PAGE  
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
09/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני

<פרוטוקול מס' 242>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, י"א בסיון התשע"ד (09 ביוני 2014), שעה 12:00

<סדר היום:>
<הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 155) (הרחבת הגדרת ילד לעניין ביטוח שאירים), התשע"ד-2014>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
חיים כץ – היו"ר

שולי מועלם-רפאלי

יעקב מרגי

רינה פרנקל

יעקב אשר

נסים זאב

אלי ישי

עליזה לביא

אורית סטרוק

<מוזמנים:> 
	שי סומך
	–
	עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	יעקב פרידברג
	–
	עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	שלמה מור
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

	מזל דהרי
	–
	אגף זקנה ושארים, המוסד לביטוח לאומי

	לבנה עזרא
	–
	מנהלת תחום זקנה ושארים, המוסד לביטוח לאומי

	גבריאלה היילברון
	–
	מנהלת תחום בכירה, המוסד לביטוח לאומי

	רומי הוניג
	–
	לשכת עורכי הדין

	צבי ברינגר
	–
	נציג ארגון יתומים

	חנה פינקל
	–
	ארגון אלמנות

	חיים הראל נמרוד
	–
	ארגון יתומים

	משה בר
	–
	יו"ר תנו יד לחירש, נכים למען נכים וארגון ארצנו החברתית

	גאיה הררי
	–
	המשמר החברתי

	גל רטנר
	–
	המשמר החברתי

	יהודה גוטמן
	–
	עו"ד 

	יוסף סגל
	
	

	יעקב דניאל
	
	

	יצחק כהן
	
	


<ייעוץ משפטי: >
יעל סלנט
<מנהלת הוועדה:>
וילמה מאור
<רישום פרלמנטרי:>
אסתר מימון

<הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 155) (הרחבת הגדרת ילד לעניין ביטוח שאירים), התשע"ד-2014>
<היו"ר חיים כץ:>
היום יום שני בשבוע, י"א בסיוון, ה-9 ביוני 2014. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, והנושא: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 155) (הרחבת הגדרת ילד לעניין ביטוח שאירים, של חברת הכנסת אורית סטרוק – היא הלכה.

<קריאה:>
זה הנושא הבא.

<היו"ר חיים כץ:>
למה כולכם צריכים להעיר? היא חתומה על הצעת החוק.

<שולי מועלם-רפאלי:>
היא פה, הדברים שלה פה. 
<היו"ר חיים כץ:>
אנחנו נראה את כל מי שנמצא פה. אני אקרא, אני עובר על כולם. נסים זאב, יעקב אשר, יעקב מרגי ועוד כמה חברי כנסת שאינם פה. 

הצעת החוק הזאת באה לעשות סדר בנושא יתומים, שכל מי שיתום מקבל קצבת שאירים עד גיל 21, גם אם הוא לומד פה וגם אם הוא לומד שם וגם אם הוא לומד במקום אחר.
אם אתם רוצים לקדם את הצעת החוק הזאת, אני מציע לכם - - -

<יעקב מרגי:>
בלי דיבורים.

<היו"ר חיים כץ:>
בלי דיבורים. אנחנו נקריא, נצביע וניתן ליתומים את מה ששלוש שנים הם מנסים להעביר ולא הצליחו להעביר.

<וילמה מאור:>
שנים.

<היו"ר חיים כץ:>
שנים לא הצליחו להעביר. ואנחנו בעד ההצעה הזאת שנקריא. יאללה, בואי תקריאי.
<נסים זאב:>
רגע. רק משפט אחד.
<היו"ר חיים כץ:>
בבקשה.

<נסים זאב:>
מטרת החוק באה באמת ליצור - - -

<היו"ר חיים כץ:>
לתקן עוול.

<נסים זאב:>
לתקן עוול וליצור מצב שכל יתום, לא משנה באיזה מסגרת לימודית הוא נמצא, הוא ייכלל - - -

<היו"ר חיים כץ:>
כל יתום, גם אם הוא במסגרת לימודית.
<נסים זאב:>
לא משנה איזה מסגרת לימודית.

<היו"ר חיים כץ:>
לא "לימודית", באיזה מסגרת הוא נמצא.

<נסים זאב:>
לא משנה איזה מסגרת.

<היו"ר חיים כץ:>
כשאתה אומר "לימודית", אתה מציין. כל יתום באשר הוא יקבל קצבת שאירים עד גיל 21.

<נסים זאב:>
לא, 20.
<וילמה מאור:>
רק אם הוא לומד.

<היו"ר חיים כץ:>
20.

<נסים זאב:>
20. ואם הוא לומד - - -
ישנם מוסדות שמוכרים ויש מוסדות שלא כל-כך מוכרים. העלינו את הסוגיה הזאת בישיבה הקודמת ואמרנו שנתקן וניצור מצב שגם מי שלומד באיזו מסגרת לימודית - - -
<היו"ר חיים כץ:>
אם זה לא כתוב בחוק, אנחנו לא גונבים פה עכשיו כלום. אנחנו מציעים את הצעת החוק כפי שהיא. נסים זאב, אם גפני בא אלי, היה מספיק הגון ואמר לי: תשמע יש כמה גופים שזה לא חל עליהם, אני לא הולך לחוקק. אני הולך לחוקק מה שסוכם. גם גפני מבין. אם אנחנו באים בדלת עקיפה - - -
<נסים זאב:>
זה מה שעבר במליאה, אדוני.
<היו"ר חיים כץ:>
מה שעבר במליאה, זה בסדר.

