PAGE  
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
12/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 215>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, י"ב באייר התשע"ד (12 במאי 2014), שעה 10:30
<סדר היום:>
<הודעה על תחולת חוק שירות המדינה (משמעת) על עובדי רשות ניקוז כנרת>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
חיים כץ – היו"ר
יעקב מרגי

	<מוזמנים:> 
	
	

	שירה גבעון
	–
	לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

	נטע דרורי
	–
	לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

	אפרת לוי שרעבי
	–
	לשכה משפטית, משרד הפנים

	אסף רוזנברג
	–
	ממונה בכיר אגף המשמעת, נציבות שירות המדינה

	פיני קבלו
	–
	סמנכ"ל, המרכז לשלטון מקומי

	רבקה מזרחי
	–
	מנהלת כח אדם, רשות ניקוז ונחלים כנרת

	צביקה סלוצקי
	–
	מנכ"ל, רשות ניקוז ונחלים כנרת

	חיים שטרן
	–
	יועץ משפטי, רשות ניקוז ונחלים כנרת

	עילית סוניה שמואלי
	–
	עובדת רשות ניקוז, רשות ניקוז ונחלים כנרת


<ייעוץ משפטי:>
נעה בן שבת
איילה וולברג (מתמחה)
<מנהלת הוועדה:>
וילמה מאור
<רישום פרלמנטרי:>
שלומית כהן
<הודעה על תחולת חוק שירות המדינה (משמעת) על עובדי רשות ניקוז כנרת>
<היו"ר חיים כץ:>
בוקר טוב. היום יום שני בשבוע, י"ב באייר, 12 במאי 2014. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולחזור מהחופשה. 
התבטלו לנו שני דיונים הבוקר. האחד הוא בנושא הדיור הציבורי, שר השיכון לא יכול היה להגיע, והנושא השני הוא דוח העוני של אללוף. אני מקווה שזה לא בגלל קרדיטים וכן הלאה. אנחנו נחיה עם זה ולאט-לאט נחזיר את המערכת למקום. 
הנושא הוא הודעה על תחולת חוק שירות המדינה (משמעת) על עובדי רשות ניקוז כנרת. גברתי היועצת המשפטית.

<נעה בן שבת:>
חוק שירות המדינה (משמעת) מאפשר להחיל את הוראותיו גם על גופים מבוקרים אחרים. פה יש בקשה להחיל אותו על עובדי רשות הניקוז כנרת. זו אחת מרשויות הניקוז. אשמח, אדוני, אם אפשר יהיה לבקש להעביר את רשות הדיבור למשרדים, כדי להסביר מה מיוחד ברשות הניקוז כנרת, מדוע אנחנו מחילים את הוראות החוק כרגע רק על רשות הניקוז הזאת ועל אילו סמכויות אנחנו מדברים. 
<נטע דרורי:>
אני עו"ד נטע דרורי מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה. אנחנו יזמנו את ההחלטה לאחר שהתברר, אגב מגעים לעריכת מיזם משותף עם הרשות, שהרשות שמפעילה סמכויות שלטוניות ומעוניינת להפעיל סמכויות שלטוניות, בעצם פועלת ללא הסדרה של דיני המשמעת כלפי העובדים שלה, הן מבחינת ההגנה על זכויות העובדים והן מבחינת היכולת לבצע בקרה על הסמכויות השלטוניות שמפעילים העובדים. חשבנו שזה ראוי ונכון להסדיר את הנושא במתכונת שמקובלת גם לגבי עובדים של רשות ניקוז כנרת. 
<היו"ר חיים כץ:>
למה רק באזור רשות ניקוז כנרת?
<נטע דרורי:>
אנחנו בחנו שלוש אפשרויות. אפשרות אחת הייתה להחיל על כל רשויות הניקוז. אפשרות שנייה הייתה על כל רשויות הניקוז ועל רשויות הנחל בנוסף, והאפשרות השלישית הייתה להתמקד, לפחות בשלב ראשון, ברשות הניקוז כנרת. 

<היו"ר חיים כץ:>
לא רציתם לגמור את העבודה מהר, אחרת לא יהיה לכם מה לעשות, לעורכי הדין. לכן אמרתם: נעשה את זה בשלבים. 

