פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



45
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה
15/05/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 10
מישיבת הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה
יום שני, כ"ד באייר התשפ"ג (15 במאי 2023), שעה 10:00


סדר היום: 
 << נושא >> דיון מעקב - הנגשת שירותים ממשלתיים לשורדי שואה דוברי רוסית << נושא >> 

נכחו:
חברי הוועדה: 
מירב כהן – היו"ר

מוזמנים: 
	אליהו מרום
	–
	סגן מנהל אגף הרוקחות, משרד הבריאות

	מירי כהן
	–
	מנהלת קשרי ממשל ותוכניות לאומיות, משרד הבריאות

	תמר ורשבסקי מרקין
	–
	מנהלת אסטרטגית תוכן באגף, משרד הבריאות

	אלנה שרביט
	–
	ר"צ אתרי אינטרנט ותוכן, משרד הבריאות

	נטלי קפוליאנסקי
	–
	מפקחת מחוזית-שירות רווחה, משרד העלייה והקליטה

	לבנה עזרא
	–
	מנהלת אגף אזרחים וותיקים, ביטוח לאומי

	ורה שלום 
	–
	מנהלת אגף ייעוץ לאזרח הוותיק ומשפחתו, המוסד לביטוח לאומי

	עופר ישי
	–
	מנהל שותפויות אסטרטגיות, יחידת השותפויות, מערך הדיגיטל הלאומי

	טטיאנה קנטורוביץ מנוסובה
	–
	יועצת מנכ"ל, יד ושם - רשות הזיכרון לשואה ולגבורה

	גיטל קויפמן
	–
	יו"ר, עמותת ניצולי מחנות הריכוז והגטאות בישראל

	ביאן מג'אדלה
	–
	מנהלת כל זכות בערבית וברוסית, כל זכות

	טטיאנה ברליו
	–
	צוות תרגום לרוסית, כל זכות

	רן מלמד
	–
	מנכל, נקודת מפנה, המרכז לקידום מדיניות של רווח

	יורי מגנר
	–
	חבר מועצת העיר, עיריית יוקנעם

	יאיר סמוליאנוב
	–
	מנהל תחום קליטת עלייה, לובי המיליון

	לילך מדני טיבי
	–
	מנהלת שירות וחווית מטופל, קופת חולים מאוחדת

	נורית איתן גוטמן
	–
	עו"ס ארצית, קופ"ח כללית

	רונית רוזין
	–
	עו"ד, מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה

	צחי שלום
	–
	ראש מינהל טכנולוגיות דיגיטליות ומידע ראש, מרכז השלטון המקומי

	יגאל לפידוס
	–
	מנהל הפרויקט 'שלח את עמי' ועורך אתר ברוסית



מוזמנים באמצעים מקוונים: 
	אפרת רותם
	–
	מנהלת חטיבת ארצית, איגוד העובדים הסוציאליים




ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך

מנהלת הוועדה:
אריאלה אהרון

רישום פרלמנטרי:
זיו אפללו - חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> דיון מעקב - הנגשת שירותים ממשלתיים לשורדי שואה דוברי רוסית << נושא >> 


 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

 תודה לכל מי שטרח וטרחה להגיע לדיון של הוועדה הכול כך חשובה הזו. אני רגע אמסגר את הדיון ואת מטרתו. לפני חודשיים בערך, קיימנו דיון ראשון, בנושא החשוב הזה, של הנגשת שירותים לשפה הרוסית וזה בעצם דיון שני, זה דיון פולו-אפ, זאת אומרת בדיון הראשון אנחנו מיפינו בעיות, היום אנחנו נבדוק מה קרה עם הטיפול באותן סוגיות, יש פה גופים שונים שהתחייבו לבדוק סוגיות שונות ומטרת הדיון היום זה לעשות פולו-אפ, לעקוב אחרי ביצוע. באופן כלל, האג'נדה שלנו בוועדה זה לפעמים, פחות לפתוח סוגיות חדשות, אלא לחזור לסוגיות שכבר פתחנו ולוודא שקרה איתם משהו, כדי שדברים לא יישארו באוויר, זה גורם לכך, שבחלק מהמקרים, אנחנו חופרים על אותו נושא הרבה זמן ולא קופצים לנושא אחר, אבל אני מאמינה שככה זה יביא לפתרונות שהם פרקטיים. אז היום זה יהיה דיון פולו-אפ ואני תיכף אסביר, מה אנחנו נדבר עליו בדיון הזה ומה יהיה בשבוע הבא. אנחנו נחלק את הדברים כדי שיהיה זמן לדבר לעומק.

אז יש לנו 55 אלף שורדי שואה, דוברי רוסית, אבל יש בישראל למעלה מ-90 אלף זקנים שהם דוברי רוסית, מבחינתי הדיון הזה מטרתו לעזור לכל הקבוצה הזו, נכון שהמנדט שלנו, מבחינת הכנסת זה לטפל בשורדי שואה, אבל בפתרונות שאנחנו נייצר פה, אנחנו בעצם, נוכל לסייע לקבוצה הרבה יותר גדולה, של 192 אלף זקנים דוברי רוסית. אני יכולה להגיד לכם מביקורי בית שאני עושה, שזו קבוצה שהרבה פעמים מדברת רק רוסית, זאת אומרת, אני מגיעה להרבה מאוד בתים, שגם אנשים שעלו בשנות התשעים, הם עדיין לא מדברים עברית, מדברים אך ורק רוסית ולכן אנחנו צריכים להבין את המשמעות שאתר לא מתורגם לרוסית, או שעובד סוציאלי לא מדבר רוסית, או שפסיכולוג לא מדבר רוסית, המשמעות היא שאנחנו מדירים אותם מהחברה שלנו ולא מאפשרים להם למצות זכויות, כי באמת, חלק גדול מהאנשים מדברים רק רוסית ולכן אנחנו רוצים לשים כרגע דגש, גם על השירותים הממשלתיים, גם השירותים הפרטיים, גם אתרים וגם שירותים אנושיים.

<< דובר >> קריאה: << דובר >> 

סליחה, 90 אלף זה כולל שורדי שואה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אנחנו לא פותחים את זה לשאלות כרגע, 192 אלף זקנים בכלל, זה כולל שורדי שואה, אבל אני לא פותחת לשאלות, אנחנו נקיים דיון בצורה מאוד מסודרת. אוקי, אז במה אנחנו ניגע היום, אני מסתכלת על הסיכום של הוועדה הקודמת, היו לנו שבע נקודות, בחלקם נתמקד היום וחלק יהיו בשבוע הבא, למשל, אני עוברת אחד אחד, כדי שמי שנמצא פה יידע מה נידון היום ומה יהיה בשבוע הבא. משרד התקשורת, הן הפן של הרגולציה, של משרד התקשורת והן חברות הסלולר וחברות התקשורת המסחריות, הם יגיעו לדיון בשבוע הבא. לפ"מ השירותים שצריכים להיות מפורסמים ברוסית זה יהיה לבקשתם, בשבוע הבא. הסוגייה של ההנצחה והתמיכות של המשרדים הממשלתיים והעמותות שמתעסקות בהנצחה בשפה הרוסית זה יהיה בשבוע הבא. מה יהיה השבוע הזה, יהיה לנו את משרד הבריאות, יהיה לנו את משרד הרווחה, יהיה לנו את הביטוח הלאומי, יהיה לנו את אתר כל זכות ואני גם אגיד, מבחינתי, המטרה של הדיונים האלה זה גם שנציגים של עמותות, יכירו את הקולגות שלהם במשרדי הממשלה כדי שהחיבורים יהיו טובים יותר, כי אנחנו רואים שזו נקודה שחוזרת על עצמה. אז פה לרגע, מיפתי לכם, מה השבוע, מה השבוע הבא.

הנושא הראשון שאנחנו נתחיל איתו זה משרד הבריאות, אנחנו דיברנו בדיון הקודם על הסוגייה הבאה, שיש צורך לבחון דרכים להנגשת מידע רפואי קריטי, כמו עלונים של תרופות, לשפה הרוסית והסוגייה השנייה, תחת משרד הבריאות, זה לבחון מה ההיצע הפסיכולוגים דוברי רוסית שקיימים היום ופועלים מטעם משרד הבריאות והאם מספרם עונה על הצורך הקיים. אז אני רוצה לפתוח עם משרד הבריאות, בהתייחס לשתי הנקודות האלה, מי הנציג, או הנציגה ממשרד הבריאות? יופי, אז נשמח אם תתיישב, אנחנו נתחיל איתך, מה שמך רק?

 << אורח >> אליהו מרום: << אורח >> 

אלי מרום, סגן מנהל אגף הרוקחות.


 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

מעולה, אז הבמה שלך.

<< אורח >> אליהו מרום: << אורח >> 

לגבי תרופות אני אדבר. בישראל יש 5,000 תרופות, הוראות החוק מחייבות שבכל אריזה של תכשיר, תרופה, יהיה עלון בעברית ובערבית, במשך השנים גם החברות הכניסו באנגלית, זה בלתי אפשרי לתרגם את זה לרוסית, גם כי זה דורש מאמץ טכני, זה לא גוגל טרנסלייט, זה מידע מקצועי. דבר נוסף, אין מקום בתוך הקופסא, להכניס עוד עלון, משרד הבריאות, בכלל יש לו מחשבות על הנושא הזה, כי אם תפתחו היום עלון של תכשיר, אי אפשר לקרוא אותו, הוא בפונט שבע.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

הנקודה הזו עלתה בדיון הקודם ואז הועלתה הצעה שיהיה מוקד טלפוני, שרק כתוב ברוסית, אתה יכול להתקשר למוקד הזה ולקבל תשובה ברוסית, זה מה שנידון אז והנציגה אמרה שהיא תבחן את זה ותחזור אלינו. 

<< אורח >> אליהו מרום: << אורח >> 

אז כבר יתנו לכם עוד מענה. תזכרו שהיום תרופת מרשם, אני בכוונה מדבר תרופת מרשם, לא תרופות ללא מרשם, תרופת מרשם, הרופא נותן לך, התפקיד של הרופא, לפי חוק זכויות החולה זה להסביר לך והוא המקור להסביר לך את כל השאלות, מתי לקחת, איך לקחת, מה תופעות הלוואי. בנוסף לזה, קופות החולים, יש להם מוקדים טלפונים שנותנים סיוע למטופלים. אז אני חושב שהמזור להכריז שיהיה עלון ברוסית זה פשוט, זה פתרון שהוא לא מתאים והוא לא נכון ואי אפשר לכפות על חברות התרופות לתרגם, העלונים האלה גם עוברים שינויים וזה גם דורש לעדכן אותם. חלקם גם מנוסחים, מי שמכם ניסה לפתוח עלון ולקרוא, הם לא תמיד בשפה מאוד פשוטה אז להגיד בוא נעשה תרגום וזהו, אני לא חושב שזה יהיה המענה למטופלים והמטופלים מאוד יקרים לי.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אז אתה חושב שהפתרון זה המוקד של קופות החולים?

<< אורח >> אליהו מרום: << אורח >> 

כן ואני רוצה להגיד עוד דבר, יש היום תרופות שקוראים להם, תרופות לשיווק כללי, זה תרופות ללא מרשם שמשווקות כמו בחנויות yellow וכו', שמה כן יש עלון ברוסית, שעשינו את החוק של התרופות הלאה, שנקרא, שיווק של תכשיר בלא מרשם לשיווק כללי, שמה יש גם עלון ברוסית, אבל זה יוצא דופן וזה רק בתרופות ללא מרשם, המיוחדות האלה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אוקי, אז בואו רגע נמצה את סוגיית התרופות, רק התרופות, מי רוצה להתייחס לעניין התרופות, בבקשה, מערך הדיגיטל הלאומי, כן.

 << אורח >> עופר ישי: << אורח >> 

מה שרציתי, אולי המשרד ישקול זה שימוש ב-QR קוד שברגע שסורקים אותו, הוא מביא אותך לאתר, ששמה אפשר לעשות את הטקסט ברוסית, אפשר לעדכן אותו וזה ככה חוסך הרבה מאוד.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אני לא חושבת שזקנים בנויים ל-QR קוד.




<< אורח >> עופר ישי: << אורח >> 

ילדים שלהם, או מישהו שעוזר להם, אבל QR קוד זה אומר שאתה מגיע לאתר עם אותיות גדולות ויכולים לעדכן את זה כל הזמן, אני חושב שזה טוב לכל השפות, אגב, כי באמת אי אפשר לקרוא את זה, אבל במקרה הזה, אני מציע שישקלו את זה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

מה אתה אומר, נציג משרד הבריאות?

<< אורח >> אליהו מרום: << אורח >> 

אני חושב שאתה לא הקשבת למה שהסברתי, QR קוד זה כולה אמצעי, זה מדבקה, צריך להכין את העלון הזה ברוסית, מי יכין אותו? אתה תכין אותו? מערך הדיגיטל?

<< אורח >> עופר ישי: << אורח >> 

קודם כל - - -

<< אורח >> אליהו מרום: << אורח >> 

סליחה, סליחה.

<< אורח >> עופר ישי: << אורח >> 

הרעיון היה להציע הצעה חיובית ואני חושב שהקשבתי לך היטב, בשביל זה הבעתי את דעתי, אבל אני בטוח שהתרופה הזאת, אולי תרופות כאלו, אולי משווקות גם ברוסיה, אולי באסטוניה, באסטוניה יש 20 אחוז דוברי רוסית, אז אני בטוח שאפשר למצוא, אצל היצרן, מישהו שמסוגל להגיד, לאנשים שדוברי רוסית, איך לקחת את התרופה הזאתי, תודה אדוני.

<< אורח >> אליהו מרום: << אורח >> 

אז אני אסביר לכולם ואין לי שום התנגחות, שיהיה לך ברור - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לא, אבל התשובה שאין מי שיתרגם זה לא תשובה, זה לא חסם שאנחנו יכולים לקבל, זה שאין מקום בעלונים וזה לא פרקטי, אוקי, אז צריך לחשוב על משהו אחר, אבל המידע צריך להיות איפשהו ברוסית.

<< אורח >> יורי מגנר: << אורח >> 

אולי סריקה לברקוד, אפשר לעשות גם בבית מרקחת, בבקשה של ה-

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

רק את השם לפרוטוקול בבקשה.

 << אורח >> יורי מגנר: << אורח >> 

יורי מגנר, חבר מועצת העיר יוקנעם, אפשר לעשות סריקה בר-קוד, ממש בקנייה של התרופה, ביוזמה של רוקח ושהוא יתרגם, שהוא ייתן את העלון, שיהיה לו את העלון וידפיס אותו וייתן מיד למטופל, זה בעיקרון מאוד מאוד פשוט, לא דורש –

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

רעיון יפה, אתה אומר כשהוא לוקח את התרופה בבית מרקחת, הרוקח מדפיס לו את זה?

<< אורח >> יורי מגנר: << אורח >> 

בהחלט כן, מדפיס לו את זה ברוסית.

<< אורח >> אליהו מרום: << אורח >> 

הנושא של אוריינות ומידע תרופתי הוא מאוד מאוד חשוב לי, אני לא מזלזל בזה, זה אחד האמצעים כדי לקבל היענות של המטופלים, לקיחה נכונה, שימוש מושכל, מניעת אינטראקציות בין תרופות. העלון מוכן על ידי חברת התרופות, יש לו חוות משפטית, זה לא גוגל טרנסלייט, אם המחוקק ירצה לחייב את חבורת התרופות לעשות את זה, הוא יכול, אבל לא משרד הבריאות.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לא הבנתי, למה לא משרד הבריאות לא יכול לחייב חברת תרופות שיהיה לה באינטרנט, גם את אותו מידע ברוסית?


 << אורח >> עופר ישי: << אורח >> 

זה דורש שינוי חקיקה, כי בחוק רשום - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אוקי.

<< אורח >> אליהו מרום: << אורח >> 

המחוקק יכול, לא אמרתי שלא.

 << אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >> 

הסיפור הוא רק צריך להגיד זה שכשהעבירו את החוק שבו הכניסו את סוגיית התרגום אז אם תקראו בפרוטוקול, קודם כל תוכלו לראות שיש שם דברים שנפלו בין הכיסאות, לצורך העניין, חובה שיהיה כתוב ברוסית, יש לעיין בעלון לצרכן ברוסית, אבל העלון לצרכן הוא לא ברוסית וצריך להגיד שאותה נציגה של משרד הבריאות שהייתה בדיון, זה היה ממש רגע לפני שהעבירו את זה לקריאה שנייה ושלשית, הדיון האחרון באותה וועדה, מה שקרה שאותה נציגה, באה ואמרה, אנחנו נדאג לזה, שגם עלון הצרכן, יתורגם לרוסית וזה לא נכנס לחוק, אמרו טוב, מה שנקרא, ניקח את זה כמילה וכהסכמה, זה מה שהוסכם על ידי כל חברי הכנסת שישבו באותו דיון ואז זה פשוט המשיך, מה שנקרא, אנחנו יודעים טוב מאוד שמה שלא כתוב בסוף, לא קורה, אבל רק צריך להגיד שמשרד הבריאות אמר, שהדבר הזה ייקרא ועובדתית, אין סיבה לכתוב, יש לעיין בעלון לצרכן ברוסית, אם העלון לצרכן הוא לא ברוסית, מה עשינו בזה? חוץ מלצאת מטומטמים, סליחה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אוקי, זה רעיון מעניין, רק תגיד לי תפעולית וברור שצריך להזמין פה את קופות החולים ואולי זה גם מצריך תיקון חקיקה, אני לא יודעת, אבל תפעולית שיהיה קוד כזה שאתה יכול לסרוק אותו, או האמת היא, שפשוט הרוקח ייראה באיזה שפה החולה והוא ידפיס לו את זה במקום, בשפה שלו, נשמע לך פרקטי? יש פה בעיה תפעולית?

