פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



16
ועדת הכלכלה
29/05/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 122
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ט' בסיון התשפ"ג (29 במאי 2023), שעה 9:00


סדר היום:
 << נושא >> צו שירות מידע פיננסי (דחיית יום התחילה של החוק לעניין מקור מידע שהוא בנק, תאגיד עזר או סולק לגבי סל ניירות ערך וחשבונות של תאגידים), התשפ"ג-2023 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
זאב אלקין
אליהו ברוכי
שלום דנינו
אוהד טל
עופר כסיף
שלי טל מירון


חברי הכנסת:
אימאן ח'טיב יאסין


מוזמנים: 
	מיכאל בן דהן
	–
	רפרנט פיננסים באגף תקציבים, משרד האוצר

	שקד כסלו
	–
	עו"ד הלשכה המשפטית, משרד האוצר

	אורית שרייבר
	–
	מנהלת מערך חקיקה, רשות ניירות ערך

	זהר בוצר-שלו
	–
	צוות פיננסים, מחלקת שווקים, רשות התחרות

	טיבי רבינוביץ
	–
	מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

	מיכל רז
	–
	עו"ד, איגוד הבנקים

	אילנית מדמוני
	–
	הפיקוח על הבנקים

	חן פליישר
	–
	בנק ישראל

	נמרוד ספיר
	–
	מנכ"ל, איגוד בתי השקעות




ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
הדס צנוירט


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> צו שירות מידע פיננסי (דחיית יום התחילה של החוק לעניין מקור מידע שהוא בנק, תאגיד עזר או סולק לגבי סל ניירות ערך וחשבונות של תאגידים), התשפ"ג-2023 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: צו שירות מידע פיננסי (דחיית יום התחילה של החוק לעניין מקור מידע שהוא בנק, תאגיד עזר או סולק לגבי סל ניירות ערך וחשבונות של תאגידים), התשפ"ג-2023.

האוצר.

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>   

הצו הזה נוגע לחוק שירות מידע פיננסי, חוק שעבר בוועדת הכלכלה בהסדרים של תקציב 21' 22', שחייב למעשה את המערכת הבנקאית – ולא רק היא אלא גם שחקנים נוספים בעולם הפיננסי, להחצין את המידע, כלומר לאפשר לגופי צד ג' בהסכמת הלקוח, לקבל את המידע הבנקאי. הרפורמה הזו נולדה מתוך מחשבה, שהמידע הוא חלק מאוד משמעותי בתחרות בעולם הפיננסי, והבנקים היום, רוב האינפורמציה נמצאת בידיכם, מאפשר להם יתרון מאוד גדול ביחס לגופים שבהם לא נמצאת האינפורמציה. גם לגופים החוץ בנקאיים וגם בנק שהיום אינו בנק הלקוח. באמצעות החצנת האינפורמציה הזו – שוב, בהסכמת הלקוח, עם הרבה מאוד דגש על פרטיות, אפשר יהיה להגביר את התחרות.

מבנה החוק הזה – הטילו על הבנקים חובה להחצין את המידע, וחילקו את זה לסוגי מידע – בהתחלה מידע שהוא פשוט יותר ואחרי זה מידעים מורכבים יותר. מה שנכנס היום לתוקף, כבר היום כל אחד מאתנו יכול להחצין את המידע שלו לגופים שיש להם רשיון – או מרשות ניירות ערך או מהרגולטורים האחרים, ובעצם שהחברות האלה יוכלו לעזור לו להתמודד עם העולם הפיננסי ולהגביר את התחרות. המידע שכבר היום מוחצן זה על עו"ש, כרטיסי אשראי, הלוואות, פיקדונות, ועכשיו אנחנו מדברים על סלי מידע נוספים שזה מוצרים נוספים שהבנקים נותנים ועבורם המידע כרגע עדיין לא מוחצן. ספציפית אנחנו מדברים על סלי ניירות ערך ותאגידים גדולים. זה עוד שני סלים שלא נכנסו לתוקף.

המטרה בצו הזה זה לדחות את המועדים של הכניסה לתוקף, של החובה על הבנקים להחצין את המידעים בסלי המידע הספציפיים האלה. אתן עוד מעט ל- - - להסביר את הפרטים שהוא הרגולטור שאחראי להטיל את החובות האלה על המערכת הבנקאית ולומר להם איך לעשות זאת. אבל חשוב לי לומר - היה שיח מאוד ער בוועדה לגבי המועדים שהדברים ייכנסו לתוקף. אנו כמובן במשרד האוצר תומכים להכניס את הסלים כמה שיותר מהר אבל אנו מבינים שיש פה מציאות מסוימת ויש פה מערכות מאוד מורכבות ומטילים חובות מרחיקות לכת על המערכת הבנקאית לפעול ולתת את המידע הזה עבור הלקוחות שלהם ועבור השחקנים האחרים. הדחייה הזו לדעתנו, היא מחויבת המציאות. יש פה איזון בין הרצון להנגיש את הדברים כמה שיותר מהר ולפתח את התחרות לבין ההבנה, שאם אנו נכניס את החובה הזו מהר מדי לתוקף, יכולות לעלות בעיות במערכת שלא יאפשרו לדברים לעבוד כפי שצריך ויוכלו גם לפגוע בכל המהלך הזה כי כשהמערכת לא עובדת כפי שצריך הציבור יכול לאבד אמון במערכת ולא לרצות להשתמש בכלים האלה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

מה זה מהר מדי? כבר לפני שנתיים יצא החוק אז לא כל כך מהר.

<< אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>   

מבחינת הפיקוח – הם יסבירו את ההוראות. הם גם עבדו מאוד קשה. יש לציין אותם לשבח שניירות ערך זה מידע שכיום – חלק גדול מהרפורמה הזו הגיעה מאירופה. זו רפורמה שעברה באירופה ואנחנו הבאנו אותם לישראל. ספציפית ניירות הערך מה שאנו מדברים פה והתאגידים הגדולים זה סלי מידע שלא קיימים באירופה. הפיקוח על הבנקים עשה עבודה מאוד משמעותית יחד עם הגופים האירופאיים גם כדי לבנות את הסטנדרט הזה וגם כדי לגרום לאירופאים לאמץ את הסטנדרט הזה. זה עבודה מאוד משמעותית שאנחנו לא רואים הרבה פעמים גורמים ישראליים משפיעים כך על הסטנדרט האירופאי. התהליך הזה מאוד מורכב. הם יסבירו תכף למה אך חשוב לי לומר שלא היינו מגיים לפה אילולא חשבנו שהדבר הזה הכרחי. גם אנחנו חושבים שהדרך לקדם את התחרות היא להנגיש את המידע הזה, ולכן גם הבאנו את החקיקה הזו לכתחילה אבל הגענו למצב שבו אנו סבורים שהדחייה הזו נדרשת כדי שהמערכות יעלו ויתפקדו באופן מיטבי ולא נביא את המערכת למצב שהיא מנגישה מידע בלי שהיא ערוכה לדבר הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ח"כים, בבקשה.

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

אני מבין את הבעייתיות ממה שאתה אומר, אבל מצד שני, השאלה היא באיזון, איפה הנזק גדול יותר. מצד שני, כל עוד הצו הזה מתקבל, ויש דחייה, נוצר מצב בעצם שהתחרות לא קיימת. הצרכן גם עצמו נפגע. השאלה באיזון הזה מדוע הדחייה הזו היא הכרחית, עם כל הבעייתיות שיש בה, אם הנזק בה לא עולה על התועלת?

<< אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>   

אתן לפיקוח על הבנקים. זה הפרטים שהם התמודדו.

 << דובר >> אילנית מדמוני: << דובר >>   

בוקר טוב, אני מנהלת יחידת החדשנות. בהמשך למה שמיכאל אמר, לא פשוט לומר: מחר בבוקר תנו את כל המידע.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

זה לא מחר בבוקר. שנתיים. תדייקו נתונים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל הבנקים לא מוכנים.

 << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >>   

היא לא יכולה לומר: מחר בבוקר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם לא ניתן אורכה, זה לא יהיה.

 << דובר >> אילנית מדמוני: << דובר >>   

לא ישבנו בבטלה. חשוב להסביר את זה. ב-2018, עוד לפני שהייתה בכלל חקיקה, החלטנו שיש חשיבות וערך מאוד גדול לקדם את הבנקאות הפתוחה. הבנקאות הפתוחה זה לאפשר ללקוח לבחור היכן המידע שלו יהיה. מי יסתכל על המידע. מי יעשה שימוש במידע. לא רק שהבנק שלו יעשה שימוש במידע. ישבנו כל התקופה הזו, עבדנו יחד עם משרד האוצר, משרד המשפטים, רשות התחרות, רשות ניירות ערך, שוק ההון, עבדנו במשותף אך לא הייתה כנסת. לכן הפיקוח על הבנקים החליט בצעד באמת אמיץ לומר לבנקים: תתחילו עוד לפני שיש חקיקה. התחילו לעבוד. זה לא מערכות שבונים אותן ביום אחד. זה לוקח תקופה. היה חשוב לנו כבנק ישראל שתהיה שפה אחת. שלא כל בנק יגיד: אני מוציא את המידע בצורה כזו, ובנק אחר בשפה שנייה. למעשה מגדל בבל – כל אחד ידבר בשפה אחרת. אנחנו חייבנו סטנדרט.

יותר מזה, אמרנו: לא סטנדרט אחד. אנחנו רוצים סטנדרט בין לאומי כי רוב הפינטקים – אנחנו יודעים, אנחנו סטארט אפ ניישן – לא עובדים פה. מפתחים לשוק האירופי והאמריקאי. רצינו שתהיה להם מוטיבציה לפעול פה, גם לפינטקים הישראליים וגם להביא פינטקים מחו"ל. לא בכדי החקיקה של הבנקאות הפתוחה אפשרה הקלות גם לגופים מחו"ל שיבואו לפה. אמרנו שאנו מתחילים כמו אירופה: לקחנו את העו"ש ועל זה מוספים עוד רבדים. לבנות את המערכת לקח כשנתיים. באירופה נתנו לדעתי קרוב לשלוש שנים רק לע"ש. אחר כך על זה הוספנו את כרטיסי אשראי, אשראי ופיקדונות. מדינת ישראל היא המדינה היחידה שמחייבת בחוק להוציא את המידע על אשראי ופיקדונות. היינו צריכים להגדיר את זה – רצינו שפה בין לאומי. זה לא שמחר בבוקר אני יושבת וכותבת ואומרת: מוציאים את המידע בדרך הזו. פיתחנו סטנדרט לעניין העו"ש ורצינו על בסיס אותה שפה לפתח לעו"ש ולפיקדונות. עשינו את זה. עבדנו יחד עם הגופים באירופה. שבוע שעבר הרציתי בכנס בגרמניה, ומה שאמרו לנו: ישראל ספיד אפ יורופ. אני חושבת שזו גאווה מאוד גדולה. הבאנו את נירות הערך. זה לא פשוט פעמיים – גם כי המידע בניירות ערך מורכב מאוד וגם כי כל התצורה שבנינו, הייתה צריכה להשתנות. לקח לנו קרוב לשנתיים. התחלנו לפני שהחקיקה עברה בכנסת, לכתוב את הסטנדרט. הסטנדרט הבין לאומי פורסם באמצע נובמבר 22'. אי אפשר לומר – אפשר לומר הכול אך זה לא יצליח. הפרקטיקה המקובלת, שכשיש סטנדרט, נותנים שנה ליישם אותו. מנובמבר שפורסם הסטנדרט האירופי, עליו עשינו את ההתאמות לשוק הישראלי, לקח לנו עוד כחודשיים לעשות את ההתאמות לסטנדרט המקומי. אנחנו ליווינו את כל הכתיבה של הסטנדרט. יש לנו סטנדרט שפורסם בינואר 23'. לומר שתיישמו את זה עוד חודשיים – אפשר לומר אך אנו חוששים מזה שהמידע שייצא לא טוב כי יקימו מהר את המערכות, ייצא לא טוב, ואז הלקוח יגיד: צד שלישי הזה שעושה לי אגרגציה על כל המידע, מראה לי מידע שגוי. חוסר האמון עלול להתפרש גם כלפי אותם גופים.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

