PAGE  
3
ועדת הכלכלה
16/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 287>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ח בסיון התשע"ד (16 ביוני 2014), שעה 13:00
<סדר היום:>
<הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 57) (הרשות והמועצה לשידורים מסחריים), התשע"ג-2013 (מ/784)>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
אבישי ברוורמן – היו"ר
דוד צור

מיכל רוזין

עפו אגבאריה
<מוזמנים:> 
שר התקשורת גלעד ארדן
	אבי ברגר
	–
	מנכ"ל המשרד, משרד התקשורת

	דנה נויפלד
	–
	היועצת המשפטית, משרד התקשורת

	רועי ברית
	–
	מנהל מחלקה בכיר, ייעוץ משפטי, משרד התקשורת

	מימון שמילה
	–
	מ"מ  יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, משרד התקשורת

	ניר אוגולניק
	–
	יועץ מקצועי לשר התקשורת, משרד התקשורת

	זיוה איגר
	–
	רמ"ט השר, משרד התקשורת

	זאב קידר
	–
	חבר ועד עובדים, ועד עובדי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין,  משרד התקשורת

	עופר מרגלית
	–
	רכז תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר

	עו"ד אייל בן ישעיה
	–
	משרד האוצר

	דפנה גלוק
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	עו"ד מירב כהן
	–
	לשכה משפטית, משרד התרבות והספורט

	אבי אזוז
	–
	ממונה כלכלה, המועצה לשידורי כבלים

	דודו קובסניאנו
	–
	יועמ"ש המועצה, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

	עו"ד איתמר חרמון
	–
	ועד מועצת הכבלים והלוויין

	יצחק הלוי לוין
	–
	ועד מועצת הכבלים והלוויין

	הילה שמיר
	–
	יועמ"ש, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

	שי באב"ד
	–
	מנכ"ל, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

	אופיר ביתן
	–
	עוזר מנכ"ל, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

	עו"ד גילה ורד
	–
	לשכה משפטית, ועד עובדי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

	מיכל גרוס
	–
	רמ"ח חוזים ומכרזים ויו"ר ועד העובדים, ויו"ר ועד עובדי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

	עו"ד זיו גלעדי
	–
	רשות ההגבלים העסקיים

	מיכל פליישר
	–
	סמנכ"ל רגולציה, חברת הוט

	יעל שובל
	–
	ראש תחום תוכן ערוצים ורגולציה, חברת הוט

	עו"ד נועה גבע
	–
	חברת יס

	אילאיל לבנת
	–
	יועמ"ש, שידורי רשת

	שאול מגנזי
	–
	משנה למנכ"ל, שידורי רשת

	עו"ד שרית הכט
	–
	יועמ"ש וסמנכ"ל, שידורי קשת

	עו"ד יערה ליבנה
	–
	שידורי קשת

	עו"ד דבורה קמחי
	–
	יועצת משפטית, סמנכ"ל רגולציה, ישראל 10

	אביגדור דנן
	–
	יועץ משפטי של הטלוויזיה החינוכית, הטלוויזיה החינוכית, משרד החינוך

	עידן אור
	–
	מנכ"ל אקט, איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים

	יורם בן דוד
	–
	מנכ"ל אקו"ם, ארגוני יוצרים ומבצעים

	אורלי פרוינד מיה
	–
	יועצת משפטית, אקו"ם, ארגוני יוצרים ומבצעים 

	יונתן שקד
	–
	איגוד תסריטאים

	ליאור תמאם
	–
	מנכ"ל איגוד התסריטאים, אחראי קידום היצירה המקורית, איגוד מפיקי קולנוע, ארגוני יוצרים ומבצעים

	מלי פולישוק
	–
	דח"צית, אקו"ם, ארגוני יוצרים ומבצעים

	אריאל יעקובי
	–
	יו"ר, הסתדרות עובדי המדינה

	דורון קרני
	–
	מזכיר ארצי בהסתדרות עובדי המדינה, הסתדרות עובדי המדינה

	עו"ד מרדכי אמיתי
	–
	סמנכ"ל, יועץ משפטי, הפדרציה הישראלית לתקליטים

	דר טריפון רשף
	–
	פעילה, המשמר החברתי

	עו"ד יעקב מנור
	–
	יועץ משפטי, הפי"ל - הפדרציה למוסיקה ישראלית

	ניר בוסקילה
	–
	מנכ"ל  הפי"ל  - הפדרציה למוסיקה ישראלית

	רן מלמד
	–
	סמנכ"ל עמותת ידיד

	יוסי בר מוחא
	–
	מנכ"ל אגודת העיתונאים

	רותם אברוצקי
	–
	יו"ר אגודת העיתונאים

	אשר ביטנסקי
	–
	אשר ביטנסקי בע"מ

	אורלי בן שמאי
	–
	יועצת לובינג, רשת

	גל גולן זילברמן
	–
	לוביסטית, אקו"ם, ברדוגו יועצים

	אליס פתר 
	–
	לוביסטית, יס, כהן רימון כהן 

	רחל כהן
	–
	לובי, הטלוויזיה הקהילתית

	ענת אלון
	–
	לוביסטית, אקט, יעל גויסקי לובינג וקשרי ממשל

	יגאל אכטנברג
	–
	לוביסט, חברת הוט

	תמר אברמוביץ
	–
	לוביסטית, קשת, פוליסי

	יעל שילוני
	–
	לוביסטית, ערוץ 10, גלעד

	בהירה ברדוגו
	–
	לוביסטית, אקו"ם, לובי ברדוגו

	ליאור רותם
	–
	דובר ועדת הכלכלה


<ייעוץ משפטי:>
אתי בנדלר
אביטל סומפולינסקי
ענבל דגן  (מתמחה)
<מנהלת הוועדה:>
לאה ורון
<קצרנית פרלמנטרית:>
אושרה עצידה
<הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 57) (הרשות והמועצה לשידורים מסחריים), התשע"ג-2013> (מ/784)
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, צהריים טובים. עו"ד סומפולינסקי פה ועכשיו גם המשנה ליועץ המשפטי עו"ד בנדלר פה. לשמאלי יושב יושב-ראש ועד עובדי המדינה אריאל יעקבי שאני מאוד מעריך ומכבד אותו.
<אריאל יעקובי:>
שגם הוא מאוד מעריך ומכבד אותך.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זה לגנותך. הוא מבקש שאני אשחרר אותו מהישיבה הזו כי אני לא חושב שכרגע תהיה התקוטטות גדולה. אתה משוחרר, לך למקומות האחרים. אתה תחזור אלינו כשהדברים יהיו יותר מעניינים.
<אריאל יעקובי:>
תודה רבה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אנחנו בהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)  (תיקון מס' 57). היתה לנו ישיבה בהשתתפות השר ארדן לגבי הנושאים הכלליים. זוהי ישיבה שלישית.

<עפו אגבאריה:>
צריכה להיות ישיבה אחרת בשעה אחת, לא?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני שואל את ידידי חבר הכנסת ד"ר אגבאריה, מה הביא אותך לכאן? חוק הבזק והתקשורת.

<עפו אגבאריה:>
לא, אצלי כתוב משהו אחר. האם המרעה זה נדחה למועד אחר?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תשאל את הגברת ורון. הישיבה על המרעה זה מחר בשעה אחת. פספסת ביום. 

<עפו אגבאריה:>
רשמו לי לא נכון - בסדר.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אבל מחר באחת אתה פה, תודה.

רבותי, אנחנו להקראה של החוק. עו"ד רועי ברית יקרא לנו את החוק.
<רועי ברית:>
אנחנו עצרנו בסעיף 6סו המוצע, סעיף קטן (ב). הצבענו על פסקה (1).

<אתי בנדלר:>
אני רק מציעה שתזכיר על מה דן כל הסעיף כדי שהוועדה תהיה בעניינים.

<רועי ברית:>
סעיף 6סו - עניינו  הוועדה לאיתור מועמדים. זו ועדה שתפקידה לאתר את המועמדים מתוך שהם נציגי ציבור שיהיו חברים במועצה לשידורים מסחריים.

<לאה ורון:>
אני רוצה לומר לאנשים שהשאירו לי בקשות לרשות דיבור שזוהי ישיבה שלישית של הוועדה. הוועדה נמצאת בשלבים שהיא קוראת מסעיפי הצעת החוק ומחליטה מה לאשר, מה לא לאשר, בתיקונים או לא בתיקונים. לפיכך, הרישום להערות כלליות - אין מקומו עכשיו. אתם פשוט תאמרו את הדברים שלכם כשיגיע הסעיף הרלוונטי להערות.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
במקרה הזה, דברי לאה דברי אבישי. תודה. אנחנו פשוט רוצים להזיז את הטאבלטים שלנו.
<רועי ברית:>
זה עמ' 1040 בהצעת החוק כפי שהתפרסמה. הסעיף המוצע זה 6סו - ועדה לאיתור מועמדים.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
נציג ציבור בעל מעמד ומומחיות.

כבוד השר, מה שלומך? מזמן לא ראינו אותך. 

<שר התקשורת גלעד  ארדן:>
מה, זה חדש?

<אתי בנדלר:>
ועדה ירוקה.

<שר התקשורת גלעד  ארדן:>
מה, זה מהיום?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לא. מכיוון שאתה שר להגנת הסביבה אז אמרנו שוועדת הכלכלה תהיה הראשונה שתעשה את זה כי אתה תתמוך בזה. 

<שר התקשורת גלעד  ארדן:>
אני לא יודע את נפשי מרוב אושר.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
כבוד השר, אנחנו עוברים להקראה ואנחנו בעמ' 1040 כאשר אנחנו מגדירים את אותם אלה שיהיו נציג הציבור, אנחנו ועדה לאיתור מועמדים.

<רועי ברית:>
סעיף 6סו – סעיף קטן (ב), הצביעו על פסקה (1). אני ממשיך מפסקה (2).
" (2) נציג ציבור בעל מעמד ומומחיות בתחום התרבות או החינוך, שיבחר המנהל הכללי של משרד התרבות והספורט;

(3) נציג ציבור חבר הסגל האקדמי במוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, בעל מומחיות בתחום התקשורת שתבחר המועצה להשכלה גבוהה כמשמעותה בחוק האמור.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תודה, רועי. אני חושב שזה מובן מאליו.

<אתי בנדלר:>
לי יש הערה קטנה.

<קריאה:>
בסעיף (2) היה בתחום התרבות או היצירה.

<קריאה:>
היתה הצבעה כבר על זה.

<אתי בנדלר:>
לא.

<לאה ורון:>
לא היתה הצבעה והנציגים של משרד התקשורת התבקשו להקריא נוסח. אני מבינה מעו"ד נויפלד שאתם גיבשתם את התיקונים.

<דנה נויפלד:>
לא, אני אמרתי שאנחנו נציג בעל פה בוועדה. בינתיים השר מעדכן שהוא מבקש לעמוד על הנוסח שהוצע בממשלה, הנוסח המקורי שהיה בכחול.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה הסיבה?

<גלעד  ארדן:>
דבקות בעקרונות והמשכיות, אלא אם כן יש הצעה. ניסיתי להבין מהיועצת המשפטית האם יש הצעה חלופית. אם יש הצעה חלופית אני מוכן לשקול אותה.

<אתי בנדלר:>
היתה הצעה, אני לא זוכרת של מי. אבל היתה במקום החינוך - - -

<לאה ורון:>
או היצירה הטלוויזיונית או הקולנועית, אלה היו ההצעות שהועלו.

<אתי בנדלר:>
היצירה הטלוויזיונית או הקולנועית, בתחום היצירה - - -

	


<שר התקשורת גלעד  ארדן:>
אה, זה אני מסכים. זה בסדר. את לא הזכרת לי שזה היה השינוי.

<דנה נויפלד:>
רגע, אני אזכיר. היו כמה הצעות ובסוף לא הגיעו פה לנוסח מוסכם וזו היתה הבעיה. היו כמה הצעות. היו כאלה שאמרו להוסיף את תחום היצירה, היו כאלה שביקשו את תחום היצירה הטלוויזיונית, והיו כאלה שהציעו תחום היצירה הטלוויזיונית או היצירה הקולנועית. לא היה נוסח מוסכם.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מציע שנפתור את הבעיה הזו.

