PAGE 4 ועדת הפנים והגנת הסביבה 16/06/2014 הכנסת התשע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שני <פרוטוקול מס' 307> מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, י"ח בסיון התשע"ד (16 ביוני 2014), שעה 12:00 <סדר היום:> <ישיבת ועדה מיוחדת בסוגיית ביטול תאגידי מים> נכחו: <חברי הוועדה:> מירי רגב – היו"ר דוד אזולאי תמר זנדברג יפעת קריב עפו אגבאריה יעקב אשר באסל גטאס נסים זאב דב חנין אחמד טיבי אורי מקלב חנא סוייד איציק שמולי <מוזמנים:> יוסי בנישתי – אגף תקציבים, משרד הפנים אורית מלמד – הלשכה המשפטית, משרד הפנים אודי אדירי – סגן ממונה על התקציבים, משרד האוצר אלון מסר – רכז מים וחקלאות באגף התקציבים, משרד האוצר מאיה אלדר – יועצת השר, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יחזקאל ליפשיץ – סמנכ"ל, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ראסם נאטור – פיתוח תעשיה, מגזר מיעוטים, משרד הכלכלה אלכסנדר קושניר – מנהל רשות המים, הרשות הממשלתית למים וביוב יוסי אלעזרה – יועץ בכיר למנהל הרשות, הרשות הממשלתית למים וביוב תהל ברנדס – יועצת משפטית, הרשות הממשלתית למים וביוב אפי דביר – מנהל מינהל המים והממונה על התאגידים, הרשות הממשלתית למים וביוב גלעד פרננדס – סמנכ"ל כלכלה, הרשות הממשלתית למים וביוב אורי שור – דובר, הרשות הממשלתית למים וביוב חגי עידו – מנהל יחידת כלכלה, חברת מקורות אמיר חייק – מנכ"ל התאחדות התעשיינים יהל בן-נר – סמנכ"ל כלכלה ורגולציה, התאחדות התעשיינים זאב שרוני – ראש אגף הסברה, תקשורת וקשרי ציבור, התאחדות התעשיינים דבי גילד-חיו – מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח חיים ביבס – יו"ר מרכז השלטון המקומי שלמה דולברג – מנכ"ל מרכז השלטון המקומי אבי הררי – ראש מועצת אבן יהודה, עיריות ומועצות מוטי חי – ראש מועצת אליכין, עיריות ומועצות רפאל בן שטרית – ראש עיריית בית שאן, עיריות ומועצות עבאס תותי – ראש המועצה המקומית בענה, עיריות ומועצות סלמאן עאמר – ראש מועצת ג'וליס, עיריות ומועצות דרור אהרון – ראש מועצת גן יבנה, עיריות ומועצות זוהיר יוספייה – ראש מועצת דבוריה, עיריות ומועצות בני ביטון – ראש עיריית דימונה, עיריות ומועצות אחמד דבאח – יו"ר מועצה מקומית דיר אל-אסד, עיריות ומועצות אריק ברמי – יו"ר ועדה קרואה טייבה, עיריות ומועצות יעלה מקליס – ראש עיריית יהוד נווה מונוסון, עיריות ומועצות והיב חביש – ראש מועצת ירכא, עיריות ומועצות אילן אור – מועצת יסוד המעלה, עיריות ומועצות דרור אלוני – ראש מועצת כפר שמריהו, עיריות ומועצות יוסי דולה – ראש מועצת כפר תבור, עיריות ומועצות אליהו לוי – ראש מועצה להבים, עיריות ומועצות יורם שמעון – ראש מועצת מבשרת ציון, עיריות ומועצות אלי ברדה – ראש עיריית מגדל העמק, עיריות ומועצות אבנר בן גרא – ראש מועצת מיתר, עיריות ומועצות מוטי לנדאו – ראש מועצת סביון, עיריות ומועצות אילן שוחט – ראש עיריית צפת, עיריות ומועצות גילי אדלר – עוזר ראש העיר צפת, עיריות ומועצות חובב צברי – ראש מועצת קריית עקרון, עיריות ומועצות אסי לוי – קרני שומרון, עיריות ומועצות יהונתן הירשפלד – מ"מ ראש מועצת רמת ישי, עיריות ומועצות שלום בן משה – ראש עיריית ראש העין, עיריות ומועצות זאב שוורץ – מנכ"ל תאגיד ראש העין, עיריות ומועצות רזיאל אחרק – עיריית ראש העין, עיריות ומועצות דוד ביטן – סגן ראש עיריית ראשון לציון, עיריות ומועצות דורון מילברג – מנכ"ל עיריית רחובות, עיריות ומועצות סלאמה עבד אל באסט – ראש עיריית קלנסווה, עיריות ומועצות נעים שבלי – ראש מועצת שבלי, עיריות ומועצות גיל ליבנה – ראש מועצת שהם, עיריות ומועצות אמין ענבתאוי – ראש עיריית שפרעם, עיריות ומועצות אבירם דהרי – ראש עיריית קריית גת, עיריות ומועצות יגאל שמעון – סגן ומ"מ ראש עירייה, עיריות ומועצות חמוד ג'אבר – יו"ר פורום דרוזים וצ'רקסים אורי בוסקילה – יו"ר פורום סגני ראשי רשויות משה ישי – עוזר יו"ר פורום סגני ראשי רשויות יעקב מעלימי – סגן מ"מ ראש עיריית נתיבות, פורום סגני ראשי רשויות דנה פינס – סגנית ראש מועצת סביון, פורום סגני ראשי רשויות יניב סביון – סגן ראש מועצת גן יבנה, פורום סגני ראשי רשויות אבי לילאן – סגן ראש עיר ברמת גן, פורום סגני ראשי רשויות יחיאל טוהמי – מ"מ ראש העיר אריאל, פורום סגני ראשי רשויות איתן גינזבורג – סגן ומ"מ ראש עיריית רעננה, פורום סגנים ומ"מ ראשי רשויות מקומיות לשעבר זוהר נוימרק – מ"מ רוה"ע עיריית חולון, פורום סגנים ומ"מ ראשי רשויות מקומיות לשעבר חן עזרא – מנכ"ל פורום סגנים, פורום סגנים ומ"מ ראשי רשויות מקומיות לשעבר דני בן שטרית – חבר הנהלת א.ב.א, איגוד בתי האבות איאד חליאילה – אגודות שיתופיות להספקת מים אליהו יצחק – פורום מים ירושלים, מוזמנים שונים אריאלה אור – צרכנים - פעילה בפורום מים ירושלים יונה חרט – צרכנים - פעיל בפורום מים ירושלים יורם מלול – צרכנים, פעיל בפורום מים ירושלים זהבה פדלון – צרכנים לימור מזן – פעילה מכרמיאל דוד דהאן – יו"ר ודובר הארגונים החברתיים בכנסת משה בר – תנו יד לחירש, נכים למען נכים וארגון ארצנו החברתית דן קדרון – תנו יד לחירש, נכים למען נכים וארגון ארצנו החברתית רועי ברק – עיתונאי, ערוץ 10 אורלי ארז – משקיפה, המשמר החברתי אשר רוכברגר – משקיף, המשמר החברתי נחי כץ – לוביסט, גלעד – א.ב.א לוטם בכר – לוביסטית, גלעד – א.ב.א רומן גרביץ – לוביסט, פוליסי – לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים <ייעוץ משפטי: > תומר רוזנר <מנהלת הוועדה:> לאה קריכלי <רישום פרלמנטרי:> אסתר מימון <ישיבת ועדה מיוחדת בסוגיית ביטול תאגידי מים> <היו"ר מירי רגב:> חברים, שלום לכולם, אני מודה לכולכם שהגעתם היום לכנסת, לוועדה המיוחדת שדנה בביטול תאגידי המים, ואני מודה לחיים ביבס, יושב-ראש השלטון המקומי, ידידי, על כל המאמצים המשותפים שאנחנו עושים ביחד כדי לקדם את החקיקה, אבל לפני כן אני רוצה, בכל זאת במפגש הזה, להתפלל יחד עִם עֶַם ישראל שהנעדרים יחזרו הביתה בשלום, בעזרת השם. היום בשעה 13:30 תתקיים תפילה עם יושב-ראש הכנסת בבית הכנסת כאן, כך שמי שרוצה להצטרף לתפילה המיוחדת הזאת של יושב-ראש הכנסת, כמובן מוזמן להצטרף לתפילה. <דוד אזולאי:> יש עזרת נשים. <היו"ר מירי רגב:> יש הדרת נשים בכל מקום. <קריאה:> "עזרת נשים", הוא אמר. <היו"ר מירי רגב:> לנו יש קישור ישירות לקדוש ברוך הוא, אנחנו מדברים אתו ישירות והוא מקבל את התפילות שלנו. <דוד אזולאי:> אל תזלזלי בזה, אני מאוד מאמין בזה. <היו"ר מירי רגב:> חס וחלילה. חס וחלילה. אני מהמתפללות. בהקשר הזה אני גם מבקשת לחזק את ידי צה"ל, מערכת הביטחון, השב"כ, המשטרה, על כל מה שהם עושים, על כל המאמצים שהם עושים. הביקורת, הכול – כל הדברים האלה אחרי. קודם כול, נעשה כל מה שניתן כדי להחזיר את החטופים הביתה בשלום. בתפנית חדה אנחנו עוברים לסוגיית המים. זה לא סוד – אני מודה קודם כול גם לחברי הכנסת שנמצאים פה: תמר, איציק, עפו, דוד, באסל, שהגעתם לפה וגם אתם שותפים להצעת החוק ושותפים למאמצים שאנחנו עושים ברמת החקיקה בעניין תאגידי המים – זה לא סוד, תאגידי המים בעיני הביאו לכך שמחיר המים עלה, נקודה. מחיר המים עלה. יגידו האוצר: לא תאגיד המים, כן תאגיד המים, אין לי שום בעיה, שיבוא היום האוצר ויוריד את מחיר המים ב-30%, כמו שהוא היה לפני תאגידי המים, נגיד אוקיי, אבל זה לא כך. מחיר המים עלה. יצרנו תאגידים שהם מפלצות. אנשים שהם משתכרים, המשרדים שלהם במקומות הכי יקרים. אמר לי ראש עיריית רעננה – הוא לא כאן, נמצא פה סגנו – אמר לי ביילסקי, במקום הכי יקר ברעננה, ואין שום סיבה שאנחנו נשלם את מחיר התאגיד. אנחנו צריכים לטפל במשק המים. זה נכון, היתה טעות בעבר שראשי הערים לא צבעו תקציב לטובת משק המים. נכון, אבל מפה ולהעלות את מחיר המים למחיר שהוא נמצא היום, הפער גדול וצריך לעשות תיקון. גם אם אלה שיושבים פה וגם אם ראש אגף התקציבים, עם כל הכבוד שיש לי אליו, היה בין אלה שהקימו את תאגידי המים, עדיין צריך לעשות שינוי, והשינוי צריך להיות בזה שכל סוגיית משק המים, הביוב והתיול, יטופלו במרוכז על-ידי חטיבה, על-ידי מחלקה, בחברות הכלכליות, והכול יהיה תחת אחריות ראש העיר, בצביעת תקציב מסודר. ידוע מה הולך למשק המים, אבל כשיש לו רזרבה, לא רשות המים תקבע לו מה הוא יעשה עם הכסף. הכסף יחזור אל התושבים שלו ולא ישחקו עם הכסף, לאן הוא הולך. ואפשר לעשות את השינוי הזה, מה גם שיאיר לפיד, שר האוצר, אמר לי, שהוא חושב שצריך לבטל את תאגידי המים. לצערי הוא חטף רגליים קרות מהפקידים ומהמלצת הפקידים שטוענים שלא צריך לבטל את תאגידי המים, כי תאגידי המים זה הדבר הכי טוב שקרה למדינת ישראל, הכי טוב שקרה למדינת ישראל. מחירי המים עלו בגלל תאגידי המים? מה פתאום. תאגידי המים בכלל לא אשמים במחיר המים. זה שאתה מספר 302 בתור עד שיענו לך בתאגיד מים, גם זה לא בעיית תאגיד המים. אין קשר בין האזרח לבין ראש העיר בנושא הזה, אבל האזרח בא לראש העיר כשיש לו בעיות, הוא רוצה שראש העיר יפתור לו את הבעיה, אבל איך ראש העיר יפתור לו את הבעיה, אם אין לו אחריות על תאגיד המים? שלא ייתנו לי תשובות שראש העיר יהיה ראש הדירקטוריון או יושב-ראש התאגיד. אני לא רוצה שהוא יהיה יושב-ראש התאגיד, אני רוצה שהתאגיד הזה יבוטל, ואני רוצה לשמור על אותם עקרונות שגם האוצר רוצה לשמור, קרי, שזה יהיה משק סגור, אבל לא להשאיר את זה ברמה המפלצתית שבה אנחנו נמצאים היום. לצערי אנחנו לא מצליחים להתקדם עם האוצר. לא מצליחים להתקדם עם האוצר. <קריאה:> עם האנרגיה אנחנו מתקדמים? גם לא. <היו"ר מירי רגב:> אני מבינה ששר התשתיות, אלא אם כן יגידו לי כאן אחרת, בעד ביטול תאגידי המים - - <באסל גטאס:> סילבן? <היו"ר מירי רגב:> השר סילבן שלום. - - אלא אם כן נציג המשרד יגיד כאן אחרת. אני יודעת שהשר בעד ביטול תאגידי המים, אבל לצערי רשות המים, בסופו של דבר, עושה דברו של האוצר. בואו נגיד את האמת: עושה דברו של האוצר. סילבן שלום אולי יכול לבקש כוס מים מרשות המים, את זה הוא יכול לבקש. לכן, חברים – תיכף גם ידבר על זה חיים – אנחנו מהיום נתחיל בלית ברירה בקמפיין ציבורי בסוגיית תאגידי המים. זה היה בעבר, דרך אגב, כשמאיר כהן היה ראש עיריית דימונה, בני, ואתה היית שותף לזה, וזה היה בעבר, כשיעל היתה ראש עיריית הרצליה – נמצא פה פדלון במקרה? לא – היא גם היתה שותפה, והיא באה אתנו להפגנות מול רשות המים. עכשיו הם שרים בממשלה של לפיד, ואני בטוחה שהם גם תומכים בהצעת החוק של ביטול תאגידי המים, כי הם מבינים שהצעת החוק הזאת היא הצעה נכונה. הייתי גם מוכנה לקבל עקרונות מסוימים שהאוצר דיבר אתי עליהם: קרי, מגזר ערבי או יישובים חלשים יתואגדו. אין לי שום בעיה להביא אותם לדיון, ואם אתם רוצים שהם יהיו בתאגיד עירוני, כדי לחזק אותם, אני מוכנה ללכת על זה. אני מוכנה ללכת על אותם מקומות שבהם צריך לטפל טיפול נקודתי, אבל לא לבוא כהחלטה גורפת שאומרת שהתאגידים נשארים. מצד אחד הם אומרים: התאגידים זה דבר נהדר, מצד שני, בא האוצר ואומר: בואו נצמצם את תאגידי המים ונעשה תאגוד אזורי – תיכף יתייחס אל זה חיים ביבס – אם הדבר כל-כך טוב, למה צריך לעשות תאגוד אזורי? בואו נשאיר כל תאגיד מים. זאת אומרת, גם האוצר מבין שתאגידי מים זה בלון נפוח, שצריך להוציא ממנו את האוויר, ולכן הם רוצים לצמצם את כמות תאגידי המים, וצמצום כמות