PAGE 2 ועדת העבודה, הרווחה והבריאות 11/06/2014 הכנסת התשע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שני <פרוטוקול מס' 247> מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות יום רביעי, י"ג בסיון התשע"ד (11 ביוני 2014), שעה 10:40 <סדר היום:> <צו להגברת האכיפה של דיני העבודה (שינוי התוספת השנייה לחוק), התשע"ד-2014> נכחו: <חברי הוועדה:> יעקב מרגי – מ"מ היו"ר <מוזמנים:> ריקי יחזקאל – מנהלת תחום אכיפה עובדים זרים, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד הכלכלה עו"ד הילה רענן – הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה דניאל סוצ'י – רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר אורית שיינין – אגף התקציבים, משרד האוצר אשר בטלמן – ממונה בכיר, מינהל הגמלאות, אגף הסיעוד, המוסד לביטוח לאומי <ייעוץ משפטי: > נעה בן שבת <מנהלת הוועדה:> וילמה מאור <רישום פרלמנטרי:> אהובה שרון – חבר המתרגמים <צו להגברת האכיפה של דיני העבודה (שינוי התוספת השנייה לחוק), התשע"ד-2014> <היו"ר יעקב מרגי:> בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. ה-11 ביוני 2014, י"ג בסיון התשע"ד. על סדר היום צו להגברת האכיפה של דיני העבודה (שינוי התוספת השנייה לחוק), התשע"ד-2014, פרוטוקול מספר 247. משרד הכלכלה. אתם רוצים את התוספת? בואו נשמע אתכם. <הילה רענן:> אני מהלשכה המשפטית במשרד הכלכלה. אנחנו רוצים להוסיף הוראות שנמצאות בחוק עובדים שנמצאים בסמכות האכיפה של משרד הכלכלה לתוספת השנייה של החוק להגברת האכיפה, כך שניתן יהיה לאכוף באכיפה מינהלית את הוראות חוק עובדים זרים. <היו"ר יעקב מרגי:> את רוצה להיכנס לתוך הסעיף או שנקרא ואחר כך תתייחסי? <עו"ד הילה רענן:> אני מציעה שנקרא ואז נתייחס. <היו"ר יעקב מרגי:> יש מישהו סביב השולחן שרוצה להתייחס? אין. נקריא. <נעה בן שבת:> צו להגברת האכיפה של דיני העבודה (שינוי התוספת השנייה לחוק), התשע"ד-2014 אנחנו מדברים על אותה תוספת שנייה שחלה על מעבידים או על מי שיש לו חובה ישירה כלפי החוק. היא לא חלה על מזמיני שירות. בתוקף סמכותי לפי סעיף. 51(ב) לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011 (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר האוצר, עם שר המשפטים ועם הארגונים ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מצווה לאמור: 1. שינוי התוספת השנייה לחוק בתוספת השנייה לחוק – (1) בחלק ב', אחרי פרט (18), יבוא: "(19) איסור ניכוי סכומים משכרו של העובד הזר לפי סעיף 2(ב)(9) לחוק עובדים זרים. אדוני, אני אעצור כאן לרגע כי אנחנו מדברים על איסור שכמוהו קיים איסור מקביל גם לגבי עובדים בכלל וכמובן גם בכללם העובדים הזרים. רציתי לשאול מדוע נדרשת הוראה מיוחדת. אני אציין שבמקור הוצעה בצו הוראה לעניין משרה פלוס שכר אבל בגלל שהיא באמת קיימת גם לגבי העובדים בכלל וגם לגבי העובדים הזרים, היא הוסרה מהצו. אולי אפשר להסביר. <הילה רענן:> את מדברת על סעיף 25? <נעה בן שבת:> כן. על האיסור לפי סכומים. <הילה רענן:> נכון להיום קיימת בחוק להגברת האכיפה ההוראה שניתן לאכוף את סעיף 25 לחוק