פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הכספים 05/06/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 156 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ט"ז בסיון התשפ"ג (5 ביוני 2023), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> בחינת היערכות הממשלה למתן פיצוי בעקבות מבצע "מגן וחץ" << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי אלי דלל יונתן מישרקי חמד עמאר יצחק קרויזר אלון שוסטר קטי קטרין שטרית מיכל שיר סגמן חברי הכנסת: דבי ביטון בועז ביסמוט מטי צרפתי הרכבי מוזמנים: נתנאל אושרי – משרד האוצר חיים אידלמן – רחט תכנון, משרד הביטחון צביקה כהן – סמנכ"ל בכיר למימון והשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר רמי יצקן – מנהל קרן הפיצויים, רשות המסים אריק דהן – עוזר -י יעוץ משפטי חקיקה, רשות המסים אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים יעל אסיף – ממונה אזורית מע"מ חיפה, רשות המסים לילי אור – עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המסים אשר נעים – מנכ"ל של ארז מוצרים תרמופלסטיים, התאחדות התעשיינים בישראל נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל דנה אופיר – מנהלת מרחב דרום, התאחדות התעשיינים בישראל אילנה דרור – כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל אבי בן חמו – בעל אולם, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים אבנר ירושלמי – בעל אולם, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים אביתר חנן – רכז אסטרטגיה ומדיניות אגף כלכלה, ההסתדרות החדשה עומר שכטר – פורום העצמאיים של ההסתדרות, ההסתדרות החדשה רועי שינדלר – פורום העצמאים של ההסתדרות דבי גילד חיו – מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח בישראל דפנה כהן נוריאל – דוברת, תנועת המושבים עמית יפרח – מזכ"ל, תנועת המושבים נירה שפק – חברת כנסת לשעבר הגר יהב – מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי שבתאי בירן – נציג לשכת רואי החשבון רויטל בן ארי – סגנית נשיא, לשכת יועצי המס חיים מור יוסף – מפעל יורו-אל, התאחדות המלאכה והתעשייה ייעוץ משפטי: שלומית ארליך תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בחינת הערכות הממשלה למתן פיצוי בעקבות מבצע "מגן וחץ" << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים בבחינת היערכות הממשלה למתן פיצוי בעקבות מבצע "מגן וחץ". חלק מהחברים ביקשו ממני לקיים את הדיון הזה. היינו צריכים לקיים אותו כבר קודם, אבל לצערי הרב הוא נדחה בגלל סיבות לא משמחות. אנחנו לא רוצים שזה ייסחב כפי שהיה במבצעים קודמים שעד שקיבלו פיצוי היו בעיות. אנחנו רוצים להיערך לעניין הזה מהר יחד עם הממשלה, יחד עם רשות המסים. אמיר דהן, בקשה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> במהלך המבצע טיפלנו ועדיין ממשיכים לטפל ולשלם בכל מה שקשור לנזקים הישירים, כולל כל האזורים - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דיבר איתי השר כשהיה המבצע וכשהיה התקציב. מדברים על טווח של 40 קילומטר, מדברים על מציאות כזאת שזה לא ייקח זמן, שזה יהיה מהר. המציאות היא כזאת? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לגבי הנזק הישיר, כמו שאמרתי, הכל מטופל, כולל הבניין ברחובות שנפגע פגיעה יותר חמורה. לגבי הנזק העקיף, פרסמנו טיוטת תקנות לציבור לפני שבוע וחצי. האירוע הזה הוא אירוע יחסית קצר לעומת מבצעים קודמים שהיו. במבצעים קודמים שהיו מעל שמונה ימים נתנו במרחק של אפס עד 40 קילומטר את כל המסלולים והזכאות המלאה. באירוע הזה יש קצת שינוי. למרות שמדובר פה באירוע קצר של חמישה ימים, עסקים בישובי ספר במרחק של אפס עד שבעה קילומטר מרצועת עזה זכאים להגיש את כל המסלולים. מכיוון שאנחנו מבינים את הבעיות של עסקים עם דו חודשי, אנחנו נותנים להם להגיש מקדמה. לעסקים בטווח של שבעה עד 40 קילומטרים מרצועת עזה אנחנו לא משנים את תנאי הפסקת הפעילות שקיימים בחקיקה, מה שאומר שזכאים למסלול שכר ולמסלול מחזורים כלל הענפים, למעט ענף מסחר ושירותים שמתוכו הוצאנו בשנת 2019 בוועדה הזאת את המסעדות ואת אולמות האירועים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בדקתם אפשרויות של לפרוס, של לחלק, של לדחות במקרים בהם אנשים לא מסוגלים לעמוד בהתחייבויות של תשלום מע"מ? בין הבעיות הכי בולטות בעסקים זה קושי כלכלי. צריך לחשוב איך אפשר להקל. גם אם זה חמישה ימים, אל תתייחסו לזה כאל חמישה ימים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קחו בחשבון שממבצע למבצע האנשים נפגעים כלכלית. אם בית העסק שלהם היה סגור בעבר ועזרתם להם במה שעזרתם, היום המציאות היא - - << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> דיברנו בדיונים קודמים גם על מה אזעקות שווא עושות לעסק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פרק הזמן הזה גורם לכך שאנשים יפלו ויתמוטטו כלכלית. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה בדיוק מה שגרם לנו, לפחות ב-10 או 15 השנים שאני מטפל בקרן הפיצויים, להכניס בטווח של השבעה עד 40 קילומטרים ענפים נוספים לנוסחת המחזורים שמפצה אותם על כל הנזק שלהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפילו שזה חמישה ימים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזה ענפים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אולמות אירועים, מסעדות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדקת באיזה תאריכים הכנסת את אולמות האירועים? אתה יודע שבאשדוד היו כאלה שביטלו את האירועים שלהם באותו יום? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הכנסנו אולמות אירועים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתי הכנסת אותם? ממתי הם יכולים לדרוש את זה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כל מי שהוא דו חודשי. זה מאי-יוני 2023 אל מול מאי-יוני 2022. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדקת את התאריך של מאי-יוני 2022? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איזה תאריך זה היה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה היה ח' אייר עד י"ג אייר, זמן שעדיין אי אפשר להתחתן והאולמות סגורים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מצד שני, ב-2023 גם היו יומיים שאי אפשר היה להתחתן כי זה היה ערב שבועות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה צודק לגבי יום חמישי, אבל פה אתה לוקח את כל החמישה ימים שלא יכלו. אם אתה מסתכל על ימים, בפעם שעברה זה התחיל בראשון בלילה והתקדם עד לסוף שבוע. הפגיעה הפעם הייתה פגיעה שצריך להתייחס אליה. אם אתה נותן לי רק תאריך לועזי, הווה אומר שאתה לא מתייחס לזה. אם אתה לא מתייחס לזה, עוד פעם מי שנפגע הם האולמות. אני לא אחזור איתך לסיפור של הקורונה שאמרו שיפצו ועד היום מחפשים ללקק את הפצעים של זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו מודעים לבעיה הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה "מודעים"? יש לך היום פתרון? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> היום אין לנו פתרון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כי התקנות האלו פורסמו לציבור עוד לפני שקיבלנו - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יכול להתחייב כבר היום על פתרון? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא יכול להתחייב. אנחנו נשב איתם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא ידעת את זה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ידענו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז למה לא באת עם תשובה? מה, אתה מחכה להכניס לנו עז שנוציא אותה? היית צריך לבוא עכשיו ולהגיד "כן, זה יורד מהפרק, אנחנו מסדרים את זה". << אורח >> נירה שפק: << אורח >> אחד הדברים, ודיברתי על זה תוך כדי המבצע גם עם רשות המסים, זה שחייבים לסכם נוהל שמתחילים לטפל בזה ממש במקביל. למה? כי ב-1 לחודש כבר שולמו משכורות, כבר שיקים הופקדו בידי ספקים. במבצע הקודם אנשים שלא היה להם כסף לשלם אמרו לעובדים שלהם: "קחו יום חופש וכשיהיה פיצוי נהפוך את זה מיום חופשה ליום עבודה". רשות המסים לא הסכימה לזה, אבל באופן חריג היא אמרה שהיא תיתן את זה רק על מבצע "עלות השחר". במבצע הזה אנשים שילמו משכורות והם מלאים בהוצאות. יש כמה מוזיאונים בעוטף, כמו מוזיאון יד מרדכי ואחרים, שהיו ביטולים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה נכנס גם בפעם הקודמת. << אורח >> נירה שפק: << אורח >> נכון, אבל היה תהליך מאוד מורכב בתשלום. אני שמחה מאוד שבשיחה עם אמיר נאמר שגם מוזיאונים וגם תיירות ייכנסו לבפנים. איפה הבעיה? יש בעיה אחת בחישוב הימים. חישוב הימים לאפס עד שבע זה שישה ימים, זה שלישי עד ראשון כולל, ולשבע עד 40 זה פחות יום אחד. הבקשה שהעליתי היא להוסיף יום, והסיבה היא שבסוף כולנו יודעים מה קורה בעוטף, כולנו יודעים שמרגע הפסקת האש כולם מחכים. גם משרד הביטחון נתן עוד יומיים, הוא הורה עד יום שלישי להישאר במרכזי הפינוי. מכיוון שזה לא חושב, צריך להוסיף לפחות עוד יום אחד. אני דורשת יומיים, אבל יום אחד זה ברור ומובן מאליו. גם עסקים קטנים צריכים להתארגן, לא כולם הם מפעל שישר נכנס לעניין. יש אנשים שלמרות שהם במסלול דו חודשי צריך לאפשר להם לדרוש אם הם רואים שיש להם פערים במחזורי, זה יפתור בעיה שהייתה פעם קודמת. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אני שוב רוצה לפרגן לחברת הכנסת לשעבר נירה שפק. כל התקנות שנכנסו די מהר ב"עלות השחר" ויצאו לפועל בצורה מסודרת מהתחלה עד הסוף, כולל החזרה לשגרה, זה באמת בזכותך, לכן אני באמת מודה לך מאוד. אדוני היושב-ראש, דיברנו כאן לא פעם ולא פעמיים על מה שנקרא "נוהל לחיצת כפתור", ויש לי הצעת חוק שמתגלגלת פה כבר כמה שנים. צריך לייצר את הנוהל הזה לאו דווקא לתושבי הדרום, כי אנחנו יודעים שגם מצפון יכולה להיפתח הרעה. בתי ספר שנסגרים זה כלל אצבע לכך שהכל מושבת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה יש בחוק שלך? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> משרד האוצר כבר חשב על זה כשכחלון היה שר האוצר. כלל האצבע שחשבנו עליו זה הפסקת הלימודים, כי ברור שכשהלימודים מפסיקים בגלל מצב ביטחוני גם המשק נפגע וגם ועסקים נפגעים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על פי מה קבעתם הפעם דווקא 470? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בפעם הקודמת זה היה 460. אחרי שהצמדנו את זה למדד מאוגוסט 2022 זה הגיע ל-470. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי לעלות ל-500? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש לנו פניות מהמגזר העסקי שאנחנו בוחנים. אנחנו לא מחפשים לחסוך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתה גם לא מחפש לתת בונוס. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לתת את מה שמגיע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם זה מכסה להם את העלויות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הציגו לנו נתונים שאנחנו בוחנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם טוענים שזה אפילו לא מכסה את העלויות. צריך לראות שלפחות הם לא יינזקו מהעניין. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לפני חצי שנה היינו כאן ונסגר בוועדה 460. לפני זה היה 430. הציגו לנו מסמכים אחרים מאז ההגדלה ל-470. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> במרץ השנה, כשכבר התאבלנו על לכתה של נירה, הוועדה קיבלה החלטה טובה בנושא הארכת התקנות של העדפת תוצרת הארץ לעוטף עזה ולשדרות, רק לא קורה עם זה שום דבר. אני דורש לתבוע את עלבונה של הוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אבקש לבדוק את זה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כולאים את העסקים הקטנים במלכודת של "או שתקבלו את מה שאנחנו נותנים בתוספת איזה מדד או שום דבר". לא הגיוני שמתגמלים את העסקים במסלול ירוק מתחת למה שהם מוציאים, יש פה חוסר הוגנות. נא לבדוק יחד עם החברים הרלוונטיים מה העלות הממוצעת ולתת את מה שצריך. בעוטף יש איזו פרוצדורה כזאת שצריך כל פעם לאשר את הייחודיות. ההחרגה של ימי הלחימה צריכה להיות מהיום הראשון. נירה דיברה על יום אחד, אבל בשער הנגב מדובר על שלושה ימים. חבר'ה, יש פה מעמסה מצטברת. לא סתם לוקח זמן למשפחות לחזור. יש סריה שלמה של נושאים שצריך לקדם, כמו אוטומציה ללא טפסים וללא צורך באנשי מקצוע