תאגידי המים תביא לכך שבסוף יפריטו את משק המים ובסוף - - - <באסל גטאס:> זה הפרטה. <היו"ר מירי רגב:> בסוף מה שיקרה שאת משק המים יקנו שוב תשובה וחבריו, ואז יהיו לנו פה ברוני מים, ולזה לא ניתן לקרות. לא תהיה כאן הפרטה של משק המים. המים הוא משאב בסיסי, קיומי, של כל אזרח במדינה הזאת, האזרחים צריכים לשלם על המים מחיר סביר ולא מחיר של ויסקי. כל מה שקרה היום עם תאגידי המים ומחיר תאגידי המים זו אכזריות גדולה מאוד גם של הרשות וגם של האוצר. לרגע לא הצטערתי על זה שהממונה על התאגידים התפטר. נכון, אלי ברדה, ידידי? לא הצטערנו על זה. איחלנו לו הצלחה בדרכו. <אלי ברדה:> לא הזלנו דמעה. <היו"ר מירי רגב:> לא הזלנו דמעה. <באסל גטאס:> זה לא העניין של האיש, זה העניין של השיטה. השיטה דפוקה. <היו"ר מירי רגב:> צריך להבין שלראשי הערים יש את אותו אינטרס כמו לשלטון המרכזי. אין לנו שום כוונה ליצור מצב שתשתיות המים והביוב לא יטופלו כראוי. יש לנו כוונה שהם יטופלו כראוי, אבל בסופו של דבר שמחיר המים ירד והציבור ישלם מחיר הוגן על המים. דבר שלא קורה היום. <באסל גטאס:> אפשר להוריד את מחיר המים מחר בבוקר, ללא כל קשר עם העניין הזה של התאגידים. <היו"ר מירי רגב:> אם הם יכולים שיורידו, שיבטלו את המע"מ על מחיר המים. <באסל גטאס:> הם לא יכולים, את הריבון. צריך להחזיר לכנסת את הפיקוח על מחיר המים. <היו"ר מירי רגב:> נכון. <באסל גטאס:> מי שגרם לעליית מחירי המים, זה התאגידים. <היו"ר מירי רגב:> נרשמו כאן חברים לזכות דיבור, אבל אני רוצה להעביר, ראשית, את זכות הדיבור לחיים ביבס, ידידי, יושב-ראש תאגידי המים, השותף שלי לכל הדרך הזאת. <באסל גטאס:> יושב-ראש מה? <קריאות:> - - - <היו"ר מירי רגב:> יושב-ראש השלטון המקומי. סליחה. סליחה. הוא לא מחפש תפקיד. אלכס, פרויד לא היה אומר על זה כלום. <אלכסנדר קושניר:> עם חיים אני עושה החלפה במקום... <חיים ביבס:> אני יכול להגיד לך שהתפקיד הבא שלי כנראה לא יהיה בשלטון המקומי, כך שכולם יכולים להיות רגועים. אני לא הולך לקחת תפקיד נוסף של אף אחד. חברים, צהרים טובים לכולם. קודם כול, אני רוצה להודות למירי היקרה על כך שלקחה את הנושא ברצינות ומובילה אותו, לומדת את הנושא באופן מקצועי וזה מעורר הרבה מאוד כבוד, כיוון שבפעם הראשונה, מאז הקימו את התאגידים מתייחסים לנושא בצורה רצינית ונכנסים לעומק הדברים, כדי שבסופו של דבר נוכל להוציא ולשים את כל הדברים. אין פה דבר אחד, ותיכף אני אתייחס גם לזה. בשנת 2001 החליטו על הקמת התאגידים. אז השלטון המקומי, אני מודה, נרדם בשמירה. השלטון המקומי לא עשה אז שום דבר ונתן לחוק לעבור. בשנת 2009, זו השנה שבה בשלטון המקומי התחלנו לא רק להתעורר אלא לטפל כאשר הבנו שמה שקרה שיצרו מנגנון שמייצר עליית מחירים, מחירי המים. מחירי המים הפכו להיות מופקעים ואנחנו מרגישים את זה בכיס שלנו, מרגישים את זה במבני הציבור, בחינוך, בדברים המהותיים. מתוך זה גם צמחה אותה ועדה שהקמנו בזמנו, ועדת ניסן, שבראשה עמד דב צור, ראש עיריית ראשון לציון, עבדכם הנאמן, וכמובן ראש עיריית קריית אונו דאז. הקמת התאגידים באו מצד אחד לצד שני. נכון שמשק המים היה בצרה, משק המים לא טופל, חלק מהכספים גם הלכו למקומות אחרים, אבל מקצה אחד לעבור לקצה השני, המשמעות שבסופו של דבר יצרו מפלצת שאף אחד לא מצליח להשתלט עליה היום. ממצב שבו רצו לשקם את משק המים, יצרו בסופו של דבר גופים שאין להם שום קשר, נאמר בצדק – אין שום קשר בין זה לבין מחיר המים. רק 40% מהעלות האמיתית הולכת להפקת המים, וכל השאר הולך לדברים אחרים. צריך להבין שאז הבטיחו דבר אחד, שיקום משק המים – לייצר את כל התנאים, את כל הרגולציה, לעשות משק מים סגור, בסופו של דבר להביא גם להפחתה בצריכה של המים. מאז ועד היום מחיר המים עלה פי ארבעה. מחיר המים עלה פי ארבעה. המשמעות שלא רק שהשגנו את המטרה, אלא בסופו של דבר המטרות האחרות שהיו המשניות ביותר הפכו להיות המרכזיות. צריך להבין שיש היום 57 תאגידים ועוד 39 רשויות שלא התאגדו. רבותי, נגמר המשחק שהאחריות היא על הכתפיים של ראשי הרשויות והסמכות יושבת במקום אחר. אמרתי את זה אז, ואני אומר בניגוד אפילו לחלק מחברי ראשי הרשויות, שיפסיקו לבלבל במוח, בסוף רוצים להפריט את הכול. תקימו בבקשה היום תאגיד ממדינת ישראל, תשלמו על הנכסים 5 מיליארד שקל, קחו במתנה את כל משק המים, תעמדו בתור כמו חברת החשמל. מצד אחד, מסבירים לנו שלא רוצים עוד מונופול, מצד שני, מובילים את זה לכך, כדי שבסופו של דבר יפריטו את זה. לכן, אנחנו אומרים: רבותי, עד היום שתקנו, עד היום נתנו למערכת להתנהל, הסבירו לנו כמה מקצועי, כמה טוב. הגיע הזמן היום לעשות את השינוי. אין דין בית שאן כדין מודיעין כדין ירושלים כדין תל-אביב, כדין ג'וליס, כדין כל מקום אחר. יש רשויות שמתאים להן חברה עירונית שעובדת והם יסבירו לכולם. הרי האוצר רץ להוציא מכתבים, מכתבים של ראש רשות כזה, ראש רשות אחר, שמסבירים כמה התאגידים טובים. מי שרוצה תאגיד, רבותי, זה וולונטרי, מצוין, שיישאר עם תאגיד. מי שרוצה חברה עירונית, זה בסדר גמור בתוך חברה עירונית הוא יחסוך את כל הרגולציה ואת כל תקורות הניהול. מי שיכול להפעיל הכול במשק מים סגור עם רגולציה, עם תוכנית עבודה – בסופו של דבר מה שמסבירים, וזאת התוכנית הגאונית החדשה של משרד התשתיות, שמעתי, שאת הרווחים ייקחו להפחתת עלות המים – מה יקרה? בסוף רשויות כמו ראשון לציון, מודיעין, הרצליה, רעננה – אנחנו נוכל להפחית. החזקים יוכלו להפחית לתושבים שלהם והחלשים ימשיכו להידפק. זה לא יהיה. <היו"ר מירי רגב:> זה מה שיקרה. <חיים ביבס:> לא יהיה המצב הזה, רבותי. לא יהיה מצב שימשיכו עם שיטת הפרד ומשול. שיטת הפרד ומשול הסתיימה בשלטון המקומי. השלטון המקומי מאוחד יחד עם הקטנות, יחד עם הבינוניות, יחד עם הגדולות, יחד עם המגזר. כולנו חבילה אחת, אף אחד לא יוכל להפריד את זה, ובסופו של דבר אנחנו רוצים פתרון שייתן לכולם מהמגזר, דרך הקטנות, דרך הבינוניות, דרך כולן. לא יהיה מצב שבכל פעם מנסים לנצל את התפר ולהיכנס בפנים. אני אומר דבר נוסף, אני מביא לפה שתי דוגמאות שהן אבסורד. הרי אנחנו בעלי המניות של התאגידים. המועצות המקומיות, העיריות – אנחנו בעלי המניות. <באסל גטאס:> בעלי מניות ללא השפעה. <חיים ביבס:> ראש העיר של מגדל העמק השתתף בישיבה שבה הוא מצביע על עצמו כמי שאמור להיות דירקטור בחברה ויושב-ראש תאגיד. אז באים לוועדת המינויים, ועדת ברנר, מסבירים למה פוסלים אותו – כי הוא הצביע בעד עצמו. הוא בעל המניות, אם הוא לא יצביע בעד עצמו, מי כן יצביע בעד עצמו? היה לי יושב-ראש תאגיד, יושב-ראש תאגיד שלוש שנים, הוא היה מצטיין. מה לעשות, האח שלו התמודד בבחירות, נבחר בבחירות האחרונות. חודש לפני הבחירות היינו צריכים להגיש את הבקשות, דחיתי אותן אחרי הבחירות בגלל הבחירות. אחרי הבחירות אמרו: הוא לא יכול להמשיך להיות יושב-ראש תאגיד. למה? בגלל האח שלו. אבל הרגע אמרתם שהוא יושב-ראש תאגיד מעולה, אז מה קרה עכשיו? זה מראה את האבסורד, שבסופו של דבר הרגולציה הרגה אותם לגמרי. <קריאה:> תביא את הדוגמה של דב צור. <היו"ר מירי רגב:> דב צור, דרך אגב, שלח את הסגן הרציני שלו להציג את הדברים. <חיים ביבס:> דב צור בא אלי והציע לי, הוא אמר לי: חיים, בוא נתחלף, אני אהיה ראש עיריית מודיעין, אתה תהיה ראש עיריית ראשון לציון, כי לפי חוות הדעת שקיבלתי, כדי להיות יושב-ראש תאגיד המים אצלי, אני הכול יכול לעשות, חוץ מאשר להיות ראש עיריית ראשון לציון. זה מראה את האבסורד. אני אביא דוגמה אחרונה לפני שנדבר מה כן אנחנו רוצים. הדוגמה האחרונה, כאשר היה פיצוץ מים גדול אצלי, ביישוב רעות, בסופו של דבר חלק מאותם פקידים, שהם הרגולציה שלנו, מתקשרים אלי וצועקים על זה שאני אומר: חבר'ה, תפנו לרשות המים. מה אתם רוצים מאתנו? הרי הם אחראים. בסופו של דבר זו הדוגמה הקלסית, כשיש בעיות, מתקשרים אלינו, לא לאף אחד מהם. למרות שהסמכות אצלם, האחריות היא אצלנו. הגיע הזמן או לאחד את דברים, או להפריד לחלוטין, להפריד בינינו לגמרי. שלמו על הנכסים. אני גם אומר את זה כדי שמפה יצאו לתקשורת אלה שתמיד רצים להסביר לתקשורת שראשי הרשויות רוצים את ה-5 מיליארד לעצמם. אנחנו אומרים: כל שקל שיגיע חזרה, ניתן אותו לתושבי מדינת ישראל, לא לרשויות עצמן. <היו"ר מירי רגב:> 4 מיליארד שקלים הציבור ישלם. <חיים ביבס:> רבותי, יש אלטרנטיבה, אבל קודם כול אנחנו אומרים שצריך פיקוח על המים, וצריך שהוא יהיה כאן בבית הזה. שלא יספרו סיפורים ויגידו שבעשרה תאגידים מצמצמים את תקורות הניהול. הם בסך הכול בין 19 ל-23 מיליוני שקלים בנתונים שהאוצר הציג לי – המשמעות היא שזה טיפה בים לעומת מה שנקרא "מעבר" – שאם יצמצמו לעשרה תאגידים ייפתרו הבעיות. נהפוך הוא, רבותי. אפשר לקחת את התאגידים עצמם, מי שרוצה להישאר, זה בסדר, מי שרוצה חברה בתוך חברה עירונית, יכניס אותם כמשק מים סגור או במחלקה. ניתן יהיה בסופו של דבר להגיע למספר פתרונות, כשבסוף מי שיודע באמת מה הם רוצים אלה ראשי הרשויות, אלה הרשויות עצמן, ושיפסיקו לנסות לנהל אותנו. אם הם רוצים לנהל, שייקחו במתנה את הכול. אם לא, תצטרפו, כדי שנוכל להוביל מהלך שבסופו של דבר יביא גם לשיקום משק המים באופן רציני ומהותי מצד אחד, ומצד שני, גם לניהול אחראי עם אחריות ועם סמכות. תודה רבה. <היו"ר מירי רגב:> תודה רבה לך. חבר הכנסת באסל, בבקשה. ולאחר מכן – זהבה, צרכנית. <באסל גטאס:> מאז שהגעתי לכנסת לפני שנה וחצי דיברתי על עניין משק המים והתאגידים יותר מאשר דיברתי על כל נושא אחר בחיים שלי. רוב מנהלי התאגידים חושבים שאני לצדם ומזמינים אותי לדבר על העניין בכנסים שלהם ומירי חושבת שאני תומך בחוק שלה, לבטל כליל את התאגידים. האמת היא שהעניין כה חשוב, כה רציני - - <דוד אזולאי:> האו"ם זה המוסד הכי גרוע בעולם. <באסל גטאס:> - - משאב המים. באמת לא מטפלים בו בצורה של מחשבה עמוקה. כאילו יש רפורמה – מבטלים את הרפורמה, משנים את הרפורמה בחוק הסדרים. האוצר? איפה הם? ברחו להם. הם ישבו כאן. ברגע - - - <היו"ר מירי רגב:> הם פה והם גם יגיבו בסוף. נמצא פה אדירי. <באסל גטאס:> אני הזהרתי אותם. אמרתי להם בדיונים על חוק ההסדרים: רבותי, אתם האוצר, אתם יורים לעצמכם ולשיטה ברגל. כשאתם באים בעצמכם במחטף לשכנע אותנו למזג את התאגידים, בסעיף בחוק ההסדרים להוריד את המספר שלהם מ-57 ל-19 ובזה מפחיתים את מחיר המים ב-5%, אתם יורים לשיטה ברגל, כי קושרים בין התאגידים וההתייעלות שלהם לבין מחיר המים. ראו נא מה קורה עכשיו, רוצים לבטל את כל התאגידים, כי לשיטתכם, אתם הוכחתם, אתם אמרתם שהתאגידים לא יעילים, מפלצתיים, מה שמירי אמרה, ועל ידי מיזוגם אנחנו יכולים להביא להפחתה במחיר, אדוני יושב-ראש רשות המים, ב-5%, וזה שקר. אין שום קשר בין מחיר המים לבין הקמת התאגידים לבין העלויות של התאגידים. אני אומר לכם, רבותי, שיירשם בפרוטוקול, ואני עומד מאחורי המילים שלי: מחיר הפקת מים בישראל, מרכיב ההתפלה לא עולה על 3 שקלים. לא עולה על 3 שקלים. כמה הצרכן משלם ברמה הראשונה היום? <קריאה:> 8.88. <באסל גטאס:> וכמה ברמה השנייה? <קריאה:> 13. <באסל גטאס:> תעשו לעצמכם את החישוב. גברתי, העניין חשוב, כל-כך חשוב, שאסור לטפל בו בצורה של אינטרסים ובצורה פופוליסטית. סליחה, אני לא מאשים אותך. אולי בסוף צריך לערוך רפורמה, להתייחס לזה כרפורמה ולא רק ככניעה בצורה כלשהי לאינטרסים של רשויות או