלט, אז לדעתי צריך לבקש שהמשרד יבוא ויבקש את אישור הוועדה לאישור נוסף. ולא שככה, אחרי שכל כך הרבה שנים הם לא עשו את זה, הם יוכלו לקבל את זה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

2024? אתה מתכוון אחרי 2024?

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אם הם מבקשים מעבר לינואר 2024. קודם כל, שינסו לעמוד במועד של ינואר 2024 ואם הם רואים שהם לא מצליחים, שיבואו לוועדה ויבקשו ארכה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

למה אתם בטוחים שלא תעמדו בזה? את אומרת, את מכירה?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

כי אנחנו כרגע עוד לא התחלנו לעבוד על זה, אדוני יו"ר הוועדה. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

יש לכם אפשרות לאמץ הוראות. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

רגע, סליחה רז. אנחנו יודעים שאנחנו רוצים, צריכים לעשות עבודה מקצועית טרם שמקבלים החלטה אם לאמץ, מה לאמץ ואיך לאמץ. כל זמן שלא נעשתה העבודה הזאת אנחנו לא יכולים. אפשר, אדוני היו"ר, אנחנו היינו כבר בסבבים שהתחייבנו לדברים שלא עמדנו. ועמדנו ובאנו לקבל נזיפות כאן בוועדה. ואני חושבת שזה לא הגיוני. אתם תחליטו מה שאתם תחליטו. אבל אם אנחנו אומרים לכם בנפש חפצה ובלב, באמת, אנחנו לא נעמוד בזה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

ואם נקצר את זה? לא דצמבר אלא יוני? חצי שנה נוספת. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

בוא נסכים שנעשה עד. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אנחנו יודעים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז השאלה אם אפשר לעשות משהו כזה: אם מבקשים את המועד הזה, אבל בין הזמנים האלה הם יצטרכו לבוא ולדווח לוועדה. זאת אומרת שעכשיו, בינואר או ביוני 2024 הם יבואו לדווח על ההתקדמות. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

ביוני 2024 לבוא לתת דיווח איך מתקדמים הדברים. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אבל אנחנו גם נבקש, אין בעיה, אתם מחליטים. אנחנו גם נבקש באמת מיו"ר הוועדה לסייע למשרד הבריאות לגייס ולקדם את האיוש של כל אותם תקנים שיש לנו. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

דיברת איתי על הנושא הזה. ואני מנסה להיכנס לזה מכמה היבטים. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

כי יש דברים שאפשר לעשות בקלות ויש דברים שיש קושי עובדתי לעשות אותם. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

טוב, קיבלנו. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

זה עניין אחד. נושא נוסף בסעיף הדיווח, מדובר פה על הדיווח על עבודת צוות. עכשיו, אני לא יודעת אם זה שייך לדווח על עבודת צוות כזאת, לבוא לוועדה אחת לכמה זמן. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

זה לא בחקיקה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

לא בחקיקה. 

 << אורח >> אביב חצבני: << אורח >>  

אדוני יושב הראש, לעניין עבודת הצוות, הוכנס סעיף דומה, אגב, בחוק להגברת התחרותיות של הצוות הבין משרדי של אוצר, משרד כלכלה ידווח לוועדה עד למועד מסוים. אני חושב שהנושא שזה יגיע לפה לדיווח - - -

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

קודם כל, הוועדה יכולה בכל עת לעשות דיון ולבקש דיווח. זה רשום או לא רשום, זה בסוף נמצא אצלנו וחונה אצלנו. ואני גם בשאר הדברים, אגב, שהיו ונתתי דד-ליין ואני מתכתב איתם ומקבל תשובות והם יודעים שאני על זה. בתקנות מסוימות, כן, יש לי פה צוות שלא מרפה, מנהלת הוועדה ורמת וועדה שלי. לכן אני אומר, אני על זה, ככל שנצטרך. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

נושא תקנות מסרים, אני לא מבין. אז אנחנו מאפשרים עד סוף 2024, עוד יותר משנה וחצי. ורק הם צריכים לתת איזה שהוא דיווח באמצע שנה הבאה? 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אנחנו מבקש דיווח לראות איך זה מתקדם. כרגע הם יודעים שבלוח הזמנים של ינואר 2024 זה לא יעמוד. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אם אנחנו ניתן להם עד ינואר 2025 אז בטוח שזה לא יקרה עד יוני 2024. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

זה כל כך לא נכון וכל כך לא פייר, אחרי כל העבודה שאנחנו עושים פה במהלך השנתיים אחרונות. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

בסדר. אני, אתה יודע, קיבלתי את ההערות שלך. ואנחנו נחליט אחר כך. בבקשה, אפשר להמשיך. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז עכשיו יש לנו בעמוד 24. אני רק רוצה להסביר. ביקשו שהסמל יכול להיות שסמל ייצור נאות, ה-GMP יכול להיות לבן, על רקע כהה. אז אנחנו הוספנו את המילים בפסקה (3). בסוף כתוב "או צבע לבן, שרקע בחלק העליון והאותיות בחלק המלבני של הסמל יהיו כהים באופן שאפשר לראות את הסמל במלואו". מקווה שזה עונה על מה שביקשה הוועדה. 

בפסקה (45), אנחנו נקרא אותה. לא קראנו את התיקונים לתוספת השנייה א'. 

	
	
	(45)
	בתוספת שנייה א' - 

	
	
	
	(א) בפרט (2) בטור א' במקום התוספות השנייה והשלישית יבוא "נספחים 2 ו-3".




מדובר פה על אותה הוראה אירופית שרק מתקנת שתי תוספות בהוראה אירופית אחרת. 

	
	
	
	(ב) בפרט (4) בטור א', בכל מקום, במקום "תוספת" יבוא "נספח" ובמקום "ותוספת" יבוא "ונספח".

	
	
	
	(ג) לצד טור ג' יבוא:

	
	
	
	"טור ד'

	
	
	
	סעיפי חוק זה המקנים סמכות לשר



אמרנו שאלה סעיפים שבהם אם השר, סמכותו תהיה מוגבלת רק לדברים שהם, סמכותו לפי הסעיפים האלה תהיה מוגבלת רק לדברים שמוחרגים בטור ב' או טור ג' לטבלה. יש פה פסקאות (1) עד (4) ובכל אחד מהם דובר עכשיו על סעיף (3). 

	
	
	
	(ב) בפסקאות (1) ו-(2) בהערה שבסופה, בכל מקום, במקום "י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023)" יבוא "כ"א באדר ב' התשפ"ד (31 במרץ 2024)";



זה הדחייה שהתבקשה, שלושה חודשים, בסדר? זה מה שהתבקש. 

עכשיו נעבור לחלק של ההפרות המאומצות. אנחנו הקראנו את החלק הזה, אבל יש לנו כמה תיקונים קטנים. הקראנו בתקנה 396/2005, אפשר לראות אותה פה. יש בה חלק שמסומן יותר בכהה. והיא מבהירה שהיא כוללת גם את הוראות התקנה, תקנת האיחוד האירופי 73/2018 המתקנת את נספחים 2 ו-3 באותן תקנות. בתקנות שלנו. לעניין רמות מירביות של שאריות של תרכובות כספית. 

אני לא אקרא את כל הנוסח כאן, אבל זה בתוך ההגדרה של תקנה 396/2005. 

בטור, בפסקה (2), אנחנו קוראים את הפרה 2. באמת ההפרות האלה נבחנו באמת בצורה מאוד מדוקדקת. ההפרה תהיה כך: 

	
	
	טור א'
	טור ב'

	
	
	ההפרה
	הגורם המפר

	
	
	2. מייצר, מייבא או מוכר מזון שהוא מיובש, מדולל, מעובד או מורכב, המכיל רכיב מזון המפורט בנספח לתקנה 1881/2006 והמכיל מזהם כימי ברמה העולה על הרמה המרבית המותרת, בהתחשב במפורט בתת סעיף 2 לסעיף (2) לתקנה האמורה, בניגוד להוראות סעיף 1 לתקנה האמורה.
	יצרן, יבואן או משווק




זה הנוסח של ההפרה הזאת. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

המילה "כימי" נמחקה נדמה לי. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אוקיי, נכון. 

	
	
	טור א'
	טור ב'

	
	
	ההפרה
	הגורם המפר

	
	
	9. השתמש לצרכי ייצור מזון באצוות מזון שנבדק ונמצא כי אינו עומד בקריטריונים של בטיחות המזון שנקבעו בפרק 1 לנספח 1 לתקנה 2073/2005, בלי היתר מהרשות המוסמכת או שלא בהתאם לתנאיו והכל בניגוד להוראות סעיף 7, תת סעיף 2, לתקנה האמורה.
	יצרן




 << אורח >> קרן רוט: << אורח >>  

נעה, צריך גם להגיד ש-8 נמחק. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כן, נכון. ההפרה שהייתה ב-8 נמחקה, בהמשך להפרה של 7 שנמחקה. אז אנחנו עברנו, קראנו. יש לנו הפרות 1, 2, 3, 4, 5, 6, 9 ו-10. 10 אנחנו, יש תיקון. אז אנחנו נקרא. 

	
	
	טור א'
	טור ב'

	
	
	ההפרה
	הגורם המפר

	
	
	10. ייצר, מייבא או מוכר מזון המפורט בנספח 1 לתקנה 396/2005 המכיל שארית חומר הדברה או כספית.
	יצרן, יבואן או משווק



בגלל התוספת הזאת של אותה הוראה אירופית 73 שהוספנו אותה. 

	
	
	טור א'
	טור ב'

	
	
	ההפרה
	הגורם המפר

	
	
	המשך 10. ברמה העולה לרמה הקבועה לגביו בנספח 2 לאותה תקנה ונספח 3 לאותה תקנה, בנספח 4 לאותה תקנה או על הערך הקבוע בסעיף 18, תת סעיף 1(B) לאותה תקנה, לפי העניין. והכל בניגוד להוראות סעיף 18, תת סעיף 1, לתקנה האמורה.
	יצרן, יבואן או משווק



אנחנו מפנים לסעיף 18 ואנחנו מפנים לתקנות האירופיות. וגם בסעיף 12 יש לנו תיקון. 

	
	
	טור א'
	טור ב'

	
	
	ההפרה
	הגורם המפר

	
	
	12. מייצר, מייבא או מוכר מזון שהוא מעובד או מורכב, שהרמה המרבית המותרת של שארית חומר הדברה או כספית לגביו הינה קבועה בנספח 2 או בנספח 3 לתקנה 396/2005 כהגדרתה החדשה, כולל גם את ההוראה האחרת, המכיל שארית חומר הדברה או כספית ברמה העולה על הרמה המרבית המותרת לגביו כפי שחושבה לפי הוראות סעיף 20, תת סעיף 1, לתקנה האמורה.
	יצרן, יבואן או משווק



ההוראות חלות על יצרן, יבואן או משווק, לא לפי העניין. ממילא זה המשמעות אמנם, המילים מיותרות. 

יש פה עניין חשוב. חלק ג', עלתה פה הערה. בפעם הקודמת אמרו אולי אתם מוסיפים עכשיו את אגוזי האדמה ואת הבוטנים. למעשה התברר, זה נמחק עכשיו כי זה בעצם ההפרות האלה הן בעצם, כך כתובה ההוראה האירופית. אבל במהות זה כבר חלק מההפרות הקודמות. אז זה נמחק. 

 << אורח >> קרן רוט: << אורח >>  

את רוצה שאני אסביר?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כן, בבקשה. 

 << אורח >> קרן רוט: << אורח >>  

המשמעות, חשוב להבין, חלק ג' הוא למעשה לא רלוונטי, כי הוא בעצם סייג להפרה. זאת אומרת אם עכשיו בן אדם רוצה לעמוד בכללים ובתנאים כפי שהם קבועים באותם סעיפים (4), (5) ו-(6) הוא צריך לעמוד בתנאים. וככל שהוא לא עומד בתנאים עצמם אז המשמעות היא שהוא חוזר בעצם להפרה המקורית, זאת אומרת לסטנדרט המקורי שנקבע בהפרה. וחשוב את זה להבין. ולכן אין צורך בפירוט של חלק ג', כי זה חלק מהסטנדרט שמדובר בהוראות הנורמטיביות שאותן אימצנו. זה לא שזה לא יהיה הפרה, זו תהיה הפרה ככל שלא יעמדו בתנאים ואז חוזרים להפרה שהיא ההפרה המקורית שאותה אימצנו ואותה קבענו פה במסגרת החוק. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אוקיי. בתוספת שלישית ב'. בפרט (11), פרט משנה (ב) ופרט משנה (ג), כפי שביקשתם, לשכות המסחר, במקום "תעודה" תבוא "תעודה המעידה על תוצאות בדיקת סטריליות מסחרית שערך היצרן או תעודה". זאת אומרת יש לנו את שתי החלופות. או תעודת השתמרות, כושר השתמרות או תעודת בדיקת סטריליות. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אני מבקש להתייחס. קודם כל, תודה על התיקון הזה. 