מה זה מידע לא טוב?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

התשובה פשוטה - אנו יכולים לא לאשר את הארכה הזו. זה לא ייתן לך פתרון. 

 << דובר >> אילנית מדמוני: << דובר >>   

אענה בשמחה. אתן דוגמה. כשעלינו עם הנושא של העו"ש זה לא הולך חלק. היו לנו טעויות במספרים, במינוס ופלוס – תחשבי שמראים לך תנועה ומראים לך שנכנס לך מינוס במשכורת. יכול להיות שהיתרה שלך שגויה. זה לא קורה כי עושים דווקא - זה תהליכים של לאגום את המידע במקום אחד כי המערכות של ה-API של הבנקאות הפתוחה לא מדברות מתוך מערכות הליבה של הבנק. אנחנו לא רוצים שכל אחד יוכל לגשת עד נקודת מערכות הליבה של הבנק. עושים את זה גם כדי שזה יהיה מהיר, גם כדי שצדדי צד ג' יוכלו לפנות. חשוב מאוד שכל המידע ייצא. אם פתאום ייצא לך רק חלק מהמידע על התיק – את יודעת שיש לך מניה A ומניה B ופתאום את רואה רק מניה A. תגידי: או צד ג' עובד עליי או בבנק גנבו לי את הכסף. יהיה פה בהלה. אנו חושבים שהכי נכון שדברים ייצאו נכונים.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

אז למה לא בהדרגה? אם אתם לא מוכנים לכול – לומר: נתחיל מהעו"ש, אחר כך נטפל.

 << דובר >> אילנית מדמוני: << דובר >>   

עשינו. העו"ש עלה. כרטיסי אשראי עלה. 

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

לעשות תוכנית הדרגתית וכל פעם להוסיף לה נדבך אם לא עומדים בכול בזמן אמת.

 << דובר >> אילנית מדמוני: << דובר >>   

החוק עשה תוכנית הדרגתית.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני רוצה לענות לגבי מה ששאלת על הדרגתיות – זה מה שהחוק קבע, כלומר בסעיף 79 לחוק נקבעו הוראות מדורגות שמכניסות לתוקף כל פעם סלי מידע. לגבי שני נושאים – יש נושא אחד, שזה המידע שנוגע לניירות ערך, סל מידע שאמור להיכנס ב-14.6.23, כאן אנו מבינים שיש בעיה עם המוכנות, ולגבי חשבונות – אולי אחר כך תחדדו קצת יותר כי זה לא סלי מידע אלא זה חשבונות של התאגידים.

 << דובר >> אילנית מדמוני: << דובר >>   

בקצרה נגיד. אנחנו חייבנו כפיקוח על הבנקים בהוראות שלנו את הבנקים להחצין מידע על עו"ש מאפריל 21'. החוק עבר בנובמבר 21'. הכניסה שלו לתוקף הייתה מאוד קצרה. באירופה נתנו שלוש שנים – המחוקק נתן חצי שנה לבנקים להיערך, כי הם ידעו שכבר הקימו את הכול. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל המחוקק נתן אחרי שאתם ביקשתם את החצי שנה הזאת? או ביקשתם יותר זמן? הוועדה קיצרה את הזמן?

 << דובר_המשך >> אילנית מדמוני: << דובר_המשך >>   

אנחנו היינו מוכנים לעלות אז איז ביום שהחוק עובר אבל ידענו שצריך הסל הראשון של העו"ש, אבל ידענו – אחת, שצריך שיהיו רשיונות לגופים המפוקחים. צריך להקים את כל הרגולציה ברשות ניירות ערך. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

שהם הגופים שאמורים לספק מידע לצרכנים, שאמורים לשקף לך כצרנית- - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מההתחלה ביקשתם יותר זמן והוועדה קיצרה את הזמן? 