<נטע דרורי:>
האמת היא שהייתה התלבטות מכמה סיבות. בסופו של דבר זאת ההחלטה שהתקבלה, קודם כל מכיוון שנושא של רשויות הניקוז בכללותן אמור להיות מוסדר בתיקון של חוק הניקוז והגנה מפני שיטפונות של כלל רשויות הניקוז. זה נושא שמטופל על-ידי משרד החקלאות, שהוא המשרד הממונה לכלל רשויות הניקוז, והם היו מעוניינים להשאיר את ההסדרה בחוק הראשי. לכן הם מבחינתם העדיפו שההסדרה הרוחבית תיעשה בחוק שלהם ולא באמצעות ההחלה הזאת. הסיבה העיקרית השנייה היא שרשות הניקוז כנרת מפעילה סמכויות ייחודיות מכוח חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, שהן סמכויות אכיפה משמעותיות שבדרך כלל נותנים אותן  אך ורק לגורמים שחל עליהם דין משמעתי. מכיוון שהאפשרות להסמיך את העובדים של הרשות קיימת כבר היום לפי החוק הזה והרשות מעוניינת להסמיך את המפקחים שלה, הייתה דחיפות מיוחדת לגבי הרשות הזאת, שלא הייתה קיימת לגבי הרשויות האחרות. 
<היו"ר חיים כץ:>
תודה. משרד החקלאות. האם יש נציג ממשרד החקלאות?

<אפרת לוי שרעבי:>
אני נציגת משרד הפנים. 

<היו"ר חיים כץ:>
בבקשה. 

<אפרת לוי שרעבי:>
אני מהלשכה המשפטית במשרד הפנים. אנחנו קיבלנו רק אתמול את הידיעה על כך שמתקיימת היום ישיבה, והשר עדיין לא נתן את עמדתו לעניין זה. אני יכולה להגיד שמבחינה משפטית אני לא בטוחה עד כמה זה יהיה רלוונטי להוסיף גם את השר שלנו כשר הממונה. אבל עמדה רשמית עדיין לא התקבלה.

<היו"ר חיים כץ:>
יש פה עוד מישהו שרוצה להגיד משהו?

<אסף רוזנברג:>
אני אחראי על המשמעת בנציבות שירות המדינה. 

<היו"ר חיים כץ:>
יש משמעת?

<אסף רוזנברג:>
יש משמעת. הרוב ממושמעים. 
<היו"ר חיים כץ:>
מה אתם עושים עם אלה שלא ממושמעים?

<יעקב מרגי:>
יש בתי-דין. 

<אסף רוזנברג:>
הרב מרגי יכול לספר לך. 

<נעה בן שבת:>
אולי אפשר להסביר מה היה עניין משרד הפנים. כרגע מוצע לתת סמכויות שניתנות היום לשר, למנהל הכללי של המשרד, להעניק אותם למנהלים הכלליים של משרד החקלאות, שהוא ממונה על חוק הניקוז, ולשר להגנת הסביבה ולמנכ"ל המשרד, שהוא ממונה על חוק רשויות נחלים ומעיינות. אנחנו מדברים פה על סמכויות שניתנו מכוח הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, שהם יצרו את הצורך בהחלת חוקי המשמעת, וזה חוק שבאחריותו של משרד הפנים. לכן עלתה השאלה אם אנחנו נותנים סמכויות לשר למשל להגנת הסביבה, שהוא אומנם לא אחראי ישירות על הרשות הזאת, אבל נותנים לו סמכויות. השאלה אם לא צריך להטיל גם על משרד הפנים. אפשר להעביר את ההחלטה הזאת. ההחלטה הזאת התקבלה בממשלה ואפשר להעביר אותה. אם יצטרכו לתקן אותה, רצו לתת סמכויות לשר הפנים, גם אפשר לתקן במועד מאוחר יותר, בהחלטת ממשלה לתקן. 

<אסף רוזנברג:>
שמעתי את נטע, ונטע הבהירה את הרציונל למה רק רשות הניקוז של הכנרת ולא שאר הרשויות. זו שאלה מצוינת. באמת בהצעת החוק שמשרד החקלאות קידם, ואנחנו הסכמנו, זה אמור לחול על כל הרשויות. אבל לי מפריע קצת העניין הזה שפה רוצים להוסיף שר שלישי. 
<היו"ר חיים כץ:>
אין להם עבודה, ואנחנו רוצים שיהיה להם יותר במה להתעסק. 

<אסף רוזנברג:>
אני לא מבין למה אנחנו נותנים אופציה גם למשרד החקלאות וגם למשרד להגנת הסביבה. מדובר כאן הרי ברשות ניקוז אחת עם מערכת יחסים אחת של עובדים עם הנהלה, ואני כנציבות אמור לעבוד מול גוף אחד שאחראי עליהם. פעם אחת אשלח המלצה לשר להגנת הסביבה ופעם אחת לשר החקלאות? מי בדיוק מושל שם?
<היו"ר חיים כץ:>
הם יודיעו לך כבר. 

<אסף רוזנברג:>
אבל אני זה שמחליט. 

<יעקב מרגי:>
אתה נכנס פה לבעיה מאוד...