אנחנו שלחנו את הנוסח ליבואנים ובעצם מה שעלה זה שמצד אחד זה מצוין שבעצם יקבלו גם תעודות שהן לא לפי תקן 143 ושהיבואן יוכל לבצע את הייבוא בהתבסס עליהן. אבל חוששים מסיטואציה שבה כשתעשה בקרה, בגלל שהבקרה בארץ תיעשה לפי תקן 143, בגלל שיטות הבדיקה השונות, עלול להיות פער בתוצאות. ולכן מאוד מאוד דחוף מבחינתנו שתקן 143 יותאם לתקינה המקובלת בעולם. רק נזכיר שוועדת החריגים שבחנה את ביטול תקני המזון, לגבי תקן 143 קבעה שמוסכם כי תעשה עבודה מאומצת בהובלת משרד הבריאות בתיאום משרד האוצר ורשות ההסדרה והמשפטים לקבוע את תקן 143 ואת בדיקת ההשתמרות והסטריליות המסחרית. ככל שלא יסדיר משרד הבריאות עד ה-1.6.2023 את הנושא, בהתבסס על תקינה בין לאומית רלוונטית, אז הוא צריך להשלים איזה שהיא בחינה אחרת. אם אפשר לשים את זה בתוספת הרביעית של חוק התקנים. ואני רוצה לדעת אם יש למשרד הבריאות משהו לעדכן בעניין הזה. ואם לא, אנחנו נשמח לעזור לקדם את זה, כי זה מאוד מאוד דחוף מבחינתנו. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

א', משרד הבריאות תמיד שמח לעזרה ואתם מוזמנים כמובן להיות חברים בתקן, בקידום - - -

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

בוועדה של התקן.

אני מעודכן שזה לא מתקדם, לצערנו. אז צריך דחיפה. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

בסדר, התיקון של הוועדה, אתה יודע שזה מבוצע דרך מכון התקנים ואנחנו דרך בפלטפורמה של משרד הכלכלה ואנחנו שותפים כמוכם באותה ועדה. 

לעניין השאלה לגבי האימוץ האירופי. אנחנו בעצם הגענו לכאן כי למעשה לחקיקה האירופית אין חקיקה רגולטורית ברמה של כלל האיכות, שעוסקת בהסדרה של כושר השתמרות. ולכן אנחנו עדיין נשארים בתקן כפי שהוא קיים היום. אבל בהחלט, ככל שיהיה צורך ואנחנו נחליט על הסדרה, אנחנו ממליצים לוועדת התקנים לאמץ את התקן הקיים בארצות הברית. כי זה כרגע, גם כתנאי לייבא קופסאות שימורים לאירופה, אתה חייב לעמוד ב-CFR האמריקאי וזאת ההמלצה שלנו לוועדת התקנים. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אז אני רק אגיד שלצערי עד עכשיו תקופה ארוכה כבר מנסים בוועדה לקדם את זה וזה לא מצליח. יש פה מנגנונים שהציעו, ועדת החריגים, לעקוף את ועדת התקנים. אנחנו רואים את הקושי כשכמה משרדי ממשלה קשורים. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אבל המנגנונים לעקוף, רז. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אתם יכולים להסדיר את זה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

איך אני יכול להסדיר את זה?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

המנגנונים לעקוף את האימוץ או את התקן באמצעות, זה מנגנונים שצריך לפנות לממונה על התקינה. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

לא, אני אומר אתם יכולים לעקוף את הממונה על התקינה ובמקום תקן רשמי לקבוע בתקנה שלכם מה ההוראות שלכם לעניין סטריליות מסחרית. אתם לא צריכים להיות כבולים לוועדות תקינה שבאמת כבר אפשר להסתדר בהרבה מאוד מהנושאים בלעדיהם. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

זה יהיה לפני או אחרי הייחוס סגולות? רק שנבין. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

בסוף אתם הרגולטור. למה אתם צריכים שתהיה ועדת תקינה שתקבע לכם?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

זה יהיה לפני או אחרי הייחוס סגולות ריפוי בתעדוף?

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אז אנחנו אומרים, אתם צריכים, אם יש הרבה משימות, ואמרתי את זה עוד לאלי גורדון ב-2015, אם אתם צריכים עזרה, קחו עזרה מקצועית. אתם המדינה, זה לא הגיוני שתגידו אין לנו משאבים, אז אנחנו שמונה שנים לא מעדכנים את הרגולציה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

יש משהו אחד שאמרתי למשרד הבריאות כבר בדיונים אחרים, גם בנושאים אחרים. מיקורי חוץ, צריך להתחיל לבדוק את האופציות הללו, גם בנושאים משפטיים ולשים תקנות של 12 שנה בחקיקה מסוימת. היועמ"שית, יש גורמי מקצוע גם בחוץ. ואת יודעת את זה טוב מאוד, דווקא עכשיו כיועמ"שית של המשרד. ברכות על היבחרך, ללא ספק בחירה מקצועית ומאחל לך הצלחה. היא הייתה, אבל עכשיו זה באופן רשמי כיועצת משפטית ולא ממלאת מקום. 

ועדיין אני אומר, כשאני בודק את מספר העובדים, העובדות, אצלך בלשכה וכשכל אחד מטפל במשהו אחר ויש תקנות חקיקה וכירופרקטיקה ועוד ועוד, שמחכים שנים רבות רק בשביל השם ולהיכנס, זה משהו לא הגיוני. והנה עכשיו דברים שקשורים לבריאות הציבור, צריך לחשוב על זה. תודה. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

תודה רבה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז אנחנו רק נזכיר, אנחנו נתאים כמובן את ההפרות לתוספת החמישית א' שהיא חלק מהפרטים. פרט (8) למשל נמחק. אז נתאים את ההוראות האלה ואת המספור שלהם. 

עכשיו הגענו למנה העיקרית, אדוני, לסעיף 30א בעמוד 33. 

	תיקון פקודת מחלות בעלי חיים
	30א
	בפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985, אחרי סעיף 21 יבוא:

	
	
	"חיי מדף של בשר גולמי
	21א.
	בעל היתר הפעלה יקבע את אורך חיי המדף של הבשר הגולמי שייצר ויסמן אותו. לעניין זה, היתר הפעלה - היתר לפי פקודה זו שניתן להפעלת מפעל לבשר גולמי כהגדרתו בסעיף 177 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) התשע"ו-2015".




 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אני אתקן רק שזה סעיף 35 ולא 21א. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אתם רוצים שזה יהיה בסעיף 35?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

כן, אחרי סעיף 34 יבוא. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אבל הסעיף 34 אני צריכה לראות איך זה מופיע בפקודה. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

זה הסעיף האחרון שבפקודה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז אני צריכה לראות אם זה באמת מתאים שם. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

כן, זה פרק "שונות", אז חשבנו שמכיוון שזה רק זה, אז נכון שזה יהיה שם. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

נבדוק את זה. זה עניין באמת של נוסח. 

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

פנייה למשרד החקלאות. תוודאו שבשר אצלכם בהגדרה זה גם דגים. כי אצלכם בשר הוא לא מוגדר כדגים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

ההגדרה מפנה לסעיף 177 בחוק אצלנו ואז נסתכל. הגדרה מפעל לבשר גולמי - מפעל לשחיטת בשר, למעט אם יבוצע בו עיבוד. מפעל שמבוצע בו רק טיפול בבשר גולמי ומפעל כאמור בסעיף 190(2). אז זה כן בשר באמת. 

 << אורח >> קרן רוט: << אורח >>  

בשר כולל גם בשר דגים. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

בשר דגים, אוקיי. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז מר חצבני, קודם אתה שאלת על הסעיף, ביקשת להעיר לגביו. 

 << אורח >> אביב חצבני: << אורח >>  

אז זה בדיוק הסעיף שרצינו לוודא שזה בעצם חל גם על מפעלים של בעלי היתר הפעלה, ואני רואה שזה סופק פה, אז תודה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

עכשיו רגע נקרא, בבקשה אדוני, את התיקונים לחוק התוכנית הכלכלית. כפי שאמרנו, חלק מההוראות בחוק התוכנית הכלכלית העדפנו לכתוב אותם עכשיו עם תיקונים נוספים שנעשו באותם סעיפים, למען הבהירות. אבל נשארו לנו כמה דברים כאן. אז אני אקרא בעצם את התיקונים. 

	תיקון חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)
	32.
	בחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-52021 (בפרק זה - חוק התוכנית הכלכלית) - 

	
	
	(1)
	בסעיף 106, המתקן את חוק המזון -

	
	
	
	(א)
	פסקה (7) - תימחק;



זה התיקונים לסעיף 12(ג) שעברו לחוק העיקרי. 

	
	
	
	(א1)
	במקום פסקה (9) יבוא:

	
	
	
	
	"(9) סעיף 22 - בטל;



ב-2026 סעיף 22 יהיה בטל. בינתיים יש לנו הוראות שמתקנות אותו. 

	
	
	
	(ב)
	בפסקה (11), בסעיף 41 המובא בה -

	
	
	
	
	(1)
	במקום כותרת השוליים יבוא "אישור ייצור נאות או תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית כתנאי לייצור מזון";

	
	
	
	
	(2)
	במקום סעיף קטן (א) יבוא:

	
	
	
	
	
	"(א) בלי לגרוע מחובתו לקבל רישיון ייצור, בעל רישיון ייצור לא ייצר מזון, אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון או אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לגבי מזון שאינו מנוי בתוספת האחת עשרה;

	
	
	
	
	
	(א1) לא ייצר אדם מזון המנוי בתוספת האחת עשרה אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות

	
	
	
	
	
	"(א2)
	(1) מי שבידיו אישור ייצור נאות לא ייצר מזון אלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות.

	
	
	
	
	
	
	(2) מי שבידיו אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לגבי מזון שאינו מנוי בתוספת האחת עשרה לא ייצר את המזון אלא בהתאם לתוכנית כאמור.

	
	
	
	
	
	(א3)
	מנהל שירות המזון רשאי לתת אישור ייצור נאות לבעל רישיון ייצור אם מצא שמתקיים בו כל אלה:



נדמה לי שקראנו את פסקאות (1), (2) ו-(3). פסקה (3). 

	
	
	
	
	(3)
	בסעיף קטן (ב) - 



הן נשארות כמו שהן בנוסח הכחול, פחות או יותר. חוץ מבעל רישיון ייצור בפסקה (2). 

	
	
	
	
	(3)
	בסעיף קטן (ב) - 

	
	
	
	
	
	(א)
	במקום פסקה (1) יבוא:

	
	
	
	
	
	
	"(1) בעל רישיון ייצור של מזון שאינו מנוי בתוספת האחת עשרה רשאי להגיש ללשכת הבריאות המחוזית התחייבות כי מיושמת במפעלו תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי הוראות סעיף קטן זה, ואם הגיש התחייבות כאמור - תנפיק לו הלשכה אישור הגשת התחייבות.";

	
	
	
	
	
	(ב)
	בפסקה (2), ברישה, במקום "בקשה לקבלת אישור" יבוא "התחייבות" ובמקום "התבקש האישור" יבוא "הוגשה התחייבות";

	
	
	
	
	
	(ג)
	פסקה (3) - תימחק;

	
	
	
	
	
	(ד)
	בסופו יבוא:

	
	
	
	
	
	
	"(4) תוקפה של ההתחייבות לפי סעיף זה עד תום תוקפו של רישיון הייצור";



זה היה לפי הבקשה שנשמעה פה בדיון הקודם בנושא הזה של משך הרישום. 

	
	
	
	
	(5)
	בסעיף קטן (ג), במקום "ובעלי היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים" "ושל בעלי אישור" יבוא "ושל מי שבידם אישור הגשת התחייבות" ובמקום "ובקרה עצמית" יבוא "בבקרה עצמית כאמור בסעיף קטן (ג) ובסופו יבוא "ויעדכן ברשימה זו החלטות בעניין ביטול אישור כאמור, סירוב לחדשו או החלטה על התלייתו";



למעשה, מכוח זה ב-2026 סעיף 41 כולו, כפי שתוקן בתוכנית הכלכלית אז ועם התיקונים האלה, ייכנס לתוקף. 

	
	
	(2)
	בסעיף 109(ב)(1), במקום "22(א), 34" יבוא "34" ואחרי "בחוק זה" יבוא "ושל ביטול סעיף 22 לחוק העיקרי כאמור בחוק זה".