<נסים זאב:>
החוק שלי עבר במליאה, ואני אומר: אי-אפשר להוריד ממנו - -

<היו"ר חיים כץ:>
אנחנו לא רוצים להוריד.

<נסים זאב:>
- - אלא אם כן היועצת המשפטית תאמר שזה כולל כל מסגרת לימודית וכל הנושא של השעות. אגב, יש מוסדות שהשעות האלה אולי לא קיימות, ואני רוצה לומר גם מדוע. יש לפעמים מסגרות ייחודיות, שהן לא מסגרת תורנית רגילה ישיבתית כמו ישיבה גבוהה, ושם דורשים אפילו יותר מ-20 שעות לימוד בשבוע. יש מסגרות מיוחדות לבחורים בעייתיים קצת, והייתי אומר שהם משולבים במסגרת לימוד ואולי גם מקצוע. לכן החוק הזה חייב לכלול גם את אותם תלמידים.
<שולי מועלם-רפאלי:>
ניסים, פה לא מדברים עליהם, הרי הם משולבים במוסד – תסתכל על הקו שנמתח פה – שמתקיימים במוסד לפחות 20 שעות. זה טוב.
<היו"ר חיים כץ:>
היועצת המשפטית תעבור על ההסכמות. אני מציע לך לקבל מה שמוסכם, ואחרי זה אם אתה רוצה להרחיב, יש תיקון להצעת החוק, ובינתיים לא תמנע מאחרים את הקבלה.
<נסים זאב:>
לא מונעים. אנחנו היום נסיים את זה. בתוך עשר דקות נסיים, רק אני מעלה את זה לפני כן.

<היו"ר חיים כץ:>
היועצת המשפטית תבהיר בדיוק למה אנחנו מתכוונים ובמה אנחנו עוסקים. בבקשה, גברתי. תבהירי גם את ההסכמות.
<יעל סלנט:>
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 155) (הרחבת הגדרת ילד לעניין ביטוח שאירים), התשע"ד–2014.
1. תיקון סעיף 252

"בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 252, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג1)
לעניין סימן זה, יראו כילד גם מי שלא מלאו לו 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנו מוקדש ללימודים במוסד חינוכי שמתקיימים בו לימודים בהיקף שלא יפחת מ-20 שעות שבועיות;" – 20 שעות שבועיות זה בא בעקבות הערה של משרד המשפטים.
<היו"ר חיים כץ:>
20 שעות שבועיות בלימודים, אין בעיה. לא צריך להסביר.
<נסים זאב:>
אין בעיה.
<היו"ר חיים כץ:>
כן, משרד המשפטים.

<שי סומך:>
20 שעות לפי ההצעה שלנו צריכות להיות בתוכנית הלימודים שהתלמיד משתתף בהן.
<שולי מועלם-רפאלי:>
במוסד. שמתקיימים במוסד 20 שעות לימודים לפחות.
<שי סומך:>
לא. מדובר על תוכנית הלימודים. למשל, לגבי בחורי ישיבה, ברור - - -

<היו"ר חיים כץ:>
אני לא מכיר מוסד שבתוכנית הלימודים שלו יש פחות מ-20 שעות.
<יעקב אשר:>
ברגע שכל תלמיד במוסד הוא נמצא בתוכנית הלימודים.
<שי סומך:>
במוסדות התורניים אין בעיה, אני מדבר על הכשרה מקצועית.

<היו"ר חיים כץ:>
מאה אחוז.

<יעל סלנט:>
התנאי הזה צריך להתקיים בתוכנית הלימודים של הלומד עצמו.
<שי סומך:>
לא שהוא למד בפועל, אלא שתוכנית הלימודים היא של 20 שעות.

<יעקב אשר:>
הוא חלק מתוכנית הלימודים הזאת.

<יעל סלנט:>
"לעניין סעיף קטן זה, "מוסד חינוכי" – אחד מאלה:". בסעיפים קטנים (1) עד (5) אין שינוי, אבל אני אקרא אותם. "(1) מוסד שקיבל הכרה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה - - -; (2) מוסד שקיבל היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה; (3) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה; (4) מוסד שקיבל רישיון לפי סעיפים 25ג ו-25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה או רישיון זמני לפי סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה; (5) מוסד על-תיכוני להכשרה או להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית, לרבות מסלול להכשרה או להשכלה כאמור במוסד על-תיכוני, המכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או המעניק השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין."