<< דובר >> אילנית מדמוני: << דובר >>   

על נירות הערך ביקשנו יותר זמן, כי כשהחוק עבר לא היה לנו סטנדרט, בניגוד לאשראי ולפיקדונות, שכשהחוק עבר, היה לנו סטנדרט. מועד עלייה לאוויר ביוני 22' היה - אני מדברת רק על צד הפיקוח על הבנקים – הוא נדרש לעשות התאמות בסטנדרט. למשל, הסטנדרט אפשר לקחת את כל המידע על העו"ש. החוק חייב להפריד בין שקלים לבין מט"ח. לדוגמה כזו היינו צריכים להגיע לאירופה בוועדה שלהם, לאשר את זה, לתקן את זה אצלנו ואז להוריד את זה לבנקים לתקן. ביוני עלינו עם סל של עו"ש וכרטיסי אשראי. אחר כך באוקטובר עלינו עם סל של פיקדונות ואשראי, שזה חדש – אין את זה באירופה. בינואר 23' עלינו עם כל המידע שאספנו עד כה – עו"ש, אשראי, פיקדונות וכרטיסי חיוב, לגבי תאגידים קטנים שיש להם מורשה חתימה יחיד. תכף אסביר למה ככה. היה חשוב להכניס את התאגידים הקטנים – לא לחכות איתם עד הסוף. וניירות ערך נקבעו ביוני. בוועדה דיברנו ואמרנו שניירות ערך ביוני 23' זה קצר מדי כי ידענו מה מחכה לנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אמרתם את זה לוועדה?

 << דובר_המשך >> אילנית מדמוני: << דובר_המשך >>   

כן.

<< אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>   

אני רוצה להוסיף – הדחייה היא ארבעה חודשים, זה מה שהבאנו לוועדה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עכשיו הדחייה מספיקה כדי לעמוד ביעדים?

<< אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>   

אנו קיבלנו הערות מהציבור לגבי הדבר הזה. ארבעת החודשים האלה – המערכת הבנקאית אולי תגיד את זה גם בדיון - זה הערות שקיבלנו מהם במסגרת הפרסום להערות ציבור, הם אומרים שזה לא מספיק, צריכים שישה חודשים. הגורמים האחרים שכן רוצים את המידע כמה שיותר מהר, אומרים: אסור ארבעה חודשים - חייבים עכשיו. אנחנו בתחושה שהבאנו איזון נכון בין שתי המטרות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אפשר דחייה נוספת?

<< אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>   

אפשר אבל אין לנו שום כוונה להביא דחייה נוספת.

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

גם אם מדובר בארבעה חודשים או בשבועיים, שוב אני שואל – שאלה והצעה. התחושה שלי היא שכשמדובר על האיזון – אני לא מזלזל חלילה במה שאתם אומרים. זה מובן, ואם צריך עוד זמן, צריך עוד זמן אבל השאלה היא האיזון בין זה לבין העמלות המופקעות שנלקחות מהציבור. זה אחת.

שנית, הצעה – אם כרגע אין האפשרות המיידית להחיל את מה שהוחלט, לפחות בינתיים שאנו נקבל בוועדה החלטה, עד כמה שזה אפשרי, לתקן את אופן חישוב העמלה כך שתהיה עמלה לא על בסיס שווי התיק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

גם איתי דיברו על זה. הדיון הוא רק להאריך את הזמן. אנו לא נכנסים לגוף הצו.

 << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>   

אני מבין אבל השאלה - כדי לתת פתרון, אם תגידו לי שזה בלתי אפשרי פרוצדורלית, זה משהו אחר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לאט-לאט. נשמע את היועץ המשפטי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מסגרת הדיון שלנו זה צו מכוח חוק שירות מידע פיננסי שמסמיך את השר באישור ועדת הכלכלה לדחות מועדים שונים שקבועים היום בחוק. אין פה הסמכה לקבוע הוראות בנושאים אחרים. אגב גם לא בנושאים אחרים- - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

מי המוסמך בחוק לתקן את החוק? מי מביא אותו, מי רשאי לכרוך את העמלות המוגזמות האלה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

החוק לא עוסק בנושא העמלות בכלל. הוא עוסק בהנגשת מידע פיננסי. זה המסגרת של החוק הזה. גם אם היינו עוסקים בהצעת החוק לתיקון החוק – לא בחקיקת משנה - זו עדיין אינה המסגרת המשפטית הנכונה. נושא העמלות לא קשור לצו הזה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

למשל בתי ההשקעות – מה שמעניין את הוועדה הזו זה גם יוקר המחיה. אנחנו כל הזמן מנסים רגע לגעת בזה. פחות מעניין אותנו, אם יגידו עוד ארבעה חודשים ללקוחות כמה עולה להם העמלה הזאת. מה שחשוב שהיא לא תעלה כל כך הרבה. זו השאלה המרכזית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא יודע אם נושא העמלות בנושא של המניות משפיע על יוקר המחיה.

 << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >>   

ודאי, הוא משפיע. למשל, הגיע לי סרט- - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא חושב שזה ענין ליוקר המחיה. מי שיש לו כסף ומשקיע למניות- - -

 << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >>   

זה יכולה להיות הפרנסה של אותו גמלאי שחסך את הכסף הזה. זה לא אנשים עשירים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא אומר שלא צריך לתקן את העמלה אבל להגיד על זה יוקר המחיה?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אני חושב שכן.

 << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, כשהעמלה היא אחוזית – ולא קיימת בשום מדינה אחרת בעולם – זה המון כסף. ודאי שזה משפיע על יוקר המחיה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל זה לא בצו הזה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

איתי, או מקימים דיון בנושא הזה ולחכות רגע עם ההארכה שהדברים יהיו כרוכים זה בזה, כי זו עמלה שאם אני מבין נכון, מכניסה מיליארדים לבנקים ואני מרגיש שאנו חיים בשני עולמות – עולם אחד של הבנקים, שאתה רואה את המאזנים, ומצד שני כל יום אני פוגש עוד זוג שארוצה למכור את הבית כי לא עומד- - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בנק ישראל יכול לשנות את נושא העמלה?

 << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >>   

בסמכות מי זה?

