פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



14
ועדת הבריאות
11/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 40
מישיבת ועדת הבריאות
יום חמישי, כ' באייר התשפ"ג (11 במאי 2023), שעה 10:00


סדר היום:
 << הצח >> 1. פרק כ"א (חקלאות), רק סעיפים 88-87 (קביעת אורך חיי מדף בידי יצרן נאות וצמצום רגולציה לייבוא בשר) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023. << הצח >>   
 << הצח >> 2. פרק ח' (יבוא מוצרי מזון) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023. << הצח >>   

נכחו:
חברי הוועדה: 
אוריאל בוסו – היו"ר
יאסר חוג'יראת
טטיאנה מזרסקי

מוזמנים: 
	פנינה אורן שנידור
	–
	ראש שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

	שרון גוטמן טרודלר
	–
	סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד הבריאות

	שי סומך
	–
	משרד המשפטים

	קרן רוט
	–
	משרד המשפטים

	ד"ר ריבה בן-עזרא
	–
	רופאה וטרינרית ראשית לפיקוח על מוצרים מן, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	גנאדי מנוסיס
	–
	מנהל הסעדה ארצי, שרותי בריאות כללית

	רז הילמן
	–
	סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

	ליאור כוכבי
	–
	ראש תחום קשרי ממשל איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

	אלי דויטש
	–
	סמנכ"ל דגת הים, יצרני ויבואני מזון

	ד"ר צור בן חיים
	–
	ארצ"י

	רחל גור
	–
	מנהלת תחום ממשלה, לובי 99

	אור דהן
	–
	שדלן

	נועם בן עמי
	–
	שדלן

	גיל ממן
	
	

	משה קאשי
	
	




ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:
מיכל דיבנר כרמל

רישום פרלמנטרי:
חנה כהן

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> פרק כ"א (חקלאות), רק סעיפים 88-87 (קביעת אורך חיי מדף בידי יצרן נאות וצמצום רגולציה לייבוא בשר) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023,  מ/1612 << נושא >>   
<< נושא >> פרק ח' (יבוא מוצרי מזון) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023,  מ/1612 << נושא >>   

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

בוקר טוב, היום יום חמישי, כ' באייר התשפ"ג, 11 במאי 2023, חמישה ושלושים יום לעומר. אני רוצה להודות לך יעקב, שאתה דואג לתזכר עד סוף ספירת העומר. השאלה אם צריך לעשות ספירת העומר עד להעברת התקציב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות. על סדר-היום: פרק ח' – ייבוא מוצרי מזון, מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024; 2. פרק כ"א – חקלאות, סעיפים 88-87, קביעת אורך חיי מדף, יצרן נאות וצמצום רגולציה לייבוא בשר, מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023. 

למעשה אנחנו נמצאים כאן בבקשה לדיון חוזר והצבעות. לבקשתי הוגשה רוויזיה להצעת החוק והיא לא נמשכה לאור בקשת הלשכה המשפטית. כפי שראיתם, סיימנו את הצעת החוק אבל אנחנו לא רוצים לעשות טעויות, שהן טעויות משפטיות, שאחר כך יעוררו אי-בהירות ובעיות טכניות. 

בהצעת החוק יש מספר ניסוחים טכניים ולכן נצביע תחילה על הרוויזיה. לאחר מכן היועצת המשפטית תסביר את הסעיפים בהם יש צורך לתיקון הנוסח. לאחר מכן נאשר שוב את הצעת החוק. אני מזכיר לחברים שמדובר כאן רק על נושא ייבוא מזון ואורך חיי מדף כחלק מהצעת חוק התוכנית הכלכלית  (יישום מדיניות הממשלה להסר חסמי סחר בייבוא, הגברת תחרות וייעול תהליכי הסדרה בתחום הייבוא והורדת יוקר המחיה.  אנחנו נתחיל בהצבעה על הרוויזיה. מי בעד הרוויזיה?

הצבעה

נתקבלה.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

	פה אחד. אם כך, אנחנו פותחים שוב את הצעת החוק. היועצת המשפטית, בבקשה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אחרי שהצעת החוק אושרה עלו כל מיני תיקונים נדרשים, אפילו אתמול הגיעו עוד כמה תיקונים. לפיכך נעבור על התיקונים לפי הסדר שלהם. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

מדובר בשינויים טכניים?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

יש הרבה שינויים טכניים, אבל יש גם שינויים או תיקונים שהם כן מהותיים. 

