פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 33 ועדת הכספים 10/05/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 142 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, י"ט באייר התשפ"ג (10 במאי 2023), שעה 11:30 סדר היום: << נושא >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג-2023, מ/1610 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי אופיר כץ יונתן מישרקי משה סולומון חמד עמאר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן מיכל שיר סגמן עאידה תומא סלימאן מוזמנים: אסתי פלדמן – סגנית היועץ המשפטי, משרד האוצר יובל צפריר – אחראי על תקציב רשות המסים וכוח אדם, אגף תקציבים, משרד האוצר עשהאל צור – רפרנט שיכון, אגף תקציבים, משרד האוצר גולן בדיחי – רפרנט מאקרו, אגף תקציבים, משרד האוצר יואב הכט – רפרנט תקציב, אגף תקציבים, משרד האוצר תמר לוי בונה – רכזת תקציב, אגף תקציבים, משרד האוצר ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל/ת הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: חבר מתרגמים ומוריה אביגד רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג-2023, מ/1610 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו דנים עכשיו בהצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023 ולאחר מכן בהצעת חוק התקציב לשנת 2024, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. נא להסביר את החוק. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> מונחות בפניכם שתי הצעות חוק, האחת הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, השנייה חוק התקציב לשנת הכספים 2024. אנחנו מגישים אותן יחד בגלל העיתוי, בשום היבט הן לא חוק אחד. אתם תצביעו עליהן כאן בנפרד והכנסת תצביע עליהן בנפרד במליאה. הצעת חוק התקציב, כבכל שנה, מחולקת בהתאם לחוק יסודות התקציב לסעיפי הוצאה, הוצאה מותנית והכנסה, הרשאה להתחייב ושיא כוח אדם. "הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג–2023 פרק א': פרשנות הגדרות 1. (א) בחוק זה – "חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985; "סעיף תקציב" – סעיף בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה הקובע את ההוצאות של משרד ממשלתי, של רשות ציבורית או של גוף ציבורי או של נושא בעל היקף או חשיבות המצדיקים את קביעתו בסעיף נפרד, המחולק לתחומי פעולה לפי הצורך;" ככלל, סעיף הוא לפי משרד. לכל משרד יש סעיף תקציבי, יש ממונה על סעיף תקציב, שזה השר הממונה על המשרד. לעתים נקבעים נושאים מסוימים, בין היתר גם בחקיקה, שאומרים שהדבר הזה ייקבע בסעיף תקציבי נפרד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לדוגמה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לדוגמה, בשנת 2021 ועדת הכספים של הכנסת דנה בחוק שנגע לאג"ח מיועדות, לשינויים שקשורים אליו, וועדת הכספים דרשה והוסיפה לחוק שהנושא הזה יתוקצב, לא במובן של סעיף ראשי אבל בסעיף תקציבי נפרד. זו דוגמה למקום שבו דרשה הכנסת וקיבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש איזושהי הגדרה מדויקת או שזה נושא ערטילאי? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> זאת ההגדרה – נושא בעל היקף או חשיבות המצדיקים את קביעתו בסעיף נפרד. "שנת הכספים 2023" – התקופה המתחילה ביום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) ומסתיימת ביום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023); "תחום פעולה" – חלק של סעיף תקציב המוקצה לעניין מסוים, המחולק לתכניות לפי הצורך; "תכנית" – חלק של תחום פעולה המוקצה לעניין מסוים. (ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק יסודות התקציב. פרק ב': התקציב לשנת הכספים 2023 תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2023 2. (א) הממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים 2023 סכום של 610,745,702,000 שקלים חדשים (להלן – תקציב ההוצאה לשנת 2023), המורכב מתקציב רגיל בסך 423,685,627,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 187,060,075,000 שקלים חדשים." << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זה בעצם חשבון הון? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ההבדל בין התקציב הרגיל ותקציב הפיתוח בחשבון ההון נובע מכך שבעבר – ויש לזה הצדקה כלכלית גם היום – יש להבחין בין הוצאות שוטפות של הממשלה לבין הוצאות הוניות, ואני מניח שחברי הכנסת כאן יודעים את ההבחנה וכמה שזה חשוב לכל עסק או עמותה להבחין בין השתיים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לשנה שוטפת או לטווח ארוך? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש הבחנה מתודולוגית. ברלוונטיות לתקציב, לרוב, ההוצאות העיקריות של המשרדים ורוב ההוצאות ממשלה הן בגדר תקציב רגיל. בתקציב הפיתוח בחשבון ההון יש סעיפי הוצאות שהם השקעות – למשל, במשרד החינוך יש שני סעיפים: אחד, סעיף של תקציב רגיל, סעיף 20, והשני סעיף של תקציב פיתוח, סעיף 60, שממנו יוצאות ההוצאות על בינוי כיתות. זו דוגמה בולטת. יש גם את עניין חשבון ההון שמשלים את תשלום החובות. את החזרי הקרן על החוב הממשלתי אנחנו משלמים במסגרת תקציב הפיתוח וחשבון ההון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חשבון ההון זה החזר חובות? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> כן. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אין הבחנה בין תקציב הפיתוח וחשבון ההון, זו הבחנה אחת שכוללת את סעיפי הפיתוח של המשרדים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה בעצם אין הבחנה? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> זו הדרישה בחוק יסודות התקציב. בסעיף 2 לחוק יסודות התקציב כתוב: "חוק תקציב שנתי יכלול את אלה: (1) תקציב רגיל; (2) תקציב פיתוח וחשבון הון; (3) החזר חובות לבנק ישראל; (4) תקציב המפעלים העסקיים". כלומר, אנחנו מחלקים את זה לפי הדרישה בחוק יסודות התקציב, שהוא החוק שנמצא באיזושהי רמה נורמטיבית עליונה לחוקי התקציב. הוא קובע את המבנה של כל חוקי התקציב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך את מחלקת את זה? כמה זה החזר חוב? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> החזר חוב נקבע לפי החוב שגויס. כלומר, אם אנחנו מנהלים חוב של למעלה מטריליון שקל, לכל אג"ח של הממשלה יש מועדי החזר קבועים באג"ח ולפי הריבית - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה חוב אנחנו אמורים להחזיר בשנת 23? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בשנת 2023 אנחנו צופים החזרי קרן בסך של 143 מיליארד ש"ח. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה הריבית על זה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הריבית עומדת על 4.7 מיליארד ש"ח. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך מתחבר התקציב שהציג שר האוצר כאן, 487 מיליארד שקל? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> התקציב שהציג שר האוצר הוא התקציב הכלול במגבלת ההוצאה. ניתן לראות את זה בעמוד 179 של דברי ההסבר. החזרי הקרן אינם כלולים במגבלת ההוצאה ולכן הסכום שהציג שר האוצר ועוד החזר הקרן מסתכמים לסכום שמופיע בחוק. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> תסתכלו על דברי ההסבר לסעיף 2, יש טבלה למטה שאומרת שסך תקציב ההוצאה הוא 610, יש לנו מרכיב של תשלום החזר, מרכיב קרן בחובות הממשלה, שאנחנו סופרים אותו בנפרד, הוא 125 מיליארד. ולכן, אם תוריד 125 מיליארד מ-610, מגבלת ההוצאה שלך היא 484, כי בחוק מגבלת ההוצאה היא בלי הקרן אז אנחנו לוקחים את מגבלת ההוצאה, מוסיפים לה את הקרן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא אמר שהקרן זה 143, עכשיו את אומרת 125. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש להבחין במקרה הזה בין הקרן שמשולמת כהחזרי חוב לביטוח הלאומי, שהיא גוף פנים-ממשלתי וזה בגדר הוצאה תקציבית במגבלת ההוצאה, כפי שמוגדר בחוק הפחתת הגירעון. חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית מגדיר שהחזרי קרן הם מחוץ למסגרת ההוצאה, למעט החזרי החוב למוסד לביטוח לאומי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אנחנו מחזירים כמעט 20 מיליארד שקל לביטוח לאומי בשנה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כ-17 מיליארד, כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> וזה בתוך התקציב? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה בתוך מגבלת ההוצאה. כל החזרי הקרן הם במסגרת התקציב. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> "(ב) חלוקת תקציב ההוצאה לשנת 2023 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו "הוצאה". תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת הכספים 2023 3. (א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2023, רשאית הממשלה להוציא בשנת הכספים 2023, כהוצאה מותנית בהכנסה כמשמעותה בסעיף 5(א) ו-(ב) לחוק יסודות התקציב (להלן – תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2023), סכום של 48,595,487,000 שקלים חדשים, המורכב מתקציב רגיל בסך 37,254,354,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 11,341,133,000 שקלים חדשים. (ב) חלוקת תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2023 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו "הוצאה מותנית בהכנסה"." יש רכיב נוסף בתקציב שנקרא הוצאה מותנית בהכנסה והוא לא נכנס לאותה מגבלת ההוצאה שדיברנו עליה בסעיף הקודם. מהי הוצאה מותנית בהכנסה? זו הכנסה שאני מקבלת שמיועדת להוצאה מסוימת ולכן מבחינת המאזן אני באפס, אני מקבלת הכנסת ואני מוציאה הוצאה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, אם את לא מקבלת הכנסה את לא מוציאה? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> ההוצאה תלויה בהכנסה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך נקבע הסכום הזה, 48 מיליארד שקל? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> זו בעצם תחזית של ההכנסה שאני אקבל. יש דברים שמוגדרים הכנסה מיועדת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בהייטק, על איזו שנה התבססתם בהכנסות? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אנחנו לא מדברים על הייטק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הנושא הזה לא קשור להייטק. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אנחנו מדברים עכשיו על סעיפי ההוצאה בתקציב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול לתת לי דוגמה להוצאה מותנית בהכנסה כי מדובר כאן על 48 מיליארד שקל? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני גם מניח שהמספר 48 מיליארד מבוסס על משהו מסוים, נכון? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> בוודאי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כן, בכל נושא יש הקשר מסוים, בוחנים פרטנית. לא מדובר בסכום שקובעים אותו מלמעלה ואז מחלקים אותו, לחלוטין לא, אלא כל הכנסה פרטנית שמשרתת הוצאה פרטנית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לך דוגמה לזה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> דוגמה בולטת מבחינת ההיקף שלה, ולכן היא דוגמה חשובה, היא למשל בתחום השיכון. בתחום השיכון יש משקים סגורים שבהם המדינה מקבלת תשלומים מקבלנים ולמעשה זה לא מס, זה לא אמור להיכנס להכנסות המדינה ולממן פעילות שוטפת של הממשלה. זה נגבה מהקבלנים כדי להשקיע את זה בפעילות פיתוח של הקרקע. הסכום עובר דרך התקציב אבל לא אמור להגיע לידי משרד השיכון במובן של הגדלת ההוצאה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זו קופה סגורה בעצם, מה שאתה מקבל אתה מוציא. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לכן זו דוגמה למקום שבו אנחנו רושמים את ההכנסה, רושמים את ההוצאה, אבל זו לא הוצאה שאנחנו מחשיבים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל ההיטל תואם להשבחה שאני עושה מבחינת הפיתוח? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> במקומות שבהם יש הוצאה יותר גבוהה מאשר ההכנסה, ההוצאה הזו צריכה להיות משולמת מהוצאות תקציב רגילות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי לא בטוח כשאתה גובה היטל שזה מה שבעצם עובר לפיתוח. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נכון, יש באמת מקומות שבהם זה לא הסכום המדויק שקורה אבל בגלל זה מדובר בסכום שהוא מוגבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השאלה שלי היא האם הוא מותנה. נגיד שלקחת היטל של מיליון וההשבחה היא מיליון וחצי, השאלה האם אתה מסתכל על ההכנסה שתגבה אחר כך, נגיד במכירת הקרקע? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> לא, זה מנגנון אחר. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> היום אנחנו גובים בדיוק מה שעולה הפיתוח. יש לנו אתרים מסוימים, שאנחנו מאוד מאוד מנסים שיהיה איזשהו עודף ויש לנו איזשהו מנגנון, כי לפעמים יש גם אתרים שנסגרים קצת בגירעון בגלל שלא תמיד אנחנו יודעים להעריך במאה אחוז. אבל אנחנו מצליחים להיות כמעט במאה אחוז. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אתה יוצא בגירעון, המשרד מממן את ההפרש? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> אז יש איזשהו מנגנון של בקרה ולפעמים אתרים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לפעמים אתה שומע שהמדינה אומרת "אנחנו משקיעים בפיתוח" – אתם לא משקיעים בפיתוח כי אתם לוקחים את ההיטל מאותם אלה שמתמודדים. הם משלמים את הפיתוח הזה אז המדינה לא השקיעה פה כלום. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> יש כל מיני סוגי פיתוח. חלק מהפיתוח כן מועמס על הקרקע וחלק מהפיתוח ממש לא, המדינה מתקצבת אותו בצורה ישירה לחלוטין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זה לא המותנה. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> לא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין קשר בין המצ'ינג להוצאה המותנית? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> לא, המצ'ינג זה רק אירוע שיש לנו בכל מיני משרדים, לצורך העניין עשינו את זה הרבה בהחלטה של הדרוזים או בהחלטה של הערבים, כששני משרדים עושים ביחד פעילות אז יש תקציב תוספתי שמשרד האוצר נותן במסגרת ההחלטה וחלק המשרדים עצמם מביאים. בתחבורה ובשיכון זה דבר נפוץ. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני מתכוון למצ'ינג שהמועצות או הרשויות צריכות לשלם. זה נכנס לכאן, לתקציב ה-48 של הוצאות מותנות? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> לא. לצורך העניין בשירותי דת, שהמועצות המקומיות משתתפות ביחד עם הרשות המקומית בתקציב של שירותי דת, התשובה היא לא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מדבר באופן כללי, גם רווחה, גם דת, גם שיכון. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> לא, זה לא מופיע. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא קשור בסעיף הזה? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> התקציב שמגיע מהמועצה לא מופיע בתוך התקציב. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> "הרשאה להתחייב לשנת הכספים 2023 4. הממשלה רשאית להתחייב בשנת הכספים 2023, בגבולות הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה ביחס לכל סעיף תקציב, תכנית ותחום פעולה, בטור שכותרתו "הרשאה להתחייב"." בהתאם לחוק יסודות התקציב, אחד הרכיבים שנמצאים בסעיפי ההוצאה זה הרשאה להתחייב. הרשאה להתחייב זה לא מזומן שאתה נותן למשרד להוציא, זה איזושהי יכולת להתחייב, זה בדרך כלל על פרויקט שממשיך כמה שנים. לכן אתה לא תקצה לו מזומן בשנה הראשונה שהוא מתחיל לפעול, אתה תיתן לו הרשאה להתחייב כדי לאפשר לפרוס את אותו מזומן על כמה שנים לפי מה שהוא יצא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ובהרשאה להתחייב את מכניסה את זה לתקציב 23 לדוגמה וההוצאה תהיה ב-25? את מכניסה אותה בתקציב של 23? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> בדיוק. היא תופיע לי פה כהרשאה להתחייב בסעיף של משרד התחבורה וכמזומן אתה תראה אותה כשתאשר את תקציב 2025 כהוצאה שצריכה להתבצע. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז בעצם היא תופיע פעמיים, פעם ב-23 ופעם ב-25. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> פעם כהרשאה ופעם כמזומן. "שיא כוח אדם לשנת הכספים 2023 5. (א) הממשלה רשאית, בשנת הכספים 2023, למלא משרות עד לשיא כוח אדם של 93,784.5 משרות." << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה היה ב-2022? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> שיא כוח אדם בשנת 2022 עמד על 91,090.5 תקנים. בתקני כוח אדם יש עד רמה של חצי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, אנחנו מוסיפים כ-2,700 תקנים ב-2023. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה מומשו בפועל מהתקנים האלה ב-22? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לנו פירוט של 2,700 התקנים, לאן מוספים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש את הפירוט של כל הסעיפים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נשמח לקבל. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> שיא כוח אדם לפי סעיפים ותוכניות מופיע לכם אחר כך בהמשך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השאלה הראשונה שלי האם כל 91,000 התקנים נוצלו במאה אחוז. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני מעריך שלא במאה אחוז, נוכל לבדוק בדיוק. אני מניח שבין 95% ל-100%. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> "(ב) חלוקת שיא כוח האדם האמור בסעיף קטן (א) לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו 'שיא כוח אדם" ובטור שכותרתו "משרות עב"צ (עבודה בלתי צמיתה)". מפעלים עסקיים – תקציב, הרשאה להתחייב, שיא כוח אדם ותחזית תקבולים לשנת הכספים 2023 6. (א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2023 ועל תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2023, רשאית הממשלה להוציא בשנת הכספים 2023 במסגרת תקציב מפעלים עסקיים סכום של 38,807,691,000 שקלים חדשים; חלוקת הסכום האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בתוספת השנייה, בטור שכותרתו "הוצאה". (ב) נוסף על ההרשאה להתחייב כאמור בסעיף 4, רשאית הממשלה בשנת הכספים 2023 להתחייב במסגרת תקציב מפעלים עסקיים, בגבולות הסכומים הנקובים בתוספת השנייה ביחס לכל סעיף תקציב, תחום פעולה ותכנית, בטור שכותרתו "הרשאה להתחייב". (ג) נוסף על מספר המשרות שהממשלה רשאית למלא בשנת הכספים 2023 לפי סעיף 5(א), רשאית הממשלה בשנת הכספים 2023 למלא משרות במפעלים עסקיים עד לשיא כוח אדם של 36,394 משרות; חלוקת שיא כוח האדם האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בתוספת השנייה, בטור שכותרתו "שיא כוח אדם" ובטור שכותרתו "משרות עב"צ (עבודה בלתי צמיתה)". (ד) תחזית התקבולים לכיסוי תקציב המפעלים העסקיים בשנת הכספים 2023, היא כמפורט בתוספת השנייה". כמו שאמרנו קודם, סעיף 2 לחוק יסודות התקציב דורש מחוק התקציב לפרט בנפרד את תקציב המפעלים העסקיים, הוצאות ותחזית הכנסות. מה זה מפעלים עסקיים? לדוגמה רמ"י, בתי חולים, גופים שמתנהלים כמשק סגור. יש להם רווחים, יש להם הוצאות מימון, יש להם את ההכנסות וההוצאות שלהם. הם בעצם מעלים את העודפים בסוף כל שנה למדינה אבל זה לא מתנהל כחלק מתקציב המדינה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה ההבדל בין מפעל עסקי לחברה ממשלתית? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> חברה ממשלתית היא חברה נפרדת, היא חברה שיש לה בעלות נפרדת, היא תאגיד נפרד מהמדינה, או שהיא מתוקצבת או שהיא לא מתוקצבת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לצורך העניין רמ"י זה תקציב שמנהל את עצמו, הווה אומר, הכנסות, הוצאות, הוא מנהל את עצמו, בדרך כלל הוא לא בגירעון, רק בעודפים. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אמור להיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ומי מחליט לו מה לעשות עם העודפים האלה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אמרת שהעודפים בסוף שנה חוזרים לתקציב המדינה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> הם נכנסים למדינה אבל בכל מקרה הוא לא מתנהל בלי מגבלות בכלל. יש לכם כאן את המגבלות של רמ"י, יש להם תוכניות וכו'. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם יש לך עודף בסוף השנה ברמ"י, לאיפה הכסף הולך? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ראש רמ"י מנהל דיונים עם אגף תקציבים והם מקבלים את ההחלטות מה עושים עם הכסף. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> הכנסות מההפרטה, בהתאם למתודות בין-לאומיות, אגף החשב הכללי, הולכות לכיסוי החוב. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> הטענה לפיה בשנת 22 – זו טענה שנשמעת הרבה – היו הרבה הכנסות מקרקע בגלל עליית המחירים והן הולכות בצורה כלשהי לתקציב המדינה אינה נכונה כי הכסף שנצבר בקופות של רמ"י בסוף שנה לא נכנס לתקציב המדינה אלא, כפי שאסתי אמרה, הוא הולך בהתאם למתודולוגיות בין-לאומיות ויש על זה הרבה מוסכמות. אנחנו לא יכולים להשתמש בו לצרכים האלה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> זה הוצאות הפרטה. גם כשהממשלה מפריטה חברה ממשלתית זה הכנסות הפרטה. יש לי נכס, אני מפריטה אותו, אני מקבלת כסף, הכסף הזה לא הולך לשוטף שלי, הוא הולך לכיסוי החוב. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מבחינה מתודולוגית מדובר בהמרה של נכס בצורת קרקע לנכס בצורת מזומן. כלומר, מבחינה תקציבית אין בפעולה הזאת שום דבר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל לאיפה הולך המזומן שאתה מדבר עליו? קרקע אתה לא יכול לשים בתקציב, מזומן אתה יכול לשים בתקציב. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אתה לא שם את המזומן הזה בתקציב כי זו המרה של נכס בנכס. מה אתה כן עושה עם המזומן הזה? כשאתה רוצה לממן את הגירעון התקציבי שלך אתה יכול לפנות לשווקים, המקומיים, הבין-לאומיים, לגייס אג"ח, או שאתה יכול למכור מהנכסים שלך. בדיוק כמו כל אזרח שיכול ללכת לקבל הלוואה, הוא יכול למכור את הנכס שלו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז בעצם אתה אומר שכל הכנסה עודפת מרמ"י הולכת לכיסוי חובות? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הכנסות מקרקע בהגדרה הולכות לכיסוי החוב מכיוון שמדובר בצורת מימון. זו המשמעות שלה. אנחנו מוכרים נכס כדי להתממן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כלומר, חמד צודק שהכסף של רמ"י הולך לכיסוי חובות בסוף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה אומר שלעולם הם לא ירצו לפרק את רמ"י בגלל שהיא מכסה להם את החובות של המדינה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא מדובר בפונקציה של האם זה רמ"י או גוף אחר שמוכר את הקרקע. מכיוון שזו קרקע בבעלות המדינה מדובר בהחלפה של נכס בנכס. זו לא הכנסת מדינה אלא רק פעולה הונית לחלוטין. לכן, גם אם רמ"י לא הייתה קיימת וגם אם זה היה מנוהל בצורה שונה, לכאורה – אלא אם כן אנחנו רוצים לחרוג לחלוטין מהכללים הסטטיסטיים של ניהול הממשלה או תקציב של כל חברה אחרת, ואולי גם נכון שהחשכ"ל יתייחס לסוגיה הזו – אי אפשר להגיד שאם זה היה לא רמ"י אז לא היינו יכולים להשתמש בסכומים האלה בשביל לממן את החוב שלנו. בכל מקרה מכירת קרקעות הייתה משרתת את מימון החוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתם אומרים: כשאנחנו מסתכלים בתחזית השנתית אנחנו יודעים כמה רמ"י מכניסים וחלק מהתחזית זה גם שאנחנו משלמים עם זה את החוב. אתם לוקחים את זה כחלק. עכשיו אתה אומר: תשמע, זה לא משנה, אם לא תקרא לזה רמ"י ומשרד השיכון יעשה את זה לבד אנחנו נגיע לאותו מצב. אבל זה לא בדיוק נכון כי ברגע שאני אוציא את זה מרמ"י ואני אתן למשרד השיכון לנהל את זה את, משרד השיכון אומר: תשמע, אני בונה לי יחידות דיור אז אני צריך לקחת את זה ולעשות את הפיתוח בשביל להוזיל את הקרקע. כשאני נותן למשרד הכלכלה לנהל את הקרקעות לתעשייה אז אני לוקח חלק מזה ושם על התעשייה. אני יכול שם להוזיל להם את הקרקעות, אני יכול לפתח עוד אזורי התעשייה. זה העניין. כשאנחנו מדברים על רמ"י זה, כמו שאמרתם, משק סגור. אתם לא אוהבים לשמוע את זה אבל כל פעם אני אגיד את זה מחדש. הוא מתנהג כמו שוק אפור, לא כמו משק סגור אלא כמו שוק אפור. זו ההסתכלות שלי בכל אופן, אתם יכולים לא להסכים איתי וזה בסדר. אבל אם היינו פעם אחת מפרקים את רמ"י ועושים חלוקה לאן כל דבר הולך, שכל אחד בתחום שלו ישווק את הקרקעות, היינו מקבלים פה ירידה של מחירי הקרקעות. אם היינו לוקחים למשל שקק"ל לבד תשווק את הקרקעות שלה ולא רמ"י, שגם על זה הם לוקחים עוד איזשהו קופון, היינו מגיעים למחירי דירות אחרים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל קק"ל זה משהו אחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק שתדע שהאבסורד הוא שמי שמשווק את הקרקעות של קק"ל זה רמ"י. תאר לך שקק"ל הייתה בתחרות עם רמ"י, אז המחירים היו יורדים. זה העניין. הוא משווק את הקרקעות של קק"ל. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> "פרק ג': הוראות שונות תחולת חוק יסודות התקציב 7. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב, וכל שינוי בסכומים הנקובים בחוק זה ובאופן חלוקתם ייעשה בהתאם להוראות החוק האמור. תחילה 8. תחילתו של חוק זה ביום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023). פרסום 9. חוק זה יפורסם ברשומות בתוך שלושה חודשים מיום קבלתו." << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסכומים של המשרדים, איזה אחוז ב-23 לעומת 22 זה טייס אוטומטי? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כשקובעים את תקציב המשרדים בוחנים בין היתר את ההוצאות הצפויות. המונח "טייס אוטומטי" הוא לא מונח ששייך לחוק. כלומר, אם יש לך שאלה לגבי איך נקבע משרד ספציפי אנחנו נשמח להביא את הגורם שיוכל להתייחס לאותו משרד ספציפי, אבל לא מדובר באיזושהי הוראה גורפת לגבי כלל התקציב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לכם את ממוצע הניצול התקציבי ל-22? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כן. החשכ"ל מופקד על הביצוע אבל גם אנחנו כמובן יודעים את נתוני הביצוע. הביצוע עמד על 99.5%. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה חריג כי תמיד כשקיימנו דיונים כאן הביצוע היה נמוך מזה בהרבה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> במהלך השנה הביצוע מתקדם בקצב לא לינארי, אז תוך כדי שנה – נניח אתה שואל מה הסטטוס ביוני, האם הביצוע הוא 50%? התשובה בהגדרה כמעט היא לא, כי יש הרבה תשלומים שמתבצעים תמיד בסוף שנה, כל מיני תמיכות שמשתלמות וכן הלאה, ולכן אתה מתכנס ל-100% רק בחודש האחרון. זה שיעור מאוד-מאוד לא חריג. כמעט תמיד השיעור הוא 98% ל-102%. זה פחות או יותר סדר הגודל. 