ותהכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני

<פרוטוקול מס' 296>
מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ו בסיון התשע"ד (24 ביוני 2014), שעה 9:30

<סדר היום:>
<תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשע"ד-2013, בדבר נהיגה בישראל עם רשיון זר>
נכחו:

<חברי הוועדה:>
דוד צור – מ"מ היו"ר

<מוזמנים:> 
	ציון מזרחי
	–
	מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	חוה ראובני
	–
	סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	דרור וגשל
	–
	עוזר ראשי, משרד המשפטים

	נעמי אלימלך שמרה
	–
	עו"ד, משרד החוץ

	רחל שני
	–
	מנהלת מח' קשרי חוץ וזרים- קונסולרית, משרד החוץ

	עדי מויאל
	–
	עורכת דין, משרד העלייה והקליטה

	סימונה זילבר
	–
	ראש תחום יעוץ וחקיקה, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

	עמי רוטמן
	–
	יועמ"ש, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

	שמואל מלכיס
	–
	מנהל המחלקה הכלכלית, איגוד חברות הביטוח

	אילן חגי
	–
	יועץ משפטי, קרנית

	נאוה מקובסקי
	–
	מנהלת מחלקת תביעות, קרנית

	מילשטין יצחק
	–
	נשיא, ממס"י

	סלומיאנסקי יצחק
	–
	יו"ר הועד המנהל, ממס"י

	אריאל ארליך
	–
	ראש מחלקת ליטיגציה, פורום קהלת

	נמרוד הגלילי
	–
	מנכ"ל, ארגון להשכרת רכב וליסינג

	נעמי ווסטפריד
	–
	יועצת משפטית, התאחדות עיתונאי החוץ בישראל

	ג'ו פדרמן
	–
	גזבר הארגון, התאחדות עיתונאי החוץ בישראל

	דן קידרון
	–
	תנו יד לחירש, נכים למען נכים, ארגון ארצנו החברתית, קצין בטיחות

	ניצן חן
	
	

	משה בר
	
	


<ייעוץ משפטי:>
מרב תורג'מן

<מנהלת הוועדה:>
לאה ורון
<רישום פרלמנטרי:>
הדס צנוירט

<תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשע"ד-2013, בדבר נהיגה בישראל עם רשיון זר>
<היו"ר דוד צור:>
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. זה דיון רביעי כבר שמתקיים. אני לפחות זוכר שני דיונים שאני קיימתי, ולפניי קיים גם חבר הכנסת אבישי ברוורמן, יושב-ראש הוועדה. מייד נצלול להקראה של נוסח התקנות. תוך כדי ההקראה נשמע הערות ונשמע השגות. כיוון שאני רואה שיש רוב כמעט מוחלט בוועדה לקואליציה, נתקדם... בבקשה. מי מקריא?

<חוה ראובני:>
אתחיל את ההקראה מההתחלה, ולו רק משום שהשורות הראשונות גם השתנו, כי עשינו הרבה מאוד עבודה מהדיון הקודם לדיון הנוכחי.

לאה ורון:
גם העברת לוועדה טבלה, שמסייעת מאוד בעבודה. תודה רבה על הטבלה שהעברת.

<חוה ראובני:>
כן, כי בדיונים הקודמים ראיתי שאני מתקשה להסביר את ההבחנות בין הגדרת הזכאים על תקופותיהם לתקופת הזכאות, חשבתי לכתוב את זה בלשון בני אדם...

תקנות התעבורה (תיקון מס'), התשע"ד-2014.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 70 לפקודת התעבורה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א (א) לחוק יסוד: הכנסת,  וסעיף 2 (ב) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, אני מתקין תקנות אלה: 

תיקון
1.
בתקנה 567 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – התקנות

תקנה 

העיקריות) – האמור בה יסומן "(א)" ובה - 

567

<מרב תורג'מן:>
לא, ביטלת את: ובה. שיניתי את הנוסח. האמור בה יסומן "(א)" ואחריה יבוא. כי אנחנו לא משנים את מה שכתוב בסעיף קטן (א).

<חוה ראובני:>
נכון. כמות השינויים על הנוסח שנעשתה פה.

(א) אחרי פסקה (1) יבוא:
"(1א) הוא אינו פסול מלקבל רשיון נהיגה בישראל, אם יש לו רישיון נהיגה שניתן לפי סעיף 11 לפקודה – הוא אינו פסול מלהחזיק בו;"
<מרב תורג'מן:>
נעבור פסקה-פסקה, ונסביר את המשמעות.

<חוה ראובני:>
כרצונכם. אנחנו נמצאים כרגע בתנאי הכאות. הפסקה הזאת עוסקת בתנאי הזכאות לנהיגה עם רשיון זר. פסקה (1) הקיימת, שאנחנו לא נוגעים בה, אומרת שלנהוג עם רשיון זר, צריך לעמוד בתנאי הגיל המקובלים בישראל, כלומר גם אם במדינה אחרת נותנים רשיון נהיגה למשאית בגיל 16, כדי לנהוג במשאית בישראל, הוא צריך להיות בן 18.

עכשיו אנחנו מבקשים להוסיף תנאי נוסף, וזה היעדר פסילה. מי שבישראל פסול פוזיטיבית מלנהוג, כי בית המשפט פסל אותו, בין אם בית המשפט אמר: אני פוסל אותך מלקבל רשין למשך השנתיים הקרובות או רשות הרישוי פסלה אותו, ואמרה: אתה לא כשיר רפואית לנהיגה, או מי שהוא פסול שהיה לו רשיון ישראלי והרשיון הזה נפסל, גם אם הוא יבוא עם רשיון זר, כיוון שיש קביעה פוזיטיבית לגביו במדינת ישראל, שאינו רשאי לנהוג, אנחנו מבקשים שגם עם רשיון זר ייאסר עליו לנהוג בישראל. זו פסקה (1)(א) המוצעת.

<היו"ר דוד צור:>
יש למישהו הערות? לא. אני מצביע על פסקה (א), הסעיף הזה.

<מרב תורג'מן:>
כולל הרישא של סעיף (1).

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

<היו"ר דוד צור:>
אני בעד. אושר.

<חוה ראובני:>
תודה. (ב) בפסקה (2) - בפסקת משנה (א), במקום הקטע החל במילים "אינה עולה באופן מצטבר" עד סופה יבוא "אינה עולה על שנה";  

(2) בפסקת משנה (ב), במקום הקטע החל במילים "אינה עולה באופן מצטבר" עד סופה יבוא "אינה עולה על שלושה חודשים".

פסקה (2) עניינה, מי שזכאי לנהוג ברשיון זר, לכמה זמן הוא רשאי לנהוג עם רשיון זר, כאשר בתקנה זו, שעוסקת במי שאינו תושב ישראל, יש חלוקה לשתיים. הכלל הוא שלגבי הדרגות הנמוכות – אופנועים, טרקטורים, רכב פרטי ומשא עד 12 טון, אפשר לנהוג עד שנה. תכף אסייג את השנה הזאת. ברכב מה שאנחנו קוראים מקצועי, משאיות מעל 12 טון, סמיטריילר, רכב ציבורי – עד שלושה חודשים.

שתי התקופות האלה, הן של שנה והן שלושה חודשים, נספרות מיום כניסתו האחרונה. יום כניסתו האחרונה מוגדר בהמשך, משהו שעוד לא הקראנו, ככניסה האחרונה לישראל שברצוף לפניה שהה מחוץ לישראל שלושה חודשים רצופים לפחות, כלומר אנחנו מגדירים, מישהו שיש לו זכות לשנה והוא יצא לשבוע, השנה שלו לא מתחדשת בכניסה לישראל. יצא לשלושה חודשים - המניין של השנה מתחיל מחדש. אותו דבר לגבי השלושה חודשים. כאן אנחנו מדברים על מי שאינו תושב ישראל.

<היו"ר דוד צור:>
זה לא חל על עולה חדש, כי אני רואה שתכף מדברים על עולה חדש.

<חוה ראובני:>
נכון.

<היו"ר דוד צור:>
טוב. 

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

<היו"ר דוד צור:>
מאושר.

<מרב תורג'מן:>
כל פסקה (ב).

<חוה ראובני:>
(2) אחרי תקנת שנה (א) יבוא: עולה חדש או תושב חוזר, שבידו רשיון נהיגה זר בר תוקף, יראו אותו כבעל רשיון נהיגה בר תוקף בתנאים האמורים בתקנת משנה (א)(1) ו-(1א) בדרגה המקבילה לדרגת רשיון הנהיגה שלו, לתקופה האמורה בתקנת משנה (א)(2)(א) – תכף נדבר על הניסוח המדויק הזה; הכנתי גם חלופה – לכל סוגי הרכב שתחל מיום שנעשה עולה חדש או תושב חוזר, לפי העניין.

אני מציעה שלפני שאסביר, אקרא את הגדרות עולה חדש ותושב חוזר, כדי שנדע על מי אנחנו מדברים, אם אדוני מסכים.

<היו"ר דוד צור:>
בטח, רק אני לא מבין כמה זמן. זה יהיה שנה?

<חוה ראובני:>
נדבר על המהות ואחר כך על ההגדרות. עולה חדש ותושב חוזר, יש להם זכאות לכל דרגות הרכב למשך שנה מיום שנעשו עולה חדש. כשהגיע לישראל, ירד מהמטוס, קיבל תעודת עולה.

<היו"ר דוד צור:>
ההגדרות האלה, שאת מקריאה כרגע, הן הגדרות שמעוגנות במקום אחר?

<חוה ראובני:>
אני נסמכת על ההגדרות של משרד העלייה והקליטה.

<היו"ר דוד צור:>
זה מעוגן בחקיקה?

<עדי מויאל:>
מעוגן בנהלים פנימיים שלנו.

<היו"ר דוד צור:>
צריך יהיה לעשות הפניה לכאורה כדי לקבל את ההגדרה.

<חוה ראובני:>
בואו נחליט אם מדברים על ההגדרות או המהות, מה שאדוני ינחה אותי.

<היו"ר דוד צור:>
נדבר על המהות.

<חוה ראובני:>
אז אנחנו אומרים: מי שייכנס להגדרה של עולה חדש או תושב חוזר, שעליה נדבר בהמשך, ברגע שהוא מגיע לארץ ונעשה עולה חדש או תושב חוזר, יש לו זכות לכל סוגי הרכב לשנה – אותה שנה כמו הקודמים, שדיברנו עליהם, כלומר אם יצא לשלושה חודשים, השנה הזאת מתחדשת, כל זמן שהוא במעמד עולה חדש. זה לכל סוגי הרכב. נתתי הקלה לעולים חדשים - גם ברכבים המקצועיים. אם הוא נהג מונית במקצועו והוא עולה חדש, אני נותנת לו שנה לנהוג במקצוע שלו.

<מרב תורג'מן:>
זה המצב הקיים. הוועדה דרשה לא להרע ביחס למצב הקיים.

<חוה ראובני:>
יש פה סיבוך שהתלבטנו אתו, אני חושבת, ברמת הנוסח, לגבי איך מגדירים את השנה הזאת. אני חושבת שמוסכם על כל מי שדיבר על זה, והיו בלי סוף דיבורים כאן בין גורמי הממשלה והייעוץ המשפטי של הוועדה – מוסכם על כולם שהשנה הזאת שהעולה החדש מקבל, היא לא צריכה להיות גרועה יותר מהשנה שהתייר מקבל, כלומר שנה ועם יציאות של פחות משלושה חודשים, זה לא עוצר את השנה. יציאות יותר משלושה חודשים – השנה הזאת מתחדשת. 