אני חושבת שצריך להוסיף פה גם את סעיף 12(ג) שהוא, אה, הפסקה הזאת תימחק, אז זה לא חשוב. כן?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

יש לנו, שנייה אני חוזרת לתיקון העקיף של הפקודה. לנוכח מה שדובר פה על יבואן, יש לנו איזה שהיא הצעה להוסיף עוד סעיף שיבהיר את המצב. שמה שהקראת לגבי בעל היתר הפעלה יהיה בעצם 35(א) ויהיה סעיף (ב) בעל היתר לייבוא, יסמן את אורך חיי המדף של בשר גולמי שייבא, בלבד שאורך חיי המדף לא יעלה על קביעת היצרן במדינת המקור. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

רגע, אבל מי הוא בעל היתר לייבוא? אני לא בטוחה שאנחנו הקמנו את הדמות הזאת. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

יש, בתקנות שהן לפי הפקודה יש הגדרות של היתרים לייבוא בשר, לייבוא מוצרים מן החי. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

את אומרת שבעל ההיתר לייבוא, היבואן הזה, הוא זה שמסמן?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

הוא יסמן, לא יותר ממה, הוא לא קובע. הוא מסמן לפי מה שהיצרן בארץ המקור. זאת אומרת, כדי שזה יהיה ברור שהוא צריך להיות מוגבל לעניין הזה. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

אבל אצלנו הייבוא דגים, הבשר - - -

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

זה לא בעל היתר לפי הזה שלנו, אז הוא לא חל. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

אבל צריך להבהיר את זה. כי בסעיף הראשון שאת מתייחסת לעצם העניין של חיי מדף, את מתייחסת באופן כללי מפנה ל-177. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

לאשר הפעלה ופה על היתר ייבוא. אפשר להוסיף לפי פקודה זו. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

צריך להכפיף אותו ל-56 גם. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

56 אומר שאתם לא נותנים אישור, אז למה אני מכפיפה? 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

רק לבשר שאתם נותנים לו רישום לפי פקודת מחלות אישור ייבוא. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

אז על זה, בדיוק על זה. על הייבוא שהוא לפי הפקודה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

מה את מציעה להגיד? יסמן בשר שהוא כאמור בסעיף 56(3). 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

לא, אבל זה לא נותן מענה לדגים. אז מה עושים עם דגים?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

דגים זה משרד הבריאות, שהם יגידו מה הם עושים עם הדגים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז הוא יסמן אותו, יסמן את אורך חיי המדף. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

בעל היתר לייבוא לפי פקודה זו יסמן את אורך חיי המדף של בשר גולמי שייבא, בלבד שאורך חיי המדף לא יעלה על קביעת היצרן במדינת המקור. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

לא עדיף לעשות סעיף אחד?

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

ואז מה? זה משאיר את אורך חיי המדף בידי היצרן, בדעת המקור או גם כן היבואן?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

הוא יכול לקבוע פחות זמן, אם הוא חושב, לא יודעת, בגלל תנאי ההובלה וכו' צריך להפחית. אבל הוא לא יכול לקבוע כמובן יותר ממה שהיצרן כבר קבע. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

בסדר?

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

לא, זה לא נותן מענה לדגים ואני לא יודע אם זה נותן מענה לכל סוגי הבשר המיובא. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

למה?

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

כי זה רק בשר שצריך את האישור שלהם. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל כל בשר גולמי צריך אישור. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

השאלה אם יש בשר אחר שיש עליו מגבלה של חיי מדף שהוא לא בשר גולמי?

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

כן. בשר בקר טחון מעובד. מעובד, הכוונה שהוסיפו לו תבלינים. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

בעצם מלכתחילה כבר יש הבחנה בחוק לפי משרד החקלאות ומשרד הבריאות. מה שעושה פה משרד החקלאות זה מסדיר את החלק שלו. כמו שאמרנו קודם, גם את בריאות נסדיר. אבל להבנתי זה מסדיר את החלק של מי שהוא בעל היתר הפעלה, זה חקלאות. ואת החלק, זה לא סותר את הבריאות. גם בבריאות זה הכוונה, נסדיר את זה בנוסח. זה מה שאמרנו קודם. חלקות פשוט כבר הציעו נוסח לנושא של החלק. שמובהר שזה חל גם על הייבוא. יהיה אותו דבר גם בבריאות, שהם דגים. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אז נשמח לדעת מה הנוסח. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

רק צריך לדייק. כי בסעיף 56 כתוב איזה סוגי בשר גולמי אתם רשאים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

בשר בהמות גולמי, בשר עוף גולמי. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

בדיוק, זה רק שני סוגים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז אנחנו נחדד את זה גם פה, שבשר בהמות גולמי ובשר עוף גולמי. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

בסדר, לדגים אנחנו לא נותנים היתרי ייבוא. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

אולי כבר גם לביצים תעשו את אותו הסדר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

רגע, אני חושבת שמשרד האוצר יתעניין בזה. כי נדמה לי שההצעה של הביצים יצא שנפסלה בסופו של דבר, לא?

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

פעם ראשונה שהם מאפשרים את זה, אז יכול להיות שזה גם תקף. ב-56 יש שלושה סוגים: יש ביצים, יש בשר עופות גולמי ויש את בשר בהמות גולמי. אז אם אתם מתכוונים להחיל את ההוראה הזאת על כל הסוגים האלה שלפי פקודת מחלות בעלי חיים, אז פשוט, רציתי לייעל. אם זה ההיגיון. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

שלא נקבע חיי מדף לביצים?

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

טוב, צריך לסיים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כן, רק רגע. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אפשר באותו סעיף להוסיף את המילים שאמרתם. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אבל מה עושים עם הדגים, שואל רז. מה אתם עושים עם הדגים?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

את הדגים אנחנו נביא נוסח על הייבוא בכלל. נכון? בסדר?

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

ואני עדיין חוזר ואומר שלא יפלו את מגדלי הדגים בארץ ואת המפעלים בארץ. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז אדוני, אנחנו מאשרים את הסעיף הזה עם התיקונים, הם ההפניה לבשר בהמות גולמי ובשר עוף גולמי. ובלבד שאורך חיי המדף לא יעלה על אורך חיי המדף שקבע היצרן במדינת המקור? מדינת המוצא? לא יודעת איך לקרוא לזה. 

עכשיו אנחנו בסעיף התחילה, סעיף 33 בעמוד 37. תחילתו של חוק זה. אני מבינה שביקשתם לדחות את תחילתו של חוק זה? 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אנחנו כרגע רוצים בשלושה חודשים בבקשה. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

מבחינתנו זה בסדר. שייכנס לתוקף שלושה חודשים ממועד התחילה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז שלושה חודשים ממועד התחילה או ב-1 בספטמבר? 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

זה שלושה, מועד תחילה הוא 1 ביוני. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

מועד התחילה 1 ביוני. יולי, אוגוסט, ספטמבר. אז אפשר לקבוע 1 בספטמבר? 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

זה מועד התחילה של חוק התוכנית הכלכלית. 

 << אורח >> עמיר עופר: << אורח >>  

רק אם אפשר אדוני שהסעיפים של חיי המדף יהיו לאלתר, ככל שהחוק יעבור. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אנחנו מדברים על שלושה חודשים. 

 << אורח >> עמיר עופר: << אורח >>  

גם לגבי חיי המדף? אין לזה איזה שהיא החרגה?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

לא. צריך להתארגן, גם היצרנים. צריך להודיע את זה, גם היצרנים, גם היבואנים צריכים להתארגן. 

 << אורח >> עמיר עופר: << אורח >>  

מי שיתארגן ויספיק קודם, למה לא?

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

הם מאורגנים. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

לא. לא. גם המפקחים צריכים להתארגן. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ככל שמדובר בהקלות הם יתארגנו מהר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז תחילתו של כל הפרק הזה, כל הפרק שלנו, הוא ביום 1 בספטמבר 2023. 

	תחילה
	33.
	(א) תחילתו של פרק זה הוא ביום 1 בספטמבר 2023 ותחילתם של אלה, על אף האמור ביום י"ח באב התשפ"ו (1 באוגוסט 2026)

	
	
	(1)
	הוראות סעיפים 47, 126 ו-127.



לעניין דחיפת מזון של אישור ייצור נאות, דחיפת המידע, סליחה. 

	
	
	
	256(ב)(16) עד (17) ו-(23), 262(14) עד (15א) ו-(20) לחוק המזון, כנוסחם בפרק הזה;

	
	
	(2)
	ביטול סעיף 46, סימן משנה א' בסימן ב' לפרק ח', סעיף 256(ב)(49) וסעיף 262(47) לחוק המזון כאמור בפרק זה. 

	
	
	(ג) תחילתו של סעיף 262(1א) לחוק המזון כנוסחו בפרק זה, ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024).



חוק המזון כנוסחו בפרק זה - זה סעיף ההוראות המאומצות, העיצומים על ההוראות המאומצות. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אנחנו בעצם מבקשים את זה ב-1 בספטמבר גם. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

את העיצומים הכספיים? תוכלו כבר להפעיל את זה?

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

איך הם יעשו עיצומים כספיים

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

לגבי ההוראות המאומצות. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אנחנו ברור שלא יכולים להפעיל. אבל אנחנו רוצים, אנחנו מציעים לשקוף לקדם את התקנות ההפחתה ולהפוך אותם להערות. הרעיון הוא, ברור שזה כלים שלובים, קרן. אבל אנחנו רוצים להקדים את זה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

בסדר, אין בעיה. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אתה רואה אדוני? יש דברים שאפשר להקדים, אנחנו נפעל להקדים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אוקיי, אז הוראת השעה בסעיף 34 היא חלה עד 31.7.2026. יש בה תיקון בסעיף 12(ג), שמאפשר גם את תוכנית בטיחות המזון לפי 178(א) עד (ג). 

בפסקה (2) ב-12(ג) גם יש איזה תיקון קטן נוסחי. אישור כאמור בפסקה (1).

בסעיף 23(ב), במקום "ויצרן שבידו אישור הגשת התחייבות ליישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית" יקראו "לפי סעיף 178(א) או (ג). זה סעיף חדש. זה גם כן נוגע לחיי המדף בסעיף 23(ג). יש לנו סעיף חדש שאנחנו קוראים. 

בסעיף 31(א). 

	
	
	(3ב) בסעיף 31(א), במקום "או אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי סעיף 41(ב)" יקראו "או היתר לסימון בסמל ייצור נאות";



קראנו את התיקונים בסעיפים 46 ו-47. 

	
	
	(6) בסעיפים 256(ב)(21) ו-262(18), במקום "בניגוד" יבוא "ובלי היתר בניגוד".



עכשיו ככה: יש לנו את סעיף 35, פרק ח', הוראות מעבר. 

	פרק ח' - הוראות מעבר
	35.
	(א) סמכות המנהל הכללי למשרד הבריאות לפי סעיף 3א(ד1) לחוק המזון כנוסחו בפרק זה תהיה נתונה גם לעניין שינוי בתוספת כמשמעותו בסעיף האמור - שחל לפני יום התחילה, ותקופת 60 הימים כאמור באותו סעיף תימנה החל מיום תחילתו של חוק זה.

	
	
	(ב) סמכות מנהל שירות המזון לפרסום לציבור לפי סעיף 3א(ד1) לחוק המזון כנוסחו בפרק זה תהיה נתונה גם לעניין שינוי בתוספת כמשמעותו בסעיף האמור. 




 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

גם פה אנחנו משנים את התאריכים?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אנחנו אומרים תחילתו של חוק זה. זה צריך להיות פרק זה. תחילתו של הפרק. 

עכשיו, סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) היו כשדובר על המזהם. ביקשו לחות את הטלת העיצום הכספי על מזהמים. זה גם כן, אני מבינה שזה יורד דחיית המועדים הזאת, כי גם המזהמים ירד. 

 << אורח >> קרן רוט: << אורח >>  

נעה, מועד התחולה של העיצומים יהיה ב-1 בינואר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

ב-1 בינואר? יחזור למה שהיה?

 << אורח >> קרן רוט: << אורח >>  

כן, כן. זה צריך עוד לעבור, גם יש לנו תקנות הפחתה. יש גם נוהל ניתוב, זה דברים שלוקחים זמן. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

ניסינו להיות חרוצים במשהו. 

 << אורח >> קרן רוט: << אורח >>  

חרוצים מאוד. צריך לעשות מסודר, זה הכל. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

הנושא של חיי המדף של היבואן, אז הסדרתם את זה לגבי הבשר הגולמי של הבהמות ושל העוף. אבל אנחנו ממתינים להוראה שלכם לגבי חיי המדף של היבואן. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מתי זה?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אנחנו נוכל להעביר את זה מחר?