הסעיף הבא הוא סעיף ששונה בעקבות הסכמות, ואני רוצה כבר להבהיר שהסעיף הקודם היפנה לקבלת תמיכה, ישיבות שמקבלות תמיכה. הסעיף הזה מפנה לישיבות שיוכרו מכוח חוק שירות ביטחון. זה בעצם כל הישיבות ששר הביטחון יכיר בהן מכוח אותו חוק. זו רשימה שאמורה להיות רחבה, רשימה שאמורה לכלול הרבה ישיבות, ואני אקרא אותו.

"ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית, ישיבה או כולל, כהגדרתן בסעיף 22א, 22ב או 26ב לחוק שירות בטחון; לעניין זה, יראו ישיבה שהיתה כלולה ברשימה שקבע שר הביטחון לפי סעיף 8 לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002, ערב פקיעתו של החוק האמור, כישיבה לפי סעיפים 22א, 22ד או 26ב לחוק שירות בטחון, עד לגיבוש רשימת הישיבות על פי הסעיפים האמורים על ידי שר הבטחון." זה בגלל שבחוק שירות ביטחון יש תקופה של שנה שהשר צריך לגבש את הרשימה כאיזה הוראה, כדי שבינתיים יהיו כלולות בסעיף הזה כל הישיבות שהוכרו על-ידי שר הביטחון במצב היום. ברגע שתהיה רשימה חדשה, הוא יכיר בהן.   

<נסים זאב:>
הרי רשימת הישיבות זה בוועד הישיבות, שזה באגף משרד החינוך היום. יכול להיות שיש ישיבות שמוכרות על-ידי משרד החינוך ולא מוכרות על-ידי משרד הביטחון. כשאני בא ואומר לתקן עוול, שכל ילד שנמצא בכל מסגרת לימודים – 20 השעות זה מקובל עלי, אבל בכל ישיבה, לאו דווקא המוכרת על-ידי שר הביטחון.
<יעל סלנט:>
אני רק רוצה להבהיר שהיום, לפי תיקון 19 לחוק שירות ביטחון, כל מי שרוצה להסדיר את מעמדו מול צה"ל  חייב ללמוד בישיבה מהסוג הזה, בגלל זה הרשימה הזאת רחבה.
<היו"ר חיים כץ:>
כמה אנשים להערכתך לא נכללים בתוך הרשימה הזאת?

<יעקב אשר:>
אני אסביר שנייה. אני אסביר.
<היו"ר חיים כץ:>
שנייה, יעקב. נסים.

<נסים זאב:>
אולי עשרות בודדות של יתומים.

<היו"ר חיים כץ:>
עשרות?

<נסים זאב:>
כן. ייתכן מאוד שיש - - -

<היו"ר חיים כץ:>
לא נראה לי שיש עשרות.
<נסים זאב:>
אני אומר לך. קיימים. הלוא אני מכיר את המסגרות, ידידי. 

<היו"ר חיים כץ:>
לא, יתומים. זה צריך להיות גם במסגרת וגם יתומים.

<נסים זאב:>
יתומים בתוך מסגרות של ישיבות, שאותן ישיבות אולי לא מוכרות על-ידי שר הביטחון ומשרד הביטחון.
<היו"ר חיים כץ:>
מה שאתה צריך לעשות עכשיו, אתה צריך להגיע להסכמות.
<נסים זאב:>
לכן אני אומר שאפשר להוסיף אולי - - -
<היו"ר חיים כץ:>
מה זה "אפשר להוסיף"? צריכה להיות הסכמה.

<נסים זאב:>
אני מבקש. כיוון שהחוק בא - - -

<היו"ר חיים כץ:>
האם יש פה נציג אוצר?
<שי סומך:>
אני - - -

<היו"ר חיים כץ:>
האם אתה מייצג את האוצר?

<שי סומך:>
לא, לא.

<שי סומך:>
אני רוצה לומר - - -

<נסים זאב:>
מכיוון שהחוק בא להוסיף כל יתום באשר הוא ולא משנה המסגרת הלימודית, כן משנה שהוא לומד. 
<היו"ר חיים כץ:>
שהוא יעשה 20 שעות.

<נסים זאב:>
הוא יעשה 20 שעות. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה, גם אם הוא לומד במסגרת של סאטמר או נטורי קרתא או כל מיני מסגרות חסידיות כאלה ואחרות, ויש שם יתומים - - -
<היו"ר חיים כץ:>
נסים זאב, תקשיב, אלה לא ההסכמות כמו שאני שומע פה. אם זה לא ההסכמות, יש לך שתי ברירות, ואני אעשה מה שאתה רוצה. האחת, לאשר את החוק לפי ההסכמות, או לשלוח אותך להביא הסכמות ליתר. איך שאתה רוצה. אתה המחליט. בידך הדבר.

<נסים זאב:>
אני אומר לך מה אני חושב שצריך - - -

<היו"ר חיים כץ:>
הבאתי את זה בתוך שבועיים במטרה לסיים. בידך הדבר.

<נסים זאב:>
אנחנו מסיימים, ידידי, אבל אפשר להוסיף עד יום רביעי, עד שהחוק יעלה – תשמע ממני – בתוך יומיים, להיפגש עם האוצר ולכלול - - -

<היו"ר חיים כץ:>
אני לא אצביע היום. תיפגש עם האוצר.