לאה ורון:
השנה מתחדשת, אבל מועד היציאה לא נספר?

<חוה ראובני:>
לא נספר. פחות משלושה חודשים לא נחשב יציאה מהארץ לצורך העניין. מעל שלושה חודשים הוא חוזר, מתחילים מחדש. בדיוק כמו התיירים. 

ועוד הסכמנו, שעולה חדש, אנחנו לא מסתכלים אחורה. כלומר גם אם הוא היה לפני כן, הוא בא, הלך, נכנס, יצא, ואז הגיע יום אחד ואומר: עכשיו אני רוצה תעודת עולה, את השנה מתחילים מיום שנעשה עולה חדש או תושב חוזר לפי העניין.

עלתה השאלה, איך מנסחים את הנושא של ההתייחסות לכניסתו האחרונה לישראל. אני חשבתי שהנוסח שהגשתי לוועדה שלשום, מכסה את זה. יש שחולקים עליי. אומר זאת בכנות. לאור המחלוקת הזאת הצעתי כחלופה שהתקופה תוגדר לא לתקופה האמורה בתקנת משנה (א2א), אלא לתקופה של שנה מיום כניסתו האחרונה לישראל, שעדיין מתחילה מיום- - -

<מרב תורג'מן:>
את מפנה בעצם להגדרה: כניסתו האחרונה.

<חוה ראובני:>
כן.

<אילן חגי:>
עו"ד אילן חגי, מייצג את קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. למעשה, על כך שוחחנו לא מעט. כעת עו"ד חוה ראובני מוכנה להוריד את "התקופה האמורה", כי זה באמת מבלבל, וזאת משתי סיבות.

<היו"ר דוד צור:>
זה בלבל והורדנו, אפילו בלי להבין למה. מה הצעתך?

<אילן חגי:>
לתקופה של שנה מיום כניסתו לישראל, בעצם מכניס אותנו שוב לבדיקה של האם שלושה חודשים לפני שהפך לעולה חדש, האם הוא לא היה בארץ שלושה חודשים לפני שהיה עולה חדש, בעוד שמה שאנחנו רוצים, וזה גם מה שהוועדה רצתה, זה שמיום שהפך לעולה חדש, יש לו שנה, ולא משנה מה היה.

<היו"ר דוד צור:>
היא אמרה את זה, שלא הולכים אחורה.

<אילן חגי:>
זה לא מה שכתוב. הנוסח הזה כן מחזיר אותנו למיום כניסתו אחרונה.

<היו"ר דוד צור:>
שנייה. על העיקרון אנחנו מסכימים, שהעבר שלו לא ייחשב, וגם אם הוא יוצא לשלושה חודשים, מתחילים ספירה מחדש.

<מרב תורג'מן:>
עד תום שנתיים.

<היו"ר דוד צור:>
יש פה בעיית נוסח ולא בעיית מהות. אז כבר התקדמנו. אני מניח שנמצא את הנוסחה הנכונה. יש לך נוסח חכם שחשבת עליו? עו"ד ראובני תגיד אם מקובל עליה.

<אילן חגי:>
שוחחתי על כך גם עם עו"ד מרב תורג'מן. למעשה, הנוסח הנכון ומביא את הדברים בדיוק כפי שהם, בלי יותר מדי פלפולים – אני בסעיף ב – עולה חדש או תושב חוזר, שבידו רשיון נהיגה  זר בר תוקף, יראו אותו כבעל רשיון נהיגה בר תוקף בישראל בתנאים האמורים בתקנת משנה (א1) ו-1(א) – זה הנושא של הפסילה – בדרגה המקבילה לדרגת רשיון הנהיגה שלו לכל סוגי הרכב למשך שנה, שתחל מיום שנעשה עולה חדש או תושב חוזר לפני העניין, נקודה. כאן אנחנו קובעים את הכלל, שמה שהיה לפני, לא מעניין. ברגע שהפכת עולה חדש, קיבלת שנה.

לגבי העתיד, לגבי מה שמבקשת עו"ד חוה לראובני לתת לו, שאם הוא יצא למעל שלושה חודשים, בעצם השנה תיספר לו שוב, ובלבד, היא ביקשה, שעדיין לא יחלפו שנתיים מהמועד שהוא הפך לעולה חדש. כלומר משרד התחבורה ביקש שלא ייווצר מצב שכל פעם ימשיכו לצאת לשלושה חודשים, וכל פעם עדיין יהיו עולים חדשים. לכן התוספת שאני הצעתי היא, אם במהלך תקופה זו, כלומר השנה, יצא מישראל לתקופות של שלושה חודשים רצופים לפחות, יהא רשאי לנהוג בישראל משך שנה מיום כניסתו האחרונה, וזו ההגדרה של שלושה חודשים רצופים לפחות, ובלבד שלא חלפו שנתיים מהמועד שנעשה עולה חדש או תושב חוזר.

<מרב תורג'מן:>
אתה מבקש להכניס את ההגדרה של כניסתו האחרונה לתוך הסעיף. 

<אילן חגי:>
אבל רק לגבי העתיד.

<מרב תורג'מן:>
השאלה היא אם אנחנו יכולים במסגרת הנוסח להכניס את המילים: מיום כניסתו האחרונה?

<אילן חגי:>
הכנסתי את זה.

<חוה ראובני:>
בנוסח שהצעתי, החלופי, זה נמצא.

<אילן חגי:>
ברגע שאת לוקחת ככה, זה מתייחס גם לעבר. ברגע שאתה מכפיף את הכניסה האחרונה ליום קבלת תעודת העולה, אתה שוב מכניס אחורה, ואנחנו לא רוצים. אנחנו רוצים שכן תהיה בהירות. כי אף אחד לא יבין שכאשר הוא הפך להיות עולה חדש, כל פעם, אם ייצא לשלושה, תהיה לו עוד שנה. זה לא עולה מכאן. זו פרשנות שאף אחד לא יקבל אותה, ומכיוון שאין לנו הצעות חוק- - - 

<היו"ר דוד צור:>
מכיוון שאנחנו על העיקרון מסכימים, בעיית הנוסח, אפשר יהיה לפתור. יש למישהו עניין מהותי – משרד הקליטה או אחרים, יש הערה מהותית להרשאה הזאת, שתינתן לנהיגה? לעניין הכניסה האחרונה, אנחנו לדעתי צריכים לעשות final tuning של ההגדרה. לעניין העולה החדש, גם זה ייכנס לתוך או יעמוד כפי שזה עומד כיום, משרד הקליטה, תסבירי לי, בהגדרות שלכם, איפה זה מעוגן? מי מוכר כעולה חדש?

<עדי מויאל:>
מי שמוכר כעולה חדש זה מי שזכאי לעלות ארצה מכוח חוק השבות. יש לנו כמה קבוצות אוכלוסייה. יש לנו עולים חדשים, יש תושבים חוזרים, קטינים חוזרים ואזרחים עולים. בנהלים הפנימים של המשרד יש כל מיני הגדרות, מי מקבל מעמד כזה או אחר. כעולה חדש זכאי להיות מי שהוא זכאי מכוח חוק השבות לעלות ארצה, לא היה בעבר בארץ. כתושב חוזר זכאי להיות מי ששהה בחו"ל שנתיים לכל הפחות, שהיה אזרח ותושב ישראל בעבר, ושלא היו לו ביקורים בתקופה של למעלה מארבעה חודשים בכל שנה מהשנתיים. כקטין חוזר זה מי שעזב את ישראל בגיל 14 בליווי הוריו, או הצטרף להורה שגר בחול, שב לישראל מגיל 17 ומעלה, שהה בחו"ל ארבע שנים לכל הפחות, וזכאי למעמד כעולה מכוח חוק השבות. 

מבחינת ביקורים, גם, ארבעה חודשים כל שנה. כאזרח עולה, זכאי להיות מוכר מי שנולד בחו"ל להורה אזרח ישראל, ומי שזכאי למעמד מכוח חוק השבות. לכל אחד מהמעמדות יש לנו חריגים, ועל זה עו"ד חוה ראובני תרצה לדבר בהמשך.

<מרב תורג'מן:>
לפני כן, גם אני שאלתי כמו היושב-ראש, מה מקור הסמכות לתת את תעודת העולה? איך אנחנו מעגנים את הסמכות של משרד העלייה והקליטה, לתת את תעודת העולה? איך אני מגדירה את זה בחוק? את אומרת שזה מכוח נהלים של משרד העלייה והקליטה. יחד עם זאת, חוה הפנתה אותי לזה שכבר יש הפניה בפקודת התעבורה, בתקנות, לגבי תעודת עולה.

<אילן חגי:>
יש הפניה רק לעולה חדש, כמשמעותו ב-216א1, זה מי שנמצא בישראל לפי אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות. אבל אין הגדרה של- - -

<היו"ר דוד צור:>
לא הייתי רוצה שדרך התקנות האלה נסדיר אולי משהו שהיה צריך להיות מוסדר, משרד העלייה והקליטה, אולי בחקיקה ראשית, ולזה צריך לעשות תיקון או תקנות שיעגנו ממילא את הנהלים האלה. 

<חוה ראובני:>
אני גם לא רוצה שאנחנו נצטרך לבחון את המעמד, אלא נסתמך על תעודות.

<היו"ר דוד צור:>
מכיוון שאנחנו מכירים את הרגישות של כל הנושא של חוק השבות ועוד כהנה וכהנה, ואולי לא רוצים להיכנס לחקיקה, לכן אני אומר - בואו לא נעמיס עלינו את הגיבנת הזאת. לכן אנחנו אומרים שתעודת עולה כהפניה שניתנה על-ידי. 

<חוה ראובני:>
ואם הם ישנו את הקריטריונים ואת ההגדרות שלהם?

<היו"ר דוד צור:>
יחול אוטומטית.

בינתיים הנוסח שהציע פה עו"ד חגי הוא מקובל עליכם?

<מרב תורג'מן:>
קצת קשה לי על רגל אחת לבחון, מה הנוסח הנכון. אשר להצביע על העיקרון, בהמשך לסעיף. נעגן את העיקרון הזה.

<היו"ר דוד צור:>
תקראו את הנוסח המהותי פעם נוספת, שנצביע עליו.

<חוה ראובני:>
אני גם מפנה לטבלה, שהדברים נאמרים בה בלשון הסברתית.

אקרא שוב את תקנת משנה (ב) בנוסח החלופי. 

עולה חדש או תושב חוזר, שבידו רשיון נהיגה זר בר תוקף, יראו אותו כבעל רשיון נהיגה בר תוקף בישראל בתנאים האמורים בתקנת משנה (א)(1) ו-(1א) בדרגה המקבילה לדרגת רשיון הנהיגה שלו, לתקופה של שנה מיום כניסתו האחרונה לישראל, לכל סוגי הרכב שתחל מיום שנעשה עולה חדש או תושב חוזר, לפי העניין.

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

<היו"ר דוד צור:>
עבר. 

<אילן חגי:>
זה העיקרון? 

<היו"ר דוד צור:>
הוא אושר. יהיו תיקונים, אבל המהות היא אותה מהות.

לאה ורון:
יושב-ראש הוועדה הסמיך את היועצת המשפטית של הוועדה בסיוע היועצת המשפטית של משרד התחבורה, לכתוב את הנוסחים שהוועדה החליטה עליהם.