<< אורח >> אליהו מרום: << אורח >> 

עוד פעם, אני מאוד בעד, אמרתי אוריינות, רק הרעיון - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

זה לא אוריינות דווקא, זה למי שאין לו אוריינות.


<< אורח >> אליהו מרום: << אורח >> 

לייצר לו אוריינות לתרופות שהוא לוקח, אבל אנחנו מדברים פה, אמרתי פתרונות שיש להם עלויות לוגיסטיות, תרגום, מדפסות, הדפסה, מישהו צריך לשלם על זה ולכן גם חברת הכנסת אמרה, קופות החולים יצטרכו להדפיס למטופלים שלהם, אין לי התנגדות שתבינו אותי נכון, אני רק אומר, יש פה אתגר שהוא מורכב לוגיסטי, גם העלונים גם מתעדכנים, מישהו צריך לעדכן אותם, בסוף המטופל אומר, יש לי תופעת לוואי, הם צריכים להתעדכן במקביל. מה שכן משרד הבריאות עושה, באנגלית, באנגלית חברות התרופות רוצות להתחיל לעבור לעלון שהוא אלקטרוני בלבד, בעזרת QR קוד.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

יש לי שאלה, יש פה נציג שמדבר בשורדים ושורדות, שיכול להגיד לי, עד כמה באמת הבעיה היא אקוטית, או שהם מסתדרים, זאת אומרת, אני רוצה להבין עד כמה היקף הבעיה הוא משמעותי, מישהו פה מהטיפול שהוא נותן, יכול להעיד על זה?

 << אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

ורה שלום, אני מנהלת אגף ייעוץ ועזרה חברתית ומשפחתו בביטוח הלאומי ואנחנו עובדים, מה שנקרא, מנגישים שירותים בכל הרמות של תרגום ותמיכה ומיצוי זכויות וכו', בביטוח הלאומי ומול גופים אחרים. באמת כשדיברת, מאוד הבנתי את הקושי, אבל אני גם מכירה את המטרייה ואני רוצה לומר, קודם כל, הם זקוקים לתרגום, חד משמעית, הם זקוקים לתרגום - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

זה צורך אמיתי.

<< אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

צורך אמיתי, אין שפה, לא מבינים, הטפסים וכל מה שיש, לא רק אצלנו, בכל מקום העסק מאוד רציני שאנחנו משקיעים בו המון, זה המתנדבים דוברי רוסית, שמתרגמים טפסים וכו', לקשישים. מה שרציתי להציע, אני יודעת שנמכרה אישית, בקופת חולים כללית ובקופת חולים מכבי, שיש יחידות התנדבות ויש הרבה מאוד רוקחות ורוקחים יוצאי רוסיה ודוברי רוסית, כבר לא עובדים, אבל יש היום, גם התבגרו, אני מכירה את חלקם ואני רוצה לומר שאפשר היה לארגן שיהיה מוקד טלפוני, בזמן הפעילות שיעמדו שם, שיהיו שם מאחורי הקו.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אבל דווקא בתרופות, כן חשוב שיהיה משהו כתוב, כי אתה לוקח הביתה ואתה לאורך - - -

<< אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

צודקת, לא כחלופה, אבל כשאדם מאוד במצוקה והוא לא מבין, הוא לא יודע, מתי לקחת, לפני אוכל, אחרי אוכל, זה מתנגש עם זה, לא מתנגש עם זה, אני לא מציעה מישהו שיתרגם, כי הוא סתם יודע רוסית, לאנשים שהם אנשי מקצוע שהם עבדו כרוקחים והם אולי, אפשר לעשות להם איזושהי השתלמות כדי להכשיר אותם לתפקיד הזה והם יהיו מוקד טלפוני פשוט, בכלל לא אמור להיות מסובך.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אוקי, אז כיוון שאנחנו מבינים שהפלטפורמה שעל בסיסה אנחנו נצטרך לעבוד זה קופות החולים, אני חושבת שנצטרך להזמין אותם לדיון ואז להבין אם זה משהו שאנחנו יכולים לעשות על בסיס וולונטרי, או על בסיס של שינוי חקיקה, הם נמצאים כאן בדיון בשבוע הבא אז - - -

<< אורח >> לילך מדני טיבי: << אורח >> 

אני כאן, הוזמנתי.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

מעולה, מאיזו קופה את?

<< אורח >> לילך מדני טיבי: << אורח >> 

מאוחדת.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

את רוצה רגע להביא את הפרספקטיבה שלך לזה?

 << אורח >> לילך מדני טיבי: << אורח >> 

כן. נעים מאוד, לילך מדני טיבי, מנהלת שירות וחווית מטופל במאוחדת. תראי, לגבי, קודם כל, נציגים בטלפון, היום יש לנו מוקד שנותן שירות, גם לאנשים זקנים ולניצולי שואה, ברוב התחומים, אבל בתרופות שאתם מדברים תרופות, לתת לנציגה במוקד להסביר ללקוח - -- 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לא, זה לא, זה לא נכון.

<< אורח >> לילך מדני טיבי: << אורח >> 

זה לא אפקטיבי, זה לא נכון.


 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

זה צריך להיות כתוב.

<< אורח >> לילך מדני טיבי: << אורח >> 

איך, מי פה ציינה, את שואלת שאלות, אני לוקחת את זה לפני האוכל, אחרי האוכל, זה לא גורם מטפל, אין לה את ההרשאה לתת מידע כזה, אז גם נציגים במוקד הם לא כל כך רלוונטיים לתת הנחיות לגבי תרופות. עכשיו לגבי נושא הבר-קוד בבתי המרקחת, תראו, זה עסק יקר, אני לא בטוחה, אלא אם כן יהיה תקציב ייעודי. אני חושבת שאפשר מאוד לפשט את התהליך, אם יהיה לנו דף עם תרגום על התרופה, אפשר להשתמש בסקטור המנהל שזה המזכירות, להגשת בקשה, דרך מערכת CRM, לשלוף את המידע ולתת ללקוח ולהיעזר בגורמי מקצוע במרפאה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

תגידי רופא משפחה שהוא נותן את המרשמים, הוא נותן גם ברוסית את ההסבר, את הסיכום ?

<< אורח >> לילך מדני טיבי: << אורח >> 

אם זה דובר שפה רוסית אז הוא יסביר, אם הוא לא דובר רוסית, הוא יזמין אחות, הוא יזמין מזכירה, הוא יזמין מישהו שיתרגם ללקוח, הם גם כותבים לו את זה, או שאם יש לו מלווה אז הוא כותב, אבל אין ספק שמשהו רשום, מסודר, יתרום מאוד להתנהלות.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

תראו, אני פשוט חושבת שלא מותרות, כאילו זה - -

<< אורח >> לילך מדני טיבי: << אורח >> 

מסכימה איתך.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אני חושבת על אבא שלי שהולך לרופא בתדירות גבוהה, אם לא יהיה לו משהו רשום, הוא יעשה טעויות.

<< אורח >> לילך מדני טיבי: << אורח >> 

או אם מישהו לא יבוא איתו.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

נכון, נכון. אוקי, אז אני חושבת שכדאי שנעשה דיון מקדים, אבל אריאלה, מנהלת הוועדה, אני רק מבקשת שתפני לכל קופות החולים לפני מבעוד מאד, שהם יבינו בדיוק מה הסוגייה, נבין יחד איתם מה הם חושבים שאופרטיבית המנגנון הנכון, נבין את העלויות של זה, אבל זה משהו כל כך בסיסי, את יודעת, אנחנו לא מדברים על מותרות, זה באמת, בנאדם לוקח תרופה, שיבין מה הוא לוקח.

 << אורח >> מירי כהן: << אורח >> 

אני רוצה להתייחס משהו נוסף, מירי כהן, משרד הבריאות. אגב, הנושא של ההנגשה, גם השפתית וגם התרבותית היא לא מותרות, היא חובה, במערכת הבריאות, אני לא מדברת על מערכות אחרות, אני מדברת רק על הבית שלנו, מערכת הבריאות, זו חובה, כי אחרת אם אדם ייקח, כל מטופל יקבל שירות שהוא לא מבין אותו, הוא לא יכול להבין אותו, אני אומרת זה גם שפתית, אבל הרבה פעמים זה גם יכול להיות תרבותית, שיבין גם את ההקשר התרבותי ומה זה אומר, לא רק, למה לקחת את התרופה וכו' ולכן משרד הבריאות, משרד הבריאות היה החלוץ, אני חוששת שהוא גם היחידי נכון להיום שהכיר בחובה הזאת והסדיר את זה, בחוזר מנכ"ל, כבר לפני עשר שנים, שכל ספקי השירותים, אני מדברת על קופות החולים וגם בתי חולים, חייבים להנגיש את השירותים שפתית ותרבותית, בארבע שפות, גם ערבית, גם אנגלית, גם אמהרית וגם רוסית, זה חובה, זה לא מותרות, זה חובה וזה אומר, גם נושא של קבלת תרופות זה גם חלק מהשירות. 

זאת אומרת יש לי היום את ההסדרה הזאת, האם זה נעשה באופן מלא, כנראה שלא מספיק, לצורך העניין, בעיקר בעניין תרופות. אגב, משרד הבריאות מפעיל מוקד טלפוני לתרגום, שגם כולל את השפה הרוסית, שמטפלים יכולים להתקשר אליו, קופות החולים, גם הם מקושרות למוקד הזה, כלומר שותפות למוקד שלנו, מול מוקד קול הבריאות, שכל מטופל יכול לפנות אליו, כל אדם והמוקד הזה פעיל, כלומר יכול לתת את המענה הזה, אנחנו פועלים, כרגע הוא נגיש, אני לא חושבת שהוא פעיל 24 שעות, אבל בוודאי שש שעות של בתי מרקחת, זה יותר פשוט מאשר חדרי מיון, לצורך העניין והחובה הזאתי מוכרת והיא מבחינת הבריאות זה לא שירות, אני לא יודעת מה, משרד התיירות אז אפשר לחכות ללא יודעת למתי ולכן אני אומרת זה מוסדר. אנחנו כן רוצים להיכנס לנושא של ההסדרה והבקרה והרגולציה, גם לנושא הזה, כלומר לגבי החובה, איך קופות החולים, ספקי השירותים בעצם, מנגישים את השירותים האלה, זה אחד האתגרים שלנו.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אוקי, בפשט של החיים, בנאדם חולה, מגיע לרופא שלו, הוא לא מבין בוודאות מה הרופא אומר, כי הרופא מדבר עברית, הוא מקבל אחר כך מרשם שהוא לא מבין מה כתוב במרשם, כי זה בעברית, אחר כך הוא לוקח את התרופה וגם המרשם של התרופה הוא בעברית, אז כדאי שיהיה משהו כתוב, עכשיו זה תרופה, אתה צריך לדעת מינון, כן לקחת, לא לקחת, כמה ימים, זה בכל זאת משהו שהוא עניין בריאותי.

<< אורח >> מירי כהן: << אורח >> 

בוודאי שזה רצוי, אני כבר אומרת, אגב, זאת הסיבה, הנושא של ההנגשה, אני אומרת, גם אם זה לצורך העניין, בשפה מובנת וכו', זה ברור שגם מה שכתוב בדף שמלווה את זה, לא מספיק ולכן אנחנו, לצורך העניין, תפקידו של הרוקח זה לא למכור תרופות, אלא תפקידו של הרוקח זה להסביר.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אוקי, אז בואו נסכם ככה, בואו נעשה עוד דיון עם קופות החולים, שיחשבו לפני זה. אגב, מבחינתי, דין רוסית, כמו דין אמהרית, כמו דין ערבית, אולי כבר יש מתורגם.

<< אורח >> מירי כהן: << אורח >> 

ערבית זה חובה בחוק, שוב, כפי שאמר אלי מרום, זה חובה בחוק.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אני בטוחה שיש גם את אותה בעיה לדוברי האמהרית, אני מניחה ואם כבר מייצרים פתרון אז כדאי לחשוב, גם על שפות אחרות, לא?

 << אורח >> אליהו מרום: << אורח >> 

תבדילו בין שפה מדוברת לשפה כתובה, חלק מהאוכלוסייה הבוגרת, העולים מאתיופיה .. לא קוראים אמהרית, הם דוברים אמהרית ולכן זה לא הכרחי.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אה אתה אומר זה בעל פה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

הילדים שלהם שמנגישים להם.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

טוב, הילדים כבר יודעים עברית, זה סיפור אחר, אבל טלפון יש באמהרית אז אוקי.

 << אורח >> מירי כהן: << אורח >> 

אגב, לגבי האמהרית, מכיוון שהפערים שם יותר גדולים שעלו, אז גם הפעלנו מגשרים בקופות החולים כדי שילוו את האנשים ויתנו להם באמת, את הסיוע, גם להנגשת השירות, שוב, לא רק מבחינת התרגום, אלא להבין, באמת, את ההקשר התרבותי של צריכת שירותים, פעילות שנעשית באמצעות קופות החולים, חלק מהם עד היום, אבל זה היה משהו מאוד חשוב כדי להנגיש את זה. 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אוקי, אז מה שהייתי מתארת לקופות החולים וגם את תחזרי למטה שלך, זה באמת, איך יוצרים מנגנון שאולי הרוקח בבית המרקחת, מזהה את שפת החולה, או שאפילו אם הבן בא לקחת, הוא אומר, אבא שלי הוא דובר שפה כזו וכזו והוא יודע להדפיס את ההנחיות, בדרך כלל שמים במדבקה על התרופה, אז הוא יודע להדפיס את ההנחיות בשפה הרלוונטית, על פי קיו אר קוד שיש לו.

 << אורח >> יורי מגנר: << אורח >> 

מירב, באותו באמת, אתר, הם מזהים את הברקוד של התרופה שיהיה אופציה לתרגום, להוציא את העלון ברוסית וזה חשוב שהוא יהיה מעודכן.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

זה באחריות החברה, ברור, גם העלון בתרופה צריך להיות מעודכן, איך שהם מעדכנים את העלון הזה, שיעדכנו גם את הגרסה האינטרנטית.

<< אורח >> יורי מגנר: << אורח >> 

באותו אתר צריך להיות איזשהו מקום שבו הרוקח יכול לכתוב באמת, מה המינון של התרופה וכמה צריך לקבל, כי זה כתוב במרשם, הוא רואה את זה מול העניים וככה לא יהיה טעות.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

כבת להורים מבוגרים, גם כשכותבים בעברית, הם לא תמיד מבינים את מה שזה, עדיין צריך ללוות אותם, אבל לפחות שהם יידעו מינונים.


 << אורח >> עופר ישי: << אורח >> 

רק שנייה, להדגיש מה שאת אמרת, כי אני חושב שפה, לכאורה, אם הבנתי גם את ידידי במשרד הבריאות, יש אחראי לעשות את זה, רק אין לו היום אחריות חוקית לעשות את זה והיצרן צריך לעשות את זה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אם צריך תיקון חקיקה, נטפל בזה.

<< אורח >> עופר ישי: << אורח >> 

אני חושב שכל העבודה מעבר לזה, אבל בסוף, צריך להיות מישהו שלוקח אחריות שלא חס וחלילה, מישהו יפגע.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

תראו, אני הגישה הפרלמנטרית שלי, אני לא אוהבת להעמיס בחוקים, אם יש חוק קיים שאפשר להתלבש עליו ורק לראות שעושים את זה הכי טוב, אם נגיע למסקנה שצריך חוק חדש, נעשה חוק חדש, אבל אני לא בטוחה שזה המצב. אז משרד הבריאות, בואו תעשו גם על זה בדיקה, לקראת הדיון הבא, האם יש חקיקה קיימת, או שצריך - - -

 << אורח >> טטיאנה ברליו: << אורח >> 

סליחה, אפשר שאלה למשרד הבריאות?

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

כן, בטח, על זה, על הנקודה של התרופות?

<< אורח >> טטיאנה ברליו: << אורח >> 

כן, על התרופות למרכז התרגום, אני טטיאנה ברליו מכל זכות.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

תיכף גם נגיע אליך.

