PAGE  
2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
18/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 86>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, כ' בסיון התשע"ד (18 ביוני 2014), שעה 10:00
<סדר היום:>
<העסקה ישירה של עולים חדשים במגזר הציבורי.>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
יואל רזבוזוב – היו"ר
דב ליפמן

<מוזמנים:> 
	ברוך שמעון
	–
	ממונה תעסוקה, משרד ראש הממשלה

	אמיר תואבה
	–
	מנהל אגף קליטת עולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה

	בת שבע ראובני
	–
	סמנכ"לית משאבי אנוש, משרד העלייה והקליטה

	אליאס מהרי
	–
	מנהל מוקד קליטה, עיריית נתניה

	אלכסנדר נבוקין
	–
	מנכ''ל העמותה, צנטוריון

	לב שניידר
	–
	יועץ משפטי, צנטוריון

	ז'נטה ויינברג
	–
	מנהלת המרכז למהנדסים עולים, מרכז למהנדסים עולים

	אסתר בלום
	–
	מנהלת פרויקטים ותוכניות, מועצת ארגוני עולים

	תמר דסטה
	–
	דוברת ורכזת קשרי חוץ, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

	מלקמו סמלין
	–
	רכז כח אדם, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

	אדי ז'נסקר
	–
	מוזמנים שונים

	אליאס מהרי
	–
	מנהל מוקד קליטה, מוזמנים שונים

	היווט ג'נבה
	–
	מנהלת מוקד קליטה- מוקד קליטה, מוזמנים שונים

	וובנטה גטנך
	–
	רכז נוער- מוקד קליטה, מוזמנים שונים

	וורקה דמוזה
	–
	מנהלת מוקד קליטה, מוזמנים שונים

	ענת האס
	–
	סטודנטית  -הקואליציה להעסקה ישירה, מוזמנים שונים

	אביי דג'ן
	–
	רכז נוער - מוקד קליטה, מוזמנים שונים

	חנה טמנו
	–
	רכזת תעסוקה - מוקד קליטה, מוזמנים שונים

	טרודל מתוקו
	–
	רכזת פניות- מוקד קליטה, מוזמנים שונים

	ז'נטה ויינברג
	–
	מנהלת המרכז למהנדסים עולים, מוזמנים שונים

	דן מנגיסטו
	–
	מנהל, עיריית אשדוד

	אביי דג'ן
	–
	רכז נוער, עיריות

	סימון מנחם
	–
	מוקד קליטה, פרדס חנה

	אנגדאו יעקב
	–
	מנהל מוקד קליטה, עיריית יבנה

	דוד אלעזר
	–
	מנהל מוקד קליטה, עיריית רחובות

	וונדה אקלה
	–
	מנכ"ל, נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה

	מוני מעתוק
	–
	סגן מנהל אגף כח אדם ושכר ברשויות המקומיות, משרד הפנים

	ויקי אדז'ינסקי
אורטל בן-אהרון
	–
_
	דור אחד וחצי
מוזמנת

	גדעון זעירא
	–
	מ.מ.מ. -מרכז מחקר ומידע של הכנסת


<מנהלת הוועדה:>
דנה גורדון שושני
<רישום פרלמנטרי:>
אתי בן-שמחון
<העסקה ישירה של עולים חדשים במגזר הציבורי>
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
שלום לכולם, אנחנו נתחיל את הדיון. הכנסת מציינת היום את יום העסקה הישירה במגזר הציבורי, ואני נעניתי לבקשתם של חברי הכנסת זהבה גלאון, חיים כץ, מיכל בירן לקיים דיון בוועדה ביום זה, ולייחד אותו להעסקתם של העולים החדשים.
חברי הכנסת אמורים להצטרף אלינו, גם סגן השר אופיר אקוניס. אני אקצר בדברי הפתיחה, אין לנו הרבה זמן, ואנחנו רוצים לתת לכמה שיותר אנשים לבוא לידי ביטוי, ולשמוע גם את הנתונים. 

רק משפט קצר בפתיחה, אנחנו יודעים שהעסקה באמצעות חברות קבלן לעולים החדשים, איפה כאן הבעיה? הבעיה שעולים חדשים, אוכלוסייה שעלתה שנמצאת בקשיים רבים, ברגע שאתה מועסק לא ישירות אלא דרך חברה, דרך קבלן, אין לך יציבות, כל יום יכולים לפטר אותך, וזה מקשה עליך להתייצב בבנק, לקחת משכנתא ולחשב את הצעדים הבאים שלך. דווקא בנושא של העולים זה רגיש, זו תופעה שהיא תופעה כלל ציבורית, כלל ארצית, אבל בנושא של העולים, אנחנו צריכים להיות רגישים יותר.

אני אבקש מהנציג של המ.מ.מ. גדעון זעירא להציג את הנתונים שיש לנו. בבקשה.
<גדעון זעירא:>

לקראת הדיון מרכז המחקר והמידע של הכנסת אסף נתונים על העסקה ישירה של עולים בשרות המדינה. אנחנו נתמקד בקבוצה זו, מכיוון שיש קושי לאסוף נתונים על המגזר הציבורי כולו. אספנו נתונים על 90 משרדים ויחידות בשרות המדינה ביוני 2014, 88 יחידות מנתוני נציבות שרות המדינה, כנסת ומבקר המדינה.

מי שרוצה לראות את הרשימה, יכול לראות את זה בטבלה אחת במסמך. אין בהם נתונים על יחידות מערכת הביטחון.


התמקדנו בשתי קבוצות עולים, אחת – יוצאי אתיופיה, מי שנולד באתיופיה או אחד מהוריו נולד באתיופיה, כפי שמוגדר בחוק שירות המדינה, ולפיו יש חובת ייצוג הולם לקבוצה זאת בגופי שרות המדינה. בנוסף, קבוצה נוספת עולים שאינם יוצאי אתיופיה שעלו מאז 1990. נדגיש, שאין בידינו נתונים על עולים חדשים מבניהם.

לפי הנתונים, ביוני 2014, ביחידות הנציבות, נציבות שרות המדינה, הכנסת ומבקר המדינה, הועסקו כ-11,500 עולים. כ-16% מכלל עובדי שרות המדינה. מתוכם כ-1,060 עולים יוצאי אתיופיה, וכ-10,500 עולים שאינם יוצאי אתיופיה, ועלו מאז 1990.


יוצאי אתיופיה הם כ-1.5% מכלל עובדי שרות המדינה. נציין שלפי נתוני הלמ"ס, בסוף 2012, שיעור ילידי אתיופיה בישראל וילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה היה 1.6% מכלל האוכלוסייה. 10,500 עולים שאינם יוצאי אתיופיה ועלו מאז 1990 הם כ-15% מכלל עובדי שירות המדינה. לפי נתוני הלמ"ס בסוף 2012, השיעור שלהם היה כ-12% מכלל האוכלוסייה. כאמור, יש 90 יחידות בשירות המדינה שקיבלנו מהם נתונים. 33 יחידות ומשרדים במערכת הבריאות הממשלתית, ו-57 יחידות ומשרדים בשאר התחומים. רוב העולים כ-77% מהם עובדים במערכת הבריאות שבה מועסקים כ-45% מכלל עובדי שרות המדינה. כ-23% מהעולים הנותרים עובדים ב-57 יחידות שאינם במערכת הבריאות, ובהם מועסקים כ-55% מכלל עובדי המדינה. 