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

לא, אנחנו רוצים לאשר. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

לא, עכשיו, עכשיו. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

עכשיו? אז אנחנו נתכנס. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אנחנו יוצאים להפסקה. עכשיו השעה 16:00. יוצאים להפסקה עד השעה 16:30. אתם ביקשתם, לא אני. בשעה 16:30 אנחנו נתכנס להצבעות. ותנסו להעביר את הנוסח שיהיה מתואם. זה לא יהיה הצבעות ארוכות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

יש לנו הסתייגויות. סעיפים אנחנו לא, נעבור על ההסתייגות של הסעיף ונצביע על הסעיף. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אוקיי. הוועדה יוצאת להפסקה, תודה רבה. 


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:00 ונתחדשה בשעה 16:30.) << הפסקה >>  


 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

הוועדה שבה להמשך דיוניה, ועדת הבריאות שבה מהפסקה. וכפי שאמרנו, הקראנו את כל סעיפי החוק. אנחנו נעבור להצבעות, כולל הסתייגויות ולאחר מכן על סעיף החוק עצמו. 

רק נאמר, ברשותך, אתה יודע, חבר כנסת בשורה ואתה אחר כך, כי זה גם עושה לנו סדר. ואתם ביחד, שלא יבלבל כמה בעד, כמה נגד. קואליציה, אופוזיציה. הוא איתנו, הלב במקום הנכון. 

רק היה איזה סעיף אחד שרצינו ניסוחית ומהותית למעשה. אני חושב שהובהרו הדברים ויש הסכמה? אז היא רוצה לפני כן לדבר על זה, עו"ד נעה בן שבת. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

כן, אבל גל יצא רגע. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

חבר הכנסת סוכות, לא, תשב פה. יש פה מקום. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז אדוני, אולי יהיה אפשר לחזור לזה בהמשך. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אוקיי, נחזור לזה בהמשך ואנחנו נתחיל. על מה נתחיל?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

קיבלנו תוספת של הסתייגויות של יש עתיד ושל המחנה הציוני. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

יש פרק ח' ויש את סעיף 87, 88 פרק כ"א. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אנחנו איחדנו את הפרקים, כי הם שניהם מתקנים את חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) וכולם יהיו בפרק ח'. אז אנחנו נתחיל עם ההסתייגויות של יש עתיד. 

מציעים הסתייגויות לפרק ח'. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

פרק ח', ייבוא מוצרי מזון. אנחנו נקריא את ההסתייגויות של יש עתיד ולמעשה לאחר כל ההסתייגויות האלה נצביע על החוק עצמו. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

נכון. אז אדוני, רק נהיה רגע פה. הם אומרים לאחר המילים "אישור ייצור נאות, בסעיף 2(א) להצעת החוק", כנראה לתיקון שלנו, אישור ייצור נאות. אני לא יודעת בכלל איך ההסתייגות הזאת מתיישבת. כי היא לא מתיישבת פה עם מה שיש לי ואני לא מבינה בדיוק למה הם מתכוונים. כי החוק, בהגדרה אישור ייצור נאות אין לי. אוקיי. הגדרה אישור ייצור נאות אנחנו לא יכולים לעשות את התיקון הזה כי אין הגדרה כזאת החוק. אז אני לא יכולה לעשות את התיקון. אבל אנחנו נדלג על הסתייגות אחת.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

על 1 לא צריך להצביע? כי את לא מבינה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אני רק אסתכל, אני מנסה להבין למה הם התכוונו בסעיף 2(א). מה זה סעיף 2(ב), אז אני לא יודעת. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

וסעיף 2(ג) את כן מבינה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

מה אני מבינה? 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

כשכתוב "עלול להזיק לבריאות האדם, יבוא במישרין או בעקיפין".

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

רק רגע, אבל אני מנסה לראות את אשקלון. הייתה לנו הרי הגדרה של רופא מחוזי באשקלון. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

על זה יש הסתייגות?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אל תנסי להתחיל להבין את לשון ההסתייגויות. זה זמן דיבור. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז על הסתייגות 1 אנחנו לא מצביעים, כי אין לה משמעות פה. 

סעיף 2(ב) הם מבקשים שפסקת משנה (ב). 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

לא משנה, תקריאי. לא צריך, את לא צריכה לנמק. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

סעיף משנה (ב), אני צריכה אבל להבין שיש שם הסתייגות. הם מציעים שהיא תימחק. שזו הגדרה לשכת בריאות מחוזית. אז רוצים להצביע?

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מי בעד סעיף 3?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

הסתייגות 2, סליחה אדוני. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

סליחה, הסתייגות סעיף 2 של "יש עתיד"? 

אתה בעד. מי נגד? ואטורי, תתחילו להיות איתי. מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.


 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אוקיי. עכשיו הסתייגות חלופית לזה הם מציעים שבמקום שידברו רק על הלשכה האזורית אשקלון, דווקא ישאירו גם את האמירה הזאת ויוסיפו את הלשכה האזורית תל אביב. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע? 

הצבעה

לא התקבלה.


 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

הסתייגות רביעית: לאחר עלול להזיק לבריאות האדם, הם אומרים במישרין או בעקיפין. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

הסתייגות 5: מציעים לאחר "באופן מכוון למזון" יבוא "או במזון".

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

או בזדון. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

או בזדון. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? 

הצבעה

לא התקבלה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

עכשיו, הם מציעים את זה גם לגבי ההגדרה, אבל היא ירדה לנו כבר. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

סעיף 2(ג)(3) להצעת חוק באופן מכוון מזון יבוא "או בזדון".

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

רגע, אבל היה לנו פעמיים באופן מכוון. היה לנו גם במזהם הביולוגי וגם במזהם הכימי. אז זה למזהם הכימי עכשיו. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא התקבלה.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

המסתייגים נמצאים בחדר?

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

זה לא משנה, אנחנו בהסכמה איתם. כי אם לא הייתה הסכמה היו באים גם לנמק, אז אתה לא היית רוצה להיות פה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

הם מציעים גם להוסיף בהגדרה פה "מזון" הם החליפו את מוצרי טבק במוצרי עישון. אבל הם מבקשים להגיד "לאחר מוצרי עישון יבוא גם וטבק". 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

זה נצביע אחרי הפסקת סיגריה. 

מי בעד הסתייגות מספר 7? 

מי נגד? מי נמנע? 

הצבעה

לא התקבלה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

בצורת הסמל, אנחנו הורדנו את המילה "בתוכן". הם חושבים להחזיר את המילה "תוכן", תוכן הסמל. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

סעיף 3(ב)(ז) להצעת החוק לאחר שוועדת חריגים או אישור של ועדת הבריאות. הם מבקשים שהתקנות האלה יהיו או אישור ועדת החריגים או אישור ועדת הבריאות. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אני מציינת גם שממילא הוועדה, טוב, אני לא יודעת. 

סעיף 3(א)(ג), הם אומרים, רק רגע, אני אראה למה הם מתכוונים. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

להצעת חוק לאחר שוועדת חריגים יעבור או אישור של ועדת הבריאות. אה, זה קראנו. 

להצעת חוק במקום מנהל שירות המזון יבוא "השר". 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כן, מי שמפרסם. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

סעיף 3(א)(ג). אנחנו לא ניתן שייקחו את הסמכות לפנינה. 

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? אנחנו נגד שייקחו לך את הסמכות. רצו להעביר את זה ממך לשר. אנחנו בחירוף נפש מגנים. 

הצבעה

לא התקבלה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

ההסתייגות הבאה מבקשת להעביר את הסמכות הזאת למנכ"ל משרד הבריאות. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

עם כל הכבוד למנכ"ל, גם פה אנחנו מתנגדים. 

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

הסתייגות 12. במקום "ליועץ המשפטי לממשלה", "ליועץ המשפטי של ועדת הבריאות".

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

עם כל הכבוד לדנה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא התקבלה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

ההסתייגות החליפית היא להעביר את זה גם לייעוץ המשפטי לממשלה וגם לוועדת הבריאות. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

זה תוספת בירוקרטיה. מי בעד ההסתייגות? אני מנמק. מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

סעיף 14. להצעת חוק, במקום "עד תום חיי המדף של המזון" יבוא "עד יומיים לתום חיי המדף של המזון". 

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

15. סעיף 3(א)(ד)(1) להצעת החוק בסיפה יבוא "לאחר ששלחו העתק הצו לוועדת הבריאות". 

מי בעד הסתייגות 15? 

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

16. סעיף 3(א)(ד)(1) להצעת חוק בסיפה יבוא "או בידי ועדת הבריאות של הכנסת ובאישור השר". תוספת נכבדה. 

מי בעד הסתייגות 16? 

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

בסעיף 3(א) להצעה במקום "ייקבע בתוך 60 יום" יבוא "ייקבע בתוך 45 יום".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה

לא התקבלה.

18. סעיף 3(א)(ד)(1)(2) להצעה במקום "ממועד הפרסום לציבור" יבוא "שלושה ימים לאחר מועד הפרסום לציבור". כבר דיברנו על זה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אני רוצה להגיד משהו על ההסתייגות הזאת. למעשה אנחנו נשארנו פה עם איזה שהוא מקטע חסר. אמרנו שאנחנו נשלים אותו ונקבע איזה שהוא מועד פרסום. פרסום של הפנייה, פנייה לוועדת החריגים אם יש כוונה לא להחיל. שכוונה שלא נמסרה בפרסום לציבור המקורי. 

אז השאלה היא האם אפשר להשתלב כאן ולדבר על כך שיהיה פרסום, שהפרסום יהיה, שי אתה הצעת קודם פרסום עם הפנייה לוועדת החריגים? 

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>  

לא, פרסום על כוונה לפנות לוועדת חריגים. זה יחסוך את הזמן של ההכנה של הבקשה לוועדת חריגים, שיכול לקחת זמן. והוא יוכל לפגוע בוודאות של היבואנים. הכוונה היא שם ידעו כמה שיותר מוקדם שיש כוונה לפנות לוועדת החריגים ולא ימתינו להגשת הבקשה עצמה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז באמת ההצעה שלך היא שבאותו סעיף יהיה לנו רק בפרסום לציבור נמסרה כוונה להחיל את העדכון או להחילו ולא נמסרה כוונה, לא פורסם באתר האינטרנט של המשרד כוונה אחרת? זה בעצם מה שאתה אומר? או כוונה לפנות לוועדת חריגים?

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>  

כן, לא, באתר האינטרנט של משרד הבריאות לא פורסם לציבור על כוונה לפנות לוועדת החריגים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

ואז בסעיף של ועדת החריגים אנחנו נכתוב שיש חובה לפרסם על ההודעה על הכוונה. 

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>  

לא, משרד הבריאות יפרסם את ההודעה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

משרד הבריאות חייב לפרסם הודעה באתר האינטרנט שלו על הכוונה לפנות. אז אנחנו לא מתייחסים בכלל להחלטות של ועדת החריגים. 

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>  

כן. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אני רק מציע, אם אפשר להציע משהו?

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

כן?

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

שכשפורסמה הודעה כזאת באתר, בגלל המשמעויות המאוד רבות שלה, שתישלח הודעה בעניין הזה לכל היבואנים שרשומים במשרד הבריאות. יבואני ויצרני המזון. כולם צריכים לדעת. 

 << אורח >> עמיר עופר: << אורח >>  

לכל העוסקים בעצם. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

כן, כל העוסקים במזון. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אנחנו נשלח לכל מי שרשום אצלנו באתר. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

מעולה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אנחנו בהסתייגות מספר 19. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

18 לא הצבענו, נכון. הם הציעו שלושה ימים לאחר מועד הפרסום לציבור. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

סעיף 19, 39(ג) להצעת החוק. במקום "רשאי הוא" יבוא "עליו".

מי בעד סעיף 19?

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

סעיף 42(ב)(2) להצעת החוק. בסיפה יבואו "לאחר ששלח העתק מההחלטה לוועדת הבריאות. 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

סיימנו את ההצעות, את ההסתייגויות של סיעת "יש עתיד" בפרק ייבוא מוצרי מזון. נעבור לסיעת "יש עתיד" ב-?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

פרק כ"א, הם משולבים אצלנו. ומיד נראה איזה סעיפים. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אז אולי נסיים את פרק ח' או שאחר כך נעשה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אצלנו הפרקים מעורבים. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אוקיי, אין בעיה. אין בעיה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

סעיף 87(1) היה, הוא אצלנו בעמוד 2, זה סעיף (3). 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

יבוא סעיף מטרה ולשון ומטרת החוק זה לעגן את אחריות היצרן על קביעת אורך חיי המדף של המזון המיוצר על ידו. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

תראו, אנחנו לא יכולים לקבוע. אנחנו כרגע בתיקון חקיקה שמכיל עוד דברים. ואנחנו לא מפרידים את הפרטים. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אוקיי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

לפני סעיף 83 של הצעת החוק יבוא סעיף מטרה ולשונו מטרת חוק לקבוע אורך חיי מדף לייבוא בשר לטובת הגנה על בריאות הציבור. כנ"ל. 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

הסתייגות 3 מציעה שההוראות האלה שבפרק כ"א ייכנסו לתוקף שנתיים מיום פרסומן ולא כמו שאמרנו ב-1 בספטמבר. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מי בעד הסתייגות 3?