<< אורח >> טטיאנה ברליו: << אורח >> 

חברי מכבי הם טוענים שהם לא יכולים לקבל שירות תרגום בשפה הרוסית, האם זה נכון? הם מתקשרים למשרד הבריאות, מבקשים את השירות - - -
	
 << אורח >> מירי כהן: << אורח >> 

אני שוב, בדיון הקודם, האמת, הייתה פה מנהלת קול הבריאות, מכיוון שהפעם התמקדנו בנושאים אחרים היא לא, אני לא זוכרת לומר, אם מכבי, כלומר קופות יכולות להפעיל את השירות בעצמם, להפעיל מוקד וזה בסדר, הן חייבות להנגיש את השירות, הן יכולות לעשות את זה באופן עצמאי, על ידן, להפעיל את המוקד שלהם והן יכולות להתקשר עם המוקד של משרד הבריאות, אנחנו נותנים את הפלטפורמה. אני לא זוכרת לומר כרגע, אני יכולה לבדוק את זה, אולי אפילו תוך כדי הישיבה, האם המוקד של משרד הבריאות, מכבי עובדת איתנו, או לא, שוב אני אומרת, אם לא - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אני עוברת לסעיף הבא, תחת משרד הבריאות וזה סוגיית היצע הפסיכולוגים דוברי הרוסית, עלתה טענה שאין מספיק מטפלים בשפה הרוסית, האם נעשתה בדיקה?

<< אורח >> מירי כהן: << אורח >> 

לצערנו, ניסינו לבדוק את זה, אין את השדה הזה שמגדיר את השפה, ניסינו לבדוק גם מול קופות החולים - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

תקשיבי, זה הזיה, אגב, זה לא רק אצלכם, זה גם במשרד הרווחה, אני שואלת, תגידו, כמה עובדים סוציאליים דוברי השפה הרוסית יש לכם, 'אין את המידע הזה'.

<< אורח >> מירי כהן: << אורח >> 

ניסינו, אני כבר אומרת, מה שדיברנו גם עם חטיבת המרכזים הרפואיים שהיא גם אחראית על בתי החולים הפסיכיאטרים, כלומר כל השירותים הרפואיים הממשלתיים, אמרו שניסו לעשות בדיקה פרטנית, אבל אין שדה, עכשיו מה אני אומרת? אמרתי, אוקי, תראו איפה נולד המטפל, אולי זה יעזור, אז אמרו לי, בצדק, שגם אם מטפל נולד במדינה מסוימת, זה לא אומר שהוא יכול לתת את השירות בשפה הזאתי ואנחנו יודעים שלא, כלומר מי שנולד, לכן זה לא מדד.

<< אורח >> נורית איתן גוטמן: << אורח >> 

אז מה עושים?

<< אורח >> מירי כהן: << אורח >> 

שאלה טובה, אני אומרת שאנחנו מנסים לאתר את הנתונים האלה, אבל זה סוגייה שהיא לא פשוטה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אז תעשו סקר, תוציאו שאלון לכל המטפלים שלכם, אני מניחה שיש לכם פרטי קשר שלהם - - -

<< אורח >> מירי כהן: << אורח >> 

שאלה טובה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

סקר, אנא תמלאו, איזו שפה אתם דוברים ונבדוק את זה.

<< אורח >> מירי כהן: << אורח >> 

אני לא בטוחה שיש לנו דרך לעשות את הסקר, אבל שוב אני אומרת, דרכנו אנחנו כן מנסים - - 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

מה הבעיה לעשות סקר?

<< אורח >> מירי כהן: << אורח >> 

כי אני לא יודעת, אם יש לנו את פרטי התקשרות עם כל המטפלים.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אבל הם עובדים שלכם.

<< אורח >> מירי כהן: << אורח >> 

לא, הם לא עובדים שלנו.
 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

דרך קופות.

<< אורח >> מירי כהן: << אורח >> 

קופות החולים הם לא שלנו.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אז אתם הרגולטור של הקופה, תגידו לקופה, אנחנו מבקשים מכם, בואו נעשה שנייה מבצע איסוף מידע, שנבין, אולי תגלו שיש שלושה מטפלים בשפה הרוסית במדינת ישראל.

<< אורח >> מירי כהן: << אורח >> 

אנחנו ננסה, כמו שאמרתי, מה שבבית שלנו, באחריות, בבעלות של משרד הבריאות, אנחנו מנסים לעשות את זה, אנחנו נפנה לפיקוח על הקופות אצלנו, כי כבר פנינו אליהם, ניסינו לאתר את המידע הזה, לא שלא, ניסינו, התשובה הייתה שאין, אבל ננסה לראות, אם יש דרכים אקטיביות, שוב, לקופה, אם הקופות יכולות, או למצוא דרך, כמו שאת אומרת, באיזשהו סקר, ננסה, שוב, גם אותנו זה תסכל, לכן גם התעכבתי בתשובה, להגיד שאנחנו לא יודעים, באמת זה נשמע בעייתי.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

רק שתבינו את סדרי הגודל של הבעיה, יש 1.200 מיליון אזרחים וותיקים בישראל, 200 אלף מתוכם שזה שישית מהזקנים במדינת ישראל, מדברים רוסית, חלקם רק רוסית, אנחנו לא יודעים, אם הם יכולים לקבל את השירות הזה?

 << אורח >> נורית איתן גוטמן: << אורח >> 

אפשר להתייחס לזה? אני נורית, עובדת סוציאלית של קופת חולים כללית. אמרת בתחילת הישיבה שכדאי למקד את המשאבים, איפה שאפשר לעשות משהו, אם סקר, בלי סקר, אין מטפלים, לא דוברי עברית, לא דוברי רוסית, יש חסר עצום בתחום הטיפול בארץ, לא פסיכיאטרים, לא פסיכולוגים, לא עובדים סוציאליים, על אחת כמה וכמה, דוברי רוסית, אז אם תשקיעי רבות בסקר, את תגלי על עצבאות, אולי שני ידיים, שיש מטפלים דוברי רוסית, זו מצוקה קשה מאוד.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

בסדר, אבל להתחלה, ליצירת פתרון זה להכיר את הבעיה, להגדיר את הבעיה, כי אם אני אפילו לא מגדירה את הבעיה, איך אני אחתור לפתרון?

<< אורח >> נורית איתן גוטמן: << אורח >> 

מה תעשי?

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אני אשקיע מאמצים בגיוס, זה בדיוק תפקיד של מתווה מדיניות, לחשוב אם אני מזהה שיש לי בעיה של פסיכולוגים דוברי השפה הרוסית, אולי אני צריכה לתת מענק לאנשים כאלה, לתמרץ, לפתוח תוכנית שיתוף פעולה עם האקדמיה, עכשיו תוכנית ספציפית לדוברי רוסית, בתחום הזה, לא יודעת, בואו נחשוב איך יוצאים מזה.

<< אורח >> נורית איתן גוטמן: << אורח >> 

אז אני חושבת שאפשר כבר להתחיל לחשוב על התוכניות, כי אם תעשי סקר זה מה שתגלי שאין.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

שאין בכלל.

 << אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >> 

רק במשפט, אנחנו עשינו בלובי, מחקר משותף עם פורום הפסיכולוגים הציבורי, התעסקנו בזה, האמת, מה שנקרא, מבעיה לבעיה, אבל בהקשר לעולים שמגיעים מהמלחמה ואין להם פסיכולוגים ציבוריים, אז להם יש נתונים על פסיכולוגים דוברי רוסית.

<< אורח >> מירי כהן: << אורח >> 

מי זה להם?

<< אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >> 

לפורום הפסיכולוגים הציבוריים. 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

מה הנתונים?

<< אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >> 

אז הם חילקו את זה למה קורה, זאת אומרת, מישהו שגר בדרום והוא מחכה לפסיכולוג ציבורי ומישהו שגר במרכז ומישהו שגר בצפון ואין כיום בעצם מעבר, זאת אומרת, אם אתה היום נמצא, ככה אני הבנתי מהם, אם אתה נמצא עכשיו, סתם אני אומר, בנתיבות ואתה מחכה עכשיו לפסיכולוג ציבורי ואתה מבקש שהוא יהיה דובר רוסית אז לא יגידו לך עכשיו, תפנה לצפון, או למרכז או משהו ואז תקבל, אלא אתה בעצם נמצא בתור לפסיכולוג הציבורי של כל האזור הזה. נגיד בדרום אני יודע שמחכים בערך, באזור השנתיים, לפסיכולוג ציבורי דובר רוסית, לפי הנתונים שלהם.

 << אורח >> מירי כהן: << אורח >> 

אני חוזרת על הדיון שהיה שבוע שעבר, הדיון הלא פשוט שדיברנו בדיוק על הסוגייה של כמה זמן ממתינים בכלל לשירותים פסיכולוגים, כי יש בעיה בפסיכולוגיה בכלל, בשירותי הבריאות הנפש הציבוריים ודיברנו שבוע שעבר על נושא של שורדי שואה, אני מזכירה את זה, כי זה בעיה קשה, כלומר זה לא רק רוסית, יש לנו בעיה קשה מאוד בפסיכולוגיה, כלומר בכל הנוגע לשירותים הציבוריים, אכן יש זליגה לשירותים הפרטיים, לכן אני בירכתי שבוע שעבר, אמרתי שהפתרון שיש שירות באמצעות עמותת 'עמך' ואחרים שמנגישה את השירותים, הוא מבורך ואני אומרת את זה בכאב לב, המדינה כאן נמצאת בבעיה.


 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

יש לי שאלה, אולי זה לא כיוון נכון, אני משתפת במחשבות, הרי להכשיר פסיכולוגים זה תהליך ארוך, זה לימודים מאוד קשים, קשה להתקבל, אבל יש גם לבלים, נגיד, עבודה סוציאלית, זה הכשרה יותר קצרה.

<< אורח >> מירי כהן: << אורח >> 

פסיכותרפיסטים, נכון, שהם עובדים סוציאליים.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אתם יכולים לעשות עכשיו תוכנית הכשרה, אתם כמשרד הבריאות, הוא לא יהיה עם תעודה של פסיכולוג, או אפילו עובד סוציאלי, אבל אתם תתנו לו איזה כלים והכשרה מזורזת, עכשיו הוא בקורס שלושה חודשים, חצי שנה, לא יודעת, הוא דובר רוסית ולפחות, הוא יודע לתת את האס, או, אס, כי האלטרנטיבה היא כלום, יכול להיות שזה לא אידיאלי, אבל אלטרנטיבה של כלום. עכשיו, להכשיר, היצע מספיק גדול של פסיכולוגים וגם דוברי רוסית, אני מבינה שאנחנו בברוך מאוד גדול, אולי אפשר למצוא פתרון שהוא לא אופטימלי, אבל לפחות זה יהווה איזשהו מענה של הכשרה מרוכזת, של משרד הבריאות, לדוברי רוסית.

<< אורח >> מירי כהן: << אורח >> 

חלילה שלא יאשימו אותנו שאנחנו נותנים רפואה סוג ב' לאנשים אחרים, אבל אני כבר אומרת שנייה - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לא, האלטרנטיבה זה לא לתת שירות וזה המצב הקיים.

<< אורח >> מירי כהן: << אורח >> 

שנייה, צודקת, זה מאוד בעייתי, אני רק אומרת שפסיכותרפיסטים, לא חייבים להיות פסיכולוגים, או עובדים סוציאליים, פסיכותרפיסטים יש גם אנשים שעוברים הכשרות נוספות ואני כבר אומרת, בגלל המשבר הקשה של בריאות הנפש, בכלל, גם אלה שישנם, לצערנו הרב וזאת בעיה, אני באה עכשיו מדיון בוועדה, כלומר זה בכל וועדה כמעט עולה, לא בכנסת, אבל לא צריך להיות בכנסת, כי אנחנו רואים את המצוקה בתורים, פה וכולנו רואים את זה, בשירות הציבורי, גם של הקופות, משרד הבריאות וכו', יש כאן משבר קשה, אנחנו מנסים להתמודד איתו. אגב, יש איזשהו פיילוט שאנחנו עושים לעובדים סוציאליים, כדי לנסות לעודד בפריפריה, אגב, זה גם משהו שידון השבוע גם בכנסת, אבל אנחנו מנסים למצוא פתרונות, זה לא פשוט.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

למה אני אומרת את מה שאני אומרת? בסוף, אני הרבה פעמים, נגיד סתם, הולכת לביקורי בית, ביקורי בית זה דבר מאוד מלמד, אני לא עובדת סוציאלית ואני לא פסיכולוגית, אבל זה כן עושה למישהו טוב על הנשמה, עכשיו אם יש לבנאדם הזה, גם איזשהם כלים בסיסיים מקצועיים שאתם נותנים לו, אז אני לא אומרת, תמשיכו להשקיע בלהביא פסיכולוגים, אבל לפחות כמענה, שלא יישארו בלי כלום, אולי צריך לעשות איזה תוכנית חירום רגע, להכשרה בסיסית, כלים בסיסיים וגם אם יש בעיה שאותו בנאדם מזהה שהיא גדולה עליו, אין לו את הכלים המקצועיים לטפל בזה, אז הוא יכול לפנות למישהו מקצועי בקופת החולים, או במשרד הבריאות ולהעביר את זה למומחה גדול ממנו, מבינה? אולי צריך לחשוב על משהו כזה. רונית רוזין, בבקשה.

 << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> 

זה חשוב מאוד, אנחנו בוועדה של שורדי שואה ויש להם מענה, דרך הרשות, הרשות היא מתקצבת טיפולים פסיכולוגים, ללא הגבלה, לכל החיים, לניצול שואה שמבקש את זה, דרך עמותות 'עמך' ו'אלה', יש לנו מטפלים דוברי רוסית, גם פסיכותרפיסטים וגם פסיכולוגים, יש קבוצות טיפוליות, יש קבוצות טיפוליות בזום, יש המון כלים ובסך הכול, לצערי, קהל היעד מתוך 100 אלף זכאים, גם מקבלי מענק זכאים, 7,000 מטופלים - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

או, נקודה טובה רגע, שנייה - - -

<< אורח >> רונית רוזין: << אורח >> 

רק אני רוצה להשלים את המשפט, שיש פה גם עניין תרבותי, אני לא חושבת שיש ביקוש כל כך גדול, אנחנו יחד עם לובי המיליון, רוצים לצאת - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

7,000 אנשים מטופלים?


<< אורח >> רונית רוזין: << אורח >> 

כן, אנחנו רוצים לצאת לסקר צרכים, בקרב 55 אלף שורדי השואה, דוברי הרוסית, כי חלק ניכר מהשירותים שאנחנו מציעים, אנחנו מרגישים שפחות משתמשים בהם, אם למשל, מתנדבים, אין ביקוש למתנדבים, בקרב דוברי הרוסית, טיפול נפשי זה גם פחות, אנחנו רוצים את הנושא הזה לבדוק בסקר צרכים, כי אני לא בטוחה שהבעיה היא חוסר מטפלים באוכלוסייה הזאת של הניצולים.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אז תראו איזה יופי, תודה רונית, יש לך שתי עמותות עם פסיכולוגים, שבגדול, נגמרו להם הלקוחות, זה מה שהיא אומרת לך, בואו נחבר, בין זה לזה, עכשיו אני מעניין אותי מדינת ישראל, זקנים מעניין אותי בכלל, נכון שלשורדי השואה יש את הטיפול הזה, אבל מבחינתי איש זקן הוא איש זקן, אז אם יש פה פלטפורמה של אנשים שהמודל שלהם במצוקה, כי יש להם פסיכולוגים, דוברי רוסית, שמתמחים בעולם הזקנה, בואו נחבר ביניהם.

<< אורח >> רונית רוזין: << אורח >> 

אז בדיוק לחשתי כאן לנציגה בכללית, היא אמרה לי שהם מפנים, אבל יכול להיות שצריך לעשות יותר שיווק, או שיותר להפנות אנשים.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אוקי, אז אני מבקשת את הדבר הבא, לדיון בשבוע הבא, אני רוצה לומר את הדבר הבא, יש את סוגיית הסקר, לדעתי, כדאי לעשות, את אומרת בכל מקרה התוצאות יהיו עגומות וזה ידוע מראש, אבל לדעתי כדאי לעשות סקר. דבר שני, אני מבקשת שהקופות יבואו וארגוני 'עמך' ו'אלה' יבואו ונראה, איך מעבירים אליהם לקוחות, שמגיע להם פסיכולוגים בשירות הציבורי והם יקבלו מהם, שיהיו הספקים.

 << אורח >> נורית איתן גוטמן: << אורח >> 

אנחנו עושים את זה כל הזמן.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אני יודעת, אבל לא משנה, מבחינתי זה לא מעניין הרשות, או משרד הבריאות, זה ממשלת ישראל, אם אנחנו כממשלה, בסדר, אומרת פה רונית, הגזרה שלי של השורדים מכוסה, אבל יש לי גזרה אחרת של זקנים שזה לא מכוסה, בואו, אותם ספקים, יש להם התמחות, הם דוברי שפה רוסית, אפשר להשתמש בפלטפורמה.

<< אורח >> נורית איתן גוטמן: << אורח >> 

אחד התפקידים של עובדת סוציאלית בקופת חולים היא לתווך לאוכלוסייה, איפה הם יכולים לקבל טיפול, אנחנו עובדים מול הרווחה, מול עמותות, יש עמותות של מחלות מסוימות, יש עמותות כמו 'אבי' ו'עמך', אנחנו עושים את זה, זה לחם חוקנו כל הזמן.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אוקי, אבל אני יודעת, מההכרות העמוקה שלי, עם 'עמך' ו'אלה', שהם במצוקה שאין להם יותר לקוחות

<< אורח >> נורית איתן גוטמן: << אורח >> 

אנחנו מפנים.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אז בואו בכל זאת נביא אותם ונראה איך דברים מתחברים.