<היו"ר דוד צור:>
אחרי זה יועבר אליכם, ואם יהיו השגות, תמצא חבר כנסת שלא פה, שיגיש רביזיה, ונצביע על הנוסח החדש.

<אילן חגי:>
אני סומך בהחלט על עו"ד תורג'מן וראובני.

<חוה ראובני:>
(ג) מי שחלה עליו תקנת משנה (א) ובטרם חלפו התקופות האמורות בה נעשה עולה חדש או תושב חוזר, יחל מניין התקופה האמורה בתקנת משנה (ב), ביום שנעשה עולה חדש או תושב חוזר, לפי העניין".
אסביר, אדוני. בדיונים הקודמים עלתה שאלת אנשים שנכנסים לארץ כתלמידים, כתיירים, כתושבים ארעיים, ואחרי פרק זמן כלשהו נעשים עולים חדשים. עלתה הצעה, לתת להם את השנה מיום שהם נעשים עולים חדשים. הוועדה ביקשה מאתנו לשקול את זה. 

שקלנו, וחשבנו לעשות הצעת ביניים, שאומרת שכל זמן שלא נגמרה השנה הראשונה שלו, כלומר התקופה האמורה בתקנת משנה (א), ונעשה עולה חדש, כלומר עד השנה מכניסתו האחרונה לישראל הוא מקבל מעמד של עולה חדש, הוא יקבל עוד שנה, אבל אם חלף פרק זמן, הוא היה בישראל שנה, נניח, כתלמיד, ונהג בישראל עם הרשיון הזר, עוד שנתיים, שלוש, ארבע, גם כן במעמד משתנה כזה או אחר, ועכשיו כבר לא רשאי לנהוג, כי חלפה זכאותו לפי (א), ורשיון ישראלי הוא לא הוציא, אז הוא לא יקבל הטבה, כלומר אם זה רצוף, אחרי ארבע שנים שלא רשאי לנהוג בישראל, וחי פה חמש שנים, יכול לחזור לעולה חדש. כלומר אם זה רצוף, הוא יקבל עוד שנה. זה תקנת משנה (ג).

<היו"ר דוד צור:>
הגיוני. ההיגיון נגזר גם מעניין בטיחותי: אדם שלא נוהג שנתיים-שלוש ברצף, למרות שלכאורה, כשהוא נוהג, אף אחד גם לא מבקר אותו, גם את זה אפשר לומר, אבל עדיין פה בהגדרה הוא לא נוהג.

<אילן חגי:>
יש לו רשיון.

<היו"ר דוד צור:>
אבל הוא לא נוהג. נמצא בארץ, ולא יכול לנהוג. אם הוא נהג ללא רשיון, יש לו בעיה. יכול להיות שהוא נסע שבוע לחו"ל ונהג, אתה אומר, וחזר. כישורי הנהיגה שלו מוטלים בספק על פניו, מבחינת ההגדרה. לכן הסעיף הגיוני מבחינת הבטיחות בו.

<אריאל ארליך:>
זה לא מה שכתוב. אני אומר לעו"ד ראובני – אחרי שנתיים-שלוש כאלה, מי שלא קיבל תעודת עולה, מחליט שהוא מקבל תעודת עולה, ממילא חל עליו סעיף קטן (ב). 

<מרב תורג'מן:>
מהרגע שהוא קיבל תעודת עולה, אבל זה לא אחורה.

<היו"ר דוד צור:>
אני מניח שהוא יצטרך לעשות רשיון נהיגה.

<אריאל ארליך:>
ודאי שלא אחורה.

<חוה ראובני:>
ברגע שעוברת שנה מכניסתו האחרונה לישראל, כשהוא לא עולה חדש, רשיון הנהיגה שבידו אינו תקף במדינת ישראל. צריך להבהיר את זה. זה לא שיש לו רשיון. אין לו רשיון נהיגה תקף במדינת ישראל. אנחנו אומרים, אם בתוך אותה שנה הוא מקבל מעמד עולה חדש, הוא מקבל עוד שנה. עברה שנה, הוא לא יכול לנהוג. עדיין הרשיון הזר שלו ישמש אותו להמרה.

<אריאל ארליך:>
נכון, אבל אם הוא יקבל תעודת עולה, לפי הנוסח הנוכחי, הוא כן יקבל עוד שנה, כי חל עליו סעיף (ב).

<היו"ר דוד צור:>
אחרי שלוש שנים, האיש היה במעמד- - -

<חוה ראובני:>
אולי צריך לפתוח: על אף האמור בתקנת משנה (ב).

<אילן חגי:>
הרי מה היתה מטרת הוועדה מראש – שברגע שקיבלת עולה חדש, לא משנה מה היה בעבר, יש לך שנה. זה חלק מהסל שלך.

<היו"ר דוד צור:>
אבל פה אחרי שלוש שנים שהוא לא נוהג, המצב שהיא מתארת, פתאום הוא רוצה לנהוג. והוא כבר עולה חדש, קיבל תעודת עולה. עכשיו הוא רוצה להמיר את הרשיון, שהוא לא נהג שנתיים או שלוש, ולומר: אני רוצה עכשיו להמיר את זה לרשיון נהיגה ישראלי.

<אילן חגי:>
הם נותנים לו.

<היו"ר דוד צור:>
אחרי ששלוש שנים הוא לא נהג? 

<חוה ראובני:>
כן. הוא עושה בדיקת ראייה ומבחן שליטה.

<היו"ר דוד צור:>
הבנתי, אבל הוא לא יכול גם להשתמש ברשיון ההוא לנהיגה למשך שנה. אדוני, אנחנו נותנים לאדם שלוש שנים או שנתיים לדאוג לרשיון הנהיגה.

<אריאל ארליך:>
זה לא מדויק. אם אפשר, אדוני היושב-ראש, במהלך שלוש השנים האלה, כמו שגם הציגה זאת עו"ד ראובני, יכול להיות שהוא נכנס ויצא, נכנס ויצא. יכול להיות שאחרי שנה הוא המשיך לנהוג. כשהיה בחו"ל, הוא נהג. הוא בא לפה לחודשיים–שלושה ולא נהג, כי אין לו רשיון בתוקף. לכן לא נכון לומר שבטיחותית הוא שלוש שנים לא על ההגה. לכן אותה הטבה שהוועדה כן החליטה שהיא רוצה לתת לעולים חדשים, שמיום העלייה הוא מקבל שנה ויהי מה, צריך להחיל אותה גם פה. לכן אני חושב שההצעה של העל אף האמור, היא לא נכונה.

<חוה ראובני:>
הוועדה לא החליטה. היא ביקשה מאתנו לבחון את זה.

<אריאל ארליך:>
אשלים. כן צריך להשאיר את זה ככה. המשמעות היא שהוא כן מקבל שנה, מיום שמקבל תעודה.

<חוה ראובני:>
הוא רוצה משהו אחר ממה שאנחנו רוצים.

<היו"ר דוד צור:>
אני מבין. מה עו"ד ראובני מציעה?

<חוה ראובני:>
לאור ההערה של עו"ד ארליך, שיכול להיות שמישהו נהיה עולה חדש אחרי שהוא פה שנתיים, לכאורה הוא יכול להיכנס גם ב-(ב) וגם ב-(ג), ואז אוטומטית, אני לא יודעת מה מקל ביניהם, זה יעורר שאלה, בדיוק מסוג השאלות שאנחנו רוצים להימנע מהן, אז אם נאמר: על אף האמור בתקנת משנה (ב), ואז נהפוך את (ג) חריג. (ג) יוצרת מצב חריג, זה חריג מ-(ב), שמי שנעשה עולה חדש בטרם חלפו זה, הוא זכאי.

<מרב תורג'מן:>
הוא מבקש משהו אחר – הוא מבקש שגם אם חלפו למעלה משנתיים, התקופות האמורות, והפך עולה חדש, לאפשר לו לקבל שנה. ללא קשר למועד כניסה לישראל.

<חוה ראובני:>
כך פתחתי את ההסבר.

<מרב תורג'מן:>
זו החלטת מדיניות של משרד התחבורה, ונשמח לשמוע מה אתם חושבים.

<חוה ראובני:>
פתחתי את ההסבר לתקנת משנה (ג), ששקלנו את הנושא, כי הוא עלה בישיבה הקודמת, ועמדתנו היתה שלא נכון לכל מקרה, ולא משנה מה היה קודם, שמי שנהיה עולה חדש, והוא כבר פה שנים, הוא לא בגדר מי שאינו תושב ישראל. אם הוא תושב ישראל, זה דבר אחד. אבל הוא לא בגדר מי שאינו תושב ישראל. הוא לא נכנס ב-(א) מעצם הפיכתו לעולה לחדש, לתת לו שנה.

<אילן חגי:>
אז לא עשינו כלום עם התיקון הזה. הוועדה חזרה ופנתה למשרד התחבורה, וכך גם פתחנו את הישיבה היום, שהכלל הוא שלא חשוב מה היה קודם, כן יכול היה לנהוג, לא יכול היה לנהוג – ברגע הפכת לעולה חדש, יש לך שנה.

<חוה ראובני:>
זו היתה הבקשה שלך. לא הוחלט כך.

<אילן חגי:>
זו המטרה.

<חוה ראובני:>
לא.

<היו"ר דוד צור:>
תסבירו למה, אבל? אם בטיחותית, אני יכול להבין.

<חוה ראובני:>
בטיחותית זה חלק נכבד מהעניין. צריך להבין, אנחנו עובדים בעניין הבטיחותי לא לפי נהיגה בפועל אלא גם בהקשר של רשיונות ישראליים, לפי תוקף. ישראלי שבידו רשיון ישראלי, שפג תוקף ולא חודש, הוא לא שם לב שלא חודש. הוא ממשיך לנהוג, ומגלה רק אחרי שנתיים וחצי, שהרשיון שלו כבר לא בתוקף שנתיים וחצי, הוא יעשה מבחנים לחידוש הרשיון, כי אנחנו עובדים לפי תוקף. אותו דבר, מי שצריך ותק בנהיגה בדרגה מסוימת כדי לעלות לעוד דרגה, אנחנו לא בודקים אם הוא נהג בפועל או לא. אנחנו עובדים לפי תוקף – היתה לו הדרגה למשך התקופה הנדרשת. אנחנו לא יכולים לעשות חקירות פליליות ולברר מי עשה מה ואיפה ומתי ולמשך איזה זמן. לכן זה שהיה לו רשיון נהיגה תקף בחו"ל, ואולי גם נהג בחו"ל, אולי לא, כן יצא, לא יצא, כן נהג שם, שכר שם רכב או לא, אין לי מושג – בארץ הוא כבר לא בתוקף איזושהי תקופה. נגיע למצב שבו מישהו נמצא בארץ חמש שנים. בשנה הראשונה הוא נהג עם הרשיון הזר, ארבע שנים עכשיו הוא לא נוהג, ועכשיו הוא מחליט להפוך לעולה חדש, אז עכשיו הוא מוציא את הרשיון הזר שלו, ומתחיל- - - איזו הצדקה מהותית יש בכך?

<היו"ר דוד צור:>
מעבר לזה, נסע שבוע חזרה הביתה לארץ המקור, עשה חידוש פורמלי של הרשיון, לא נהג שם, כי הוא לא חי שם, לא נהג פה- - -

<אילן חגי:>
ואם נהג שם חודשיים?