<נסים זאב:>
למה?

<היו"ר חיים כץ:>
ברגע שאני מצביע, אתה צריך לעשות רביזיה שנפתח את הדיון ונצטרך להוסיף לו עוד נושאים ועוד דברים. לא יכול להיות שאני מצביע עכשיו והחוק עבר שנייה ושלישית ואתה לא מבקש רביזיה ואני דן עוד פעם. אם סגרתי, סגרתי. 

<יעקב אשר:>
אני רוצה לומר משהו.

<היו"ר חיים כץ:>
בבקשה, אדוני.

<יעקב אשר:>
יכול להיות שיש לקונה מסוימת שפה בהבהרה בוועדה נוכל להסתפק בה, אני חושב.
<וילמה מאור:>
זאת לא הבהרה.

<יעקב אשר:>
דקה, אני אסביר במה מדובר.

<היו"ר חיים כץ:>
אנחנו בצד שלך, אבל לא כך הדבר.

<יעקב אשר:>
אני יודע. אני יודע. גם אני חושב כמו שאמרת בהתחלה, ללכת עם זה קדימה, וזה הכיוון שלי. אני רק אומר כהערה, ואנחנו אומרים, לזרוק או להשתמש. יכול להיות מצב בגלל השינוי בנושא הזה של מעמדם של בני הישיבות וכו', כאן מופיע כפי הגדרתם בחוק הקודם, ההגדרות של משרד הביטחון, ויש עכשיו את ההגדרה החדשה עד לגיבוש רשימת הישיבות על-פי הסעיפים - - -
<היו"ר חיים כץ:>
באה היועצת המשפטית ואומרת: ההגדרה הזאת הגדרה - - 
<יעקב אשר:>
רחבה.

<היו"ר חיים כץ:>
- - רחבה מאוד, וגם אתה אומר "רחבה מאוד".

<יעקב אשר:>
נכון. נכון.

<היו"ר חיים כץ:>
נסים זאב אומר: עם זאת, יש כאלה שלא בתוך ההגדרה, אבל הם גם מחוץ למסגרת ההסכמות.

<יעקב אשר:>
אני לא חושב שיש כאלה שלא יהיו בהגדרה, אם נוסיף ונאמר רק דבר אחד, אני לא יודע אפילו אם בתוך החוק עצמו, אלא כהבהרה.

<יעל סלנט:>
 - - -

<יעקב אשר:>
דקה. לפני שאת עושה לא - - -

<יעל סלנט:>
אני לא עושה לא.

<היו"ר חיים כץ:>
היא לא קובעת, היא לא מחוקקת. אתה המחוקק. היא יועצת משפטית והיא לא מחוקקת. פה בוועדה היועצים המשפטיים לא מחוקקים. היא נותנת ייעוץ משפטי.

<יעקב אשר:>
חיים, אני חדש פה, אני מתבלבל בין מחוקקים ליועצים משפטיים...
<היו"ר חיים כץ:>
אתה המחוקק.

<יעקב אשר:>
אם לוקחים את זה כהגדרה, לא פר רשימה. זאת אומרת, אם זו רשימה שבהגדרתה בחוק הישן היתה הגדרה של שר הביטחון, בחוק החדש - - -
<היו"ר חיים כץ:>
יעקב אשר, יש לי הצעה בשבילך שנסים זאב ישמע. נצביע על החוק, נאשר את החוק.
<נסים זאב:>
עם ההסתייגות שלי. 

<היו"ר חיים כץ:>
תקשיב שנייה עד הסוף, נסים זאב, תהיה סבלני. אני בצד שלך, אני לא בא לדפוק אותך. אני מאשר את החוק, אתה תגיש רביזיה על החוק. את הרביזיה אתה יכול למשוך בכל רגע נתון. בינתיים אישרנו את החוק, תלך לבדוק מול הגורמים, אם תביא תוצאה, נפתח את הדיון מחדש ונאשר את התיקון. אם לא, נעלה את זה כמו שזה.
<נסים זאב:>
בנוסף, אני מבקש בכל מקרה - - -
<היו"ר חיים כץ:>
יש לך רביזיה, יש לך את כל ה"בנוספים".

<נסים זאב:>
הבנתי, אני מסכים. מקבל. בנוסף, אני רוצה להביא את התוספת שלי בהסתייגות - - -
<היו"ר חיים כץ:>
בשביל מה אם יש לך רביזיה? 

<נסים זאב:>
יא חביבי, אני יודע למה אני מדבר.

<היו"ר חיים כץ:>
תסביר לי.