 << אורח >> עופר ישי: << אורח >> 

אפשר שנייה, לגבי הנושא הזה, דיברת על סקר, הבעיה עם סקר שהוא מתיישן שעה אחרי שהוא נעשה - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לא, מי שדובר רוסית, דובר רוסית.

<< אורח >> עופר ישי: << אורח >> 

לא, אבל הסקר נמצא באיזשהו מקום, מה שאני מציע זה להטמיע את זה במערכות המידע.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אה, שזה און גויינג.
 
<< אורח >> עופר ישי: << אורח >> 

מה זה אין שדה? פותחים שדה, עכשיו כשיש לך מוקדן אז את אומרת, איזה שפות אתה שולט, עכשיו אני לא רוצה פה, אני מציע שאנחנו נבדוק את זה, יחד עם המשרדים, גם הרווחה וגם הבריאות, כדי לראות אם אפשר לעשות את זה, כי אז המידע נישאר. דבר נוסף, לגבי סקרים, אז רק רציתי להגיד שיש לנו מערכת שעומדת לרשות כל המשרדים, שאפשר לשלוח הודעות, כולל קישור לסקרים, כולל מערכת סקרים שיש לנו, שאפשר להקים סקר, אז אני מציע שבמידה וירצו, שיפנו אליי ואנחנו נוכל לעזור להם בזה.

<< אורח >> יורי מגנר: << אורח >> 

אני רוצה להעיר, באתר מכבי יש נתונים על כל רופא, כלומר אפשר - 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

איזה רופא דובר איזה שפה, אוקי. אני עוברת ממשרד הבריאות למשרד הרווחה ששם הפוקוס היה, הפוקוס הבא, שוב פעם, אותו סיפור כמו הפסיכולוגים, רק בעובדים סוציאליים, האם יש מספיק עובדים סוציאליים שמדברים את השפה הרוסית וזה לא יפתיע אותם שהתשובה הרשמית שקיבלתי ממשרד הרווחה זה שאין בידי משרד הרווחה, נתון על שפת העובדים הסוציאליים, זה כאילו אותה בעיה. האם יש פה, אין פה נציגה ממשרד הרווחה, אני חושבת, נכון? שזה לא טוב, תודה לנציגי משרד הבריאות, רגע, שנייה, אני עברתי למשרד הרווחה, אז אין לנו נציגים של משרד הרווחה שאני חושבת שזה לא תקין שהם לא הגיעו, אבל יש את נציגה של מרכז השלטון המקומי, נכון?

 << אורח >> נטלי קפוליאנסקי: << אורח >> 

אפשר להתייחס לשאלה שלך?

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

את על הנושא של העובדים הסוציאליים? רק מאיזה גוף את?

<< אורח >> נטלי קפוליאנסקי: << אורח >> 

אני ממשרד העלייה והקליטה, לפני כשנה, אנחנו העברנו סקר למשרד הרווחה, בדיוק באותה מטרה, להבין כמה עובדים סוציאליים, דוברי איזה שפות, לגבי כל השפות, לא הייתה היענות ברשויות בכלל לסקר הזה, יש מחסור בעובדים סוציאליים חד-משמעית יש מחסור. יש לנו גם איזושהי תוכנית מגירה להכשרה, אבל גם, בשיתוף עם משרד הרווחה, נשמח מאוד - - - 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אוקי, זה טוב, אם כך, להפנות את זה לנציגת השלטון המקומי, כי בסוף העובדים הסוציאליים מועסקים דרך השילטון המקומי.
 << אורח >> מירי כהן: << אורח >> 

סליחה שאני חוזרת למשרד הבריאות, מכיוון שהבאנו גם את אנשי הדיגיטל והדטה של משרד הבריאות, גם לגבי הנגשת השירותים אצלנו באתר, לדוברי רוסית, אז אם אתם רוצים לשמוע, אני חושבת שהם עושים עבודה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אז תיכף, אנחנו נגיע לכל זכות ולאתרים וניגע בזה, אני חוזרת לעובדים הסוציאליים בשלטון המקומי, מי נציגת השילטון המקומי?

 << אורח >> צחי שלום: << אורח >> 

אני הנציג.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

מצוין, בבקשה, אז אני אשמח שתתייחס רק להיצע העובדים הסוציאליים בשפה הרוסית.

<< אורח >> צחי שלום: << אורח >> 

זה לא התחום שלי.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אז למה שלחו אותך?

<< אורח >> צחי שלום: << אורח >> 

המרכז השלטון המקומי, כי מדברים על הנגשת שירותים טכנולוגיים, אבל כמו שהנציגים אמרו פה, יש מחסור בעובדים סוציאליים, אנחנו מכירים את ה- - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

האם אתה יודע, כמה עובדים סוציאליים דוברי השפה הרוסית, יש לכם?

<< אורח >> צחי שלום: << אורח >> 

לא יודע, אני יכול לבדוק ולהגיד.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לא הכינו אותך לדיון - - -

<< אורח >> צחי שלום: << אורח >> 

לא לנישה הזאת, הייתה אמורה להיות נציגה אחרת.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לא, זה על מישהי ספציפית, אנחנו תמיד עושים דיון קודם ויש שיעורי בית שכל אחד עושה. אוקי, תנסה ואנחנו עוד מעט נחזור אליך. אז איגוד העובדים הסוציאליים, הנציגה שלהם נמצאת בזום, נכון? אנחנו לרוב, לא מאשרים הגעה בזום, אבל בגלל השביתה ברשויות המקומיות, כאמא, אני מזדהה איתך, ליבי איתך ואנחנו נקבל אותך בזרועות פתוחות בזום. 

	היא קריטית לי, כי היא בעצם, היחידה פה בדיון שיודעת להגיד לי, מה המצב ברשויות המקומיות, אתם רוצים לעלות אותה טלפונית ואני אשים, תתקשרו אליה בבקשה מהנייד, מצוין.

 << אורח >> מירי כהן: << אורח >> 

אני בינתיים יכולה להשיב לשאלה לגבי מכבי, אם אתם רוצים, כבר בדקתי, מאוחדת וכללית, שתי הנציגות שנמצאות פה, אכן חתומים, כלומר יש להם הסדר עם מוקד 'קול הבריאות' של משרד הבריאות ולכן מקבלים שירותים, מכבי לא ולכן הם לא מקבלים את השירות, זה לא אומר, הקופה, אם היא לא מתקשרת איתנו, צריכה לספק את השירותים בעצמה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אוקי. בואי אני אשים על ספיקר פשוט, סליחה, אפרת, זה לא פתרון הכי אלגנטי, אבל, הנה.

 << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> 

בסדר גמור, נעים מאוד, עורכת דין ועובדת סוציאלית, אפרת רותם, אני מנהלת חטיבה ארצית, לאיגוד העובדים והעובדות הסוציאלית. תראו, המצב בתחום לעבודה הסוציאלית, בדומה למצב בפסיכולוגיה הציבורית ובתחומי טיפול אחרים, הוא יש מחסור בעובדים סוציאליים נקודה, בכל המשק, יש להערכתנו כ- 1,500 משרות קיימות שלא מאוישות, זו נקודת הפתיחה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

כמה משרות?

<< אורח >> אפרת רותם: << אורח >> 

להערכתנו כ-1,500, לא רק בשלטון המקומי, אגב, גם במשרדי הממשלה, בעמותות וכו', זו נקודת הפתיחה, אחרי ההנחה הזאת, כשאנחנו מדברים באופן ספציפי על הנגשה לקשישים דוברי רוסית, אנחנו ניסינו לעשות לקראת הדיון, איזושהי בדיקה מדגמית, זה לא איזשהו סקר מקיף, אבל זה כן, בדיקה מול עובדות ועובדים סוציאליים ברשויות שונות, להבין, האם יש בעיה והתמונה שאנחנו קיבלנו ואגב, את מפתיעה בעיניי שאין, לא מזוהה בכלל בעיה, זאת אומרת, נכון, אין בהכרח בכל מקום עובדת סוציאלית, דוברת רוסית, בחלק מהמקומות יש, בחלק מהמקומות אין, אבל נמצאים כל מיני פתרונות בשטח של, בוא נאמר, משביעי רצון בנסיבות, למשל, על ידי עובדות סמך מקצועי, עובדת סמך מקצועי הן עובדות שהן לא עובדות סוציאליות, הן כן עובדות במחלקה לשירותים חברתיים והן עוסקות, לצד העובדים הסוציאליים, בעצם, במתן הסיוע, אז לפעמים, הן מסייעות בתרגום ובהנגשה ובליווי ובמקרים אחרים, יש כל מיני פתרונות אחרים, שוב, זה לא מושלם, אבל מהצד השני, בנסיבות הקיימות, זה גם לא איזשהו מצב קטסטרופלי, נאמר את זה ככה, שהוא שונה משאר המצב של השירותים החברתיים.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

קטסטרופה היא שוויונית, בכל השפות. אני אגיד לך ככה, אבל אין לך את המידע, כאילו על ההיקף של הביקוש מול ההיצע.

<< אורח >> אפרת רותם: << אורח >> 

אין לי את המידע של הביקוש מול ההיצע, מה שכן יש לי זה את הבדיקה המדגמית, שבה שאלתי, האם נתקלים במצבים שלא מצליחים לתת את השירות וקיבלתי תשובה שלא, לפחות בעניין המחלקות בשירותים החברתיים, מצליחים לתת את השירות, זה לא אומר שאין בעיות - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אוקי, אני רוצה רגע לשמוע את נציגת שי"ל, הביטוח הלאומי, שאת מבחינתי - - -

 << אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

לא שי"ל, שירות ייעוץ לאזרח הוותיק ומשפחתו, שי"ל שייך למשרד הרווחה, לכלל האזרחים וזה שירות ייעודי, חמישים שנה, כבר עובד בביטוח הלאומי.


 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אוקי, אז את מבחינתי בוחן מציאות, מבחינת העובדים הסוציאליים, המצוקה היא גדולה, יש על זה פניות, אנשים נתקעים?

<< אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

קודם כל, באמת, עובדים סוציאליים זה חומר שהולך ואוזל, אני מוציאה מכרז ואין מועמדים לפעמים ולפעמים זה משרות, אפילו ממש קורצות, אנשים לא באמת, כאילו, מחפשים היום בתחום הפרטי. יש חסר בעובדים סוציאליים. רציתי להתייחס לכל העניין של - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

רגע, אפרת, את רוצה עוד להשלים משהו? או שאני נותנת רשות דיבור לאחרים.

 << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> 

לא, אני רוצה להודות, תודה רבה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אוקי, אז תישארי איתנו בזום, תקשיבי, אם יש לך משהו חשוב, תכתבי לנו ואנחנו נעלה אותך.

<< אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

קודם כל, ממש תודה שאת נותנת לי את הבמה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לא, לא, את חשובה מאוד.

<< אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

כי אני שומעת את הדברים ואני אומרת, מה הם לא יודעים עלינו? איך לא יודעים? א', יש לנו שירות שקם - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אני הבאתי לכם חברה שהיא מתנדבת, אחת הטובות, גייסתי לכם מישהי מעולה.

<< אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

כבר היא חברה וותיקה. ובאמת, השירות קם לפני חמישים שנה, על ידי ניצול שואה, אדם יקר שאני ראיתי אותו פעם אחת, הוא היה חתיך הורס, אבל מעבר לזה, אין לי הרבה מה להגיד, אבל הוא ראה את הבעיה הקשה מאוד של אנשים יוצאי שואה, שורדי שואה הרד-קור שהיו אז והפער בתרגום בשפות, שלא ידעו לדבר. השירות קם על הרקע הזה. היום יש לנו חמישים עובדים סוציאליים שמנהלים את השירות, עובדים שבאמת, אני מלקטת אותם עם שליחות, עם אהבת אדם עמוקה מאוד, מי שלא, לא שורד אצלנו, אבל יש לנו 5,000 מתנדבים שרבע מהם, בלי לעשות בדיקה יותר מידי עמוקה, שהם דוברי רוסית - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

וואלה?

<< אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

אנחנו מגייסים אותם כדוברי רוסית ואני אסביר מה המקום שלהם.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לובי המיליון, צריך לחבר את העמותות, כי הן לא מכירות.

<< אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

אנחנו לא עמותה, אבל גם - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לא, צריך לחבר את העמותות אליכם, כי העמותות בדיון הקודם אמרו, אין לנו אל מי להפנות, אין שירותים ברוסית.

<< אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

יש להם, גם חלקם הגדול, באמת מכירים אותנו, רק מה, זה לא מופנם, כי בחברה הישראלית, תפיסת ההתנדבות היא קצת כזאת, זה לא מישהו מאוד מקצועי זה רק מתנדב ואצלנו המתנדבים עובדים בהתנדבות והמתנדבים דוברי רוסית, לגייס אותם זה לא פשוט, כי אתה צריך לגייס מתנדב דובר רוסית ודובר עברית. כל הטפסים שאנשים מגיעים לביטוח הלאומי ומדובר בעיקר הקשישים, אבל לא רק הקשישים, מישהו צריך לתרגם להם, פתאום יש עלייה מאוקראינה ויש לנו הרבה מאוד, הצורך בתרגום הוא מאוד גדול. לפני עשר שנים, הקמתי מרכז תמיכה מידע טלפוני, מעבר לזה שיש 24 סניפים, בכל סניף יש מחלקה ובכל מחלקה יש מתנדבים, גם דוברי רוסית שמתמחים, בין השאר, במידע ותרגום - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אבל לרגע, אני רוצה למקד אותך לסעיף בדיון שעוסק בעובדים הסוציאליים בשלטון המקומי, האם לשיטתך, ממה שאת מקבלת מפניות הציבור, יש שם בעיה גדולה, כי אומרת לנו מי שאחראית על העובדים הסוציאליים שיש מענה - - -

<< אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

האמת שאנחנו מתגברים על זה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אוקי, אז אני עוזבת את זה, אנחנו –

<< אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

אני לא חושבת שתוכלי לפתור את הבעיה וגם, האמת, רציתי מאוד, ככה, להעיר איזושהי הערה ולומר שלפני כמעט עשרים שנה, היו 300 גריאטריים בישראל, בערך, רובם היו במרכז הארץ, במסגרת העבודה גרונטולוגיה, ביחד עם פרופסור בריק, ניסינו לעשות איזשהו פרויקט מאוד רציני ולתגמל ולתת מלגות לאנשים שילמדו וכו', היו שישה אנשים, אולי, שנכנסו לפרויקט, לא יודעת כמה סיימו והיום המצב הרבה יותר טוב, יש 350 אולי, לא יודעת כמה גריאטריים יש היום וגם הסיפור הזה של פסיכוגריאטר הוא לא באמת מקצוע שמוכר בישראל ולכן, גם יש הרבה מאוד דברים על יד, אז הנושא הוא לא באמת, כל כך מטופל. מה שאני יכולה לומר מהצד שלנו, ביחס לשתי הקטגוריות, גם כדוברי רוסית וגם כשורדי שואה, יש לנו כבר עשרות שנים מתנדבים שהם מומחים בקשר, מול הקרן לרווחת ניצולי שואה, מול הרשות, עובדים שלנו, עובדים מול הרשות, עובדים מול כל התרגום של טפסים, מילוי טפסים לגרמניה, רנטות וכדומה, יש לנו פעילות בכל סניף, יש לנו מישהו שעוזר ואם אין לנו באותו סניף, זה לא סתם מתנדב זה מישהו שבאמת, יש לו מומחיות וידע רציני, אז אנחנו נעזרים, גם בסניפים אחרים, גם אם זה טלפונית, או פיזית הם מגיעים, לדבר הזה יש לנו פתרון.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

רק תתכנסי לסיום, אני חייבת לעבור לדובר הבא.


<< אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

מתנדבים דוברי רוסית, עושים עבודה מצוינת, גם במרכז התמיכה והמידע. יש לנו גם נתב שיחות בחמש שפות, עברית, ערבית, רוסית, אמהרית ואנגלית, בטלפונים שונים, לא צריך ללחוץ על שום כפתור, אנשים מתקשרים, זה היה ב-2008, הרגשתי שניצחתי את הביטוח הלאומי ואכן אנשים שלושים אחוז נוטשים את השיחה, כי אם אתה צריך להשאיר הודעה אז הוא נבהל. הקמתי מרכז תמיכה טלפונית שמתקשרים ומקבלים מענה ואני חושבת ש- - -


 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

שפה שלהם.

<< אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

שפה שלהם, משאירים הודעה וחוזרים אליהם, מתנדבים דוברי רוסית, הולכים ועושים ביקורי בית, אנחנו עוסקים בביקורי בית, יש לנו בסביבות 8,000 קשישים בכלל, שאנחנו מבקרים אותם, האוכלוסייה דוברת הרוסית, באמת, מישהו פה העיר בעניין התרבות, לא תמיד הם צרכנים של ביקורי בית קבועים, הם לא תמיד מוכנים לפנות, לקבל שירות תמיכה פסיכולוגי, או משהו אחר, כלומר, גם פה, יש פה תהליך של שכנוע והתערבות ואנחנו ערים לזה, בצד שאנחנו נמצאים בו.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אוקי, תודה רבה רבה. אז אני עוברת ממשרד הרווחה. תראו, אנחנו מדברים פה בדיון, ללא מידע, ללא נתונים, אין נתונים, כמה מדברים רק רוסית וכמה מהם זקוקים לטיפול נפשי, או לטיפול סוציאלי והם לא יכולים לקבל, כי יש רק כך וכך, עובדים סוציאליים, או פסיכולוגים, כאילו, אין נתונים. אז בהיעדר נתונים, אני שואלת גוף שמטפל בפניות ציבור, אבל זה לא רציני.

 << אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >> 

על הביקוש יש נתונים, זאת אומרת על כמה דוברי רוסית נדרשים.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

ממתינים לשירות פסיכולוגי?

<< אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >> 

לא, לא, על כמה לא יודעים לקבל מידע בשפה העברית וכמה נדרשים לסיוע.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לא, את זה ראיתי, אבל כשאני הולכת לתחומים הרווחתיים אז אין לי את המידע מה הפער, בין ההיצע לביקוש.

<< אורח >> רונית רוזין: << אורח >> 

כל שורדי השואה, בצד של הביקוש, לפנות אלינו ולנסות, רק ב'אלה' יש 70 מטפלים דוברי רוסית, עכשיו הוא שלח לי תשובה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

70 מטפלים דוברי רוסית ואני יכולה להגיד לכם ש-

<< אורח >> רונית רוזין: << אורח >> 

הקושי הוא בפריפריה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אני יכולה להגיד לכם שמהפרספקטיבה שלי, אני עובדת עם 'עמך' ו'אלה' שהם מוטרדים, מה הם הולכים לעשות ביום שאחרי, כי אוכלוסיית השורדים מתמעטת ויכול להיות שאפשר פה לעשות הסבה.

 << אורח >> נורית איתן גוטמן: << אורח >> 

'עמך' משמשים ספק לקופות, לבריאות הנפש, אז אנחנו כן עובדים איתם וכן מפנים אליהם, לא רק שורדי שואה, אלא מתמודדי נפש בכלל, באוכלוסייה הבוגרת.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אוקי, אז צריך לראות, האם יש פה משאב שעדיין לא חיברנו אליו ו'אלה'?

<< אורח >> נורית איתן גוטמן: << אורח >> 

'אלה', אני אבדוק, אני לא בטוחה, אני לא מכירה שם ספקים שלנו, אני אבדוק את זה, אבל 'עמך', אני בטוחה ואני יודעת שאנחנו עובדים איתם.

 << אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

אני רוצה להעיר בנושא של שורדי שואה, יוצאי מרוקו, צפון אפריקה, עירק וכו'. אז ב'עמך' וב'אלה', הרבה פעמים נדרשת להתערב באופן אישי, לנצל את הקשרים שלי כדי שיקבלו חלק מהאנשים ויתנו להם שירות, אז כאילו אם חסר אז - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

רונית, יש יוצאי מדינות ערב ואירן ש-

 << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> 

אני לא מכירה את הבעיה הזאת.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לא אמורה להיות בעיה, אז תפנו לרונית.

<< אורח >> רונית רוזין: << אורח >> 

הבעיה קיימת, בעיקר בפריפריה, שם יש פחות מטפלים ולא רוצים לנסוע, ניידות ובאמת, שם צריך לעשות עבודה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אוקי, אני עוברת לסעיף הבא- - -

 << אורח >> יורי מגנר: << אורח >> 

אם אנחנו כבר מדברים על ביטוח לאומי, אני רוצה רק להגיד, אפשר אם תרשי לי?

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

רק שם וארגון?

<< אורח >> יורי מגנר: << אורח >> 

יורי מגנר, חבר מועצת עריית יוקנעם.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

יוקנעם, כבר אמרת, כן.

<< אורח >> יורי מגנר: << אורח >> 

אני רוצה להגיד שלפעמים יש מצבים מסוימים ששום מתרגם ועם רצון טוב, לא מסוגל להתמודד עם בירוקרטיה שיש במשרדים, אני נתקלתי לאחרונה במקרה שאני לא יודע מה, איך להגיד, זה קרה עם אמא שלי, יום אחד היא מקבלת דרישת תשלום מסוימת, מביטוח לאומי ואז מתברר שזה כתוצאה מזה שהיא לא קיבלה תשלום חד-פעמי בשנת 2020 והתשלום הזה יועבר בפיגור, הוא עבר ל-21, זאת אומרת ב-21 היא קיבלה פעמיים, כתוצאה מזה היא עברה על הרף ואז עכשיו, אותם 2,000 שקל בדיוק, שהיא קיבלה פעמיים, עכשיו ביטוח לאומי מוריד, דבר מאוד מאוד פשוט, אי אפשר להתמודד עם זה, זאת אומרת - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אז זה מוביל אותי לחלק הבא בדיון בדיוק, הדברים שלך - - -

<< אורח >> יורי מגנר: << אורח >> 

זה פשוט לא יאומן.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

הבעיה ידועה, זה מוביל אותי לחלק הבא בדיון, עם הביטוח הלאומי. מה שהיה בדיון הקודם זה שהיו הרבה מאוד עמותות שמתמחות בלהגיע לבתים של אנשים, לעזור למבוגרים להתמודד עם הבירוקרטיה והן הלאה וביקשנו מנציגת הביטוח הלאומי, אני לא יודעת אם לבנה פה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

הייתה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

ומה? נשברה? שתחזור, זה החלק שלה בדיון, כי מה שביקשנו מהם לבדוק אפשרות שאנחנו נחבר, בין עמותות שנותנות שירותים בשפה הרוסית, בפריסה ארצית, אני רוצה שהיא תהייה פה, זה עניין אופרטיבי, חיכינו חודשיים לתשובתה. אז המטרה הייתה לבדוק, אם הם יכולים לחבר למוקד של הביטוח הלאומי. אז אני עוברת לסעיף הבא, עד שהיא תחזור. בואו נעבור לאתר 'כל זכות', פה בעצם, אני בזמנו, יחד עם חבר הכנסת בליאק, העברנו כספים קואליציוניים כדי לתרגם דפים של אתרים לרוסית, אז נשמח לדעת מה קורה עם זה.

 << אורח >> ביאן מג'אדלה: << אורח >> 

בוקר טוב, תודה על ההזמנה, אני ביאן מג'אדלה ומנהלת את הפעילות של כל זכות בערבית וברוסית ונמצאת איתי טטיאנה שהצטרפה לצוות לפני כחודש וחצי, יש לנו צוות של שתי נשות צוות דוברות רוסית וארבעה מתרגמים חיצוניים, התקציב, באמת, הוא מיליון שקל, יועד לשנה בלבד, כרגע, אנחנו מנסים לגייס תקציב המשך, כי אנחנו לא נסתפק, התכנון הוא 1,500 דפים ובאמת, הבחירה הייתה מלכתחילה להתחיל עם הנושאים היותר אקוטיים, ניצולי שואה, אוכלוסייה המבוגרת באופן כללי, מטבע הדברים, צעירים יכולים גם להתמודד עם העברית, מקווה שנצליח לגייס תקציב המשך ואנחנו העלינו את האתר לפני שבוע ויש לנו מצגת, אם אפשר לעלות את זה, רק כדי לראות, כי אנחנו מדברים פה וזה, נחמד יהיה לראות, מול העיניים משהו שכבר קורה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

תגידי לי, מסך הדפים ששמתם לעצמכם כמטרה לתרגם, כמה תורגמו?



<< אורח >> ביאן מג'אדלה: << אורח >> 

עלינו עם 70 דפים ויש עוד 60-70 שהם בבדיקה שהם במרחב שיושב מאחורי הקלעים, אבל הם מחכים, סך הכול 130 דפים שתורגמו, מתוכם כ-70 עלו כבר, זאת אומרת משוחררים לציבור, נמצאים כבר באתר כל זכות, כל זכות בלשונית למעלה יש - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

באיזה משרדים? באיזה נושאים?

<< אורח >> ביאן מג'אדלה: << אורח >> 

קודם כל, התכנון הוא באמת, התחלנו עם ניצולי שואה, טטיאנה, את יכולה - -

 << אורח >> טטיאנה ברליו: << אורח >> 

ביטוח לאומי, קצבת זקנה ונכות, הנושאים סיעוד ונושאי שירות שמאוד חשוב לאנשים לקבל גם ממקומות, לעריות - - -

<< אורח >> ביאן מג'אדלה: << אורח >> 

גם דך עמותת 'עמך' עלה.

<< אורח >> טטיאנה ברליו: << אורח >> 

גם עמותות ,אנשים פשוט לא יודעים שיש ואפשר לקבל ברוסית, זה נושאים מאוד חשובים, כמובן רובם הם ניצולי שואה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

מצוין, את רוצה להעלות את המצגת? זה עלה? אריאלה.

<< אורח >> ביאן מג'אדלה: << אורח >> 

אני רק אגיד, יש לנו 1,500 דפים שאנחנו עתידים לתרגם השנה, במהלך הפרויקט הזה, מתוך כ-150 דפים, בתחום ניצולי שואה, זאת אומרת, מיועדים לניצולי שואה, אבל כל הנושא של קצבאות נכות וגמלת סיעוד ופטור מתשלום בקופת חולים ותקרת תרופות וכל הנושאים האלה הם רלוונטיים כמובן, אבל מתוכם צבועים כניצולי שואה 150 ואנחנו מאוד מקווים שבמהלך החודשים הבאים, נוכל להשיג תקציב המשך. אני כן אגיד שמשרד הבריאות, כבר מתחיל להתעניין בזה, איזה דפים יישארו, לא מתורגמים, בסוף השנה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אז באמת, נציגת משרד הבריאות, מהדיגיטל, רצתה להוסיף משהו.

 << אורח >> תמר ורשבסקי מרקין: << אורח >> 

אגף דיגיטל ודטה, קוראים לנו עכשיו. תמר ורשבסקי מרקין, מנהלת אסטרטגית תוכן באגף, משרד הבריאות. אז ככה, הלנה ואני הגענו לכאן, הלנה אחראית על אתר החוד ואני אחראית על האתרים החדשים שאנחנו בונים. אנחנו עובדים על אתר לגיל השלישי, צפוי לעלות בקרוב, האתר יתורגם במלואו לרוסית, זאת אומרת, אתר מראה, כל האתרים שלנו שאנחנו בונים עכשיו, הראשון מבניהם זה הגיל המבוגר, יתורגמו לרוסית, הכול, כל המידע לקהל הרחב. 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

יפה.

<< אורח >> תמר ורשבסקי מרקין: << אורח >> 

עוד דבר שאנחנו עושים, אנחנו בנינו אפיון שפה, שהשפה שלנו לא תהיה ממשלתית לאנשי מקצוע, אלא בגובה העניים, לציבור הרחב, שיבינו מה רוצים, זאת אומרת אם אני נכנסת לשירות של עזרי שמיעה, אז המשפט הראשון יהיה כתוב שאני יכולה לקבל מימון מקופת חולים ב-3,800 שקל כל שנה וחצי, זה יהיה המשפט הראשון, מאוד ברור, כמובן, כך מתורגם לרוסית, לערבית, לאנגלית וזה רוח הדברים, ככה אנחנו פועלים בכל הנכסים החדשים שלנו. הלנה יכולה לספר על כמות השירותים שמתורגמים לרוסית ואיזה שירותים.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אוקי, מצוין, עוד מישהו בעניין הזה? יש לכם עוד משהו שאתם זקוקים לו שטרם בוצע? יש שם מגבלות כלשהן?

<< אורח >> ביאן מג'אדלה: << אורח >> 

אנחנו לפעמים נתקלים במידע שהוא לא מספיק ברור, זה מידע שכתוב במקור בעברית, אבל אנחנו כל הזמן דואגים לטייב את המידע, אני כן מזמינה את מי שדובר את השפה, להיכנס ואנחנו פה, לא רק לשמוע איזה יופי, אנחנו גם פה להשתפר ולראות אם השפה משרתת את מי שהיא צריכה לשרת, מבחינת מושגים ורמת שפה ואם צריך לעשות דיוקים נוספים.

 << אורח >> טטיאנה ברליו: << אורח >> 

שאלה, יש לנו רשימה שאנחנו צריכים לתרגם ויש נושאים שלא בתוך הרשימה שמאוד חשובים, למשל, ווטרנים במלחמת העולם השנייה ואם אפשר לקבל אישור ל- - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

מי צריך לאשר את זה?

<< אורח >> ביאן מג'אדלה: << אורח >> 

עשינו יחד עם המשרד לשיווין חברתי ואנחנו - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

תעבירו לנו רעיונות שכרגע לא בפנים ואנחנו נבדוק את זה, כאילו תכיני לי רשימה, נגיד, ווטרנים לא בפנים ונעביר את זה הלאה ונראה איך פותרים את זה וזה דרך שוויון, לא דרך רוה"מ, נכון?

<< אורח >> ביאן מג'אדלה: << אורח >> 

כן, כן.

 << אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >> 

רק במשפט, קודם כל, אני רק חייב להגיד שאני ממש ממש רוצה לפרגן לעבודה של ביאן, של טטיאנה, באמת, כיף לעבוד וכיף לראות אנשים שעובדים טוב, יפה ומדהים. שני דברים, אחד, מירב, אני חייב להגיד שאני חושב שהאתגר המרכזי יהיה הנושא של הפרסום, צריך להבין, איך אנשים ייחשפו לזה, זה לא יגיע, עם כל הכבוד ללובי המיליון ויש כבוד, זאת אומרת, זה לא יגיע רק עם פרסום שלנו וצריך להבין, איך המשרד לנגב והגליל והחוסן הלאומי ואיך כל מי שמתעסק בסוגיות של ניצולי שורדי שואה, איך מפרסמים את הדבר הזה, כי זה סופר משמעותי ונקודה נוספת זה שיש בעצם, מנוע זכויות ממשלתי שבו, בעצם, פיילוט חדש שהתחיל בשנים האחרונות שבו הוא מתממשק עם כל זכות ובעצם, ברגע שאתה מקליד שמה את הפרטים שלך אז הוא מבין, מה הדברים שאתה זכאי להם. האמירה שלהם כיום, מהשיחות האחרונות שלנו איתם זה שהם בעצם לא רוצים לעשות עבודה כפולה, אז הם מחכים עד שכל העמודים יתורגמו ורק אז הם יתחילו לעבוד עם זה, הקושי שלי עם זה, זה שאנחנו נמצאים כרגע רק ב-1,500 עמודים הראשונים ואם נחכה עד שכל העמודים ברוסית יתורגמו והם יתחילו לעבוד על זה רק אז, אנחנו מדברים על, לא יודע, שנתיים שלוש שהם יתחילו לעבוד על זה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לא הבנתי, אתם עובדים טורית, במקום למקבל?

<< אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >> 

יש בעצם, שני מקומות, יש את כל זכות, ששם אני עכשיו יכול לחפש, לא משנה, חוק בריאות ממלכתי ואז אני מקבל בעצם, או לא משנה, אזרח וותיק ויש מנוע זכויות ממשלתי שבו אני בעצם, נכנס, הוא שואל אותך, בן כמה אתה, האם אתה ניצול שואה, איפה אתה גר, באיזו שפה אתה מדבר ואז הוא בעצם מביא לך, את העמודים הרלוונטיים, הוא כאילו עושה לך מן גישה אינטראקטיבית כזאת.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

הבנתי.

<< אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >> 

אז הם אומרים שהם יתחילו רק לעבוד על זה לתרגום, רק אחרי שכל העמודים, בכל זכות, יתורגמו לרוסית.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אתה מתבסס על המידע שיש בכל זכות.

<< אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >> 

אני מבין פשוט, אם אנחנו נחכה עד שהכול יתורגם, זאת אומרת, גם היום בכל זכות, עכשיו, אתה נכנס - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

הבנתי, אבל יכול להיות שזה פשוט, לא יהיה יעיל, כי כאילו, הם יכינו פלטפורמה ואז יצטרכו לעדכן אותה, בהתאם לדפים שתורגמו? אוקי, זו סוגייה מאוד נקודתית, אז תתייחס ואני רוצה לעבור עוד מעט לביטוח הלאומי.

 << אורח >> עופר ישי: << אורח >> 

קודם כל, כמו שגם הוצג גם במצגת, מערך הדיגיטל שותף יחד עם משרד המשפטים וכמובן, כל זכות, בתהליך המבורך הזה. הבאתי גם פרטים לדווח, אבל הם כבר דווחו והכול בסדר. אנחנו גם יודעים שרק 25 אחוז תורגם, מסך כל הדפים של כל זכות, לערבית, מהתקציב שהזכרת. מה שהם עושים בפרויקט הזה, מעבר לתרגום, הם בעצם, בנו מילון מונחים ברוסית, הם עשו קודם איזושהי עבודת תשתית, זה מה שאת כיוונת אליו, כי אנחנו מתכוונים להתבסס על עבודת התשתית הזו לאתר. מבחינת מנוע זכויות, התוכנית היא לבצע את ההסבה בשנת 2024, אנחנו לא מחכים שכל הדפים, אנחנו נתחיל ב-2024, הסיבה היא, יותר עומס שכיום קיים, כי גם עושים את הפרויקט הזה עכשיו, מתורגם לערבית, אנחנו גם משנים את כל הממשק למשתמש שיהיה ידידותי. אנחנו עכשיו מדברים פה, להפוך שפה, מימין-שמאל, לשמאל לימין, הכוונה באמת לעשות את זה ב-2024, ואין בעיה של תקציב.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

רק התייחסות שלך, מה שמך ומאיזה גוף?