<אתי בנדלר:>
האם במקום ב"תחום התרבות או החינוך" ניתן לכתוב: בתחום היצירה הטלוויזיונית או הקולנועית, אדוני השר?
<קריאה:>
לא, זה מגביל מאוד. זה מגביל. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
חברת הכנסת לשעבר מלי פולישוק, בבקשה.
<מלי פולישוק:>
שלום, אדוני. אני מעדיפה גם שיוריק מנכ"ל אקו"ם ידבר. אבל המטרה שלנו זה גם להזכיר שחלק ניכר וחשוב מהשידורים, גם רדיו, גם טלוויזיה, זה מוזיקה. אנחנו רוצים גם לשמור את המוזיקה הישראלית, את הזמר העברי.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לכן, צריך יותר. את סומכת את ידייך על ה- - -?

<מלי פולישוק:>
לא, אנחנו חושבים שצריך להיות כאן בהרכב המועצה בסעיף קטן (1) שאחד הנציגים לפחות יהיה בתחום היצירה המוזיקלית, ובסעיף קטן (5) אפשר אחד מהנציגים המוזיקליים. זאת אומרת, או פה או פה. מצדנו, שיהיה בשניהם. אבל לא יכול להיות שאין נציגות למוזיקה, במיוחד המוזיקה העברית. ביצירות המוזיקליות שיש עכשיו בערוצים המסחריים המוזיקה העברית היא בין 10% ל-15%, 20%. אנחנו רוצים שהתרבות שלנו תהיה גם עם מוזיקה בעברית. זה מאוד מאוד חשוב.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הבנתי. אני מנסה למצוא פה הצעת פתרון.

<שר התקשורת גלעד  ארדן:>
יש לי הצעה. ההצעה שמנהלת הוועדה הסבה את תשומת ליבי, בצדק, אמרנו אז שנוריד את המילים: "או החינוך" ויהיה כתוב: בתחום התרבות או היצירה הטלוויזיונית או הקולנועית.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
התרבות כולל את המוזיקה.

<קריאה:>
לא בהכרח.

<יורם בן דוד:>
התרבות כולל גם בישול ואופנה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, אני חושב שאם זה יביא את המשיח אז נקרא לזה מה שאמרה עו"ד בנדלר: בתחום הטלוויזיונית, הקולנועית.

<אתי בנדלר:>
לא. היצירה הטלוויזיונית, הקולנועית או המוזיקלית.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בסדר גמור.

<קריאה:>
הישראלית.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הישראלית.

<שר התקשורת גלעד  ארדן:>
אז כותב תסריטים לא יכול להיות.
<קריאה:>
הוא יכול להיות. הוא גם בטלוויזיה וגם בקולנוע.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בהחלט, בסדר. רבותי, המוזיקה בפנים?

<אתי בנדלר:>
מוזיקלית. אני לא כותבת מוזיקה ישראלית כי יש תנאים אחרים.

<אביגדור דנן:>
אני אביגדור דנן, אני יועץ המשפטי של הטלוויזיה החינוכית שהיא יחידת סמך של משרד החינוך. אבל פה אני אייצג את עמדת שר החינוך. הוא מבקש לא למחוק את המילה "חינוך" מהנוסח והוא מבקש אם אפשר שגם ההתייעצות תהיה עם מנכ"ל משרד החינוך בהחלטה של הנציג.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
כבוד שר התקשורת, מה אתה אומר? מה זה ההתייעצויות האלה? כל כך הרבה מתייעצים? מה יוצא מכל ההתייעצויות האלה? כל אחד מתייעץ- להחליט ולהתקדם. אני חושב שהוא תמיד יכול להרים טלפון לחברו שי פירון בלי הנוסח הזה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
הוא מדבר על (ג), דנה, כי (ג) זה המל"ג.

<אתי בנדלר:>
לא. הוא מדבר בדיוק על פסקה (2).

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לא הגענו ל-(ג).

<אביגדור דנן:>
לא להוריד את החינוך ולהוסיף את - - -

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אבל בסעיף (2) אני לא בוחר בכלל.

<דנה נויפלד:>
הוא רוצה שבמקום מנכ"ל משרד התרבות יבוא מנכ"ל משרד החינוך.

<אביגדור דנן:>
לא, ביחד. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מה, זה ועדה פריטטית?
<קריאה:>
אדוני השר, לא בטוח שהטלוויזיה החינוכית תהיה בכלל במשרד החינוך לפי התוכנית שלך על רשות השידור.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אדוני, מכיוון שרשות השידור לא כאן אני לא רוצה לשמוע מילה, אחרת אני אכעס שהוא לא פה.

<דנה נויפלד:>
מדברים פה על מי בוחר את הרכב ועדת האיתור.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני אגיד לך הערה והיא לא לשר הזה או אחר. השרים נלחמים על כל טריטוריה בכל סעיף וזה רק יוצא בלגאן. הרי סך הכול מה מדובר פה? תרבות והמוזיקה וזה. זה באמת נראה לי - אני לא יודע - - - 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אבל איך משרד החינוך קשור לבחירת הרגולטור לשידורים מסחריים? אני מציע שתסביר לנו.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לא קשור לזה בכלל.

<אתי בנדלר:>
חברי ועדת האיתור.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אתם רוצים שיאשימו אתכם אחר כך ב"אח גדול"? מקסימום יאשימו אותי.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
באופן קבוע אדם אומר הטריטוריה שלי?  אני חושב שכאן, עם כל הכבוד לשר החינוך שהכבוד אליו הוא רב, זה לא מהותי. לכן, את המוזיקה בפנים, החינוך בחוץ.

<אתי בנדלר:>
ההצעה גם לא ברורה. השאלה מי ממנה את הנציג הנוסף, את הנציג השני בוועדת האיתור. כאן הסמכות - מוצע שהיא תהיה של מנכ"ל משרד התרבות והספורט. אתה לא יכול שיהיו שני ממנים.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מנכ"ל משרד התרבות. אי-אפשר שניים. לא ימלכו שני מלכים בכתר אחד. הבעיה היא שבישראל - - - 

<אתי בנדלר:>
שהמנכ"ל האחד יתייעץ עם המנכ"ל השני?

<אביגדור דנן:>
לא בהתייעצות ולא - - -, אי-אפשר במשותף - - -

<דנה נויפלד:>
לא, זה לא - - -

<מירב כהן:>
אני עו"ד מירב כהן, משרד התרבות והספורט. סליחה, אני מתנצלת בפני הוועדה. חיפשתי למעלה מ-45 דקות חניה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בואי שבי, העיקר שהגעת בשלום. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אם היא תוותר אז תיפתר הבעיה.

<מירב כהן:>
באתי בשביל לא לוותר. אנחנו רוצים שנציג של שרת התרבות והספורט יישאר ב- - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אבל אמרנו את זה.

<דנה נויפלד:>
הוא לא נציג של השרה. הוא נציג ועדת האיתור, נציג ציבור, שמי שבוחר אותו הוא מנכ"ל משרד התרבות. זה לא נציג של השרה ולא נציג של המשרד. 

<מירב כהן:>
זה לא מה שמופיע בנוסח.

<דנה נויפלד:>
זה מופיע בהצעה, תסתכלי בהצעה. אולי את מדברת על סעיף אחר, אנחנו בסעיף ועדת האיתור עכשיו.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אפשר לכתוב כבר את שמו? אביהו מדינה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
גלעד, אני רואה שאתה היום - - -

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אחרי הדיון בבוקר - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הייתי גומר לך את זה בשתי דקות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
תשאל את אתי. אם לא היתה שם יועצת משפטית שכל כך מקפידה על חופש הביטוי באובר דמוקרטיה שמדינתנו סובלת ממנה - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, אני מסיים. האקורד של המוזיקה בפנים, התרבות מובילה. עו"ד נויפלד, תקראי לי את הניסוח או עו"ד ברית.

<רועי ברית:>
יש לנו: נציג ציבור בעל מעמד או מומחיות בתחום התרבות או היצירה הטלוויזיונית, הקולנועית או המוזיקלית.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יפה.

<אתי בנדלר:>
רגע, שיבחר המנהל הכללי של משרד התרבות והספורט. אני רוצה להעיר הערה ניסוחית שאני עדיין לא יודעת איפה אני אשלב אותה. בפסקה (1) נאמר: "נציג ציבור בעל מעמד ציבורי". כאן כתוב:  "נציג ציבור בעל מעמד". אני לא יודעת אם זה מעמד ציבורי או לא מעמד ציבורי. בפסקה (3) תיכף נגיע לבעל מומחיות, תיכף נגיע.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני לא  יודע מה זה בכלל בעל מעמד? מה זה מעמד? את השאלה מיהו יהודי אנחנו לא מסוגלים לפתור, אבל מיהו בעל מעמד?

<אתי בנדלר:>
בפסקה (1) מדובר בנציג ציבורי בעל מעמד ציבורי. בפסקה (2) זה נציג ציבור בעל מעמד, לאו דווקא ציבורי. בפסקה (3) בכלל מדובר על בעל מומחיות. אני אומרת כבר שבסופו של דבר בשלב הכנת הנוסח אני ככל הנראה אאחד את המונחים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
את תאחדי את זה, בהחלט. קיבלנו, אני לא רוצה להתווכח על זה.

<דנה נויפלד:>
מומחיות ומעמד ציבורי זה לא אותו דבר. אין שום בעיה שהוועדה תקבל את זה, אבל זה לא אותו דבר.
<אתי בנדלר:>
תעזבי רגע את המומחיות. כרגע את המעמד הציבורי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני הייתי כותב בעל ידע וניסיון. 

<קריאה:>
זה מה שאני הצעתי בפעם הקודמת.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
כן, נכון. משהו כוללני יותר - בעל ידע וניסיון רלוונטי.

<אתי בנדלר:>
היתה איזושהי סיבה שביקשו שוב מעמד.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מעמד זה מאוד מאוד סובייקטיבי. אפשר לדון על זה בבג"צ שנים. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יש אנשים בעלי מעמד שתוך שנייה המעמד שלהם יורד ולא ברור על מה הם עמדו בכלל.

<אתי בנדלר:>
אם אני מבינה מדוע המציעים הוסיפו את המילים האלה "בעל מעמד" – הרי אנחנו רוצים לוודא בסופו של דבר שמי שייבחר לוועדת האיתור ומי שייבחר על-ידי ועדת האיתור יהיו אנשים שיש להם כבר איזשהו רקורד מוכח.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
רקורד זה מעמד כאילו?

<אתי בנדלר:>
כן.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
למה באנגלית?
<אתי בנדלר:>
כי מי שסיים את לימודיו שלשום, עם כל הכבוד, אז לכאורה - - -

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אמרתי ניסיון, ידע וניסיון.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ידע וניסיון.

<אתי בנדלר:>
אז השאלה היא מה זה הניסיון. האם בתקופת הלימודים שעבדתי כסטודנטית במשרד עורכי דין הופך אותי לבעלת ניסיון?  לכאורה כן. לכן, יש בזה איזשהו ערך נוסף במילים האלה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, אנחנו נשב פה שלושים שעות על הדבר הזה ולהקצות עשרה מיליארדים או לתקציב הביטחון או להתנחלויות אנחנו נאשר בשנייה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
או למחוק חובות של הקיבוצים - גם אפשר.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
או של הקיבוצים – אוקיי, תודה. הכול אפשר. במקרה זה זה אותו הדבר. 

<אתי בנדלר:>
לכן, זה צריך להיות בעל מעמד, מה שגם שעו"ד סומפולינסקי מזכירה לי שכל הסעיפים של המועצה, הנציגים שם הם בעלי מעמד.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בסדר. אתם רק תעשו איחוד הגדרות ואנחנו בפעם האחרונה מצביעים. אנחנו מצביעים על המוזיקלי.

<מלי פולישוק:>
אבל ומוזיקלי?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ומוזיקלי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
או מוזיקלי, לא ומוזיקלי. האוזן היא מוזיקלית, הניסיון הוא או מוזיקלי.
<מלי פולישוק:>
האוזן שלי היא מוזיקלית, לכן אני רוצה ו-.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
דנה, אני מצביע על זה, אני מאשר על שלוש הרגליים: טלוויזיה, קולנוע ומוזיקה.

<קריאות:>
או.

<לאה ורון:>
טלוויזיה, קולנוע או מוזיקה.

<מלי פולישוק:>
היושב-ראש אמר ו-, למה אתם מקלקלים לו?

<לאה ורון:>
הוא אמר או.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
גברת פולישוק, את לא רוצה שאני אזכיר לך את הסדרה של "פולישוק". 

<לאה ורון:>
פסקה (2) אושרה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הצבעה
בעד פסקה (ב)(2)– פה אחד
הפסקה אושרה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אושרה, כן. (3) גם אושר.