של מרכז השלטון. פעם אחת צריך לחשוב מה טוב לאזרח, מה טוב למשק המים. <היו"ר מירי רגב:> מה שטוב לאזרח זה להוריד את מחיר המים. <באסל גטאס:> ולמשק. <היו"ר מירי רגב:> להוריד את מחיר המים, זה מה שטוב לאזרח. <באסל גטאס:> אני מסכים אתך פה במאה אחוז, שאסור שהעניין יופרט, ושיגיע בסופו של דבר לכוחות השוק ולטייקונים למיניהם שיפיקו מים וימכרו לנו. <היו"ר מירי רגב:> באסל. <באסל גטאס:> שנייה. תביאי בחשבון שלמדתי טוב את העניין ואני מבין את העניין. <היו"ר מירי רגב:> אבל יש המון אנשים. <באסל גטאס:> אני חושב שצריך להגיע למצב של למידה לעומק, אולי על-ידי ועדה, אולי יותר - - - <היו"ר מירי רגב:> עוד ועדה. <והיב חביש:> בלי ועדות. ועדה באמת. <באסל גטאס:> שיהיה אפשרי יותר ממודל אחד – גם חברות עירוניות, גם תאגידים, גם עיריות שיכולות לנהל בעצמן את משק המים. עיריית נצרת עילית, כשנכפה עליה להיכנס לתאגיד, ניהלה את משק המים שלה יותר טוב מכל תאגיד אפשרי. <אלי ברדה:> הרשות היחידה שלא - - - <היו"ר מירי רגב:> אלי, אתה אמור לדבר עוד מעט. <באסל גטאס:> 39 עיריות ומועצות אין להן תאגידים היום. למה להכריח אותן? אולי ביניהן מישהו כן יכול לנהל את משק המים שלו בצורה טובה. <היו"ר מירי רגב:> זה מה שאמרנו, יש כאן מודל. <באסל גטאס:> המודל צריך להיות בנוי על קריטריונים. על שיטה של בחירה כלכלית בעניין. הכי חשוב לא לחזור למה שהיה לפני התאגידים. <היו"ר מירי רגב:> תודה רבה. הצרכנית זהבה, בבקשה. אני רוצה בהזדמנות הזאת להודות לתוכנית "הכול כלול", לנגה ולסיוון, שגם מלוות את הכנס הזה, שהן לא מרפות מהסוגיה של תאגידי המים. הן כבר שנה עוסקות בזה וממשיכות לעסוק בזה. תודה רבה לכן על הסיוע ועל זה שדאגתן שהצרכנים יגיעו. זהבה, בבקשה. לאחר מכן – אלי ברדה ודוד אזולאי. זהבה. <זהבה פדלון:> קודם כול, אני רוצה להודות לחברי "הכול כלול" ולמי שמריץ את התוכנית. אם לא, לא הייתי יודעת על קיום הישיבה הזאת. הם עושים עבודה מצוינת והביאו למודעות גדולה ביותר. בגלל הבעיה שנתקלתי בה אני שומעת על יותר ויותר אזרחים עם מודעות גדולה לבעיית המים. תודה רבה לחברי הוועדה ולמירי רגב בראשם על כל מה שהם עושים למען ביטול התאגידים. אני באה בשם אימא שלי. לא אני הבעיה. אימא שלי היא אישה ניצולת שואה, נכה, אלמנה, שיושבת כרגע עם חשבון של יותר מ-20,000 שקל. בפעם הראשונה בחייה היא קיבלה עיקול בחשבון הבנק שלה. אין עם מי לדבר. פשוט אין עם מי לדבר. פנינו לראש העיר, לסגן ראש העיר, לראש התאגיד בראשון לציון. אין עם מי לדבר. ראש העיר עשה מעט, והוא לא יכול לעשות יותר. אתה נתקל בקירות. סליחה על הביטויים הקשים שלי. זה סיפור שמתארך כמעט שנה. אני מדברת בכאב גדול מאוד. כשאימא שלי קיבלה בפעם הראשונה עיקול בחשבון הבנק היא כמעט התמוטטה בידיים שלי, היא לא רגילה לדברים כאלה, ואין עם מי לדבר. אני לא יודעת מה עוד לעשות. <היו"ר מירי רגב:> תשכרי עורך-דין, עד שתפני לתאגיד - - - <זהבה פדלון:> ואז אתה פונה - - - <קריאה:> הבעיה שיש אלפים כמוה. <היו"ר מירי רגב:> אני יודעת שיש אלפים כמוה, חלקם יושבים פה על כסא גלגלים. <קריאה:> - - - ההנחיות יאפשרו להקל עם האנשים האלה שהיה להם פיצוץ מים ולא היו מודעים לו. ומה הם - - -, לא לחייב אותנו לגבות מהם את התעריף הגבוה, או לרדת לתעריף הנמוך, אלא גם להקל עלינו הרשות המקומית, ספק המים, תאגיד המים, במחיר הקנייה ממקורות, כי באמת מקרים כאלה, צריך להתחשב בהם. <זהבה פדלון:> תאגיד המים אומר "אין מה לעשות, גם אם תפני לרשות המים, זה לא יעזור לך, אז אל תפני". את פונה לראש הלשכה של התאגיד, ואז את קולטת כמה מדרגים יש: המזכירה, ראש הלשכה, סגן ראש הלשכה, ראש התאגיד, ואתה פונה לכל העולם. <היו"ר מירי רגב:> ליועץ המשפטי עוד לא הגעת, לדובר לא הגעת. <זהבה פדלון:> כולם מקבלים משכורות, בוודאי, ואת כולם אנחנו צריכים לממן והכול, ואני לא נכנסת לזה, אבל איזה פתרונות יש לאזרח הקטן? אני באה לפה לבית המחוקקים ושואלת: מה עושים? תנחו אותי. אני האזרח הקטן. <היו"ר מירי רגב:> רוצה להוסיף פה מי שמטפל בעניין הזה, רועי ברק מ"הכול כלול". הוא רצה להוסיף על העניין הזה. בבקשה. <רועי ברק:> שלום, אני עורך התוכנית "הכול כלול". דבר ראשון, אנחנו מקבלים מדי יום עשרות תלונות מאזרחים שפונים לתאגידי המים, נתקלים בביורוקרטיות, ואף אחד לא נותן מענה לבעיות שלהם. לך תחפש את עצמך פה, תחפש את עצמך שם. אלה התלונות שאנחנו מקבלים מהמון אזרחים. אני אומר "עשרות". כבר יותר מחצי שנה, שמונה חודשים, עסוקים בקמפיין הזה שעוסק בבעיה שיש לאזרחים עם תאגידי המים, ואנחנו נתקלים יום-יום בבעיות, פה 20,000 שקל, שם 7,000 שקל, שם 6,000 שקל, פה 5,000 שקל. האנשים, חלקם קשיי יום וחלקם פשוט ניטל עליהם פתאום להתעסק עם בעיות של מאות שקלים, כשהם לא מבינים מאיפה זה בא להם. וזה מביא אותי לדבר על הדברים שהזכרת בהתחלה, חברת הכנסת רגב, על הבעיה שפשוט המחירים קפצו, פתאום האזרחים הפכו להיות עבדים של תאגידי המים, הם משלמים פי כמה וכמה כסף יותר מאשר הם שילמו אי-פעם. מכיוון שלא יכלו להגיע אתנו כל האלפים שמתקשרים ומדברים אתנו מדי יום, אני פה קטן שבא לתת מיקרופון קטן לאותם אנשים. תודה רבה. <היו"ר מירי רגב:> תודה רבה. אלי ברדה, בבקשה. לאחר מכן – חבר הכנסת דוד אזולאי. <דוד ביטן:> ההוראות הן שאי-אפשר לעשות את זה. בעבר היתה בעירייה ועדה להנחות תאגידי מים, היום הם לא מאשרים לנו את הוועדה הזאת. אנחנו אפילו מוכנים לתקצב את זה מכספי העירייה וגם לא מאשרים. <היו"ר מירי רגב:> פשוט לא ייאמן. דרך אגב, זה לא מאוחר. אולי הם יאשרו את זה בסוף. תאגידי המים והאוצר מסתכלים על זה דרך החור של הגרוש, למקסם את הרווח, וראש העיר מסתכל על זה דרך אותו אזרח שגר אצלו ביישוב והוא רוצה לתת לו מענה. זה ההבדל. כשתאגיד מטפל בזה, הוא לא מסתכל על שום דבר, הוא מטפל בכסף, וכשראש העיר מטפל בזה, הוא מסתכל מהזווית של מה הוא עושה למען האזרח. <דוד ביטן:> עד שיכריחו את הוועדה הזאת לעשות את זה. <היו"ר מירי רגב:> לכן אתה, כמו כל ראשי הערים, היתה אצלך ועדת הנחות, ואנחנו מכירים את זה, אבל כשהתאגידים נכנסו לעניין, ביטלו את ועדת ההנחות. <נסים זאב:> לא. הנחות לא היו למים, היו לארנונה, עם כל הכבוד. <זהבה פדלון:> מה שאמר התאגיד: תשלמו, נחלק לכם את זה, נפרוס את זה. זה לא כסף. <היו"ר מירי רגב:> חברים, תודה רבה. אלי ברדה, בבקשה. שלוש דקות. לאחר מכן – חבר הכנסת דוד אזולאי. <אלי ברדה:> אני רוצה לפתוח בטוב ולהודות למירי ולכל חברי הוועדה על הדיונים בנושא הזה, על קידום הנושא, על העלאת הנושא לסדר-היום, ואני מאמין שעם הנחישות של מירי - - - <היו"ר מירי רגב:> היועץ המשפטי אומר לי פה שאתה לא כשיר לדבר כי אתה לא כשיר להיות יושב-ראש הדירקטוריון של התאגיד... זאת בעיה... <אלי ברדה:> זה הנושא הבא שאני עומד לדבר עליו. <היו"ר מירי רגב:> זה פשוט מדהים. מזל שלהיות ראש עיר בפעם השנייה אתה כשיר - - <חיים ביבס:> לא פעם שנייה, פעם רביעית. <היו"ר מירי רגב:> - - ולהיות קצין בכיר בצה"ל אתה כשיר, אבל להיות יושב-ראש דירקטוריון? <אלי ברדה:> אני רוצה לפתוח בטוב ולהודות למירי ולכל חברי הוועדה על העלאת הנושא לסדר-היום, ואני מאמין שבנחישות כזאת נפצח בסוף את האגוז. נקודה שנייה, ואני רוצה להמשיך בקו של התודות. אני מבקש להודות לחברי הכנסת, אם אני לא טועה, זה שמולי ועוד מישהו, שקידמו את ההחלטה שלא מנתקים מים לצרכנים, שזאת החלטה ערכית, חיונית, חשובה מן המעלה הראשונה, ויישר כוח. אני רוצה לומר לכם שאני "רק" ארבע קדנציות ראש עיר, ויושב-ראש מועצת הרשות לפיתוח הגליל ויושב-ראש האסיפה, אבל אני כנראה עדיין לא כשיר להיות יושב-ראש הדירקטוריון. שמעתם את חיים מספר עלי שהשתתפתי בישיבה. במקום להתחכם אתם ולהתעמת אתם החלטתי שאני אפעל בחוכמה, אכנס לישיבת המועצה הבאה ואעביר החלטה נוספת. העברתי החלטה שאני לא משתתף בישיבה. אתם חושבים שנכון להיום, משחלפו כחודשיים מאז הפעם השנייה, אני עדיין יושב-ראש הדירקטוריון? לא ולא. תמיד באמתלה כזאת או אחרת. <היו"ר מירי רגב:> זה בניגוד לסיכום עם השלטון המקומי. מרדכי יושב פה, וזה בניגוד - - - <תומר רוזנר:> אמרו שזה מקיים את ועדת ניסן. <היו"ר מירי רגב:> נכון, אתם לא מקיימים את ועדת ניסן. איפה אדירי? אתם לא מקיימים את ועדת ניסן וזה בניגוד לסיכום שהיה עם השלטון המקומי. <אלי ברדה:> במקום לריב אתם על החוק, על הסעיפים ועל הכול, אמרתי שאני אעשה עוד ישיבה, אני אצא מהישיבה ונצביע כמו שצריך, ועשינו את זה. שלחנו גם את זה, אבל שום דבר לא מתקדם. תמיד באמתלה אחרת, תמיד באמתלה מסוימת. אני חושב שרשות המים במתכונתה הנוכחית ובשליטה האבסולוטית שיש לה על כל המהלכים פה ממאיסה את עצמה על הרשויות ועל הצרכנים. זו נקודה אחת. נקודה שנייה שאני רוצה להדגיש. אנחנו צריכים להקשיב לרחשי לב הציבור ולשמוע את זעקת התושבים. הרי פה ושם מדברים בבית הזה על יוקר המחיה. קודם כול, תורידו את מחיר המים ב-30% ואל תעמיסו את זה על הצרכנים. <היו"ר מירי רגב:> מה יעשו בתעשייה? <אלי ברדה:> דבר נוסף, נציגי השלטון המקומי לא מיוצגים ברשות המים. שני נציגי ציבור, שני ראשי רשויות לפחות צריכים להיות נציגים ברשות המים, ואין שם ייצוג לשלטון המקומי. דבר נוסף, חשוב להגיד שצריך לבטל את התאגוד הזה ולאפשר, כמו שנאמר פה, ואני לא רוצה להכביר מילים כי זה נאמר – לבטל את חובת התאגוד ולאפשר את זה. יש רשויות שאני שומע שמעוניינים בהן בתאגוד, התאגוד נוח להן מהרבה סיבות, אני לא נכנס לזה, יש כאלה שזה לא נוח להן, יש כאלה שרוצות את זה בעצמן, יש כאלה שרוצות בשיטה כזאת או בשיטה אחרת. צריך לבטל את החובה ולאפשר את האפשרויות השונות בהתמודדות עם נושא משק המים ברשויות. מילה אחרונה, ואני רוצה גם להדגיש אותה. הקשר שלנו, במצב שיש תאגידים – הקשר שלנו עם רשות המים, זו פרוצדורה שהם שולטים על כל אות, תו ותג וציוץ שאנחנו עושים ברשות ובתאגיד. לא ניתן לזוז בלעדיהם, כל דבר זה ביורוקרטיה, כל דבר זה יועץ משפטי ותמיד זה תקוע באיזו תחנה. צריך לפשט את התהליכים, לקדם את הרעיון הזה. אני לא חושב שצריך לאחוז בקרנות המזבח ולהגיד "לא מוכנים". אני חושב שאפשר להיות יצירתיים וקואופרטיביים כדי למצוא מנגנון או נוסחה שמאפשרת לכולם לחיות בכבוד עם הסיטואציה הזאת שהיא נפתחת לרעיונות נוספים. תודה. <היו"ר מירי רגב:> אלי, תודה רבה. חבר הכנסת דוד אזולאי, ולאחר מכן – ראש עיריית ראש העין. איציק שמולי – אחריו. <דוד אזולאי:> גברתי היושבת-ראש, קודם כול, אני רוצה לחזק את ידיך, טוב שאת עקבית בעניין הזה, חשוב שתהיי עקבית, מפני שאותם פקידים, שמנהלים את העניינים, חיים בתקווה שאו-טו-טו הכול ייגמר ואנחנו נתחלף והם יישארו, עולם כמנהגו נוהג. מניסיוני אני יכול להגיד לך שלא תמיד התיזה הזאת עובדת, ויש מקרים שממשיכים להיות עקביים לאורך הדרך ובסופו של דבר מצליחים. אני חושב שתאגידי המים זה אחד הסיפורים הזועקים לשמים. לא יעלה על הדעת שאזרח משלם ממיטב כספו בשביל לממן את המנגנון של תאגידי המים. זה אומר רכבים, זה אומר בנייני פאר, זה אומר כוח-אדם ומזכירוׂת ודוברים, דברים שראש רשות אפילו לא חלם עליהם. כשהיה ברשותו נושא המים הוא לא חלם על חצי ממה שיש בתאגידי המים. הנושא הזה, אמרתי ואני חוזר ואומר, גם אנחנו, גם אנחנו חברי הכנסת, נרדמנו בשמירה, ואני מודה בעניין הזה. אני באופן אישי פניתי גם לשלטון