יותר מידי. מדברים איתי על כך שלפעמים צריך להגיע לאשקלון כדי לקבל את קוד הכניסה. מבקשים שבמסלול אדום תהיה אופציה להשוות לרבעון האחרון או לשנה קודמת. צריך להכניס בפנים תיירנים, מעבירי סדנאות, תעשיינים וגם את העלויות הגבוהות של מהנדסים והנדסיים. צריך לקבוע לחקלאים איזה שהוא גג, כי יש פה מצב שמאז הסבב הקודם הם לא קיבלו עדיין פיצוי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אדוני, מאוד חשוב מה שנאמר כאן, השאלה מתי הם רואים את הכסף. הכסף צריך להיות בבנק. את מנהל הבנק לא מעניין מה אנחנו אומרים בוועדות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה יגיע הפעם יותר מהר מבעבר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כתושבת שדרות אני רוצה להסב את תשומת ליבה של הוועדה גם למשפחות, לא רק לעסקים. למשפחות מתחילות להיות הוצאות. היועץ שלי, שלא היה זכאי למלון, היה צריך לשלם 6,000 שקל למלון רק עם ארוחת בוקר באילת כי הוא לא יכול היה להישאר עם הילדים בשדרות. מה קורה עם המשפחות האלו שיוצאות ובסוף צריכות להוציא כסף? בשגרה הילדים היו הולכים לבית ספר, ההורים היו הולכים לעבוד ובבית היו את הקניות. אני מקבלת מאות פניות ממשפחות שאומרות שלא ייתכן שיש להן הוצאות של 2,000 או 3,000 שקל על שלושה או חמישה ימים. גם אלה שיצאו באופן יזום צריכים לשלם על הארוחות, צריכים למצוא אטרקציות ולהעסיק את הילדים. זה משהו, אדוני, שיש לתת עליו את הדעת, כי בסוף האוכלוסייה הזאת לא אשמה, היא שם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 4,000 איש משדרות קיבלו יציאה יזומה. איך אתה בוחר אותם מתוך 30,000 תושבים? כל הילדים צריכים לצאת ביציאות יזומות, גם בקיבוצים, גם בעוטף. צריך לעשות על זה דיון נפרד. המסלול שיש אומר: x משפחות יוצאות ו-y משפחות נשארות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> פניתי לשר הביטחון ולשר האוצר במכתב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ומה התשובה? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> מיכל אמרה שעובדים, אבל מסתבר שעובדים על המסלולים. צריך לתת את הדעת על משהו שהוא מעבר. אם מתוך 30,000 יש רק 4,000, מה קורה עם המשפחות האחרות שצריכות להוציא מכיסן הפרטי? צריך לחשוב איך לתגמל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש בעיה אם נכין הצעת חוק שבשעה שיש מבצע מהסוג הזה - -? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> יש לי את הטיוטה שעבדנו איתה מול העצמאים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון מדברת על משהו אחר, היא מדברת על המשפחות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה לא בתחום אחריותנו. מי שטיפל בזה זו תכנית "משב רוח", רח"ל ומשרד הביטחון. הם החליטו על כמות של 4,600 מתוך 30,000 בשדרות. האחריות אצלם, לכן צריך לבדוק איתם. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> צריך למצוא מסלול שבאמת מסייעים. << אורח >> נירה שפק: << אורח >> דיברתי עם ראש רח"ל על זה. בסוף סיכמו על 4,500 מקומות וקבעו קריטריונים. צודקת דבי וצודק אמיר שצריך להגיד איזה שכונות בתוך שדרות הם באפס עד שבע. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה לא שכונות, זה כל שדרות. אנחנו צריכים לשבת על זה, כי יש לי המון פניות ממשפחות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריך לעשות עבודה. צריך לפנות לראש רח"ל. אם את רוצה נפנה ביחד. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני מאוד רוצה לקדם את זה, זה משהו שהתחייבתי שאני אעשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם יש בעיה שצריך לעשות חקיקה, נצטרך להניח הצעת חוק בעניין הזה. צביקה כהן, משרד החקלאות, בקשה. מה מצבנו בחקלאות? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> קודם תגיד שאין הסכם, שהאוצר לא מאשר את הסיכומים לפני שנה, נכון? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אנחנו די סגורים עם רשות המסים. אנחנו סגורים על שני מסלולים, אפס עד שבע ושבע עד 20. באפס עד שבע יש לנו ויכוח קטן, אני מאמין שנסגור אותו. גובה המקדם ייסגר בינינו לקראת ההגעה הסופית לתקנות. אנחנו מנסים יחד עם רשות המסים, כמו שעשינו ב"שומר חומות", כמו שעשינו ב"עלות השחר", לייצר מסלולים ירקרקים ואפס עד 7 אדום לחקלאים, כלומר לקבל פיצויים נורמטיביים לגידולים ספציפיים שנפגעו בעוטף, בעיקר תפוח אדמה שזו הפגיעה הכי גדולה. אנחנו יושבים עם רשות המסים, עם החקלאים. אני מקווה שגם את זה נסגור, זו תהיה סגירה פנימית שלנו. מבחינתנו, חוץ מהוויכוח על המקדם שנסגור, כבוד היושב ראש - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תמיד היו בעיות עם הנושא הזה של החקלאות. אתה אומר שהיום אין? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> גם ב"עלות השחר" וגם ב"שומר חומות" הצלחנו להגיע לפתרונות טובים יחסית. אנחנו סגורים באפס עד שבע על חמישה ימי עבודה, כי בשבת לא עובדים החקלאים ב-100%. אם תהיה תוספת של יום התרעננות כמו שנירה מבקשת, מבחינתנו החמש יהפוך לשש. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> רק תיגע במסלולים, באיזה סוגים של מסלולים. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> החקלאים יכולים לגשת לכל המסלולים שהם רוצים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> באדום. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אנחנו באפס עד שבע עשינו מסלול תפוקות מיוחד לחקלאים. באפס עד שבע יהיה גם מסלול אדמדם שייתן אפשרות לתביעה נורמטיבית במספר גידולים שנסגור עם מס רכוש. בשבע עד 20 יש מסלול ירוק לחקלאות, זה מסלול שנותן תפוקות שכר לכל החקלאים. ב-20 עד 40 אין מסלול מיוחד לחקלאות. << אורח >> נירה שפק: << אורח >> מה שעלה בפעם הקודמת בנוגע לחקלאות היה הנושא של הזרעים שלא מקבל מענה בפיצויים. אני מבקשת לקיים, צביקה ואמיר, דיון נפרד. אני מבקשת שלנתיב העשרה, שזה בדיוק הישובים שעל הקצה של הקצה מבין כל סמוכי הגדר, לתת, כי הם נפגעו בצורה גורפת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> החקלאים בנתיב העשרה זכאים. כל החקלאים באפס עד שבע זכאים למסלול אדום. מסלול אדום זה מסלול שאומר שאתה יכול לכסות את כל הנזק שנגרם לך, כאשר גם זרעים נכנסים בתוך הדבר הזה. בתיאום ציפיות שעשינו עם משרד החקלאות ב"שומר חומות" וב"עלות השחר" יצרנו למסלולים האדומים - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נירה, זה בסדר? << אורח >> נירה שפק: << אורח >> אני אשב עם אמיר ועם צביקה בנפרד כדי לבחון את הנושא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם העיקרון הזה מקובל? << אורח >> נירה שפק: << אורח >> המגדלים של הזרעים נפגעו גם ברמה הבינלאומית, כי מדובר בחוזים מול מפעלים. המענה לא ניתן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא אומר שזה נמצא - -? << אורח >> נירה שפק: << אורח >> יש פער, ולא ניתן מענה שלם. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אין ספק שהסיפור של הזרעים הוא סיפור יותר מורכב. אמיר אמר תיאום ציפיות. לא היה פשוט ב"שומר חומות". נתיב העשרה מגדלים בעיקר זרעים לייצוא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם אפשר להגיד לי לאחר הישיבה הזאת האם הבעיה נפתרה? אם היא לא נפתרה, אנחנו לא נזניח את החקלאים שנמצאים בנתיב העשרה. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת קרויזר, בקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב ראש, תודה רבה על הדיון, באמת דיון חשוב. רציתי לדבר על האירועים שהיו בפסח, על הירי לכיוון הצפון. האם היה איזה שהוא דיון על פיצוי לאותם עסקים, בעיקר לעסקים של תיירות, עסקים קטנים, צימרים, כל בתי הארחה? צריך להבין שמדובר על עסקים קטנים שלא יודעים לשווק את עצמם אל מול העסקים הגדולים, אל מול אלה שמקבלים את הפיצוי. אנחנו נמצאים בלופ של אירועים ביטחוניים בצפון, ויש לצערי איזו שהיא הרגשה בציבור שאנשים רק בגלל החשש יצאו החוצה, יצאו לחו"ל. הצפון שסופג כאלה מטחים גורם לאותה אוכלוסייה לנטוש ברגע שיש אזעקות את אותם בעלי עסקים, את אותם בעלי צימרים, פשוט לברוח חזרה לבתים שלהם, מה שגורם לאותם בעלי עסקים לעמוד מול שוקת שבורה של לקוחות שמפחדים להגיע לצפון. אני חושב שהמשימה שלנו בוועדה הזאת היא לא רק לראות את הפיצוי הזה, אלא גם לראות איך לעזור להם להשתקם, לשקם את עצמם ולאלץ, אולי דרך הוועדה, את מוסדות המדינה להשקיע יותר באזור של הצפון, בתיירות של הצפון, בשיווק שלהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מישהו יודע להגיד על הצפון? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> רשות המסים יצאה בהודעה לעיתונות כבר באותו יום שזה קרה. מדובר ביישובי ספר שזכאים דרך קבע לקבל פיצוי בתיירות. יצאו קווי הנחיה איך להגיש את התביעות, ואכן הוגשו לנו תביעות שאנחנו מטפלים בהן. פרסמנו את זה באותו יום שזה קרה. יש טיפול בכל הצימרים, בבתי הארחה, בבתי המלון ובכל האזורים בצפון שנפגעו והיה ירי אליהם. כולם הם יישובי ספר וזכאים דרך קבע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה כמו אפס עד שבע? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן, זה אפס עד תשע בצפון. הם זכאים. ישר יצאנו בהודעה לעיתונות. שלושה ימים אחרי זה הוצאנו להם קווי הנחייה, פתחנו להם את האתר להגיש את התביעות, ומוגשות לנו תביעות. מטפלים בזה. << אורח >> אשר נעים: << אורח >> אני מנכ"ל של ארז מוצרים תרמופלסטיים, מפעל בעוטף. המרחק של המפעל הוא 700 מטר - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מייצג את התאחדות התעשיינים? << אורח >> אשר נעים: << אורח >> אני מייצג את התאחדות התעשיינים, אני חבר בהתאחדות התעשיינים. אנחנו יושבים 700 מטר מהגדר. בארבעת המבצעים האחרונים לא יכולנו לפתוח כיוון שמאז המקרה של "גן סגור" במאי 2019 כשנהרג העובד שלנו הצבא סגר את כל דרכי הגישה. לוקח לעובדים להגיע למפעל בסבבים כאלה כשעה וחצי משדרות והרבה יותר מאשקלון. המשמעות של זה היא שאנחנו לא יכולים לתפקד. בסבב האחרון קיבלנו ב-02:15 בלילה הוראה מפיקוד העורף להיכנס לממ"דים. אני כמנכ"ל הייתי צריך לקבל החלטה מיידית, הייתי צריך לשלוח אס אם אסים לכולם לא להגיע, הייתי צריך לשלוח את כל מי שנמצא הביתה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הדיון הוא על הפיצוי, לא על מה שאתה עושה בשעת לילה. אני מרגיש פה אווירה שקטה כאילו כולם מרוצים ואני לא אוהב את זה. מה לגבי הפיצויים? האם יש עם זה בעיה? << אורח >> אשר נעים: << אורח >> כל העובדים שלי, מהראשון עד האחרון, לא משנה מה תהיה ההחלטה שלכם, קיבלו את המשכורת שלהם באופן מלא לבנק על חודש מאי, כולל ימים שלא מוכרים פה. מה לעשות שמשפחה עם ילדים שיצאה משדרות או מאשקלון לקח לה בין יום ליומיים לחזור. ביום שני, יומיים אחרי שנגמר האירוע, עוד חלק מהעובדים לא חזרו. אנחנו לא מתעסקים עם זה, אנחנו נותנים את הכסף ואחר כך מתווכחים עם הקרן, עם אמיר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לכם ויכוח עם אמיר? << אורח >> אשר נעים: << אורח >> לא ויכוח. בשני הסבבים האחרונים הכסף הגיע אלינו בין שנה לשנה וחצי אחרי האירוע. זה הולך ומשתפר. אני חייב להגיד שאמיר והחבר'ה שלו מאוד משתדלים - עדיין זה לא מספיק. אנחנו מגישים במסלול האדום. בפועל קיבלנו 40% ממה שהגשנו. אחרי שנה וחצי אתה לא הולך לערעורים כי אתה חייב את הכסף, מה שנותנים לך אתה לוקח. כמות החומר שאתה צריך להגיש היא כמעט בלתי אפשרית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה עובדים יש לכם? << אורח >> אשר נעים: << אורח >> כ-70 עובדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שילמתם משכורת בזמן? << אורח >> אשר נעים: << אורח >> אנחנו משלמים תמיד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי אתם מקבלים את הכסף מאמיר דהן? << אורח >> אשר נעים: << אורח >> בין שנה לשנה וחצי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שואל על עכשיו, לא על מה שהיה לפני שנתיים. << אורח >> אשר נעים: << אורח >> את הסבב הקודם קיבלנו לפני חודשיים, 10 חודשים אחרי הסבב. את הסבב הקודם קודם קיבלנו אחרי שנה וחצי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמיר, מתי הם יקבלו הפעם? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לגבי "שומר חומות", ואמרנו את זה בדיון שהיה כאן לגבי "עלות השחר", היו לנו עיכובים, היו לנו בעיות, כי זה היה אחרי תקופת קורונה קשה שקיבלנו מעל 550,000 תביעות. מה לעשות שגם אנחנו לא תמיד מצליחים לעשות את המקסימום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שואל על עכשיו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> האירוע הזה הוא מסלול אדום. במסלול שכר הוא היה מקבל את זה די מהיר, אבל מסלול שכר לא מספיק לו, זה לא מכסה לו את ההפסדים, את אובדן הרווחים. לגבי מסלול אדום צריך לראות איך התביעה מוגשת, האם היא מורכבת או לא מורכבת. אני לא יכול לתת התחייבות. בפעם הקודמת הוצג לנו מקרה של חברה שלקח לה ארבעה וחצי חודשים להגיש תביעה. אם לחברה לוקח לנתח תביעה אחת ארבעה וחצי חודשים, קשה לנו לסיים את זה בארבעה וחצי חודשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הגשתם כבר תביעה? << אורח >> אשר נעים: << אורח >> על הסבב האחרון עוד לא, עוד לא נפתח. זה נכון שאמיר פרסם לפני שבועיים, אבל אנחנו עוד לא יכולים להגיש. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אמיר, המסלול של השכר אמור להיות יותר נמוך מהמסלול האדום, נכון? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נכון. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> האם יש אפשרות לשלב בין המסלולים האלה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> העסקים באפס עד שבע לא היו צריכים לחכות, ברגע שנגמר המבצע והם ידעו לכמת את הנזק שלהם הם יכלו להגיש תביעה. מסלול אדום זו מערכת פתוחה כל השנה, 24/7 לכל עסק שזכאי לפי התקנות העיקריות. העסק הזה בקיבוץ ארז היה זכאי להגיש תביעה במסלול אדום. שאלו פה מה קורה עם אלה באפס עד שבע שמדווחים למע"מ דו-חודשי והדיווח שלהם יהיה ב-1.7. כבר בהרצאה שעשינו בשבוע שעבר, בגלל ששמענו את בעלי העסקים, אמרנו שניתן להם אפשרות להגיש מסלול שכר בשלב הראשון כך שהם יקבלו את זה כמקדמה, כאשר אם ב-1.7 הם יראו שהמחזור ירד להם ובפיצוי הם זכאים ליותר, הם יוכלו לעשות תביעת המשך למסלול מחזורים וזה ייחשב כמקדמה. זאת פעם ראשונה שאנחנו עושים את הדבר הזה, כי אנחנו מבינים את העסקים בדו חודשי. חד חודשי יכול לדווח היום ולהגיש את התביעה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה הדבר שעלה בהערות הציבור? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא, זה משהו לפני הערות הציבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אשר נעים, אני אבקש שתגיש את התביעה מהר ותעדכן אותנו מתי קיבלת את הכסף. << אורח >> אשר נעים: << אורח >> בהחלט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו נעקוב אחרי הדבר הזה. אמיר דהן הוא איש שעושה את עבודתו נאמנה. << אורח >> אשר נעים: << אורח >> אני מסכים איתך במאה אחוז. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עקב ריבוי האירועים הוא ואנשיו למדו איך להשתכלל בעניין הזה. אני מבקש לראות תוך כמה זמן קיבלו כל אותם אלה שנפגעו ונמצאים בעוטף ובאפס עד שבע. אנחנו צריכים לפקח על עבודת הממשלה. אני רוצה לדעת מתי מקבלים את הכסף ומקווה שזה יהיה הרבה יותר טוב ממה שהיה בפעמים הקודמות. << אורח >> הגר יהב: << אורח >> חשוב שתבינו שמהרגע שיש מבצע יש את השלב של התקנות בוועדת הכספים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, את דילגת. ברגע שמסתיים מבצע בעוטף עזה מיד צריך להגיש תביעה, לא לחכות לתקנות. << אורח >> הגר יהב: << אורח >> זה בסדר, אבל אני רוצה לתאר לכם את ההליך ואת הצעד המשלים שנשיאות המגזר העסקי עושה בשיתוף עם הסתדרות העובדים. אחרי שמשלימים פה את הליך התקנות מגבשים הסכם קיבוצי, כשהמטרה של ההסכם היא לעגן את הנורמה הזאת של תשלום השכר לעובדים. אז מגיע השלב שההסכם הזה חוזר לממשלת ישראל, לשר העבודה שצריך לחתום על צו הרחבה. המטרה של אותו צו הרחבה זה לוודא שכלל המשק יהיה כפוף לאותו הסכם ולאותן תקנות. אני מבקשת לעדכן אתכם שאחרי "עלות השחר" עברו כאן התקנות, גיבשנו הסכם קיבוצי, חתמנו עליו ושר העבודה עדיין לא חתם עליו. אם אפשר שוועדת הכספים תפנה לשר העבודה על מנת שיחתום על צו ההרחבה כי עדיין אנשים ממתינים. זה בדיוק הצעד המשלים למה שאתם עושים כאן בוועדה. נקודה נוספת שאני רוצה להתייחס אליה זה הנושא של השכר. אנחנו בשיח עם אמיר לגבי השיעור של עליית השכר, גם שכר המינימום וגם השכר הממוצע במשק. אני מעריכה שנוכל להתכנס סביב הסכום של 500 שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרו לכם משהו אצל השר לגבי הצו? << אורח >> הגר יהב: << אורח >> כן, אנחנו נפגשים איתו. גם שרת העבודה הקודמת אורנה ברביבאי לא חתמה וזה התגלגל לשר הנוכחי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היום בלילה מסתיים העניין של הערות הציבור ויגיעו לכאן התקנות. אני מקווה שעד אז הם יחתמו. במידה ולא, נבקש מהם כאן לחתום על הצו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היום אני אעלה את זה בפני שר העבודה. אני לוקח על עצמי לטפל בזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רק אומר דד ליין. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> גדי ירקוני שנבצר ממנו להגיע טוען ש-232 המוכר נסגר בחלקים ושיישובים שפונים מזרחה, כלומר מתרחקים מהגבול, נפגעו. אני מבקש להחיל את האפשרות לקבל פיצויים גם על הישובים האלה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> העסקים האלה הם ביישובי ספר והם זכאים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> הם מעבר לשבע, מזרחה ל-232. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> במזרחה ל-232 יש עדיין יישובים שהם באפס עד שבע. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מדבר על אלה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אלה מעבר לאפס עד שבע הם עדיין יישובי ספר לפי התקנות העיקריות, לכן הם עדיין זכאים לאותו דבר כמו אפס עד שבע. << אורח >> הגר יהב: << אורח >> לגבי השכר אנחנו בשיח עם אמיר על הסכומים. העברנו לו שני שינויים משמעותיים שמשפיעים על השכר. אחד זה עליית השכר הממוצע במשק, השני זה עליית שכר המינימום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכמה זה מביא אותנו? << אורח >> הגר יהב: << אורח >> לאזור ה-530. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לשכת רואי החשבון, בקשה. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> האם למעסיקים שנמצאים באפס עד 40 ולא מקבלים מסחר ושירותים אפשר לתת לעובדים להגיש את תביעות השכר בעצמם? יש מעסיקים שלא רוצים להגיש תביעת שכר כי הם צריכים לשלם יותר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו לא יודעים להתעסק עם עובדים, הם לא רשומים אצלנו במערכות. אנחנו משלמים לגוף העסקי. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> אם כבר מדובר על עובדים, יש גם עובדים מוגבלים. האם אפשר להכניס עובדים מוגבלים או עובדים מעל גיל מסוים ולא יכולים להגיע לאזור המוגן בבניין משרדים בגלל שהם צריכים לרדת ארבע קומות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא יודע לעשות את זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> המוגבלים נמצאים בתקנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש בעיה לגבי אנשים שאומרים שהם רוצים לעבוד במישרין מול הממשלה ולא באמצעות תיווך. זה דורש שדרוג מערכות של ממש. איך העובד הזה יעמוד מול רשות המסים? << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> שיגיש תביעה, כי המעסיק בשבע עד 40 לא רק שלא מרוויח - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בקשתך נרשמה. אני לא יודע איך עושים את זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הנושא של אנשים עם מוגבלויות קיים בתקנות, הכנסנו את זה כבר ב"צוק איתן" ב-2014. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> האם גם עצמאים שנמצאים בשבע עד 40 יכולים להגיש? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כרגע בחקיקה רשום שמי שיכול להגיש בשבע עד 40 זה רק מי שעובד במוסד חינוך. אנחנו בוחנים לתת גם לעצמאי להגיש את תביעת השכר. אנחנו שוקלים להחיל את זה על כולם. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> יש אנשים שהתביעה שלהם בוועדת ערר מ"צוק איתן" עוד לא הוכרעה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ועדת ערר זה גוף מעין שיפוטי באחריות משרד המשפטים. זה כמו בית משפט שלום. קיימות מספר ועדות ערר לעניין מס רכוש. אכן יש בעיות בהתכנסויות, אבל זה לא קשור כל כך אלינו. הוקמה ועדת ערר ייעודית לעניין הקורונה שבאמת עבדה בזמנים מדהימים. אנחנו מנסים דרך מירי ודרך מנכ"ל משרד המשפטים להעביר את הוועדה הזאת לוועדה של הקורונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי אחראי על ועדת הערר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מנכ"ל משרד המשפטים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לדיון על התקנות אני רוצה להזמין את ועדת הערר של משרד המשפטים. אבי בן חמו, בקשה. << אורח >> אבי בן חמו: << אורח >> אני בעל אולם אירועים. אני הענף היחיד שמתנהל במדינה הזאת, במדינת היהודים, לפי לוח השנה העברי. אנחנו אף פעם לא מקבלים פיצויים, וגם עכשיו לא נקבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בקורונה מצאנו לזה פתרון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה היה בדיונים גם בפעם הקודמת. << אורח >> אבי בן חמו: << אורח >> שלושה ימים לא עבדתי, שזה שני אירועים כל יום. חבר'ה, אתם מדברים על 800,000 שקל מחזור, שזה המון. אני מבין שהיה מדובר בשלושה ימים של מבצע, אבל זה קורה כל שנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו דורשים את העניין הזה, זה לא יכול להימשך ככה. אני מבקש תשובה עד הישיבה הבאה בעניין הזה. יש אנשים שלא עושים אירועים בימי ספירת העומר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האולמות סגורים. << אורח >> אבי בן חמו: << אורח >> אי אפשר לדחות חתונות. מי שקבע חתונה עושה באותו יום בבית כנסת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רויטל בן ארי, לשכת יועצי המס. << אורח >> רויטל בן ארי: << אורח >> כתושבת הדרום בעברי, כבעלת משרדים בדרום, כמעסיקה נשים עם ילדים קטנים בדרום אנחנו חווים את זה שתי וערב. כשיצאו התקנות מאוד שמחתי, ראיתי מסלול מחזורים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תרמנו לעניין הזה בזה שלא חיכינו, ואני שמח שזה כבר יוצא לעיון הציבור. << אורח >> רויטל בן ארי: << אורח >> חשבתי שזה מתווה "שומר חומות" שהוסכם ועבדנו עליו כל כך. שימו לב לדקויות שאולי לא שמנו לב. בקורונה כל הזמן טענו שאי אפשר לעשות פיצוי מגזרי, פיצוי ענפי, ואילו פה אנחנו רואים שיש רשימה סגורה של ארבעה מגזרים וכן אפשר לעשות פיצוי למסלולים. פיצוי המחזורים שמדברים עליו זה אך ורק לאותם ארבעת הענפים האלה. אם אני קוסמטיקאית באזור הדרום ויש לי עובדת שיש לה ילדים, היא תקבל פיצוי, לא אני. לי נעלמו כל הלקוחות ונעלמו כל ההכנסות. המחשבה שאני יכולה בשבוע הבא לטפל בלקוחות שלי היא לא נכונה, כי בשבוע הבא הייתי צריכה לטפל בלקוחות אחרים. יש פה נזק מטורף. אמרת נכון, כבוד היושב ראש, יש שחיקה מטורפת, אנשים בחרדה קיומית. הדרום לא עבד מפחד. לא סתם קבעו עוד 40. אם יש לי אכסניה, צימר, האם אני מוגדרת בתי מלון, שירותים או מסחר? אני לא יודעת איך לפתור את העניין הזה. חשוב לתת את הדעת למסלול המחזורים, כי עיוותו לחלוטין את מסלול המחזורים. מסלול מחזורים נועד להחזיר רווח לעצמאים. המילה "מקדם" לא קיימת נכון. מה הם עשו? הם עשו איזה שהוא שבר כזה שיהיה יותר גרוע מהמקדם שהיה, הם עיקרו את כל הפואנטה של הנוסחה מתוכן. גם ככה הפיצוי יהיה מאוד מאוד נקודתי, מאוד מאוד קטן. גם ככה הדו חודשיים כמעט ולא יקבלו כלום. מכיוון שהפיצוי יהיה מאוד מאוד מועט מפאת הימים, תנו לאפס עד 40 את הפיצוי המגיע להם עם הנוסחה הזאת שהצבתם. בנושא החקלאים אני ממש לא מסכימה. העובדים הזרים מאוד מאוד פוחדים לצאת לשטח הפתוח. גם בין 20 ל-40 הם סירבו לצאת לשטח הפתוח. נוצר נזק גם לחקלאים. ככל שיש התרחקות בשטחים, כך הפיצוי יותר נמוך. אתם יודעים שבין 20 ל-40 מעסיקים לא הרבה עובדים, לכן זה מזערי. אם אפשר לתת פיצוי לפטורים כחד חודשי ולעמותות כחד חודשי, נהיה מוכנים לשדר חד חודשי גם לדו חודשיים. המקדמה נרשמה בתקנות כ-45 ימים. המשמעות לדוח חודשי היא שרק בספטמבר הם יקבלו, כמעט חצי שנה לאחר המקדמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתדרות, בקשה. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> צו ההרחבה הוא לא רק של "עלות השחר". כל פעם שיש אירוע מבצעי עושים כמה שיותר מהר את צו ההרחבה הזה. כל פעם זה חוזר על עצמו. חשוב להבין שהחוסן של העובדים ושל האזרחים בעוטף עזה הוא תשלום שכר מלא. אנחנו מסכימים עם הסכומים שדיברו עליהם. יש לנו הסכמה עם רשות המסים על השכר המרבי, על החלוקה לפי ימים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עו"ד דבי גילד חיו, בקשה. << אורח >> דבי גילד חיו: << אורח >> לגבי תשלום לעובדים לא נראה לנו מופרך לגמרי לחשוב על מנגנון חלופי, גם אם זה מצריך שינוי מערכתי רחב יותר, כמו המנגנון של המוסד לביטוח לאומי שהוא הרבה יותר אוטומטי, נותן יציבות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על איזה מקרה? << אורח >> דבי גילד חיו: << אורח >> על איך שמשלמים לעובדים באופן כללי, שהתשלום לא יהיה בדיעבד. המעסיק הרי לא מבקש לגבי כל המקרים, לגבי 100% מהמקרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה על פי חוק. << אורח >> דבי גילד חיו: << אורח >> יש עובדים שנופלים בין הכיסאות. יש עובדי שעה או עובדי קבלן שלא בהכרח אם הם לא הגיעו לעבודה המעסיק מבקש בשבילם שכר. לא יהיה מופרך לעשות את זה כמו במקרה של מילואים שהמנגנון של קבלת הכסף הוא יותר אוטומטי וישיר. החוק קובע שדרך המלך לקבלת פיצוי היא בקיזוז ימי חופשה. צריך לזכור שלעובדים מוחלשים אין הרבה ימי חופשה. הרבה פעמים עובדי שעה ועובדי קבלן לא צוברים ימי חופשה בגלל כל התנאים והאפליות שיש בחקיקה בהקשר הזה, לכן המנגנון הראשי הזה הוא בעייתי בשביל כל העובדים. עובדים בשכר שעתי לא מקבלים שכר בהתאם לממוצע שעות שהם עובדים במשך כל השנה, לכן צריך לקחת את זה בחשבון ולמצוא דרך לחשב להם את השכר ככה. יש הרבה מאוד אנשים מחוץ לטווח ההכרזה, בעיקר ברשויות שסוגרות בתי ספר, קייטנות, שלא מקבלים שום פיצוי על העבודה שלהם. צריך למצוא מנגנון שיכריח את הרשויות האלו לשלם את הפיצוי הזה, שידעו שהן אחראיות אם הן עושות הכרזה. מה שבטוח זה שלא יכול להיות שהעובדים האלה יישארו בלי כלום. הם צריכים להישאר בבית, לטפל בילדים חמישה ימים ולא מקבלים כלום. אפילו בתוך טווח הביטחון - בעיקר בחקלאות - יש אנשים שבפועל נכפה עליהם להמשיך לעבוד בתקופה הזאת. אין פיקוח על זה, אין בקרה על זה, אין בדיקה של זה. ראינו במהלך כמה מבצעים שאנשים שעבדו בחקלאות נפגעו וגם נהרגו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חכם מאוד מה שאת אומרת. צריך לטפל בזה. << אורח >> דבי גילד חיו: << אורח >> אולי אדוני יוכל לעשות דיון מיוחד על העובדים האלה, בלי קשר לתקנות שעוברות עוד שבוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה לגבי עובדות ועובדי משק בית שבאים פעם או פעמיים בשבוע לנקות את הבית? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם יש להם תיק במס הכנסה הם יכולים להגיש תביעה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש עד סכום מסוים שהם לא צריכים לפתוח תיק במס הכנסה ומשלמים עליהם רק ביטוח לאומי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה היה בפעם הקודמת? ינון, מה עשינו בפעם הקודמת? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בפעם הקודמת לא שילמו להם. הביטוח הלאומי מדווח עליהם, כי המעסיק שלהם משלם להם את הביטוח הלאומי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם אין להם תיק במס הכנסה או במע"מ ואין לנו דרך - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש פתרון לבעיה הזאת, וזה המשפחתונים, הרי אין להם תיק במס הכנסה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> חייבו אותם לפתוח בקורונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם בקורונה לא חייבו אותם לפתוח. הבאתם פה פתרון עוקף. אם כבר מדברים על משפחתונים, תבדוק אם המשפחתונים הפעם מקבלים. איזה עוד עובדים החרגתם במשק? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין משהו חדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חיים מור יוסף, התאחדות המלאכה והתעשייה. << אורח >> חיים מור יוסף: << אורח >> אני נמצא באזור תעשייה דרומי אשקלון. אנחנו עוברים מערכה כלכלית בין המלחמות. לא יכול להיות שכל פעם נגיע לפה ונדוש ונדון. כשרשות המסים רואה שאנחנו חייבים 10 שקלים או 100 שקלים, היא מיד שולחת 10 מכתבים. למה שהכל פה לא יהיה בלחיצת כפתור? גם הארנונה ממשיכה לעבוד רגיל, גם תשלומים אחרים. אחרי חמישה ימים אנחנו לא חוזרים לשגרה מיידית. עד שלוקח לי לשקם את העסק לוקח זמן ולקוחות בינתיים נוטשים. עובדת נטשה אותי ביום חמישי רק כי היא גרה בשדרות והיא פוחדת לעשות סיבוב של שעה וחצי. כל הדברים הקטנים עולים הרבה כסף ולא באים פה לידי ביטוי. אנחנו מדברים פה על משכורות שזה קל, אנחנו מדברים על הוצאות ישירות, אבל יש המון המון הוצאות עקיפות. צריך להחזיק את העסק עדיין צף עד לסבב הבא כי הרי ניפגש פה עוד חודשיים, שלושה או ארבעה. אנחנו חיים מסבב לסבב. מההתנתקות אני חי את הסבבים האלה כל הזמן. אני נמצא קילומטר 200 מהשבעה קילומטרים, הטילים לא עוצרים מעלי, הם נוחתים בדיוק עלי. אף אחד לא מגיע אלינו לאזור התעשייה הדרומי, כולם נוטשים. לשקם עסק זה מאוד קשה. אנחנו דשים פה במספרים, אבל יש חיים מאחורי המספרים. << אורח >> נירה שפק: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד לך תודה שתוך כדי המבצע וגם אחרי היית פנוי לנושא הזה של העוטף. גם אמיר ומירי עונים תוך כדי המבצע לכל שאלה. בממוצע שעשיתי גם ל"עלות השחר" וגם ל"שומר החומות" ראיתי שמגיעים ל-30% ו-40% - זה משהו שחייבים לבדוק אותו. אני מכירה את הקטע של המייצגים שמנפחים כדי לקבל את העבודה שלהם כתוצאה מזה, אבל צריך לראות שלא מתישים את בעלי העסקים. נמצא פה אשר שאני בטוחה שאם לא היה לו את הלחץ של העסק, ואני ליוויתי את ארז באופן אישי, הוא יכול היה לנהל מו"מ ולא להתפשר כשהחבל על הצוואר. הוא לא היחיד בהקשר הזה. אני מבקשת שניכנס לדבר הזה ונקצוב את הזמן. אני חושבת שחובה לקצוב את הזמן לערר וגם לזה. התשובה היא לא "אם קוצבים לי את הזמן אז אני דוחה את הערעור", אלא "אם קוצבים לי את הזמן צריך לבוא ולהסביר". אני מקבלת הרבה פניות לגבי עובדים יומיים. בעלי עסקים יודעים שהם יכולים לדרוש ולקבל עובדים יומיים. חבל לפגוע באוכלוסייה הכי חלשה בהקשר הזה. פה בוועדה הזאת עלה נושא הפינוי. חייבים דיון על הפינוי. שמו כסף, רק שהכסף לא מגיע לתושבים. הציגו פה מקרים של תושבים שלא