<אתי בנדלר:>
לא, עדיין לא.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יש פה בעיה? 

<אתי בנדלר:>
האם כאן אתם לא צריכים בעל מעמד? 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הוא כבר בעל מעמד.

<אתי בנדלר:>
מן הסתם, יש לו כבר מעמד – אוקיי.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מאשר את (3) ואנחנו מתקדמים ל-(ג)
הצבעה
בעד פסקה (ב)(3)– פה אחד
הפסקה אושרה. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
למה מן הסתם יש לו מעמד?

<אתי בנדלר:>
אני לא יודעת. אם אדוני חושב שצריך אפשר להוסיף את זה לנציג המל"ג. נציג המל"ג הוא בדרך כלל כזה שכבר הספיק ליצור את הקשרים המתאימים.
<שר התקשורת גלעד ארדן:>
בסדר, אבישי צודק. תמחקו את הערתי.

<רועי ברית:>
אני אקריא את סעיף קטן (ג), לרבות שתי פסקאות שאנחנו מבקשים להוסיף: (4) ו-(5).

"(ג) לא ימונה לוועדה לאיתור מועמדים ולא יכהן בה –
       (1)
מי שהוא שר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית או סגנו, או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה או בגוף בוחר כהגדרתו בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959‏, וכל אדם אחר שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה או מי שבשלוש השנים שקדמו להצגת המועמדות עסק בפעילות פוליטית;
       (2)
מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; בפסקה זו, "עניין אישי" – כהגדרתו בסעיף 6סה(7);
     (3) מי שהורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה לאיתור מועמדים או מי שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי.
    (4) מי שהוא עובד של בעל רישיון לשידורים מסחריים או בעל עניין בתאגיד שהוא בעל רישיון לשידורים מסחריים.

    (5) מי שקשור במישרין או בעקיפין, בעצמו או על-ידי קרובו, סוכנו, שותפו, או תאגידי המים שאחד מהאמורים הוא בעל עניין או מנהל בו, בחוזה או בעסקה מהותיים עם הרשות או עם בעל רישיון לשידורים מסחריים."

<לאה ורון:>
שתי הפסקאות שהן תוספת לסעיף התקבלו ממשרד התקשורת והוכנסו לאתר האינטרנט של הוועדה לטובת כולם.

<דנה נויפלד:>
זה בשביל להשוות. זה אותם תנאים שחלים גם על חבר המועצה, אנחנו בסעיף של - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, הסעיפים האלה הם ברורים מאליהם. לכן, אני לא חושב שצריך לדון בהם יותר מדי. 
הצבעה
בעד פסקאות (ג)(1)(2)(3)(4)(5)– פה אחד
הפסקאות אושרו. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מאשר אותם וחברת הכנסת רוזין יכולה להצביע איתי. אבל עדיין לא, הפעם זה יאושר פה אחד.
בבקשה, (ד).

<רועי ברית:>
"(ד) בבחירת נציגי הציבור, תבחן הוועדה לאיתור מועמדים את עמידת המועמדים בתנאי הכשירות הנדרשים לפי סימן זה ותמליץ על המועמדים המתאימים ביותר לכהן כחברי המועצה.
(ה) הוועדה לאיתור מועמדים תפעל על פי הכללים הנהוגים בשירות המדינה לגבי עבודתן של ועדות לאיתור מועמדים, בשינויים המחויבים.
(ו) הוועדה לאיתור מועמדים תפעל שישה חודשים לפחות לפני תום תקופת הכהונה של כל מועצה מכהנת, לשם גיבוש רשימת המועמדים לכהן כחברי מועצה במועצה הבאה.
(ז) דינם של חברי הוועדה לאיתור מועמדים כדין עובדי המדינה לעניין חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979‏."
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יש הערות?

<אתי בנדלר:>
כן, אדוני. דבר ראשון, מנוסח סעיף קטן (ד) לא ברור מה קורה. לכאורה עולה שהוועדה לאיתור מועמדים אמורה להמליץ בפני השר על שמונה מועמדים. היא אמורה להמליץ על המועמדים המתאימים ביותר, כמובן לדעתה, לכהן כחברי המועצה. אבל כיוון שבסופו של דבר השר - לא הוא שממנה, האם ברור שהשר צריך למנות את מי שהוועדה המליצה עליו או שהשר אומר: אינני רוצה. אני לא רוצה, תנו לי מועמדים אחרים - זו שאלה אחת. זאת אומרת, האם הוועדה מוגבלת במספר המועמדים שהיא אמורה להמליץ עליהם בפני השר?
<שר התקשורת גלעד ארדן:>
היה דיון על זה פעם שעברה.

<דנה נויפלד:>
דיברנו על זה כי הסעיף שנמצא אחריו מדבר על כללים הנהוגים בשירות המדינה לגבי עבודה של ועדות איתור, והכללים הנהוגים, ההנחיות בעניין הזה - יש נוהל של הנציבות בעניין הזה. זה לא בהכרח מוגבל למספר החברים המדויק שיש במועצה.

<אתי בנדלר:>
ואז? לוועדה יהיה שיקול דעת? זה מה שאת מנסה לומר?

<דנה נויפלד:>
כן.

<אתי בנדלר:>
את מפנה כאן לנוהל שלא מוכר לחברי הוועדה. את מבקשת שהוא יאושר ב- - -
<דנה נויפלד:>
אתי, אני מסבירה. יש נוהל של נציבות שירות המדינה שמדבר על איתור מועמדים באופן כללי, זה לא מיוחד לחוק הזה. הוא חל על כל ועדת איתור שחלה במדינה. הוא קובע שהמלצה של ועדת איתור, המלצת מועמדים, לכהונה למשרה כלשהי. יש שיקול דעת. הנוהל אומר שככלל הוועדה תמליץ על מועמד אחד, על מי שנמצא המתאים ביותר. אבל היא רשאית להמליץ על יותר ממועמד אחד, אך לא יותר משלושה. זאת אומרת, יש שיקול דעת בתוך הנהלים לעניין -  - -
<אתי בנדלר:>
הוועדה אמורה להמליץ בסופו של דבר על שמונה מועמדים. האם היא רשאית בשל כל אחד מהמומלצים שלה לתת אחד עד שלושה? זה אחד. זאת אומרת, שהיא יכולה לתת שמונה כפול 24 מועמדים שמתוכם יבחר השר את השמונה? דבר שני, נניח שהיא נותנת שמונה, היא נותנת תשעה. האם השר כבול להמלצות שלה או שהוא יכול להגיד לה: המומלצים האלה לא נראים לי, תני לי מומלצים אחרים?
<דנה נויפלד:>
זה כבר דין כללי לעניין אי קבלה או קבלה של מומלצים של ועדת איתור. יש גם פסיקה בנושא הזה, את בוודא מכירה. פסק הדין המנחה בעניין הזה מסביר באיזה נסיבות ניתן או לא ניתן לקבל, שהשר יכול בין לקבל או לא לקבל המלצה של ועדת איתור. 

<אתי בנדלר:>
קודם כל, לשאלה הראשונה - לכאורה אם כך הוועדה יכולה להמליץ על 24 מועמדים והשר יכול לבקש  ממנה: תמליצי לי על 24 מועמדים במקום שמונה? זה מה שאת אומרת לי?

<דפנה גלוק:>
שיקול הדעת הוא לא של השר, שיקול הדעת הוא של הוועדה. הוועדה אינה חייבת, וגם אם השר מבקש היא אינה חייבת. היא פועלת בהתאם לשיקול דעת.

<דנה נויפלד:>
נכון. היא יכולה להביא מספר רב יותר של מועמדים מאשר - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אם תהיינה בעיות יותר מאוחר אנחנו נפתור אותן.

<אתי בנדלר:>
לא נוכל לדון. לכנסת לא יהיה שוםsay  בעניין הזה. זה השלב להחליט. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עו"ד נויפלד, עו"ד בנדלר, אני מרגיש שאני קטן ממעש. אני נפלתי פה. מה אנחנו עושים?

<אתי בנדלר:>
אדוני הגדול לצורך העניין הזה כי הוא זה שבידו האצבע.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אז תמליצי לי.

<דנה נויפלד:>
יש שיקול דעת לוועדת האיתור לגבי מספר המומלצים שהיא מביאה בפני השר. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אתי, רע בזה?
<אתי בנדלר:>
זו שאלה של מדיניות שהוועדה צריכה להחליט מה נכון בעיניה. יש כאן שאלה שהוצגה בתחילת הדיונים, פחות או יותר, לגבי סמכויות המינוי לפי החוק הזה כמו שהשאלה הזו נשאלת בחוק השידורים הציבוריים, בעצם איזה מעמד נותנים לשר או לאישיות פוליטית זו או אחרת בקביעת המינויים?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני חושב שאמרו את זה גלעד ואני וכולם,  בסופו של דבר, אי-אפשר. כמה שאנחנו רוצים גופים סטטוטוריים מנותקים בסופו של דבר יש בסוף השרשרת תמיד אדם פוליטי. אם הוא אדם שהוא מאוד ממלכתי אז יהיה טוב. אם הוא אדם שהוא לא ממלכתי הוא ימצא את כל הטריקים האפשריים כי בסופו של דבר אנחנו דנים עם בני אדם ו- policies personnel. אי-אפשר למנוע את הכול. לכן, אני אתן לגלעד שמצביע כל כך יפה את רשות הדיבור. אני רוצה לא לשבת ולהתווכח. הלא לא נפתור את כל הבעיות האלה. חלק מהן תלוי באישיות.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני לא מאמין. אפילו העיתונאים מגיעים: יוסי בר מוחא, רותם אברוצקי. הסורים על הגדרות, בואו.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני מאוד מעריך את עמדתה של היועצת המשפטית כידוע, בלי אנדרסטייטמנט לביטוי הזה. אבל דומני שפשוט קיימנו. יש לי תחושת דז'ה וו. דיברנו כי נחמן העלה את זה אז ואני הגבתי לזה והוא אפילו השתכנע ממה שאמרתי ואבישי אז תמך בעמדה הזו.

אני רוצה להסביר. הרי בסופו של דבר יש תפקידים שיש בהם מן קביעת המדיניות והם תפקידים שלא נבחרים במכרז של נציבות שירות המדינה ומי שנבחר אליהם גם לא יכול לקבל קביעות אלא הוא מתמנה לקדנציה והוא הולך בסוף הקדנציה, אלא אם כן בוחרים בו שוב. בעבר השרים היו ממנים בעצמם את בעלי התפקידים הללו אני חושב שגם מתוך הגישה שהאנשים האלה לא מקבלים קביעות בשירות המדינה, גם מתוך איזושהי ראייה שיש לשר אחריות ברמת המדיניות על התוצאה הסופית, אז משאירים לו איזושהי מרווח שיקול דעת שבעבר היה הרבה יותר גדול כי הוא היה בוחר ממש את האנשים. לאחר מכן הם מתפקדים באופן עצמאי. 
פה בעצם אני או הממשלה מוותרת על היכולת שלי להחליט ולשלוף מישהו ממקום מסוים. היא יוצרת ועדת איתור, שתשימו לב, בוועדת איתור הזו למי שאני ממנה כלל אין רוב בכלל מתוך השלושה, והוועדה לפי פעולת האיתור, לפי התנאים שהחוק קובע שזה מוסיף על התנאים הקבועים ממילא בחוק החברות הממשלתיות כי זה הרי דרישות על הדרישות שקיימות, היא אמורה לאתר מספר אנשים. אני חושב שזה כן נכון וראוי, כמו שאתה אמרת, להשאיר מתוך האנשים האלה שעמדו בכישורים והוועדה איתרה אותם מבלי השפעתו הישירה של השר איזשהו שיקול דעת לתמהיל הנכון. אני חושב שזה שונה. אנחנו מדברים על תקשורת מסחרית שהפיקוח הוא לא פנימי. האנשים האלה לא יכולים להדיח את מנכ"ל ערוץ 2 או ערוץ 10, בשונה מרשות השידור, דרך אגב, ששם המודל שאנחנו מביאים הוא אחר לגמרי. שם באמת הדירקטורים שייבחרו יכולים להדיח את מנכ"ל רשות השידור. לכן, השוני הזה. אני אומר את זה גם ליועצת המשפטית.
<אתי בנדלר:>
אני רוצה לומר מילה לגבי פסקה (ו). יש עוד הערות לפני כן, אבל אני אחכה.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לחברת הכנסת רוזין יש שאלה.