המקומי בזמנו ונאמר לי שטוב לנו, טוב, הולכים להוריד מחירים, והאמנתי בזה. עד שזה הגיע לפתחנו - - - <אליהו לוי:> מי בשלטון המקומי? <דוד אזולאי:> מה זה משנה? אלי, הרי אתה מכיר אותם בדיוק כמוני. אנחנו מכירים לא מהיום ואתה יודע בדיוק. האמנו בדבר אחד, שאכן תאגידי המים יביאו להורדת מחירי המים, והמציאות לא כך. בזמנו דובר על משק מים סגור ברשות המקומית. מה הבעיה? ראש רשות יכול לנהל עיר גם בשעת חירום, לתת מענה לאזרחים שלו, וכשמדובר על מים הוא לא מסוגל לתת את השירות הזה לציבור שלו? לא רק שהוא לא מסוגל, כשאזרח בחר בו, והוא אמור לשרת אותו, פונה אליו ואומר "תעזור לי", הוא לא יכול לעשות שום דבר. רבותי, זו הזעקה. אני אומר לכם: תאגידי המים הללו זו תעשייה של כסף. סוחטים את האזרחים. אם לא נעצור את זה, זה יהיה בעוכרינו. אני פונה אליך, על מנת שגם נהיה מעשיים: יש פה מסמך של השלטון המקומי, שבהחלט הייתי מאמץ אותו אחד לאחד, אבל אנחנו גם חיים במציאות. אני רוצה להציע לך הצעה, גברתי היושבת בראש, מותר לך, כיושבת-ראש ועדה, לפנות ולבקש צוות יועצים מקצועי שילוו את הוועדה אך ורק בנושא הזה של ביטול תאגידי המים. שום מילה אחרת לא צריכה להיאמר כאן. יבואו כל המשפטנים וימצאו סעיפים למה לא ויגידו אי-אפשר וזה כבר בלתי אפשרי. אנחנו מכירים את זה. איך אומרים? מישהו החליט להוריד את המע"מ על הדירות הראשונות, למרות הכול ובכל זאת עשה את זה. גם פה אפשר לעשות. עד היום אני לא רואה את זה, אבל זאת אפשרות. לכן אני פונה אליך, כדי שנהיה מעשיים, לאמץ את זה - - - <היו"ר מירי רגב:> אני מתכוונת לקבל את זה. בעיקר לעשות את זה עד ינואר, כי עד ינואר הצלחתי להאריך את החוק לנושא התאגוד. <אלי ברדה:> מירי, אני רוצה לתת לך סלוגן ש"אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה אלא מכוח התמדתה". לכן חשוב שתמשיכי, תמשיכי, תמשיכי, בסוף נבקיע את זה. <דוד אזולאי:> אתה יודע על מי זה נאמר? זה נאמר על רבי עקיבא, כשהוא ראה איך המים שחקו את האבן. <אלי ברדה:> אנחנו יודעים איפה זה נאמר, צריך להגיד את זה במקום הנכון, זה תאגידים והתמדה. <חנא סוייד:> זה לא טיפה, זה זרם אדיר. <דוד אזולאי:> משפט סיכום, ובזה אני מסיים, גברתי היושבת ראש. כשמדברים על ביטול תאגידי המים צריך גם לחשוב איך מממנים את אותם תאגידי מים, את אותו מנגנון, מהיכן ייקחו את הכסף, ולכן לא יוזילו לעולם את המחיר, כי מישהו צריך לממן את המנגנון הזה. <היו"ר מירי רגב:> תודה רבה. ראש עיריית ראש העין, לאחר מכן – חבר הכנסת איציק שמולי ואריאלה הצרכנית. <שלום בן משה:> גברתי היושבת-ראש, א', אני מחזק את ההתמדה שלך ואת הנחישות שלך. בסוף זה יעבוד וננצח. <היו"ר מירי רגב:> אמן. <שלום בן משה:> דבר ראשון, המים זה משאב בסיסי, זה לא יכול להיות שייך לאף אחד חוץ מלאזרח. האזרח מיוצג על-ידי ראש הרשות שבוחר אותו ולא על-ידי שום גוף אחר שמינו אותו בדרך כזאת או אחרת. כל העניין התחיל באופן מאוד פשטני, בזה שבעבר התושבים שילמו על המים ועל הביוב, הכסף הזה נכנס לתוך קופת העירייה, בקופת העירייה היה בור, הכסף הזה נגמר. כיוון שלא רואים את צינורות הביוב והמים, מטפלים בהם רק כשיש שבר, ואז מתחילה בעיה. הולכים לאוצר ולמשרד הפנים ומבקשים כסף במקום לקחת את הכסף הזה, להעביר אותו לחשבון נפרד, כמו שעושים אגב במשרד החינוך, צובעים אותו בצבע ברור - - <היו"ר מירי רגב:> נכון, צביעת תקציב למען המשכורות. <שלום בן משה:> - - ולא נוגעים בו, אלא רק למים ולביוב. לא צריך בשביל זה מנגנון שלם. מחלקת הגבייה של העיר ממילא גובה את הכסף, כמו שהיא גובה ארנונה, יש מנגנון עירוני, יש חברה כלכלית. יכול להיות תאגיד עירוני בשליטת הרשות, כשראש הרשות קובע לו את הסדרים ואת תוכנית העבודה, ואם יש בעיה לאזרח כזה או אחר, ממילא הוא פונה אל ראש הרשות. אני רוצה לספר לך שלפני שבוע היה כנס של מנכ"לים של הרשויות בנצרת והזמינו אותי לתת הרצאה. היו שם קרוב ל-100 מנכ"לים, אני חושב. לא נמצא אפילו מנכ"ל אחד לתרופה שהגן על תאגידי המים במצב שלהם, והם אנשים מקצועיים, הם לא אנשים פוליטיים. <היו"ר מירי רגב:> הם גם ידברו פה היום. <שלום בן משה:> אפשר לחשוד בנו שאנחנו אנשים פוליטיים – נבחרנו – אבל לא נמצא מנכ"ל אחד, חלקם עובדים 10 שנים, 15 שנה, 5 שנים, שהגן על המנגנון הזה. המנגנון הזה צריך להפסיק, לא צריך להפריט לא את המים ולא את הביוב. השיטה שבכל פעם שיש בעיה מפריטים. זאת השיטה. דבר אחרון, היום קראתי בדה-מרקר על המיליארדים. יש פתגם, אדוני, כבוד הרב. כתוב במקורות שלנו שהרוצה לשקר ירחיק עדיו, כשאתם אומרים שהאוצר אומר "יעלה מיליארדים", תדעו לכם לא היה, לא נברא, גם משל לא היה. תודה רבה לכם. <היו"ר מירי רגב:> תודה רבה לך. חבר הכנסת איציק שמולי, ולאחר מכן – אריאלה. <איציק שמולי:> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, אדוני יושב-ראש המרכז לשלטון מקומי, ראשי ערים, תמיד טוב לראות אתכם כאן. אני רוצה להתחיל במילה טובה ליושבת-ראש. קצת חששתי שבעקבות כל הכותרות השליליות - - <היו"ר מירי רגב:> ניבהל מדה-מרקר? הגזמת. מעיתון הארץ? <איציק שמולי:> - - אולי תורידי הילוך, ואני שמח לראות את החדר כאן מלא, כי בסופו של דבר אין מאבק יותר צודק מהמאבק הזה. צריך גם להגיד את האמת, בגלגול הקודם זה לא נוהל בצורה טובה בחלק מהרשויות, אבל צריך להסתכל גם על האמת, ומה שאומר פה יושב-ראש מרכז השלטון המקומי אלה דברים נכונים – אפשר לנהל את זה בצורה אחרת, אפשר לנהל את זה בחשבון נפרד, אפשר לנהל את זה ברגולציה, פיקוח וחקיקה מתאימה כמובן, שתחייב את הרשויות להשקיע בתשתיות. <יוסי דולה:> ככה אנחנו עושים בחינוך. חינוך הוא משק סגור. אנחנו לא מעזים לקחת אגורה משם, מנסים ממקום אחר. <איציק שמולי:> גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לנצל את שתי הדקות שלי כדי לספר לך על מאבק אחר שאני ואחרים, גם חבר הכנסת מקלב, ניהלנו בוועדת הכלכלה, רק כדי להמחיש לך עד כמה גדולה החוצפה של תאגידי המים. אנחנו מדברים פה על מחיר? בואו נדבר על ניתוקי מים. תאגידי המים הפרטיים הגיעו למצב שהם כבר משתינים מהמקפצה, סליחה על הביטוי. הם מגיעים לכנסת ישראל, לא מתבלבלים ומקדמים הצעת חוק שאומרת דבר פשוט: עד היום, ב-12 השנה האחרונות, כל תאגיד עשה את הישר בעיניו. כל מנהל תאגיד, בלי לפגוע באף אחד – לא כל, אבל חלקם – דיברתי גם אישית עם חלקם מהצפון. התקשרתי, גברתי היושבת-ראש, לאיזה מנהל תאגיד, כדי לבקש ממנו שיחשוב פעם נוספת על ניתוק של קשישה חולת סוכרת ממים. מה הוא אומר לי? "אני אחליט פה", "מי אתה בכלל?", "זה שלי". <היו"ר מירי רגב:> פקידים הם המנהלים. הפקידים הם המנהלים. <איציק שמולי:> איך הגענו בכנסת ישראל – אני רואה את אלכס, אולי הוא יוכל להסביר לנו – למצב שבו ביקשתם לקדם חקיקה שאומרת שלתאגידי מים פרטיים תהיה הסמכות לנתק אנשים ממים? איך? מה גדול הוא האבסורד? נכון, הצלחנו לעצור את המהלך הזה שלכם. חשבתי לתומי שאחרי שעצרנו את המהלך ייפסקו ניתוקי המים. מה התברר? שעכשיו גדלה המוטיבציה בחלק מהתאגידים, באילת, אשקלון, בבאר-שבע, במקומות נוספים, להגדיל את קצב הניתוקים. כששואלים את רשות המים, מתי אתם אמורים להביא כללים חדשים שיאסרו באופן מוחלט על ניתוקי מים כפי שמורה החוק הכללי? מה אומרים לי? "יש לנו זמן, עכשיו אנחנו עסוקים במלחמה מול מירי רגב". אז אני מבקש ממך - - - <היו"ר מירי רגב:> זה לא מול מירי רגב, זה מול כל חברי הכנסת שנמצאים פה. התבלבלתם. יש פה חברי כנסת מכל סיעות הבית. זאת לא מירי רגב. על הצעת החוק הזאת חתומים כמעט כל אלה שיושבים פה ואחרים. אז אתם לא נלחמים מול מירי רגב, אתם נלחמים מול כולם וגם מול ראשי הערים. חבל שאתם בכלל קוראים לזה כך. בושה וחרפה. <אליהו לוי:> אדוני, צריך לתפוס לכם את - - - איפה שאתם יושבים. כמו באוקראינה צריך לעשות, להוריד אתכם משם. <אלכסנדר קושניר:> אני רוצה - - - <היו"ר מירי רגב:> אלכס, אני אתן לך לדבר, אני מבטיחה לך, ולאדירי. אני אתן לדבר אחרי שקראנו את כל מה שיש לכם להגיד בדה-מרקר והכול ולא שכנעתם אותנו. <איציק שמולי:> אני רק רוצה לבקש, מירי, שהנושא הזה של ניתוקי המים יהיה חלק אינטגרלי מהעבודה של הוועדה הזאת - - <היו"ר מירי רגב:> מאה אחוז. חייבים לעשות את זה. <איציק שמולי:> - - כיוון שבוועדות אחרות בכנסת אנחנו לא מוצאים לזה מענה. תודה. <היו"ר מירי רגב:> רשמתי לי את זה, גם היועץ המשפטי שמע. אני מודה לך על כל החקיקה שהובלת בעניין הזה. אריאלה בבקשה, ולאחר מכן – בוסקילה, יושב-ראש הסגנים. <בני ביטון:> איפה אנחנו? איפה יושב-ראש פורום עיירות הפיתוח. אתם רק מקשקשים פה, סליחה על הביטוי שאני אומר. די, מספיק. מה קורה לכם פה? חבר כנסת רק עכשיו גילה את הפקידים. הוא חדש. הוא חבר כנסת חדש. תלמד שהפקידים יותר חזקים. <היו"ר מירי רגב:> בני, אתה מדבר, יקירי. אריאלה, בבקשה. <אריאלה אור:> קודם כול, תודה לחבר הכנסת איציק שמולי, אני רוצה להוסיף תודה לכולם שתומכים בביטול התאגידים, מכיוון שאני כתושבת ירושלים גם נפגעתי מהם, הרבה פעמים נתקלתי בניתוקי מים. מבחינתנו היום תאגידי המים הם מאפיה, ואתם פשוט לא רואים את זה. זו מאפיה שרירותית לחלוטין - - <בני ביטון:> צודקת. <אריאלה אור:> - - שמהווה פגיעה באזרח. הם ממש באים ופוגעים. יצאתי ממקלט לנשים מוכות ורציתי מים, לא היו לי מים. הייתי אמורה להיות עבריינית על מנת שיהיו לי מים. כשהייתי מגיעה לתאגיד, לא היה לי עם מי לדבר. בעבר, כשזה היה ביחד עם עיריית ירושלים, היו בוחנים את הנושא לגופו של האזרח, ואז זה היה לפי יכולתו לשלם ובאמת נתנו לנו תמיכה לפי היכולת שלנו לשלם. כשהגענו לתאגידי המים, זה הפך להיות או 15,000 או 20,000 שקל או שאתם מנותקים ממים, והרבה פעמים. היום אני נתקלת לא רק באחיות שלי, בכל המקומות של החד-הוריות שאני נמצאת. אימא שלי כאלמנה נותקה שלוש-ארבע פעמים, היא עם סוכרת, נשארה ללא מים. היא פה, יושבת לידי. אנחנו הפעילים של הפורום של המים פה. זאת המחאה שלנו – פשוט לבטל את התאגידים. זו מאפיה ולא יותר. <היו"ר מירי רגב:> תודה רבה לך. חברת הכנסת תמר זנדברג, לאחר מכן – בוסקילה, יושב-ראש הסגנים. <תמר זנדברג:> תודה, גברתי היושבת-ראש, אני רוצה קודם כול לחזק את ידיך במאבק הזה, וכמו שציינת הוא משותף לכולנו, ואנחנו קבוצה של חברי כנסת מכל הסיעות שנוכחנו גם בתפקידינו הקודמים וגם מהאזרחים שלנו, מהשלטון המקומי וגם ממה שראינו כאן מה רב הנזק של תאגידי המים. דיברו כאן הרבה על המחירים, אני רוצה לשים את הדברים בקונטקסט. המחירים זה סופו של התהליך, התחלת התהליך ​– ושמענו קצת עכשיו על ההתעמרות, על ההתעללות, על הביורוקרטיה ועל כל הדברים האלה – התחלת התהליך זאת ההפרטה. בשלטון המקומי כמו בעוד הרבה מקומות אנחנו רואים את זה הרבה פעמים. גם כאן בוועדה, בגלל שאנחנו עוסקים בשלטון המקומי, הרבה פעמים אנחנו רואים שהתאגידים העירוניים זה ייצור כלאיים שלא ברור מה מעמדו. אם אנחנו באים ואומרים שזו הפרטה, אז אומרים לנו: לא, התאגיד הוא בבעלות עירונית, הוא 100%, 50%, לא משנה מה. אם אנחנו באים ואומרים: אוקיי, זו האחריות של הרשויות, תנו לנו דין וחשבון – לא, תפנו לתאגיד. צריך להבין שהעברה של סמכות שלטונית מהגוף השלטוני, שבמקרה הזה זאת העירייה, אל תאגיד שהמטרה שלו, גם אם היא לא למטרת רווח, היא מטרה של איזון כלכלי ולא לתת שירות, כלומר, מה שמניע אותו, מטרת