פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 83 ועדת הכלכלה 08/05/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 101 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, י"ז באייר התשפ"ג (08 במאי 2023), שעה 11:20 סדר היום: << הצח >> פרק ז' (בנקאות ואשראי), למעט סעיפים 26-25 מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר דן אילוז זאב אלקין אברהם בצלאל אליהו ברוכי שלום דנינו עמית הלוי בועז טופורובסקי עופר כסיף רון כץ אביגדור ליברמן סימון מושיאשוילי אריאל קלנר אלון שוסטר חברי הכנסת: שלי טל מירון צבי ידידיה סוכות נעמה לזימי אורית פרקש הכהן עידן רול מוזמנים: דודי קופל – המשנה ליועץ המשפטי, משרד האוצר אביגיל ונקרט – רכזת פיננסיים, אגף התקציבים, משרד האוצר הילה צדף – עו"ד, שוק ההון, משרד האוצר טובי הריס – ראשת צוות פיננסים, מחלקת שווקים, רשות התחרות סולומון לאוי – צוות פיננסים, רשות התחרות מירי רוזנשטוק – הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל חן פליישר – המחלקה המשפטית, בנק ישראל גרניט אופק – הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל רועי פולקמן – חבר כנסת לשעבר עירן פאר – מנהל יחידת הרגולציה, בנק הפועלים גלי כספרי – מנהלת המחקר, איגוד הבנקים טיבי רבינוביץ – מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים לבנת קופרשטיין-דאש – יועמ"שית, איגוד הבנקים אורית ארד-כץ – מנהלת רגולציה, חברות כרטיסי האשראי ענת סביצקי- ביינהורן – מנהלת אסטרטגיה ורגולציה במקס, חברות כרטיסי האשראי הדס מרמלשטיין – יועצת משפטית, חברות כרטיסי האשראי שי אבו – יושב-ראש איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל רן מלמד – מנכ"ל נקודת מפנה רחלי בינדמן – מנהלת תקשורת וקשרי רגולציה, הבנק הדיגיטלי הראשון ניר הירשמן – מנכ"ל פורום חברות קריפטו גלעד ויצמן שפירא – מייצג קבוצת ישראכרט ייעוץ משפטי: ורד קירו זילברמן מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: אלון דמלה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פרק ז' (בנקאות ואשראי), למעט סעיפים 26-25 מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023, מ/1612 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני פותח את הישיבה בנושא: פרק ז' (בנקאות ואשראי), למעט סעיפים 26-25 מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023. מה, איווט? מה נשמע? << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> שום דבר טוב לא מאיים עלינו. לא לדאוג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע. פתאום אני רואה אותך. גם אתה וגם אלקין, מה קרה פה? אני לא מבין. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני איתך פה. אנחנו תמיד פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה איתי קבוע, כן. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי אתה עושה הפסקה? זה יותר חשוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבר? עוד לא הגעת. עוד לא הגעת, אתה רוצה הפסקה? << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בטח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה הבהרות לפני שאנחנו מתחילים. היועצת המשפטית, יש לך משהו להגיד? << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם רוצים איזה הסבר קטן לפני, למי שלא היה? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> בוודאי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> היושב-ראש, הכוונה שאנחנו נסביר? סליחה, לא שמעתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסבר כללי כזה על החוק, למי שלא היה בדיונים. << דובר_המשך >> אביגיל ונקרט: << דובר_המשך >> שמי אביגיל ונקרט, אגף התקציבים. מטרת החוק הזה היא כמה סעיפים שנועדו לשפר את התחרות ואת המידע הצרכני לציבור במערכת הבנקאות. יש כאן כמה סעיפים שגם ישפרו את השירות שהמערכת הבנקאית נותנת לפינטקים, למשל, בפתיחת חשבונות וניהול חשבונות שלהם. יש כאן סעיפים שנוגעים לעמלות ולריביות שנוגעות לדיווח שהבנק ידווח מדי חודש לציבור, כדי שידע מה סכומי העמלות והריביות שהציבור משלם. הם בעצם יאפשרו לאנשים להבין את גובה העמלות והריביות שהם משלמים היום. היום הבנקים למעשה גובים את העמלות ואת הריביות האלה בלי שהציבור מבין באופן מלא מה נגבה ממנו. והדבר הזה, הדיווח החודשי בעצם יאפשר לכולנו, ללקוחות, להבין מה יגבה מאיתנו כל חודש. מעבר לכך, יש כאן כמה סעיפים נוספים שנוגעים להגברת התחרות בין הבנקים לחברות כרטיסי אשראי. למשל, שימוש של חברות כרטיסי אשראי במידע שהן מקבלות אגב תפעול כרטיסי החיוב, יאפשרו להן בעצם להתחרות בבנקים על השירותים שהן נותנות. סעיף נוסף שאנחנו קובעים כאן נוגע למסגרות אשראי. בעצם היה תיקון חקיקה שקבע בעצם הפחתה של מסגרות כרטיסי אשראי שהבנקים נותנים כדי בעצם להגביר את התחרות עם חברות כרטיסי אשראי. בהמשך לתהליכים שנעשו בשנים האחרונות, אנחנו מחליטים בעצם לבטל את הסעיף הזה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה אומר לבטל את הסעיף הזה? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> הסעיף הזה בעצם קבע שחברות כרטיסי אשראי, לאחר ההפרדה מהבנקים, כדי שהן יוכלו להציע כרטיסי אשראי, שהלקוחות יוכלו לפנות אליהן ולקבל הצעה תחרותית על כרטיסי אשראי, בעצם חייבו את הבנקים להפחית את מסגרת האשראי בכרטיסי האשראי הבנקאיים, את הבנקים שהופרדו מהם חברות כרטיסי אשראי. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> יופי. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> בעקבות פניות של חברי הכנסת בשנתיים האחרונות, נעשתה חשיבה נוספת וחשבנו שאין הצדקה להמשיך את הסעיף זה, ולכן אנחנו מציעים בעצם לבטל אותו. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי, אני חושב שאתם לא נוגעים, אדוני היושב-ראש, בדבר העיקרי, בחולי העיקרי של מערכת הבנקאות. את יודעת מה הריבית החריגה היום בבנקים לבן אדם? מה הריבית החריגה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בין 12% ל-14%. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> 20%. זה מגיע ל-20% ריבית החריגה. זו ריבית של שוק האפור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אבל אני אסביר לך. קודם כול, אתה צודק. אבל החוק הזה, זה לא שאני יכול לתקן כל חוק איך שאני רוצה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החוק הזה מתייחס לעניינים מסוימים ואני לא יכול להכניס דברים לא רלוונטיים לחוק. אבל זה נכון, שהריבית גבוהה. והדבר הכי חשוב שישפיע על התחרות הוא שחברות כרטיסי אשראי יוכלו לקבל כסף זול. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נכון מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ועל זה קבעו דיון בוועדה אחרי שנגמור את חוק ההסדרים, כי זה נושא מאוד חשוב. אז תהיה תחרות אמיתית בין חברות כרטיסי אשראי לבנקים. היום הבנקים נותנים הלוואות בריבית נמוכה וחברות כרטיסי בריבית מאוד גבוהה. וזה יכול להשפיע על התחרות ביניהם ובעצם ליצור מצב נכון. אבל זה נכון, שהריבית גבוהה. אבל זה לא החוק. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החוק הזה מדבר על דברים אחרים. אז מה שיש – יש. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> היושב-ראש, אם יורשה לי להוסיף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא דיון על כל הבעיות של הבנקאות, של הריבית וכל הדברים. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה עוד מתוכנן לפני אישור חוק ההסדרים? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אז אפשר להוסיף את זה כאן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נעשה את הדיון הזה, כן. דיון על מתן כסף זול יותר כמו בבנקים לחברות כרטיסי אשראי. יהיה דיון אבל נצטרך לעשות את זה במסגרת החקיקה. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> היושב-ראש, אם יורשה לי להוסיף, שר האוצר הקודם מכיר את סוגיית התחרות בבנקאות ויודע שהיא מעסיקה את משרד האוצר שנים רבות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה לא הגיוני, מה שקורה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לוקח הלוואה מחברות כרטיסי אשראי בריבית מאוד גבוהה כי אין להן כסף זול. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. כרגע אותם אנשים מסכנים נכנסים לבעיות כי כל כך חורגים ממסגרת האשראי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש פה בשורה לאנשים האלה שאתה מדבר עליהם. בוטלו ההגבלות את המסגרת, שהייתה טעות גדולה מאוד. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> והם הגיעו למסקנה שזאת הייתה טעות וביטלו את זה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> חבל שלא מבטלים אותה מהגנות הינוקא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי הבקשה של חבר הכנסת ברוכי, אנחנו נחזור להחלטה המקורית שלנו, שהנושא של 45 יום יהיה שנתיים, יכנס לתוקף בעוד שנתיים עם אפשרות להאריך בשנתיים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מה 45? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ולא שלוש שנים עם אפשרות להאריך בשנה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איפה? איפה? על מה מדובר? << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו, היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קיבלתי את הטענה שלך. אם צריך, ננסח הסתייגות ונאשר אותה. אין בעיה. מה? << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אני מאשר לו את ההגשה, אין בעיה. אין בעיה. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> יכול להעלות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יכול להעלות, יכול להעלות. אנחנו נקבל את זה כהסתייגות ונכניס את זה פנימה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> את מה אתה מקבל כהסתייגות? << דובר_המשך >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר_המשך >> הוא יציג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הינה, אני מציג בשבילו. אבל הוא יציג את זה. כן. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> חבר הכנסת בועז, במסגרת ההסטה של האשראי הכניסו כמה מגבלות ינוקא. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אחת מהמגבלות לביטול זה הנושא של - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא ביטול מיידי. קובעים את זה בחוק. הביטול יהיה בעוד שנתיים על מנת שחברות כרטיסי אשראי, ברגע שהן יגדלו מבחינת כוח מול הבנקים, אז אנחנו לא צריכים את 45 הימים האלה, את ההגנה הזאת. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואם הן לא יצליחו לגדול, אז ניתן אורכה דרך ועדת הכלכלה. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> - - - הולך וגדל, וצריך לצמצם אותו למינימום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אנחנו לא עושים דיון. עכשיו זה רק בין הח"כים. אתם יכולים להקשיב, אבל זה לא דיון כללי עכשיו. מי רוצה להתחיל בהנמקת ההסתייגויות? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> רגע, יש לי שאלה נוספת, כי פנו אליי חברות הקריפטו. האם הן יוכלו לפתוח חשבון? אני מנסה להבין, הן פנו אליי עכשיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היה דיון עליהן. הן פנו אלינו. היה דיון. תשיבו לו. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבנתי שיש עליהן מגבלות מבחינת הבנקים לפתוח חשבון, להעביר, למרות שהיינו אמורים לפתור את זה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אילו חברות? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> קריפטו, כל המטבעות הקריפטוגרפים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תענו. תענו לחבר הכנסת. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> כן. הסעיף הזה בוודאי נמצא כאן. זה הסעיף הראשון בהצעת החוק, 27(1). << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תסתכל, זה כתוב. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> זה בסעיף 27? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> נכון, סעיף 27(1). << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> כן? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> הסעיף זה נוגע בעצם לפתיחת חשבונות של פינטקים בבנקים. הוא קובע חובה על בנק לדווח אם הוא סירב לפתוח חשבון או אם הוא מתעכב בפתיחת חשבון לבקשת חברה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שימו לב שיש קנסות שאפשר להשית על הבנקים במקרה שהם לא עומדים בסעיפים של החוק הזה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אז רגע. אם הם פותחים חשבון - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא הדיון. אתם לא מבינים את זה? אני לא מבין את זה. לא פותחים דיון. זה רק חברי כנסת. כן. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> הדבר הזה מאפשר להם לפתוח חשבון שיהיה מוגבל לחלוטין ולהגיד שהם לא מנעו לפתוח חשבון? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אולי בנק ישראל יוכלו להתייחס ולהסביר. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> שמי מירי רוזנשטוק, הפיקוח על הבנקים. פתיחת חשבון עוסקת בפתיחת חשבון. יכול להיות מצב שבו בפתיחת החשבון מופעלות גם הגבלות על החשבון. זה לפעמים גם מה שקורה. הדיווח הזה לא רלוונטי לסוגיית הגבלות על החשבון. ככל שיש לקוח שיש לו בעיות ומגבלות, שהלקוח חושב שיש עוול לגופים עצמם, יש ערוצים שלמים שבאמצעותם ניתן לפנות לפיקוח על הבנקים כדי לטפל בזה ושנוכל להבין את הסוגיה. הדיווח עצמו עוסק בפתיחת חשבונות ולא בהגבלות על חשבונות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. השאלה היא אם אנחנו לא עושים את אותה טעות שעשינו קודם. הרי אנחנו רצינו לאפשר לחברות הקריפטו לעבוד באופן שוטף עם הבנקים בשביל לאפשר כלכלה מתקדמת ומפוקחת גם כמה שיותר, והתברר לנו שהבנקים פשוט לא פותחים להן. זה עכשיו דורש מהבנקים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אז יש פה דיווח. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. - - לדווח על הסירובים. אבל אז הם יכולים כביכול לעקוף את זה ולפתוח להם חשבונות שהם באמת לא יהיו חשבונות אמיתיים, כי הם לא יוכלו להעביר שם כספים. הם היו חשבונות מוגבלים. אז אנחנו נחכה עוד הרבה מאוד חודשים עד שעוד פעם נתייחס לבעיה הזאת, והם יגידו: זה לא פייר, הם לא פתחו חשבונות. הם עקפו את ההוראה של החוק. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> ככל שדרישת הדיווח תכלול גם מגבלות על פעילות בחשבון, זה יסכל את כל מטרת הדיווח הזה, שזה לזהות סירובים. מגבלות יכולות להיות יותר רכות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אין ספק. אבל השאלה היא אם הם לא יכולים להשתמש בזה כסעיף סל ולהגיד: אנחנו פותחים חשבון מוגבל; רק לבודדי בודדים - - - << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> לכן אני אומרת, ככל שיש גוף שמוצא שהמגבלות הן קריטיות, נעשה עוול, פוגע בפעילות, לפיקוח על הבנקים יש ערוצים לטפל בזה. הגוף רשאי, פתוח לבוא ולפנות לפיקוח על הבנקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תשכח שפה זה הבנק מדווח, אבל גם הלקוח יכול לדווח. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> יש גופי אשראי לא הולכים למפקח. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> נכון, אבל כבר כמה שנים שחברות הקריפטו מדווחות לבנק ישראל על הבעיות מול הבנקים. וכבר יותר משנתיים שאני גם פניתי גם לבנק ישראל על הבעיות עם חברות הקריפטו, ונוצר מצב שבו יש כלכלה שלמה שמתפתחת – יש אנשים שיגידו שהיא מסוכנת יותר, יש אנשים שיגידו שהיא מסוכנת פחות; אבל אנחנו לא נכנסים לזה, וגם לפיקוח עליה – שבו יש כסף שיוצא החוצה בגלל הקושי להתנהל בישראל מהבחינה העסקית. אז עכשיו את אומרת: אם יש בעיה, לפנות. אבל אני לא רוצה להגיע למצב שעוד שנתיים אני אגיד: אתם זוכרים שישבנו כאן, שזה היה את זה? זה בדיוק אותו דבר והם עוקפים את הסיפור. עכשיו, לצערי, זה קרה לי עם הבנקים בנושאים אחרים, שכל פעם הם ביקשו עוד זמן, ואמרנו שניתן פחות. תמיד יצא שהיה ניצול לרעה של הגרייס שניתן להם על ידי הוועדה, לפחות בתקופה שאני כאן. וזה לא מעט זמן יחסית. אז השאלה היא, אם אנחנו כבר כאן דנים בזה ופנו אלינו חברות הקריפטו, איך אנחנו דואגים שהם לא יעשו לכולם חשבון מוגבל אוטומטי ולא יצטרכו לדווח על אי פתיחת חשבון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בשביל זה יש בנק ישראל. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל זה מה שאני אומר, שבנק ישראל כבר הרבה שנים – שר האוצר לשעבר יושב כאן; הייתה ועדת בראשות החשבת הכללית – והכול נמשך ונמשך בינתיים. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> לא החשבת הכללית, אלא הכלכלנית הראשית. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> הכלכלנית הראשית, סליחה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הכנסנו את זה בחוק הזה. וזה שיפור למה שהיה קודם. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיות. אבל אז הם אומרים שהם יכולים לפתוח עדיין חשבון מוגבל. מה זה חשבון מוגבל? אי אפשר לעשות עסקים. אם יש לך עסק ואתה פותח חשבון מוגבל, אתה לא יכול להתנהל. אין לך עסק עם חשבון מוגבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כול, הם יכולים לפתוח בכל מקום אחר. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> לא, אין. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם לא יכולים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סליחה, יכולים גם בחו"ל וגם בכל מקום. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל אז ישראלים, יש כאן בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אתה לא יכול לחייב בנק לעבוד עם מישהו. אתה לא יכול לחייב. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יכול לחייב בנק. אבל אני יכול לחייב לא לפתוח חשבון למישהו, כשזה לא מסיבה שהיא סיבה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז לכן הכניסו את הסעיף הזה. << אורח >> ניר הירשמן: << אורח >> רק על הדיווח. רק על דיווח על הפעולות. 80% מהחברות לא מצליחות לפתוח חשבון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי אתה? מי אתה? << דובר_המשך >> ניר הירשמן: << דובר_המשך >> שמי ניר הירשמן. אני מנכ"ל פורום חברות הקריפטו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. אתה לא יכול לדבר. אוקיי? זה הכול. בנושא של הקריפטו, הם טענו את הטענה הזאת. התייחסנו לזה. אל תשכח שקודם כול אני לא יכול לחייב. הבנק לא רוצה לעבוד איתך. הוא חייב? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אלא אם כן - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אלא אם כן מה? הוא חייב? זה מה שאתה אומר, שהבנק חייב לפתוח? << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם כל הבנקים לא עובדים? תתאר לך שהבנקים יחליטו שהם לא עובדים עם עסקים מסוכנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. אם כל הבנקים לא עובדים, זה סיפור אחר. אבל אם אתה אומר לבנק: חובה עליך לעבוד עם מישהו – עוד מעט תגיד: חובה עליך גם לתת לו אשראי? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> לא. אני לא אגיד לו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא ילך, הסיפור הזה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש מטבע בעולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש איזו מגמה לא לפתוח לקריפטו? << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חד-משמעית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, בואו נשמע את בנק ישראל. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> שמי חן פליישר, מבנק ישראל, מהמחלקה המשפטית. אני רוצה רגע להזכיר את המסגרת של התיקון שאנחנו עושים פה כרגע. כבר היום קיים בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) סעיף שאומר שתאגיד בנקאי לא יסרב סירוב בלתי סביר לתת שירות של פתיחת חשבון בפלוס, בסדר? פתיחת חשבון וניהולו, שאני מבינה שחבר הכנסת עוסק יותר בשאלת הניהול. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> התיקון שאנחנו עושים עכשיו הוא בעצם איזושהי שכבה נוספת על גבי החובה הנורמטיבית הזאת שכבר קיימת וניתנו הרבה פרשנויות, היא גם עולה הרבה פעמים בבתי המשפט בכל מיני הקשרים. וכמו שנציגת הפיקוח על הבנקים ציינה, יש לנו קו פתוח לתלונות פרטניות. אם יש גוף שחושב שנעשה לו עוול ולא מקיימים את הדין, אז אנחנו פתוחים לקבל את הפנייה ומטפלים בה באופן פרטני. הסעיף הזה נועד לאתר את אותם מקרים שבהם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז כמה מקרים כאלה יש? מהניסיון שלכם, כמה יש? אני שואל שאלה כללית. << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> כמה פניות יש? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם פותחים או לא פותחים? << אורח >> ניר הירשמן: << אורח >> 80% מהחברות מדווחות על אי פתיחת חשבון. 80%. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> מהנתונים שלנו, מדובר ב-90% מהחברות. << אורח >> ניר הירשמן: << אורח >> 80%, לפי סקר של BDO. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> של מה 80%? << דובר_המשך >> ניר הירשמן: << דובר_המשך >> ל-80% מהחברות לא מאפשרים לפתוח חשבונות בנק. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אז עוד פעם, התיקון נועד לקחת את אותם מקרים מובהקים שבהם אין פתיחת חשבון, בתוך תקופה סבירה אין עדיין פתיחת חשבון, ולהביא את הנתונים האלה בפני הפיקוח על הבנקים כדי שיוכל לראות אם יש איזו העבירה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. תראו, אנחנו עכשיו לא פותחים דיון על כל דבר. אבל אנחנו רוצים לקבל מכן דיווח, בואו נגיד, תוך שלושה חודשים על הנושא הזה. בסדר? אבל מה קורה עם הקריפטו? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לדעת בדיווח - - - << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אני רוצה להבהיר רק למה אנחנו בטוחות עם ההצעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו לא חוכמה להגיד: עשינו חוק שמחייב אותנו להגיד לנו אם פתחו או לא. אבל אם יש בעיה כללית, אז מן הצדק שבנק ישראל יוציא הנחיות. זו הסמכות שלכם, לא שלנו. בסדר? תוציאו הנחיות ותגידו לנו מה קורה עם זה בעוד שלושה חודשים. בסדר? << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> אני לא בטוחה שאני יורדת לסוף דעתך, ואני רוצה לחדד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הם אומרים שרוב החברות לא מצליחות לפתוח חשבון - - - << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אבל הוראת הדיווח נועדה בדיוק לתת מענה לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אוקיי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל אני רוצה לדעת כמה חשבונות הם חשבונות שאפשר להתנהל איתם וכמה חשבונות הם מוגבלים. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אני אסביר רגע מה הבעיה עם הבקשה הזאת, למרות שהבעיה שאתה מציף היא מובנת לי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> היא מוכרת לך. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אני רק אומרת שהפתרון, בעיניי, של דיווח הוא לא בהכרח הפתרון המתאים, כי בשונה מפתיחה או מאי פתיחה של זה, שזה בעצם אפס או אחד, בסופו של דבר, אפשר להגיד פתחתי או לא פתחתי. בעולם של מגבלות כן יש מגבלות שהן לגיטימיות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> ברור. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> עכשיו איך אתה תעשה הוראת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל עד היום אף אחד לא התלונן אצלכם? << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> יש, וגם מטופל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חיכיתם רק לחוק הזה? << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> לא, מה פתאום. זה טופל פרטנית. המטרה של הצעת החוק הזו היא לתת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> וזה מה שאני אומר. תבדקו את העניין הזה. זה בסמכות שלכם ולא צריכים חוק. זה ממש בסמכות שלכם. ותראו מה המצב ותגידו לנו. << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> וכמו שאמרנו, הקו פתוח. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה להגיד אמירה כללית. אני לא מושך זמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נעשה דיון על זה, בסדר? << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא קשור כאן. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לדיון. אבל זה איכשהו כן קשור, כי יש איזושהי תחושה, הרי אנחנו חיים בעולם שבו כל שנה זה כמו שלושה עשורים במאה הקודמת, ואני מרגיש שאנחנו לא מספיק פתוחים לעולם החדש, בואו נגיד את זה ככה. בנק ישראל צריך לשמור כמובן על מה שהוא צריך לשמור, אבל כלכלה שלמה בורחת מכאן כי לא נותנים לה את האפשרות. זה מה שאני מקבל כל הזמן מהשטח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא לעכשיו. אנחנו נעשה דיון אחרי שהם יבדקו את העניין, ואז נעשה. אני מבטיח לך שיהיה דיון. בסדר? << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי רוצה לנמק ראשון? אילו הסתייגויות יש? << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> יש לנו הסתייגויות מסיעת יש עתיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כול, לפני זה, תציג את ההסתייגות שלך לגבי הנוסח. << דובר_המשך >> ורד קירו זילברמן: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאני אמרתי, שזה יהיה שנתיים פלוס שנתיים אפשרות להאריך, ולא שלוש שנים פלוס שנה. בסדר? כמו שהיה בדיון הראשון שלנו. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אני רק רוצה לשאול. שאלתי את האוצר. הם לא נתנו לי תשובה. ברגע שחברת אשראי נקנית על ידי חברת ביטוח, האם לדעתם יש עוד מקום להגבלות הינוקא? שאלה כללית. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אני מנסה להשיב. אני אשיב אולי כאן בעל פה. אנחנו לא חושבים שיש מקום להבחין בין חברה כזאת לכזאת. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> למה לא? חברת ביטוח עדיין נקראת ינוקא? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> המטרה של הסעיף היא בעצם לאפשר לחברות כרטיסי אשראי, לא משנה מה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. חברת כרטיסי אשראי היא ינוקא. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> בסדר. אבל ברגע שחברת הביטוח קונה חברת כרטיסי אשראי היא כבר גוף אחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא שייך. לא שייך. מה שקובע הוא שחברת אשראי היא חברה אחרת. היא אלא חברת הביטוח. יכול להיות שאתה תגיד: מגדל קנתה; היא לא רוצה להשקיע; היא לא רוצה לעשות. זה לא קשור לעניין. מה שחשוב הוא שחברות אשראי יתחרו בבנקים באיזשהו שלב. אבל הן צריכות לגדול על מנת להתחרות. הבנקים הם ענקיים, הם גדולים. תראה את בנק הפועלים, תראה את בנק לאומי. אז על מנת שהינוקא הזאת לא תהיה לכל החיים, אמרנו שאנחנו כבר קובעים בחוק היום ש-45 יום יבוטל, הגנת 45 יום. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה יתחיל בעוד שנתיים. למה? כדי שבינתיים החברות יגדלו. ואז לא יצטרכו את ההגנה הזאת. אם לא יספיקו בשנתיים, אז יש אפשרות לעוד שנתיים באישור ועדת הכלכלה. זה התיקון. אנחנו מקבלים את ההסתייגות הזאת. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> עוד שנה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. שנתיים עם אפשרות להאריך עד שנתיים. << דובר_המשך >> ורד קירו זילברמן: << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מקבלים את ההסתייגות הזאת, כדי לתקן, כדי שלא נצטרך לעשות עוד ישיבה על העניין הזה. בסדר? יש הסכמה בעניין הזה, אלקין? לא מסכימים? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. לא מתנגדים לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מתנגדים לזה. אז זה עבר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> דוד, ומי יביא את הנתונים לראות מה קרה? נפח הפעילות וזה. מי ידווח? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האוצר ידווח. האוצר, בנק ישראל. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> האוצר? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> כן. << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת אומרת, אתם תעקבו, תבדקו, אתם בונים מודל? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואו נצביע. מי עד? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו לא נטען נושא חדש על זה, למרות שיכולנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בעד לקבל את ההסתייגות של ברוכי? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. אז ההסתייגות עברה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה יוצא דופן שההסתייגות התקבלה. ברוכי, אתה יכול לרשום תקדים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, למה? גם בדיון הקודם ההסתייגות התקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם התקבלה, נכון. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. עוד לא הצבענו, אבל הוא הסכים להכניס את זה. << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >> שלך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> להכניס, להכניס, בוודאי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> טוב, אחר ששלך תתקבל, ההיא לא תהיה ייחודית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לנו הסתייגויות של מי? << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> יש לנו הסתייגויות של סיעת יש עתיד והסתייגויות של קבוצת חדש-תע"ל ללפני סעיף 27. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. מישהו נמצא מחדש-תע"ל? לא. אז מי בעד ההסתייגויות של חדש-תע"ל שכרגע התייחסה אליהן היועצת המשפטית? מי נגד? כמה יש? << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> שבעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שבעה. מי נמנע? אחד נמנע. הצבעה לא אושרו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההסתייגויות לא עברו. עכשיו נעבור של יש עתיד, בסדר? מי מיש עתיד ינמק? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> לי יש הסתייגות אחת שאני רוצה לנמק. עידן ימשיך אותי אחרי, בסדר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז ככה. תחת סעיף 27, בסעיף (5) להצעת החוק, בסעיף 9י2, מה שביקשתי הוא שיהיה איזשהו פער מקסימלי בין הריבית שהבנקים נותנים על הפלוס לבין הריבית שהבנקים לוקחים על המינוס. נכון להיום, רוב אנשים יכולים לשלם פי ארבעה, חמישה, שישה, ריבית במינוס, באוברדרפט, מאשר מה שהם יקבלו על אותו חשבון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. אני בעד זה. אבל זה לא רלוונטי לחוק הזה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל אני מסיר הסתייגות. אני שמתי את זה דווקא בסעיף הרלוונטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אתה לא יכול להכניס כל דבר בהסתייגות. לפי זה, אני יכול עכשיו להכניס בהסתייגות שאנחנו נקנה את החלל. אני לא יכול הרי. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את החלל? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אטען נושא חדש עליך, ואולי אשכנע בוועדת הכנסת. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שאם תקבל את ההסתייגות שלי, אני אטען נושא חדש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יכול להיות. מה שאתה אומר מקובל. אבל אני רוצה להדגיש, ועדת הכלכלה, נכנסנו יותר לנושא המזון, דברים כאלה, בגלל חוק ההסדרים. יש חוק אז התייחסנו אליו. אנחנו לא מתכוונים לעזוב את העניין של הבנקאות ומה שקורה. ואני מבטיח לך שאחרי התקציב, אנחנו נתחיל לנהל דיונים על העניין הזה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אני מסכים איתך שצריכה להיות ריבית על הפיקדונות בצורת יותר רצינית. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> על פער מוגדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע אם פער, אבל חייב להיות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אז אני רק אסיים, כי בכל זאת זו הסתייגות ונצביע עליה גם אם לא תקבלו אותה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל תגיש הסתייגות. תגיש. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר שיהיה פער של 130%. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. מה שאני מדגיש הוא שאנחנו לא לקבל אותה לא בגלל שאנחנו נגד העניין, אלא בגלל שזה לא רלוונטי לחוק. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע. אבל חשוב להדגיש את זה, כי היום כשהריבית במשק היא 4.5% ויש את הפריים, ואנשים על פלוס מקבלים 1% אולי או 1.5% או 2%, ועל המינוס משלמים 10% ובאות כל – בדיוק דיבר על זה גם מקודם שר האוצר לשעבר – באות חברות פרטיות ונותנות ריביות במינוס יותר נמוכות מהבנקים, כי הן אומרות שזה יותר זול מהאוברדרפט, יש כאן משהו שהוא לא פייר. אני לא אומר שבנקים לא צריכים להרוויח. כל עסק צריך להרוויח ולדאוג ולעבוד בשביל רווח. אני חושב שראוי לעשות הגבלות על הפערים האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך להגיד שהחוק הזה לא נלחם ביוקר המחיה. הוא נותן שקיפות. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. אין ספק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ונותן לנו פתרונות אולי לעוד כמה שנים. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> התהליכים שקורים בשנים האחרונות הם מעולים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל יש רק נושא אחד שבאמת נלחם, וזה הנושא של מסגרות האשראי שביטלו את זה. זה באמת עוזר לעניים, לאלה שאין להם מסגרת גבוהה. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> איזה סעיף של ההסתייגויות שלך - - - בדיוק? << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הכול הגשתי לכם. << דובר_המשך >> ורד קירו זילברמן: << דובר_המשך >> לא. יש את כל ההסתייגויות, ואתה פירטת על הסתייגות אחת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחת, אחת. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני נימקתי הסתייגות אחת שהייתה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת רול, כמה זמן אתה צריך? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> חמש שעות, בסדר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה? << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשהוא ילך לשירותים, אני אחליף אותו. חמש שעות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. עשר דקות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> עשר דקות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בגלל שהדברים המהותיים יותר מבחינת התוכן נידונו, אני אפנה את תשומת לבכם רק למספר הסתייגויות, שהן הסתייגויות שמטרתן בעיקר שקיפות וההנגשה. אנחנו כולנו מכירים שבעולם הבנקאות, וזה גם חלק מהרציונל של הצעת החוק הזאת, הצורך באמת לוודא שאנשים שבדרך העובדים גם מול חוזים אחידים ידעו היטב מה הם מקבלים, על מה הם חותמים. ולכן זה בעיקר עניין של פרסומים של הנגשה, של הקפדה על שפה. אני מפנה את תשומת לבכם להסתייגויות 2, 3, 4 בתור התחלה. אתה רוצה שאני אקריא אותן? אני אקריא אותן. הסתייגות 2 היא תחת סעיף 27, בסעיף קטן (1) להצעת החוק, לאחר המילים "לגוף פיננסי" יבוא "על פי תנאי רישיונו". הסתייגות 3 היא תחת סעיף 27, בסעיף קטן (1) להצעת החוק, לאחר המילים "ימסור התאגיד הבנקאי הודעה" יבוא "בכתב אשר תפורסם באתר האינטרנט של בנק ישראל". הסתייגות 4 היא תחת סעיף 27, בסעיף קטן (2) להצעת החוק, בסעיף קטן (ה)(ד) (4), לאחר המילים "לפנות לבנק" יבוא "באופן דיגיטלי או פיזי". הכנסנו את זה מתוך התייחסות לעובדה שעולם הבנקאות הולך ומצמצם את נוכחותו הפיזי בסניפים, ולא כולם מורגלים בגישה דיגיטלית ולא כולם מתמצאים בזה. הסתייגות 7 באותה רוח, תחת סעיף 27, סעיף קטן (2) להצעת החוק, בסעיף קטן (ה)(ה) בסיפה הסעיף יבוא "האמור ויונגש ויובא לידיעת בעלי מוגבלויות השונות". צריך לתקן את הנוסח הזה שכתבו, אגב. הסתייגות 14 תחת סעיף 27, בסעיף קטן (3) להצעת החוק, בסעיף קטן (1)(ב)(1) בסיפה הסעיף יבוא "האמור יינתן אף בשפה האנגלית, הערבית, האמהרית והרוסית". בגדול מה שביקשנו להדגיש מבחינתנו הוא לוודא שעולם הבנקאות, שחלק מהרציונל החוק הזה הוא לפשט אותו, לפשט לאנשים מה הם מקבלים, איך נראה דוח העמלות ובעצם לייצר להם נקודת פתיחה טובה יותר בתוך שוק מאוד תחרותי ומאוד סבוך שאנשים בדרך כלל מרגישים, האדם הסביר, הצרכן הרגיל מרגיש עמדת נחיתות כשהוא ניגש לקחת אשראי או עושה פעולה בנקאית משמעותית אחרת. אז המטרה של הסתייגויות האלה היא להקל עליו ולוודא שהדברים מונגשים לו בצורה שתיתן לו הזדמנות שווה לצרוך את אותם שירותים. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, נצביע. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אני רוצה לשאול. יש לנו את לפני סעיף 27 וסעיף 27. זה מסכם את ההנמקות שלכם לשני הסעיפים? << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> סליחה, עוד פעם? << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> יש לכם הסתייגויות ללפני סעיף 27 ולסעיף 27. שאלה היא אם זה מסכם את ההנמקות שלכם לשני הסעיפים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אנחנו נצביע. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לפני שאתה מצביע, אולי לאור התקדים של הפעם הקודמת, גם פה על 27 יש לי טענה של נושא חדש, תכף אני אגיד על מה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אין בעיה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז תחליט אם אתה רוצה להצביע עכשיו או אחר כך ביחד על הכול. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אלה הסתייגויות שלהם. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה? << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אלה הסתייגויות של יש עתיד. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יודע. לא, אבל בפעם הקודמת הוא החליט לא להצביע על ההסתייגויות כשיש נושא חדש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה נושא חדש? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בוודאי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, בסדר. על מה? תגיד על מה? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רק אגיד ליועצת המשפטית על מה. אני מתכוון, זה נראה לי שנקרא סעיף קטן, מתחיל מסעיף קטן (4), (5), כל מה שלא היה בחוק. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אצלכם? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה? << דובר_המשך >> ורד קירו זילברמן: << דובר_המשך >> תפנה אותי למה? לסעיף בהצעת חוק? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, כן, כן. בהצעת חוק. לא להסתייגויות. בתוך סעיף 27 יש הרי סעיפים (1), (2), (3), שהיו בהצעת החוק המקורית. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> נכון. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואז הסעיפים (4), (5), (6), (7), אלה סעיפים שנוספו בהכנת החוק עכשיו לקריאה שנייה ושלישית. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> ורד קירו זילברמן: << דובר_המשך >> אז עליהם אתה רוצה לטעון נושא חדש? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עליהם אני טוען נושא חדש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני גם טוען נושא חדש לכל סעיפי החוק. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה תגיש? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אסביר מה שאני אסביר. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כשרוטמן עשה את זה לא הבנתי. אבל כשאתה חוזר על זה, אולי יש משהו חכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא אני. שלום טוען. אני אומר לך, כדי שלא תחזור ותעלה עוד פעם משהו. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרי לא נסיים איתך. אוקיי. בכל מקרה, נצביע על ההסתייגויות של יש עתיד. את צריכה לחלק את זה לפי סעיפים? אתה רוצה הצבעה כוללת על הכול או לחלק? << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> לא. אין בעיה, אם הוא מסכים להצבעה כוללת על הלפני ועל כל סעיף 27. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא מסכים. אז מי בעד ההסתייגויות של יש עתיד, ירים את ידו? שניים. מי נגד ההסתייגויות של יש עתיד? << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> שבעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שבעה. מי נמנע? הצבעה לא אושרו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההסתייגויות לא עברו. כן, אלקין, בבקשה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני? יש עתיד סיימו את כל ההסתייגויות שלהם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לסעיף 27? << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> לסעיף 27. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם אצלנו כמעט כל ההסתייגויות הן לסעיף 27. אז אני אנמק אותן. יש לנו 12 הסתייגויות כאן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> יצאנו בזול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה? << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >> יצאנו בזול. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לסעיף 27 יש לנו 12 הסתייגויות. יש עוד כמה לסעיף שאחרי זה. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. חייבים אצלו בקשה. אי-אפשר להיכנס בלי בקשה. << דובר_המשך >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר_המשך >> לא. תגיד לי על מה, על איזה נושא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על נושא של בנקאות, באופן כללי. שלום הגיש, והוא הגיש, כן. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד הוא לי. אתה רואה, לא רק אני הרגשתי שזה נושא חדש – גם שלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, נכון. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> העתקתי ממך. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מקווה שהוא גם יצביע הייתי בוועדת הכנסת, שזה אכן נושא חדש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. זה לא. הוא יצביע נגד עצמו. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> וואו, מצב חמור. אז אני ברשותך אתחיל לנמק, אדוני היושב-ראש. ההסתייגות הראשונה מתייחסת ממש להתחלה של החוק בסעיף 27(1), ללוחות זמנים שהם למעשה קובעים שלא ניתן השירות ומתחיל התהליך. פה זה מצוין שלושה חודשים. אלה לוחות הזמנים שמופיעים כרגע בנוסח החוק. אנחנו מציעים לצמצם את זה בהסתייגות הראשונה לחודשיים. ובהסתייגות השנייה זה טעות דפוס, כתוב 90 יום. גברתי היועצת המשפטית, ל-30 יום התכוונו. כי 90 יום זה בדיוק שלושה חודשים. זה פשוט טעות הדפסה. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> בסדר. תיקנתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל ההיגיון ברור. הרי יש פה סוג של סנקציה, שאומרים שלמעשה תאגיד בנקאי מורח ולא נותן את השירות הזה. אנחנו חושבים שאפשר להפעיל את המנגנון הזה יותר מהר. לא לחכות שלושה חודשים. שלושה חודשים זה יותר מדי זמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה בנק ישראל? << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> בחינת בקשה לוקחת זמן. אני רק מזכירה ואומרת שבעצם תהליך פתיחת הבקשה הוא גם כזה שכולל הרבה מאוד בקשת מסמכים וזה, ואצלנו בהוראות מרגע שהוגשו כל המסמכים, יש 14 יום שבו התאגיד הבנקאי נדרש להשיב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> המטרה של הדיווח היא לזהות מקרים חריגים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז למה צריך שלושה חודשים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מהמועד שהומצאו כל המסמכים. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> הומצאו כל המסמכים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יותר משלושה חודשים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא. התהליך יהיה עוד יותר. זה רק כשיש הכול, יש לו עוד שלושה חודשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. כי אם הוא מעכב, הלקוח מעכב מסמך מסוים שחייבים אותו - - - << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה לא נספר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לא. זה לא נספר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אבל אם זה היה נספר, אתה יודע, אז פה יכולים להשית עליו קנסות גם. אז אנחנו לא רצינו ליצור מצב שהלקוח יכול לעכב את זה ולהרוויח את הזמן. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> את זה אני מבין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה זמן אנחנו כתבנו בחוק? << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> בחוק יש שלושה חודשים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלושה חודשים. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> אני רק מזכירה שהמטרה של החוק - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל, סליחה, בנק ישראל, את אומרת 90 יום מגמר הצגת המסמכים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. אני אומר חודשיים או 30 יום. למה 90 יום? << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> לא. זה לא מה שאני אומרת. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אוקיי. אז זה הבדל גדול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תוריד את נושא החדש. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> נושא חדש, כמו שאמרתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תוריד. מה, יש לך כינוס של ועדת - - - היום. תוריד. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר ביחד באותו כינוס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אני אומר, בשביל מה לעכב אותנו. << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל מה שהיא מסבירה זה משהו אחר ממה שהבנו. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, ברור. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז תראה מה היא אומרת. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> מרגע שהומצאו כלל המסמכים יש 14 יום להשיב לפונה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 14 יום, זהו. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז למה פה שלושה חודשים? << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> זה מרגע הגשת הבקשה, לא מרגע שהסתיימו כל הגשות המסמכים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מתחילת הגשת הבקשה? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כן. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> זה מתחילת הגשת הבקשה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> וזה לטובת הלקוח. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז זה הפוך ממה שאמרת. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה בדיוק העניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה הפוך ממה שאמרת. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כן. זהו. עכשיו זה הסתדר. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת אומרת שאם הלקוח מעכב מסמכים, אז עדיין - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> יש לו 90 יום. ההפך, זה לטובתו. אומרים לו: יש לך 90 יום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אם הוא מעכב מסמכים מיוזמתו והמרוץ רץ, זה לא בסדר. לכן אמרנו מרגע המצאת המסמכים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. זה לא מרגע המצאת המסמכים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> היא אומרת מרגע תחילת הבקשה. זה מה שהיא אומרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלושה חודשים מרגע תחילת הבקשה? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כן. אבל, דוד, זה לטובת הלקוח. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה דווקא הפוך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא דיברנו על זה כך. דיברנו מרגע המצאת כל המסמכים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה 14 יום. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז טוב ששאלתי, אתה מבין? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לא. זה 14 יום. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> היושב-ראש, אם אפשר לחדד, הסעיף הזה הוא דיווח של הבנק לבנק ישראל. במידה שהדבר הזה נובע מעיכוב של הלקוח, אז הבנק יוכל לדווח על זה, ואז זה לא ייחשב שהוא הפר את הסעיף הזה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הדיווח הזה מתחיל מתחילת הבקשה. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> נכון, נכון. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> ולכן צודק היושב-ראש, שאם הלקוח הוא זה שמעכב, למעשה הבנק יהיה חייב לדווח, למרות שהוא לא אשם פה בשום דבר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא מה שנציגת בנק ישראל אומרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הוא ידווח? הבנק ידווח שהלקוח מעכב? אז אין לו טענה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, יכול להיות הפתרון הוא לעשות את זה עם סיום הגשת המסמכים, אבל לא שלושה חודשים אלא חודש כמו שהצענו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> במה אתה הולך לקראתי? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כמו הפעם הקודמת, אני עוצר הנמקה של כל השאר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תסגור לי גם את העניין של נושא חדש. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה, יש לי 12 הסתייגויות. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אפשר להסביר רגע את המחשבה? למה אנחנו קובעים שלושה חודשים ולא 14 ימים? אנחנו כן מקווים שבאותה תקופה הצדדים יצליחו להגיע למצב שכן ייפתח החשבון. זאת אומרת, המהות היא שאם כל המסמכים נמצאים, הוא צריך לתת תשובה בתוך 14 ימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא אומר שתקצרו את הזמן. זה הכול. << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> לא, אבל אז לא נאפשר להם. יכול להיות שהגיעו אלינו בטעות הרבה מקרים, שאם היינו נותנים עוד טיפה שהות להסתדר בין הצדדים, אז הם לא היו נחשבים - - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש להם שהות בזמן הגשת המסמכים. הרי היושב-ראש העיר, בצדק, שהעיכוב יכול להיות בגלל הלקוח, לא בגלל התאגיד הבנקאי. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> החשש שיכול להעלות הוא שהגוף הבנקאי ידרוש עוד ועוד ועוד מסמכים, וכך יוכל לעכב את הלקוח. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם בזה יש משהו. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> ולכן אנחנו מציעים שזה יהיה שלושה חודשים מיום הגשת הבקשה הראשונה. אנחנו חושבים שזה מסייע ללקוח. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואם הלקוח הוא זה שמעכב? << דובר_המשך >> אביגיל ונקרט: << דובר_המשך >> אז בדיווח הבנק יוכל לדווח על זה, ואז זה לא ייחשב שהוא הפר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היועצת אומרת שאם אתה לא תעשה מהבקשה הראשונה, הבנק יכול להגיד: לא מספיק. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שהבנק ידרוש עוד ועוד מסמכים. כן, יש בזה משהו. זה נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמצא משהו. יש לך משהו אחר? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. בואו נמשיך. אנחנו נמשיך. אני לא אוריד את נושא החדש. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> דוד מחפש משהו לעשות טרייד-אין. אז הוא מנסה עוד משהו הגיוני. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בסדר. אנחנו עושים. עשינו. בדיון הקודם עשינו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. תמשיך. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני עובר להסתייגות השלישית. אני מניח שלזה התכוונתם, אבל זה לא מפורש בגוף החקיקה. לכן הצענו לכתוב את זה בגוף החקיקה. זה טכני, כן? ועדיין בסעיף הזה, 27 (1), כתוב שהתאגיד הבנקאי ימסור הודעה על כך למפקח על הבנקים וינמק את סירבו. אנחנו מבקשים שגם הנימוק יהיה בכתב. אני מניח שזאת הייתה הכוונה מלכתחילה, למרות שזה לא משתמע כחובה. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> שהנימוק יהיה? לא הבנתי. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> בכתב. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> בכתב? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> שהנימוק יהיה בכתב. תכף גם תבינו למה, כי אנחנו רוצים לעשות איתה אחר כך משהו, עם ההנמקה הזאת. אנחנו רוצים למסור את זה ללקוח. תכף, זו ההסתייגות הבאה. שהוא ידע למה לא נתנו לו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנמקה? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, מה? יש לכם בעיה עם ההסתייגות הזאת? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אני לא בטוחה שאנחנו מבינים עד הסוף את ההסתייגות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כתוב פה ככה: "ימסור התאגיד הבנקאי הודעה על כך למפקח על הבנקים וינמק את סירובו למתן השירות או את הסיבה" וכולי. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> כל הדיווחים לפיקוח על הבנקים הם בכתב. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אוטומטית, כן? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> בוודאי. אנחנו לא מקבלים בטלפון הודעות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא יודע שלא. החוק לא אומר את זה מפורשות. אבל אם זה ככה, אז בסדר. זאת אומרת, אני אפילו מוריד את ההסתייגות, מוותר עליה. ואז אני מגיע – אסביר למה חשוב לי שזה יהיה בכתב – להסתייגות הבאה, הסתייגות 4. היא עדיין מתייחסת לסעיף הזה, והיא מציעה את הדבר הבא, שתתווסף פה "ההודעה אותה מסר התאגיד הבנקאי למפקח על הבנקים, לפי סעיף ד", כן? כל ההודעה שמנוסחת כאן. "יוכל הגוף הפיננסי לבקש לקבל מן המפקח על הבנקים", כן? יוכל לקרוא אותה, "ועל המפקח על הבנקים למסור לו את ההודעה כלשונה בכתב בתוך שבועיים מיום הבקשה". קרי, לא נתת לי, אתה נימקת לבנק ישראל. אני רוצה לדעת גם כן למה. זו המטרה. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> יש עם הבקשה הזאת בעיה. קודם כול, אני אגיד שככל שגוף פיננסי מרגיש שנעשה עוול בפתיחת החשבון, אני מזכירה שוב, יש לפיקוח על הבנקים את הערוצים שבהם הוא יכול לפנות, ואנחנו עושים את הבירורים דרך הערוץ הזה. אבל בשנייה שאנחנו מעגנים את זה שגוף יכול לפנות לפיקוח על הבנקים ולקבל את הסירוב, הוא לא – אני אסביר. סירוב לפתיחת חשבון, הסירוב יכול להיות מסיבות שנקובות בחוק, ובין הסיבות אלה הן סיבות שנוגעות לאיסור הלבנת הון. ולכן בחלק מהמקרים אסור בהגדרה, לפי צו, לפי חוק איסור הלבנת הון, להציג את סיבת הסירוב ללקוח. ואז אנחנו בעצם נמצאים באיזושהי בעיה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אי-אפשר למשל להגיד שיציגו לו אותו, חוץ מהמקרים שבהם זה נוגד את חוק איסור הלבנת הון? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> להחריג את זה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> להחריג את זה. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> אלה שתיים מתוך שלוש הסיבות לסירוב. ויכול לקרות מצב שבמשתמע הוא יבין שזו הסיבה שבגינה נוצר הסירוב. ולכן אני אומרת שעדיף שככל שיש סירוב שהוא לא מניח את דעתו של הגוף הפיננסי, שהוא יפנה במסודר לפיקוח על הבנקים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא יפנה. אבל הוא בעצמו לא יודע למה סירוב לו. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> את יכולה להגיד מהן שלוש הסיבות? אני לא ידעתי את זה עד עכשיו. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> כן. יש את הסוגיה של אי השלמת המסמכים. אני שמה אותה בצד. יש סוגיה שיש חשש סביר שהפעילות של הגוף קשורה להלבנת הון. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אוקיי. זה מה שעכשיו אמרת, כן. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> ויש סיבה שלישית, שהיא קצת מסורבלת להבנה. אבל בעצם היא אומרת – כחלק מתהליך פתיחת החשבון יש תהליך שנקרא "הכר את הלקוח". אתה נדרש להבין את מהות הפעילות של הלקוח. ומרגע שיש חשש שאם אתה תשלים את התהליך הזה על רקע שאלות וכו', הלקוח עשוי להבין שאתה נדרש לדווח על הפעילות שלו לרשות להלבנת הון, בגלל שיש פה פעילות בעייתית. ברגע שאתה מזהה שאתה עלול להפר את הצו הזה, אתה מחויב להפסיק את הליך "הכר את הלקוח". << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל את חוזרת עכשיו לסיבה מספר אחת. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> זה עניין סימנתי. אני לא רוצה ממש להיכנס לזה. אבל אלה שתי סיבות שונות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מה זה? מסובך כאילו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואו רגע נתייחס להסתייגויות. << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הרציונל של ההסתייגות ברור, כן? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. הבנתי. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני הגשתי בקשה. אני רוצה לדעת למה מסרבים לי. אז יש מקרים מסוימים שלא רוצים להגיד לי, אבל למה זה הופך לכלל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אי-אפשר להגיד לו באמת? למה לא פותחים לו חשבון? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> נכון. חשבתי שבסוף התהליך אומרים למה לא פותחים לך. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> גם הלקוחות העתידיים שלו אמורים לדעת, שסירבו. כי אם הוא יעשה עליהם אחר כך אותו גוף פיננסי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא הדיון. רבותיי, זה לא הדיון. אנחנו בהצבעות. מה אתם אומרים? בסדר, הבנו שיש סיבות. אבל למה שלא יגידו לו? מה שאפשר. מה שאי-אפשר, אני לא יודע. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כי זה גם בנוי על חשש ולא בטוח שהייתה סיבה נכונה לא לפתוח לו. רק מחשש. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> לכן אני אומרת שעדיף לפנות לערוצים הפורמליים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה ערוצים פורמליים? עוד פעם, קודם כול, חברות אשראי פוחדות לפנות לערוצים הפורמליים נגד הבנק. נתחיל מזה. זה לא אירוע שכיח מסיבות ידועות. מעבר לזה, גם בערוץ הפורמלי הוא לא יקבל את הסיבה. ובזה אני רוצה לטפל. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> גם אם הוא לא יקבל את הסיבה, הפיקוח על הבנקים יש לו את הכלים לברר מול הבנק ולראות את התמונה המלאה כדי להבין. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לפיקוח על הבנקים יש הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שואל מצד הגוף. לא מצד הפיקוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא רואה עם זה בעיה, באמת. אולי לכתוב נוסח שאומר: עד כמה שאפשר, זאת אומרת, אם יש מניעה חוקית - - - << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> במקרה שנטען במסגרת החוק, או משהו כזה, כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. אם יש מניעה חוקית להגיד לו, אז אין בעיה. שלא יגידו לו. אבל אם יש אין בעיה, אז למה שלא יגידו לו? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> תגיד לו: מכיוון שאנחנו מנועים חוקית להודיע לך, אנחנו לא פותחים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דרך אגב, זה מתאים לחוק הזה, כי החוק הזה מדבר על שקיפות, נכון? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> בוודאי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז זה דווקא מתאים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז פעם אחת זה הלבנת הון. פעם שנייה זה אולי הלבנת הון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. לא משנה מה. שיגידו לו - - - << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אבל אני אומר, אין סיבות. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> יש אך ורק שלוש סיבות לסירוב סביר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ששתיים מהן זה אותו דבר. << דובר_המשך >> מירי רוזנשטוק: << דובר_המשך >> ששתיים מהן אותו דבר. בשנייה שאתה לא פורט את סיבת הסירוב, אתה בהכרח מצביע על זה שיש פה עניין של הלבנת הון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אה, רק מהבחינה הזאת, לא יגידו לו על מה? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> סליחה, מי החוק? מדינת ישראל או שזה בין-לאומי? << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> החוק הזה הוא חוק מדינת ישראל. כן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> איזה חוק זה? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> חוק איסור הלבנת הון. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מה הסיבה המהותית? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> בעצם מה קורה כשמזהים איזשהו חשש לאיסור הלבנת הון? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> שזה בחקירה? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> יש חובת דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון. אבל לא רוצים להתריע בפני הצד השני: תדע לך שיש עליך התרעה ותתחיל להתארגן לזה; זהינו משהו חשוד. לכן יש שם איזה מנגנון מאוד עדין שבו מה מותר ומה אסור לספר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> עכשיו גם אם היה חשש, ואלה דווקא המקרים שבאמת דוד אומר שמחויבת השקיפות, אנחנו לא מספרים לו. מצד שני מדווחים למישהו שיתחיל בחקירה נגדו. נניח שעד כאן זה בסדר. והחקירה יכולה להימשך שנה, שנתיים, שלוש שנים? עד כמה זמן? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. הם אומרים שבמקרה הזה הוא ידע שיש נגדו חקירה. << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי. אז כמה זמן? כמה זמן? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לכן אני מציע לא להגיד "אם זה סותר את חוק איסור הלבנת הון". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. מה הם יגידו לו? הם לא יכולים להגיד לו על הלבנת הון. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. להגיד: ככל הניתן במסגרת החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם יגידו לו: לא המצאת את המסמכים. אבל את זה הוא יודע. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> לא, אבל עצם העובדה שהם לא יכולים להגיד לו, זה גם מעיד על זה. אז למה אתם לא יכולים להגיד? כי זה נושא מאוד עדין - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אוקיי. אז עכשיו זה: מי אתה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז הם יגידו לו רק על המסמכים. על המסמכים הוא כבר יודע. << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >> אז עכשיו עד סוף הדורות הסירוב הזה יחזיק? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפשר לכתוב את זה, בגלל הלבנת הון. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מצד שני הוא לא ידע כלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא ידע. נכון. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> עכשיו אם אתה שואל אותי, אז כל המנגנון לא רלוונטי, דוד. אם אתה לא אומר לבן אדם למה אתה מסרב לו, אתה לא יכול להגיד לו, אז בשביל מה כל המנגנון של הדיווח? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על מה הוא יתלונן? יכתוב לכם מכתב ויאמר: לא פתחו לי חשבון. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אז אולי נבהיר. הפיקוח על הבנקים, בדיווח שהוא מקבל, הוא כן יקבל את סיבת הסירוב. אם הוא יראה שהסיבה לא סבירה, הוא יוכל לטפל בה. ובמקביל אותו גוף פיננסי שמבקש לפתוח חשבון יפנה לפיקוח על הבנקים. והפיקוח מחויב לענות לו תוך 14 יום. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל אתן אומרות שבאמת יש רק שלוש סיבות, נכון? ואתן לא רוצות להגיד את הסיבה השלישית שמא הוא יחשוב שזו השנייה או השלישית. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אז בואו נפריד בין שני הדברים, בין הדיווח שאתה רוצה שהמפקח על הבנקים יעביר לאותו גוף פיננסי לבין הטיפול שהפיקוח על הבנקים ייתן לבעיה. אם קיימת בעיה, אם לא נפתח לו חשבון מסיבה לא סבירה, הפיקוח על הבנקים יטפל בזה בהתאם לדיווחים שהוא מקבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הוא תמיד יחשוב שאתם לא בסדר, כי גם אתם לא יכולים להגיד את הסיבה. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> ולכן הוא בהחלט יוכל לפנות לפיקוח על הבנקים בדרכים שציינה נציגת הפיקוח על הבנקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אבל ללקוח עצמו אתם עונים לו שלמרות שלא פתחו לך, זה בסדר. נכון? הוא אפילו לא יודע מה הסיבה. אז אתם גם יוצאים לא בסדר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לדעתי, צריך לצאת מהחוק הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. כל החוק הזה הוא לא רק זה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לא. אני מדבר על הקטע הזה, על הסעיף הזה. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> החוק הזה נועד להגן על אותם פינטקים. הדבר הזה משפר משמעותית את מצבם ביחס למצב הנוכחי. ייתכן שהפיקוח על הבנקים לא יוכל לדווח להם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב. ניסינו להוסיף משהו, אבל זה לא הולך. בבקשה, אלקין. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אין לי דרך – שנייה, אדוני היושב-ראש. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ההסתייגות שלך לא מתקבלת על ידי בנק ישראל, לא על ידינו. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. בסוף אתם מחוקקים. זה בסדר. אתם רשאים להקשיב לבנק ישראל. אבל בסוף מי שמחליט מה מתקבל או לא מתקבל זה אתם. לא בנק ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אפשר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיך, אלקין. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא. אני רק שואל פה, נניח מה המצב, אם לא מספרים לו למה פסלו אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש פה בעיה. אתה עלית על בעיה, שגם אם בנק ישראל ייתן לו תשובה שלילית, הוא לא ידע למה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא רק שהוא לא ידע למה, אלא השאלה מה קורה. נניח יש את התהליך הזה. תוך שלושה חודשים, לצורך העניין, לא ניתנה תשובה חיובית. הרי התשובה היא לא שלילית. הוא לא מקבל תשובה פה, כן? התאגיד הבנקאי דיווח למפקח על הבנקים. לי לא אמרו למה. ואז אני אפילו לא יודע לערער על זה. אני לא יודע כלום. ואז מה התהליך, מה קורה? אוקיי. אז דיווחו למפקח על הבנקים. מה הלאה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שום דבר. לא פתחו לו. לא פתחו לו. לא פותחים לו. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא. אבל השאלה, אומרים לי שהגוף הפיננסי יפנה בתלונה לפקח בערוץ הרשמי. זה לא יקרה כי הוא יפחד. השאלה היא שאם לא אומרים לי מה הסיבה, לפחות להפעיל איזשהו מנגנון אוטומטי שהמפקח בודק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמו מה? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שהמפקח בודק למה. כי אחרת, מה יהיה? תהיה לך ערימת ניירת. אז הבנק שלח מכתב למפקח. הוא יתייק את זה, נגמר האירוע. ולא עשית כלום. הרי המטרה של זה היא לעודד בנקים כן לתת שירות ולא למרוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל יכול להיות שגם אם יש חשש להלבנת הון, עדיין הלקוח יכול להסביר את זה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא. אתה לא תסביר ללקוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. הלקוח יכול להגיד מה, להוריד את הבנק מהעניין הזה. זה כאילו הוא לא יכול להגן על עצמו, הלקוח. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> להתגונן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא יכול להתגונן. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ולכן אני חושב שצריך פה בסיטואציה הזאת, אם אין את - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין דרך. יש לך דרך? תגיד. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מציע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אין שקיפות בפני לקוח, לפחות לשגר את המפקח לבדוק את הבנק, שזה אכן מוצדק. כי אומרים לי: תתלונן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור. אז מה הם בודקים? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא בודקים. הוא מודיע, נגמר האירוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה פתאום? הם בודקים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איפה כתוב שהם בודקים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו העבודה שלהם. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל לא כתוב שהוא חייב לעשות את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם לא בודקים בקשה שאומרים לכם? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> בקשות פרטניות אנחנו בודקים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. את אומרת לי: אם יפנה בצינורות מסודרים עם תלונה, נבדוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני הבנתי שהם בודקים. אז על מה הם מדווחים? על עצמם? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> לא, לא. אני אסביר רגע. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נניח, אף אחד לא פנה. התאגיד הבנקאי דיווח שאני עיכבתי, לא נתתי בזמן, ונימק למה. מה אתם עושים עם המידע הזה? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> המטרה של הדיווחים היא לתת תמונה על מה שקורה באופן רחב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אתם לא בודקים כל בקשה? << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> לא בהכרח אחד לאחד, כי לא בטוח שיש בעיה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה עשינו? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> לעומת זאת, אם פונה אלינו שחקן באופן פרטני, אנחנו בודקים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הוא לא יפנה באופן פרטני, כי הוא לא יודע מה הסיבות לסירוב. הוא צריך להסתבך עם הבנקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני חשבתי שאתם בודקים, אני אומר לך את האמת. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתם לא בודקים, מה אתם בודקים מדגמית? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> המטרה של הדיווחים היא לא - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ולמה לתת העדפה להחשדה ולא להגנה מול האזרח? מה זה תפקידכם להיות אלו שמדווחים? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מאבד את הכוח הסעיף הזה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כאילו אנחנו באים פה לעזור ללקוחות ואנחנו מוצאים את עצמנו בעצם מחשידים אותם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני הבנתי שאתם בודקים. אם אתם לא בודקים, אז מה המשמעות של הדיווח? רק סטטיסטיקה? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> לא, לא. אנחנו כן בודקים. המטרה של הדיווחים היא בשביל לתת תמונה רחבה, גם לזהות אולי שחקנים שבאופן מיוחד, למשל, באופן כללי מסרבים הרבה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה סטטיסטיקות. אבל זה לא פתרון הבעיה הפרטנית שלי כגוף פיננסי שפנה. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> לא. זה לא סטטיסטיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה? זה מה שאתם עושים. << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> הדיווחים לא נועדו לטפל במקרה הפרטני, כי לא תמיד יש מחלוקת בין שני השחקנים. זה שהיה סירוב זה עוד לא אומר שהשחקן השני חושב שזה מצדיק התערבות של הפיקוח. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא שחקן. זה לקוח שאתם מחשידים אותו, בודקים את הדיווח, ולא מגינים עליו. זכותו להגנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את יודעת מה? בואו נעשה את הפוך. אם שני הצדדים פנו אליכם, תבדקו. גם הבנק אומר וגם הלקוח פנה אליכם. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> בוודאי. אם הלקוח פונה, אנחנו בודקים כמובן. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. אז הם חייבים לבדוק. אבל הבעיה היא שהלקוח לא פונה. למה? כי הוא לא יודע למה פסלו אותו. הוא לא יודע אם יש לו קייס או אין לא קייס, כי לא אמרת לו למה פסלת אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הלקוח עכשיו פונה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שנייה, דוד. ומצד שני, כשהוא פונה אקטיבית נגד הבנק, הוא מסתבך איתו. והוא לא רוצה. לרוב, חברות אשראי לא פונות. ולכן הפוך. אני מציע משהו אחר, שהם יפנו ללקוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אני מציע משהו כזה. אנחנו לא נצביע על ההסתייגות שלך כרגע, רק אחרי הנושא החדש. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שב איתם ותראה למה אתה יכול להגיע. אני חושב שיש משהו בהסתייגות הזאת. זה מחייב אתכם לעבוד קצת יותר קשה. אבל זה לא רק לסטטיסטיקה. זה לא הגיוני רק לסטטיסטיקה. שב איתם. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בסדר. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> בסדר. אנחנו נשב ונראה אם אפשר לעשות משהו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלום, אתה רוצה גם לשבת? שב איתם גם אתה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> בבקשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זהו? סיימת? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, לא. זו הייתה רק הסתייגות 4. ואתה רואה, יוצאים דברים נכונים מזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ראינו. כן. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז הסתייגות מס' 5 שלנו מתייחסת – אני עובר כבר לסעיף 27(2) – היא מתייחסת לסעיף קטן (ה), בסוף פסקה (4) איפה שכתוב: "יידוע הלקוח בדבר זכותו לפנות לבנק לקבלת פירוט על אודות העמלות" וכו' וכו', יבוא "בסוף ההודעה ייכתב באופן ברור כיצד יש לפנות לבנק לקבלת מידע זה באופן הנגיש והמהיר ביותר". שהבנק צריך גם לתת לו את הדרך ואת המידע. הסתייגות מס' 6 גם כן מתייחסת לאותו מקום, לסעיף קטן (ה), איפה שאנחנו נמצאים. למעשה זה 6, 7, ו-8. אלה שלוש הסתייגויות שמציעות להוסיף עוד שלושה דברים. אז אני אקריא כל אחת בנפרד. אחת, "כלל ההודעות הנשלחות בהתאם להוראות המפורטות בסעיף קטן זה ירוכזו עבור הלקוח בעמוד ייעודי באתר הבנק, בנוסף לשליחתן מדי חודש כמפורט בסעיף קטן (ה)". זאת אומרת, שיהיה לי מקום באתר הבנק שאני אוכל לראות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז לחזור על זה? אתה איתי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. אני איתך. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא. אני מנסה לשכנע אותך. אז ההסתייגויות שלנו 6, 7, ו-8 מציעות להוסיף כמה דברים, בנוסף למנגנון שיש פה. אחת, שכל ההודעות שנשלחות לפי סעיף זה יהיו מרוכזות באיזשהו מקום, שאם אני פספסתי את זה כשזה נשלח אליי, אני יכול להיכנס לאתר הבנק ויהיה לי שם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תראה את זה בדרך כלל ב-SMS. זה כל הרעיון. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בסדר. לא ראיתי, פספסתי. יש לי מקום שאני נכנס ואני רואה את ההודעות האלה מרוכזות. ואז אני יכול לבדוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם באינטרנט? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> באתר האינטרנט, כן. הרי יש לי את העמוד האישי שלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מחייב אותם בעוד פעולה. לא. הפעולה היא אחת. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אם הם כבר שולחים. את המידע יש להם. הם רק צריכים לרכז אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל, אתה יודע, זה מיליונים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כי אז לי כלקוח זה נוח. אני לא צריך לרדוף אחרי זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הלקוח קובע איך ישלחו לו. אם הוא רוצה באינטרנט, הוא יגיד לפקיד בנק, אז הוא ישלח לו באינטרנט. אם הוא רוצה בהודעה, הוא ישלח לו בהודעה. הוא לא יכול להגיד: שלחו לי בכל האפשרויות, גם בכתב, גם זה וגם זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בתעודת הזהות הבנקאית זה קיים. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> זה נשלח אוטומטית. אין בעיה בכלל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש רובריקה נפרדת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם יכולים לעמוד בשניהם? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הרי בדרך כלל ההודעות שהבנק שולח מרוכזות שם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. הוא אומר לבנק איך הוא רוצה. הלקוח אומר. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה בלי קשר. גם כששולחים לך הודעה זה בדרך כלל מרוכז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לכם הערה על זה? נגיד שיחליט גם פה וגם פה, זה נראה לכם? איפה הבנקים? פה? הם לא פה. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> הינה הוא, מולך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה אומר על ההסתייגות הזאת? יש לך עמדה? << אורח >> גלי כספרי: << אורח >> צריכים לבדוק את זה בכל מקרה באתר. צריך יהיה בעוד איזשהו פיתוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, לא אכפת לך אם זה יהיה שניהם? << אורח >> רן מלמד: << אורח >> נו, אז יהיה עוד קצת פיתוח. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> דברי למיקרופון, גלי, גם להציג שם. גלי כספרי: שנייה. סליחה. היו"ר דוד ביטן: לא זו הכבדה על הבנקים. עוד זה בחוק, אל תשכח. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יודע. היום ההודעות שהבנק שולח לך הן בדרך כלל מרוכזות באתר. לכן גם ההודעות האלה אני מציע שיהיו מרוכזות ברובריקה נפרדת. ואז אתה יכול לראות בצורה נוחה, נגישה. << אורח >> גלי כספרי: << אורח >> זה בסדר. זה יהיה גם באזור האישי של הלקוח באתר. היו"ר דוד ביטן: מקובל. אז בסדר. זאב אלקין (המחנה הממלכתי): אז אפשר להכניס את זה. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אבל חשוב לי להבהיר לפרוטוקול, היושב-ראש, שהכוונה היא לא שזה יהיה רק באפליקציה. אם הלקוח מבקש ב-SMS, זה קריטי שזה יהיה ב-SMS. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> בוודאי שזה יהיה גם ב-SMS. זה בנוסף, זה לא במקום. אני הצעתי את זה בנוסף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש כבר היום הפרדה של תעודת זהות בנקאית כשורה נפרדת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תנסח את זה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. זה מנוסח בהסתייגות שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע אם זה מקובל. אז תנסחו, בנק ישראל. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הניסוח שאנחנו הצענו הוא כזה, שיתווסף שם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב. הבנו את העניין. ינסחו את זה בצורה נכונה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אוקיי. אז תנסחו. הרעיון ברור. היו"ר דוד ביטן: הרעיון ברור. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אתם רוצים לנסות לשנות נוסח טיפה, תשנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אז אני אומר לך, הם ינסחו. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. בסדר. מקובל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם ינסחו. אבל תראה מה ינסחו. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מקובל. בסדר גמור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זהו? סיימת? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא. אתה רואה, זה הולך טוב. אלה דווקא דברים טובים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק. מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רוצים לשפר, מה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, בסדר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> את זה צריך לבקש מאלקין כשדנים בחוק שיבוא. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא תמיד אפשר. יש גם ועדת פנים. מה אני אעשה? אני לא יכול להתפצל. אני בא במאני-טיים. אחרי זה יהיה מאוחר לבוא לפה. טוב, הסתייגות השביעית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזו שביעית? היו חמישית, שישית, שביעית, שמינית כבר. איך הגעת? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שלוש תוספות הצעתי. זו השישית. עכשיו שביעית ושמינית. שלושתן תוספות למקום הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, יאללה. דבר מהר. למה אתה מדבר לאט? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כי אתם דנים איתי אחר כך על מה שאני מציע. ההסתייגות השביעית מציעה להוסיף תת-סעיף כזה: "הבנק יציג ללקוח את פירוט העמלות והריביות המפורטות בסעיף קטן (ד) בעמוד ייעודי נגיש באתרו, המתעדכן מדי חודש באופן תדיר, יחד עם מועד שליחת ההודעה החודשית ללקוח". האמת היא, שאם יקבלו את שישית, שביעית, זה פחות קריטי, כי זה אותו כיוון, רק עוד יותר מהודק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעבור להסתייגות 8. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הסתייגות 8 היא כן משמעותית: "בסוף כל שנה קלנדרית ישלח הבנק לכל לקוח הודעה, כפי שמפורט בסעיף קטן (ה), אשר תכלול את סיכום הסכומים המפורטים בסעיף קטן (ד) באופן מרוכז ואת סכומם השנתי הכולל". כאילו לראות את התמונה השנתית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> אם אפשר, אני גרניט אופק, מהפיקוח על הבנקים. זה כבר קיים. זו תעודת הזהות הבנקאית שנשלחת ללקוחות והיא כוללת גם את המידע הזה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> היא כוללת את המידע הזה בצורה מקורית? << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. זה קיים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אוקיי. << אורח >> רחלי בינדמן: << אורח >> רק אני מציינת שחסרות היום עמלות המט"ח בתעודת הזהות הבנקאית. את זה לא רואים בתעודת הזהות הבנקאית. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז צריך להוסיף את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה עמלות מט"ח? זה רק לאלה שיש להם מט"ח בכלל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. עמלת המרה זה גם מי קונה באינטרנט. << אורח >> רחלי בינדמן: << אורח >> לא, לא. בכרטיס. עמלת המרת מט"ח, מי שקונה בכרטיס אשראי בחו"ל. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כרטיס אשראי בחו"ל. אז אתה רואה את זה. את כולם. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> כל אלה שקונים בחו"ל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה קורה עם עמלות מט"ח? << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> כי זה באמת חברות כרטיסי אשראי. ותעודת הזהות הבנקאית היא של הבנקים, הוראה של בנקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אה, זה לא קשור. << אורח >> רחלי בינדמן: << אורח >> 70% מכרטיסי אשראי הם בנקאיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם וגם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. זה חל רק על הבנקים. << דובר_המשך >> רחלי בינדמן: << דובר_המשך >> זה כרטיס בנקאי. עמלות המרת המט"ח נגבות על ידי הבנק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז יכול להיות שאפשר להוסיף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עדיין החוק הזה חל בעיקר על הבנקים. אנחנו לא הרחבנו אותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש מקום להרחיב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש גם על חברות כרטיסי אשראי כל מיני דברים. אז את רוצה שגם חברות כרטיסי אשראי יתחילו לעשות לנו את אותם כללים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. שקיפות עד הסוף. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> למה לא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשיגדלו החוק הזה יחול עליהן. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הלאה. אני ממשיך. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> האמת היא שאתה מקבל גם מחברות כרטיסי אשראי את כל הדוח של ההוצאות בסוף שנה. למה שלא יכתבו כמה עלה? זה לא כזה מסובך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה יכול לעזור גם לעסקים. זו הוצאה מוכרת, העמלות האלה. << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >> ובטח בנקים ש-70% מהם הם בעלי הכרטיסים. אז מה הבעיה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בנקים זה משהו אחר. << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >> אז קודם כול, 70% זה כבר טוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם יכולים להכניס את זה בהודעות בסוף שנה? עמלות מט"ח? << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >> בסוף שנה את עמלות המט"ח. למה לא? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אנחנו נבחן את התיקון של תעודת הזהות הבנקאית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם יבדקו את זה. זהו, אלקין? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה עכשיו? << אורח >> רחלי בינדמן: << אורח >> אני הבנתי מפרשנות החקיקה שעמלות שגובה הבנק בכרטיס הבנקאי כלולות ב-SMS. זה כבר כלול ממילא. זה כרטיס שהבנק גובה את העמלה שלו. היא מופיעה בתעריפון הבנק. זו עמלה לכל דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם זו עמלה, אז זה כלול, כן. זה כלול. עמלת פעולה. זה כלול. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אם זה כלול, מה שנשאר זה רק להוסיף את זה לדיווח השנתי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לדיווח השנתי. אין בעיה עם זה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כן. זה אותו דבר, אם אתם עושים את זה בחודשי. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם כל השאר מדווח, חוץ מזה, זה רק להוסיף את זה. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> היושב-ראש, כל העמלות שגובה הבנק, כולל העמלה הזאת על כרטיס האשראי, תהיה כלולה בדיווח שאנחנו מדברים עליו בחוק הזה. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> נכון. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כולל גם בדיווח השנתי של תעודת הזהות הבנקאית, כן? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כן. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אם זה לא קיים, אז אנחנו, יחד עם הפיקוח על הבנקים, נבדוק את זה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אוקיי. אז אתם תעשו את זה לא דרך החקיקה, אלא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מקדמים את החוק בגלל זה. לא עושים כלום. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר. העיקר שנגיע לתוצאה הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זהו? סיימת? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא. אני בהסתייגות 9. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> בכל סעיף הוא ישאל אותך אם סיימת. היו"ר דוד ביטן: למה לא? נתתי לך עשר דקות להנמקה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נשארו לי עוד ארבע הסתייגויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תסכל על כולן ביחד. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איך אני אשכנע אותך אם אני אסתכל ביחד? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קח את הכי הטובה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הסתייגות 9 מתייחסת לסעיף 27 (3), לסעיף קטן (1)(ב)(1) שם. היא מציעה שלאחר המילים "ישלחו לו הגוף המתפעל הודעה בכתב" ייכתב "באותו יום עסקים", כדי שזה יהיה באופן מיידי. זו הסתייגות 9. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה עם הסתייגות 10? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רואה שלהסתייגות 9 לא התחברת. הסתייגות 10 היא בסעיף 27 (4) לנוסח החוק, בסעיף קטן (ג1). מה שאנחנו מציעים כאן הוא בסוף הסעיף להוסיף: "וכי הסכומים או השיעורים ייקבעו במסגרת משא ומתן בין הבנק לכל אחד מלקוחותיו". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה רוצה לומר פה? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה ב-(ג1). מה שכתוב שם כרגע הוא כך: "תאגיד בנקאי יידע את לקוחותיו, במסגרת תעריפון המלא של התאגיד הבנקאי ותעריפונים המצומצמים של התאגיד הבנקאי, כי הוא רשאי לגבות סכומים או שיעורים נמוכים יותר מהסכומים או השיעורים הנקובים בהם, למעט עניין העמלה שנקבעה לפי סעיף 9יב(1)". כאילו זה אומר שהכול פתוח. אז אנחנו מוסיפים שהוא יודיע לו מפורשות שזה נושא למשא ומתן, שהלקוח יכול להתעקש מול הבנק. הרי זה חלק ממטרת החקיקה הזאת. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> משמעות של הסעיף היא שברגע שהבנק אומר לו שהוא רשאי לגבות סכומים נמוכים יותר, הוא למעשה אומר לו: אתה מוזמן לנהל איתי משא ומתן. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא אותו דבר. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> זו המשמעות הפרקטית של הסעיף. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> זה אותו דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אומרת היועצת שזה אותו דבר. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא בדיוק. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> זאת הייתה הכוונה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> טוב, לא השתכנעת, אנחנו משאירים את ההסתייגות. בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. היועצת אומרת. מה, לא אקבל את המלצה שלה? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תנסה להיכנס לנעליים של הלקוח שבא לבנק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק את הייעוץ של משרד הפנים לא קיבלתי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> דוד, זו דוגמה שהוא מקשיב ליועצים המשפטיים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אפילו ליועץ המשפטי של רשות המים בסוף הקשבת, למרות שכעסת עליו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. כעסתי. אבל על מנת לא לעכב את החוק, הם קיימו הצעות שיפתרו לי את הבעיה. אז בסדר. אין לי בעיה. אני לא מחפש לריב עם אף אחד. אני מחפש שהדברים יתקדמו. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הסתייגות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 12. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> איך 12? 11. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך? הייתה הסתייגות 11. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זו הייתה 10. אחרי 10 יש 11. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה עושה לי חזרה אחורה. אני לא מבין את הקטע הזה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא. זו הייתה הסתייגות 10, מה שעכשיו דיברנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הסתייגות 11 היא הסתייגות לסעיף 27 (5) קטן לנוסח החוק. בסוף סעיף 9י1 יבוא: "במידה והתאגיד הבנקאי גבה את הסכום או את השיעור המקסימלי שנקבעו בתעריפון המלא או בתעריפון המצומצם של התאגיד הבנקאי, מחובת התאגיד הבנקאי להודיע על כך בכתב ללקוח כאשר תעריף זה מתחיל להיגבות". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה? יש לכם איזו תשובה? << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> רצינו לבקש להבהרה לכוונה, כי נכון להיום יש חובת יידוע בכל פעולה שלקוח מבצע. אז אנחנו לא בטוחים שהבנו מה הכוונה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> שאם התאגיד הבנקאי הולך על הסכום המקסימלי, הוא חייב להודיע על זה מפורשות ללקוח. שהוא ידע שזה מה שעושים לו. אם הולכים לקצה העליון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שהוא ידע את זה. זה מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יכול להיות. למה לא? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הרי המטרה של כל זה היא לגרום לבנקים לרדת מהמקסימום וללכת לקראת הלקוח. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אפשר עוד הבהרה רק? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כשהבנק מודיע לך שהוא גבה ממך איזשהו סכום, אתה בדרך לא יודע אם זה מקסימום או לא מקסימום. כשאומרים לך: גבינו ממך הכי הרבה שאנחנו יכולים – אתה נלחץ. אז בנק לא יעשה את זה כל כך מהר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ואז בנק, אתה גם מלמד אותו לבוא ולהגיד: במקום 5 שקלים, 4.99 שקלים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> בטח שזה מה שהוא יעשה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ואז זה לא המקסימום. והוא לא אומר לו שזה רק אגורה פחות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר. זה עדיף, לקחת 5 שלקים, מאשר לא להגיד שלוקחים ממך את המקסימום. אתה צודק. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כן. נכון. << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> זה עובד הפוך. בעינינו לפחות, זה יותר אפקטיבי, שכשיש הנחה או הטבה, אז מציינים ללקוח. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני חושב שתמיד צריך לבנות גם את היחסים על בסיס של הגינות ולהבין את הלקוח. אם אנחנו דוחקים בכל אחד ללכת לקצה ואומרים לו: אתה תגיד ככה וככה – אז אתה דוחף אותו. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זו המטרה של כל החוק הזה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לא. המטרה מבוססת על בקרה עצמית של הלקוח, שאומרים לו: תדע לך, זה וזה וזה עלה לך ואתה תבדוק את זה מול בנקים אחרים. זו המטרה. לייצר תחרות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. אבל בדרך כלל הלקוח הוא לא כזה מתוחכם. הוא לא הולך לעשות סקר שוק על כל העמלות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לא. זה לא תחכום. זו המטרה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כשהבנק שלו אומר לו: אני גובה ממך את המקסימום שאני יכול – הוא נדרך, גם לקוח פשוט, שהוא לא מתוחכם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז תשקלל את זה. תגיד: אני גובה ממך את המקסימום. למרות שאני יכול לעשות לך הנחה, אני לא עושה לך הנחה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלום, שלום, אנחנו גומרים את הזמן שלך. תודה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע. 12. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, מה? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> האחרונה לסעיף הזה. הסתייגות 12 היא לסעיף 27(5) לנוסח החוק. בסוף סעיף 9י3, אנחנו מציעים להוסיף: "בפני לקוחות הבנק יהיה מפורט, בעמוד העמלות והריביות באתר הבנק, אופן הגשת תלונה מקוונת שתאפשר ללקוחות לטעון כי נגבתה מהם עמלה בעבור שירות שלא ניתן להם בפועל". שמעת? לא שמעת אותי אפילו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. לא שמעתי. זה נכון. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אולי אני אחזור על זה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לא. לא צריך. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא צריך? אני כמה פעמים שכנעתי אותו היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשמע, רק בגלל שפה לא הגשת סתם הסתייגויות, אלא התייחסת אחד לאחד, אני נותן לך להסביר הרבה. אנחנו מדגישים באופן כללי, אז אנחנו מקצרים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בסדר. אז ההצעה שלנו היא שיהיה כתוב בסוף סעיף 9י3: "בפני לקוחות הבנק יהיה מפורט, בעמוד העמלות והריביות באתר הבנק, אופן הגשת תלונה מקוונת שתאפשר ללקוחות לטעון כי נגבתה מהם עמלה בעבור שירות שלא ניתן להם בפועל". הרעיון הוא שיגידו לי כלקוח בצורה מסודרת באתר הבנק איך אני מתלונן אם אני רואה שגבו ממני עמלות לא מוצדקות, כשלא ניתן שירות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם את זה אתה רוצה לכתבו בחוק, איך אתה מתלונן? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל כל החוק הזה בנוי על יידוע שלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כותב מכתב. הולך למנהל בנק, הולך לזה. זה באמת לא. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איך אתה מתלונן היום? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה רוצה, שהוא יבוא לתת סטירה למנהל הבנק? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא. שבאתר יהיה כתוב איך אני מגיש תלונה בצורה מסודרת. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> יש פורמט לתלונה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל כל אחד יודע להגיש תלונה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> איך? באמת. שיש << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> הפורמט מופיע באתרים של הבנקים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> יש פורמט. אלקין, הם עונים לך. יש פורמט. << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> האינפורמציה איך להגיש באתרי הבנק - - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> על גביית עמלה לא מוצדקת. << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> יכולים להיות עוד הרבה נושאים אחרים לתלונה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה זה מופיע? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> בנושא חדש. << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> במקום ייעודי באתרים של הבנקים. שם מופיע איך אפשר להגיש תלונה. יש הרבה מאוד נושאים שאפשר להגיש עליהם תלונות. אז דווקא בהקשר הזה זה מופיע באתר. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מופיע בצורה נגישה וברורה, אני נכנס לאתר הבנק ומוצא את זה די מהר איך אני מגיש תלונה? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> איפה אתה מוצא ברור משהו, אחי? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> איפה אתה מוצא משהו פשוט וברור כשאתה רוצה להתלונן? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> ברור שלא. לכן אני מציע שפה יהיה מנגנון כזה שהבנק יהיה חייב לפרסם את זה בצורה ברורה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> קודם כול, לזכותך ייאמר שאתה מנמק בצורה הגיונית דברים ולא מלא הסתייגויות ריקות מתוכן. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה הצוות שלי. זה לא אני. זה בזכותם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> יפה מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. סיימת, נכון? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לסעיף הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גמרנו. מה זה לסעיף הזה? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 12 זהו. זהו, מה? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לסעיף 29 יש עוד הסתייגויות של סעיף תחילה. עוד לא דיברנו עליהן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה יש לך בסעיף 29? מה? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם ליש עתיד יש הסתייגויות לסעיף 29 בטח, נכון? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לסעיף הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה? למה? הצבענו על הכול ביחד. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. הצבענו רק על סעיף 27. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה יש לך בסעיף 29? לא הבנתי. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה רוצה שאני אנמק? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל גמרנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. אני באותו הסעיף עדיין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שנייה, שנייה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לי הסתייגויות בלי קשר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. יש לי רק אחת לסעיף 27. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. מה יש לך? אז קח חמש דקות נוספות וזהו. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חמש דקות יש לך על ההסתייגויות. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> על סעיף 29 אתה רוצה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על מה שאתה רוצה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אתה יודע מה? תן לה רגע. יש לה הסתייגות אחת. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> ברור. הסתייגות על סעיף 27 לפני זה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כן. אז תן לה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סעיף 27, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קדימה, פרקש. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בגלל שאנחנו מדברים כאן על חוק התיקונים לחוק שכותרתו "שירות ללקוח", אני - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ישיבת ועדת הכנסת על נושא החדש ב-14:15, על כל הנושאים. שני החוקים האלה, בסדר? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו, אפילו אם אתם לא חברים בוועדת הכנסת, אנחנו עוברים מפה לשם. בסדר? על מנת להחליף את האנשים ונוכל לסיים את זה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מי מנהל שם את הישיבה, דוד? אתה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אופיר כץ. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אופיר? << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> אופיר. אופיר פה. כן, כן. << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעלות כאן נושא עקרוני בוועדה שדנה בחוק כל כך חשוב כמו השירות ללקוח, ללקוחות הבנקים. והייתי רוצה להוסיף בעצם הסתייגות שמדברת על סוגיה מאוד מאוד חשובה שכבר עלתה על סדר-היום הציבורי של הכנסת ומשום מה לא זוכה למענה. אנחנו נמצאים בתקופה של יוקר מחיה. אתה, אדוני היושב-ראש, מעלה את הנושא הזה כל הזמן על ראש הסדר העדיפויות שלך וגם על סדר הדיון הציבורי. ואותי מטרידה היא נקודה אחת שאנחנו חווים אותה בשוק הבנקאות הלא תחרותי, בגלל כל מיני סיבות, שחלקן בכלל בין-לאומיות וכלכליות כלליות. הריביות במשק מזנקות בין היתר כתוצאה מהאינפלציה, כתוצאה יותר ממה שקורה בעולם. והבנקים במדינת ישראל בעצם צריכים, לפי הכללים שלהם – מעלים את הריביות על ההלוואות, מעלים את הריביות על המשכנתאות. אנחנו גם יודעים שהם מעלים את הריביות על חשבונות החובה של כולנו. ואנחנו רואים את זה בצורה מאוד בולטת שצעירים בישראל היום כבר לא יכולים לקחת משכנתה בגלל הריביות. אבל בעוד שהבנק בעצם הולך ומעדכן באופן מיידי לפי הכללים שחלים עליו את כל הבנקים, את כל הריביות שהוא גובה מהציבור של הלקוחות שלו, אנחנו לא רואים את אותה תנועה מיידית כלפי ציבור הלקוחות בלתת ריבית זכות. כלומר אנחנו לא רואים עלייה בריבית שהלקוחות נהנים כשהריבית עולה בצורה קיצונית. עכשיו אני אתן לך דוגמה. אני פה שמרתי לעצמי את הנתון הזה ורציתי לחלוק אותו איתך ולשתף אותך שנכון לסוף יולי 2022 היקף יתרות המזומנים של משקי הבית בחשבונות העובר ושב שמנוהלים על ידי הבנקים במדינת ישראל הם 675 מיליארד שקלים, יותר מכל תקציב המדינה שכולנו כל היום מתעסקים בו, כן? הסכום הזה הוא 50% מסך הפיקדונות של משקי הבית. עכשיו מה קורה מבחינת המנגנון הבנקאי? כל ערב המוסדות הבנקאים פקידים את חשבונות עו"ש של הלקוחות, של האזרח פשוט, על פי כללי בנק ישראל וכל מיני כללים מוניטריים, והם מקבלים ריבית על הכסף הזה של לקוחות העו"ש, של לקוחות, על הפיקדונות קצרי מועד; והכסף הזה לא חוזר ללקוחות. הוא קודם כול קורה בדיליי מאוד גדול, שבעצם בתקופה הזו הבנקים מרוויחים כסף, וגם הוא לא תמיד חוזר ללקוחות החלשים, אלה שלמשל אין להם כסף בפיקדונות, אלה שיש להם פיקדונות קצרי מועד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה ההסתייגות? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ההסתייגות שלי היא בעצם החוק הזה, שאם אנחנו באמת קוראים לו "שירות ללקוח", בואו נתעסק באמת בבעיות הגדולות. אני רוצה להוסיף סעיף נוסף לסעיף 27 לתיקון. סעיף נוסף שבעצם ינחה, בלי לפגוע בשיקול הדעת, על המפקח על הבנקים סוף סוף להידרש לסוגיה הזאת לפי שיקול דעתו המקצועי. ההצעה שלי היא שהמפקח יקבע כללים שמטרתם לוודא שציבור הלקוחות, לרבות לקוחות העובר ושב או הפיקדונות קצרי מועד, ייהנו מרווחי הבנקים בשל ריבית בנק ישראל, לרבות קביעת ריבית מינימלית או כללים, והכל לפי שיקול דעתו. תראה, אדוני היושב-ראש, אני העליתי את הנושא הזה כבר תקופת מה. אני לא מצליחה לקבל תשובות וגם לא נתונים. ממה שאנחנו רואים בנתונים הפומביים, יש כאן סוגיה שצריך להידרש אליה. גם אמרו אנשי ונציגי אגף התקציבים בדיון שקיימתי ויזמתי בנושא הזה בוועדת הכספים ביחד עם חבר הכנסת ינון אזולאי ועוד חברי כנסת, שבאמת צריך לעסוק בנושא הזה ומקימים איזשהו צוות בוועדה. אני חושבת שאנחנו כחברי כנסת שרואים את הציבור, ראוי שנציע כאן משהו מתון ככל האפשר, ומבחינתי שיבוא המפקח על הבנקים ויגיד: הכללים שלי, שרק בנסיבות מאוד קיצוניות, יהיו כללים כאלה, כללים כאלה, כללים אחרים. חשוב לי מאוד להדגיש, שאין שום הכוונה לפגוע באמינות הבנקים במדינת ישראל. להפך. שום דבר שאנחנו רוצים לעשות פה לא נועד לעשות את זה. ולכן אני בסך הכול מבקשת כאן להתניע איזשהו תהליך. לתת למפקח את הזכות לבצע את תפקידו, לדאוג גם ליציבות של המוסדות הבנקאים במדינת ישראל, אבל גם לצרכן, כי זה גם חלק מתפקידו ולהתעסק בנושא הזה. עכשיו, למה אני גם מתעקשת על זה, אדוני היושב-ראש? כי בסוף השוק הבנקאי, כמו שאתה יודע פה יותר טוב מכולם, אחרי ועדת שטרום, הוא לא שוק תחרותי. אם הוא היה שוק תחרותי, היינו רואים פרסומות בכלי התקשורת שקוראים לציבור ואומרים: בואו, אצלנו תקבלו כזה אחוז ריבית; אצלנו תקבלו כזה אחוז ריבית. זו תקופה שאפשר להתחרות על ליבו של הצרכן בריביות גבוהות ולהזמין אותו, וגם ליידע את לקוחות העו"ש: בואו, מגיעים לכם פיקדונות בריביות טובות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. בהסתייגות בעצם את נותנת סמכות לבנק ישראל? << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. אני גם מוכנה, והייתי שמחה, אני גם מוכנה להקל עוד בנוסח הזה, להגיד: המפקח רשאי לקבוע כללים בסוגיית ריבית ללקוחות העו"ש, ללקוחות הפיקדונות. בוא, יש כאן אירוע מאוד מאוד גדול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי, הבנתי. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> החישובים שלנו הראו שרק עליית הריבית תוסיף רווח של 3.5 מיליארד שקלים, מעל ל-3 מיליארד שקלים לבנקים, פחות או יותר. אני חושבת שמן הראוי שהדבר הזה גם מטופל בצד השני אל מול הצרכן, אבל על ידי הגורם המקצועי. זו ההסתייגות שלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנו. עכשיו, מה העמדה של בנק ישראל ושל האוצר ושל הבנקים? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> מבחינתנו, הסוגיה הזאת לא נידונה על ידי הממשלה. אז אין לנו עמדה לגופו של עניין. מבחינה פרוצדורלית, אני לא חושבת שזו הדרך הנכונה לעשות את זה. זה דורש בחינה. אנחנו לא חושבים שבהסתייגות, ברגע האחרון, נכון להכניס את הסוגיה הזאת. ונכון שהממשלה תבחן אותה. אנחנו ניקח את זה לבחינה במשרד האוצר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה זה עומד כרגע בממשלה? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> זה לא נבחן על ידי הממשלה. לא התקבלה החלטה בעניין הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא מה שנאמר לנו בוועדת הכספים. נאמר שהוקדם צוות ושמודעים לסוגיה הזו. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> הנושא לא נידון. אנחנו עובדים עליו מקצועית. הנושא לא נידון על יד הממשלה. גורמי המקצוע במשרד האוצר עוסקים בו כל הזמן. זה נושא שמעסיק אותנו ומטריד אותנו. אנחנו כרגע לא חושבים שנכון להכניס אותו בהסתייגות בפרוצדורה הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, מה עמדת בנק ישראל? << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> אז אני גם מצטרפת לאמירה שהנושא הזה עדיין לא נבחן על ידינו, ולכן אנחנו מתקשים להגיש עמדה מקצועית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד לא נבחן על ידכם. מתי הוא ייבחן על ידכם סוף-סוף? << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> אני רוצה להשיב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. מה יש פה לבחון? << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> אם אפשר, אני רוצה רק להשיב להגיב הצעדים שנעשו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אדוני היושב-ראש, אנחנו ניתן להם את האפשרות סוף-סוף לבחון את זה. נקבע שהם רשאים לקבוע כללים ואולי סוף-סוף יבחנו את הסוגיה הזו. זה גם יוקר מחיה. << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> אז אני רוצה לספר שהפיקוח על הבנקים נתן את דעתו בנפרד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה? לא מפריע לכם שאין כמעט ריבית על הפיקדונות? << דובר_המשך >> גרניט אופק: << דובר_המשך >> בהחלט, זה מה שהפיקוח עשה בנושא הזה לאחרונה. אנחנו יותר מאמינים בדרך של הנגשה של המידע לציבור. ולכן בתקופה האחרונה אנחנו פעלנו להוציא פרסום חדש ללקוחות ברמת הבנק של הריביות על פיקדונות, פרסום חודשי. אנחנו כן רואים שיש אפקטיביות לפרסום הזה. מתוך איזושהי אמונה שברגע שהלקוחות יוכלו לראות מה הבנקים מציעים, אז יהיה להם קל יותר להתמקח ולבחון את המצב מול כל השחקנים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז את חושבת שהמצב הקיים הוא מיטבי מבחינת בנק ישראל והמפקח על הבנקים? << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> אנחנו חושבים שהפרסום שלנו הוא צעד לכיוון הנכון שמחזק את הכוח של הלקוחות. לא עבר מספיק זמן בשביל לבחון את האפקטיביות, אבל כן אנחנו ראינו שבעקבות זה יש פרסומות של בנקים, כן יש שיח סביבה הנושא הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> השאלה היא למה להתנגד לסעיף שאומר שהמפקח רשאי, לפי שיקול דעתו, לקבוע כללים בסוגיה כל כך חשובה. ראינו את הריבית מזנקת. וחודשים ארוכים של דיליי עד שהתניעו ועד שהביאו ללקוחות את הריביות, ואת יודעת, על הדרך עשו קצת כסף. עכשיו, הכול בסדר. אבל הדברים צריכים להיות מאוזנים. ובשוק לא תחרותי זה מה שצריך לעשות, לדאוג לאזרח. עכשיו, אין כאן סעיף שנכנס לתוך שיקול הדעת. הוא רק אומר שהמפקח רשאי לקובע כללים. אם הוא יחליט שהכול מצוין, שהוא ייתן את הדין והחשבון לציבור. מה אתה אומר, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כול, הנושא הזה שאנשים לא מקבלים ריבית, למרות שהריבית גבוהה, הוא לא בסדר. אני חושב שהאוצר ובנק ישראל כן צריכים להיכנס לעניין וכן צריך לקבל סמכויות על הראש של הבנקים. אין לאנשים דרך. הם תלוי בבנקים. מה הם יעשו? אם הם לא מקבלים ריביות, אז הם חייבים להיות בבנק. איפה הם יפקידו את הכסף? בבנק בחו"ל? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> תזכרו שלפני שנתיים הבנק חשב אולי גם לגבות על ההפקדה, לא רק שלא ייתן ריבית. גם כשהוא שומר לך על הכסף. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אנחנו בהחלט מסכימים שזו סוגיה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה להבין. לבנק ישראל אין סמכות היום בחוק לתת הוראות בעניין הזה? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אני רוצה רגע להבהיר את העמדה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, שנייה. אגף התקציבים רצתה להגיד. מה את אמרת? אני לא שמעתי. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> רציתי לומר שאנחנו בהחלט מסכימים שזו סוגיה חשובה מאוד שדורשת התייחסות שלנו. אנחנו לא חושבים שהדרך הנכונה כרגע היא לעשות את זה באמצעות הסעיף שמוצע. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> נכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זו סוגיה חשובה. פשוט היא לא ממריאה. אנחנו גם הגשנו בקשה לקבלת נתונים מבנק ישראל ולא קיבלנו את הנתונים האלה, אדוני היושב-ראש. ביקשתי לדעת כמה מהלקוחות שנהנים מהריבית הם לקוחות – איך נקרא להם? – פחות מבוססים, שיש להם פיקדונות קצרי מועד לעומת פיקדונות ארוכי-טווח. מה ה פילוח הזה? מה נעשה בדיליי? ולא נתונים ממוצעים או נתונים של העולם. זה לא מעניין. ולא יעלה על הדעת שרגולטור שאחראי על העניין הזה אין לו את הנתונים האלו. ולהסתפק בפרסומם – גם אני יכולתי להיות רגולטורית של חברת חשמל ולהוציא ברושורים לציבור. זה לא מספק אותי. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אני יכולה להתייחס? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני שאלתי גם שאלה. יש היום סמכות כזאת לבנק ישראל? << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> אז אני רוצה להתייחס למכלול. אני רוצה קודם כול להבהיר, אם הייתה איזושהי אי הבנה, שכמובן שבנק ישראל עוסק בנושא הזה. אנחנו מקבלים פניות וגם זה בא מבפנים. אנחנו עוסקים וחושבים מה הפתרונות הכי נכונים, מה הדרך הכי נכונה להתמודד עם הנושא הזה. וכמו שגרניט הסבירה, אחד המהלכים שכבר עשינו והרמנו בזמן מאוד מאוד קצר הוא באמת אותו פרסום לציבור של מידע. אני מבינה שזה לא הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסך הכול, מידע זה טוב. אבל צריך לקבל ריבית. מה זה יעזור המידע? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לגמרי בסדר. אבל שוב את מטילה את העול על האזרח. אנשים יותר פשוטים לא מבינים את זה, לא יודעים להתמקח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל פרקש, הוא לא יכול לעשות כלום. אז יש לו מידע. אבל הריבית לא קיימת כמעט. מה זה משנה המידע? << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. אני רוצה עכשיו לשאול אתכם בצורה מאוד פתוחה. הרי יש צוות בממשלה שעוסק בזה. למה שלא נעזור ונכתוב: המפקח רשאי לקבוע כללים בסוגיה הזו לפי שיקול דעתו? מה יותר מזה? אני לא אומר לו מה. אני לא אומרת איך. יצא המפקח ויגיד: רק ב-200% אינפלציה האזרח זכאי למשהו מזה שכל לילה מפקידים את הכסף שלו ועושים על זה ריבית – אתם תצטרכו לעמוד בפני הציבור. אבל לא ייתכן שהסוגיה הזו היא בכלל לא בדחיפות עליונה. לא עוסקים בה בדחיפות. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אז אני יכולה רגע להשלים? אני רוצה רגע להתייחס להצעה לגופה, בסדר? כי הנושא חשוב ועוסקים בו ומנסים לתת פתרונות בשים לב לזה שהתפיסה היא של שוק חופשי ושצריך להתחרות בו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> שוק חופשי שיש בו כשל שוק. יש בו כשל שוק של חוסר תחרותיות. ואז נכנסים כללים אחרים. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> כן, אבל זה כל כך פשוט להורות על כל מיני דברים קונקרטיים של זה המינימום או זה המקסימום, כי יש לזה השפעות רוחב. זה לא עולם מסודר של פיקדונות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל רשאי. רשאי לעשות את זה לפי שיקול דעתו. לא רוצה – לא יקבע. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אבל חברת הכנסת, גם את הרי שמה את זה, רוצה להציע את זה כהצעת חוק, לא כי את באמת רוצה שלא ישתמשו בסמכות, אלא כי את רוצה שזה יהיה תחילתו של פתח. אנחנו לא בטוחים שזו הדרך לטפל בזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה שזה יאלץ איתכם לבחון את הסוגיה ולגבש עמדה ולהודיע לנו מה העמדה. ולבוא פה ולהגיד: הוצאנו ברושורים לצרכנים – זו לא עמדה בסוגיה כל כך כבדה של כל כך הרבה כסף. השנה הזאת עוד מעט נגמרת, ומה עושים? צוות. עכשיו, אני לא יודעת מה הפתרון הנכון ואני מאוד זהירה בעניין הזה. ולכן אני כותבת: הוא רשאי לקבוע כללים לפי שיקול דעתו. והוא יכול לקבוע שזה יחול רק במקרי קיצון. הוא יכול לבחור משהו אחר מאשר ריבית מינימלית. אני לא אשת המקצוע בתחום הזה. אבל כשיש שוק שהוא ריכוזי והוא לא מתפקד בתחרות מיטבית ואין פה מה לדבר על היד הנעלמה של השוק, אז זה המקום שהממשלה צריכה לבוא ולבחון, לטפל בזה. אז השאלה היא למה אתם מתנגדים לקבל את המתנה הזאת שאומרת לכם שאתם רשאים לקבוע כללים בנושא הזה? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> ככל שיש כללים שכבר אפשר לקבוע אותם בהוראות, אין בזה צורך. אני מבינה שאת חותרת לקביעת כללים שמחייבים לתת שירות ומחירים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. אני לא חותרת לכלום. אחרת, הייתה הצעת מחיר של ינון אזולאי על ריבית מינימום. אני לקחתי את זה למקום הכי התחלתי בסך הכול שאומר: אנחנו פותחים את הדלת למפקח להפעיל את שיקול דעתו בנושא הזה. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> חברת הכנסת פרקש, אם אני יכולה להתייחס, אני מסכימה - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה, עכשיו אני פונה אליך, מאגף התקציבים. מחר הצוות מסיים את עבודתו. יש לו המלצות. פתוחה לכם הדלת. יש סעיף שמסמיך את המפקח על הבנקים לטפל בנושא הזה ולקבוע את הכללים בהתאם להמלצות הצוות שלכם. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אז אני אגיד ככה. על חלק גדולי מהדברים שאמרת, וגם היושב-ראש אמר, אנחנו מסכימים באופן חד-משמעי. יש לדעתנו בעיה תחרותית קשה במערכת הבנקאות וצריך לפתור אותה. אנחנו לא בחנו אופן מלא האם הסעיף שאת מציעה פה הוא הדרך הנכונה לפתור אותה. אנחנו חושבים שלכן הפרוצדורה שמוצעת פה, להכניס את זה בהסתייגות, בלי שנעשתה בחינה אם זה צריך להיות בסמכויות המפקח על הבנקים, אם זה צריך להיות בכלל בחקיקה או בדרך אחרת – ולכן יש מקום לסיים את הבחינה המקצועית ולהשלים את הטיפול המקצועי באופן מלא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה זמן? מתי תסיימו את הבחינה המקצועית? << דובר_המשך >> אביגיל ונקרט: << דובר_המשך >> אנחנו מוכנים להמשיך לדון על זה עם חברת הכנסת ואיתך ולהשלים את העבודה מייד לאחר סיום עבודה על חוק ההסדרים ולהיכנס לנושא הזה באופן מלא. אנחנו בהחלט חושבים שיש פה נושא חשוב מאוד שדורש בחינה. ובכל זאת, זו לא הדרך שמוצעת כאן בהכרח. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בכל זאת, אני חושבת שזה נושא מספיק חשוב להעלות אותו על סדר הדיונים בדיוני תקציב שמנסים לטפל ביוקר המחיה. והדברים המשמעותיים לא על השולחן. סליחה שאני אומרת את זה. ומן הראוי שהסעיף הזה היה בא מכן בנוסח שמתאים לכן. אני ניסיתי להיות פה הכי הכי עדינה שאפשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פרקש. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> טוב. לשיקולך, היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו בעד מה שאת אומרת. אין ויכוח. אבל מה? זה שינוי רדיקלי יחסית להסתייגות בחוק הזה. אז מה שאנחנו אומרים כרגע הוא: תנו לנו, בבקשה, התחייבות עכשיו פה, כמה זמן ייקח לכם להביא לנו את המסקנות ואיך אתם מתכוונים לפעול אחרי שיהיו מסקנות. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אני אעשה בחינה אצלנו ואחזיר לכם תשובה בעניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי אין ספק שהמצב הזה, שהלקוח לא מקבל כמעט ריבית על הפיקדונות, ומצד שני הבנק עושה הרבה מאוד ריבית וכסף מהפיקדונות שמוחזקים אצלו, אוקיי? לא מכסף אחר, זה דבר שצריך - - - << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, זה נמצא בוועדה למיזמים ציבוריים, הדבר הזה גם בחוק ההסדרים. צריכים באמת לטפל בדבר הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה היה בהיבטים אחרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בהיבטים אחרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אני בעד. אני אומר לכם את האמת. אני הייתי עושה את זה. אני לא רוצה פה בג"ץ, דרך אגב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו לא רוצים להחליף תהליך מקצועי, שזה יהיה ברור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פרקש. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אני חושב שחייבים להכניס תחרות לשוק הזה. חייבים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין ויכוח. נשאלת השאלה גם אם אפשר להכניס את זה לחוק הזה. זו שאלה שיכולה להגיע לבג"ץ גם. הבנקים הרי לא ישבו בשקט. אני אומר דבר כזה. תגידו לנו כמה זמן אתם מתכוונים לעשות את הבדיקה ומה אתם מתכוונים לעשות בעקבות הבדיקה. האם אתם מתכוונים להגיש לנו הצעת חוק ממשלתית? תיקון לחוק – יש חוק לבנק ישראל, נכון? נפרד? תיקון לחוק הזה. תגידו לנו. אנחנו לא נכריח אתכם עכשיו אחד על אחד. אבל בואו תתחייבו לנו מה קורה. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> היושב-ראש, קודם כול, אני אעשה את הבדיקה אצלנו ואני אחזיר לכם תשובה היום מה נוכל להציע. לא נוכל להציע כמובן פתרון ולא יודעת אם זה יהיה בתיקון חקיקה כזה או אחר. נצטרך לבחון מה אנחנו מציעים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתם מתכוונים לעשות? << דובר_המשך >> אביגיל ונקרט: << דובר_המשך >> אנחנו מתכוונים לסיים את הבחינה המקצועית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אין סמכות לבנק ישראל בחוק הרלוונטי. צריך תיקון חקיקה. אין מה לעשות. << דובר_המשך >> אביגיל ונקרט: << דובר_המשך >> רק אשלים. מאחר שהתכוונת ממילא לקבוע דיון בנושאים רבים שעלו כאן לדיון, אז אני מציעה שנוכל להמשיך לדון בזה גם בדיון הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. זה ברור שאנחנו נעשה. << דובר_המשך >> אביגיל ונקרט: << דובר_המשך >> את העבודה המקצועית אנחנו חייבים להשלים ולעשות, ועוד לא השלמנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה זמן לדעתכם אתם צריכים לדבר הזה? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אז אני אחזיר תשובה בנושא היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא רוצה בג"ץ פה עכשיו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. זה בסדר. אני חושבת שגם חשוב להעלות את זה. אנחנו נמשיך לעקוב. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אני מורידה את ההסתייגויות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את מורידה את ההסתייגות שלה, הזאת. << דובר_המשך >> ורד קירו זילברמן: << דובר_המשך >> כן? הזאת? אחת? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בהסתייגות בעל פה. הגשת הצעה? << דובר_המשך >> ורד קירו זילברמן: << דובר_המשך >> היא הגישה בכתב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז פרקש, את מסירה ? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. אני בסוף רוצה שהתהליך יהיה מקצועי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אורית, מסירה את שלושתן? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימת, אלקין? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> ההסתייגויות לסעיף 29 הן לתאריכים של התחילה. הן טכניות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. מה אתה רוצה שיהיה בתחילה? << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הצענו הזזה של לוחות זמנים. אבל זה טכני, בשונה מההסתייגויות שהיו קודם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. אוקיי. אז בואו נצביע על הסתייגות. הייתה הסתייגות שכן קיבלנו, נכון? אצלך. ואחת שאמרתי לך לדבר איתם, נכון? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כן, לסכם מולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא, שלא נטעה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> שנייה. מה שקיבלתם – רגע, רגע, רגע. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> זו הסתייגות 6. שההודעות ירוכזו עבור הלקוח בעמוד ייעודי באתר הבנק? זו הסתייגות 6. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. זה אמרנו שנכנס פנימה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ועוד אחת שאמרתי לך לדבר איתם. למעט שתי ההסתייגויות האלה, אנחנו לא נצביע כרגע. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אחת. - - - לדבר איתם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז הוא יעביר לו. לא. על אחת נצביע, שהזכרנו, ואחת לא נצביע. ועל השאר נצביע בסוף. << דובר_המשך >> ורד קירו זילברמן: << דובר_המשך >> להשאיר אותה פתוחה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> להשאיר אחרי שנחזור, אחרי שהם יסכמו. << דובר_המשך >> ורד קירו זילברמן: << דובר_המשך >> איזו? איזה מספר זה? אתה זוכר? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זו הסתייגות 4. << דובר_המשך >> ורד קירו זילברמן: << דובר_המשך >> הסתייגות 4? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> שיכול להיות המנגנון שם לא יהיה מה שמנוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא יהיה ככה. אבל הבסיס אמרנו. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה יהיה איזושהי פעולה אקטיבית של המפקח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תשב איתם בינתיים. ככה בינתיים לא תשגע אותנו פה. תשב איתם. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אז היא תישאר פתוחה. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אפשר להתייחס רגע להסתייגות השנייה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. תשבו על זה. אנחנו רוצים להצביע. נצביע על הכול, למעט זאת. בסדר? << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> עוד פעם רק בשביל שלא תהיה תקלה. על הסעיף שביקשתם שננסח, יש לנו הצעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה ההצעה? רגע, תני לנו להצביע קודם ואחר כך נשאיר את זה לסוף. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אוקיי. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אז אנחנו מצביעים על ההסתייגויות לכם לסעיף 29? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. לא. נסיים איתו קודם. אחר נעבור לעופר כסיף, כן. מי בעד ההסתייגויות של המחנה הממלכתי? << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> ההסתייגויות של המחנה הממלכתי לסעיף 27. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. ארבעה. מי נגד? << דובר_המשך >> ורד קירו זילברמן: << דובר_המשך >> למעט הסתייגות מס' 6. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למעט 6. לא. אחת, אני בעד. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. למעט 6. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> הסתייגות 4 ו-6. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 4 ו-6. ההצבעה היא למעט 4 ו-6, אוקיי? << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אז צריך להצביע שהם בעד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי? << דובר_המשך >> ורד קירו זילברמן: << דובר_המשך >> שהם בעד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נצביע. רגע. אמרתי, למעט. ועכשיו נצביע. הצבעה לא אושרו. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> זה היה 8 נגד 4. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 8 נגד 4. אוקיי. אז ההסתייגויות לא עברו. תגידי לי את הסעיף שאמרנו שאנחנו הולכים להצביע בעד. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> הסתייגות 4 עדיין משאירים אותה פתוחה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. לא זאת. הסתייגות 6. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסתייגות 6 היא הסתייגות שמדברת על "כלל ההודעות הנשלחות בהתאם להוראות המפורטות בסעיף ירוכזו עבור הלקוח בעמוד ייעודי באתר הבנק, בנוסף לשליחתן מדי חודש כמופרט בסעיף קטן (ה)". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו בעד זה. אולי בניסוח - - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הניסוח, נסמיך את הייעוץ המשפטי לתאם את הניסוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נסמיך את הייעוץ המשפטי ואת בנק ישראל. בסדר? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. מי בעד ההסתייגות 6 של המחנה הממלכתי? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פה אחד. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אוקיי. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו נשארה לנו עוד הסתייגות אחת? מה רצית להגיד? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> על ההסתייגויות שלא עברו כמובן רוויזיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אין בעיה. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> גם על 29 אפשר להצביע? על ההסתייגויות שלכם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעשי רוויזיה כבר על הכול. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> דוד, על 29 גם אפשר. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר, כן. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> צריכים להצביע על 29. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש עוד את 29. סליחה. מי בעד ההסתייגויות לסעיף 29 של המחנה הממלכתי? שלושה. איפה עוד אחד נעלם לנו? << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> הוא לא מצביע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אתה לא מצביע, כסיף? אתה מצביע איתם? אז אוקיי. לא מצביע. מי נגד? אוקיי. שמונה. הצבעה לא אושרו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההסתייגויות לא עברו. עכשיו, מה רצית להגיד לנו? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> בעצם ההערה הייתה לגבי האופן שבו ההודעות האלה נשלחות ונשמרות. יש לנו תיקון שחשבנו לעשות ונראה לי שהוא מתחבר, בסעיף 5א(ה) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח). << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה שומע, אלקין? << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> מה שהיינו רוצים לעשות והיינו רוצים הוא בעצם להוריד מהנוסח שקיים היום את התיבה שמדברת על זה שמשלוח ההודעה ייעשה באחת הדרכים שבהן בחר הלקוח לקבל הודעות מהבנק, ולהחליף את זה "בסמכות של המפקח על הבנקים לקבוע הוראות לעניין זה", וההוראות יהיו גם לעניין משלוח ההודעה הפרטנית פעם בחודש וגם לעניין ההצגה של רצף ההודעות. אני אסביר למה זה חשוב. יש כאן התפתחות טכנולוגית בתחום ההודעות, ולפעמים הלקוחות עוד לא נרשמים לשירות מסוים אבל הם יכולים לקבל, למשל, הודעות ב-SMS, למרות שהם לא מנויים על השירות הזה. יש לנו מקרים חריגים שמצדיקים את זה. למשל, בתחום הצ'קים שבהם על אף שהלקוח לא בחר לקבל הודעות ב-SMS, הוא מקבל הודעות שחשוב לקבל אותן. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> וזה מכוח הוראות המפקח באותו חוק, בחוק שיקים ללא כיסוי. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה לא קשור למה שאני ביקשתי. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> מה שאני מנסה להגיד הוא שדרך אותה פסקה אפשר לטפל, ואנחנו אומרים לפרוטוקול, גם בעניין של איך שולחים את ההודעות האלה בדרך הכי טובה, הכי זמינה ללקוחות, שהם יראו אותן ולא יאבדו אי שם. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אוקיי. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> וגם הדרך שאם רוצים לראות את זה, כמו שאתה הצבעת עליו, שרוצים לראות את ההתפתחות של אותן הודעות, במקום מרוכז. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל כמה זמן ייקח לכם להוציא הנחיות בעניין הזה? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אנחנו נעשה את זה באופן שיאפשר את העלייה לאוויר. זאת אומרת, הם צריכים לפתח את מה שאנחנו נגיד. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. אז השאלה כמה זמן זה ייקח? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אני חושבת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. מה רצית לומר פה? אני חייב להתחיל ישיבה נוספת. לכן אמרתי, שבו לבד. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> מה שאנחנו יכולים להציע הוא שהנושא הזה של ריכוז ההודעות בעצם יהיה במועד התחילה הסופי של החלק השני אחרי שנה. ואנחנו נדאג שלבנקים יהיה מספיק זמן היערכות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> שנה יחכו עם זה? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> לא, לא. גם ככה מועד התחילה הסופי של החלק השני הוא אחרי שנה. אז אנחנו אומרים שהנושא הזה של ריכוז ההודעות יעלה לאוויר יחד עם המקטע השני. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> טוב. מבחינתי, זה בסדר. השאלה היא אם זה גם מבחינתך. הם רוצים להוציא מהחוק הראשי את כל הסעיף הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה סעיף זה? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> לא, לא. רק את העניין של הבחירה אנחנו רוצים בעצם, בשביל להיות פרקטיים ומאחר שהעולם משנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> של מה? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה משנה את הנוסח של החוק הראשי, מה שהם רוצים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אי-אפשר להגיע לזה. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> לא. כבר יש לנו נוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה? לשנות את כל חוק עכשיו? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> לא, לא, לא. ממש לא. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה סעיף מסוים. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> בחוק, בתוך הסעיף הקיים, אופן משלוח ההודעות יש לו כרגע שני מאפיינים. מאפיין אחד הוא ששולחים את זה בהתאם לבחירת הלקוח. מאפיין שני הוא ששולחים את זה בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל הניתן. את המאפיין השני אנחנו כמובן רוצים להשאיר, כי זאת המהות, כדי שזה יהיה נגיש. את החלק הראשון אנחנו מעדיפים למחוק, את העניין של הבחירה, ולקבוע בהוראות המאסדר הוראות, כמו שאנחנו עושים בהרבה תחומים אחרים, דרך אגב, שייתנו קונקרטיזציה ככל שנידרש. למשל, אם לקוח בכל זאת לא בחר לקבל הודעות SMS, אבל אנחנו נחשוב שיש לקוחות שכן אפשר לשלוח להם SMS, למרות שהם לא בחרו את זה, אז נוכל לעשות את זה. אם הסעיף הזה יהיה מוגבל, שזה רק אם יסכים, לא נוכל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את יכולה להכניס בלי הסכמת הלקוח? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> שמה? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> בלי פעולה יזומה של הלקוח. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> יש לנו דוגמה בחוק שיקים ללא כיסוי, ששם היה המקרה שהיה מאוד מאוד חשוב שהלקוחות יקבלו הודעה על זה ששיק - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אתם חושב שזה בסדר מבחינת האוצר? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אנחנו עשינו את זה וזה עובד. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הם התחייבו פה לפרוטוקול שתוך שנה להחליט על זה. << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> בכל מקרה, כרגע זה מגדיר רק דרך אחת. וזה לא מאפשר עוד. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> כן. ואז באותה הזדמנות נוכל - - - << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל מקבלים את ההסתייגות וניתקן את ההסתייגות. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> זה לא חלק מההסתייגות שלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, לא. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> ההסתייגות שלי מתייתרת בכזה תהליך, כי הם התחייבו לפרוטוקול להכניס את זה להוראות שלהם, שיהיו תוך שנה. ואז ההסתייגות שלי מתייתרת. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא עכשיו יוריד את ההסתייגות שלו ונצביע עליה, כן. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> הבנתי. אז זאת 4? הסתייגות 4 שלך? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הסתייגות 4. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אין בעיה. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אבל זה מחייב תיקון של הנוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> זה מחייב תיקון של הסעיף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו אנחנו נגיד. העיקרון ברור. הוא יתקן את ההסתייגות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. אני לא צריך הסתייגות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אבל צריכים להעביר את זה בהסתייגות. אם לא, אני צריך עוד דיון. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> לא 4. אז 6. אה, העניין של הנוסח כאילו ירוכז? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> זה לא בדיוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע מה? אני אגיש את זה כהסתייגות שלי. בסדר? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תגיש אתה את ההסתייגות שלך. אני מוותר על ההסתייגות שלי. אתה תגיש את ההסתייגות שלך. נצביע אחרי נושא החדש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תנסחו את ההסתייגות שלי כאילו, ואנחנו נצביע עליה. אז רק אחרי נושא חדש. בסדר? אבל אתה לא טוען נושא חדש על זה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלא תחזיר אותי לוועדה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא עשיתי את זה. גם הקודם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אני שואל אותך. אני רק אומר לך, שאחרי שאני עושה את זה אל תגיד לי נושא חדש. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאה אחוז, מאה אחוז. אין בעיה. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> ממשיכים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אנחנו מתחילים ישיבה חדשה. << דובר_המשך >> ורד קירו זילברמן: << דובר_המשך >> מה זה, על האנרגיה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שיהיה. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> הישיבה נעולה? הישיבה נעולה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הישיבה לא נעולה. אנחנו נמשיך. << דובר_המשך >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר_המשך >> זאת, של הבנקאות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הפסקה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:10. << סיום >>