עכשיו אני מדבר על עובדי יחידות שאינם במערכת הבריאות. אחוז אחד מכלל העובדים האלה הם יוצאי אתיופיה, הם מועסקים ב-33 יחידות מתוך 57. מבין היחידות שהם לא מועסקים אפשר לציין את משרד הפנים, משרד התקשורת, המשרד לאזרחים ותיקים, המשרד לפיתוח והנגב, ונציבות שרות המדינה. כ-6% מהעובדים שאינם במערכת הבריאות הם עולי 1990 ואילך שאינם יוצאי אתיופיה. רק בארבע יחידות מתוך 57 לא הועסקו עולים שכאלה.


עכשיו אני מדבר על מערכת הבריאות. כ-28% מן העובדים ממערכת הבריאות הם עולים. כ-2% מהעובדים הם - - -

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
עובדים קבועים?

<גדעון זעירא:>

אנחנו מדברים על העסקה ישירה. אנחנו מדברים על עובדים בתקן בחוזה אישי, כולל מתמחים, ואנחנו לא מדברים על סטודנטים. כ-2% ממערכת הבריאות הממשלתית הם יוצאי אתיופיה, הם מועסקים ב-29 יחידות מתוך 33. כ-26% מעובדי מערכת הבריאות הם עולי 1990 ואילך, הם מועסקים בכל 33 היחידות. מאפיינים נוספים כגון גיל והשכלה תוכלו לראות בפרק 3 במסמך.


בנוגע להעסקה לא ישירה בשרות המדינה, הגורמים האמונים על הנושא לא אוספים נתונים ספציפיים על עולים, לכן אין לנו נתונים להציג. נציין באופן כללי שלפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, על סמך נתוני 2012, 2013, בכלל שרות המדינה מועסקים כ-13,500 עולים ולא עולים. הם עובדים ב-3 דרכי העסקה, עובדי קבלן כוח אדם, עובדי קבלן שירותים ועובדי כתף אל כתף. רוב רובם עובדי קבלן שירותים, אנחנו מדברים על שמירה נקיון והסעדה כ-13,000. עובדים קבלן הם כ-270,000, ועובדי כתף אל כתף כ-315. 


יחידת הביקורת באגף החשב הכללי במשרד האוצר מפקח על תנאי העבודה של עובדי קבלן שירותים בשירות המדינה. אגף השכר והסכמי העבודה מפקח על התנאים של עובד קבלן כוח אדם בשרות המדינה, והם לא אוספים נתונים על עולים. כך גם לגבי נציבות שרות המדינה לגבי עובדי כתף אל כתף. גורמים שונים ששוחחנו איתם לקראת המסמך העלו שאין קשיים ייחודיים למועסקים בהעסקה לא ישירה בשרות המדינה בהשוואה למועסקים בהעסקה לא ישירה במגזר הפרטי. במסמך מצוינים גם חסמים אפשריים להשתלבות בשרות המדינה של גורמים שונים, אם תרצו נוכל להרחיב עליהם בהמשך.
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תודה על הסקירה.

אנחנו יודעים שלפני כשנתיים נחתם הסכם שכר ענפי במגזר הציבורי שישפר את תנאי השכר והעסקה של עובדי קבלן. אני אבקש לדווח לי על השפעתו של עובדי הקבלן. יש לנו כאן מישהו שיוכל לדווח? 

<מאיר דוד:>
ממשרד הכלכלה, מנהל אגף האכיפה. הנושא של היישום של חוק ההסכם הקיבוצי בשרות המדינה על עובדי הקבלן הוא באחריות של החשב הכללי. החשב הכללי הוא זה שמבצע את הבקרה ואת הביקורת על הוראות היישום. אנחנו מקבלים מעת לעת את הדוחות שלו, את דוחות הביקורת לבדיקה ובמקום שאנחנו מוודאים שאין יישום של הוראות החוק, או שאין תיקון של ההוראות, אנחנו נכנסים לביצוע האכיפה. אין לנו עד היום נתונים על אי יישום החוק בשרות הציבורי, חבל שמישהו מהחשב הכללי לא נמצא פה. אבל אם תרצו לדבר בכלל על עובדי הקבלן, ובכלל בגופים הציבוריים, אז מאז שנכנס ובמקביל לכניסת החוק הזה גם נכנס החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה לתוקף, שבתוך החוק להגברת האכיפה יש פרק ייחודי לעובדי הקבלן בשמירה וניקיון. אם נכון להיום יש כ-1,000 חברות במשק בעלות רשיון כזה או אחר – שמירה, נקיון, כוח אדם, למעלה מ-300 מהחברות האלה כבר נמצאות אצלנו בפיקוח ובאכיפה בשנתיים האחרונות. 
מתוך כל החברות האלה יש 14 גופים ציבוריים שאנחנו כרגע בהליך אכיפה של עובדי הקבלן אצלם. דבר נוסף שמשפיע בחוק להגברת האכיפה, זה אחריות של מזמיני השרות. מכיוון שהיום מוטלת ההחלטה על מזמיני השרות, אנחנו גם פועלים מול מזמיני שרות, בערך כ-20 מזמיני שרות כבר אנחנו בהליכים מולם על הפרות של קבלנים של חוקי העבודה כלפי העובדים. אני שמח לציין שיש מזמינים שמיד פועלים, או להפסקת התקשורת, או לתיקון הליקויים באופן מיידי. לגבי היישום המלא או השפעה בתוך שרות המדינה, אני אצטרך את החשב הכללי, אני לא אוכל לענות על השאלה הספציפית הזאת. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תודה. אנחנו לא יודעים בוודאות האם מישהו מבקר, לא מבקר ומה קורה באמת.

<מאיר דוד:>
מבקר כן. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
השאלה מה קורה בשטח, זה אנחנו לא יודעים בוודאות. אנחנו יודעים שרוב המשרות בעבודות הללו הם עולים חדשים. נצטרך להיכנס לזה יותר לעומק. 
<מאיר דוד:>
אנחנו באכיפה, מכיוון שאנחנו עוסקים מול כלל המשק, מול אוכלוסיות מגוונות, אנחנו גם קולטים עובדים עולים חדשים מהמגזרים האלה כדי לקדם את האכיפה, ורק בשנה האחרונה אנחנו קלטנו 4 עובדים חדשים במשרה מלאה בהעסקה ישירה מהמגזר האתיופי, ועדיין לא סיימנו את הקליטה ואנחנו נמשיך לקלוט עובדים בהעסקה ישירה.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אבל משרד הכלכלה, אפשר להבין, לפי הנתונים שקיבלתי זה 0.6%, אנחנו אמורים להיות ב-1.5%, 1.6%.
<מאיר דוד:>
כל משרד הכלכלה גדול 0.6%, אצלי ביחידה 4 מתוך ה-8. אני אמשיך לעשות את זה גם, כי אנחנו באמת רואים את החשיבות להעסקה ישירה וגם את הסיוע שלהם בהשפעה על האכיפה. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
לגבי ייצוג הולם, עשינו כבר כמה דיונים, יש לנו גם דיון מתוכנן, נתמקד בזה בהמשך. 