 << דובר >> חן פליישר: << דובר >>   

שלום, אני מהמחלקה המשפטית בבנק ישראל. לובי 99 פנו אלינו בעניין הזה והשבנו שאנו בוחנים את הנושא הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה כל פעם בחינה שלוקחת שלוש שנים? למה אי אפשר לעשות תיקון- - -
 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

עשיתם בגרמניה הרצאה שאמרו כמה היא מצוינת וכמה אנחנו מתקדמים. אנו רוצים מחמאות גם על הקטנת העמלות.

 << דובר >> חן פליישר: << דובר >>   

אנחנו קראנו את הפנייה של לובי 99 ולקחנו אותה לתשומת לבנו, והכנסנו לתוכנית העבודה של 23' את הבחינה של הנושא הזה- - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ואז אתם יכולים לתת את זה בהוראות או צריך לתקן את החוק?

 << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >>   

יש כללים של נגיד בנק ישראל שעוסקים באילו שירותים בנק רשאי לגבות מלקוחות שהם יחידים או עסקים קטנים, וככל שגורמי מקצוע יחשבו שנדרש שינוי- -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה הייתם צריכים פנייה של קוד 99? אתם לא יכולים לבד להסתכל על זה, צו פניות?

 << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >>   

יש לנו נושא בתוכנית העבודה שעוסק בניירות ערך. בשנים האחרונות נעשו כמה מהלכים בתחום הזה. אני לא יכולה להגיד את כולם אבל יכולה להצביע על שניים לפחות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תרשמי בבקשה דיון בעוד חודשיים על העניין הזה, תנו לנו תשובות אחרי הבחינה שלכם. אתם שומעים את חברי הכנסת וזה מאוד חשוב להם.

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אדוני, אני חושב שוועדת הכלכלה היא גם גוף רציני שצריכה לבחון דברים. לכן בנק ישראל בוחן, גם אנחנו יכולים לבחון בינתיים ולא להאריך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו לא יכולים לתקן את זה עכשיו, זה העניין. הם יכולים לתקן גם בלי תיקון חוק. נקבע דיון לעוד חודשיים.

 << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

לכן אין סיבה כעת לאשר את הדחייה. הרי התאריך הקובע – יש עוד זמן?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

14.6.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם לא תאשר, מה זה ייתן? נאמר שאנו לוחצים אותם לתקן את השיטה של העמלה. מה זה ייתן אם לא נאשר את התוספת?

 << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

תקבל עדכון העמלה. תאשר את הצו – הבחינה והדיונים פה יימשכו עוד חודשים.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

צריך לכרוך את הדברים כי זה עמלה יקרה, ובכלל צריך לשנות את שם בנק ישראל לשם בנק עם ישראל. הם חודשים שהם עוד בנק. זה קטסטרופה. אנחנו יודעים שאנחנו לא יכולים להתערב בריבית. זה זכותכם. מצד שני תראו את ההכנסות. מיליארדים מהריבית הזו, ומיליארדים מהעמלות. כל האנשים שיש להם משכנתה, כל עמלה צריכה להיות עמלה בשקל. אם רמי לוי יכול למכור עוף של 2 קילו שמגדלים אותו שישה חודשים בשקל, הבנקים לא יקרה כלום אם הם ייתנו כל עמלה בשקל לאנשים של המשכנתאות.

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, מדובר פה לא בתיקון חקיקה אלא בהנחיות של בנק ישראל. הנושא לא חדש להם – נמצא בבחינה. אפשר לזרז את הבחינה. נמשיך לבחון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא נעשה ישיבה בעוד חודשים – נעשה בעוד פחות זמן. הם עושים בדיקה. חברי הכנסת רוצים שתוצאות הבדיקה יהיו ברורות, לפי מה שהם רוצים, ואני חושב שהם צודקים הפעם. לא יודע למה אתם צריכים לחכות לקוד 99 שישלחו לכם בקשה. אתם יכולים לעשות לבד. נעשה את זה בעוד 30 יום, זה בסדר? יש לכם 30 יום לבוא אלינו בעניין. לא נקלקל לכם את הארכת הצו בניגוד למה שהח"כים אומרים. אבל חודש ימים, אני מקבל את הטענה. תבואו ונראה מה המצב. אם אתה שואל אותי בהם יבואו אלינו לעוד ארכה אלקין, כי ארבעה חודשים זה לא נראה לי מספיק פה.

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

איתי, בסמכות מי יש לקבוע לשנות מה ששאלתי לגביו את עניין העמלות?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בנק ישראל.

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

השאלה אם לנו יש האפשרות לדרוש את זה?

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אתה יכול לחוקק את זה בחקיקה ראשית. אבל יש לי הצעה אחרת, אדוני היושב-ראש: בואו ניתן הארכה לתקופה קצרה – אפילו פחות מארבעה חודשים, ובמקביל נזרז את הבחינה.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>   

השאלה האם לוועדה יש סמכות לתת הארכה קצרה ואז עוד הארכה.

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אתה יכול לומר לממשלה: אני לא מאשר את ההארכה אלא אם כן תקצרו את הבקשה לחודשיים, והם יקצרו את הבקשה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אני תומך באלקין. זה רעיון טוב.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>   

האם אפשר לתת הארכה ועוד הארכה אחר כך?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הסעיף המסמיך, 79ג, מסמיך את שר האוצר באישור ועדת הכלכלה, לדחות את המועדים אך כתוב: בלבד שלא ידחה מועד כאמור ליותר משתי תקופות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם אנחנו מאריכים חודשיים, ביטלנו את הראשונים. אתה יכול עד שישה ועד שישה.