הגנת השכר שקובע שאפשר לנכות עד 25 אחוזים משכרו של עובד בגין חוב של העובד למעביד. יחד עם זאת, ההוראות שקיימות בחוק עובדים זרים ושמאפשרות לנכות ניכויים בגין מגורים ובגין ביטוח רפואי, הן הוראות רחבות יותר. הן הוראות שקובעות שסך כל הניכויים שאפשר לנכות משכרו של עובד, הן בסך הכול 25 אחוזים. <היו"ר יעקב מרגי:> כולל. <הילה רענן:> כן. אי אפשר יותר מ-25 אחוזים בעוד שבחוק הגנת השכר ההוראה קובעת שאפשר לנכות בגין חוב בין עובד למעביד עד 25 אחוזים ואפשר לנכות דברים אחרים. <היו"ר יעקב מרגי:> אנחנו מאמצים את המגבלה כפי שיש בחוק העובדים הזרים. <הילה רענן:> כן. זאת בעצם המשמעות. <נעה בן שבת:> (20) איסור ניכוי סכום העולה על השיעור המותר בעד דמי ביטוח רפואי על ידי מעביד לפי סעיף 2(ב)(3) סיפה לחוק עובדים זרים או על ידי קבלן לפי סעיף 2(ג) לחוק האמור. ההוראה שנוגעת לקבלן היא באמת בסעיף 2(ג) לחוק ואנחנו מדברים על קבלן שלפי חוזה קבלנות לא הסדיר כראוי את אותם עניינים. לקבלן יש חובה עצמאית לפי החוק האמור וזה לא נובע מהחלת התוספת השלישית לחוק, החובה העצמאית של הקבלן. <הילה רענן:> נכון. <נעה בן שבת:> (21) איסור ניכוי סכום העולה על השיעור המותר בעד מגורים הולמים על ידי מעביד לפי סעיף 2(ב)(4) סיפה לחוק עובדים זרים או על ידי קבלן לפי סעיף 2(ג) לחוק האמור". (2) בחלק ג', אחרי פרט (17) יבוא: חלק ג' כרוך בעיצום כספי גבוה יותר והוא גם בתוספת השנייה. "(18) התקשרות בחוזה העסקה ופירוט תנאי העבודה בחוזה על ידי מעביד לפי סעיף 1ג(א) ו-(ב) לחוק עובדים זרים או על ידי קבלן לפי סעיף 2(ג) לחוק האמור". אנחנו מדברים על אותו הסכם שיש חובה לערוך אותו בכתב עם העובד. <הילה רענן:> זה קיים היום בחוק הודעה לעובד אבל זה לא קיים לגבי עובדים זרים, מה שקיים בחוק לעובדים זרים שחובה לתרגם את זה לשפת העובד. היום לפי חוק הודעה לעובד צריך לתת הודעה בעברית. מדובר באוכלוסייה שבדרך כלל לא דוברת עברית. <נעה בן שבת:> גם חוזה העסקה וגם לכתוב בשפתו של העובד ולפרט בו את תנאי העבודה הנדרשים. <ריקי יחזקאל:> גם הודעה לעובד לא מרחיבה כמו חוזה עבודה שמפרט יותר את תנאי העבודה והישות המשפטית שבין העובד למעביד. <נעה בן שבת:> יש מועד תחילה להוראה? <הילה רענן:> אני לא יודעת. אני צריכה לבדוק. <היו"ר יעקב מרגי:> יש היערכות מיוחדת לכך? זה כרוך בהיערכות מיוחדת? <הילה רענן:> לא. מבחינתנו לא. <נעה בן שבת:> אתם בעצם תוכלו להפעיל מהיום גם את העיצום הכספי, גם את הסנקציה המינהלית כלפי המעסיק או הקבלן. <היו"ר יעקב מרגי:> אני רואה שמי שנוגע בדבר, הקבלנים או הארגונים או החברות, לא הופיע כאן. למרות שזה מיטיב עם העובדים, כנראה שהם חיים עם זה טוב. התיקון הוא תיקון מתבקש. אתה רוצה להוסיף משהו? <אשר בטלמן:> אני מהמוסד לביטוח לאומי. אם יש לכם שאלות, בבקשה, אבל אין לי מה להוסיף. <היו"ר יעקב מרגי:> אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד אישור הצו להגברת האכיפה של דיני עבודה? הצבעה בעד – פה אחד הצו להגברת האכיפה של דיני עבודה – אושר פה אחד <היו"ר יעקב מרגי:> אושר פה אחד. תודה רבה. הישיבה נעולה. <הישיבה ננעלה בשעה 10:50.>