אני מתייחסת לנוסח לדיון מחדש. בעמוד 4 יש תיקון: "שר הבריאות טרם פרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה לפי סעיף א313(ה) סיפה על פנייתו לוועדת חריגים לעניין אי החלת השינוי או אי החלתו בהחרגות או בהגבלות שלא יאפשרו פעולה." זה משהו שהוועדה כבר סיכמה.

סעיף 12ג בעמוד 5 – הייתה בקשה של איגוד לשכות המסחר להחיל את סעיף 12(ג) כבר ממועד תחילתו של החוק הגדול, כלומר כבר מ-1 ביוני, ושלא תהיה דחיה נוספת של שלושה חודשים. 



 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

להבנתי זה משהו שהיה אמור לקרות כבר בתיקון הקודם של החוק ואני חושב שבטעות פרוצדורלית זה לא קרה. בכל מקרה, עכשיו זה בשל ומוכן ולכן חבל לעכב. זה סעיף שנותן עוד אפשרות ליצרנים מקומיים בעניין חיי המדף ולהבנתי אפשר להחיל אותו מייד עם הפרסום ברשומות. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

משרד הבריאות?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>   

אין בעיה. זה מאפשר להציל מזון ולאפשר שימוש במזון על אף שהוא פג תוקף, להאריך את התוקף. מדובר על מזון רגיל.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

דווקא מבחינה טכנית זה היה תיקון מסובך מאוד, כי הוא נעשה גם בתוך החוק וגם בהוראת השעה. 

 << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>   

אם המזון פג תוקף, איך מאריכים את התוקף שלו? לפי מה?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>   

כשמדובר על מזון רגיל, ליצרן המזון אין לו הנחיה מחייבת שמגבילה אותו לקבוע את התוקף. ברוב המקרים הם מקצרים את התוקף לשלוש שנים או ארבע. אם יש לו הוכחות שגם בחצי השנה שלאחר אחרי שעברו שלוש שנים והמוצר עדיין בטוח וראוי למאכל, הוא יכול להמשיך ולמכור אותו. 

<< קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>   

יש רגולציה, מישהו שיאשר לו את זה? משרד הבריאות יאשרו לו את ההארכה?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>   

כרגע זה במסגרת אישור ייצור נאות שלו. אלה יצרנים שגם ככה מנהלים מערכת בקרת איכות עצמית.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

ברגע שהוא יצרן נאות, הוא לא יכול להיות חפיפניק ולומר שזה נראה לו בסדר וזה על התפר. אתה צודק שכשרואים את התוקף מבינים שמדובר במשהו שהוא בבקרה לא של בעל האינטרס, כי הוא בוודאי לא רוצה להיתקע עם סחורה. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>   

יבואן לא יכול לעשות את זה וברור שגם משווק אל יכול לעשות את זה. היחיד שיכול לעשות את זה הוא יצרן המזון, שהוא זה שמלכתחילה קבע את התוקף של המוצר. 

<< קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>   

מה שמפליא זה הרגולציה. למעשה כאן אנחנו סומכים על היצרן. 


 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>   

כן. זה חלק מהשינוי תפיסה ואימוץ רגולציה אירופית. כמובן שזה נבדק במערכת יצרן שעושה את זה וייבדק במסגרת הפיקוח השוטף שמפקחים מגיעים אליו. 

 << אורח >> רחל גור: << אורח >>   

יש לי שאלה כללית למנהלת תחום המזון. אנחנו  מתקרבים מהר מאוד ל-1 ביוני ובמסגרת ההסכמות של ועדת החריגים של תקני המזון שנידונו בספטמבר, היו כמה תקנים ספציפיים, כמו התקן המקורי או התקן הישראלי הייחודי על הדבש, על שמן זית, על קפה, שלגביהם משרד הבריאות אמר שעד ה-1 ביוני הם יבדקו את האפשרות לעשות התאמות גם בתקנים האלה, על מנת לייבא אותם בצורה יותר קלה ומהירה מאירופה. רציתי לשאול איפה עומדת הבדיקה, כי אנחנו מתקרבים במהירות למועד ההתחייבות. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>   

לגבי קפה ושמן זית – אמרנו שאפשר לייבא לפי הרגולציה האירופית. אנחנו נעביר למשרד הכלכלה את היכולת, כי התיקון ייעשה במסגרת הצווים של חוק התקנים; לגבי דבש – זה הוחרג, אנחנו לא התחייבנו לגבי זה. דבש הוחרג לגמרי מהרגולציה ואנחנו לא התחייבנו לגביו. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אני לא אלאה את הוועדה בקריאה, כי התיקונים עושים את אותו הדבר שדיברנו עליו. יש תיקון בסעיף 5(ב) ו-(ג) שמטפל בסעיף 12(ב).

