PAGE  
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
26/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 229>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ"ו באייר התשע"ד (26 במאי 2014), שעה 9:40
<סדר היום:>
<הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 151) (דמי לידה לעובד שבת זוגו אינה מסוגלת לטפל בילד מחמת נכות או מחלה), התשע"ד-2013, של חה"כ קארין אלהרר, חייץ כץ, עדי קול ואילן גילאון - הכנה לקריאה שנייה ושלישית>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
חיים כץ – היו"ר
שולי מועלם-רפאלי

יעקב מרגי

רינה פרנקל

קארן אלהרר
<מוזמנים:> 
	ד"ר ישי לב
	–
	מנהל מחלקת נהלים וסטנדרטים בקהילה, משרד הבריאות

	עו"ד מוחמד מסאלחה
	–
	הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה

	עו"ד שי סומך
	–
	משרד המשפטים

	עו"ד ישראל הבר
	–
	נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

	גיא הרמתי
	–
	אגף התקציבים, משרד האוצר

	אילנה שרייבמן
	–
	סמנכ"לית גמלאות, המוסד לביטוח לאומי


	אתי נמרוד
	–
	מנהלת תחום אימהות, המוסד לביטוח לאומי

	עו"ד שלומי מור
	–
	המוסד לביטוח לאומי

	מידד גיסין
	–
	צב"י, צרכני בריאות ישראל

	עו"ד מאירה בסוק
	–
	הלשכה המשפטית, נעמ"ת

	משה בר
	–
	יד לחירש ונכים למען נכים

	דן קדרון
	–
	יד לחירש ונכים למען נכים


<ייעוץ משפטי: >
ענת מימון
<מנהלת הוועדה:>
וילמה מאור
<רישום פרלמנטרי:>
אהובה שרון – חבר המתרגמים
<הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 151) (דמי לידה לעובד שבת זוגו אינה מסוגלת לטפל בילד מחמת נכות או מחלה), התשע"ד-2013, של חה"כ קארין אלהרר, חייץ כץ, עדי קול ואילן גילאון - הכנה לקריאה שנייה ושלישית>
<היו"ר חיים כץ:>
בוקר טוב. אנחנו בשידור. יום שני בשבוע, כ"ו באייר, ה-26 במאי 2014, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 151) (דמי לידה לעובד שבת זוגו אינה מסוגלת לטפל בילד מחמת נכות או מחלה), התשע"ד-2013, של חברי הכנסת קארין אלהרר, חיים כץ, ואחרים שלא כאן.

בבקשה גברתי. 

<קארין אלהרר:>
תודה אדוני היושב ראש. אנחנו נמצאים בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני כל כך נרגשת שהגענו לשלב הזה ולכן הייתי חייבת לציין זאת.

המטרה של הצעת החוק היא מאוד מאוד פשוטה - זה מצער שהיא הסתבכה והתארכה כל כך הרבה זמן – והיא באה כדי לתת דמי לידה לבעל שאשתו אינה מסוגלת לטפל בילדם מחמת נכות או מוגבלות. חשוב לציין שהתיקון המבוקש אמור לתת מענה לאותן נשים שלא מסוגלות לטפל בילד שלהן ושהאבא בהחלט מסוגל, לתת לו דמי לידה בשיעור המשכורת שלו כך שיהיה הסדר מקביל לבעל כמו שניתן לאישה, וכמובן גם לתת מענה לאותן נשים שחלילה בעקבות הלידה מצבן הפיזי והנפשי מורע מאוד והן אינן מסוגלות לתת את אותו טיפול הדרוש לילד.

בעקבות שיחות שהיו לי עם הביטוח הלאומי הגענו לאיזשהו הסכם והסדר כך שבמקום תיקון לסעיף 49 נוסיף סעיף מיוחד שהוא סעיף 62(א) כאשר המטרה היא באמת לא לפרוץ את העקרונות הקבועים שלאישה אין תקופת אכשרה ולא עבדה קודם, לא תוכל לקבל סעד בדרך אחרת אלא באמת לתת מענה לאותן נשים שלא מסוגלות, עקב הנכות והמוגבלות, לטפל בילד. 

