פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 106 ועדת הכספים 03/05/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 116 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, י"ב באייר התשפ"ג (03 במאי 2023), שעה 16:25 סדר היום: << הצח >> פרק ט' (מסים), למעט סעיפים 41-40 ו-47-45 מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל אימאן ח'טיב יאסין אופיר כץ יונתן מישרקי חמד עמאר עודד פורר אורית פרקש הכהן אליהו רביבו מיכל שיר סגמן חברי הכנסת: מאיר כהן אליהו רביבו מוזמנים: אביגיל ונקרט – אגף תקציבים, משרד האוצר גל ברנס – רכז כלכלה, תעשייה ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר מירי סביון – משנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר אלישיב ממן – רשות המסים, משרד האוצר ישי פרלמן – רשות המסים, משרד האוצר אלעד סלומינסקי – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים דני זקן – סמנכ"ל גבייה, המוסד לביטוח לאומי יוסף פולסקי – לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי ג'ק בלנגה – יו"ר משותף ועדת מסים, לשכת רואי החשבון בישראל טלי עזריאל – יו"ר משותף ועדת מסים, לשכת רואי החשבון בישראל שלומי תורג'מן – מנכ"ל BTB, Be The Bank אלון כץ – מנכ"ל BTB, Be The Bank רן בייליס – יועמ"ש, BTB, Be The Bank ייעוץ משפטי: אייל לב ארי שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פרק ט' (מסים), למעט סעיפים 41-40 ו-47-45 מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מחדש את הישיבה של ועדת הכספים, אנחנו עוסקים בנושא של עוסק זעיר, פרק ט', סעיפים 39-34 מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית. אני ביקשתי בישיבה הקודמת, קיימנו דיון על העניין הזה וביקשנו להגיע להסכמות. אני מבקש לדעת למה הגעתם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתה רוצה שאני אציג את הנושאים קודם שעליהם דיברנו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, מה הנושאים ומה הסכמתם. אנחנו העלינו את הדברים, אמרנו שיגיעו להסכמות ונשמע למה הגיעו, נראה לפי זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תמונת המצב היא שאין הסכמות. אחרי הדיון בוועדה ולמרות שחברי הכנסת דיברו על מתווה של שינויים לא הצלחנו להתכנס לזה יחד עם רשות המסים, אבל אני אציג את זה אחד אחד ונשמע מה רשות המסים אומרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה לא הצלחתם? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הם לא רצו לקבל את כל מה שהוועדה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל חלק כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תיכף נראה. הדבר הראשון שהוא הכי חשוב זה היה הנושא של ביטול הקשר בין עוסק הפטור במע"מ לעוסק הזעיר. את רוצה להציג, מירי? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הסכמנו, אבל אני מבקשת להגיד על זה משהו קטן. אנחנו קיבלנו והבנו את הבקשה להפריד, לא לכרוך בכוח בין המסלולים האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, נמשיך הלאה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו רוצים לבקש, מאחר שאנחנו חושבים שיש ערך לזה שהמסלולים האלה אולי יחוברו בעתיד, אם ועדת הכספים תחשוב שזה נכון, אז אנחנו מבקשים לקבוע ששר האוצר באישור ועדת הכספים בעתיד, אם יחשבו שזה נכון וראוי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא מסכים, אם ועדת הכספים תגיע למסקנה אז תבואו לפה ואנחנו נצביע בעדכם. בחוק הזה לא יהיה. תישארו בלי זה, הסכמתם ועשיתם מעשה נכון וטוב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> באמת אפשר לברך על זה כי בסוף המטרה שלנו זה להקל על אנשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בדיוק. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו עדיין חושבים שזה נכון, אבל אנחנו רוצים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אתה מתאמץ לריק, בגלל שאם אני מסכים הייתי מסכים לה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> רק רציתי להגיד שאנחנו נמשיך לבחון את העניין הזה ובאמת ככל שנחשוב שזה נכון נביא חקיקה ראשית לפי מה שאתם אומרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הנושא הבא היה הנושא של השיעור, הצעת החוק היום מדברת על 20% ובוועדה חבר הכנסת גפני הציע להעלות את השיעור ל-40%, לקראת סוף הדיון דובר על 35%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, 40. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> לבקשת נשיא הלשכה שלנו, חן שרייבר, עשיתי בדיקה עם כעשרה משרדים ואספנו נתונים של כמעט 50 עוסקים פטורים ועשינו ממוצע. יש מסמך שכרגע מסרתי לכם, כרגע הממוצע מדבר על מעל 50% הוצאות נדרשות בנקודת האיזון לפי דוחות 21' ויש הרבה עסקים פה מפסידים, כך שה-20%, 30% ו-40% רחוקים, זה להטיל מס בלי הכנסה וההטבה הזאת די ריקה. לכן צריך לשאוף להגיע ל-50%. הייתה לי שיחה עם מירי על זה שיש לה נתונים אחרים שאולי היא רוצה להציג אז אנחנו נשמח לראות אותם. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני רוצה להתייחס להערה הזאת משתי זוויות. חלק אחד, מאחר שהמודל הופך להיות מודל התנדבותי לחלוטין, זאת אומרת כל בעל עסק למעשה יכול לבחור האם לדרוש את ההוצאות לפי המודל הנורמטיבי או להמשיך לדרוש את ההוצאות כפי שהמצב הקיים היום בשיעור של 50, 60, 80 או אפילו יותר מזה אם יש לו הפסד, ומכיוון שאין חיבור בין המסלולים, הסיכון של המודל הזה עולה. זה משהו ששמנו על השולחן מהתחלה. מצד אחד אנחנו מקלים ברגולציה ומצד שני אנחנו באמת מתירים כאן הוצאות בלי צורך להוכיח אותן בצורה נורמטיבית, לכן מבחינת תקציב המדינה והכנסות יש פה גם סיכון שצריך לנהל אותו. ברגע שיש כאן מודל התנדבותי ומי שרוצה נכנס אליו ומי שלא רוצה, או המודל לא מספיק מיטיב איתו, יכול ללכת למסלול הרגיל, אנחנו חושבים שצריך להיות יותר זהירים. לכן מה שאנחנו מציעים כאן זה להעלות את שיעור הניכוי הנורמטיבי ל-30% לפרק זמן של שנתיים. אם אנחנו נראה שהמודל הזה הוא תקין ובסדר ואין ניצול לרעה, עסקים נכנסים למודל ואפשר להישאר עם שיעור הניכוי הזה אז הכול טוב ויפה, אולי אפילו נחשוב שצריך להעלות, אבל אם יסתבר שהמודל הזה, והלשכות כאן, גם פה בדיון וגם בשיחות איתנו, לכל אורך הדרך העלו דאגה מאוד קשה שהמודל הזה עלול לגרום לכך שאנחנו נגרום לזה שאנשים דורשים הוצאות שאין להם למעשה, ולכן מה שאנחנו מציעים כאן זה להעלות ל-30% לשנתיים, אחרי שנתיים לבחון אם זה עובד בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני הצעתי 40%, אבל מכיוון שאנחנו לא רוצים לריב אז זה יהיה 35. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מציע 35 לשלוש שנים. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> לא, אבל אחר כך יורדים ל-20%? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה לא טוב? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בגלל שיכול להיות שבאמת יתברר שאפשר להעלות את זה יותר. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> השאלה, מה חוזרים אחרי שנתיים? << דובר >> קריאה: << דובר >> יחזור לכאן. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> לא, זה לא יכול לחזור, צריך להיות משהו כתוב בחוק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ככל שזה יותר גבוה זה יותר מחמיר, מירי? << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> לא, יותר מקל. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא, ככל שזה גבוה זה מיטיב. זה מאפשר לאנשים, הם מקבלים הוצאה של 30%-20% בלי להראות שום קבלה, שום מסמך, כדי לא ליצור להם - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> וזה עד 35? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו חושבים שנכון, לאור העובדה שזה וולונטרי להישאר ב-30% כרגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 35. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 30. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אני לא רגיל לזה. אני יכול להגיד שאני רוצה להישאר ב-40 ובוא נחליט עכשיו מי קובע. אני הצעתי פשרה, היא אומרת נכון, שזה יהיה קבוע. ברגע שיראו שצריך לשנות את זה למעלה או למטה אתם תבואו לכאן ותגידו שצריך לשנות את זה, אחרת מה יקרה בעוד שנתיים? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בסוף כל עוד המודל לא היה וולונטרי באמת לא חשנו סיכון מאוד גדול בדברים האלה. ברגע שזה וולונטרי, מי שכדאי לו ייכנס, מי שלא כדאי לו לא ייכנס. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למרות שצריך לזכור שזה היה וולונטרי לגבי מס הכנסה, זה היה לא וולונטרי למי שהיה עוסק פטור במע"מ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הבעיה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הסיכון פה, והעלו את זה גם המייצגים מתוך דאגתם לתקציב המדינה בישיבה הקודמת, הם אמרו: אני אמליץ למיוצגים שלי לפעול בדרך הזאת ולנצל את פרצת המס החוקית, כמו שהם קראו לה. אנחנו ניהלנו סיכונים ושמנו פה לא מעט סעיפים שאמורים להגן מאותה פרצת מס, אבל כמובן שאי אפשר להגן מהכול והאיזון פה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מציע? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו חושבים שכדאי לשלם 30% בהוראת שעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 35% קבוע. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> פה אנחנו חושבים שזה באמת יותר מדי סיכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, שמענו את בקשתכם, אני אמליץ לחברי הוועדה להצביע על 35% קבוע. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו לא נוכל להסכים על 35% קבוע, אנחנו חושבים שהסיכון גבוה מדי. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל, מירי, אמרתם שתציגו מספרים, למה אתם לא מציגים את המספרים? יש לכם מספרים? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש לכם נתונים? << אורח >> טלי עזריאל: << אורח >> אם 35 זה יהיה נמוך מדי אז אתם תעלו? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו רוצים שישתמשו במודל. אם זה יהיה נמוך מדי נבוא מיוזמתנו ונעלה, כי זה מודל טוב, הוא מוריד בירוקרטיה, הוא עוזר לעסקים וברגע שנבין, אם לא יבואו אליו מספיק אנשים, ברור שנבוא ונעלה את המספרים. אנחנו הצענו את המודל, זה מודל טוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 35% קבוע. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הסיכון שנמצא בתוך המודל הזה, אני אומרת שוב, גם כשהגענו עם ההצעה הזאת, מדובר ביוזמה של משרד האוצר ורשות המסים, הכוונה שלנו והרצון שלנו והשאיפה שלנו זה שכמה שיותר אנשים ייכנסו לתוך המערכת הזאת ויבחרו במודל הזה כי זה יקל על העסקים וזה יפחית בירוקרטיה וזה מודל שאנחנו יזמנו אותו. אם המודל הזה לא יהיה מספיק טוב לעסקים גם מבחינתנו זה לא נכון. מצד שני, אם אנשים ייכנסו למודל הזה כדי לנצל אותו לרעה, מדובר פה בעלויות מאוד גבוהות שלא נוכל לעצור אותן ולכן אנחנו מבקשים לקבל את ההצעה שלנו. ההצעה שלנו שלתקופה של שנתיים שיעור ההוצאה יעלה ל-30% ואחרי כן לבחון חזרה ל-20% או נבוא לכאן לדיון ונסכם מה שיעור ההוצאה. << דובר >> אלישיב ממן: << דובר >> זה מודל וולונטרי. << דובר >> מירי סביון: << דובר >> עסקים יכולים להמשיך לדרוש את כל ההוצאות שלהם. << דובר >> אלישיב ממן: << דובר >> אנחנו מדברים על מודל וולונטרי, עסקים שרוצים ידרשו מה שהם רוצים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אתם באים עכשיו עם 30%? << דובר >> אלישיב ממן: << דובר >> לא, באנו עם 20%, אנחנו מציעים להעלות ל-30%, אבל לתקופה של בחינה כי אנחנו מאוד מפחדים מהסיכון שאנחנו נייצר עיוותים. אנחנו לא רוצים לפגוע במשק בסופו של דבר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני חייב לומר פה, ההצעה של האוצר שהיא מעלה ל-30% לשנתיים יש בה היגיון, כי אחר כך אם 35% ואחר כך אתה יורד זה קצת קשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מקווה שלא יורדים. << דובר >> אלישיב ממן << דובר >> אבל שוב, אם נפגע במשק. המטרה זה לא לפגוע במשק, אם יהיו עיוותים ויהיו תמריצים לעשות כל מיני – המייצגים אמרו את זה כאן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> - - - גם את הדברים שנדונו בפעם הקודמת, בין היתר את שיעורי הביטוח הלאומי. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני רוצה להכניס עוד נתון אחד למשוואה שיהיה גם בפני הוועדה, כל הפחתת הכנסה במס הכנסה מפחיתה את ההכנסה המבוטחת בביטוח הלאומי. זאת אומרת עצם ההגדלה ל-35% או כל שיעור אחר שהוועדה תביא בחשבון בעצם מפחיתה את ההכנסה המבוטחת לדמי לידה ודמי פגיעה בביטוח הלאומי, אלא אם כן, לגבי דמי פגיעה יש חריג. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לכן מה אתה מציע? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> לכן אני מביא בפני הוועדה את השיקול הזה, שההפחתה הזאת מפחיתה במס הכנסה, אבל היא גם מפחיתה את הביטוח בביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש 35%, אני מקווה שלא יירד. זה דיברנו על להגיע להסכמות, לא להתחיל לפתוח דיון. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> ברגע שאנחנו הפכנו את המודל הזה להתנדבותי, אז שוב אין פה למעשה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הפכנו את זה להתנדבותי, זה היה התנדבותי מלכתחילה, אתם רק לא ידעתם. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אין פה שום פגיעה בעסקים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא התנדבותי, וולונטרי. עם יותר אופציות, עם יותר מגוון אפשרויות לנישומים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני חייב להגן על האוצר פה ואני חושב ש-30% זה הצעה סבירה, טובה, לפחות בעיניי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה מודל שהצענו, אם הוא לא יעבוד ב-30% בטוח שנבוא ונגדיל. אין לנו אינטרס לעשות מודל ליופי. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני חושב שהמודל שלכם הוא נכון, העליתם מ-20% ל-30%, עליי זה מקובל. היו"ר קצת התנגד, אבל אפשר להעלות את זה להצבעה. אני בעד האוצר. << דובר >> אלישיב ממן: << דובר >> צריך לזכור שגם המייצגים העלו את היכולת לעשות תמריצים. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> כן, אבל גם המייצגים העלו את זה שזה 50% ההוצאה הנורמלית. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אבל, ג'ק, גם לקחת את הממוצע של כל העסקים זה לא נכון במקרה הזה כי ברגע שאנחנו כרגע נמצאים במצב שבו מי שרוצה נכנס למודל ומי שלא לא, סביר להניח שכל מי שיש לו הכנסות בשיעור של 40, 50 ויותר הוא לא חלק מהפוטנציאל האוכלוסייה, כי הוא ממילא יילך למודל של תביעת הוצאות מלאה ואז הממוצע הסביר של כל העסקים שהם מתחת לזה הוא בוודאי 30% ואולי פחות. לכן המודל עדיין יישאר מודל מיטיב לאותם אלה שהוא כדאי להם, לאותם אלה שהם אוכלוסייה פוטנציאלית. (היו"ר יצחק פינדרוס) << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני חושב שהדיון הובן, מוצה, אנחנו יכולים לחזור על עצמנו. היושב ראש אמר את מה שהיה לו לומר, נגיע להצבעה ונדבר, אבל אני חושב שהיושב ראש אמר באופן ברור, הוא דובר עברית רהוטה, יותר טובה ממני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול לחזור על עמדתו? אני מצטער, לא שמעתי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 35% באופן קבוע. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפילו שיש עסק שהוא עם 70% הוצאות? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, זה בחירה. זה מודל לבחירה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מודל לבחירה אבל לזמן מוגבל. << דובר >> אלישיב ממן: << דובר >> אנחנו שינינו את המודל למודל וולונטרי ללא מוגבל בזמן בעקבות הבקשה של הוועדה, ולאור כך אנחנו חושבים שלהעלות את אחוז ההוצאה בשיעור גבוה מעל 30% יש בזה הרבה סיכון, כי ברגע שהמודל הוא וולונטרי אז היכולת לעשות כל מיני תמריצים ופגיעה במשק וגם בהכנסות עולה משמעותית. << דובר >> טל עזריאל: << דובר >> צריך לקחת בחשבון שה-5% שאתם מדברים עליהם, הפער, כדי להגיש דוח אז יש גם הוצאות של רואה חשבון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי תחושה שתדעו להסתדר עם 5%. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הם יידעו להסתדר, אתה חושב, נכון? גם אתה חושב כך? << דובר >> אלישיב ממן: << דובר >> הדבר היותר חשוב לנו זה הנושא שזה יבוא לבחינה בעוד כמה שנים, שאם באמת גילינו גם ב-30 וגם ב-35 - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז בסדר, במסגרת ה - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב, זה תלוי בכם, אתם אמורים להגיש אחת ל - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> עודד, תן ליועצת המשפטית לסיים משפט. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ממילא אתם חוששים מההשלכות ומאיך שזה, אז ככל הנראה תבואו בתקציב הבא עם תיקון. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אבל אני שוב חוזרת, אנחנו מזכירים, את המודל אנחנו הבאנו, השאיפה שלנו שיהיו כמה שיותר עסקים. אני חושבת שהאינטרס של כל מי שיושב כאן בחדר, מבחינת אחריות לקופה הציבורית, זה שלא נהפוך את המודל הזה לאיזה סוג של מקלט מס לעסקים קטנים. זאת לא הכוונה. הכוונה הייתה לתת ניכוי שהוא כלכלי וסביר. מי שההוצאות שלו מאוד גבוהות, שיעור ההוצאה גבוהה, ממילא יהיה לו כדאי להגיש דוח מלא, לדרוש את כל ההוצאות, ממילא מי שההוצאות שלו נמצאות בטווח הנמוך או מעט מעל השיעור הזה יעשה את החישוב שלו וייכנס למודל. אנחנו מבקשים מאוד שלא נגרור את המדינה, אני אומרת שוב, אנחנו מכירים את זה שכשאנחנו נותנים הקלה, בין אם היא מוצדקת ובין אם לא, מאוד מאוד קשה אחר כך לקחת אותה חזרה. המודל הזה בא להקל בירוקרטית, לתת איזה שהוא מענה כלכלי, אם אנחנו נמשוך אותו סתם למעלה אנחנו נמצא את עצמנו עם איזה שהוא מצב שגם אם הוא יהיה מעוות וגם אם יעלה כסף לקופת המדינה סתם יהיה מאוד מאוד קשה לחזור ממנו. לכן אנחנו מבקשים שוב, ניתקנו בין העוסק הזעיר לעוסק הפטור, יש פה מודל שבן אדם יכול לבחור להיכנס אליו או לא להיכנס אליו. שמענו את הבקשה של הוועדה והעלינו את שיעור הניכוי מ-20% ל-30% - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש לכם נתונים? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי הצעה, אדוני היושב ראש. << דובר >> אלישיב ממן: << דובר >> החציון של ההוצאה זה בערך כ-35%, הממוצע זה כ-39%, אבל אני אומר שוב, אתה צריך לזכור שיש הרבה עסקים שההוצאות שלהם גבוהות והם לא יהיו במודל ומה שזה אומר זה שאנחנו לא צריכים להתחשב בהם, כי בסופו של דבר מי שב-80% ו-90% גם אתם לא - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן, אבל אז זה גם לא מקלט. הטיעון שלך עובד לשני הצדדים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, הוא טוען שזה מקלט למי שיש לו 10% הוצאות. << דובר >> אלישיב ממן: << דובר >> מי שיש לו אפס ייכנס. אנחנו מדברים על 500,000 עסקים ו - - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני חושב שצריך לקבל את עמדת האוצר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי הצעה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אבל אני רוצה לעבור לנושא הבא, אני לא ארחיב פה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא, אז מילה. אני חושב שצריך לקבל - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> שנייה, עודד רוצה להציע משהו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי שהם יכירו יותר, ישנו בכלל את מודל ההכרה בהוצאות, תתחילו להכיר למשל בהוצאות רכב בצורה אחרת, תשנו את שווי השימוש לרכב, הכרה בהוצאות לרכב עבודה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> התחלת בפיליבסטר של חוק ההסדרים. זה בסדר, עודד, הבנתי. אלי, אני רוצה להתקדם אז בקצרה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני מקבל ואני חושב שצריך לעודד את עמדת האוצר של ה-30%, הם באו בכיוונים נכונים. ברגע שהאוצר בא עם משהו ואנחנו כל הזמן מנסים לזנב בדברים האלה, הם לא יבואו עם יוזמות. היוזמה הזאת, להיפך, צריך לחדד אותה, לפרגן לה, העלו מ-20 ל-30, בואו נקבל את זה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אלי, אני רוצה להגיד לך משהו, אני הצבעתי עכשיו במליאה נגד חוק שאני גם יזמתי בכנסת הקודמת ואני רציתי מאוד להצביע בעד והיושב ראש הורה לי ואמר לי שאני חלק מהקואליציה, אז אתה רוצה שאני אבוא עכשיו לוועדה ואני אדבר נגד היושב ראש שלי? אין לך סיכוי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נגד החוק שלי הצבעת. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר הכנסת פינדרוס, ההכרה בהוצאות של רכב עבודה זה לא פיליבסטר, זאת אג'נדה שאגב לא מעט חברים בקואליציה מסכימים איתה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני מסכים, אתה זוכר שאני הגשתי אותה בכנסת הקודמת? לכן גם אמרתי עכשיו על הנושא הזה, שאני בעד. אנחנו נתקדם לנושא הבא. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם רשות המסים תלך לקראתנו בהכרה בהוצאות רכב עבודה אולי נלך לקראתם על ה – << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הנושא הבא, סכום מחזור העסקים שהיום קבוע ל-107,000 שקלים ובעצם בהתאם למה שהוצג פה בוועדה ולעמדת חברי הכנסת נאמר שהיו הסכמות בעבר להעלות את הסכום ל-150,000 שקלים. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> שוב, אני לא יודעת להתייחס להסכמות שהיו, אנחנו הסברנו גם בדיון הקודם ונחזור על זה, שאנחנו כרגע חושבים שנכון להצמיד את הסכום במודל הזה לסכום של העוסק הזעיר במע"מ. כרגע אנחנו מדברים על מודל שיש בו, כמו שאמרנו, ניהול סיכונים מאוד מאוד משמעותי. << דובר >> קריאה: << דובר >> סליחה, מירי, את מדברת על עוסק זעיר או עוסק פטור? את אמרת זעיר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המודל מדבר על עוסק זעיר, התקרה מדברת על עוסק פטור. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> יכול להיות שהחלפתי את המונחים. חשבנו שנכון לחבר בין הסכומים כי זה הסכום שבו רשות המסים מתייחסת לעסק כעסק מאוד מאוד קטן שצריך לעזור לו בהיבטים הבירוקרטיים גם במחיר של חוסר דיוק בגביית המסים ולכן אנחנו חשבנו שנכון להישאר עם אותו סכום. צריך לזכור שבמודל החדש שאנחנו מביאים, כמו שאמרתי קודם, יש פה ניהול סיכונים. אנחנו נותנים ניכוי הוצאות בלי לבדוק בציציות, בלי לבדוק אם אכן נעשו ההוצאות בצורה נורמטיבית. ככל שאנחנו מגדילים את סכום המחזור שנכנס לתוך אירוע הזה אנחנו מגדילים את הסיכון ומתחילים להגיע לשיעורי מס יותר גדולים וכו'. ולכן, שוב, אנחנו נכנסים למהלך חדש שלא ניסינו קודם, אנחנו מקווים שהציבור יקבל אותו בצורה נכונה ונבונה, ייהנה מההקלות ולא ינצל אותו לרעה. כל הנושאים האלה של אם צריך להגדיל את המחזור או לא זה דברים שאפשר תמיד לחשוב עליהם ולבחון, כרגע אנחנו חושבים שבתוך ניהול הסיכונים, ואנחנו רואים את ההתנהלות של העסקים סביב הסכומים האלה, אנחנו חושבים שזה ראוי ונכון להישאר עם הסכום הזה. << דובר >> אלישיב ממן: << דובר >> הדרישה של חברי הכנסת הייתה בעקבות הסכמות שהגיעו לפני מספר שנים בתוצרים קודמים לגבי עוסק פטור והעלויות הן עלויות משמעותיות, וזה גם לא הנושא שאנחנו מדברים עליו, זה נושא אחר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני הרבה שנים באופן עקבי מתנגד להעלאת התקרה של עוסק פטור, אני חושב שגם הפעם אין סיבה לעשות את זה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז עם מי היו ההסכמות כשאתה שלא היו הסכמות? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מכיר שיש הצעת חוק של חבר הכנסת יעקב אשר, חבר הכנסת יעקב אשר קידם איזה שהיא הצעת חוק בעניין, אני לא זוכר שזה היה על 150, לדעתי זה היה על 120. יכול להיות שאולי על זה מדברים, אני לא יודע. צריך לבדוק את זה עם היושב ראש. אני מציע לדחות את הדיון בחודש כדי שתוכלו לבדוק את זה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> צריך לזכור שאנחנו מדברים על עסקים מאוד מאוד קטנים ואנחנו מדברים על סכומים כרגע שהם הרבה פחות מהשכר הממוצע במשק. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> גם 150 זה פחות מהשכר, בסוף כשאתה מחלק אותו. אם דיברנו על 30% הוצאות אז זה פחות מהשכר הממוצע במשק. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> זה בערך 140,000 שקל, אבל אולי אפשר 10,000 שקל לחודש, מירי, זה כן ולהעלות את זה ל-120 לפחות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אם זה 30% הוצאות אז זה פחות, גם ב-150 זה פחות מ-10,000 שקל בחודש. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> כן, אבל עדיין המחזור יכול להיות 120,000 שקל ומשם ינכו את ההוצאות. נראה לי ש-10,000 שקל זה סכום מינימלי לעסק להגיד לו שיתחיל לחיות. זה ממש לא נעים לבוא במדינה ולהגיד לפתוח עסקים בפחות מהשכר הממוצע במשק. לא נראה טוב כרגע החקיקה הזאת בסכומים האלה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש 400,000 עסקים כאלה, חלק משמעותי מהם זה אנשים שעובדים כמשרה נוספת, יש להם עבודה, הם רוצים עכשיו לעבוד באופן נורמטיבי בצורה מקובלת, מורים פרטיים, מרצים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> את זה רציתי לשאול כשהוא העלה את זה, אין אצלכם הבדל בין אדם שהוא גם שכיר וגם זה לבין אדם שזו ההכנסה שלו? << דובר >> אלישיב ממן: << דובר >> המודל כרגע לא מבדיל. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> עזוב במס הכנסה, אני שואל במודל, כשלבן אדם יש עוסק זעיר והוא שכיר, זה לא שונה מבן אדם שהוא לא שכיר והוא עוסק זעיר? << דובר >> אלישיב ממן: << דובר >> מבחינת מה? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> האם 400,000 עסקים האלה, אתם יודעים לחלק בין עסקים שהם גם - - - << דובר >> אלישיב ממן: << דובר >> כ-50% יש להם משכורת וכ-50% אין להם עבודה נוספת. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אבל זה שונה בתכלית אלה שיש להם ואלה שאין להם, זה ברור לך. << דובר >> אלישיב ממן: << דובר >> תלוי מה העבודה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה שונה בתשלום מס. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, גם בגלל האופי, לא רק בגלל תשלום המס, הוא משהו אחר לגמרי. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> זו הכנסתו היחידה, לזה הוא מכוון. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן. הוא שונה במהות של הפעילות ובכול. גם בסופו של דבר בהוצאות. אם אתה מדבר על עסק שהוא פחות משכר מינימום וזה העסק שלו, אז אתה קצת – נכון שהוא יכול להזדכות והוא יכול לעבור. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> זו שאלה מאוד פשוטה. אנחנו יודעים כמה עסקים זאת הכנסה יחידה שלהם וכמה עסקים - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הוא אומר חצי חצי, 200,000 מול 200,000, זאת אומרת זה לא משהו שהוא זניח. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אז תעלו ל-150,000 את אלה שאין להם הכנסה ממשכורת. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן, יכול להיות שזה הפתרון. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה עוסק פטור בכלל, אנחנו נעבוד במספרים לא אחידים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נכון, הוא עוסק פטור. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אבל שוב, בתיאום מס עולים על זה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תיאום מס זה אירוע, לשכיר בטח זה אירוע. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל אם אתה שכיר שמוציא גם חשבונית על עוד עסק שאתה מנהל או ייעוץ, אז אין מה לעשות, אתה מגיש דוח. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא משנה, עדיין אם אתה שכיר אתה כעוסק פטור זה תוספת, זה לא סופרים לך את זה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נכון, זה מה שדיברנו כשהוא העלה את מה שהוא העלה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל כרגע יוצא שאם מ-100,000 שקל מורידים 30%, אנחנו מדברים על 5,900 שקל בחודש שנשאר לבן אדם עם ההכנסה שלו. אפילו אני לא יודע אם הוא מגיע לסף המס בכלל. סף המס לדעתי כבר קצת יותר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז יכול להיות שכדאי להוסיף ל-107 הקיימים עוד 30%. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה מה שאנחנו מדברים. << דובר >> מירי סביון: << דובר >> אבל זה בדיוק היתרון של המודל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם הוא לא צריך לשלם מס אז שלא ימלא דוחות ושלא יעשה את זה ולא יעשה את זה, שיהיו לו חיים פשוטים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אז תוסיפו את ה-30% ואז הגעתם למנגנון הנכון. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר שאנחנו מוסיפים כאן בירוקרטיה שבמקום ש - - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בדיוק, האוצר מנסה להקל, אני לא מבין עכשיו מה כל הסיפורים מסביב. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> במה הוא מקל? זו הכנסה פטורה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אלה שלא מגיעים לסף המס לא צריכים להגיש דוחות ולא צריכים להגיש הצהרת הון. זה הרעיון. << דובר >> מירי סביון: << דובר >> בדיוק, זה בדיוק הרווח של המודל. << דובר >> אלישיב ממן: << דובר >> וגם שכיר שעובד בעבודה נוספת. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> חבר'ה, הגישה שלכם היא נכונה, אני בעדה, אבל עוד פעם, יש פה מסגרת קואליציונית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא צריך לסבך ולא צריך להכניס עכשיו 70,000 מהעוסקים למסגרת הדבר הזה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא להכניס 70,000 עוסקים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר על 70% עוסקים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> להשאיר את זה? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כן, באמת. חבר'ה, האוצר בא עם גישה מאוד ליברלית, נכונה, רוצה להקל על האזרח, מצד שני אנחנו צריכים להבין שאנחנו לא רוצים פה יותר מדי העלמות מס, אנחנו לא רוצים לפגוע ברשות המסים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא העלמת מס, אדוני, סליחה. זה הקלת מס. מי שיפעל בהתאם לחוק לא מעלים מס. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בסדר, הקלה, סליחה, טעיתי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני רק רוצה לשאול אתכם, מהניסיון שלכם, ויש לכם ניסיון בזה, כמה הנושא הזה של עוסק פטור הוא מקלט לבריחה ממס באופן יחסי? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> להיפך, מי שעוסק פטור משלם מס. << דובר >> אלישיב ממן: << דובר >> לא, עוסק פטור לא משלם מע"מ. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, הוא משלם מסים, הוא משלם מס הכנסה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוא משלם ביטוח לאומי בדרך כלל, בדרך כלל הוא לא מגיע לסף המס. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> המודל הזה, מה שהוא עושה, הוא נצמד לאותו מחזור ואומר לאותו עוסק: כמו שאתה עוסק פטור אתה יכול להיות גם עוסק זעיר, עוסק זעיר צריך - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אגב, גם בעלי מקצועות חופשיים יכולים להיכנס למודל הזה, נכון? יש לזה יתרון גדול. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני חושב שצריך לבחון את זה בעוד שנתיים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אתם מהניסיון שלכם כמה זה היום משמש ל –? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אי אפשר, אין אומדן להגיד. כרגע אנחנו חושבים שעם הסיכונים ועם כל העובדה שהדיווח של עוסק פטור הוא מאוד מאוד דליל אנחנו חושבים שזה נכון לתת את הדבר הזה ולכן לקחנו את אותו ניהול סיכונים גם לעולם של המסים הישירים, ועם זה אנחנו חושבים שבמבחנים של עלות-תועלת למשק מול זה שאנחנו מקלים על עסקים את הבירוקרטיה, אנחנו מניחים שיש אנשים שנמנעים עכשיו מלפתוח עסק בגלל הבירוקרטיה וייכנסו, עסקים מאוד קטנים ואולי לא מדווחים כי הם אומרים שזה כל כך מסובך גם יתחילו לדווח, אז אנחנו חושבים שכאן יהיה רווח. מצד שני יכול להיות שיהיה סט מסוים של אנשים שקצת ינצלו את זה לרעה, זה חלק מהמחיר. אנחנו חושבים שבסך הכול המודל הזה בשיעורים ובסכומים שאנחנו מדברים עליהם הוא מודל מאוזן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> סליחה, מירי, אתם גם מרחיבים פה. בעצם כל העוסקים שהיום לא יכולים להיכנס תחת עוסק פטור, עורכי דין, אדריכלים, יוכלו להיכנס למסלול הזה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לכאן הם יוכלו להיכנס במס הכנסה. אנחנו רק נותנים מסלול נוסף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מודל מצוין, רק צריך לשפר אותו בשוליים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה מקל. מה שכן, אני מניח שאפשר לבחון את זה בעוד שנתיים והאוצר מסכים לבחון את זה בעוד שנתיים. אתם מסכימים לבחון את זה בעוד שנתיים? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> צריך. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הם רוצים, אז גמרנו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> פינדרוס, רק שירימו ל-150,000 שקל וזהו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אמרה מקודם מיכל שיר שהוסכם לא להעלות, אני העליתי את זה. אני העליתי להיצמד לחוק של חבר הכנסת יעקב אשר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני, אגב, חושב שבעניין הזה רשות המסים צריכה לקבוע פה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אתה גם נסוגות מהר מאוד, אני רואה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זאת הייתה הצעת חוק. אני ציינתי לך, לא אמרתי לך מה עמדתי. הזכרתי כי אני זוכר את יעקב אשר מאוד מקדם, אבל ההצעה שלו הייתה על 120,000. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ההצעה שלו הייתה על 150. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> המקורית הייתה על 120, אני זוכר את זה מהכנסת ה-20 כמדומני, אבל היום זה על 107. יכול להיות ששווה אולי לתקן את זה כי היום זה כאילו צמוד מדד ל-100, זה מין מספר כזה שהוא לא – יכולים אולי לתקן את זה בשוליים, אם אתם כבר מתקנים את זה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תבדקו מה אתם יכולים לתקן עד שנגיע להצבעה ואנחנו נתקדם הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הנושא הבא עלה ביחס למי שמעסיק עובדים, שלא ייצא מתחולת ה – סעיף 87ה להצעה קובע שבעל עסק זעיר לא יהיה רשאי לנכות את סכום הניכוי אם הוא מעסיק עובדים, עלתה הצעה שתידחה לו האפשרות הזאת, זאת אומרת שגם אם אתה מעסיק עובדים רק בשנה הבאה לא תוכל להיות עוסק זעיר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל למה לא להעסיק עובדים? מה ההתנגדות? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> מי שמעסיק עובדים, המודל הזה לא אמור להתאים לו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו אמרנו שלצורך העניין שבסוף שנה למשל, בחודשיים האחרונים - - - << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> יפה, ולזה נתנו פתרון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אם המודל לכאורה לא מתאים לו אז מה אכפת לכם? אז הוא לא ייכנס למודל. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני אסביר. המודל הזה, שוב, הוא מודל שמפחית בירוקרטיה מכמה כיוונים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מודל יפה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> תודה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> באמת אני אומר. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו חושבים ובאמת עבדנו עליו מאוד קשה כדי להביא אותו לכאן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> היופי שלו זה הפשטות. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> נכון. מי שמעסיק עובדים, צריך לזכור, עובד או עובדים, ממילא יש לו מערכות דיווחים, זאת אומרת כבר העסק הוא לא עסק כל כך פשוט, הוא מעסיק עובד, הוא מדווח על המשכורת שלו, הוא כבר נכנס לעולם של הדיווחים ויש פה משמעויות, יש פה הוצאות שכר שהוא כנראה יתבע. קודם כל הקבוצה הזאת היא קבוצה מאוד מאוד קטנה אם בכלל היא קיימת וממילא זה נראה קבוצה שזה פחות רלוונטי הסוג הזה של - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה לעשות עם הוצאות השכר שלו? האם הוא יוותר על הוצאות השכר שלו להכרה ויעדיף 35%? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הוא יילך למודל הרגיל, של דרישת הוצאות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז זה מסבך, כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מירי, יכול להיות שהוא עוסק פטור שפתוח רק שעתיים ביום והוא מעסיק לצורך העניין את הבת שלו או עובדת אחרת שעה מתוך זה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אז שהיא תהיה עם עוסק פטור. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מה הוא מרוויח? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא צריך להרוויח. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז הם טוענים שהוא יילך למסלול האחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל אני לא רוצה שהוא יילך למסלול – אז היה לו טוב עד עכשיו, תשאירו אותו ב - - - << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> מי שיש לו ארבעה עובדים זה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ארבעה עובדים זה לא מסתדר, אני מסכים איתך, אבל יש לו עובדת אחת או עובד - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אסביר לכם איפה הבעיה, לדעתי. אחת, בגלל שיש פער בין בעלי המקצועות שיכולים להיות בכל מסלול. אם עכשיו תיקחי את בעלי המקצועות שלא יכולים להיות עוסקים פטורים, עורכי דין, אדריכלים, אני לא זוכר את כל הרשימה, היא קצת יותר ארוכה מזאת, מקצועות חופשיים, אם אני עורך דין שמעסיק מזכירה אני כבר לא יכול להיכנס למסלול הזה, אפילו אם אני נמצא בתוך הרף של הכנסה שנתית של 100,000. לפעמים אתה מעסיק מזכירה ברמת זה שהיא יושבת בבית והיא אפילו לא עובדת במשרה מלאה, אלא באיזה שהוא הסכם כזה. זו אופציה אחת. האופציה השנייה שאמרתם שמצאתם לה פתרון - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, אז אני אגיד - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, כל מה שאתה אומר הוא נכון לגבי כל האחרים, אבל אם אתה אומר לי כמה כסף, מספיק שאני מעסיק מזכירה בחצי משרה ואני עדיין נמצא בתוך ה-100,000 אני כבר לא יכול להיכנס לאף מסלול, אם אני עורך דין או אדריכל או בעל מקצוע חופשי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> עודד, עובדים על הסתברויות. כשאתה עוסק עד כדי כך זעיר וההיקף שלך כל כך מצומצם אז סבירות הדעת להניח שאתה באופן שוטף לא מעסיק עובדים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אולי בצד השני תפסיקו את האפליה הזאת בין מקצוע למקצוע. למה האפליה הזאת בין מקצוע למקצוע? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, תפרט לי את זה למשהו ממשי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יש פה שני דיונים במקביל. היה את הדיון העקרוני, ואני מבין שכולם הבינו את מה שהיועצת המשפטית אמרה - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ויש לך הצדקה כלכלית גם להעסיק עובד וגם להרוויח שכר כל כך מזערי? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> עודד, אלי, היה ברור לכולם שזה לא מתאים, השאלה הייתה מה קורה עם בן אדם שניהל את העוסק הזעיר הזה או עוסק פטור, הגיע לחודשיים האחרונים של השנה, קיבל משרה, שזה דבר מאוד סביר ואז הוא מעסיק עובד בחודשיים האחרונים, האם הוא גם צריך? וזה מה שהיא שאלה, האם בשנה הראשונה – אני אומר לו, תן לו רנטה. נכון, אתם צודקים, ולכן שאלתי, אמרתי שיש 200,000 שזה העיסוק היחידי שלהם ואני מתאר לעצמי שאותם 200,000 מנסים בסוף להיות שכירים, כי הם נמצאים באיזה שהוא מקום בסכומים שכולנו מבינים שהם פחות מהשכר הממוצע. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא נכון. יכול להיות שאני עורך דין שכיר וחוץ מזה אני כעוסק פטור, או כעוסק זעיר, אתן עוד שירותים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> עוד שירותים, אבל אם זה 100,000 שקל ואתה גם מעסיק מישהו בחצי משרה תבדוק כמה העלות של חצי משרה היום במשק, זה כמעט 60%. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> איפה המודל הכלכלי? צריכה להיות צדקה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל גם מה לעשות עם 35%? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נכון, נכון, אז זה מסבך עוד יותר. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני מקווה שאני אתן מענה לחלק מהדברים, אחת הסוגיות שהעלו פה בדיון הקודם זה מצב שבו עוסק מתחיל לעבוד בעסק והוא בטוח שהוא יישאר עסק קטן והוא גם לא יעסיק עובדים והוא עובד לפי המודל והוא בטוח שהוא ידרוש הוצאה נורמטיבית וגם לא אוסף את החשבוניות של ההוצאות ופתאום הוא מגיע לנובמבר ומסתבר שהעסק גדל והוא מתחיל להעסיק עובד. מצד אחד הוא כבר לא יכול להיכנס למודל ומצד שני הוא כל השנה עבד במחשבה שהוא עסק קטן, שהוא יכול להיכנס למודל של העסק הזה. לעניין הזה אמרנו שאם יש לנו מקרה כזה שבן אדם בתחילת השנה סבר בתום לב שהוא יכול להיכנס למודל ועונה לתנאים ואו שהמחזור שלו גדל מעבר למה שהוא חשב או שהוא התחיל להעסיק עובד, אז במקרה הזה הוא כן יוכל לבקש את הניכוי הנורמטיבי עד התקרה או לבחור בדרישת הוצאה רגילה, כדי שלא יהיה מצב שהוא יינזק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם יש לו עובד כל השנה? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז הוא מלכתחילה ייכנס למודל אחר. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אם הוא יודע מהתחלה שיש לו עובד הוא לא במודל. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא ייכנס, הוא יצטרך לשלם מע"מ. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הוא מלכתחילה לא במודל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא מסתדר עם זה - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה מודל אחר, זה לא המודל הזה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> ינון, זה מעלה המון שאלות. בסוף אנשים שמעסיקים עובדים לא אמורים להתאים למודל הזה ואנחנו לא רוצים לקחת את הסיכון שבסוף בן אדם מעסיק שני עובדים, זה כבר לא מסתדר, זה מעלה סיכונים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר'ה, אני אגיד לכם את האמת עכשיו. אתם באתם לפשט ויצרתם סיבוך, למה יצרתם סיבוך? כי הכנסתם לתוך המנגנון הזה, אני חושב שטוב שהכנסתם, בעלי מקצועות חופשיים שלחינם בעיניי הודרו מעוסק פטור קודם. ברגע שהכנסתם אותם, אותם הכנסתם אך ורק למסלול הזה ואם הם יעסיקו עובד חס וחלילה אוי ואבוי. יש לך פה כל כך הרבה אפשרויות, בטח שיש בזה בעיה. אדריכל שהוא שכיר במשרד אדריכלים והוא עושה כמה תכניות, אז הוא לוקח ומשרטט את – << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> בעיקר רופאים. רופאים שמחזיקים תמיד מזכירה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> הם לא ב-100,000 שקל. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא משנה, ברגע שהוא העסיק מזכירה הוא כבר צריך לשלם מע"מ. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אפשר לקבל נתון, כמה מתוך ה-400,000 מעסיקים עובדים היום? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רופאים זה 100,000 שקל בחודש, לא בשנה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו נבדוק את הנתון. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> זה נתון שיש לכם אותו. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא שלפנו אותו לכאן, אנחנו ננסה לבדוק אם יש. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל אם יש מתוך ה-400,000 - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תפשטו, הסיווגים האלה מיותרים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> עודד, אני מתקשה לשמוע, אתם מדברים ביחד. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אדוני היושב ראש, אם יש מתוך ה-400,000 200,000 שכבר מעסיקים עובדים אז הם כבר מחוץ לחוק וזה נתון בסיסי שאתם צריכים להגיד אותו. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אנחנו נבדוק את זה. זה הרבה פחות, אבל אנחנו נבדוק. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> נבדוק את הנתונים ונראה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הסיכוי, כמו שנאמר פה, שמישהו בכזה מחזור גם מעסיק עובדים ואחרי זה גם מרוויח משהו הוא מאוד מאוד נמוך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מנחש. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה לא רק זה, הוצאות השכר צריכות להיות פחות מ-30%. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא קשור. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן, כי אחרת - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא יכול, הוא עורך דין, רופא, אדריכל - - - << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> חבר הכנסת עודד, נראה לי שיש בלבול. אנחנו במודל שלנו מדברים רק על מס הכנסה, לא מדברים על מע"מ. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> העוסק הזעיר לא יהיה פטור ממע"מ? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> העוסק הזעיר לא פטור ממע"מ ולכן נראה לי שיש בלבול. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, מע"מ משלמים מהשקל הראשון, זה לא שייך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז חשוב להבין. אם אני היום במסלול של עוסק פטור, כשאני אלך למסלול של עוסק זעיר אני כן אשלם מע"מ? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אני אסביר, אולי לא היה מובן. היום יש עולם מס הכנסה ועולם מע"מ, זה חוקים נפרדים ומערכות נפרדות. היום במע"מ יש את המושג של עוסק פטור, במס הכנסה, וזה מה שהסברנו בדיון הראשון, אין הבדל בין מישהו שמרוויח 50,000 למי שמרוויח חמישה מיליון ולכן המערכות מאוד מורכבות כי בסוף הן נותנות את אותם דיווחים לכולם. אנחנו אמרנו שנעשה משהו דומה במס הכנסה, לא מערבבים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אלישיב, אני לא מבין רק דבר אחד, עוסק פטור, כשהוא פותח את העסק שלו, מכירה כזאת קטנה, שעתיים בערב, שלוש שעות בערב, יש כאלה מכירות, יש לו עד 107,000 שקל, כמעט 108,000 שקל, הוא מוציא על העובד הזה על שעה ביום כפול חמש פעמים, נגיד הוא נותן לו 32 שקל לשעה, הוא מגיע בשבוע והוא נותן לו רק שעה ביום, כי זו אישה שבזמן הזה היא צריכה שישמרו לה על הילדים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אגב, אותו עובד כבר לא נחשב מובטל. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה מה שאמרתי כשאמרתם על תעסוקת נשים חרדיות, בדיוק מה שהעליתי פה, כשכולם הסתובבו, יש מספיק. יש מחקר על זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בחורה שסיימה את הלימודים שלה, מחפשת מה לעשות בערב והיא מרוויחה בחודש את ה-700 שקל האלה. איפה זה ה-30% שאמרתם? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אני מניח שברוב המקרים הוא לא יפתח תיק ניכויים ולא יתעסק עם העולם הזה בשביל העלות הזאת, כי אם כן הוא מגיע אז כנראה העלויות שלו הרבה יותר גבוהות. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> הוא יגיד לה פשוט לפתוח את המסלול הזה והוא ישלם לה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מה שהוא אומר לך, זה בתוך ה-30% והוא משלם לה מה-30% וזה פטרתם אותו מלדווח והכול בסדר, הוא נותן לה 600 שקל לשבוע, כל חודש 2,400 שקל, 20,000 שקל בשנה ושלום. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא, זה ממש לא מתאים לכאן. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> עוד מעט נדון על זה בחוק המזומנים, אבל זה מה שהוא עושה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אשמח רק לאמירה כללית שהיא חשובה לכל הנושאים שיעלו עכשיו. המסלול הזה הוא מסלול באמת חדשני שלא נוסה עד היום, האיזון בצד השני בעולם התקציב והמס זה שחייבים לעשות את כל מה שניתן כדי להימנע מלהפוך את המסלול הזה למסלול חדש להון שחור, או אפילו לא הון שחור, כי זה הון לבן רק באופן מה שנקרא לא ענייני. אז האיזונים ששמנו פה הם איזונים חשובים כדי לתת את ההקלה מצד אחד ומצד שני לוודא, כמו שהעלו פה בישיבה הקודמת כל אותם מייצגים, שלא ינצלו אותו לרעה. אז יש פה כל מיני סעיפים, והם מועטים, שבהם היו חששות לזה שיהיה ניצול משמעותי לרעה, כדי למנוע בדיוק את אותם חששות. אז זה אחד מהם, אני מניח שיעלו פה תיכף עוד כמה, אבל זה עיקר המטרה, להימנע בדיוק מזה שינצלו לרעה את המסלול הזה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אין ספק שיהיה ניצול לרעה של החוק הזה. אמרנו לכם את זה מהשעה הראשונה שפרסמתם את הנוסח, מצד שני - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אבל אתם מבינים שאין אף מודל שתמיד נותן מענה לכולם ומגן על כולם ואוכף את כולם? אין מצב כזה, תמיד הם צריכים להבין שחלק יירדו להם מתחת לרדאר ואנחנו מבינים מצד שני שיהיו כמה כאלה בודדים שייפגעו ונצטרך לתת להם מענה. אין אף מודל מהודק שנותן מענה לכל הצדדים ומצד אחד לא ייגרם עוול לאף אחד ומצד שני לא ברח לנו אף אחד. אין מציאות כזאת. כל מי שטוען לזה מבקש להכשיל באופן לא ענייני כל מודל שלא נגיש. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל זה נתון בסיסי שצריך להיות מונח בפניכם, כמה אנשים היום מעסיקים - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ולכן הם יחזרו לפה לוועדת הכספים ויעדכנו בעניין. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הם בעצמם אומרים שאין מאה אחוז. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> רבותיי, אנחנו רוצים להתקדם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה אתם ממהרים? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ב-22 אנחנו מסיימים תקציב, שכחנו להגיד לך. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אדוני, רק בעניין של כמה מתוך ה-400 מעסיקים שכירים, תביאו נתון. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בינתיים אנחנו, יהדות התורה, עושים לכם את הפיליבסטר, אתם יכולים להיות רגועים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מעוסק זעיר, לחזור חזרה לפטור כמה זמן צריך? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> הסוגיה שאתה העלית זו סוגיה שקיימת גם בעוסק פטור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אני שואל עכשיו, במודל הזה עבר מעוסק פטור, נפל והגיע לעוסק זעיר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא לא נופל, הוא יכול לבחור. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> במשך השנה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, הבנו, בסוף שנה הוא עבר לעוסק זעיר, בגלל שראיתם את המצב, הוא בסוף שנת המס, ראיתם את המצב, העברתם אותו לעוסק זעיר. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> העברנו אותו לעוסק זעיר או לעוסק רגיל? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לעוסק זעיר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, זה יהיה בעיה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם אני במהלך השנה עובר את ה-107 ואני עוסק זעיר אני חייב לעבור למורשה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא למורשה, אתה לא יכול להשתמש במודל. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא, זה בנושא הבא, לזה היא הולכת להתייחס. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אין מה להתייחס, הם העלו את הנושא. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז את תגדירי מה היה שעלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> המעברים, המעברים בין עוסק זעיר לעוסק פטור, שבעצם הטענה הייתה שלוקח סדר גודל של שנתיים מרגע שחצית את הרף ואתה רוצה לחזור חזרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא סדר גודל, זאת הדרישה של רשות המסים היום. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כן, אז בואו תסבירו את ההיגיון. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> קודם כל ההתייחסות למודל הזה הכוונה, לא לעוסק פטור אלא לעוסק זעיר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, המעבר בין זעיר ללא זעיר. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני אחלק את זה שני לשני חלקים. אחת, אני רוצה להסביר את הרציונל. כמו שאמרנו, אנחנו מדברים על מודל נורמטיבי ועל ניהול סיכונים ולכן כדי לא ליצור מצב שבו אדם בשנה שנוח לו ואין לו הרבה הוצאות הוא נמצא בתוך המודל הנורמטיבי ומקבל ניכוי נורמטיבי של 30%, שומר את כל ההוצאות לשנה הבאה - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 35%. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> - - בשנה שעוקבת, ובשנה הזאת יש לו הוצאות של 80% וחזור חלילה. ולכן אמרנו שהמודל מיועד למי שהוא עסק קטן מאוד לאורך זמן, לכן צריך לשמור פה על רצף ולכן קבענו מנגנונים שהם אנטי תכנוניים כדי למנוע את המשחקים האלה ואלישיב יסביר יותר בדיוק איך הם עובדים. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אני אומר שוב, כעיקרון מתום השנה יש לך שנתיים הפסקה ורק אחרי זה אתה תוכל לחזור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ומה קורה במהלך השנה? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> במהלך השנה מי שיצא, זה מה שדיברנו מקודם, אנחנו נאפשר לו בשנה של היציאה לקבל את הניכוי המקסימלי, עד הניכוי המקסימלי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בלי תקרה של המחזור? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא, אין תקרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם הוא עובר את ה-107. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אז הוא יקבל עד התקרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עד 107? אז הוא יגיש שני דוחות? איך זה הולך? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> או שהוא יגיש את הדוח הרגיל או שהוא יבקש את הניכוי הנורמטיבי עד התקרה של ה-107. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להבין, הוא יוכל לבקש את הניכוי הנורמטיבי עד 107? נניח הוא הגיע ל-200 או ל-150 - - - << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא, 200 זה אירוע אחר. הגיע ל-110, 120, שזה מה שאנשים שבטעות - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואם הוא יגיע ל-150? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אז הוא יצטרך או לשמור את ההוצאות ולדרוש את ההוצאות כמו שצריך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> על כל ה-150? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> על כל ה-150. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז זה מה שאני שואל, עד איזה תקרה הוא יוכל להישאר זעיר? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא, הוא יוכל לבחור להשתמש בניכוי עד התקרה המקסימלית, כאילו לקבל את הניכוי המקסימלי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה קורה ב-110? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> על השלוש, הוא מקבל ניכוי רק על 30% מ-107. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוא בוחר, או לקבל את ה-30% מ-107, או להגיש דוח שנתי, הוצאות והכול. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> על ה-3,000 הוא צריך להגיש דוח. ב-110 הוא צריך להגיש דוח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וב-150? אותו דבר. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> הוא בוחר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בעצם הוא קיבל ב-110 ניכוי על 28%. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בכל מקרה הוא יוכל לקבל עד 107 את הנורמטיבי. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> זה חדש, זה מה שהצענו עכשיו בעקבות הדיון הקודם. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> רצית להעיר הערה, אבל בקצרה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> בקצרה, אני רוצה שתתייחסו לעוסקים המורשים עם ניכוי מס התשומות. אין קשר בין הניכוי לפי פקודת מס הכנסה לניכוי התשומות, הוא יכול לנכות יותר תשומות או פחות תשומות ולא תהיה שום טענה בין הניכוי לצרכי מע"מ לניכוי לצרכי מס הכנסה, כי יש לכם את המסמכים. כאן יש מסמכים מדויקים. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> המודל לא משנה את דרך התרת ההוצאות במע"מ. או שאני לא הבנתי את ההערה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> כן, אבל ההגדרה של תשומות במע"מ זה תשומות של העסק. שלא תבוא טענה מצדכם שזה אותם 35%. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא תבוא. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> זה לפי חשבוניות והוא מנכה את התשומות שלו בלי קשר לדוח שלו במס הכנסה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> עוסק מורשה, שיש לו חשבוניות, הכללים שלו לקיזוז חשבוניות - - - << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> ומגיש דוח, הוא צריך להמשיך לשמור את החשבוניות ואת ההוצאות? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אפרש לך מה שואל ג'ק. הוא אומר דבר מאוד פשוט, אני במסלול של עוסק מורשה, אני משלם מע"מ, היה לי הכנסות של 100,000 שקל פלוס מע"מ, 117,000 שקל, אני ניגש אליכם, אני אומר לכם: הוצאות, אני רוצה 35%. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 30. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> 35%, אבל במע"מ, בחשבוניות שאני מגיש, יש לי הוצאות רק של 15,000, אני מגיש למע"מ הוצאות של 15,000, עדיין במס הכנסה אתם תנכו לי לפי - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כן, הם לוקחים את זה בחשבון, אני חושב. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> או שיש לי הוצאות של 50,000. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפילו שהגשתי קבלות למע"מ? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כן, הם אומרים שהם לא יורדים לציציות, לזה הם מתכוונים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר אתם לא תיפלו עליו פתאום. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, כי המודל בנוי על זה שהוא לא צריך לשמור את כל החשבוניות. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> הוא שומר, הוא חייב. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה כל כך מסובך. אני אומר לכם, תבטלו את המע"מ, תורידו את כאב הראש הזה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אתם מציעים על רקע התשובה להוריד את הניכוי ל-25%? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> דרך אגב, ההפרשה ב-15% זה אותה גברת שעובדת, כמו שאומר ינון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מציע פשוט לבטל את ההפרדה בין בעלי מקצועות שונים לגבי עוסק פטור. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> היושב ראש, בעקבות הדאגה של חברי הכנסת אנחנו נוריד ל-20% את הניכוי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לפני שנייה זה היה 25. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כדי לצמצם את הפער. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כשזה יגיע לגל זה יהיה 15. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מה הנושא הפתוח שנשאר לנו עוד? אני מבקש שהיועצת המשפטית תגיד לנו מה הנושא הפתוח שנשאר עוד. אודה ולא אבוש, זה במקרה שאני פה כי ינון לא היה פה מקודם, לא הכרתי את הנושא, אז אני לא יודע מה היו השאלות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף 87ה יש גם התייחסות לכך שבעל עסק זעיר לא יהיה רשאי לנכות את סכום הניכוי אם התקיים אחד מאלה, ואחד הדברים הוא שחלק שאינו זניח מהכנסתו, מעסק או ממשלח יד - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה צוחק, אתה שומע זניח אתה צוחק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ואז עלתה השאלה מהו חלק שאינו זניח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואז מירי אמרה תזניחו את הזניח הזה, עזבו את זה, בואו נזניח את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שלומית, התקבל ממי? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חלק שאינו זניח מהכנסתו, מעסק או ממשלח יד התקבל מאדם שהוא מעסיקו בשנת המס. << אורח >> אלעד סלומינסקי: << אורח >> שלומית, ננסה להסביר? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אנחנו רוצים לדעת מה זה זניח, תגדירו לנו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל שיסבירו, אני לא הבנתי. << אורח >> אלעד סלומינסקי: << אורח >> דבר ראשון, אנחנו נציין שבדברי ההסבר זה מוסבר בצורה מפורשת בגלל שהבנו שיהיו פה שאלות לגבי זה. בגדול המסלול שאנחנו מדברים עליו עכשיו זה מסלול שמכוון לעסקים קטנים שהרבה פעמים, באופן טיפוסי הרבה פעמים זה יכול להיות מישהו שעובד בעבודה רגילה, בימי שישי למשל הוא מוכר ציורים שהוא עשה, בירה שהוא יצר בבית שלו, בשוק בבצלאל פה בירושלים, למשל. אנשים כאלה, יכול להיות שבצורה מקרית הבוס שלהם יעבור באזור וירצה לרכוש מהם. אנחנו לא רצינו שמישהו כזה במקרה כזה ימנעו ממנו בכלל את האפשרות להיות חלק מהמסלול אם הוא מכר לבוס שלו משהו קטן, משהו מקרי. וכמו שהגדרנו גם בדברי ההסבר, הכנסה שולית ומקרית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בדברי ההסבר כתוב חלק זניח, הכוונה היא ליצור כלל של זוטי דברים. << אורח >> אלעד סלומינסקי: << אורח >> נכון. אנחנו לא התכוונו - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בהליכי שומה יש לכם מושג זוטי דברים? << אורח >> אלעד סלומינסקי: << אורח >> אני אמשיך עוד שני משפטים. אנחנו לא התכוונו מפה לקבוע תקדים וגם לא התכוונו לקבוע פה איזה הסדר שלילי לשום מקום. אני מבין את ההערות של לשכת רואי החשבון ויועצי המס שהם מגיעים מכללים חשבונאיים ברורים, אנחנו חשבנו שדווקא במקרה הזה שבו יש עסקים קטנים שהם לא מיוצגים, שהם צריכים להבין מה לעשות, בשביל שהם לא יצטרכו להגיע ולהימנע מלעשות תרגילים, להימנע מלמכור לבוס שלהם, אז אנחנו נבהיר בחוק ונבהיר גם בדברי ההסבר שלא הכוונה היא לכלל מוחלט, אלא כלל שהוא כפוף לאיזה שהוא עיקרון של התנהלות רגילה נורמלית. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא יודע מהו גבול הסבירות של זוטי דברים וזניח. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בדיוק, זה מה שביקשנו מכם, תגדירו מהו זניח, מהו זוטות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כאדם נורמטיבי, אני לא רואה חשבון - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ולמה אתה חושב שרואה חשבון הוא לא אדם נורמטיבי? << אורח >> אלעד סלומינסקי: << אורח >> חבר הכנסת רביבו, כתבנו בדברי ההסבר גם דוגמה. שוב, אנחנו לא נעמוד על זה ואפשר גם להוריד את זה, אפשר להשאיר את זה ככלל מוחלט. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חבר'ה, זה תיקון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה זאת אומרת לא נעמוד על זה? זה תיקון של משרד המשפטים? << אורח >> אלעד סלומינסקי: << אורח >> אנחנו חשבנו שנכון להכניס את זה. אפשר להשאיר את הכלל ככלל לא גמיש וכלל מוחלט ולקוות שבאכיפה של רשות המסים הם - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם רוצים להתעסק עם זה, האם זה זניח או לא זניח? זוטי דברים או לא זוטי דברים? << אורח >> אלעד סלומינסקי: << אורח >> להיפך, האמירה הזאת - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אנחנו רק מבקשים שאם זה נכנס זה יקבל ביטוי מוגדר, מה הם המתחמים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני עכשיו אנהל איתך ויכוח, האם 10,000 שקל שלקחתי זה זוטות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין לזה סוף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אשאל שאלה אחרת, אדוני היושב ראש, אתה אומר שהוא הלך לקנות באותו זמן כוס מיץ או משהו בשוק וראה את זה, אני שואל אותך שאלה, הבן אדם הזה בערב מתעסק עם עוגיות מיוחדות לחינה, לאירוסין, לא יודע מה, אותו אחד הזמין עוגות מהעובד שלו, האם זה נחשב אצלך זניח? אני אמקד אותך, אולי במקום לרשום זניח, שהמקרה לא חוזר על עצמו, לא יודע מה. לא יכול להיות שאתה לוקח משהו אחד ואתה הופך אותו - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בדיוק, באופן קבוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא יודע, ואם הוא קונה פעם בשבוע ממנו? אתה לוקח את זה למקום שלא נכון להיות בו, תוריד את זה. << אורח >> אלעד סלומינסקי: << אורח >> אבל, חבר הכנסת אזולאי, חלק מהנקודה המיוחדת במקרה הזה - - - << דובר >> ג'ק בלנגה: << דובר >> אפשר להציע לרשום חלק קבוע מהכנסה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה זה מעסיק ולא קרוב משפחה מדרגה ראשונה? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תנו לו לענות. << אורח >> אלעד סלומינסקי: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי, הסיבה שחשבנו לנכון זה דווקא בגלל השאלה שלך, אנחנו לא מדברים פה על מישהו שהוא מיוצג, שיש לו רואה חשבון שיכול להגדיר לו, אלא מישהו שצריך לפעול לפי היגיון בריא כשמגיעה לו הזמנה. יכול להיות שהוא מוכר אלפי עוגיות בשנה ויכול להיות שהוא מוכר שתי עוגיות בשנה ואנחנו לא רוצים שזה יהיה כלל קשיח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר לך, אני בעד שתשאיר את זה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אלפי עוגיות בשנה, מספיק שעוגייה עולה ארבעה שקלים אתה מבין שהוא עבר את ה-107,000 שקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר לך, תשאיר את זה, אבל אני אומר לך שאתה תראה שבחוקים שאנחנו נביא, כחוקים פרטיים, הרבה דברים זניחים יהיו בהם וזוטות ואז נראה אותך עומד פה ואומר לי: תשמע, מה זה זניח, מה זה זוט. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נראה מאוד בעייתי לכתוב בחקיקה דבר כזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תחשוב, בשבילך באמת, בשביל משרד המשפטים, אני דואג לכם. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אנחנו נעמוד במצב בלתי אפשרי. << אורח >> אלעד סלומינסקי: << אורח >> אם כבוד היושב ראש והוועדה חושבים - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה לא שאלה של איך אתה רושם, זו שאלה שיושב פקיד בסוף, ורחמיי על הפקיד הזה, הוא צריך לקבל החלטה האם זה זוטו של ים או שזה זניח או לא זניח. << אורח >> אלעד סלומינסקי: << אורח >> לא, אבל הפקיד לא צריך לקבל, מי שצריך לקבל החלטה בעניין הזה זה דווקא העסק - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אין לו כלים להתמודד עם זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, אבל מה שהוא אומר זה משהו אחר - - - << אורח >> אלעד סלומינסקי: << אורח >> אני אומר בדיוק להיפך, דווקא בגלל - - - << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> מירי, אפשר לרשום חלק קבוע מהכנסתו במקום זה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ואני אומר שאותו בעל עסק, שהוא עסק קטן, אתה לא מצפה ממנו שהוא יתחיל להפעיל שיקול דעת. << אורח >> אלעד סלומינסקי: << אורח >> להיפך, אני כן מצפה ממנו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> וכשהוא יפעיל שיקול דעת הוא יהיה חשוף והוא יגיד לך: תשמע, ככה אני הנחתי וככה אני פירשתי את הזוטות בעיני רוחי ואתה מתרגם את זה כמשהו שהוא לא כשר. << אורח >> אלעד סלומינסקי: << אורח >> אז שוב, אנחנו ניסינו דווקא בדיוק להיפך, לא להפעיל פה כללים חשבונאיים אלא להפעיל כללים של קומונסנס של אנשים פשוטים. אבל, שוב אני אומר, אנחנו לא עומדים על העניין הזה. אפשר להוריד את זה, אבל אז זה יהפוך לכלל קשיח ואנחנו צריכים לסמוך על זה שרשות המסים ככה יפרשו את זה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> יש עוד אפשרות שלישית, שאנחנו קובעים מה הם מתחמי הסבירות או בהיקף למחזור, או בהיקף של נוכחות. << אורח >> אלעד סלומינסקי: << אורח >> אבל זה הרבה יותר מסובך לבעל עסק זעיר לחשב את זה בעצמו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, לא, לא. << אורח >> אלעד סלומינסקי: << אורח >> אדם שמוכר עוגיות, יהיה לו קשה לחשב מחזורים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תכיפות הרכישה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני שואל את הייעוץ המשפטי, מה קורה היום בביטוח לאומי כשחלק מההכנסה של אותו עוסק מגיע מהמעסיק שלו? איך אתם מתמודדים עם זה? כי אני מאמין ששם זה קורה. << אורח >> רן בייליס: << אורח >> לא, בביטוח לאומי מי שחייב בדמי הביטוח זה המעסיק, אז המעסיק מנכה במקור מהעובד, מחלק העובד, הוא מחייב אותו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, לא הבנת מה ששאלתי. אני עובד עכשיו בכנסת ואני באתי לחשב הכנסת ואמרתי לו: תעסיק אותי בתלוש שכר ועוד 20% אני פותח עוסק זעיר ואני אגיש לחשבות הכנסת את העוסק זעיר, 20% של השכר שלי וה-20% לא עולה על 107,000 שקל. מה קורה בביטוח לאומי על אותם 20%, הוא משלם ביטוח לאומי או לא? << אורח >> רן בייליס: << אורח >> על ה-20% שהוא מוגדר כעוסק זעיר אז הביטוח לאומי, ההגדרות שלו לא שוות להגדרות של מס הכנסה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני יודע שהן לא שוות, שאלתי מה קורה שם. << אורח >> רן בייליס: << אורח >> ולכן ההגדרות בביטוח לאומי קובעות שעצמאי הוא אחת משלוש הגדרות, או שהוא עוסק 20 שעות בממוצע בחודש, או שיש לו שילוב של 50% מהשכר הממוצע, זה יוצר בערך 5,900 שקל בחודש. ההכנסה של עוסק זעיר היא שנתית, אבל אם אני מחלק אותה חודשית היא כ-5,900 שקל בחודש. או שילוב בין 12 שעות חודשיות ו-15% מהשכר הממוצע, שזה בערך 1,800 שקל. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אתם רציתם להתייחס. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו מציעים להוריד את ההחרגה של הזניח. אני אומרת שוב, הכוונה של הסעיף ברורה, אנחנו לא רוצים שמעסיק יפצל, אבל אני אומרת שוב, הפרשנות של רשות המסים תהיה בהתאם לדוגמאות שניתנו כאן, זאת אומרת אם ניתקל במקרה כזה שבו העובד, כמו שאמרנו, מפעיל לא זוכרת איזה דוכן ביום שישי בבוקר ומוכר לצורך העניין פרחים והמעסיק שלו במקרה עבר בדוכן וקנה ממנו באופן חד פעמי זר פרחים זה לא מה שישלול את הניכוי הזה בגין ה - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הבאת דוגמה נהדרת, ואם הוא קונה ממנו כל שבוע פרחים? הוא מרגיש שיש לו עובד שגם עובד, בוא אומר: כל שבוע אני הולך לשוק, אני אקנה אצלו פרחים. אני מעריך שאם לאחד העוזרים שלי היה דוכן פרחים במחנה יהודה הייתי קונה אצלו כל שבוע. << דובר >> ג'ק בלנגה: << דובר >> הדוגמאות האלה, לעולם לא יידעו מי זה כי אין שם על הקבלה. אלה דוגמאות תיאורטיות. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> ככל שיהיה מדובר בחלק זניח מהעסק של העובד ואין קשר והדברים הם אקראיים, זה לא מה שישלול את המודל. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה נראה לכם פרשנות שיהיה קל לפרש אותו - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מירי, לחלוטין אני לא חושד בניקיון כפיכם, אתם באמת לא רוצים לסרבל, אבל בואו תסתכלו רגע על הצד השני, זה לא שחלילה מייצרים פה איזה שהיא מציאות מדומה. אנחנו מבקשים שנגדיר סבירות מהי. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אנחנו מדברים, אדוני, בנוסף על מצב שהוא חייב לתת קבלה ושהיא תירשם בעסק של המעסיק, כי כל עוד אין קבלה כזאת שנרשמת בספר של המעסיק והוא קונה עוגה הביתה או פרחים זה בכלל לא הדיון, זה דיון מוטעה. רק מצב שהמעסיק לוקח את הקבלה של אותו שכיר ורושם אותה בספרים שלו ואז אומרים, רגע, יש לו תלוש משכורת - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, זו דרישה שהיא לא ישימה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> יש לו תלוש משכורת והנה עוד סכומים ששילמנו לו מהעסק, זה לא בסדר. אז הם יראו את זה ויחברו, מעבר לזה אין מצב שהם יחברו בין הדברים. מאיפה הם מחברים בין הדברים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה אות מתה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז אני מקבל את העמדה גם שלכם, נוריד את זה. << אורח >> טלי עזריאל: << אורח >> אבל להוריד את זה, זה גורם עוד יותר לאי ודאות, למה? כי אנחנו צריכים לזכור שמי שמגיש את הדוח, אני לא יודעת אפילו להגיד האדם הסביר, אבל זה אנשים פשוטים, זה לא רואה חשבון, זה אפילו לא פקיד ממשלתי, אם לא יהיה שם אז הוא לא יידע כמה, 1%, 2%, 10%, 30% ואם זה זניח אז זה גם לא יהיה. צריך לתת משהו - - - << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> פה חישוב האחוזים האלה יותר קשה - - - << אורח >> טלי עזריאל: << אורח >> אני לא אמרתי אחוזים, אלישיב, אבל אי אפשר לוותר על זה, צריך שיהיה שם משהו שהוא מוגדר. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> מישהו עוד עלול להגיע לחקירות. << אורח >> טלי עזריאל: << אורח >> לפני שנייה אמר כבוד היושב ראש שפקיד, אנחנו נסמוך על שיקול הדעת שלו, אז מה, הוא סטה מהמניין? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה. הבנו, אנחנו מתקדמים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הנושא הבא זה היה נושא ההתיישנות. מה קורה מבחינת התיישנות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מי עונה על זה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> באמת כרגע בנוסח לא הייתה התייחסות מפורשת להתיישנות. מה שקיים היום זה שמי שלא חייב בהגשת דוח שנתי ומבקש בקשה להחזר מס יש לו שש שנים מתום השנה שלגביה מוגש הדוח להגיש בקשה להחזר מס. חשבנו שנכון בהקשר הזה להקביל את הסמכות של פקיד השומה לדרוש את הדוח לאותה תקופה, זאת אומרת שבמשך שש השנים, מהיום שבו הסתיימה שנת המס אפשר יהיה לדרוש להגיש דוח מלא כשהסיבה כמובן לדרישת דוח מלא זה שיש חשש שאולי לא כל ההכנסות דווחו ושנכון לדרוש מאותו אדם דוח. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> בשום פנים ואופן אנחנו לא מסכימים. << אורח >> טלי עזריאל: << אורח >> גם הייתה לזה התייחסות בתקנות, אי אפשר להגיד שלא הייתה לזה התייחסות. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> כרגע מה שהם אומרים, שאותו מסכן שמוכר פלאפל בשנת 25' הם יבדקו אותו בשנת 36'. זו האמירה שנאמרה, כי אחרי שש שנים שהם ידרשו ממנו להגיש את הדוח, אז הדין קובע שממועד הגשת הדוח יש שוטף פלוס ארבע שנים, זה עוד חמש, אנחנו ב-11 שנים משנת המס. לזה אנחנו לא מסכימים בשום פנים ואופן. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מה אתם מציעים? << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אנחנו מציעים ארבע שנים. מינואר כשהוא דיווח יש להם ארבע שנים, רוצים שהוא יגיש דוח? שידרשו ממנו תוך שנה להגיש דוח, לא תוך 11 שנים. זה הקלה? << אורח >> טלי עזריאל: << אורח >> לתקן את התקנות ובתקנות רשום שזה לא הגשת דוח, בלי הגשת דוח. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם מבקשים שש שנים מעבר לארבע שנים? << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> כן. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אני רוצה רגע להסביר את המצב הקיים. כרגע גם שכיר כמוני או כל אחד אחר שלא מגיש דוח, אז יש לו שש שנים להגיש בקשה להחזר מס. לאחר שהוא מגיש את הבקשה להחזר מס אז הוא מגיש דוח ועל זה חלים כל הדינים של פקודת מס הכנסה ואז יש את סמכות הבדיקה של הדוח, שזה מה שדיברו פה מקודם, שזה ארבע שנים מתום שנת המס שבה הוגש הדוח. אנחנו רוצים - - - << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל זה דוח בהתנדבות. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אני מדבר רגע אם הוגש דוח, לא משנה איזה דוח. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> זה משנה, זה דוח חובה וזה התנדבות. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> בסדר. אני אומר שוב, יש שש שנים להגיש בקשה להחזר מס, גם המקרה הזה, אם הוא לדוגמה לא שם תרומות או שהוא לא שם ביטוח חיים, יהיה לו שש שנים להגיש בקשה להחזר מס. אנחנו רוצים שגם לנו תהיה את האפשרות, שש שנים, אם עולים חשדות, פתאום ראינו מחזורים לא קשורים, קיבלנו מידע - -- << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> שש שנים ממתי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לשאול אותך, בהכול זה אותו דבר, יחס גומלין? זה לא בהכול יחס גומלין, שגם בצד השני יש לו אותן שנים שיש לך לדרוש ממנו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יפה, יש פה משהו שאתם צריכים לתת עליו את הדעת. בסוף אתה מדבר על עוסק שאתה מבקש ממנו לשמור 11 שנים, אתה נותן לו 11 שנה. תגידו לי איך לגשר. אני מבין את מה שאתם מעלים פה, אבל אתם מדברים על 11 שנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל יש פה החמרה לעומת תהליכי השומה הרגילים. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> בשום פנים ואופן, אדוני. לא קיימת חקיקה כזאת במדינת ישראל, הדין הפלילי היום מדבר על עשר שנים, הם רוצים 11 שנה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> תחשוב על שכיר שלא הגיש דוח. נניח שכיר לא חייב בהגשת דוח שנתי ולא הגיש לי את הדוח השנתי ולפתע התברר לנו ממידע אחר שיש לו בכלל איזה שהוא נכס בחו"ל שבגללו הוא כן חייב להגיש דוח. במצב הקיים היום כשהוא לא הגיש את הדוח אנחנו יכולים לדרוש ממנו להגיש את הדוח ואין לזה גבול. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אין התיישנות, נכון. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אין התיישנות. ואז הטענה הייתה במקרה הזה זה לא בדיוק לגמרי כי הוא בעצם הגיש לך איזה שהוא דיווח קטן, קצרצ'יק, על ההכנסה העסקית, אבל יכול להיות שהסיבה שבגללה אני רוצה לדרוש ממנו דוח שנתי זה לא בגלל העסק הקטן עם ה-80,000 מחזור, אלא מכיוון שלצורך העניין הוא עשה אקזיט על איזה חברה בעשרה מיליון שקלים בחו"ל ובכלל לא דיווח לי, אבל הוא הגיש את הצטלה הזה. לכן אני אומרת שוב, המצב הרגיל, אנחנו לא רוצים את הדוחות האלה, רצינו מינימום חיכוך עם האוכלוסייה הזאת. מתי אנחנו כן נבחר לדרוש מבן אדם להגיש את הדוח? באותם מצבים שבהם נחשוב שיש איזה שהיא הכנסה בסכום משמעותי שלא דווחה לנו ולכן נדרוש ממנו את הדוח. במקרה הזה, אני אומרת שוב, הדוגמה שנתתי לגבי שכיר, אין לנו שום התיישנות. במקרה הזה יש פה איזה שהוא מצב ביניים אולי, כי הוא כן דיווח לי על ההכנסות שלו מהעסק, מלא או לא מלא, ולכן אמרנו אוקיי, בואו נקביל את זה לתקופה הזאת. הסעיף הזה מיועד באמת למצבים שהכנסות לא דווחו, אחרת אין לנו סיבה לבקש מאותו אדם את הדוח השנתי. לכן, שוב, אי אפשר לתחום את זה. אני אסביר מה הצד השני. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא רק אם זה לא דווח, אם לכם עלה חשד שהדיווח היה סלקטיבי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה חשד על אי דיווח. זה משהו אחר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה שונה. זה לא אם הוא לא הגיש בכלל, זה אם לכם עלה חשד סביר שהוא דיווח אולי אפילו גם באופן סלקטיבי, אז אתם אומרים שהוא בתום אותו מועד שהוא היה אמור עוד להחזיק את הספרים אצלו לא ידע אם אצלכם התעורר חשד, זה הגיע בדיעבד, אז מה אתם אומרים? כולכם תשאירו ל-11 שנים כי אולי תוך כדי אותה תקופה אנחנו נגיע למסקנה שאנחנו רוצים לשאול אותך שאלה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> קודם כל זה שש שנים שזה ממילא צריך לשמור. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, שש שנים פלוס חמש. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא, החמש זה רק אחרי שהגשנו בקשה. לנו יש רק שש שנים לבקש ממך. אחרי זה אם ביקשנו ממך יש הליכים בתוך המערכת, ההליכים הרגילים רצים, אנחנו מגבילים את עצמנו רק לשש שנים לבקש ממך להגיש דוח. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> שש שנים ממתי? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> משנת המס. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, מהשנה שהגשת בקשה. זאת אומרת מגיע לך ארבע שנים, אם בסוף ארבע השנים - - - << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא, נגיד 2024, אני עוסק זעיר, יהיה לי שש שנים מתום 2024 לבקש ממך להגיש דוח. כשאתה מגיש את הדוח יש לי את כל הסמכויות שלי לבדוק אותך, אבל אם אתה יודע שאתה צריך דוח - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ברור, אבל אני קיבלתי עכשיו - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז למה אתה אומר 11 שנים? << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> כי 2024, שש שנים זה 2030, ב-31 בדצמבר 30' הוא מבקש שאתה תגיש דוח, אתה מגיש אותו ויש לו זמן עוד חמש שנים לבדוק אותו. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כן, אבל ברגע שכבר הגשתי בקשה להגיש דוח כבר עלה חשד. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתה מבין שמי שכבר נמצא על המסוע של הליכי בדיקה - - - << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> עלה חשד, אז אנחנו צריכים זמן לבדוק אותו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הוא אין לו אינטרס לגרוס את החומר, כי הוא רוצה להוכיח את צדקתו. אתה אמרת שיש ארבע שנים, עד סיום השנה הקלנדרית של ארבע השנים שאותו בעל עסק יכול להגיש ומאז נספרים עוד שש שנים קדימה. זה מה שאתה הסברת בהתחלה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא, הפוך. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חמד, אתה הבנת את זה ככה או לא? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, ככה הבנתי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אלי, אתה הבנת את זה ככה או לא? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אז אנחנו מבקשים רק שש שנים לבקש ממנו - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, אל תבלבלו אותם. אתם מסבירים משהו אחר לגמרי. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> זה לא מוסכם, אני אסביר עוד פעם. בוא נסביר את החוק היום. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חברים, זה בסדר שגם מה שהוא אומר לא יוסכם ונדבר על זה, אבל זה לא בסדר שאתה מבאר לנו משהו - - - << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל זה מוקלט, אפשר לחזור למה שאמרתי גם. אני אחזור על מה שאמרתי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אנחנו מבינים - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אמרת שיש ארבע שנים ומשהו ואחרי זה עוד שש שנים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בדיוק, זה 11 שנים. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> זה לא מה שאמרתי, אני בדרך כלל מדייק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מה שהבנו ממך. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> שמע, אנחנו פה ארבעה חברי כנסת - - - (היו"ר משה גפני) << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, חזרתי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אנחנו פה ארבעה חברי כנסת, כולנו הבנו את אותו מסר. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> זה 11 שנה. הבנת 11 שנה? זה 11 שנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני יכול לדבר בוועדה הזאת או שאני אחזור חזרה מאיפה שבאתי עכשיו? אני מבקש להפסיק את הוויכוחים האלה, תגיעו להסכמה בנוסח מפא"י, להגיע לפשרות ולגמור את החוק. אי אפשר להמשיך ככה כל הזמן בוויכוחים, אנחנו נמשיך את הוויכוחים פה עד חג השבועות ואז נוכל עוגת גבינה כשהעליתם את המחיר. לא אתם, מישהו אחר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אגיד, חבר הכנסת גפני, שהסכמנו פה על הרבה דברים בזמן הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לגבי ההתיישנות, מה עכשיו? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> רק ההתיישנות, הציגה רשות המסים פתרון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הפתרון? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> בחקיקה שאנחנו הבאנו לא הייתה התיישנות, כי היום אנחנו יכולים לדרוש משכיר תקופה מאוד ארוכה להגיש דוחות, הוועדה באה ואמרה שהיא רוצה להגביל אותנו בזמן שאנחנו יכולים לדרוש הגשת דוחות. היום שכיר או העוסק הזעיר הזה שירצה להגיש בקשה להחזר מס, יש לו שש שנים להגיש בקשה מיוזמתו להחזר מס, אם הוא שכח תרומות או כל דבר אחר. אנחנו הגבלנו את היכולת שלנו לדרוש ממנו בקשה בגלל שעלה חשד לשש שנים במקביל לדרישה שאותו בן אדם יכול לדרוש. זה מה שאנחנו הגבלנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> וכמה מר בלנגה מציע? << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אני מציע להישאר עם החוק הקיים, מקסימום ארבע שנים התיישנות סופית, אבל כרגע הם ב-11, אדוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר ללכת על חמש? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> זה מודל אחר. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אדוני, זה מודל של 11 שנה, אני רוצה להסביר. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> זה יוצר חוסר התאמה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אני רוצה להסביר, הגיעו ל-11 שנים כרגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז תעזרי לנו לפתור את הבעיה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה לא נכון. יש הבדל אם רשות המסים כבר קוראת לנישום ואומרת: בוא תתחיל לדבר איתי, תשמור את זה עכשיו עוד ארבע שנים, או שהם אומרים לו: תשמור 11 שנים אולי נפנה אליך. זו מציאות אחרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת רביבו, אני רוצה לשמוע מה היא מציעה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, רק שתדע שלפינדרוס הוא היה ממושמע. לא יודע אם זה מפחד או מיראה, אבל זה מה שהיה פה. עכשיו אני לא יודע פתאום מה קרה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> במצב הקיים במודל הזה מי שנכנס למודל לא מגיש דוח שנתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, למה זה 11? << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אני רוצה להסביר את ההצעה. כרגע החוק הזה לא מחייב הגשת דוח, אנחנו ביקשנו שתהיה התיישנות על אי הגשת הדוח, הם אמרו: אנחנו לא מסוגלים לתת לכם התיישנות על אי הגשת הדוח ולכן אנחנו אמרנו: אוקיי, תקצבו את זה בזמן, מתי פקיד השומה יכול לבדוק את הדיווח הזה שאתם מבקשים בינואר, תוך שלוש שנים, ארבע שנים, תגידו כמה זמן. הם באו עם הצעה עכשיו שמשנת המס שהבן אדם דיווח בינואר, הם יכולים תוך שש שנים לדרוש דוח רגיל ואחרי שהוא הגיש אותו, בתום שש השנים, יש להם זמן עוד חמש שנים לבדוק אותו, וזה מגיע ל-11 שנים. זאת אומרת על 24' הם יבדקו ב-36'. כרגע זאת ההצעה והם לא אומרים שזה לא נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא נשמע הגיוני. מה אתה מציע? << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אני מציע התיישנות רגילה כמו כל עסק, עסק רגיל מגיש בשנה שלאחר מכן, יש עוד ארבע שנים, סך הכול חמש שנים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הוא לא מגיש דוח. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> ההצגה לא מדויקת. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> זה החוק, זה החוק. << אורח >> טלי עזריאל: << אורח >> זה הדוח שמבקשים ממנו להגיש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, מירי מדברת, אני מבקש שכולם יהיו בשקט. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני רוצה לדייק את המצב החוקי הקיים. במצב החוקי הקיים, וזו הדוגמה שנתתי קודם, כאשר שכיר לדוגמה, הוא לא חייב בהגשת דוח, יכול להיות שאנחנו בלי מגבלה של זמן, אחרי פרק זמן של אפילו שבע שנים יתברר לנו שהוא היה צריך להגיש דוח, כי יש לו איזה שהיא הכנסה מאוד גדולה והוא לא דיווח עליה, או שהייתה לו עסקה מאוד גדולה, ובעצם הוא חייב בהגשת דוח. במצב החוקי היום אין מגבלה ואנחנו יכולים להגיע לאותו אדם ולהגיד לו: אנחנו מבקשים שתגיש לנו דוח שנתי לשנת המס 2016 כי הייתה הכנסה שבגינה היית חייב לדווח ולא דיווחת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה ללא הגבלה, נכון? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> היום אין לנו מגבלה, אני חייבת להגיד שבדרך כלל אנחנו לא לוקחים את זה למצבי קיצון למעט מקרים מאוד קיצוניים, בדרך כלל אנחנו מתנהלים בצורה סבירה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> כבר היה 13 שנה שביקשתם. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> במצבים כנראה מאוד קיצוניים. מה המצב שיש לנו כאן? אם היינו נשארים עם המצב החוקי הקיים העוסק הקטן הוא בדיוק במצב של השכיר שלא הגיש דוח, הוא לא מופלה לרעה, לא מופלה לטובה, זה המצב. מצד שני הייתה פה את האמירה הזאת ואנחנו כן רוצים להגיע להבנות, למרות שאולי לא היה חייב, ואז אמרנו, אוקיי, בואו ניקח איזה שהוא פרק זמן, בדיוק אותו פרק זמן שאותו אדם יכול להגיש לנו בקשה להחזר מס ולכן יש לו את האינטרס שלו לשמור את המסמכים שלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, הבנתי, אני מסכים איתכם. תגידו, על כמה מקרים אנחנו מדברים? תהיו גמישים בעניין. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, השאלה של היושב ראש מאוד מעניינת, כמה מקרים יש כאלה? אם אתם מדברים על מקרים בודדים אז אתם - - - << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אין מקרים. אבל נגיד איזה מקרה בודד ממנו אנחנו רוצים להימנע? רוב האנשים לא יידעו בכלל ולא יכירו ולא נדרוש מהם דוח, על איזה מצב אנחנו מדברים וממה אנחנו חוששים? דווקא עברייני מס שיגידו: הנה המקלט שלי, אני עכשיו מגיש דוח על 70,000 שקלים, נכנס למודל הפשוט של העסקים הקטנים ויש לו עניינים, אני לא יודעת איזה, במאות מיליונים, בעשרות מיליונים, ואני לא אוכל להגיע אליו. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> יש לך פלילי עשר שנים. << אורח >> טלי עזריאל: << אורח >> יש לך פלילי לפי החוק עשר שנים. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> תעשי לו פלילי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה העלמת מס, מה שאת אומרת. << אורח >> טלי עזריאל: << אורח >> נכון, וזה פלילי וההתיישנות היא עשר שנים. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> מה זה קשור לדוח בכלל? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא אחד ששכח לדווח על עוד איזה 100,000 שקל, 50,000 שקל. אחד שמעלים - - - << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אבל לפי מה שג'ק אומר, לפי ההצעה, אני לא אוכל לבקש ממנו כי עברו שש שנים. זו המשמעות. << אורח >> טלי עזריאל: << אורח >> למה, מירי? לפי דיני ההתיישנות יש התיישנות באזרחי ויש התיישנות בפלילי ובפלילי זה עשר שנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי, אני מבקש להסביר את החוק הזה ולהקריא אותו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, לא סיימנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז תסיימו, אני מאבד את הסבלנות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז כמה שנים בסוף? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז מבחינת ההתיישנות? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לקבל את מה שהאוצר ביקש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תחשבו גם אתם. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> זה רע מאוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, לא קבענו עוד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז עוד שלושה דברים שהייתה לגביהם התייחסות בוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה קבעתם לגבי 107,000? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> נשאר 107. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, הם אמרו שהם יחשבו להעלות את הסכום. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> נשאר 107, הם לא אמרו את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה, אתם לא נותנים 150? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא, אי אפשר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא יכול לחזור לסיעה. זה יעקב אשר דרש. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אי אפשר להעלות את שניהם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה אי אפשר להעלות? הם יכולים להעלות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יעקב אשר אמר שהבטחתם. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא הבטחנו. אנחנו לא מכירים כזאת הבטחה, אנחנו מדברים על סכומים מאוד גדולים של כסף, אנחנו מדברים על מודל שהוא חדשני, אנחנו לא יודעים מה הסיכונים בו, אומרים לנו כל רואי החשבון ויועצי המס שאנחנו לוקחים סיכון גדול מדי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 107, לעגל ל-120. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושב לעגל את זה ל-120. במקום 107 שיהיה 120, כי אתם הולכים לפי 100,000 שקל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מילא היינו באים אליכם עם מודל של 1,000, 2,000 עסקים, הייתם אומרים לנו: מה זה השטויות האלה? תגדילו, אבל זה מודל ל-400,000 עסקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם באים אלינו ברצינות עם חוקים, אני לא מאמין אחרת. אחרת מה? אתם מושיבים אותנו פה ימים ולילות על דברים לא רציניים? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> היושב ראש, הדרישה היא בעוסק פטור, זה לא בעולם הזה. צריך להבין, זה נושא אחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חמד, מה אתם מציעים? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מציע 120. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לקבל את הצעת האוצר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> להשאיר 107? לא. אם אנחנו באים לתקן כאן, 120. << דובר >> קריאה: << דובר >> חמד, אני מזכיר לך שפורר תמך בעמדתו של יעקב אשר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, פורר רצה 150, וגם יעקב אשר. כן, זה תיאום בין ישראל ביתנו לאגודת ישראל מאחורי הגב של הליכוד. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה בכלל לא נושא החוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה, מה עוד? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעצם עוד שלושה נושאים שהיו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אמרו כשנכנסתי שכבר גמרו את הכול. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, לא סיימנו. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> גמרו אותנו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו נסיים אחרי שבועות. זו הכוונה שלנו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הנושאים שנשארו זה ככה, בסעיף 87ה שמדבר על זה שבעל עסק זעיר לא יהיה רשאי לנכות את סכום הניכוי אם מתקיים אחד מאלה, יש גם סעיף שמדבר על כך שהייתה לו בשנת המס הכנסה מעסק או ממשלח יד שלא הופקה מיגיעה אישית ואז אמרו פה מלשכת יועצי המס שאי אפשר להבין למה הכוונה הכנסה מעסק או ממשלח יד שלא הופקה מיגיעה אישית. דובר גם על נושא שכרגע זה חל גם על מי שיש לו הכנסה כשכיר. והדבר האחרון היה התייחסות למוסד לביטוח לאומי שכבר הזכרנו את זה ככה תוך כדי הדברים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז מה ההצעות? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הכנסה מעסק שלא מיגיעה אישית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלא מיגיעה אישית, אמרנו מה זה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אני רוצה בסעיף הזה להגיד שני דברים. אחת, הוא אינו מנהל פנקסים קבילים, אז הם ביקשו לתקן שזה לא פנקסים, זה רק אי רישום תקבול. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עוד לא הגענו לנוסח. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> זה אחת. ופסקה (3), זה נוסח החוק ואני חושב שאפשר לעזוב את פסקה (3). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז תסבירו אותה, תסבירו מה המשמעות. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> דיברנו עם הלשכות ולגבי הנושא של ההגדרה הזאת, זו הגדרה שאפשר להסתדר איתה. הרציונל היה שגם היום במדרגות המס יש מדרגות מס שמתחילות ב-10% ומדרגות מס שמתחילות ב-30% על הכנסה שאינה מיגיעה אישית. המודל הזה מדבר על הכנסות מעסק רגילות, לא על הכנסות מעסק שאינו מיגיעה אישית, שזה מקרים מאוד חריגים, נגיד שותף בשותפות בכל מיני מקומות. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אם הוא יוריד את המילה יגיעה אישית זה יסתור הרבה הוראות בפקודה ולכן אי אפשר לחוקק את החוק הזה בלי המלל הזה. זו בעיה טכנית במהותה וצריך להשאיר את זה ככה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> בסדר גמור. הלשכות העלו את ההערה הזאת, ישבנו איתם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אפשר להשאיר את זה ואפשר גם לנסח את היגיעה האישית ממקום - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר להשאיר את זה? אתם מסכימים והם מסכימים? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז משאירים את זה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> שלומית, רק 87ג(ג), לא דיברנו על זה שממתי פקיד השומה יודיע, שזה רק מעכשיו ואילך. 87ג(ג), 'פקיד השומה יבטל את רישומו', אמרנו שזה מעכשיו ואילך, אף פעם לא אחורנית. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא לשנה קודמת אלא לאותה שנת מס? << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> לא, דיברנו רק על שנה עוקבת, זה מה שדיברתם גם קודם. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> מה זאת אומרת? אם הוא לא עומד בתנאים? אז אנחנו נוסיף לגבי מה קורה בשנה הספציפית, זה מה שדיברנו והסברנו בוועדה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל הביטול הוא תמיד עתידי. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> הביטול הוא מיידי, אבל יש הוראות מעבר לשנה - - - << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> איפה ההוראות האלה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> נוסיף אותן בחוק, בעקבות מה שדיברנו קודם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הם עדיין לא הוסיפו, הם רוצים לתקן ולהביא את זה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה הוועדה ביקשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לקרוא את הנוסח ולהסביר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> פרק ט': מסים סימן א': בעל עסק זעיר תיקון פקודת מס הכנסה 34. בפקודת מס הכנסה – (1) בחלק ד', אחרי סעיף 87א' יבוא: חלק ד' זה חלק שמתייחס להכנסות מיוחדות, למקרים מיוחדים של חישוב הכנסה וזה מקרה מיוחד של חישוב הכנסה. "פרק שמיני: בעל עסק זעיר הגדרות 87ב. בפרק זה – "בעל עסק זעיר" – יחיד, תושב ישראל, המפיק הכנסה מעסק או ממשלח יד ומתקיימים לגביו כל אלה: (1) מחזור העסקאות הכולל הנובע ממשלח ידו ומכל עסקיו בשנת המס אינו עולה על הסכום הקבוע בהגדרה "עוסק פטור" שבסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שזה בעצם הסכום של ה-107,000 שקלים, היום זה עומד על 107,692. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא יישאר בזה, זה יהיה לא פחות מ-120. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מה שדיברו פה זה על עוסק פטור. החוק הזה עוסק בעוסק זעיר, זה מס הכנסה, עוסק פטור זה מע"מ ואנחנו בחוק שעוסק במס הכנסה וכל מה שעשינו זה נצמדנו לעוסק הפטור. להעלות עוסק פטור זה לוותר על מע"מ, זה לא משהו שאנחנו יכולים לעשות כלאחר יד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על כמה אנחנו מדברים? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני לא יודע להגיד, להערכתי זה מאות מיליונים, זה לא סכום קטן. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> זה סכום משמעותי, אנחנו צריכים לעשות חישוב לגבי ההצעה של ה-120. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תאמינו לי, זה סתם זניח, זוטות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לנו זה קל, הזוטות שלנו זה - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא זוטות, זוטי דברים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי, הזוטות שלנו מוגדרים בשישה מיליון שקל בחוק-יסוד: משק המדינה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל איך הגעתם לסיכומים עם יעקב אשר ל-150? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו כרגע מבקשים להישאר עם הסכומים האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לי מחר את החוק של קרן הארנונה, אין לך את זה. תקלו עליי. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו מבקשים להישאר עם הסכומים שהצענו כדי להקל על הציבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 120. הלאה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שוב אני אומר, אנחנו מדברים על חוק אחר, אנחנו לא יכולים להיות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה חוק אחר? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> הפטור ממע"מ, הבקשה של יעקב אשר ל-120 בעוסק פטור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה יחייב גם עדכון תקרה של עוסק פטור. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> לא, אפשר לתקן רק פה את הסכום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> דיברו על עוסק פטור, לא על המתווה הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חבר הכנסת גפני, רק הערת ביניים, חברי הכנסת פה מאבדים את הריכוז. תעשה הפסקה, שייצאו, יתרעננו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נגמור את החוק הזה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> היושב ראש, הבקשה של חבר הכנסת, גם של כולם, היה להעלות את העוסק פטור במע"מ, כמובן שזה משפיע עלינו גם כי אנחנו צמודים וזה מה שהוא התכוון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בכל מקרה אנחנו רוצים שתעשו בדיקה ההבדל בין 107 ל-120. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, זה יהיה 120. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, אנחנו רוצים שתעשו את הבדיקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני קיבלתי את ההצעה הזאת שלך. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (2) פקיד השומה רשם אותו כבעל עסק זעיר לפי סעיף 87ג; << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זה 87ג? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה הסעיף שאנחנו נקרא עוד שנייה, אנחנו בסעיף 87ב. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה הסעיף הבא שמדבר על רישום כבעל עסק זעיר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "מחזור עסקאות" – מחזור עסקאות של עוסק, כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף. בעצם גם פה אנחנו מנסים להיצמד להגדרה שבחוק מס ערך מוסף כדי שבפועל הדבר יהיה פשוט לעוסק הזעיר והוא יוכל לדעת שזה אותו דבר גם פה וגם פה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שבעצם מדברת על זה שזה יהיה סך כל המחיר של העסקאות בשנת מס שחלפה, ואם הסכום לא ידוע או שעסק רק בחלק מאותה שנה אז הסכום יכול להתקבל בשנת המס השוטפת כשהוא מחושב לפי הנחיות שר האוצר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. רישום כבעל עסק זעיר 87ג. (1) יחיד המבקש להירשם כבעל עסק זעיר יגיש בקשה לכך לפקיד השומה לא יאוחר ממועד הגשת הדוח לפי סעיף 131; ואולם אם היה היחיד עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, ירשום אותו פקיד השומה כבעל עסק זעיר אף בלא הגשת בקשה כאמור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה סעיף 131 אומר? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 131 מדבר על החייבים בהגשת דוח. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בעצם זה המועד להגשת דוח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר הוא צריך להירשם רגע לפני הגשת דוח שנתי? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה המועד? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הוא חייב להירשם עד רגע לפני הגשת הדוח השנתי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר אם אני פותח בינואר? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אולי קודם אני צריך להסביר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע, שאלה, אם אני פותח בינואר 23' ואת הדוח השנתי אני צריך להגיש עד מאי 24' אז אני יכול להירשם ב-15 במאי 24' עבור 23'? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. בשביל זה אני אסביר משהו אחד שצריך שיהיה ברור פה. פה אנחנו מדברים בחקיקה ראשית, החקיקה הראשית מסדירה את המתווה של הניכוי הנורמטיבי ומי רשאי לנכות את הניכוי הנורמטיבי ולהיות עוסק זעיר. עוד דבר שדיברנו עליו שהוא גם חלק מההסדר זה פטור מדוח שנתי. הפטור מדוח שנתי לא נמצא פה, הוא נמצא בתקנות שאנחנו נביא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל עדיין הוא מגיש דוח, אז זה נקרא להגיש דוח. הדיווח באתר זה לא להגיש דוח? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אין לדיווח מעמד של דוח שנתי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזה מעמד יש לו? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> זה דיווח מיוחד, לעניין הזה, כמו מקדמה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לו סעיף? הוא בפקודת מס הכנסה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> צורת הדיווח? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, המעמד המיוחד הזה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא, רק כתוב איך הוא מדווח. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה כמו דיווח על 122. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא צריך להירשם לפני הגשת הדוח לפי סעיף 131, למרות שמעמד הדוח שלו לא נכנס ל-131? << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אין מציאות כזאת כי היום אי אפשר להתחיל עסק בלי לפתוח תיק במס הכנסה ותיק במע"מ, לכן הסעיף הזה, אני לא יודע למה הם התכוונו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאני שואל. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> כי אי אפשר להתחיל פעילות עסקית בלי לפתוח תיקים, זה הוראות הפקודה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו נסביר, גם הראינו את זה כאן, הראינו בדיוק את התהליך, אז זה מסודר, ואם זה לא מסודר אז נסדר. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> יש שני דברים מהותיים שדיברנו, יש את הפטור מהגשת דין וחשבון והדיווח המקוצר, שזה, כמו שישי אמר, זה בתקנות, שזה דומה למה שעשינו במודל של ה-10%, ויש את המהות של ה-20%. מי שמגיש דוח, גם את הניכוי הנורמטיבי של ה-20%, או מה שנקבע בסופו של דבר, אז מי שהגיש דוח גם הוא יכול בדוח השנתי המלא במקום ל - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז אני שואל שוב. אני פותח עכשיו עסק, אנחנו במאי 24'. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אתה מודיע. בפתיחת העסק אם אתה עונה לתנאים אתה יכול להיכנס למודל של העוסק הזעיר, להגיד - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל רשום פה שאני יכול לעשות את זה במאי 24' לכאורה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> רק לגבי הניכוי, כי אם שכחת לדווח - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רק לגבי 35%? רק לגבי המעמד שלי של עוסק זעיר? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כן. אם שכחת לדווח ואתה עדיין רוצה את ה-20% - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל עדיין, אם אני עכשיו פותח עסק אני צריך להירשם רגיל. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז מה ההקלה הרגולטורית? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אני אסביר. כשאתה פותח עסק אתה יכול לבחור או רגיל או את העסק המיוחד. לדוגמה בחרת רגיל או שאתה קיים, הגעת לדוח השנתי, ראית שההוצאות שלך לא מספיק טובות אתה יכול להחליט רטרו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עד מאי 24'? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כן, אתה יכול להחליט רטרו כדי לקבל את הניכוי. לא רצינו לפגוע בך. זו בדיוק הייתה המטרה, להיטיב איתך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה אתם כן פוגעים בו? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא פוגעים בו כרגע. בחקיקות אחרות, לא פה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא בטוח שהנישומים יבינו את זה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לאחר שתאשרו את החקיקה אנחנו באמת נצטרך לעבוד ולהסביר את הנושא הזה לעסקים הקטנים כדי שיוכלו להיעזר במודל הזה ולהשתמש בו. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל פה בפסקה (א) אתם תוסיפו שאם היחיד הוא עוסק מורשה? הרי אמרנו שהחוק חל גם על עוסקים מורשים, איפה זה יהיה כתוב, פה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> עוד פעם, הסעיף הזה אומר שיחיד שמבקש להירשם כבעל עסק זעיר, בין אם הוא עוסק מורשה, בין אם הוא עוסק פטור - - - << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> איפה זה כתוב? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא, כי לא כתוב משהו אחר. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> לא, אני שואל לגבי הסיפה, 'אולם'. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, זה צריך לרדת. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תן לי לסיים את המשפט. בעצם המודל הוא מודל וולונטרי, אתה יכול לבקש להירשם כבעל עסק זעיר, זה כל אחד, גם עוסק מורשה, גם עוסק פטור, הסיפה אומרת שכברירת מחדל בדיוק בגלל שזה מסובך, בדיוק כמו שאמר חבר הכנסת, אנחנו נרשום את העוסקים הפטורים מראש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מרוקן את הוולונטרי, לא? << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> זה לא מה שאמרתי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> שנייה. זה בעצם מייצר ברירת מחדל לעוסק פטור שברגע שהוא נרשם לעוסק פטור הוא לא יצטרך לעשות עוד פעולה והוא יירשם באופן אוטומטי גם כעוסק זעיר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר אם הוא רוצה להישאר פטור הוא יצטרך לעשות את זה באופן אקטיבי? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא, אם הוא לא רוצה להיות עוסק זעיר. אם הוא רוצה לנכות הוצאות לפי סעיף קטן (ג), גם (ב), אז הוא יבקש מפקיד השומה לבטל את הרישום ואז הוא יוכל לנכות הוצאות. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אני אסביר רגע למה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה לעשות הפוך? כי המודל השתנה מהתפיסה הראשונה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אני אסביר רגע, זה באמת לטובה. הרי היום מי שפותח תיק במע"מ אנחנו פותחים לו אוטומטית תיק במס הכנסה ומתחילים לדרוש את כל הדרישות שלנו, את כל המקדמות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא פותחים עכשיו בנפרד מס הכנסה? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> זה מקוון, ואז המערכות מתחילות לשלוח חיובים, מתחילים לשלוח מקדמות והבן אדם, אם אנחנו נגיד לו: אתה צריך להיכנס למערכת אחרת ולהגיש בקשה להיות עוסק מקוון, אז אנחנו באים ואומרים: אתה אוטומטית לא תקבל את כל החובות האלה, אנחנו נפשט לך את הכול, אתה תמיד תוכל, גם אם אתה שכחת ולא שמת לב ואתה רוצה להגיש את הדוח השנתי, ברגע שאתה מגיש את הדוח השנתי אתה יכול עדיין לדרוש את ההוצאות הרגילות. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> זאת לא השאלה. אני לא רוצה להגיש דוח שנתי. אני עוסק מורשה, רופא, רוצה לפתוח - - - << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אתה מדבר על שאלה אחרת, הם בשאלה אחרת. אני אענה לך על השאלה שלך. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אנחנו מדברים על השאלה הזאת. עוסק מורשה פותח תיק - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל רגע, עם כל הכבוד, אני לא התכוננתי לישיבה כזאת, אני מבקש לעשות את זה לפי הסדר. אני רוצה שתהיה תשובה, אבל שלא ייכנסו אחד לדברי השני, בסוף לא נוכל לסיים את הישיבה. בבקשה, תשלים. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אני חושב שיש פה כמה נושאים. שלומית אמרה: אנחנו קבענו שאוטומטית מי שנרשם כעוסק פטור המערכת כיום פותחת אוטומטית תיק במס הכנסה, התיק רגיל. בגלל שאנחנו רוצים לפשט להם ושלא נשלח להם אוטומטית מקדמות, חובות, את כל הדברים שאנחנו שולחים כיום, אנחנו אוטומטית נרשום אותו כעוסק זעיר. יחד עם זאת, עד הדוח השנתי, כאילו שנה וחצי או כמה זמן שייקח לו עד הדוח השנתי, הוא יהיה זכאי לבוא ולהגיד שהוא רוצה את המסלול הרגיל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל למה? יחד עם הפרדת - - - << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> זה הפרדה, זה רגיל, אתה תמיד תוכל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה שלא יירשם? הוא רוצה להירשם כ - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אחדד. במודל הקודם היה כתוב: אם נרשמת כעוסק פטור אתה עוסק זעיר מ-2028, נקודה. עכשיו אמרו לנו שזה לא טוב, צריך לעשות את זה וולונטרי, אז זה בדיוק העניין, עכשיו אתה נרשם כדי לפשט, רוצה לא להיות עוסק זעיר - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה? למה שאם אתה רוצה להיות עוסק זעיר לא תירשם? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כי אז מה יקרה? נשלח לו את כל החובות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז תקבלי את המקדמות ואת כל הדרישות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אי אפשר כולם ביחד. תענו על השאלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וגם דרישה להצהרת הון בחודשים הראשונים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו מעריכים שהרוב ירצו את המסלול הזה ולא את המסלול ה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר אתה עושה את ברירת המחדל עוסק זעיר? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, ברירת המחדל עוסק זעיר. << דובר >> אלישיב ממן: << דובר >> תמיד תוכל לחזור בך עד הדוח השנתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אומרת לך היועצת המשפטית, אני רוצה להיות עוסק פטור, אם בסוף השנה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא קשור לפטור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשבאתי לפתוח אני צריך להצהיר לך שמה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם אתה רוצה להיות פטור אז רושמים אותך כזעיר. אחרי זה אתה רוצה לא להיות זעיר אין שום בעיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יפה, אבל זה מה שאני אומר לך, למה אתה רושם אותי כזעיר? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כי אתה תמיד יכול להתחרט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הגעתי ל-108,000 בסוף שנה, זה אוטומטית או שאני צריך להגיד לך? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> שינינו לבקשת הוועדה. אתה תמיד יכול להתחרט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שהיא אומרת לך, למה אני צריך להתחרט? אם הגעתי ל-109 אז אני מתחרט. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אתה יכול להגיע ל-60 ולהתחרט, אתה יכול להגיע ל-60 ולהגיד: עברתי את ה-30%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבין אותך, אני שואל אותך שאלה - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל היום מה הוא מקבל? בקשה למקדמות. קודם כל אומרים לו אתה פטור. הפוך. קודם כל מורידים לו בירוקרטיה, למה זה לא טוב? שלומית, למה זה לא טוב? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רק שואל שאלה פשוטה. אני פותח אתה אומר לי כעוסק זעיר, נכון? הגעתי ל-109-108, אם הגעתי ל-107 אני גם עדיין בעוסק זעיר, ב-100 אני בעוסק זעיר. אם אני יודע - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע, אני רוצה להבין. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> תסתכלו בסעיף אחרי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שלומית, זה בסדר גמור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה להיות פטור. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> זה בא להקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שאני שואל אותך, מה פירוש אני פטור? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם אתה הגשת בקשה לעוסק פטור במע"מ - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתה אמרת שאתה מקטלג אותי ישר בברירת המחדל שלי כשבאתי לפטור כעוסק זעיר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לטובתך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם אני בהתחלה אומר לך שאני רוצה פטור? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם אתה רוצה פטור, אין בעיה, בסדר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא פטור, זה נישום רגיל. לא עוסק זעיר, נישום רגיל. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כן, תמיד תוכל להתחרט בלי שום קשר לדוח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יכול מהתחלה להיות כזה? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא יכול להיות פטור מהרגע הראשון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה עם להודיע לו שאתם עומדים לרשום אותו? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אני אודיע לו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז למה לא להכניס בחוק שאתם תודיעו לו לפני זה, שלא יהיה הפתעה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> מה, שיש הודעה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תשלחו לו הודעה באזור האישי. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו נבדוק את זה, יכול מאוד להיות שהוראות החוק האחרות מכילות את החובה שלנו להודיע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ואם לא אז תכניסו את זה פה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> העוסק המורשה לא נפתר. אני עוד לא קיבלתי תשובה. אני פותח תיק ב-100,000 שקל, רופא, רוצה באותו יום עוסק מורשה פלוס בעל עסק זעיר, זה מתאפשר לי אוטומטית? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כן. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> איפה זה כתוב? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אתה צריך להגיש בקשה. נגיע בהמשך. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> המילה הראשונה 'יחיד' ולא עוסק פטור. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל (א) זה עד מועד הגשת הדוח, אני רוצה במועד פתיחת התיק. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> זה עד. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> עכשיו אתם מתחכמים. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא, זאת הכוונה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תקשיבו, אפשר לעשות משהו אחר. אתם מודיעים לו על הכוונה, אם אתם מודיעים לו על הכוונה לרשום אותו ככה אתם יכולים לתת לו - - - << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא, הוא מדבר על משהו אחר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני בעל מקצוע חופשי, אני רוצה להירשם כעוסק מורשה וכעוסק זעיר. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> חבר הכנסת בליאק וג'ק, 'יחיד' זה לא עוסק פטור, יחיד זה כולם. 'יחיד המבקש להירשם כבעל עסק זעיר יגיש בקשה לכך לפקיד השומה לא יאוחר' מהמועד. אם הוא נרשם עכשיו כעוסק מורשה הוא מיד יכול להגיש בקשה, אנחנו לא רצינו ל - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוא יוכל לסמן שם שהוא מבקש להיות עוסק זעיר? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כן, אבל אנחנו לא רצינו להגביל אותו ולהגיד לו רק במועד הפתיחה שלך ואם שכחת אתה לא תוכל לבקש את הניכוי הזה לעולם, אז נתנו לך עד הגשת הדוח. באנו להקל. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תראה כמה חוסר האמון של חברי הכנסת ברשות המס, כשבאים להקל הם לא מאמינים, הם אומרים: רגע, איפה הקטצ' פה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> במהלך השנה אני מגיש, אני מדווח כעוסק מורשה, אני רואה שההוצאות שלי 18% ואז לפני הגשת הדוח אני יכול לעבור למסלול של 35%? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רק מוודא שאתם מודעים לתכנון הזה. אי אפשר לקרוא לזה תכנון, אבל הדבר המתבקש. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ההערכה שהוא פשוט לא יגיע לרף המס ואז הוא בסדר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כל רואה חשבון יגיד לו במצב הזה ויעשה לו בדיקה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן, אבל אם הוא לא מגיע לרף מס הכנסה אז זה לא משנה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> רגע, ההבנה של איטית. הסיפה, 'אולם פקיד השומה ירשום אותו כבעל עסק זעיר', זה רשות, זה לא חובה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה ברירת מחדל. זה סעיף שמדבר על ברירת מחדל, ברירת המחדל לעוסק מורשה היא עוסק רגיל, ברירת המחדל לעוסק פטור היא עוסק זעיר. בשני המקרים אפשר לבקש אחרת. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל איפה זה כתוב? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה כתוב. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> איפה? תקריא. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הרישה מדבר על ברירת המחדל. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> לא הרישה. אני ביום הפתיחה עוסק פטור במע"מ, פקיד השומה חייב לרשום אותי בעל עסק זעיר או רשאי, לבקשתי? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה ברירת מחדל. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אם אתה עומד בתנאים. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל זה לא כתוב. אני לא רוצה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אתה קורא את (ב)? ב-(ב) שזה מה שאני רוצה לקרוא. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אני לא רוצה ב-(ב), אני רוצה ב-(א). << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (2) רשם פקיד השומה יחיד כבעל עסק זעיר, יהיה הוא רשאי לבקש מפקיד השומה, עד המועד שבו חייב להגיש דוח לפי סעיף 131, לבטל את רישומו כאמור. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> מה פתאום? אני רוצה באותו יום - - - << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אבל חברי הכנסת רוצים שיהיה ברירת מחדל. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא הבנתי את השאלה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אני רוצה שתהיה לו אפשרות לא להיות בעל עסק זעיר ביום הפתיחה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אין בעיה, אז הוא בוחר - - - << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> הם רושמים אותו והוא צריך לבטל. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא, הוא בוחר אחרת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> השאלה אם אפשר לעשות משהו כזה, ללכת על כיוון של להגיד קודם כל, עוד לפני שהוא רושם אותו, שהוא יודיע לו על הכוונה לרשום אותו, זאת אומרת ממש לתפוס את זה בהתחלה ואז לאפשר לו להתנגד, לפני הרישום. יש אפשרות כזאת? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו נבחן את הדברים. כיום הדברים עוברים בממשקים מקוונים כדי להקל על הציבור, ברגע שנפתח תיק מע"מ נפתח אוטומטית במס הכנסה ואז צריך להחליט משהו, צריך שתהיה ברירת מחדל. כל הכוונה כאן להקל ולא לשלוח אותו עוד פעם לפתוח תיק. כבר פתחנו תיק במע"מ, אנחנו מבינים שיש תיק במס הכנסה, ברירת המחדל לעוסק פטור תהיה - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן, אבל ככה יוצא שברירת המחדל היא שאם הוא לא מעוניין בזה הוא צריך לרדוף אחריכם. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אבל האפשרות האחרת היא שתהיה ברירת מחדל אחרת או שנשלח את כולם לבוא אלינו פעמיים לפתוח גם כאן וגם כאן, שזה בדיוק מה שרצינו למנוע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל הוא יכול להודיע לכם שהוא - - - << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אין בעיה, הוא יכול להודיע. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, אבל הוא רוצה שיודיעו במועד הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מדבר על המועד הזה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הוא יכול לבחור מהמועד הזה והלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, הוא אומר לפני זה, לאפשר לו - - - << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לפני שפתחנו תיק בכלל? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן, להודיע לו על הכוונה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הוא מוזמן, הוא יכול להגיע למשרדים ולפתוח את התיק. אני אומרת שכל המהלכים - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל אם ממילא, מירי, את מודיעה לו על הכוונה לרשום אותו כעוסק זעיר? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא ברור מה הקושי. זה טכני, ברור שהוא יוכל. המטרה היא לעזור לציבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלומית, רק רגע, מה את מבקשת? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שיודיעו לו מראש על הכוונה. עכשיו זה כאילו מסלול אוטומטי, ברגע שאתה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי שהוא נרשם הוא יכול להודיע שהוא מתנגד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אני אומרת, אפשר להודיע לו על הכוונה, הם לא מודיעים על הכוונה, הם פשוט רושמים אותך אוטומטית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, אבל זה מה שיהיה בחוק, אז הוא יודע. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> יש כ-60,000 עוסקים פטורים שנפתחים בשנה, עכשיו להתחיל להגיד לכל אחד, אנחנו נשלח ונשאל אותו. זה מורכב. הוא פתח במע"מ - - - << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אז אתם מכניסים את כולם למסלול בלי לשאול אותם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בדיוק. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אבל אנחנו נותנים לו שנה וחצי עד הגשת הדוח. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל הוא לא רוצה, הוא בקושי יודע לקרוא ולכתוב, נו באמת. אתה צריך לתת לו מראש לבחור. << דובר >> קריאה: << דובר >> ההודעה שהם ישלחו באזור האישי לא מספק אותך? << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> לא, אני לא רוצה שהוא יתעסק בזה בכלל. כל העניין הוא להוריד התעסקות בזה, עכשיו הם אומרים: לא, אנחנו נרשום ואחר כך - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש פה עניין של - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי, כבר חצי שעה אנחנו יושבים על זה. רגע, אני לא שומע אותך כי כשאני מדבר אני לא שומע אותך. אפשר להודיע לאנשים שנרשמו ושהם יכולים להתנגד? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אפשר לשלוח להם אחרי – << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז זה אנחנו מבקשים, זה מה שהוא מבקש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא עניין של להתנגד, זה עניין של לעבור למסלול אחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, להגיד: אני לא רוצה, אני רוצה מסלול אחר. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אם אני פותח במע"מ זה עובר אוטומטית, אין דיון עם הבן אדם. אפשר להודיע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שואל האם אפשר להודיע לאנשים האלה שזה המצב והם יכולים ל - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה אחרת. למה בפתיחת התיק במע"מ לא לתת לו שתי אופציות? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> בפתיחת תיק במע"מ אוטומטית המערכת פותחת - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא אוטומטית, תן לו בטופס שתי אופציות. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> זה מה שאנחנו מבקשים. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו נבדוק. אנחנו אומרים שוב, אנחנו נבדוק איזה חלופה הכי מתאימה. הכוונה כאן להקל ולא לסבך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. הלאה. בבקשה, ישי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לגבי (ב), בוא נדבר על המועדים. בסעיף קטן (א) 'לא יאוחר ממועד הגשת הדוח', זה מאי? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה בערך במאי של שנה אחרי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הרי בפתיחת תיק במע"מ הוא מזין את מחזור העסקאות המשוער, נכון? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וברגע שהוא מזין משהו שמתחת ל-107 או 120, תנו לו שתי אופציות. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא, זה בסדר לגבי עוסק מורשה. בעוסק פטור הוא בהגדרה מתחת לסכום כי זה הרציונל, בגלל זה בעוסק פטור - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז גם לפטור, תנו לו שתי אופציות. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אנחנו נבחן את זה, בסדר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תנו לו שתי אופציות מראש ואז לא נצטרך לשלוח לו מכתבים וזה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו נבחן את התהליכים האפשריים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, היא אומרת שהיא תבחן. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> שאלה לגבי (ב), ב-(ב) כתוב יהיה רשאי לבקש עד המועד שבו חייב להגיש דוח. זאת אומרת צריך להגיש גם בקשה וגם את הדוח, או שהוא רשאי בדוח שהוא יגיש לבטל את המעמד הזה? גם אם הוא הגיש אותו חצי שנה אחרי שנה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן, גם במהלך הדוח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, גל, הם מסכימים לזה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אז בואו נמחק את ההודעה והכול, בדוח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, תמחקו. הם אנשים הגיוניים. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> יהיה רשאי לבקש מפקיד השומה בדוח שיגיש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בדוח שיגיש? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא, או או. אפשר לעשות בחירה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל בכל מקרה הוא צריך להגיש דוח, הוא חייב להגיש דוח. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא, הוא לא חייב בדוח. הרי מה שג'ק ביקש מקודם, הוא לא חייב רק בדוח, אנחנו יכולים גם לא בדוח לבקש. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> לא, אבל אני לא רוצה שייווצר מצב שאם הוא לא הודיע אז הוא לא יכול להודיע. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> בסדר, אמרנו גם וגם, אבל אנחנו לא רוצים להוריד את האפשרות של לבחור עד הדוח, גם עד הדוח אתה יכול וגם בדוח. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל זה לא מה שכתוב פה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בסדר, אנחנו יכולים לשנות את זה לעד המועד שבו חייב להגיש דוח לפי סעיף 131 או בדוח, לבטל את רישומו כאמור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. הלאה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (3) פקיד השומה יבטל את רישומו של יחיד כבעל עסק זעיר באחת מאלה: (1) הוא לא עומד בתנאי כאמור בפסקה (1) להגדרה "בעל עסק זעיר"; זה בעצם התנאי של מחזור העסקות. (2) הוא לא עומד בתנאים לניכוי כאמור בסעיף 87ה; עוד מעט נגיע לזה, זה כל מיני תנאים שבעיקרם נועדו למנוע תכנוני מס ולמנוע מצבים שהם לא רצויים להיכנס למסלול הזה. (3) הוא הגיש בקשה כאמור בסעיף קטן (ב). זה מבהיר שזה מודל וולונטרי, תמיד אפשר לבטל. חישוב ההכנסה לבעל עסק זעיר 87ד. (1) על אף האמור בפקודה זו, לשם בירור הכנסתו החייבת של בעל עסק זעיר בשנת מס, ינוכה מהכנסתו מהעסק או ממשלח היד סכום השווה ל-20% ממחזור העסקאות שלו באותה שנה (בפרק זה – סכום הניכוי), ובלבד שהתקיימו בבעל העסק הזעיר התנאים לניכוי כאמור בסעיף 87ה - - - המספר של ה-20% אני מניח שייסגר בהמשך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 35%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, אני לא הייתי בתחילת הדיון, ויתרת להם על 30 במקום 35? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא, אנחנו נשאיר את המספר להמשך, כבוד הרב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ויתרת על 35? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אני רוצה להבין מה שאמרת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני בסוף לא אחסיר פה בדיונים אם אני רואה שאתה – << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קודם כל שלא תחסיר בדיונים. שנית, אמרתי 35. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 35, אז תקריא את זה לפי מה שביקש היושב ראש. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אנחנו נבקש, את הנושא של המספר, לדון בו אחר כך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא לדון. מירי לא פה, תאשר את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, יושבים על החוק הזה יותר מדי זמן. אין לי טענות אליך, אני רק אומר לך, שתדע שזו תמונת המצב. אנחנו כותבים עכשיו 35, אם אתם רוצים לשנות את זה תבואו לפני ההצבעה ותגידו שאתם לא מסכימים ולא נצביע על כל החוק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז תקריא את זה לפי 35. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> פה ביקשנו דבר נוסף, בגלל הסיכון בדבר הזה, שזה יהיה רק בהוראת שעה עם סמכות לשר האוצר להאריך באישור הוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא הסכמתי. באמת, אתם רוצים שנגמור את הסעיף הזה או לא? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אנחנו רוצים, אבל אנחנו גם לא רוצים לאבד את כל המסים של המדינה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא היה מישהו שנתן לכם כל כך הרבה דברים כמו הוועדה הזאת, לא היה דבר כזה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> חבר הכנסת גפני, אתה לא היית פה, אבל לא האמינו לנו שבאנו להיטיב כל כך וגם אנחנו לא מודים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, אנחנו עד עכשיו לא מאמינים. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> עד עכשיו לא מאמינים. אני חושב שחברי הכנסת השתכנעו שהבאנו פה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אני חושב שאתם באתם להיטיב ומה שאנחנו אומרים הוא נכון, אנחנו לא מבינים כמוכם, זו האמת, אנחנו מודים בזה, אבל אתם שקועים בתוך העניין, אתם חושבים שאם ישנו קצת יקרה משהו. לא יקרה כלום, אתם תהיו אנשים טובים ואנחנו נעשה את מלאכתנו. הלאה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> בפסקה (א) סוכם, למען הסר ספק, שהפסדים מועברים מקוזזים ושזה יהיה ברור. הם גם יצאו בהוראות הפרשנות שלהם, כי אין פה את 28. (5א) זה קרן השתלמות? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. עוד לא סיימנו. אני אקריא ואני גם אסביר את זה. - - - על ההכנסה החייבת של בעל עסק זעיר לא יחולו הוראות סעיפים 17 עד 27 למעט סעיף 17(5א) לעניין הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה וכן לא תחול הוראת סעיף 47א לעניין תשלומי ביטוח לאומי ומס מקביל. הסעיפים שכתובים פה בעצם זה כל מיני סעיפים שמאפשרים את ההוצאות שהם לא הוצאות נורמטיביות, שהן ההוצאות האמיתיות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל תסביר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הניכוי הנורמטיבי הוא מחליף, הוא לא תוספת להוצאות הרגילות, הוא מחליף את ההוצאות הרגילות, אז עוסק זעיר יקבל את הניכוי הנורמטיבי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תן דוגמה להוצאות האלה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אם קניתי מחשב לעבודה שלי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ולגבי הביטוחים? נשאר לו משהו לביטוחים, לנישום הזה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ביטוח חיים זה ב - - - << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא, מה שבזיכוי שאתה מדבר אז כן, הוא רשאי בהגשת הבקשה לבקש את זה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ו-17(5א) זה קרן השתלמות. אנחנו מאפשרים בגלל שזה לא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מירי, מה שסגרנו בינתיים זה 40%. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> זה יהיה 60, אבל זה לא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אנחנו מוותרים לכם. תסתכלי כמה אנחנו רוצים להיטיב איתכם, רק 40%, לא 60%. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> יש לי מחזור 100,000 שקל, הרב גפני ביקש 40%, אז ההכנסה החייבת 60,000 ושילמתי לקרן השתלמות עוד 5,000 שקל, אז אני מדווח את ה-55,000 שקל באתר, לא מגיש דוח? אני שואל. איך אתם תדעו כמה שילמתי לקרן השתלמות? הבנתי את הסעיף והבנתי את החקיקה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא, אבל החקיקה כרגע לא קשורה להגשת דוח או לאי הגשת דוח. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> לא דיברתי על הגשת דוח. אני חוזר על מה שאני שואל. יש לי מחזור 100,000 שקל, ניכוי רעיוני 40,000 שקל, בהנחה שהעברנו את ה-40% ועוד 5,000 שקל שילמתי לקרן השתלמות. אני נכנס, רושם במשבצת 55,000 שקל ובזה סיימתי? לא דיברתי על המילה דוח. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> הראינו בהתחלה בתיאומי המס, יש חלק מהדברים שאנחנו נותנים, כמו שהראינו, המון המון הטבות, בחלק מההטבות גם המצב כיום כשכיר שני אני צריך להגיש בקשה להחזר מס. במקרים של הפנסיה אנחנו עדיין בנושא התפעולי, אבל ברוב הדברים אתה כן תוכל לקבל את כל ההטבות שלך דרך מערכת תיאומי המס, מה שיהיה בעיות תפעוליות אתה צריך בקשה להחזר מס. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> מה הקשר בין השאלה לתשובה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הדיון בדברים האלה של מה אפשר לעשות בלי דוח - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא מבקש החזר מס. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אני רק רוצה לדווח על ההכנסה החייבת בסוף שנה. יש לי הכנסה חייבת - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם אתם מסתפקים בדוח הזה? << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> יש משבצות, יש שתי משבצות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנו. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> הם לא כנראה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא הבנו את השאלה. אתה מדבר על החיוב בהכנסה חייבת? << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אני צריך בסוף ינואר להיכנס לדווח מחזור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל מקודם שאלת קצר, אל תאריך. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> השאלה היא בעצם לגבי התקנות. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> לא, לא שאלתי על התקנות, אני שאלתי על גובה ההכנסה החייבת. קרן ההשתלמות היא מדויקת, היא מספר, ואני יכול שנה אחת להפקיד ושנה אחרת לא להפקיד, אני השנה החלטתי להפקיד, אני לוקח את המחזור, כפול 70% או כפול 65% - - - << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 70. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> כמה שנסכם בסוף, תסכמו עם הרב גפני. בסוף צריך להוריד את קרן ההשתלמות במינוס לפי אישור שיש לי ביד. האישור הזה הוא מספר שאני מפקיד כמה שבא לי, אתם לא תדעו עליו, לא תראו אותו ואז אני שם את המספר, לא תהיה לכם ביקורת על זה, זה החוק? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל זה מה שכתוב. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> יהיו פה שתי חלופות, כרגע אחת קיימת והשנייה, אני מקווה שבהמשך, זה אם אתה תרצה את הניכוי לקרן השתלמות, כל עוד זה לא נמצא בתוך המערכת התפעולית של תיאומי המס יהיה אפשר לקבל אותו דרך הגשת דוח שנתי, בקשה להחזר מס, ואז הניכוי הזה יינתן. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אז כל החוק ריק מתוכן. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא נכון. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> החוק ריק מתוכן. ברגע שאני מפקיד לקרן השתלמות וחייב להגיש דוח. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני אסביר למה זה לא ריק מתוכן. המצבים שבהם אדם שהוא עצמאי נהנה מהניכוי לקרן השתלמות, א', אני אומרת שוב, אם נוכל להכניס את זה למערכת תיאומי מס זה ייכנס לשם, אבל למקרה שלא, אנחנו מדברים יחסית על מיעוט מקרים, מדוע? כי אדם שהוא גם שכיר – בוא נאמר ככה, אדם שהוא רק עצמאי ואלה ההכנסות שלו במקרים רבים בכלל לא יגיע לסף המס ולא יגיע לחיוב במס ולכן אין משמעות לניכוי לקרן השתלמות. ישנם מעט מקרים של הכנסות מאוד מאוד גבוהות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה התשובה לשאלה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> זאת התשובה לשאלה. החלק השני, אדם שהוא גם שכיר וגם עצמאי, רוב האנשים האלה, אם הם רוצים קרן השתלמות יש להם את קרן ההשתלמות כשכירים ואז לא פותחים קרן נוספת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, לא בהכרח. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אדוני, אתה חייב להתעקש על 50% הוצאות ולבטל את קרן ההשתלמות פה, מאוד פשוט. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא נכון, אבל אנחנו בדקנו, אנחנו נביא את הנתונים לדיון הבא, אבל יש אחוזים מאוד קטנים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין דיון הבא. תגידו, אתם נפלתם על השכל? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו סגרנו, אחרי שבועות מצביעים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך נוכל למצות את הדיון בחוק כזה מורכב היום? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוי נו באמת, חוק מורכב. החוק לא מורכב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> החוק מורכב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוי נו באמת, זה חוק מורכב? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה חוק מורכב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> על מה אנחנו מתחילים להצביע עליו? הוא אומר שביום ראשון מתחילים להצביע, על מה אנחנו מתחילים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו נלך לפי הסדר. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> האוכלוסייה שאליה זה מתייחס היא אוכלוסייה מאוד מצומצמת מכלל האוכלוסייה שיכולה ליהנות מהמודל. וגם מי שירצה ליהנות מקרן ההשתלמות יוכל להגיש דוח. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל כל הרעיון שלא מגישים דוח. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> נכון, אבל מדובר על אחוזים בודדים מאוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חמד, יש דברים שאתם לא צריכים להגיש הסתייגויות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מי אמר? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אלה אחוזים בודדים מאוד שלא מצדיקים את הגדלת הניכוי. זה אחוזים בודדים, ג'ק, של עצמאים שמפקידים לקרן השתלמות בנסיבות האלה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> כן, אבל זה לא אני כתבתי את החוק, זה אתם כתבתם אותו וצריך לאפשר את זה ולכן האחוז צריך לעלות ל-50%. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא 80? << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אפשר גם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לך עניין להרוס את החוק הזה? << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> לא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל הוא מדבר עניינית. אפשר להסכים, אפשר לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, עם כל הכבוד, אנחנו דיברנו על זה קודם, אנחנו לא אוחזים ב-50%. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא לא מדבר על 50%, הוא מדבר על משהו אחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אבל לא 50%. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> קרן השתלמות זה 10%, נכון? כמה זה קרן השתלמות, ההפקדה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 7%. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לעצמאים. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אם סיכמתם על 35 ועוד 7 זה 42. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בסוף יש מנעד של עסקים, עסק אחד, יש לו הוצאות כאלה ועסק אחר יש לו הוצאות כאלה ועסק אחר יש לו הוצאות כאלה והממוצע לא - - - << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אני מאוד אוהב את רשות המסים, אבל אתם מטעים את הציבור פה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא נכון. היושב ראש - - - << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אין לי שום כוונה לבטל את החוק, אפשר לעבור סעיף אם אתה רוצה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, הבנת מה הוא אומר? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אני יכול רגע להסביר? << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> יש פה הטעיה שצריך לטפל בה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אני רוצה רגע להסביר. אנחנו יכולנו להגיד שזה לא יוכר בניכוי וזה יהיה חלק מהאחוז הנורמטיבי. אנחנו לא רצינו לפגוע באנשים האלה בדיוק כמו שהיום אנשים מגישים בקשה להחזר מס על ביטוח חיים אז אותה אוכלוסייה תוכל להגיש בקשה להחזר מס על הזיכוי הזה. אנחנו לא רוצים לפגוע בהם והם יוכלו להגיש את הבקשה להחזר מס. << דובר >> טלי עזריאל: << דובר >> אלישיב, אבל אנחנו רוצים שישתמשו בחוק. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אפשר רגע לענות? אפשר להגיש את הבקשה, יהיה להם שש שנים, הם יוכלו להגיש שש שנים ביחד את הבקשה להחזר מס. אנחנו בנתונים שלנו ראינו שאחוזים מאוד מאוד קטנים מהאוכלוסייה הזאת, זו אוכלוסייה שלא מרוויחה הרבה, מפרישה לקרן השתלמות וגם מגיעה לסף המס, מאוד מאוד קטנים, לכן אנחנו התלבטנו הרבה ואנחנו עדיין בוחנים את זה אם לעשות במערכות התפעוליות כל מיני חלופות ועוד פעם לסבך את האנשים או לאפשר את זה בבקשה להחזר מס. אבל זה נושא שקשור לפטור מהגשת - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תחשבו, תגידו לנו. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> בביטוח חיים יש המון שורות, נגיע לדוח מורכב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בקשר לקרן השתלמות, אתם אומרים שזה לא הרבה אנשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, תחשבו ותגידו לנו. הלאה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (2) לעניין חישוב מס רווח הון או מס שבח החלים במכירת נכס אשר שימש בהפקת ההכנסה מהעסק או ממשלח היד, יתווסף לשווי המכירה הסכום המרבי של הפחת או ההפחתה שהיה ניתן לנכותו לפי כל דין, אילולא הוראות סעיף קטן (א), לשנות המס שבהן ניכה את סכום הניכוי. זה סעיף שהוא קיים גם במקרים אחרים שבהם יש ניכוי נורמטיבי, הוא אומר: היית אמור לקבל פחת ולא קיבלת את זה בגלל שלקחת את זה כחלק מהניכוי הנורמטיבי, אז במכירה של הנכסים בסוף אנחנו נראה את זה כאילו לקחת פחת כי אתה לקחת אותו כחלק מהניכוי הנורמטיבי ואת חישוב רווח ההון או את חישוב השבח אנחנו נעשה מתוך הנחה כאילו לקחת את הפחת, בגלל שקיבלת את זה כחלק מהניכוי הנורמטיבי. תנאים לניכוי 87ה. (1) בעל עסק זעיר לא יהיה רשאי לנכות את סכום הניכוי כאמור בסעיף 87ד אם מתקיים אחד מאלה: אלו התנאים שאי אפשר לקבל את הניכוי הנורמטיבי. (1) הוא מעסיק עובדים; (2) הוא אינו מנהל פנקסים קבילים; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זו הערה שעצרנו בה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, הוא באמצע הקראה. קודם לסיים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (3) הייתה לו בשנת המס הכנסה מעסק או ממשלח יד שלא הופקה מיגיעה אישית; (4) חלק שאינו זניח מהכנסתו מעסק או ממשלח יד התקבל מאדם שהוא מעסיקו בשנת המס; הבנתי שהבקשה הייתה להוריד את המילים 'שאינו זניח'. אז בעצם 'חלק מהכנסתו או ממשלח היד התקבל מאדם שהוא מעסיקו בשנת המס'. (5) חלק מהכנסתו מעסק או ממשלח יד יוחס אליו מתאגיד שקוף כהגדרתו בסעיף 64(א); מדובר על חברת בת, שותפות, או חברה אחרת שבה ההכנסות מיוחסות לבעל המניות. שם ההוצאות נלקחות אצל התאגיד השקוף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר בחברה שההכנסות יורדות ישירות לבעל - - - << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן, בעצם ההכנסה החייבת יורדת ולא ההכנסה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תקריא את הכול ותסביר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (6) יותר מ-25% מהכנסתו מעסק או ממשלח יד התקבלו מאחד מאלה: (1) מקרובו; בפסקת משנה זו "קרוב" – כהגדרתו בסעיף 88; (2) ממי שהיה מעסיקו במועד כלשהו בשלוש שנות המס הקודמות; << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תגיד מה זה קרובו, תפרט. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> קרובו זה כל אחד מאלה: בן זוג, אח, אחות, הורה, הורה הורה, צאצא וצאצא של בן זוג ובן זוגו של כל אחד מאלה, צאצא של אח או של אחות ואח או אחות של הורה, חבר בני אדם שבהחזקת אדם או קרובו אדם המחזיק בו, חבר בני אדם המוחזק בידי אדם המחזיק בו. לעניין הגדרה זו החזקה במישרין או בעקיפין לבד או יחד עם אחר ב-25% לפחות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך תוכלו לאכוף את זה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, חוץ מאדם באלסקה אין איש שהוא לא קרוב שלו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם לא תבדקו לא תגלו. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> המטרה זה למנוע את המקרים שאנשים יפצלו, נגיד לי יש עסק ואני ארצה לקבל בו 30% - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע מי קרובו? אתה יודע לחזור על זה בעל פה מי קרובו? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, לדעתי אי אפשר לאכוף את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. קודם שנראה את התמונה הכוללת. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (7) הוא בעל שליטה בחברה כאמור בסעיף 32(9); (8) הוא אינו עומד בתנאי אחר שקבע שר האוצר. זה בעצם סמכות לשר האוצר למקרה שנראה שיש פה איזה שהוא אביוז לקבוע - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה עוד פעם מחזיר את היכולת לשר האוצר? הרב גפני, לדבר עכשיו או אחר כך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סיימת? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> את סעיף קטן (א). << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את הסעיף הזה אתם יודעים שאתם צריכים להוריד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוא מתייחס לפסקה (8). << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה להשאיר לשר אפשרות למנוע תכנוני מס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תיכף נדבר על השר, השאלה מי זה שר האוצר. השר יכול לעשות מה שהוא רוצה במדינה? עם כל הכבוד. אני לא מדבר באמצע, תסיימו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (2) בעל עסק זעיר שניכה את סכום הניכוי בשנת מס מסוימת, ובשנת המס שלאחריה לא ניכה את סכום הניכוי, לא יוכל לנכות את סכום הניכוי גם בשתי שנות המס שלאחר אותה שנת מס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, אתה רצית להתייחס לקרובו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה הבנת מה זה קרובו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אבל קרובו מוגדר בחוק. << דובר > ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שאי אפשר לאכוף את זה, תקנו אותי אם אני טועה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש דברים שהורדנו, למשל לבן משפחה עם הגבלות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין לי בעיה עם הסעיף, לדעתי הוא יהפוך לאות מתה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רצינו שהקרוב יהיה, זה לא המקרה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> חבר הכנסת בליאק, המטרה היא, תחשוב אם מעסיק גדול עכשיו אומר לכל העובדים שלו, מעכשיו אני מתחיל לתת לכם 100% מהשכר כעצמאי. במצב כזה אנחנו רואים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא המקרה, שם רצינו שהקרוב יהיה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> סעיף (7) אפשר להסביר יותר לעומק? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> הוא בעל שליטה כאמור - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, לקרוא אני יודע, מהותית מה זה אומר. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> מי שבעל שליטה בחברה שהוא מחזיק בחברה מעל 10% הוא לא יוכל להיות חלק מהניכוי הנורמטיבי. כבעל חברה אתה תוכל להוציא אליך נגיד הכנסות מסוימות וגם ככה העסק - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי הוא חייב להגיש דוח? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> הרי בסוף אתה לא בא לפתור להם את הבעיה. יש לו חברה שהיא העסק שלו - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואם זה חברה שהוא רשום והיא לא פעילה? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> מהותי, לא לקחנו אחוז או זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל החברה לא פעילה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אנחנו לא ניכנס לזה, גם ככה הוא חייב בהגשת דוח. המטרה שזה יפתור לאנשים, לא מי שמחזיק חברות ומי שמחזיק שותפויות או מחזיק תאגידים וכאלה, המטרה זה לפתור לאנשים שמתקשים עם עולם המסים. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> שלוש שאלות על הסעיף הזה. אחת, הוא מעסיק עובדים. סיכמתם שאתם תביאו את הנתון כמה מתוך ה-400 מעסיקים עובדים. יש מספרים? כמה יוצאים מתחולת החוק אוטומטית, אדוני, זה הנתון. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הנתון כרגע, וזו בדיקה מהירה שעשינו, מתוך העוסקים הפטורים כ-1.1% מעסיקים עובדים. אני אומרת שוב, זה נתון שעשינו בדיקה מהירה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלה שנייה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> זו שאלה שנייה. הוא מנהל פנקסים קבילים, אז רק בנושא רישום תקבול? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא, אם הוא לא מנהל בכלל פנקס חשבוניות גם יכול להיות שזה לא פנקסים קבילים. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל צריך להגיד פה למעט נושא ההוצאות. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אבל הוא לא חייב - - - << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> הוא חייב ספר תקבולים, תשלומים לנהל - - - << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> ספר תשלומים? נכון. אבל דיברנו על זה, אם עכשיו הוא לא קורא שם את - - - << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל איפה זה כתוב שהוא פטור מלנהל לרשום את ההוצאות? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> יש את הוראות ניהול ספרים שיחולו עליו ובהתאם להוראות ניהול ספרים שיחולו עליו ייקבע אם הספרים שלו הם קבילים או לא. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אני מבין, אבל הוא חייב לרשום הוצאות ואתם פטרתם אותו מלרשום הוצאות. בניהול ספרים הוא חייב לרשום הוצאות כרגע, זה החוק. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני אומרת שוב, זה עניין תוצאתי, אם כרגע - - - << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> לא, זה לא עניין תוצאתי. תרשמו פה למעט - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אני רוצה להיות שותף לוויכוח הזה. אתם נכנסים אחד לתוך דברי השני. תעני, אני רוצה להבין. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> מה שאני אומרת, יש הוראות ניהול ספרים שחלות עליו ואת הספרים האלה הוא צריך לנהל ושהם יהיו קבילים. ספרים לא קבילים יכולים להיות מכל מיני סיבות, יכול להיות שהוא באמת לא רשם תקבול, יכול להיות שהוא לא ניהל ספר תקבולים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי, בסדר. מה אתה משיג על זה? << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> שהוא לא חייב לרשום את ההוצאות בניהול הספרים שלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה את אומרת? מה את צוחקת? אנחנו לא גומרים. את יודעת מה? אני לא העליתי בדעתי שזה מה שיקרה כאן. תעני. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני אומרת שהוראות ניהול ספרים מפורטות בהוראות ניהול ספרים ושם כתוב, בהתאם להוראות ניהול ספרים קבוע מה צריך לנהל ומה לא צריך לנהל ולכן זה תוצאתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> המדינה מצד אחד אמרה: אל תנהל את ההוצאות ועכשיו היא אומרת - - - << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא, אבל אנחנו מדברים - - - << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל הוא אמר לא להפריע אחד לשני. מצד אחד המדינה אמרה שיש פטור מניהול ההוצאות ויש ניכוי רעיוני ועכשיו אומרים שיש הוראות ניהול ספרים, תרשמו את ההוצאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלה טובה, מה התשובה? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> מה שאנחנו מדברים עכשיו, הסעיף שאנחנו מדברים, מה שהוא אומר זה אמירה כללית על המודל ואולי אחרי זה ניכנס, אבל כרגע המודל מדבר על מי שלא ניהל ספרים ונגיד הוא היה חייב וזה אי רישום תקבול, כל המקרים האלה, הוא יוחרג. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המקרים שהוא כן חייב. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> השאלה מה הוא חייב זו שאלה אחרת שהיא שאלה טובה, אבל אולי נדון בה אחרי זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא דנים אחרי זה בשום דבר. אני מבקשת לדעת מה הפריבילגיה הזאת של שר האוצר. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> יש עוד שתי שאלות, אדוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרת שלוש. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אמרתי ארבע ושאלתי שתיים בינתיים. פסקה (3), חלק מהכנסתו מעסק מחברה שקופה. זה רק לגבי החלק הזה הסעיף לא חל או שזה מוציא אותו לגמרי מהסעיף? זה לא ברור לי. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> מוציא אותו לגמרי מהסעיף. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> כן, אדם שיש לו ייחוס מחברה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא צריך להסביר, תשובה נכונה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> פסקה (ב), כתבתם 'בשנת המס שלאחריה לא ניכה את סכום הניכוי'. אין לו עבודה, הוא עבד שנה ראשונה, שנה שנייה אין לו עבודה לכן הוא לא ניכה, אז הוא עף מהסעיף? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> נבהיר את בנוסח אם אתה חושב שזה לא ברור. אם אין לו עבודה אז - - - << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל זה לא מה שכתוב. כתוב שאם הוא עבד שנה כן, שנה לא, הוא עף. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> נבהיר את זה בנוסח. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> נתקן את הסעיף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלה נכונה, תתקנו את זה. לפני שאנחנו מצביעים תתקנו. מה הפריבילגיה הזאת של שר האוצר? מה קרה לכם? כל הזמן אתם עושים חוקים נורמליים. מה זה שר האוצר עשה משהו שאנחנו לא יודעים מה זה ואנחנו מוציאים אותו מהנושא הזה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה חוק של שר האוצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לא אמרתם בהתחלה? לא הייתי דן בזה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה חוק מסים, זה לא חוק בשביל משהו אחר, המטרה היא למנוע - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם כל הכבוד, אתם מושפעים מהתקשורת, אני רואה עליכם. לא, אתם בטוחים שאנחנו כבר לא בדמוקרטיה. אנחנו בדמוקרטיה ושר האוצר הוא לא מעל האחרים. יש משהו שהוא רוצה לתקן? שישים את זה בחוק, נדבר על זה, נדון בזה, הוא ישאל שאלות, את תעני תשובות, על פי רוב נכונות, אנחנו לא נצביע על סעיף כזה ששר האוצר - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הסעיף הזה, צריך להוריד אותו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שאני אומר. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אפשר להסביר ואז אולי נמצא משהו שגם אתם תסכימו עליו וגם אנחנו נוכל - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם תמצאו משהו שאנחנו נסכים עליו אנחנו נצביע בעדו. על זה אנחנו לא מסכימים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלא יהיו אי הבנות, חמד לקח את זה למקום אחר. אני מסכים שיש לנו שר אוצר טוב - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא מסכים. עצור כאן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה צריך לשים שר אוצר כאן? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אפשר להסביר, כבוד היושב ראש, ואז אולי נמצא דרך שגם אתם - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, תביאו משהו, ככה זה לא יהיה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא, בכל זאת, יש כאן משהו שחשוב לנו ויש דברים שאנחנו חושבים שאפשר. החלק שחשוב כאן, עלו פה הערות מאוד משמעותיות מהמייצגים וגם אנחנו מבינים אותן, שיכול להיות שהמודל הזה, למרות שאנחנו שמנו סעיפים שהם אנטי תכנוניים - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז תחזרו לכאן. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> שנייה, רק שנייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, נשמע, חמד. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> שהמודל הזה, יכול להיות שלמרות שאנחנו חושבים כרגע שהוא מאוזן וסביר בניהול הסיכונים, שהוא פורץ פתח גדול מדי שעלול להביא לאובדן מס למדינה וזה לא נכון ולכן חשבנו שנכון, בלי לעבור את כל הקריאה של החוק, לאפשר בתוך החקיקה סמכות, ואז – אתם רוצים שהסמכות תהיה נתונה למישהו אחר. בתוך החקיקה, בלי לעבור את כל החקיקה, תהיה סמכות לקבוע מצבים שלגביהם לא יחול הסעיף. בדיוק כמו שעכשיו אמרנו שאם קרוב מעסיק אותך הסעיף לא חל, יכול להיות שנזהה בעתיד תכנונים שיהיה אפשר להגדיר אותם בצורה טובה בתוך החקיקה ויהיה נכון להוציא אותם כי הם יהפכו להיות איזה שהוא פתח לניצול לרעה. חשבנו שנכון להכניס את זה בתוך החקיקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרת, בסדר. אני לא מצביע על חוק שאני לא יודע מה זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, זה בהמשך לבוקר להתאמות הפיסקליות, זה בדיוק בהמשך. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אין פה כוונה לעשות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, עוד משהו להוציא לך מהכנסת. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אין פה כוונה לעשות מחטפים. אם הכוונה שלכם שזה יהיה שר האוצר באישור ועדת הכספים, מבחינתנו זה לא פוגע במהות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה שזה יהיה שר אוצר אחר. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הכוונה כאן, זה משהו שנמצא בתוך המסגרת של החקיקה הראשית, אנחנו חושבים שישנם מצבים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מסכים, שזה יהיה בתנאי שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. 87ו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> קראנו את (ב)? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כן, קראנו את (ב), זה השנתיים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> פטור ממקדמות 87ו. פקיד השומה רשאי לפטור בעל עסק זעיר ממקדמות כמשמעותן בחלק י' לפרק שני בסימן א', ובלבד שסבר שהתועלת מגביית המקדמות מאותו בעל עסק נמוכה, בהתחשב בסכום המס שצפוי שישלם ובסיכון שלא יהיה ניתן לגבות את המס בסוף השנה. זה סעיף שהוא מאוד דומה לאיך שעובד היום פטור מניכויים במקור, גם הנוסח מאוד דומה, כשההנחה היא שפקיד השומה יפטור את כמעט כל - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק שישלים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ההנחה היא שפקיד השומה יפטור כמעט את כל העוסקים הזעירים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לא לפטור - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, בסעיף של הפתיחה אמרתם שאחד היתרונות שאוטומטית הוא יירשם כזעיר שהוא לא יקבל דרישה למקדמות, אז תפטרו אותם. לא רשאי, פטור. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> עדיין יהיו מקרים, אם יהיה מס מאוד מאוד גבוה, מי שבשיעור של 50% ובדיוק נכנס המודל והוא ב-100,000 - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז איך עם מחזור של 100,000 שקל? << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> כי יש לו משכורת של חצי מיליון שקל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הכנסות נוספות, אוקיי. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כן, הכנסות נוספות, אז אנחנו כן רוצים לאפשר לפקיד השומה במקרים מאוד חריגים. בגלל זה כתבנו וניסינו לנסח את הסעיף בצורה שיהיה ברור שזה במקרים החריגים שנדרוש. אנחנו נפטור ברוב המקרים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עכשיו הוא חייב אלא אם כן פקיד השומה יפטור אותו? זו המשמעות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בעצם לקחנו את אותו מנגנון של ניכויים במקור שגם שם, כמו שאתה יודע, הפטורים זה לא חד פעמי וזה לא - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסדר, אבל פה למה לא לקבוע את הפטור? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אולי להפוך את זה, שהוא יהיה פטור אלא אם כן - - - << אורח >> מירי סביון: << אורח >> דרך הכתיבה נעשתה לפי דרך הכתיבה בפקודה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אפשר לשנות. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו מבינים, אבל אנחנו כרגע - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כשבאתם עם תיקונים אחרים הם לא נעשו כמו הפקודה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> השתדלנו בחקיקה הזאת עד כמה שניתן להיצמד למנגנונים קיימים והכוונה שלנו ברורה כאן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תקנות. הסעיף הבא. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תקנות. 