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

סעיף 4. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

לחילופין הם מציעים שהתחילה של ההוראות האלה יהיה מ-1 בינואר 2025. זו הסתייגות 4. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

לא, לא, בסדר, הם עוד הרחיקו לכת. 

מי בעד סעיף 4?

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

סעיף 87(2). מוצע סעיף קטן (א) לאחר המילה "מדף" יבוא "על ידי יצרן מזון".

מי בעד סעיף 5? 

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

הסתייגות 6. סעיף 87(2) מוצע סעיף קטן (א) לאחר המילה "מדף" יבוא "ועל גבי אריזת המוצר". עניינים ניסוחיים. 

מי בעד הסתייגות 6?

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

87(2). מוצע סעיף קטן (ג). במקום המילה "עניין" יבוא "עניין חוק זה". 

מי בעד הסתייגות 7?

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

הסתייגות 8. בסעיף 87(2) מוצע סעיף קטן (ג). לאחר המילה "אותו" יבוא "על גבי אריזת המוצר".

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.
הסתייגות 9. בסעיף 87(4) מוצע סעיף קטן (189א). במקום המילה "לבשר גולמי" יבוא "לבשר בהמות גולמי ולבשר עוף גולמי".

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

למעשה ההסתייגות הזאת בעצם התקבלה, כיוון שאנחנו אמרנו שאנחנו נציין באותו תיקון לפקודת מחלות בעלי חיים לציין את שני סוגי הבשר האלה. אז אפשר לומר שכן. כן, אנחנו אומרים, אה, על ידי היבואן, סליחה. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>  

היתר הפעלה. כן, וגם שם אמרנו שזה רק מי שיש לו יותר יבוא לפי הפקודה.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מי בעד הסתייגות 9?
מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

הסתייגות 10. בסעיף 87(5) מוצע סעיף קטן (ב) במקום המילה "יצרן נאות" יבוא "יצרן מזון שהינו יצרן נאות".

מי בעד הסתייגות 10?

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

הסתייגות 11. בסעיף 88 מוצע סעיף קטן (18)(ב). לאחר המילה "בעל היתר הפעלה" יבוא "המוסמך על ידי יצרן המזון".

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אני חושבת שיש פה טעות בהבנה של הסדר. כי בעל היתר הפעלה הוא בעצם היצרן של אותו מוצר. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

ובכל זאת, מאחר שזה משנה עניין ניסוחי. 

מי בעד הסתייגות 11?

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.
שלא יענישו אותו אחר כך בסיעה שלו. 

סעיף 88(6) מוצא סעיף קטן (15)(א) לאחר המילה "בעל היתר הפעלה" יבוא "מוסמך על ידי יצרן המזון".

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

רגע, דילגנו על 12. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

12 לא הקראנו? אוקיי. 

הסתייגות 12. בסעיף 88 מוצע סעיף קטן (18) במקום המילה "בשר גולמי" יבוא "בשר בהמות גולמי ובשר עוף גולמי". אני הקראתי את זה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

לא, זה היה קודם ב-84(4). 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מי בעד הסתייגות 12? 

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

מר סוכות? אנחנו אמנם בשבועות עוד מעט. 

הסתייגות 13. בסעיף 88(6) המוצע סעיף קטן (15)(א) לאחר המילה "בעל היתר הפעלה" יבוא "המוסמך על ידי יצרן המזון". 

מי בעד הסתייגות 13?

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.
סעיף 88(6) המוצע סעיף קטן (15)(ג) במקום המילה "מפעל לבשר גולמי" יבוא "מפעל לבשר בהמות גולמי ובשר עוף גולמי". 

מי בעד הסתייגות 14?

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

סעיפים 15 ו-16 הם אותו דבר, אבל לגבי שני סעיפים קטנים שונים. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אין בעיה. 

במקום המילה "השר" יבוא "שר החקלאות באישור גורמי משרד הבריאות".

מי בעד הסתייגות 15?

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

משרד החקלאות, זה לא התקבל. 

הסתייגות 16. בסעיף 87(6) מוצע סעיף קטן (ב) לאחר המילה "השר" יבוא "שר החקלאות באישור גורמי משרד הבריאות".

מי בעד הסתייגות 16?

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.
אנחנו לא נגד שר החקלאות. 

סעיף 88(7) מוצע סעיף קטן (ד) לאחר המילה "ועדת חריגים" יבוא "תינתן אפשרות לבוא".

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

יש לנו 17. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

הסתייגות 17. סעיף 88(7) מוצע לאחר המילה "השר" יבוא "שר החקלאות באישור גורמי משרד הבריאות". 

מי בעד הסתייגות 17?

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.
סעיף 18. בסעיף 88(7) מוצע סעיף קטן (ד). לאחר המילה "ועדת חריגים" יבוא "תינתן אפשרות לבוא להציג את דבריו בפני ועדת החריגים".

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

ועדת הבריאות. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

ועדת הבריאות. טוב, תמיד הם יבואו. אבל נשנה את זה בחוק? 

מי בעד סעיף 18?

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

אף הסתייגות לא התקבלה. סיימנו את ההסתייגויות של סיעת "יש עתיד". 

כעת נעבור להסתייגויות, סעיף ח', פרק ח', ייבוא מזון, של קבוצת "המחנה הממלכתי".

לסעיף 31(ב) קבוצת "המחנה הממלכתי" מציעים להותיר על כנה את המילה "וכן לשכת הבריאות האזורית באשקלון על אף החלטת ממשלה 1642. 

הסברנו למה זה ירד. כי זה השתנה מבחינת האזור. 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

לסעיף 30(1)(ג) - - - מזהם כימי לאחר המילים "העלול להימצא במזון - - - של להוסיף לפני המילה ייצורו את המילה "הליך". בנוסף הוספת שאריות חומרי הדברה.

מי בעד? 

ניסים, או ששניכם תהיו מקוזזים או שאתה משחרר אותו. הוא בעד החוק? בסוף הוא בעד החוק. גם ככה היה עם טטיאנה בתמרוקים. כי זה לא משנה. מה שאתם רוצים. בסוף זו הצבעה. אנחנו עוד חמש דקות מסיימים את ההסתייגויות. 

הסתייגות מספר 1 של הקבוצה "המחנה הממלכתי". סליחה, למה זה רשום 1? אה, כי זה סעיף 30(1)(ג). 

מי בעד הסתייגות 1? 

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

לסעיף 33(3)(א). קבוצת "המחנה הממלכתי" מציעים מזהמים כימיים, לאחר המילים "עלול להימצא במזון כתוצאה מהשלבים" להוסיף לפני המילה "ייצורו" את המילה "הליך". בנוסף הוספת "שאריות חומרי הדברה". 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אחר כך נעשה הקראה אחרי זה של ההסתייגויות. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

בדיוק. 
3. בסעיף קטן (א) לאחר המילים "לאחר פרסום לציבור" יבואו המילים "באתר האינטרנט של משרד הבריאות - - - פרסומות". 

מי בעד סעיף 3?

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

סעיף 35, סעיף 12(ג). הסעיף מבטל את אישור מנהל שירות המזון בעת הארכת התאריך המומלץ לשימוש של חומר יבוא. בכך הסעיף מרחיב אפליה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

בעצם כתובה פה הנמקה. אני מניחה שמה שמבקשים זה למחוק את המחיקה של המילים "אישור מנהל שירות המזון".

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אנחנו כבר מחקנו. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אנחנו מחקנו והם מבקשים לבטל את המחיקה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

את המחיקה?

מי בעד מחיקה של הביטול של המחיקה? אדון שוסטר? 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

מה, מה, מה?

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מחקנו את המחיקה בסך הכל. רצינו לדעת מה דעתך. אז אתה בעד ההסתייגות. 

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.
סעיף 40. בסעיף 40(4)(1)(ב)(1) המילים "60 יום" יימחקו ובמקומם יבוא "80 ימים".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

6. בסעיף 40(ב)(2). 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

פסקה 2. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

פסקה 2. במקום 60 יימחקו, יבוא 80. 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

סעיף 41. במקום המילים "כ' טבת תשפ"ד 1 בינואר" יבואו המילים "ט' בטבת תשפ"ד 31 בדצמבר". 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

יום אחד קודם. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אולי נקבל הסתייגות אחת. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

זה לא מה שאנחנו ביקשנו. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

זה לא מה שביקשנו. טוב, יש הסכמה על ה-30 בדצמבר. 

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

היה צריך איזה משהו אחד שיגיד התקבלה ההסתייגות של האופוזיציה. 

סעיף 42. סעיף 8. סעיף 12(ג). לבטל את אישור מנהל שירות המזון בעת הארכת תאריך. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

זה חוזר על ההסתייגות. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

הסעיף מרחיב אפליה בין ייצור חומרי גלם. לא צריך להצביע על זה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אני חושבת שלא. רגע. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אחר כך את תעשי התאמה מה שלא צריך. אנחנו נצביע על זה. 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

סעיף 42. קבוצת "המחנה הממלכתי" מציעים סעיף 4(2)(2) ונגזרותיו לא יימחקו. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

צריך למחוק את, MCPD3 הם לא יימחקו. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

חומרים שהם MCPD, אוקיי. לא יימחקו. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כתבו את זה מחדש בשביל הסדר. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אז אנחנו בכל זאת משאירים. 

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

בסעיף 10 המילים "חומצה ארוצית".

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אנחנו מחקנו את החומצה הארוצית והם מבקשים להחזיר אותה לרשימה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אוקיי. אלון, הם רוצים להכביד על החקלאות. טוב. 

מי בעד? אתה בעד, אנחנו נגד. 

סעיף 43. לחלק ג' יתווסף סעיף (4) ותוכנו יהיה "רעלים מסוגים שונים".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

סעיף 44. 12. לסעיף (ב) לסעיף (2). המילים "10 מ"מ לרוחב" יימחקו, במקומם יכתבו "14 מ"מ לרוחב". מאחר וזה בדיקה, אז אתה בעד. אנחנו נגד. 

מי נגד? תוציאו לו את האוזנייה שם. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אני שומע באוזן אחת. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אבל בצד השני, אני בצד הזה. 

13. לחלק ב' סעיף (3), המילים "כהים" יכתבו "כהות". 

מי בעד סעיף 13? 

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

14. לחלק ב', סעיף (4) יתווספו בסוף "אלא אם המנהל הכללי של משרד הבריאות אישר זאת".

מי בעד סעיף 14? 

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

לסעיף פרק ח', הוראות מעבר, 35. 

15. בסעיף קטן (ב) לאחר המילים "יפורסמו לציבור לפי סעיף 3(א)(ד) יבואו המילים "באתר האינטרנט ובשידור פרסומת". מי בעד?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אדוני, רגע, סליחה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מי בעד סעיף 15?

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) מחקנו, אז גם ההסתייגויות תימחקנה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

18. לאחר סעיף קטן (ד) יבוא - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

זה לא צריך. גם 16, גם 17, גם 18 מתייחסים לסעיפים קטנים (ג) ו-(ד) בהוראת מעבר. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אם כך, סיימנו להצביע על ההסתייגויות לפרק ח' של סיעת "המחנה הממלכתי". כרגע נצביע רק על פרק כ"א של סיעת "המחנה הממלכתי". 

בסעיף 87(1) המילים, 1, המילים "יחולו הוראות סעיף 313(א) יימחקו. במקומם יבואו "יחולו הוראות סעיף (3)". 

מי בעד הסתייגות 1? 

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

2. בסופו יבוא סעיף קטן (3)(ח) ותוכנו יהיה: "בתום תקופה של חצי שנה ממועד קבלת ההיתר יצרן נאות כמשמעותו בסעיף 23 בעבור מי שמתעסק בייצור בשר, משרד הבריאות יבצע ביקורת על היצרן ויוודא כי מוצריו הינם ראויים ותקינים למאכל. באם יימצא שלא, משרד הבריאות רשאי להקפיא את ההיתר עד להסדרת הנושא. 