העל שלו, זה לא שירות, לא חשוב באיזה עלות, אלא זה איזון תקציבי, זה אבי אבות הטומאה של ההפרטה. וכאן אנחנו מתחילים להוציא שירותים, ושירותים חיוניים, כמו מים, כמו שירותי תשתית, מתחילים להוציא אותם מהאחיזה השלטונית, הדמוקרטית, הבסיסית, וכאן מתחילות הבעיות. אז עולה המחיר, אז השירות יורד, כי קודם זה רק לחסוך כסף, אז יש פחות מוקדנים וזו גבייה יותר תקיפה, וכאן אנחנו מגיעים לאכיפה ולניתוקים. בכלל כל הרעיון של ניתוק מים לאזרחים זה דבר שאנחנו צריכים לדחות מכול וכול. הרעיון הזה שבגלל חוב כלכלי, יהיה גבוה ככל שיהיה, אפשר למנוע מים, את השירות הזה מאזרחים, הוא רעיון שאותו אנחנו צריכים לדחות. ולכן המהלך לביטול תאגידי המים, ואני מצטרפת כאן לחבר הכנסת דוד אזולאי, ביטול התאגוד של העיסוק במים. צריך לחזור לסמכות שלטונית. המדינה נתנה לרשויות המקומיות, אם באמצעות הרשויות המקומיות הן לא יכולות, אז באמצעות משרד המים או אני לא יודעת מי. אי-אפשר לטפל במים באמצעות תאגידים עירוניים או אזוריים או אחרים. ולכן שוב, בשם הרבה חברי כנסת שיושבים כאן, אנחנו שותפים למהלך שלך לביטול תאגידי המים, וכל עזרה וסיוע שצריך, נתייצב ונוביל את זה כמהלך משותף. תודה רבה. <היו"ר מירי רגב:> תודה רבה. בוסקילה, בבקשה. ולאחר מכן – חבר הכנסת חנא. <חנא סוייד:> אני הולך. <חנא סוייד:> אני חייב ללכת. <היו"ר מירי רגב:> חנא, אתה רוצה לדבר עכשיו לפני בוסקילה? <חנא סוייד:> אם אפשר. <היו"ר מירי רגב:> בבקשה. בוא תדבר ואחר-כך – בוסקילה. <חנא סוייד:> תודה, גברתי. אני חושב שעיקר הבעיה היא שאנחנו חושבים על העניין הזה במושגים של one size fits all. אני חושב שצריך לשנות את הגישה הזאת. כלל אחד לא צריך לחול על כל הרשויות המקומיות. היה מודל שבו כל רשות מקומית ניהלה את פרויקט המים שלה, וזה כשל, היתה הרבה ביקורת, ולכן היה מעבר למודל הזה של תאגידי מים, שעכשיו יש גם עליו הרבה ביקורת. לכן אני חושב שצריך בחוכמה לעבור למודל שבו אין one size fits all. צריך מדרג של פתרונות. כאשר מצד אחד, רשות מנהלת את פרויקט המים שלה, מצד שני, שיהיו תאגידים, ובאמצע אפשר לעשות מין תאגידים שהם בצורה זו או אחרת שונים מהתאגידים הקיימים היום. לפי פרמטרים של סולם כלכלי לא כל 1,000 תושבים יכולים לנהל פרויקט מים בהצלחה, או שתהיה להם יכולת גבייה. הייתי בסרט הזה, אני מכיר רשויות מקומיות וכנראה שגם יהיו רשויות מקומיות שלא יצליחו לגבות יותר מ-40%-30% ממחירי המים. זה מה שאנחנו רוצים? יש רשויות מקומיות שאין ביכולתן לתחזק את מערכת המים שיש להן – הרבה פחת ואין להן יכולת להשקיע ולשפר את זה. לכן צריך לקחת גם את הפרמטרים האלו. אני חושב, גברתי, שאנחנו קצת בורחים מהעניין. אנחנו לא יכולים להחזיק את השור בקרניו במקום להיאבק בהורדת מחיר המים. אני לא בטוח בכלל שתאגידי המים זו הסיבה שבגללה עלו מחירי המים. מחירי המים עלו בגלל דבר אחר, אז בואי ניאבק קודם כול בכך שיורידו את מחירי המים. זה מאבק יותר קשה. <קריאה:> יעלו את זה בעוד שנתיים בחזרה. <היו"ר מירי רגב:> זה חלק מהעניין, להוריד את מחירי המים. <חנא סוייד:> זו בעיה שצריך להתמודד אתה, וזו הבעיה העיקרית. אני רוצה גם להוסיף, גברתי, שאחד הכישלונות של המודל הזה של תאגידי המים, שלא השכילו לסדר את הקשר הזה בין הרשויות המקומיות לתאגידים. הרשויות המקומיות מקבלות שירותים גם בכיבוי אש מגופים שהם חוץ מוניציפליים, אבל הם מסתדרים. במודל הזה של תאגידי המים לא הסתדרו התאגידים. הגולם קם על יוצרו, לכן זו בעיה שבחשיבה חכמה ולא פופוליסטית ובאחריות צריך גם לדבר על הדברים האלו ולהציב מודל מדורג שבו ידברו ויפתרו את כל הבעיות האלה. <היו"ר מירי רגב:> מאה אחוז. תודה רבה, חנא. בוסקילה, בבקשה. ולאחר מכן – דב חנין. <אורי בוסקילה:> גברתי היושבת-ראש, אני לא רוצה לחזור על כל הדברים שנאמרו כאן. אני חושב, מירי, יושבת-ראש הוועדה, שהדבר החשוב ביותר שקורה ברגע זה הוא הכינוס של כל הגורמים שנמצאים כאן. אני חושב שהנייר שהכין יושב-ראש המרכז, חיים, מדבר בעד עצמו. זו הפלטפורמה. אני רק רוצה להביא קול אחד – דיברה פה אריאלה ודיברה עוד בחורה – בשם התושבים: חברים יקרים, אנחנו לא יושבים ספונים במשרד, אנחנו, כסגנים, נמצאים יום-יום עם התושבים האלה: ניצולי שואה, חד-הוריות, ברוכות ילדים. זה משהו חי. אני מדבר על חמלה. מישהו פה התבלבל. יש פה מציאות קשה מאוד במדינת ישראל. פה מדברים על שוויון בנטל, על מעמד הביניים. חברים יקרים, מעבר לפלטפורמה הזאת שאנחנו רואים כאן, צריך לעשות לדבר הזה סוף, ויפה שעה אחת קודם. אומרים אצלנו "הפה שאסר, הוא הפה שהתיר". שוב, יישר כוח, מירי. <היו"ר מירי רגב:> תודה רבה לך. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. לאחר מכן – דורון, יושב-ראש פורום המנכ"לים. <דב חנין:> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לפתוח ולומר שקראתי בתשומת לב כתבות שהתפרסמו בעיתונות, גברתי היושבת-ראש, הזכרת את העיתון דה-מרקר, שזה בדרך כלל עיתון שאני מכבד, אבל טעות אחת רצינית הוא עשה. אחרי שאני מדבר על הדברים לגופם, טעות אחת רצינית נעשה בסיקור של העניין, כאשר התייחסו לוויכוח על תאגידי המים כמאבק של השלטון המקומי או מאבק של קבוצת חברי כנסת. אני רוצה לתקן את מי שכתב את הדברים ולומר שבוודאי השלטון המקומי מעורב בעניין ובוודאי שיש קבוצה של חברי כנסת ויושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, מירי רגב, מובילה הצעת חוק בעניין הזה, אבל זה הרבה מעבר לזה. זה מאבק של ציבור מאוד רחב, כי הצעקה על מה שקורה סביב תאגידי המים מגיעה אלינו מכל הכיוונים, וזה לא משהו שהתחיל אתמול, זה לא משהו שהתחיל לפני שנה. זוהי צעקה שנשמעת, והיא הולכת ומתגברת ומגיעה מכל רחבי הארץ, כי משהו במערכת הזאת מאוד-מאוד בעייתי. אני רוצה לחזור אחורה ולתאר את הימים שבהם המהלך הזה היה בתחילתו וגם אני הייתי בתחילת דרכי כחבר כנסת, לפני שמונה שנים. אני זוכר את הדיונים בוועדה הזאת, בוועדת הפנים של הכנסת, כשבאו לכאן והסבירו לנו איך התאגוד הוא השלב הראשון בדרך להפרטת משק המים. אמרו את הדברים האלה כאן, לא באולם הזה, אבל באולם אחר של ועדת הפנים והגנת הסביבה. וכאן, עמיתי חברי הכנסת, נמצא שורש הוויכוח, כי בסופו של דבר שמעתי את כל הדברים שנאמרו, ונאמרו דברים מאוד חשובים, אבל ביסוד הדברים יש כאן ויכוח בין שתי השקפות עולם. השקפת עולם אחת מתייחסת למים כמוצר, מוצר בשוק הכלכלי, הוא כפוף לכללי שוק, אפשר להעלות את מחירו לפעמים, אם המחיר גבוה מדי, לא לכולם יהיה. ככה זה בעולם המוצרים, אתם יודעים, כשהמחיר גבוה מדי, יש כאלה שנשארים בלי המוצר. זו השקפת עולם אחת, והיא מובילה אותנו לתאגידים והיא מובילה אותנו להפרטה והיא מובילה אותנו בסופו של דבר למצב שלחלק מאזרחי ישראל, מה לעשות, לא יהיו מים, כי במוצרים, למי שיש כסף, יש מוצר, ולמי שאין כסף, בסוף לא יהיה מוצר. ההשקפה השנייה רואה את המים כזכות, זכות בסיסית של אנשים, ומול הזכות הזאת עומדת החובה לייצר שירות ולספק את המים, לא כמוצר ולא כמשהו שאפשר להפריט, אלא כמשהו שהרשות צריכה להסדיר. ולכן אנחנו צריכים להחזיר את הסוסים אל האורווה, אנחנו צריכים להחזיר את העיקרון שמים הם זכות בסיסית של בני אדם וצריכה להיות רשות שמטפלת בעניין. הדבר הזה צריך כמובן להיעשות בצורה יעילה. כולנו מתנגדים לבזבוז, אם היו בזבוזים, בואו נטפל בהם, אם היו ליקויים, בואו נסדיר אותם, אבל העיקרון חייב להישמר. אני רוצה לסכם ולומר שמה שצריך לקבוע זה שתחום המים לא מתאים בכלל לתאגיד. תאגיד זה דבר שקיים, נמצא בתחום המוצרים, תחום המים הוא משהו שמתאים לרשות. הרשויות המקומיות יכולות להיות בוודאי המקום לטיפול בתחום המים. אבל בהחלט, אמר את זה לפני חבר הכנסת סוייד, ייתכן שיש מקומות בארץ שבהם צריך לעשות רשות אזורית של מים, שלא כל רשות של 5,000 איש תצטרך להתעסק במשק מים, אבל רשות, לא תאגיד. רשות שהרשויות המקומיות יקימו, ינהלו אותה ביחד, בצורה מסודרת. <היו"ר מירי רגב:> דרך אגב, זה חלק מהמודל שהצענו להם. <דב חנין:> בהחלט. אנחנו גם צריכים לשאוף לכך שמשק המים ינוהל כמשק סגור. זה נכון שהרווחים, אם יהיו, יופנו לשיקום ולטיפול במערכת וכדומה. נקודה אחרונה. בתחום של מחירי המים, כחלק מההסדרה של המים כתחום ציבורי, אנחנו חייבים להחזיר את הפיקוח לכנסת. תודה רבה. <היו"ר מירי רגב:> דורון, בבקשה. לאחר מכן – נסים זאב. <דורון מילברג:> אני לא אדבר יותר מדקה, כי הדברים נאמרו כאן בצורה הכי משמעותית. אני רוצה לייצג כאן דעה שייצג ראש עיריית ראש העין. קיימנו לפני שבוע כנס מנכ"לים מקצועי, חיים היה וראשי ערים אחרים. קיימנו פאנל מאוד מקצועי ומאוד רציני על הנושא של תאגוד המים. אגב, למען הגילוי הנאות, הייתי מנכ"ל עיריית ראשון כשהקימו את תאגיד המים עם מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, אבל הקימו את זה כתאגיד עירוני, לא הקימו את זה על בסיס של חוק, לאחר מכן חוקק החוק. שוב אני אומר, אין לי שום דבר נגד הפקידות שעובדת בתאגידי המים, להיפך. הם פשוט נקלעו לסיטואציה לא סימפתית. מבחינת השירות, נאמר כאן, השירות נכשל. חמלה. אני לא רוצה לחזור על הדברים. מבחינת היעילות, אנחנו היום משקיעים, אמר את זה ראש עיריית רחובות, 170 מיליון שקל בתשתיות מים בארבע שנים וקיבלנו אגרות, היטלי מים וביוב ב-140 מיליון שקל. 30 מיליון מעל מה שקיבלנו. האזרח נדפק. הרי אנחנו כאנשים מקצועיים רוצים להפריט את רוב השירותים, כדי להיות יעילים יותר וזולים יותר. בקטע של ההפרטה שאמר כאן גם חבר הכנסת דב חנין וגם חבר הכנסת איציק שמולי, יצרנו כאן גולם שקם על יוצרו, ההפרטה יצרה כאן סופר הלאמה. היא עיקרה את הסמכות שיש לנבחרי הציבור, שהם אמורים לתת את השירות הבסיסי לאזרח שמתדפק על דלתותיהם, עיקרה אותו מכל תוכן, מכל יכולת. הנושא האחרון, המדינה היום מעבירה יותר ויותר שירותים לרשויות המקומיות, בתחום המים המצב הפוך. זה לא הגיוני. יותר סמכויות בתחום החינוך, יותר סמכויות בתחום הרווחה, יותר סמכויות בתחום הטיפול בפסולת, עם כל ההפרדות, ובתחום המים הנושא הפוך לחלוטין. <היו"ר מירי רגב:> כי זה משאבת כסף, פרה חולבת. <אליהו לוי:> פרה? זה עדר. <דורון מילברג:> לא הגיוני מה שקרה כאן. אנחנו צריכים לאמץ את המסמך המאוד-מאוד עקרוני ונכון שמרכז השלטון המקומי גיבש למתן אפשרות בחירה לכל רשות ורשות. תודה. <היו"ר מירי רגב:> תודה רבה לך. חבר הכנסת זאב נסים. לאחר מכן – יושב-ראש פורום הרשויות הדרוזיות. אחריו – בני. <נסים זאב:> כתוב באבות שיש דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, ביניהם זה פי האתון. <אורי מקלב:> גם פי הבאר. <נסים זאב:> גם פי הבאר, באר המים. ניתוקי המים לא נבראו בערב שבת. אני רוצה לומר לך, לפני 30 שנה היו מנתקים מים בימי שישי והיו משאירים משפחות ללא מים ביום שבת. עוד לפני שאורי מקלב היה סגן ראש עיריית ירושלים. אני מדבר כמה שנים לפני כן. כשאומר החכם דוד אזולאי שישנו בשמירה, לא ישנו בשמירה. לא נתתי שיחברו את המים עם הארנונה, כי מה שהיה קורה שהתביעה היתה מקשה אחת, ואז היינו אומרים: איך אתם תובעים בצורה כזאת ומנתקים מים בגלל ארנונה? היו מחברים את החשבונות בשביל לבלבל את האויב ובסופו של דבר האזרח הפשוט לא מבין איפה הארנונה ואיפה המים, וגם היו מכניסים אנשים למעצרים בבתי הסוהר. לא אחת הייתי צריך ללכת לבתי הסוהר לשחרר