<מיכל רוזין:>
יש לי שתי שאלות. כזכור לי, אני ניהלתי את הדיון הזה בפעם שעברה בדיוק בשלב הזה. הייתם אמורים להביא לנו גם נוסח אחר.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עשינו את זה. הכנסנו: מוזיקליים והכול ביחד.

<מיכל רוזין:>
יופי, זה לא ידעתי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
התרבות. הורדנו את החינוך.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הכול, הכול. הכול סודר, מיכל רוזין.

<מיכל רוזין:>
בסדר, יש במועצה עצמה נציגי - - -

שאלה – מכיוון שאני באה מהוועדה לקידום מעמד האישה שהוצג שם מדד המגדר, הבטחתי להם שאני אייצג נאמנה גם את gender mainstream פה בוועדה. מדוע לכל אורך הוועדה, גם בוועדת האיתור, וגם בחברי המועצה, אין שום אזכור לייצוג הולם של נשים? 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כי יש חוק שחל על זה.

<מיכל רוזין:>
ועדיין בהרבה מאוד חוקים גם ספציפית מגדירים ואומרים. בחוק הקודם היה באופן מוגדר שיש ארבע מתוך - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יש, יש.

<דנה נויפלד:>
יש, כבר הצבעת על זה. זה מופיע בסעיף אחר פה.
<מיכל רוזין:>
כי אני חיפשתי את זה ולא מצאתי. אנא מצאי לי. בחוק הקודם זה היה, בחוק הזה אני לא רואה את זה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
את מתכוונת לחוק התאגיד השידור הציבורי - דקלרציה.

<מיכל רוזין:>
אם יש חוק כללי למה זה לא נמצא פה? האם אפשר להוסיף את זה?
<שר התקשורת גלעד ארדן:>
גם שם זה לא באמת נצרך. אני אגיד לך כשר, קשה לי לאחל לך שתהיה בקרוב שרה, אלא אם כן תחזרי בתשובה, תצטרפי למפלגתי - - 

<מיכל רוזין:>
כמו שיריב לוין אומר: רק תשני את המדיניות ואת מה זה נכס למדינת ישראל.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
- -אבל את תגלי שהוועדה לבחינת מינויים היא מאוד מקפידה בשנים האחרונות, ובצדק. היא פשוט עוצרת. אתה לא יכול להגיש מועמד אם היא רואה שיש שם כרגע חוסר איזון בין כמות הנשים והגברים.

<מיכל רוזין:>
אבל היא כן טרחה לשים את זה בחוק רשות השידור, אז למה לא פה? בחוק הקודם זה היה אז משום מה זה הושמט פה?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
בחוק הקודם פה?

<דנה נויפלד:>
לא, לא היה. יש לנו שני חוקים שרצים במקביל ואת צודקת ולא צודקת. בחוק הקודם של חוק רשות השנייה זה לא מופיע. בחוק השידור הציבורי שבעקבות חוק רשות השידור, בשניהם זה מופיע. אנחנו רצים בשני חוקים שהם בנושאים דומים אך לא זהים. בחוק הרשות השנייה לא היה, אין התייחסות.

<מיכל רוזין:>
אבל למה שלא יהיה? אם שם בחוק חדש מכניסים את זה, למה לא פה?

<דנה נויפלד:>
זה לשיקול דעת הוועדה.

<אתי בנדלר:>
אני בעד, לחלוטין.

<מיכל רוזין:>
אבישי, יש לך התנגדות שזה ייכנס פה כמו שמכניסים את זה בחוק החדש של רשות השידור?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לא, אין לי התנגדות. מלי, אל תיקחי אותי בתור רע, חלק מחברותיי הטובות הן נשים.

<מלי פולישוק:>
לא, אני רוצה שתצביע בעד.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כמה יש במועצה פה?

<אתי בנדלר:>
בחברי ועדת האיתור זה פחות משמעותי כי יש כאן בסך הכול שלושה חברי ועדה, אז ברור שלפחות אחת צריכה להיות כי אחרת אין ייצוג הולם. השאלה היא כשיש לך מועצה, למשל, שהמועצה כאן מורכבת מ-11 חברים, לכאורה גם שלוש - - -

<מיכל רוזין:>
אתה מוביל זכויות נשים, לא? 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כמה יש? 11 במועצה?

<אתי בנדלר:>
כן.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
תכתבו: ולא פחות מחמש.

<אתי בנדלר:>
אוקיי. שם חשוב לכתוב את זה, תודה.

<מיכל רוזין:>
יפה, תודה רבה – כל הכבוד.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, כשמדברים ברור אז הדברים ברורים. עו"ד נויפלד, את יכולה להורות לעו"ד ברית לקרוא את הנוסח כמו שהוא.

<דנה נויפלד:>
זה סעיף שכבר הוצבע. אני מניחה שאתי תגיד איך עושים את זה, זה ב-6סד.

<אתי בנדלר:>
זה תוספת, אני לא צריכה בשביל זה דיון מחדש. מוצע עכשיו להוסיף לסעיף שדן במספר חברי המועצה במינוי המועצה לשידורים מסחריים, סעיף קטן נוסף ולפיו לפחות חמש מתוך 11 החברים תהיינה נשים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סגור. אני מעלה את זה להצבעה? מי בעד? בעד, אושר. שלושה פה אחד.


אדוני, רצית להוסיף עוד משהו? אנחנו כבר אחרי הצבעה. אין לך התנגדות לנשים, סעיף אחר.
<מימון שמילה:>
התכוונתי לסעיף הזה גם. התוקף של חברי המועצה - - -

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
הממשלה גם יכולה לבקש רביזיה. אם תשכנע אותי אני אשקול לבקש רביזיה.

<מימון שמילה:>
אני מימון שמילה ממלא מקום יושב ראש המועצה. השאלה שלי - אני מבין מסעיפי החוק שכל חברי המועצה, כל ה-11, פקיעת התוקף שלהם בבת אחת, וזה בשונה ממה שקיים אצלנו היום. אם מישהו פתאום במהלך הזמן הפך להיות חבר כנסת והוא יוצא מהמועצה, לא בוחרים אף אחד במקומו.

<דנה נויפלד:>
לא, לא. זה נכון מה שאמר מר שמילה לעניין המינוי של כלל החברים כיחידה אחת ביחד. יחד עם זאת, כאשר מתפנה חבר מועצה מתפקידו מסיבה כלשהי ממנים לו ממלא מקום ליתרת התקופה שהמועצה מכהנת.

<מימון שמילה:>
ממלא מקום ולא קבוע.

<דנה נויפלד:>
קבוע. הוא ממלא את מקומו. 

<קריאה:>
זה בסעיף 6עג.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אתה מסופק?

<מימון שמילה:>
מסופק.

<אתי בנדלר:>
יהיו לי שאלות בעניין הזה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
כשנגיע לסעיף.

<אתי בנדלר:>
אבל זה מתקשר למה שאמרתי לאדוני שיש לי הערה לסעיף קטן (ו). סעיף קטן (ו) מדבר על כך שהוועדה תפעלה שישה חודשים לפחות לפני תום תקופת הכהונה של מועצה מכהנת. דהיינו, נקודת המוצא היא שממנים ועדת איתור שהיא פועלת כדי לאתר מועמדים לכהונת חברי מועצה. היא ממליצה עליהם לשר ומשהשר ממנה את חברי המועצה הוועדה הזו מתפזרת. אבל כפי שהוזכר קודם במענה לשאלה שנשאלה - -  

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה יחסוך את כל ההתייעצות עם 714 הגופים?

<דנה נויפלד:>
כן, כן. זה הרעיון.

<אתי בנדלר:>
זה בדיוק הכוונה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
יופי.  
<אתי בנדלר:>
- -יכול שבתקופת כהונתה של המועצה יחדל או יחדלו חבר או חלק מחברי המועצה לכהן ואז צריך למנות במקומם חברי מועצה אחרים, אבל לכאורה אין לי כאן ועדה - - -
<דנה נויפלד:>
אחת הסיבות, אם דיברנו מקודם, אתי, על מדוע כדאי להביא יותר מועמדים, זה יאפשר ליצור פול של מועמדים מתאימים שיאפשר במקרה של הפסקת כהונת של אחד המועמדים, יהיה אפשר להשתמש באותו פול, נקרא לו, של מועמדים שנמצאו מתאימים על-ידי ועדת האיתור. זה מתקשר לשאלה הקודמת שלך. זו אחת הדרכים למנוע את הצורך במינוי ועדה נוספת.

<אתי בנדלר:>
ואם אין מועמדים נוספים ואם אין פול? או שזה באמת כבר לא רלוונטי. יכולים להיות מסיבות שונות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אם אין פול אז אם הייתי כיועץ משפטי הייתי מפרש במיוחד בלקונה כזו שצריך להקים מחדש ועדת איתור ולא השר יכול סתם למנות מישהו במקום.

<אתי בנדלר:>
אז למה שהיא  לא תהיה ככל שניתן כי לא לכולם יסכימו לכך?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מה? כמו ברשות השידור שהכהונה שלה היא במקביל ל- - -?

<אתי בנדלר:>
בדיוק, כן. ועדה מתמדת.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
בסדר, אבל אז צריך להכין מנגנון אם במהלך הקדנציה אחד מהשלושה האלה - - -

<אתי בנדלר:>
מצוין, אז תמנה חדש באותה הדרך.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
איך אומרים ביידיש?

<לאה ורון:>
"געשטארבן" - מת.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
בוועדות איתור אנשים בדרך כלל - - - 
<אתי בנדלר:>
הם חשובים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עו"ד שמיר, מה הפתרון?

<הילה שמיר:>
אני מציעה, אם זה מקובל, בסעיף 6סו(ו) יש הוראה שאומרת שהוועדה לאיתור מועמדים תמשיך לפעול עד חצי שנה לפני תום תקופת מועצה מכהנת, אבל הכהונה שלה מוגבלת לשם גיבוש רשימת המועמדים לכהן כחברי מועצה במועצה הבאה. אולי כדאי להוסיף לסעיף הזה: או לצורך מינוי חבר מועצה במקומו של חבר מועצה שפרש או שהופסקה כהונתו, ואז אותה ועדת איתור שקיימת כבר ממילא בוחרת גם חבר במקום החבר שפרש.

<דנה נויפלד:>
יש פה שתי אופציות: פתרון אחד זה מה שהילה מציעה וזה שהוועדה הזאת תהיה כאילו ועדה מתמדת שתתכנס לצורך העניין כאשר חבר מועצה מסיים את תפקידו. אפשר לחשוב על אופציה שנייה שזה כן מתחבר למה שאתי אמרה שמלכתחילה ועדת האיתור תאתר, כמו חברי כנסת שיש לכל רשימה 120, תבחר יותר מחברי המועצה שיכהנו ואז אפשר יהיה להשתמש ברשימה הזו בתקופת הכהונה. 

<אתי בנדלר:>
אני פחות אוהבת את הפתרון הזה כי אז מלכתחילה את קוראת לוועדת האיתור להגיש רשימה מאוד רחבה של מועמדים ואנחנו בעצם לא רוצים להגיע לתוצאה הזו.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לכן, עו"ד בנדלר, מה ההמלצה שלך?

<אתי בנדלר:>
ההמלצה שלי היא כמו שאני הצעתי, שזו תהיה ועדה מתמדת. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בסדר?

<דנה נויפלד:>
אפשר, אין בעיה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עו"ד שמיר, גם את תומכת בזה.

<אתי בנדלר:>
ועדה לאיתור מועמדי על והיא תכהן כל עוד לא מונתה ועדה אחרת או משהו כזה.

<דנה נויפלד:>
ואז יש מנגנונים שלמים, סעיפים שלמים, שצריך להשלים אותם. 

<אתי בנדלר:>
אז מה את מציעה?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
חבר'ה, את הניסוחים, תסגרו את השורה התחתונה. תנו לי רק את הרוח שנוכל לאשר.

<הילה שמיר:>
דנה, מהניסיון בחברות החדשות לפעמים קורה שאנחנו איתרנו דירקטורים בחברות החדשות בנקודת זמן מסוימת, כולל דירקטורים נוספים לרשימת פול, וכשרצינו לפנות אליהם זה כבר לא היה רלוונטי.

<אתי בנדלר:>
נכון, ברור. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
דנה, אם לא - אנחנו נעשה רביזיה.

<דנה נויפלד:>
אז נקבל את התיקון שמציעה עו"ד בנדלר עם ההתאמות הנדרשות מזה שזה ועדה מתמדת עכשיו, בסדר?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בדיוק. כן, כל דבר בהתאם.