<חוה ראובני:>
אני מבקשת גם לחזור למושכלות יסוד של התקנה הזאת. הרי מה הרציונל של התקנה הזאת – הכלל הוא שישראלים, תושבי ישראל, מי שגר פה, נוהג עם רשיון ישראלי, כי רק כך יש לנו בקרה עליו, רק כך אנו יכולים לעשות לו בדיקות רפואיות, להגיש לו בצורה אפקטיבית דולות ולאכוף אותם, ואם הוא חי פה שנים- - -

<היו"ר דוד צור:>
הבנתי. עמדת משטרת ישראל.

<סימונה זילבר:>
סימונה זילבר, אגף התנועה. עמדתנו לעניין הזה כמו עמדתה של חוה ממשרד התחבורה, כדי לוודא את סוגיית הבטיחות, לא להגיע למצבים שאדם יוצא ונכנס ונמצא פה חמש שנים ואין לנו שום פיקוח ובקרה על ההכשרה שלו.

<היו"ר דוד צור:>
אז עמדת משטרת ישראל מצטרפת. בבקשה.

<אילן חגי:>
למעשה, האיש מחזיק ברשיון נהיגה זר בר תוקף. המדינה, כאשר אותו אינו תושב ישראל, יוצא כל פעם לשלושה חודשים, היא כן נותנת לו זנה נוספת, כך שנים. אז לומר שבגלל שהוא יצא חודשיים רק ולא שלושה, הרשיון הקודם לא והוא לא היה כאן וכו', זה לא נכון. הכלל היה, שהוועדה כאן בזמנו שבה וביקשה, שברגע שהפכת לעולה, חלק מהסל שלך זה רשיון נהיגה, להתארגן בארץ. אנחנו לא עושים הבדל. לכן בתקנה (ב) זה החל מיום קבלת המעמד. 

<חוה ראובני:>
מי שחי חמש שנים בארץ, כבר מתארגן פה. ואיך הוא מסתדר שלוש שנים בלי רשיון נהיגה בכלל, וביום שהוא מקבל תעודת עולה, פתאום הוא לא יכול בלי לנהוג, וארבע שנים לא היתה לו שום בעיה?

<אילן חגי:>
אדוני היושב-ראש, למעשה מה שאומרת כעת עו"ד ראובני הוא הליכה אחורה. שוב נתחיל לבדוק כניסות-יציאות אחורה, וכן היה שלושה ולא היה שלושה.

<אריאל ארליך:>
יותר מזה, אדוני. המשמעות היא שעכשיו שוב עולה או אדם שרוצה לעלות, שהיה בישראל לביקור גישוש או להיות פה לביקור, תקופה מסוימת, חזר לחו"ל, ואחרי זה רוצה עכשיו שוב לעלות, מצבו הורע. יש לו מניעה לעלות, כי הייתי קודם, עכשיו לא אוכל לקבל שנה. אנחנו נותנים פה לאנשים תמריץ שלילי לאנשים- - -

<היו"ר דוד צור:>
אל תהלכו עליי אימים בעניין הזה.

<אריאל ארליך:>
זה תמריץ שלילי לאנשים לבוא לסיורי גישוש לפני עלייה, כי שוב חזרנו אחורה, בדיוק מה שהיה פעם שעברה.

<אילן חגי:>
אבל זה מרע את מצבו היום. זה חשוב, אדוני היושב-ראש.

<אריאל ארליך:>
מצבו של עולה גרוע ממצבו של אדם שאינו עולה.

<היו"ר דוד צור:>
עו"ד ראובני, האם למשל, במצב הזה אפשר יהיה לתת לו פרק זמן יותר קצר שיתארגן על עצמו, מאז שמקבל תעודת עולה, משהו כמו שלושה חודשים, שיכול לנהוג? נאמר שהיתה לו ההטבה, נהג שנה. שלוש שנים לא נהג, או כן, ואז הוא מקבל היתר לשלושה חודשים, בהנחה שרשיון הנהיגה שבידו הוא בר-תוקף כמובן. הוא נהג – בארץ בטח שלא, אבל אם היו לו יציאות, הוא כנראה נהג בארץ המקור, כי אחרת נגיד שהוא נהג פה בלי רשיון. 

<אילן חגי:>
זה תנאי בתקנה, שהרשיון הזר יהיה בתוקף. אחרת הוא לא נכנס לתקנה.

<היו"ר דוד צור:>
ברור. אני מדבר על המהות כרגע. אז מרגע קבלת תעודת העולה – הרי הוא יצא כנראה מהארץ, חזר, קיבל תעודת עולה.

<חוה ראובני:>
ואז פשוט ללכת, אומר: הגיע שלב שבו אני נהיה עולה חדש. למשל, כי עכשיו התחתנתי, ועכשיו אני רוצה את הסל. אני חושבת שאם הוא בארץ כבר שנים, ולא עשה המרת רשיון, והרשיון הזר שלו, אסור לו להסתמך עליו, כנראה, אורח חייו אינו מחייב את רשיון הנהיגה, וזה שהוא עבר מעמד פורמלי וקיבל שטמפה, לא יוצר צורך מחודש. ואם מדברים על התארגנות לעלייה, יצא ונכנס להתארגנות, חלק מההתארגנות הזאת יכולה להיות המרה. למה מדברים רק על למצוא עבודה ולפתוח חשבון בנק?

<היו"ר דוד צור:>
אם הוא לא עולה, בשלב הזה אין לו גם אפשרות לעשות המרה.

<חוה ראובני:>
לא נכון. גם תייר יכול לעשות המרה. כל אחד יכול- - -

<היו"ר דוד צור:>
המרה לרשיון ישראלי?

<חוה ראובני:>
כן. 

לאה ורון:
תזכירו במה זה כרוך, ההמרה לרשיון ישראלי.

<חוה ראובני:>
בדיקת ראייה ומבחן שליטה.

<היו"ר דוד צור:>
אם הוא תייר, והוא נמצא פה באשרה, באיזו אשרה הוא יהיה פה?

<חוה ראובני:>
הוא מאריך את האשרה, את אשרת תושב ארעי.

<היו"ר דוד צור:>
תאירי את עינינו.

<נעמי ווסטפריד:>
אני עו"ד נעמי ווסטפריד, אני היועצת המשפטית של התאחדות עיתונאי החוץ בישראל, שהם, למשל, אנשים שנמצאים פה לתקופות ארוכות על אשרות עבודה. בדיוק הם נכנסים לתפר הזה של אנשים שנמצאים פה לתקופה. אין להם כוונה להשתקע בארץ.

<היו"ר דוד צור:>
הם לא העולים. הם יכולים לקבל, למשל, שגרירים או- - -

<ניצן חן:>
אני רוצה, ברשותך, לחדד את זה. שמי ניצן חן, ואני ראש לעם, לשכת העיתונות הממשלתית. אנחנו אחראים מטעם המדינה על קהילת העיתונאים הזרים. הזכרת סוגיות רגישות, אז גם זו סוגיה רגישה. אני חושב ששינוי התקנה, גם אם היא מבורכת, ואני קטונתי מלהתווכח עם עו"ד ראובני שאמונה על זה, ייגרם נזק להסברה הישראלית ולתדמיתה של ישראל, משום שיש בארץ 343 עיתונאים זרים שבאים לפה למשמרת, קדנציה של ארבע עד חמש שנים. עד היום הם היו נוהגים ברשיון הזר שלהם שנה, עוברים למעבר אלנבי או קופצים לקפריסין ליום אחד, והיו יכולים לנהוג ברשיון הזר לשנה נוספת. כרגע לאור שינוי התקנה הזאת, הם יצטרכו לעזוב את ישראל לשלושה חודשים רצופים. המשמעות של זה, ומי כמוך יודע, בכיר במשטרה, שגם הכתיבה של העיתונאי צועדת על קיבתו, ואם נתעסק אתו בבירוקרטיה מיותרת ובתזזת של שלושה חודשים לצאת מהארץ, ייגרם נזק להסברה הישראלית, ואני אומר את זה לפרוטוקול. 

<היו"ר דוד צור:>
איך פותרים את הבעיה הזאת?

<חוה ראובני:>
שיוציאו רשיונות נהיגה ישראליים. אם העיתונאים האלה נמצאים פה לקדנציות של ארבע-חמש שנים, אני לא רוצה אותם פה נוהגים ארבע-חמש שנים.

<ניצן חן:>
כתב זר בא לישראל למשמרת. אחר כך הוא נוסע לאפגניסטן, נוסע לאוקראינה, נוסע לסוריה. הוא לא רוצה להיות לא עולה חדש- - -

<היו"ר דוד צור:>
היא אומרת: הוא חוזר – והוא יכול.

<ניצן חן:>
היא אומרת: בואו נגייר אותו, שיהיה יהודי. אין דבר כזה.

<דרור וגשל:>
שנה שלמה לעשות מבחן ראייה, שליטה.

<היו"ר דוד צור:>
מה קורה עם דיפלומטים שבאים לפה?

<חוה ראובני:>
יש להם פטור. הם גם צריכים לעשות המרה.

קריאה:

סעיף 216ד2- - -

<חוה ראובני:>
זה עניין של תנאי המרה. זה לא השאלה שלפנינו פה.

<היו"ר דוד צור:>
קודם כל, נשמח לעיתונאים הזרים, חלקם, שיעשו גם עלייה. אבל כנראה, זה לא יקרה. אני מבקש כן לבדוק את ההחרגה של כאלה, ויש כמה שאני מכיר אותם אפילו היטב, שבאים. לא ידעתי שיש בעיה כזאת, אגב.

<נעמי ווסטפריד:>
פנינו אליכם במכתב כבר לפני הישיבה הקודמת, ולא יצא לנו במסגרת הישיבה הקודמת.

<היו"ר דוד צור:>
יכול להיות. לא ראיתי את זה. אבל ההחרגה, לשים אותם באותו סטטוס. אני מדבר על דיפלומטים, שתהיה להם אותה החרגה. מה עושה כתב שלנו, אגב, שנשלח לחו"ל? יכולים לעשות לנו את אותו דבר.

<חוה ראובני:>
אני לא יודעת. 

<היו"ר דוד צור:>
עושים המרה.

<חוה ראובני:>
תנאי ההמרה לא פה על השולחן, ויש לי בהכנה תיקוןם של תקנות שקשורה בקבלת רשיונות נהיגה ישראליים על-ידי שרים. זה דבר שבבדיקה ובהכנה. כאן אנחנו מדברים על נהיגה ברשיון הזר. הבעיה שלי, שאני לא יכולה שמישהו מסתובב לי פה ארבע-חמש שנים, כמו שאתם מתארים, עם רשיון זר, עם אפס יכולת שלי לאכוף עליו את דיני התעבורה. נהיגה עם רשיון זה הא דבר שהוא בהגדרה ארעי, זמני, פתרון ביניים למי שקופץ כדי לאפשר את התנועה הבין-לאומית, לא כמי שהוא עובר דירה, הולך להשתקע במקום אחר, גם אם לא במעמד של מגורים אלא לצורך מילוי עבודה, גם אם ישראלי נוסע לחו"ל לעבודה לשלוש שנים. לכן אמנת וינה מדברת על שנה ולא על חמש שנים.

<נעמי ווסטפריד:>
אבל יש הבדל בין הדברים, כי כשמישהו נוסע לקליפורניה, הוא עובר שם מבחן שליטה, אבל הוא עובר אותו פעם אחת ומקבל רשיון לתוקף לחמש שנים. פה אנחנו צריכים כל שנה.

<שמואל מלכיס:>
הם עוברים מבחן מלא, לא מבחן שליטה.

לאה ורון:

מה זה מבחן השליטה?