יש הוראה בפסקה (6) שמתקנת את סעיף 22:

	
	(6)	בסעיף 22 – 

	
	
	(א)	בסעיף קטן (א), אחרי "מזון" יבוא "חדש, למעט מזון שנכלל ברשימת המזונות החדשים לפי סעיף 18 עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023), או מזון אחר";



בדיון הקודם ביקשה מנהלת שירות המזון להחיל על מזון חדש חובת אישור ייצור נאות כבר מעתה, אבל הדיוקן שהיה זה שזה מזון שנחשב כבר מזון חדש ב-31 באוגוסט 2023, כלומר לפני 1 בספטמבר, ביום תחילתו של החוק. האם אתם רוצים להתייחס לדבר הזה?

<< דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

השאלה אם לא נכון לעשות את זה בהוראת מעבר ולא להכניס את זה לתוך הסעיף עצמו. כלומר, לעשות הוראת מעבר שתקבע: על אף האמור בסעיף 22, יצרן שייצר מזון שהוכר כמזון חדש ופורסם בהודעה ברשומות לפי סעיף 18 עד ליום מסוים, רשאי לייצר את המזון כאמור ללא אישור ייצור נאות עד לאוגוסט 2026. כלומר, לעשות את זה כהוראת מעבר.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה לא הוראת מעבר. הוראת מעבר היא לגבי החוק שלנו. 

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

אנחנו רוצים לומר שהמזון החדש שמיוצר מעתה ואילך, למעשה מתחילתו של החוק, צריך יהיה אישור ייצור נאות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה יישאר בחוק, זה יהיה בסעיף 22. 

<< דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

נכון, מזון חדש או אחר – שזה התיקון שעשינו מלכתחילה – אבל כל ההוראה שמחריגה את מי שמייצר מזון חדש או שייצר עד 31 באוגוסט 2023, זה למעשה יהיה בהוראת מעבר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לא, זה לא שהוא ייצר, המזון יוכר. 

<< דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

נכון, מזון שמוכר כמזון חדש ופורסם ברשומות עד 31 באוגוסט 2023. הם לא יצטרכו אישור ייצור נאות. אם יצטרכו אישור ייצור נאות מ-2026, יחד עם כולם. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כלומר, את תפטרי אותו בהוראת מעבר. אוקיי. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>   

אבל המהות נשארת. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

נכון. מה שהוכר עד 31 באוגוסט 2023, ערב תחילתו של החוק. 

<< דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

התיקון של מזון חדש או אחר, מתי הוא אמור להיכנס לתוקף?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה נכנס לתוקף מיידית, בספטמבר. 

<< דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

המשמעות היא שכל מי שמייצר מזון חדש החל מ-1 בספטמבר יהיה חייב באישור ייצור נאות

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>   

את משתמשת במונח לא נכון. לא מי שמייצר, אלא מזון שהוכר כמזון חדש יהיה מחויב בייצור נאות מ-1 בספטמבר. כל מי שהוכר כמזון חדש ערב התיקון, החובה לאישור ייצור נאות לגביו תחול ב-1 באוגוסט 2026. 

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לכן אני קצת בספק אם זו הוראת מעבר או לא. אולי את הצד הניסוחי הזה אנחנו נפתור. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>   

בעקבות זה יש גם תיקון ב-52, שלגביו יש לנו הערה שמשליכה על הנוסח. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

שרון, את רוצה להסביר את התיקון שביקשתם בסעיף 52?