<נסים זאב:>
אם ייקח קצת יותר זמן עד שאני משכנע או עד שנגיע להסכמה - - -
<היו"ר חיים כץ:>
לא יהיה דיון עד שתשחרר לי את הרביזיה. יש לך כל הזמן בעולם.
<נסים זאב:>
ההסתייגות יכולה תמיד להישאר. אני אומר לך, גם אם הרביזיה לא תאושר, ייתכן מאוד שבין הרביזיה לבין ההסתייגות, שזה יהיה עוד יום, עוד כמה שעות, בזמן הזה אני אוכל לשכנע את האוצר שמדובר פה בכמה ילדים בודדים. אני מבקש שהיועצת המשפטית תמצא לי את הניסוח המתאים להוסיף את אותם ילדים שלומדים באותן מסגרות.
<היו"ר חיים כץ:>
לא צלבנו את ישו, אבל הוצאנו לו את הנשמה לאט-לאט.
<שי סומך:>
אדוני, הגיע לכאן המומחה, הרפרנט למשרד החינוך.
<יעקב פרידברג:>
אני לא מומחה לכלום.
<היו"ר חיים כץ:>
אל תגיד שאתה לא מומחה לכלום, במשהו אתה חייב להיות מומחה.

<יעקב פרידברג:>
על-פי עמדתו אין ישיבות שיוצאות מהרשימה הזאת. הישיבות שלומדים בהן תלמידים שהם בדחיית שירות, כולם נכללים ברשימות הללו על-פי פקודת שירות ביטחון. להבנתי, לרבות הישיבות של סאטמר.
<נסים זאב:>
הם לא מקבלים תקציב.

<יעקב פרידברג:>
התלמידים מחויבים בשירות ביטחון.

<שולי מועלם-רפאלי:>
זה אמור לענות על הישיבות?

<היו"ר חיים כץ:>
אנחנו יוצרים סתם במקום להביא את החוק.
<נסים זאב:>
אנחנו לא יוצרים סתם, אדוני.

<היו"ר חיים כץ:>
יש לך תשובה?

<אליהו ישי:>
הוא מסתפק בה. הוא מסתפק בתשובה.

<אורית סטרוק:>
יאללה, בואו נצביע כבר.

<היו"ר חיים כץ:>
נצביע על הצעת החוק. יעל תקריאי אותה.
<יעל סלנט:>
הסעיף הבא. "(7) מדרשה לבנות שמקבלת תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985; (8) מכינה קדם-אקדמית או קדם-הנדסית של מוסד כאמור בפסקאות (1) עד (5) או מכינה קדם צבאית מוכרת כהגדרתה בחוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח–2008."
<היו"ר חיים כץ:>
גם מדרשה לבנות. אתה רואה, העלו את הכול. גם המכינות הקדם צבאיות. הכול מכוסה, בלי נדר. היה פעם אחד, טומי לפיד. טומי לפיד – החיים שלו היו נגד החרדים, ואז נבחר.
<יעקב אשר:>
מעניין, הבן שלו אחרת לגמרי...
<היו"ר חיים כץ:>
תקשיב. אז הוא אמר: אני לא רוצה את החרדים - -

<אליהו ישי:>
הבן שלו באסטרטגיה אחרת.

<היו"ר חיים כץ:>
- - הוציאו את החרדים מהממשלה. אז כאילו הוא פתר את הבעיה. הוא פתר את הבעיה, הוא לא נבחר. אם תפתור את כל הבעיות, לא יצטרכו אותנו. תשאיר כמה בעיות שתמיד יהיה לנו מה לפתור. אלי, אתה רוצה שקודם נצביע ואחר-כך תדבר או שקודם תדבר ואחר-כך נצביע?
<יעקב אשר:>
נצביע ואחר-כך נדבר.

<אליהו ישי:>
נצביע, אני חושב שזה הכי טוב.

<נסים זאב:>
חיים, אחר-כך אני רוצה רק הערה לפרוטוקול. אחרי ההצבעה.
<היו"ר חיים כץ:>
אחרי ההצבעה. ואנחנו עוברים – מי אדוני?

<יהודה גוטמן:>
אני עורך-דין, רק תיקון טעות, זה צריך להיות 26א ולא 26ב.
<יעל סלנט:>
לא. ב-26ב מפנים, יש שם ההגדרה. זה בסדר.

<היו"ר חיים כץ:>
מאה אחוז. אמרת את שלך, היועצת המשפטית אמרה. אנחנו מודים לך על ההערה, אף-על-פי שהיא לא מתקבלת. גברתי. מי גברתי?
<חנה פינקל:>
 אני התאלמנתי לפני שש שנים. באותו רגע היו לי שלושה בנים, שניים היו מתחת גיל 18, השלישי היה בדיוק על הגבול, בדיוק עבר את ה-18, הגשתי את כל הטפסים לביטוח הלאומי והופתעתי לראות שהכי גדול הופלה ולא התקבל. 
אני רוצה להבין משהו לפני הכול. הלוא החוק הזה בא לסייע להורה, לאימא, שצריכה לגדל את הילדים בהיעדר מפרנס, בהיעדר דמות חינוכית נוספת בבית, ובאותו רגע באים לעזור לה עד השירות הצבאי שהוא ימשיך באיזו מסגרת - -
<היו"ר חיים כץ:>
עד גיל 20.