<נעה בן שבת:>
אתה אומר שהשר האחראי על הרשות הוא שר החקלאות, לכן הוא צריך להישאר, והשר להגנת הסביבה נכנס מכוח סמכויות שהוא מעניק לאותם עובדים, ולא צריכה להיות לו סמכות לגבי אותם עובדים. זו הטענה. אולי המשרד להגנת הסביבה יוכל להתייחס לטענה הזאת. 
<יעקב מרגי:>
הייתי עד לדיונים בממשלה, שזה כמעט הגיע למשבר בין שרים, שר החקלאות דאז שלום שמחון והשר להגנת הסביבה גלעד ארדן, על סמכויות משותפות, מאבקים. לכן זה גדול עליך. 

שאלת בתחילה למה דווקא רשות ניקוז כנרת. מתוך הניסיון שלי, נכנסתי לתפקיד השר לשירותי הדת כשהיה בג"ץ מונח לפתחי, שארגון תבע שעובדי המועצות הדתיות יהיו כפופים לדין משמעת של שירות המדינה. שירות המדינה לא רצה להחיל אותם, אמר שזה שלטון מקומי. השלטון המקומי אמר מה פתאום. אחד הטיעונים שהיה לנציבות שירות המדינה הוא: אתם רוצים לזרוק אלי מאות עובדים ואלפי עובדים, אני מבקש תקנים וכוח-אדם. זה שהמדינה נדרשה לפעול בעקבות בג"ץ ,להערכתי רשות ניקוז כנרת זה עכשיו אומנם על השולחן, אבל אם נבדוק נמצא הרבה גופים שלטוניים שיש להם סמכויות סטטוטוריות עם השלטון המקומי ועם השלטון המרכזי, והעובדים שלהם לא מעוגנים בדיני המשמעת. לדעתי, למרות שזה נשמע כאילו זה בא נגד העובדים, ההפך הוא הנכון. כשיש דין משמעת של נציבות המדינה על עובד, העובד הוא לא תלוש, יש לו מסלול. בירור משמעתי זה לא רק מול המעסיק שלו. קודם כל זה לטובת העובדים, זה לא נגד העובדים. ההערכה שלי, אם כבר שתצא קריאה, שבאמת כל העובדים שיש להם סמכויות שלטון יהיו כפופים לדין משמעת כלשהו. 

<היו"ר חיים כץ:>
אחרי ששמענו את דבריך, נעבור להקראה. אני מצטרף לבקשתך, שזה יחול על כל הגופים ולא רק על גוף אחד. אבל אנחנו נתחיל בגוף אחד ונראה איך אנחנו מצרפים את השאר. תעברי להקראה בבקשה. 

<נעה בן שבת:>
הודעה על תחולת חוק שירות המדינה (משמעת) על עובדי רשות ניקוז כנרת לפי חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963.
בתוקף סמכותה לפי סעיף 75 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963 (להלן - החוק), באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הורתה הממשלה כי החוק והתקנות לפיו, יחולו על עובדי רשות ניקוז כנרת אשר הוקמה בצו הניקוז וההגנה מפני שטפונות (הקמת רשויות ניקוז), התש"ך-1960 מכוח סעיף 11 לחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, התשי"ח-1957 (להלן - רשות הניקוז) בשינויים ובהתאמות כמפורט להלן:
	
	1.
	בכל מקום בחוק, למעט בפרק הראשון ובסעיפים 19 ו-20 -

	
	
	
	(1) במקום ההגדרה "עובד מדינה" יקראו ""עובד רשות ניקוז כנרת" – עובד של רשות הניקוז כנרת שהוקמה מכוח חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, התשי"ח-1967";

	
	
	
	(2) במקום "שירות המדינה" יקראו "רשות ניקוז כנרת"; ושינויי הדקדוק ייעשו לפי זה;

	
	2.
	בסעיף 1 לחוק, במקום ההגדרה "השר" יקראו -

	
	
	"השר הממונה" - שר החקלאות ופיתוח הכפר, ולעניין מילוי תפקידי רשות נחל שהוטלו על רשות ניקוז כנרת מתוקף חוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה-1965 – השר להגנת הסביבה;
זאת אומרת, אלה יהיו סמכויות חלופיות, תלוי לאילו סמכויות אנחנו מתייחסים. 



	
	3.
	בסעיף 19(א) לחוק, אחרי "את עובדי המדינה" יקראו "ועובדים נוספים שהוראות לפי חוק זה הוחלו עליהם".

זאת אפשרות סמכויות השיפוט גם לגבי העובדים האלה. 

	
	4.
	בסעיף 21 לחוק, במקום "עובד המשרד שעמו נמנה הנאשם" יקראו "עובד רשות ניקוז כנרת";

	
	5.
	בסעיף 25(4) לחוק, במקום "של המשרד" יקראו "של רשות ניקוז כנרת";

	
	6.
	בסעיף 31 לחוק, בכל מקום, במקום "שר או מנהל כללי" יקראו "אחד מאלה, לפי העניין:

	
	
	
	(1) המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;

	
	
	
	(2) המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה;

	
	
	
	(3) יושב ראש איגוד ערים כנרת;

	
	
	
	(4) המנהל הכללי של רשות ניקוז כנרת;
אבל כל אחד יכול להפעיל את הסמכות לעצמו. 