 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>   

סעיף 52 מכיל את אותה הוראה לגבי מזונות מיובאים, כל מזון חדש שמיובא. הוא היה חייב באישור ייצור נאות, ואם הוא מיובא הוא חייב גם בתנאי ייצור נאותים למפעל בחו"ל. אותה הוראת מעבר אמורה לחול גם לגבי הייבוא, אך מאחר ש-52 תוקן גם בתוכנית הכלכלית הקודם, בסעיף 106, לדעתי סעיף קטן (א) צריך לעבור מפה להוראת השעה שבסוף הפרק. למעשה הוא צריך לפקוע ב-1 באוגוסט 2026, כי למעשה אז כל מה שבתוספת ה-11 כולל את המזון החדש ושם לא תחול ההוראה הזאת. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

סעיף 52 כולו ייקרא בצורה אחרת כשתיכנס התוכנית הכלכלית הקודמת ולכן אין חשש. התיקון עכשיו הוא כך וב-2026 תיכנס הקריאה - - - 

<< דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

גם פה אפשר לעשות הוראת מעבר ואז להגביל אותה עד 2026. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

וזה לגבי מזונות שכבר הוכרו. 

<< דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

כן, אותו דבר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אדוני, אלה העקרונות ואנחנו רק ננסח. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>   

אבל סעיף 52(ב) כפי שמוצע פה כן יישאר ב-2026. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

סעיף 18(א).

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

	
	(18א)	בסעיף 64, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

	
	
	"(ג)	בלי לגרוע מהוראות סעיפים 12(א) ו-156(א), יבואן רשום המייבא מזון שחלות עליו הוראות לעניין קביעת אורך חיי מדף לפי חקיקת המזון רשאי, על אף האמור באותן הוראות לעניין התקופה, לסמן את אורך חיי המדף של המזון שהוא מייבא לתקופה שלא תעלה על אורך חיי המדף שקבע היצרן במדינת הייצור, ובלבד שיש בידו הצהרה של היצרן כי בדק בבדיקות מקובלות שתכונות המזון נשמרות במהלך חיי המדף.";



	כלומר, אם מדובר ביבואן שמסתמך על יצרן, אם יש לו הוראות של היצרן אין בעיה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

החידוש כאן זה ההוראה שדיברנו עליה . סעיפים 12(א) ו-156(א) הם גם סעיפים שעוסקים בסימון של אורך חיי מדף. דגש נוסף הוא בזה שנאמר: על אף האמור באותן הוראות לעניין התקופה – כלומר, אם יש באותן הוראות אמירה לעניין הוראות סימון אחרות או צורת הסימון או גודל הסימון, זה לא יתגבר. ההוראה הזאת לא מתגברת, אלא רק שאלת תקופת אורך חיי המדף. זה החידוד פה. 

סעיף 94(ב) – 
	
	(ב)	אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

	
	
	"(ג)	יבואן שסימן לפי סעיף 64(ג) את אורך חיי המדף של המזון שייבא, על אף הוראות לעניין קביעת אורך חיי מדף לפי חקיקת המזון שחלות עליו, ישמור הצהרת יצרן כאמור באותו סעיף לתקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון.";



כלומר, יש לנו השלמה של ההוראה שמחייבת לשמור את המסמכים. 

יש תיקון בסעיף 164(ח) – בסוף כתוב: "... יראו את המזון מאותו מועד כמזון מזיק לעניין חוק זה". כמובן שהמילים שהיו בסוף "ובכלל זה לעניין סימן זה" מיותרות. 

פסקה (32) – בהוראות הצעת החוק המקורית הייתה מחיקה של ההגדרה "תוכנית בטיחות מזון". למעשה הצענו למחוק את המילים האלה ועכשיו אנחנו מציעים להחזיר את המחיקה. כלומר, ההגדרה "תוכנית בטיחות מזון" שנמצאת בסעיף 177 תימחק, אבל כיוון שיש לנו בשני סעיפים לאחר מכן – 202 ו-205(2) – אזכור של תוכנית בטיחות מזון, אז נבהיר  לגבי שני הסעיפים האלה 

	
	(33א)	בסעיף 202, ברישה, אחרי "תכנית בטיחות המזון" יבוא "בבקרה עצמית לפי סעיף 41(ב)";

	
	(33ב)	בסעיף 205(2), אחרי "לתכנית בטיחות מזון" יבוא "בבקרה עצמית לפי סעיף 41(ב)";



זה נוגע למפעלי בשר. 

בסעיף קטן (א) בהמשך יש תיקון בפסקה (14). סעיף 256(א)(14): אחרי "ייצור" יבוא "של אישור ייצור נאות". זו עבירה שנוגעת לאותה הוראה שצריך לבדוק את המסמכים. כאמור, היום יש את רישיון הייצור ותעודת יבואן ומכיוון שהוספנו בסעיף העיקרי את אישור הייצור הנאות, אז גם כאן מוסיפים.