קריאות:

· - -

<היו"ר דוד צור:>
אתמול הגשתי את המלצות הוועדה שעמדתי בראשותה בנושא הר הבית. היא היתה יחסית יותר רגועה מהדיון הזה... מה נהיה? אני מבקש להחזיר אתכם לפרופורציות. ג'ו פדרמן, נציג העיתונות הזרה, בבקשה. כמה שנים אתה פה?

<ג'ו פדרמן:>
אני פה עשר שנים עם רשיון זר. 

<היו"ר דוד צור:>
למה לא עשית עלייה?

<ג'ו פדרמן:>
קודם כל, למה לא עושים עלייה – כי זה מגביל את היכולת שלי לעשות את העבודה שלי. נכנסים לשטחים, נכנסים למקומות. זאת הסיבה. החיים יותר קלים, אם יש לי אזרחות. 

מבחינת הרשיון, אני פה עשר שנים. אנשים לא יודעים איפה לפנות, איך לסדר רשיון. אני מת לסדר לי רשיון ישראלי, ואנשים שניסו לעשות את זה, זה כל כך מסובך וקשה. אין טעם לעשות את זה. אני מכיר אדם אחד במשרד, הוא ניסה לעשות את זה. שלחו אותו לרופא- - -

<היו"ר דוד צור:>
אתה נוהג עם רשיון נהיגה- - -

<ג'ו פדרמן:>
יש לי רשיון אמריקאי.

<היו"ר דוד צור:>
אתה נוהג אתו שנים רבות.

<ג'ו פדרמן:>
כן. 

<היו"ר דוד צור:>
וכל פעם אתה מחדש אותו בארץ? פה, בארץ, אתה נוהג עם זה?

<ג'ו פדרמן:>
כן. אני נוסע ומקווה שלא יעשו לי בעיות.

<היו"ר דוד צור:>
המשטרה מסתכלת, אומרת: טוב, תמשיך.

<ג'ו פדרמן:>
כן. אף אחד לא יודע מה לעשות פה. אם עוצרים אותי במחסום או משהו, השוטר לא יודע מה לעשות אתי. חברת הביטוח לא יודעים מה לעשות אתי. כל פעם שאני מחדש את הביטוח, אני שואל אותם: אתם מכסים אותי? עונים: חושבים שכן.

<היו"ר דוד צור:>
אתה נכנס לאתר משרד הרישוי.

<אילן חגי:>
אם חלילה תהיה תאונה, הם יכחישו כיסוי ביטוחי, ואז אנחנו ניכנס לתמונה, ואז הוא יהיה בצרות. וזאת בדיוק הבעיה.

<מרב תורג'מן:>
אז אולי זו הסיבה שכדאי לחייב אותו להמיר רשיון נהיגה. הדברים שאתה אומר. יש פה הליך.

<נעמי ווסטפריד:>
אבל ההליך הוא כזה שהוא לא מאפשר. זה בסופו של דבר, למה אנחנו באים ומדברים כאן – כי התקנה שלכם, שבאה להסדיר משהו שייתכן וראוי להסדיר, ואני חושבת שחברי הכנסת של הוועדה חושבים שראוי להסדיר אותו ומקבלים אותו - הבעיה היא שההסדרה הזאת פותרת משהו שגורם לבעיה שהיא בלתי-נסבלת לקבוצה של מעל 400 איש. זה שאתם יוצרים בעיה חדשה בלי לפתור את הבעיה החדשה ובלי לתת עליה את הדעת, בשביל זה אנחנו נמצאים פה. לכן עושים דיונים של הוועדה.

<חוה ראובני:>
אני חושבת שיש פה הגזמה גדולה. אני יכול להבין שלא נוח, אבל אנחנו שומעים שאדם נוסע פה עם רשיון זר עשר שנים.

<ניצן חן:>
זו לא הגזמה. פדרמן הוא איש יקר. הוא לא ממש עיתונאי מייצג. הוא יהודי. הוא לא עולה חדש. הוא משלנו. יש אנשים מסין ומיפן, ואנשים שלא רוצים להיות חלק, בהגדרה. הם באו לפה לסקר. עיתונאי עם האתוס העיתונאי- - -

<היו"ר דוד צור:>
אנחנו מדינת ברדק אולי, אבל נסעתי – לא בשליחות - לצורך עסקיי אז בזמנו, חייתי שנה וחצי באטלנטה, ג'ורג'יה. עבדתי בייעוץ לאולימפיאדה ב-95', 96'. כחלק מהעניין עשיתי המרה של הרשיון הישראלי שלי. גם אני לא רציתי להיות אמריקאי. אני מסביר את התהליך. באתי לסטייט פטרול באטלנטה, ג'ורג'יה, ועשו לי מבחן ראייה, עשן לי מבחן תיאוריה באנגלית. לקחו אותי לנהיגה של עשר דקות. חזרתי. יש לי עד היום הרשיון של ג'ורג'יה. 

אני לא יודע מה ההליך פה. לכן עניין ההמרה לא שייך לתקנות, אבל הוא לב-לבו של העניין. אם הוא הליך פשוט, וצריך לעשות אותו. לכן אדון פדרמן, אתה צריך לעשות אותו. אני לא חושב שאנחנו מדינה שמקשה מעבר לעניין.

<דרור וגשל:>
אולי טענות בירוקרטיות – הוא לא יודע לאן לפנות, אבל מבחינת ההמרה, התנאים שלו להמיר את הרשיון זה ללכת פה לקניון- - -

<היו"ר דוד צור:>
נכון. איך התקנות האלה יפגעו במר פדרמן?

<חוה ראובני:>
אחרי עשר שנים שהוא נוהג עם הרשיון הזר- - -

<נעמי ווסטפריד:>
אדוני, הוא יקבל רשיון זמני למשך שנה אחת, שזה חתיכת צעטלה.

<קריאה:>
פחות.

<נעמי ווסטפריד:>
בדרך כלל זה גם פחות. זו בעיה הרבה יותר מורכבת. העניין הוא כזה: משרד התחבורה לא מוכן להוציא רשיון מומר לתקופה שהיא ארוכה מתקופת האשרה. אשרת העבודה בישראל ניתנת לשנה. צריך לחדש אותה כל שנה. התושב הזר מגיע לישראל, לוקח לו חודש-חודשיים. גם יש לו השנה לעשות את הרשיון הזה. הוא מגיע אחרי מספר חודשים, נותנים לו רשיון לחצי שנה.

<היו"ר דוד צור:>
עיתונאי כזה, כל שנה הוא מחדש?

<נעמי ווסטפריד:>
כן.

<מרב תורג'מן:>
מצד שני, יש להבין ששנים אדון פדרמן נוהג כאן, ולא ניתו להחיל ולאכוף את פקודת התעבורה. זה הרי לא יעלה על הדעת.

<נעמי ווסטפריד:>
אבל דיפלומטים זרים בתקנה 207 פטורים מהחובה הזאת. הם נמצאים בסטטוס הזה.

<היו"ר דוד צור:>
הבנו את העניין. קודם כל, מר פדרמן, אני מקווה שתעשה עלייה במוקדם. בי"ת, מכאן אני מציע לך לא לחזור לדווח עכשיו – אין חדשות לצערי בחטיפה - לך לקניון, תעשה המרה של הרשיון שלך, או במשרד הרישוי. בשורה התחתונה אתה נוסע בלי ביטוח, אתה נוסע בלי רשיון. משטרת מהרגע הזה עוקבת אחריך, כי נחשפת פה. קח את זה ברצינות.

<ג'ו פדרמן:>
הייתי יושב-ראש של העיתונאים. אני עובד על הנושא הזה חמש שנים. כל פעם שיש לי עוד פגישה, אני מקבל תשובה אחרת. אמרו לי: אם אתה יוצא לחו"ל פעם בשנה או כל חצי שנה, זה מחדש את זה מחדש. זה מה שאמרו לי בעבר.

<חוה ראובני:>
זה תוצאה של הנוסח המעורפל של התקנות הנוכחיות.

<ג'ו פדרמן:>
אנשים שהלכו למשרד הרישוי עם- - -

<היו"ר דוד צור:>
זה הרצון שלנו, לשנות את זה. אבל תראה מה אני אומר - זו עצתי לך; הצעתי לכם, לבוא ובמהרה, לבדוק שוב את תקנות ההמרה, כי בתקנות ההמרה יכול להיות וצריך להחריג, למשל תא עיתונאי חוץ שתקבלו מלשכת העיתונות הממשלתית את הרשימה, על-פי מוסד ממשלתי, של העם. מעבירים לכם את הרשימה הזאת, ותחריגו אותם למשל כמו הדיפלומטים. זה דיון אחר, נקיים אותו. לכן אני שמעתי אתכם. לדעתי, עשיתם לעצמכם נפשות יפה מאוד חוץ מזה שהפללתם פה מישהו. אנחנו ממשיכים.

לעניין התקנות הרלוונטיות.

<אילן חגי:>
אני רוצה מילה אחת בעניין הזה, כבוד היושב-ראש. למעשה עו"ד חוה ראובני נתנה דוגמה של אלה ששנים פה, אבל מה עם זה שהגיע לפה לשנה, ויצא לשבוע כדי לסגור את כל העסקים שלו בחו"ל, וחזר לארץ כעולה? למעשה, לפי מה שהיא אומרת כעת, ברגע שהוא יצא את השבוע הזה- - -

<היו"ר דוד צור:>
הוא החליט שבוע לפני שהוא עולה?

קריאה:

שנה.

<אילן חגי:>
אתם לא נותנים לו שנה. אותו בחור שהגיע ארצה ללימודים או כל דבר אחר, שהה פה שנה בישראל, לפי התקנה, נהג פה בישראל.

<היו"ר דוד צור:>
החליט שפתאום הוא נוסע הביתה לשבוע לקפל את הבית, ובמהלך השבוע החליט: הנה אני הולך להיות עולה חדש, חזר, ועומד בפני תקנות שלא מאפשרות לו לקבל עוד שנה רשיון. 

<אילן חגי:>
כעולה חדש.

<היו"ר דוד צור:>
ודאי, אבל זה נשמע לך הגיוני? זה מצב בלתי-הגיוני בעליל. האנשים שיוצאים לחסל את עסקיהם לשבוע, יודעים מראש שהם חוזרים להיות עולים חדשים. אז דקה לפני שהוא יוצא, שבוע, חודש, חצי שנה, לפני שהוא יוצא, הוא מחליט שהוא עולה חדש?

<אילן חגי:>
היא רוצה לכתוב את העל אף האמור.

<מרב תורג'מן:>
העיקרון שהסכמנו עליו ושמשרד התחבורה עומד מאחוריו, זה שהוא הגיע לישראל, נהג פה ברשיון זר משך שנה. הוא יצא מישראל, חזר כעולה, יש לו שנה- - -

<אילן חגי:>
זה לא מה שהיא אומרת עכשיו.

<מרב תורג'מן:>
ובלבד שזה במסגרת השנתיים מיום כניסתו לישראל. לפני כן הוא היה שלושה חודשים בחו"ל.

<אילן חגי:>
זה לא מה שכתוב וזה לא מה שהיא אומרת.

<חוה ראובני:>
אני אומרת שהתסריט שלך נכנס ל-(ב). הוא עולה חדש או תושב חוזר שבידו רשיון זר בר-תוקף. מתי אנחנו מגיעים ל-(ג)? כשאנחנו ברצוף ל-(א). מישהו ששוהה בארץ ולא יצא, ויום אחד הולך למשרד הקליטה ואומר: תנו לי תעודת עולה. עליו חלה (ג). (ב) חלה על כל מי שנכנס לארץ, ובנתב"ג לוקח תעודת עולה.