אני לא חושב שזה הסתייגות. זה כך כחוק. לא?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אני לא יודעת. להקפיא זה קשור לחוק. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

יש לכם סמכות להקפיא את ההיתר של יצרן נאות. פנינה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

יש להם להתלות, אפשרות התליה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מה אתם עושים כשבן אדם, גיליתם, והוא לא יצרן נאות? זה באמת סתם שאלה עקרונית. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

שהוא לא יצרן נאות?

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

הוא קיבל יצרן נאות. עשיתם בדיקה תקופתית וגיליתם שהוא לא עומד. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אז היום האמצעים שעומדים לפתחנו זה שימוע, התליה וביטול. ובעזרת השם כשיהיו לנו עיצומים כספיים. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

כן, מה שדיברנו על זה בפרסום. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

וכמובן, בתקופה של ההתליה ובתקופה של, אז אנחנו נפרסם את הפרסום וגם את הביטול. נבטל את ההודעה על כך שביטלנו לו. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מאחר וזה מתייתר, אז אנחנו, מי בעד הסתייגות 2?

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

87(2). בסעיף (1), בסעיף קטן (א) לאחר המילים "קביעת אורך חיי מדף" יבוא "לפי התקנות אשר התקין השר".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

2. בסעיף קטן (א) לאחר המילים "לקביעת אורך חיי מדף" יבוא "לפי הצורך ואישור ועדת הבריאות של הכנסת".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

סעיף קטן (ב) המילים "למעט יצרן בעל אישור ייצור נאות לפי סעיף 41(א) יצרן בעל תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי סעיף 41(ב), להלן "יצרן נאות".

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אני מניחה שהם יימחקו. הבקשה שהם יימחקו. אחרת לא, אין משמעות למה שכתוב פה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אוקיי. 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.
4. סעיף קטן (ג) המילים "ייקבע יצרן נאות על אורך חיי המדף של המזון שאותו ייצר ויסמן אותו, אלא אם כן חקיקת המזון פוטרת אותו" - יימחקו. במקומם יבוא "יפנה היצרן למנהל הכללי של משרד הבריאות לקבלת אורך חיי המדף של המזון אותו ייצר ויסמן אותו בהתאם". 

מי בעד הסתייגות 4?

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

סעיף קטן (ג) יתווסף בסופו סעיף (2) ותוכנו יהיה "אורך חיי המדף של המזון אותו קבע היצרן הנאות, יאושר בוועדת הבריאות של הכנסת".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

סעיף קטן (ג) יתווסף בסופו סעיף (ב)(2) ותוכנו יהיה: "על היצרן להוסיף ליד סימון אורך חיי המדף של המזון הודעה קצרה בדבר האישור הקיים מטעם משרד הבריאות לקבוע את אורך חיי המדף באופן עצמאי ולשונה לפי היתר משרד הבריאות מתאריך X". 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כן, ככה הם הציעו. בלשון משרד הבריאות. 



 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור > > 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

לסעיף 87(3) לאחר סעיף 56(3) יבוא סעיף 56(4) ותוכנו יהיה: "בשר דגים". אמרנו שגם בשר דגים. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

סליחה, מה?

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

בשר זה בשר דגים, נכון? כשרשמנו בשר. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

בשר זה כולל גם דגים וגם עוף. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

לא, לא. אבל בחריג של 56 זה לא כולל. זה כולל רק בשר. והם רוצים להוסיף את הדגים גם. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

מי רוצה? מי רוצה?

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

ההסתייגות. 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

זה ספרים או זה? רמה או שולחן ערוך? אני לא אוכל בשר עם דגים, גבינה. 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

אז לסעיף 87(5): 1. בסופו יבוא סעיף קטן 18(ב) ותוכנו יהיה: "יצרן נאות אשר היתר הייצור שקיבל הוקפא על ידי משרד הבריאות לצורך שיפור וטיוב הנוהל לפי סעיף 3(ח)". הסעיף המוצע בהצעת הסתייגויות אלו. 

זה עניין ניסוחי. 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

בסעיף 87(7), בסעיף קטן (א)(5) בסופו יבוא: "באישור ועדה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת הבריאות של הכנסת. 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

עכשיו זה ברצף. לסעיף קטן (א)(5). את יכולה, בבקשה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

לאחר קיום התייעצות, סעיף קטן (א)(5) בסופו יבוא "ולאחר קיום התייעצות עם שר הכלכלה ושר החקלאות וקבלת המלצות ממשרדים אלו".


 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

בסעיף קטן (ב) בסופו יבוא "באישור ועדה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת הבריאות של הכנסת".

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.


 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

בסעיף קטן (ב) בסופו יבוא: ולאחר קיום התייעצות עם שר הכלכלה ושר החקלאות וקבלת המלצות ממשרדים אלו".

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.


 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

5. סעיף קטן (ג) בסופו יבוא "ובאישור ועדה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת הבריאות של הכנסת".

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.


 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

סעיף קטן (ג) בסופו יבוא: "ולאחר קיום התייעצות עם שר הכלכלה ושר החקלאות וקבלת המלצות ממשרדים אלו". 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.


 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

בסעיף קטן (ד) בסופו יבוא: "ובאישור ועדה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת הבריאות של הכנסת". 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

סעיף קטן (ד) בסופו יבוא: "לאחר קיום התייעצות עם שר הכלכלה ושר החקלאות וקבלת המלצות ממשרדים אלה".

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

סעיף 78. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

קבוצת "המחנה הממלכתי" מציעים: לאחר סעיף זה יבוא סעיף קטן (א) ותוכנו יהיה: "בתום התאריך האמור יבצע משרד הבריאות ומשרד החקלאות בחינה והערכה של טיב החוק הכוללת התייחסות מקיפה לאיכות המזון ולהשפעה על מגדלים".

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

2. המילים "י"ז באב התשפ"ו (31 ביולי 2026) - יימחקו. במקומם יבוא: "ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025). 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

לא התקבלה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אדוני, יש לנו רק סעיף שאותו היינו חייבים לתקן. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

רגע, יש לנו נוסח חלופי. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אוקיי. תקריאי למיקרופון שנשמע. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

למעשה זה דומה למה שמשרד החקלאות. זה סעיף שכמובן צריך אולי לדייק את הנוסח שלו. אבל על אף האמור לעניין אורך חיי המדף בחקיקת המזון, בעל תעודת יבואן רשום רשאי לסמן את אורך חיי המדף של המזון אותו הוא מייבא כפי שקבע היצרן של המזון האמור. וזאת בכפוף להגשת מסמך או בעצם יש לנו אפשרות, כן, יש כמה אפשרויות מתי הוא מחזיק אותו. זה קבוע בסעיף אחר בפרק ד'. המסמך חתום על ידי היצרן המעיד כי במהלך תקופת חיי המדף שקבע בדק כי תכונות המזון נשמרות לפי בדיקות מקובלות וככל שנדרש להחזיק את המזון בטמפרטורה מוגדרת לצורך שמירה על בטיחות המזון הוא יציין זאת. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז רגע. אולי, את יכולה לחזור שוב על המרכיבים? כי אני לא הספקתי לרשום. את אומרת על אף ההוראות. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

על אף ההוראות שמגבילות את אורך חיי המדף, אנחנו יודעים היום שזה קיים אך ורק במספר מצומצם של מוצרים של בשר, סוגי בשר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

בשר דווקא אצלכם? כי אתם, זה באחריותכם. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

דגים, נכון. היום אנחנו יודעים על הגבלה בבשר טחון, בדגים טחונים, אולי בדגים אחרים. שם המגבלות היום. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

זה לא חשוב, כי הסעיף שלכם הוא סעיף רחב שגובר על כל דבר, אז זה מצוין. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז את מציעה שבעל תעודת זה יהיה בעל תעודת יבואן?

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

אנחנו אומרים שעל אף האמור לעניין אורך החיי המדף בחקיקת המזון, בעל תעודת יבואן רשום רשאי לסמן את אורך חיי המדף של המזון אותו הוא מייבא, כפי שקבע היצרן המזון האמור. וזאת בתנאי שיהיה בידו מסמך חתום על ידי היצרן, המעיד כי במהלך תקופת חיי המדף שקבע הוא בדק כי תכונות המזון נשמרות לפי בדיקות מקובלות. וככל שנדרש להחזיק את המזון בטמפרטורה מוגדרת לצורך שמירה על בטיחות המזון, הוא גם, היצרן יציין את זה. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

זה מפרט של המזון. 

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

כן, זה חלק מהמפרט של המזון. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

זה חלק מהמפרט. יש לכם בעיה עם זה?

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

ממש לא. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז למעשה אפשר להגיד במקום זה את המפרט של המזון או שזה לא מספיק?

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

יש הגדרה של מפרט לדעתי. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

יש הגדרה של מפרט. בסעיף 96 נעה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כן. מפרט: מסמך המציין את התכונות האיכות והבטיחות של המזון ואת הרכבו, בהתאם לדרישות חקיקת המזון החלות על מזון בעניינים אלה, להוראות של מנהל שירות המזון. 

זה קצת יותר מידי מצומצם. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

זה רחב יותר. פה זה ספציפי לחיי המדף. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אוקיי. אז זה צריך כן להיות בנפרד. אז את אומרת, אבל את מסמנת לפי מה שקבע היצרן. הוא לא יכול לקבוע פחות. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

הוא יכול לקבוע פחות. לא, הוא יכול לקבוע פחות, הוא לא יכול לקבוע יותר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

לתקופה שלא תעלה אז, אולי זה יותר מתאים. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

כן. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

ואת אומרת, את רוצה לדעת שהיצרן כשהוא קבע את אורך חיי המדף הוא בדק שהמוצר מחזיק מעמד לאורך חיי המדף. זאת אומרת, הבדיקה שלו הייתה על פי זה. ומה הנתון השני?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

שככל שנדרש להחזיק את המזון בטמפרטורה מוגדרת לצורך שמירה על בטיחות המזון, יסמן זאת. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אוקיי. ואתם מציעים להוסיף את זה בסעיף 64? להתגבר על הוראות המזון הרגיש או שזה בעצם לא רק נוגע למזון רגיש?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

זה יכול להיות רחב. למרות שזה רלוונטי רק למזון הרגיש, כי זה מתגבר רק על חקיקת מזון. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

אין חקיקת מזון שמגבילה חיי מדף של מזון אחר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אוקיי. וגם המסמך הזה היבואן יצטרך לשמור אותו יחד עם המסמכים של 96?

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

איפה הבעיות שלכם? איפה אי הבנות? נו, אנחנו בסוף. נשאר לנו רק זה וזהו. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

מבחינתכם המסמכים האלה, מה המשמעות של המסמכים האלה?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

על זה אנחנו רוצים לתפוס את ההפרה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

ומה תהיה, מה ההפרה שקבועה לגבי זה?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אנחנו נצטרך לקבוע את זה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אה, את רוצה גם תוספת של הפרה על הדבר הזה? 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

כן. כי זה בעצם שינוי סדר, סדרי בראשית. ואנחנו רוצים, אמנם רוצים להשאיר את זה לאחריות יצרן. אבל ככל שיימצא, מדובר על מזון מאוד מאוד רגיש. וככל שיימצא שיש הפרה, אז אנחנו רוצים שכל יבואן ישתמש בכלי הזה בשום שכל ולא יתפרעו כאן. ולכן אנחנו דורשים שתהיה הפרה על הסעיף הזה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

יש הפרה, או אפילו ראינו קודם עבירה, לא הפרה דווקא. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

שי יכול לחלץ אותנו?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

יש עבירה על מי שמוסר מידע לא נכון במסמכי הייבוא. את בעצם את רוצה שזה יהיה מסמך שתמיד יהיה בתוך מסמכי הייבוא? זה בעצם יהיה מסמך חובה. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

זה יהיה מסמך חובה שיהיה אצל היבואן אצלו. הוא לא צריך, הוא צריך לשמור את זה בכל רגע נתון. שיבוא פיקוח ויגיד לו יש לך עכשיו סלמון עם 14 יום חיי מדף. למה? תראה לי למה קבעת את מה שקבעת. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

ואם מחר זה יהיה במסלול נגדי? אפשר מסלול אירופי. אז אולי הנוסח צריך להיות קצת אחר, שיהיה ברור שזה מסמך שהוא לא צריך, כתבתם את זה באישור המוקדם הוא צריך. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

לא, לא כתבנו את זה באישור המוקדם עכשיו. רצינו שזה יהיה, גם אם זה מחר, הוא צריך לשמור אצלו. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

הוא צריך לשמור אצלו, אוקיי. 

 << אורח >> עמיר עופר: << אורח >>  

זה רק במקרה של אכיפה, נכון? כלומר, לא תנאי לשחרור או משהו כזה. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

למקרה של פיקוח. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

לא, אבל הוא צריך תמיד, הרי כל יבואן כנראה מסמן על האריזה או מסמן אורך חיי מדף. נכון? מה מצופה ממנו היום לעשות?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

היום בעצם, לפחות לעניין הזה שאנחנו מדברים כרגע על דגים או על מוצרים. 