87ז. שר האוצר יהיה רשאי לקבוע בתקנות סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקות, בדרך כלל או לסוגי נישומים, והכול בתנאים שקבע."; << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא לא עושה תקנות בלי אישור ועדת הכספים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בסדר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתי הוא מביא את התקנות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אתם שוכחים לכתוב את זה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה רק בוועדה הזאת שאין אף תקנות שהם לא באישור ועדה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יש ללמד זכות על משרד האוצר. משרד האוצר היה רגיל שנה וחצי ששר האוצר וועדת הכספים זה אותו אדם, אתה צריך להוציא אותם מההרגל, זה הכול. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם חייבים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הבדיחות הפנימיות האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, מתי התקנות יגיעו? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מוותר על אישור התקנות האלה בידי ועדת הכספים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה פתאום? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אלה תקנות שאני מקווה שלא יהיו. שלומית, פה אנחנו גם רצינו להוסיף את התקנות שדיברנו עליהן קודם, להגדיל את הסכום, להקטין את השיעור של - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו מדברים על ה-35%? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה? מה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו סגרנו, אנחנו מוותרים על 40. הרב גפני רצה 40, התפשר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, אני מבקש לצאת להפסקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא יודע, כנראה הם יותר מדי רעבים, התייבש שם המוח. תגידו לי, מה קורה איתכם? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> חבר הכנסת, אנחנו ביקשנו הוראת שעה שזה יורד אוטומטית. נאמר לנו: זה לא יירד אוטומטית, אלא אם אתם תבואו ותבקשו אחרי הבחינה ותבואו לוועדה ותשכנעו אז נוריד. אז אנחנו רוצים את הסעיף שמסמיך להוריד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא מה שאמר היושב ראש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> היושב ראש אמר בצורה מאוד ברורה שהוא רוצה, תקן אותי, היושב ראש, אם הבנתי אחרת, שהוא רוצה 35% באופן קבוע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, זה נאמר. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו כרגע לא מסוכמים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, אבל נאמר לנו בתחילת הדיון, אם לא הבנתי, שאם נבקש לבוא לוועדה ולהוריד ונשכנע אז יהיה אפשר להוריד, שלא יירד אוטומטי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם מה שאתה אומר, מה אתה אומר עכשיו? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ששר באישור הוועדה יוכל לבוא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אל תיתן להם בכלל את הפתחון הזה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> למה? שר האוצר באישור ועדת הכספים יהיה רשאי - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש צורך להקריא את הסעיף מחדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם זה באישור ועדת הכספים אני סומך על חברי הוועדה שאם הם יבואו וירצו סתם לעשות דבר כזה לא יאשרו להם. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, יש לך פה עוד כמה אצבעות, אל תשכח. אתה מאשר את זה ככה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא מאשר עוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתה נותן להם להמשיך עם זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, בואו נקריא את הסעיף מחדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התקנות שעליהן אנחנו מדברים, הוספתם שזה באישור ועדת הכספים. מה אתם רוצים עכשיו? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> תקנות נוספות. אנחנו ביקשנו שיהיה הגדלה מ-20% הוראת שעה ויו"ר הוועדה לא הסכים, אבל אמר לנו שאם - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אני הסכמתי, 35. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא, הוראת שעה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו ביקשנו שאחרי שנתיים או שלוש זה יירד חזרה ל-20% עם סמכות להאריך ואמרת לנו לא. עכשיו מה שאנחנו מבקשים זה הסדר הפוך, שמאפשר לנו לבוא לוועדה אם אנחנו השתכנענו שיש בעיה לשכנע את הוועדה שצריך להקטין. זה הכול. להסמיך את השר באישור הוועדה להקטין. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה לא צריך להיות בחוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אתה חייב שזה יהיה בחוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הבעיה בזה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתה נותן להם את הפתח הזה? מה שתרצה, אבל אני – << אורח >> גל ברנס: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי, באמת יכול להיות פה נזק, אנחנו רוצים – אם נשכנע את חברי הוועדה בטח זה מסיבה טובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, איפה הבעיה איתם? אתם תבואו בזמן של חוק הסדרים ותגידו: תשמע, זה דחוף דחוף. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> תקנות בחוק הסדרים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר, אמרתי תבואו כמו בזמן כזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הבעיה בזה? אם זה באישור ועדת הכספים. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל הנוסח זה להגדיל או להקטין, כן? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא, רגע, אני חושבת שבעניין הזה עדיין יש פער. אנחנו כנראה נצטרך לדון או לדבר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל, מירי, אם אנחנו הולכים על תקנות שמאפשרות לשר באישור ועדת הכספים, אבל גם להגדיל וגם להקטין. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אבל אנחנו חשבנו כרגע שהמצב צריך להיות 20%, להעלות ל-30% לתקופה ואז - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסדר, אבל אם גם אתם - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלומית, לא לנהל ויכוח. זאת עמדתנו. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> בסדר, אבל שיהיה ברור שעמדתנו שכרגע אנחנו בפער. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשבו על זה ותבואו ותגידו שאתם לא מסכימים ושאתם רוצים לחזור להצעה המקורית שזה 20%, בסדר, ולא יהיה חוק, מה לעשות. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני אגיד שההצעה שלנו עכשיו, וממנה לא נחזור, של 30% לשנתיים. הצענו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רק דבר אחד לא הבנתי, אלישיב או מירי, מי שיכול לענות לי, אתה בא ורוצה פה שאם השר יראה לשיקול דעתו אחרי שגורמי המקצוע יבואו אליו הוא יוכל לבוא לבקש להקטין את זה. למה? כי אמרו גורמי המקצוע והשר יבקש. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> או שהשר יגיד לנו, שהוא ישכנע אותנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יפה, נכון, ואז אתם סומכים על דעתו של השר ושל גורמי המקצוע. איפה הבעיה לסמוך על דעתו של השר או של גורמי המקצוע שיגידו להעלות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, הם מסכימים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, הם לא מסכימים, הם רוצים רק להקטין. עכשיו שיסבירו לי למה לא גם להגדיל? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל היושב ראש החליט להגדיל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מבין, הרב גפני? אני לא צודק, שלומית? זו לא השאלה? הרב גפני, אני אמרתי לך, בידיים של רשות המסים אל תהיה, תהיה איתי קצת. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כבוד היושב ראש, כל הנושא הזה אנחנו נבחן את זה ואנחנו נחזור עם תשובה מסודרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אבל רק תשמעו את העצה שלי. אתם באים לוועדת הכספים ואתם מחליטים להגדיל את זה או להקטין את זה, אתם עושים את העבודה אצלכם, אתם משכנעים את חברי הוועדה. אתם לא תבואו סתם, אתם תבואו עם נתונים ואתם תגידו: תראו מה קרה, זה שאתם אישרתם 35%, או משהו אחר, לא חשוב מה, תראו את הנתונים. אנחנו אנשים פתוחים, אנחנו אנשים שמקבלים את מה שאתם אומרים אם אכן יהיו לזה נתונים, זה בין להגדיל ובין להקטין, אחרת אתם כאילו עובדים עלינו. אתם אומרים: אנחנו מחפשים איזה פתח מילוט כדי להקטין. אתם לא יכולים לעשות דבר כזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא אכפת לי. אכפת לי שכאילו לא מאמינים, כאילו מצד אחד השר בסדר, מצד אחד הוא לא בסדר, זה מה שמפריע לי. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו נבחן ונמצא פתרון, אני מקווה ש - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. הלאה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (2) בסעיף 134א, אחרי פסקה (5) יבוא: "(6) בעל עסק זעיר כהגדרתו בסעיף 87ב." סעיף 134א מקנה סמכות לשר האוצר באישור ועדת הכספים לפטור סוגים מסוימים של אנשים מהגשת דין וחשבון שנתי. אף אחד מהסוגים האלה זה לא מישהו שיש לו הכנסה מעסק או ממשלח יד אז מוסיפים פה סעיף הסמכה לאפשר לשר לפטור בעל עסק זעיר מהגשת דין וחשבון. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> הסעיף הזה אמור להיכנס לתוקף בשנת 24', זאת אומרת יש היום עסקים ב-23 שיכולים להיכנס לחוק הזה ב-24' ויהיו פטורים על 24' מהגשת דוח. על 23' הם יהיו חייבים, על 24' הם לא יהיו חייבים, אבל החוק מחייב בן אדם שחייב להגיש - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה שואל? << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> החוק מחייב אדם שהוא חייב להגיש דוח להגיש גם בשנה העוקבת דוח. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אני רשמתי לעצמי ובתקנות, כשנביא אותן, נתקן את הסעיף הזה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אתם צריכים להוריד את החובה להגיש את הדוח על 24' למרות שיש חובה להגיש דוח. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> החובה הזאת בתקנות, כשנביא את התקנות נדבר על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרת לפרוטוקול שאת הטענה הזאת בחנתם ואתם מורידים אותה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מי שהגיש דוח בגלל שהוא היה עוסק, מסיבות אחרות פחות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. הלאה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תיקון פקודת מס הכנסה – תחילה ותחולה 35. תחילתם של סעיפים 87ב עד 87ז ושל סעיף 134א לפקודת מס הכנסה, כנוסחם בסעיף 34 לחוק זה, ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) והם יחולו על הכנסות של בעל עסק זעיר שהופקו מיום זה ואילך. זה בעצם מה שג'ק הסביר עכשיו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> המערכת גם תהיה מוכנה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> שהופקו או נתקבלו? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הכנסות שהן בגין שנת 2024. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> לא יודע, אני שואל. אני לא יודע אם עשיתי עבודה בדצמבר וקיבלתי בינואר. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> ג'ק, כללי ההכרה בהכנסה לא השתנו בעקבות החוק ולכן זה יחול על הכנסות שאמורות להיות מדווחות בדוח לשנת 2024. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לגבי המערכת, אמרתם כן תהיה מוכנה, אבל הכן הזה היה כזה חלש. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה תלוי כמה ישנו את החוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם הייתם מביאים לפה את אריה הוא היה אומר לכם שזה כבר מוכן. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> סעיפים 36 ו-37 יורדים, להבנתי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> במה הם עוסקים? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הם עוסקים בזה שמי שנכנס למסלול הניכוי הנורמטיבי יכול להיות עוסק פטור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע, תסבירו למה הם יורדים, אולי אני בעד להשאיר אותם. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> זה הנושא של החיבור של עוסק פטור ועוסק זעיר, אנחנו ביקשנו שנשאיר את הסעיפים ונקבע ששר האוצר באישור ועדת הכספים יקבעו את המועד העתידי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה שאלת, ולדימיר? הסעיפים ירדו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה באמת רוצה לדעת? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא רוצה להרוויח זמן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם לא הגישו את זה - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לגפני יש את כל הלילה, הוא הבטיח לנו עד הבוקר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא אמרתי, אמרתי להיפך. סעיף 38. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> סעיף 38 מתקן את חוק הביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה התפקיד שלך בביטוח הלאומי? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> בלשכה המשפטית בביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יועץ משפטי? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> ממש לא. כבודו, אני אחד מתחת מתחת מתחת ליועץ המשפטי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוא לא שאל אם אתה היועץ המשפטי, הוא שאל אם אתה יועץ משפטי. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> אני בלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי, בין היועצים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא שאל אם אתה עורך דין. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> אני עורך דין, כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יוסף, עזוב, תגיד: אני מהלשכה המשפטית. מה, אתה חושב שכולם פה באמת יועצים משפטיים? באוצר כולם מהאוצר. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> בעוונותיי הרבים עורך דין. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה אתה חושב על הצעת החוק החדשה ליועצים משפטיים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני יכול לשאול ברצינות? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה בלשכה המשפטית, אתה יועץ משפטי, עורך דין? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שרציתי לדעת, לא מעבר לזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, יוסף, היום אתה לא צריך ללכת הביתה מוקדם. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> אני גמרתי את הניקיונות לפסח. חבר הכנסת אזולאי, כמו תמיד אתה חד, אתה זוכר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> תיקון חוק הביטוח הלאומי 38. בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (בפרק זה – חוק הביטוח הלאומי), בסעיף 345(ב)(1), בפסקת משנה (א), בסופה יבוא "ובלבד שלא חלות עליו ההוראות לעניין סכום הניכוי לבעל עסק זעיר כהגדרתו בסעיף 87ב לפקודת מס הכנסה". מה שהסעיף הזה אומר, שכיוון שהניכוי הנורמטיבי מגלם את אותם 52% של ניכוי של דמי ביטוח לאומי שאמור לשלם אותו עוסק זעיר, בעצם ה-52% לא יותרו לו בניכוי, זה הסעיף הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה 8%-7% בערך? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> זה תלוי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חייב להגיד שאף אדם סביר לא מסוגל להבין את הנוסח הזה. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> לא, מי שקורא את חוק הביטוח הלאומי מבין אותו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל עוסק זעיר צריך ללכת לקרוא את חוק ביטוח לאומי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> או להיכנס לאתר רשות המסים, לסמן וי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, אתה שמת לב לסעיף הזה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, לא שמעתי פשוט. בבקשה. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> אני רק אגמור להקריא. חוק הביטוח הלאומי – תחילה ותחולה 39. תחילתו של סעיף 345(ב)(1)(א) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 38 לחוק זה, ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024), והוא יחול על דמי ביטוח המשתלמים בעד שנת המס 2024 ואילך. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אפשר? לא נפטור אותו בלי שאלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אני אתן לך, רק תסביר. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> הרעיון הוא שאותו ניכוי נורמטיבי של הסכום של 30% או 35%, מה שתקבעו שהוא מותר, הוא מגלם בתוכו גם את דמי הניכוי של דמי ביטוח. היום כאשר עצמאי משלם דמי ביטוח לאומי 52% מההכנסה שלו מופחתת מההכנסה החייבת שלו, הן לצרכי מס הכנסה והן לצרכי ביטוח לאומי. הניכוי הנורמטיבי, כיוון שהוא מגלם גם את אות ם52%, מי שבסופו של דבר יבחר להיות עוסק זעיר כהגדרתו, זאת אומרת יחול עליו הניכוי הנורמטיבי, לא יותרו לו אותם 52% נוספים. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אדוני, לפני כמה ימים הייתה פה הצעת חוק שההכנסות שמתקבלות מביטוח לאומי הם הכנסה חייבת במס הכנסה כי יש ניכוי של הוצאה, כרגע מבטלים את הניכוי של ההוצאה בסעיף הזה. צריך להתעמק בזה, צריך לקבוע שההחזר מביטוח לאומי בגין השנים האלה לא יתחייב במס. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> זה קצת לא מדויק כי כל מה שאמרנו זה שלא מהותית לא מתירים את הניכוי, אלא הוא כלול בתוך הנושא הנורמטיבי בדיוק כמו שאמרנו לגבי הפחת. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> זאת אומרת בין אם שילמתי ביטוח לאומי, בין אם לא שילמתי ביטוח לאומי, מגיע לי את ה-30, לא משנה, מערכת ההתחשבנות ביני - - - << אורח >> מירי סביון: << אורח >> נכון, נכון, כמו לגבי הוצאות אחרות. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל תקשיבי, מערכת ההתחשבנות ביני לבינו לא משפיעה על ההכנסה החייבת שלי. אם שילמתי לו או הוא החזיר לי אני לא אמור לשלם יותר או פחות מס. עכשיו את אומרת לי: תקשיב, כשאתה משלם לו אל תבוא אליי, אבל כשהוא יחזיר לך תשלם לי על זה מס. זה לא עובד. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא, אבל זה תיקון חקיקה. מה שאתה מדבר זה על תיקון חקיקה של 47א. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אני מדבר שפה יהיה היפוך של זה, שאם מחזירים כסף לא באים לשלם לכם מס. אם המערכת הזאת מחוץ לחוק אז היא מחוץ לחוק לכל הכיוונים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא הבנתי. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אז אני חוזר. שילמתי ביטוח לאומי, שנה אחרי זה הוא החזיר לי ביטוח לאומי, אז אני עכשיו צריך לדווח על זה כהכנסה חייבת? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל זה על השנה הקודמת. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> מה זה משנה איזה שנה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם לא היית במודל? << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אני במודל עכשיו, אני מדבר על השנים שאני במודל. מערכת ההתחשבנות שלי עם הביטוח הלאומי היא לא נושא למס. זה לא משנה אם שילמתי לו 100 שקל יותר והוא החזיר לי אותם, אז ההוצאה לא מוכרת במרכאות וההכנסה לא חייבת כשהוא מחזיר את הכסף. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו נבחן את זה, אני לא בטוחה. אני אסביר. אנחנו כרגע, כשאמרנו ניכוי 30% לא הגדרנו בגין מה זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 35%. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל שילמתי לו בעודף בטעות, הוא מחזיר לי את הכסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, היא עונה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> מה יש לבחון? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הוא צודק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אבל היא עונה, היא לא מתעלמת מזה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הניכוי הנורמטיבי, לא הגדרנו בגין איזה הוצאות זה, האם בגין הניכוי לביטוח לאומי, בגין פחת, בגין ריבית או בגין דברים אחרים, הוא ניתן ולכן ההנחה היא שלמעשה בתוך ה-30% האלה ניתנו כל הניכויים האלה, כאילו הבן אדם בעצמו, במקום לדרוש את הניכוי בגין תשלומים לביטוח לאומי נתנו לו את הניכוי הזה כחלק מהניכוי הנורמטיבי. זה המהות. בדיוק כמו הפחת שדיברנו עליו קודם. לכן אנחנו רואים אותו כאילו הוא כן קיבל את הניכוי. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אני הבנתי את הניכוי. אני יש לי עסק של רפואת שיניים, שילמתי למישהו שיעשה לי עבודה של טכנאות שיניים, 3,000 שקל, התווכחנו, הוא החזיר לי 2,000, בין אם הוצאתי לו חשבונית או לא ה-2,000 האלה הם לא הכנסה אצלי, זה בתוך ההוצאות, אז מה זה שונה מביטוח לאומי, נתתי לו 4,000 והוא החזיר לי 1,000. במה זה שונה מהוצאה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אז נצטרך לבחון. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> זה חייב להיכנס פה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> נבחן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מירי, זה נשמע דבר נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תבחנו לעומק, אל תמהרו, אל תשלפו מהמותן. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני מבינה את ההיגיון, אני מבינה גם את החלק השני, בדיוק כמו שאמרנו לגבי הפחת קודם, אבל נבחן את זה. כרגע ההערה הזאת עלתה, אני רוצה לבחון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו סיימנו את ההקראה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך סיימנו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בגלל שסיימנו, סיימנו את ההקראה בחוק הזה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, אבל הסעיף הזה שהוא העיר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אני רק רוצה להגיד לכם, מירי, שבוע הבא הולך להיות שבוע קשה מבחינת הכנסת, מבחינת הוועדה, זה שבוע לא קל, אם אתם יכולים לתת תשובות קודם, לפני שאני מביא את זה להצבעה, אז הנה מה טוב, אם לא, יכול להיות הרבה תקלות. אני לא רוצה להיכנס לוויכוח חדש. חבל שערן גם לא פה בארץ, הוא אמר שהוא טס, כך הוא אמר לי אתמול, צריך להגיד לו שצריך להקל עלינו, זה לא שאנחנו כל יום מביאים תקציב. אתם ביקשתם היום בבוקר תקציב דו שנתי, זאת אומרת בכלל - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> על תנאי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לכם אחרי זה חופש. אין תקציב אחרי זה. אחרי שמאושר פה תקציב, זה לא יהיה תקציב על תנאי, סתם דרך אגב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שתדע שזה לא טוב שיש להם חופש כי הם חושבים על עוד מס. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חושבים על המס הבא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מאוד מבקש שלא נתחיל עכשיו ויכוח, 30%, 35%, הסעיף הזה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה ויכוח? אתה אמרת 35, אתה רוצה שישברו את המילה שלך עכשיו? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא, הוא גם אמר 30%, אני שמעתי שאמרת גם 30%, אבל בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אמרתי 35%. אני מדבר איתה עכשיו בארבע עיניים. תקלו עלינו את העניין הזה, בגלל שאם רוצים שיעברו חוקים אז צריך לעשות את זה כמה שיותר מהר. אנחנו נצטרך להצביע, אני מקווה שלא נצטרך לעשות שינויים. דווקא השאלה הזאת היא שאלה נכונה, אני מקווה שאתם תגידו תשובה חיובית על השאלה הזאת. אני עושה הפסקה חמש דקות. למה חמש דקות? אני אגיד לכם גם למה. גיוס חוב אשראי, הסעיף הבא הוא שני סעיפים שהוקראו. יש פה אנשים שהוזמנו ויהיה דיון, אבל המקסימום של הדיון הוא זמן קצר, אני מעריך שחצי שעה. אני אתן את כל הזמן שבעולם, אנשים יבואו להביע את דעתם, בסדר, אבל לעשות הפסקה ולסחוב סתם את הזמן אני לא בעד זה, לכן יש הפסקה של חמש דקות, אנחנו נשתדל שזה יסתיים מהר. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:00. << סיום >>