<אילן חגי:>
אז לא צריך לתקן ב-(ב) כלום. להשאיר אותו כפי שהוא.

<חוה ראובני:>
ב-(ב) לא ביקשתי לתקן. ההערה של מר ארליך- - -

<אילן חגי:>
אז לא צריך לתקן פה כלום. אם זו ההערה שלך, (ג) צריך להישאר כפי שהוא. אחרת זה מקבל תפנית שונה.

<היו"ר דוד צור:>
מר בר.

משה בר:

שלום, אני יושב-ראש עמותת תנו יד לחירש, נכים למען נכים בארגון ארצנו החברתית. רציתי לשאול, מה עושים עם העובדים הזרים שמטפלים בנכים וגם נוהגים עבור הנכים, והם פה חמש שנים? מה עושים אתם?

<חוה ראובני:>
שיוציאו רשיון נהיגה ישראלי לפני סיום השנה הראשונה.

<היו"ר דוד צור:>
מה עמדת משטרת ישראל בעניין?

<סימה זילבר:>
אותו דבר – שיתכבדו ויוציאו רשיונות נהיגה ישראליים - או בהמרה או בדרך אחרת.

<היו"ר דוד צור:>
נכון, כי מה שקורה בעניין הזה, ואמרנו שנקיים על זה גם דיון בנפרד – היה פה גם מפקד מרחב יפתח, הציג את הבעיה הזאת של נהיגה ללא רשיון אצל העובדים הזרים ובעיקר אצל המסתננים. זו בעיה קשה מאוד. 

<אילן חגי:>
יש הבדל. בתיקון עכשיו החריגו למעשה את המסתננים ממי שלא נכנס שלא כדין. ברגע שנכנסת שלא כדין, לא מכירים לך- - -

<היו"ר דוד צור:>
מה זה, נכנסת שלא כדין? אנחנו מתמודדים עם הבעיה הזאת של הסטטוס שלהם כפליטים או לא, אז הם צריכים לעבור- - -

<אילן חגי:>
חוה הגדירה זאת כאנשים שלא נכנסו עם אשרה או רשיון לישיבת מעבר או ביקור או ארעי או קבע. כל השאר מבחינתה הם מסתננים, במירכאות.

<היו"ר דוד צור:>
אם כך, זה טוב. אבל מה שמר בר מציג זה משהו אחר: זה אנשים שיש להם אשרת שהייה, לשלוש שנים, חמש שנים?

משה בר:

חמש שנים.

לאה ורון:
בשנה הראשונה  מי שמגיע- - - הוא יכול לנהוג עם הרשיון הזר שלו?

<היו"ר דוד צור:>
לכן התשובה היא שימיר את רשיון הנהיגה, ויעשה רשיון נהיגה ישראלי בשלב הזה.

<ציון מזרחי:>
אדוני היושב-ראש, אני ציון מזרחי, מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה. עניין ההמרה פה אולי מפחיד את האנשים. ההמרה היא בסך הכול לבדוק את יכולות הנהג לנהוג בבטחה בישראל. זכותה של המדינה לעשות זאת. כל שאנו מבקשים זה לסור, לעשות בדיקת עיניים, להביא אישור רפואי. מבחן ההמרה המעשי - אנחנו נותנים פטור מתיאוריה. איך אמר היושב-ראש – כשהגיע לארצות הברית, עשו לו גם מבחן תיאוריה. את זה אנחנו נותנים כפטור. אנחנו מבקשים רק מבחן שליטה בן עשר דקות לרבע שעה, שבוחן של מדינת ישראל בוחן את המבקש, את מיומנויות הנהיגה שלו. הוא מאשר אותם, ומוציא את הרשיון. זה לא בסוף העולם.

ועוד דבר אזכיר: האנשים האלה שפונים ומבקשים המאה, זוכים אצלנו לקדימות במבחני נהיגה. הם מקבלים מבחני נהיגה במיידי, ואגרה מופחתת, חצי מהאגרה.

<חוה ראובני:>
אנחנו גובים איזה 70, 80 שקל אגרה.

<ציון מזרחי:>
חצי מהאגרה. תודה רבה. בואו נסכים כולנו שהבטיחות במדינה חשובה שלנו.

<חוה ראובני:>
העלות הזאת מקורה בכך שמבחן הנהיגה מתבצע ברכב לימוד נהיגה, כי צריך שתהיה לבוחן יכולת שליטה ברכב. המורה לנהיגה שמעמיד- - -

<היו"ר דוד צור:>
מה העלות?

<חוה ראובני:>
האגרה שהמדינה גובה היא כמה עשרות שקלים, אבל המורה לנהיגה שנותן רכב כדי שיתבצע בו המבחן, הוא גובה- - -

<היו"ר דוד צור:>
ועל זה יש לנו דיון נפרד. 

<ציון מזרחי:>
כרגע זה שוק חופשי.

<היו"ר דוד צור:>
זה היה הדיון, אם זה שעת נהיגה או יותר. כי מה שהם גבו היה יותר, לא? זאת הצעת החוק של חבר הכנסת עמאר. 

<חוה ראובני:>
יש על זה דיון בקרוב.

<היו"ר דוד צור:>
אני מציע לכם להגיע להסכמות, כי אם לא, אעביר את זה. בפעם הקודמת בכוונה השהינו את זה כדי להגיע להסכמות, אבל לא הגיעו. גם פה זה נראה לי עושק, לקחת 500 שקל. כמה זה יוצא?

<חוה ראובני:>
התעריף בשוק, ממה שאנחנו שומעים, של הנהגים החדשים, של הצעירים, זה סדר גודל של 400 שקל.

<היו"ר דוד צור:>
אני מדבר על ההמרה.

<חוה ראובני:>
הניחוש שלי של מה שקורה – אני לא יודעת בוודאות - המורה אומר: אתה רוצה את הרכב שלי? אני רוצה שיעור-שניים, לוודא שאתה יודע לנהוג.

<אריאל ארליך:>
נכון. זו בעיה. השורה התחתונה, שזה סיפור מאוד יקר.

<חוה ראובני:>
אנחנו מנסים לעשות מהלך של הטלת פיקוח  לפי חוק הפיקוח על המחיר הזה.

<היו"ר דוד צור:>
כן הייתי רוצה לראות נוסח שאנחנו יכולים להתכנס אתו ולהצביע עליו. הגב' תורג'מן, מה את אומרת?

<מרב תורג'מן:>
אני חושבת שיש פה מחלוקת עקרונית, כי אמרתי את מה שסברתי שעולה מהתקנות, וזו היתה הכוונה, שלמעשה עולה, כל תושב זר שנכנס לישראל רשאי לנהוג שנה. אם הוא יצא מישראל במשך השנתיים מיום כניסתו האחרונה שברצוף אליה, לפניה, שהה שלושה חודשים בחו"ל, והפך להיות עולה במהלך אותם שנתיים, הוא יהיה רשאי לעוד שנה.

<חוה ראובני:>
איפה זה כתוב? הגדרת עולה חדש זה שנתיים מיום שנעשה עולה חדש. זה לא סופר אחורה.

<מרב תורג'מן:>
כך הבנתי את הדברים. חשבתי שזו היתה כוונתכם.

<היו"ר דוד צור:>
שנתיים זה יותר טוב.

<מרב תורג'מן:>
אמרנו שתקופת המקסימום יכולה להגיע לשנתיים. 

<חוה ראובני:>
נכון.

<מרב תורג'מן:>
יכול להיות שזה לא מה שכתוב פה בבירור, אבל זו היתה הכוונה.

<חוה ראובני:>
אנסה להסביר שוב. היה בישראל כתייר, כתושב ארעי שנה. נהג עם הרשיון הזר. נגמר, תייק את הרשיון הזר, לא נוהג, ואז נהיה עולה חדש – הוא לא מקבל שוב שנה. היה לפני שנגמרה השנה הזאת, קיבל מעמד של עולה חדש – הוא מקבל עוד שנה. היה בישראל זמני, יצא מהארץ וחזר, הפעם נעשה עולה חדש. הוא נכנס ל-(ב) ומקבל שנה כעולה חדש.

<מרב תורג'מן:>
כי יצא שלושה חודשים.

<אילן חגי:>
זה מה שאת אומרת. והם לא יוצאים שלושה. זה בדיוק העניין.

<חוה ראובני:>
כניסתו האחרונה, כבר הסכמנו בתקנה הקודמת, שהיא לא סופרת אחורה אלא רק קדימה. החל מיום כניסתו- - -

<מרב תורג'מן:>
ההגדרה של כניסתו האחרונה: ובלבד ששהה שלושה חודשים רצוף לפניה בחו"ל.

<חוה ראובני:>
אבל אני לא סופרת את כניסתו האחרונה לפני שנהיה עולה חדש. לכן כתבתי בסיפא של (ב): שתחל מיום שנעשה עולה חדש או תושב חוזר.

<אילן חגי:>
הוועדה רצתה ש- - - עולה חדש, יש לו שנה, בלי ויכוחים. זה עכשיו ניסיון לשנות את מה שהוועדה אמרה בדיונים הקודמים.

<חוה ראובני:>
כל הדיונים התנגדנו לזה.

<אילן חגי:>
אבל זה בדיוק מה שהוועדה הורתה לכם.

<היו"ר דוד צור:>
אם אנחנו לא מצליחים להבין את זה, איך האזרח יבין מה שאנחנו רוצים ממנו? עורכי הדין לא מצליחים להבין אחד את השני. מילא אנחנו פשוטי העם...

<חוה ראובני:>
אני חושבת שזה לא שאנחנו לא מבינים אלא יש בינינו מחלוקת. 

<אילן חגי:>
אבל אין מחלוקת, כי הוועדה הורתה בדיונים הקודמים לעשות שנה.

<חוה ראובני:>
הוועדה לא הורתה אלא ביקשה שנשקול את זה, כיוון שמדובר בתקנות ולא בחקיקה ראשית. הוועדה מאשרת או לא מאשרת. היא מבקשת מאתנו, ואנחנו מנסים- - -

<היו"ר דוד צור:>
נכון. אחרי שהבהרנו את זה, בואי תגידי מה סלע המחלוקת כרגע.

<חוה ראובני:>
אם אני מבינה נכון, בעצם יש שתי מחלוקות: אם הבנתי נכון, אחת היא מחלוקת שאדוני כבר הכריע בה, זה שמי שהיה פה ובמהלך שהותו פה, שעלתה על שנה, הפך עולה חדש, הוא לא מקבל שנה נוספת, אבל אם במהלך השנה הראשונה נעשה עולה חדש, הוא כן מקבל שנה נוספת.

<אילן חגי:>
זה לא נכון.

<חוה ראובני:>
המחלוקת כרגע שמעורר מר חגי, אם אני מבינה נכון- - -

לאה ורון:
הוא מקופח ביחס לאחרים?

<אילן חגי:>
הוא מקופח ביחס להיום גם, אגב. אנחנו מרעים את המצב היום.

<חוה ראובני:>
ודאי שאנחנו מרעים את המצב היום.

<אילן חגי:>
היום עולה חדש יכול לקבל שנה.

<חוה ראובני:>
כל דבר שנכתוב ירע את המצב, כי המצב היום הוא כל כך עמום, שכל אחד עושה מה שהוא רוצה, כולל לנהוג- - -

<היו"ר דוד צור:>
ודאי. ברור שתקנות באות להסדיר משהו. ראינו מה קורה פה – עשר שנים נוהג בן אדם בלי רשיון, בלי ביטוח.