 << אורח >> ד"ר עופר גולדשטיין: << אורח >>  

היצרן הוא שקובע את הזה. היבואן הוא צריך באמת לראות שאורך חיי המדף שנתן היצרן בחו"ל אכן יכול לעמוד במגבלות הקיימות במדינת ישראל. ולכן הוא צריך להיות יותר נמוך. במידה וירצה לסמן, אז הוא יהיה פחות. אורך חיי המדף יהיה פחות ממה שקבע. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אבל זה בעצם, אם אתה אומר שזה המצב הקיים, אז מה מוסיף המצב החדש? זאת אומרת, למה אנחנו צריכים את ההוראה מחדש? אם כבר היום הוא יכול לסמן והוא מסמן את מה שקובע היצרן, אז מה בעצם אנחנו מוסיפים?

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

זה נכון שיש פה בעיה. כי בעצם ההחלטה הרוחבית הזאת עכשיו תחול גם על מי שסתם הביא שוקולד או כל מיני מוצרים אחרים. אז צריך להבהיר שזה רק למוצרים שיש עליהם - - -

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אז אנחנו נחזור לזה לאישור המוקדם, לנוסח, להצעה שלך. 

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

אבל גם מי שמביא שוקולד במפרט כתוב אורך חיי מדף. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

כן, לא. אבל שההצרה תהיה רק לאותם מוצרים. 

 << אורח >> ד"ר אדוארד טל: << אורח >>  

אבל זה סוג של הצהרה. גם במפרט, זה סוג של הצהרה. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אבל אנחנו נרצה להפליל את זה בכל מקרה. לא להפליל, כאילו, להטיל עיצום. אני לא אמרתי שאת לא תראי את זה, אני רק מבקשת לעשות את זה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

לא, אבל אם יש הפרה אני רוצה לדעת מה ההפרה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מה אנחנו קוראים? בסך הכל מה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

לא, אדוני, בעצם יש פה בקשה של משרד הבריאות, אם אנחנו קובעים כזאת אפשרות, נותנים כזאת אפשרות. אני רוצה להזכיר שמשרד החקלאות כשהוא קבע את ההוראה הזאת של אפשרות לסימון, אז כל חריגה מהפקודה אצלו היא משמעות שלה היא פלילית, אבל אין לה הוראות של עיצומים כספיים. 

משרד הבריאות אומר אני רוצה שיהיה לי עיצום כספי על מי שמסמן לא בהתאם להוראות האלה. למשל היה צריך, מסמן לא לפי ההוראות. אז השאלה היא אם אפשר עכשיו להוסיף עיצום כספי כזה. כשבעצם העיצום הכספי, אנחנו רוצים להיות פה מחודדים ולוודא שאנחנו מדייקים בהוראה ולא יוצרים אחריות במקום שאין בה צורך. 

השאלה אדוני, אתם רוצים, אפשר לעשות הפסקה של 10 דקות?

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

לא, לא. אנחנו כבר בסוף. אני מעכב פה את חברי הוועדה וצריך לסיים. מה אתם מציעים? להוציא את הסעיף הזה בכלל? הצבענו, סיימנו. נשאר לנו להצביע כרגע על החוק עצמו. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אנחנו יכולים להצביע על נוסח ונדייק אותו אחר כך? 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

לא, כי זה, יש פה משהו שהוא קצת, אני רוצה להבין את המשמעות. אם אנחנו חוזרים, את אומרת שזה יהיה רק למזון רגיש. זאת אומרת בסעיף 64 יהיה כתוב שעל אף האמור שנותן האישור או רשאי באישור מוקדם לאשר ליבואן, או לא רשאי, אתם אומרים הוא יאשר ליבואן לסמן את אורך חיי המדף לתקופה שלא תעלה על התקופה שקבע יצרן במדינת המקור. 

אבל את רצית את שני המסמכים שיתלוו לזה או לא?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

ובלבד שיציג למפקח ככל שיידרש את שני המסמכים ששרון הקריאה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

וזה רק ליצרן של מוצר רגיש. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

רק היבואן שמייבא מזון רגיש. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

כל המזון הרגיש?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

סליחה רגע, רז. של המזון הרגיש שיש לגביו חקיקת מזון שמגבילה. אם אין לנו חקיקת מזון שמגבילה, אז זה לא חל עליו. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אוקיי. וגם מה?

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

זה תנאים לאישור ייבוא מוקדם בעצם. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

רגע. ואם ההפרה תהיה שאין לו את המסמכים, אולי יש הפרה שהיא כבר קיימת היום, שאין לו את המסמכים הרלוונטיים? כי אם היא אומרת, הוא צריך שיהיה לו את המסמכים. אז אולי ההפרה שאומרת היום שאין לו את המסמכים הנדרשים היא מספקת אותנו. בואו נראה אם יש כזאת הפרה. 

רק שנייה. יש הפרה שלא שומר, יש עבירה שלא שומר על מסמך. בסעיף, נגיד 261 יש 11(א) לא שומר בדרך דיגיטלית תיק מוצר, רשימת עוסקים במזון, תיעוד תלונות או תיעוד על ביצוע חובותיו לפי סעיף 164 בניגוד ל-54 וכן הלאה. השאלה אם אנחנו יכולים להצטרף לסעיף הזה. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

54(א) זה לא רק במסלול האירופי?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כן, זה במסלול האירופי. 

יש לנו גם הפרות ב-23 לגבי המייבא מזון, בלא אישור קבלת הצהרה. וגם במייבא מזון שלא מסר פרטים נכונים. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אנחנו צריכים, אין לנו הפרה ייעודית לחיי מדף, אנחנו נצטרך ליצור אותה. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

יש לנו אינו מסמן מזון. יש את 261(10). אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות, בניגוד להוראות 15(א)(1). אז אם היבואן יש עליו חובה לסמן את אורך חיי המדף והוא לא מסמן את זה לפי מה שכתוב בתקנות. לצורך העניין, תקנות דגים טחונים, אני לא מכירה ספציפית כרגע את הסעיף, אז יש לו לכאורה הפרה. עכשיו, אם אנחנו רוצים להתגבר על ההוראה הספציפית הזאת שאומרת לא לסמן בתנאים אחרים, זה הכוונה של פנינה. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

כן, צריך ליצור. אין לנו היום הפרה על זה, כי זה החקיקה קבעה. עכשיו, אם אני נותנת ליצרן לקבוע אז לכל הפחות אני רוצה, לפי מה שהיצרן קבע. אז שליבואן יהיה את המסמכים שהיצרן קבע. כי בכל זאת, מדובר על מוצרים בסיכון הכי גבוה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אני מפנה גם להפרה של 32, ב-262. 32 לא שומר מסמך, פרט, אישור או תעודה. בניגוד להוראות 32(94). אולי אפשר להצטרף לשם. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

טוב, תקריאי באיזה סעיף מדובר ולאן נפנה. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אני אקריא?

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

נעה, נעה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז אנחנו הוספנו בסעיף 64 "על אף האמור", בעצם אנחנו צריכים להגיד שיבואן רשאי לסמן את אורך חיי המדף של המזון לתקופה שלא תעלה על תקופות שקבע היצרן במדינת המקור. הוא צריך אישור לעניין הזה או שהוא לא צריך אישור?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

לא, בלי אישור. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

בלי אישור. ובלבד שיש בידו, שהוא שומר מסמך חתום על ידי היצרן שהוא בדק שבמהלך חיי המדף המוצר עומד, לא זוכרת מה אמרתם על המוצר. במה הוא עומד? 

רגע, שרון, את אומרת שבמהלך חיי, הוא בדק שהמוצר במהלך חיי המדף, מה קורה איתו? הוא שומר על?

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

זה כמו 23(ג). שאם נדרש לשמור אותו בטמפרטורה מוגדרת הוא מסמן את הדרישה הזאת. כי אורך חיי המדף תלוי גם בטמפרטורה של ההובלה ושל הייצוא. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אבל זה לא, זה כבר דרישת סימון. זה לא דרישה לשמירת מסמכים. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

אז המסמך של היצרן צריך להתייחס גם לזה וגם לזה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

יש מסמך של היצרן שמתייחס שבמהלך חיי המדף הוא בדק ומצא שהמוצר, מה קורה איתו? 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

נעה, חסר גם ההחרגה שזה רק מתייחס, דרישת המסמך הזה מתייחסת רק למוצרים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

שהוא בדק כי תכונות המזון נשמרות לפי בדיקות מקובלות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז זה מסמך אחד שיש לו. ומסמך שני שיש לו, זה מה?

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>  

השני זה לא מסמך לדעתי. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

לא, היא אומרת שהשני יהיה מוסמך לגבי טמפרטורה מוגדרת. 

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>  

לא. השני זה הצהרה שלו שהוא מקיים את הזה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

נעה, איפה את רוצה לשים את הסעיף?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

לא. דבר ראשון, מיקום של הסעיף. וגם אני לא הבנתי אם מדובר בשני מסמכים או שנאמר לנו שזה לא שני מסמכים. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

זה מסמך אחד, זה אותו מסמך. זה אותו מסמך. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

מסמך אחד שהיצרן דבר ראשון מעדכן שהוא בדק את התכונות ומצא שהן נשמרות באורך חיי המדף. ודבר שני שהוא מה?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

מפרט שקובע את האחסון ואת הטמפרטורה שנדרש. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

שהוא קבע, היצרן קובע את הטמפרטורה המוגדרת לצורך שמירה על חיי המדף. אז זה מסמך אחד. ואתם אומרים שזה צריך להישמר רק לגבי מזון שיש לגביו. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

שיש לגביו חקיקה. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

כן. שהוא רוצה להתגבר על האמור בחקיקת המזון. לגבי אורך חיי המדף. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אוקיי. אבל עכשיו אם אתם, אתם רוצים לקבוע את זה? הוא צריך לשמור את זה וההפרה תהיה שהוא לא שמר את המסמך? זאת תהיה הפרה?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

זו הפרה אחת. ואם המזון לא יהיה תקין, אז זאת תהיה הפרה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז אנחנו צריכים גם לתקן ולחייב אותו לשמור את המסמך הזה בסעיף שמירת מסמכים?

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

כן. אבל את ההוראה, להתגבר על חקיקת המזון לדעתי לא בסימן. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

ב-64. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

נכון. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

זה ב-64 והשני, חובת השמירה בתוך סעיף 96. אוקיי. 

 << אורח >> עמיר עופר: << אורח >>  

עוד איזה הבהרה אני אבקש אדוני. דיברתם על מסמכים חתומים על ידי היצרן. אני רק רוצה לוודא שאפשר גם מסמכים סרוקים. בסדר גמור. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

חתום אלקטרונית. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

חתום דיגיטלית. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

ומבחינת השמירה אתם חושבים שזה 94 לגבי כל אצווה של המזון? 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

כן. זה 94 או 96?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

94 אומר שמירה לגבי כל אצווה של המזון. ו-96 זה בדיקות המעבדה. 

יש אבל גם 97. יש גם סעיף 97 שדורש מסמכים אחרים. אז 94. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

94. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

לא, אבל זה לא מסמך שצריך להיות לכל אצווה. זה מסמך שצריך להיות כללי למוצר. לא צריך כל אצווה. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

נכון. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

כי אתם עכשיו מדברים על סעיף שמתייחס על לשמור לכל אצווה. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

לא, 94 זה לא לכל אצווה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כן, כתוב. יתעד, לכל משלוח מזון. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

לא, אבל את יכולה להוסיף את (ב)(ג). 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אוקיי. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

לא, זה לכל סוג מוצר. את המבחן הזה עושים פעם אחת. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

ואז יש לנו את ההפרה ב-32 לא שומר מסמך, פרט, אישור או תעודה בניגוד להוראות האלה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

תקריאי את זה שנייה ונראה מה, איפה הבעיה. שנייה, פנינה, תקשיבי שנייה לעו"ד בן שבת. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אנחנו אומרים על אף האמור בהוראות סימון אורך חיי מדף בחקיקת המזון, יבואן יסמן את אורך - - -

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

לא אכפת לי מסמך חתום, זה מסמך מאת היצרן. בסדר?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

יבואן יסמן את אורך חיי המדף לתקופה שלא תעלה על אורך חיי המדף שקבע היצרן במדינת המקור. ובלבד שיש בידו מסמך מאת היצרן המעיד כי: ואז שני דברים. המעיד כי לפי בדיקות מקובלות שערך היצרן תכונות המזון נשמרות, תכונות מוצר המזון נשמרות לאורך חיי המדף, זה אחד. והדבר השני, המגדיר, זה אחד קובע. ואחד המגדיר את הטמפרטורה הנדרשת. מה ביקשתם מהטמפרטורה?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

הטמפרטורה כתבנו ככל שנדרש להחזיק את המזון בטמפרטורה מוגדרת לצורך שמירה על בטיחות המזון. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

המגדיר את הטמפרטורה הנדרשת לשם שמירה על בטיחות המזון. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

רק חסרה התייחסות, נעה, לעובדה שזה חל רק על המקרים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אבל אמרנו שזה על אף האמור בהוראות. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

כן, אבל לא כתוב שרק למוצרים שיש לגביהם הוראות. צריך להיות כתוב ביחס למוצרים שיש לגביהם הוראות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז אנחנו אומרים יבואן של מזון שחלות עליו הוראות סימון אורך חיי מדף בחקיקת המזון. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

כן, בדיוק. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

משרד הבריאות, צריך להתכנס. איפה הבעיה עם הניסוח שהיא קראה? 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אדוני, אני חושבת שאנחנו עושים משהו שהוא לא. אנחנו צריכים או איזה שהיא הפסקה לשבת על זה או לוותר על הסעיף. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

לא, היא צודקת. היועצת המשפטית צודקת. אני לא רוצה לדחות את ההצבעה היום. חמש דקות אחרונות מקצה לנושא הזה. 