סעיף 16 – הוספנו החרגה של ההפרות לפי סעיף 5(א)(3), למעט החרגות לעניין מזהם ביולוגי. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>   

יש עוד עיצום והפרה שאושרו לנו להוסיף וצריך להוסיף את זה בעמוד 16, אחרי פסקה (9). העיצום הוא: מקבל מזון המנוי בתוספת האחת-עשרה מיצרן שאינו יצרן בעל אישור ייצור נאות תקף בניגוד להוראות 126(א)(1).

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כיוון שהחובה שלו לוודא שמי שהוא רוכש ממנו, המשווק, חובתו לברר שמי שמוכר לו את המזון הוא בעל אישור ייצור נכון, ומכיוון שזה מזון שמנוי בתוספת האחת-עשרה אתם רוצים לקבוע גם על זה הפרה?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>   

רק על רישיון יצרן ועל תעודת רישום יבואן. 

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>   

זה גם תיקון ל-256 וגם תיקון ל-262.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כלומר, גם עבירה פלילית על הדבר הזה?

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>   

כן, בדיוק כמו שהיה לגבי 126(א).

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

העבירה הפלילית הזאת תחול על המשווק. יש על המשווק הזה עבירות אחרות?

<< דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

סעיף 126(א)(1) קובע שמקבל מזון שנמצא בתוספת האחת-עשרה צריך לוודא שיש אישור ייצור נאות תקף על אותו מזון. זה דומה מאוד למה שקבוע היום ב-126(א) ביחס למקבל מזון מיצרן שהוא בעל רישיון ייצור או יבואן שאינו יבואן רשום, שחייב לעמוד בהוראות 126(א). עשינו התאמה בין אותן הפרות שקבועות ל-126(א) וקבענו את אותה הפרה ל-126(א)(1), שזה בדיוק על אותו משקל. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה נראה לכם על אותו  משקל ולא משהו שמחמיר או מפתיע?

<< דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

בגלל שמדובר ברשימה של מזונות שכולם קבועים בתוספת האחת-עשרה – אנחנו לא מדברים על מפעלים שרצו שיהיה להם אישור ייצור נאות שהוא אקסטרה לתוכנית הבטיחות, אלא רק על מישהו שמחויב ממילא באישור ייצור נאות לפי התוספת האחת-עשרה, וזו רשימה מאוד סגורה של מזונות. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>   

זה חל למשל על משווק שעכשיו רוצה למכור תוספי תזונה. הוא חייב לוודא שהיצרן שממנו הוא קונה הוא בעל אישור ייצור נאות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אוקיי. 

בסעיף (ט) יש תיקון טכנית בפסקה (23)(ג)(1), הסיפא שלה  צריכה להתאים לסעיפים הנכונים. 

בעמוד 18 יש תיקון שהציע משרד המשפטים. נאמר שיש עיצומים כספיים ויש דרישה שמועד הערעור יהיה תוך כך וכך ימים ממועד משלוח ההחלטה בדואר רשום. משרד המשפטים אמר שאומנם יש חקיקה שבה מופיע "בדואר רשום", אבל היום בדרך כלל ממציאים באמצעות תקשורת אלקטרונית ובכל מיני דרכים אחרות ודואר רשום הוא כבר לא הדרך. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

איגוד לשכות המסחר, בבקשה. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

אנחנו הראשונים בעד ההתייחסות לכל התקשורת באופן דיגיטלי, העניין הוא שאנחנו חוששים שהתהליך עדיין לא מוסדר בצורה טובה כדי שהגורם הרלוונטי בארגון יקבל את העדכונים מהסוג הזה. מעבר לזה, העובדה שזה הוסף ממש-ממש ברגע האחרון לא אפשר לנו לעשות בירור מעמיק לגבי המשמעויות. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

אבל בשאר הדברים ההודעות הן הודעות מקוונות, אז דווקא בהפרה אתם מבקשים דואר רשום? זה כמו שאנחנו לא לוקחים את הדוחות ואחר כך אומרים שלא שלחו ומתחילים התכתשויות. במקרה הזה ההפרה חשובה יותר. ממה נפשך? אם אנחנו מבינים שיש הפרה ואתם צריכים לקבל הודעה, אז צריך לקבל הודעה. אנחנו לא רוצים להתחמק מזה. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