אנחנו נמשיך עם הדיון, ויש לנו כאן בתוך העסקה ישירה יש לנו בעיה מיוחדת לעובדי מוקדי קליטה ליוצאי אתיופיה בכל רחבי הארץ, גם שמעתי לא מעט בעיות כבר לא פעם ראשונה, אני חושב שחשוב לנו גם להיכנס לעניין הזה. 

אני רוצה לתת את רשות הדיבור לנציגת משרד הקליטה, בת שבע ראובני, סמנכ"לית משאבי אנוש. בבקשה, בת שבע. 
<בת שבע ראובני:>
בוקר טוב, אני סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש. המשרד לקליטת העלייה הוא המשרד של העולים למען העולים, ומופעל ברובו על ידי העולים. תיקון קטן, אנחנו היום לא 502 עובדים, אלא 467, גם בשנת 2013, היינו קצת פחות ממה שמופיע כאן. אנחנו מעסיקים עולים מכל רחבי העולם, מאחר ואנחנו נותנים שרות רב לשוני. כמובן בשנות ה-90' קלטנו קבוצה מאוד מכובדת של עולים שנותנים היום גם שירות ישיר לא רק לעולים מחבר העמים, אלא גם לעולים נוספים.

במשרד ישנו אגף לקליטת עולי אתיופיה, יש לנו פריסה של עולי אתיופיה בכל רחבי הארץ שנותנים שרות. אנחנו מעסיקים העסקה ישירה את העובדים האלה. לא קיים במשרד לקליטת העלייה העסקה באמצעות קבלני כוח אדם, להוציא 3 הנושאים היחידים ששרות המדינה עובד לפיו, זה קבלני שרותים, נקיון, אבטחה וגם ההסכמים המיוחדים שקיימים לעובדי המחשוב. שאר הדברים שהם כביכול הפעלה, לא כביכול, אלא יש להם אלמנטים של העסקה, הם פרויקטים יחד עם הרשויות או עם גורמים נוספים.
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אנחנו מתכוונים למוקדי קליטה.

<בת שבע ראובני:>
אנחנו מתכוונים למוקדי קליטה. אנחנו תומכים ברשות כדי לקדם את קליטתם של אוכלוסיות מסוימות שזקוקות לאיזשהו סטרט-אפ, על מנת שיוכלו להיקלט מבחינה חברתית כמה שיותר מהר. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תודה. אנחנו ניתן לך להתייחס בהמשך, בטוח יועלו פה טענות, ואנחנו נדון בזה.

הייתי רוצה לתת את רשות הדיבור לענת הס, שתציג את עמדת הקואליציה הארצית להעסקה ישירה. בבקשה.

<ענת האס:>
שלום לכולם, אני באה מהקואליציה להעסקה ישירה. העברנו ביניכם דף עמדה שמציג ככה את הנתונים שאנחנו אספנו בנוגע לקביעת העסקה קבלנית. חשוב לי מאוד לעשות את ההבחנה, אנחנו מדברים כאן על העסקה ישירה, ובעצם אנחנו מדברים כאן על העסקה קבלנית. הבעיה שלנו היא לא עם העסקה ישירה של העובדים, אלא עם העסקה קבלנית. כיום אנחנו יודעים שיש בערך 40% מכלל העובדים בשרותים הציבוריים שמועסקים בהעסקה קבלנית, בערך 50% הם עולים חדשים. אנחנו יודעים שעולים חדשים יש להם הרבה מאוד קשיים להיקלט בעבודות, בגלל קשיי השפה הרבה פעמים לא מסוגלים לעבוד בעבודות שהם מתאימות להשכלה שלהם, לנסיון שלהם, ולכן הם נאלצים להיקלט בכל מיני עבודות שלא מתאימות, כמו נקיון, אבטחה, שמירה וכל מיני עבודות כאלה.

אנחנו יודעים את התנאים שהם מקבלים, זה הרב המאוד פעמים פגיעה בשכר, אי מתן זכויות סוציאליות ותנאים הולמים. אני מכירה את ההסכם שנעשה, ההסכם הקיבוצי ב-2012, ההסכם אמנם שיפר אולי במידה מסוימת את התנאים של העובדים, אבל הוא מהווה כפלסטר לבעיה, והוא לא באמת פותר את הבעיה. הוא בעצם מנסה לשים איזשהו סיטואציה של העסקה שהיא פוגענית, היא לא אישית, והיא מאפשרת הרבה מאוד פגיעה בלנסות לשפר אותה, אבל בעצם העובדים שמועסקים בצורה קבלנית אין להם יחסים אישיים עם המעסיק, המטרה של חברות הקבלן היא להרוויח כסף, מקסימום רווח מינימום הוצאות, והם בעצם עושים את זה על חשבון גבם של העובדים. יכולות להיות הרבה מאוד רגולציות ששומרות עליהם, אבל בסופו של דבר כשיש פגיעה, כשיש בעיה ברגולציה מי שנפגע זה העובדים והמעסיק, מקבל השירותים שהוא זה שנמצא באינטראקציה ישירה עם העובדים, הוא לא יכול לשלוט בדבר, כי מי שבעצם דואג לתנאים ובעצם פוגע הוא הקבלן. העובדים כאן יספרו, היום הגיעו דוברים שיספרו על אי מתן זכויות, אי מתן שכר הולם, מפטרים אותם ומחזירים אותם לעבודה כדי שהם לא יוכלו לצבור ותק וזכויות סוציאליות.

עולים חדשים שמגיעים,  אין להם שפה, הם לא יכולים לקרוא את תלוש השכר שלהם, לא יכולים לדעת תמיד על איזה חוזה הם חותמים, הם חותמים על חוזים שלא הולמים את התנאים הראויים שהם אמורים לקבל במשרות ציבוריות. 
מה שאנחנו אומרים היום, זה שאנחנו מבקשים שהעסקה הקבלנית במוסדות הציבוריים לא תתקיים, לפחות במוסדות הציבוריים שמהווים כדגל שאמורים לעבוד כדגל של העסקה שהיא ראויה. אנשים שבאים לארץ מגיעים לכאן, אמורים לעבוד בהעסקה שהיא ראויה. אנחנו רוצים שהעסקה פוגענית לא תתקיים, לפחות במוסדות הציבוריים. כל הניסיונות לשפר אותה, זה בסך הכול ניסיונות שהם נקודתיים. רק העובדה שמשרד הכלכלה לא יודע להגיד לנו האם זה עובד, העובדה שיש כאן 40 ממוקדי הקליטה, סליחה, 100, או 100 שאם ההסכם נחתם מ-2012, לפני שנתיים ועדיין הם פתחו בסכסוך עבודה, הם לא מקבלים את התנאים שמגיעים להם, אומר שהפלסטר כנראה לא מכסה על הבעיה שהייתה אמורה להיפתר. אנחנו אומרים בקואליציה, הבעיה צריך לפתור אותה מהיסוד, ולמגר את תופעת ההעסקה הקבלנית לחלוטין, לא לנסות לפתור אותה בכל מיני פתרונות זמניים.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תודה. הבנו את הנקודה. 