אנשים על חשבונות מים. <היו"ר מירי רגב:> לא ייאמן. <נסים זאב:> ברוך השם היום זה לא קורה. אני רוצה לומר לך מה הדבר ההזוי ולמה צריך שזה יהיה ברשות המקומית. איך יכול להיות שהשבוע קיבל מישהו מסוים מכתב שבשנת 2004 הוא חייב 44,000 שקל על מים בירושלים? עשר שנים הוא לא שמע שום דבר. השבוע הוא קיבל מכתב על שנת 2004, 2005, 2006. אגב, הבית שלו לא היה ראוי לשימוש, אבל מחייבים אותו על 44,000 שקל. אם זה היה במסגרת עירונית ולא חברה פרטית, שזה ביזנס, כמו הגיחון, הוא לא היה מגיע למצב הזה, כי בכל שנה עיריית ירושלים אמורה לבדוק את עצמה, מה החוב כלפי האזרח, הן במים והן בארנונה. אם הוא שולח שני תשלומי חוב וזה אותו גוף, אותה מחלקת הגבייה – בבי"ת ולא בוי"ו – אז יכולים להגיע לחקר האמת, מה הוא חייב בכל שנה ושנה. אין לי שום דבר כנגד מנהלי התאגידים, שקיבלו איזו מתנה מהרשויות המקומיות, ולמה לא להיות מנהל תאגיד ולנהל תאגיד? אבל אני חושב שהאחריות בסופו של דבר היא על הרשויות, על הממשלה ועל הכנסת. אני לא בא ואומר לפטור, "זכות בסיסית", ובשביל זה כל דיכפין ייתי וייכול, לא זה, מה שאני אומר שנעשה עוול, שגובים כספים שלא כדין, שנים לפעמים לאחר מכן, ולפעמים חודשים אחרי. האדם לא יודע. הוא אומר: לא צרכתי יותר מ-20 קוב למשל, איך יכול להיות שקיבלתי חשבון כל-כך מנופח ואין לזה שום הסבר? לכן העוול הזה אפשר לתקן אם נחזיר עטרה ליושנה, בכך שנחזיר את זה לרשויות המקומיות והן יקבלו את האחריות. <היו"ר מירי רגב:> תודה רבה. ג'אבר, בבקשה. לאחר מכן – בני ביטון, ולאחר מכן – אורי מקלב. <חמוד ג'אבר:> גברתי, בשמי ובשם העדה הדרוזית והצ'רקסית – אנחנו מדברים פה לא כראשי רשויות, לא במקרה נמצאים פה ראשי רשויות דרוזים רבים, אנחנו מרגישים את המצוקה של התושבים שלנו – בשם התושבים שלנו אנחנו מודים לך ולכל חברי הכנסת שמובילים את המהלכים. בשנת 2009 הכריחו אותי להיכנס לתאגיד. לא רציתי להיכנס לתאגיד. עד 2009 50% מהיישוב שלי לא היה מחובר לתשתיות הביוב. אני חיברתי את כלל היישוב שלי לתשתיות הביוב, לקחתי הלוואות, מייד לאחר מכן התחברתי לתאגיד, כי חייבו אותי ואף קנסו אותי. התחברתי לתאגיד, התאגיד גובה את ההיטלים על-פי חוקי עזר שהמועצה חוקקה, ונכון להיום חוקי העזר שנמצאים בתאגידים גובים על בית באותו מטראז' בסאג'ור X כסף, ביישוב אחר X פחות או X יותר. זאת אומרת, אין חוק עזר היטלי ביוב. היטלי הביוב לתושבים הפכו לנטל בנושא בנייה. כידוע, החיילים הדרוזים לא מקבלים פטור ממע"מ, כי אנחנו בונים ולא קונים, אז המחוקק והאוצר לא דאגו למצוא לנו פתרון בעניין הזה. ראיתי פה את ההצעה של השלטון המקומי, שלך ביבס, אנחנו מבקשים - - - <חיים ביבס:> שלנו. שלנו. <חמוד ג'אבר:> אנחנו מבקשים להוסיף פה עוד סעיף – רשות שעדיין רוצה – אמרת שיש כאלה שלא רוצות – רשות שרוצה ומסוגלת להתנהל בביוב ובמים באופן עצמאי כמשק סגור, כן להשאיר לה את האפשרות באופן חד-משמעי. <היו"ר מירי רגב:> ברור, זה חלק מההצעה. <חמוד ג'אבר:> דיברת על מקסום רווחים ועל מחירי המים, התושבים זועקים. גברתי, זה הפך להיות נושא יומיומי בכל אירוע ובכל הזדמנות. מקסמו רווחים דרך העלאת מחירי המים, דרך היטלי הביוב, אבל בסוף היום, על מנת שלא יחזירו את הכסף לרשויות, הם דואגים למצוא גירעון. התאגיד שלנו, שימו לב, בגירעון של יותר מ-40 מיליון שקל. <היו"ר מירי רגב:> בגלל זה, כדי שבסוף תשובה יקנה את זה. איך הם יפריטו את זה בסוף? יגרמו לגירעונות וגירעונות, ואז תשובה יקנה את זה. <חמוד ג'אבר:> דיברתי פה אומנם בשם הדרוזים - - - <אליהו לוי:> באיזה תאגיד אתה? סליחה, רק לדעת. <חמוד ג'אבר:> פלג הגליל, יחד עם אילן שוחט. <אילן שוחט:> אני נותן לו רוח גבית. <היו"ר מירי רגב:> הם אלה שנסעו לטייל בזמן הסופה, לא? התאגיד היה בחופשה בזמן הסופה. <חמוד ג'אבר:> גברתי, לא במקרה נמצאים פה רוב ראשי הרשויות מהפריפריה, כי התושבים שלנו, לא רק הם, כולם משלמים את המחירים, אבל הם אלה שמרגישים את זה חזק-חזק ביומיום - - - <היו"ר מירי רגב:> תיכף יגיד לך אבירם את מי הוא מסבסד. <חמוד ג'אבר:> כך שהעניין הזה הוא לא דרוזים - - <היו"ר מירי רגב:> ברור. <חמוד ג'אבר:> - - אלה יהודים, מוסלמים, דרוזים, כולם אתך. תודה. <היו"ר מירי רגב:> תודה רבה. בני ביטון, ולאחר מכן – חבר הכנסת אורי מקלב. <בני ביטון:> גברתי היושבת-ראש, חברת הכנסת מירי רגב, אדוני היושב-ראש, קודם כול, מירי, אני חייב להגיד לך שהייתי בכנסת הרבה פעמים בחיים, אבל לא ראיתי כמות כזאת גדולה של ראשי רשויות. <חיים ביבס:> לא רק זה, הם גם יושבים בשקט. <בני ביטון:> לא ככה. האמן לי, לא ככה. <היו"ר מירי רגב:> האוצר רוצה להשאיר את המצב כמו שהוא. ראש עיריית פתח תקווה – יש לך איזה ראש עיר אחד שבא והלך. <בני ביטון:> מירי, יש רוח גבית כרגע, ואני לא רוצה לחזור על כל מה שהאנשים אמרו כרגע וחברי הכנסת שהם המומים לגמרי והם לא מבינים. הרי ברור שהפקידים מנהלים פה את המדינה ולא חברי הכנסת ולא הנבחרים, הנה, אני אומר את זה בריש גלי, וגם לשרים אין הרבה כוח. אני מדבר כאיש ליכוד כרגע פה, אני רואה רק חברי כנסת מהאופוזיציה. חוץ ממך, מירי רגב, כולם פה מהאופוזיציה. תרימי את הכפפה ולא בדיבורים. אנשים מחכים לי כרגע בדימונה, והם חושבים שהיום סוגרים את תאגידי המים. <היו"ר מירי רגב:> הלוואי. תדבר עם ראש הממשלה. אתה מקורב לראש הממשלה, תדבר אתו. <בני ביטון:> אני מקורב לראש הממשלה, והנה אני אומר לך את זה ליד היושב-ראש, כסגן יושב-ראש השלטון המקומי ויושב-ראש פורום עיירות הפיתוח: תרימי את הכפפה, תהיי מקום בפריימריז בליכוד. <היו"ר מירי רגב:> הופה. <בני ביטון:> הנה אני אומר לך. מקום ראשון תהיי בפריימריז בליכוד. <היו"ר מירי רגב:> למרות ישראל כץ, למרות הכיכרות שהוא בונה לך והמחלפים? <יעקב אשר:> גברתי, אני מציע לך לסגור את הישיבה עכשיו. הגעת לשיא. <היו"ר מירי רגב:> זה שטויות. זה לא העניין. באמת, זה לא העניין. <בני ביטון:> אני אומר באמת, ואמר לי חבר הכנסת בלי פוליטיקה. הגיע הזמן באמת ולא בדיבורים, ויש לך עכשיו גיבוי, והשלטון המקומי באמת מגובש ובאמת מאוחד עם כל ראשי הרשויות ולא מעניין אותנו מה הם עשו פעם, מעניין אותנו מה הם יעשו עכשיו. אנחנו לא מחכים לינואר. מירי, יש שרים שהיו ראשי רשויות ואחד מהם היה ראש עיריית דימונה, ואני מצטט אותו – מאיר כהן בעד סגירת תאגידי המים. <אליהו לוי:> אתה ליכוד. סילבן שלום בעד? <בני ביטון:> לא מעניין אותי. אתה יודע מה אנחנו אומרים? בקלפי נתחשבן עם כולם. מירי, אני מבקש ממך באמת, בכל לשון של בקשה - - <היו"ר מירי רגב:> לא נוותר על העניין הזה. <בני ביטון:> - - לא לוותר על העניין ולסגור את זה. תודה רבה. <היו"ר מירי רגב:> תודה, חבר הכנסת אורי מקלב, ולאחר מכן – משה בר. בבקשה. <אורי מקלב:> אני רק רוצה לתקן את הדובר הקודם שמירי רגב היתה בנושא המים גם כשהיתה בקואליציה בקדנציה הקודמת, כי בקדנציה הקודמת גם חברים בקואליציה הם אלה שנלחמו בתאגידי מים או במחדלי - - - <היו"ר מירי רגב:> חד וחלק. <בני ביטון:> איך אנחנו אומרים, מקלב, "שורה תחתונה". מה נגמר? לא דיבורים. <אורי מקלב:> אתה צריך להעריך אותה - - <בני ביטון:> אני מעריך אותה מאוד. <אורי מקלב:> - - בזה שבתפקיד שלה ובסמכות שלה כיושבת-ראש ועדת הפנים היא מטפלת בנושא המים, היא לא מורידה את זה מסדר-היום. <בני ביטון:> כנבחרי ציבור בוחנים אותנו בתוצאות. <אורי מקלב:> יש ועדה אחרת בכנסת, שהעומד בראשה הוא לא מהקואליציה, ולא כל-כך קידמו את העניין הזה של נושא המים, וחבר הכנסת שמולי מהנהן בראשו. אי-אפשר להתעלם מכך, חברי, שהמחולל של הדרישה לביטול התאגידים זה מחירי המים. זה היה המחולל של העניין הזה. אי-אפשר להתעלם. <היו"ר מירי רגב:> נכון. חד וחלק. <אורי מקלב:> אנחנו אולי חיפשנו אתונות ומצאנו מלוכה. רצינו רק להוריד את מחיר המים, פתאום מצאנו שיש כאן בעיה הרבה-הרבה יותר רחבה – ניתוק הקשר בין התאגיד לרשות, שזה דבר בלתי מתקבל על הדעת בגישה, בשירות לאזרח, באכפתיות, בקשר היומיומי, בפיתוח, בתשתיות. לא יכול להיות דבר כזה. לא טבעי הנתק הזה. וזה הדבר הכי חמור. אנחנו יודעים שהקושי מול האזרח בניתוק מול האזרח, כי לא אכפת איך האזרח יתמודד כשרואים את התאגידים כמשהו כלכלי ולא כמשהו שצריך בסופו של דבר גם לשרת את התושב עם כל הקשיים שיש. נכון, היום לאחר שש שנים שיש תאגידים, אולי קצת יותר, יכול להיות שיש תאגידים שאולי משתדלים, ואי-אפשר להתעלם מזה, אבל אם אנחנו רוצים לעשות סדר היום ולשנות משהו מהותי, חייבים לבטל את התאגידים, או שינוי מאוד-מאוד דרמטי בהרכב, במבנה של התאגידים, כשבראש ובראשונה צריך להחזיר את ההקשר, את ההרכב, את הסמכות שהיתה לו, את הכפיפות שיש לעירייה. בלי זה לא נוכל לשנות את הדברים. היום אנחנו רואים שקיבלו החלטה להוריד 5%, אתם רשות המים, זו החלטה מבורכת. איך הם מורידים 5%? על-ידי תגבור אכיפה מול האזרחים. מה שאנחנו שומעים היום, שיש היום יותר ניתוקים. איך הם עושים את זה? רוצים להתייעל, נניח להוריד את חברות הגבייה, את עורכי-הדין - - - <איציק שמולי:> צריך רק להזכיר, חבר הכנסת מקלב, שבשנה או שנתיים הם הרוויחו 200 מיליון שקל. <אורי מקלב:> כשבאים באופן מעשי הם לא נותנים. אתם רשות ויש לכם רצון טוב, אבל אתם כפופים ואתם יחידת סמך של האוצר. לא נעים להגיד את זה פעם אחת, אבל אני אגיד את זה פעם ועוד פעם. אתם חייבים לעשות את דבריהם של האוצר. שם אנחנו עושים את ההפרטה. אנחנו רוצים שלכם תהיה הסמכות לעשות את זה לבד, שהכפיפות תהיה לשלטון המקומי. אז יש שילוב של מקצועיות, של תשתיות, של נתינת שירות עם יעילות. אי-אפשר בלי זה. הרשות היא מספיק אחראית, אם על-ידי, כפי שהציעו כאן, משק סגור. אפשר לעבוד על משק סגור בנושא המים. יש פתרונות לכל הדברים האלה. שום רשות לא רוצה לקחת את הכסף של האזרחים ולבזבז את זה על דברים אחרים. אנשים שעומדים בראש הרשות הם אנשים אחראים, אנשים שנבחרים, לא פחות מפקידי האוצר שהולכים מהתפקיד שלהם לחברות פרטיות. יש להם אחריות הרבה יותר גדולה לראשי הרשות, לרשויות וכו'. <היו"ר מירי רגב:> אורי. <אורי מקלב:> בזה אני רוצה לסיים - - - <אליהו לוי:> לא חיפשנו מלוכה. הלכנו למלוכה ומצאנו חמורים. <אורי מקלב:> מצאנו תחלואים מאוד גדולים. אם זה היה ברשויות המקומיות במשך ארבע-חמש שנים מי היה נותן חצי מיליארד, 500 מיליון שקל? צרכני המים סבסדו את החקלאות. אם זה היה ברשות המים, מישהו היה נותן לדבר כזה לקרות? מתי זה קרה? זה קרה במשמרת הזאת, כשלא יכולתם להגיד שום דבר. חצי מיליארד, 500 מיליון שקל כל שנה מהכסף של האזרח. מחירי המים לא עולים בגלל התאגידים. הרי מסתכלים עלינו - - - <היו"ר מירי רגב:> אורי, תסיים בבקשה. <אורי מקלב:> גברתי היושבת-ראש, יש חלק שמסתכלים עלינו כבלתי מקצועיים. מדברים כל הזמן על מחירי המים, בזמן שאין קשר בין מחירי המים לתאגידים. אנחנו אומרים: נכון, אנחנו יודעים שאין קשר. יש עליית מים, אבל אם התאגידים היו כפופים לרשויות, לא היו יכולים לקרות מקרים כאלה. <היו"ר מירי רגב:> אורי. <אורי מקלב:> אנחנו יודעים שהיום עדיין אזרחים משלמים עשרות אלפי שקלים, חשבונות מופקעים על צריכת יתר שלא יודעים מאיפה זה בא, על צריכה משותפת, על בעיה בתשתיות ודברים כאלה, כשהרשויות לא יכולות להתמודד עם זה. <היו"ר מירי רגב:> אורי, תודה רבה. <אורי מקלב:> תודה. <היו"ר מירי רגב:> תודה