<אילן חגי:>
אבל הוא לא עולה חדש.

<היו"ר דוד צור:>
מה זה משנה? עם טענה שהוא לא מצליח להבין מה קורה- - -

<אריאל ארליך:>
זה כאילו תפסו אותו. גם אחרי התקנות, אם לא יתפסו אותו- - -

<היו"ר דוד צור:>
גם אם לא יתפסו. מספיק שתהיה לו תאונה. 

<אריאל ארליך:>
גם אחרי התקנות הוא יכול להמשיך לנהוג לא כחוק. זה לא מוכיח שום דבר.

<חוה ראובני:>
לפחות יש אמת מידה להתייחס אליה. היום אין, ובמים העכורים האלה- - -

<היו"ר דוד צור:>
אז תסבירי את המחלוקת.

<חוה ראובני:>
יש, אל"ף, המחלוקת העקרונית, האם צריך לתת לעולה חדש, ברגע שהוא נעשה עולה חדש, לא משנה מתי זה קורה, לתת לו שנה קדימה. זו המחלוקת הבסיסית.

<היו"ר דוד צור:>
נכון. אבל איך את מיישבת את העניין הזה, שכדי שהוא לא ייכנס למצב שבו הוא לא יקבל, הוא חייב לצאת לשלושה חודשים, לחזור, ואז מצבו חדש?

<חוה ראובני:>
אני אסביר, ברשותך. המחלוקת העקרונית הזאת, שהיא רצה לאורך כל הדיונים פה מההתחלה, באה לידי ביטוי בשני אופנים: אופן אחד, כשיש לנו מישהו שהוא פה, נשאר פה רצוף במשך שנים מספר, בשנה הראשונה נוהג עם רשיון זר, יש תקופה שהוא לא זכאי לנהוג עם רשיון זר, ואז הוא נעשה עולה חדש, כאשר לשיטת קרנית צריך לתת לו עכשיו שוב שנה, ולשיטתנו לא. ביטוי שני למחלוקת הזאת היה אם הוא פה שנה או פחות, נניח שנה, יוצא לחו"ל לתקופה של פחות משלושה חודשים, וחוזר לארץ ונעשה עולה חדש. אם הוא היה חוזר לארץ לביקור נוסף אחרי שהיה פחות משלושה חודשים בחו"ל, אין מחלוקת שהוא לא היה מקבל זכות לנהוג ברשיון זר פעם נוספת, כי זה שנה מיום כניסתו האחרונה, יציאה שעלתה על שלושה חודשים.

אני אומרת, שאם הוא יצא לחו"ל וחוזר כי נהיה עולה חדש, הוא חזר אחרי שהיה בחו"ל חודש, חודשיים, שלושה, לדעתי, מתקנת משנה (ב) עולה שהוא מקבל שוב שנה. זה לא תלוי בזה שהוא היה בחו"ל שלושה חודשים קודם, כי ספירת השנה שלו היא ספירה חדשה, מאפס, שלא מתייחסת לעבר. זה המשמעות של סיפא "מיום שנעשה עולה חדש". זה דבר שדובר בין מר חגי לביני בטלפון בימים האחרונים.

אני חייבת לומר שהדוגמה שהביא פה מר ארליך, נסע לחו"ל למכור את הבית, יש להניח שהוא נסע לחו"ל למכור את הבית ולסגור את חשבון הבנק – הוא ידע שהוא עושה את זה כדי לעלות ארצה, וחלק מההיערכות שלו זה הסדרת הנהיגה שלו בישראל. אנשים לא נעשים עולים חדשים בהחלטה של רגע, חלמו על זה בלילה.

<היו"ר דוד צור:>
למה שלא נלך למצב שבו מרגע קבלת תעודת עולה יש לו שנה, ובלבד שנאמר – לא יודע אם להגדיר את זה שנתיים, שנה או יותר, שמהכניסה האחרונה – כלומר לא מהכניסה האחרונה שיש לו התוקף. הוא היה פה שנה, יום לפני תום השנה, לצורך העניין, הוא החליט להיות עולה. הוא זכאי לשנה?

<חוה ראובני:>
כן. זה מה שכתוב ב-(ג).

<היו"ר דוד צור:>
נכון. עכשיו אני מדבר על מצב אחר – הוא בא, היה פה שנה. נהג ברשיון הזר, ברשיון שיש לו. כעבור חצי שנה או משהו כזה קיבל תעודת עולה בלי שיצא מהארץ – למה הוא לא זכאי לשנה נוספת?

<חוה ראובני:>
לפי ההצעה שלנו, אין רצף.

<היו"ר דוד צור:>
לכן אמרתי – ובלבד שלא עברה שנה, לצורך העניין. מהרגע הזה. על זה אני מדבר. כלומר הרצף הזה, שהוא עדיין נשאר בארץ, לכאורה נותנים לו את הספק שלא נהג שלא ברשיון, אבל שהה שנה בארץ, וכעבור שנה קיבל תעודת עולה, למה הוא לא זכאי לשנה נוספת שבה הוא יוכל להתארגן על עצמו?

לאה ורון:
וגם שמשרד התחבורה יבהיר לוועדה, איך אתם בודקים את הכניסות והיציאות מישראל?

<חוה ראובני:>
קודם כל, זאת תקנה שלא אנחנו מבצעים אותה. זו המשטרה וחברות הביטוח.

<אילן חגי:>
המשטרה פחות, אדוני. לא נעים לומר. בא שוטר, עוצר את האדם, לא שומע, לא יודע, לך מפה, ואת זה אמר גם אדון פדרמן כעת. הבעיה אחר כך מגולגלת אלינו. 

קריאה:

הוא אמר שהוא מקווה שהמשטרה- - -

<אילן חגי:>
לא. משרד הקליטה בעצמו- - -

<היו"ר דוד צור:>
מכיוון שהבעיה ברורה, כרגע הצעתי משהו. האם הרצף- - -

<חוה ראובני:>
מה זה משנה? נגיד: שנה - יגידו: למה לא שנתיים? שנתיים – למה לא חמש שנים?

לאה ורון:
עו"ד ראובני, זה לא נימוק. אומרים לך שנה.

<חוה ראובני:>
אני ניסיתי לעבוד על היגיון מקצועי.

לאה ורון:
הוועדה מנסה לעבוד על היגיון שיהיה ברור לכולם.

<היו"ר דוד צור:>
השאלה שאת שאלת, שבוע לפני שנגמרה לו השנה, הוא יצא עכשיו לחו"ל, חזר כעבור שלושה חודשים - הוא מקבל שנה. כלומר יש היגיון במה שאני אומר, כי פעם אחת נתנו לו את הספק ליהנות מזה שמצבו לא ירע מהיציאה וחזרה. פעם שהוא קיבל מהרגע הזה תעודת עולה במשך השנה – נהדר. לא – עם כל הכבוד, גם אם תצא 20 פעם כל שלושה חודשים, לא תהיה זכאי לעוד שנה. כן תסתכלי אחורה. הרי יש אבסורד בזה שאדם שיוצא וחוזר כל שלושה חודשים, אנחנו מיטיבים אתו.

<חוה ראובני:>
כל גבול של זמן שחותך אחרי מספר ימים או מספר חודשים או מספר שנים, תמיד יכול להיות לך המצב שנראה שרירותי.

<אילן חגי:>
אל תיכנסי לזה. קיבלת מעמד עולה חדש – יש לך שנה. גם משרד הקליטה כותב להם.

<היו"ר דוד צור:>
ואם הוא חמש שנים פה?

<אילן חגי:>
אז נתת לו שנה, מה קרה? אם הוא יצא שלושה חודשים כל פעם, ואז הוא כן יכול?

<היו"ר דוד צור:>
 זה מוסדר.

<חוה ראובני:>
אני חוזרת למוסכמות יסוד. מי שגר פה וחי פה, שינהג עם רשיון ישראלי. להוסיף עוד שנה, אני מוכנה לקבל את זה אם זה רצוף לשנה מקורית.

<היו"ר דוד צור:>
יש פה מחלוקת מהותית. אני הצעתי משהו ביניים. אני מציע שתנסחו את הנושא הזה. נביא את זה לפעם הבאה להצבעה. תגיעו להבנה. אני לא מקבל את מה שחגי אומר, שזה יהיה לצורך העניין לנצח- - -

<אילן חגי:>
לא לנצח.

<היו"ר דוד צור:>
שגם אם זה יהיה חמש שנים, מרגע קבלת תעודת עולה יש לו שנה, לא משנה אם היה חמש-שש שנים במעמד לא ברור.

<אילן חגי:>
יכול להיות שהאיש הזה כבר המיר.

<היו"ר דוד צור:>
אז אין בעיה.

<אילן חגי:>
נכון. לכן המעטים האלה, שכן יזכו להטבה כלשהי שאולי הוועדה לא רוצה לתת אותה- - -

<היו"ר דוד צור:>
היא בעיה בטיחותית.

<אילן חגי:>
אין בעיה בטיחותית. יש להם רשיון נהיגה. אם הם נסעו חודשיים בחו"ל, מה ההבדל לעומת שלושה?

<היו"ר דוד צור:>
זה עד שנתיים. זה לא בלתי-מוגבל.

<אילן חגי:>
גם אדון מזרחי אמר בוועדת הקליטה בעצמו: יש להם שנה לעולים החדשים.

<היו"ר דוד צור:>
אני לא מצביע על התקנות האלה כרגע. 

<מרב תורג'מן:>
אתה רוצה שנחזור על העיקרון? אני חוזרת. הוא נכנס לישראל כתושב זר. הוא זכאי לנהוג שנה. בתום השנה הוא יצא, לא משנה לאיזו תקופה הוא יצא. אם הוא חוזר כעולה, הוא זכאי לשנה נוספת?

<אילן חגי:>
כן. זה מה שהוא רוצה.

<היו"ר דוד צור:>
לא. מה שאת אומרת זה שבעצם, היא הציגה שנה. שנה זה ברור, כי זה בתוך השנתיים. אבל אם זה מצב שבו, נאמר, הוא היה פה שנתיים, ולא עשה המרה של הרשיון, יצא, קיבל אחרי זה תעודת עולה. הרצון הוא לתת לו זמן נוסף, שנה, כדי שיקבל את הרשיון, בתוך השנתיים.

<מרב תורג'מן:>
אתה מתחבר לדברים שלו, עד שנתיים.

<היו"ר דוד צור:>
נכון. שנה שהוא קיבל ושנה שנותנים לו גרייס. אחרי זה חגי רוצה – לא משנה מתי, בואו לא ניכנס לזה. גם אם אחרי חמש שנים שהיה פה ולא הסדיר את זה. קיבל תעודת עולה, ניתן לו אוטומטית עוד שנה להתארגן. אני אומר לו שבלבד שזה יהיה בתוך השנתיים.

<אילן חגי:>
ומה ההבדל בינו לתייר רגיל שהחליט לעשות עלייה?

<היו"ר דוד צור:>
לתייר אין אלטרנטיבה להיות עולה. הוא בא, הולך, בא, הולך. בסדר.

<אילן חגי:>
זה שבא מאתיופיה, למשל, ונחת עם המטוס – הוא לא בא לבחון את הארץ וכו'. הוא מקבל שנה. הרי אנחנו בעצם לא בדקנו את יכולות הנהיגה שלו בחו"ל וכו'. יש לו רשיון נהיגה זר – נותנים לו  שנה. אותו דבר. מה ההבדל? ברגע שקיבלת עולה חדש - תן לו שנה. ככה יש ודטות.