לגבי מוקדי קליטה אנחנו נגיע. 

הייתי רוצה לתת את רשות הדיבור למנכ"ל עמותת "צנטוריון". 

<אלכסנדר נבוקין:>
אני לא רוצה לחזור על אותם מלים שאמרה נציגה מהקואליציה, פשוט בקצרה אני יכול להגיד לכם, שכבר יותר מחמש שנים פועל אצלנו מרכז מידע לעובדים, בעיקר עובדים מענף השמירה, ענף הנקיון, מטפלים וכו'. 95% מהפניות זה עולים חדשים. 

אחת מהבעיות המרכזיות, חוץ מבחינת החוקים, אכיפה, וכל הדברים האלה, זה מאוד חשוב, זה גם חוסר מודעות וחוסר ידיעה על אותם חוקים שקיימים נכון לעכשיו אצל העובדים. פשוט אנשים רק כשהם מתקשים, אומרים, בסדר, יש לנו בעיה, ולפני שהם רוצים לעזוב את מקום העבודה, או שאחרים פשוט לא יודעים את החוקים, לא יודעים לקרוא לפעמים ולהגיע לאותם חוקים החדשים שיצאו, זה קשה להם, אפילו לפחות אין להם זמן להתעסק בזה, כי הם עובדים שעות על גבי שעות. 

חשוב גם להדגיש, שהאנשים האלה שגם בענף השמירה, גם בענף הנקיון, עם המשכורת שהם מקבלים נכון לעכשיו, לפחות זה פחות מהמשכורת מינימום בסופו של דבר שזה יוצא, אלה אנשים שנמצאים בתחתית הסולם החברתית נכון לעכשיו.
גם נושא מאוד חשוב שאנחנו נתקלים בזמן האחרון, זה הנושא של הפנסיה. אנחנו יודעים שבענף השמירה והנקיון אמורים היו לקבל הפרשי פנסיה גם על לפני 2008. בעיה מאוד גדולה שאנשים חוזרים או ברגע שהם עוברים ממקום עבודה למקום עבודה, יש להם צבירת פנסיה במקום אחד, אחר כך במקום שני, אחר כך במקום שלישי. האנשים לא יודעים שאפשר לחבר את זה, פשוט שוב זה חוסר מודעות, חוסר ידיעה גם בנושא הזה. 
קשה לאנשים האלה שבגיל 50 - דרך אגב, בזמן האחרון אנחנו רואים מעגל פיטורים באנשים שבגיל 50 ו-50 פלוס בעיקר באותם ענפים בענף השמירה וענף הניקיון, בן אדם שפיטרו אותו, הוא נשאר בלי עבודה. ואחרי שהוא 8, 10 שנים עבד באותו מקום, באותם מקומות עבודה, קשה, קשה מאוד לו למצוא את מקום העבודה הנוסף, זה נושא מאוד בעייתי. לפי הפניות שלנו במרכז מידע, אנחנו רואים שזה המון אנשים, 95% שוב זה עולים חדשים. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תודה. 

מר אליאס מהרי, מנהל מוקד קליטה בנתניה. בבקשה. 
<אליאס מהרי:>
בוקר טוב, אנחנו הגענו לפה היום, גם בגלל שזה יום העסקה ישירה, וגם בגלל שאנחנו במשך 14 שנה מאז שהפרויקט הזה הוקם עובדים בתנאים של עובדי קבלן. אנחנו 14 שנה מקבלים את אותו שכר, את אותם תנאים, אין אופק תעסוקתי, אין ביטחון כלכלי. כל הרעיון היה להיכנס ולקלוט עולים, לנתב את דרכם בחברה הישראלית, ולשלב אותם כמה שיותר טוב. יוצא מצב שאחרי 14 שנה מאז הפתיחה של המוקדים אנחנו מתחילים להרגיש שאנחנו לא משתלבים כמו שצריך.
95% מהעובדים הם בוגרי אוניברסיטאות ומכללות. הייתי רוצה שיגדירו אותי כישראלי ולא כמגזר במדינה הזאת. אני רוצה שהתייחסו אליי כמי שיכול לתת שירותים לכל בן אדם בישראל. לא יכול להיות שכל דיון בהקשר של בני העדה האתיופית עולה הנושא שאני צריך לתת שירותים לבני העדה האתיופית. אני 30 שנה בארץ, מעולם לא הרגשתי שונה עד שהתחלתי לעבוד אל מול הקהילה, מעולם. הייתי ילד שמח, ילד מאושר בעולם. אני רוצה לגדל כמו כל ישראלי במדינה הזאת. אבל לא יכול להיות שאני עובד 10, 15 שנה במקום, נחשב למנהל, מנהל בכיר, מתווה מדיניות, כותב תכניות, עוקב אחרי דוחות ביצוע, עושה דוחות ביצוע, עושה הכול, וכשאני חוזר הביתה, הם יודעים שאני עובד לא קבוע, חוזה אישי. גם ילדיי שמסתכלים על האבא שלהם המנהל, איך הם מסתכלים עליי? בסופו של דבר, הוועדה הזאת, אדוני היושב ראש, צריכה להאמין שלהיקלט, להשתלב במדינה הזאת צריכה להיות השתלבות אמיתית של הבנה של החברה הזאת.

לא יכול להיות שאני אסתובב ברחוב ותהיה לי אות קין בגלל שאני בן קהילה, זה מה שאני מרגיש. כל דיון, זה לא יאומן. כל דיון שעוסק בבני הקהילה, זה משהו שכאילו אני פחות טוב ממישהו? לא עברתי מוסדות אקדמאיים במדינה הזאת? אני לא יודע לכתוב, לא יודע להתבטאות? למה במשרד הבריאות צריכים לעבוד בני קהילה רק בניקיון, למה? במשרד החינוך שיש את הבעיות הכי גדולות במדינת ישראל, עובדים 20 עובדים. אני עובד ברשות שעושה את כל המאמצים בשביל לשלב את הקהילה, ויש את התמיכה של משרד הקליטה כתמיכה, אבל אנחנו צריכים לדעת לאן אנחנו הולכים. נכנסתי רווק, אני  נשוי ואבא ל-2 ילדים. מה יהיה איתי? אני רוצה לקנות דירה, הבנק לא ייתן לי משכנתא. אני מקבל אותו שכר מאז שהתחלתי לעבוד. אין לי הפרשים מקרן השתלמות, חוץ מפנסיה - איפה אותו מנהל גדול? אני מגיע להרצות באוניברסיטאות, בא להרצות לצבא, בא להרצות במוסדות חינוך, אליאס, בסוף כשיורדים לפרטים הקטנים, אני עובד קבלן פשוט, דומה מאוד לאותו איש שנקרא עובד מדינה במשרד הבריאות. זה משהו שאנחנו כמודלים בתוך הקהילה לא יכולים לשאת יותר, לא יכולים. הצעירים מסתכלים עליהם, תסתכלו על בתי הכלא בצבא, תסתכלו על העבריינות הגואה, תסתכלו על זה. אם אנחנו המובילים נמצאים בסיטואציה לא נורמלית, מה אתם מצפים מאתנו?
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תודה אליאס. 
דיברת יפה, אני מכיר את אליאס מנתניה, באמת פעיל חברתי, ציבורי. 