רבה. דני, בבקשה, לאחר מכן – אחמד ואבירם דהרי. <משה בר:> אני מודה ליושבת-ראש הוועדה. שמי משה בר ואני יושב-ראש עמותת תנו יד לחירש, נכים למען נכים וארגון ארצנו החברתית. כבר שנים אנחנו יושבים עם תאגידי המים, יושבים עם כולם ומבטיחים לנו הבטחות בלי סוף, אבל ההבטחות רק נשארות פה בכנסת. ברגע שהם יוצאים החוצה, הם גוזרים כל מיני דברים שלא לפי ההבטחות שהבטיחו לנו. מנתקים מים לכולם. כשאנחנו באים בטענות, אומרים: מה אתם רוצים, אנחנו בכלל לא יודעים מי נמצא באותה דירה. אנחנו לא יודעים. הרי בכל הרשויות מופיעים הנכים ואנשים חלשים, מעניין, רק בתאגידים לא מופיע כלום, ובכל פעם הם עושים את זה. אפילו השר עוזי לנדאו נתן לי מכתב מפורט שאסור להם לנתק מים לנכים, לאנשים חלשים - - - <היו"ר מירי רגב:> היו צריכים לתת לך אז שטייניץ או יאיר לפיד. <משה בר:> הפצתי את המכתב הזה בכל המקומות ואף אחד לא כיבד את זה. יפה שעה אחת קודם לסגור את כל התאגידים, לא אחד כן ואחד לא. הקימו את התאגידים שיהיו מושלים פה במדינה ויגזלו לנו את הכספים בלי התחשבות. אני רוצה לראות שאחד מהם ירוויח מה שנכה מרוויח ויעמוד בתשלומי המים. אף אחד מהם לא יהיה מסוגל. למה לפגוע באנשים האלה, אנשים קשיי יום, אנשים סובלים, לבוא ולרמוס את כבודם ולהפוך אותם לעבריינים? <היו"ר מירי רגב:> תודה, משה. <משה בר:> אני חושב שזה צריך לעבור מהעולם. <היו"ר מירי רגב:> תודה רבה. אחמד, בבקשה. לאחר מכן – אבירם דהרי ויעקב אשר. <אחמד דבאח:> גברתי היושבת-ראש, קודם כול, רציתי לברך אתכם על זה שיזמתם לבטל או לשנות את חוק התאגידים. גברתי, סיימתי את תפקידי כראש העיר שגור, דיר אל אסד בענה ומג'ד אל כרום לפני קרוב לחמש שנים וחזרתי לפני כמה חודשים להיות ראש המועצה של דיר אל אסד. השינוי או מה שנעשה או מה שנגרם מבחינת התאגיד לתושבים, בנוסף לעליית מחירי המים, זה רק נזקים. למה אני מתכוון? נזקים בעניין הפיתוח. יש הרבה שכונות חדשות או בתים חדשים שנבנו, ועד היום אין שום תשתיות, לא למים ולא לביוב. אפילו תוכנית אב שהתחלנו בה, הפסיקו אותה. <היו"ר מירי רגב:> אנחנו לא מייצגים כאן את המגזר של התעשיינים בשלב זה, אנחנו מדברים על הצרכנים הביתיים. <אחמד דבאח:> לא רק שאין פיתוח ואין תשתיות חדשות, אלא יש גם אפליה בעניין חלוקת התקציבים בתאגיד המים בין יישוב ליישוב. נוסף לזה עניין הפיתוח. כל שני וחמישי מתפוצץ קו של מים, ועד שבאים לתקן את זה או לסדר את זה לוקח זמן, וזה על חשבון האזרח. גם קו ביוב שגולש או בריכת ביוב שנסתמת, לא באים לטפל, ואני פונה באופן אישי למוקד, לתאגיד ולכולם, ואין מענה ולא באים לטפל. כל אזרח היום, מי שרוצה להתחבר לביוב או למים, חופר בכביש ועושה את זה לבד. לפני שבוע בדיוק מישהו חפר והתחבר לביוב, למחרת עבר אדם והחליק. הוא מאושפז, נשברו הידיים שלו, הוא מאושפז בבית חולים. הביורוקרטיה – אני אביא דוגמה כראש מועצה, למשל רציתי לפי דרישת מכבי האש להחליף את הקו של החיבור של המועצה משני צול לארבעה צול, לקחו חודשיים עד שחיברו אותי ואחרי צעקות. נוסף לזה, הרשות המקומית נולדה בשביל לשרת את התושבים. לא ייתכן שאזרח חלש או קשיש או עם יכולת מוגבלת צריך לנסוע 30 ק"מ, ליישוב אחר, בשביל לפתור בעיה של מים או ביוב. היות שיש רשות מקומית בכל מקום ומקום וחובת הרשות לתת שירות לאזרחים, מי שנותן את כל השירותים לאזרחים יכול לתת את המים במחיר מוזל ולתת את השירות הכי נדיב והכי טוב לאזרח. תודה. <היו"ר מירי רגב:> תודה רבה לך. אבירם דהרי, ולאחר מכן – אשר יעקב. <אבירם דהרי:> אני מצטרף למחמאות, מירי, אני חושב - - - <היו"ר מירי רגב:> אתה התחלת את כל הבעיות... <אבירם דהרי:> אני שמח. ישבתי מאחור והתמוגגתי. אני רואה שכולם מדברים, עושים את העבודה. אני רוצה לתת כיוון בהמשך לכל מה שנאמר. אין לי טענות, לא לרשות המים ולא לתאגידים. אין לי טענות. <אליהו לוי:> למה? כבר משכת את הדיבידנד?... <אבירם דהרי:> לא, אין לי טענות. הם מקיימים הלכה למעשה את חוקי מדינת ישראל. זה הכול. ישבה הכנסת, חוקקה חוק, חוק תאגידי המים, והם מקיימים. הם לא הכתובת שלנו. הם עושים עבודתם על-פי הבנתם ובהתאם לחוקים. הכתובת שלנו היא כנסת ישראל. אם אנחנו חושבים שצריך להכניס הנחות לנכים, כנסת ישראל צריכה להכניס בחוק הנחות לנכים. ואם רוצים לקבוע דבר כזה או דבר אחר, צריכים להכניס את זה בחוק. זה כל העניין. אין לנו מה לתקוף אותם. הם פקידים שמיישמים את החוק. <אלי ברדה:> לא בהכרח. ועדת ניסן. יש חוק ולא מיישמים אותו. אתה עתיד לקבל, לא קיבלת. <יעקב אשר:> זה בגלל אינטל. <היו"ר מירי רגב:> חבר'ה, אנחנו רוצים לשמוע גם את - - - <אבירם דהרי:> שנייה. מדבר מי שמסבסד את תל-אביב, רמת גן, מודיעין וכל הערים הגדולות. קריית גת מסבסדת. לידיעתכם תעריפי המים שקריית גת משלמת למקורות – סוציו אקונומי 4 – הם הכי גבוהים בארץ. אנחנו חזקים... אנחנו משלמים 3 שקלים לקוב, בתל-אביב משלמים 1 שקל לקוב. למה? החלשים מחזיקים. <חיים ביבס:> בואו נעביר את - - - <אבירם דהרי:> אני אומר את זה ואני לא בא בטענות. אני לא בא בטענות לרשויות המקומיות ולא לאף אחד. צריכים להבין את הרעיון, מדינת ישראל החליטה, או האוצר שזה מדינת ישראל, שמשק המים הארצי יהיה משק סגור, לא משק המים העירוני. זאת אומרת, מישהו צריך לשלם על התפלות המים, מישהו צריך לשלם על המים שזורמים לירדנים וכן הלאה. מישהו צריך לשלם על זה. עד עכשיו, בשיטה הקודמת, אי-אפשר היה להוציא את הכסף מהרשות. גביתי מים, אי-אפשר להוציא ממני את הכסף. עכשיו איך מוציאים ממני את הכסף? נותנים לי תעריף אחר למקורות, והכסף הזה הולך לסבסד רשות אחרת או את מכוני ההתפלה וכן הלאה. זאת המטרה של האוצר. אפשר להגיד אם זה טוב או לא טוב למדינת ישראל, אני לא מתווכח, אבל צריך להגיד את זה בגלוי. זאת המטרה של האוצר, האוצר לא רוצה לסבסד יותר, שכולם יסבסדו אחד את השני, ואני רוצה משק מים, לבנות מכוני התפלה. בואו נאמר את האמת: לא חסרים מים. מי שחושב שחסרים מים או שמחירי המים יקרים בגלל שחסרים מים – לא חסרים מים, שופכים מים לים. המחירים גבוהים בשום פנים ואופן לא בגלל התאגידים. מה זה קשור? אין קשר לתאגיד, יש קשר לזה שהמחירים גבוהים, כי הציבור צריך לסבסד את מכוני ההתפלה. איך מעבירים את המסר הזה - - - <קריאות:> - - - <אבירם דהרי:> שנייה, אני רוצה להגיע לפאנץ' ליין. החוצפה הגדולה, מי שרוצה לעשות יחסי ציבור לשיטה הזאת, מה הוא בא ואומר? אתם יודעים: ראשי הרשויות, הגנבים, המושחתים, הרמאים, הם לא יודעים לטפל במשק המים. נעשה להם משק מים סגור, שחס וחלילה לא ייקחו את המים וכן הלאה, את הרווחים, הם לא ישקיעו מספיק בביוב. שטויות במיץ עגבניות. הנה, מרחובות אמרו: אין לו תאגיד, השקיע 170 מיליון שקל בארבע השנים האחרונות. זה שטויות. בסך הכול הכי קל לכוון את האש לראשי רשויות שהם לא יודעים כלום, הם לא מבינים, הם רמאים, הם שקרנים, רואים נכה, מרחמים עליו, אולי הוא יבחר בהם, רואים עיוור, מרחמים עליו, רואים חד-הורית, רואים פה, רואים שם, משפחה עם קשיים, עושים ועדה, מערבבים את המים עם ארנונה כדי שאפשר יהיה לתת לו הנחה וכן הלאה. מה זה רע? זו המטרה, אנחנו גוף ציבורי. אנחנו כפופים להרבה מאוד מוסדות ביקורת – מבקר פנים, מבקר חוץ. אנחנו יודעים לנהל. אני רוצה את רשות המים, אני רוצה את רשות המים כרגולטור מקצועי. הוא יעזור לי בתשתיות של המים, אבל הוא לא צריך להתערב לי אם הפקידה עונה בתוך שלוש שניות או בתוך 12 שניות. <היו"ר מירי רגב:> בעיקר שאצלו אתה בתור במספר 306. <אבירם דהרי:> למה אתה מכביד עליהם? זה מכביד עליהם. הם צריכים להסביר לי איך עושים מוקד טלפוני? בחינוך לא צריך מוקד ובארנונה לא צריך מוקד? אני רוצה לפנות את רשות המים לתחומים שבהם הם טובים. <באסל גטאס:> מה השורה התחתונה שלך? לחזור למצב לפני התאגידים? <אבירם דהרי:> השורה התחתונה, ובזה אני מסיים, תנו לנו לנהל את העניינים, רשות המים תהיה רגולטור. נסכים או לא נסכים, זו כבר החלטה של ממשלה, שמשק המים הארצי הוא משק סגור. אל תפילו עלינו כאילו אנחנו לא יודעים לנהל את משק המים הפרטי שלנו. משק המים הארצי סגור, אין בעיה. נגיד לציבור: אתם צריכים לשלם על התפלה, אתם צריכים לשלם על המים שהולכים לירדן. אתם צריכים לשלם, לא מישהו אחר, וזהו. <אלי ברדה:> לא הבנתי. אתה בעד או נגד התאגידים? <אבירם דהרי:> זה לא קשור לתאגידים בכלל. זה קשור לזה שאנחנו ננהל את זה. כדי שאנחנו ננהל את זה, צריך לחזור לחברות העירוניות או לרשות. זה הכול. <היו"ר מירי רגב:> אבירם, תודה רבה. <חיים ביבס:> מה שאני מציע - - - <יעקב אשר:> אולי ההצעה שלך תבוא אחרי שאני אדבר? <חיים ביבס:> חבר'ה, אי-אפשר, זה כבר - - - <יעקב אשר:> אתה מתבלבל, אני כבר לא ראש רשות. <היו"ר מירי רגב:> על-פי בקשתו של ביבס אחרון הדוברים יהיה יעקב אשר, ולאחר מכן – סגן ראש אגף התקציבים. איפה אדירי? <אלון מסר:> אני - - - <היו"ר מירי רגב:> איפה אדירי? <אלון מסר:> נאלץ לצאת. <היו"ר מירי רגב:> למה? מה קרה? ראש האגף לא בא ואדירי נאלץ לצאת ועכשיו - - - <בני ביטון:> זאת ההתייחסות. מה את רוצה? <היו"ר מירי רגב:> זה לא רציני. ביקשנו את ראש האגף, לא שאנחנו חס וחלילה מזלזלים במישהו - - <אלון מסר:> הוא היה פה. <היו"ר מירי רגב:> - - הוא היה פה, הוא היה צריך לשבת כל הדיון, מה לעשות. יעקב אשר, בבקשה. הדיון נקבע לשעתיים והודיעו לו על כך. <יעקב אשר:> אני אקצר. גברתי היושבת-ראש, ידידי חיים, אני אומר קודם כול ושיגידו את זה אחת ולתמיד, אנחנו אומרים את זה כל הזמן, מחיר המים לא קשור בכלום, הוא קשור בהחלטת ממשלה, של הממשלה הרעה הזאת שמתאכזרת בדברים הקטנים הללו. <קריאה:> לא זאת. לא זאת. היתה לפניה. <יעקב אשר:> לא רק זאת, גם קודם. <קריאה:> גם זאת. <יעקב אשר:> ההחלטה שרירותית, היא לא קשורה לשום דבר, ובוא נפסיק לקשור את זה אחד בשני. דבר שני, גברתי היושבת-ראש, את יודעת שהגשנו ביחד הצעה, הדחייה של השנה של הקנסות וכל הדברים הללו. הייתי בדעה לנסות להגיע לאיזו הבנה ופשרה, אבל הדיון הזה מגיע היום, וטוב שהוא מגיע, בגלל הקשיחות והאטימות של רשות המים. מה שנקרא, ייקוב הדין את ההר, מבלי לבדוק באיזה רשויות זה טוב, באיזה רשויות זה לא טוב, וזה הלך בכוח לניתוק הרשויות המקומיות מהניהול של הדבר הזה בכל צורה שהיא, כשאפילו היה צריך להיאבק שראש רשות יוכל לעמוד כראש דירקטוריון. זו היתה אטימות מיותרת, טיפשית, כוחנית. גברתי היושבת-ראש, למרות שאני לא חושב שנצליח בכל מה שאת עושה עכשיו בעניין הזה, וגם לא תמכתי בזה לאורך כל הדרך, אני אומר דבר אחד: היום תמשיכו את המאבק הזה, כדי שלפחות נגיע לדבר אחד, נגיע לכך שהתאגידים האלה יהפכו לחברות בת של העירייה, ינוהלו בצורה כלכלית - - - <היו"ר מירי רגב:> זה המודל שאנחנו - - - <יעקב אשר:> יפה. ינוהלו בצורה כלכלית. לא לנתק בין הרשות המקומית לבין המים, אבל מצד שני, שהרשות המקומית תנהל את זה כעסק, כמו שמנהלים חברות עירוניות כלכליות מובילות היום במדינת ישראל בכל תחום. ולכן, למרות שהייתי קודם נגד משהו גורף, היום אני בעד. את יודעת למה? הממשלה הזאת חלשה והיא הזויה. כל יום מעבירים פה חוקים אחרים. <באסל גטאס:> יעקב, תוריד גם את מחיר המים. <יעקב אשר:> נעשה את הרעש הזה עם כל ראשי הרשויות ביחד ונצליח בעזרת השם. <באסל גטאס:> צריך גם להוריד את מחיר המים. <היו"ר מירי רגב:> תודה. התאחדות התעשיינים