זה מאוד חשוב ואני אשמח אם הביטוח הלאומי יצהיר לפרוטוקול בעניין הזה. אנחנו מדברים על נשים שאין להן תקופת אכשרה, לא עבדו קודם ועקב הנכות או המוגבלות לא מסוגלות לטפל בילד. אנחנו מדברים על מצב בו  משכורתו של הבעל תהיה המצפן ובעצם יקבלו את דמי הלידה בהתאם לשיעור המשכורת שלו.

אני מאוד מודה.

<היו"ר חיים כץ:>
יש מישהו מהביטוח הלאומי שרוצה לומר משהו?

<אילנה שרייבמן:>
כן. בוקר טוב. סמנכ"ל גמלאות בביטוח לאומי. קודם כל, אני רוצה להצהיר שאנחנו מאוד תומכים בהצעה הזאת. אנחנו חושבים שהיא ראויה.

<היו"ר חיים כץ:>
עוד מעט נעבור להקראה, נצביע עליה ונסיים אותה.

<אילנה שרייבמן:>
אני רוצה להעיר לפרוטוקול וחשוב לי להעיר שבהזדמנות הזאת שאנחנו מתקנים את סעיף 62, אנחנו רוצים לתקן גם את הסעיף שדן בתשלום לבעל שאשתו נפטרה.  בזמנו, עת העלו את דמי הלידה למאה אחוזים מ-75 אחוזים, כנראה זה נשמט והשאירו את זה ב-75 אחוזים. אנחנו רוצים לתקן גם את הסעיף הזה.

<היו"ר חיים כץ:>
בתקנות?

<אילנה שרייבמן:>
בתקנות. יתרה מזאת, אנחנו נתקן גם למקרים בהם עקב הלידה היולדת הפכה לנכה וזה יהיה אותו דבר גם במקרה שבעל שאשתו נפטרה.

<היו"ר חיים כץ:>
כל מה שאתם רוצים לתקן בתקנות ולהיטיב עם האוכלוסייה, תבורכו. אני לא חושב שאנחנו נהווה לכם מכשול.  זה לא קשור להצעת החוק הזאת.

<אילנה שרייבמן:>
הצעת החוק, כמו שחברת הכנסת קארין אלהרר תיארה אותה, אנחנו בעד.

<היו"ר חיים כץ:>
יש כאן מישהו שמתנגד? לא.

<קארין אלהרר:>
אדוני,  אני אשמח שהיועץ המשפטי של הביטוח הלאומי יתייחס. אישה מבוטחת לפי סעיף 40. אני רוצה רק לוודא, אם תוכל להצהיר לפרוטוקול שמדובר באמת באותן נשים שאין להן תקופת אכשרה ושהן לא עבדו כי סעיף 40 בעצם מדבר על דברים מעט שונים.

<שלומי מור:>
למעשה מדובר בתושבות המדינה וכמובן כל התיקון עצמו עוסק במי שלא צברה את תקופת האכשרה הזאת.

<ענת מימון:>
בהקשר הזה אני רוצה לוודא. בדיון שהיה במסגרת ההכנה לקריאה הראשונה עלה הנושא של נשים שהן חד הוריות והן נכות והאם הן יהיו זכאיות לתשלום הזה. אני רוצה לוודא שבנוסח שאנחנו כותבים אישה מבוטחת לפי סעיף 40, זה יחול גם על אישה שהיא נכה, היא לא מבוטחת והיא לא נשואה. כלומר, היא תקבל את התשלום המיוחד הזה.

<היו"ר חיים כץ:>
איזה תשלום מיוחד?

<ענת מימון:>
שגבר אמור לקבל, אבל היא חד הורית.

<היו"ר חיים כץ:>
אבל אין לה בן זוג מרוויח. לפי מה היא תקבל?

<ענת מימון:>
זה בדיוק עלה בדיון הקודם, שצריך לפתור את הבעיה גם עם נשים שאין להן בן זוג כדי שהיא תקבל ותוכל למצוא מישו אחר שיסייע לה. השאלה אם זה חל בנוסח של סעיף 40.

<שלומי מור:>
הפתרון שיחול עליה הוא מה שאנחנו קוראים קצבה מיוחדת על פי התקנות, שזה בשיעור של שלושים אחוזים מהשכר הממוצע בערך במשך שלושה חודשים.

