פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 47 ועדת הפנים והגנת הסביבה 05/06/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 69 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, ט"ז בסיון התשפ"ג (05 ביוני 2023), שעה 11:30 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' 10), התשפ"ג-2023, של ח"כ יוסף טייב << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק הדרכונים (תיקון - מתן דרכון לעולה), התשפ"ג-2022, של ח"כ יוסף טייב << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר ארז מלול – מ"מ היו"ר זאב אלקין אלי דלל יוראי להב הרצנו ניסים ואטורי חנוך דב מלביצקי יוליה מלינובסקי לימור סון הר מלך חוה אתי עטייה נאור שירי חברי הכנסת: עודד פורר אלון שוסטר מוזמנים: גיל ברינגר – משנה למנכ"ל, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול דסי צנגן – לשכת מנכ"ל, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול תמי אזרזר – מנהלת תחום מרשם, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול מיכל – שב"כ ג' – שב"כ מורן אלבוכר – ר' חו' אבחון מידע, המשרד לביטחון לאומי נטע בריסקין-פלג – ראש נתיב, נתיב - יחידת סמך במשרד רוה"מ שירה קרואני – קמ"ד אח"מ וטכנולוגיות יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי שי פלבר – מנהל היחידה לעליה וקליטה, הסוכנות היהודית תומר ורשה – מנהל משרד עורכי דין - ענייני הגירה ומעמד יונה שרקי – המרכז למדיניות ההגירה ייעוץ משפטי: תומר רוזנר גלעד קרן ברק קיבוביץ מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: הדס צנוירט רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << הצח >> 1. הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' 10), התשפ"ג-2023, של ח"כ יוסף טייב << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק הדרכונים (תיקון - מתן דרכון לעולה), התשפ"ג-2022, של ח"כ יוסף טייב << הצח >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר-היום: שתי הצעות חוק שמונחות בפניכם אחרי שכבר מיזוג בוועדת הכנסת ואושר בוועדת הכנסת וגם כאן: הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' 10), התשפ"ג-2023, מ/1624 - ממשלתית; והצעת חוק הדרכונים (תיקון - מתן דרכון לעולה), התשפ"ג-2022, פ/1039/25, של חבר הכנסת יוסף טייב. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר טאבלט, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תגיד לי מתי יש לך יום הולדת – אקנה לך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יודע למי יש יום הולדת היום? לעמית הלוי. הוא הציע את חוק המתנות אז אמרתי לו: אם היה מודיע לנו מראש, היינו קונים לו מתנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חוויה אישית: הבוקר ניהלתי ישיבה בוועדת החוקה, חוק ומשפט, והיה שקט, ולא רק זאת - וכשאני סופר את מספר הח"כים שכאן לעומת אלה שהיו שם, ולא היו, והייתה הצעת חוק מצוינת, של חבר כנסת שאיני רוצה לומר את שמו כדי שלא יחשבו שהוא גאוותן – מחזור משכנתאות, לגבי הנושא של ביטוח שלא יצטרכו אנשים לעשות ביטוח חיים נוסף במחזור משכנתא. לא היה אף חבר כנסת, והצבעתי לבד פה אחד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה מביע ביקורת על זה שלא היו חברי כנסת בוועדת החוקה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. אני מביע ביקורת למה הדיון הזה שווה שבעה חברי כנסת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בניגוד ליו"ר ועדת החוקה, חבר הכנסת חטפני מהסדרה דורה, בניגוד אליו אתה יודע לנהל מליאת ועדה בצורה ראויה, ולכן פחות חשבנו שנכון להגיע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. אני מאחל ליושב-ראש ועדת חוקה הצלחה בשליחותו המדינית עם ארצות הברית. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מדינית. ממש. הדיפלומט הדגול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא גם נפגש עם אנשים עם מגה פון בשבת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אגב על פי ההלכה אסור היה לו לגעת במגה פון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש עוד כמה דברים לפי ההלכה. תקבל הכול – נתחיל לעבוד אתך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מתיימר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אומרים שנפגש עם גורמים מדיניים רק אף אחד לא מוכן להיפגש איתו מעבר לים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? מי שהחתים לו את הדרכון הוא הגורם היחיד שנפגש, כמו שר האוצר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד לא נחשף הכול. נתחיל בהקראה למרות שזה המשך הישיבה הקודמת. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה הקראה? שאלנו שאלות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי ככה החלטתי, ואז נמשיך את הדיון מהפעם הקודמת ונקבל תשובות ממשרדי ממשלה שחלקם היו פה וחלקם לא היו פה, וחברי הכנסת כמובן יוכלו לשאול שאלותיהם. בבקשה, היועץ המשפטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כפי שהסברנו גם בדיון הקודם, נקודת המוצא היא הצעת החוק הממשלתית וגם ההסתייגויות הוגשו לגביה. הצעת החוק הפרטית נבלעת בתוכה, היא גם עוסקת באותו נושא, ולכן אנו נתמקד בהצעת החוק הממשלתית. הצעת החוק הממשלתית כוללת שלושה סעיפים. הסעיף המרכזי הא סעיף 2 שמבטל את התיקון משנת 2017 שאסר על שר הפנים לשקול את שאלת ההשתקעות בעת שמדובר במתן דרכון ראשון לעולה. תיקון נלווה לו הוא בסעיף קודם שמפנה לתיקון הזה, ויש בסעיף 3 הוראת מעבר, שקובעת שההסדר הזה יחול מעתה ואילך. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> רטרואקטיבית. << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> לא. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> איך לא? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גם על מי שביקש אזרחות אך טרם- - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא קיבל אזרחות בתנאים מסוימים. << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> לא. הוא לא ביקש דרכון. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי ביקש דרכון- - - << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> אם ביקש, זה לא יחול עליו. רק אם טרם הגיש בקשה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה הגשת בקשה? היום כשאתה מחכה חצי שנה לתור במשרד הפנים, הגשת הבקשה כשהתייצבת אחרי חצי שנה או כשביקשת את התור? << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> בעיה תיאורטית מעניינת. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> היא מאוד מעשית. היו על זה שלושה דיונים בוועדת העלייה והקליטה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ובוועדת הפנים. << דובר >> אלי נכט: << דובר >> לא לגבי העולים. << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> כיון שבעיה זו בהיבט הזה נפתרה, כי משרד הפנים פתח במבצע כידוע- - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שמי שמבקש דרכון יכול לבצע את התהליך מיידית ואין בעיה - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק למי שיש דרכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ממש לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, לא מדברים בלי זכות דיבור. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> שיהיה ברור שיש פה אנשים שהם זכאי חוק שבות, זכאי עלייה שלא יכולים לעשות עדיין את שינוי המעמד בגלל המהלך שעשו במשרד הפנים והמהלך שעשו במשרד העלייה והקליטה כלומר אין לו שום דרך אפילו לבקש דרכון כי הוא קיבל תעודת עולה – אפילו לא יכול לקבל תעודת זהות. כי יש תורים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על זה שמשרד הפנים יענה. זו שאלה לגיטימית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שאלה טובה. << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> אני חושב שנתחיל בהקראה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כפי שתומר אמר, נקריא את הצעת החוק הממשלתית. הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' 10), התשפ"ג-2023. 1. תיקון סעיף 4. בחוק הדרכונים התשי"ב-1952 (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 4(א) המילים "בכפוף להוראות סעיף 6(ב)" יימחקו. 2. תיקון סעיף 6. בסעיף 6 לחוק העיקרי, סעיף קטן 6(ב) יימחק. 3. תחולה. הוראות לעניין חוק זה יחולו גם לעניין מי שקיבל את אזרחותו לפי סעיף 2 לחוק האזרחות התשי"ב- 1952, לפני יום תחילתו של חוק זה, ועד המועד האמור טרם הגיש בקשה למתן דרכון לפי תקנות 2 ו-3 לתקנות הדרכונים, התש"ם-1980. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נבהיר – המועד האמור – מועד פרסומו של חוק זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. אבקש ממשרד הפנים, רשות האוכלוסין, נמצא אתנו המשנה למנכ"ל גיל ברינגר, אבקש להסביר שוב את הצעת החוק, את הצורך בה ואת הנתונים שהביאו את הממשלה להחלטה הזו. כמובן נשמע גם את שאר משרדי הממשלה, ובכך נשלים את החלק שהיה חסר בישיבה הקודמת. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הנתונים שביקשנו יופצו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יופצו או לא יופצו - יוצגו בצורה זו או אחרת. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> למה שלא יופצו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה, גיל. << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> תודה, היושב-ראש. כמעט צהריים טובים. הצעת החוק נדונה כבר בדיון הקודם. אני רוצה בתחילת הדברים כי אני שומע קולות לגבי מידת הקשר או אי הקשר שיש בין הצעת החוק הזו לוויזה וייבר. הפטור מוויזה לתיירים, אנשי עסקים מארצות הברית. אני רוצה לעשות סדר בדבר הזה ולהעביר את המסר במלוא מורכבותו כי כל אחד מנסה לקחת את זה קצת לקצה שלו ולכיוון שלו כדי לחזק טיעון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לחזק או להחליש. << דובר_המשך >> גיל ברינגר: << דובר_המשך >> בדיוק. האמת היא שהצעת החוק הזו החלה הרבה לפני הוויזה וייבר, כלומר במקורה אין לה שום קשר עם הוויזה ווייבר. הטעמים של הצעת החוק – דנו בהם בדיון הקודם, ואם ירצו, כעת נרחיב ונחזור שוב על הטעמים העקרוניים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במפורש כן. בזריזות אך לומר. << דובר_המשך >> גיל ברינגר: << דובר_המשך >> אך לאחרונה הדבר הזה שהיה עצמאי וללא קשר והגיע ממקור אחר, מסתנכרן מבחינת הלו"ז שלו – לא מבחינת המנגנון הספציפי המוצע – מבחינת הלו"ז שלו מסתנכרן עם דרישה שאינה ספציפית אמריקאית לגבי החוק בלשון הזו שלו, אלא אמירה עקרונית של האמריקאים, שאיננו יכולים להתקדם במסגרת הוויזה ווייבר לפני שאנו פותרים וחוסמים פרצות מסוימות שהתגלו בישראל בנושא הדרכונים הזמניים ובמקטעים מסוימים – זה קשור אחד בשני – בתהליך העלייה. במסגרת הדאגה האמריקאית הזו והצבת הדרישה העקרונית הזו ישראל הציגה איזה סל פתרונות. לא כל פתרון עומד לעצמו אך הציגה סל פתרונות. במסגרת רשימת הפתרונות שהביאה, הדגישה שגם חוק זה נותן – מענה תיקון לחוק של 2017 – נותן פתרון מסוים, ובתוך סל הפתרונות אנו חושבים שזה נותן פתרון הולם לדאגות האמריקאיות. << דובר >> אלי נכט: << דובר >> מה הייתה הבעיה? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין רשות דיבור לא רשות דיבור. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל לא הבנתי. אני קשה הבנה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> גם אני לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אומר לך מה אני הבנתי. לא הייתה דרישה פורמלית של האמריקאים לשנות את החוק הזה כלשונו. בשיח בין מדינת ישראל לבין ארצות הברית – הועלו קשיים. אני מתאר לעצמי שזה עלה בשיח גם בקדנציה הקודמת למיטב הבנתי. בעצם מה שנאמר – אני מדברר אותך כי אלקין משתכנע יותר כשאני מדבר בדרך כלל. מה שנאמר, שהנושא הזה בעצם הוא נושא בעייתי שיש לו סל של - הנושא של דרכונים זמניים כללית, הוא נושא בעייתי. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא מה שגיל אמר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שאמר. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הוא לא ציין שיש בעיה. אמר שיש בעיות שהאמריקאים מדברים עליהן. << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> ציינתי מה שהיו"ר הזכיר, אמרתי את המילים המפורשות דרכונים זמניים ומקטעים מסוימים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה מקטעים מסוימים? << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> קודם כל, אמרתי לגבי דרכונים זמניים ומקטעים מסוימים תוך תהליך העלייה. דרכון זמני היום מוגדר בסעיף 8 לתקנות הדרכונים. יש 11 סעיפים שמסדירים ומגדירים דרכון זמני. דרכון זמני יוצא על אחת מנדמה לי 8 או 9 עילות שונות, כאשר יש לך סעיף נוסף שעוסק בשאלות של יציאה דחופה לחו"ל, 24 או 48 שעות לפני. יש לך מצבים אחרים שהתקנות האלה מסדירות. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה מאפיין אותו בשונה מדרכון אחר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקשיב. אני כבר הבנתי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא הבנתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אולי תסבירו. כולם הבינו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש עכשיו לא להפריע בזמן- - - << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה, אנחנו עציצים פה? בא נציג ממשלה- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המקום האחרון שאתה יכולים לומר שאתה עציץ זה פה. אל תביאו אותי למצב – תקשיב בסבלנות. הוא דיבר על חלק אחד. אמר את שלו. רוצה לשמוע שוב – כי התרוצצו כל מיני שמעות שכל אחד לקח לצד אחר. אחד אמר שזו דרישה אמריקאית לשינוי החוק. שני אמר שאין שום דרישה אמריקאית בעניין. בא נציג רשות האוכלוסין, ואומר: זה חלק מהפתרונות שהוצגו לאמריקאים כדי להפיס את דעתם בעניין. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מה עוד? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חוץ מזה יש עוד סיבות. אבל אני מבקש- - - << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תן לי דקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. בסוף אתן לכם לשאול על הכול. לא 20 שאלות כל דקה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש חשש מהשאלות שלנו. ומהשאלות שלך, אלקין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. תוריד את החשש מליבך. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גיל. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הייתי מצפה ממך להגן עלינו כיושב-ראש לדעת- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מצפה ממך לקחת עט ונייר ולרשום את כל ההערות כי תקבל רשות דיבור מסודרת. כשיסיים, נקודה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה שאלות הבנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנה. גיל, בבקשה. << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> המטרה המרכזית והמסורתית של הנורמה שאנו מבקשים כעת לקבע מחדש והיא הייתה הנורמה עשרות בשנים מאז החלטת הממשלה בתחילת שנות ה-60' עד שינוי החוק ב-2017, ואז היה לנו שינוי נוהל ב-2020. מדינת ישראל היא אנומליה במובן הזה, שהיא נותנת את הדרכון מדיי 1. כבר ביום הראשון יכולה להעניק דרכון. בדרך כלל במדינות לוקח זמן לתהליך ההתאזרחות והוא לא מיידי. מדינת ישראל קיבלה החלטה, מצד אחד, שהיא רוצה כבר מהיום הראשון של העולה, בגלל שאנחנו מדינה ציונית, קולטת עלייה, רוצים בטובתם של העולים ורוצים עולים, מדינת ישראל קיבלה החלטה לא לנהוג כמו שאר מדינות העולם ולאזרח את העולים כבר ביומם הראשון בארץ. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא עושה- - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עודד, אתה לא תפריע. אני אתן לך את השאלות. אני לא מוכן. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה לא שהאדם נוחת כאן מהחלל החיצון. הממשלה עושה בדיקה שלעיתים לוקחת גם כמה חודשים, בדיוק שלוקחת לעתיך כמה חודשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נגיע לפרקטיקה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל היא שונה ממה שמתארים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל הוא אפילו לא סיים לדבר. << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> תהליך ההתאזרחות מתרחש כבר בהתחלה, וזאת בשונה משאר מדינות העולם. אין אף מדינה בעולם שזה עובד בה כך. מצד שני, עד 2017 היה מאוד ברור שתעודת הדרכון לא מקבלים בשנה הראשונה. מדוע – הטעמים מפורטים בדברי ההסבר של הצעת החוק הממשלתית אך אומר אותם בתמצית ובקצרה. אנו רואים וראינו את זה בנתונים בפעם הקודמת, ועכשיו נחזור ונעמיק יותר בנתונים – אנו יכולים לראות את נתוני ההשתקעות בישראל, אפשר לפלח זאת לפי תקופות, מדינות, בכל מיני צורות. אנו רואים באופן כללי, שההשתקעות בישראל היא של 60% ומשהו גם כשאתה בוחן את זה לאורך טווח ארוך. בהמשך לכך, אנו רואים גם נתון קשיח, שככל שהדרכון הוצא בפועל מוקדם יותר אנו מדברים על אחוזי השתקעות זעירים ממש בהתחלה ואז הולכים ומטפסים. למשל אם מדברים על הוצאת דרכון בתוך חודש- - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לפי הנתונים שראינו בוועדה או מה שביקשנו לתקן? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> תיקנו לפי השתקעות ולא לפי נוכחות ביום מסוים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> איפה זה? << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> זה עולה עכשיו לאייפד. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לפי השתקעות שנה ראשונה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תנו לו לדבר ואז אם יש שאלות – אחר כך. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא מדבר על נתונים. מותר לנו לראות אותם? לא שם, לא פה. מה יש לכם להסתיר? הוא מדבר על נתונים. אפשר לראות אותם? << דובר_המשך >> גיל ברינגר: << דובר_המשך >> אקריא מתוך מה שהעברנו לוועדה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אפשר לראות את השקף? היות שהיושב-ראש טוען- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני קורא לך קריאה ראשונה. אני לא מוכן. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה קרה לך היום? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הזמן שלך בוועדת חוקה לא עשה טוב. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> נדבקת שם מהכיסא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היית באמצע לומר דוגמה. אחרי זה תחזור לשקף. גיל, התחלת לדבר על הנתון של השתקעות של חודש. << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> בסדר. שקף 5. אנחנו רואים לצורך העניין, בצד ימין בטור הימני, רואים מתי הוצא הדרכון. בשורה העליונה רואים מתי נבחן. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מה להסתכל? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גיל, דבר איתי. << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אם הדרכון יצא עד חודש, אז כשאנחנו בוחנים לאורך התקופות השונות כמה השתקעות הייתה בישראל לאנשים שהוציאו דרכון לאחר חודש, אנחנו רואים השתקעות נמוכה מאוד. מדובר על 14%, 24%, 21%, 22%. אתה רואה, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני סומך עליך. כן. תמשיך. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה סומך עליו. << דובר_המשך >> גיל ברינגר: << דובר_המשך >> מסתכל בטור הימני כדי להבין מתי הוצא הדרכון ובשורה העליונה - כשאנו מדברים על דרכונים שהוצאו בתקופת זמן מיידית של עד חודש, מדברים על אחוזים זעירים ביותר. אחר כך עוברים לקטגוריות של חודש עד שלושה, ארבעה ועד שישה, 7 עד 11 חודשים, 12 ועד 17 וכו'. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל האחוז הזה עולה. << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> בדיוק. ככל שהדרכון מוצא מאוחר יותר, אנו רואים אחוזי השתקעות שממריאים עד שמגיעים – תסתכלו ב-12 עד 17 חודשים, ב-4 עד 5 שנים מהתיקון, יכולים להמריא לרמה של מעל 93%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כלומר שם האמת מונחת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה יש קשר בין זה לזה? לא מבין. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> עד התיקון אי אפשר היה להוציא דרכון בחודש הראשון אז ברור שאתה לא יכול לבחון עד התיקון. שנית כשאתה מסתכל אחרי התיקון, מה שאמר חבר הכנסת אלקין – הוא הסתכל על העלייה במשתקעים שמוציאים בשנים האחרונות, ושהוציאו בשנה הראשונה. בשנה הראשונה יכול להיות שהיו כאלה שאמרו - אתה מסתכל, אם עד שנה מהתיקון זה היה 14% שהשתקעו עד חודש, 4, 5 שנים - הכפלת. כשאתה מוסיף אתה רואה שאתה נמצא במקום אחר, קל וחומר כשמדברים כשמדברים על מספרי עולים – אנו נמצאים היום במספרים של עולים הרבה יותר גדולים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, שאלה: גם לפי הנתונים האלה דרכונים שהוצאו מחודש רביעי ומעלה יש נתוני השתקעות, אחוזים של 79.2%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בין ארבעה עד שישה חודשים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> בתוך חצי שנה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. לפי זה יוצא – וגם דיברנו על זה בינינו – יוצא שלצורך העניין גם מי שסבור שיש פה בעיה, הדרכונים שמוצאים מחודש רביעי עד שישי יש אחוזי השתקעות גבוהים מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל בחודש 7 עד 11 הם גבוהים יותר. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זניח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד שאלות? אז תמשיך. << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> הנתונים מבהירים בצורה מאוד ברורה את נחיצות התיקון. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אגב עוד שאלה שאני רוצה להבין על הנתונים: גם אם מסתכלים על הדינמיקה שמתרחשת עם השנים – התרחקות מהתיקון – רואים שאחוזי ההשתקעות עולים. גם מי שהוציא בחודש הראשון, אם אנו מתקרבים לתקופה הנוכחית, 30%. מי שהוציא תוך שלושה חודשים ראשונים, מחודש ראשון עד שלישי, זה מגיע ל-65%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל שכחת שלושת רבעי כוס ריקה – 70% לא. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא. עד שלושה חודשים. מהחודש הראשון עד השלישי 65%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שוב, הדרגתי. הייתה טענה אחת שטענו- - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא יעזור צעקות או לחץ או פיליבאסטר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יעקב, אנחנו באמת רוצים שהחוק הזה יהיה טוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו אנחנו מסכימים. אני אומר דבר אחד: אתם נכנסים כמו רופאים מנתחים לחודש השלישי והרביעי והחמישי, ולמה בחרו 12 חודשים. הטבלה הזו מראה דבר אחד – שבישיבה הקודמת ערערתם על זה – שיש קורלציה בין מהירות הוצאת הדרכון לכוונות האמיתיות להישאר בארץ. נקודה. על זה שום שאלה לא תעזור. ב"ה, ונכון, שיש עלייה הדרגתית ככל שהזמן חולף. כלומר אותם אנשים שנמצאים פה תקופה של שלושה, ארבעה, ודאי חמישה, ודאי שבעה, שמונה – כוונותיהם אמיתיות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. זה לא נכון. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה דו שיח? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו זה נאום. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל אתה טועה. << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אשמח להתייחס רגע לשקף 2. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גיל, תוכל להתייחס במספרים מוחלטים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. חכה שיסיים. תרשום לעצמך. שקף 2. << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> אנו רואים פה את הפילוח, בצד ימין רואים גם את מועד העלייה ואז רואים את המדינות. ניקח דוגמאות. זה מספרים שהם אחוזים סופיים. רואים שממוצע ההשתקעות מהעלייה מארצות הברית הוא 73%, של צרפת – 64%, עולים מרוסיה – משתקעים פה 45.3% בלבד, אוקראינה – 80.6%. יש פה עלייה בשנים האחרונות בגלל המלחמה – רואים את הקפיצות לפי השורות האחרונות, זה קצת שנים לא מייצגות שמעלות את אוקראינה יותר אך סל הכול באוקראינה האחוזים משמעותית יותר גבוהים וברוסיה אנו רואים לאורך השנים כל הזמן שהתנועה היא סביב 40%, כלומר אין יותר מ-40% ומשהו משתקעים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה רואה את זה עוד לפני חוק הדרכונים. << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> אנחנו רואים את זה מאז 2014, 2015. אני רוצה לחדד משהו. אפשר להסתכל על החוק הזה בשתי דרכים: דרך אחת, לראות את החוק הזה כחוק שאמור לתמרץ השתקעות או אי השתקעות. אנו לא רואים שהנתונים האלה מראים את זה. אפשרות שנייה, אמירה אחרת לגמרי: בסך הכול, 60% ומשהו מהעולים משתקעים ולא יותר, כלומר קרוב ל-40% אינם משתקעים בארץ. מדינת ישראל אומרת: אנו אזרחות נותנים מהיום הראשון, דרכון לא מעוניינים לתת לכמעט 40% שבסוף התהליך לא יהיו אתנו. מדוע – הטעמים המרכזיים זה שככל שישראל נותנת יותר דרכונים לאוכלוסיות שהן בסוף לא חלק ממדינת ישראל לאורך שנים, כלומר באים לכמה חודשים או לחצי שנה או לשנה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי כי חיים בחו"ל ונולדו להם שם ילדים. << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> לא חיים כאן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כי אולי הילדים של אותם אנשים נולדו בחו"ל, ישראלים שגרו פה עד גיל 20, עזבו את הארץ, נולדו להם שם ילדים. הילדים לא ראו את מדינת ישראל יום אחד, לא יודעים מי זה יעקב אשר, מי זה זאב אלקין או גיל ברינגר ויקבלו דרכון. גם אחרי התיקון הזה ללא קשר להשתקעות. << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> אני רוצה לחדד - שמעתי כל מיני שמועות על כך. המבחן שבו אנו בוחנים מה זה נקרא להיות בישראל. אנו מכירים את הסיפור של מרכז חיים, שנה ראשונה מדברים על 75%, ואם לא מתקיימים 75% בשנה הראשונה אנחנו מדברים על 60% מתוך חמש השנים שבאות לאחר מכן, כלומר 3 מ-5. המבחן הזה לא עד כדי כך קשה. שמעתי מישהו במסדרון שאמר לי: אם יצאתי לחו"ל? לא זו הכוונה. לא היה מעולם, אין כוונה כזו, לא תהיה כוונה כזו. הניסיון הוא לייצר מרכז חיים. ואז כשאנו רואים שכמעט 40%, מרכז חייהם אינו בישראל לאורך שנים, אנו שואלים- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רוב ה-40% האלה זה הנושרים מההתחלה. זה ההיגיון. << דובר_המשך >> גיל ברינגר: << דובר_המשך >> נכון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כולם הוציאו דרכונים? << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> ככל שאנו מתרחקים וככל שמועד הוצאת הדרכון הולך ומתעכב – לא חשבנו לעשות את זה ליותר משנה למרות שיותר משנה זה מגיע לרמה של 94% כמעט, אבל חשבנו שנכון להשיב את המצב לקדמותו, למה שהיה משנות ה-60' ועד 2017. נקודה אחרונה: ככל שמדינת ישראל תצטייר בעולם כמי שמוציאה דרכונים לאוכלוסייה שלא בחרה בישראל כמרכז חיים, ילך ויתנתק הקשר והזיהוי שמזהים בין דרכון ישראלי ללהיות חלק מישראל. אנו שוחקים משנה לשנה, שוחקים את הדרכון הישראלי. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא ככה. אתה לא נותן לו להשלים משפט. וזה לא ילך לך, כי אני עקשן. << דובר_המשך >> גיל ברינגר: << דובר_המשך >> האנומליה הישראלית נובעת מכך שמדינת ישראל, ואני הקטן אומר: ובצדק – לא רוצה לוותר על אף עולה. היא אומרת: כל עולה יהיה אזרח ישראלי, אבל יש הבדל בין אזרחות לדרכון. לכן לומר: במדינות אחרות ביום שנותנים אזרחות גם נותנים דרכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אחרי 8 שנים. << דובר_המשך >> גיל ברינגר: << דובר_המשך >> אנו רוצים את האזרחות לתת מייד. אנו אומרים בדרכון – בוא נשיב את המצב לקדמותו. לא כדי לתמרץ את ההשתקעות כי בזה מסד הנתונים לא מוכיח זאת אלא כדי לא לתת דרכון לאוכלוסייה שלא נשארת פה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר שאלה על הנתונים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה בלתי נסבל. אדם מציג נתונים חשובים ואנו רוצים לשאול שאלות ענייניות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא אומר את סדרי הדיון. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא תגיד כלום. אתה מנהל את זה איך שבא לך. חברי כנסת אסור להם לשאול שאלות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חכה בסבלנות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הייתה פה שאלה אחת לא עניינית? מה אתה פוחד? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא פוחד, אבל אסביר לך שוב: אנחנו היינו פה ישיבה קודמת, חברי הכנסת התבטאו הרבה. הם יתבטאו גם היום. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא מבקש להתבטא. רק רוצה לשאול שאלה. לא הצעה לסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התבטאות זה שאלות. אתה לא נותן לי לדבר. אומר לכם את סדר הדיון וזה רק בזכותכם. נשמע היום את משרדי הממשלה כולל כאלה שאם ביקשתם לזמן לדיון. נשמע את העמדה הממשלתית כולה כי פעם קודמת הייתה חסרה, ועליו תוכלו לשאלות לפי הסדר את השאלות שאתם רוצים. כך יהיה דיון נורמלי. אחרת זה לא דיון. בבקשה, משטרת ישראל. אנו מבקשים לדעת מכם עמדתכם לגבי החוץ, נחיצותו והנתונים שיש בידיכם שהביא אתכם להחלטות הללו. << אורח >> מורן אלבוכר: << אורח >> בוקר טוב. משטרת ישראל תומכת בהצעת החוק. הדרכון הישראלי הבין-לאומי יכול להוות יתרון לגורמים עברייניים. נכון שהוא בעיקרון מאפשר כניסה למדינות ללא צורך בוויזה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ארגוני פשע יודעים זאת יותר, מצוין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש לא להפריע. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא מפריעה. יוצאת בהגנה. נגיש תיקון לשלול מהם דרכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מבקש לא לתקוף אותה. את מפריעה לה ולי לנהל את הדיון. << אורח >> מורן אלבוכר: << אורח >> מדובר גם על מדינות האיחוד האירופי וגם בעתיד על ארצות הברית. אין לנו נתונים. יש לנו הערכה מקצועית שלפיה אנו קבענו עמדתנו. אנו לא נשענים על מידע קונקרטי כלשהו. אנחנו תומכים בהצעת החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה הבנתי, ואני שמח מאוד. אבל דיברנו פעם קודמת, ונאמר שיש נתונים שיש לאסוף אותם. את אומרת עכשיו שיש נתונים שניתחתם אותם בהערכות כאלה ואחרות. אני מבקש שתבהירי - על מה מתבססת ההערכה שלכם? אנו צריכים לדעת. אני לא מתכוון לתת הנחות בעניין. << אורח >> שירה קרואני: << אורח >> שלום, אני מהייעוץ המשפטי של משטרת ישראל. אבקש לעזור לחברתי מחטיבת המודיעין. בדיון הקודם שאליו הגענו, עלינו לדיון בזום 2 דקות לפני הדיון, כי זה היה מועד הזימון, אמרנו שנבדוק, האם יש לנו נתונים, וככל שיש לנו נתונים, אנחנו נעבירם לוועדה. ביומיים שהיו לנו לבדוק אדוני, אין לנו נתונים אלא יש לנו הערכה שנשענת על שכל ישר ותובנה. מבחינה מודיעינית. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מה את אומרת. אהבתי. השכל הישר שלי אומר שנאשם בכתב אישום לא יכול להיות ראש הממשלה אבל זה לא עובד כך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> האם השכל הישר מבוסס על נתונים מהעבר? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> האם השכל הישר אומר הרבה דברים שקורים פה - שלא עושים חקיקה פרסונלית לראשות טבריה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני נאלץ לקרוא לך. << אורח >> שירה קרואני: << אורח >> זו הערכה מקצועית, שחברתי הסבירה אותה כאן, שלא מבוססת- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את יועצת משפטית. את יכולה לומר: אנו מסתמכים על נתונים של משרד הפנים בהערכות מצב שלנו וכו'. הערכות מצב זה דבר לגיטימי. במשטרה זה בסדר. אבל כשאנחנו מדברים על דבר כזה אני צריך לדעת מה יש לכם ומה אין לכם. השאלה אם בדקתם עצמכם בעניין – הרי כשהצטרפתם – זה היה אפילו דרישות שלכם, בשנים עברו גם התנגדתם לשינוי החקיקה אז אולי תסבירו כמשטרה, האם יש חשש כזה או אחר, מבוסס שבנוי על מה שתחליטו שבנוי – נקבל אותו או לא נקבל – אבל לא ייתכן שאתם אומרים: אנו תומכים בהצעת החוק. זה הבנו שכשזה הוגש ממשלתי. יש לכם נתונים או לא? משטרת ישראל לא ניתחה את המציאות. יש לה גורמי מודיעין ודברים מסוג זה , זה אל"ף בי"ת. << דובר_המשך >> שירה קרואני: << דובר_המשך >> אני לא יכולה לפרוס בפורום הזה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כשלא יכולים לומר, זה מה שאומרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני קורא לך לסדר קריאה ראשונה. << אורח >> שירה קרואני: << אורח >> לא מדובר במידע קונקרטי. אני יכולה לומר שהנתונים שהוצגו בתוך הצעת החוק בהחלט סייעו לגיבוש חוות הדעת המשטרתית. התבססנו על הנתונים שאנו מבינים שהם רציניים של רשות האוכלוסין, משרד הפנים, ועל בסיס זה הערכה שלנו שיכול להיות שהדרכון הישראלי הזה, שכן מהווה אפשרות כניסה למדינות מסוימות בלי בדיקה, בלי ויזה וכו', יכול לשמש גורמים אחרים להיכנס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הייתי מצפה למשהו קצת יותר קונקרטי ויותר מעשי בעניין. לא שאני צריך את זה בשביל השכל הישר, לפחות שלי בעניין הזה. אבל משטרה - אין פה דברים קונקרטיים כי לא מדובר על פיגוע שהולך לקרות. לא ביקשתי מידע ממשת"פ, אבל אתם יודעים כמה טלפונים שקיבלתם ממקביליכם בחו"ל או מאנשים שאומרים: שלחתם אזרחים שלכם ומתברר שהם כאלה. אתם מדברים כמו פקידים ואתם צריכים לדבר כמו משטרה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש- - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. אתן לך. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עד שתיתן כבר לא אהיה פה. << דובר_המשך >> שירה קרואני: << דובר_המשך >> גם אם התקבלה פנייה ממדינות אחרות, זה משהו חסוי ואי אפשר לפרוס פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מדבר לא על פרטים מאיזו מדינה ומי דיבר אתכם טלפונית. אני רוצה לדעת, האם במערכת היחסים שלכם עם משטרות אחרות, עם האינטרפול, מי שלא יהיה – האם תופעה הזו גרמה בעיות כאלה ואחרות תחת השם אזרחות במדינת ישראל, כן או לא? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> וכמה מקרים היו בשנה, בשנתיים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד לפני כמה מקרים. << אורח >> מורן אלבוכר: << אורח >> אין לי הנתונים לשאלתך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו שאלה שנשאלה לא לפני יומיים אלא לפני שבוע ימים בדיון הקודם. עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ישבתם פה כשחוקק החוק ב-2017 והילכתם אימים על חברי הכנסת שהולכים לעשות שימוש לרעה בדרכונים הישראליים, כלומר כתוצאה מחקיקת החוק נראה את הדרכונים הישראליים מסתובבים בכל מיני חלילה ארגוני פשיעה או טרור או לא יודע מה. מאז 2017 חלפו 6 שנים. מאז כמה קיבלתם כתוצאה מזה, שמישהו שהוציא כך דרכון, היה מעורב בפעילות כזו שכתוצאה מזה – אנחנו לא מבקשים לדעת מיהו אבל כמה כאלה היו, ולהשוות את זה לכמה כאלה היו קודם? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מאוד פשוט. זה בדיוק מה ששאלנו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אי אפשר לצאת נגד העולים ולומר: כולכם עבריינים בפוטנציה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איני מסכים שיאמרו זאת. אנחנו ראינו פה נתון אחד – בסופו של תהליך יש אחוז גבוה של אנשים שכוונתם אמיתית ותמיד אותם אמיתיים סובלים בגלל הלא אמיתיים. אנחנו רואים את זה בפילוחים, וזה לא בכל המדינות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אלה שמשתקעים לא משתנים כתוצאה מהחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עדיין מבחינת השכל הישר שלי ושל משרדי הממשלה שמאז התנגדו לתיקון הזה – זה. אתה רוצה לדבר, עו"ד אלקין? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה לשאול שאלות. ודאי. קודם כל אתחיל מהקל יותר כי לא היו שום נתונים ואז אחזור לגיל ולנתונם שהציג. שאלה למשטרה – אם מדברים במושגים של השכל הישר ומישהו שכן היה פה ולא היה פה, במצב הזה למה למשל עולה שאני מבין – פחות מכירים אותו – חולק לגמרי על זה, אבל למה ילד שנולד – אני רוצה דווקא לשאול את המשטרה ולא את גיל, את השאלה של עודד – ילד שנולד להורים ישראליים, מעולם לא היה פה, אנחנו לא יודעים עליו דבר, למה עליו אתם לא חושדים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה הזאת נשאלה פעם קודמת, וגם אם חושדים זה לא קשור. הנוהל המקובל הוא ש – כך זה גם קורה הפוך – שאדם מקבל אזרחות על ילדיו- - - << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מדבר על דרכון. אם דרכון הולך אחרי אזרחות, כפי שאני חושב שצריך להיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי הוא בן של אביו ואנחנו לא מפרידים משפחות. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> דרכון. שאלתי את המשטרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שאלה נוספת. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שאלתי את המשטרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המשטרה לא בעניין הזה כי גם אם למשטרה היה חשש, אף אחד לא היה נותן להם להפריד ולומר שבמשפחה אחד כן אזרח והשני לא. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא אזרח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זכאי לדרכון. שאלה נוספת. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מתבלבל כי פתאום יש לך אזרחים סוג א', סוג ב'. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה יש במקומות אחר. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואם באותה משפחה יש משתקעים ולא משתקעים, להם כן צריך לתת דרכון ללא משתקעים, לפי אותו עיקרון שלא מפרידים במשפחה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו המדיניות של לשכת האוכלוסין. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בואו נפעיל אותו עיקרון בכל המקרים. אני כבר לא מדבר שהילדים שאנו מדברים עליהם הם לא ילדים בני 5. מחזקים את הדרכון הישראלי גם בגיל 30 ו-40. זה גם חלק מאותה משפחה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שאלה נוספת. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לגבי הנתונים שהוגו לנו כאן ויש לי עליהם כמה תובנות ושאלות. אני רוצה להבין. קודם כל, הוער כאן ואמרת גיל בצדק, שהטענה שבדרך כלל מופרחת באוויר שהתיקון של הדרכונים הגביר את העלייה הלא משתקיעת לא עומד במבחן הנתונים. נתוני ההשתקעות הם פחות או יותר אותו דבר, לפני תיקון, אחרי תיקון. לכאורה היינו צריכים לראות פה מצב שאחרי הורדת הדרכון מ-5 שנים לשנה נראה גידול של אחוזי השתקעות ולא רואים את זה. זה פחות או יותר מתנייד אותו דבר לפי כל מיני תופעות אחרות, לא קשורים לתיקון חוק הדרכונים. שנית, אני מנסה להבין ממדי התופעה. אנו מדברים פה על הנתן שאתם נותנים, שאחוזי ההשתקעות בעלייה, סדר גודל של 65%. לא כל אלה שלא השתקעו ביקשו דרכון. יש לזכור גם את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סימן שאלה. תשובה, גיל. אצלך זה לא שאלה אלא נאום. אתה שואל כל כך טוב, ואני רוצה לשמוע תשובה. << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> השאלה הראשונה של חבר הכנסת היא שאנו לא רואים פה אפקט של תמריץ, וזה נכון. איננו יכולים לראות ממסד הנתונים אפקט תמריץ אבל יש 2 צורות להתייחס לתיקון הזה: אחת, לצפות שיתמרץ באופן שלילי את הבעייתיים. הדרך הזו – הנתונים מוכיחים שלא מתמרצת באופן שלילי את הבעייתיים. דרך שנייה וזו דרכנו – לא לתת דרכונים למי שלא משתקע. כלומר אנו מבינים שתופעת אי ההשתקעות לא מתומרצת באופן שלילי כתוצאה מהתיקון. אנחנו אומרים: היא פועלת עצמאית. אנחנו לאי המשתקעים לא מעוניינים לתת דרכון. שאלה שנייה, נעבור לשקף 5 – זה קשור גם למה שחבר הכנסת פורר שאל קודם. תראו- - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הדרכון הזה הראשון ניתן לשנה? << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> כן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ואם לא השתקע? << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> הוא יכול ללכת למבחן של 5 שנים, של 60% מתוך 5 שנים. שקף 5, וזה קשור למה שחברי הכנסת אלקין ופורר שאלו שניהם – אחוז המשתקעים בישראל מקרב כלל העולים לפי עיתוי ניפוק דרכון – לחבר הכנסת פורר – לפי מועד עלייה. כלומר האחוזים שאנו רואים פה, 30.2% של עד חודש, כן - מחשבים את עיתוי ניפוק דרכון ואת מועד העלייה. הטורים השמאליים זה מועד העלייה, לפני ואחרי התיקון, והטור הימני ביותר הוא מועד ניפוק הדרכון. כלומר המספרים הללו לא נבחנו ביחס לכלל העולים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שאלתי שאלה אחרת. אם הובלת אותי לאחוזים, יש פה נתון מעניין שאני מציע לשים לו לב – מאלה שביקשו להנפיק דרכון אחוזי ההשתקעות יותר גבוהים ממה שראינו מכלל העולים. זה הנתון. << דובר_המשך >> גיל ברינגר: << דובר_המשך >> זה נתון מובן מאליו. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> למה? הפוך לכאורה. << דובר_המשך >> גיל ברינגר: << דובר_המשך >> לא טענו את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם עושים פופוליסטיקה ואתם מכתימים קבוצה שלמה. לא זה מה שנאמר. נאמר שבתוך העולים הללו יש אנשים שזה אבל רובם – רואים את זה בהשתקפות אחרת כך – לא זה הכיוון. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל מאלה שביקשו דרכון אחוזי השתקעות הם יותר גבוהים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה מבקשים דרכון? כי אומרים: אתה יכול לבקש. אז מבקשים. אדם שבא להשתקע לא יבקש דרכון? יבקש. אם יודע שנותנים, ודאי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> רוצה לצאת לחופש. הוא לא חייב לעזוב את הארץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. הוא יודע שהוא בא לארץ, מקבל תעודת מעבר. אנשים מסודרים באים מחו"ל, אומרים: מגיע לי זה וזה - רוצה את מה שנותנים. הוא לא פושע, הוא לא חושב להיות כזה. לידו יש כמה פושעים ועוד כמה כאלה, אבל לידם יש הרבה אנשים שאינם פושעים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> עד כה לא הציגו לנו נתון של פושעים, יעקב. אני מבקש לשנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון כי מי שאחראי עליהם זה המשטרה אבל יש הערכות מודיעיניות חסויות שאיננו יכולים לדבר עליהן. בבקשה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עוד נקודה שאיני מבין את ההיגיון של החקיקה בהקשר הזה. ראינו את אחוז ההשתקעות בקרב כלל העולים – סדר גודל של 65%. מציאות רגילה, זו המציאות במדינת ישראל. חלק חוזרים, יש כל מיני תופעות. זה השתקעות חלקית. לשאלה - אני מסתכל שוב על שקף 5 כי הוא הכי מעניין, ואני רואה שמחודש 4 עד 6, כלומר אלה שמקבלים דרכון בחודש 4, 5 או 6 – אחוז ההשתקעות הוא 74.4. יותר גבוה דרמטית מאחוז ההשתקעות הכללי מכלל העולים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במקום לשאול עשר שאלות תגיד שאתה מציע- - - << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> והשנה זה 80%. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כשאתה נמצא בשנה של שיא העלייה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לכן אני שואל את גיל – אם זו מטרתכם - אתה אומר: לא רוצה לתת דרכון למי שלא פה. אתה רואה שאחרי 3 חודשים- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בין 3 ל-6. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, עד שישי מגיע ל-80% השתקעות שזה אחוז מאוד גבוה. אם הבעיה שלך היא כזו, תגיד: בשלושת החודשים הראשונים איני נותן דרכון. למה שנה, לפי זה? יש פה סוגיה שיש להעלות אותה ויש לשים אותה על השולחן, והבטחת לי – לא הספקתי לדבר בדיון הקודם. יש פה מצב – מגיע אדם, עלה ארצה, הוא צריך את הדרכון בלי שום קשר לסוגית ההשתקעות – הוא צריך את הדרכון כי ש לו נסיעות עבודה, צריך כי נשארו לו קרובי משפחה שעליו לבקרם. הוא צריך את הדרכון כי למשל עלה בנוהל חירום כי פוחד שייסגרו שערי המדינה שבה מתגורר כעת בלי לקרוא לה בשמה, וצריך לחזור לשם למכור את העסק שלו ולעשות כך וכך. באה מדינת ישראל לפי ההצעה הזו ואומרת לו: תמתין שנה. לוקחת לו את האופציה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נותנת לו אופציה לעשות את זה בצורה אחרת. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כל זה בגלל 20%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לך תשובות לכך? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אגב לשאלה הקודמת לא קיבלתי תשובה אבסולוטית – מה כמות האנשים שלקחו דרכו ולא השתקעו, מאז 2014 או מאז התיקון לחוק? << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> אתייחס לשאלה השלישית ודסי צנגן מרשות האוכלוסין לרביעית. לגבי החיתוך של חצי שנה, יש לשים לב איך זה בנוי – עד חודש, עד שלושה חודשים, עד שישה חודשים, 4 עד 6 – עד 6, וכו'. חלק משלקחו ברביעי לקחו גם בשלישי. אנחנו מדברים על אלה שלקחו עד שלושה חודשים, עד חודש, עד חצי שנה, עד 11 חודש וכו'. רואים פה עלייה. היא משתנה לאורך השנים. לא כל השנים נראית אותו דבר. בסך הכול כל שאנו מתקדמים אנו רואים עלייה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> היא יותר גבוהה מלפני התיקון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בלתי אפשרי. זה חברותא. אתה רוצה – תקבע איתו חברותא. שאלת שאלה – תן לו לענות. << דובר_המשך >> גיל ברינגר: << דובר_המשך >> חלק מהאחוזים שרואים בשנה האחרונה, לפני שנה, חלק מהאחוזים קצת יותר גבוהים מהרגיל. יש לקחת בחשבון - קשור גם למצב הגיא פוליטי שנמצאים בו כרגע - מלחמה, מגיפה. יש קשר להשתקעות יותר גדולה בישראל, בטח כשאנו יודעים היכן מרבית העלייה מגיעה ממנו. כלומר יש פה קשר לאחוזים שהם קצת יותר גבוהים, בשנים האחרונות רואים קצת פחות. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל רואים שלפני התיקון האחוז היה- - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה שואל שאלות, הם מכינים תשובות, זה לא ייגמר. אתה לא נותן להם לדבר. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני נותן. הם מפרשים נתונים בצורה שגויה וזכותי לומר. << דובר_המשך >> גיל ברינגר: << דובר_המשך >> השאלה, איפה אנו עושים את החיתוך. גם הנתונים האלה הקצת יותר גבוהים מהשנים האחרונות עדיין ממשיכים ועולים, ועולים באחוזים משמעותיים. לא באחוז אחד או שניים. כשבוחנים את זה בקטגוריה של 12% עד 17% חודשים, זה מגיע- - - << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שזה פרשנותך, אז תגיד: בעוד שנה וחצי ניתצן דרכון לפי אותו היגיון. << דובר_המשך >> גיל ברינגר: << דובר_המשך >> היה גם היגיון כזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה. תסתכל עליי. << דובר_המשך >> גיל ברינגר: << דובר_המשך >> ואז אנחנו צריכים לעשות: האם לעשות את החיתוך 4 עד 6 חודשים, או נעשה את החיתוך אחרי 17 חודשים. השר חשב שנקודה נכונה לחתוך בה את העניין הזה היא הנקודה המסורתית שבה חתכו משנות ה-60', שנה, כי זה מביא אותנו גם להמשך, גם לאמירה עקרונית כלפי מדינות שמסתכלות על הדרכון שלנו, אומרות: לפחות שנה בישראל בהקשר של מרכז חיים וכו', וגם מביא אותנו לנתונים. יש הרבה היגיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה? יש פה דיון רציני. אתה ממהר לאן שהוא? אתה רוצה להצביע עוד 5 דקות? תגיד. רוצה לסתום פיות – תגיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא חשבתי על עוד 5 דקות ואני לא סותם פיות. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה מה שאתה עושה. לא זוכר כזה דיון שניהלת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ישבנו כאן. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא זוכר כזה דיון שניהלת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבין שיש לחץ. יש גם אנשים שלא היו בדיון הקודם ורוצים לדבר. גם הם דואגים לעולים החדשים. זאב, שאלת שאלות, לא מעניין אותך תשובות? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מעניין אותי אבל מותר להתווכח איתן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רוצה לענות? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> לגבי השאלה של האפשרות לצאת מישראל, הם יכולים לקבל תעודת מעבר והם גם מחזיקים בדרכון הזר שלהם. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז בוא ניתן לכולם תעודת מעבר והכול יהיה בסדר, לכל אזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רעיון. הלאה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש לי עוד שאלות. עצרת אותי באמצע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עודד, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לומר שניים שלושה משפטים בהקשר הזה, גם בהקשר למה שאמר גיל. עבורי הדיון הזה מאוד מעניין אולי כי הייתי מעורב מאוד בדיון של חקיקת החוק ב-2017 והנתונים שמוצגים כאן מראים לחלוטין שכל הטענות שהעלינו ב-2017 הן נכונות כי מה שנאמר לנו – מה שתעשו – תהפכו את מדינת ישראל לתחנת מעבר, ויבואו אנשים, ייקחו דרכון ויעזבו. דה פקטו. ואמר את זה ביושר המשנה למנכ"ל רשות האוכלוסין – הוא אומר: אנו לא רואים שינוי מבחינת ההשתקעות נוכח זה שנותנים דרכון או לא נותנים דרכון. היו אז אחוזי השתקעות שנעו סביב 65% וגם היום זה האחוז. גם אין שינויים בין המדינות. אתה רואה איזה מדינות משתקעות יותר, איזה פחות וכו'. יש לשים את זה בצד. אין קשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אל תשים בצד ש-35% עם דרכונים ברחבי העולם ועושים לנו שם נהדר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כדי לומר ביושר – לא 35% תובעים דרכון זר כי לא כל מי שלא השתקע הוציא דרכון. זה שיש לך אנשים שלא השתקעו לא אומר שהוציאו דרכון בהכרח. לכן כשאני מסתכל על האחוזים, וספרתי את המספרים – למשל, ואני יודע את מספרי העולים כי לא הביאו את מספרי העולים - כשאני לוקח 4 עד 5 שנים, 3 עד 4, שנתיים עד 3, כולל השנה הראשונה שבה היינו במספרים הכי גבוהים, בסך הכול כ-42,000 הוציאו דרכונים ולא השתקעו, מתוך בערך למעלה מ-200,000 עולים כלומר אנו נמצאים בפחות מ-20% שאולי מחזיקים דרכונים. רובם היו אולי בשנה הראשונה של התיקון. יכול להיות שבשנה הראשונה של התיקון היו הרבה מאוד אנשים שבאו ולא השתקעו. רבים מהם אגב כשהתחילה המלחמה חזרו ארצה ומימשו את הזכאות שלהם בלי שמדינת ישראל הייתה צריכה להשקיע בהם מעבר. לגבי הפתרונות, מה אני עושה כדי שמישהו שלא השתקע לא יסתובב עם דרכון בעולם – נתנו את הדרכון הראשון בתוקף לשנה, וכשהיה בא לחדש את הדרכון אחרי שנה היו עושים לו את מבחן ההשתקעות, ואם הוא לא השתקע, לקחו לו את הדרכון. כלומר לא היה לו כבר דרכון. אז מי שבשנה הראשונה – לא מסתובבים לך לאנשים עם דרכון ישראלי. היא הנותנת כי מדובר על אזרח ישראל, כשהוא נוחת כאן תוך שלושה שבועות, עם דרכון, בלי דרכון - מגייסים אותו לצה"ל. לכן לגיטימי שאחרי שנה עושים לו את הבדיקה הזאת ואז רואים, ובא לציון גואל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> לגבי הנתונים, בכל הכבוד, זה לא נתון נכון 20%. הנתון הוא זה שאתם רואים פה בשקף 5. הנתון הוא ש-60% ומשהו משתקעים והשאר לא. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> דיברתי על 20% שהוציאו דרכונים. אני מסתכל על מספרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תבדוק את עצמך. אתה מפריע לתת לראש נתיב. << אורח >> נטע בריסקין-פלג: << אורח >> תודה, היושב-ראש. חילקתי את דף המגמות. אם אפשר להעלות את זה. פה אנו רואים דף מגמות עלייה, גרף שמראה שגם ב-2017 מאז חוק הדרכונים אנו לא רואים שינוי מהותי בעלייה. אנו רואים שינוי משמעותי דווקא בתקופה הזו של המלחמה. כלומר העניין הזה של האמירה של עליית דרכונים, אנו רואים גם לפי המגמות וגם לפי מה שגיל אמר, זה לא נכון עליית דרכונים. אנו גם רואים שאין קשר בין השתקעות לקבלת הדרכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם לא תומכים בהצעת החוק? << דובר_המשך >> נטע בריסקין-פלג: << דובר_המשך >> כראש נתיב אנו לא תומכים בהצעת החוק. אני מסבירה מדוע. גם מבחינת מגמה, גם מבחינת קשר בין השתקעות לדרכון - אין קשר. בנוסף, אנו גם לא רואים עלייה בניצול לרעה של הדרכון בנושא הפלילי – אין לנו לזה הוכחות. לכן אני חווה אפליה. אם אנו לא רואים שאין ניצול לרעה בנושא פלילי, אני לא רואה שיש קשר בין השתקעות לקבלת הדרכון, אני לא רואה שיש מגמה גבוהה יותר ברצון לשינוי מעמד- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את לא מדברת על אפליה בין עולים. << דובר_המשך >> נטע בריסקין-פלג: << דובר_המשך >> כן, כי יש עולים שמקבלים דרכון- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, גברתי. אין אפליה בין אלה שעולים מצרפת או מארצות הברית. << דובר_המשך >> נטע בריסקין-פלג: << דובר_המשך >> לא, יש אפליה בין אלה שהשתקעו ואלה שלא השתקעו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לרגע נבהלתי. << דובר_המשך >> נטע בריסקין-פלג: << דובר_המשך >> לא, בוודאי. אני הראשונה שרוצה לשמור על גבולות מדינת ישראל. אם הייתי רואה שיש שימוש לרעה בדרכון בנושא הפלילי, אם הייתי רואה שיש פעילות מסוימת לניצול הדרכון שאנשים לא משתקעים ומקבלים דרכון, הייתי כמובן בעד. איני רואה שום נימוק מקצועי למה בעצם לעשות זאת. לגבי המשלחת מארצות הברית לגבי ביטול אשרות, הם נפגשו עם נתיב. היה שם נציג רשות האוכלוסין, היה נציג משרד החוץ. מה שעניין אותם – איך אנו בודקים את העבר הפלילי לפני שאנו מעניקים זכאות. הם הוי מרוצים ויצאו משוכנעים שהעבר הפלילי נבדק לעומק. לכן למשטרה אין נתונים על הנושא הפלילי בחו"ל כי זה איננו. קריאה: זה נתוני נתיב או נתוני כלל העולים? << דובר_המשך >> נטע בריסקין-פלג: << דובר_המשך >> נתוני נתיב. רק שלנו. לא כל העולים. מרחב פרו סובייטי בלבד. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לאחרים לא בודקים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שי פלבר, סמנכ"ל הסוכנות היהודית. << אורח >> שי פלבר: << אורח >> מה שהטריד אותנו זה שהדרכון הראשון יונפק רק בשהות של שנה קבועה בישראל. שוחחתי עם גיל לפני כן והבנו שזה לא מגבלה, כלומר אם זה הונפק לעולה ששוהה 75% מהזמן בארץ זה בסדר כי לא מצופה מעולה שלא ייצא שנה מהארץ לקבל דרכון, זה לא סביר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלי נכט, בבקשה, נשיא סיוע מרכז משפטי לעולים. מועמד לראשות העיר באשדוד, וסגן ראש עיר מכהן. << דובר >> אלי נכט: << דובר >> אני חייב שתקשיבו למה שאני אומר. אני 15 שנה עו"ד ונוטריון, מתעסק בנושא של עולים גם בהיבט המשפטי, גם בהיבט של קליטת עלייה. קודם כל התפיסה שלכם- - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> דקה. אני רוצה שהיושב-ראש ישמע. בינתיים יש לי הצעה לסדר למשטרת ישראל – כל מי שיש לו עבר פלילי בארץ וישב בכלא על עבירות קשות, לשלול ממנו דרכון. לשלול. כל אנשי משפחות פשע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את מפריעה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא היית בפוקוס. מקווה שאתה מסכים איתי. לשלול מהם דרכון כי זה סכנה מיידית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << דובר >> אלי נכט: << דובר >> אני אומר משהו שמשנה את השיח שלכם, כי השיח שלכם כאן, אדוני יושב-הראש. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בינתיים אמשיך – יש לי שאלות מפה עד הודעה חדש. לשלול את הדרכונים ולתת רק בהנפקה לפי בקשה. << דובר >> אלי נכט: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אם יורשה לי רצף של דיבור, אעריך את זה מאוד. אני רוצה לשנות את השיח כי כל מה שאתם מדברים לדעתי, מבחינת השכל הישר, לפחות השכל הישר שלי, לא רלוונטי. התפיסה שלכם שדרכון היא מתנה לאדם, זה שגוי. הדרכון לא מקנה שום זכות או הטבה. אפס. שנית, יש לי חוות דעת גם של משרד פירון וגם של פוקס נאמן. מלבד העובדה של כניסה לכמה מדינות שהן כמה כניסות מדינות בודדות לחלוטין כמו ארצות הברית ומדינות המלכה או המלך של אנגליה, ניו זילנד, אוסטרליה – יתר המדינות אותו אדם יכול גם ככה להיכנס בלי שום בעיה. אין שום הבדל בין תעודת מעבר לדרכון חוץ מסימון אותו אדם שהוא סוג של סוג ב'. אין שום הבדל כי בסופו של דבר ההתייחסות, אדוני היושב-ראש, לאותו אדם שהוא אזרח ישראל, אזרח ישראל הוא אזרח, אזרח, אזרח. אין אזרח סוג א' או סוג ב'. אם אני נמצא בכל מדינה בעולם, ההתייחסות שלי, בין אם אני מחזיק תעודת מעבר או דרכון, היחס של אותה מדינה כלפיי הוא בדיוק אותו יחס. שנית, חשוב להבין – לא יכול להיות נתונים, גם ביקשנו ופנינו למשרד לביטחון פנים, אין שום נתונים לעבריינים שהם בקרב העולים כי כפי שאמרה ראש נתיב – האדם שיש לו עבר פלילי, ואני אומר מניסיוני כעו"ד – אם אתה בן 45 ובגיל 16 גנבת מסטיק, לא ייתנו לך אזרחות. אני לא צוחק. ההוראה החד משמעית של נתיב היא שחור או לבן, אם יש לך עבר פלילי או לא. גם אם בגיל 8 יש לך עבר פלילי, לא ייתנו לך אזרחות. לכן גם לא יכול להיות שום אלמנטים קרימינליים בעולם. לגבי היום. זה בדיחה. אף אחד מהעולים לא מבקש דרכון. אני חושב שפילוח גיל, אשמח שתתייחס – לא יודע אם הפילוח עם דרכונים או תעודות מעבר או הכוונה היא למסמכי נסיעה בכלל. אסביר למה – אצלי גם במשרד עורכי הדין שאיני פועל בו ברמה היום-יומית, עוברות מאות משפחות. כמעט כולן מבקשות תעודות מעבר כי זה בדיחה. הדרכון הרי ניתן לשנה. אתה מחכה לתור 3, 4 חודשים ואתה לא יכול לנסוע עם דרכון או תעודת מעבר שהוא פחות משלושה חודשים בתוקף, כלומר אתה מקבל דרכון מלא, שישה שבועות עד שמגיע אליך הביתה, אתה שבועיים רואה בפיסבוק או באינסטגרם שיש לך דרכון והולך להחליפו כי אין לך טעם במסמך הזה, הוא לא שווה דבר. לכן גם היום כולם מבקשים תעודות מעבר. זה בדיחה. לסיום, התפיסה של העולים שצריך להביאם כאן למדינת ישראל כדי שיהיו בכלוב בעולם הגלובלי ולהכריח אותם לשהות פה 70% מהזמן, 80%, 60% מהזמן, זו תפיסה הכי מוטעית שיכולה להיות. העלייה שמגיעה היום ממדינות ברית המועצות לא מגיעה מקרב אהבת ישראל, זה נכון. הם הגיעו כי החיים שם רעים אבל אנשים שעולים לפה כי החיים שם רעים הם רופאים, מהנדסים, הייטקיסטים. האליטה של האליטה. זה יכול לשדרג את מדינת ישראל 40 שנה קדימה. לוקח – בגרמניה כדי למשוך אותם רופאים נותנים להם עשרות אלפי יורו. הם שגרירים של המדינה גם אם הם אינם גרים פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש כאלה ששגרירים היום ויש כאלה שאנו לא רוצים שיהיו שגרירים שלנו בהתחלה. << מנהל >> (היו"ר אלי דלל, 12:54) << מנהל >> << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> רק להבהיר - הנתונים מתייחסים לדרכונים ולא לתעודות אחרות אבל אחרי ששמעתי את המצגת הזו אני מבין שאין שום בעיה עם החוק כי במילא אף אחד לא מחכה לדרכון, כולם-כולם מתייחסים רק לתעודות אז הכול בסדר ואפשר להתקדם. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה עניין של נראות. זה עניין של הרגשה. הפריבילגיה האליטיסטי שנולד פה, קיבל פה חינוך – הכול בסדר. לא חווה את קשיי העליה. מצוין. מתוך חטא היוהרה. << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> קצת חורה לי כמי שנולד לאימא מאוקראינה, האמירות האלה. לא אתייחס אליהן. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל לא הסברת למה אתם לא מפעילים את השיקולים שכנגד במקרה של ילדים שנולדו בחו"ל ולא היו פה מעולם. למה שם אתם לא מפעילים? זה אותם שיקולים. אמר פה נציג משרד הפנים משהו. אשמח לתשובה ממנו. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> הוא לא רוצה לענות. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה זה? זה ועדה בכנסת. זה מפגש חברים? << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> כשתדבר, תגיד. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלתי שאלה. << דובר_המשך >> גיל ברינגר: << דובר_המשך >> אני לא רואה את הקשר לחוק שלפנינו. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ודאי שיש. אתה אומר שאתה לא רוצה שאדם שאין לו זיקה למדינת ישראל יסתובב עם דרכון ישראלי. למה ילד שלא היה פה מעולם, כבר בן 30, יסתובב עם דרכון ישראלי לפי הגישה הזו? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> זה מישהו שנולד לאזרח ישראלי וזו הזיקה שלו. לא עשה שום פעולה כדי לקבל את הדרכון ובמקרים רבים זו גם האזרחות שלו. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> האזרחות הרי מופרדת מהדרכון. יכול לקבל תעודת מעבר. למה שלא יקבל תעודת מעבר? << דובר_המשך >> דסי צנגן: << דובר_המשך >> זו האזרחות שלו והוא יכול להחזיק לפחות בדרכון אחד. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> למה לא תעודת מעבר? אם מי שעולה לארץ למשל מוותר מסיבה זו או אחרת כי נדרש ממנו על האזרחות המקורית שלו, גם תיתנו לו דרכון כי הוא חייב להחזיק לפחות בדרכון אחד? << דובר_המשך >> דסי צנגן: << דובר_המשך >> עולים לארץ לא נדרשים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל הם רוצים. מישהו היום ברוסיה לא רוצה להסתובב עם אזרחות רוסית. יכול להבין אותו אגב. << דובר >> אלי נכט: << דובר >> יש מדינות שדורשות שאין כפל אזרחות והם חייבים לוותר. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון. אגב הם עבריינים על החוק במדינות שלהם אז מי שרוצה לוותר על האזרחות תיתנו לו דרכון גם במציאות חדשה אחרי החוק הזה כי אי אפשר בלי דרכון אחד? שואל שאלה. אמיתי, לפי הנימוק הזה. הוא בא לפה, עלה, מוותר על האזרחות הרוסית. אוקראינה למשל, אסור להחזיק פורמלית בשתי אזרחויות. תיתנו לו דרכון מהיום הראשון או תגידו לו: חכה שנה, תסתובב, בלי אף דרכון, רק עם תעודת מעבר? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> ככלל עולים אנו נבקש בעקבות תיקון החוק, לראות השתקעות של שנה לפני שאנחנו- - - << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מבין. את הבאת נימוק לילדים של הישראלי אמרת: זה לפעמים הדרכון היחיד שיש להם. אני שואל, אם יהיה לך עולה שלא יהיה לו דרכון רוסי או אוקראיני או מה שלא יהיה כי ויתר על האזרחות הזו. << דובר_המשך >> דסי צנגן: << דובר_המשך >> אנו לא מכירים מקרים כאלה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה המדיניות? אתם מייצרים כרגע חוק חדש. אני שואל, מה תהיה המדיניות? אתם רוצים שניתן לשר את הסמכות. << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> המדיניות היא השתקעות של שנה. אתה שואל מה תהיה מדיניות השר במקרה חריג שלא נופל לפי הכלל. כי אנו לא מכירים מקרים כאלה, אין כלל כזה אלא חריגים. ביחס לחריגים כאלה השר ידון ביחס למקרה חריג. ככה עובדים בדרך כלל. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> חריג כשיש מקרה פרטני. אני שואל על מדיניות. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> חריג שמישהו ביטל אזרחות. << דובר_המשך >> גיל ברינגר: << דובר_המשך >> יש תופעה כזו שצריך לייצר עבורה מדיניות? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יכול להיות שתיווצר. כשאתה משנה חקיקה אתה צריך להיות מוכן להשלכות של שינוי החקיקה שלך. אתם טענתם טיעון כרגע לגבי ילדי ישראל עם דרכון יחיד. אגב אם יש להם עוד אזרחות, תיתנו להם תעודת מעבר ולא דרכון, לפי המצב? << אורח >> תמי אזרזר: << אורח >> שלום, אני מרשות האוכלוסין וההגירה, מנהלת תחום באגף מרשם וביומטרי. אני רוצה לחזור לעניין של ילדים שנולדים לאזרחים ישראליים שמקבלים דרכון בחו"ל. אקביל את זה לעולים. עולה חדש שהשתקע בישראל, ועזב את הארץ וקיבל דרכון ישראלי לעשר שנים, והעתיק מקום מגוריו לחו"ל ונולדו לו ילדים ו-20 שנה לא היו בארץ אבל ההורה הוכיח השתקעות – ילדיו יקבלו דרכון ישראל גם אם לא היו יום אחד בחיים. אם ההורה לא השתקע בישראל, הזכאות לדרכון היא כמו של- - << מנהל >> (היו"ר יעקב אשר, 13:01) << מנהל >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עניתי על השאלה הזו. תומר, בבקשה, אחרון חביב. << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> שלום, אני עו"ד תומר ורשה, בעל משרד בתחום ההגירה מעל עשרים שנה. אני לא מדבר על שום דבר שנוגע לשינוי מדיניות אלא מה שמציעים. רשות האוכלוסין מגדירה שמי שלא השתקע לא ראוי שיאחז בדרכון. בהנחה שזו המדיניות שרוצים לקדם, אני חושב שיש כשל לוגי וחוסר מידתיות בין מה שרוצים לעשות לבין המציאות. אסביר: המונח השתקעות שאנו משתמשים בו כל הזמן למעשה לא מקבל את ההגדרה ואת הפרשנות הנכונה כי לומר ש-75% מהזמן זו השתקעות, זה לא נכון כי אם אדם נמצא חודש ימים ומתוכם שלושה שבועות, זו לא נחשבת השתקעות – כולנו נסכים. זה גם נמדד לאורך זמן, וזה גם נמדד בכלים אחרים. בעולם הגלובלי האם אתה עובד בחו"ל, האם יש לך נכסי משפחה וכו'. יש הרבה מבחנים וגם לביטוח הלאומי יש מבחנים. אם אנו הולכים היום לסעיף הקיים בחוק הנוכחי שרוצים לשנות, לא לתת דרכון ראשון למי שלא השתקע עדיין, פה הכשל הלוגי כי בנקודת הכניסה לישראל אי אפשר לומר על אף אחד אם השתקע או לא השתקע, כי ההשתקעות היא רק בחלוף זמן, לכן גם ביטול הסעיף וגם חקיקתו אגב לא היו רלוונטיים למה שרוצים להשיג. אסביר מה כן ראוי לעשות כדי לדקור את הצורך האמיתי. אנו אומרים שני דברים: אל"ף, מי שלא השתקע אנו רוצים שלא יהיה לו דרכון, ושתיים, אנחנו לא רוצים לפגוע בכל אלה שאמור להיות להם דרכון אבל לא מקבלים. ההצעה פשוטה – יש סעיפי חוק שמסמיכים את השר גם לקחת דרכון, לבטל דרכון, לקצר וכו'. כפי שהביטוח הלאומי מודיע לאדם: אינך נמצא בישראל תקופה והתושבות שלך בסכנה ותיצור איתי קשר או שנבטל לך תושבות כי זה מה שהביטוח הלאומי עושה, אפשר לעשות דבר דומה – כל אזרח ישראלי מחזיק כתובת במשרד הפנים. אין בעיה שמשרד הפנים יפתח מערכת שבה בקלות אם אדם לא נמצא תקופה- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נושא לדיון אחר. << דובר_המשך >> תומר ורשה: << דובר_המשך >> זה קופץ, שולחים לו הודעה וצריכים להינתן הסברים. הצגתם נתונים על מי מוציא דרכון ומתי. אף אחד לא התייחס למה אדם מוציא רק אחרי שנתיים שהייה בישראל דרכון. זה אומר ששנתיים לא היה בארץ. יש פה עניין של השלכה של מצב סוציו אקונומי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא אומר כי יש לו גם הדרכון השני. תודה. << דובר_המשך >> תומר ורשה: << דובר_המשך >> הוא חייב לצאת מישראל עם דרכון ישראלי. הנתונים לא כל כך מדויקים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אחרונה חביבה, יוליה, שתי דקות לרשותך. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> על חוק ההסדרים לא ניהלת ככה דיונים, אדוני. מה קרה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא דיברה בישיבה הקודמת. תרשה לי לכבד אותה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> שאלתי, מה היה מצב לפני התיקון ב-2017, מה הייתה הדרך להוציא דרכונים, וכמה אנשים בשנה היו מוציאים דרכונים. ביקשתי נתונים. לידיעתי – אולי אני טועה – זה היה בין 40 ל-50 איש בשנה בהמלצת שני שרים ובדרך כלל זה היו אנשים עם הרבה מאוד כסף כי זו הייתה דרך לקבל את המלצת השר כדי לתרום לכל מיני מוסדות. זה אומר שאם אנו חוזרים למצב הקודם, אנו חוזרים לאותה פרקטיקה של רק מקורבים, עשירים, מקושרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רוצה לבטל את החלק הזה? אבקש מהממשלה לשקול. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני חושבת שזה היה מאוד-מאוד נגוע, וביקשתי רשימת שרים שנתנו הכי הרבה המלצות, אדוני היושב-ראש – תופתע שלרוב זה היו שרים ממפלגות חרדיות כולל ש"ס. מאוד אשמח לנתון הזה. כמה הערות וזה חשוב כי זה מקום, משטרת ישראל, לחקירות אחר כך, לתשומת לבכם. תעשו הערכת מצב. תסתכלו מי היו האנשים שקיבלו דרכונים בהמלצות שרים לפני התיקון ומה היו הנסיבות לזה. למי תרמו, לאן הלך הכסף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גיל, אותו חלק שהוחלט ב-2004 לגבי הגדרות של אנשים, תרומה מיוחדת, האם החלטת הממשלה הזו תקפה? לדעתי לא. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> ההחלטה תקפה ואנו פועלים לפיה. כעת אנו נותנים דרכון ראשון לכל אחד, אבל כאשר מדובר על מתן דרכון לאחר שנה למי שלא השתקע, כן מוגשות בקשות- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כלומר זה יהיה לאחר שנה. << דובר_המשך >> דסי צנגן: << דובר_המשך >> כיום זה לאחר שנה. לאחר תיקון החוק זה יהיה גם בתוך השנה, לגבי כל מי שלא מקבל דרכון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כלומר מה שהיה הוא מה שיהיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היה על זה דיון בממשלה או זה אוטומטית מבחינתכם כרגע? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> החלטת הממשלה קיימת ואנו פועלים לפיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> החלטת הממשלה הזו כפי שאמרה חברת הכנסת מלינובסקי, אכן מעוררת בעיות קשות ויוצרת מסלול שמעורר סוגיות עקרוניות ומעשיות לא פשוטות. אנו סבורים בהחלט שיש מקום לעיין מחדש בהחלטה הזו כדי למנוע אותן תופעות שאירעו וכנראה גם נמשכים – איני יודע אבל לפחות לפי המצב שהיה קודם, החלטה ויישומה בפועל עוררו בעיות מאוד קשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מסכים שיש דבר שצריך להשאיר לשיקול שר הפנים באופן כללי אבל להבנות את זה על הסוג הזה של הדברים אני גם לא אוהב את זה. אבקש להעביר את זה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא להעביר. זה סוגיה. כלומר אנו יוצרים פה אי שוויון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. יצרו את זה. רק אל תבדקי מי יצר את זה ב-2004. עוד תגיעי לשמות- - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה היה דרעי. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> החלטת הממשלה הזו מתייחסת גם למקרים הומניטריים וגם למשל לבני זוג של דיפלומטים וכו'. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צריך לדייק את ההחלטה הזו לדעתי. יוליה, דקה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. אדוני היושב-ראש, תהיה סבלני. גיל, אם אנו מבטלים את התיקון הזה וחוזרים למצב הקודם כשאנשים בעלי יכולת יכולים לבקש בהמלצת שני שרים בתרומה מיוחדת למדינת ישראל ויקבלו את הדרכון הזה, ואיני צריכה להסביר שזה בדרך כלל אנשים עשירים ובעלי יכולת – זה לא יעורר מחלוקת עם האמריקאים? כי אותם הם מחפשים. על אדם מן הישוב אין סנקציות. על מי יש סנקציות – אנשים מסוג אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם את מכתימה קבוצת אנשים עכשיו. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> השמות גם מוכרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תיזהרי עם השמות כי עוד תגיעי בסוף- - - << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אני לא מקבלת ולא מבקשת. הכול טוב. גיל, תחשוב בינתיים. עולים חדשים שבאים ארצה גם בשנה הראשונה, אם הם ברי גיוס, מתגייסים לצה"ל. אם מישהו לא ידע, קצת פרופורציות, ולא משלמים מיסים, אם מרוויחים כסף, מיסים שהולכים לקופת המדינה. השאלה לגבי האמריקאים, תחשוב על הפרקטיקה הקודמת איך זה מסתדר. היתה פה הצעה, לקבל סמכות השר. אדם קיבל דרכון, שנה ראשונה. לא היה מספיק זמן בארץ. תבדקו, תקראו לסדר. סמכות השר אפשר להפעיל. לא צריך לעשות דבר כזה. שמענו גם את ראשת נתיב שאומרת שכל העולים החדשים – לכן זה עניין של תפיסות העולם. אני גרה בחולון. לאחרונה חולון עוברת מתקפה של אירועים פליליים. בבניין לידי הרגו מישהו, כל הזמן אנחנו בכותרות. משום מה לא שמעתי שם עולה חדש. הצעה לסדר, היושב-ראש – כל מי שמוגדר או יש עליו מודיעין במשטרת שישראל, ששייך למשפחת פשע, גם אם לא ישב בכלא אבל שייך ויש עליו מודיעין, לשלול דרכון לאלתר כי יש חשש סביר להניח שבנסיבות מסוימות יברח לחו"ל. אני חושבת שיש לשקול זאת ברצינות. לסיום, אדוני היושב-ראש, דרכון, תעודת מעבר, אמריקאים, סיפורי סבתא, הערכות מודיעין –עזבו אותי מהשטויות האלה. לחוק הזה יש ריח רע. הוא מסריח. גם אם אנשים לא יבקשו את זה, אתם מייצרים פה לאום, מייצרים פה דעה ציבורית. נרטיב ציבורי. העולים החדשים וכל אחד מכם פה בחדר כולל אותך היו עולים חדשים, ההורים שלהם. תיזכרו בזה. אל תשכחו מאיפה באתם, מאיפה כל אחד מכם הגיע. ומה השורשים שלכם. זה מגעיל. זה מראה את היחס כלפי העולים החדשים. המדינה הזו נבנתה על עולים חדשים. במלחמת השחרור הם הגיעו באוניות והלכו לקרב. הם הפריעו אז לממשלת ישראל או לאמריקאים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יוליה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה תתבייש לך. מאיפה באת? איפה השורשים שלך? אז ללכת לצה"ל זה בסדר. יש הערכת מודיעין לגבי חיילי צהל"? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה, יוליה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הגעתם למצב מגעיל, כולכם, ואתה גיל הראשון שאתה מגמגם פה. אמריקאים שמריקאים. סיפורי סבתא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יוליה, אני מכבד אותך, תכבדי את הוועדה. את רוצה קריאה ראשונה? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה מתחייב שלא יהיה וטו אמריקאי על ויזות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש להדגיש – שלא יישמע ולא ייראה משהו לא נכון – כשאנחנו מדברים על עולים חדשים, אנחנו מדברים מצרפת ומארצות הברית ומאוקראינה ומרוסיה ומברית המועצות לשעבר ומאתיופיה ומכל מקום אחר. יוראי, שאלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש פה קשירה, קושרים פה בנתונים שהוצגו בין התושבות או מידת ההשתקעות של אזרח במדינה לזכאות שלו לדרכון. האם במדינות נוספות מפותחות בעולם יש אותה קשירה? שואל זאת כי אני כף רגלי לא דרכה בבלגיה ומלידתי הייתי זכאי לדרכון בלגי, למשל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברנו על הילדים. אמרנו שזה הנוהג המקובל. << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> האנומליה הישראלית היא שאנו נותנים אזרחות ברגע הראשון, דבר שלא קיים בשום מדינה בעולם. זה בדרך כלל לוקח כמה שנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה לבטל את חוק השבות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. הייתי רוצה לתקן אותו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מעולם כף דרכי לא דרכה בבלגיה ומיום היוולדי נרשמתי כאזרח בלגיה כי אימי אזרחית בלגיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. אגב, אותו דבר גם ההפוך. גם האדם שהגיע לארץ וקיבל דרכון והילדים שלו שם ונולד לו ילד אחר כך, אוטומטית מקבלת למדינת ישראל, גם אם הלך. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש פה שתי שאלות משני מדרגים שונים. האם אתם מטילים דופי ביכולת של זכאי חוק השבות או זכאים לאזרחות ישראלית – תתקפו את זה אבל ברגע שאדם הוא אזרח ישראלי, מדוע אתם קושרים קשר ליכולתו להשתקע או לא להשתקע, לתושבות שלו במדינת ישראל? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על זה דובר בכל שעות הדיונים. קיבלו על זה מענה עשר פעמים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> באיזו עוד מדינה בעולם אזרח לא זכאי לקבל דרכון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא יכול לתפוס את החבל מקצה אחד כי אין שום מדינה בעולם שנותנת אזרחות ברגע שנחת בארץ. רק אם נולדת לאם בלגית ולאב בלגי. זה משהו אחר. זה נולד. דיברנו על זה קודם. הייעוץ המשפטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הערה קצרה ובקשת הבהרה שאנו חייבים לקבלה לגבי הוראת המעבר, בהמשך לשאלת חבר הכנסת הרצנו – וגם בית המשפט העיר על כך – נושא הנפקת דרכונים לשוהים בחו"ל היא נושא שיש להסדירו בתקנות ולא רק ראוי אלא זו קביעת המחוקק – להסדירו בתקנות ולא להסתפק בנהלים בעניין. אנו מעירים שהנושא טרם הוסדר בתקנות ואנו סבורים שיש להסדירו בהקדם האפשרי. זו הערה. לגבי השאלה, הוראת המעבר בסעיף 3 אתם כותבים שיחול על מי שקיבל אזרחות ולא הגיש בקשה לדרכון. יש לנו שתי בעיות: בקשה לדרכון מוגשת כשאתה מגיע ללשכה – אין בקשה שמוגשת קודם. לכן לכאורה יש מצב של בעיה בגלל המצב שיש כיום ברשות האוכלוסין בנושא הדרכונים, שלכאורה לא שהאדם לא רצה לבקש דרכון אלא שלא התאפשר לו – או כי לא הצליח לקבל דרכון, או בעיות אחרות שאנו יודעים עליהן, וכפי שאנו יודעים מבצע הדרכונים הנוכחי לא חל על האוכלוסייה הזו. אז אל"ף, מה זה מבחינתכם ביקש דרכון? ובי"ת, איך אנחנו פותרים את הבעיה של אלה שלא יכלו לבקש מסיבות טכניות? << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> ההבנה של היייעוץ המשפטי היא נכונה. האופן שבו אתה מציג את הגשת הבקשה זו גם הדרך שבה אנו רואים את זה, הגשת בקשה מתבצעת בלשכה, זה אחת. שתיים, כרגע כל מי שרוצה להוציא דרכון לא זקוק לתור. הוא פשוט ניגש ומוציא דרכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. לפי מה שנאמר פה לא חל על אוכלוסיית העולים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא נכון. אם אין לך תעודת זהות, אתה לא יכול לקבל דרכון. << דובר >> אלי נכט: << דובר >> זה לא חל על עולים חדשים. בוודאות מוחלטת. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא נכון, אדוני היושב-ראש. אני מקבלת על זה הרבה פניות. אין תורים. אדם מקבל תעודת זהות זמנית, אחר כך צריך לעשות ביומטרית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל שאלה, ואתה יכול לתת תשובה גם אם זה לא כרגע, אם זה הולך להיות עתידי, מיידי –בוודאי ובוודאי אחרי תיקון החוק. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה לא יעזור אחרי תיקון החוק כי סעיף התחולה בנוי על מי שהגיש בקשה בפועל. לא על מי שביקש תור ולא קיבל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אתה יכול להגיע לכל מקום בלי תור? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה לא נכון לגבי הדרכון הראשון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא נכון לגבי דרכון ראשון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תשובה. << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> המידע הזה לא הגיע מאתנו. הוא הופרח באוויר ואינו נכון. אין הבחנה קטגורית בין עולה ללא עולה בהקשר האפשרות להוציא דרכון, אבל ודאי צריך איזושהי תעודה אפילו זמנית, תעודת זהות זמנית כדי לגשת ולהוציא דרכון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל בפועל זה לא כך. זה לא נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לו תעודת זהות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא נכון. אין לו. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אומרים לו: לך תירשם במשרד הפנים לקבל תעודת זהות. הולך למשרד הפנים, אומרים לו: הלשכות לא פנויות לזה כרגע. << דובר >> אלי נכט: << דובר >> אין אשרות עד סוף השנה. אין. סגרו הכול. לכן אתה גם לא יכול לקבל תעודת זהות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנו רוצים להציע בגלל הספק, שתחילת החוק תהיה בעוד 30 יום כך שיתאפשר לפי הצהרת משרד הפנים שיוכלו לגשת להוציא את הדרכון. כדי שלא יהיה מצב שבו יש אנשים שנמנע מהם טכנית להגיש בקשה וכו'. << אורח >> גיל ברינגר: << אורח >> אני מבקש לבדוק את זה מול המנכ"ל והשר ונחזיר תשובה מייד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו אנחנו עוברים להסתייגויות. סיעת העבודה ביקשו לא לנמק. ההצבעה על כל ההסתייגויות. מי בעד ההסתייגויות של קבוצת העבודה שלא נמצאים כאן, שביקשו לא לנמק? מי נגד? הצבעה בעד – מיעוט נגד – רוב גדול << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מהן? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו באמצע הצבעה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההסתייגות של קבוצת העבודה נפלה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הסתייגויות סיעתית. מותר לי בכל שלב לבקש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא בכל שלב. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מבקש התייעצות סיעתית עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תרגיע, אלקין. אני אבדוק את האפשרות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תומר, אני מבקש התייעצות סיעתית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> התייעצות סיעתית אתה יכול לבקש על הצבעה מסוימת, על נושא מסוים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל לא נותנים לי. אתה עובר להצבעה על הסתייגויות של מפלגת העבודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ישראל ביתנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא התאפשר לנו להימנע. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש רביזיה על ההצבעה של ההסתייגויות של מפלגת העבודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לרשום רביזיה. יש ההסתייגויות של ישראל ביתנו. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מבקש לפתוח את זה. אי אפשר ככה לנהל דיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תצעק עליי. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מותר לי. תרחיק אותי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אסור לך. את רוצה אחד-אחד? בבקשה, דקה לכל אחד. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יכול לפתוח את זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה יכול לפתוח מה שאתה רוצה. בבקשה, יוליה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושבת שהחוק הזה נולד בחטא. לפי מה ששמענו פה וראינו, לאף גורם ששמענו וראינו אין מידע ממשי. הכול נובע משנאת עולים חדשים, מהחשש לכאורה והערכות לא קיימות. אני חושבת שפשוט אין מקום לחוק הזה כי אין שום סיבה מוצדקת. כאשר אנו מדברים על מה שיהיה בהמשך, נחזור לקומבינות משרד הפנים, נחזור למקורבים, נחזור לאוליגרכים למיניהם, למאכרים שמסדרים את העניינים ומקורבים לשרים. כבר היינו בסרט הזה. במקום לחוקק חוק שוויוני, להשאיר חוק שוויוני. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני טוען נושא חדש על ההסתייגות הזו. אי אפשר להצביע. תצטרכו ללכת לוועדת הכנסת. רוצה ככה – יהיה ככה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר גמור. הסתייגות 2. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הסתייגות 2, אותו דבר. הבנו שאנשים באים לפה- - - << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לפני הצבעה על ההסתייגות הזו אני מבקש התייעצות סיעתית על ההסתייגות הספציפית הזו. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנשים עוברים בדיקה של נתיב או באים לפה, כלומר הם כבר עברו את הבדיקה, הם זכאי עלייה, מגיע להם הכול וגם המסלול השני שכשאנשים באים כתיירים, מחכים כמה חודשים טובים עד שמקבלים אותם, עוברים בדיקה כולל מה שצריך, אין ספק במי שהם. אחרי זה הם צריכים להזמין תור למשרד הפנים כדי לקבל תעודת זהות. גם זה לוקח זמן. אני מקבלת ים פניות כי אנשים תקועים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההתייעצות הסיעתית היא על כל סעיף 1 והסתייגויותיו כי זה הנושא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. ניפגש ב-13:33. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:27 ונתחדשה בשעה 13:33.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חזרנו לדיון. הסתייגות מס' 2. מי בעד – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה בעד – מיעוט נגד – רוב גדול << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסתייגות 3. נא להוסיף את יוראי לפרוטוקול. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבקשת על כל ההסתייגויות של ישראל ביתנו לרשום רביזיות באופן אוטומטי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסתייגות 3, לנמק בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני ממשיכה את הקו הזה כי החוק הזה לא מתקן את המצב. הוא לא עוזר לעולים חדשים להשתקע בארץ. לו היינו מדברים על השתקעות, היינו פותחים פה נושא, מה קורה באולפנים, מה קורה במשרדי ממשלה. איך הם אמורים או עלולים לפעול או צריכים לפעול לטובת האזרחים החדשים. היום אדוני היושב-ראש, אנחנו מדברים שהעולים החדשים לא כל כך משתקעים או לא מספיק משתקעים. אולי צריך לבדוק כמה זמן לוקח לקבל מקום בעולם ללמוד עברית שזה סיפור בפני עצמו, מה המדינה עושה, ואיך המדינה עוזרת ותורמת לעזור לעולים החדשים. אדם מגיע לארץ אחרי בדיקת נתיב או כשהגיע כתייר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. מי בעד הסתייגות 3? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – מיעוט נגד – רוב גדול << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין נמנעים. ההסתייגות נפלה. קריאה: רביזיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסתייגות 4. נימוק. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואז במקום זה המדינה מחפשת משהו לא טוב. אז הים אדם מגיע ארצה, אם בא כתייר, עובר בדיקות של נתיב. זה לוקח כמה חודשים כי אין מספיק בעלי מקצוע שעושים זאת. אחר כך, אדוני היושב-ראש, הוא צריך לקבוע תור למשרד הפנים כי אין לו שום מסמך חוץ מאשרה. במקום לקבל את זה מייד ותוך 24 שעות, הוא צריך לקבוע תור למשרד הפנים. הוא מחכה כמה חודשים טובים לקבל תעודת זהות ביומטרית כי היום אנו יודעים שזה ביומטרי, וכמובן אם הוא כבר מגיע לרשות האוכלוסין וההגירה, הוא גם מבקש דרכון. הוא כבר אזרח. גיל, זה שלוקח לכם זמן לקבוע תור ואדם לא יכול לממש את זכותו זו בעיה שלכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. אם כך אני מעלה את הסתייגות 4 להצבעה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – מיעוט נגד – רוב גדול << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסתייגות 5. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מודיע מראש שאחרי שהיא תנמק לפני ההצבעה אני מבקש התייעצות סיעתית על הסתייגות 5 לסעיף 2. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> במקום לדאוג לאזרחים חדשים, שיהיה להם חוויה, שיתקבלו כמו שצריך, אנשים מסתובבים כמה חודשים טובים עד שמשרד הפנים מואיל בטובו לקבוע להם תור כי היום ארבע לשכות הוסבו לדרכונים שזו בעיה בפני עצמה ואז כל הנימוק הזה שהוא יכול מייד לבוא ולקבל הוא לא נכון כי בפועל לא עובד כך ואנשים שמטפלים בעולים חדשים בשטח יודעים זאת. זה שאתם מנותקים ולא יודעים מה קורה אצלכם זו בעיה אחרת. אז כל הסיפור הזה לוקח זמן. וגם אם אנו מסתכלים על היחס שאנשים מקבלים שם בלשכות זה מחפיר לפעמים. אני מקבל פניות על יחס מזלזל - בשביל מה באתם, מה אתם עושים, רק דרכונים אתם צריכים. לא, לא צריכים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התייעצות סיעתית. ניפגש ב-13:44. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:38 ונתחדשה בשעה 13:44.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מחדש את הישיבה. אם כך אני מעלה להצבעה את הסתייגות מס' 5. מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה בעד – מיעוט נגד – רוב גדול << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי יש נמנעים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדקתי. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איך בדקת? בכל הצבעה צריך לשאול מי נמנע. אם יש חבר כנסת שנכנס ברגע זה? תומר, אני לא צודק? לא צריך לשאול מי נמנע? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסתכלתי ולא מצאתי אף אחד שלא הצביע. הלאה. בבקשה, יוליה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני גם לא השתכנעתי מדבריו של גיל שזה תנאי הכרחי של ארצות הברית לצורך פטור מוויזות כי הנושא הזה היה כל הזמן על השולחן ומאוד קל למכור את זה לאזרחי ישראל, כאילו בגלל העולים החדשים האלה שגם כך הם נוכלים וגונבים מהמדינה, לא תהיו זכאים לפטור מוויזות אז איכשהו התמונה התבהרה טיפה אחרת. וגם מבירורים שאנחנו עשינו- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אמרת דקה. לא ספרת. טוב, בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני ספרתי דקה. הסתייגות 6. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – מיעוט נגד – רוב גדול << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. עכשיו 7. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מעלה בפומבי את הנושא הזה לאוזניים של הגורמים האמריקאיים שאנו חוזרים למתכון הקודם, מתכון מושחת, מתכון של קומבינות, מתכון ששני שרים יוכלו להמליץ לאוליגרך כזה או אחר או בעל אינטרסים או מקורב כזה או אחר והוא יקבל את הדרכון ודווקא לא יהיה דרכון זמני והדרכון הזה דווקא יהיה כשיר וזה דווקא פותח פתח לכל מיני דברים לא ראויים כי האזרח מהישוב, מהשורה כנראה לא נמצא ברשימות הסנקציות ובכל מיני רשימות בעייתיות, ואלה שיש להם יכולת של קומבינות, יש לי סוג של הרגשה שיכול להיות לכאורה שיהיו שם דווקא. אני מבקשת להעביר את הנושא הזה לגורמים אמריקאיים שיבדקו מה הייתה הקומבינה הקודמת ומה היו שמות של אותם אנשים שקיבלו את הדרכונים מהסיבוב הקודם ובאילו נסיבות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לתשומת לב הנשיא ביידן. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הסתייגות 7 הוא נושא חדש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. הסתייגות 8. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לסעיף 3 אני טוענת לפני ההצבעה שזה נושא חדש. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תמשיכי. אני מודיע שעל הסתייגות 8 אחרי שתנמק אבקש התייעצות סיעתית כהתייעצות לסעיף 3. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אנו רואים פה הצעת חוק שלאף גורם מקצוע אין הסבר, מה הוא תוקם, מה התועלת של זה חוץ ממכבסת מילים – לא הצלחתם להסביר לנו בשום דרך מה זה תורם, מה מטרת החוק, מה זה תורם לאזרחי ישראל או לאזרחי ישראל פוטנציאליים. החוק הזה נובע ובא מתוך שנאה ונקמנות של גורמים פוליטיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התייעצות סיעתית, בבקשה. חמש דקות. 13:54. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:48 ונתחדשה בשעה 13:54.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. הסתייגות מס' 8. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – מיעוט נגד – רוב גדול << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההסתייגות נפלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסתייגות 9. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ממשיכה. לאור הדברים שנאמרו פה על גורמים עבריינים לכאורה, קודם כל הודעתי עכשיו למשרד הפנים שאעלה בכתב את טענותיי לגבי קומבינה ודרך קבלת הדרכונים במתכונת הקודמת על ידי המלצות השרים על תרומה משמעותית כלכלית למוסדות מאוד-מאוד ספציפיים. אפנה לנציגי ארצות הברית ואבקש לשים לב לאותה קומבינה המסתמנת כי כנראה שם שורש הבעיה. אגב הדרכונים האלה שיהיו על פי קומבינה לא יהיו לשנה או לשנתיים ולא זמניים. הם לשנה. כלומר הקומבינה תקפה לשנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי בעד הסתייגות מס' 9 – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – מיעוט נגד – רוב גדול << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נפלה. הסתייגות 10. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נראה את מי זה משרת, מי עומד מאחורי הדבר הזה ואם יתברר שהדרכון הזמני הזה לפי קומבינה הוא רק לשנה, היתה פה טענה של משרד הפנים שאחת דרישות האמריקאיים בגלל הוויזה זה הבעיה של הדרכונים הזמניים. אז איך זה מסתדר עם הבעיה הזאת ואיך זה פותר את הבעיה הזו? יש לי הרגשה שכרגיל מחפשים שעיר לעזאזל כי אתם לא מצליחים להביא את זה. אתם נתקעים. מצאתם עכשיו את העולים החדשים עם הדרכונים שלהם שזה הבעיה של האמריקאיים. מתברר שזה לא הבעיה כי יהיו דרכונים זמניים לשנה, לאנשים מקורבים ואנשים שיודעים לעשות את התרומות הנכונות למוסדות הנכונים, לאנשים הנכונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. מי בעד הסתייגות 10 – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – מיעוט נגד – רוב גדול << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נפלה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסתייגות 11. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני תוהה ושואלת איך זה מסתדר עם הערך העליון של הציונות. יושבים פה אנשים מהציונות הדתית שפעם היו ציוניים. עליך אני לא מדברת – אתה משהו אחר, אבל יושבים פה אנשים עם כיפות מהציונות הדתית. שמנסים לקדם פה החלטת ממשלה על הציונות שזה ערך עליון. אגב ערך עליון של ציונות זה עלייה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> גם את חושבת ככה. גם את חושבת ככה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא להפריע. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הערך העליון של ציונות, אם למדתי נכון במה שכתוב במקורות, זה עלייה. לפחות זה היה פעם כך. אולי זה השתנה, אולי זה משהו אחר אבל אבן היסוד של ציונות זה עלייה לארץ ישראל ואילולא אותם עולים שבנו את הארץ, שהשקיעו ונהרגו פה במלחמות, איפה היינו נמצאים כולנו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפיכך אני מעלה הסתייגות מס' 11 להצבעה. מי בעד? הצבעה בעד – מיעוט נגד – רוב גדול << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין יותר הסתייגויות. אם כך חברים, נודיע על המשך הישיבה. לפני שנסיים את הישיבה הזו להמשך ההסתייגויות שנותרו, אני רוצה לומר - ביקשתי ממשנה למנכ"ל רשות האוכלוסין את בקשתנו לדחות את כניסת התחילה. אני רוצה לומר – נתקן את זה אם תהיה הסכמה שעל זה אין הסתייגויות והדברים לא נפתחים. אם יש הסכמה כזו אני מבקש לדעת אותה עכשיו. אומר מה חזרה התשובה – הומלץ לשר הפנים שלצורך התארגנות של המערכות הטכנולוגיות והלשכות, מועד התחילה ייקבע ליום 1.7.23. השר קיבל את ההמלצה. אני ממליץ לתקן את זה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מה קורה עם אלה שרוצים להתחיל תהליך ולא מקבלים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הקראתי את הסכמה. האם מקובל עליכם שעל זה אין הסתייגויות ולא נושא חדש ולא טענות למיניהן? אם בהסכמה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> צריך התייעצות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> נחזיר לך תשובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>