ביקשו. חיים, בבקשה. תגיד לנו איך אנחנו צריכים לעזור לתעשיינים. <אמיר חייק:> תודה על הזמן שאתם מקצים לנו, אני יודע שזה לא הדיון שלנו. התנהלות ביורוקרטית וקשת לב כלפי אזרחים היא דבר מטומטם, אבל היא בטח לא דבר שבגללו משנים שיטות, ואנחנו צריכים להחליט מה אנחנו רוצים לעשות כמדינה. בעיניים שלי אנחנו צריכים לדאוג שיהיה מחיר נמוך יותר, שירות טוב יותר ותחזוקה של משק המים. אלה המטרות. המבנה צריך לענות על המטרות האלה, ולא הפוך. אני מרגיש שאנחנו קצת מבולבלים עם המסקנות שלנו ולאן הולכים. לנו, במגזר העסקי – המים לתעשייה התייקרו בשנים האחרונות ב-250%, חלק מזה בגלל הסכם שנעשה בין התאחדות התעשיינים בזמנו לאוצר על השוואת מחירי המים בין התעשייה לאזרחים, אבל אתם גם לא רוצים לחיות בערים בלי תעשייה. קריית גת הפכה להיות עיר ואם בישראל עם אינטל וכל מה שקורה שם מבחינת תעשייה. יש ערים אחרות שמגיעים לשם מפעלים, מקימים את המפעלים בתוכן ואחר-כך משנים להם חוקים כאלה וכללים אחרים, ואי-אפשר לעבוד בצורה הזאת. צריך לעשות סדר בנושא הזה. <היו"ר מירי רגב:> מה אתה רוצה, שנשאיר את התאגידים? <אמיר חייק:> לא. אני לא אומר להשאיר את התאגידים או לא להשאיר את התאגידים. אני אומר קודם כול שנסמן את המטרה ונבחן מה ההשפעה של מה שאתם מציעים ומה ההשפעה של מה שאנחנו מציעים. <היו"ר מירי רגב:> מה אתם מציעים? <אמיר חייק:> כרגע צמצום התאגידים בצורה דרסטית זה דבר נכון. <היו"ר מירי רגב:> ברור. תאגוד אזורי, אני מבינה. מה שאתה רוצה זה לצמצם את תאגידי המים, שיהיה תאגוד אזורי לראשי ערים. <אמיר חייק:> אני לא מאלה שלא סומכים על ראשי הערים. <אליהו לוי:> אתה לא סומך, קח את הריאיון האחרון שלך בטלוויזיה בנושא הארנונה ותשמע מה שאמרת שם. <אמיר חייק:> אתה רוצה לדבר על ארנונה? <היו"ר מירי רגב:> חייק, בבקשה. <אליהו לוי:> אתה היית בצד הזה, במשרדי הממשלה. <חיים ביבס:> גם על זה נעשה דיון מסודר. כדאי שנסביר לתושבי מדינת ישראל שהארנונה עדיין בחסר, אבל הפלפל הצהוב עולה קצת יותר משקל לחקלאי ואתם מוכרים אותו ב-10 שקלים, פי 800% או 900%. הגיע הזמן לעצור את החזירות הזאת, להחזיר את הפרופורציה, כי בסופו של דבר כל הבעיה שלכם היא אחת, במעבר לחברות כלכליות או במשק מים סגור, תצטרכו לשלם את המע"מ, כי אין לכם זיכוי עליו. זאת הבעיה. בפופוליזם, אמרתי לכם, הזהרתי אתכם, אם תחשבו שאנחנו הפרה החולבת גם שלכם, שהארנונה הזאת שבסופו של דבר גם משרתת אתכם, תמשיכו עם המשחקים, אנחנו נביא אתכם לאן שצריך ותושבי מדינת ישראל ידעו, המשכורות, ההתעשרות על הגב של תושבי מדינת ישראל. הגיע הזמן לצדק חברתי שני, שיבינו שהגיע הזמן להוריד את הכובע ולהביא פרופורציה אמיתית. אי-אפשר להסתכל על אלה שבסופו של דבר עושים את העבודה האמיתית, לתושבי מדינת ישראל, ולבוא עכשיו ולנסות בעזרת לוביסטים וכל מיני כאלה לנסות לייצר - - - <אמיר חייק:> אדוני - - - <חיים ביבס:> שלא תטעו. אתם תקבלו חזית שתביא אתכם בסופו של דבר לפרופורציה האמיתית שלכם. <אמיר חייק:> אדוני היושב-ראש מנכ"ל השלטון המקומי, אני מאחל לך הצלחה בתפקיד שלך - - <חיים ביבס:> תודה. <אמיר חייק:> - - אני חושב שתכננת פה התקפה מכוונת. זה יפה מאוד, זו פעולה יפה, אולי תקבל מחיאות כפיים מראשי הערים שמקיפים אותך, לא ממני - - - (מחיאות כפיים באולם נגב) <אמיר חייק:> לא ממני, כי אני חושב - - - <קריאות:> - - - <אליהו לוי:> אל תתייפייף - - <אמיר חייק:> אני לא מתייפייף. <אליהו לוי:> תאמר את דעתך האמיתית על ראשי הרשויות מול התעשייה והמסחר. <אמיר חייק:> אתם רוצים לשמוע את דעתי האמיתית? דעתי האמיתית שאתם לא יודעים לממן שום דבר בלי הסקטור העסקי. אני אומר לכם את זה בצורה מסודרת. <אבירם דהרי:> צודק. צודק. <אמיר חייק:> אני אומר לכם בצורה מסודרת - - - <אבירם דהרי:> הנה ההפרטה. שמת לב? <אמיר חייק:> אתם צוחקים על הסקטור העסקי, הוא הפך - - - ואתם לא מתביישים לעשות את זה. <אליהו לוי:> ממך להתבייש? אתה מתבייש במה שאתה לוקח הביתה לעומת ראשי הרשויות המקומיות? <אמיר חייק:> אני לא מתבייש בכלום. <אבירם דהרי:> אתה מתבייש? תתבייש לך. <אמיר חייק:> אני לא מתבייש בכלום. <אבירם דהרי:> את המים לתעשייה הציבור מממן. הציבור מממן את המים של התעשייה. <אמיר חייק:> לא נכון. <בני ביטון:> זה לא מה שהאזרח הפשוט בקצה משלם. <חיים ביבס:> אמרתי לך, תדבר על המים - - - <אמיר חייק:> אני מוכן לדבר אתכם על המים, ואני מוכן לדבר אתכם על הארנונה, ואני מוכן לדבר אתכם על המשיכות שלכם מהתאגידים שלא כדין. <קריאות:> - - - <אליהו לוי:> אתה כדין? אתה כדין? אתה מטיף לנו מוסר? <קריאות:> - - - <אמיר חייק:> אתם לא באים בידיים נקיות בעניין הזה. דין. דין. <אליהו לוי:> אתה מטיף לנו מוסר? תתבייש לך. <אמיר חייק:> אני לא מתבייש. <אבירם דהרי:> סליחה, אתה יודע מה אתה אומר? מירי, היה עכשיו לשון הרע. בואו נשמע את לשון הרע. <אמיר חייק:> לא משכתם - - - עם הרשויות? <אבירם דהרי:> זה לא כדין? <אמיר חייק:> תאגידי המים? <אבירם דהרי:> "שלא כדין", אמרת. <אמיר חייק:> בעיניים שלי. בעיניים שלי. <קריאות:> - - - <חיים ביבס:> הדיבידנד שאתה מתכוון הולך לחינוך, לרווחה, למשפחות נזקקות, לכל אלה. הדיבידנד שאתם לוקחים, אני מציע לך תלמד את המשכורת בשלטון המקומי, רוב עובדי השלטון המקומי מקבלים משכורת - - - <קריאות:> - - - <אבירם דהרי:> כשאתה מפסיד, הציבור מממן עם כל התספורות. <אמיר חייק:> אל תכלול אותי בכל הסיפור הזה. <אבירם דהרי:> מספיק, בחייך. <היו"ר מירי רגב:> משפט. אני רוצה לסכם את הדיון. <דרור אהרון:> ממש קצר. קודם כול, אנחנו לא מושכים דיבידנדים שלא כדין, זה ממש לא היה במקום מה שאמרת. <אמיר חייק:> אני מתכוון דיבידנדים - - - <קריאות:> - - - <היו"ר מירי רגב:> די. די. <דרור אהרון:> אני יכול להשחיל מילה? <אבירם דהרי:> כן, סליחה. <דרור אהרון:> חברים, אני מצטרף למה שנאמר פה, אני לא אאריך. המים הם מוצר בסיסי שאסור לספסר בו. לצערי הרב אף אחד לא מציין את זה, על המים נלקח גם מע"מ, גם הרשות משלמת על המים וגם הצרכנים משלמים מע"מ. בעצם נעשה פה מכשיר נוסף לגביית כספים. יכולת השליטה של ראשי רשויות מוגבלת ואני מבין את הזעקה שפה חברי זועקים. היא בהחלט במקום. אני מברך את היושבת-ראש על הרמת הכפפה. הנושא לא מצוי מול רשות המים בכלל, הוא בנושא החקיקה בכנסת. צריך לשנות את החקיקה הזאת, חייבת להיות חברה עירונית שתחזיר חזרה את יכולת השליטה של ראשי הרשויות, כאשר הנושא הנוסף שלא נדון, שהתאגיד הוא ישות משפטית נפרדת, ולמעשה מבחינתנו, גם אנחנו נמצאים מולו בבעיה. <היו"ר מירי רגב:> ברור. <דרור אהרון:> הדבר השני שלא דובר זה נושא התשתיות. מרגע שנלקחו ממנו תשתיות המים והביוב, נעשה פיצול בחלק מהתאגידים - - - <באסל גטאס:> סליחה, אבל זו חברה - - - <דרור אהרון:> רגע. נכון, אבל הוא עדיין בשליטה, הוא עדיין בשליטת הרשות. אם זה משק סגור, הוא משקיע ברשות חזרה. בחלק מהתאגידים לא נלקח כל הביוב, רק מה שהיה נוח לקחת. לדוגמה, מכוני טיהור שהיה נוח לקחת, נלקחו, ומט"שים לא נלקחו, נשארו בידיים של הרשויות. לדוגמה, בגן יבנה אני צריך לטפל בתשתית של כל הנושא של המט"ש שהתאגיד לא הסכים לקחת. בזמנו רשות המים אישרה את זה. הנושא האחרון הוא יעילות. צר לי לומר, אבל היעלות של הרשויות בתיקוני מים, פיצוצים, מתן מענה לתושב, היתה הרבה יותר גבוהה מאשר היום. אני נמצא במצב שב-02:00 בלילה - - - <היו"ר מירי רגב:> נותן סיוע. <דרור אהרון:> נותן סיוע. <היו"ר מירי רגב:> חברים, לצערי האוצר החליט שהנושא הזה לא חשוב לו. הפקידים לא נבחרים, אבל שר האוצר נבחר. צר לי שהוא לא שלח את הגורם הרציני שיהיה פה, ראש האגף אמר לי שהוא לא יכול להיות פה, אבל לפחות סגנו היה צריך להיות פה ולחכות עד סוף הדיון כמו כולנו. הדיון הזה נקבע מ-12:00 עד 14:00, והוא היה יכול לחכות פה ולתת את הבהרתו בסוף. אני חושבת שזה פשוט ביזיון, זה זלזול בכנסת וזה זלזול בראשי ערים וזה שימת פס, כמו שאתם עושים לאורך כל הדרך. אני אומרת את זה חד וחלק לטובת הפרוטוקול. דבר שני, הוקם צוות בין משרדי, צוות נוסף, עוד צוות בין-משרדי לטייח את סוגיית המים בין משרד האוצר למשרד התשתיות. אני קוראת לשר האוצר לצרף גם את משרד הפנים. אומנם ראשי רשויות זה "עסק קטן" כזה, אבל לצרף גם את משרד הפנים לטובת הצוות הזה יחד עם השלטון המקומי. בכל זאת איזו רשות תבצע את מה שאתם מחליטים בסופו של דבר שם למעלה. שם למעלה מנותקים מהציבור ומנותקים מהעם. הוועדה קוראת לשר האוצר לצרף את נציג משרד הפנים ונציג השלטון המקומי. <אליהו לוי:> - - - את פוטרת את שר האנרגיה בקלות. גם שר האנרגיה. <היו"ר מירי רגב:> לא פוטרת את שר האנרגיה. חברים, עד ינואר הצליחה הוועדה לדחות את התאגוד. אנחנו חייבים להפעיל את כל הלחץ שאנחנו יכולים על השר היחיד שיכול למנוע את זה ומונע את זה, שזה שר האוצר. אנחנו חייבים עד אוקטובר לבוא עם הצעת חוק. באתי ואמרתי להם: אני מוכנה ללכת לקראתם בכל הדברים, בואו נשב להצעת חוק שמדברת על השיטות השונות של תאגודים, מי שרוצה יישאר בתאגוד, מי שרוצה יהיה עירוני, מי שרוצה יהיה חברה. נסגור את שני העקרונות: האחד, הורדת מחיר המים, והשני, משק סגור. שני העקרונות האלה נסגור. אני הולכת לקראתם, והם לא רוצים להרים את הכפפה הזאת. אני קוראת לכם, ראשי הערים, בסופו של דבר זה לא עסק של פקידים, זה עסק של נבחרי ציבור. כולנו פה נבחרי ציבור. הלחץ שלכם צריך להיות על שר האוצר, הוא זה שצריך לבוא ולהגיד את המילה שלו, להגיד: אני הולך בעניין הזה, אני מוכן ללכת לקראת הציבור ולהקשיב למה שהציבור אומר. מחירי המים הם בלתי אפשריים. נתנו לו יחד עם השלטון המקומי אפשרות לשיתוף פעולה, ישבנו שעות לדיונים אצל ביבס, בוועדה, עם צוות מייעץ, כדי לראות איך פותרים את העניין הזה. אין רצון אמיתי מצד משרד האוצר לבטל את התאגידים. הם רואים את התאגידים כדבר שצריך לבוא ולהגיד שלוש פעמים אמן, במקום לראות את האזרח כדבר החשוב. לכן רק לחץ אמיתי שלנו, כנבחרי ציבור, כל ראשי הערים, אל שר האוצר, יביא את התוצאה הנדרשת, והיא, לשבת לדיון אמיתי, ללכת לקראת ביטול התאגידים, ליצור שינוי שיטה. לא ביטול התאגידים, שינוי שיטת התאגוד. מבחינתי מי שרוצה להישאר תאגיד, יישאר תאגיד, מי שרוצה להישאר עירוני, יישאר עירוני. <בני ביטון:> צריך לצאת במאבק, להשבית את הרשויות על זה. <היו"ר מירי רגב:> נצא למאבק כמו שעשינו בעבר. אנחנו נצא למאבק אמיתי למען האזרחים שלנו. <קריאה:> לא נחכה עד ינואר. <היו"ר מירי רגב:> לא נחכה עד ינואר. <אלי ברדה:> מה עם הלינקייג' עם אפס אחוז מע"מ? <בני ביטון:> אתה יודע למה הוא עשה את זה? כי כל הבוחרים שלו בתל-אביב. על מה אתה מדבר? אתה מבין את זה? הם לא ממגדל העמק או מדימונה. <היו"ר מירי רגב:> הפחתת מחירי המים, ביטול התאגוד – אנחנו נצא למאבק. נראה איך אנחנו יוצאים למאבק ציבורי בעניין הזה. <אלי ברדה:> דיברת על אפס אחוז מים על הדירה. <חיים ביבס:> אפס אחוז מע"מ, לא מים. <היו"ר מירי רגב:> כמו שעל הדירות אפשר היה להוריד את המע"מ, משום שיאיר לפיד נבחר בגלל מעמד הביניים, אז שיבוא ויגיד: מעמד הביניים, יוקר המחייה, זה אוטומטית הורדה של 30% במחיר המים. זה באמת יוקר המחייה, זה יוריד את יוקר המחייה לאורך כל הרוחב ולא רק בנושא אחד, שזה הדיור. תודה רבה לכולם, חברים. <הישיבה ננעלה בשעה 14:08.>