<היו"ר דוד צור:>
נתנו לו כבר.

<חוה ראובני:>
זה כבר שנה נוספת.

<אילן חגי:>
ועדת הקליטה כותבת באתר האינטרנט שלהם שיש להם שנה.

<היו"ר דוד צור:>
מאה אחוז. שנה יש להם, אבל היא מדברת- - -

<מרב תורג'מן:>
שנה מיום שנעשה עולה.

<אילן חגי:>
אבל היא לא רוצה את זה. אתם רוצים לבחון מה היה קודם.

<היו"ר דוד צור:>
היא לא אמרה את זה. היא אמרה: אחרי שנגמרה השנה, כעבור שנתיים-שלוש האיש נעשה עולה. שהה ברצף בארץ. לא יצא וחזר. כעבור שנתיים-שלוש נהיה עולה. מהרגע הזה אתה אומר: תן לו עוד שנה.

<אילן חגי:>
לא. יש אי-הבנה. אם הוא נכנס ועומד ב-567א, כלומר כתושב זר, ובמהלך אותה שנה שיש לו רשיון נהיגה הוא הופך לעולה חדש, מוסכם שמאותה שנייה יש לו שנה; לא מתום השנה שמגיעה לו גם ככה. 

קריאות:

נכון.

<אילן חגי:>
אבל מי שנמצא פה כבר, ונניח שהוא מיצה את זכותו לעשות שימוש בשנה שלו לפני שנה, לפני שנתיים, ברגע שקיבלת תעודת עולה, תן לו שנה להתארגן.

<היו"ר דוד צור:>
לא. לא מקבל את זה. בן אדם היה פה ארבע שנים. היה לו ים של זמן ללכת למשרד הרישוי.

<אילן חגי:>
ואם הוא יצא לחו"ל לשלושה חודשים?

<היו"ר דוד צור:>
וחוזר?

<אילן חגי:>
בכל התקופה הזאת? כי אם זה בתכוף לפני זה, לא הגיוני, כי הם יוצאים וחוזרים.

<היו"ר דוד צור:>
אם הם יוצאים וחוזרים, אז עדיין, ובלבד שזה בתוך השנתיים, יהיה זכאי לשנה. אם לא, היציאות האלה לא ייתנו לו. הבנו על מה מסכימים ועל מה לא, רק תבואו עם ניסוח.

<אילן חגי:>
רק מילה אחת שלא הצלחנו להסדיר בינינו, ואני חושב שנדרשת כאן אמירה של היושב-ראש. למעשה יש כל השליחים מטעם משרד החוץ, הסוכנות, הבונד וכו' - יש רשימה של כאלה, שכאשר הם חוזרים לישראל, לפי האתר של משרד הקליטה, הם לא חוזרים כתושבים חוזרים. הם מגיעים לכאן, ואין להם מעמד של תושב חוזר. כל האנשים הללו הם אזרחי ישראל למעשה, היינו אם הם הוציאו רשיון נהיגה זר בחו"ל, והיו שם שנתיים-שלוש, כאשר הם או בניהם שבגרו – למשל, אם הבן של אדוני היה מוציא באטלנטה רשיון נהיגה זר, הוא לא יכול היה, לפי הנוסח כיום, לנהוג אפילו יום אחד בישראל, אם הוא בא לבקר את הסבתא. המצב הזה, שאותם אנשים, אין להם הגדרה. אני סברתי, וכך גם דיברתי גם עם מרב וגם עם חוה, שאותה קבוצה נכבדת, שאנחנו רוצים להגן עליהם, כאשר הם יוצאים מן הארץ לשליחות כזו, כאשר הם נכנסים לארץ לפני תום השליחות, באים רק לביקור הקצר אצל הסבתא, כמו תיירים זרים לנהוג בישראל עם הזר, וגם כשהסתיימה השליחות והם הגיעו לכאן, תן להם שנה להתארגן בישראל עם הזר.

<היו"ר דוד צור:>
זה בגלל ההחרגה, שאינו תושב ישראל?

<אילן חגי:>
כן. כי תושב ישראל נחשב למי שהוא אזרח הנמצא בישראל- - -

<היו"ר דוד צור:>
יש פה נקודה. מה עם דיפלומטים?

<חוה ראובני:>
אותו דבר. בדקתי. הם אכן לא מוכרים, גם כשמסיימים את השליחות, כתושב חוזר. עמדת משרד העלייה והקליטה היא לגביהם, שגם בכל תקופת שהותם בחו"ל, גם אם הם ארבע שנים במנהטן, הם ישראלים. הם לא מקבלים בשום הקשר שהוא עד חמש שנים זכויות של תושב חוזר. 

<היו"ר דוד צור:>
נכון, אבל לגבי האנשים שממילא יצאו עם רשיון עוד קודם – אתם אין בעיה?

<ציון מזרחי:>
אין אתם בעיה. כל השליחים שיוצאים, נאמר, בשליחות של משרד החוץ, אני יודע, והם עושים את זה, הם מחדשים להם את הרשיון בארץ. מחלקת הרווחה דואגת לזה, בפירוש אני אומר. הוא מדבר על ילד בן 14 שעשה שם רשיון ובא לארץ.

<אילן חגי:>
בינתיים הוא שלוש שנים שם. הוא הוציא רשיון בגיל 17, או אשתו. אין להם רשיון נהיגה ישראלי. הוציא שם זר. הוא בא ליומיים, לא יכול לנהוג. תייר כן. זה בעייתי. אפליה גם בינו לבין תושב חוזר.

<חוה ראובני:>
אבל מדינת ישראל לא מכירה בו כתושב חוזר. גם לא מקבל הטבות- - -

<היו"ר דוד צור:>
יש פה אפליה בין שליח, נאמר, צעיר בן 18, 19- - -

<חוה ראובני:>
אין כאלה.

<היו"ר דוד צור:>
יש. אגב, אני ויריב לוין עמדנו מאחורי הצעת החוק שתאפשר להם לבחור בבחירות. זה לקונה שאני גיליתי אותה, ואני גאה מאוד שהעברנו את החוק הזה.

לאה ורון:
עידית מוועדת הכלכלה הוציאה רשיון כשהוריה היו בשליחות בלונדון.

<היו"ר דוד צור:>
הצעירים האלה, דווקא הם בלקונה.

<חוה ראובני:>
זה לא השליחים עצמם אם כך; זה בני משפחותיהם.

<היו"ר דוד צור:>
גם שליחים זה יכול להיות.

<חוה ראובני:>
אדוני, אנחנו לא הולכים להוציא את הגלגל פה. מדינת ישראל כמדיניות, משרד העלייה והקליטה לא מכיר בהם כתושבים חוזרים.

<היו"ר דוד צור:>
לא אמרתי שתכירו בהם כתושבים חוזרים.

<אילן חגי:>
לא מגיע להם הטבות, אבל רשיון – כן.

<חוה ראובני:>
אני לא מנסה להמציא פה- - -

<היו"ר דוד צור:>
זה לא חייב להיות בתוך התקנות האלה. כי אז אנחנו לא מחריגים מה זה תייר ותושב- - -

לאה ורון:
שיגדירו שליחים וזה הכול.

<היו"ר דוד צור:>
יכול להיות.

<חוה ראובני:>
נגדיר את הקבוצה הזאת ונגדיר את הקבוצה הזאת ונגדיר את הקבוצה הזאת. לכל אחד יהיה סטטוס, ונהיה עם אותה בעיה כמו שיש לנו עם התקנות הנוכחיות, שאף אחד לא יודע מה הדין.

<היו"ר דוד צור:>
אסביר לך איפה היתה הבעיה. הבעיה בשליחים היתה – לא רצו באופן גורף הרי לכל מי שנמצא בחו"ל. יריב לוין בהתחלה חשב על זה, כי זה משרת אולי גם פוליטית, שכל הישראליים שמחזיקים באזרחות ישראלית בחו"ל, יוכלו לבחור בבחירות. אני התנגדתי לזה. מי שלא חי פה, הוא לא חי פה. אבל אנשים שנשלחו מטעם הסוכנות, אבל הם לא שליחים של מדינת ישראל, כי הסוכנות לכאורה והפדרציות מממנות להם את השכר, הם לא מקבלים תלוש שכר מהמדינה אלא מהסוכנות מהפדרציות. זה החריג אותם במיידית, והם לא יכלו להצביע. את זה הצלחנו כן להכניס בהצעת חוק. 

פה תנו פתרון לזה. גם אם זה, לצורך העניין, ל-20, 30, 100 איש - לא יודע כמה אנשים, כי מדינת ישראל לא יכולה להתכחש לאנשים שהיא שולחת לשליחות, שעושים שם משימה חשובה, ורק בגלל שהם לא מקבלים תלוש שכר בנוסח אנשי משרד החוץ או אחרים, הם וילדיהם, כשהם חוזרים לפה והוא אזרח ישראלי, הוא לא יקבל את היכולת לנהוג פה עם הרשיון הזר? כתייר. את אותה זכות שיש לתייר אין לו בבית שלו שהוא אזרח, ששלחה אותו למשימה? תנו לזה פתרון. לא אמרתי עכשיו - תכניסו את זה לתקנות אחרות. אנחנו חייבם לתת פתרון לאנשים האלה. אנחנו הופכים אותם לעבריינים בפוטנציה?

<אילן חגי:>
ודבר אחרון, כבוד היושב-ראש. יש פער, ונציגת משרד הקליטה תאשר זאת, כאשר אתה מבקש להיות תושב חוזר, יש פער של לפחות כמה חודשים עד שמשרד הקליטה מכיר בך כתושב חוזר, ואז ההכרה היא רטרואקטיבית, היינו הם מכירים בך מיום הכניסה שלך לישראל. יוצא שתושב חוזר שלא עומד ב-567 הרגיל, ונכנס לישראל, עד שהוא מוכר, ויש לי פה דוגמה כזו, חולפים כמה חודשים. מה קורה בגרייס הזה? יכולים לתת לו כתב אישום. המשטרה תאשים אותו בנהיגה ללא רשיון נהיגה, אנחנו נהיה מחושקים בכך- - -

<היו"ר דוד צור:>
מהרגע שהוא נכנס לארץ, הוא לא מקבל איזו תעודה זמנית?

<עדי מויאל:>
אני מודה שאני לא בקיאה בעניינים האלה. זה אגף תיעוד וזכאות אצלנו יותר אחראי על זה. אני מוכנה לבדוק את הנושא הזה ולחזור אליכם.

<היו"ר דוד צור:>
תבדקי. סביר להניח שצריך תעודה זמנית.

<מרב תורג'מן:>
מה שכתוב בתקנות זה תעודת עולה ולא תעודה זמנית. בעניין הזה, ככל שתסכימו עם ההערה הזאת, נצטרך לשנות את ההגדרה.

<היו"ר דוד צור:>
אולי הוא יקבל את אותה הטבה שיש לתייר בשלב הזה.

<אילן חגי:>
אבל אם הוא לא עומד בתיירות לכאורה בשלושת החודשים, יש בעיה, כי הוא נכנס ויצא כדי להסדיר את הגעתו לארץ. הרי תושב חוזר לא בא: טוב, יאללה, באתי.

<היו"ר דוד צור:>
תבדקי את ההגדרה הזאת ותחזרו אלינו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>
13/07/2014

11:42