<חנה פינקל:>
- - לימודית, כי הוא עדיין דוחה את השירות, לתת לה את הביטחון שהיא יכולה לפרנס אותו, לקבל את התוספת, את העזרה הזאת, שהיא זקוקה לה בוודאי, ולדעת דבר אחד: לא משנה באיזה מסגרת לימודית, העיקר שהילד לא ברחוב, הוא לומד, הוא נמצא במסגרת.

<היו"ר חיים כץ:>
מה את רוצה להגיד?

<חנה פינקל:>
כך שזה לא משנה איזה - - -

<היו"ר חיים כץ:>
זה בסדר, גברת.

<יעקב אשר:>
היא רצתה להגיד לך תודה, זה הכול.
<היו"ר חיים כץ:>
אני מודה לך.

<נסים זאב:>
רגע, לפני הצבעה.
<היו"ר חיים כץ:>
אנחנו לא מצביעים היום. אנחנו לא מצביעים, אמרת לפני רגע: אחרי הצבעה. יש דיון של אורית סטרוק והוא לא פחות חשוב.
<נסים זאב:>
רק שנייה. חיים, אני עכשיו מאוד רציני.
<היו"ר חיים כץ:>
אנחנו נראים לך לא רציניים?

<נסים זאב:>
לא, אני רציני. אני בדרך כלל לא רציני.

<היו"ר חיים כץ:>
גם תרנגול עיוור מצא פעם גרגר – עכשיו אתה רציני, תמיד אתה לא רציני.

<נסים זאב:>
אני שואל מה קורה כשיש בן כסיל תוגת אמו, הוא יושב בבית ולא לומד. הוא בן 19, הוא לא במסגרת לימודית.

<היו"ר חיים כץ:>
אני חושב שבמסגרת הדיונים שלך עם האוצר, נעכב את כל הצעת החוק, ואם יש בן כסיל, תלך ותסגור עם האוצר בינתיים.

<נסים זאב:>
אני מבקש בהסתייגות - - -

<היו"ר חיים כץ:>
אתה רוצה שננעל את הישיבה?

<נסים זאב:>
לא. אני מבקש בהסתייגות שכל ילד ייכלל גם אם הוא לא במסגרת והוא ילד בעייתי מסיבות כאלה ואחרות. למשל יש המלצה של עובדת סוציאלית.

<היו"ר חיים כץ:>
אם אתה בטעות מנצח בהסתייגות, אני לא מאשר את החוק.

<אליהו ישי:>
כל החוק נופל.

<היו"ר חיים כץ:>
אם אתה במקרה מנצח בהסתייגות, מה שלא קורה, אני עושה רביזיה על החוק. עזוב, אתה רוצה לקדם. יצאת כשמלוא תאוותך בידך ואתה ממשיך.
<אליהו ישי:>
חיים, קיבלנו את עמדתך, חצי תאוותנו בידינו.
<היו"ר חיים כץ:>
לא, עכשיו הוא רציני. תקשיב, גם אם הילד שלי מוציא 95 במבחן, אני מרוצה. לא צריך תמיד 100.
<נסים זאב:>
אני לא.

<היו"ר חיים כץ:>
מה לעשות, אצלי הילדים לא מוצלחים...

<אליהו ישי:>
חבר'ה, האויב של הטוב הוא טוב מאוד, ואין פוליטיקאי שמסיים את הקדנציה שלו וחצי תאוותו בידו.
<היו"ר חיים כץ:>
ואנחנו עוברים להצבעה – בבקשה.

<שלמה מור:>
המוסד לביטוח לאומי. אדוני, אנחנו נבקש תקופת היערכות קצרה.
<היו"ר חיים כץ:>
מה זו תקופת היערכות קצרה?

<שלמה מור:>
90-60 ימים על מנת שנוכל - - -
<היו"ר חיים כץ:>
45 יום תקבל. תודה רבה, הישיבה נעולה. 
<נסים זאב:>
לא. לא.

<היו"ר חיים כץ:>
די, אני נועל את הישיבה. אם אתה לא מבין עברית, אני נועל. נגמר. תקשיב, יש סדר-יום. אנחנו באים ועושים את זה מהר-מהר, אתה אומר: כל שאר הנושאים לא חשובים, אני אעשה את הנושא שלי, אני אמשוך אותו יום שלם.
<יעקב אשר:>
תיקון למה שהוא אמר. מה שהוא אמר הוא חשוב, אני חושב שגם אתה תסכים אתי, התארגנות 45 יום זה בסדר, אבל רטרואקטיבית.
<היו"ר חיים כץ:>
זה ברור. מיום תחילת החוק.
<שלמה מור:>
אם זה ברור, אדוני, אם אפשר שיהיו 90 ימים.
<היו"ר חיים כץ:>
תמשיך לדון, זה יהיה 120 יום. אתה מבין?

<יעקב אשר:>
הבנתי. רק תיקנתי.

<היו"ר חיים כץ:>
יש יום תחולת החוק.

<יעל סלנט:>
התחילה היא 45 יום מיום פרסום החוק, אבל הזכאות היא מהיום הראשון.

<היו"ר חיים כץ:>
הזכאות מהיום הראשון, זמן היערכות 45 ימים.
<לבנה עזרא:>
אני מנהלת תחום בכיר זיקנה ושאירים, אני מבקשת את רשות הדיבור.