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

הם היום אומרים ששישה חודשים מספיקים.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>   

הבנק ביקש שישה, ומשרד האוצר נתן ארבעה. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

הם אומרים שארבעה מספיק. לא אומרים שיחזרו לפה עם עוד הארכה. עם כל האמירה שלהם שארבעה מספיק- - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אמרנו שיבואו עוד חודש.

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אבל אין לך. ברגע שהארכת בארבעה חודשים, איבדת את המנוף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש הרבה דברים שהם צריכים לבוא אלינו. אל תדאג. העמדה שלנו, שצריך לעשות שם תיקון. ולא רק של לובי 99. זו עמדת הח"כים, לכן אני מבקש שתתחשבו בזה בבדיקה שאתם נותנים. אנחנו העמדה הציבורית. אתם העמדה המקצועית. תעשו בדיקה. בינתיים אני בעד לתת להם את הארבעה חודשים. לדעתי הבנקים לא יעמדו גם בזה. הם יהיו אצלנו שוב.

 << דובר >> אילנית מדמוני: << דובר >>   

כשפנינו למשרד האוצר סברנו שצריך יותר משישה חודשים אבל ביקשנו ללחוץ את פרק הזמן לשישה חודשים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מאמין שתחזרו אלינו. לא חושב כמו אלקין - יכול להיות שהבנקים ימהרו לעשות עכשיו כדי שלא יחזרו אלינו.

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

מציע הצעת פשרה: שלושה חודשים. שיהיה לנו מנוף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא אכפת לי ללכת אתכם על זה. אין בעיה. שלושה חודשים. לא נגיד לח"כים לא.

<< אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>   

הארבעה חודשים זה אחרי שקיזזנו- -

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

תוכלו לקבל אחר כך עוד הארכה. אם תבואו לכאן עם הפתרון לנושא העמלות, ותבקשו אחרי שלושה חודשים הארכה נוספת, תקבלו אותה כי החוק מאפשר לכם עוד דחייה עד שישה חודשים.

<< אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>   

כשהבנקים עושים פרויקטים טכנולוגיים, ויש אנשים שעובדים על הפרויקט הזה- - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תבואו אלינו שוב, זה ברור.

<< אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>   

אין לנו כוונה לחזור. מבחינתנו ההארכה, אחרי שהבנו מהמערכת הבנקאית, הם יכולים וצריכים לעמוד בארבעה חודשים ואין שום סיבה שתהיה דחייה נוספת של זה.

 << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

זו עוד סיבה לאשר שלושה.

<< אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>   

זו מערכת טכנולוגית. יש אנשים שעובדים אחרי זה, שאחראיים כדי להקים- - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

הם כבר עובדים. הם לא יפסיקו עכשיו לעבוד כי זה שלושה חודשים.

<< אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>   

ברגע שלא נקבע תאריך ריאלי, אנחנו מכווינים אותם לא לעמוד בזמנים הללו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הפור נפל. בבקשה.

אתם יכולים לדבר אתנו רק על התקופה.

 << דובר >> זוהר בוצר: << דובר >>   

שלום, אני מרשות התחרות. רצינו לציין – הממונה על התחרות הביעה בפני שר האוצר את ההתנגדות שלה לארכה הזאת שהתבקשה, בין היתר כי מדובר בתחום שסובל מחוסר תחרות מובהק, ושאנו מעוניינים שזה ייכנס כמה שיותר  מהר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא אישרנו להם ארבעה חודשים. רק שלושה.

 << דובר_המשך >> זוהר בוצר: << דובר_המשך >>   

הבנו שיש קושי אובייקטיבי. הגיעו לפשרה, משרד האוצר אמר: ארבעה חודשים. מה שחשוב מבחינתנו זה להבהיר שיותר מארבעה חודשים לא יהיה. בסופו של דבר לבנקים אין אינטרס פה להטמיע את המערכות האלה בצורה מהירה ובצורה יעילה כי זה להציב תחרות לעצמם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הבנו. נאמר שלא יהיה. מה יקרה? יקבלו קנסות? יש בחוק הזה קנסות?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בטח.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ומי נותן את הקנסות?

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

כל רגולטור - לגוף המפוקח שלו.

 << דובר >> זוהר בוצר: << דובר >>   

לגבי הבנקים, זה יהיה בנק ישראל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נתתם פעם קנס לבנקים?

 << דובר >> אילנית מדמוני: << דובר >>   

המערכת הזו היא חדשה. עוד לא קנסנו עליה. כן הפיקוח נותן קנסות. בעמדה המקצועית שלנו, חייבת לציין - וכתבנו את הסטנדרט – לוחות הזמנים- - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כיוון שאנו רוצים ללחוץ אתכם על העניין של העמלה הזו, לא נאשר ארבעה חודשים לפי בקשת הח"כים. שמעתם את חברי הכנסת. לא אלך נגדם. בבקשה.

 << אורח >> מיכל רז: << אורח >>   

אני עו"ד, מאיגוד הבנקים. אני מבקשת חצי שנה כפי שביקשנו בעבר. יש פה בעיות טכנולוגיות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נראה עוד שלושה חודשים.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>   

ניירות ערך של חשבונות פרטיים כן נמצאים במסגרת?

 << אורח >> מיכל רז: << אורח >>   

אנחנו צריכים להיות בקשר עם הסטנדרט. העניינים הם טכנולוגיים. זה לא אינטרס כזה או אחר. מדובר שהמערכת תעבוד כמו שצריך ושכולם יקבלו את המידע. בנק ישראל מדבר על כך ואנחנו אומרים לכם - זה לא עניין של חודשיים. יש קשיים אמיתיים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כפי שאמרתי יש שני נושאים – בוא נשמע את ההסבר.