<ענת מימון:>
כלומר, ההסדר הזה לא יחול לגביה.

<שלומי מור:>
לא.

<היו"ר חיים כץ:>
אנחנו נעבור להקראה.

<ענת מימון:>
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 151) (תשלום מיוחד לבן זוגה של מבוטחת נכה

התשע"ד-2014
1. תיקון סעיף 62

בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 62, בכותרת השוליים, אחרי המלים "תשלום מיוחד" יבוא "למבוטחת שנפטרה".

כאן אנחנו מתקנים סעיף שקיים ורק מתאימים לו את הכותרת.

2. הוספת סעיף 62א

אחרי סעיף 62 לחוק העיקרי יבוא:

"62א.
תשלום מיוחד למבוטחת נכה
אישה המבוטחת לפי סעיף 40 שנקבעה לה דרגת אי כושר בשיעור מאה  אחוזים, וניתן לה אישור רפואי בדבר חוסר מסוגלות לטפל בילדה, כמשמעו בסעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד, לפי תנאים ושיעורים שייקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה".

אתם אומרים שההסדר של התשלום יהיה בתקנות.

<אילנה שרייבמן:>
נכון.

<ענת מימון:>
התשלום ייגזר מהשכר של הגבר.

<היו"ר חיים כץ:>
למה יהיה בתקנות?

<אילנה שרייבמן:>
אי אפשר שזה לא יהיה בתקנות מפני שהחוק מיועד לנשים שעבדו וצברו תקופת אכשרה.

<היו"ר חיים כץ:>
יש כאלה שלא צברו תקופת אכשרה.

<אילנה שרייבמן:>
אלה שלא צברו תקופת אכשרה, בדרך כל נדחות על פי החוק.

<היו"ר חיים כץ:>
עכשיו יש חוק והן לא נדחות.

<אילנה שרייבמן:>
יש אוכלוסייה מסוימת שאנחנו משלמים לגבר דמי לידה כאילו האישה עבדה.

<היו"ר חיים כץ:>
משלמים למשפחה דמי לידה לפי משכורתו של הגבר.

<אילנה שרייבמן:>
נכון.

<היו"ר חיים כץ:>
אתם לא משלמים לגבר אלא אתם משלמים למשפחה דמי לידה לפי משכורתו של הגבר. התשלום הוא לא לגבר. לגבר אתם לא משלמים כלום. אני לא רוצה בתקנות. אני רוצה בחוק. זה החוק וכך אתם תנהגו. אני לא רוצה שתתחילו להריץ לי תקנות שייקחו שבע שנים.

<אילנה שרייבמן:>
ואם נעשה אותן במיידי?

<היו"ר חיים כץ:>
לא יודע מה זה מיידי. 

<אילנה שרייבמן:>
הצהרנו לפרוטוקול.

<היו"ר חיים כץ:>
בתוך עמי אני יושב.

<אילנה שרייבמן:>
גם אני.

<היו"ר חיים כץ:>
אבל אני המחוקק. אתם תפעלו לפי החוק ולא לפי התקנות.

<אילנה שרייבמן:>
זה מה שאנחנו רוצים לעשות. דמי לידה במקור נועדו לנשים שעבדו וצברו תקופת אכשרה. אנחנו חורגים.

<היו"ר חיים כץ:>
אתם לא חורגים בכלום. באו המחוקקים ואמרו שיש חוק חדש. אתם לא חורגים בכלום. באו המחוקקים, אנחנו שנבחרנו לשפר את איכות החיים של האזרחים במדינת ישראל, ומטילים עליכם ואומרים לכם שממחר בבוקר אישה עם מוגבלות שלא מסוגלת לטפל בילדה, תקבל את קצבת הלידה לפי משכורתו של בעלה. נקודה.  לא תקנות ולא סיפורים. זה החוק.

<שלומי מור:>
אדוני, גם היום השיעור של מי שאשתו נפטרה קבוע בתקנות. אין פסול בזה שזה יהיה קבוע בתקנות.

<היו"ר חיים כץ:>
אין פסול, אבל אנחנו לא רוצים. אנחנו רוצים לפי החוק ושכך תנהגו.

<שולי מועלם-רפאלי:>
למה זה כל כך מהותי שזה יהיה בתקנות ולא בחוק?