<אתי בנדלר:>
כן. זאת אומרת, לגבי החלפת חברי ועדה וכו'.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, אם כך, אני מעלה את זה להצבעה.

<מימון שמילה:>
שנייה, לפני ההצבעה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מר שמילה, תמיד לפני הצבעה יש לך איזה מילה אחרונה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא, בדרך כלל אחרי. עכשיו זה בסדר גמור.

<מימון שמילה:>
לגבי פקיעת תוקף – כרגע שאלתי פה את דפנה לשמאלי – אני מבין שכולם פג תוקף, כל ה-11, בוחרים חדשים.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
כן, אמרנו את זה.

<מימון שמילה:>
 אני חושב שיש פה איזושהי בעיה.
<קריאה:>
אלא אם כן מאריכים כהונה. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא. יש המשכיות, לא?

<מימון שמילה:>
אין פה המשכיות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה שונה מהמצב היום?

<מימון שמילה:>
היום במועצה שלנו כל מי שהוא ארבע שנים, מחליטים האם מאריכים לו בארבע נוספים או מביאים מישהו אחר במקום. יש איזושהי רציפות במועצה. יש פה ידע שנצבר. יום אחד אנחנו מאבדים את כל הידע וזה חבל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מסכים איתך ולכן אני מתפלא. אני מתפלא כי בדרך כלל אתה מעדיף שלפחות חלק מהאנשים בעלי ניסיון יעבירו את המקל.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אם הניסיון הוא טוב. יכול להיות שיש ראש ממשלה שאתה תגיד שהניסיון הוא לא יתרון אצלו.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני על ראשי ממשלות לא מדבר. מאז רבין הפסקתי לדבר על ראשי ממשלות.

<דנה נויפלד:>
אני אסביר. יש שני מודלים. אנחנו הרי עוסקים פה באיחוד של שני גופים. יש שני מודלים: מודל אחד הוא מודל מועצת הרשות השנייה. היא מתמנה כיחידה אחת ש-15 חבריה באים יחדיו. היא מתנהלת כגוף אחד, מתמנה באותו יום, מסיימת כהונתה באותו יום. המודל של מועצת הכבלים והלוויין הוא שונה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
ואם אני לא ממנה במקומה מישהו היא ממשיכה לכהן כמו שקיים כרגע עד ש- - -. עברו ארבע שנים ולא מיניתי חדשה - - -

<מיכל רוזין:>
זה הבנתי. אבל מה קורה אם באמצע?

<דנה נויפלד:>
אז ממנים - אפשר. מחליפים. 

<קריאה:>
אבל הם בתוקף עד שזה פוקע. לא מקבלים ארבע שנים. נניח אם נשאר חצי שנה, הם מקבלים רק חצי שנה.

<דנה נויפלד:>
תנו לי להשלים. המודל השני הוא מודל מועצת הכבלים והלוויין שהוא מודל שונה. שם המינוי הוא פר חבר ואז צודק מר שמילה כשהוא אומר שכהונתו של חברף  מתחילה או מסתימת,  זה פר חבר, ומכיוון שהם אינם מתמנים באותה עת, שם זה לא אותו גורם שממנה את כולם. בגלל זה יש שם הסדר שהוא מעט שונה. אנחנו הצענו כאן את המודל של מועצת הרשות השנייה שכולם מתמנים באותה נקודה. יחד עם זאת, יש אפשרות להארכה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מה קורה פה עכשיו ב - - -?

<דנה נויפלד:>
אז ממנים ליתרת התקופה של המועצה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא, לא. זו לא השאלה. ליתרת התקופה.

<דנה נויפלד:>
כן.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
ומה קורה בסוף התקופה? אם התעכבה לי ועדת האיתור, כולם ממשיכים עד ל - - -?

<דנה נויפלד:>
יש פה שתי שאלות, יש פה שני דברים: אחד, כאשר עד שמתמנה המועצה הבאה יש מין הוראה שמאפשרת שהמועצה המכהנת מכהנת עד אשר מתמנה המועצה שלאחריה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
וזה המצב כאן?

<דנה נויפלד:>
זה המצב – אותו הדבר. ומה שאת שאלת, אם באמצע התקופה מישהו נהיה חבר כנסת, יש חברת כנסת שהיתה בעבר חברת מועצת הרשות השנייה, אז אפשר למנות ליתרת התקופה שלה מישהו חדש לתקופה קצובה.

<מיכל רוזין:>
אז מתכנסת שוב ועדת איתור וכל זה?

<דנה נויפלד:>
שם אין היום מנגנון של ועדת איתור, זה מנגנון חדש. רק להשלים את כל ההסבר – יש אפשרות - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
דנה, הבנתי. הילה, בבקשה.

<הילה שמיר:>
יש משהו חסר. אתם הצעתם הצעה מעולה ב-6עא(ד) שבמקרה שהמועצה היוצאת - דיברתם על שימור הידע, במקרה שרוצים לשמר את הידע הממשלה לפי הצעת השר רשאית להאריך את הכהונה של חבר ספציפי, חוץ מהיושב ראש.
<דנה נויפלד:>
זה מה שאני מנסה להגיד. אני מנסה להגיע מהתחלה לסוף.

<הילה שמיר:>
זאת היתה השאלה מלכתחילה: מה קורה אם רוצים לשמר את הידע? הידע יכול להישאר וכמה חברי מועצה – להאריך להם.

<דנה נויפלד:>
תודה, הילה, על הסיוע. זה נכון. ההסדר המשלים פה שנקבע - שאפשר להאריך כהונתו של חבר  מועצה לתקופה נוספת.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
פעם אחת.

<דנה נויפלד:>
נכון. אז הוא יכול לכהן שתי תקופות ואז זה מאפשר את שימור הידע. זה שני מודלים שונים. אנחנו בחרנו מודל ש- - - 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
יש לי תובנה. חזקה על הוועדה לאיתור שאם יש בה אנשים עם מעמד וזה אז הם גם מבינים את זה שצריך אולי חלק מהאנשים לשמר, את הטובים שבהם, ולשמר את הידע שלהם.
<אתי בנדלר:>
לצערי, זה רק לא מתיישב עם נוסח ההצעה שאומר שהצעת השר להאריך את תקופת הכהונה כאמור אינה טעונה המלצה מאת הוועדה לאיתור מועמדים.
<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא מתוך אלה דווקא. נניח שהשר לא האריך לאף אחד. עדיין ועדת האיתור יכולה להמליץ בוועדת איתור על חלק נכבד מכמות האנשים שיישארו כי היא מתפקדת מצוין וכו'. בכל מקרה, זה מוגבל רק לעוד פעם אחת, דנה?
<קריאות:>
כן, שתי תקופות.

<מיכל רוזין:>
יש טענות נגד זה שכולם מתמנים ביחד, כולם מסיימים ביחד?

<קריאה:>
אנחנו חושבים הפוך.

<מיכל רוזין:>
מי זה "אנחנו"?

<מימון שמילה:>
מועצת הכבלים והלוויין – אנחנו ישבנו על הסוגיה הזו במועצה ואנחנו סבורים שברגע שכולם הולכים יחד אנחנו מאבדים הרבה מאוד ידע, הרבה מאוד ניסיון. מגיעים פתאום כולם חדשים. אבל אם יש את האפשרות הזו שאפשר להאריך זה מניח את הדעת.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מר שמילה כהרגלו העלה את הנקודה, אבל כשהוא קיבל את ההסבר אמר: מסכים אני. 

אני מאשר את הסעיף כמו שהוא כרגע, עם כל - - -

הצבעה
בעד פסקאות (ד)(ה)(ז)– פה אחד
הפסקאות אושרו.
<אתי בנדלר:>
חוץ מסעיף קטן (ו) שלגביו צריך להביא הצעת נוסח חדשה עם הסדרים משלימים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בסדר, קיבלתי. אם כך, אני מאשר. 

רבותי, אנחנו עוברים לסעיף - - - 

יוריק בן דוד, אנחנו כבר הצבענו.

<יורם בן דוד:>
אני הבנתי. אבל מאחר ונעשה תיקון בסעיף סד שנוגע להרכב המועצה רק כרגע, אנחנו דיברנו בישיבה הקודמת וביקשנו והזכרנו שבחוק מועצת הכבלים והלוויין הקודם היה סעיף מפורש שאומר שאחד מחברי המועצה צריך להיות, ואני קורא כלשון החוק: "אחד המייצג לדעת השר את האומנים ואת היוצרים בישראל". הסעיף הזה נשמט משום מה.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
נקודה טובה. דנה, מה התשובה?

<דנה נויפלד:>
יש שינוי קצת. זה קצת שינוי קונספט. זה לא הושמט בלי מחשבה.
<יורם בן דוד:>
לא, אבל נכנסו שניים מתחום הקולנוע והטלוויזיה. דיברנו עם הנציגים של תחום הקולנוע והטלוויזיה ואין להם התנגדות שאחד מהם יהיה מתחום המוזיקה הישראלית. 

<דנה נויפלד:>
זה כבר עניין של הוועדה. אם היא רוצה לפתוח מחדש את הסעיף היא יכולה.

<אתי בנדלר:>
הוא חוזר לסעיף 6סד(א)(4) שכבר הוצבע ואושר. זה ממש מחייב דיון מחדש.

<דנה נויפלד:>
נבחר פה הרכב של מועצה שמסדירה. שוב, זה רגולטור לתחום השידורים בטלוויזיה המסחריים. נבחרו פה בתוך המועצה אנשים שסברנו שיכולים להביא לידי ביטוי ולהכיר את הנושאים הרלוונטיים לרגולציה. אם הוועדה רוצה לדון מחדש בהרכב, זה סוגיה של חברי הכנסת.

<דוד צור:>
מה ההצעה שלו? 

<יורם בן דוד:>
הצעה שיהיה אחד שהוא נציג אומני ישראל.

<דנה נויפלד:>
סליחה, זה לא נציג. לא, לא. נציג זה לא כי אין פה ייצוג של מגזרים.

<קריאות:>
מומחה.

<יורם בן דוד:>
מומחה. אני מסכים איתך, אבל זה בא להחליף את הסעיף הקודם שאחד המייצג את - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
במקום שיהיו שניים מהקולנוע ומהטלוויזיה, יהיה אחד מהקולנוע והטלוויזיה ואחד שהוא אמן במובן הרחב של המילה.
<יורם בן דוד:>
מתחום המוזיקה, הזמר העברי, השירה, הספרות הישראלית.

<אתי בנדלר:>
זה מחייב בקשה לדיון מחדש. מי מחברי הכנסת מעוניין לאמץ את ההצעה?

<מיכל רוזין:>
כן, אני מוכנה. 

<קריאות:>
- - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, אני אתן לכל אחד לדבר. למה יש פה כזה רחש בחש?

<אתי בנדלר:>
אוקיי, אז לישיבה הבאה. כיוון שמדובר בסעיף שכבר הוצבע בוועדה יש צורך בבקשה לדיון מחדש.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ברביזיה, זה ברור לי.

<אתי בנדלר:>
חברת הכנסת מיכל רוזין מגישה ברגע זה בקשה לדיון מחדש. אני מציעה שהנושא יידון בישיבה הבאה, שזה ייכלל בסדר היום, ואז אפשר יהיה לשמוע.

<לאה ורון:>
מה הבקשה?

<אתי בנדלר:>
בקשה לדיון מחדש בסעיף 6סד(א)(4).

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ועד אז המוזיקאים ישבו עם הקולנוענים ויגיעו לנוסח מוסכם, תודה רבה.

<קריאה:>
רק לפרוטוקול – אני לא יודע על איזה הסכמה דובר ואני לא יודע עם מי דובר, אבל לא עם אף אחד מאיתנו. צריך להגיד את האמת.

<מיכל רוזין:>
אתם תגיעו להסכמה כדי שתקלו עלינו.

<יורם בן דוד:>
עם המפיקים, מפיקי הקולנוע.

<קריאה:>
בכלל זה נהיה חוק רדיו פתאום.

<יורם בן דוד:>
יש פה גם 14 תחנות רדיו, אם לא שמת לב.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, אני הבנתי. היתה פה רביזיה. יכול להיות שאנחנו נשים את המוזיקאים בחוץ.

<קריאה:>
מכניסים יצירות מוזיקאליות. איזה יצירה מוזיקאלית יש אם היא לא טלוויזיונית? מה, ישימו שקופית שחורה ויש פה מוזיקה? 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, אני מפסיק את הדיון הזה. היתה בקשה לרביזיה. חברת הכנסת רוזין, היתה בקשה. אנחנו נשקול אותה.