 << אורח >> אלנה שרביט: << אורח >> 

שלום, שמי הלנה שרביט, אני ראש צוות תוכנן אינטרנט במשרד הבריאות, אז תמר דיברה על אתר ייעודי לגיל המבוגר ואני רוצה להתייחס לאתר של משרד הבריאות ובאופן כללי. האתר של משרד הבריאות, מתורגם כבר מעל עשר שנים, לשפה הרוסית, במראה, בכל הנושאים שנוגעים לקהל הרחב, אם זה שירותים לאזרח, אם זה דפי מידע, כל החדשות. 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אוקי, חשוב.

<< אורח >> אלנה שרביט: << אורח >> 

אז רק להתייחס לזה ושתכירו ואנחנו נמצאים, גם בפלטפורמה של GOV, בעצם בסבה של אתר ישן שלנו, גם ל-GOV וגם לאתר החדש של הגיל המבוגר וב-GOV יש לנו באמת, כמעט כל השירותים לאזרח, מתורגמים כבר לרוסית. אנחנו בעבודה אינטנסיבית על הפערים שעדיין צריכים להשלים, אבל יש כבר כ-90 שירותים לאזרח שמפורסמים וכמובן, כל מה שהיה בקורונה, תורגם לכל ארבעת השפות וכל הפלטפורמות האפשריות, כולל IVR SMS פרסום.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

יישר כוח. אני רק לחלק הזה, לפ"מ מגיעים שבוע הבא לדיון, אני חושבת שחשוב שתדברו לפני כן, כל זכות ולפ"מ, על איך מפרסמים את זה.

 << אורח >> ביאן מג'אדלה: << אורח >> 

לא, כרגע, בתקציב הנוכחי, הכול עושה לתוכן, אז אנחנו מתרגמים יותר דפים ולא ..בתוכנית המקורית - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

מי צריך לתקצב את זה, המשרד לשוויון חברתי?

<< אורח >> ביאן מג'אדלה: << אורח >> 

התקציב שלנו עובר דרך משרד המשפטים ומערך הדיגיטל, אבל התקציב של הרוסית - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אוקי, אז בואו תעשו שיחה עם לפ"מ לפני הדיון שבוע הבא.

<< אורח >> ביאן מג'אדלה: << אורח >> 

אין לנו שקל לשיווק, אפשר לראות את המצגת?

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

כן, ממש בקצרה, כי אני רוצה לעבור לביטוח לאומי.

הצגת מצגת

<< אורח >> ביאן מג'אדלה: << אורח >> 

זה דף הבית כבר עם הפורטלים שמתורגמים ברוסית, זה אתר מראה, כל דף אפשר לעבור לשפות שהוא מונגש להם. זה פורטל זכויות ניצולי שואה, מתוכו, לא כל הדפים מתורגמים, אבל זה כן, הפורטל עצמו שהוא מאחד את כל הדפים ויש בצד ימין, עוד פעם מעבר לעברית. זה דוגמא לדף ספציפית, סיוע לניצולי שואה, מהקרן לרווחת ניצולי שואה, כמובן, יש למטה עוד מידע ועוד פרטים, היה לי חשוב - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

שנראה שזה אמיתי.

<< אורח >> ביאן מג'אדלה: << אורח >> 

זה אמיתי, זה עלה.
 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

יופי תודה רבה. אז בואו אנחנו נעבור עכשיו, למה שדילגתי עליו קודם, על הנושא של הביטוח לאומי, בעצם, אני רק ממסגרת את הדיון, לפני סדר גודל של חודשיים, בעצם, רצינו לבחון אפשרות שנחבר עמותות שמתמחות במתן שירותים חברתיים ברוסית, למוקד של הביטוח הלאומי, כספקי שירות וכך נוכל להעשיר את הפריסה ואת מגוון השירותים שהמוקד יכול להציע. המודל שבזמנו הצעתי זה ללמוד את המודל של המשרד לשוויון חברתי, אנחנו שמה הפעלנו את 8840*, הכול באמצעות עמותות ששילמנו להם פר-קריאה שהם טיפלו בה ואז גם עזרנו לעמותות חברתיות וגם הייתה לנו פריסה והתמחות יפה של אנשים בשטח. אז לבנה, בזמנו אמרה שהיא תבדוק את זה וחזרנו.

 << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

שלום רב, לבנה עזרא, מנהלת אגף אזרחים וותיקים. אז באמת, הפנייה שלכם אכן נבדקה וגם קיבלתם תשובה בכתב, אני מתנצלת שזה רק אתמול, אבל - - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לא קראתי, אז אני לא ראיתי את זה.

 << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

אז אני אציין לך מה התשובה, אני אפילו אקריא את הסעיף הרלוונטי, אבל אני אגיד רק בגדול, שכמו שוורה בוודאי דיברה איתכם על זה וגם דיווחתי בישיבות הקודמות שיש לנו מוקד שלנו, ייעודי שנותן את המענה בשפה הרוסית, יש לנו שירות רחב מאוד גדול באתרי האינטרנט ובסניפי הביטוח הלאומי שהם גם נותנים שירותים בשפה הרוסית, שזה כולל את עובדי הביטוח הלאומי, המתנדבים של ורה. יש לנו מיצוי זכויות מלא, גם לגבי קצבאות סיעוד שניתנות, גם בשפה הרוסית. באשר לשאלה הספציפית, לעניין העמותות, אז אני אקריא את נוסח התשובה, רק את הסעיף הרלוונטי, כי התשובה מדברת על הרבה מאוד דברים שהביטוח הלאומי עושה. אנחנו מדברים ככה שבאשר להצעה להתקשרות עם עמותות שונות, הלשכה המשפטית שלנו בדקה את הנושא, נציין כי כל התקשרות של הביטוח הלאומי, עם גופים אחרים הוא לעניין זה, עמותות כפופה להוראות חובת המכרזים ולכן אנחנו לא יכולים לצאת למכרז כזה בנושא הזה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

למה?

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

מהסיבה הפשוטה שהיום הביטוח הלאומי, א', נותן את המענה לכל הדברים שציינתם בוועדה ולהוציא מכרז בנושא הזה, זה לא היה במסגרת התקצוב שלנו ולא במסגרת הנושאים, יתכן שבעתיד כן, כי כראייה, יש לנו פרויקט של אגף הקרנות בביטוח הלאומי, שיש להם מיזם משותף עם עמותת 'למענם' שהם נותנים, באמצעות מתנדבים דוברי שפות שונות, הם נותנים ניוד רופאים - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

בסדר גמור, את זה אני יודעת וגם ברור שאם עושים דבר כזה, צריך לעשות את זה במכרז, זה ברור, גם במשרד לשוויון חברתי, עשינו את זה במכרז, מסודר ונקי וזה, פשוט העמותות האלה, מתקשות להגיע לקהליי היעד ולכם יש הרבה קהל יעד, כי ביטוח לאומי כולם יודעים, עמותת למענם 'שם קוד', או 'משקפיים וורודות', או לא משנה איזה עמותה, זה לא משנה, או עמותה קטנה בפתח תקווה שנותנת שירות לרוסים, הם לא יודעים תמיד להגיע לקהל היעד ולכן, חשבתי שאם היה חיבור לצינור הגדול הזה של ביטוח לאומי וככה גם אתם תעשירו את השירותים שאתם נותנים והם גם יגיעו לקהל היעד וגם יוכלו להמשיך בעשייה חברתית שלהם, חשבתי שזה WIN-WIN, בגדול, את אומרת, אנחנו יודעים לעשות את זה לבד.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

אנחנו יודעים לעשות את זה לבד, יש נקודה נוספת שהיא לא הוזכרה במכתב וגם עליה צריך לתת את הדעת, במוסד לביטוח לאומי, יש מאגרי מידע ענקיים שהם קשורים לסודיות של הבנאדם - - -
 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לא, אבל פה את לא נותנת מאגר מידע, אני כבר עשיתי את זה בשוויון.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

בדיוק, אני לא נותנת, אז מענה כללי - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

זה לא מענה כללי, זה מענה נקודתי, זה אברהם מירושלים, עכשיו אני רוצה לשלוח לו מישהו לביקור בית, דובר השפה הרוסית, אז יש לי עמותה בירושלים שנותנת.

 << אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

רציתי לומר, לא מוקד, מרכז תמיכה ומידע.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

סליחה, מרכז תמיכה.

<< אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

זה עקרוני, מרכז תמיכה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אני מתה עליה, היא כאילו מכל הנשמה.

<< אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

עכשיו, מרכז התמיכה והמידע, מפנה לעמותות ואנחנו מכירים את רוב העמותות, אנחנו מכירים את משרד הקליטה, ברמה המקומית, מכירים את משרד הבריאות ויודעים לאן להפנות, יש לנו קשרים מאוד חזקים. להפנות את האנשים לעמותות, אני מעדכנת את העובדים, את המרכז, על כל דבר חדש שקורה, אני אישית הולכת לפגוש את העמותות, לא מספרת לאף אחד, אבל אני - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אני פשוט רציתי שהם יעבדו אצלך.

<< אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

הם לא יכולים לעבוד.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

הם יכולים לעבוד אצלך, זה מה שעשינו וזה עבד מדהים.

<< אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

אני מעבירה לאנשים אפשרות לפנות אליהם ועוזרים להם לפנות אליהם, לא יכולה לחבר אותם, לתת מידע על אנשים האלה - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לא, אני פשוט מסבירה בפשטות, הם בסכנות סגירה כל הארגונים האלה שעושים עבודה ואתם יכולים להעשיר את השירותים שלכם, חיבור היה יכול לעשות WIN-WIN לשני הצדדים, אז זה מצריך מכרז, זה מצריך עבודה, אבל הם גם לא עושים לך טובה, הם מטפלים בך ומקבלים על זה כסף וככה הם גם ממשיכים את הפעילות החברתית שלהם ולך יש הרבה הרבה אנשים בשטח.

<< אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

דרך הקרנות, אני חיברתי את משקפיים וורודות ועוד הרבה מאוד גופים אחרים - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

במצב הקיים, רק מי שיודע להגיע וזה, זה לא מוסדר, אני הצעתי הסדרה, אבל בסדר, יכול להיות שאתם מסתדרים בלי זה ולא בכוח.

<< אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

ולא אמרתי שיש לנו וזה תשובה לך, 9696* זה טלפון שיפתור את כל הבעיות שאתה אומר, איך אני אגיע, ביטוח לאומי לא מגיעים אליו, אתה מגיע לטלפון הזה, אתה מטופל עד הסוף, באמצעות העובדים ואני אומרת לך, כל אחד מכיר את המקרה אישי שלו.

 << אורח >> יורי מגנר: << אורח >> 

ורה, בנושא זה, אני מדבר על טיפול של ביטוח לאומי, אני - - -

<< אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

אל תעשה הכללה.

<< אורח >> יורי מגנר: << אורח >> 

אני שלושים פעמים כבר הגעתי לסניף של ביטוח לאומי, מתברר, לא מסוגל, לא רוצה לפתור את הבעיה - - -

<< אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

לא מקבלת את התשובה הזו, כי זה לא מדויק, חבל להגיד את זה - - - 

<< אורח >> יורי מגנר: << אורח >> 

זה מה שאני רציתי לספר כאן בוועדה וזו ניצולת שואה דוברת רוסית - - -

<< אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

אבל אם צריך לתת תשובה, גם אם היא לא ניצולת שואה, אנחנו מחויבים.

<< אורח >> יורי מגנר: << אורח >> 

התשובה כן, התשובה כל פעם שמבקשים ממנה, אף אחד לא רוצה להיכנס לעובי הקורה, יש וועדה אחת שמסוגלת לבטל את התשלום - - -

<< אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

איזו וועדה?

<< אורח >> יורי מגנר: << אורח >> 

בביטוח לאומי.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

רגע, שנייה, שנייה, רגע, רגע, טיפול במקרה פרטני, אני מבקשת שתשבו ותראו איך אפשר לעזור, אנחנו לא ננתח פה מקרה של אישה איקס.

 << דובר >> אריאלה אהרון: << דובר >> 

תשלח לוועדה את הפנייה, נבדוק מה הבעיה, בסדר?

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

רגע, שנייה, לגבי טיפול במקרה פרטני שזה דבר מאוד חשוב, או שתפנה לוועדה ואנחנו נפנה אליהם, או שתעשו בינכם חיבור ותטפלו בזה, זה חשוב מאוד.

<< אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

בסדר גמור.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

יש לך סוגייה עקרונית רוחבית?

<< אורח >> יורי מגנר: << אורח >> 

אני לא רוצה להגיד שזה לא בדיוק בעיה ספציפית אחת יחידה, זה בעיה שיש להמון המון עולים חדשים ובמיוחד לשורדי שואה, בסופו של דבר, ברוב המקרים ברגע שהם עוברים על סף המותרת להם, הם פשוט לא מתווכחים עם ביטוח לאומי, לא חשוב, אם זה תשלום חד-פעמי, או לא, הם פשוט משלמים כדי לא להתעסק עם ביטוח לאומי, עד כדי כך ובסופו של דבר, ברגע שזה קורה, מה קורה בסופו של דבר? אנחנו לוקחים מניצול שואה כסף ומעמידים אותו לחצי שנה בדילמה, מה לקנות, אוכל, או תרופות - - - 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

רגע, לא חד לי הבעיה.

<< אורח >> יורי מגנר: << אורח >> 

אני רוצה להגיד שיש חלק מהדברים שקשה מאוד להתמודד איתם ועם זה אני פונה גם ליושבת ראש הוועדה, מירב וגם לחברי הוועדה - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אבל תחדד לי מה האתגר, מה, בירוקרטיה מול ביטוח לאומי?

<< אורח >> יורי מגנר: << אורח >> 

בירוקרטיה זה דבר אחד, אבל אנחנו עכשיו בכנסת, יש לנו מה לעשות בנושא הזה, אני פונה עכשיו לוועדה, יש ניצולי שואה עכשיו, נשארו מעטים, בואו נרים להם באמת, רק לניצולי שואה, באמת נרים להם בדיוק עד גובה ההכנסה המותרת, שכל פעם במאה שקל, או במאתיים שקל, או ב-300 שקל, או ב-1,000 שקל, הם לא יצטרכו לקבל מכתב מביטוח לאומי, בבקשה להחזיר את הכסף.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

קודם כל, המצוקות הכלכליות של שורדי השואה, נידונו כאן בהרחבה פעמים רבות, זה לא פעם ראשונה שאנחנו מדברים על זה, אי אפשר בביטוח לאומי, לעשות חקיקה רק לשורדי שואה ולא לכלל הזקנים, חוקית אי אפשר לעשות את זה, כי הזכויות שניתנות לשורדי שואה, תמיד מקושרות לשואה, זאת אומרת, אתה לא יכול להפלות אותם, אל מול זקנים אחרים במדינת ישראל, בכזה קלות, תאמין לי, בדקתי את זה לעומק.

<< אורח >> יורי מגנר: << אורח >> 

זה לא שאנחנו נותנים להם כסף, אנחנו פשוט לא לוקחים מהם.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לא, יש שורדי שואה, אני בעיקר בקרב שורדי שואה, דוברי רוסית, דיברנו על זה, לא דיון אחד ולא שני דיונים, יש מה לעשות, זה עניין של סדרי עדיפויות תקציביים ולצערי, הממשלה הזו החליטה לא לתקצב את זה. עכשיו אנחנו עשינו כל מה שיכולנו, אנחנו הבאנו לזה תקציבים, גם ממשלות קודמות, הממשלה הנוכחית, החליטה לא לתקצב את זה, לא אכפת לי, אם תקרא לזה שלא יקזזו להם מביטוח לאומי, או תקרא לזה, הגדלת המענק השנתי, או תקרא לזה, הגדלת גמלת סיעוד של השורדים, זה לא משנה, בסוף זה הכיס, אין לזה היום תקציב, אין לזה היום תקציב, הממשלה הזו לא הביאה לזה תקציב.

 << אורח >> טטיאנה ברליו: << אורח >> 

אם מקבלים מכתב כמו אלה, פה כתוב, חוב, אני צריכה לשלם וכל מיני דברים, לאזרחים וותיקים, דוברי רוסית יותר קל לשלם ולבדוק מה פה כתוב.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

וזה בעברית.

<< אורח >> טטיאנה ברליו: << אורח >> 

זה בעברית, הם לא מבינים - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אז מי שדובר רוסית, מקבל מכתב ברוסית?

 << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

לא, אני אשמח להתייחס לעניין הביטוח הלאומי.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לא, אבל המכתב שהיא הציגה, היא צודקת, מבקשים ממישהו כסף ומבקשים את זה ממנו בעברית?