	
	7.
	בסעיף 32 לחוק, במקום "שר" יקרא "השר הממונה", ובמקום "מנהל כללי וסגנו לענייני מינהל ומנהל יחידת סמך" יקראו "המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה, יושב ראש איגוד ערים כנרת או המנהל הכללי של רשות ניקוז כנרת".
אני מבינה שאחד מהם מפעיל את הסמכות, וכמובן המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה, כל אחד בתחומיו. לא תהיה חפיפה בהפעלת הסמכות. 

	
	8.
	בסעיף 34(6) לחוק, במקום "של המשרד" יקראו "של רשות ניקוז כנרת";

	
	9.
	בסעיף 35 לחוק, במקום "המדינה" יקראו "רשות ניקוז כנרת";

	
	10.
	בסעיף 40(ב) לחוק, במקום "מהשירות" יקראו "מרשות הניקוז כנרת";

	
	11.
	בסעיף 48 לחוק -

	
	
	
	(1) בסעיף קטן (א), במקום "לשר" יקראו "למנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, למנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה, ליושב ראש איגוד ערים כנרת ולמנהל הכללי של רשות ניקוז כנרת", במקום "והיה השר" יקראו "והיה הוא", ואחרי "רשאי הוא" יקראו "לאחר שנועץ ביועץ המשפטי של המשרד, של האיגוד או של הרשות, לפי העניין"; 

	
	
	
	(2) בסעיף קטן (ב), במקום "השר" יקראו "יושב ראש איגוד ערים כנרת או המנהל הכללי של רשות ניקוז כנרת" ובמקום "באותו משרד" יקראו "באיגוד הערים או ברשות הניקוז, לפי העניין";

	
	
	
	(3) בסעיף קטן (ג), במקום "השר" יקראו "המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה, יושב ראש איגוד ערים כנרת או המנהל הכללי של רשות ניקוז כנרת, לפי העניין";

	
	
	
	(4) במקום סעיף קטן (ד) יקראו "(ד) הסמכויות הנתונות לפי סעיף זה אינן גורעות מסמכות נציב השירות לפי סעיף 47";
אני רוצה להעיר, שפה בסעיף קטן (ב) הסמכויות מצומצמות רק ליושב-ראש איגוד הערים או למנהל הכללי של רשות הניקוז, וכי אנחנו מדברים על סמכות להעביר את העובד למשרה אחרת באותו ארגון, והוא לא עובר למשרד הגדול, משרד האב או האם, אלא הוא נשאר באותה רשות או באותו איגוד ככל שהדבר ניתן. 



	
	12.
	בסעיף 49(ב) לחוק, במקום "באוצר המדינה" יקראו "בקופת רשות ניקוז כנרת";

	
	13.
	בסעיף 50 לחוק, במקום "המדינה" ובמקום "היחידה" יקראו "רשות ניקוז כנרת";

	
	14.
	בסעיף 64 לחוק, במקום "לשר, למנהל הכללי או לסגנו לענייני מינהל, למנהל יחידת הסמך" יקראו "למנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, למנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה, ליושב ראש איגוד ערים כנרת ולמנהל הכללי של רשות ניקוז כנרת";

	
	15.
	בסעיף 68 לחוק, במקום "לפי סעיף 46א לחוק המינויים" יקראו "לפי הוראות הסכם קיבוצי החל על העסקת העובד";
אנחנו מחליפים את מקור ההוראות, כי אנחנו מדברים על עובדי רשות שלא חל עליהם חוק שירות המדינה מינויים. 

	
	16.
	בסעיף 71(ב) לחוק, במקום "השר רשאי, בהמלצת ועדת השירות, לאצול מסמכויותיו לפי סעיפים 31, 32 ו-48" יקראו "השר הממונה רשאי, בהמלצת ועדת השירות, לאצול מסמכויותיו לפי סעיף 32".


אנחנו מדברים פה רק על סמכויות השר. המנהלים הכלליים לא יכולים להאציל את סמכותם זאת על עובדים אחרים, או יושב-ראש האיגוד לא יכול להאציל את סמכותו לפי הסעיפים האלה. 
<היו"ר חיים כץ:>
תודה רבה. 

מי בעד אישור ההחלטה? 

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין 

נמנעים – אין

<היו"ר חיים כץ:>
פה אחד. כל חברי הכנסת שנמצאים פה ויש להם זכות הצבעה אישרו את ההחלטה הזאת. תודה  רבה, ההחלטה אושרה. 

תודה רבה. הישיבה נעולה. 

<הישיבה ננעלה בשעה 10:55.>