<היו"ר חיים כץ:>
התקנות ישתנו מפעם לפעם. לשנות תקנות אפשר ולשנות חקיקה, אי אפשר.

<שלומי מור:>
לא. התקנות האלה דורשות את אישור ועדת העבודה.

<היו"ר חיים כץ:>
בסדר. אבל אני יודע מי יהיה כאן אחרי? אני יודע מי היה כאן לפני אבל אני לא יודע מי אחרי.

<אילנה שרייבמן:>
אדוני היושב ראש, אנחנו ראינו שאפשר גם להעביר תהליכים בצורה מאוד מהירה.

<היו"ר חיים כץ:>
תודה גברתי. 

<ענת מימון:>
3. תחילה
תחילתו של חוק זה ביום פרסומן של תקנות לפי סעיף 62א בחוק העיקרי.

<היו"ר חיים כץ:>
כמה זמן אתם צריכים כדי להתארגן?

<אילנה שרייבמן:>
לתשלום הזה?

<היו"ר חיים כץ:>
כן.

<אילנה שרייבמן:>
שלושה חודשים.

<היו"ר חיים כץ:>
תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו.

<אילנה שרייבמן:>
אני בכל זאת רוצה לבקש עוד פעם אם אפשר שזה יהיה בתקנות.

<היו"ר חיים כץ:>
ממש לא.

<שלומי מור:>
אדוני, זה הסדר שאין אותו בפנינו. זה הסדר שיש בו כמה משרדים וזה לא פשוט.

<היו"ר חיים כץ:>
תלכו הביתה, תעשו את מה שאתם צריכים לעשות, תעבירו את ההסדר ותקבעו אותו. זה יהיה בחקיקה ולא בתקנות.

<שלומי מור:>
הסדר לגבי מי שאשתו נפטרה יהיה בתקנות.

<היו"ר חיים כץ:>
אני אחראי חלקית, יוזם צעיר, יוזם פחות, ורוב הקרדיטים מגיעים לקארין כיוזמת החוק וזה מה שאנחנו רוצים. זאת הייתה הכוונה מול ועדת השרים. זה מה שאנחנו רוצים ואתם צריכים להבין שאתם עושים את מה שהמחוקקים מבקשים. אתם עובדים לפי החוק.

תעבירו ליועצים המשפטיים את מה שצריך, תנסחו ונקבע את זה לפי החוק.

מי בעד הצעת החוק?

<אילנה שרייבמן:>
אדוני היושב ראש, עוד ניסיון אחד. אם נביא תוך שבוע את התקנות כמו שאנחנו רוצים לתקן אותן, זה יהיה בסדר?

<היו"ר חיים כץ:>
בשבוע הבא חג השבועות ואי אפשר ולכן אני רוצה שתביאי לי בעוד שבועיים גם את התקנות וגם את התיקון לחוק.

<אילנה שרייבמן:>
בסדר.

<היו"ר חיים כץ:>
את שני הדברים.

<מאירה בסוק:>
אפשר לשאול שאלות?

<היו"ר חיים כץ:>
לא. אני שומר לך את זכות השאלה לעוד שבועיים. את מההסתדרות?

<מאירה בסוק:>
אני מנעמ"ת.

<היו"ר חיים כץ:>
אם את מנעמ"ת, דברי. נעמ"ת היא לא בהסתדרות.

<מאירה בסוק:>
גם.

<היו"ר חיים כץ:>
זה אורגן של ההסתדרות.

<מאירה בסוק:>
בהחלט. שמעתי את מה שהיועצת המשפטית שאלה לגבי אימהות חד הוריות. עשינו את החשבון, אני ונציג הרשות למעמד האישה, והתברר ששלושים אחוזים מהשכר הממוצע במשק לאימא חד הורית זה 3,000 שקלים.

<היו"ר חיים כץ:>
נכון.

<שלומי מור:>
חוץ מקצבת הנכות.

<אילנה שרייבמן:>
בנוסף היא מקבלת קצבת נכות.

<היו"ר חיים כץ:>
תודה רבה. הישיבה נעולה. אנחנו ניפגש כאן בעוד שבועיים.

<הישיבה ננעלה בשעה 09:55.>