בוודאי. מה שאנחנו חוששים זה ממצב שבו המפר יאבד למעשה את הזכות שלו לערער לבית המשפט. הספקתי בזמן הקצר הזה לקבל התייחסות מייעוץ משפטי, שאני פחות בקיא בו, אז אני אקרא את ההתייחסות.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

אם אנחנו הולכים על פרוצדורה של דואר רשום יתחיל הליך זמן מסוים אחרי שנשלח, ואז יש זמן ערעור, אם הוא כן ראה וכו'. בסוף גם אתה וגם אנחנו עסוקים במשהו שיכול להיות שאותה הפרה קשורה לחיי אדם, בבריאות הציבור.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

אבל זה לא מעכב אותם מלבצע את האכיפה שלהם. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

אבל רוצים שהוא יפעל. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

זה לא במקום הזה, זה בעולם של העיצומים. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>   

זו ההתחמקות. למדנו מרגולטורים אחרים שאמרו – ולכן בנוסחים החדשים היום זה כבר לא מופיע והכול זה הפרות אלקטרוניות – שההתחמקות העיקרית היא שלא לוקחים את הדואר רשום ואז ההפרה לא מתחילה להיספר. אתה, כרגולטור, יושב ומחכה שהמפר ילך לדואר הרשום. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

לא הבנתי למה ההפרה לא מתחילה להיספר. אני רוצה לקרוא את ההתייחסות המשפטית לנושא הזה ותחליט הוועדה מה שהיא תחליט: הנקודה הראשונה היא שהעניין של הגשת ערעור לבית המשפט זה משהו מהותי וקרדינלי מבחינת זכות היסוד של הגישה לערכאות. החשש הוא שבהיעדר הודעה בדואר רשום הנפגע לא ידע על ההחלטה ויחמיץ את המועד של ההגשה ובכך תיפגע זכותו. 

הנקודה השנייה היא העניין הטכני – לא ברור לאיזה כתובת אי-מייל זה יישלח ואם זה באמת הגיע אליו או לא. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

לאותה כתובת אי-מייל שרשומה.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

כתובת האי-מייל הרשומה היא בדרך כלל של מנהל הייבוא שמתעסקים בפרוצדורה של הייבוא ולא בהכרח מישהו שיודע שיש מגבלה של 30 יום להגיש ערעור.

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>   

אז אתה תלמד אותו. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

אני חושב שבאותה הודעה שתישלח ההפרה, שם יצוין שיש לך X זמן לערער. אחרת איך הוא ידע איך לערער?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>   

היבואן יכול לבקש שני מיילים או יותר ואני אשלח את זה לכל מי שהוא ירצה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

אין בעיה, אתה תחליט מראש למי זה יגיע – תודיע לשכן, תודיע לנהג, תודיע לעוזרים. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

כבר עכשיו ערוכים לזה לשמונה מיילים  ושכולם יקבלו את ההודעות מהסוג הזה?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>   

גם היום אנחנו ערוכים ובקשות נשלחות גם ליבואן, גם ליועץ, גם לכל מי שאתם מבקשים. אתה נרשם בכרטיס וזה מגיע לכל מי שאתה מבקש. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

אני יכול כבר היום להגדיר את כל הכתובות, כולל ייעוץ משפטי?

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>   

הדברים האלה ייעשו. אנחנו לא רוצים לעבוד במערכת כפולה, שחוץ מכל תהליך הדיגיטציה נתחיל לעבוד מול דואר ישראל. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

אני לא חושב שב-2023 צריך להתחיל עוד פעם עם הודעות עם הצבי...

<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

אבל פנינה אומרת שהם עוד לא שם - - - 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>   

לא אמרתי שאנחנו עוד לא שם. אנחנו שם ואנחנו יכולים לשלוח יותר ממייל אחד לאותו עוסק. כמובן שבהודעה ייאמר שיש לך זכות לערער ועם סימני קריאה מאוד ברורים. אנחנו לא נוריד מהאחריות שיש לנו בתוכן ההודעה. הדבר היחידי שאנחנו מבקשים זה לגבי אופן מסירת ההודעה, שזה לא יהיה בדואר רשום, אלא באמצעים אלקטרוניים. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

החשש שלנו הוא הפספוס. אולי הפתרון הוא שישלחו הודעה נוספת שבוע לפני שמזכירה משהו. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>   

ממש לא. 

<< דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

חשוב להגיד שיש מדריך שמפורסם לכולם והצעה איך לקבוע את הנושא של העיצומים ושם לא כתוב שזה יהיה בדואר רשום. זה ממש כלל גורף לכל המשרדים שקובעים עיצומים ולמעשה ביחס לערעורים לא חייבים שההחלטה עצמה תהיה בדואר רשום. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

יבואן מזון מקבל משירות המזון עשרות, לפעמים מאות הודעות. השאלה אם זה יובלט באיזושהי צורה, כדי שזה לא ייבלע בין כל שאר ההודעות שהוא מקבל. 

 << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >>   

זה לגמרי יובלט בהודעה, כי זו תהיה הודעה אחרת. אני אומרת שוב, אם אתם רוצים שאת ההודעות על ההפרות יגיעו למייל ייעודי אחר, תגידו לנו. כרגע אנחנו בונים מערכת ייעודית לנושא של האכיפה ושם נעשה גם את זה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

אני מסכים עם הניסוח הזה, זה צריך להיות בהודעה מקוונת. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

בהמשך אותו עמוד יש תיקון שדיברנו עליו בדיון הקודם, זה רק ביצוע שלו, לגבי הודעה לפרסום לציבור על פנייה לוועדת חריגים. 

<< דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

לגבי 126(א)(1), אני רוצה לוודא – אנחנו עושים גם הפרה וגם עבירה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אני אומר את האמת, זה שזה עלה עכשיו ברגע האחרון, זה לא נוח לי. מצד אחד אני מבינה שאנחנו אומרים למשווק שהוא חייב לוודא שהמזון קיבל אישור ייצור נאות, מצד אחר זה באמת משהו שעלה ברגע האחרון ולכן שאלתי אם זה עולה באותה שורה. זה לא היה משהו שהיה בנוסח, לא הכרתי את זה קודם וכרגע זה בהליך של רוויזיה. אם זה מאוד חשוב לכם ואתם אומרים שזה משהו מאוד עקרוני ושזה שורה אחרת וכו', אבל אני פחות מרגישה בנוח עם זה. מדובר בעבירה והפרה וברגע האחרון. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>   

זה אומר שהוא יקבל הפרה אם הוא לא יביא רישיון יצרן, כי אישור ייצור נאות רוכב על. אני יכולה לוותר על העבירה, אבל אני מעדיפה שהעיצום יישאר. 

<< דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

העבירה כבר קיימת. התאמנו את הנוסח. 

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>   

אפשר לוותר על  העבירה ב-126(א), אבל להשאיר את העיצום. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אני חושבת שזה יותר טוב לקבוע כך. אנחנו לא נתקן את 256 בעניין הזה, אלא רק את 262.

 << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>   

בסדר גמור.  

<< דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

זה צריך להיות 262 תחת סעיף 30. 30 קובע את 126(א).

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה יהיה 30(א).

	עמוד 30 הוא המשך של אותו סעיף שהוא תיקון של סעיף 12 לעניין התאמת המוקדים. 

אני עוברת לעמוד 32.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

	
	(ד)	בפסקה (14), במקום "שנקבע לפי" יבוא "חדש, למעט מזון  שנכלל ברשימת המזונות החדשים לפי סעיף 18 עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023), או מזון אחר שנקבע לפי";



למה לא עד ט"ז אלול? זה יום ההולדת שלי...

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה התיקון של סעיף 52 בהוראה של חוק התוכנית הכלכלית.

<< דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

שוב, אני חושבת שנכון לעשות את זה בהוראת מעבר.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

האמת שעכשיו אני חושבת שאולי לא צריך את זה.

 << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>   

לא צריך את זה בתיקון לחוק התוכנית הכלכלית, כי ב-2026 תחול התוספת האחת-עשרה.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

אין צורך. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אדוני, דיברנו על העקרונות ואחרי זה נבדוק את הניסוח. החוק הוא באמת - - -

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

אבל בסוף הוא התיישר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

ב-2026 אולי הוא יתיישר. 

	פרק ח' – תחילה 

	33.
	(א)	בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד), תחילתו של פרק זה ביום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023).



לאחר מכן יש לנו את החריגים, דברים שנכנסים ב-1 באוגוסט 2026 ואליהם אנחנו מוסיפים את ההגדרה "תוכנית בטיחות מזון" שבסעיף 177. 