99.5% זה ביצוע טוב, זה אומר שהתקציב גם היה פחות או יותר מדויק וענה על הצרכים שהיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תחולת החוק היא מה-1 בינואר. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> חוק תקציב הוא שנתי. חוק תקציב לא מתקבל לחצי שנה. אנחנו לא כותבים חצי מההוצאות בדיוק בגלל מה שיואב אמר, אנחנו לא יודעים באיזה חודש זה יצא. אז היינו עד עכשיו בתקציב המשכי, החוק הזה בעצם בולע את התקציב ההמשכי ומוסיף לו, ועכשיו אפשר להתקדם. אין משמעות להתחיל ממרס או ממאי חוק תקציב, אנחנו הולכים אחורה, החוק הוא שנתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ידעתי את זה, השאלה שלי היא אחרת. כשאנחנו מדברים על ה-1 בינואר אנחנו מחילים אותו כביכול רטרו, מה-1 בינואר. ברגע שעובר תקציב את אומרת: אמנם השתמשנו בתקציב המשכי אבל הכול הפך להיות כתקציב מדינה מה-1 בינואר. לפי מה שאת אומרת, אם יש פרויקטים, כל מיני דברים בסדר גודל כמו התמיכות, שלא נתמכו בתקציב 1 חלקי 12, אז מעכשיו יהיה אפשר לעשות להם השלמות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל עושים השלמות בדרך כלל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לא בכל. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> כל מקרה לגופו. באופן עקרוני, ברמה של התקציב, נניח היה תקציב תמיכה – לא הרבה תמיכות אגב משולמות כבשגרה, לפעמים תמיכה היא תמיכה שנתית והיא מגיעה לגוף במהלך השנה, באמצע השנה, בסוף השנה, אז במובן הזה זה לא משנה – אם היה לו כתוב בתקציב ההמשכי סכום מסוים ועכשיו הגדלתי לו אז בסוף השנה הוא יראה את הסכום היותר גבוה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שאני אומר. את אומרת שכשעובר התקציב בעצם אני מסתכל עליו כשהוא מוגדל. הרי מה קורה? כשאנחנו יושבים על התקציב, את אומרת: התקציב הזה היה 10 מיליון שקל אבל בגלל שאנחנו כבר בחצי שנה אחרונה, הוא לא משתמש בזה אחורה, אבל בפועל אותו גוף הוציא את הכסף הזה. מה זה לא משתמש? למה אתם אומרים שהוא לא יכול להשלים את זה? הרי אנחנו מכירים את זה מכל מיני סיטואציות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לפי התקציב חייב להשלים את זה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> זה מאוד פרטני, או שזה יושלם - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה פרטני כי אני אומר לך גוף מסוים אבל מדובר בהרבה גופים, זה קורה במיוחד ברווחה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> לא, זה פרטני במובן הזה שיש המון תמיכות בתקציב המדינה, המון מבחני תמיכות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הולכים לפי התקציב שאושר, לא לפי חלקי 12, מה שהיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שאני אומר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, זה מה שאמור להיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא ילך לפי התקציב שאושר. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> הגדול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם אם הפעילות שלו התחילה אחורה? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> בוודאי. הוא מסתכל שנתית לשנת הכספים 2023, ואם חוק התקציב מקצה יותר כסף אז הכסף הזה ישולם, בין היתר, בעד חודשים קודמים, בתלות באופי מבחן התמיכה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תקציבים ייעודיים שאישרנו, לדוגמה התוכנית של העדה הדרוזית שאישרנו לשנת 23, מופיעים בתוך התקציב הזה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כלל הסכומים שמתוכננים להתבצע מופיעים בתוך התקציב, בוודאי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל לא מופיעים בסעיף נפרד? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מכיוון שהתוכנית שמיועדת לטיפול בעדה הדרוזית ובצרכים שלה, כמו גם התוכניות שנועדו לטפל בעדה הבדואית ובחברה הערבית ככלל, הן למעשה תוכניות שכוללות הוצאות בתחומים מאוד מאוד שונים – בתחום החינוך, בתחום הבריאות, בתחום הרווחה – וכל אחת מההוצאות האלה מתבצעת בפועל על ידי המשרד במסגרת הסעיף שלו, ולכן לא הוקם סעיף נפרד עבור חברה ערבית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש בתוך התכניות תקציב תוספתי – אני לא מדבר על תקציב משרדי, אני מתכוון לתקציב תוספתי שמשרד האוצר היה אמור לשים אותו – אני אראה אותו בתקציב כאן? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול לבדוק לי באיזה סעיף אני רואה את זה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כן. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> סיימנו את ההקראה ל-2023. << נושא >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2024, התשפ"ג-2023, מ/1611 << נושא >> << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אנחנו עוברים להצעת חוק התקציב לשנת 2024. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה בעצם מלל זהה, רק המספרים שונים? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> כן. "הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2024, התשפ"ג–2023 פרק א': פרשנות הגדרות 1. (א) בחוק זה – "חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985; "סעיף תקציב" – סעיף בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה הקובע את ההוצאות של משרד ממשלתי, של רשות ציבורית או של גוף ציבורי או של נושא בעל היקף או חשיבות המצדיקים את קביעתו בסעיף נפרד, המחולק לתחומי פעולה לפי הצורך; "שנת הכספים 2024" – התקופה המתחילה ביום כי בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) ומסתיימת ביום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024); "תחום פעולה" – חלק של סעיף תקציב המוקצה לעניין מסוים, המחולק לתוכניות לפי הצורך; "תוכנית" – חלק של תחום פעולה המוקצה לעניין מסוים. (ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק יסודות התקציב. פרק ב': התקציב לשנת הכספים 2024 תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2024 2. (א) הממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים 2024 סכום של 653,689,095,000 שקלים חדשים (להלן – תקציב ההוצאה לשנת 2024), המורכב מתקציב רגיל בסך 448,960,898,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 204,728,197,000 שקלים חדשים. (ב) חלוקת תקציב ההוצאה לשנת 2024 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתוכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו "הוצאה". תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת הכספים 2024 3. (א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2024, רשאית הממשלה להוציא בשנת הכספים 2024, כהוצאה מותנית בהכנסה כמשמעותה בסעיף 5(א) ו-(ב) לחוק יסודות התקציב (להלן – תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2024), סכום של 48,176,049,000 שקלים חדשים, המורכב מתקציב רגיל בסך 35,999,898,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 12,176,197,000 שקלים חדשים. (ב) חלוקת תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2024 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתוכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו "הוצאה מותנית בהכנסה". הרשאה להתחייב לשנת הכספים 2024 4. הממשלה רשאית להתחייב בשנת הכספים 2024, בגבולות הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה ביחס לכל סעיף תקציב, תוכנית ותחום פעולה, בטור שכותרתו "הרשאה להתחייב". שיא כוח אדם לשנת הכספים 2024 5. (א) הממשלה רשאית, בשנת הכספים 2024, למלא משרות עד לשיא כוח אדם של 95,574 משרות. (ב) חלוקת שיא כוח האדם האמור בסעיף קטן (א) לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתוכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו 'שיא כוח אדם" ובטור שכותרתו "משרות עב"צ (עבודה בלתי צמיתה)". מפעלים עסקיים – תקציב, הרשאה להתחייב, שיא כוח אדם ותחזית תקבולים לשנת הכספים 2024 6. (א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2024 ועל תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2024, רשאית הממשלה להוציא בשנת הכספים 2024 במסגרת תקציב מפעלים עסקיים סכום של 34,476,374,000 שקלים חדשים; חלוקת הסכום האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתוכניות, תהיה כמפורט בתוספת השנייה, בטור שכותרתו "הוצאה". (ב) נוסף על ההרשאה להתחייב כאמור בסעיף 4, רשאית הממשלה בשנת הכספים 2024 להתחייב במסגרת תקציב מפעלים עסקיים, בגבולות הסכומים הנקובים בתוספת השנייה ביחס לכל סעיף תקציב, תחום פעולה ותוכנית, בטור שכותרתו "הרשאה להתחייב". (ג) נוסף על מספר המשרות שהממשלה רשאית למלא בשנת הכספים 2024 לפי סעיף 5(א), רשאית הממשלה בשנת הכספים 2024 למלא משרות במפעלים עסקיים עד לשיא כוח אדם של 36,379 משרות; חלוקת שיא כוח האדם האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתוכניות, תהיה כמפורט בתוספת השנייה, בטור שכותרתו "שיא כוח אדם" ובטור שכותרתו "משרות עב"צ (עבודה בלתי צמיתה)". (ד) תחזית התקבולים לכיסוי תקציב המפעלים העסקיים בשנת הכספים 2024, היא כמפורט בתוספת השנייה. פרק ג': הוראות שונות תחולת חוק יסודות התקציב 7. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב, וכל שינוי בסכומים הנקובים בחוק זה ובאופן חלוקתם ייעשה בהתאם להוראות החוק האמור. תחילה 8. תחילתו של חוק זה ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024), בכפוף להוראות סעיף 3א1(א)" – את זה צריך למחוק. פרסום 9. "חוק זה יפורסם ברשומות בתוך שלושה חודשים מיום קבלתו." אני אחזור לסעיף התחילה. אני מדברת על המחיקה שאנחנו עושים. כשהגשנו את חוק התקציב 2024 עשינו אותו כחוק כפוף לתנאי מסוים. בעקבות השינויים שבוצעו בחוק ההתאמות ובחוק יסוד משק המדינה אנחנו נבצע מחיקה של אותה התניה. הסעיף שאמר שתחילתו של חוק התקציב ב-1 בינואר, אולם אם לא קרה מה שקרה הוא לא ייכנס לתוקף, הדבר הזה צריך בעצם לרדת מכאן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זאת אומרת, תחילתו של חוק זה תהיה ב-1 בינואר 2024. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> נכון, בכפוף כמובן לכל ההתאמות שנעשה במסגרת המודל והמנגנון שסיכמנו בינינו. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> אני לא בטוחה אבל שצריך לציין את זה בסעיף. התחילה היא ב-1 בינואר. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אני לא חושבת שצריך לציין את זה פה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם את מציינת את זה כאן את מעקרת את כל החוק שאנחנו מעבירים עכשיו. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אני לא חושבת שאני צריכה לציין את זה, אני רק אומרת שהתנאי יימחק, יישאר סעיף התחילה הרגיל, ושינויים, ככל שיעשו, יבואו לכאן לוועדה במסגרת חוק-יסוד משק המדינה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אל תפתחי את זה. אם תכתבי את זה את מעקרת את החוק. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אין הצעה לפתוח את זה, רק רציתי להסביר לכם את המחיקה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> מה שצריך לתקן זה את סעיף 8, כי היום בסעיף התחילה זה מפנה לסעיף 3א1 ולא לסעיף 8. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> זה התנאי. הכפפנו לחוק יסוד משק המדינה - - - << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקור זה היה חוק על תנאי ועכשיו זה כבר לא חוק על תנאי. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אנחנו קוראים לו חוק עם תנאי. זה הנוסח הממשלתי, את השינויים בוועדת כספים ביצענו אחרי שהנחנו את זה בכנסת. לכן הקראתי את השינוי, הנקודה תבוא אחרי 1 בינואר 2024 והסיפה תימחק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה שאנחנו מדברים עליה הרבה ובסוף היא גם בכלל של ההתאמות בחוק לגבי התקציב הדו-שנתי וגם פה. רצינו לקבל קצת מידע על תחזית ההכנסות כי בסוף התקציב נגזר לא רק מההוצאות, ואין בכלל ספק שיש תקופה של חוסר ודאות כלכלית והנתונים שאנחנו רואים, גם במיסוי בנדל"ן וגם קריסה בהכנסות מהייטק – דוח של רשות חדשנות פרסם שיש ירידה ברבעון הזה ב-70% בהשקעות בהייטק, 80% מהחברות החדשות נרשמות כבר בחו"ל, מה שקורה בנדל"ן גם משפיע באופן מאוד משמעותי. לכן ביקשנו כבר כמה וכמה פעמים, נראה לי שכבר הגיע הזמן לדבר על הנושא הזה. אז נכון שהחוק פה לא מדבר על כך ישירות אלא יותר על ההוצאות, אבל גם בדברי הסבר אומרים שהכול מבוסס גם על עבודה מקצועית של תחזית הכנסות, ופתאום אתם גם באים עם חוק שנראה יותר דחוף מתמיד, ובתקציב דו-שנתי, כשיש פערים, מחייבים ממשלה לעשות התאמות. אני רוצה לשמוע מה תחזית ההכנסות שלכם, על מה היא מתבססת ומה אתם חושבים לגבי הסכנה או החשש לא לעמוד בתחזיות. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> תחזית ההכנסות מבוצעת ע"י מי שאמונה על-כך בחוק, הכלכלנית הראשית, היא לא נמצאת פה ואנחנו לא נענה בשמה, אבל אני כן אגיד כמה דברים. התחזית נעשתה כבר כאשר כמובן קיבלנו אינדיקציות מהעולם וכבר בתוך תוואי של העלאות הריבית וההאטה המסתיימת בכלכלה העולמית, אז אלה דברים שנלקחו בחשבון. מעבר לזה, מבחינה פיסקלית הבאנו – כיוון שאנחנו נמצאים בשנה מאוד משמעותית של חוסר ודאות, גם כאן וגם מן הסתם בעולם – את המנגנון שהסברנו פה. << דובר >> << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל המנגנון הוא לא השאלה כי קיימנו עליו דיונים רבים, השאלה היא מה באמת הסיכוי שהתחזית הזו אמינה כרגע. גם אם הכלכלנית הראשית כתבה את זה, את הרי יודעת מה ההנחות עליהן היא התבססה בהכנסות על ההייטק לשנות התקציב הזה, מה היו השנים שעליהן התבססו להכנסות בהייטק. זה נתון דרמטי. אני יודעת, ואת בטח גם יודעת, שהשנתיים האחרונות היו שנות שיא חריגות שכל ההכנסות עלו על כל הציפיות, ההייטק הציל את מדינת ישראל אחרי הקורונה. האם לקחתם את התחזית ההכנסות האלה על אחת מהשנתיים האחרונות ואז יכול להיות שיש לנו כאן בעיה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אני לא רוצה לענות בשם מי שעשה - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זאת שאלה עובדתית, לא שאלתי את שירה גרינברג. מה תחזית ההכנסות? מאיזו שנה היא לקוחה? את אמורה לדעת את זה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> תחזית ההכנסות לוקחת את כל הנתונים שהיו ידועים עד למועד שבו הנחנו את זה על שולחנכם, שזה היה בסוף חודש מרס. כבר אז היו כל מיני אינדיקציות והן נלקחו בחשבון. גם הסיכונים לתחזית מופיעים בעיקרי התקציב שמוגשים בפניכם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> על איזו שנה התבססתם בנושא הזה למשל? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> על הנתונים המעודכנים ביותר שעמדו בפני הכלכלנית הראשית. אבל אני רוצה רגע להגיד לך משהו מבחינת היציבות הפיסקלית. אנחנו מגישים לכם תקציב עם פער גירעון מאוד משמעותי כיוון שזו שנה של חוסר ודאות והדבר הזה נלקח בחשבון, חוסר הוודאות המאוד משמעותי - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בכמה מיליארדים הפער הזה כדי שייכנס לתוקף נגיד מנגנון ההתאמות שתעבירו בחוק? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> 30. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 30 מיליארד שקלים? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בין 0.9 גירעון לבין 2.25, שזה יעד הגירעון, כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה גם בגלל שהגדלנו את הגירעון, הגדלנו את ההוצאה הממשלתית. בחוק אחר אישרנו לממשלה להגדיל את ההוצאה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יותר מ-30, עם הקיזוז, עם המנגנון, את מגיעה כמעט ל-40 מיליארד. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> היא שאלה לפני שמפעילים את המנגנון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה צריך שיהיה חסר כדי שתגיעו למנגנון הזה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> 30. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה בהנחה שאתם חיים בעולם של שנים פיסקליות קודמות עם איזשהו מקדם של חוסר הוודאות הכלכלי. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לא. יעד הגירעון 2.25 נקבע מבעוד מועד, לא נגענו בו ואנחנו לא מתקנים אותו. הוא נשאר יעד הגירעון שלנו ויש מתווה מתכנס של תקרת הגירעון שאנחנו לא נוגעים בו ולא משנים אותו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם הסברתם לנו אז שלקחתם בחשבון 3.5% כי הסתמכתם גם על 22 בתחזית ההכנסות. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> תחזית ההכנסות מעודכנת ביותר ל-31 במרס. אני לא רוצה לענות בשם הכלכלנית הראשית שהיא אמונה על זה, אבל היא מבוססת על כל הנתונים שעמדו לה עד ה-31 למרס, שזה המועד למיטב זכרוני שהגשנו בפניכם את התקציב. אגב, היא גם מפרטת את הסיכונים לתחזית, מאיפה הם יכולים להגיע, ואחד מהם זה כמובן ההאטה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הכלכלנית הראשית מרוצה מהתקציב שהוגש? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> נראה לי שכדאי להפנות אליה את השאלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הסיכוי אם כך שב-2024 יופעל המנגנון הזה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מציע, אדוני היושב-ראש, שלא נצביע על התקציב, נקפיא את הכול עד שתגיע הכלכלנית הראשית ותסביר לנו בדיוק אם היא מרוצה מהתקציב או לא מרוצה מהתקציב. אם לא תהיה מרוצה אז אנחנו לא נצביע על התקציב ונלך לבחירות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה בעצם כל שנה מוסיפים בין 1,800 ל-2,500 משרות? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בגדול מדובר בקצב הגידול הרגיל, הסטנדרטי. כמעט כל שנה מוספות כ-2,000 משרות אלא אם כן יש משהו חריג - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולדימיר שואל למה צריך להוסיף כל שנה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש גידול במצבת כוח האדם הממשלתית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את זה אנחנו יודעים – למה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מצבת כוח האדם הממשלתית גדלה מכיוון שפעילות המשרדים הולכת ומתרחבת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אני מבין נכון את השאלה של ולדימיר, קודם שאלנו כמה משרות בדרך כלל והוא אמר שבסביבות ה-95% – הרי אין 100% אז 95% אני מוכן לקבל – אם נוריד 5% מ-91,000 משרות אנחנו מגיעים אולי ל-4,500 משרות שעדיין לא אוישו. אז אומר ולדימיר, למה אני צריך להוסיף את זה? תשאירו את זה במצב הקיים, כשזה ייגמר - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שאין צורך בגידול, אולי אני אנצל את המצבת הקיימת. << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> ל-5% פער – זה בין 5% ל-3% – אנחנו קוראים פער חיכוכי. בסוף, כשיש למשרד "איקס" תקנים, הוא לא תמיד מצליח לאייש את כולם, חלק מהאנשים עוזבים ואז יוצאים למכרז חדש. זה דבר חיכוכי מהגיוס החדש, מעזיבות קיימות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מתחלופה שוטפת? << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> כן, מתחלופה שוטפת. לכן זה אחוזים שהם נשמרים למשרדים, אנחנו לא לוקחים אותם למשימות חדשות. הגידול בתקציב הוא עבור משימות חדשות, הוא כן מותאם לגידול באוכלוסייה. רוב המשרדים שגדלים, השירותים שניתנים, הם בהתאם לגידול באוכלוסייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי, אתם מוסיפים כוח אדם אבל לא משתמשים בו? << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> לא. למשרד יש "איקס" תקנים לפעילות השוטפת שלו, אבל רוב המשרדים – זה נכון לגבי כל עסק – לא מצליחים לאייש את סך התקינה שלהם, לא בגלל שהם לא רוצים אלא בגלל חיכוך תמידי בשוק העבודה של אנשים שעוזבים, אנשים שנכנסים וגידול שלא הצליחו עדיין לאייש. זה הפער הקיים. לגבי הגידול בין השנים, הגידול נובע משירותים שניתנים לאזרח ע"י הממשלה, הרבה פעמים במערכת הבריאות, במערכת החינוך, ברשות האוכלוסין, כל מיני מקומות כאלה שהמדינה נותנת שירות. יש גם החלטת ממשלה שקובעת שניתן להגדיל בהתאם לגידול באוכלוסייה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לצורך העניין, עכשיו, כשאנחנו יודעים שיש ברשות האוכלוסין עומס – אמנם שבוע הבא יוצאים שם בפיילוט ומנסים לראות איך לפתור את זה – משרד הפנים יכול לדרוש תקנים בשביל לסייע להוריד את העומס וזה באמת יעזור להורדת העומס. << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> זה קרה. היה גידול ברשות האוכלוסין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לקחו מאותם תקנים. << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> הליכי מימוש, עדיין אתה לא תיקח אותם בביצוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מהמעברים לקחו ואוישו. << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> לדעתי גם תוספתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברמה העקרונית, צריך להביא בהחלטת ממשלה בשביל להוסיף לצורך מסוים שהוא דחוף כרגע? << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> כן כי זה לא התקן, זה הכסף שמגיע עם התקן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מתוך המשרות האלה צבועות לפי החוקים, לדוגמה החוק של העדפות לאוכלוסיות מסוימות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה זה חרדים, זו השאלה. << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> אין לי את הנתון הזה כרגע. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אשמח שתעביר לי בכל תוספת של שנה כמה צבועים לכך. << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> אין צביעה של התוספת אלא יש יעדים שנקבעים ע"י נציבות שירות המדינה של מהו המגוון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם נקבעים ע"י החוק, השאלה היא האם נציבות שירות המדינה מבצעת את החוק. יש חוק של משרות, כדוגמה לדרוזים, לחרדים, לערבים, לנכים. << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> מה שאתם רואים פה זה סך תקני כוח אדם. הנציבות קובעת לאן הולך כל תקן. על בסיס הקביעה הזאת היא גם קובעת איזה סוג משרה, איזו דרגה, וגם אם צריך לפי אוכלוסיית גיוון על פי היעדים שצריך לעמוד בהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אני לא הצלחתי להבין. שר במשרד ממשלתי, יש לו שיא כוח אדם, תקנים שאישרנו לו בשנה שעברה, 5% הוא לא הצליח לאייש – לא חשוב למה, בגלל בעיות בשוק, בגלל המשק, כל מיני סיבות – נתנו לו תקנים, הוא לא מימש אותם, למה אתה מבקש עכשיו תוספת? << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> זה תקן שיועד למשרה מסוימת, למשל, עכשיו בלשכה מסוימת צריך ארבעה תקנים, אחד עזב, אותו אחד עכשיו בתהליך גיוס, אתם לא תראו את זה בביצוע. זה לא אומר שאני יכול לקחת לו את זה. זה שמישהו עזב בינואר ולא הצליחו לגייס למשל עד יוני, או אם הוא קיבל עוד תוספת ולא הצליחו עדיין לגייס, לא אומר שאני יכול לקחת לו. מלכתחילה אני שמתי את התקן הזה כי אני חושב שצריך באותה לשכה ארבעה עובדים. יש מקומות שצריך לקחת, או שלוקחים ומעבירים למקומות אחרים, ויש מקומות שלא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש מגזרים, יש קבוצות באוכלוסייה, שצריך לתת להם העדפה מתקנת, למשל הדרוזים, הצ'רקסיים, הערבים, האם הם עומדים בתקנים האלה? << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> אני לא יודע את הנתון המדויק, אני אביא אותו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתה זוכר את האישה הבדואית שדיברנו עליה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בטח, אני מטפל בזה כל הזמן, אני מקבל תשובות אך לא מרוצה מהן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בינתיים נתנו לה שלושה חודשים והיא מחוץ לעבודה עכשיו. אין להם תקן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני יודע. תיכנסי אלי לחדר, אני אראה לך את הדף על השולחן שלי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני בציפייה שזה ייפתר. אישה בדואית, עם צרכים מיוחדים, מהדרום, חוקרת מעולה, היחידה במכון וולקני, מה יותר מזה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון, והכישורים שלה מאה אחוז. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה היא רוצה להגיד עליה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פיטרו אותה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, הצלחנו להאריך בשלושה חודשים, עכשיו פיטרו אותה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הטענה שלהם ששם זה מחקרים, זה מכון וולקני. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זו לא כל הבעיה, כבודו, זו הדוגמה האמיתית לבעיה בחברה הערבית לכל הנושא של תעסוקה, גם לנשים וגם בכלל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שאלתי האם עומדים בציפיות של המגזרים השונים, להכניס אותם לעבודה, לקדם אותם, לשלב אותם. << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> אחד, את הנתונים המדויקים אני אביא לוועדה. הנתונים נמצאים אצל נציבות שירות המדינה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה הנתונים המדויקים? << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> על פי חוק שירות המדינה (מינויים) נציבות שירות המדינה צריכה לקבוע יעדים למגוון אוכלוסיות, האוכלוסיות שקבעת. אחת הדרכים לעמוד ביעדים זה מכרזים ספציפיים שמיועדים לאותן אוכלוסיות. מי שאמון על מינוי החוק הזה ובחינתו זו נציבות שירות המדינה, שיש לה גם נציגים בכל אחד מהמשרדים שזו אחריותם לוודא את הדבר הזה. אמרתי, אין לי נתון מדויק האם עומדים ביעדים, אני אביא אותו לוועדה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ברור שלא עומדים. קיבלנו גם דיווחים בוועדות אחרות, בקדנציות אחרות, אף פעם הם לא עמדו ביעדים שהם הציבו לעצמם, אם זה בייצוג הולם לנשים, אם זה בייצוג הולם לערבים, הם לא עומדים. << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> אין לי את הנתונים ולכן אני לא רוצה להגיד אבל אני אציג את הנתונים, אני לא מתבייש, הנתונים קיימים ואני אציג אותם. אני כן אגיד שאני יודע שנעשתה עבודת מטה בשנה וחצי האחרונות בנציבות שירות המדינה כדי לחדש את היעדים ולהביא להחלטת ממשלה חדשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתה יודע שהנתונים הם רק התעודה שזה כתוב בה, כולנו יודעים מה הנתונים, הנתונים מאוד קשים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מציע – לא בנושא הזה, בנושא של התקציב, כי זה יבוא לאישור – שתגיע הכלכלנית הראשית, או נציג מטעמה, ויסבירו לנו את תחזית ההכנסות של 24 ועל מה היא התבססה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה צריך להיעשות עכשיו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אמרו שאין נציג שלה כאן, בגלל זה אמרתי לפני שנצביע. אם היה נציג היינו שומעים את זה עכשיו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם יודעים לתת את התחזית? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> עם השאלה היא מה התחזית, אנחנו כמובן יודעים את הנתונים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, על מה התבססה התחזית והסבר מדויק. אנחנו יודעים מהם השינויים הכלכליים הקורים בארץ ובעולם עכשיו. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ככל שהשאלות הן שאלות עמוקות לגבי מה בדיוק היה רכיב כזה וכזה אני מציע שבאמת נשאיר את זה לגורמים שזה המקצוע שלהם והם מופקדים על זה. אם יש שאלות שאנחנו כן יכולים לענות עליהן, שאלות כלליות, נשמח לתת מענה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> עיקרי התקציב שמונחים בפניכם, תחזית ההכנסות, זה לא מספר, יש פירוט שלם על מה מבוססת התחזית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז האם אתם יכולים לתת לנו את ההסבר במקום הכלכלנית הראשית? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אנחנו יכולים להפנות אתכם לחוברת שמונחת בפניכם. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אני מפנה אתכם לחלק ד' בחוברת עיקרי התקציב שבפניכם, עמוד 176: לצורך בניית התחזיות אגף הכלכלנית הראשית פיתח ארבעה מודלים אקונומטריים כדלהלן: מודל חיזוי למדד המחירים לצרכן, מודל חיזוי לתוצר, רכיביו ומצרפי שוק העבודה, מודל לחיזוי הכנסות הממשלה, מסים ואגרות ומודל לחיזוי הכנסות אחרות של הממשלה. המודלים משתמשים בבסיס נתונים משותף ומניחים הנחות דומות לגבי משתנים אקסוגניים. התחזיות מתקבלות ממודלים 1 ו-2, משמשות לחיזוי ההכנסות ממסים ואגרות לחיזוי הכנסות אחרות, תוך ביצוע התאמות וכו'. כלומר, יש גם פירוט די נרחב על המודלים בעמוד 176 וגם יש את ההנחות עצמן. הם מדברים על התחזיות לכלכלה הגלובלית, הם מדברים על הצמיחה בכלכלה הגלובלית, על הצמיחה בכלכלה העולמית, איך היא התפתחה אחרי הקורונה, על הבוסט שהיה ב-2021, והם גם מראים את המצב בשרשראות האספקה הלאומיות ואיך הוא השתפר אחרי הקורונה. אחרי זה הם מראים את תחזיות הצמיחה בעולם, עמוד 179, שמן הסתם קשורות באופן בל ינותק מתחזית הצמיחה של ישראל, ואחרי זה הם עוברים לתחזיות המקרו-כלכליות שלהם, לפני שהם מגיעים להכנסות. כמובן שההכנסות בסוף קשורות במצב הכלכלה. הן לא חיות בוואקום. אז הם מדברים על קצב הצמיחה החזוי בעמודים 179 ו-180 ואז הם מדברים על שיעורי הצמיחה של התוצר הריאלי והמרכיבים. כלומר, על התמ"ג, על הצריכה הפרטית, על הצריכה הציבורית, על ההשקעה, על היצוא, על היבוא, על התוצר העסקי ועל מדד המחירים לצרכן, שכל הדברים האלה מן הסתם בסוף - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה לגבי היצוא למשל? שם נמצאת הטכנולוגיה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> את רואה את יצוא השירותים, אני מפנה אותך לעמוד 181, על התחזית. הם מדברים על שיעורי צמיחה של 8% ב-2010 עד 2019. אחרי זה, ב-2020, צניחה מובנת מאליה כתוצאה מהקורונה, ובוסט בשנת 21, כתוצאה מההתאוששות מהקורונה, ואז חוזרים ל-22, בפועל נתונים של 13%, שיורדים משמעותית. בשנת 23-24 הם חוזים האטה של 2.7% צמיחה. כמובן שאת מדברת על צמיחה מכזה בוסט אז זה מאוד מאוד הגיוני. אחרי זה את מגיעה לתחזית של 5.6. כלומר, הם שמים פה תחזיות שנמוכות מהממוצע בפועל של השנים 2010-2019. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל את לא מפרקת את הפרמטרים של היצוא בפנים. את לא עונה לי על השאלה של הסוגים. אנחנו יודעים שההייטק הוא מאוד משמעותי, מעל ל-50% - - - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כמחצית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אפילו קצת יותר. את נותנת נתונים אבל לא נכנסת פנימה. אני לא באה בטענות אבל זה מהניתוח. אתם צוות מאקרו באוצר? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מניחה שישבתם בדיונים שהציגו לשר האוצר גם כשעשו את ה-drill down של ההכנסות. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אז אני רוצה להפנות אותך לעמוד 183 - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין לי את החוברת הזו. אני אשמח שתסתכלי שם, בגלל שזה לא לפניי, מה עשו ספציפית בסקטור שמהווה מעל ל-50%. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בעמוד 183 אנחנו מדברים על הסיכונים לתחזיות כלפי מטה. אני חושבת שאת שואלת על העלייה באינפלציה והמיתון העולמי, ששם מדברים על כך שזה עשוי להביא למיתון בסופו של דבר וסימני התמתנות בעולם, וזה סיכון משמעותי כלפי מטה לתחזית, שמפרטת הכלכלנית הראשית, יחד עם עוד מספר סיכונים. חוץ מזה היא מפרטת את הירידה בשוק ההון הגלובלי והאטה בענפי ההייטק. היא כותבת שבעקבות העלאת הריבית בעולם והשפעותיה על שוק ההון קיים חשש כי היקף ההשקעות הבין-לאומיות יקטן ובכלל זה גם ההשקעות בישראל, כולל בענפי ההייטק. כלכלת ישראל מושפעת באופן משמעותי - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> נו, ולכן מה? מה השורה התחתונה של זה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זה סיכון לתחזית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מה זה אומר? עדיין מה הייתה התחזית? האם הפחיתו את התחזית בגלל זה? אני אשמח לקבל תשובה. קראנו שיצא מסמך שככל שהחקיקה המשפטית תתקדם תמחרה הכלכלנית הראשית את הנזק למשק בתוצר, בצמיחה, אמרה ברחל בתך הקטנה שצריך יהיה לעדכן את תחזית ההכנסות. הדברים האלה יצאו אחרי שהייתה כבר תחזית ההכנסות, אם אני זוכרת כרונולוגית, אז עכשיו השאלה שלי היא פשוט שאלה עובדתית, האם התחזית הזו הפנימה את כל האזהרות שלה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> התחזית היא התחזית המדויקת ביותר ליום 31 במרס - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> יחסית להכנסות של 2022 – 90% ממנה? 70% ממנה בהייטק לקחו? 50% ממנה? מה מקדם הסיכון ששקללתם בתחזית? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זה נתון ספציפי, אנחנו יכולים לבדוק לך מה המקדם של זה, אבל בדרך כלל - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני בכוונה מתעסקת בזה, בגלל שפשוט מדובר כאן באחוז מאוד משמעותי מההכנסות. אותו דבר אפשר לשאול על הדיור. אם את שואלת אותי, אם הכלכלנית הראשית הייתה בפניי, או בנק ישראל, הייתי שואלת על הנדל"ן ועל ההייטק. לקחתי את האבנים הגדולות אלא אם כן פספסתי עוד משהו ואת מוזמנת לתקן אותי. מה עוד? אלה האבנים הגדולות, לא? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לא, בסוף ההכנסות של מס החברות זה לא הדבר הכי משמעותי. יש לך גם את כל המסים הישירים, מס הכנסה, מע"מ, מסי צריכה וכו'. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל כשאני אומרת הייטק אני מדברת על הכול, מה הם מכניסים במס הכנסה, מה במס חברות, מס הכנסה. עובדי ההייטק בישראל מכניסים רבע ממס הכנסה לקופת המדינה. אני אשמח פשוט לקבל תשובות על האבנים הגדולות. אני מבינה את מה שאת אומרת, אבל האם אני מבינה נכון שבעצם את אומרת שלקחו את התחזית של השנה העוקבת ופשוט על זה שמו איזה מקדם של סיכונים אבל הוא אחיד לכל אורך השדרה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> מה פתאום. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת השאלה שלי, במיוחד שאנחנו יודעים שהיא הוציאה נייר כזה והיא הוציאה את הנייר אחרי שהתקציב כבר פורסם, אמרה ברחל בתך הקטנה. היא, אגף תקציבים, בנק ישראל, ממש פירטו מחירים של הסכנה של החקיקה המשפטית, כימתו אותה במיליארדים בצמיחה וכו', וגם אמרו לשר האוצר ברחל בתך הקטנה בדיון שהתקיים: אם הדבר הזה ממשיך נצטרך לחזור ולעדכן את תחזית ההכנסות. אתם עושים מהלך אחר, אתם מעבירים חוק שאומר שאם ב-2024 זה יקרה אתם כופים על הממשלה לעשות התאמות, אבל אני שואלת מה היו גם ההנחות עכשיו, מראש. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כאמור, ב-31 במרס חלק גדול מהדברים שאת מדברת עליו היה כבר ידוע, או היה ידוע שיש סיכון כזה, וזה גם מופיע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל עובדה שיצא מכתב כזה מאוחר לכך. אין לי בעיה שתגידו לנו: אנחנו צריכים ללכת ולחזור עם תשובות, זה בסדר, אתם משרד אחד, אתם יכולים ללכת לבדוק את זה באגף אסטרטגיה, למרות שבאמת, בכנות, אתם אגף מאקרו, קשה לי להאמין שאתם לא מכירים לעומק את תחזית ההכנסות, קשה לי להאמין שאתם לא יכולים לתת לי תשובה פשוט כי אני מעריכה אתכם. לכן, אם אין לכם איזשהן מגבלות אחרות, קשה לי להאמין שאין לכם תשובות לשאלה שלי, פשוט מידיעה. אני בטוחה שהייתם בחדר כשעשו את ההצגות האלה. פשוט תסמסו לכמה אנשים, תרעננו את הזיכרון שלכם ותגידו לי: תחזית ההכנסות בנדל"ן ובהייטק, על איזה שנים הן מתבססות ואיזה מקדם של זהירות לקחתם. סליחה שאני מעריכה אתכם, אני פשוט חושבת שאני מכירה את הרמה המקצועית שלכם אז אני בטוחה שאתם יודעים את התשובות לשאלות שלי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יהיה עדיף אם תגיע הכלכלנית הראשית או נציג מטעמה לפני שאנחנו מצביעים על התקציב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מסכים עם השאלות האלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל לגבי השאלות של האבנים הגדולות לא קיבלנו תשובות, אדוני. הם שלחו אותי לאגף הכלכלנית הראשית ואני חושבת שהם יכולים לקחת קצת זמן ובדיון הבא לחזור עם תשובות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה בדיון הבא? אנחנו נמצאים באישור תקציב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו נמצאים באישור תקציב שמתבסס על תחזית הכנסות בתקופה מאוד בעייתית. רק הבוקר קראנו שראש הממשלה עצמו קיים שיחות קדחתניות עם S&P כדי לשכנע אותם לא להוריד את תחזית הצמיחה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> ספציפיקציות שאנחנו יכולים לתת כרגע זה הפילוח של היצוא בפועל, יצוא סחורות ויצוא שירותים, כשבשירותים נכנס מה שאני מבינה שמעניין אותך, ואני יכולה לתת לך את הספציפיקציות האלה. מה נעשה בדיוק כדי להגיע לכל ספציפיקציה – אני חושבת שאני יכולה להגיד לך באופן לא מדויק אבל אני חושבת שנכון שגורמי המקצוע שערכו את התחזית הם אלה שיציגו את זה. את שואלת על יצוא השירותים - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תגידי לי משהו, גם באופן לא מדויק עם כל הסייגים האלה. הרי הוא לא יעשה את הדיון הזה פה, אני מבקשת אותו כבר חודש. הוא לא יעשה את הדיון הזה, בואי. יו"ר ועדת כספים ממולח. אז בואי תגידי לי את מה שאת יודעת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מוחה, מטילים דופי בדברים שלך, גפני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> במה מטילים דופי? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> היא אמרה שיש לה ידע כללי, אמרתי לה אז שאין בעיה, שתגיד לי עם סייגים, כי אני לא מאמינה לך שאתה תקיים על כך דיון באמת לפני אישור התקציב. אני מטילה ספק שנקיים פה דיון לפני אישור התקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אחרי שיעבור התקציב נעשה מה שאתם רוצים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לפני אישור התקציב או אחרי אישור התקציב? זה קצת חלם אחרי. הרי אתה לא תזמין לפני, אז בוא, אנחנו יודעים איפה אנחנו חיים. בסוף, בכנות, זו לא איזו קופה קטנה, זה נתונים שאמורים להציג פה, זה לא סוד מדינה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אבל אני רוצה להציג אותם בפנייך, את הפילוח בין היצוא ליצוא שירותים, זה אמור לסייע לך. אז אם אני לוקחת את הממוצע של היצוא בשנים 2010 עד 2019 - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, האחרונות. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אבל את צריכה אינדיקציה להשוות את קצב הצמיחה. כל זה בנתוני קצב צמיחה. היצוא הכללי – אין שינוי מהותי בין התחזית של הכלכלנית הראשית ב-23-24 לבין 2019-2010. כלומר, מדברים על 4.3% בממוצע, ירידה חדה בקורונה, בוסט אחרי הקורונה וב-23-24 הם מדברים על קצב של 4.2% ו-4.4%, לעומת 4.3% קודם, שזה רק היצוא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כמעט אותו דבר, שים לב. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זה כמעט אותו דבר. עכשיו אני עוברת ליצוא שירותים, שפה זה מה שמעניין אותך, הממוצע של 2010-2019 הוא 8.3%, זה אמור לתת לך אינדיקציה לקצב צמיחה - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ו-21-22? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זה נתונים של בוסט אחרי קורונה, זה 19% ו-13% אבל אחרי ירידה של 7%, וזה בעולם שכמובן הכסף יחסית זול. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה עשיתם ב-23-24? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אז ב-23, לעומת אותו 8.3% שאמור להגיד לך מה היה לפני שנות הקורונה, התחזית של הכלכלנית מדברת על 2.7% - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה תפוחים עם תפוחים? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כן, יצוא שירותים. וב-24 היא צופה התאוששות של 5.6%, כלומר עוד לא התאוששות במלואה. זו תחזית שהיא כמובן נכונה למועד ההגשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלה אחרונה. איך זה יכול להיות שסל שמהווה 50% בסוף מתרגם לאחוזים שכמעט זהים ל-23-24? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כי את מדברת על קצב צמיחה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני מדברת על תחזית הכנסות. את לא מראה לי תחזית הכנסות משירותים? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לא, אני אומרת לך מה הבסיס, את שואלת על מה ההנחות התבססו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל משהו לא מסתדר לי כי את מדברת על 50% מהתחזית, כביכול את מתארת לי שלקחתם בהנחות ירידה משמעותית מאוד - - - << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בצמיחה, ירידה בצמיחה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 50% מהיצוא, לא 50% מתחזית ההכנסות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסך הכול זה נשאר כמעט אותו דבר, עם עשירית הבדל. הסך הכול נשאר, לעומת השנתיים הקודמות, כמעט 5.2% לעומת 5.3%. זה מוזר, איך הורדת 50% וזה כמעט לא השפיע? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בצמיחה. קודם כל, ההייטק הוא 50% מהיצוא, הוא לא 50% מהכנסות המדינה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה עם היצוא? תעשי לי את אותו ניתוח על ההכנסות מיצוא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה את רוצה להגיע, אורית? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מנסה לקבל תשובה מאוד פשוטה: האם בתחזית ההכנסות הסתמכו כמעט, פחות או יותר, למשל בהייטק ובנדל"ן, על השנתיים הקודמות, שהיו שנתיים של שיא של כל הזמנים? אני לא מצליחה לקבל את התשובה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> על זה אנחנו יודעים לענות. התשובה היא שמתבססים על כלל הנתונים ועושים תחזית של התכנסות חזרה לממוצעים ארוכי טווח בהינתן המצב הכלכלי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנתי את התשובה, אמורה להיות תשובה מאוד פשוטה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בפשטות התשובה היא לא, לא לוקחים את המספרים של שנה שעברה ואומרים עוד פעם גם עכשיו, אלא עושים תחזית עבור השנה הזאת ועבור שנת 24 לפני הנתונים המקרו-כלכליים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, אורית, אני אגיד לכם מה הדיון הזה. הדיון הזה, יש מי שסבור – ואני חושב שחלק סתם עושה את זה פוליטית אבל חלק עושה את זה באמת ובתמים - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> היו מסמכים של משרד האוצר שהופנו לשר האוצר בעניין הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אמרתי שלא היו מסמכים? חלק סבורים שהכלכלה הישראלית הולכת לקרוס בגלל הרפורמה המשפטית, חלק סבורים שלא. הוועדה כאן החליטה שלא. החליטה. היה רוב שהחליט שלא. אני חושב שיש בעיה בגלל שמדברים כל הזמן על זה שיש פגיעה, אפילו שבעצם הרפורמה מוקפאת. אני לא רואה שעושים משהו עם הרפורמה. אז מתברר שזה לא רק הרפורמה אלא רוצים להחליף את השלטון. האם אני צריך להביא עכשיו את הכלכלנית לדיון על התקציב? אני חושב שלא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושבת שלהציג את תחזית ההכנסות כשיש דוח ממשלתי, לא פוליטי, של רשות חדשנות, שאומר שיש ירידה של 70% בהשקעות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני ממשיך. האם אני צריך להביא את הכלכלנית הראשית לדיון שחברת הכנסת אורית פרקש העלתה? התשובה כן, אני מתכוון לעשות את זה. אני רוצה את הדיון הזה. אני בעצמי סבור שאנחנו לא נשמע דברים חד-משמעיים אבל נשמע את הכיוונים. יש לזה חשיבות. בעקבות הדבר הזה אמרתי אז ואני אומר גם עכשיו, הבעיה היא שאנחנו נכנסנו לסחרחורת של חקיקה בתקופה מאוד קצרה, אז זה יהיה יותר מאוחר אבל זה יהיה. אף אחד לא הולך לשום מקום. אני מבקש לסיים את הישיבה, לעשות הפסקה עד שמסיימים את החקיקה במליאת הכנסת, לפני הדיונים שאינם חקיקה – יש שני דיונים שהם הצעות לסדר – רבע שעה לאחר שמסתיימת החקיקה במליאת הכנסת אנחנו מתכנסים וממשיכים את סדר היום שלנו, שיש בו גם את הנושאים שלא הצבענו עליהם עכשיו. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> ההתכנסות, ההתאמות, הפחתת הגירעון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ויש את שני החוקים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הקצאת החשבוניות, קרן ארנונה והדיווח על שכירות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי שנבחר להיות חבר בוועדת הכספים לוקח בחשבון שבמספר הימים האלה העולם לא כמנהגו נוהג, לפעמים עושים שינויים, לפעמים מזיזים, מקרבים, מרחיקים, מה לעשות? בכל אופן זו ועדה מאוד חשובה. תודה לכולם, ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 11:10.