אני רק רוצה להבין נקודה, ישנה תקנה, תקנו אותי, או חוק שמוקדי קליטה צריכים להיות מועסקים על ידי רשות מקומית, העסקה ישירה, או חברת בת של רשות מקומית. אם זה תאגיד עירוני, אני חושב שעל תאגיד עירוני יש את אותן החובות של קרן ההשתלמות והפנסיה, הכול אותו דבר. אז אם אתה לא מקבל, אז יש פה איזושהי עבירה על החוק. 
יש פה נציג ממשרד הפנים, האם מישהו יכול לענות לי? 

<אורטל בן אהרון:>
ממשרד הפנים, אגף כוח אדם ושכר ברשויות המקומיות.
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
את יכולה להתייחס לנקודה שהעליתי על התקנה שמוקדי קליטה צריכים להיות מועסקים על ידי רשות המקומית העסקה ישירה, או תאגיד עירוני, חברת בת.
<אורטל בן אהרון:>
בעיקרון, אנחנו האגף מה שאנחנו אוכפים בכל מה שקשור לייצוג האתיופים, סליחה יוצאי אתיופיה. 

<אליאס מהרי:>
ישראלים ממוצא אתיופי. 

<אורטל בן אהרון:>
אנחנו אוספים אחת לשנה את הדוחות שמגיעים אלינו מהרשויות המקומיות, ובהתאם לחוק אנחנו מעבירים אותם למזכירות הממשלה, ועדת העלייה והקליטה ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה.
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
זה ייצוג הולם, זה אנחנו יודעים, אנחנו עושים דיונים על זה.
<אורטל בן אהרון:>
מעבר לכך, אנחנו לא הגוף שלמעשה אחראי לאכוף את אופן העסקתם, אם זה באמצעות הרשות המקומית, או אם זה באמצעות חברת כוח אדם.
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
נציג שלטון מקומי הגיע? 

אני רוצה להבין בת שבע, לגבי העניין הזה העסקה ישירה של מוקדי קליטה, תתקני אותי זאת תקנה? 

<בת שבע ראובני:>
זה הסכם. ההסכמים שאנחנו חותמים עם הרשויות מצויין באופן מיוחד סעיף וגם הלשכה המשפטית שלנו במידה ואנחנו מוצאים שלא קיים - - -
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
מה תוקף המשפטי של ההסכם הזה?
<בת שבע ראובני:>
לא יכולים לקבל את התמיכה אם יש איזושהי בעיה בדרך העסקה. 
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אנחנו פה עלינו על נקודה שרשויות מקומיות מקבלות תמיכה, ועל ידי התמיכה הזאת הם מעסיקים את מוקדי הקליטה. בהסכם כתוב שאותו עובד הוא צריך להיות או מועסק ישירות, או על ידי תאגיד עירוני, חברת בת שלי. אני יודע בוודאות שבתאגידים וברשויות מקומיות ישנם את כל התנאים.

<אורנה עמוס:>
- - - העסקה ישירה, בעצם רשויות מקומיות הקימו תאגידים עירוניים, אתם קוראים להם חברות קבלן מהחצר האחורית, שדרכם מעסיקים אלפים של עובדים, יש חברה בבאר שבע 4,000 כאלה, בתל אביב יש 6,000 כאלה לדעתי, גם מורים, בעצם דרך התאגיד הזה מעסיקים אלפים של עובדים שהם נקראים בעינינו עובדי קבלן, הם לא מקבלים את אותן זכויות של עובדי הרשות המקומית בשום פנים ואופן. 
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אני מדבר על פנסיה שזה חובה מ-2006, וקרן השתלמות שזה הזכויות.
<אורנה עמוס:>
אנחנו מדברים על זכויות של צבירת ותק. אנחנו מדברים על זכויות של ביטחון תעסוקתי. אנחנו מדברים על זכויות שקשורות לא רק לפנסיה. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
סליחה, לגבי קרן השתלמות, אין לך קרן השתלמות?
<אליאס מהרי:>
יש עלות העסקה לעובד, נניח 100 אלף שקל, ה-100 אלף שקל הם העלות לשנה. קרן השתלמות ייגזר מה-100 אלף שקל עלות, זאת אומרת, אתה גם תשלם תקורה, למרות שיש הסכם של משרד הקליטה מול רשויות מסוימות לא לשלם תקורה, אבל ידידי יושב פה, חברי, שעובד דרך מתנ"סים, וכל המשכורת שלו הולכת, יש פה תלושים, אין מחוייבות גם המשרד יש לו הסכם, אבל הוא לא מחייב, הוא תומך ב-100 אלף שקל, הוא יודע שה-100 אלף שקל משולמים. 

<דב ליפמן:>
אין שום אכיפה ממשרד הקליטה לכל הנושא?
<קריאה:>
אין אכיפה. 

<בת שבע ראובני:>
אני רוצה לומר, אנחנו תומכים ברשות לקידום פרוייקט. במסגרת הזאת - - - 

<יובל אלון:>
17 שנה אותו - - -
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
סליחה, היו לי לא מעט שיחות על זה. מוקדי הקליטה, כמה שאנחנו לא נדבר ונצעק פה זה יהיה משהו זמני, אנחנו רוצים שתהיה אינטגרציה כמה שיותר טובה. אנחנו לא רוצים עובדי קליטה. אבל אנחנו כן רוצים העסקה ישירה, כן יש לנו את הדיונים על ייצוג הולם, ועדיין לא קיבלנו מרשויות מקומיות את הנתונים על ייצוג הולם ברשויות המקומיות. אני כמו שאליאס אמר, לא מעניין אותי שאליאס יעבוד במוקד קליטה, הוא יכול לעבוד בכל מחלקה אחרת בעירייה, וזה מה שרשויות המקומיות אמורות לעשות, ואת זה אנחנו צריכים לאכוף. 
<דני מנגסטו:>
משרד הקליטה צריך - - -

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
רשויות מקומיות זה משרד הפנים זה לא משרד הקליטה. 

<בת שבע ראובני:>
משרד הקליטה לא אחראי על דרכי ההפעלה של התקציבים והשכר  - - -

<דני מנגסטו:>
זה העניין, משרד הקליטה הוא לא עושה את העבודה שלו, כן, משרד הקליטה, מה זה משרד הקליטה? אנחנו חלק מהקליטה, חלק מתהליך הקליטה. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
חברים, אנחנו לא נתחיל עכשיו לתקוף פה אחד את השני, אנחנו רוצים לעשות פה סדר, אני חושב שזה דיון ראשון, ואני רואה שאין עוד דיונים בנושא, כי זה נושא רגיש. 