היה מקום בהקצאה והם שילמו מכספם. הם מחזיקים חשבוניות כבר מבצע שלישי. חייבים לסכם את זה. דבר נוסף זה מרכזי החוסן. זה לא הרבה, זה מיליון או שניים. לא יכול להיות שכל מרכזי החוסן מלאים בפניות, יש עובדים שיכולים לטפל אבל אין תקציב. אני מבקשת, אדוני, שתסכם שיתנו במיידי מיליון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הגיע הזמן שלחיצת כפתור תפתור את הבעיה. לא צריך לעבור את כל התהליך הזה כל פעם, הרי אנחנו יודעים את הסבבים שקורים. אנשים לא צריכים כל הזמן להגיש דרישה, בקשה, טפסים. צריך לשכלל את המציאות הזאת. אתה צריך לבוא יום אחד לוועדה ולהגיד: "שכללנו את זה, לא צריך להגיש בקשה אלא אם כן מדובר בנושא חריג". אני רוצה לקבל תשובה לגבי הנושא של התאריך העברי, במיוחד בנושאים שקשורים לאולמות ולכל מה שנלווה לעניין הזה. אשר נעים, אני מבקש שתעדכן אותנו מה קרה עם התביעה שלכם, מתי הגשתם תביעה, מתי קיבלתם. אני מעריך שהתהליך השתפר לאין ערוך ממה שהיה בפעמים קודמות, אבל אני רוצה לדעת את זה, אני רוצה לראות מול העיניים את העניין. אני אבקש שלדיון הבא יגיעו גם משרד המשפטים וגם משרד הרווחה כדי לסיים את העניין הזה. חיים אידלמן, משרד הביטחון, בקשה. << אורח >> חיים אידלמן: << אורח >> האוצר הקציב לנו 10 מיליון שקל לטובת שדרות, לנושא רענון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מרכזי חוסן זה אתם? << אורח >> חיים אידלמן: << אורח >> גם מרכזי חוסן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש להוסיף שני מיליון שקל למרכזי החוסן. מרכזי החוסן מלאים. << אורח >> חיים אידלמן: << אורח >> יש 5.3 מיליון שקל מוכנים להעברה במיידי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז תעבירו. << אורח >> חיים אידלמן: << אורח >> בגלל שלא היה חוק תקציב זה לא היה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה התקציב השוטף. אנחנו מדברים על מקרי חירום, שזה עוד שני מיליון. << אורח >> חיים אידלמן: << אורח >> רעננו במסגרת ה-10 מיליון שקל תושבים, כאשר הגדרת המדיניות של צה"ל ופיקוד העורף הייתה לשכונות מערביות בשדרות. מי שהחליט מי יוצא בפועל זו העירייה עצמה. אל מול כל המרחב היה לנו 30.6 מיליון שקל, ושדרות קיבלו העדפה מסוימת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם בכל המקומות הרשות החליטה מי ייצא להתרעננות? << אורח >> חיים אידלמן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש, מר אידלמן, שתדבר עם אגף התקציבים לגבי תוספת של שני מיליון שקל למרכזי החוסן. אני רוצה שתבוא עם תכנית ותגיד איך אנחנו מרעננים, איך אנחנו פועלים לא רק בנושא של העסקים שעל זה דיברנו כל הדיון הזה, גם בנושא של משפחות שיש להן ילדים או בלי ילדים ורוצות להתרענן. אני רוצה לדעת אם יש תכנית מסודרת בעניין הזה. אני מבקש את זה לישיבה הבאה. << אורח >> נירה שפק: << אורח >> אני יודעת מראש רח"ל שהוא תקצב את הישובים שאמורים להתפנות ב-70%, לא ב-100%. << אורח >> חיים אידלמן: << אורח >> ב-75%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי שילם את ה-25% הנוספים? << אורח >> חיים אידלמן: << אורח >> המועצות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? << אורח >> חיים אידלמן: << אורח >> כי זה מה שהאוצר הקציב לנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא מספיק שיש לישוב, לעירייה, למועצה עוד הוצאות בזמן הזה, עוד אומרים להם: את ה-25% של ההתרעננות תתקצבו. << אורח >> נירה שפק: << אורח >> אני מעדיפה שהמועצה תשתמש בכסף הזה לטפל בהם אחרי, לעשות להם הפגות, לאחד את היישובים, להחזיר להם את החוסן, לא לממן משהו שהמדינה עשתה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו נעשה על זה דיון, נראה איך עושים את זה. אמיר, בבקשה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש דברים שנתייחס אליהם מהפעם הקודמת כמו שביקשתם, שזה אולמות האירועים לגבי התאריך העברי. לגבי היום הנוסף בעוטף, ההתאוששות, נדבר על זה, נבדוק את הנושא וניתן תשובה. לגבי שכר יומי נבדוק את התחשיבים וניתן תשובה. לגבי עובדי משק בית נבדוק אם יש פתרון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תראה גם אם משפחתונים קיבלו, כי הם באותם קריטריונים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בסדר. עלה כאן הנושא של אזור התעשייה הדרומי. נדמה לי שכבר ב"צוק איתן" או אפילו לפני הכנסנו את אזור תעשייה דרומי להיות חלק מהאפס עד שבע. בתקנות הוראות השעה של אפס עד שבע אזור התעשייה הדרומי נמצא בפנים. << אורח >> אבי בן חמו: << אורח >> הוא לא נמצא. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ברשימה של אפס עד שבע היישוב השלישי הוא אזור תעשייה דרומי והוא מוגדר כיישוב ספר שזכאי גם למסלול אדום וגם למסלול מחזורים. ככה הוא היה בכל המבצעים מ"צוק איתן". העניין של המקדמה לגבי 45 יום עלה כאן. החקיקה נותנת מקדמה של 45 יום אם התיק התעכב. אני חייב להגיד ש-90% מהתיקים שמוגשים במסלול מחזורים משולמים אוטומטית תוך שלושה ימים. התיקים שעלו לתכנית העבודה, שאלה תיקים שאנחנו לא מעלים סתם כי המערכת יודעת לזהות איפה יכולות להיות בעיות, רק לגביהם יש את המקדמה של 45 ימים. אני חושב שבמקרים שהתיק עלה לתכנית העבודה, ואני אשב על זה עם מירי וערן, אפשר להקדים את המקדמה הזאת להרבה יותר מהר מ-45 ימים. << אורח >> נירה שפק: << אורח >> אמיר, לא הכנסת את אזור התעשייה מבקיעים שהוא גם מעבר לשבע. אזור תעשייה מבקיעים שהוא צמוד אזור התעשייה אשקלון לא בפנים, אני מבקשת להוסיף אותו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נבדוק את הנושא הזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אפשר גם לשאול לגבי עצמאים ופרילנסרים. אמרת שזה ייבדק. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נכון. כרגע השכר לעצמאי זה רק אם הוא במוסד חינוך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תם ולא נשלם, כיוון שנידרש לאשר את התקנות. באישור של התקנות נבקש גם את צו ההרחבה, גם את הנושא הזה של ועדות הערר של משרד המשפטים וגם את התשובות הנוספות לשאלות שעלו כאן בדיון. אני מודה לכולם על הדיון שהתקיים כאן, נמשיך אותו בעזרת השם. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:02. << סיום >>