 << אורח >> קרן רוט: << אורח >>  

לי חשוב שההפרה שאנחנו מנסחים כלפי ציבור המפוקח תהיה הכי מדויקת שיש. כי אם אנחנו עכשיו ננסח הפרה שהיא לא מדויקת, מי שייפגע מזה ראשון זה הציבור המפוקח. זו אחריות שלי, על זה אני לא מוותרת. אני מצטערת. אבל לי חשוב שכל דבר כזה יהיה מוקפד. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אז תדייקי את זה. נדייק את זה מאוד ספציפי למה אנחנו עושים את זה. 

 << אורח >> קרן רוט: << אורח >>  

אז זה מה שאני מנסה לעשות. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

או להוסיף הסתייגות. לא, התכוונתי להוסיף, כשאנחנו מקריאים את ההפרה הזאת. 

ככל שהמוצר באותו מסמך אז זו הפרה. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

בסדר, בסדר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

ההפרה היא רק על המסמך. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

גם את התנאים המקובלים וגם את תנאי אחסון והובלה. 

(התייעצות לא למיקרופון)


 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אוקיי, אפשר להקריא? אפשר להקריא את הניסוח? טוב. בבקשה, תקריאי בבקשה את הניסוח ואנחנו רוצים להצביע. 

 << אורח >> קרן רוט: << אורח >>  

המסמך יהיה הצהרה של היבואן. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

לא, לא, תקריאי את הכל, בצורה מפורשת. ותוסיפי בדיוק על מה מדובר. סעיף 64. תביאי לי את סעיף החוק. סעיף 64 מדבר אישור מוקדם לייבוא יינתן למבקש שמתקיימים בו כל אלה: 
1. הוא יבואן רשום. אלא אם כן הוא פטור לפי סעיף 57. 
2. הוא מסר את כל המסמכים והפרטים שנקבעו לפי סעיף 116(3) שמעידים על עמידת המזון הרגיש בדרישות לפי חקר המזון ועל הקשר ליצרן המזון. 
3. הוא שילם את אגרת - - - בתוספת העשירית בעת הגשת הבקשה. 

ואז על סעיף 64(א) מבקשים להוסיף, משרד הבריאות?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

64(ג). 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

ב-(ג) כן. סליחה. ויש (ב). 
(ב) לא יינתן אישור מוקדם לייבוא ולא יחודש אישור כאמור לייבוא מזון שאינו מדרישות - - - המזון. אתם רוצים להוסיף 64(ג). 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

על אף האמור בסעיף קטן (ב), יבואן רשום, יבואן בעל תעודת יבואן רשום יסמן את אורך חיי המדף של המזון אותו הוא מייבא, כפי שקבע יצרן המזון האמור. בכפוף להצגת מסמך, בכפוף להחזקת מסמך הצרה של היצרן על אורך חיי המדף שנקבע על פי בדיקות מקובלות. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אבל כאן החלת את זה על כל היבואנים. אמרנו שזה רק יהיה ליבואנים של המוצרים שיש עליהם הגבלות. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אבל אני אומרת על אף האמור, אני מדברת פה לעניין חיי מדף. על חקיקת המזון לעניין חיי מדף. יבואן שאין לו את ההגבלה בחקיקת המזון הוא לא צריך את הסעיף (ג). 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

זה מספיק ברור? אני לא יודע. זה כן? זה מספיק ברור?

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

צריך אולי להגיד על אף האמור בסעיף (ב), על אף האמור בחקיקת המזון לעניין חיי מדף. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אפשר להגיד שיבואן של מזון שחלות עליו הוראות לעניין סימון אורך חיי מדף לפי חקיקת המזון רשאי לסמן את אורך חיי המדף של המזון שהוא ייבא, על אף ההוראות האלה. לתקופה שלא תעלה על התקופה שקבע היצרן. ובלבד שיש בידו את אותה הצהרה של היצרן שמעיד. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

הצהרה של היצרן על אורך חיי מדף שנקבע על פי בדיקות מקובלות למזון. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אוקיי. ואנחנו צריכים גם את סעיף השמירה של המסמך הזה, בסעיף 94. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

ההצהרה ב-64(ג) המסמכים, לסעיף 262(34). 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

עוד פעם? סליחה, את יכולה לחזור?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

ב-262(ב) אמרת נכון שיש את סעיף?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כן, 32 לדעתי. 94 חובה לשמור את המסמך הזה. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

כן. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

חובה לשמור, בסעיף נפרד, שזה לא מוגבל כפי שאמר יושב הראש. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>  

צריך להפנות לסעיף 64(ג). 

 << אורח >> קרן רוט: << אורח >>  

נעה, זה 64(ג)?

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

64(ג). 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אפשר להקריא מההתחלה את הכל?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

יבואן של מזון שחלות עליו הוראות לעניין סימון אורך חיי מדף לפי חקיקת המזון רשאי לסמן את אורך חיי המדף של המזון שהוא מייבא, על אף הוראות אלה, לתקופה שלא תעלה על התקופה שקבע היצרן במדינת המקור. ובלבד שיש בידו הצהרה מאת היצרן על אורך חיי מדף לפי בדיקות מקובלות?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

שקבע לפי בדיקות מקובלות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

שקבע לפי בדיקות מקובלות. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

על כל המזונות יש הוראות לסימון חיי מדף. שחלות על המזון הוראות ספציפיות. כי על כל המזונות קיימות הוראות כלליות. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אבל הרעיון כאן זה לא הוראות לחיי מדף. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אני יודע. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

איפה שיש הגבלה, איפה שהרגולטור נכנס, רז. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

פנינה, אני מבין מה את אומרת. אני רק רוצה שהנוסח יהיה מדויק. זה הכל. אנחנו לא, אנחנו לא במחלוקת מקצועית. רק השאלה איך נכון לנסח את זה משפטית. על כל המזונות חלים חיי מדף. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

איפה?

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

בהוראה הכללית. בהוראה הכללית שמתייחסת לחיי מדף. 

 << אורח >> אביב חצבני: << אורח >>  

לא, רז. היא מתכוונת על העובדה שאם אין לה תקנה שמגבילה לך את אורך חיי המדף, כמו שזה מופיע אצלנו, אז אין לך בעיה בעצם. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

לכן אני מציע שיהיה כתוב אם יש הגבלה ספציפית. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז רגע, אז אתה רוצה להגיד חלות עליו הוראות המגבילות את אורך חיי המדף לפי חקיקת המזון?

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

הוראות ספציפיות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

למה ספציפיות? אין ספציפיות. אנחנו היינו כבר ביצרן. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

הוראות לעניין המוצר. הוראות המתייחסות למוצר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אמרנו שחלות על המוצר שלו הוראות לעניין. אתה לא רוצה סימון, כי אתה אומר כל, אנחנו הנה, בחוק הזה קובעים הוראות סימון, אז בסדר, זה הגיוני. אז אתה יכול להגיד הוראות לעניין קביעת אורך חיי המדף. לעניין קביעת אורך חיי המדף? זה יהיה יותר מדויק?

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אני חושב, כאילו, הבעיה שלי זה עם זה שעל כל המזונות בסוף יש הוראות לקביעת חיי מדף. 

 << אורח >> אביב חצבני: << אורח >>  

נעה, אני מציע שתיקחו מהסעיף שמופיע כרגע בייצור מקומי. אם חלות עליו הוראות ונגמר הסיפור. זאת אומרת, זה בדיוק זה. 


<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

 איפה? מה זה ייצור מקומי?

 << אורח >> אביב חצבני: << אורח >>  

אני אומר, כמו שיש את הסעיף, לצורך העניין, שמופיע, לצורך העניין, או נקבעה הוראה מאומצת, אורך חיי מדף, בלה, בלה, בלה. לא נקבעו תקנות הוראה כאמור, יקבע יצרן נאות את אורך חיי המדף. תשנו את הנושא של יצרן נאות ליבואן ונגמר. כי יש כבר סעיף שניסחתם. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

לא, אבל בדיוק זה מה שרז ביקש להתגבר על ההוראות האלה. הוא אמר יש לי הוראות ולמרות זאת אני קובע שהיבואן. 

 << אורח >> אביב חצבני: << אורח >>  

אותו דבר בדיוק חל בנוסח המוצע בעבור יצרנים, כך שאני לא רואה פה מחלוקת. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אולי נראה, איפה זה? אז אולי כל הסעיף הזה מיותר? אולי כל הבקשה הזאת מיותרת? אני שואלת באמת. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

את באמת שואלת? זה משהו מאוד מאוד מהותי. כל הסעיף הזה. זה הסעיף שמאפשר את הייבוא בלי המגבלה שהיצרן קובע את התוקף. אז בטח לוותר עליו אי אפשר. אם אתם, אם את אומרת שזה נוסח שברור ממנו על מה זה חל, אז אין בעיה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אני חושבת שחלות עליו הוראות לעניין קביעת אורך חיי מדף לפי חקיקת המזון הוא רשאי לסמן את אורך חיי המדף על אף הוראות אלה. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אם ליצרנים זה היה בסדר, אז אני לא מבינה למה ליבואנים זה לא יהיה בסדר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

זה לא חובת סימון, זה לא קורה כלום. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אם כל המומחים המשפטיים פה אומרים שזה בסדר, אז קטונתי. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

טוב. יש לנו את זה? סיימנו? רוצים להקריא את זה שוב?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

לא, אדוני. יש לנו גם שני תיקונים גם בסעיף 94 שתיקבע חובה לשמור את המסמך הזה. ואחרי זה בהפרה, בסעיף 262 כנראה, מה? לא צריך, כי כבר יהיה בתוך 94. אז בסדר. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אוקיי. תודה. סיימנו?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

תודה רבה. זו הצבעה אחת?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

הצבעה אחת על הפרק. על פרק ח' כולל הסעיפים שאנחנו הכנסנו לתוכו של פרק כ"א. זה בעצם הנוסח של שני הפרקים שאוחד לפרק אחד. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

טוב, אם כן, חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה בנוסח החוק כנוסח הוועדה, כפי שציינו כאן עם התיקונים. לאחר שנדחו כל ההסתייגויות. פרק ח'. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

פרק ח', כולל הוראות שאנחנו הכנסנו לתוכו מתוך פרק כ"א שנוגע לנושא של אורך חיי מדף. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

כן, זה שלושה חודשים בעיקרון. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

שהם בתוכנית הכלכלית סעיפים 87, 88. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כן, זה היה, זה פרק כ"א. ששולבו בתוך הנוסח. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מי בעד?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

רגע, רגע. רק למען הסר ספק, ההוראה הזאת תיכנס לתוקף שלושה חודשים, כמו כל שאר הוראות חיי המדף. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אמרנו את זה, זה רשום. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>  

אה, סליחה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כל ההוראות. כולל ההוראות של משרד החקלאות שגם ייכנסו ב-1 בספטמבר. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אוקיי. מי בעד ההצעה כמות שהיא? 

מי נגד? אין נגד. 

אחד נמנע. 

הצבעה

התקבלה.

היא תעבור כחלק מהתוכנית הכלכלית. 

אני, יושב ראש הוועדה, מבקש לקיים על זה גם כן רוויזיה. אנחנו נודיע בזמן שצריך, אבל כרגע אני מניח את זה. 

תודה רבה. הוועדה ננעלה. 



 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:45. << סיום >>