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

המכתבים שלנו לא יוצאים בשפה הרוסית, האתר הוא בשפה הרוסית, המידע בשפה הרוסית, המכתבים יוצאים בשפה העברית שזו השפה הרשמית של מדינת ישראל, אבל, שנייה, יקירה, את יודעת כמה אנחנו בקשר טוב, בסדר? אני רוצה להתייחס דווקא לטענה הכללית, על חובות שנוצרים לניצולי שואה, אז קודם כל, המוסד לביטוח לאומי, בראש ובראשונה, שם את ניצול השואה, על סדר העדיפויות שלו. כאשר אנחנו יודעים שיש חוב שנובע מסיבה כלשהי, עקב הכנסות שעולות המותר והבנאדם הזה, קיבל השלמת הכנסה בעבר, או שהמצב הכלכלי שלו הוא חומר, המוסד לביטוח לאומי, ההנחיה שלנו, לכל מנהלי התחומים בסניפים שלנו, ניצולי שואה, החוב שלהם יבוטל, בהתאם לכללים. בהתאם לכללים זה אומר שרק אם רף ההכנסה שלו היא מאוד מאוד גבוהה ואני מדברת על הכנסות שהן מעל 8,000, או 10,000 שקל, רק אז, החוב שלהם לא מתבטל. אני גם אעיר ואני אציין וחלק מכם פה אולי יודעים, כי די דיברנו על זה. לאחרונה דווקא, היו לנו כמות מאוד גדולה שהרשות לניצולי שואה, שילמו תשלום רטרו-אקטיבית לניצולי ללינגרד, באותו יום שאני שמעתי על זה, יצרתי קשר עם גליה מהרשות לניצולי שואה, ביקשתי את הרשימות, המוסד לביטוח לאומי, ביטל, ללא פנייה, לכל ה-226 מקרים, את החובות, באופן גורף, בלי שבנאדם פנה, אם יש מקרים פרטניים שאתם רוצים אז יש לך את הטלפון שלי, תצרי איתי קשר, כל מקרה ייבדק לגופו, בסדר?

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

ובאשר למכתב ברוסית לגביית חוב?

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

באשר למכתב, המוסד לביטוח לאומי, לא מוציא מכתבים למבוטחים, בשפה הרוסית, היא מוציאה אותם בשפה העברית, בכל סניף וסניף, כמו שוורה ציינה וכמו שאני מציינת, הלוך וחזור, יש אנשים שיכולים לסייע ומי שלא יכול להגיע לסניף, גם ורה שולחת את המתנדבים ואפשר לשבת ולעזור בקריאת המכתב.

 << אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

טלפונית, אפשר 96* וגם בנתב השיחות, מופיעים בכל השפות, משאירים הודעה וחוזרים המתנדבים חוזרים.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

טוב, אני נותנת התייחסויות אחרונות, לקראת סיום הדיון, בבקשה.

 << אורח >> יגאל לפידוס: << אורח >> 

אני עובד הכנסת, אבל יש פה משהו שפשוט כואב לי, אני חייב להתייחס. לנציגת ביטוח לאומי, אחת המטרות הקבועות שלי זה לתרגם להורים שלי טפסים, מכתבים ודיווחים מביטוח לאומי, כלומר אני עושה את זה ברמה שבועית ממש, כל שבוע וטפסים של ביטוח לאומי, הם מתאפיינים בשלושה, בעצם מאפיינים, הם חיוניים ביותר, אי אפשר בלעדיהם, הם ארוכים מאוד והם מופעים, רק בעברית וערבית בלבד. עכשיו, אני מתרגם את זה להורים שלי, עכשיו - - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

המכתבים לא מופיעים בערבית, רק בעברית.

<< אורח >> יגאל לפידוס: << אורח >> 

לא, טפסים, לבקש קצבה וכן הלאה. עכשיו, תראו, אצל רוסים יש תופעה ידועה ומצערת ש- - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

זה יישאר ככה, לבקש קצבה וזה יישאר רק בערבית ועברית? לא יהיה ברוסית?

 << אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

לא, לא יהיה ברוסית.

<< אורח >> יגאל לפידוס: << אורח >> 

אני חושב פשוט להוסיף, שיש מאפיין לאוכלוסייה הזאת - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

למה, למה אבל הקטע של הטפסים, לא ברוסית?

<< אורח >> ביאן מג'אדלה: << אורח >> 

אבל בכל אופן, אי אפשר למלא אותם בשפה הערבית ואם יהיה ברוסית, אי אפשר למלא, כי בסוף זה מגיע לפקיד שצריך לקרוא את זה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

נראה לי יותר פשוט, להביא פקיד שיודע לקרוא רוסית, מאשר לתת ל-200 אלף רוסים, משהו בעברית.

<< אורח >> יגאל לפידוס: << אורח >> 

זה הרי אותו שדה, אז מה זה משנה? זה רק לאנשים, מה צריך לכתוב? שם משפחה - - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

ברור, אני עובדת בזה, אני המנכ"לית של אבא שלי, אני כל היום בזה.

<< אורח >> יגאל לפידוס: << אורח >> 

רבותיי, אני רוצה להגיד שברוסית - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

רגע, אבל לבנה, למה הטפסים האלה, לא יכולים להיות ברוסית?

 << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

הטפסים שאנחנו עובדים, במסגרת אמנת רוסיה, כולם מתורגמים לשפה הרוסית, זה טפסים דו-לשוניים - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לא הבנתי, קצבת סיעוד, קצבת זקנה, קצבת הבטחת הכנסה.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

מדובר בטפסים שהם לא בשפה הרוסית, הביטוח הלאומי, בדק, מדובר בעשרות רבות של מכתבים שלתרגם אותם לשפה הרוסית זה פרויקט מאוד גדול. יתכן שבעתיד, אני לא יכולה - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

נראה לי זה בדיוק העבודה של כל זכות, לא?

 << אורח >> טטיאנה ברליו: << אורח >> 

טפסים לא.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אז תעברו גם לטפסים, תעשו הסבה מדפי אינטרנט לטפסים.

 << אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

ומה תעשי עם דוברי שפות אחרות?

 << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

כל הטפסים שהם במסגרת האמנה, כולם יודעים, אנחנו כבר תרגמנו.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לא, אבל זה נורא נפוץ, קצבת זקנה, גמלת סיעוד, הבטחת הכנסה.
<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

קצבת זקנה יש בשפה הרוסית באתר, זקנה בוודאות יש, סיעוד אני יודעת שלא.

 << אורח >> יגאל לפידוס: << אורח >> 

לא פנסיות מרוסיה, פנסיה ישראלית.

 << אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

לא, לא קיים.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

בואו שנייה נבין, בואו נבין את סדרי הגודל, 70 אחוז שורדי השואה, דוברי השפה הרוסית הם מקבלי הבטחת הכנסה, 70 אחוז, את מדברת על עשרות אלפי אנשים, עכשיו זה רק - - -

 << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

לא, לא, לא, היום זה קצת שונה, סעיף 14א' לחוק הרשות לניצולי שואה, קובע באופן מפורש, שמי שמקבל תגמול מהרשות והתגמולים שלהם הם גבוהים היום, רובם הם נכה נזקק כל נכה נצרך, איננו יכול לקבל, גם השלמת הכנסה וגם מהרשות לניצולי שואה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אז בואי אני אספר לך סיפור לבנה, בואי, מכירה במקרה את האירוע, אני כשרה, לא הבאתי להם קצבה חודשית, הגדלתי להם את המענק השנתי, כדי שאת לא תיקחי להם אחר כך את הכסף בזה.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

גם ככה אני לא לוקחת, זה לא נכלל.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לא, מה שאת אומרת, כדי שזה לא ייחשב להם בתגמולים החודשיים, מצאנו דרך לעקוף את זה.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

לא, אבל פרט לתגמול, כבוד יושבת הראש, פרט לתגמול, המענק השנתי שהביטוח הלאומי, לא לוקח אותו בחשבון - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

נכון, לכן רק הגדלנו את המענק.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

נכון, אני מדברת על קצבה חודשית שהוא מקבל מהרשות שהיא בין 2,500 ל-11,000 שקל, הרשות תיתן לך יותר מידע - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אני מכירה.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

על הסכומים, הם לא יכולים לקבל, גם השלמת הכנסה - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אני יודעת, אבל תקשיבי לי שנייה, דוברי רוסית הם לא מקבלים בחודש, הם מקבלים רק פעם בשנה.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

לא, לא, יש, הנה, הרשות לניצולי שואה - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

עזבי, רוב הרוסים, אל תגידו לי, די, רוב הרוסים שעלו בשנות התשעים, לא מקבלים קצבה חודשית, הלוואי היו מקבלים קצבה חודשית, הם לא מקבלים והם כן זכאים להבטחת הכנסה, הם כן, אז לפחות את ההבטחת הכנסה, אם אפשר לעשות את הטופס ברוסית.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

אני מוכנה לבדוק את שני הדברים האלה, אני לא אוהבת לתת תשובות, היא מכירה אותי כבר, יושבת הראש, אנחנו נבדוק, ניתן תשובה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

תראו, יש קצבאות, גם גמלת סיעוד רלוונטית להם, כי בגילאים האלה, רבה גם זכאים לגמלת סיעוד והם כן מקבלים גמלת סיעוד. גמלת סיעוד והבטחת הכנסה זה כמעט רלוונטי לכולם שם.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

תנו לנו לבדוק את הנקודה הזאת.

 << אורח >> יגאל לפידוס: << אורח >> 

אני רוצה להוסיף שיש מאפיין באוכלוסייה הזאת שהילדים של הזקנים האלה, עובדים בהייטק ונמצאים ברילוקיישן ואחרים רבים וטובים עזבו בקנדה והמבוגרים נשארים לבד בארץ וכל פעם שאני ממלא את הטפסים האלה, אני חושב, מה עושים אותם זקנים שאין להם ילד שגר מולם, מה הם עושים? כי אי אפשר תאורטי אפילו, למלא את הטופס הזה, אם אתה לא יודע, זה גם גופן שמונה, אי אפשר לראות את זה וגם שואלים שאלות מדהימות, כאילו, שואלים, המוסד שמכיר בנכות שואל, האם אתה נכה, באיזה סעיף אתה נכה, כאילו שלפי הגשת תעודת זהות, פקיד בביטוח לאומי, לא רואה בדיוק את מצב אותו אזרח.

 << אורח >> לילך מדני טיבי: << אורח >> 

אני חייבת להתחבר לדברים שהוא אומר, ללא קשר לאוכלוסייה הרוסית, גם אוכלוסייה דוברת עברית, חצי מהטפסים הם לא ברורים, הם שואלים שאלות, אני מסתכלת בעיניים של אדם מבוגר, אני קוראת את זה, אני אומרת, לא יודעת מה, כל המידע בתיק, למה להתיש את הלקוח? יש תעודת זהות, נכנסים לתיק, כל המידע נמצא, מאוד מתחברת, ללא קשר לרוסים, לאוכלוסייה המבוגרת.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אוקי, נטלי.

 << אורח >> נטלי קפוליאנסקי: << אורח >> 

אז קודם כל, אנחנו עובדים המון עם דוברי כל השפות ואנחנו הרבה מאוד הפנינו ליד מקוונת, שזה שירות מעולה שביטוח לאומי נותן, מה שחסר שם זה דוברי השפות, זאת אומרת, יש בחלק מהסניפים, יש עובדים בודדים שדוברי שפה זו, או אחרת, אין איזשהו מרכז מקומי, אזורי שיכול לתת את השירות. אני חושבת שהשירות הזה בשפות, היה יכול לפתור תשעים אחוז מהבעיות, כי השירות הזה, באמת, מעולה, הוא מדהים למי שיודע את השפה, אם זה יהיה, לפחות אזורי, בשלושה אזורים, דרום, מרכז, צפון, אבל אני מדברת על כל השפות, אנחנו עוסקים גם בצרפתית, אנחנו עוסקים בספרדית, אנחנו עוסקים ברוסית - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לא, אבל רוסית זה נתח מאוד גדול.

<< אורח >> נטלי קפוליאנסקי: << אורח >> 

זה נתח גדול, אבל אם אנחנו כבר מדברים על איזשהו משהו אזורי - - -

 << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

אני רוצה רק להבין, בוועדות רפואיות, ביד מקוונת, הנתח הרוסי הוא מאוד גדול? שאני אבין.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

לא.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

ניצולי שואה הם מבוגרים והם לא מגיעים לוועדות רפואיות, לא מגיעים לוועדות רפואיות.

<< אורח >> נטלי קפוליאנסקי: << אורח >> 

הם לא מגיעים ליד מקוונת, כי אין שם שירות בשפה.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

אין להם צורך, מדובר על אנשים מתחת לגיל פרישה, זה לא הגיוני, בוודאות אין צורך.

<< אורח >> נטלי קפוליאנסקי: << אורח >> 

אם יד מקוונת יכולה לתת שירות למילוי כל הטפסים זה כן יכול לפתור בעיה.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

יש לנו בשביל זה את מערך המתנדבים, את ורה, 5,000 מתנדבים.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

בבקשה, התייחסות שלך.

 << אורח >> עופר ישי: << אורח >> 

התייחסות קצרה, לגבי מה שנאמר, לגבי טפסים אז יש החלטת ממשלה 1933, למעשה אומרת שאתה לא אמור לבקש מאזרח מידע שכבר קיים אצלך.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

וואו, באמת? לא ידעתי שיש דבר כזה.

<< אורח >> עופר ישי: << אורח >> 

יש החלטה, כמובן שיש זמן לממש אותה, אבל אנחנו - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

מתי?

<< אורח >> עופר ישי: << אורח >> 

ההחלטה היא, אני אגיד לך ממתי, כבר אני אגיד לך.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אבל מה, אפשר גם לקחת את זה מאוד רחוק.

<< אורח >> עופר ישי: << אורח >> 

אני אומר שהרעיון הוא - - 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

מה זאת אומרת? סתם, שאלה, בקצבת הבטחת הכנסה, אני צריכה לדווח על הכנסה מפנסיה והכנסה לעבודה, יש את זה למדינה בזרועות שונות שלה.

<< אורח >> עופר ישי: << אורח >> 

אז באופן עקרוני הרעיון הוא שמה שיש לך כבר, אל תשאל עוד פעם את האזרח, כי זה כבר יש לך.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אז זה לא מיושם בכלל.

<< אורח >> עופר ישי: << אורח >> 

זה מיושם באופן חלקי, אני יכול להגיד אצלנו במשרד, הרבה משרדי ממשלה מיישמים את זה, יש למשל שירות הטפסים שאולי את מכירה, יודע כבר לממש את זה, זאת אומרת, אם יש לנו מידע על בנאדם, הכתובת שלו, אני סתם נותן דוגמא, ברגע שהיא מקבלת מספר זהות, אני יכול ללכת לרשות האוכלוסין, הוא לא צריך למלא את הכתובת שלו עוד פעם.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

תקשיב, זה לא מיושם אבל ברמות, מה שאתה מספר זה חזון אחרית הימים.

<< אורח >> עופר ישי: << אורח >> 

אז אני מעלה את זה פה, כי אני חושב שחלק מהדברים שמדברים פה וגם בוועדות אחרות זה צריך ליישם את זה, צריך ליישם את הדבר הזה כדי שלא לשאול את האזרח, מה שכבר קיים. עכשיו זה לא תמיד זה פשוט, אני לא בא ואומר שזה, אבל יש לנו גם היום תשתית לדבר הזה, בנינו תשתית שנקראת, הסדרת המידע, הדבר הזה מחבר את כל משרדי הממשלה, כך שאנחנו יכולים לגשת, לקחת, להביא ולשים לבנאדם באזור האישי, כל מה שאנחנו עושים באזור האישי, זה דברים שמגיעים משם. אז קודם כל, חשוב לדעת את זה וחשוב שגם הביטוח הלאומי, אמנם אני לא יודע אם הוא כפוף להחלטת ממשלה, זה דבר אחד. דבר שני שעלה פה, אני חושב באמת שאנחנו מדברים, נגיד במקוון, אנחנו יכולים לשאול את הבנאדם, באיזה שפה אתה מעדיף לדבר ואז אנחנו יכולים להתאים לו את המסך שמופיע לו, לשפה המתאימה, יש דבר כזה. אני אומר, למה דווקא שאנחנו נותנים מכתבים שזה הרבה פחות דיגיטל, למה שלא ניתן את הדברים בשפה, אני לא רואה בעיה טכנולוגית.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לבנה, תקשיבי שנייה למה שהוא אומר.

<< אורח >> עופר ישי: << אורח >> 

יש לי מכתב, מכתב זה בסוף טקסט ונתונים, אם אפשר לעשות פעם אחת תרגום של הטקסט הזה, במקום שמאתיים אלף אנשים יתרגמו לאחור, כמו שידידי פה אמר, זה דבר שהוא ניתן, זה לא ביום אחד, אבל אין סיבה שלא נדבר עם הבנאדם בשפתו. אני לא חושב שיש מחסום טכנולוגי, יש לוחות זמנים, תיעדוף, אבל אני חושב שאפשר לעשות את זה.

 << אורח >> ביאן מג'אדלה: << אורח >> 

לא מדובר רק בתרגום, יש גם עדכון, חלק מהדברים, הבעיה היא בעדכנות של המידע.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אבל זה מעודכן איפשהו, נכון? יש איזשהו מחשב שבו עדכנו את זה.

<< אורח >> ביאן מג'אדלה: << אורח >> 

אז צריך לשלוח את זה כל פעם.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לא, אז צריך אוטומטית שמה שמודפס, גם עולה לאתר.