 << דובר >> אילנית מדמוני: << דובר >>   

אנחנו המחוקק במשרד האוצר, חילקנו במסגרת החוק את התאגידים לשני חלקים – אחד, לחלק של תאגידים קטנים, גם שההיקף שלהם קטן אבל בעיקר שיש להם חותם יחיד.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

מה זה קטן?

 << דובר >> אילנית מדמוני: << דובר >>   

זה נכון ל-2022, שמחזור הפעילות היה עד 5 מיליון והחל מ-31.1 נכנסה החובה, לאפשר גם גישה למידע הזה. הסיבה שהפרדנו בין תאגידים קטנים ליתר התאגידים נובעת- - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אולי תסבירי קודם את ההבחנה בין יחידים לתאגידים ואז תגיעי ללמה הייתה ההבחנה ומה הנפקות שלה.

 << דובר >> אילנית מדמוני: << דובר >>   

כפי שהסברתי, בנק ישראל קבע רגולציה רק לעניין יחידים בתחילת הדרך. במסגרת החוק, המחוקק ביקש להרחיב את זה גם לתאגידים. התשתית, מה שעלינו יחסית מהר, הייתה ביחס לתשתית קיימת לגבי עו"ש וכרטיסי חיוב של יחידים. לגבי יחידים המחוקק גם קבע, רוב החשבונות בישראל הם חשבונות – במשותפים, הם ביחד ולחוד כלומר לכל אחד מהצדדים יש סמכות להחליט מה עושים עם המידע או עם החשבון. המחוקק אמר, שכל אחד מהיחידים יכול לקבוע, האם אפשר להעביר את המידע ולמי להעבירו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נסכם את זה. לגבי המניות - שלושה חודשים. לגבי התאגידים - ארבעה חודשם. תוך חודש אני מבקש דיון על עניין העמלה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

ואפשר לבקש גם מאיגוד הבנקים כמייצגי הבנקים - תבואו מיוזמתכם עם רפורמה, תגידו: נפלה לנו בוננזה השנה מהריבית שמכבידה על הציבור הכללי, והנה אנו מציעים את ההנחות הבאות בכל העמלות.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

אני חושב שאתה צודק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ב-12:00 יש לנו ישיבה על יוקר המחיה ונעדכן על כמה חוקים שאנחנו הולכים להגיש, בין השאר עם על הבנקים, בעניין הזה. זה לא יישאר כך.

 << דובר_המשך >> טיבי רבינוביץ: << דובר_המשך >>   

ברשותך ולשאלתך, אדוני היושב-ראש, קצת לא הבנתי את הדיון ואנו חוזרים על עמדתנו שאנו מבקשים יותר- - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בינתיים לא מאשרים.

 << דובר_המשך >> טיבי רבינוביץ: << דובר_המשך >>   

בכל זאת עוד חצי מילה ברשותך, אדוני. חוקקה הממשלה חקיקה שכל מטרתה להגביר את התחרות בין הבנקים לגופים אחרים בתחום ניירות ערך. זה מה שאתם עושים. אתם מביאים רפורמה. בנוסף, אתם אומרים: הרפורמה שאנחנו מביאים וחוקקנו פה היא לא מספיקה. זה מה שאתם אומרים. אנו רוצים גם להוזיל את העמלות. אז למה אתם עושים רפורמה כדי להגביר את התחרות? למה אתם עושים רפורמה דרמטית? אתם ממציאים משהו שלא קיים בעולם. אתם עושים רפורמה דרמטית אבל אומרים- - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קודם כל, הרפורמה הזו מתייחסת לשקיפות.

 << דובר_המשך >> טיבי רבינוביץ: << דובר_המשך >>   

אבל זה מה שאתם מחוקקים.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

זה לא סותר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש הגברה של התחרות פה או זה רק דיבורים? יש לכם מידע שמה שעשו בחוק זה הגביר את התחרות? אולי הם יודעים נתונים? עדיין לא. אז מה אתם מביאים לנו רפורמות של ארבע שנים? טוב מאוד שאתם מביאים את זה. לא אומר שלא. צריך פתרונות ליוקר המחיה עכשיו, לא עוד כמה שנים, נראה אם זה עבד או לא עבד. אנחנו עכשיו צריכים פתרונות ליוקר המחיה. אני שמח שהממשלה הבינה את זה סוף-סוף - ניהלנו על זה מאבק ציבורי בתקשורת ובוועדה. בסופו של דבר הם החליטו שזה דבר חשוב, בניגוד למה שהיה בעבר. אבל תפסיקו להביא רק רפורמות שעוד כמה שנים נבדוק אם מתקיימים או לא, ואז באים לפה ח"כים חדשים ומתחילים הכול מאפס. מספיק עם זה כבר. בבקשה.

 << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >>   

שלום, אני מרשות ניירות ערך, אנחנו המאסדר שמפקח על הגופים החדשים שיש מאז החוק נכנס לתוקף לפני שנה. יש היום כבר תשעה בעלי רשיונות. יש עשרה עוסקים ותיקים. אנו מודעים למאמצים שנעשו כדי שסלי המידע ייכנסו לתוקף בזמן, מבינים את המצב. אנו שומעים פה את איגוד הבנקים שמבקשים יותר זמן. חשוב לנו שלא יבואו שוב ושוב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש לנו האפשרות הזו. כרגע אני לא חושב שאם אנחנו מפחיתים חודש מהבקשה של המניות זה ביג דיל שישפיע על משהו.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

גם בתי השקעות תחת החוק הזה?

 << דובר >> אילנית מדמוני: << דובר >>   

לא. רק הבנקים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

לזכותכם ייאמר - אם אתם גובים 15 שקלים, במקרה הזה אתם דוגמה מצוינת לבנקים, כמה אפשר לגבות.

 << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >>   

שלום, אני מנכ"ל איגוד בתי השקעות. כפי שציין חבר הכנסת דנינו מתחילת הדיון – בתי השקעות גובים את העמלות הנמוכות ביותר בנושא ניירות ערך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא גביתם כך בהתחלה – בעקבות לחץ של חברי הכנסת.

 << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >>   

ודאי שכן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בוועדת הכספים העסק של העמלות השתנה. הייתי אז חבר כנסת, יושב-ראש קואליציה. אני זוכר את זה טוב מאוד. אבל היום אתם בסדר אז לא משנה מה היה בעבר.

 << דובר_המשך >> נמרוד ספיר: << דובר_המשך >>   

אדוני היושב-ראש, הבעיה שקיימת, שבתי השקעות כמו שיצא בדוח של רשות התחרות ורשות ניירות ערך, ב-2015 רק 2.8% מהציבור היו בבתי השקעות. הציבור לא מכיר את זה שבתי השקעות גובים את העמלות הנמוכות. בגובה הזה של התחרותיות חזקה עליי שהציגו פה חברי הכנסת טוב וכמובן המערכת צריכה לעבוד, זה חשוב, אבל פה בתי השקעות מכניסים תחרות.

אני מבקש רק להזכיר בנוסף – לחוק הזה יש המשך של צעדים שאמורים להיכנס לתוקף בעוד כמה חודשים. הסל הבא של המידע שאמור להיכנס לתוקף מחייב את הגופים המוסדיים להעביר מידע על הלוואות של עמיתים. מה שרציתי להציף בפני הוועדה לדיון שצריך להתקיים בפועל בעתיד - בגלל שמשרד האוצר אמר שלא הצפנו את זה בשלבים קודמים, המערכת הזו של העברת מידע לגבי הלוואות של אנשים, כבר קיימת. המידע הזה כבר עובד היום. לצערי הדרך שבה משרד האוצר מנסה לקדם כרגע מערכת חדשה בעניין הזה היא דרך שתחייב דחייה נוספת. לכן אמרנו למשרד האוצר – תעבדו במערכת הקיימת היום שמעבירה כבר את המידע הזה ואז לא יצטרכו לבוא לבקש דחיות נוספות. אני חושב שבעניין הזה אין לי בקשה קונקרטית מהוועדה, אבל בגלל שמשרד האוצר אמר שלא אמרנו את זה בשלבים הקודמים - אני כבר מציף את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנו רוצים הפעם שיבואו אלינו בגלל מה שחברי הכנסת אמרו. נקריא את הצו. בבקשה.

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>   

טיוטת צו שירות מידע פיננסי (דחיית יום התחילה של החוק לעניין מקור מידע שהוא בנק, תאגיד עזר או סולק לגבי סל ניירות ערך וחשבונות של תאגידים), התשפ"ג-2023.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 79(ג) לחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021  (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת אני מצווה לאמור: 1. דחיית יום התחילה של החוק לעניין מקור מידע שהוא בנק או תאגיד עזר  לגבי סל ניירות ערך וחשבונות של תאגידים.	על אף האמור בסעיפים 79(ב)(1)(ב) ו-(ג) לחוק, לעניין מקור מידע שהוא בנק או תאגיד עזר, יחולו הוראות החוק לגבי סלי המידע והחשבונות כמפורט להלן, החל במועדים כמפורט לצידם - (1)	לגבי סל המידע כאמור בפרט 6 בחלק א' לתוספת השלישית –ביום ד' בתשרי התשפ"ד (19 בספטמבר 2023);

זה התאריך המתוקן שהוועדה ביקשה, חודש לפני התאריך שהיה בצו כפי שהגשנו.



 (2) לגבי חשבונות של תאגידים שמחזור העסקים שלהם עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים בשנה או שמחזור העסקים שלהם אינו עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים בשנה אך הוגדר בחשבון שהם מנהלים אצל מקור מידע שהוא בנק או תאגיד עזר, יותר ממורשה חתימה אחד, בנוגע לכל סלי המידע החלים לעניין מקור מידע שהוא בנק או תאגיד עזר לפי חלק א' שבתוספת השלישית – ביום ו' בניסן התשפ"ד (14 באפריל 2024).

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

המועד הזה יישאר כפי שהצעתם.

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>   

2. דחיית יום התחילה של החוק לעניין מקור מידע שהוא סולק לגבי חשבונות של תאגידים. על אף האמור בסעיף 79(ב)(2)(ב) לחוק, לעניין מקור מידע שהוא סולק, יחולו הוראות החוק לגבי חשבונות של תאגידים שמחזור העסקים שלהם עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים בשנה או שמחזור העסקים שלהם אינו עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים בשנה אך הוגדר בחשבון שהם מנהלים אצל מקור מידע שהוא סולק, יותר ממורשה חתימה אחד, בנוגע לכל סלי המידע החלים לעניין מקור מידע שהוא סולק לפי חלק ב' שבתוספת השלישית – ביום ו' בניסן התשפ"ד (14 באפריל 2024).

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש מישהו שרוצה לדבר על התאריך ולא דיבר עד כה? אז אנחנו נצביע. עוד חודש ימים, ישיבה בנושא העמלה. נשמע את בנק ישראל על תוצאות הבדיקה שלהם. תתחשבו במה שהח"כים מבקשים, מציע. שלושה חודשים וארבעה חודשים, מה שביקשתם. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הצו אושר  פה אחד. 

תודה רבה, הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:00. << סיום >>