<היו"ר חיים כץ:>
בבקשה.

<לבנה עזרא:>
אם הזכאות היא רטרואקטיבית מיום תחולת החוק, אז לא תאפשר לנו - - -

<היו"ר חיים כץ:>
אנחנו רוצים שתעבדו מהר.

<לבנה עזרא:>
אנחנו עובדים מהר.
<היו"ר חיים כץ:>
אתם עובדים מהר, אז תספיקו ב-45 ימים. תעבדו קצת שעות נוספות, תעשירו את האנשים שלכם, תהיה להם משכורת קצת יותר גדולה.

<יעקב מרגי:>
חיים, אתה רוצה שנצביע היום על הצעת החוק או לא?

<היו"ר חיים כץ:>
ואנחנו עוברים להצבעה. מי בעד הצעת החוק כפי שהוקראה כהכנה לקריאה השנייה והשלישית, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 155) (הרחבת הגדרת ילד לעניין ביטוח שאירים), התשע"ד-2014, אושרה ותעבור למליאה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

<יעקב אשר:>
אני מצביע במקום ליצמן.
<היו"ר חיים כץ:>
אתה במקום ליצמן. ואת?

<אורית סטרוק:>
אני במקום יוני.
<היו"ר חיים כץ:>
שישה חברי כנסת שיש להם זכות הצבעה, והם חלק מחברי הכנסת שנמצאים פה, אישרו את הצעת החוק בהכנה לקריאה השנייה והשלישית. במהלך חודש יוני זה יעלה למליאה.

<אורית סטרוק:>
ברכות. ברכות.

<יעקב מרגי:>
קראנו לו "חוק סגל".

<נסים זאב:>
יש לי רק הערה.

<היו"ר חיים כץ:>
הצעת החוק במהלך חודש יוני תעלה במליאה, ואני מקווה שלא יצטרכו להשתמש בחוק הזה ושלא יהיו יתומים בגילאים האלה, וכל אחד שיגיע לגיל המתאים. בשביל זה חלק עושים מצוות וחלק מתפללים כל יום שלא יהיו יתומים ותהיה לנו הרבה בריאות בבית הזה ובכלל הבתים. תודה רבה. 

קודם כול, הצעת החוק אושרה כהכנה לקריאה השנייה והשלישית. חבר הכנסת אלי ישי, מורנו ורבנו.
<אליהו ישי:>
כמה דברים בקצרה. קודם כול, אבי יתומים ודיין אלמנות – לא קורה הרבה שבכנסת דנים בנושאים שהם כל-כך ערכיים וחשובים לערכים של העם הזה. ברכות לרב נסים זאב.

<יעקב מרגי:>
אלי, תבוא לוועדה הזאת תראה מה עושים כל יום.

<אליהו ישי:>
אני מסכים. הייתי שר העבודה והרווחה שתי קדנציות. 

<היו"ר חיים כץ:>
אלי, בקדנציה שעברה – 127 חוקים שנגעו ביתומים, אלמנות. פה קיבלנו יקיר יתומי צה"ל, יקיר פעולות איבה, יקיר הגמלאים. נגענו בכל  - - -
<אליהו ישי:>
אני לא הרבה בבית הזה, אבל יוצא הוועדה הזאת. עוד לא סיימתי לדבר. הייתי שר העבודה והרווחה ואני מכיר היטב את התחום. חברים, אני רוצה להיות בקטע של ברכות, גם למגיש הצעת החוק, הרב נסים זאב - - -

<יעקב מרגי:>
יעקב אשר.

<אליהו ישי:>
יעקב אשר וכולם.