בבקשה, היועץ המשפטי של "צנטוריון".   

<לב שניידר:>
יועץ המשפטי של עמותת "צנטוריון". 

אדוני היושב ראש, עלה על נקודה נכונה בכל המסגרת, וזה לא קשור בני העדה האתיופית, גם בני העדה יוצאי חבר העמים, וגם ישראלים מועסקים בתנאים דומים לעובדי רשויות המקומיות, כמו שאדוני היושב ראש אמר, פנסיה, קרן השתלמות, שכר. אבל לעובדי הרשויות המקומיות יש המון תוספות נוספות שמגיעות עד לתוספת מאה אחוז לשכר, זה מה שעובדים לא מקבלים. 
דבר נוסף, החוזה, החוזה לתקופה מוגבלת, העובדים במשרדי קליטה באותו משרד הכלכלה, באותו מחלקה של היושב על ידי, העובדים מועסקים בחוזה לתקופה מוגבלת של שנתיים שלוש, ואחר כך אפילו בחוזה מופיע סעיף שלא ניתן להמשך בין עובד מתקבל לשנתיים, אחרי שנתיים הוא חייב ללכת הביתה, כאשר עובדים אחרים מועסקים כעובדים קבועים, אחרי שנתיים מקבלים קביעות. סטודנטים, הסטודנטים שמועסקים במשרד הכלכלה. 

<מאיר דוד:>
סליחה, אדוני היושב ראש, לגבי הסטודנטים, סטודנטים בכל משרות המדינה מועסקים בתקופת היותם סטודנטים, בתקופת הלימודים, וזה רלבנטי לכל הסטודנטים. 

<לב שניידר:>
אבל זה עובד כתף אל כתף, זה אותו עובד. 

<מאיר דוד:>
הוא דיבר פה על סטודנטים. לגבי העובדים, אמרתי, גם אצלנו יש עובדים יוצאי העדה האתיופית, ויש עובדים יוצאי חבר העמים הם עובדים במשרה מלאה ובתקן. גם אני רבותיי, עובד על חוזה, לא קבוע, ואני היום מנהל אגף במשרד הכלכלה. ידוע כי בשרות המדינה יש את הנטייה להעסיק פחות ופחות עובדים קבועים ויותר עובדים על חוזים ובזה אני מסכים שצריך לתקן. בעניין הסטודנטים, זה לא הנושא שקשור כרגע לכל הדיון.
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
חברים, נתמקד בנושאים שלנו.

בת שבע, רצית להוסיף נקודה. 

<בת שבע ראובני:>
חברי ממשרד הכלכלה כבר נגע בזה. אנחנו דנים פה בנושא של המגזר הציבורי, המגזר הממשלתי מתנהל על פי כללים שהם ידועים וברורים מראש. המגזר הציבורי, קרי, הרשויות המקומיות, שקיבלו - - - מהמשרד לקליטת העלייה לפני 20 שנה, על מנת לקדם את קליטתם של עולי אתיופיה כל אחד ביישוב שלו צריכים לפתור את הבעיה, ואנחנו בצורה עקיפה דואגים לזה שלפחות יהיה העסקה ותשלום של מה שמחייב החוק. בתוך ההסכמים שאנחנו חותמים עם הרשויות, רשום סעיף מיוחד שהרשות חייבת לשלם מה שמוגדר בחוק. מה שמעבר לחוקים, אנחנו מעודדים את הרשויות כדי להוסיף כל רשות והאפשרויות שלה, אבל המגזר הציבורי והמוקדים הם חלק מהפעילות קליטה לטובתם של העולים בני העדה האתיופית, או כפי שאתה קורא להם – הישראלים יוצאי אתיופיה זה נכון מאוד, כדי שהם יוכלו להתערות כמה שיותר מהר בדיוק כמו שהחבר אומר ולהפוך לחלק מהקהילה ומהתושבים עצמם. זאת המטרה למעשה, ולכן גם הפרויקט למרות שהוא לוקח הרבה שנים, מוכיח שהייתה פה אחריות, משום שאם הפרויקט היה נפסק קודם, הייתה איזושהי השפעה מאוד גדולה על מודלים של טיפול ועבודה מול הקהילה עצמה.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תודה בת שבע.

בכלל, אני שואל כאן אם יש מישהו מהשלטון המקומי, ראיתי ששלחו את עובדי מוקדי הקליטה, במקום לשלוח את מי שאמור לשלם להם את המשכורות. אנחנו דנים עם האנשים הלא נכונים, זה שאתם מציפים את הבעיה זה בסדר גמור, אנחנו נצטרך עוד דיונים בנושא. 

<וונדה אקלה:>
תודה רבה. אני אתמקד רק על המוקדים, נכון שזה זמן קצר, אם אנחנו נתמקד לפחות על הנקודה הזאת וניתן פתרון לעובדים, הם יכולים להיות מודל לעובדים אחרים. בהתחלה כאשר משרד הקליטה יזם  להקים מוקדים היה איזשהו דיון. בדיון גם אני השתתפתי בהתחלה כאשר התחילו לפתוח את המוקדים. שם כשזה עלה, אם נגיד שזה צריך להיות רק מוקדים ליוצאי אתיופיה ולבד, או צריכים להיות אחרת.  אבל בסוף כשזה הוחלט שזה לשים את העניין הזה, לשלוח את האנשים הטובים ביותר לאוכלוסייה שהיא צריכה אותם. לכן, אלה אנשים שנבחרו, לא אנשים שסתם הלכו, האנשים הטובים ביותר גם בהשכלתם, גם בניסיונם, גם ביכולתם אלה נבחרו על מנת לשרת את האוכלוסייה.
אחרי שעברו את העניין הזה, היה איזשהו הסכם עם רשות מקומית. הרשות המקומית ומשרד הקליטה הם צריכים לתפור את העניין הזה לדעתי, כי עכשיו זה התפספס. משרד הקליטה שולח לזה את המוקדים לרשויות המקומיות, הרשויות המקומיות זה לא העניין שלי, לכן זה המוקדים. כולם בשותפות צריכים לפתור את הבעיה הזאת. 
העובדים - אני מכיר, בגלל שאני מסתובב בשטח, את העבודה שלהם אני מכיר. כשאנחנו מסתכלים על המצב של הקהילה היום שזה עבודה שלהם, זה לא עבודה של מישהו אחר. לכן כאן אנחנו צריכים לתת איזשהו פתרון בכל המגזרים לקלוט אותם כדי שישרתו את האוכלוסיות האחרות וגם יוצאי אתיופיה, הם לא יהיו מנותקים על מנת לשרת את יוצאי אתיופיה, לכן אנחנו בנציבות תומכים בהם בכל המאבק שהם צריכים לעשות, כי זה הדבר הראשון. אנחנו ניצור איזשהו פקק של שירותים, בוא נגיד שאנחנו נפטר אותם, או נשלח אותם הביתה, מה עשינו בזה? יש כאלה שסיימו את הלימודים, יש כאלה שהם מנוסים, עכשיו הם נמצאים בתחרות, אנחנו מגדילים את המובטלים שהם מתחרים ביניהם, לכן כאן צריך לתת מענה על הנקודה הזאת, כולם צריכים לשבת ולפתור את הבעיה. 
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תודה. 