<לאה ורון:>
זה יהיה בסדר היום הבא של הוועדה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זה יהיה בסדר יום הבא. ייתכן שנשאיר את זה ככה וייתכן שנשנה. תודה רבה.

<קריאה:>
אולי נשים נציג של הספורט גם ושל המוזיקה הקלאסית. בואו נשים לכל סקטור נציג.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, הלאה. 

<דנה נויפלד:>
אתי, את סיימת את ההערות שלך לסעיף?

<אתי בנדלר:>
אני סיימתי את הערותיי לסעיף.

<דנה נויפלד:>
הצבעתם?

<אתי בנדלר:>
הוועדה אישרה את סעיפים קטנים (ד), (ה) ו-(ז), אדוני? האם אישרתם?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אושר, ל-(ו) נוסח מחדש ואז בקשה לרביזיה. 

אני ממשיך את הדיון הזה עד השעה שלוש.

<רועי ברית:>
אתי, הצביעו על סעיף קטן (ו)?

<אתי בנדלר:>
לא. (ו) לא. (ו) – יובא נוסח מתוקן עם ההסדרים המשלימים לישיבה הבאה, בסדר?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
כן. רועי ברית, הלאה.

<רועי ברית:>
אנחנו נמשיך מסעיף 6סז המוצע – תפקידי המועצה וסמכויותיה:

"(א) המועצה תקבע את מדיניות הרשות ותתווה את קווי פעולתה, וכן תפעל בהתאם לתפקידיה ולסמכויותיה הקבועים בחקיקת התקשורת ובכל דין אחר.
(ב) המועצה רשאית לאצול מתפקידיה ומסמכויותיה ליושב ראש המועצה או לוועדת משנה שמונתה לפי סעיף 6עט, למעט סמכויות אלה: 

(1) קביעת מדיניות הרשות והתוויית קווי פעולתה;
(2) קביעת כללים;
(3) הענקת רישיונות או זיכיונות, תיקונם וביטולם."
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תודה. מילת הסבר.
<דנה נויפלד:>
למעשה, זה סעיף שקובע מה תפקידי המועצה והסמכויות שלה. דיברנו על זה פעמים רבות. היא תקבע את המדיניות של הרשות  ותתווה את קווי הפעולה שלה. זה בדומה למצב הקיים היום.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני רואה שזה די ברור.

<דנה נויפלד:>
ולעניין היא רשאית לאצול מהתפקידים שלה לוועדות משנה, למעט מספר תפקידים מצומצם שזה תפקיד הליבה של המועצה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ברור. אם כך, אני מעלה את זה הצבעה.

<אתי בנדלר:>
רגע, אולי יש הערות.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אין הערות, אני לא רואה שיש הערות. אני מעלה להצבעה.

<דנה נויפלד:>
דקה, עוד נקודה אחת. חשוב לי להגיד. לאה לימדה אותי שלא אומרים לפרוטוקול אלא אומרים לוועדה. 

<לאה ורון:>
אני שמחה שהפנמת, עו"ד נויפלד.

<דנה נויפלד:>
אבל לקח לי שנים.

אם אני מזכירה לכם, הרי זה חוק שדיברנו שהוא חוק שמאחד סמכויות מדברי חקיקה אחרים. תשימו לב שהסעיף הזה אומר שהמועצה תפעל בהתאם לתפקידיה וסמכויותיה הקבועים בחקיקת התקשורת ובכל דין אחר. זה אומר בחקיקה. אנחנו נגיע לזה בדיונים הבאים כאשר זה למעשה ההפניה לדברי החקיקה האחרים שקובעים את הרגולציה.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בסדר, טוב. אם כך, אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד?
הצבעה
בעד סעיף 6סז  – פה אחד





הסעיף אושר.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אושר פה אחד.

רועי ברית, תמשיך להתקדם.

<רועי ברית:>
"סעיף 6סח – עצמאות המועצה
בביצוע תפקידיה ובהפעלת סמכויותיה תפעל המועצה באופן עצמאי והיא תונחה על ידי שיקולים מקצועיים בלבד."

<דנה נויפלד:>
זה סעיף מאוד משמעותי שקובע את העצמאות של המועצה. זה בהמשך להסברים שנתנו בעבר לזה שהמועצה היא מועצה עצמאית, מפעילה את סמכויותיה בצורה עצמאית.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בעזרת השם תהיה עצמאית כמו שתהיה רשות השידור החדשה עצמאית- אינשאללה.

<אתי בנדלר:>
אני רוצה לוודא. רועי, מה אתה קראת? תפעל המועצה או יפעלו חברי המועצה?

<רועי ברית:>
6סח – תפעל המועצה.

<אתי בנדלר:>
אז אני מציעה לשנות את הנוסח: יפעלו חברי המועצה באופן עצמאי. המועצה היא מועצה עצמאית - זה ברור. ההוראה כאן מכוונת לחברי המועצה שהם אלה שצריכים לפעול באופן עצמאי ולהפעיל שיקולים עצמאיים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
נכון. מקובל, כן?

<דנה נויפלד:>
אפשר להגיד: תפעל המועצה וחבריה?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
המועצה וחבריה.

<אתי בנדלר:>
יפעלו המועצה וחבריה – זה בסדר.

עכשיו אני רוצה לומר שאני אינני משוכנעת מה המשמעות למונח "עצמאות" כשמדובר בעובדי המדינה שהם מונחים על-ידי השרים. האם הם משוחררים באמירה הזו ממדיניות השר שאותו הם מייצגים? מה הכוונה כאן?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זה עצמאות תחת אילוצים. זו שאלה קשה מאוד. את עצמאית?

<אתי בנדלר:>
כן, אדוני, למעט במקרה שאני מקבלת הנחיות מהיועץ המשפטי של הכנסת. הוא בלבד רשאי להנחות אותי.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אז את עצמאית תחת מגבלות.

<אתי בנדלר:>
לא נאמר בחקיקה שהם יפעלו באופן עצמאי. לכן, אני מבקשת לחדד את השאלה הזו.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
השאלה של העצמאות, האם אנחנו עם עצמאי, היא מאוד קשה.

<דנה נויפלד:>
למיטב ידיעתי, האופן שבו מפרשים כאשר זה לא נציג שר פה, בואי נתחיל מזה, זאת אומרת, זה לא נציג שמקבל הנחיות מהשר, זה לא סיטואציה שבה הוא מקבל הוראות - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הוא לא אדם שהוא חותמת גומי של השר, של הפיון שלו, שאומר לו כך תופיע.

<דנה נויפלד:>
נכון. הוא רשאי לקחת בחשבון שיש, להבנתי - - -

<אתי בנדלר:>
"רשאי לקחת בחשבון" - זה תמיד. כל מי שהוא עצמאי רשאי וצריך לקחת בחשבון את כל השיקולים הרלוונטיים  - זה ברור, כולל את עמדת המשרד. אבל הוא עצמאי לפעול בניגוד לעמדת השר. זו הכוונה?

<דנה נויפלד:>
 הוא אינו מקבל הנחיות מהשר.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
דנה, אני אגיד לך מה מפריע לי. יש פה ציבור מאוד גדול. אני רואה את זה גם עם שרים אחרים לעיתים. חלק גדול מהדברים האלה לא צריך לבזבז את הזמן פה בוועדה. אתם צריכים לשבת על חלק מהדברים האלה לשיחה עם כמה אחרים ולגמור אותם יותר מהר כדי שאני אוכל לתקתק את זה יותר טוב. יש פה את הילה שמיר, את זה, את זה, את אתי - לשבת עם אתי בנדלר ולגמור. לפעמים הדברים האלה היו יכולים להיגמר גם בשיחה קודם.

<אתי בנדלר:>
אדוני היושב-ראש, אני כדרך קבע לגבי כל הצעת חוק מקיימת דיונים מקדימים. אבל אני חושבת שיש תפקיד לנבחרי העם לקבל הכרעות בנושא.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עם כל הכבוד, חלק מהדברים הטכניים האלה - - -

<אתי בנדלר:>
זה לא עניין טכני.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני לא אתווכח. כמו שאצל השר כץ דרשתי שחלק מהדיונים האלה יפשטו את הדברים, גם פה אפשר לעשות את זה. מה שנכון לשר אחד נכון לשר שני.

<אתי בנדלר:>
הוכנסו כבר כל מיני שינויים בעקבות הדיונים האלה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בסדר. את הבנת את ההערה שלי, תודה. אם כך, אנחנו יכולים להצביע?

<אתי בנדלר:>
בכפוף לתיקון של "יפעלו המועצה וחבריה".

<לאה ורון:>
אדוני מאשר את 6סח?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
כן, אני מאשר. אני מעלה להצבעה.
הצבעה
בעד סעיף 6סח  – פה אחד





הסעיף אושר.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הוצבע פה אחד.

<לאה ורון:>
אושר.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 6סט – יושב ראש המועצה.

<דנה נויפלד:>
אני רוצה לבקש לא לדון בסעיף הבא.  אני מבקשת לדחות את הדיון בסעיף הזה לשבוע הבא.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מקובל.

<לאה ורון:>
לא, אין בשבוע הבא דיון. את מתכוונת לישיבת הוועדה הבאה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הישיבה הבאה.

<דנה נויפלד:>
לדיון הבא. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
את עוברת לסעיף (ב) או שכל הסעיף?

<דנה נויפלד:>
סעיף 6ע.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תפקידי היושב ראש – 6ע.

<לאה ורון:>
עו"ד נויפלד, אולי תדחו גם את 6ע שיהיה כבר ביחד עם מינוי יושב ראש המועצה.

<דנה נויפלד:>
אין שום סיבה. מה שמטריד אותנו בסעיף לא קשור ל-6ע, חבל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רועי, בבקשה.

<רועי ברית:>
אני רק אגיד שאנחנו בסימן ב' יושב ראש המועצה ומנהל הרשות – תפקידיו וסמכויותיו. 

"סעיף 6ע – תפקידי יושב ראש המועצה וסמכויותיו 

(1) יושב ראש המועצה יכהן גם כמנהל הרשות ויהיה ממונה על ביצוע תפקידיה, וכן יפעל בהתאם לתפקידים ולסמכויות שנקבעו לו בחקיקת התקשורת ובכל דין אחר.
(2) יושב ראש המועצה יחתום, בשם המועצה והרשות, על כללים שקבעו, הוראות שנתנו והחלטות שקיבלו."
<היו"ר אבישי ברוורמן:>

להילה שמיר יש איזשהו תיקון.

<הילה שמיר:>
שאלה - בחוק הרשות השנייה יש גם סעיף שמדבר על כך שלמנכ"ל הרשות יש את האפשרות להתחייב בשם הרשות, לחתום חוזים מול עובדים בשם הרשות, לעשות כל מיני פעולות נוספות שאנחנו מכירים ואנחנו יודעים שהן חשובות. אני אפנה לסעיף בחוק הרשות השנייה, סעיף 28 לחוק הרשות השנייה: למנהל יהיו כל הסמכויות הדרושות לניהול השוטף של הרשות, ובכלל זה הסמכות לייצגה בכל עניין. הוא רשאי לאצול מהסמכויות האלה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, אני לא מבין. האם היושב ראש הוא גם המנכ"ל?

<דנה נויפלד:>
כן.

<אתי בנדלר:>
זה מה שמוצע כאן. 

<הילה שמיר:>
אולי יש לזה מענה בסעיפים אחרים, אני אסתכל.

<דנה נויפלד:>
יש מענה בסעיף 6פה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לפעמים יש הפרדה בין יושב ראש ומנכ"ל, לפעמים בגוף מאוד מאוד מצומצם אפשר לאחד. תסבירי לי, עו"ד נויפלד.

<דנה נויפלד:>
אני אסביר. גם פה יש שני מודלים שקיימים ובחרנו במודל אחד. דווקא הלכנו הפעם על המודל של מועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין. 

<דוד צור:>
בחברה פרטית זה יכול לעבוד. בחברות ציבוריות עדיף שזה לא יהיה.

<דנה נויפלד:>
קודם כל, זה לא חברה פרטית. זה יחידה פנים ממשלתית. 

<דוד צור:>
אני אומר, בחברה פרטית זה יכול להיות ואז אין בעיה. חברות ציבוריות - - -

<דנה נויפלד:>
אלא אם כן, אישרו שני שלישים מהאסיפה הכללית.