אני רוצה לומר מילה לגבי יוסי סגל. אני מכיר את הגלגולים האלה עוד לפני הרבה שנים – ארבע שנים, חמש שנים, כשזה רק התחיל והוא התייתם. ריגש אותי מאוד איך הוא הוביל את זה ואיך הוא נאבק. העמידה האיתנה שלו והנחישות – אני גם לומד מזה. מכל מלמדי השכלתי. 
בסוף, בסוף, בסוף, חיים, אני רוצה להודות לך ולחברי הוועדה. במיוחד לך. אני מכיר אותך הרבה הרבה שנים, עוד לפני שבאת לכנסת, את אהבת הציבור שיש לך, אהבת הכלל והמסירות למען הכלל. לא היה לי ספק, ואמרתי גם ליוסי באותו רגע: חיים כץ, זה יגיע אליו. אמרו לי: אולי הוא יתנגד. אמרתי: אין מצב. זורמים בעורקים שלו אהבת הכלל, סיוע לכלל. אני חושב שהתרומה שלך בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בשנים האחרונות, בקדנציה השנייה, במהלך כל הקדנציות שלך בתחום הזה תרמה רבות ונצורות, ואני אומר את זה כשר העבודה והרווחה לשעבר, שלא היה קל לקדם דברים. אצלך הדברים התקדמו בצורה מאוד-מאדו מכובדת. מגיעים לך כל הכבוד וכל ההערכה, ואני באופן אישי מרגיש חובה להודות לך בשם חברים רבים ובטח בשם יתומים ואלמנות.
<יעקב מרגי:>
בקדנציה שעברה, כשהייתי חבר ועדה, החוק הזה נדחה פה אחד. התביישתי, לא הרמתי יד אפילו. ראיתי מה המגמה.
<היו"ר חיים כץ:>
אני מצטער שעברו שבועיים עד שזה עבר פה את כל המסלול.
<אליהו ישי:>
יישר כוח גדול וגם לצוות המקצועי פה.
<יעקב אשר:>
באמת ליוסף כל הברכות, הוא לימד אותנו פרק בעקשנות על דבר נכון, ובאמת כל הכבוד. אני באמת רוצה להצטרף לברכה לך, אדוני היושב-ראש, ולצוות שלך. רואים אצל כולם את אותה דבקות של היושב-ראש. רוח המפקד נושבת פה, חבל על הזמן, והרגישות שלך. אם היו מציעים אותך לנשיא היום, לא הייתי מסכים, כי חבל על התפקיד - - -
<היו"ר חיים כץ:>
תלוי מה הרבי היה אומר.
<יעקב אשר:>
- - - כי חבל על התפקיד שלך פה. תמשיך לעשות מעשים טובים, בניגוד למה שעושה חלק גדול מהממשלה שלך. והדברים האלה, זה הקרן לעולם הבא. אלה הדברים שכאשר אנחנו נגיע לאן שנגיע, לא על-ידי המתת חסד - -

<היו"ר חיים כץ:>
תזכור מה אמרתי לך. 

<יעקב אשר:>
- - נראה את כל הילדים הללו, את כל ההורים של הילדים האלה, שהם יושבים היום ומתפללים עלינו שלנו תהיה סיעתא דשמייא, כי אנחנו עוזרים לילדים שלהם. תודה רבה.

<היו"ר חיים כץ:>
החלק החשוב בחיים זה הכרת הטוב. תזכור מה אמרתי לך. אל תשכח.
<יעקב אשר:>
אדוני מערב שני - - -

<היו"ר חיים כץ:>
אני מערב את החיים – הכרת הטוב. מי שאין בו הכרת הטוב, אין בו כלום. קח את זה לתשומת לבך. מי שאין בו הכרת הטוב, אין בו כלום, גם אם הוא מתפלל מהבוקר עד הערב, פעמיים שחרית וגם בנץ והוא מקדים את הנץ וסוגר את הווילון. אני קם בנץ לעשות מצוות. אני לא קם להתפלל, אבל אני קם לעשות מצוות.
<יעקב מרגי:>
אנחנו יודעים.

<נסים זאב:>
חיים, אני אומר רק שתי מילים.

<היו"ר חיים כץ:>
בבקשה.

<נסים זאב:>
קודם כול, אני רוצה להודות לך.

<היו"ר חיים כץ:>
אורית, הם עושים לך בכוונה.

<אורית סטרוק:>
כן, זה ממש לא פייר. יש לי הצעת חוק.

<נסים זאב:>
בבקשה.

<אורית סטרוק:>
אני לא רוצה לדבר, אני צריכה להתחיל את החוק שלי. כל אחד פה נותן נאומים. יש לכם מליאה, תנאמו כמה שאתם רוצים.

<נסים זאב:>
אני אשם שהחוק הקודם התעכב בחצי שעה? לא הבנתי.
<אורית סטרוק:>
לא, אבל אתה לא חייב למרוח את זה עוד ועוד.

<נסים זאב:>
אני לא מורח, אין לי שוקולד למרוח עכשיו. אני אומר שתי מילים בסך הכול. חיים, שתי מילים אני רוצה לומר ואת ההערה שביקשתי. קודם כול, מגלגלין זכות עלי-ידי זכאי, ויישר כוח. אני לא אאריך. יוסף שהיה בא כל יומיים-שלושה למשרד ומכה בפטיש, כמו שאומרים.
<היו"ר חיים כץ:>
רק הוא לא בא לכתובת הנכונה. היה בא אלי. 

<קריאה:>
גם אלי הוא בא. גם אלי הוא הגיע. כל הכבוד ליוסף.

<נסים זאב:>
חיים, משהו טכני. אני רוצה רק להעיר. הגשתי את החוק הקודם שלי ב-31 ביולי 2013, ועם כל הכבוד לדב חנין, אני מאוד מעריך ומוקיר אותו ועבדנו ביחד על החוק הזה, החוק שלו הוגש ב-20 – אני אומר את זה לפרוטוקול – ב-20 בינואר 2014, ואני הגשתי שוב חוק נוסף, אותו חוק, דומה, ב-21 - - -

<היו"ר חיים כץ:>
נסים זאב, יש תקנון ויש כללים בכנסת הזאת. ואם תקנון הכנסת לא מאשר, אז אני לא יודע לעשות. אני לא הולך לכופף את התקנון. קיבלת הנחיות מה לעשות ואיך לפעול. תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:33.>
09/11/2014

10:06