יושבת ראש המרכז למהנדסים עולים. בבקשה.

<ג'נט וינברג:>
שלום לכולם, אני יושבת ראש המרכז למהנדסים עולים ואדריכלים, זה עמותה משנת 97', לכן אנחנו יודעים את כל הבעיות בתחום המהנדסים והאדריכלים. לפי הסטטיסטיקה 30 אלף הגיעו מהנדסים ואדריכלים, זה תואר שני ושלישי. יש כמה חסמים בגלל זה שהאנשים לא יכולים להגיע לקליטה ישירה. למשל, למהנדסים והאדריכלים יש חסמים עכשיו של משרד הכלכלה לקבלת רשיונות, למרות שהאנשים הגיעו לארץ – מצד אחד מקבלים תואר שני ועם נסיון רב והאנשים לא יכולים, יש חסמים במשרד הכלכלה שהם צריכים לעבור שלוש שנים נסיון. 

זה חלק מהחסמים שהאנשים לא יכולים להגיע. למכרזים העולים גם לא יכולים להגיע מפני שהמכרזים לא מפורסמים גם בשפות לא רק בעברית. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אנחנו נעשה על זה דיון נפרד, דיון מלא, עליתי כבר על לא מעט בעיות. 

נתקלתי בבעיה שגם בנציבות יש לא מעט בעיות. מהנדס זה מקצוע דרוש. 
<ג'נט וינברג:>
אם יש אפשרות לעשות גם משרות המיועדות לעולים, כמו שיש למיעוטים. למה אי אפשר לעשות משרות גם לעולים?
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
ייצוג הולם לעולים. יש פה לא מעט בעיות בנושא הזה, גם מצד של העולים, שלא כולם מסכימים שיהיה להם ייצוג הולם.

<ג'נט וינברג:>
נכון, יש הרבה חסמים שלא יכולים להגיע גם למכרזים, גם לאותן משרות שהם מגישים אין אפשרות להגיע. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אני מבטיח לך, אנחנו בקרוב נעשה דיון רק בנושא של המהנדסים, כי אני באמת רואה המון בעיות.

<ג'נט וינברג:>
עכשיו במשרד הכלכלה עושים עוד פעם שינויים והחמרות. תודה. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תודה.

נעבור לויקי אידז'נסקי מארגון דור אחד וחצי.

<ויקי אידז'ינסקי:>
אני סטודנטית, אני פעילה בקבוצה של צעירים דוברי רוסית, דור אחד וחצי שמנסה לפתור את הבעיות האמתיות כמו נישואים אזרחיים, וכמו עבודה קבלנית, אני רוצה להדגיש את חומרת הבעיה וכמה היא רלבנטית בכל כך הרבה מובנים, 48% מעובדי קבלן בישראל הם עולים, וזה ההורים שלנו, ולמרות שאולי איכשהו הצעירים נראים כאילו השתלבנו, אנחנו העול של הדאגה של איך ההורים שלנו ישלמו את המשכנתא, ישלמו את שכר הדירה, הוא כל יום עלינו. הם חיים בפריפריה הרוב, עובדים בעבודות תת תעסוקה, זה קשור.  זה מאוד טוב שהעלית כי זה כל כך קשור אחד לשני כי מדינת ישראל בעצם העמידה את ההורים שלנו במצב שבו מצד אחד הם לא יכולים לקבל רשיון, ומצד שני, יש העסקה קבלנית הזאת שהם לא יכולים לצבור זכויות. 
אנחנו עשינו חישוב, בן אדם שעלה בגיל 40 לארץ, ועבד שם כל חייו בטירוף, ופה עבד יום ולילה, 10 שעות ביום, הוא יוצא עם 933 שקלים לפנסיה בישראל. על מי נופל העול, הדאגה הזאת של איך הם ישלמו בכלל על הדירה? אני כל החיים שלי פחדתי שהאבא שלי יקפוץ מהקומה התשיעית כי הוא לא יכול לשלם על הדירה, באמת, זה אמיתי. זה משפיע גם על הדור הצעיר, זו בעיה רחבה. תסתכלו על אחוזי נשירה מבית הספר, למה? בגלל שההורים שלנו עובדים 12 שעות ביום כדי איכשהו לפרנס. הנפילה בהשכלה בין דור ההורים שלנו לדור שלנו, היא משהו שלא נודע בעולם לדעתי. כלומר, הפשיעה של דור צעיר, נשירה מבתי ספר. 

רציתי רק להפנות, הבעיה היא שכאילו עושה רושם שאף אחד לא שם לעצמו כיעד מדיניות קליטה כלשהי, כלומר, אחריות לדבר הזה. אנחנו חקרנו את הנושא הזה, משרד התמ"ת, נתונים, כמה עולים מועסקים בהעסקה קבלנית, כמה מקיימים את הזכויות שלהם. אני קוראת את הדוחות של מרכז המחקר של הכנסת, אדוני היושב ראש, אז מתקשרים מצוטטים את ה"צנטוריון" ועוד ארגונים שמדווחים מה הבעיות, מה הפגיעה בזכויות, אבל אנחנו צריכים שיהיו נתונים קודם כל כמה מקיימים את הזכויות של העולים האלה, וצריך לעקוב, לקחת אחריות.
אני רוצה להגיד משהו שאני לא יודעת אם זה המקום. אבל באמת בנימה אישית. דוברי רוסית, צעירים, מצפים, אני לא יודעת, אנחנו היינו מזועזעים מזה ש"יש עתיד" בכלל לא חתמו, אף אחד לא תומך בהצעה לחוק הזאת של קואליציה להעסקה ישירה, להעביר את ההורים שלנו להעסקה ישירה, כי הבעיה מאוד חמורה. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אני מבקש לא להתייחס כאן למפלגות. אני כאן יושב בכובע של יושב ראש ועדה. מה שאת מספרת, אני מכיר את זה לא פחות טוב ממך, כי אבא שלי גם מהנדס, ועובד פועל בניין פשוט, ולא הרוויח שקל פנסיה, אבל לא קשור אחד לשני "יש עתיד" וליכוד, וכל מפלגה אחרת.

אני כאן בשביל לעזור, ובשביל להעלות, ואני כן הסכמתי להעלות את הנושא הזה, ואני כן רוצה לתמוך. מצד שני, אנחנו יודעים באיזה מדינה אנחנו חיים, אנחנו יודעים את המגבלות ואת האילוצים, את חושבת שיש לי פחות מעסיקים שבאים ואומרים שחנקו אותם והם סוגרים עסקים, ויש חברה שפשטה רגל, כמה חברות גדולות שפשטו רגל בגלל חוק פנסיה והכול, הם אומרים, מה לעשות, המדינה הלבישה עלינו חובות, ואנחנו מעדיפים לסגור. מישהו סגר היה לו 15, הוא העסיק 400 עובדים, סגר 12, העסיק נשאר עם 30 עובדים. אני מבין שאת באה ומייצגת עמותה, ארגון, ואתם רוצים להראות את המציאות היפה, ואתם דואגים, ואתם עושים את העבודה שלכם. 

