פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 51 הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל 14/05/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 12 מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יום ראשון, כ"ג באייר התשפ"ג (14 במאי 2023), שעה 13:00 סדר היום: << נושא >> הצעת התקציב לשנות הכספים 2023 ו-2024 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: לימור סון הר מלך – היו"ר מיכאל מרדכי ביטון ניסים ואטורי חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו אוהד טל אביחי בוארון מוזמנים: חגי גרוס - מנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך קרן ליפשיץ זיתון - ממונה חברתי קהילתי - תלמידים ונוער, משרד החינוך אוריאל בבצ'יק - ראש אגף בכיר בחטיבת אנרגיה מקיימת, משרד האנרגיה יואב הכט - רפרנט תקציב באג"ת, משרד האוצר הדר פוקס - רפרנטית חינוך באג"ת, משרד האוצר גולן בדיחי - אגף תקציבים, משרד האוצר הדר אליהו - מנהלת מחלקת נוער וצעירים, מרכז השלטון המקומי מגי בכר - מנהלת מחלקת בקרת מבנים, מרכז השלטון המקומי הילה זהבי אדר - מנהלת תחום תקציבים, מינהל כלכלה, מרכז השלטון המקומי רועי תשובה - סמזכ"ל מועצת תנועות הנוער בישראל נדב אלישיב - יו"ר ועדת רשויות מקומיות, מועצת תנועות הנוער בישראל נתנאל אלק - סמזכ"ל תנועת בני עקיבא בישראל ייעוץ משפטי: תמר בנתורה תמי סלע מנהלת הוועדה: נטלי שלף רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות << נושא >> הצעת התקציב לשנות הכספים 2023 ו-2024 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל << נושא >> << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כ"ג באייר התשפ"ג. הדיון יתמקד בבינוי מוסדות מהקצאה של הקרן לאזרחי ישראל ובינוי מוסדות לתנועות הנוער. את אותה הקדמה שהגדרתי בפעם הקודמת, על החשיבות - אני חושבת שזה אותה הקדמה רלוונטית. אני רואה דווקא בתנועות הנוער חשיבות מאוד מאוד גדולה לעתידם ולחוסן שלנו כמדינה ולאחדות שלנו. וגם לדורות הבאים. איזה דור אנחנו מגדלים. אז באמת השופטים שהעניקו את פרס ישראל למועצת תנועות הנוער ב-2008 אמרו את הדברים הבאים: "תנועות הנוער היוו נדבך משמעותי בהקמת המדינה ומאז ואילך הן מוסיפות לתרום לחברה בכלל ולבני הנוער בפרט בנושאים רבים ומגוונים. בראש ובראשונה חיזוק אהבת הארץ, עידוד דו קיום, סובלנות, צמצום פערים חבריים, טיפוח מנהיגות, דמוקרטיה, אחריות ומעורבות". ובאמת אנחנו, אני חושבת שתנועות הנוער היום מובילות הרבה מאוד מסדרי היום שלנו. והם עושים את זה בהתנדבות. ואני חושבת שכשאנחנו רואים כזאת תופעה אנחנו צריכים לחבק ולחזק אותה ולברך עליה. זה הדור שלנו וזה באמת השאלה איזה דור אנחנו רוצים לגדל פה. אם דור שהמגמות שלו הם חשיבה על האחר, הם עשייה למען, הם שליחות. הם אהבה, חיבור, חיזוק של המערכים האלה. אני תמיד אומרת אין גם וגם. זה או שאתה לוקח את זה לשם או שזה הולך למקומות אחרים. אז תודה רבה לכל הנוכחים. תודה רבה לחברי הכנסת היקרים, שבאמת מבינים ורואים את החשיבות. תודה רבה ליוראי, ששותף באמת לדיוני הוועדה. שותף פעיל ואני בטוחה שגם מוביל ומדייק אותנו בהרבה נקודות חשובות ומהותיות. ותודה רבה לאוהד טל, שהצטרף אלינו לטובת הדיון החשוב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הנוכח הנפקד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ומיכאל ביטון, שנמצא. שהוא באמת הכתר של הוועדה הזאת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ממש ככה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן. אז אנחנו, ראשון הדוברים יהיה, אנחנו נעשה כזה רוטציה. היום, דרך אגב, לוועדה הנוכחית היו דרישות שלנו, בקשות שלנו שביקשנו לקבל עליהם תשובות ממשרד האוצר. במהלך הוועדה הנוכחית אנחנו נדון בשאלות האלה ונראה שבאמת יש תשובות שמספקות בעניין. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני יכול משפט? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, בטח. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> פשוט אני צריך לצאת עוד כמה דקות ואז אני חוזר. יש לי איזה פגישה שלא יכולתי להזיז וזה מאוד חשוב לי. קודם כל, תודה רבה לך, גברתי יושבת הראש. ולפני שעלינו לשידור אמרתי לך שאני מרגיש כמו מי שמגיע, ה-party pooper, שמגיע ומפריע לדון בנושאים שהם הכי חשובים בעולם. גם בריאות הנפש מאוד יקרה לליבי וגם תנועות הנוער. אני יושב ראש שדולה לקידום תנועות וארגוני הנוער בישראל. זה נושא שהוא הכי קרוב לליבי ואני מצפה לדון בו. אבל פעם אחר פעם אני מבקש משהו שאני מרגיש שסוג שמתעלמים ממני. לא את, חלילה, אלא משרד האוצר. שבו לפי הנחיית, אני לא יודע למי אני מדבר. מי זה משרד האוצר כאן? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> גולן בדיחי, אגף התקציבים. << אורח >> קריאה: << אורח >> גולן והדר פוקס. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז אני מהדיון הראשון שבו היועצת המשפטית של הכנסת אמרה שיש טעם נפגע שמתעלמים מהעברת תקציבים כפי שמורה החוק, גם לאנרגיות מתחדשות, גם למחקר ופיתוח וגם למו"פ של אנרגיות מתחדשות וגם למטרה המנויה השנייה שזה תעסוקה בנגב. היא אמרה שזה יכול לעבור בצורה סבירה בשנים הראשונות, אך לא אחר כך. והיא אמרה שבמידה ואתם איתנים בדעתכם לא להקדיש סכומים והקצאות לטובת העניין הזה, אתם לכל הפחות נדרשים להסביר לחברי הכנסת מה היו השיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה הזאת. ועד היום אני דיון אחרי דיון מבקש נימוק כלשהו שהוא לא 110 מיליון שקלים זה מעט מידי, אז החלטנו לא להקדיש ליותר מידי מטרות. אלא נימוק של מה בחנתם, מה עלה, מה היה סך הדיון שבוצע בנושא. על בסיס איזה מסקנות קיבלתם את ההחלטות על הקצאות הכספים, תוך התעלמות מהמטרות שמנויות בחוק. ואני מוכרח לומר שאני עדיין לא קיבלתי, לא בכתב ולא בעל פה. לכן גברתי אני שמח מאוד שאמרת שהיום אולי נקבל תשובות. אני מבקש ממך לומר, זאת אומרת לנמק מדוע זה קרה. לא חייבים עכשיו, בהתאם לסדר הדיון. אני אשוב, אני יוצא לחצי שעה ואז אני חוזר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בסדר גמור. טוב, אז אנחנו, אני רוצה שתחזור, אני רוצה שתשמע את התשובה. בסדר? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז אני אצא עכשיו ואני אחזור עוד חצי שעה. תודה גברתי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טוב. אז נציג משרד החינוך, חגי גרוס, מנהל מינהל חברה ונוער. ראשון הדוברים. << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> אני אומר שוב, אין ויכוח, כמו שפתחת גברתי יושבת הראש, על הנחיצות של תנועות הנוער. אין ויכוח על הפעילות הברוכה שלהם ואין ויכוח גם על כך שהם אלה שמקבלים את המוביליות החברתית במדינת ישראל. המשרד מתקצב פעילות של התנועות בהיקפים גדולים, כ-100 מיליון שקלים בשנה. שנה שעברה היה יותר והלוואי שהיינו יכולים לתקצב יותר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אולי תוכל לעשות לנו סדר. אולי, אם אתה יודע, אנחנו קיבלנו נתון שבעצם שנת 2023 יש תקצוב של 90, בעצם ירד ל-99 ואז יש תוספת, אה 89? הבסיס הוא 89, הבנתי. אבל יש תוספת שנכנסה בתוך ההסכמים הקואליציוניים. אתה מכיר את הנתון? 14.300? << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> זה מה ששמעתי. עוד לא קיבלתי את הדברים בכתובים. אבל זה ששמעתי, שנכנס תוספת קואליציונית של 14.3. אבל יש פה נציג של האוצר. << אורח >> קריאה: << אורח >> אולי כדאי שאני אתייחס. << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> רק אני אשלים. אני אומר שוב, התקציב של הפעילות זאת תקנת תמיכה והמשרד תומך בפעילות החיובית של תנועות הנוער. יש לקונה של המבנים. לאורך כל השנים המשרד לא תקצב בנייה של מבנים. יש חוסרים של כיתות וכו', ולכן המשרד לא תקצב את זה. הגיעה בקשה מהאוצר או פנייה מהאוצר והוקדש תקציב של 70 מיליון שקלים לטובת בינוי של תנועות הנוער. אנחנו חושבים שהתקציב הזה הוא חשוב מאוד. אנחנו יודעים שזה החוסר. אנחנו חושבים שאם יהיו מבנים, אז ממילא נצליח להביא יותר חניכים לפעילות של התנועות. כי כרגע אם רוצים להביא חניכים ואומרים להם תפעלו או במקלט או בדשא, או במקום שאין מבנה מסודר, זה אחד הדברים שמעכבים הבאת חניכים. ולכן השילוב הזה של תמיכה של המשרד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יש סניפים שיש חניכים ואין מבנים? << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> בוודאי. יש סניפים שפועלים במקלטים. יש סניפים שאין אפילו שום מבנה. יש סניפים שפועלים בבתי כנסת, בבתים של משפחות. ולכן מצד אחד - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה נוגד את החוק. << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> מצד אחד יש את התמיכה והפעילות משותפת. מצד שני, סוף סוף הגיע התקציב שמדינה שמה על בינוי לטובת אותם סניפים. אנחנו חושבים שהשילוב הזה באמת יעזור לנו להגדיל את מספר החניכים בתנועות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לשאול אותו שאלה. מטרת ההשקעה הזאת היא להגדיל השתתפות בתנועות נוער. אנחנו שומעים שאתם מכסים רק 10% מהעלות של הפעילות של ילד בתנועת נוער. איך זה, איך אתם הולכים א' להתייחס לזה שאתם רק 10% מהפרויקט? האם יש לך עוד פרויקט חינוכי במינהל חברה ונוער, שההשתתפות שלך בילד היא 10%? במד"צים, במקומות כאלה אתה קצת יותר מממן. << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> אני לא - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז רגע, תן לי לסיים. אחד, אם ב-10% השתתפות מימון של המשרד, איך תחזקו את התחום הזה ולמה אתם לא משקיעים יותר בילד? ושתיים, ראינו פה סקירה שעניים לא הולכים לתנועות נוער. וראינו שבערים עניות המצב גם פחות טוב. אז איך אתה הולך לטפל בזה? לצד הצורך שלך במבנים, שאין חולק שיש צורך כזה, בבעיות המהותיות של תנועות הנוער? לא התייחסת. אז להציג את בעיית המבנה כבעיית תנועות הנוער, אני לא בטוח. אם משפחה צריכה לשלם 3,000 שקלים בממוצע לילד, זה רוב הכסף בא מהכיס שלה. מעל 50% מהעלות ההשתתפות בתנועת נוער זה ההורים. איך המבנים פותרים את הבעיה? ותדבר על הבעיות האלה, איך אתה פותר אותן? מה כוונתך לעשות בתחומים האלה? << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> אז כמו שאמרתי, המשרד מתקצב, שנה שעברה תיקצב בסכום של כ-120 מיליון שקלים את הפעילות. ודאי שזה לא סוף פסוק והשאיפה שלנו, אם נוכל להגדיל, אז אני מאמין שהמשרד יגדיל. דרך אגב, המשרד גם עובד להשיג תקציבים ממקורות אחרים. ויש פה שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה נוספים, בשביל להגדיל את היקפי הפעילות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> בנתיים הקטנתם. בתקציב שלכם כמשרד השנה הקטנתם. אם מישהו היה לו רצון טוב, איזה צדיק בקואליציוני שהוסיף לכם, זה לא מדיניות משרד. זה מישהו, רצון טוב בקואליציוני. אתם הקטנתם את תקציב תנועות הנוער השנה. << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> הבסיס נשאר אותו בסיס. התקציב לא קטן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ביחס לשנים קודמות הוא קטן. << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> אני יכול להגיד לך למשל - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ביחס לשנים קודמות הוא קטן. << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> אני יכול להגיד למשל - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ביחס לשנים קודמות הוא קטן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חגי, יש. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לנו טבלאות. << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> הבסיס לא קטן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבסיס. סך התקציב קטן. אתה הולך לבסיס, זה נוח לך. << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> לא עניין של נוח. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הבסיס מתים ממנו. כשמתקצבים בסיס אין כלום. אין בית. כשיש בסיס זה רק יסודות. אתה רוצה לבנות בתים, אז מה אתה נצמד לבסיס? תקציב תנועות הנוער קטן. וללא חסדם של מישהו מהקואליציוני לא היינו מגיעים למספר נורמלי, שגם הוא בסך הכל עוד קטן משנת השיא שלכם לפני 3-4 שנים, שהיה 110. ומספר הילדים עלה בשנים האלה. זאת אומרת, התקצוב פר ילד יורד, לפי הדיווח שלכם. מספר הילדים גדל ב-10 שנים האלה, באיזה 100,000 או אני לא יודע כמה. והתקציב עכשיו נמוך יותר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הוא גם ירד ב-2022. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> וגם על הדיפרנציאליות. אמרו פה שאתם לא מתקצבים בכלל את הילד דיפרנציאלית. << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> זה לא נכון. אנחנו מתקצבים את הילד דיפרנציאלית. סניפים באזורי פריפריה מתוקצבים ביותר, פעולות של קליטת עלייה מתוקצבות, פעולות של חינוך מיוחד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה בשוליים של התקציב. << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> בשוליים? בסדר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> רוב התקציב שלך הוא לא דיפרנציאלי. << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> אבל כשאנחנו רוצים לקדם את הפריפריה אז אנחנו יודעים לעשות את זה על ידי העלאת ערך הנקודה. זאת הדרך שלנו בתקנות תמיכה. אני לא אמרתי שהמבנים יפתרו את הבעיות. אבל אנחנו מעריכים ואנחנו מבינים בשיתוף עם תנועות הנוער שאחד החסמים דווקא בפריפריה לילד שיבוא למקום שבו הוא ירגיש בבית וירגיש שם נוח, זה הסיפור של המבנים. ולכן אנחנו מאוד מאוד מברכים על התקציב הזה ומעוניינים שהוא באמת ילך לייעודו. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> עכשיו, אני רוצה רק להוסיף שהסיפור של תקנות תמיכה 3(א) וזה לא גוף שהוא מתוקצב במשרד החינוך, הוא נתמך. אז מראש הוא לא אמור לסבסד את כל עלות החניך. ואנחנו מסכימים. היינו שמחים לסבסד הרבה יותר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> את חושבת שחינוך בלתי פורמלי צריך להתנהל בתקנת תמיכה? שמשתנה כל שנה ולא מגיעים אפילו לסכום נורמלי? כשעלות פר ילד גדלה וההשתתפות שלכם קטנה? זה מעמד החינוך הבלתי פורמלי במשרד החינוך? פחות מאחוז מהתקציב? את מגוננת על זה שככה זה צריך להיות? << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> אני לא מגוננת על שום דבר. אני חושבת שהחינוך הבלתי פורמלי זה הדבר הכי חשוב שיש היום במשרד החינוך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא נראה ככה. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> אני מצטערת שזה לא יוצא מהכיס שלי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם זה פחות מאחוז מהתקציב, זה לא הכי חשוב. אם משהו הכי חשוב הוא היה 5% מהתקציב. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> אבל שוב אני אומר, משרד החינוך, אני מייצגת פה יחידה, שכמו שאתה מבין היא אחוז קטן ממשרד החינוך הענף והגדול. וליחידה המקצועית שלי אני יודעת לענות פר היחידה המקצועית שלי. אנחנו עושים כל מה שאפשר, כולל שותפויות בין משרדיות. כולל עבודה מול רשויות. כולל כל מיני פרויקטים גם עם הג'וינט ועם כל מי שרק אפשר, בשביל להרחיב את הסבסוד של עלות חניך. אני לא יודעת פה ומייצגת את כל סדרי העדיפויות של הספינה הענקית הזאת שקוראים לה משרד החינוך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מקבל את התשובה הזאת. אבל עם יד על הלב, בעשור האחרון, גידול מספר הילדים בתנועות נוער ובקושי שימור או קיטון אפילו בתקציב המשרד הכללי, יוצר מצב שפר ילד הקטנתם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> דרך אגב, שנייה. בואו, יש איזה נתון שעכשיו זה. תבחנו אותו. אז אמרו לי שבעצם אין שום, אין קיטון בתקציב. שנייה. שיש בסיס שהוא 89 מיליון, בסיס זה. וכל פעם יש מי שמוסיף, בקואליציוני. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> לא, אבל אני רוצה רגע להגיד איך כן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, אין לי בעיה. רק שאין פה באמת. אי אפשר להתייחס לזה כעלייה, ירידה, כי יש איזה שהוא בסיס. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> אבל אני רוצה רגע, כבוד יושבת הראש. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הבסיס קטן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ברור, ברור, כי יש יותר ילדים, גדל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מספר הילדים גדל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני יודעת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם מספר הילדים גדל והבסיס אותו דבר, הבסיס קטן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, אני רק אומרת שזה לא שמישהו עשה זה. יש איזה בסיס. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> היא צודקת שהיא לא הכתובת. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> לא, אבל אני רוצה רגע להגיד שתחת חוק, תחת תקנת תמיכה באמת כסף נשחק. אבל אני רוצה רגע להגיד, מ-2006 איפה כן משרד החינוך והשר, תמיד, לא משנה שר או שרה, מי שזה לא היה. מ-2006 החריגו את תנועות הנוער מפלטים. כלומר, שמשרד החינוך גם כשהיו פלטים דאג שהכסף כמה שפחות יישחק. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מחזיק בן אדם גוסס, במוות קליני, בתקציב, תת תקציב, תקציב בסיס שהתחלק על 200,000 ילדים, עכשיו מתחלק על 300,000. ואחרי זה אתה עושה לו הנחה שאין עליו פלט. זה המעמד של תקציב תנועות הנוער בישראל. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> זה המאמצים. אני מסכימה איתך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה שלא לקחת לי אחוז פלט, אחרי שב-10 שנים האחרונות פר ילד זה קטן. בשליש זה קטן. כי אם היית 200,000 ואתם 300,000 והבסיס 89, 89 חלקי 300,000 זה פחות מחלקי 200,000. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> אבל חבר הכנסת, אני חייבת להגיד שנכון להיום, וזה אחרי באמת באמת באמת ישיבות רבות, גם עם תנועות הנוער וגם עם אנשים בתוך המשרד החסם סבסוד אין נער בישראל או נערה שירצו להגיע לתנועת הנוער ולא יקבלו את הסבסוד. החסם הכלכלי לא יהיה חסם שהם ישתתפו בתנועת הנוער. כרגע החסם האובייקטיבי זה מבנים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה ממש לא נכון. כשאני מדבר עם הקומונרית שלי בבני עקיבא ואני רוצה להכפיל את מספר הילדים היא לא תוכל להכפיל. היא תוכל לעשות מצווה לילד אחד או שניים, שאנחנו הקהילה נספוג או נעזור. היא לא יכולה להכפיל את הילדים. מה זה לא חסם? שלא יביאו לה את הכסף. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> לא קרה פעם שאני הייתי צריכה לעמוד מול תנועת נוער כשפנו אליי הורים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה לא יקרה. כי לא הולכים להביא ילדים עניים, כי אין להם כיסוי ואין להם מודעות. האחים שלהם לא היו בתנועת נוער. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> הם מתביישים גם לבקש. הם מתביישים לבקש. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז ודאי שהם לא יבואו, אז לא יהיה חסם, כי הם לא באים. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> אז נשים פה על השולחן תוכנית חדשה שתנועות הנוער התחילה לפני שנתיים עם ג'וינט ישראל בשביל להביא ילדים בעוני והדרה. אנחנו עושים על זה עבודה. אנחנו מנסים לראות איך אפשר להביא את הילדים האלה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל למה דמי חבר ומחנה קיץ, ברוב המקרים עולים לכולם אותו דבר. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> הם לא עולים לכולם אותו דבר. בפריפריה זה עלויות שונות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש מלגות. אני לא מדבר על מלגות, אני מדבר על שיטה. << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> זה לא נכון. כי דמי חבר בפריפריה נמוכים דרמטית מדמי חבר בגבעתיים או במקום אחר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> במימון המדינה. המדינה ביקשה את זה מכם בעבר. << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> לא, המדינה שמה תקרה. המדינה שמה תקרה שאסור אותה לעבור. אבל לא אמרה לנו שאת התקרה הזאת אנחנו צריכים לגבות, רגע, בכל יישוב. אז זה לא נכון, כי שדרות - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> נחה דעתך, אתה נוער עובד. אתה מרוצה מהתקציבים שיש לתנועות נוער? << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> אני לא מרוצה, אבל רגע, אני מנסה להגיד משהו חשוב. כי גם את הנתונים, כמו שאתה מבקש, חבר הכנסת, אתה מבקש לעשות סדר בנתונים. אני גם רק מבקש רגע לעשות סדר בנתונים, רק שיהיה ברור. שדמי החבר בשדרות הם לא דמי החבר בגבעתיים, באף תנועת נוער. באף תנועת נוער לא גובים את אותו דמי חבר, אותו תשלום למפעל. כי אחרת לא היה אף אחד מגיע. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה אתה, יש לך נוער עובד בשדרות? << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> כן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה עולה ילד בשנה בשדרות? << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> אני לא יודע להגיד לך בדיוק. אני יודע להגיד לך, שנייה. אני יודע להגיד לך אבל שדמי החבר הם נמוכים משמעותית מאוד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך לדעת כמה ילד עולה בשדרות. << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> חבר הכנסת ביטון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואז אני רוצה לראות איך זה מסתדר לזוג שמרוויח שכר מינימום עם ארבעה ילדים. הוצאה לתנועות נוער 10% מהבית. << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> אם נסתכל על התמונה הכוללת אז חוץ מהתמיכה בתנועות הנוער המשרד תומך גם למשל בשנת השירות. שנת השירות זה למשל קומונות שנמצאות באותם מקומות והם כוח ההדרכה שהמשרד מתקצב. זאת אומרת, צריך להסתכל עת התמונה הכוללת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אנחנו לא רוצים מדריכים. אתה יודע איפה יש מדריכים של שנת שירות? איפה שהסניף גרוע. איפה שיש - - - << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> אז אני חולק. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה שיש סניף חזק הנוער הוא המדריך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני הייתי קומונרית בבני עקיבא בסניף חשמונאים, אי אפשר להגיד שזה סניף חלש. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הנוער הוא המדריך. << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> זה גם וגם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תבדוק ברחביה. ותבדוק בתל אביב, הנוער הוא המדריך. איפה שאתה שם מדריך שהוא ש"ש, עוד לא הגעת למצב טוב בתנועת הנוער. << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> ה-ש"ש לא מחליפים את בני הנוער. הם עוזרים להם ונותנים להם את המיומנויות ומלווים אותם. הם לא מחליפים תנועת נוער. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמו שסניף מרכז ברחביה, כולו מבוסס נוער, גם פריפריה יכול להיות מבוסס נוער. << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> אז אנחנו חלוקים מקצועית, חבר הכנסת ביטון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא ש-ש"ש יצילו אותו. אבל זה לא קורה, זה בגלל שהמצב לא טוב. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע, שנייה. בואו רגע, שנייה, שנייה. << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> אז אני רק אסיים. מה שביקשתי לראות את התמונה הכוללת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> נתת דוגמה לא טובה. בחרת דוגמה רעה. << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> אני חולק מקצועית. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני גם חולק עליך מקצועית. ויש לי יותר ניסיון חינוכי ממך. << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> אוקיי, בסדר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כולל תנועות נוער, כולל מתנ"סים, כולל חוגי סיירות, כולל מה שאתה רוצה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבקש לאפשר ליושבת ראש לדבר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הכל בסדר. << אורח >> תמי סלע: << אורח >> רציתי לשאול שאלה שקשורה לנושא הבינוי. תמי סלע, היועצת המשפטית בוועדת החינוך לזכויות הילד. יכול להיות שזה עלה פה קודם כשאני לא הייתי. אבל לפי מבחני התמיכה בין היתר, אני מבינה שמשם יש גם מגבלה לגבי שימוש במבנים לגבי תנועות הנוער שלא קיימת על ארגוני הנוער. זאת אומרת, בעצם הם אמורים להיות מנותקים ממוסדות החינוך ולכן אסור להם להשתמש במבנים של מוסדות החינוך, אלא עד 20%. עכשיו, יכול להיות, אני, שוב, אולי יש לזה הסבר מאוד מאוד טוב ושהוא יינתן פה או ניתן פה. אבל יכול להיות שגם שחרור מסוים של המגבלה הזאת בתקנות התמיכה היה יכול לאפשר להשתמש בהרבה יותר מבנים ולהשתמש בכסף של המבנים למטרות אחרות של למשל לעודד הוספה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שמח שבאת לישיבה הזאת. << אורח >> תמי סלע: << אורח >> לא, אני אומרת, היום יש מגבלה שהיא נובעת ממבחני התמיכה שהם מנסחים. אסור לתנועות הנוער להשתמש ביותר מ-20% מהמבנים של בתי הספר וישיבות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? איזה סיבה? << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> אז אנחנו נסביר. אז אנחנו נסביר למה התקנה נכתבה ככה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> בניינים שוממים של בתי ספר ריקים. << אורח >> תמי סלע: << אורח >> גם כשזה ארגוני נוער הם צריכים להצהיר שזה לא בשעות הלימודים, שזה פתוח לכולם. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> כן, גם תנועות שפועלות כבר בתוך בית הספר מצהירות את זה. אבל אני אסביר למה, מה היה הרציונל ולמה זה נכתב. וזה נכתב הרבה לפני שאני הגעתי למשרד החינוך. << אורח >> תמי סלע: << אורח >> טוב, בסדר. אבל אפשר לשנות. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> כן, אני יודעת. אבל אני אגיד למה גם תנועות הנוער וגם אנחנו חושבים שיש פה רציונל. כשהסניף פועל בתוך בית הספר, לעולם הוא יהיה, אסור יהיה לו לצבוע קירות. תחשבו על חודש ארגון בבני עקיבא, שעובדים כל הלילה, צובעים, שרים, מעבירים פעולות. בבית ספר התנועה לא תוכל לפעול, ייתנו לה כיתה. הכיתה הזאת בבוקר תצטרך להיות לתלמידים. היא לא תוכל להיות יישות עצמאית בתוך בית ספר בשביל תנועת הנוער. בטח בסופי שבוע. לא כל אחרי צהריים. בטח לקראת מפעלים שכבר בתוך הסניף בונים התחלה של דגמים וסנדות ולכלוך ובלגן. ומלכתחילה תנועת הנוער, כשזה נוער מחנך נוער, כ-60% צריכים להיות מדריכים צעירים, הם אלה שפועלים, לא מדריכים בוגרים. אז מלכתחילה, בית ספר הוא לא פלטפורמה. זה יוכל לעבוד, הם פשוט לא יפעלו. הסניפים שם יתפרקו, הם לא יפעלו. זה לא יקרה. << אורח >> תמי סלע: << אורח >> אבל 20% אפשר. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> הם פועלים ב-20% מהסניפים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז יכול להיות גם 60%. זה סתם, זה שרירותי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טוב, חברי הכנסת אוהד טל, רשות הדיבור עוברת אליך. כן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? "אחריי" לא מגיע להם לכלוך ולצבוע? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מיכאל הוא, אני פה רק - - - << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> מיכאל מדבר מדם ליבו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש בתלמוד בן המתחטא לפני אביו. אבל פה זה בן המתחטא לפני אמו. כן, דבר. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> טוב, תודה רבה אדוני העוזר ליושבת ראש. אני רוצה לשאול, כיוון שבסופו של דבר, לא נראה לי שיש פה מישהו סביב השולחן שיחלוק על החשיבות שאנחנו רואים בתנועות הנוער. בפעילות של תנועות הנוער. במיוחד בדור שאנחנו נמצאים בו. בסדר? שאנחנו יודעים שהילדים, האלטרנטיבה שלהם היא לשבת מול נטפליקס ומול הפלאפון ומול דברים אחרים. אנחנו רוצים לעודד אותם לצאת החוצה, לתרגל את היכולות החברתיות שלהם. לתרגל את השריר הזה של האקטיביסטיות והאכפתיות והדאגה, דאגה החוצה. זה דבר שהוא חשוב, הוא חושב בדור הזה. אז אני אומר, המהלך של הבינוי זה מהלך מבורך. כל הכבוד. אבל אנחנו יודעים שזה לא עוזר לתנועות. זה לא עוזר לתנועות. כי בסופו של דבר, רוב התקצוב של המבנים גם היום הוא מגיע מהמועצות המקומיות. זה לא פותר שום בעיה ספציפית. זה לא מביא עוד ילדים לתוך המעגלים של תנועות הנוער. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, אבל דיברו פה, זה לא נכון. לא, לא. א', זה כן עוזר. ב', היה פה דיון קודם עם הרשויות המקומיות שאמרו שיש סדרי עדיפויות גם בהקצאת מבנים. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> ברור. כל דבר עוזר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ומה לעשות שהם נמצאים בתחתית של שרשרת המזון. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> גברתי יושבת הראש, כל דבר עוזר. השאלה היא מה נותן את האפקט, התמורה הכי גבוהה לכסף? והדבר הזה הוא מבורך. אבל האם הוא נותן את האפקט הכי גבוה? אני חושב שלא. ותדברו עם התנועות מאחורי השולחן הזה ותשמעו מה שיש להם להגיד. הם יגידו שזה לא בראש סדר העדיפויות. עכשיו שנייה, שנייה. אני רוצה לשאול. בעצם אולי אני אתרגם רגע את מה שמיכאל ביטון ניסה לומר. מה האסטרטגיה של מדינת ישראל, של משרד החינוך בהקשר הזה, לגבי תנועות הנוער? אם אנחנו אומרים שהדבר הזה הוא כלי חשוב, ואת אמרת בעצמך. אני מבין את העמדה, את מגנה על מה שיש. אני לא, בסוף זה לא מדיניות, זה מדיניות הרבה יותר רחבה ממה שאת יכולה לקבל. אני מבין ומכבד את זה, אני רק שואל. מה אנחנו רוצים לייצב כמדיניות של הממשלה עבור תנועות הנוער? כי בסופו של דבר 100 מיליון שקלים, או גם אם זה 110 או 105 או 112, זה לא תשובה מספיק טובה למה האסטרטגיה שלנו כלפי פעילות תנועות הנוער. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> במיוחד שאתם באים לקרן לאזרחי ישראל. אתם באים לספר סיפור שבזכות ההשקעה פה תהיה פריחה ושגשוג של תנועות הנוער בישראל. ויותר שוויון הזדמנויות ויותר ילדים שייכנסו לשם. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני שואל מה התוכנית? אני רוצה להבין מה התוכנית. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם הקרן הזאת הייתה מציעה לכם תיאורטית, אם היינו אומרים לכם במקום מבנים ב-30 מיליון שקלים, אנחנו מציעים לכם 50 מיליון שקלים לפעילות. מה הייתם לוקחים? << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> אני, שוב, אני אדבר בשם משרד החינוך, אבל יש פה את התנועות. וחבר הכנסת טל, אני חושב שהתנועות יחלקו עליך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> נשמח שהם ישיבו. << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> יחלקו על מה שאמרת. אבל התנועות יענו. אני חושב, שוב, השקעה בשוטף נעלמת אחרי שנה. פה אתה שם בסיס שיהיה לפעילות לשנים ארוכות. ובכל מקום שיש סניף אנחנו רואים שסביבו יש יותר חניכים מאשר במקומות שאין בהם סניף והם צריכים לפעול במקלטים או בחורשות. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> לא נתווכח עם נתונים, למרות שאפשר להתווכח. אבל לא משנה. אני רוצה לשאול מה האסטרטגיה של משרד החינוך? אם אתם אומרים שזה כל כך, כל כך חשוב, מה תוכנית העבודה? איך אנחנו מייצרים תוכנית עבודה שבאמצעותה אנחנו מגדילים את היקפי ההשתתפות של צעירים בתנועות הנוער? זאת השאלה שלי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ובאיזה כלים תעשו את זה? << אורח >> רועי תשובה: << אורח >> אני אגיד רגע שתי מילים לגבי הנושא של החשיבות של המבנים. תראו, נכון להיום, מבדיקה שעשינו יש חוסר בתנועות הנוער של מעל 400 מבנים. מה זאת אומרת? זאת אומרת שיש 400 מוקדים שבהם יש פעילות במדינת ישראל, שפועלים בחצרות, במקלטים, במבנים רעועים. שעושים להם טובה. כשלא יורד גשם, כשאין יותר מידי שמש וכן הלאה. המקומות האלה הם מקומות שלעולם לא יוכלו לתקוע יתד, לגדול ולפתח סביבה, פעילות שהיא פעילות רחבה לטווח הארוך. נכון שהתמיכה בתנועות הנוער היא תמיכה שהיא תמיד בחוסר. דיברתם קודם על האחוזים מתוך הפעילות עצמה. אין צורך להיכנס לזה שוב. זה היה מאוד נעים ונחמד ועוזר אם היינו מצליחים לגייס עוד 50 מיליון שקלים בכל שנה ואפילו יותר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> רק נחמד ונעים? לא מהפכה חברתית? << אורח >> רועי תשובה: << אורח >> היה נחמד ונעים ומהפכה חברתית. זה מעולה ומצליח להביא - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה יותר טוב? 50 מיליון כל שנה 50 שנה קדימה או לבנות עוד בניינים? << אורח >> רועי תשובה: << אורח >> אבל זה לא השאלה שעל השולחן. חבר הכנסת ביטון, אתה יודע שזאת לא השאלה. אם הייתה שאלה כזאת, הייתי עונה עליה. אבל היא לא על השולחן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זו לא השאלה. נכון, זאת לא השאלה של הוועדה הזאת. << אורח >> רועי תשובה: << אורח >> השאלה עכשיו על השולחן היא הנושא של המבנים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל אנחנו כן כוועדה יכולים לדרוש שבאמת במקביל תהיה הגדלה של התקציב של הפעילות בתנועות הנוער. << אורח >> רועי תשובה: << אורח >> מצוין, אני אשמח. שהוועדה תדרוש את זה כחלק ממה שהיא אומרת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו דרשנו את זה כבר בוועדות הקודמות. << אורח >> רועי תשובה: << אורח >> אבל מבחינת המבנים, רק להשלים את זה. בסוף, כשיש קבוצה של ילדים שפועלת באחת מהערים או העיירות או השכונות, והיא צריכה לנדוד מחצר לחצר, מפארק לפארק, היא לעולם לא תצליח לענות על הדברים שאנחנו דיברנו עליהם בישיבה הקודמת. היא לעולם לא תצליח לייסד איזה שהוא משהו שיקרה לטווח הארוך. ובטווח הארוך זה המקום שאנחנו רוצים. זו האסטרטגיה. האסטרטגיה היא לייצר מוקד, בית שבתוכו ירגישו בנוח ונוכל לעשות דברים. גם אם אין כסף, כשיש בית אז מדריך והקבוצה שלו יכולים לעשות המון דברים. כשאין בית, לא יעזור שיש לו כסף לעשות עכשיו את הפעילות או לממן עוד טיול. אבל אין לו בית. יכול להיות שבעוד חודש הוא לא יוכל לבוא לשם בכלל. כי העירייה תחליט לבנות שם משהו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> דרך אגב, המועצות המקומיות עם הסוציו-אקונומי הגבוה או עם היכולות, אנחנו רואים אצלם סניפים גדולים. סניפים מפוארים. סניפים שהם בנויים במיטב התקן והחדשנות. ויש שם פעילות גדולה. << אורח >> רועי תשובה: << אורח >> זו עובדה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ואם אנחנו מדברים על צמצום פערים, אני חושבת שהדבר הזה צריך בדיוק לעמוד פה. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> אז אני רוצה לחזק את מה שאת אומרת ובהקשר של אסטרטגיה. אני אגיד כפקידה, גאה, דרך אגב, מאוד. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אגב, גדלת באילת באמת? << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> גדלתי באילת. כן, נולדתי, גדלתי. דוד שלי זה רפי נלסון. אני נורא גאה. חשוב לי לחזק את מה שאת אומרת. האסטרטגיה שלנו בהיבט של חשיבות תנועות הנוער, ודרך אגב, אני אגיד גם בחשיבות של ארגוני הנוער בחברה הישראלית. אנחנו רואים, הצבא רואה את זה, מוציא מחקרים. יש מעט מאוד שדה שחוקר את זה, אבל אנחנו יותר ויותר שמחים לשתף פעולה עם חוקרים. על דמות הבוגר שיוצא מתנועה וארגון נוער. ואין ספק על המיומנויות והכישורים. והאסטרטגיה שלנו כמשרד החינוך, ואני אומרת את זה כפקידה, אני הייתי מוכנה לחלק גם 500 מיליון שקלים כל שנה. אבל אין. אז מה אנחנו כן עושים? אנחנו כל הזמן פותחים את החשיבה לאיך אנחנו מרחיבים את השורות גם באוכלוסיות שלא מגיעות. ולכן יצאנו לשיתוף פעולה של תנועות הנוער עם ג'וינט ישראל, עם תוכנית שאמורה להביא ילדים בעוני והדרה. אנחנו יושבים, כן, אנחנו חושבים המון עכשיו על סיפור בפריפריה של חשיפה להורים. כי במקומות חזקים לרוב אנחנו רואים שיש תרבות הורים שמכירים את תנועת הנוער ודוחפים את הילד שלך לך לדור ההמשך. בפריפריה אין הרבה תרבות של הורים שמכירים תנועות נוער. ואנחנו עובדים עכשיו גם על זה. האסטרטגיה היא כל הזמן לפתח את הנקודות ואת המקומות שצריך לחזק, להכיר, לחשוף. ואנחנו ממש בזה. חשוב לנו גם אסטרטגית כן לשמור את תנועות הנוער עצמאיות. שהן לא יהיו כפופות בחוק למערכת החינוך. הכוח שלהם הוא בזה שיש להם יכולות להיות גמישות. מורדות, רחמנא ליצלן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> למה רחמנא? << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> לא רחמנא, אז עוד יותר טוב. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה מאוד יפה. זה הכוח שלהם, לייצר שינוי במציאות. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> נכון. אני לא רוצה שהם יהיו כפופים לסילבוס או למערכת לימודים. אני לא רוצה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> איך את הולכת לגדול בפריפריה עם המשאבים הקיימים שיש לך להפעלה? מאיפה את מביאה את הגדילה הזאת? << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> אז עכשיו יש מחקר שמלווה את התוכנית של ג'וינט ישראל. קוראים לה נעים ביחד, אני אשמח להציג אותה יום אחד, יחד עם תנועות הנוער. יש לה מחקר מלווה. ואנחנו מקווים שבתום, אנחנו כבר שנתיים. אנחנו מקווים שתוך שלוש שנים יהיו לנו ממצאים באמת באמת הדוקים. כדי שנוכל לבוא לממשלה ובסדרי עדיפויות להגיד חסר לנו X. כדי להחזיק חניך בפריפריה עני או מודר בתוך תנועת הנוער, מכיתה ד' עד כיתה י"ב. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז עד שיבוא המחקר אנחנו? << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> לא, עד שיבוא המחקר אנחנו מלווים את הפעילות הזאת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלוש שנים? בגלל מחקר אנחנו נחכה שלוש שנים? << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> לא, אנחנו לא מחכים, אנחנו פועלים. אנחנו פועלים, אנחנו בוחרים את הרשויות שמשתפות פעולה. אנחנו בכל רשות יושבים איתם וחושבים איתם בשולחן עגול לפחות חמש פעמים בשנה. אנחנו לומדים את הנושא. אנחנו רוצים לחזק את הפריפריה ואת תנועות הנוער וארגוני הנוער בפריפריה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> סליחה שאני שואל שאלה שאסור לי לשאול פוליטית, אבל אני אשאל אותה. אתם דורשים ממשרד האוצר תוספת תקצוב לנושא הזה? כמו שאתם יודעים לדרוש על דברים אחרים שחשובים. הרי אין יפה בן דוד לתנועות הנוער. אולי זאת הבעיה. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> אני יכולה לספר לך שבקיץ שעבר, בקיץ שעבר לקחנו לכפר החורש למחנה קיץ. נציג ממשרד האוצר, שהוא קולגה, והוא שאל את החניכים, דרך אגב. הוא שאל את החניכים. הוא אמר אני עכשיו אומר שאין מגבלה של כסף ומה שאתם חולמים עליו, מה שאתם רוצים אתם תקבלו. הוא אמר להם, לא אנחנו כמשרד החינוך. והתשובה שנתנה לו שם נערה, בלי מסננות. היא פשוט אמרה לו תוציא אותנו מבית ספר ותן לנו בית נפרד, שאני אוכל ללכת אליו מתי שאני רוצה ואיך שאני רוצה. ואני אומרת לכם, חבל שהוא לא פה, מוחמד, אבל זה מה שהוא שאל וזאת התשובה שהוא קיבל. ואנחנו כל הזמן בקשר עם האוצר. אבל בסוף אנחנו, יש ממשלה, יש משרדי ממשלה. סדרי עדיפויות. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני מבין, אני מבין. אני לכן לא בא אליכם בטענות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת אוהד טל צודק בדרישה, בשאלה. זו שאלה מעולה. וזה גם לא קשור לפוליטיקה. זו שאלה מצוינת. אם באמת יש דרישה, אם יש מי שעומד שם ולא מקבל את זה כמובן, את הנתונים האלה כמובן מאליו. אלא אומר רגע, בואו. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> אנחנו לא מקבלים שום דבר כמובן מאליו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> קצב הגידול של הסניפים עולה. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> אבל אנחנו לא מקבלים שום דבר כמובן מאליו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> והכי ברור זה שגם התקצוב צריך לעלות. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> לצערי, כמונו, שאנחנו דורשים ולא מקבלים כמובן מאליו ובקורונה בכלל, אני אגיד ניצלנו בקורונה את העובדה שבגלל שתנועות הנוער כשיכלו להוציא מתנדבים, פתאום הצטרפו אנשים שאף פעם לא בתנועות הנוער. כי החבר'ה רצו לצאת, להתנדב. ונשארו אחרי הקורונה בתוך הסניפים. שמבחינתנו זה וואו אחד גדול. ואנחנו באים ודורשים. אבל לצערי, או לא לצערי, יש הרבה כמונו פקידים שדורשים ואומרים שאין בתקנות שלהם מספיק ושהדברים שלהם לא מספיק. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אולי נשמע את האוצר מה שיש לו להגיד? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, עוד רגע. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל יש לי שאלה גם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל רק רגע. רק לפני כן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> רק בקשה לנתון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רק לפני כן, שנייה, שנייה, חבר הכנסת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> בבקשה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני אתן לך. אבל חבר הכנסת פשוט יושב פה בשקט, ומחכה לתורו. חבר הכנסת עמיחי בוארון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ברוך הבא. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ברוך הבא. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה אתה יושב בשקט? לא היית בתנועת נוער? << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> שלום חברים. שלום חבריי חברי הכנסת, יושבת הראש. אני מתחבר לדברים שנאמרו פה בדבר הצורך בכלי כדי לצקת בו ברכה. בלי כלי, אז לשפע אין לאן ללכת ולאור אין לאן להתכנס. והפעילות מתפזרת. אבל אני שואל את עצמי, אני מהחוויה הפרטית שלי כמדריך בסניף שכונה שיכון ותיקים נתניה, וכתושב ביהודה ושומרון, אני מתרשם שדווקא המכנה המשותף להיעדר סניפים ומקומות לתנועות נוער הוא קהילות קטנות יחסית. זאת אומרת, אותם מקומות שבהם מתכנסים למקלטים או למבנים זמניים הם אזורים פריפריאליים גם במרכז הארץ. זאת אומרת, הנה, נתניה, נתתי דוגמה. במרכז הארץ, או בשכונות אחרות שבהם אין מבנים. ואני שואל את עצמי אם יש איזה שהיא יד מכוונת שלוקחת את אותם 70 מיליון שקלים בשנתיים, 75 מיליון שקלים, ויוצקת את המשאב הזה דווקא למקומות האלה. בצפון, בדרום, בשכונות במרכז או ביהודה ושומרון. זה דבר אחד. יש איזה שהוא מנגנון בין הגופים אני מבין, אני אשמח לשמוע עליו טיפה. עשיתי גם איזה שהוא חישוב. יש פה 75 מיליון שקלים. זה אומר לפי 7,000 שקלים למטר, יש פה 100 מבנים של 100 מטר, סדר גודל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> חישוב גרוע, כי חצי מזה הולך למשהו אחר בכלל. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> לא, בשנתיים יש לך 40 מיליון, זה 2023. 35 ב-2024. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא היית פה על הפאנלים, זה יהיה בניין יקר. יש פה ושם. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> אז עוד פחות מזה. זאת אומרת, יש פה בין 50 ל-100 מבנים. אין פה הרבה. ואני שואל שתי שאלות: אחת, אם אתם יודעים לומר היום כבר לאן זה הולך ללכת? גם בשיתוף פעולה בין הגופים. ושתיים, ואולי זו שאלה משפטית אלינו כחברי כנסת. האם אנחנו יכולים להסליל את הכסף הזה בעצה אחת עם אנשי המקצוע כמובן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לייצר תעדוף כאילו. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> לייצר תעדוף יותר מדויק, כדי לראות שהכסף הזה הולך באמת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מי שלא זכה. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> למי שלא זכה, בדיוק כך. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> אז הקול קורא שייצא ברגע שיוחלט ונדע כמה כסף, יש קול קורא שעכשיו נכתב יחד עם אגף הבינוי במשרד החינוך. יושב פה נציג שלהם. ואנחנו לגמרי בתוך הקול קורא, מתעדפים פריפריה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מעולה, מעולה. << אורח >> חגי גרוס: << אורח >> דרך אגב, זה גם נעשה בשיתוף עם התנועות. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> עם מרכז שלטון מקומי. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> כשאת אומרת פריפריה למה אנחנו מתכוונים? << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> מדד שטראוס, למ"ס. אתה רוצה? << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> גיאוגרפית חברתית. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> זה מגובש כרגע. אבל לגמרי מתעדפים קודם כל - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפשר את הטיוטות של הקול קורא? << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> כן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> וגם בקשה לנתונים. כמה עולה ילד בבני עקיבא, צופים, נוער עובד, לפי רשויות. עלות שנתית. עם כל ההנחות שאתם עושים, עם כל מה שלא יהיה. כמה עלות שנתית לילד. כמה מבקשים מההורים. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> אה, כמה דמי חבר או כולל הכל? מפעלים, קורס הדרכה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא יש לו מחנה קיץ, יש לו טיול בחנוכה, יש לו מסיבת ל"ג בעומר. כמה עולה הכל לילד? לפי רשויות. מה החבילה שהורה נדרש לשלם בדימונה, בערד, בירוחם, בקריית שמונה מול עוד מקומות. כמה באמת, נראה את הדיפרנציאליות, את המספרים. להביא לנו את הנתונים האלה. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> ואם אפשר עוד שתי מילים על המנגנון הזה שבין התנועות. אולי התנועות יכולות לספר איך המנגנון הזה עובד. וכמובן שמעתי פריפריה. האם הפריפריה, כשאנחנו מדברים על פריפריה זה כולל גם את יהודה ושומרון בתוך הפריפריה הזאת? << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> בהחלט כן. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> אוקיי. מנגנון? << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> אני אציג כמה דברים. נדב אלישיב, אני יושב ראש ועדת רשויות מקומיות במועצת תנועות הנוער. אז קודם כל, רק תיקון קטן לגבי המבנה. אנחנו מדברים על מבנה של סדר גודל של 250 מטר. העלות איפה שהוא באזור 2.3-2.5, יש פה אנשי מקצוע שיגידו יותר טוב ממני. אבל מניסיון שלנו בשנים האחרונות, זה פחות או יותר, זוהי פחות או יותר העלות. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> 10,000 שקלים למטר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה באזור, זה מבנה ציבורי. << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> עכשיו, לגבי המנגנון. יש בעצם בתוך הקול קורא, אני לא יודע אם לזה התכוונת. אבל איזה שהוא מנגנון שמאזן בעצם את החלוקה בין התנועות. כי יש הרי תנועות יותר גדולות, יותר קטנות. אז יש ניסיון בתוך הקול קורא לייצר מצב שיש איזון גם בין התנועות. שלא יקרה מצב של איזה שהיא תנועה מאוד קטנה תקבל עכשיו איזה שהוא מספר מבנים שהוא לא פרופורציונלי, שזה איזה הוא מנגנון איזון. ככה לייצר איזון בין, בתוך הקול קורא. אבל לגבי מה שקרן הסבירה על הפריפריה אני רק רוצה להגיד שכרגע לפי הטיוטה של הקול קורא מדובר על תקצוב משמעותית זה וגם היה איזה שהיא התכתבות וגם בקשה של מרכז השלטון המקומי שאפילו התקצוב יהיה יותר גבוה לרשויות סוציו-אקונומי נמוך ובקשה שהייתה לה הסכמה מקיר לקיר כמובן, שההשתתפות תהיה רק 5%. אז יש על זה הסכמה של כולם כמובן. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> זאת אומרת, יש פה סדר גודל של 30 מבנים, אם אני מבין נכון. << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> כן, הערכה. זה גם תלוי בסוציו-אקונומי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם יקבלו את כל הכסף. לא בטוח שהוועדה תקצה את כל מה שהממשלה ביקשה. יש עוד נושאים שעלו פה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, היא ביקשה, כן. אבל יכול להיות. טוב. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה, החישובים שלך מאירים, אבל יקבעו. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> לא, מיכאל, אני שואל את עצמי, אם אנחנו מדברים על 30 מבנים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, זה בטל בשישים. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> א', בטל בשישים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה לא בטל בשישים. אי אפשר לזלזל ב-30 מבנים. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> ו-ב', האם הוועדה פה יש לה את הסוברניות להחליט ביחד עם הארגונים לאן המבנים האלה הולכים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, מה שאתה יכול לעגן בחוק. פריפריה וסוציו-אקונומי. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> לא באופן כללי. ספציפית. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ספציפית. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תראה, בדרך כלל ועדה לא מנהלת כספים. אבל היא עושה בקרה על החלטות, היא נותנת קריטריונים. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> אבל מדובר פה באיזה שהוא תקציב שהוא "חוץ תקציבי". << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יכול לקבוע כללים מאוד ברורים איך ילך הכסף, למי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה יהיה המלצות הוועדה. המלצות הוועדה יהיו עם קריטריונים מאוד מאוד ברורים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה גם יכול לדרוש דוחות בהמשך, לפני החלטה, להציג. לפני שמחליטים למי לתת. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> צריך לאשר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> על זה אנחנו נצביע. זה יהיה המלצות שעליהן אנחנו נצביע. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> פה זה הצבעה. אחר כך הם עושים הרבה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ברגע שנתת להם את הכסף, אין לך הרבה כוח. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה התפקיד שלנו. אבל התפקיד שלנו לפקח שבאמת הכל קורה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יכול להעניש אותם שנה הבאה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מצביעים על המלצות? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה לא נכון. רגע, רגע, שנייה. אנחנו יכולים עוד משהו. לא רק להעניש אותם שנה הבאה, אלא אנחנו יכולים להגדיר בתוך, בשורה התחתונה לאן הכסף צריך ללכת, בצורה שאין להם גמישות. ואז זו הדרך. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> חברת הכנסת הר מלך, השאלה אם אנחנו יכולים, מיכאל, ביחד איתם, לא להעניש, אלא בצורה הוליסטית לבנות את התוכנית לאן הדבר הזה הולך ולראות ביצוע. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אנחנו בשלב הערכים. בשלב לדעת כשאתה בונה בניינים, תקציב תנועות הנוער לא קטן. ושמספר הילדים גדל, אז אוטומטית אם תקנת הבסיס נשארת, אז הוא קטן. יש פה בעיות יסוד. אתה בונה בניינים ואין להם גב של פעילות ומימון ממשלתי. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> לא, הפעילות קיימת בדרך כלל. רק היא קיימת במבנים פרוביזוריים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל אני אומר, חסר, יש חוסר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, אז אחד הדברים, חבר הכנסת אביחי. אחד הדברים שאנחנו מקדמים פה, וזה היה שינוי ממה שהאוצר דרש בהתחלה, זה שכל מבנה שיוקם דרך הקרן, ייבנה דרך הקרן, יכלול בבנייה שלו פאנלים סולאריים. שאז בעצם אתה מרוויח פעמיים: א', מטרות הוועדה, החוק, מדברות על אנרגיות מתחדשות. והדבר הנוסף זה שבעצם את ההפעלה והתחזוקה של המקום אתה תוכל לקבל דרך הרווחים של הדבר הזה. מה שאנחנו כן נצטרך לוודא זה שהרשויות המקומיות לא ישתמשו בכסף הזה לדברים אחרים ולא לפעילות שנמצאת שם. אוקיי? זה משהו שאנחנו נצטרך לדרוש אותו. אבל זה התפקיד שלנו אחר כך. בשלב הזה אנחנו רק בונים את המבנה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יודע, כמו בצבא, שיש אישור תוכניות. אז הוועדה יכולה לקבל החלטה ולהגיד מותנה באישור תוכניות בוועדה. ואז יציגו לאן הם רוצים ולמי, לפי הקריטריונים ואז אפשר לעשות תיקונים בוועדה. אבל אז אתה, זה מסוכן, כי נניח הם יציגו 20 רשויות והוועדה תגיד לא, תיתן לרשות אחרת. ואז אתה כבר מתחיל מריבה בין רשויות. אתה רוצה הליך שקוף ומקצועי, שלא יזוהם באיזה הטיות כאלה ואחרות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טוב, חבר הכנסת ניסים ואטורי, תודה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> סליחה על העיכוב. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה על ההשתתפות. כן? << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> קודם כל, פעם קודמת דיברתי על הנושא של האוצר, שהם לוקחים את זה די אליהם. אין לי בעיה שכל אחד ייקח את התהילה ויגיד אנחנו עזרנו וזה. אבל הם כבר חגגו את זה שלאן הכסף הלך. זאת אומרת, יש תחושה מסוימת שדי מדלגים עלינו. אני אומר חשוב מאוד לבדוק את זה עם הייעוץ המשפטי של הוועדה, איך אנחנו מכניסים סעיף. אני רוצה מאוד שיהיה כמו שאמרנו, שאנחנו נדאג לראות איפה הכסף הולך. כי ברגע שזה מגיע לאוצר זה נעלם בתוך הבליל הזה של התקציב, במיליארדים שהם מחזיקים ומחלקים אותם ואנחנו הופכים להיות איזה קופה קטנה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> דרך אגב, יש הרבה מאוד שינויים. לא, לא, לא, שנייה. יש הרבה מאוד שינויים שאנחנו יצרנו בתוך הדרישות שלהם. אם זה בתחום של בריאות הנפש וגם אם בתחום של הבינוי של תנועות הנוער ושל מבנים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואטורי מכוון גם לאן הכסף הולך. זה שהממשלה הודיעה לנו על שתי אופציות ועוד לא ראינו את הדיון חלופות שלהם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, אז זה בדיוק לאן. אז זה ממש לאן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אנחנו יכולים להגיד שמטרות הקרן נוספות. וכמו שאמרו היועצים המשפטיים, אפשר גם לשם. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני מבקש לעצור את הזמן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, סליחה. ניסים, אתה יכול לדבר. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אז כמו שחברי אמר נכון, והוא דייק אותי נכון. אבל אני אומר, ראיתי מסיבה באוצר, נערי האוצר הרימו כוסית לחיים על זה שהם העבירו כסף שבא מהגז והולך לכל מיני דברים. בסדר, אין לי בעיה. שיגידו מה שהם רוצים. חשוב לנו שיהיה סעיף שאנחנו קובעים פה לאן הכסף הולך. אנחנו לא רוצים שאנשים חלשים ותנועות נוער ונקודות חלשות, כמו שאני אמרתי. אצלנו אף פעם לא מגיע לנו שקל בסוף, לגולן. ולכן חשוב שאנחנו נעבור על הדברים האלה. אנחנו צריכים לפקח עליהם וחשוב להוסיף את הסעיף. ואני מציע כבר שנעבוד על זה עם הייעוץ המשפטי, לראות איך אנחנו עושים את זה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> תודה. לקראת ההצבעה. אם לא, אנחנו נתנה, אנחנו צריכים להתנות את זה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני חושבת שבסדר, אנחנו נגיע להצבעות יותר מוכנים. כן? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפשר אולי לשמוע ממשרד האוצר? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, הנה, בסדר גמור. משרד האוצר, גולן בדיחי, תודה רבה. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> שלום. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> היו פה הרבה שאלות, אני מקווה שרשמת. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> כן, זהו. אז שמי גולן ממשרד האוצר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ואם הוא שוכח אז אתם פה בשביל להזכיר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אל תדאגי. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אני בצוות של יואב הכט, שהיה כאן עד עכשיו והתעסק עם הנושא הזה מהצוות. ואני יודע שהתרגלתם לדבר איתו. הוא נמנע, הוא לא יכול להגיע כרגע. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבל. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> חבל מאוד. אז אני אשמח שנייה שחבר הכנסת הרצנו ישאל שוב את השאלה, כדי שאני אוכל לענות מדויק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> השאלה שאני כל הזמן שואל, גולן, היא למה בחרתם לפסוח על סעיף ד לחוק שמגדיר שצריכים להיות סכומים שמוקצים לטובת מו"פ אנרגיות מתחדשות ומו"פ של אנרגיות מתחשבות ובסעיף אחר פיתוח תעסוקה בנגב. לפי המסמך שהונח לפני חברי הכנסת, מופיע שבחרתם באמת שהסכום יהיה אפס. אבל אתם צריכים לנמק, לכל הפחות, אם לא בחרתם לשקול את ההחלטה המוזרה הזאת מחדש. לפחות, לפחות לנמק בפני חברי הכנסת מדוע ברחתם לפסוח. מה היו החלופות שהוצגו בפניכם? מה החלטתם לתעדף על פני? למה וכמה. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> תראה, אז צריך לומר קודם כל שהממשלה לא בחרה את השימושים המוצעים כעת משום שהיו שיקולים נגד השקעה באנרגיה או מחקר ופיתוח של אנרגיה, אלא משום שהיא ראתה שיקולים חיוביים בזכות השימושים המוצעים כעת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא אדוני. אתה צריך לנמק למה. יש בחוק שני סעיפים שמגדירים על מה הממשלה צריכה להוציא. אם בחרתם לתעדף דברים אחרים אתה לא צריך להסביר לי למה תנועות נוער זה חשוב ולמה בריאות הנפש זה חשוב. אתה צריך להסביר, זה ברור מאליו. אתה צריך להסביר למה בחרת לפסוח על שני הסעיפים האחרים בהצעה שהגשת. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> כן. אז אם אני מבין נכון את השאלה, אני חושב שהתשובה היא דווקא רלוונטית. שלא הייתה כאן איזה שהיא התעלמות מהחוק. אני חושב שגם היועצת המשפטית של הכנסת אמרה דבר דומה בדיון הקודם. לכן לא הייתה כאן מטרה להתעלם מהוראות החוק, אלא דווקא לקיים את הוראות החוק הרחבות ולהשקיע במטרות חברתיות וחינוכיות. ואני אשמח להרחיב על השיקולים בעד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה פשוט ביזוי הכנסת. אני לא יכול, זה פשוט הזיה. << אורח >> תמר בנתורה: << אורח >> אני אתייחס. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אי אפשר להגיד שזה ביזוי הכנסת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בעיניי זה ביזוי הכנסת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה לא ביזוי הכנסת. ישבה פה היועצת המשפטית. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> והורתה להם לנמק את זה. ואם הוא אומר אין לי. והוא אומר אין לי נימוק, בחרתי בדברים יותר טובים. זה ביזוי הכנסת. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אבקש לדייק שלא אני בחרתי, אלא הממשלה בחרה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה מייצג את הממשלה, אדוני. אלא אם כן אני טועה. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> בהחלט, אני מייצג את הממשלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אז אתה בא כוחה של הממשלה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מי בחר? מי בממשלה בחר את האופציות האלה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מאיזה אופציות בחרתם? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, איזה משרד בחר את האופציות האלה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איזה פרויקטים של מו"פ ושל אנרגיות מתחדשות בחרתם? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ראש הממשלה, האוצר. מי בממשלה בחר את זה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איזה פרויקטים של תעסוקה בנגב בחנתם ואמרתם נעדיף להשקיע בזה פעם אחרת, כי הסכום לא מספיק גדול. מה בחנתם? תסביר. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> קודם כל, חשוב להגיד באמת שאפשר בהחלט להשקיע בזה ולבחון את זה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא שמת לב לשאלה. שאלתי מי בחר את זה? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> קשה לי קצת להבין. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מי בממשלה החליט על שתי האופציות האלה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, אי אפשר ככה. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> זאת הצעת הממשלה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מי, מי? הממשלה זה לא גוף עלום ללא שמות. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אני רואה שהייעוץ המשפטי מבקש לדבר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא, סליחה, לא, לא. עם כל הכבוד, שאלתי אותך שאלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שנייה. סליחה, חבר הכנסת ביטון, נשמה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה הוא אומר ייעוץ משפטי? הוא לא רוצה לענות שאלה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע, שנייה. היא רוצה לדייק את השאלה. שנייה, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> השאלה הזאת בתוקף. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נו, רגע. מה את רוצה? << אורח >> תמר בנתורה: << אורח >> אני רגע רוצה למסגר, גם את הדיון וגם את השאלה. כפי שחוק מורה, באמת צריך שהכסף יוקצה למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, כפי שכבר הסברנו את זה כאן בוועדה. וצריך להתייחס גם, צריך גם להתייחס להקצאת סכומים למטרות בסעיף 38(ד) לחוק. ביניהם עידוד תעסוקה בנגב, השקעה במו"פ, אנרגיות ירוקות מתחדשות וכדומה. והאוצר, ככל שהוא לא מקצה סכומים כאלה, צריך להתייחס לנימוק למה בחרתם בעצם את המטרות האלה שאתם בחרתם. מה נבחן, איך התנהל ההליך? זאת אומרת, אתם צריכים לנמק את ההקצאה שאתם מביאים אלינו. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אני חושב שיש נימוקים מצוינים מדוע זאת ההצעה שמונחת על שולחן הכנסת. << אורח >> תמר בנתורה: << אורח >> אוקיי. אז בוא נפרט. גם אם אמרתם את זה בעבר, בוא נפרט את זה בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אתה לא ענית מי בממשלה החליט את זה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> גם אם אמרתם, תחזרו על הנימוקים. << אורח >> תמר בנתורה: << אורח >> בוא נפרט את זה בבקשה. בסוף חברי הוועדה צריכים להבין את הנימוקים להקצאה הזאת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יכול לענות על השאלה שלי? מי בממשלה החליט על שתי האופציות האלה? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> זאת הצעת הממשלה שהסכימו עליה שרים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה, בת קול יצאה? יצאה בת קול ואמרה הממשלה, זה האופציות? מישהו ישב והחליט. איזה שר? איזה שר החליט? עם כל הכבוד לך, אתה לא תמרח אותנו. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> חס וחלילה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> האם כל השרים יכלו לדון בזה? האם כל השרים קיבלו אופציה להציע? איזה שרים החליטו על ההקצאה הזאת? מי השר שהחליט על זה? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> הצעת הממשלה שהונחה על שולחן הכנסת מייצגת את עמדת הממשלה כולה, כל השרים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אתה היית בתהליך. יש פרוטוקולים של קבלת החלטות. הצגתם חלופות שם. אז תגיד לנו מי דן ומי החליט. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר'ה, תקשיבו, אם אין לכם תשובות טובות, מחר יש לנו ועדה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל אי אפשר ככה להתנהל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מחר הם יצטרכו לתת תשובות. אני חושבת שצריך להיות פה זה עומר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל רגע, אני רוצה להבין, לימור. חברת הכנסת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> דרך אגב, הוא נתן את התשובות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להבין, כי אני צריך להבין אם אני צריך לייצר פה פוזיציה פחות נעימה ממה שהייתה פה עד עכשיו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אנחנו רוצים לעבוד ביחד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא צריך פוזיציה פחות נעימה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חברת הכנסת סון הר מלך, האם לשיטתך אלו תשובות שמתקבלות על הדעת? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, זה לא מתקבל על הדעת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז אני לא מצליח. אז מאה אחוז, בואו נדרוש מהאוצר תשובות שמתקבלות על הדעת. אתם בחרתם להתעלם לגמרי מסעיף (ד) בסעיף 38 שמנחה, שהסעיף שמנחה אתכם להגיש הצעה מפורטת לפי סימן זה. סימן זה כולל את כל סעיפי המשנה. בשני סעיפים מפורשים יש לכם דרישה להתייחס לסכומים המוקצים לאנרגיות מתחדשות, למחקר ופיתוח ולעידוד התעסוקה בנגב. אתה לא יכול לומר, להגיע לפה ולומר נתעלם מזה. אתה לא יכול. כי אז אתה מבזה את חברי הכנסת. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אין לי כוונה לבזות את חברי הכנסת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מה שאתה עושה. ולכן אני אומר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה לא רק, אתה מסתלבט עלינו. אני שואל אותך שאלה, אתה שולח אותי ליועצת המשפטית? אתה חושב שזה יעבור לך בשתיקה? תגיד אני לא יודע את התשובה. לא יודע, לא אמרו לי, אסור לי. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> חלילה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה שולח אותנו ליועצת המשפטית? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו שאל או הפנה שאלה של התעלמות מהחוק, לכן אני סבור שהייעוץ המשפטי הוא הגורם הרלוונטי לענות על זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז אני מבקש שתנחי אותו מה הוא צריך לעשות. << אורח >> תמר בנתורה: << אורח >> אני אחזור על העמדה שלנו. לפי העמדה שלנו - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יש לי אבל תחושה, התשובה היא לא מספקת, אני מסכימה. אבל יש לי תחושה שגם לא רוצים לשמוע כאילו, זה, זה כאילו איזה, יש איזה ציפייה לשמוע משהו מסוים. ואם לא נשמע את המשהו הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שישמיע משהו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, עכשיו שנייה. עכשיו עוד נקודה. אני רוצה לדייק. לא, אין לי בעיה. זה לא מקובל עליי מה שקורה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רק אגיד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שנייה, אני רק אומר דבר. שנייה, שנייה. רק אני רוצה לומר משהו. אנחנו, יש התייחסות לאנרגיות מתחדשות. יש התייחסות. אי אפשר לחזור על זה, עוד פעם, גם אם תחזור. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפשר את ההצעה בכתב? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני אומרת לך שיהיה התייחסות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רגע, שנייה, אבל לפני כן. תקשיבי, לימור. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> איפה משרד האנרגיה? נמצא פה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גברתי יושבת הראש, באמת אני בא בנפש חפצה. מבחינתי שיגיד לי 'יוראי, התנהלו שלושה דיונים במועדים כאלה וכאלה שבהם דנו באופציות של עידוד תעסוקה בנגב, היו מספר חלופות'. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אין בעיה. גם זה התשובה שאני רוצה לשמוע. זה מה שאני רוצה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 'חשנו שזה יקר מידי, שזה לא במקום, שדרושה עוד מחשבה על זה'. רק אני בתחושה שלי, שהם זלזלו לגמרי בהוראות סעיף (ד). << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא היה תהליך שקוף. ישב שר עם עצמו והחליט. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא רוצה את זה. ושר אוצר, הוא יתעדף את החינוך, הוא יתעדף את החברה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> עכשיו, שיגיד שבישיבה הזאת ישבו שלושה ראשי אגפים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הביאו שר כלכלה. זה כלכלי, חינוכי, חברתי. היו קוראים לשר הרווחה, לחינוך, לשוויון חברתי, לדיון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע, רגע, שנייה, שנייה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמה משרדי ממשלה היו שותפים בגיבוש ההמלצה הזאת? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כנראה שהתשובות לא יהיו אחרות. כנראה שאנחנו לא נשמע פה תשובות אחרות. אני דורשת שמחר, עם יואב שליווה אותנו לאורך כל הזה. שהוא יגיע לכאן וייתן את התשובות. מה? << אורח >> קריאה: << אורח >> גם גולן ברור יבוא. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, גולן עכשיו באמת, אתה מוזמן לבוא בשמחה. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אני אשמח לבוא בכל מועד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל מחר אנחנו רוצים תשובות ברורות. שמעתם מה סדר, זה לא להגיד, כולם מבינים למה היה חשוב לבחור דווקא את הדברים האלה. אנחנו רוצים לדעת למה בסוף גם הוחלט שלא זה. איזה דיונים יצרו את המציאות הזאת. טוב. משרד האנרגיה, אוריאל בבצ'יק, בבקשה. אנחנו נשמח לשמוע אותך בנושא של פאנלים סולאריים ומבנים עם זה. בנייה ירוקה. רגע, היית אצלנו? << אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >> כן, הייתי ביום חמישי. אז אני רק, התבקשנו בעצם להביא נתונים לגבי עלויות של פאנלים סולאריים על המבנים ועלויות של בנייה ירוקה. שזה אומר בנייה ירוקה זה אומר התייעלות באנרגיה. כשהרעיון הוא בעצם שהמבנים, במסגרת החלטה שכבר התקבלה, המבנים בעצם יהיו מאופסי אנרגיה, או אפילו חיוביים באנרגיה. זאת אומרת, מייצרים יותר אנרגיה במהלך השנה מאשר הם צורכים. לקחנו בחשבון, שוב, זה הכל הערכות ואפשר, אלו נתונים שהוועדה יכולה לעשות איתם שינויים כאלה ואחרים. אבל אנחנו מדברים בעצם על לקחנו בחשבון 30 מבנים. על כל מבנה מערכת סולארית של בערך 250 מטר רבוע. שזה אומר 33 קילו-וואט הספק מותקן של פאנלים סולאריים. כשעלות הבסיס היא 3,400 ש"ח לקילו-וואט מותקן. זאת אומרת שבהערכה, בהשקעה של 112,000 שקלים למבנה, בהינתן הנתונים האלה, וסך הכל על 30 מבנים עלות של 3.4 מיליון ש"ח. כשאם אנחנו לוקחים בחשבון שההשקעה היא מאה אחוז מצד הממשלה, בעצם מהיום, מהשנה הראשונה הכנסה פר מבנה היא בסביבות, לאחר שמורידים את התחזוקה, עלויות תחזוקה, שטיפה וכו' - הכנסה היא בסביבות 20,000 שקלים לשנה למבנה במשך 25 שנים. אלו הנתונים. בדקנו גם את הנושא של קרויים סולאריים, אבל מבדיקה שעשינו מול החברים כאן, אנחנו מבינים שאין תקציב במסגרת המפרט לקרויים רגילים. זאת אומרת שכדי לעשות קרויים סולאריים צריך גם עלויות קונסטרוקציה וגם עלויות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם לפאנלים לא היה תקציב. אז מה? אתה יכול להכפיל את שטח הפנים של מבנה. << אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >> אתה צודק. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה אין תקציב? אתה מראש הגדלת את ההוצאה אם התחייבת לממן פאנלים. תשקיע עוד קצת ותכפיל את שטח הפנים באמצעות פרגולה קולטת שמש. << אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. והם צריכים צל. מה הילדים האלה צריכים? להיות בצל, בחוץ. תעשה להם פרגולה. וכשאתה עושה פרגולה מראש בתוך הבנייה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה פחות סניפים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> קצת פחות, אבל well done. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה לא קצת פחות, זה הרבה פחות, כי זה בדיוק חצי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה הרבה פחות ממה שצריך. צריך מאות סניפים בישראל. אנחנו נעשה 20-30? בואו נעשה אותם state of the art, נעשה אותם טוב, מניבים, sustainable. סביבתיים. נוכיח. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל אז אתה פחות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז נפסיד שני סניפים, אבל נרוויח. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> למה שניים? איך הגעת לשניים? << אורח >> קריאה: << אורח >> הפסיד שניים, שניים. 3.5 מיליון שקלים עולה לו להקים את - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא משנה. אבל תאמיני לי, אם נתת להם 40,000 שקלים הכנסה או 20,000 שקלים הכנסה, וואלאכ, זה דרמטי. 20,000 זה חשמל מים, 40,000 זה גם פעילות. זה גם מלגות לילדים. << אורח >> קריאה: << אורח >> מיכאל, 3,000 שקלים לחודש, זה מה שייתן לך? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> חשמל, מים וקצת פעילות, כיבוד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נו, הלוואי עליי. << אורח >> קריאה: << אורח >> אשמח לתקציב כזה לכל הסניפים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון שזה שווה? << אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >> אני אשלים פשוט את הנתונים לגבי קרויים סולאריים. העלות למטר רבוע לקרוי סולארי של חצר, זה בעצם קרוי נמוך, היא בסביבות ה-4,300 שקלים לקילו-וואט מותקן. לעומת 3,400. זה כולל את עלות הקונסטרוקציה. שזה עלות שהיא גבוהה ב-27% מעבר להתקנה על הגג. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, כן. << אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >> ואם אנחנו מדברים על קירוי של מגרש ספורט, אז אנחנו מדברים על עלות של 5,000 שקלים בערך, שזה תוספת עלות של 67% לעלות של פאנל סולארי על גג. זאת אומרת, אם אנחנו לוקחים בחשבון הצללה סולארית של בערך 160 מטר רבוע פר מגרש, שוב, זו הערכה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. אבל בגוף הבנייה זה עלות שולית. כשאתה נותן לקבלן לעשות לך את קורות הבטון החוצה, זה בגוף הבנייה. זה לא אחרי זה להזמין קבלן נוסף. עושה לך, התכנון האדריכלי צריך לכלול קורות החוצה, שעליהם כבר שמים פאנל בידודי ומיד אחריו פאנלים. תבואו לירוחם לראות את זה. כאילו, עשו את זה כבר. << אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >> בכל מקרה, אנחנו כמשרד תומכים ושמחים על ניצול כל שטח לטובת ייצור אנרגיה סולארית. כדי להגיע ליעדים של יעד של 30% אנרגיה מתחדשת עד 2030. אנחנו נביא עוד נתונים ככל שניתן. זה קצת קשה לתת נתונים לגבי הקרויים הסולאריים, כאדריכל אני יכול להגיד לחבר הכנסת שפשוט זה חישוב אחר. אפשר פשוט צריך לראות את המפרטים של המבנים. שוב, אפשר, אם יש כבר את הקונסטרוקציה אז העלות היא אותו דבר, אתה צודק. היא כמו להתקין על הגג. ואז אפשר גם סולארי וגם הצללה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ברגע שהוועדה נתנה לכם הוראה לשים פאנלים סולאריים הוגדלה ההוצאה לבנייה הזאת. עכשיו צריך למקסם את הבנייה הזאת כדי שהיא תניב את המקסימום הכנסות. ועוד 5% על הקונסטרוקציה שווה להבטיח את העתיד על הפעילות. וזה גם ילמד את המדינה לבנות מבני ציבור. בזכותנו כל בניין עתידי ייבנה ככה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מיכאל ביטון, תאמר לי, איך אנחנו יכולים לוודא שהרשויות באמת הכספים שהרווח מהפאנלים הסולאריים ילך באמת לתפעול? איך אני יכולה לוודא את זה שהם לא ייקחו את זה? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש דרך אפילו ללא הרשות. זה שגוף ממשלתי עושה התקשרות ארצית עם חברה לפאנלים סולאריים. מניבה לגוף הממשלתי את הכסף. לא משנה, חברה למתנ"סים או כל גוף אחר. הוא יקבל את הכסף וייתן אותו לפעילות. לא חייב שההסכם על הפאנלים יהיה של הרשות המקומית. יכול להיות הסכם של גוף ממשלתי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ואין שום דרך לאכוף. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש דרך. בדרך כלל זה הסכם שאומר אנחנו ניתן לך בניין תמורת א', ב', ג'. אם לא תעמוד בבניין הזה, אתה מכיר בזה שנוריד לך תקציבים. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> מיכאל, למה שהבניין לא יהיה של תנועת הנוער? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אין תנועת נוער. תנועת נוער זה לא יישות משפטית. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> בטח שכן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, התנועה הארצית. אבל היא לא הבעלים של האדמות האלה. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> לא של האדמה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואין הקצאות קרקע לכל התנועות. זה סיפור מהסרטים. להקצות לתנועת נוער אדמה זה מתחיל ויכוח פוליטי מקומי. סיפור. וגם כשאתה מקצה, מינהל מקרקעי ישראל רואה את הרשות, זה הקצאת משנה, זה לא ישיר. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> רגע, הרשות מקצה את הקרקע לתנועת הנוער. תנועת הנוער, על פי הנחיה ומעורבות של משרד החינוך, משרד החינוך עם הרשות המקומית. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> המינהל מקצה לרשות למבני ציבור. הרשות חותמת הסכם עם המינהל על הבניין. והיא עושה חכירת משנה או הסכם משנה עם התנועה. אבל הבניין נשאר שייך לרשות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה שהרשות לא תשלם את ההוצאות? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> שייכנס לתנועה ישירות. אם הזמנת העבודה להנחת הפאנלים הסולאריים תהיה מגוף שהוא לא הרשויות המקומית. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> אלא תנועת הנוער. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הם יקבלו גם את הכסף חזרה. אבל אתה לא רוצה 8 תנועות שיעשו הסכמים. אתה רוצה גוף מרכזי או גוף ממשלתי. כי יש פה בעיה של העברת כספים. אתה צריך לתת את הכסף הממשלתי לגוף ממשלתי בלי מכרז כדי שיניח את הפאנלים והוא יתחייב להביא את הכסף חזרה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשאול את משרד האנרגיה שאלה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, בטח. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוריאל, נכון? אתם כשהובאה ההצעה לפה לראשונה היא לא כללה שום התייחסות לא לאנרגיות מתחדשות ולא למו"פ. האם שותפתם בדיונים, באיזה שהם דיונים שהאוצר ניהל, סגן האוצר, סגניתו, בדבר ההצעה שהונחה על שולחן הכנסת? << אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >> למיטב ידיעתי רפרנט האוצר לאנרגיה, למשרד האנרגיה כן השתתף בישיבות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. והוא הציע הצעות? << אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >> למיטב ידיעתי כן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לשתף אותנו איזה הצעות הוצעו? << אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >> אני לא הייתי בדיונים. אז אני לא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז אני אשמח אם מחר, שמשרד האנרגיה יגיד באיזה ישיבות, מי השתתף מטעמו ואיזה הצעות הוצעו. בהתאם להוראות החוק. בסדר? ואיזה הצעות הוצעו, נותחו. בסדר? על הכיפאק. יש פה נציג של משרד העבודה? אולי נשאל גם אותם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? הם לא קיבלו כלום. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> היה מקודם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הם לא קיבלו כלום, למה הם יבואו? << אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >> אפשר להשלים פשוט רק את השורה התחתונה? כי ביקשתם שורות תחתונות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הם היו בקודמת. << אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >> לגבי עלויות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל הדגש של השאלה שלך, יוראי, מטרות הקרן חינוכיות, חברתיות, כלכליות. בסעיף המשנה אנרגיה מתחדשת, תעסוקה בנגב, כציון מפורש. די היה שאותם משרדי ממשלה רלוונטיים, ברמת שרים או מנכ"לים היו מקבלים דיון באוצר. בוא, אתה רווחה, חברתי, בוא אתה שוויון חברתי, בואו תציעו לנו רעיונות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה מה ששאלתי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> שואלים האם היה דיון? האם ניתנה הזדמנות לחברתיים לדבר על הכסף הזה? ואנחנו עוד שואלים. אבל תמשיך לשאול. זה יהודים, הם יודעים לשאול. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, אני שואל שאלה. כי אני מניח שבוצע פה הליך תקין ואני רוצה לשאול האם הוזמנתם? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא לא, הוא לא הכתובת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הוא נציג משרד האנרגיה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל הוא לא מרכז את עבודת הקרן בממשלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז מי מרכז? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> האוצר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בסדר, האוצר אומר לי שהוא לא יודע. אז אני שואל את הקצה השני. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא יודע, אבל הוא לא השיב. הוא יודע. אבל היא אמרה לו שהוא ישיב בעתיד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הוא חייב, הוא חייב מחר. לא בעתיד, מחר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מחר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מחר. אני לא צוחקת, מחר בבוקר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בסדר. אני מקווה, מה אני אגיד לך? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> וגם מחר סגנית שר האוצר תהיה פה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואתם אל תתבלבלו, אנחנו בעד לעשות מבנים לתנועות נוער. אנחנו בעד פגועי נפש, שלא תתבלבלו. אבל אנחנו בעד הליך שמכבד את הכנסת. לא שקרה פה משהו שלא מכבד את התהליך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> אפשר לבקש עוד בקשה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> ממה שהבנתי מהחברים ממשרד החינוך, אז מתגבש איזה שהוא מנגנון לחלוקת אותם 30 מבנים. ואני חושב שיהיה נכון, זה לא מסובך מידי אני חושב, לשבת משרד החינוך עם תנועות הנוער. שנייה, שנייה אות. ולהעלות, להציף לכאן לוועדה מסמך יותר קונקרטי, כמה מבנים הולכים לאן. צפון, דרום, מזרח, יו"ש, מרכז וכו'. ושהוועדה, וזאת ההצעה שלי לוועדה, תצביע על מסמך טיפה יותר קונקרטי. גם אם אתה לא רוצה להיכנס לניהול ולתיקון סטיות, אבל תקבל משהו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר שהוועדה לא תאשר את ההקצאה הזאת עד להצגת תוכנית עבודה מפורטת. היא תוצג בתיקונים ואז היא תאשר. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> אז אנחנו נשמח לשלוח לכם את הטיוטה של הקול קורא. אין לי, אני לא יכולה להגיד לך לאן יוקצה. כי עוד לא התפרסם קול קורא ועוד לא הגישו בקשות. זה תלוי במי יגיש. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> לא, אבל מלכתחילה תפני את הקול קורא, אני סתם, 4 מבנים צפונה, 4 מבנים דרומה, ועוד 1 למרכז ו-1 ליו"ש. סתם אני זורק. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> אז לגבי לשבת, אנחנו יום יומי יושבים. הם לגמרי בתוך הדיונים. ואנחנו נשלח לכם את הטיוטה ואנחנו נשמח לחידודים. כי אני אומרת שוב, אסטרטגית המשרד, משרד החינוך, רוצה שהמבנים יהיו בפריפריה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מעולה. ובהתיישבות. כן, אנחנו פריפריה והתיישבות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש פריפריה חברתית בהתיישבות. יש קריית ארבע, יש מקומות עם קשיים. מצווה שיהיה שם גם. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> לא, מה שאני אומר, מיכאל, ביום שלישי, מתי ההצעה הסופית? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שלישי. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> שלישי. אז עד שלישי, אם אפשר לגבש את המסמך הזה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, אפילו לפני. אפשר להעביר אותו היום אם יש מסמך כזה כבר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש לי שאלה ליועצים המשפטיים. נניח שהוועדה מאשרת את הסכומים והם נכנסים לתקציב המדינה. אבל בהחלטה שהיא קובעת היא אומרת אנחנו מאשרים, בגלל הלחץ על התקציב, סכומים לפה, לפה, לפה. כל סכום כזה יש עליו כמה כללים. אחד, למשל הסכום הזה, של מבנים לתנועות נוער, יאושר לאחר הצגת קול קורא. יאושר לביצוע בוועדה, לאחר קול קורא ולאחר כמה תשובות שעוד לא קיבלנו. << אורח >> תמר בנתורה: << אורח >> למה הכוונה יאושר? אנחנו בסוף מאשרים את זה עכשיו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, בתקציב המדינה המספר הזה יכלל, כי אישרנו אותו פה. יהיה כתוב שם סכום למבנים לתנועות נוער. הם לא יוכלו לבצע את הסכום עד לכמה תשובות שהם יתנו לנו. << אורח >> תמר בנתורה: << אורח >> זה בעצם אישור על תנאי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא על תנאי, זה טוטאלי. הכסף הולך למבנים. << אורח >> תמר בנתורה: << אורח >> אפשר לקבוע אמות מידה. אפשר לקבוע קריטריונים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. אבל אם אין לנו סמכות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, יש לנו סמכות. אבל לקבוע את הקריטריונים. אנחנו נקבע את הקריטריונים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אם לא קיבלת את התשובות? עד יום שלישי את יכולה לגמור את זה? כאילו, אני אומר אם יש מצב שהבירורים שלנו לא נגמרו ועדיין צריך לאשר להם תקציב, למדינה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תקשיב שנייה. למשל בוא, הם ביקשו ממני בנושא של פגועי נפש, אני כתבתי שזה יהיה פגועי נפש - - -. אז הם ביקשו שאנחנו נשאיר להם איזה שהוא מרווח גמישות. אנחנו מתעקשים לא להשאיר מרווח גמישות. אנחנו נצביע שאין להם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה שיוחלט פה זה לביצוע. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בדיוק. אוקיי? זה היתרון של הוועדה הזאת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר. אם אפשר להחליט את הכל עד שלישי, כדאי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו נקבע. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> אני חושב שזה לא מסובך לקבוע את זה. כי בסופו של דבר כל ראש תנועת נוער יודע כמה חניכים מחוסרי גג יש לו. ואז עושים איזה שהוא איזון בין כל התנועות, ביחד עם משרד החינוך ומקבלים את ההחלטות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מועצת תנועות הנוער, אתם יש לכם איזה שהוא פילוח של צורך ותעדוף? יש לכם? << אורח >> רועי תשובה: << אורח >> יש לנו פילוח של צורך, אין לנו פילוח של תעדוף. אני חושב שאנחנו מערבבים פה בין שני דברים. בין כל תנועת נוער ומה הצרכים שלה ואיזה שהוא תעדוף אחר. מצד אחד, אתם מבקשים לעשות תהליך רציני וארוך, ומצד שני אתם אומרים אולי עד מחר נכין מסמך שאף אחד לא הכין אותו. רציני זה לא יהיה. אני חושב, ברור לכולם וכולנו כאן הסכמנו, לפחות כך אני מבין, שצריך להיות תעדוף משמעותי למקומות שבהם לרשויות עצמן יש קושי יותר גדול לבנות מבנים עבור התנועות שכבר פועלות שם. אנחנו יכולים לקרוא להם פריפריה, אנחנו יכולים לקרוא להם רשויות עניות. יכולים לקרוא להם מקומות שבהם האנשים הם במעמד סוציו-אקונומי נמוך או כל דרך אחרת. בשביל לייצר איזה שהוא תעדוף שיכלול בתוכו גם את כל שיקולי תנועות הנוער ביחד וגם את המעמד או את הדירוג הסוציו-אקונומי של היישובים. לא נוכל לעשות את זה, בטח לא עד מחר וגם לא עד יום שלישי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז איך הקול קורא יידע למי לפנות? << אורח >> רועי תשובה: << אורח >> הקול קורא מבוסס על שני דברים: הוא מבוסס על שוויוניות בחלוקה, כמו שהסביר נדב מקודם, בין התנועות, בשביל לוודא שאף אחד לא נהנה מהמשאב הזה בצורה עודפת או בצורה שהיא עולה על החלק היחסי שלו בכלל בחברה או במפה הזאת. והוא מבוסס על זה שהרשויות המקומיות עצמן יגידו רוצות אנחנו. אנחנו יודעים שיש לנו, לא רק התנועה אומרת שיש צורך עכשיו ביישוב X, אלא גם הרשות אומרת תראו, אני יודעת שיש צורך. יודעת שחסר. וגם מוכנה לעשות את ההשקעה, שהיא גם לא רק ההשקעה של הבנייה. אלא את ההשקעה של מסביב. להעמיד אנשים, ללוות את התהליך. לוודא שנוכל להעמיד את הקרקע, ללוות את התהליך אחר כך כדי לוודא שזה מצליח לטווח ארוך. לבוא עכשיו ולקבוע קביעות שאולי אפילו עלולות במובנים מסוימים לסנדל את התהליך לטווח ארוך. אם יבואו במקום ארבע, נגיד נלך עם הדוגמה של ארבע וארבע. ארבע רשויות בצפון, ארבע בדרום, יבואו עכשיו שש בדרום ושתיים בצפון. כי בצפון יגידו תשמעו, עכשיו ראשי הרשויות שנמצאים לא יבחרו ללכת על הסיפור הזה. אז מה, מה נעשה? אני חושב שיושבים פה כל כך הרבה נציגי ממשלה, כל כך הרבה, משרד החינוך שמלווה את זה, משרד האוצר, המרכז לשלטון מקומי, תנועות הנוער. כולם רוצים לעשות אותו דבר. כולם תחת אותם רעיונות ועקרונות. צריך, אנחנו צריכים לבטוח גם בעצמנו שאף אחד לא הולך לעבוד על אף אחד ולבנות עכשיו 30 מבנים בגוש דן. אם אנחנו לא יכולים לסמוך אחד על השני ולפחות לסכם את הדבר הזה, אז אנחנו אולי בבעיה הרבה יותר גדולה מלקבוע עכשיו איפה נבנה מבנה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא שלא אנחנו לא סומכים, זה לא הסיפור. << אורח >> רועי תשובה: << אורח >> אני מבין. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הסיפור הוא שלפעמים יש רשויות מקומיות שיש להן יותר כוח, יש כאלה שיש להן פחות כוח. << אורח >> רועי תשובה: << אורח >> אז אנחנו נותנים משאב לרשויות המקומיות ואנחנו מזמינים אותם לנצל את המשאב הזה. << אורח >> תמר בנתורה: << אורח >> האם אנחנו נמצאים ב-1 עד 5? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, אז הנה, אתם יצרתם, אפילו בסטנדרטים שאתם יצרתם, שאתם אומרים אנחנו רק מי שיוכל להבטיח ולהיות מסוגל. לא תמיד. אז יבואו אותם אלה שיש להם את היכולת. << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> רגע, שנייה, אני רוצה להגיד משהו חשוב שנייה. אנחנו מדברים על מצב שבו היום אני עוסק כבר מעל 15 שנה מסתובב ברשויות מקומיות ומנסה לשכנע אותם לבנות מבנים לתנועות נוער. אנחנו מביאים למצב שבו רשות מקומית חלשה, במקום להעמיד, צריך להעמיד - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני רוצה, המילה "חלשה" זה בדיוק המילה שאני רוצה לשמוע. << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> שנייה, רגע, רגע. אני רוצה להבהיר את זה. רשות חלשה שעד היום הייתה צריכה להעמיד 2.5 מיליון שקלים תצטרך עכשיו להעמיד 125,000 שקלים או 150,000 שקלים. בסדר? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה עם הפאנלים הסולאריים? << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> אם זה יהיה עם הפאנלים הסולאריים יכול להיות שהמחיר יעלה קצת. אבל אני אומר, עדיין. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> השאלה אם לא, זה ייצא. << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> אבל שנייה, אני רוצה להגיד משהו חשוב. << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> נדב, אבל האם עדיין מדברים על 1 עד 5? אני לא שמעתי את זה מרועי. << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> כל הרשויות, שנייה. << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> האם כל הרשויות המקומיות יוכלו לגשת או רק 1 עד 5? << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> הרשויות המקומיות, רגע. תקראו, אפשר לשלוח לכולם. רשויות מקומיות חלשות מקבלות תעדוף בתוך התבחינים. תעדוף, זאת אומרת, הניקוד שהם יקבלו. << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> זה פתוח לכל הרשויות המקומיות? << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> פתוח לכולם. << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> זה לא מה שנאמר בהתחלה. << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> הרשויות החלשות מקבלות תעדוף וניקוד הרבה יותר גבוה. << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> אני מבינה לחלוטין. אני מבינה לחלוטין. אני רק רוצה שהדברים יהיו מיושרים פה. << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> הניקוד שרשות מקומית חלשה מקבלת בתוך הקול קורא, שהטיוטות שלו, הוא עוד לא נסגר. אבל הטיוטות, זה גם מה שאושר ב-2019. מדבר על ניקוד הרבה יותר גבוה לרשויות חלשות. ולא רק לרשויות חלשות. זאת אומרת, גם רשות חזקה, אבל הגישה סניף בשכונה שהיא פריפריה חברתית, בסדר? זה גם נלקח בחשבון. זאת אומרת, כל הדבר הזה הוא בתוך. << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> נדב, אני רוצה לחזק אותך. ואני לא סתם שאלתי אותך את השאלה הזאת. אני מאוד מסכימה שמדברים פה על הרשויות החלשות ויש פה את הבעיה האובייקטיבית והוא צוינה ונותחה פה. והיא ברורה לכולנו. יש פה גם רשויות מקומיות שהן בסוציו-אקונומי גבוה, אבל ההכנסות שלהן הן מאוד נמוכות. אין להן כסף. הן עניות. ובני הנוער שם נפגעים בכל מיני תחומים. בין היתר בחינוך הפורמלי, בין היתר בתוך החינוך הפורמלי גם בענייני התנועות. אוקיי? אז אסור לשכוח את זה. ואני חושבת שמה שנדב העלה פה זאת נקודה מאוד מאוד חשובה. אז אנחנו עושים תיקון חברתי לרשויות החלשות, כפי שכולנו, שגור לנו בפה. כולם ברור להם מה זה רשות חלשה. אבל יש רשויות שהן חלשות, אבל הן נתפסות בעינינו כחזקות. אני מדברת כלכלי, מבחינת העוצמה הכלכלית של הרשות. אבל אין ספק שצריך לתת את אותו משקל גבוה יותר לחלשות. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> אני רוצה לומר מהצד השני. יש רשויות חזקות, כמו נתניה, עירי. שבהן יש שכונות פריפריאליות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה מה שהיא אמרה. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> לא, היא אמרה הצד השני. << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> אמרנו, זה נכנס. בתוך הקול קורא זה נכנס. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> אבל אתה לא מייעד את הקול קורא לרשויות מ-1 עד 5. << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> מדד שטראוס הוא ברשויות הגדולות הוא שכונתי. זאת אומרת, אם הרשות הגישה, לצורך העניין, נתניה זו דוגמה מעולה. בסדר? אם נתניה הגישה את קריית נורדאו, היא תקבל ציון גבוה. הגישה את עיר ימים תקבל ציון נמוך. בסדר? אני נותן דוגמה מעיר שאתה מכיר. כאילו, יש, יש הבדל בין שכונות. וגם הדבר הזה, הקול קורא מכיר אותו. כי משרד החינוך, בשונה ממקומות אחרים, יודע להגיד ברמת השכונה. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> ועוד שאלה בקשר לקול קורא. האם הקול קורא ישייך את עצמו או יפנה לצורך קיים? זאת אומרת, יש הרבה מאוד סניפים בתנועות נוער שכבר היום פעילות שנים ארוכות במבנים פרוביזוריים. << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> הרעיון הוא לבנות מבנים במקומות שהפעילות קיימת. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> שכבר יש בהם פעילות. יפה. << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> אנחנו לא בונים מבנה כדי שתהיה פעילות, אלא איפה שחסר. אותם 400 פלוס מבנים שנכון לרגע זה יש פעילות. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> יש שם "מצוקת דיור". << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> אבל אין מבנים. או מבנים רעועים או במקלט ציבורי שעכשיו, עכשיו בשבוע האחרון היו צריכים לפנות אותו, ובצדק, כדי שיהיה לתושבים של אותה שכונה מקלט פנוי ונקי. ואז אחר כך נחזור לעשות את הפעילות שלנו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. מנהלת מחלקת בקרת מבנים ממפעל הפיס, מגי בכר. שלום. << אורח >> מגי בכר: << אורח >> אהלן. אני אתן כמה משפטים רקע על איך מבני מועדוני פיס לנוער בעצם נמצאים בשטח. אז הפיס פועל מתוקף ההיתר שניתן לו על ידי משרד האוצר, שר האוצר. שלפיו 50% מהרווח הנקי הולך לבניית כיתות לימוד, בתי ספר וגני ילדים. זה באוצר, משרד החינוך, החלוקה נקבעת שם. 50% עובר לרשויות המקומיות לצורך בנייה, שיפוץ, מחשוב, ציוד, הכל. כשמדובר על משהו בסביבות 817 מיליון שקלים בשנה. הסכום הזה מתחלק בין 259 רשויות, לפי ארבעה קריטריונים: יש את נושא של גודל האוכלוסייה, 50%. הדירוג הסוציו-אקונומי 25%. מרחק ממרכז הערים הגדולות 20% ואחוז המשרתים בצבא ובשירות לאומי 5%. הסכום נכנס לנוסחה, מתחלק בין 259 רשויות וזה מה שיש לכל רשות כל שנה כדי לבנות מועדון נוער, אולם ספורט, ספרייה וכו'. בשנים האחרונות עשינו תיקון. רשויות שלא הגיעו ל-600,000 בשנה הן מקבלות אוטומטית קודם כל 600,000 ואז מתחילים את החלוקה ליתר. מדובר על 44 רשויות נכון לחלוקה האחרונה, שלא מגיעות בסכום מינימום כזה. אחרי שהרשות בחרה איזה מבנה היא בונה, בהנחה שהיא בחרה מועדון נוער, לנו אין נגיעה או ידיעה לאיזה תנועה זה הולך. אם בכלל לתנועה או לשימושים אחרים של הנוער ולאיזה פרק זמן, לתנועה כזו או אחרת או לשימוש כזה או אחר. אז אם אנחנו רוצים כמה נתונים מהשנים האחרונות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אם אפשר להתמקד במבני נוער. << אורח >> מגי בכר: << אורח >> נוער, נוער, בוודאי. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, אבל לא תנועות הנוער. << אורח >> מגי בכר: << אורח >> אין חלוקה. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> כל הנוער. << אורח >> מגי בכר: << אורח >> בדיוק. << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> הרעיון הוא שמבקשים להשאיר את הסוברניות לרשות המקומית להחליט למה היא מבקשת להקצות את המבנה. לאיזו פעילות נוער היא מבקשת להקצות את המבנה. זו הסיבה שמפעל הפיס לא יודע לענות על זה. ואני שוב, אני אמרתי את זה גם לתנועות. אני אומרת את זה באופן חד משמעי. זה לדבר עם התנועות. תעשו חיפוש מי יושב במבנה מפעל הפיס, מי לא. אם אפשרי. את מפעל הפיס, אני מדברת בשיא הרצינות, יש גם מדיניות מרכז השלטון המקומי, יש פה ראשי רשויות. הם נבחרו, הם נבחרו בבחירה ישירה. יש להם מדיניות ברורה והם סוברנים להחליט. << אורח >> רועי תשובה: << אורח >> אין לנו טענה לראשי הרשויות או למישהו אחר. << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> רועי, אני יודעת שלא. << אורח >> רועי תשובה: << אורח >> אנחנו רק אומרים שזה נתון שאיך, אני עכשיו צריך לצאת לאלפי או? << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> לא, כל מזכ"ל יודע מי אחראי. << אורח >> רועי תשובה: << אורח >> לא, הוא לא יודע אבל להגיד אם זה מבנה פיס או לא מבנה פיס. שנבנה לנוער או לא נבנה לנוער? << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> אם זה אפשרי, לא בזמן שיש לוועדה לתת לנו. << אורח >> רועי תשובה: << אורח >> בטח לא בזמן הזה. << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> קיבלנו מבנה מעיריית ירושלים בשנה האחרונה. הגענו לטקס חנוכה. ואז אמרו רגע, רגע, צריך להכניס את מפעל הפיס, כי בעצם הם נתנו את הכסף לפרויקט. ובשנייה האחרונה התקינו שם שלט. לאף אחד לא היה מושג. << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> בואו, בואו רגע. שנייה. זה שיש מקרים יחודיים וססגוניים, כולנו יודעים את זה. אוקיי? אני, ואני אומרת את זה שוב, אני לא רואה שום סיבה לא להשיג את הנתונים האלה. אני אמרתי את זה גם לרועי לגבי סיטואציה אחרת או לנדב. יש בעיה של זמן. דורשים מכם פחות או יותר ב-48 שעות. ברור לי שלא תצליחו לעשות את זה. אם נותנים משימה לכל מזכ"ל ולמזכ"ל יש את המניפה שלו כלפי מטה, כולנו מכירים את המבנה הארגוני. אז אפשר לעשות את זה. הבעיה שלכם זה זמן. אז אני אפילו לא מצפה מכם שתעשו את זה. אני אומרת לכם דוגרי. אי אפשר, אתם לא תעמדו בזה. << אורח >> רועי תשובה: << אורח >> אני מסכים איתך שזה תהליך שאם נצא אליו גם נצטרך להבין למה אנחנו מתכוונים. כל מבנה פיס? מבנה פיס שנבנה במקור לנוער? נבנה לפני 20 שנה או ב-10 שנים? יש לזה כל מיני פרמטרים. << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> אני מודה שאני לא מבינה מה המהות. כאילו, למה זה חשוב גברתי יושבת הראש? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני גם לא מבינה למה זה חשוב. אני מנסה להבין עכשיו. את יודעת מה? תני לנו את הנתונים ואנחנו נראה. << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> מה שנבנה נבנה בזכות הרשויות. זה לא קשור לזה שהמדינה לא צריכה, בואו, שימו. it's about time, סליחה. << אורח >> מגי בכר: << אורח >> אני אומרת שבעשור האחרון הסתיימה בנייה של 46 מועדונים, בעלויות של סך הכל 80 מיליון. ועכשיו בתהליך כ-43 מועדונים, בעלויות של כמעט 70 מיליון. זה פחות או יותר מה שקורה אצלנו בעשור האחרון. << אורח >> קריאה: << אורח >> הנתונים מפורסמים איפה שהוא באופן פומבי? << אורח >> מגי בכר: << אורח >> יש את אתר מפעל הפיס. אפשר לראות שם איזה פרויקטים הסתיימו. מה שבתהליך עדיין לא. כשייגמר הוא ייכנס למאגר. היום אני יכולה להגיד בקול רם, אני אפילו אשמח. הוא שאל על פונקציה סולארית. יש כאן גם את אוריאל. אז יש את הפרויקטים של הלוואות לרשויות המקומיות להתקנה של פאנלים על מבני ציבור. וחוץ מזה, כל פרויקט שיוצא לדרך עם מפעל הפיס, לא בהכרח מועדון נוער, כל מבנה ציבור אחר, אנחנו חלק מהדרישות שלנו שיהיו הכנות לפאנלים. והשלב הזה זה גם להכניס את התקצוב של ההתקנה של הפאנלים עצמם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו גם באמת אחת הדרישות שלנו פה בוועדה שבאמת המבנים שייבנו, אם זה תנועות נוער ואם זה בתים מאזנים וכאלה, אז באמת שכל מבנה שיוצא תחת הוועדה הזאת יהיה מלווה בעצם עם פאנלים סולאריים. << אורח >> מגי בכר: << אורח >> גם מפעל הפיס. << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> צריך להתייחס לעלויות האחזקה בטווח הארוך. שזה גם משהו שבסופו של דבר יושת על הרשויות. אז גם צריך להבהיר את זה לרשות המקומית בקול קורא. ואז היא תשקול אם היא נכנסת לסאגה הזאת או לא. בואו לא נשכח את זה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> האחזקה של הפאנלים הסולאריים. דרך אגב, הם אמרו. << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> לא לזה התכוונתי. אני אומרת, אולי לא הבנתי אותך אוריאל. << אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >> מה השאלה? << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> אני מדברת שצריך לקחת בחשבון שהסיפור של הפאנלים יש גם הוצאות שהן לטווח ארוך. << אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >> כמובן, אנחנו לוקחים את זה בחשבון, כן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אתם מדברים אחרי העלויות האלה שהיא מדברת עליהם, אתם מדברים על 20,000 שקלים לשנה. אחרי שהורדתם? << אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >> אחרי עלויות תחזוקה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז התייחסו לזה. << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> אוקיי, אוקיי. סליחה, לא שמעתי. << אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >> רק נקודה לגבי ההלוואות של מפעל הפיס. באמת היה פרויקט שהוא שותף עם מפעל הפיס ומשרד האנרגיה, הלוואות לייצור סולארי על נכסי רשויות מקומיות. רק שכרגע אי אפשר לקדם פעימה שנייה, כי יש איזה שהוא חסם בהיתר שנקבע, בהיתר של מפעל הפיס. << אורח >> מגי בכר: << אורח >> ההיתר החדש לא מאפשר למפעל הפיס לתת הלוואות או להיות ערב להלוואות לרשויות המקומיות. כך הפעלנו את הפרויקט הקודם, הוא היה במסגרת ההיתר הקודם. ההיתר החדש נכנס בפברואר שנה שעברה והוא לא מאפשר לנו את זה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הבנתי. ויש דרך כן לסייע בפרויקט הזה פה של הוועדה של הקרן לאזרחי ישראל? << אורח >> מגי בכר: << אורח >> זה תחת, עוד פעם, ראש רשות הוא יכול לבחור להביא את המאצ'ינג מתוך הכסף. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז מה הצינורות כן שמפעל הפיס יכול? << אורח >> מגי בכר: << אורח >> זה להגיש בקשה. רשויות מכירות את התהליך מול מפעל הפיס. אין שום בעיה. בהנחה שיש לו כסף פנוי והוא לא לקח את זה לדברים אחרים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הבנתי. אוקיי, בסדר. טוב. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> עוד שאלה אחת, ברשותך, לימור? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן? << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> שאלה אחת בקשר למדד שטראוס שדיברת עליו. מועצות אזוריות נכנסות למדד שטראוס? זאת אומרת, אם אתה, אם יש עיר שבה יש שכונות פריפריאליות. << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> אתה שואל אם הישובים הם בשטראוס? << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> יש גם לפי מועצות אזוריות, גם יישובים וגם שכונות. יש שלושה מדדים. יש שלושה מדדים אם אני זוכר נכון. יש רשויות, יש יישובים ויש שכונות. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> מדד שטראוס עובד לפי בית ספרי, יישובי, שכונה ויישוב. כאילו, רשות. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> רשות עירונית. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> אז במועצה אזורית ישובים. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> הבנתי. אוקיי. בסדר גמור. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טוב. יש עוד שאלות? מישהו רוצה לומר דברים? טוב, אז אני חושבת שאין, הדברים ברורים. לפחות ברמת החשיבות. ואני באמת מאוד מאוד שמחה ומברכת. אנחנו נצטרך רק באמת להעמיד איזה שהם קריטריונים. אנחנו נשמח מאוד מאוד לפגוש את הקול קורא שיצא, כדי לראות באמת. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> הוא אצלכם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הוא אצלנו? כבר העברת? << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> אני לא יודעת מי מתכתבת איתי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אה, יופי, מעולה. תודה רבה. אנחנו גם נבקש לדעת מהן העלויות השנתיות לפי הרשויות. כאילו, מה התקצוב של כל. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> אמרתי אנחנו ניתן. לעשות עכשיו מיפוי של 257 רשויות זה יהיה, אנחנו מכל תנועה, דוגמה של עיר בפריפריה לעומת עיר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מעולה. כך שיהיה לנו איזה שהיא תמונה כללית. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> אל תשכחו את יו"ש שם בזה. << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> הבן שלי שם, אנחנו לא שוכחים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> איפה הבן שלך? << אורח >> קרן ליפשיץ זיתון: << אורח >> ברגע זה בתל רומיידה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טוב, רציני הבן שלך. שהשם ישמור עליו. אנחנו, גם האוצר פה, אנחנו נחכה, נמתין לתשובות מהם, באמת על הבחירה למה ומה היה ההליך שבחר באמת לא להתייחס לשני חלקים, שני סעיפים בתוך הגדרות החוק, כחלק מהמטרות של הקרן לאזרחי ישראל. תודה רבה לכל הנוכחים. אני שמחה על הדיון החשוב. תודה רבה. באמת הדיון היה פורה וחשוב ומשמעותי. ובעזרת השם שנזכה באמת לראות סניפים חדשים ופעילות ונוער והנהגה ושליחות ואת כל הבשורה המדהימה הזאת שתנועות הנוער מביאות לעולם. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:39. << סיום >>