<דוד צור:>
מאה אחוז. אבל חברה ציבורית גם בשביל הנראות עדיף שיהיה מנכ"ל ויהיה יושב ראש.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רותם ואברוצקי, עזבתם אותנו, אין פה מספיק מכות. אנחנו נסדר לכם התקוטטות בפעם הבאה. 

<דנה נויפלד:>
אני אסביר. שוב, גם בעניין הזה יש שני מודלים.  מבלי להטיל דופי באף אחד ובשום אדם באופן ספציפי, הניסיון מראה שגוף מתנהל טוב יותר כאשר יש ראש אחד. זה קיים גם ברשות לניירות ערך, גם בממונה - - - 

<דוד צור:>
באופן כללי את אומרת?

<דנה נויפלד:>
בממשלה אני מדברת.

<דוד צור:>
פוטין יסכים איתך לגמרי.

<דנה נויפלד:>
רק ממשלה. כאשר יש גוף שקובע מדיניות - זה הרי רגולטור, אנחנו לא מדברים פה על חברה ציבורית, אנחנו מדברים על רגולטור שהוא מוביל מדיניות, כאשר יש שניים שאוחזים בהובלה אז יש נטייה, שוב, בלי להטיל דופי, אני מדברת על מצבים תיאורטיים, של שני הראשים לנסות להוביל באופן טבעי את המדיניות. לכן, נמצא שבגופים - - -

<מיכל רוזין:>
אנחנו לא מדברים על שני ראשים שאין להם היררכיה או שכן?

<דנה נויפלד:>
שוב, אני לא רוצה להטיל דופי באף אחד אז אני נזהרת. נמצא שהרגולטורים שיש בהם יו"ר ומנכ"ל שהוא אותו גורם, אני משתמשת בשפתו של חבר הכנסת, מתנהלים בצורה יעילה יותר כשיש ראש אחד שיודעים להוביל את המדיניות שלו.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לא ימלכו שני מלכים בכתר אחד. אספר לכם סיפור פה כי הלוא סך הכול זה גם השכלה. למה האוניברסיטה העברית היתה אחד הגופים שנוהלו בצורה מאוד מאוד גרועה בעבר? זה השפיע על כל האוניברסיטאות בישראל. כי כשהקימו את האוניברסיטה העברית רצו לעשות אותה כמו המודל האמריקאי. בארצות הברית יש נשיא ויש לו סגן לעניינים אקדמאיים שקוראים לו פרובוס. כשהקימו את זה עם הנשיא הראשון בא אלברט איינשטיין שהיה בחבר הנאמנים ואמר: לא, אני רוצה כמו באירופה. באירופה אין נשיא, יש רקטור שנבחר על-ידי הסנאט. מה עשו אז באוניברסיטה העברית? אמרו: לא נעליב את איינשטיין. רוצים גם שמגנס שהיה אמריקאי יהיה מרוצה, ואמרו: את הנשיא יבחרו חבר הנאמנים, את הרקטור יבחר הסנאט, וימלכו שני מלכים בכתר אחד. האוניברסיטה העברית הוקמה על-ידי הייקים. זו היתה האוניברסיטה מהטובות בעולם. אבל הייקים מתו ואז התחילו שני אלה להתקוטט עד שאנחנו שינינו ואחרים וגם האוניברסיטה העברית והתחלנו שיש רק ראש אחד לאוניברסיטה. לכן, במקרים רבים אני מסכים לחלוטין. בגופים שכאלה ההתקוטטות הבלתי נפסקת היא לא בדיוק הפרדת רשויות אלא היא בעיה וצריך לדון לגופו של עניין.
<קריאה:>
מועצה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לא,  אני לא יודע. זה תלוי במודל,  תלוי בגודל, תלוי בדברים.

<מיכל רוזין:>
לא צריך מועצה, אפשר אחד יחליט. למה לא?

<דנה נויפלד:>
לא, ממש לא. זה לא אחד מחליט. יש יו"ר ויש מועצה והמועצה מחליטה על המדיניות, זה הסעיף שקראנו, והיא מתווה את המדיניות ונותנת החלטות ואנשי הביצוע צריכים לבצע את ההחלטות. כל השאלה היא מי עומד בראש הגוף הביצועי שכפוף למועצה. זה גוף שקובע מדיניות. אני לא יכולה אלא לתמוך בדבריו של יו"ר הוועדה. 

<מיכל רוזין:>
למה הוא אחראי על שני כובעים?

<דנה נויפלד:>
זה אותו דבר כמו הממונה על ההגבלים העסקיים בתוך היחידה שלו. יו"ר רשות ניירות ערך יש לו גם תפקידים רגולטוריים והוא גם מנהל את רשות ניירות ערך.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
קחו את שמוליק האוזר כרגע, יושב ראש הרשות ניירות ערך. הוא יושב ראש אבל הוא - - -, המנכ"ל. קחו את דורית סלינג'ר. אני לא יודע אם היא יושב ראש או אם היא - - -

<דנה נויפלד:>
היא בעלת הסמכות הרגולטורית העליונה וגם מנהלת.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בעלת הסמכות הגבוהה. 

<קריאה:>
היא פקידת ממשלה, היא לא ראש רשות. עזבי סמכויות, אני מדבר על הרשות.

<דנה נויפלד:>
היא פקיד ממונה שיש לו סמכויות רגולטוריות בדומה לפה - - -. אבל פה יו"ר הרשות זה ראש של יחידה. יכולתי להחליף את זה  במילה "יחידה". 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
שי, היית פעם אחת בצים, עכשיו קפצת לכאן. מה למדת?

<שי באב"ד:>
זה בדיוק ההבדלים שרציתי לציין. הייתי בחברה פרטית מנכ"ל ועבדתי מול דירקטוריון והיום אני נמצא כמנכ"ל בגוף רגולטורי. יש הבדל מהותי מאוד גדול בין דירקטוריון שאמור להיות הדירקטוריון של גוף פרטי שאמור לייצג את בעלי המניות ולהכתיב את המדיניות למנכ"ל שהם עושים כולו גוף ביצועי לצורך השאת הרווחים של חברה, לבין גוף רגולטורי שגם הגוף עצמו המקצועי וגם המועצה המקצועית עושה בגדול את אותם תפקידים, רק הם עושים את זה ברמת מאקרו יותר גבוהה של קביעת המדיניות והרשות עצמה מבצעת את אותה מדיניות מתוקף סמכות חוק ומתוקף אותה מדיניות שהמועצה קובעת. לכן, ההפרדה בין יו"ר דירקטוריון בגוף ממשלתי לבין המנכ"ל היא כמעט ולא קיימת, וזה בדיוק שני ראשים שעושים בגדול את אותם תפקידים לעומת גוף פרטי שבו היו"ר דירקטוריון והמנכ"ל הן שתי אושיות נפרדות לחלוטין.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני רק רוצה לתקן אותך כי זה לא רק ההפרדה הממשלתית. קח חברת חשמל, גוף שאתה מכיר. יו"ר זה מדיניות וגם אם יש מנכ"ל. זה לא - - - 

<שי באב"ד:>
נכון, אבל אז זה חברה ממשלתית שהיא לא רגולטור. המטרה שלה היא להשיא את רווחיה. זה לא רגולטור.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לא משנה. חברה פועלת כחברה.

<שי באב"ד:>
נכון. אנחנו לא חברה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רגולציה זה לא חברה, רגולציה זה גוף שהשחקנים עושים את הרגולציה. לכן, הפעולות האלה גם גורמות בעיות ולפעמים זה גם עודף שכר.

<שי באב"ד:>
נכון.

<אתי בנדלר:>
אדוני, לכאורה זה נשמע לי נכון מאוד. יש לי רק בעיה אחת. מי שקובע את סדר יומה של המועצה הוא יושב ראש המועצה שהוא המנכ"ל. איך אנחנו מבטיחים שהמנכ"ל שהוא הגוף הביצועי יביא באמת את כל השאלות העקרוניות לקביעת מדיניות לשולחנה של המועצה? יו"ר מועצה רגיל  - ברור. יש לו אינטרס, הוא מביא את הדברים. למנכ"ל בכובעו כיו"ר מועצה לא ברור שיהיה לו אינטרס.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
השאלה האמיתית היא מה Moral hazard כאן שנוצר שמנכ"ל שהוא המבצע יקבע מדיניות שנקבעה לו, והאם בסופו של דבר האויב של הטוב הוא הטוב ביותר, כאן זה עדיף לצמצם? תסבירי את זה.

<דנה נויפלד:>
אני אסביר. קודם כל, כיחידה ממשלתית זו יחידה שהיא דומה במובן הזה ליחידות רגולטוריות אחרות שקיימות שבהן אין הפרדה כזאת. זאת אומרת, אם תחפשי דוגמאות, דווקא הדוגמה של רשות השנייה היום שיש הפרדה בין יו"ר למנכ"ל זה מצב יוצא דופן לרגולטורים. זאת אומרת, אם חושבים על רגולטורים אחרים, ושוב, מבלי להטיל דופי באף אחד,  גם כאשר באים לבצע מדיניות יש בזה היבט של - - -. זה לא קביעת המדיניות, אבל זה משפיע על המדיניות. לכן, זה המקום שבו יכול להיווצר פער, כי גם מי שצריך אחר כך לבצע את המדיניות הוא מפרש את המדיניות לאורו. 
<מיכל רוזין:>
כמו כל הפקידות כמוך תחת שר התקשורת ותחת הממשלה ותחת המדיניות. זה לא טיעון.

<דנה נויפלד:>
רגע, אני בכל זאת מנסה לשכנע אותך. השאלה היא, ואני חושבת שזה מה שניסה להגיד יו"ר הוועדה, איפה רב התועלת על הנזק והפוך.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בדיוק.

<דנה נויפלד:>
הרי בסך הכול כשאנחנו מדברים על ניסיון מעבדה כשיודעים בדיוק להפריד בין קביעת מדיניות לביצוע אפשר לעשות הפרדה מהתפקידים השונים במעבדה נקייה כזאת ואומרים: תפקיד ביצועי ימין, קביעת מדיניות שמאל, ואפשר לעשות את ההפרדה - זה בסדר. כשהחיים מתנהלים יום יום ויש שני קברניטים לאונייה שאמורים לנווט את האונייה ולהביא אותה לחוף מבטחים קשה לעשות את זה. זה גם לא מקובל.  

<מיכל רוזין:>
בסדר, אבל השאלה אם אפשר באמת כמו שיש שר ומנכ"ל, את צריכה להגיד מה הסמכויות ומה האחריות. בסופו של דבר, אם באמת הוא זה שקובע את סדר היום, הוא זה שמכנס את המועצה, הרי הוא יכול גם לא לכנס אותה, הוא זה שקובע הכול, אבל הוא גם זה שמנהל. למה שהוא יכנס אותה? למה - - - תיתן לו לעבוד?
<דנה נויפלד:>
מה זה שונה מראש רשות החשמל? יש את נושא רשות המים, רשות התעופה האזרחית.
<מיכל רוזין:>
לא יודעת, אולי צריך לתקן גם את זה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני רוצה לחדד. מבחינה עקרונית אפשר לנתח את זה עד הסוף. נכון שבעולם מושלם יהיה  איזה פילוסוף של פלאטו שהוא יושב ראש ויהיה מנכ"ל. אבל כמו שאני מסתכל באמת לרוב הרגולטורים פה, איך עובדים הרגולטורים? הם קובעים ומנהלים. לכן, הכפילות פה בדרך כלל, בדרך כלל בחיים האמפיריים,  יוצרים קונפליקטים אדירים כי אדם נכנס למגרש מאוד מתוחם. הוא רוצה גם לנהל אותו. ההפרדה שבגופים יותר גדולים זה די ברור שיש יושב ראש דירקטוריון שקובע מדיניות בבנק לעומת מנכ"ל כשגם כאן יש חיכוכים, היא ברוב הרגולציות כאן לא קיימת. לכן, מבחינה אמפירית בדרך כלל זה גורם להרבה מאוד קונפליקטים, לניהול לא מתאים, והתועלת עולה על העלות למרות שמבחינת טהרנית עדיף תמיד שתהיה הפרדה. הרוח שלי נוטה הפעם הזאת לכיוון רוח נויפלד.