אני כאן יושב בכובע שאני צריך לבדוק ולהסתכל על המציאות הכוללת, ואני מבין את הבעיות האלה לא פחות טוב, ולא צריך לחבר אותי למפלגה על מה היא חתמה או לא חתמה.  אנחנו נבחרי הציבור, ואנחנו מסתכלים על דברים בראייה כוללת. 
אני כן יושב כאן בשביל לעזור, בשביל לדחוף ובשביל לקדם. אני כן בעד לטפל בעובד הפשוט והקטן, אמרתי, לי יש במשפחה אחד כזה. אני מבין את העולים מברית המועצות ואת בני העדה האתיופית, ויש עוד עולים מצרפת שמתקשים, דרום אמריקה וכו'. הבנו, שמענו, ואנחנו בשביל זה עושים את הדיון. אני לא אוהב את ההערות האלה מי חתם על מי וזה לא המקום, ושזה לא יקרה כאן בוועדה. 

<אביי דג'ן:>
אני רכז נוער בעיריית עפולה. עליתי ב-91', עד תפקיד מ"פ, סיימתי בגרות וסיימתי אקדמאי. התחלתי לעבוד במוקד קליטה מזה 8 שנים, אותם תנאים, והתלוש לא מסודר. משרד הכלכלה, תודה רבה, סוף סוף שהבנתם שצריך לקלוט לפני חצי שנה. בת שבע, תודה רבה. צויין פה 467 עובדים במשרד הקליטה, מעניין אותי כמה עובדי קליטה יש. במשרד הקליטה ראיתי שהיו בלבולים. אנחנו כמוקד קליטה, משרד הקליטה חותם מול הרשות, הרשות מקבלת את הכסף בתנאי שהיא מעסיקה אותי. משרד הקליטה לא מבין והרשות לא מבינה - למה? כל אחד חוגג בזמן הבחירות, אומר, הבאתי את המוקד, והמשרד אומר אני נותן מענה לעולי קליטה, אבל בפועל המענה שניתן לקדם את העולים, אנחנו קולטים עכשיו בחזרה את העובדים. לכן יש פה אי הבנה, הרשות טוב לה שהיא מקבלת את הכסף. בצורה עקיפה המשרד נותן מענה, הגיע הזמן שתתנו מענה בצורה ישירה לקלוט לפחות מינימום עובדים כעובדי משרד הקליטה, ולתת בצורה ישירה, למה בצורה עקיפה? זה לא סוף לעניין הזה. 

לכן אנחנו כעובדים אקדמאיים, מזה 14 שנים, פרויקט שרואים את הצורך בשטח, עובדה, היו סוגרים אותו, פרויקט זה מינימום 3, 4, שנים, אבל 14 שנים סימן שהוא נותן את המענה. היום באנו לומר, לבקש למקבלי ההחלטות, אתם כמקבלי ההחלטות, חברים, אנחנו עובדים עבודה של קבלנות. אני מקבל בתלוש כל חודש ביגוד.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אני רוצה לסכם. אנחנו נעשה עוד דיונים. חברים, טוב שהעלינו את הנושא, הנושא מאוד רגיש וכואב. אני מבין שכל אחד בא פה עם רגש מהבית. אנחנו עלינו פה על כמה נקודות. קודם כל לגבי מוקדי קליטה. יש לנו הסכם בין משרד הקליטה לרשות מקומית, אנחנו קוראים לזה פרויקט, אין לי בעיה כי אנחנו לא רוצים את זה לצמיתות. אבל יש לי כאן בעיה, יש לנו את העדפה מתקנת, עשינו כבר כמה דיונים. הרשויות המקומיות לא מעבירים נתונים. שנית, מראים לנו נתונים כולל הפרויקטים. מה שאני מבקש זה להוריד את הפרויקטים, כמו שאנחנו קוראים לזה, ואז אני רוצה ברשות מקומית את האחוז וחצי משרות לנכות את הפרויקטים, בלי הכסף של משרד הקליטה. ההמלצות של הועדה שהרשויות המקומיות יקבלו את האחוז וחצי נטו, ללא הפרויקטים, ואז אנחנו יודעים, ואז אותם העובדים של מוקדי קליטה יוכלו להשתלב כמו שצריך בהעסקה ישירה, כי אז אנחנו באמת ניכנס לאותם המספרים.
שנית, אני מסכים עם מה שאמרו נציגי עמותת "צנטוריון", לפרסם. אנחנו צריכים למצוא גוף, מבחינתי משרד הכלכלה, משרד האוצר, משרד הקליטה. לפרסם את כל הזכויות של עובדי קבלן. הם לא יודעים את הזכויות שלהם, הרבה פעמים מרמים אותם. ישנם ימי חופש, רק לפני כמה חודשים, לפני חצי שנה, ב-1 לינואר בשנה האזרחית החדשה, באה עובדת קבלן, היא לא ידעה אם היא יכולה לקחת יום חופש, לא יכולה, זה רק דוגמה קטנה שאני נתקלתי לאחרונה, אבל יש הרבה דוגמאות, פשוט לא מודעים. אנחנו צריכים למצוא את הגוף שייקח על עצמו אחריות לפרסם לכל העולים את הזכויות שלהם, לכל אלה שעובדים עובדי קבלן, אלה שעובדים בהעסקה ישירה, הם כבר דיי מכוסים. אלה שעובדי קבלן, אין להם פשוט יכולת לדעת, והם לא יודעים. הם עובדים 12 שעות ביממה, הם חוזרים הביתה, אין להם כוח אפילו לראות טלוויזיה ולקרוא, אנחנו צריכים להגיע אליהם בכל דרך אפשרית. 

 ישנה קרן מעגלים, בני 50 שהם פורשים. ישנה קרן מעגלים, המדינה השקיעה בזה כ-600 מיליון שקלים, עובדים בגיל 50 שיכולים לעבור קורס על חשבון המדינה, אני חושב שמשרד הכלכלה  גם שותף עם הקרן. אז גם נדרוש מהקרן לפרסם לטובת עולים, ולא לפרסם רק בתקשורת. שמעתי רוצים לפרסם ב"כלכליסט", לשם העולים לא מגיעים. אנחנו צריכים להגיע למקומות שהעולים שיידעו שיש להם את הזכויות, ויש להם זכות לקבל קורס מהמדינה בחינם, ואחרי זה הקורס הזה יכול לשדרג אותם, והם יכולים להיקלט בעבודה אחרת.  

חברים, זה לא הדיון האחרון. אנחנו נעשה עוד דיונים. תודה שבאתם, נראה איך אנחנו מטפלים במסקנות שהשגנו היום. תודה. 

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>