<< אורח >> עופר ישי: << אורח >> 

התוכן, ברגע ששינו את התוכן בעברית אז צריך גם לשנות אותה ברוסית, הדטה אמור להגיע ישר מהמערכת, אתה לוקח את הפרטים של הבנאדם, שותל אותם במכתב אז לכן זה תמיד יהיה מעודכן, זה דברים די בסיסים שאפשר לחשוב על זה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

בואו, יש היום גוגל טרנסלייט, אתה יכול ל-

<< אורח >> עופר ישי: << אורח >> 

לא, לא, צריך לעשות תרגום, אבל אני אומר, בסדר, אז יש עניין של תרגום לשפה, פעם אחת יושבים ועושים את זה אנשי המקצוע, זה אפילו לא תרופות זה נהלים ואז אתה יכול, הבנאדם אומר, אני רוצה לקבל את המכתבים ברוסית והוא יקבל אותם ברוסית, אם אנחנו עושים את זה באון ליין, למה לא לעשות את זה במכתבים?

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לבנה.

 << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

אני מבינה שאתה מישראל הדיגיטלית, אז דווקא בשל העובדה שאתה בא משם, אתה יודע טוב מאוד שכל הטפסים המקוונים שמפותחים באמצעות ישראל דיגיטלית, המוסד לביטוח לאומי, שותל את נתוני המבוטח, מהמאגרים שידועים לנו ואנחנו לא מבקשים נתונים שיש לנו, חד משמעית. בעניין ההכנסות, ההכנסות לפעמים מתעדכנות ולא תמיד יש אותם בידי הביטוח הלאומי - - -


 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אתם כן מבקשים נתונים שיש לכם.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

לעניין ההכנסות, כתובת, פרטים אישיים, החשבונות בנק - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

בסדר, אבל זה קל, זה קל למלא, איפה אתם שולחים מטרטרים אנשים, עכשיו הוא צריך ללכת, כמה שנות וותק עבודה - - -

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

לא, לא, לא, וותק עבודה - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

גובה הפנסיה.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

וותק עבודה יש לנו, גובה הפנסיה, במידה ויש לנו, אנחנו לא מבקשים, במידה ואין לנו מעודכן אחרון, אנחנו מבקשים, כנ"ל לגבי הכנסות מעבודה, יש פרויקט של טופס 100 ושכר חודשי שהוא נמצא בשלבי התקדמות מאוד מאוד ידועים, הוא מסמן, אנחנו עובדים איתם ביחד בנושא הזה, אז כל המידע שקיים בביטוח הלאומי, אם אני שולחת לגבי כתובת לדוגמא, שנתת את הדוגמא, כתובת, יש כתובת למכתבים ויש כתובת למגורים, מגורים נמשך ממרשם התושבים, כתובת למכתבים לפעמים היא שונה, במיוחד בקרב הגיל השלישי שלא תמיד הם גרים בכתובת משרד הפנים שלהם, אז אנחנו כן מבקשים את זה. כל המידע שקיים במוסד לביטוח לאומי, נשקל לטפסים שלנו, בטפסים המקוונים ובטפסים הידניים, יש מידע שאנחנו דורשים אותו ויש מידע שלא דורשים אותו, כי אם זה טופס ידני ריק של בנאדם אז הוא לא יודע, מה יש לי, אז אנחנו כן מבקשים, לעניין ה- - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

רגע, הערה על זה, אם מה שאת אומרת נכון, מתן קצבת זקנה, אמור להיות אוטומטי, כי יש לכם את הכול.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

לא, לא, לא, אז בוא נתייחס למתן קצבת זקנה, לא מתי אמור להיות אוטומטי, אלא כמה זמן כבר הוא אוטומטי. קצבת זקנה, כבר למעלה מעשר שנים, משולמת באופן אוטומטי, בגיל המוחלט, לכל המבוטחים שיש לנו את מלא המידע לגביהם - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

כן? כי בוועדה אנשים טענו אחרת.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

אז לכן אני מתקנת. ככה, אני אתן לכם גם כן נתונים, הכול בראש שלי במקרה, בסדר? קצבת זקנה בגיל המוחלט שזה גיל 70 בגבר, 67 באישה, משולמת באופן אוטומטי, לכל מי שמלא המידע מצוי במאגרי המוסד. קצבת זקנה בגיל המותנה שזה גיל 62.8 היום, עד גיל 70, למי שלא עבד בשלוש שנים האחרונות, משולמת גם היא אוטומטי, כמויות, מתוך 121 אלף תביעות חדשות שמתקבלות מידי שנה, לגבי קצבת אזרח וותיק/שארית, שליש משולם באופן אוטומטי, כלומר 45 אלף תשלומים, אנחנו משלמים אותם באופן אוטומטי. לגבי עוד שליש, השליש הנוסף זה חצי אוטומטי, למה? כי לפעמים אין לי חשבון בנק מעודכן, או חסר לי נתון כלשהו, לגבי רכיב שמשמש כתקופת הכשרה לבסיס הגמלה ואז אני מאשרת, לכאורה, את התביעה, שולחת לו טופס להשלמת פרטים. לגבי השליש האחרון - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אז זה עומד בסתירה ממה שאנשים שיתפו פה ממש.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

נכון, לכן חשוב לי ממש להבהיר לכם.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לא, אבל איך אנשים אומרים שהם מילאו טופס ואת אומרת שאין צורך?

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

שנייה, אני אענה, תן לי רק לציין, לגבי השליש האחרון שהוא לא אוטומטי ולא חצי אוטומטי, הביטוח לאומי מוציא מעל 50 אלף איזומים, מכתבים לאנשים בהגיעם לגיל, ברגע שאני מזהה שלא יצרתי הליך אוטומטי ולא חצי אוטומטי, שולחת את המכתבים ממולאים בפרטים של הבנאדם, כל המידע שיש לי ואומרת לו, בוא תגיש תביעה. לגבי אלה שלא מגישים תביעה, אחת לכמה זמן, אנחנו עוברים על הזה שלנו ומי שלא מגיש תביעה, אנחנו מפעילים טלפונים, מול המוקד הטלפוני שהוא מתקשר ומוודא, למה לא הוגשה תביעה, כי יש כאלה שמסיבות שלהם - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אבל למה הוא צריך להגיש תביעה?

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

אני שוב אומרת, אוטומטי אני משלמת, חצי אוטומטי, אני משלמת - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

כי מה? כי לא היה לך את המידע?

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

כי חסרים לי מיידעים ואני לא יכולה ליצור את התהליך עם האוטומטי, ובנוסף, גם לאחר ששילמתי, אני עושה מערך של מיצוי זכויות, לתשלום תוספת בעבור בן זוג, תוספת תביעת פרישה, איך שאת מכירה אותו, אני חשוב לי נורא.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אוקי, קיבלנו המון פניות ציבור אחרות, לכן אני - - -

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

אז אתם יודעים את המידע.

 << אורח >> יגאל לפידוס: << אורח >> 

סליחה, אני אישית מילאתי לאמא שלי, יחד איתה, טופס לבקשת קצבת זקנה מביטוח לאומי, יש שם סעיף שאני חושב שהוא אחד המקוממים במדינת ישראל, תפרט במדויק, כל מקומות העבודה שלך בארץ, אדם צריך לכתוב מה הוא עבר לפני שלושים שנה, כאשר יש לכם במחשב והוא הפריש ביטוח לאומי.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

אני אענה לך, מתי קיבלת?

<< אורח >> יגאל לפידוס: << אורח >> 

בשנת 2020.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

קודם כל, עוד לפני שנת 2020, אני אישית הכנסתי את זה, בשנת 2016, לכל תביעה מצורף טופס, תקופות עיסוקים, שאומרים לו, רק אם יש תקופה מסוימת שלא מופיעה בתקופה - - -

<< אורח >> יגאל לפידוס: << אורח >> 

לא היה.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

תן לי את הפרטים שלך, אני אחזור אליך.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אפילו הדיון הזה מתיש, לא רק הבירוקרטיה.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

לא, אבל תבינו - - -

 << אורח >> יגאל לפידוס: << אורח >> 

זה משהו שיודעים, שיושב במחשב של ביטוח לאומי.

 << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

אני רוצה שתבינו, מה שהוועדה זאת יודעת כרגע, אני חוזרת על זה בוועדה לפניות הציבור, בוועדות עבודה בכנסת, בכל וועדה וגם אנחנו מפרסמים את זה, זה מופיע באתר האינטרנט שלנו, מופיע בכל מקום, הביטוח הלאומי, כבר עשור, משלם תשלומים אוטומטי לכמות מאוד יפה של אנשים, אני לא צריכה שיבואו אליי.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אוקי, תודה לבנה. את רוצה להוסיף משהו?

 << אורח >> טטיאנה ברליו: << אורח >> 

אזרחים וותיקים-עולים חדשים, הם באופן אוטומטי מקבלים קצבת זקנה מאוחדת מיום שהם עולים. 

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

נכון, שהם נוחתים.

<< אורח >> טטיאנה ברליו: << אורח >> 

ובסביבות שישה חודשים הם מקבלים מסמך, השלמת פרטים, אבל הם לא מקבלים דרך דואר רגיל, הם מקבלים באזור אישי בביטוח לאומי - - -

 << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

לא, לא, לא, גם בדואר, במקביל הם מקבלים, במייל, באתר האישי וגם בדואר.

<< אורח >> טטיאנה ברליו: << אורח >> 

נכון, מכתב ראשון, והם משנים כתובת - - 

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

את רוצה שישנו כתובת, שישנו במשרד הפנים, זה גם נשלח לכתובת הנכונה.


 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אני אתכנס לסיכום - -

<< אורח >> טטיאנה ברליו: << אורח >> 

הם צריכים למלא, הם פשוט לא יודעים איך צריך למלא, למה אי אפשר לעשות ככה - - 

 << אורח >> ורה שלום: << אורח >> 

מופיע 9696* מתקשרים למוקד, יכולים להתקשר ולקבל עזרה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

סליחה, אנחנו לא יכולים לצפות שכל מי שיש לו בעיה, יפנה למוקד שלך, עד כמה שהוא מדהים, אנחנו צריכים לפתור את הבעיה במקור, למה שבנאדם לא יקבל מכתב שהוא יכול להבין? למה? כאילו אי אפשר שכולם, אנחנו נצפה - - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

זה רק אם יכתבו את זה בכל השפות, לא רק ברוסית.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אבל שישית מהזקנים במדינת ישראל הם דוברי רוסית, זה 200 אלף מתוך 1.200 מיליון.

 << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

והרבה מאוד מאותם שישית, הם כבר דוברי עברית ויודעים לקרוא עברית, אבל אני אתייחס שנייה, היא אמרה משהו נורא יפה, ציפיתי שתגידו איזה יופי, שבנאדם ירד מהמטוס, הוא מקבל קצבת זקנה, כי הוא מעל גיל פרישה, הוא מקבל אותה באופן אוטומטי, הוא מקבל גם השלמת הכנסה באופן אוטומטי, בלי שבדקתי לו כלום, כלום. בתום השישה חודשים כדי לדעת - - - 

<< אורח >> טטיאנה ברליו: << אורח >> 

הוא יקבל חוב.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

לא, לא בהכרח, לא בהכרח, למה שיקבל חוב, אם אין לו הכנסות ששוללות? בתום שישה חודשים, אנחנו מבקשים ממנו להשלים פרטים, כל מקבל שלא מסוגל ולא מבין את המכתב, מקבל שירות מהביטוח לאומי, את צודקת, לא כולם צריכים לפנות.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

פשוט לא הגיוני שעשרות אלפי אנשים יקבלו עזרה ממתנדב שיתרגם להם את אותו מכתב.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

הם לא מקבלים עזרה, כמות המקרים של מקבלי גמלאות זקנה מיוחדת שפונים אלינו, זה אפילו לא במאות.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

לא, הבטחת הכנסה זה המון.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

לא, אבל זה אפילו לא במאות, לגבי גמלת זקנה מיוחדת שאני משלמת אותה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

מה זה גמלת זקנה מיוחדת?

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

כל מי שעלה לארץ לאחר הגיל, זה אפילו לא במאות, אולי עשרות בודדות שהשירות שלנו נותן את זה, אם יש משהו שאפשר לשפר, אני אשמח לשפר.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

טוב, אנחנו צריכים, אחרונה, כן.

 << אורח >> נטלי קפוליאנסקי: << אורח >> 

אני יכולה להציע אולי את העזרה שלנו, אנחנו יכולים לבדוק, אם אנחנו יכולים לתת את הטפסים האלה כבר בקליטה ראשונה של אותו קשיש, מה שכן יעזור - - -

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

אגב, דוריס קרייף בקשר ישיר איתי, בנושא הזה - - -

<< אורח >> נטלי קפוליאנסקי: << אורח >> 

אז אני יכולה לבדוק, זה אני צריכה כן לבדוק איתה.

<< אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

 כן נותנת שירות של עזרה בשפה הרוסית, דוריס בקשר צמוד איתנו.

<< אורח >> נטלי קפוליאנסקי: << אורח >> 

כן, אבל אנחנו לא נותנים את הטפסים האלה במשרדים שלנו, אני יכולה לבדוק אם אנחנו יכולים לתת את הטפסים האלה במשרדים שלנו, מה שכן באמת יעזור, אם הטופס הספציפי הזה, כן יהיה למטה מתורגם לשפות.

 << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 

אני לא מתחייבת, צריך לבדוק את הנושא הזה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

טוב, אני מתכנסת לסיכום, בעניין התרופות, אנחנו רוצים בשבוע הבא, דיון עם קופות החולים ששם, תציגו להם מראש את המודל שאנחנו מבקשים שהם ישקלו, של ה-QR קוד, עם רוקח שמדפיס את ההנחיות, את המרשם של התרופה, את העלון של התרופה למי שהוא דובר רוסית, בבית המרקחת ובבקשה שמשרד הבריאות יבין, האם זה מתלבש על חקיקה קיימת, או שזה מצריך תיקון חקיקה, זה סעיף מספר אחד. סעיף מספר שתיים, גם מול משרד הבריאות, זה עניין הפסיכולוגים דוברי הרוסית, אחד, לבדוק מול קופות החולים, האם אפשרי לעשות סקר שיבדוק את ההיצע הפסיכולוגים דוברי השפה הרוסית. לדיון הבא, אני מבקשת להזמין, גם את נציגי קופות החולים וגם את נציגי 'עמך' ו'אלה' כדי לראות שאנחנו משתמשים בהיצע הפסיכולוגים דוברי הרוסית, בצורה מיטבית.

<< אורח >> רונית רוזין: << אורח >> 

אין צורך, כי הם ספקים שלנו.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

שניהם, גם אלה?


 << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> 

אלה אני בודקת, אבל 'עמך', כן ולהביא את כולם, רק כדי לשאול אם אלה, הם ספקים שלנו.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 

אני רוצה להביא אותם, משהו לא מסתדר לי, כי הם פונים אליי שהם פנויים ואין להם, אני מבקשת להביא אותם בכל זאת ומשרד הבריאות שיבדקו, האם יש צורך בהכשרה של היצע של אנשי מקצוע שאינם פסיכולוגים, אבל יקבלו הכשרה בסיסית, אם יש כזה מחסור בנותני שירותים בשפה הרוסית, האם יש מקום להכשרה בסיסית שלהם, של דוברי הרוסית, שיתנו מן טיפול ראשוני כזה. אני מבקשת מאתר כל זכות, לקבל את רשימת הדפים שלא בתוך הפרויקט שלכם והם כן חשובים ונראה איך אפשר לעזור עם זה. אני מבקשת לפ"מ, ישבו וידברו עם כל זכות ועם מערך הדיגיטל, לפני הדיון שבוע הבא, כדי לראות איך מפרסמים את השירות הזה. אני מבקשת שנציגת הביטוח הלאומי, תבחן את תרגום הטפסים של הבטחת הכנסה, קצבת זקנה וגמלת סיעוד, לרוסית, בסדר? תבחני רגע, אם אפשר לעשות את זה, השלמת הכנסה, כן, השלמת הכנסה, קצבת זקנה וגמלת סיעוד. 

וחוץ מזה, לצוות שלי, אני אומרת, את רווחה אני מוציאה מהסיכום בכלל, כי הם אומרים שהם מסתדרים, אז אני מוציאה מהסיכום. אנחנו גם נעשה מאמץ לפרסם את השירות בביטוח הלאומי של 9698* כדי שיותר אנשים יכירו וגם את הפרסום של כל זכות, בסדר? נישב על זה בדיגיטל שלנו. זהו אני חושבת, יש עוד משהו שפספסתי חשוב בסיכום של זה? זה מסובך, כן, זה לא אירוע פשוט, אבל אם נצא עם זה שיש דפים שמתורגמים ואנחנו מפרסמים אותם ואולי כמה טפסים גם יתורגמו זה יעזור בהנגשה, אז אנחנו נמשיך את הדיון הזה בשבוע הבא כשיבואו גם הנציגים של חברות התקשורת וסוגיית ההנצחה, גם בשבוע הבא. זהו, אני מקווה גם שהשולחן בפה ישמש אותכם ללינקים טובים אחד לשני, גם ארגוני חברה אזרחית וגם משרדי ממשלה, כי בסוף, בסוף, שיתופי הפעולה ביניכם הם הכי יעילים. יופי, תודה רבה, אני נועלת את הדיון.
 

 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:46. << סיום >>