אנחנו מוסיפים לסעיפים שתחילתם ב-1 בינואר 2026 שני סעיפים – 267(א) ו-277 – שעכשיו נוספו לנו בהם תיקונים.

בסעיף קטן (ד) אנחנו אומרים:

	
	(ד)	תחילתם של סעיפים 12(ג), 319(ד) ו-321(ד) ו-(ו) לחוק המזון, כנוסחו בפרק זה, ביום תחילתו של חוק זה. 



זה סעיף 12(ג) שפתחנו איתו את הדיון היום. סעיף 319 ו-321 הם הנושא של תקנות ייחוס מזון, נוהל ותקנות שהמועדים שלהם נדחים, כיוון שעד ספטמבר צריכות היו לבוא תקנות.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

אני מבקש להתייחס לעוד שני נושאים. מבחינת הכניסה לתוקף – אני מבקש שגם התיקון של התוספת השלישית (א) לעניין שימורים בחומציות נמוכה וגם תיקון של תוספת 12 לעניין ייבוא שימורי דגים ובשר ייכנסו לתוקף עם הפרסום ברשומות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה לא עם הפרסום ברשומות, אלא ביום תחילתו של החוק.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

אז אני מבקש שזה יקרה עם הפרסום ברשומות, להקדים את זה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לא, אנחנו לא ניצור עוד סעיף. הפער אמור להיות של מספר ימים.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

לא, שלושה חודשים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לא דחינו. כרגע אנחנו מדברים על הפרק שלנו. 

<< דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

הסעיף של הדואר  הרשום זה סעיף 286. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כן, זה כבר תוקן.

עד כאן התיקונים, אדוני.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

אנחנו רוצים להודות לעו"ד נעה בן שבת שהייתה ערנית גם לניואנסים, כי אנחנו יודעים – כדרכם של חוקים – שאי-בהירות מביאה אחר כך לשאלות, לתקלות ולהידיינויות בערכאות שמגלגלות אותנו אחר כך, וכאן מדובר בחיי אדם. אנחנו מודים לך, נעה, על הערנות.

לאחר שאישרנו את הרוויזיה, אני מבקש להצביע על החוק בנוסחו המתוקן כפי שהונח עכשיו.  מי בעד? 

הצבעה

אושר. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

אני רוצה להגיד תודה, אני מעריך מאוד את העבודה של הצוות הבין-משרדי שעבד על התיקון המאוד מורכב של החוק הזה, לייעוץ המשפטי של הוועדה, לוועדה עצמך ולך, היושב-ראש, על איך שניהלת את זה. אנחנו מעריכים מאוד את האכפתיות של כולם פה, שעבדו פה שעות לא שעות. יש עוד הרבה עבודה ואנחנו נשמח לעזור לקדם אותה.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

הצעת החוק אושרה – פרק ח' (יבוא מוצרי מזון) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, וכן פרק כ"א (חקלאות), רק סעיפים 88-87 (קביעת אורך חיי מדף בידי יצרן נאות וצמצום רגולציה לייבוא בשר) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, אושרו. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

הייתה פה עבודת צוות מאוד יפה וגם אני רוצה להודות עליה, גם עם משרדי הבריאות, החקלאות, המשפטים, האוצר. הרגשנו שהייתה עבודת צוות.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

אני רוצה להודות גם לחברי האופוזיציה. אין כאן בעד ונגד, כי אנחנו עושים דברים טובים למען אזרחי מדינת ישראל, למען הורדת יוקר המחיה ומלחמה ברגולציה. אני רוצה להודות לכולם, בסוף מתברר כשמשתפים פעולה, גם עם לשכות המסחר וגם לובי 99 – שמדי פעם אני משתמש בניירות העמדה שלהם – התאחדות תעשייני המזון, אפשר לעשות דברים. אני רוצה להודות לכולם, אני מאמין שאנחנו עוד ניפגש פה בוועדות בפרקים נוספים. זו תחילתה של דרך והליך טוב שקרה כאן בוועדה בחודשים האחרונים, בפרקים שמתחילים להיכנס למסלול. אני מוכרח לומר שגם משרד הבריאות עשה דרך ארוכה בשינוי התפיסה וההבנה. אנחנו נצמצם פערים גם מול משרד החקלאות והפחתת רגולציה בתיאומים בין המשרדים, כדי שיהיה אבא אחד לכל נושא. 

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>