<שי באב"ד:>
חברת הכנסת מיכל רוזין, אני רק אוסיף על דברי היו"ר. במקום שבו יש באמת כמו חברה, למשל, למנכ"ל עצמו יש באמת תפקיד. יש לו את הניהול השוטף. יש לו את הניהול השוטף – ממש תפקיד פעיל של הניהול השוטף של עסקי וענייני החברה. במקום של רגולציה, שאתה מהווה רגולטור, בתפקיד שאני נמצא היום, בעצם אין את החצץ הזה הכל כך גדול בין תפקידי היו"ר כי גם המנכ"ל עצמו יש לו סמכויות מסוימות לעד גובה מדיניות מסוים שהיו"ר עושה ברמה יותר גבוהה. ואז המנכ"ל נמצא, ולא פעם ולא פעמיים, בקונפליקט גם עם המועצה וגם עם היו"ר על איפה עובר הקו שפה זה מדיניות שאתה כמנכ"ל רגולטור בעצם מיישם ואיפה המועצה היא זו שמכתיבה לך את המדיניות, בניגוד מוחלט לעולמות של חברה כמו חברת חשמל שאמר קודם יו"ר הוועדה, ששם למנכ"ל יש תפקיד אמיתי עם בשר מאוד גדול מאופן ניהול ענייניה השוטף של החברה. פה אין ניהול שוטף של עניינים, יש ליישם את החוק.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הבעיה היא לא בעיה של קונטקסט, היא בעיה אמפירית. היא בשטח. בגופים שאין ניהול אמיתי של הדברים האלה, זאת אומרת, שההפרדה בין יושב ראש מדיניות ומנכ"ל, אלא שהם בעצם זה אותה לטיפונדיה, הדברים האלה גם מביאים לכפילויות, לריבים ולתפקוד לא טוב. לכן, במובן האמפירי אני תומך פה בגברת נויפלד.

<מיכל רוזין:>
אבל גם זה כמו שאומרת דנה זה תלוי פרסונות. עם כל הכבוד, הגישה של בואו נקבע בן אדם אחד שהוא יחליט, הוא יבצע והוא זה, אז בשביל מה צריך מועצה ודיונים והתייעצויות?
<שי באב"ד:>
הוא לא יכול לקבל החלטה לבד. הוא צריך רוב במועצה.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רוב הרשויות כך הן עובדות, כל הרגולטורים - - -

<מיכל רוזין:>
הגישה של בואו לא נשים לו עוד בן אדם כי יהיה להם קשה להחליט - - -

<דנה נויפלד:>
לא, לא. זו לא הסיבה.

<מיכל רוזין:>
אם יש היררכיה ברורה ויש סמכויות ברורות של מי, גם אם זה לא עבד טוב בפועל כי היו אנשים שלא התאימו לתפקיד או לא התנהגו, זה לא אומר שצריך לבטל את זה.

<דנה נויפלד:>
זה לא עובד כך.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, אני מדבר על זה בתור אדם שקצת ניהל בחיים שלו ועבד ומכיר את הגופים. אני הולך עם רוח נויפלד. מכיוון שיש פה רק שני חברי כנסת, אם את מתנגדת אז אני לא יכול לאשר.
<מיכל רוזין:>
למה? אני אגיש הסתייגות.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אחד על אחד זה מאושר?

<אתי בנדלר:>
לא, לא. אחד על אחד זה לא מאושר בשום צורה. אפשר לדחות את ההצבעה אם אתם רוצים לאשר.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
את תקבלי את עמדת נויפלד במקרה הזה או לא? לא.

<דנה נויפלד:>
לא? לא הצלחתי לשכנע.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אם כך, אנחנו נדחה את זה לפעם הבאה, לצערי. תביאו חברי כנסת שיתמכו בזה.

<אתי בנדלר:>
ההצבעה נדחתה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הלאה.

<רועי ברית:>
אני אקרא את סימן ג' – כהונת המועצה וסדרי עבודתה.
"6עא. (א) תקופת כהונתה של המועצה, למעט יושב ראש המועצה, תהיה ארבע שנים.
(2) תקופת כהונתו של יושב ראש המועצה תהיה חמש שנים.
(3) המועצה היוצאת תמשיך לכהן עד למינויה של המועצה הבאה.
(4) הממשלה, לפי הצעת השר, רשאית להאריך את כהונתו של חבר המועצה, למעט יושב ראש המועצה, לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות; הצעת השר להאריך את תקופת הכהונה כאמור אינה טעונה המלצה מאת הוועדה לאיתור מועמדים כאמור בסעיף 6סו."
<מיכל רוזין:>
מה העיקרון? למה המועצה יכולה לכהן שמונה שנים אבל היו"ר שלה יכול רק חמש?
<דנה נויפלד:>
אני אסביר.

<הילה שמיר:>
דנה,  אם אפשר, איפה יש מודל כזה שיו"ר ממשיך לכהן אחרי תום כהונת המועצה, אם יש מודל כזה בחקיקה?
<מיכל רוזין:>
זה לא רק זה. פה יכול להיות שהוא יכהן עוד שנה, אבל הם יכהנו עוד שלוש אחריו.

<דנה נויפלד:>
אני אסביר. שאלות מצוינות. יש פה הפרדה בין יו"ר המועצה לבין חבריה. הסיבה שנקבע הסדר מיוחד ליו"ר, בגלל התפקידים והסמכויות מיוחדות שלו, וכמו שציינת לפני כמה דקות, הוא מרכז בידו הרבה סמכויות.  בשביל לשמור על עצמאותו ואי תלותו, על מנת שלא תפגע אי תלותו, על מנת לשמר ולחזק את המעמד שלו כבלתי תלוי, הוא יודע שהוא בא לחמש שנים בלבד והוא לא נדרש חידוש הכהונה.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
כמו הנשיא. נשיא המדינה ירום הודו היה נבחר שבע שנים בלבד.

<מיכל רוזין:>
זה לא השוואה טובה.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אתם זוכר מה שאמר חיים ויצמן על תפקיד הנשיא? 

<מיכל רוזין:>
אבישי, למה זה לא אותו דבר על חברי מועצה? אתם באתם והסברתם לפני עשר דקות ואמרתם: חברי מועצה – אנחנו רוצים לשמר את הידע ואת הניסיון, את היכולת להאריך אותה.

<דנה נויפלד:>
זה בדיוק ההבדל ביניהם.

<מיכל רוזין:>
מה ההבדל? לא צריך לשמר את הידע שלו?

<דנה נויפלד:>
זה דילמה, זה לא פתרון שחור או לבן. שוב, מסתכלים מה הרע והטוב בכל אחת מהאופציות. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, קרה איזה שוני. אני אהיה חייב לסגור את הישיבה בעשרים לשלוש, בעוד 13 דקות.. אני נורא מצטער לכל אלה שזה יגרום להם עוגמת נפש. אני חושבת שגם רן מלמד יעמוד בזה. בעשרים לשלוש הישיבה מסתיימת. דנה, תתחילי להתקדם.
<מיכל רוזין:>
דנה, תעני כי אני יוצאת לישיבת סיעה.

<דנה נויפלד:>
תמיד אפשר למצוא. בלי שום בעיה אני יכולה לבקר את המודל שנבחר מכל הכיוונים. השאלה היא תמיד שאלת הבחירה באופציה שהיא הרע ההכרחי במיעוטו. כאשר מדובר ביו"ר, בסמכויות שהוא מרכז ובסוג התפקיד שיש לו לפי החוק הזה, הרצון שהוא יהיה עצמאי במילוי תפקידיו גבר על הצרכים האחרים שלגבי חברי המועצה חלים במידה מופחתת. זה הרצון שבדיוק דובר בו לשמר פה את האפשרות של לשמר גורמים מקצועיים בתוך המועצה.  בתוך האיזונים. היה אפשר לקבוע מודלים אחרים. היה אפשר להגיד: אף אחד לא מאריך כהונתו, בין אם זה חבר מועצה או בין אם זה היו"ר. היה אפשר לבוא ולהגיד: כולם – ניתן להם להאריך להם את הכהונה, גם ליו"ר וגם לחברי המועצה. נעשו פה שני דברים: נקבע ליו"ר תקופת כהונה טיפה יותר ארוכה כדי שהוא יוכל כאילו להמשיך את התקופה שלו, שלא תהיה חפיפה בין היו"ר והמועצה כדי שהידע יישמר. הדבר השני, בשביל לשמר את עצמאותו נקבעה לו תקופת כהונה אחת לחמש שנים שלא ניתנת להארכה, להבדיל מהחברים האחרים שכן ניתן בגלל שאצלם רצינו לתת עדיפות לשימור הידע. 
<מיכל רוזין:>
אני לא מצליחה להבין. בואי נדבר תכל'ס. את אומרת שנבחר היושב ראש ואת רוצה שהוא יהיה נטול תלות. התלות שלו היא לא בחברי המועצה, התלות שלו היא במינוי, בהארכה.

<דנה נויפלד:>
נכון.

<מיכל רוזין:>
אז השאלה היא, קודם כל, כל ארבע שנים לפחות במדינת ישראל השרים מתחלפים, הממשלה בתקווה מתחלפת. אבישי יהיה שר התקשורת. סליחה, שר האוצר – דברים משתנים.  

<קריאה:>
נשיא.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, - - -

<מיכל רוזין:>
אבישי, אתה לא חייב להגיב על הכול. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לא, לא - - -

<מיכל רוזין:>
מה שאני מנסה להגיד זה שהתלות שאת מדברת עליה היא לא קשורה לחברי המועצה. זה שני דברים שונים לחלוטין. גם היו"ר כמו המועצה יש להם את אותה תלות בוועדת האיתור, בשר, בממשלה. לכן, אני לא מבינה את ההפרדה שלגבי חבר המועצה זה בסדר שהם תלויים והם עלולים לנהוג כמו שהשר היה רוצה כי הם רוצים שיאריכו את כהונתם, ושם את לא מונעת את זה, ולגבי היושב ראש את כן מונעת את זה.
<קריאה:>
אז יכול להיות שהמודל של לא תקופה רציפה של כהונה של מועצה אלא כל חבר נבחר לתקופה ואז לא בהכרח אותו שר בחר. היא מורכבת מהרבה חברי מועצה שכל פעם זה בקדנציה אחרת.

<מיכל רוזין:>
כן, אבל אז קשה לתפקד. אני מבינה את הטיעון הנגדי שקשה לתפקד אם אנשים מחליפים.

<קריאה:>
לא, יש רציפות של המועצה תמיד ואז כל פעם שר אחר בחר מישהו ואז יש תלות ברמה הזו, חוץ מהתלות בעצמאות של היושב ראש שנבחר לקדנציה אחת. זה פותר את שתי הבעיות כי לא אותו שר בחר את כל המועצה כגוש.

<מיכל רוזין:>
אבל זה יוצר בעיה שלישית של חוסר תפקוד של מועצה שלא נבחרת ועובדת ביחד. 
<קריאה:>
לא, להיפך.

<מיכל רוזין:>
זה עכשיו נכנס היום וההוא כבר עובד שלוש שנים, וההוא יגיד לו: אתה לא מבין כלום כי אני כבר שלוש שנים יושב ומחליט החלטות.

<קריאה:>
אז עדיף שכולם לא מבינים כלום? לא עדיף כמו בכנסת, יש את הוותיקים שמסבירים לצעירים?
<דנה נויפלד:>
אני רוצה להתייחס למה שאמר דודו. הטענה של דודו היא טענה טובה ובשביל להגשים את מה שהוא מדבר עליו צריך לשנות פה את כל המנגנון של המינוי כי המנגנון שיש כרגע במועצת הכבלים והלוויין שממנו הוא למד, ושוב, זה מודל שהוא טוב, אבל הוא מודל שונה מזה שנבחר כאן של ועדת איתור. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מיכל, אני לא אצביע בלעדייך.

<מיכל רוזין:>
לא, תצביע ומקסימום אני אגיש הסתייגות.

<לאה ורון:>
לא, זה לא מקסימום. בוועדת הכלכלה מגישים הסתייגות בוועדה. זאת אומרת, קודם מועלית ההצעה  - כמו שאומר התקנון.

<מיכל רוזין:>
אבל, מה אני אעשה? יש סדר בכנסת. בשתיים וחצי יש ישיבות סיעה. צריך להיות בישיבות סיעה כמו שבארבע צריך להיות במליאה, מה לעשות? אצלנו יש סיעה מאוחדת. יושבים ביחד, מדברים על דברים, מקבלים החלטות. אני צריכה להיות שם, מה לעשות?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מקבל את דעתך ואני סוגר את הישיבה מפני המרץ הרב שאת נותנת וכבודי למרצ.

<מיכל רוזין:>
תודה לכם.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה  14:30.>